לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'הודעה משמחת '
הודעה משמחת
26/04/2017 | 06:30
19
176
 
בשעה טובה ומוצלחת לפני חמישה ימים הפכתי להיות אמא לראשונה בחיי
גאה להיות אמא לבת מתוקה וחמודה שהחליטה שעדיף לצאת החוצה כמה שיותר מהר במיוחד כדי לראות את החדר בסגנון פו הדוב שהכנו לה
 
בבדיקה שגרתית התגלה שמה שמקיף את שק הרחם נקרע וזה מהווה סיכון ומאחר והיא הייתה מספיק גדולה למרות שזה שבוע 37- הוחלט ליילד אותי ולהקדים את הניתוח הקיסרי וככה מלהגיע לבדיקה רגילה- מצאתי את עצמי בחדר ניתוח כמה שעות אחרי זה. סה"כ שתינו מרגישות טוב, מתרגלים לחיים חדשים מלאים בחיתולים, האכלות ואהבה ענקית לילדה כל כך קטנה שכבר בחמישה ימים גרמה לחיים שלנו להיות מלאים ומאושרים אחרי שחיכינו לה כל כך הרבה שנים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
26/04/2017 | 06:53
2
102
תיהנו ממנה! ברוכה הבאה למועדון



וטיפ קטן - הקטנה שלי נולדה בקיסרי מתוכנן בשבוע 38, ומאחר שלא ניתן היה לדעת מתי היא הייתה אמורה להיוולד באופן טבעי (בניגוד לאחיות שלה שנולדו בקיסרי חירום אחרי שתהליך הלידה כבר החל, אצל שתיהן בסביבות 40 שבועות מלאים) הורדתי לה שבועיים מכל ״הישג״ שאמור להופיע בגיל מסוים לפי הספר. ממליצה לך להוריד 3 שבועות-חודש משלך, כי לפחות חלק מההתפתחויות קורות לפי הזמן אחרי ההתעברות ולא באמת לפי הזמן בחוץ - ולכן לא מדובר באיחור וזה עלול להלחיץ אותך לשווא.



לצפיה ב-'(כלומר, הוספתי'
(כלומר, הוספתי
26/04/2017 | 07:16
74
שבועיים לגיל בו אמורים לעשות את זה. לדוגמא, נניח אמורים לחייך עד גיל חודשיים - אז לה מותר היה להתחיל לחייך בגיל חודשיים ושבועיים בלי שזה יטריד אותי אפילו טיפה).
לצפיה ב-'תודה '
תודה
26/04/2017 | 15:01
56
זה טיפ מאוד חשוב. באופן כללי אני לא מתרגשת מעיכובים או איחורים במיוחד אם מדובר בכמה שבועות הבדל- כל ילד והקצב שלו
בנתיים היא הכי מהממת שאפשר
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/04/2017 | 07:40
1
58
מברכת אותך גם כאן, שתרוו שמחה ונחת בגידולה.
כמה שחיכיתי וציפיתי להודעה שלך ושתהיי כבר אחרי בידיים מלאות ושמחות.
אהבה אינסופית בלתי נתפסת זו ההורות .
 
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
26/04/2017 | 15:04
8
לצפיה ב-'מזל טוב כמה אושר '
מזל טוב כמה אושר
26/04/2017 | 08:43
3
65
מדהים כמה הדבר הקטן הזה משנה לך את החיים ברגע אחד
 
מאחלת לכם המון אושר 
לצפיה ב-'בדיוק- זה אושר שלא הכרתי '
בדיוק- זה אושר שלא הכרתי
26/04/2017 | 15:05
2
67
כולל שעות בלילה שלא ידעתי שקיימות
לצפיה ב-' כך האושר מתפרש גם על יותר זמן...'
כך האושר מתפרש גם על יותר זמן...
26/04/2017 | 15:08
1
17
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
26/04/2017 | 15:13
14
לצפיה ב-'מזל טוב!!! איזה יופי!!!'
מזל טוב!!! איזה יופי!!!
26/04/2017 | 09:50
1
68
שתגדלו אותה בנחת ובאושר
גם הבכור שלי נולד בתחילת שבוע 37. אין מה לדאוג, זה לא מוקדם ולא שום דבר.
לצפיה ב-'לא מודאגת בכלל '
לא מודאגת בכלל
26/04/2017 | 15:07
58
האמת שהיה לי ברור שהיא תנסה לברוח מוקדם בגלל זה גם הייתי מוכנה מבחינת כל הציוד והתיקים היו מסודרים כבר משבוע 34- היה לי ברור שהיא תעשה קונצים
 
תודה!
לצפיה ב-'אני ממש שמחה בשבילך! '
אני ממש שמחה בשבילך!
26/04/2017 | 12:33
1
58
מאוד שמחתי כששמעתי לראשונה שאת בהריון (המלצות לסושי ללא דגים, הא? ), אני יודעת שחיכית לזה הרבה זמן, וכיף שזה סוף סוף קרה.
 
המון מזל טוב!
לצפיה ב-'תודה '
תודה
26/04/2017 | 15:07
7
לצפיה ב-'ניכנסתי לפורום בשביל לראות אם ההודעה הזאת הגיעה '
ניכנסתי לפורום בשביל לראות אם ההודעה הזאת הגיעה
26/04/2017 | 17:05
1
69
יודעת שהמון המון שנים חיכיתם לקטנה
לצפיה ב-'תודה '
תודה
26/04/2017 | 17:53
13
לצפיה ב-'מברכת "מזל טוב"'
מברכת "מזל טוב"
27/04/2017 | 05:44
1
44
גם כאן.
שמחה איתך בשמחתך, ומאחלת לך לגדל אותה בקלות ובנחת.
שיהיה לך הרבה אושר.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/04/2017 | 07:17
6
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
27/04/2017 | 14:31
1
40
תגדלו אותה הנחת
איזה כיף :)
לצפיה ב-'תודה '
תודה
28/04/2017 | 14:58
לצפיה ב-'השתתפות הורים בהוצאות חתונה/לקראת לידה '
השתתפות הורים בהוצאות חתונה/לקראת לידה
20/04/2017 | 12:51
20
373
האם המשפחות שלכם השתתפו בהוצאות סביב חתונה/לידת ילד
האם אצלכם במשפחה נהוג שההורים נותנים כסף או קונים חלק מהציוד לקראת לידה
 
ההורים שלי למשל קנו עגלה על נספחיה ועוד כל מיני פיצפקעסים והחמים קנו את הרהיטים לחדר ילדים (מעמד החתלה ומיטה)- זו עזרה ממש גדולה וזה בא מיוזמתם כמובן, לא ביקשנו.
 
אצל חברה , ההורים נתנו כרטיס אשראי ואת כל הדברים הגדולים הם קנו בעזרת הכרטיס אשראי.
 
איך זה היה אצלכם כשנולדו הילדים לכם או לילדיכם או כאשר הייתה חתונה
לצפיה ב-'לגבי עזרה בלידה,'
לגבי עזרה בלידה,
20/04/2017 | 13:48
294
כשאני ילדתי את בכורי, ההורים שלו קנו עגלה גבוהה סגורה
עריסתית, לא היתה תוספת של מושב. היא היתה חדשה אבל מיושנת,
מבחינת המראה והצבע. אבל השתמשתי בה לכל הילדים.
 
אימי סרגה בגדים להוציא אותו מבי"ח, וקנתה ציוד ראשוני--עשיר ויפה.
כולל כמות מכובדת של חיתולי בד--(זה מה שהיה לפני 43 שנה)
 
כאמא וחמות--לכולם קניתי ציוד ראשוני --בסיסי איכותי,
כולל בגד יציאה מבי"ח.
ונתנו סכום יפה שיכלו לקנות בו רהוט, עגלות וכל מה שהתאים להם.
כן הקפדתי לכל יולדת--לקנות משהו אישי שידעתי מראש שהיתה רוצה.
 
לצפיה ב-'חחח... את מדברת על לידה או חתונה'
חחח... את מדברת על לידה או חתונה
20/04/2017 | 14:20
278
אנחנו בשנה וחצי האחרונות כמעט כל חודש מקבלים עזרה כלכלית.
זה לא עניין של נהוג אלא אם יש צורך ולהורים יש יכולת ורצון אז הם עוזרים. אני מקווה שלא אצטרך אבל אם הם יזדקקו לעזרה מתישהו ואוכל לעזור להם אעזור גם.
לצפיה ב-'ממש לא שום דבר שקשור ללידה.'
ממש לא שום דבר שקשור ללידה.
20/04/2017 | 14:52
285
את החתונה בארץ ההורים מימנו. לגבי הילדות אולי נתנו איזה סכום עם הבכורה במסיבה שנערכה לכבודה (כבר לא זוכרת) - כל צד עשה מסיבה קטנה לצד שלו - אבל זה היה הרבה אחרי הלידה - נראה לי שהמסיבה בצד של בעלי הייתה בגיל 4 חודשים (ואגב, אנחנו גרנו בבית שלהם בשנה הראשונה כי שיפצו את הבניין שלנו - והם נתנו לנו את הריהוט הישן של הילדים שלהם - שידה ישנה ועריסה ישנה להתחלה. אבל כל מה שנקנה אנחנו קנינו - עגלה, סלקל, מיטה, מזרן, וכו' - והם לא היו מעורבים בכלל), ובצד שלי הייתה בגיל 9 חודשים.
עם הילדות הבאות לא נתנו כלום, לדעתי.
חמותי ואמא שלי כן קונות מדי פעם בגדים לילדות (חמותי יותר) - אבל זה בלי קשר ללידה.
לצפיה ב-'השתתפות ההורים'
השתתפות ההורים
20/04/2017 | 16:00
4
275
בחתונה ההורים שילמו את החתונה ואנחנו לקחנו את הכסף מהחתונה וקנינו דירה עם קצת חסכונות ועזרה מההורים של האיש.
כשנולדה הבכורה ההורים של האיש הקציבו X שקלים (לא זוכרת כמה) ואיתם הלכנו לחנות תינוקות וקנינו את כל הציוד שצריך- מיטה, סלקל שידה וכד'. עגלה בהתחלה קיבלתי עגלת אמבטיה בהשאלה ורק בגיל חצי שנה בערך קנינו וזה כבר היה מהכסף שלנו.
לא ביקשנו עזרה הכל בא מהם בשמחה גדולה.
לצפיה ב-'כהורים בודאי שהשתתפנו, גם ברכישת דירה'
כהורים בודאי שהשתתפנו, גם ברכישת דירה
21/04/2017 | 08:39
3
295
גם בחגיגת החתונה וגם במימון רכישת מוצרים לנכדים הקטנטנים.
 
בשביל מה יש כסף?????? צריך להשתמש בו גם בימים טובים, כל
אחד כפי יכולתו.
 
בשביל לתת צריך לב ולא תמיד כיס.
לצפיה ב-'בשביל לתת כסף צריך כיס, מאאיפה הבאת את המשפט הזה?'
בשביל לתת כסף צריך כיס, מאאיפה הבאת את המשפט הזה?
24/04/2017 | 08:25
2
109
הורה שאין לו בכיס צריך לקחת הלוואות ולהכנס לבעיות כלכליות כדי להחשב הורה עם לב?
לצפיה ב-'מה פתאום? מי אמר לך לקחת הלוואות?'
מה פתאום? מי אמר לך לקחת הלוואות?
25/04/2017 | 13:43
1
75
דיברתי על עצמי שלא צריך רק כיס, צריך גם לב לתת.
 
יש המון הורים שיש להם כסף ולא נותנים, מה לא שמעת על זה?
לצפיה ב-'זה שיש הורים ויש להם והם לא נותנים לא הופך אותם להורים ללא '
זה שיש הורים ויש להם והם לא נותנים לא הופך אותם להורים ללא
27/04/2017 | 17:25
29
לב זה דבר ראשון.
דבר שני, בשביל לתת ספציפית כסף צריך כיס.
למי שאין כיס אין מה לתת מבחינה כספית.
 
לב צריך בשביל לתת אהבה,חיבוק,תמיכה
לצפיה ב-'בני מתחתן בע"ה בקיץ הקרוב'
בני מתחתן בע"ה בקיץ הקרוב
21/04/2017 | 13:04
296
ואנחנו ההורים מממנים את חתונתו. זה מתחלק באופן שווה עם משפ' הכלה. אצלי זה מתחלק עם הגרוש שלי. המטרה היא שישתמשו בכסף שיקבלו + עזרה ממני (אני מקווה ששאר הצדדים גם יתנו) לרכישת דירה קטנה.
בן הזוג שלי הפך לסבא:) לפני מס' חודשים. אנחנו נתנו כסף לרכישת מה שנחוץ להם על פי שיקולם וטעמם. כשבן הזוג חיתן את ילדיו גם הוא נתן חצי והצד השני חצי, וילדיו גם הם לקחו את הכסף של החתונה.
לצפיה ב-'ההורים שלי לא עוזרים לי בכלום'
ההורים שלי לא עוזרים לי בכלום
22/04/2017 | 10:09
7
323
אם כבר ההורים שלי מתעצבנים עליי שבגיל 30 אני לא יכולה לתמוך בהם כלכלית.
הגישה היא את מעל גיל 18 את מבוגרת תסתדרי לבד ואל תטרידי אותי בשום דבר שאת צריכה עזרה בו..גידלנו אותך עד גיל 18 זה היה החובה עכשיו את בעיה של המדינה. את במינוס? קחי הלוואה? אין לך איפה לגור? דברי עם הרווחה? החלטת להתחתן ואין כסף? אל תתחתני. גם כשהיה לי פציעת ברך מאוד רצינית ולא יכלתי בכלל לדרוך על הרגל יומיים וביקשתי מהם שיארחו אותי ויעזרו לי מעט להתנייד בבית אמרו לי תתקשרי ליד שרה הם נותנים קביים וסעי לשם עם מונית שיהיה בהצלחה.
הנחתי שזה בסדר כי...ככה לומדים להסתדר לבד אני מניחה וזה לגיטימי אחרי 18 להעיף את הבן שלך מהבית ולהגיד לו להסתדר כי הוא בוגר...אני רואה שאני חריגה קצת.
לצפיה ב-'מה שאני לא מבינה הוא'
מה שאני לא מבינה הוא
22/04/2017 | 21:14
261
מדוע הם מצפים שתתמכי בהם כלכלית? מדוע הם לא פונים לרווחה?
 
אני מבינה הורים שמתעקשים שהילדים שלהם יעמדו על הרגליים שלהם לבד. ישנם ילדים עצלנים ומפונקים שחייבים את הפוש הזה. וישנם ילדים שמתנהגים בחוסר אחראיות פיננסי ומצפים שההורים יחלצו אותם שוב ושוב. ילדים כאלו יכולים להרוויח בטווח הארוך מ- tough love. בנוסף, יש הורים שפשוט אין להם. נתנו כל מה שצריך כשהילדים היו צעירים, ומצפים שכאשר הילדים בוגרים שיעמדו ברשות עצמם וכך ההורים יוכלו להתחיל קצת לנשום. 
 
המקרה אצלך נשמע בהחלט קיצוני, אם הם אפילו לא מוכנים שתהיי אצלם מספר ימים לאחר פציעה ברגל. עצוב. 
 
לצפיה ב-'יש הבדל בין לתת לילד כלים להסתדר לבד לבין להתנכר לו'
יש הבדל בין לתת לילד כלים להסתדר לבד לבין להתנכר לו
24/04/2017 | 08:30
118
נראה לי שהוריך הם מנוכרים וקרים.
לא הבנתי למה הכוונה שהם כועסים שאת לא תומכת בהם כלכלית, הם באמת ציפו שתפרנסי אותם בגיל 30?
לצפיה ב-''
27/04/2017 | 14:30
4
54
לא לגיטימי להעיף את הבן שלך מהבית בגיל 18 ולא לגטימי לומר לילד שלך תפנה ליד שרה ותקח מונית.
וואו :(
לצפיה ב-'אין כאן שאלה של לגיטימי,'
אין כאן שאלה של לגיטימי,
27/04/2017 | 17:06
3
37
מותר ולגיטימי גםלתת ילד לאימוץ.
מותר ולגיטימי הרבה דברים--
מדובר על מקובל ואנושי ואכפתי, ואלה דברים שלפעמים
גם שכנים וגם חברים עוזרים,
אז הורים??? אלא אם יש להם חריגות --כמו חולי--אחרת מצטערת לא ברור.
 
לצפיה ב-'אהמממ'
אהמממ
27/04/2017 | 18:45
2
34
לְגִיטִימִי
מילים נרדפות של לגיטימי
הוֹלֵם, כָּשֵׁר, מְקֻבָּל, מַתְאִים, נָאוֹת, רָאוּי.
 
אז לדעתי זה לא ראוי שהורים יתנהגו כך, אלא אם כמו שאמרת, חריגות כמו חולי.
או ילד בן 30 לא עף מהבית כי הוא עצלן ומפונק.
אבל לא לארח את הילדה שלך כשהיא אחרי ניתוח ברך ולומר לה קחי מונית ליד שרה. וואו. זה פשוט וואו.
לצפיה ב-'מילים נרדפות '
מילים נרדפות
27/04/2017 | 19:20
1
28
שבעיני לא הולמות מצב. ציטוט שלך--"אבל לא לארח את הילדה שלך כשהיא אחרי ניתוח ברך ולומר לה קחי מונית ליד שרה. וואו. זה פשוט וואו."--
אם אין סיבה זה לא הולם, ראוי, מתאים וכו' זה רוע.
ופשוט זה לא--תאמיני לי גם חברות מתגייסות אז.
אנחנו לא בשואה. אנחנו במקום שבית הורים הוא מכיל, תומך --בודאי כשיש בעיה.אבל כנראה, הנורמות שלנו שונות.
מותר לך להתנהג לילדיך איך שבא לך,
אני מתנהגת אחרת. 
לצפיה ב-'לא הבנתי מה את רוצה ממני?'
לא הבנתי מה את רוצה ממני?
28/04/2017 | 16:35
6
כנראה שיש לך בעיה בהבנת הנקרא. לא כנראה, בטוח.
 
זה מה שכתבתי! שזה לא ראוי, לא לגיטימי ולא בסדר איך שהוריה מתנהגים אליה.
ואם פספסת, אני לא אמא שלה ולא סיפרתי איך אני מתנהגת או ההורים שלי מתנהגים - רמז, לא כך.
אז נא הרחיקי את הדמיונות שלך ממני.   תודה.
לצפיה ב-'כן, ההורים שלו ושלי תמיד עזרו ככל יכולתם'
כן, ההורים שלו ושלי תמיד עזרו ככל יכולתם
23/04/2017 | 08:29
191
ההורים שלי עזרו לנו לקנות את הדירה הראשונה שלנו לפני 17 שנים, ואפילו שלמו עבורנו את המשכנתא של השנה הראשונה.
שני הצדדים התחלקו חצי-חצי בהוצאות החתונה והשאירו לנו את הצ'קים.
שני הצדדים מאוד רצו לעשות מסיבת ברית לבכור (אנחנו לא ממש רצינו), למרות ששתי המשפחות היו בשנת אבל. להורים שלי - בעיקר לאבא שלי - היה מאוד חשוב כל עניין פדיון הבן. אז עשינו מסיבה צנועה מאוד באולם, עם מוסיקה שקטה ורגועה, עליה שני הצדדים שילמו, ושוב הצ'קים נשארו אצלנו.
לא זכור לי מעבר לזה, אבל באמת שכבר הרבה מאוד שנים אנחנו לא זקוקים לעזרה כלכלית מאף אחד, לשמחת כולנו.
לצפיה ב-'כשהתחתנו ההורים שלי עזרו כמה שהם יכלו. שילמו על חצי מהתקליטן'
כשהתחתנו ההורים שלי עזרו כמה שהם יכלו. שילמו על חצי מהתקליטן
23/04/2017 | 15:44
165
חצי מהצלם וחצי מהמנות של החברים שלנו וכל החברים שלהם. חמותי טענה שהיא לא יכולה לעזור לנו כי חודשיים אחרי החתונה שלנו היה לבת שלה בת מצווה. כשהבת הבכורה שלנו נולדה ההורים שלי קנו לה קצת בגדים ועזרו עם קצת כסף (כי הם גם קנו ציוד תינוקות שיהיה אצלם עגלה, לול ומיטת תינוק, כי אנחנו גרים בעיר אחרת אז חשבו שאנחנו באים לבקר אולי נרצה להשכיב אותה בנוחות). כשחזרתי לעבודה בגיל חצי שנה, בדיוק הוציאו את אבא שלי לפנסיה מוקדמת והוא הודיע שהוא מטפל בה. בבוקר בעלי בדרך לעבודה היה לוקח אותה להורים שלי, וכשהוא היה חוזר מהעבודה היה מחזיר אותה . היא הייתה אצלם עד גיל שנה ו-9 חודשים ואז הלכה למעון. חודש אחרי זה נולד לה אח וההורים שלי היו עוזרים איתו. חמותי לא עזרה מבחינה כלכלית שהילדים נולדו, וגם אף פעם לא הסכימה לשמור עליהם (גם כעשו לי לידת חירום בשבוע 36 ובאותו זמן אמא שלי הייתה מאושפזת בבית חולים, אבל כבר סיפור אחר....)
 
לצפיה ב-'לא קיבלנו'
לא קיבלנו
25/04/2017 | 10:49
114
חתונה מימנו בעצמנו, ללידות קיבלנו מתנה סטנדרטית מאמא שלו, לי אין הורים.
לצפיה ב-' עוד ערב חג '
עוד ערב חג
16/04/2017 | 13:21
26
285
האם אתם מאלה שאוהבים את החגים או מעדיפים את השגרה הרגילה
האם חילקתם את ערבי החג בין שני צידי המשפחה
לצפיה ב-'אנחנו בד"כ רק אצל המשפחה שלי בחגים'
אנחנו בד"כ רק אצל המשפחה שלי בחגים
17/04/2017 | 18:08
21
338
מאז שחמי נפטר, חמותי כמעט אף פעם לא מזמינה אותנו. להיפך, היא מוזמנת אלינו גם ברה"ש וגם בפסח.
השנה היא דווקא הזמינה לארוחה בשבת בצהריים כי קרובת  משפחה רחוקה כפתה את עצמה עליה, ועל הדרך היא הזמינה גם אותנו. היה משעמם למות, מעצבן מרמת חוסר המודעות שלה, ובנוסף לכל גם לא היה טעים במיוחד (היא מאוד מתדרדרת עם השנים, בעבר דווקא בשלה טעים). בקיצור, בן זוגי ואני התבאסנו מאוד.
לצפיה ב-'נשמע מבאס '
נשמע מבאס
18/04/2017 | 13:53
9
231
זה קטע מעניין ההתדרדרות הזו בבישול ככל שעוברים השנים.
זה לא פעם ראשונה שנתקלת בזה, כולל אצל המשפחות שלנו...
לצפיה ב-'זה דווקא לא זה. אין לי בעיה עם זה שאני מכירה את האוכל שלה'
זה דווקא לא זה. אין לי בעיה עם זה שאני מכירה את האוכל שלה
18/04/2017 | 15:18
7
279
רק שהיא כבר לא ממש מכינה את מה שהייתה מכינה פעם. ומה שכבר כן מכינה, כבר לא טעים. לא יודעת, כנראה נגמרו לה האנרגיות. וזה מבאס בעיקר כי היא מזמינה בדיוק פעם בשנה, אבל מתארחת אצלי כל כך הרבה פעמים במהלך כל השנה (חגים, ימי הולדת, סתם ארוחות שישי ערב או שבת צהריים). כששאלתי אם להכין משהו לשבת ההיא, אמרה ש"לא, פעם אחת תנוחי ותתפנקי". אכן נחתי אבל לצערי אפילו הילדים לא אכלו מנה בשרית כי לא היה להם טעים. בקיצור, לא יצא מזה כלום ובן זוגי ואני הרגשנו איך שפיותינו נגזלת מאיתנו אט-אט...
לצפיה ב-'גם בן זוגך השתתף '
גם בן זוגך השתתף
21/04/2017 | 21:57
4
182
בחגיגת ההשמצות על אמא שלו? והכל בגלל שהאוכל לא טעים והילדים לא אכלו מנה בשרית? בגלל זה מאבדים את השפיות? אמא שלו משעממת ומעצבנת גם אותו?
 
אני יכולה להבין קיטורים כאלו אם הם באים מהצד שלך. סך הכל בדר"כ אין קשר ריגשי בין כלה לחמות. אבל זלזול שכזה מהבן והעובדה שאתם משמיצים אותה יחדיו זה מאוד מאוד עצוב. קחי בחשבון שילדים מפנימים מהי התנהגות מקובלת על פי מה שהם רואים סביבם. אם הם רואים איך נוהגים בסבתא המשעממת שכבר לא מבשלת טוב בזלזול, כנראה שעוד כך וכך שנים גם הם יתנהגו כך לזקנים בחייהם. 
לצפיה ב-'אני מתה על זה שאת יודעת הכול על המשפחה שלי ועל המשפחה שלו'
אני מתה על זה שאת יודעת הכול על המשפחה שלי ועל המשפחה שלו
21/04/2017 | 23:49
3
170
ועל איך אנחנו מתנהלים מול הילדים. איזה כיף זה לדעת הכול!
לצפיה ב-'רק מה שאת מספרת'
רק מה שאת מספרת
22/04/2017 | 21:06
2
121
וזה מוטיב חוזר ומוכר - משפחת האשה נהדרת ותומכת, משפחת הגבר - שלא נדע, וגם הגבר מסכים לקביעה הזו ומאשר שמשפחת האשה מקסימה!
כל זאת כמובן על פי דיווח הכותבת. 
לצפיה ב-'ואני כמובן מספרת הכול, בפרטי פרטים, על כל ההסטוריה '
ואני כמובן מספרת הכול, בפרטי פרטים, על כל ההסטוריה
22/04/2017 | 23:00
1
115
המשפחתית שלנו 20 שנה אחורה. ואת כמובן מעורה בכל פרטי הפרטים של הזוגיות שלנו ושל היחסים המורכבים שלנו עם משפחתו ועם משפחתי ב-20 שנים האחרונות, נכון?
כמה קל להיות שיפוטי ממשפט וחצי.
אגב, מעולם לא קראתי אותך מספרת על הקשיים שלך עם הילדים שלך/ההורים שלך/ההורים של בעלך. ולא רק כאן. את בכלל נשואה? יש לך בכלל ילדים? להעביר ביקורת זה באמת קלי קלות. זה כל אחד יכול. החיים האמיתיים הם קצת יותר  מורכבים מזה.
לצפיה ב-''
25/04/2017 | 10:52
4
לצפיה ב-'קרה גם אצל ההורים שלי, לפני כמה שנים.'
קרה גם אצל ההורים שלי, לפני כמה שנים.
22/04/2017 | 19:28
129
שנתיים שלוש ממש סבלנו שם מהאוכל, עד שהשנה גם הם כבר הרגישו שהבישול  כבד עליהם. עכשיו הם מתארחים אצלנו קבוע. בפסח הם התעקשו להיות המארחים, אז בישלתי אצלם בבית. אני מקווה שבשנה הבאה יסכימו להיות אצלנו בפסח, כי היה לי לא פשוט.
לצפיה ב-'איך שפיותכם נגזלת מכם אט אט בגלל ארוחה לא מוצלחת....'
איך שפיותכם נגזלת מכם אט אט בגלל ארוחה לא מוצלחת....
24/04/2017 | 08:59
66
כנראה שפיותכם לא ממש קיימת אם היא נגזלת בגלל דבר כזה
לצפיה ב-'גם אצל אימי שהייתה בשלנית ממש טובה לאחרונה'
גם אצל אימי שהייתה בשלנית ממש טובה לאחרונה
22/04/2017 | 06:54
132
האוכל לא טעים כמו פעם. אני קצת מרחמת כפי הנראה זה הגיל, הכוחות, הראיה משתנה, גם פזיולוגית אולי ואולי עוד דברים.
לצפיה ב-'אני מנחשת '
אני מנחשת
21/04/2017 | 21:59
10
177
שאצל המשפחה שלך האוכל  טעים, החברה נעימה, והילדים אוכלים ארוחות בשריות. 
לצפיה ב-'יאפ, את שוב צודקת. המשפחה שלי הכי כיפית בעולם! '
יאפ, את שוב צודקת. המשפחה שלי הכי כיפית בעולם!
21/04/2017 | 23:50
9
164
כבר אמרתי, את הרי יודעת הכול. ממש כיף לך.
לצפיה ב-'מה שאני יודעת'
מה שאני יודעת
22/04/2017 | 21:08
8
139
זה שגבר שלועג על אמו וסובל כל כך מלהיות אצלה פעם בשנה בה הילדים לא אכלו מנה בשרית, זה לא גבר כלבבי. אני לא מחשיבה אדם כזה לאדם טוב. 
לצפיה ב-'״הוא סובל (...), אז הוא לא גבר כלבבי״'
״הוא סובל (...), אז הוא לא גבר כלבבי״
23/04/2017 | 08:37
7
115
מה כן כלבבך? גבר שלא שם לב שדברים השתנו?
 
או שאולי גבר שכן שם לב לשינוי, והשינוי לא מהנה אותו, אבל הוא שומר על פוקר פייס ולא משתף את אשתו ברגשותיו? 
 
את נשואה? כי תאמיני לי, שבשביל בריאות הקשר הזוגי - עדיף להיות כנים. 
 
חלק גדול מהסיבות להודעות בפורום הזה, זה כלות שמרגישות שהן לבד. הן בטוחות שמשהו מפריע להן אצל החמות, אבל בן הזוג אומר להן שהן טועות, שהן לא רואות טוב.
 
הבעיה היא לא שהילדים לא אכלו בשר היום (אני מנחשת). הבעיה שביקורים שפעם היו מהנים, הופכים להיות ביקורים בהם המבקרים לא נהנים, אבל מנסים לפברק. עושים הצגה. גם אני כבר עברתי את זה. שאוכלים פרוסות חלה כדי להישאר שבעים, ומנסים שהסבתא לא תשים לב שכמעט לא אוכלים כלום כדי שהיא לא תיפגע. 
 
לצפיה ב-'תכלס הקיטורים לא היו באמת על האוכל. כן, זה התווסף לעניין כי '
תכלס הקיטורים לא היו באמת על האוכל. כן, זה התווסף לעניין כי
23/04/2017 | 12:52
5
98
אנחנו לא מאוד נהנים מארוחות עם חמותי (אצלנו או אצלה), אבל ציפינו שלפחות האוכל יפצה על זה.
לצערי היא אדם שמאוד מרוכז בעצמו ומאוד חסר מודעות לעניין. קשה עד בלתי ניתן לנהל איתה שיחה כלשהי, כי לוקח לה בדיוק דקה וחצי על השעון להפסיק להקשיב ולהתחיל לדבר על עצמה. זה לא אישי נגדי, היא עושה את זה גם לבן זוגי, להורים שלי, לכל אחד שמנסה לנהל איתה שיחה. זה היה כך מאז ומעולם, זה לא חדש. היא אף פעם לא שואלת, אף פעם לא מתעניינת. גם שהילדים שלי רוצים לספר לה חוויות אחרי שאנחנו חוזרים מטיול משפחתי בחו"ל, יש לה סבלנות אולי 2 דקות להקשיב להם, ומייד היא תתחיל לספר על טיולים שלה בחו"ל לפני 20 או 30 שנה. בלי הגזמה.
כך זה היה גם בשבת. וגם כשניסינו לפתח שיחה עם האורחים האחרים, היא מייד התערבה ולקחה את זה שוב לכיוון שלה ולסיפורים על עצמה. היינו מוכנים לכל זה מראש כי כאמור אנחנו כבר רגילים. בן זוגי כבר אפילו לא מנסה לספר לה שום דבר חדש שקורה לו בחיים או חס וחלילה קצת להוציא קיטור (כי מייד היא תתחיל להגיד לו שזה כלום, ולמי שבאמת היה קשה זה לה לפני 30 שנה). הוא מתייחס להורים שלי כאל ההורים שלו, ותמיד ילך וידבר איתם ויספר להם.
בקיצור, קיווינו שלפחות אוכל טעים יצא לנו מכל העניין, ולא יצא. וגם היה התסכול הרגיל, שלמרות הכול, ולמרות שאנחנו יודעים ומוכנים וכו', קשה להתמודד עם זה בכל פעם מחדש.
היא לא עושה את זה בכוונה רעה. אין לה שום מודעות לזה שהיא עושה את זה (וכן, בן זוגי ניסה כמה פעמים לשוחח איתה על העניין כדי להביא לשינוי). היא בנאדם שמאוד מרוכז בעצמו, וכמעט שלא פנוי לזולת, וכך זה תמיד היה. זה מה יש.
ועל גיסתי אני בכלל לא אתחיל לדבר כי לזה באמת כבר אין לי אנרגיות נפשיות.
לצפיה ב-'מוכר... אנחנו חולקות חמות?'
מוכר... אנחנו חולקות חמות?
23/04/2017 | 16:41
4
79
אותו דבר. מעולם לא שאלה שום דבר. 
 
 
מעולם לא שאלה אותנו או את הילדים כלום על הגנים, בתי הספר, החוגים, לא על תוכניות לחופש, לא על מה עשינו בחופש. לא ״איך בילית בפסח?״, לא ״למה תתחפשו בפורים?״. כלום.
 
השאלה היחידה שהיא שואלת, ברצינות, זה איך מזג האוויר. 
בעיקר כשחוזרים מחו״ל, אבל גם בארץ. האם ירד אצלנו גשם או לא.
לצפיה ב-'פעם, מזמן מזמן, עוד הייתי נעלבת מזה. לא הייתי רגילה לחוסר '
פעם, מזמן מזמן, עוד הייתי נעלבת מזה. לא הייתי רגילה לחוסר
23/04/2017 | 17:43
3
106
עניין מוחלט כזה (אותו דבר היה גם מצד חמי ז"ל).
השנים (בכל זאת, אנחנו ביחד כבר 22 שנים) לימדו אותי שזה לא אישי ושזה בלתי ניתן לשינוי, ושצריך לחשוק שיניים ולחייך בנימוס. בעלי עדיין נעלב מזה, אבל אפשר להבין אותו. זאת אמא שלו. למרות שהוא יודע איך בדיוק תתנהל כל שיחה וכל ארוחה, זה עדיין ממשיך לפגוע בו ולעצבן אותו.  
לצפיה ב-'אין דבר כזה לחשוק שיניים'
אין דבר כזה לחשוק שיניים
24/04/2017 | 11:06
2
29
לצפיה ב-'בבקשה לידיעתך,'
בבקשה לידיעתך,
24/04/2017 | 22:11
1
66
ציטוט "מהמלוג העברי ברשת"
חָשַׁק שׁיניים
פירוש של חשק שיניים
נמנע מתגובה, התאפק, הבליג
דקדוק ותחביר של חשק שיניים
1.אותיות שימוש - וחשק שיניים, שחשק שיניים
2.מילות הביטוי - חָשַׁק, שיניים.
 
כך גורס גם מילון בן יהודה בערך "חשק"
 
את חולקת עליהם?
לצפיה ב-'אני ממש חשקתי את שיניי ולא עניתי, ואת עשית את העבודה במקומי'
אני ממש חשקתי את שיניי ולא עניתי, ואת עשית את העבודה במקומי
24/04/2017 | 22:31
55
תודה
לצפיה ב-'גבר כלבבי'
גבר כלבבי
25/04/2017 | 00:26
61
מבין שמבקרים את אמו המזדקנת בשביל החברה, לא בשביל האוכל. במיוחד כשמדובר על פעם (!) בשנה. גבר כלבבי מבין שלאמו יש מגרעות שהיו בה מאז ומעולם או מגרעות שהתחזקו עם הגיל, ועדיין הוא רוחש אליה כבוד כי היא אמו. הוא משתף את אשתו ברגשותיו, אבל לא עושה חזית היא והוא כנגד האם, תוך שהם מחליפים מבטים של "אתה רואה", "איזה סיוט", "תראו אותה", "הילדים לא אכלו בשר היום". בקיצור, לא נגרר אחר האשה שלא מסמפטת את אמו, אביו, אחותו, ובמקום זה מבקש ממנה לכבד אותם כי הם המשפחה שלו. אפילו אם הם לא האנשים הכי מוצלחים בעולם, הם המשפחה שלו. 
בקיצור, גבר עם חוט שידרה וטיפה נאמנות. 
לצפיה ב-'אני אוהבת חגים אבל שאני עם המשפחה של בעלי הייתי מוותרת'
אני אוהבת חגים אבל שאני עם המשפחה של בעלי הייתי מוותרת
18/04/2017 | 16:37
1
278
אני נשואה לבעלי כבר 21 שנה (ואנחנו יחד 25 שנה). חמותי מעולם לא אירחה בחגים. היא גרושה פעמיים כך שאין לה גם צד שני לדאוג לו. אין לה קשר עם בעלה השני, ובעלה הראשון (אבא של בעלי) נפטר לפני עשור. במשך שנים רבות אמא שלי הייתה מארחת את חמותי וגיסתי (שקטנה מבעלי ב-14 שנה) , עד שלפני 14 שנה אמא שלי התעוורה כתוצאה מסיבוך רפואי כך שאני זאת שמארחת בפסח, ובראש השנה . חמותי מעדיפה לא ללכת לארוחות משפחתיות שאנחנו עושים בחג שני של פסח או בסוכות או שמחת תורה ככה שאני רק מרוויחה. בעצם אנחנו כמעט לא רואים את חמותי, כי בשבילה הילדים שלי, למרות שהם הנכדים הראשונים שלה, לא שווים את המאמץ. שנולדו לבת שלה ילדים היא אמרה שזה טבעי שסבתא תאהב את הילדים של הבת שלה יותר מהילדים של הבן שלה. אמא ואבא שלי כנראה לא נורמלים. חמותי גם אוהבת את הבת שלה הרבה יותר ממה שהיא אוהבת את הבן שלה, אבל זאת בעיה אחרת. ובעלי נותן לה את כל הכבוד האפשרי, והוא אומר שזה לא מפריע לו שאחותו מקבלת יותר יחס רגשי וחומרי ממנו. לי ולילדים שלי (בני 16, 14 ו-12) זה מאוד מפריע.
לצפיה ב-' היא נשמעת מסובבת לגמרי'
היא נשמעת מסובבת לגמרי
19/04/2017 | 08:16
172
תסבירי לילדים בעדינות ובסבלנות שאנחנו לא נעלבים מאנשים שהם קצת פגומים, וסבתא כנראה קצת פגומה.... (לא במילים האלה....).
 
אבל ברצינות -  משום מה היא לא אוהבת את הבן שלה, וזה מקרין על הנכדים. חבל. אבל לפחות לנכדים שלך יש סבים נוספים שאני משערת שמפגינים כלפיהם אהבה.
 
לצפיה ב-'לשאלותיך,'
לשאלותיך,
19/04/2017 | 08:06
148
לשאלה הראשונה--שגרה היא דבר בריא ומבורך, אבל,
יודעים להעריך אותו כאשר היא "נשברת" ע"י חגים.
אני אוהבת מאוד את החגים, וגם מקפידה על כל דקדוקיהם.
אוהבת את זה מאוד.
לשאלה השניה--אנחנו כבר צד עבור ילדינו--(הוריו כבר נפטרו)
תמיד אירחתי את כולם אצלינו גם בסוכות וגם בפסח, עוד לפני 3 שנים
היו כל ילדינו עם ילדיהם אצלינו.
בגלל נסיבות חיים--אנחנו יוצאים לחגים (סוכות ופסח) לבית מלון,
גם השנה עשינו כך, והזמנו את הילדים איתנו, היה מי שהצטרף לכל,
והיו שבאו לחלקים שונים.
היה כיף גדול. 
 
 
לצפיה ב-'אני אוהבת חגים וחופשים'
אני אוהבת חגים וחופשים
19/04/2017 | 12:15
142
היום חזרתי לשגרה וקשה לי מאוד החזרה.
היה כייף עם הילדים והבעל בבית.טיילנו ונחנו המון. 
השנה החג היה אצלי. בגדול עושים יותר עם המשפחה של האיש מאשר עם המשפחה שלי, סיפור מסובך ומורכב ביותר. 
חג שני אנחנו לא עושים, במשפחה שלי שנים עשינו,היום כבר לא. במשפחה של האיש אין מסורת כזו. כשאני לא מארחת את ארוחת החג אז אני בדרך כלל מזמינה חברים או שיוצאים עם חברים, השנה לא יצא.
לצפיה ב-'מה היה קורה אם היינו אומרים את האמת בארוחת החג'
מה היה קורה אם היינו אומרים את האמת בארוחת החג
13/04/2017 | 13:50
14
321
 
סרטון חביב ומצחיק- אפילו הזדהיתי עם כמה מהדברים.
 
ואתם- אילו דברים הייתם אומרים לו הייתם לוקחים בערב חג את "סם האמת"
לצפיה ב-'לא צפיתי בסרטון, אבל אם אני הייתי אומרת את כל האמת בנוגע'
לא צפיתי בסרטון, אבל אם אני הייתי אומרת את כל האמת בנוגע
13/04/2017 | 14:04
4
228
למה שאני חושבת על חמותי וגיסתי, שתיהן לא היו מדברות איתי עד סוף ימי חייהן
אמנם חגגנו את ליל הסדר עם הצד שלי, אבל מאז שחמי נפטר גם הן מוזמנות לליל הסדר, כי אין להן שום אופציה אחרת. מבני המשפחה שלי אין לי מה להסתיר.
לצפיה ב-'אני אירחתי גם את המשפחה שלי וגם את המשפחה של בעלי. ולמרות '
אני אירחתי גם את המשפחה שלי וגם את המשפחה של בעלי. ולמרות
18/04/2017 | 16:25
3
166
שלא אמרתי להם מה אני חושבת עליהן, הן כועסות עליי כי העזתי להעיר לבן של גיסתי (בן שלוש) שהחליט לשפוך לי לתוך הסלט והאורז את המרק שלו, את התירוש ואת האוכל מהפה שלו.....לילד הן לא אמרו כלום. אני אמרתי לו שאם הוא לא רוצה לגמור מהצלחת הוא לא חייב אבל אני מבקשת שלא יהרוס את האוכל בקערות ההגשה כי יש עוד אנשים שכן רוצים לאכול. בתגובה הוא ירק.....ואחר כך מרח את הקקי מהחיתול שלו על השמיכה במיטה של הבן שלי.....
 
לצפיה ב-'זו לא נשמעת כמו התנהגות של'
זו לא נשמעת כמו התנהגות של
19/04/2017 | 08:16
2
131
ילד בן שלוש טיפוסי. את בטוחה שאין לו קשיים כלשהם?
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך שזו לא נשמעת כמו התנהגות של ילד בן 3 טיפוסי'
אני מסכימה איתך שזו לא נשמעת כמו התנהגות של ילד בן 3 טיפוסי
19/04/2017 | 20:36
119
אבל לפי איך שהיא מתארת את אמא שלו, יכול להיות שזו התנהגות של ילד בן 3 שרגיל שמרשים לו הכל ולא מעירים לו כשהוא עושה דברים לא מקובלים. אני מתקשה לחשוב על סיטואציה בה אמא של ילד, בכל גיל, לא תרצה לקבור את עצמה אחרי שהילד שלה עושה דברים כאלו, ולא תתנצל בפני המארחת והאורחים ותעשה כל מה שצריך כדי לנקות ולמזער את הנזק. במקרה של ילדים עם קשיים זה אפילו יותר נפוץ שההורים משגיחים על הילדים אקסטרה על מנת לעצור התנהגויות שכאלו בזמן, והיות שאמהות שכאלו לרוב נעזרות בייעוץ חיצוני, זה לא כל כך סביר שלא יעירו לילד בסיטואציה כזאת ועוד יכעסו על המארחת. כמובן שעדיין יכול להיות שלילד יש קשיים, אבל לא בהכרח.
 
אני יכולה לספר לך סיפורים מזעזעים על מה שילדים ממשפחה שהכרתי בזמנו היו עושים כשהיו קטנים, גם הרבה אחרי גיל 3, אמנם סיטואציה כמו שתוארה כאן לא זכורה לי אבל כן התנהגויות לא מקובלות מהסוג שרוב האנשים שאני מכירה היו שוקלים לקחת ילד שמתנהג ככה לטיפול, ואמא שלהם, שגם לה לא חסר במושגים של התנהגות לא מקובלת (כולל נימוסי שולחן), לא רק שלא העירה אף פעם, היא תמיד מצאה איך להאשים את המסכנים שהעיזו להעיר או חלילה לנסות להציל את האוכל שלהם/את הגוף שלהם מהמלאכים הקטנים שלה. לאף אחד מהילדים שלה אין קשיים, היום הם בוגרים רגילים לחלוטין שלמרבה המזל התבגרו והבינו שמה שלמדו בבית מאמא שלהם לא נתפס באהדה במקומות אחרים. 
 
 
לצפיה ב-'את צודקת, גם אני גידלתי 3 ילדים (בינהם בן שובב) ואף אחד לא '
את צודקת, גם אני גידלתי 3 ילדים (בינהם בן שובב) ואף אחד לא
23/04/2017 | 15:29
65
התנהג כך אף פעם, אבל זה שילוב של ילד מפונק של סבתא שלא מוכנה שהילד יבכה (אז היא נותנת לו כל מה שהוא רוצה) ושל אמא ואבא שעסוקים בעצמם יותר מדי. גם אמא שלו הייתה ילדה מפונקת כזאת (עד היום). אני היכרתי את אמא שלו שהייתה בת 6 וחצי, והיום היא בת 33 , כך שאני לא מתפלאת שהילד שלה מתנהג ככה. התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
 
לצפיה ב-'צפיתי בסרטון,'
צפיתי בסרטון,
14/04/2017 | 05:52
176
הוא כ"כ מוקצן שלא נאמרה שם אמת, אלא נעשה צחוק מההויה עצמה.
שזה בסדר גמור.
לגבי מה הייתי אומרת, אחלק את תשובתי  הרצינית לשנים--
1)לא בטוחה שצריך תמיד לומר את כל האמת. לא בהכרח
   אמירת האמת תשה ותשפר, לכן עדיף לפעמים לספוג ולהניח לדברים.
2)לאחד מזוגות המחותנים שלי אני מחכה לומר את האמת להם ולילדיהם,
    אני יודעת באיזו סיטואציה זה יהיה, אני מתאמנת על זה כבר זמן. ווואוו זה         יהיה כואב , אבל אין לי מה להפסיד. להם יש הרבה מה להפסיד.
לצפיה ב-'סרטון חביב'
סרטון חביב
14/04/2017 | 14:08
2
195
למרות שהייתי יכולה לחשוב על תרחישים יותר נפוצים.
 
יש אנשים שלא זקוקים לסם האמת הזה, לפחות באופן חלקי - אחת מהן הייתה איתנו בסדר וזכיתי לשמוע ממנה יותר מפעם אחת בדיוק את מה שהיא חושבת, גם כשזה היה ממש מיותר (מאלו שבזמן שאת מדברת עם מישהו על משהו שלא קשור אליה בכלל, חייבת להתערב ולהעיר על מה שאת אומרת). היא גם לא טרחה להסוות את העובדה שהיא לא מעוניינת בשום דבר מלבד האוכל, שהיה החלק היחיד של הערב בו היא נטלה חלק. 
 
אם הייתי לוקחת את סם האמת הייתי לפיכך אומרת לה את דעתי עליה, שאני לא מבינה מה היא רוצה ממני ולמה כל כך מפריעים לה דברים מסוימים שאני עושה (כמו לקרוא את ההגדה, למשל, או להתעניין בשלומה של קרובת משפחה מבוגרת, או ר"ל לא לקנות משקפי שמש אופטיות - לפי התגובה שלה זה הופך אותי לאשמה בפשעי מדינה), והייתי ממליצה לה להתמקד יותר במה שהולך בבית שלה ופחות במה שהולך אצל אחרים. למישהי אחרת הייתי אומרת שהיא מספיק מבוגרת בשביל להבין שהעולם לא סובב סביבה ושלפעמים צריך להתחשב באנשים אחרים + לזכור שבתכלס אף אחד לא חייב לה כלום, אז זה לא לעניין לצעוק ולתקוף כל פעם שמישהו לא עומד דום כל פעם שהיא דורשת. 
לצפיה ב-'וואו, כתבת כמעט את אותן תחושות ותרחישים שיש אצלנו...חג שמח:)'
וואו, כתבת כמעט את אותן תחושות ותרחישים שיש אצלנו...חג שמח:)
17/04/2017 | 06:33
1
46
לצפיה ב-'אולי אנחנו קרובות משפחה? '
אולי אנחנו קרובות משפחה?
19/04/2017 | 21:13
18
לצפיה ב-'משפחות לא ימשיכו להתקיים אם כולנו נגיד את האמת....'
משפחות לא ימשיכו להתקיים אם כולנו נגיד את האמת....
16/04/2017 | 10:40
3
172
בשביל זה הומצאו הטקט והנימוס....
 
 
 
 
לצפיה ב-'מעולה. מסכימה אתך למרות שזה קשה לפעמים. '
מעולה. מסכימה אתך למרות שזה קשה לפעמים.
17/04/2017 | 06:34
43
לצפיה ב-''
18/04/2017 | 18:54
7
לצפיה ב-'החלק השני במשפט'
החלק השני במשפט
19/04/2017 | 09:46
92
כתבת הוא עקרוני, מהותי.
אפשר לומר אמת, בדרך רגועה, מנומסת, 
לא בבוטות, לא בציבור, לא באופן פוגעני, אלא כדי לפתור ענין מסוים.
זו הדרך למנוע "פיצוץ" או אי נעימות בהמשך,
כי לספוג תמיד את הצד שמתנהג באופן שלי קשה איתו--
ולא לומר דבר--ההמשך יהיה פחות טוב.
 
וכמובן לא כל אמת, וכמובן איך נאמר.
לצפיה ב-'הסרטון באמת קיצוני אבל מצחיק מאוד'
הסרטון באמת קיצוני אבל מצחיק מאוד
19/04/2017 | 12:19
85
אני אהבתי אבל לא הייתי לוקחת סם אמת ולא הייתי אומרת להם כל מה שאני חושבת.
אם הייתי אומרת למשפחה מה שאני חושבת עליהם הם מזמן לא היו מדברים איתי.
את מה שכואב לי אני פורקת במקומות אחרים ודואגת למערכת יחסים טובה עם המשפחה גם שלי וגם של האיש.
 
לצפיה ב-' חג שמח מתפוז '
חג שמח מתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
09/04/2017 | 17:00
1
16
חג פסח שמח וכשר לכולם 
 
בברכה,
תפוז אנשים
לצפיה ב-' לכל חברי/ות הפורום '
לכל חברי/ות הפורום
10/04/2017 | 14:11
60
מאחלת לכם חג שמח וחגיגי,
שהחמה לא תציק יותר מידי בשאלות,
שהכלה ובעלה ישתתפו בהכנות,
שהשיחה תהיה נעימה,
והאוכל יהיה טעים.
 
מוזמנים להצטרף לאיחולי חג שמח ובתוכניות לחג
יותר מאוחר אפתח שרשור ארוחת חג-שתוכלו לשתף מסיפורים שקרו בשולחן (כי ביננו תמיד קורה משהו ).
לצפיה ב-'הגיסה שונאת את בעלי'
הגיסה שונאת את בעלי
05/04/2017 | 15:29
10
491
שלום לכולם!
התלבטתי הרבה זמן האם לבקש עצה מכם, לבסוף החלטתי שאין מה להפסיד :)
התחתנתי לאחרונה. לבעלי יש אח אחד נשוי, ובחתונה שלנו אישתו של האח (הגיסה) לא הייתה נחמדה אליי. חשבתי בהתחלה שהיא לא אוהבת אותי, לא הבנתי למה, הרי הכרנו רק פעם אחת לפני שהתחתנו והיה רושם שהסתדרנו יפה.
לאט לאט התברר לי שזו לא אני שהיא לא אוהבת - אלא את בעלי. תמיד היא עוקצת אותו כשנפגשים, מדברת אליו לא יפה ושולחת מבטים לא נעימים כשהוא משחק עם הילד שלה. שמתי לב שהיא אפילו לא אומרת לו שלום כשנפגשים. איתי היא דווקא נחמדה.
היא גם סיפרה לי משהו על עברו של בעלי שהיה לי קשה לשמוע, ואני לא חושבת שהיא הייתה צריכה לספר את זה.. אני לא הייתי מספרת למישהי אחרת דבר כזה, אבל ייתכן וזה סתם חוסר טקט.
שאלתי את בעלי בעדינות על הנושא, והוא לא מרגיש את זה.. מצד שני שמעתי את האח השני שואל פעם את בעלי אם הכל בסדר ביניהם, כי היא לא אומרת לו שלום, כך שכנראה זו לא רק אני שמרגישה כך..
למישהי/ו יש עצה מה לעשות? מטבע הדברים אני כועסת עליה וקשה לי מאוד להתחבר איתה, ומצד שני חשוב לי שנסתדר בינינו. מה הסיבה שהיא מתנהגת כך? וכיצד אני יכולה לתקן את היחסים ביניהם/בינינו?
 
תודה ופסח שמח!
לצפיה ב-'אני לא הייתי מתערבת...'
אני לא הייתי מתערבת...
05/04/2017 | 15:44
3
297
יכול להיות שהיה משהו רומנטי בעבר הרחוק בין גיסתך לבעלך?...
האם היה איזה ויכוח בין האחים בזמן האחרון?...
האם זה היה המצב בינהם מהרגע שהכרת אותה?
באמת נשמע מוזר...
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
05/04/2017 | 16:06
2
300
אין לי בעיה לא להתערב. השאלה היא איך להתייחס אליה? קשה לי להתנהג בחביבות כשאני פגועה ממנה.
 
לא היה שום דבר רומנטי ביניהם. ובעלי מסתדר ממש ממש ממש טוב עם האח - הוא אפילו נתן לו הלוואה מאוד גדולה לפני הרבה שנים, ולא מבקש בחזרה את הכסף כי הוא יודע שקשה להם להחזיר. האח ממש נחמד לשנינו. 
וכשהכרתי אותה לפני שהתחתנו נפגשנו פעם אחת בלבד, והיא הייתה נחמדה. לא שמתי לב אז, אבל אולי התרגשתי מדי באותו יום.
לצפיה ב-'מתגובתך להייתי אביב בקיץ, אני מבינה שבעלך וגיסתך מכירים '
מתגובתך להייתי אביב בקיץ, אני מבינה שבעלך וגיסתך מכירים
05/04/2017 | 17:03
1
320
תקופה בה הוא היה נער...
 
אני גם חושבת שזה קשור למה שהיא סיפרה לך...אולי אותה אקסית שלו הייתה חברה שלה והיא לא ממש סלחה לו?..
 
בפעם הבאה שתפגשו אני מניחה שהיא שוב תתעלם ממנו...אני הייתי שואלת אותו ואומרת שזה כבר לא קשור למצבי רוח אלא היא מתעלמת ממנו בכוונה.
 
אולי הוא מסתיר משהו ואולי היא כועסת עליו על משהו שהיה ממש מזמן והוא באמת לא מייחסלו חשיבות. בכל מקרה, אחרי הפעם הבאה שזה יקרה, את יכולה לשאול אותו ואם הוא שוב יגיד שהוא לא יודע במה מדובר, שידבר עם אחיו וישאל אותו למה אישתו מתייחסת אליו ככה...אני בטוחה שהוא יודע ובטח אחרי ששאל אז את בעלך, דיבר עם אישתו.
 
אני לא חושבת שכולם צריכים לאהוב את כולם אבל אני מסינה אותך והתנגות כזאת קצת ילדותית ולא במקום..
לצפיה ב-'חמודה...קודם כל מדברייך עולה שאת אשה....'
חמודה...קודם כל מדברייך עולה שאת אשה....
06/04/2017 | 10:05
250
מאוד רגישה ואיכפתית.
 
בתור אשה צעירה [כיום אני מבוגרת וסבתא]הייתי גם מאוד רגישה כאשר קיבלתי
יחס צונן או הערות הצד האחיות או הדודות של בעלי [לשעבר]
ניסיתי מאוד להתחבר, להיות חביבה..אבל הייתי נטע זר ..עיקר ההערות היו על רקע
היותי אשכנזייה היחידה שנכנסה לתוך השבט מצד בעלי...
כמו שציינתי השתדלתי מאוד להתחבר למשפחה המורחב גם שלא יחשבו שאני מה שהיה נקרא אז "סנובית"....אבל בתוכי האמנתי בעצמי ...וידעתי שאני לא יכולה לשנות
אנשים שזורקים הערות שלא קשורות כלל ..פרט לכך שאני אשכנזייה...
למדתי להכין את האוכל שנהוג אצלם, לבפגישות משפחתיות התנהגתי בטבעיות
במשך הזמן הם ראו שאני למדו שאני אשה מסורה,,אמא טובה לילדים, מנהלת קריירה
ואני מניחה שדעתם השתנתה ..שהאשכנזייה הזאת היא אשה חביבה..רגילה..ולא איזה חייזר לבנבן שנחת עליה
המסר שאני רוצה להעביר לך שתתמקדי בזוגיות שלך, בהמשך בילדים שיבואו תתנהגי בטבעיות בחביבות..ואם הזמן אותה גיסה תלמד שאת בסך הכל אשה נחמדה..
ואם היו לה בראש רעיונות [כמו שיש ללא מעט נשים] של נבירה, קנאה אולי, סוג של תחרות על תשומת לב.עליך זה לא משפיע ...ואת מתמקדת בעתיד ולא בעבר...
כשמתחילים עם הרכילויות, והעלאת ענינים ישנים מהעבר, ודישה בהם...טוב לא יוצא מזה , רק וויכוחים ..ואולי מריבות מיותרות..
תהיי מי שאת....תאהבתי את בעלך ואף תפגיני זאת [בלי לנכר עיניים]
והזמן יעשה את שלו...לא רוצה לומר שלום לא צריך....אני בטוחה ששאר בני המשפחה אוהבים אותך ומיחסים יפה אלייך.....אז תתמקדי בטוב....
בהצלחה..
 
 
לצפיה ב-'אם את לא יודעת מה מפריע לה, אז קשה לתקן'
אם את לא יודעת מה מפריע לה, אז קשה לתקן
05/04/2017 | 15:44
1
213
קצת מוזר לי שבעלך לא מרגיש את זה. הוא לא מרגיש שהיא לא אומרת לו שלום?
 
מאד יכול להיות שרק שני אנשים יודעים מה הוא עשה שכלכך מפריע לה. הוא והיא. 
 
אז אפשרות אחת זה לשאול אותו, ואפשרות אחרת - לשאול אותה.
 
כתבת שהיא סיפרה לך משהו לא נעים, ואת אמרת שזה חוסר טאקט. יכול להיות שבסיפור ההוא, היא ניסתה להכניס אותך לעניינים שתביני למה היא לא סובלת אותו?
לצפיה ב-'בעלי הוא גבר טיפוסי..'
בעלי הוא גבר טיפוסי..
05/04/2017 | 16:12
281
אחרי ששאלתי אותו למה היא לא עונה לו שלום, בפעם הבאה כשנפגשנו הוא די "הכריח" אותה לענות לו שלום, ואחר כך צחק ואמר שסתם יש לה מצבי רוח. בקיצור או שהוא מדחיק את זה או שבאמת הוא מסתיר משהו, רק מוזר לי כי הוא באמת מספר לי הכל תמיד.
בנוגע למה שהיא סיפרה לי - זו סתם שטות בנוגע לתקופה שהוא היה נער. לא רוצה לתאר במדויק כדי לא לחשוף יותר מדי פרטים על עצמנו, אבל זה נניח כמו לספר על כמה הוא אהב את האקסית שלו בסדר גודל. משהו שאני פשוט לא צריכה לשמוע...
לצפיה ב-'למה את כועסת עליה?'
למה את כועסת עליה?
05/04/2017 | 17:44
194
ולמה את צריכה להתחבר אליה?
אתן גיסות לא כל הגיסות חייבות להיות חברות.
אתן נפגשות ואפשר לשמור על קורקטיות.
 בעלך מסתדר עם הענין ונהנה בחברת אחיו,
השלים עם המצב. מה יצא לך מלפתוח פצע מוגלתי לפחות מבחינת גיסתך.
זה שהיא מתנהגת ילדותי זה שלה.
תעזבי.
 
לצפיה ב-'נתחיל מהסוף - את לא יכולה לתקן את היחסים ביניהם'
נתחיל מהסוף - את לא יכולה לתקן את היחסים ביניהם
05/04/2017 | 18:42
190
את כן יכולה לנסות ליצור סיטואציות משותפות נעימות כמו טיול או פיקניק שמזמינים גם אותם (ולקחת בחשבון שאולי הם לא יבואו). בכל אופן המצב הוא לא של נתק אלא של יחסים לא חמים ויכול להיות שככה זה גם ישאר. אז מה שנותר לך לעשות זה ללמוד לחיות בשלום עם זה שהיא לא אוהבת את בעלך ולא הכל בחיים חלב ודבש.
לצפיה ב-'אני חושבת שאם זה לא מפריע לבעלך'
אני חושבת שאם זה לא מפריע לבעלך
06/04/2017 | 13:29
178
אז אולי עדיף להשאיר את זה ככה.
יצא לך להיות איתה 1 על 1? אולי תנסי ליזום משהו כזה ואז תבדקי מולה למה היא מרגישה צורך להתנהג ככה כלפיו.
לצפיה ב-'רצינית? היא הרי סיפרה לך משהו עליו שהיה לך קשה לשמוע'
רצינית? היא הרי סיפרה לך משהו עליו שהיה לך קשה לשמוע
06/04/2017 | 14:11
256
ואת אפילו חושבת שהיא לא היתה צריכה לספר.
אם זה כזה נורא זה גם כנראה הסיבה שהיא לא מדברת איתו
לצפיה ב-' שרשור רעיונות למתנות לכבוד פסח '
שרשור רעיונות למתנות לכבוד פסח
29/03/2017 | 14:21
9
242
יש מי שמארח ואוהב להניח על השולחן הפתעה נחמדה לאורחיו.
יש מי שמתארח ואוהב לקנות מתנה למארחיו.
 
מה אתם קונים, אם בכלל, לכבוד החג האם אתם קונים גם לבני המשפחה שלכם(ילדים, אחים וכו') איזו מתנה בד"כ החמים שלכם יאהבו
לצפיה ב-'מכונת זמן שתקפיץ אותנו הישר ל"אחרי החג"'
מכונת זמן שתקפיץ אותנו הישר ל"אחרי החג"
29/03/2017 | 14:24
1
69
לצפיה ב-'אני בעד! אחלה מתנה לעצמנו '
אני בעד! אחלה מתנה לעצמנו
29/03/2017 | 14:26
63
לצפיה ב-'אני יודעת מה אני אוהבת לקבל'
אני יודעת מה אני אוהבת לקבל
29/03/2017 | 20:05
257
מתנות מתכלות.
יין טוב, זר פרחים, שוקולד שאפשר לתת לאורחים, והכי טוב, מנה לשולחן הסדר שמתאימה לאכילה לנותן.
אני חוטאת בלתת גם כלי שולחן מעשה ידי אבל אני תמיד מתפללת שאם זה לא מוצא חן בעיני המארחים הם ידעו לשמוט את זה "במקרה" ולא יחששו ממני.
לצפיה ב-'אצלנו הסבתא קונה בגדים לנכדים'
אצלנו הסבתא קונה בגדים לנכדים
30/03/2017 | 08:49
197
מסורת משפחתית, סבתא קונה בגדים בראש השנה ופסח.
 
אחרים בדרך כלל לא קונים. כי באמת, די. הבתים של כולנו מלאים ביותר מדי דברים שאנחנו לא צריכים. 
 
ההורים מזמן הביעו את רצונם לא לקבל מתנות. קבלת מתנות בדרך כלל גורמת להם יותר מצוקה מאשר אושר. אז מביאים פרחים, יין. 
 
 
לצפיה ב-'אצלנו לא מביאים מתנות וטוב שכך '
אצלנו לא מביאים מתנות וטוב שכך
30/03/2017 | 09:06
188
אם מתארחים אני תמיד אביא אוכל לשולחן החג מה שיבקשו אבל אין מתנות, לא צריך להביא ולא רוצה לקבל. 
 
לילדים אני קבוע קונה בגדים חדשים לחג- זו האהבה שלי לחדש להם.
משתדלת לחדש גם לי לכבוד החג, השנה עוד לא מצאתי מחר הזדמנות אחרונה מקווה שאספיק ואמצא.
לבעל לא קונה שונים כל-כך בטעם אם הוא רוצה הוא קונה לעצמו.
לצפיה ב-'לא קונה מתנות ומבקשת גם לא להביא.'
לא קונה מתנות ומבקשת גם לא להביא.
30/03/2017 | 09:44
181
זה סתם תופס מקום וגורם לי ממש למצוקה מה לעשות עם המתנה.
לרוב אני מעבירה הלאה, אבל קודם שואלת אם צריכים.
 
אני מעדיפה לקבל זר, סלט, מאכל כלשהו שהאורח אוהב ואני לא
כל כך יודעת איך להכין.
 
העיקר שמחת החג.
לצפיה ב-'אצלנו כבר שנים לא מביאים מתנות לפסח'
אצלנו כבר שנים לא מביאים מתנות לפסח
30/03/2017 | 17:39
195
כבר שנים ארוכות שאנחנו מתארחים בפסח אצל דודתי מצד אימי, וכבר מזמן הגענו להבנה ולהסכמה משותפת על כל הצדדים שלכולנו יש את כל מה שאנחנו צריכים, לכולנו יש את היכולת לקנות לעצמנו את מה שאנחנו אוהבים, ולכן אפשר לדלג על הנוהל המוזר והמיותר הזה (בעינינו). "מסתפקים" בזה שכולנו מחלקות בינינו את הכנת האוכל - אני אחראית על הסלטים, אמא שלי על הצלי והכבד, דודה שלי על העוף ותפוחי האדמה ולחמניות הפסח (היא כל כך מעולה, שהיינו מוכנים לאכול אותן במקום לחם כל השנה ), אשתו של בן דוד שלי על הקינוחים.
מאז שנפטר חמי גם חמותי וגיסתי מוזמנות לסדר אצל דודתי, אחרת היו נשארות לבד. חמותי גם מכינה כמה מאכלים, ותמיד מביאה עציץ או פרחים כהוקרת תודה.
בשנה האחת ויחידה עד כה שאני ארחתי את הסדר (), דווקא כן חרגו מהנוהל והביאו לי מתנות, אבל הן היו מאוד פרקטיות - כולן השאירו לי את הכלים שבהן הביאו את האוכל זה היה חביב ביותר מצידן.
מודה ומתוודה שאני לא קונה בגדים חדשים לפסח. לא לי ולא לילדים. הם מקבלים בגדים חדשים כשהם צריכים! (כשהם גדולים על הבגדים שלהם, כלומר ).
לצפיה ב-'שמחה לקבל ולתת -לאחר כול ההתעייפות בחג ,,'
שמחה לקבל ולתת -לאחר כול ההתעייפות בחג ,,
01/04/2017 | 16:04
158
בלי הצורך להתרוצץ בין חנויות וההמולה, וללא התעייפות מיותר ,
הכי כייפי זה פינוק-ב-"ספא" ,שכולל סאונה, ג'קוזי ,עיסוי -בשמנים ורפלקסולוגיה.
ממש כיף אמיתי,ומרגוע לגוף ולנשמה :מרענן ,ומרגיע עד לחג הבא.
לצפיה ב-'תלוי אצל מי מתארחים '
תלוי אצל מי מתארחים
03/04/2017 | 09:47
133
קודם כל - אצלנו במשפחה נהוג להביא מתנות למארחים כשמתארחים בארוחת חג (להבדיל מ"סתם" ארוחה משפחתית גדולה).
כשאנחנו מתארחים אצל הדודים שלי - אנחנו תמיד מביאים בקבוק יין טוב, שמתאים לארוחה.
אצל הגיסים שלי - קינוח בכלי הגשה יפה, וגם זה רק כי אני תמיד שואלת מה להביא וגיסתי מבקשת שאביא קינוח. אז מנצלת את ההזדמנות ומביאה עם כלי שיוכל לשמש אותה אחר כך.
 
השנה החלטתי להביא מתנה גם להורים שלי, ואחרי ששאלתי את אמא שלי אם זה יהיה לה שימושי קניתי ראנר מבודד מחום. היא אוהבת להשתמש בראנרים צבעוניים בסידור השולחן, וזה ישמש פתרון פרקטי לצורך בלהניח מגני חום מתחת לכלי הגשה חמים.
אם אמא שלי לא הייתה חושבת שזה ישמש אותה - לא הייתי קונה מתנה, אלא מביאה קינוח או יין טוב.
לצפיה ב-' בירושה'
בירושה
25/03/2017 | 16:01
20
780
מה דעתכם על תכשיטים שעוברים בירושה
האם הייתן מתרגשות לקבל תכשיט כזה מהחמים
ואיך הייתן מגיבות אם התכשיט לא לטעמכן והיה מצופה שתענדו את התכשיט ברמה יומיומית
 
לא קרה לי, אבל סתם נראה כמו שאלה מעניינת לדיון
לצפיה ב-'לצפות ממקבלת תכשיט לענוד אותו, זו כבר כפיה...'
לצפות ממקבלת תכשיט לענוד אותו, זו כבר כפיה...
26/03/2017 | 14:04
328
אם אני אקבל אני אגיד תודה רבה, זה מרגש, אני שמה אותו בקופסת התכשיטים שלי ושומרת עבור בנותיי. אני חושבת שהן כן תתרגשנה. עבורן תכשיט מסבתא הוא מורשת משפחתית. לא עבורי - זו לא המשפחה שלי...
 
אם זה תכשיט שמוצא חן בעיני אשאל האם זה בסדר שאענוד אותו (כי אולי אם יש לו ערך רגשי רב, חוששים שאני אהרוס אותו, ורק רצו שאשמור עליו כעל נכס משפחתי).
 
אם אקבל ואבין שמצפים ממני לענוד אותו, אגיד ״את יודעת מה, אני חושבת שגיסתי רחלה מעריכה תכשיטים יותר ממני, ואני מציעה להעביר אליה את התכשיט יקר הערך. היא תדע לתת לו את הכבוד שלו הוא ראוי״.
 
לצפיה ב-'עונה,'
עונה,
26/03/2017 | 15:33
237
מה דעתכם על תכשיטים שעוברים בירושה? תכשיטים שעוברים בירושה,
הם מזכרת, והם משהו שהוא חויה.
השאלה מי מחלק את הירושה הזו? לי למשל יש תיליון מדהים שאימי הקנתה לי אותו, בהיותה בחיים,אני עונדת אותו כשהוא מתאים לבגד,ואם לא אז לא.
כשאימי נפטרה--אבא חילק את מעט התכשיטים שלה, ונתן גם לאחותה, וגם ל"אחות מחנה" שהיתה בשמירה על אמא בתורנות. ואנחנו כל אחת בחרה
מה שהתאים לה. 
האם הייתן מתרגשות לקבל תכשיט כזה מהחמים? חמותי נפטרה ואני בכלל לא הייתי שם לקבל כלום, וזה בסדר. לא הייתי בקשר, והייתי מתבישת לענוד משהו ממנה. 
אבי כן נתן לגיסתי לבחור והיא הראשוה שבחרה, את הכי יקר ויפה. וענדה אותו
אף אחד לא ביקש/דרש/ציפה שתעשה עם זה מה שרוצה.
ואיך הייתן מגיבות אם התכשיט לא לטעמכן והיה מצופה שתענדו את התכשיט ברמה יומיומית? לא חושבת שניתןלחייב או לצפות שמישהו יענוד תכשיט, כל הזמן.
נשמע לי כמשהו ממש קנטרני. ואומר שמצב כזה גורם לריחוק ולא לזכרון חיובי--
אז חבל.
 
לצפיה ב-'לי יש כמה וכמה כאלו'
לי יש כמה וכמה כאלו
27/03/2017 | 07:25
256
סבתי (אם אבי) נפטרה כשהייתי בת 18. על ערש דוואי היא הורידה את שתי השרשרות שהיו לה תמיד, ונתנה אחת לי ואחת לבת דודתי (היו לה 6 נכדים, מהם 2 בנות). השרשרת הזו שמורה אצלי בקופסת התכשיטים כאחת מהשרשרות החשובות שלי, ואני עונדת אותה באירועים חשובים (כמו בחתונה שלי, בברית של הבן, בבר המצווה שלו). אני עונדת אותה באירועים הללו בגלל הסמליות שלה, ופחות בגלל היופי של השרשרת (פשוטה ועדינה מזהב. לא משהו "חגיגי" במיוחד).
 
כשסבתא של אמא שלי נפטרה, אני קיבלתי את טבעת האירוסין שלה. זו טבעת די מכוערת לטעמי - גדולה ועם פנינה. במקרה הזה שאלתי במפורש האם מצופה ממני לענוד אותה. התשובה הייתה שלא מצופה ממני לעשות שום דבר, ויש לי את הזכות להחליט מה  לעשות בה. אז היא מחכה בקופסת התכשיטים לבנות שלי שיגדלו, ואז אחת מהן תקבל אותה.
 
מסבתא שלי (אם אימי) קיבלתי, בעודה בחיים, שתי טבעות יהלום שסבא שלי נתן לה. היא בחרה לתת לאמא שלי ולי מהתכשיטים שהיא אהבה, שסבא שלי נתן לה, אחרי שסבא שלי נפטר - כמזכרת ממנו. אחת הטבעות אני עונדת כמעט כל יום (היא מאוד מזכירה לי את טבעת הנישואין שלי שאבדה מזמן), ואת השנייה לא.
במקרה הזה - הדודות שלי (הנשים של האחים של אמא שלי) מאוד נעלבו, כי סבתא שלי בחרה לתת תכשיטים רק לבת שלה (אמא שלי) ולי - הנכדה, ולא להן (לכלות) או לכלות של הבנים שלהם (נשות בני הדודים שלי).
 
כשחמותי נפטרה, חמי קרא לי ולגיסות שלי, וביקש שנבחר כל אחת מהתכשיטים של חמתי ז"ל. הוא נתן לנו זכות בחירה לפי "הותק" שלנו במשפחה - כלומר גיסה אחת, שנשואה לבן מעל 20 שנים, בחרה ראשונה, אחריה אני (שבאותו מועד הייתי נשואה לבעלי 15 שנים) ואחרי הגיסה "החדשה" שהייתה נשואה שנתיים.
אני בחרתי את השרשרת שחמתי  ענדה בחתונה שלי - מטעמים סנטימנטליים, ועוד שתי סיכות לדש, שבחיים אני לא אענוד, בשביל הבנות שלי - שיהיה להן משהו של סבתא שהן לא זכו להכיר (היא נפטרה כשהן היו בנות 3 חודשים). הסיכות נבחרו כי בתמונות היחידות שיש להן עם סבתא - היא עונדת את הסיכות הללו, אז המזכרת היא מוחשית.
 
ממני לא ציפו לענוד את התכשיטים ברמה יומיומית (למרות שדודה שלי עדיין מחמיצה פנים כשהיא רואה שאני לא עונדת את שתי הטבעות של סבתא, אלא רק אחת), ולכן המשמעות שלהן היא מזכרת מאדם אהוב.
לצפיה ב-'מאחר ואני כבר מדור החמות נראה לי...'
מאחר ואני כבר מדור החמות נראה לי...
27/03/2017 | 08:12
1
278
לא הוגן לבקש מכלה או בת או בכלל לענוד תכשיט שנתתי ברמה יום יומית...
לצערי לא קיבלתי תכשיטים ..אך כשסבתי נפטרה בעלה [שלא היה אבא שלי] אמר לי קחי מה שאת רוצה מסבתך...
הייתה קופסאת תכשיטים בצורת פגודה משובצת בעבודות ג'אד כשהייתי קטנה אהבתי לשחק עם הקופסא היו בה מן דלתות קטנות ומגירות והיו שם שאריות של תכשיטים
ולקחתי..לא ענדתי אותם כי היו כבר מיושנות אבל נצרתי עד היום חלק מהתכשיטים אפילו שהם לא היו שלמים, וחסר היה עגיל..אבל זה היה זכרון מתוק מילדותי ומסבתא שלי...
אז מה שאני אומרת לנהוג בעדינות ואם התכשיט לא מתאים לשמור עליו ..באופן אישי לא הייתי נפגעת לו כלתי הייתה אומרת לי שהיא לא עונדת אותו אבל בהחלט תשמור עליו...
לצפיה ב-'בעלה שלא היה סבא שלי...'
בעלה שלא היה סבא שלי...
27/03/2017 | 08:14
56
לצפיה ב-'לא מתרגשת מתכשיטים ובמיוחד לא מכאלו '
לא מתרגשת מתכשיטים ובמיוחד לא מכאלו
27/03/2017 | 11:37
182
שעוברים בירושה.
לא הייתי מתרגשת לקבל מחמתי וסביר להניח שהייתי שומרת הכל לילדי.
אני גם לא חושבת שמצופה ממני לענוד דברים שקיבלתי ברמה יומיומית. זו תלוי בהרגשה.
 
ממשפחתו של בעלי, קיבלתי שרשרת של סבתא שלו לאחר שנפטרה. הוא טען שהשרשרת ניתנה לי אך אני מיד הצהרתי שאני שומר אותה לבנותי.
 
מסבתות שלי לא קיבלתי כלום ולא ציפיתי. סבתא מצד אמא שנפטרה כאשר הייתי תינוקת, אני משערת שמה שהיה לה נמצא אצל הדודות שלי.
ומסבתא מצד אבא, לאחר שנפטרה אחד הדודים לקח למשמורת וטען, לאחר תקופה מסוימת, שהכל נגנב. כואב וחבל. לכן, לאחר שהדודה הגדולה (אחות אבי) נפטרה ממחלה קשה, חילקו את כל הזהב לכל המשפחה. אמי קיבלה מספר צמידים, שניים מהם נתנה לי והם נמצאים עלי עד היום, לא מעט זמן.
 
הדבר היחיד, חוץ מאלו, שאני מסוגלת לענוד, היא טבעת עם אבנים מיוחדות בצבע תכלת שקיבלתי מאמי בעודה בחיים. כל דבר אחר ששייך לה קבור עמוק עמוק בארון. יותר מדי כואב.
לצפיה ב-'תכשיטים שעוברים בירושה הם מזכרת נהדרת'
תכשיטים שעוברים בירושה הם מזכרת נהדרת
27/03/2017 | 11:50
175
גם אם לא עושים בהם שימוש.
 
לסבתי מצד אבי היו שלושה צמידי זהב חישוקיים שענדה תמיד. כשכבר היתה זקנה מאד ומאושפזת בבית חולים, היא נתנה לאבי אחד מהם ואמרה שזו הירושה שלי ממנה. הצמיד היה קטן (כמו סבתי שהיתה אישה קטנה) ולא יכולתי לענוד אותו.
שמרתי אותו וברבות הימים, צורף הכין לי ממנו את טבעת הנישואים שלי.
 
מסבתי מצד אמי, יש לי סיכת כובע וסיכת ד"ש שקיבלתי ממנה בעודה בחיים. את סיכת הד"ש אני עונדת מדי פעם.
 
מחמותי קיבלתי שרשרת זהב. השרשרת קצרה מדי בשבילי, ולא מחמיאה לי, אבל אני מכבדת אותה ועונדת אותה באירועים בהם היא נוכחת.
אני משערת שאילו היתה נותנת לי תכשיט שאני ממש לא אוהבת, הייתי אומרת בעדינות שזה לא הסגנון שלי ומציעה שתשמור אותו.
לצפיה ב-'בדיוק המצב שלי ואני עונדת כבר שנים!!!'
בדיוק המצב שלי ואני עונדת כבר שנים!!!
27/03/2017 | 22:44
10
255
טבעת האירוסין עוברת במשפחתו של בעלי כבר כ150 שנים. בכל דור, הבן הראשון במשפחה שעומד להתחתן מקבל את הטבעת מאמו ונותן אותה לבחירת ליבו כשהם מתארסים.
כשבעלי הציע לי נישואין זה היה כמובן עם אותה טבעת בעלת ערך היסטורי אבל ממש ממש לא בטעם שלי. אני עונת אותה יום יום, ומתלוצצת שאני מחכה כבר שהבן שלנו יגיע לשלב של להציע נישואין למשהי ויגאל אותי מהטבעת הזו כדי שאוכל לענוד טבעת אחרת שתהיה לטעמי.
לצפיה ב-'ואני תוהה '
ואני תוהה
28/03/2017 | 08:00
199
האם נכון לענוד תכשיט כ"כ הרבה שנים--כשהוא איננו לטעמך?
רק כי הוא ירושה של דורות ומזכרת?
את מחכה שבנך יגאל אותך מלענוד אותה? כשיתן לכלתו שתצטרך לענוד
משהו בן 150 נשנה שהיא לא אוהבת?
אני לא הייתי מקדשת את המסורת בענידה--
הייתי שומרת עליה, מעבירה לבן --שיברר עם כלתו אוהבת--
ואם לא--שיקנה לה משהו שכן אוהבת וישמרו עליה בכספת/בקופסת התכשיטים הביתית. בחיים לא הייתי רוצה שכלתי תענוד תכשיט ממני שהיא לא אוהבת.
לצפיה ב-'אני לא כלכך למה את עונדת, ולמה בן זוגך לא פועל'
אני לא כלכך למה את עונדת, ולמה בן זוגך לא פועל
28/03/2017 | 08:40
8
225
לו הייתי את או בן זוגך, הייתי מנצלת את ההזדמנות החגיגית הראשונה (נניח 5 שנות נישואים) כדי לקנות טבעת לטעמי.
 
את הטבעת המשפחתית אפשר ועדיף לשים בקופסא יפה, למשמרת.
 
אם החשש הוא מלהעליב, אין חשש. זו טבעת יפה ויקרה, באמת ובתמים חבל להסתובב איתה ביום יום.
 
כמו שמייקל אמרה - מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך. כבר 150 שנה לנשים במשפחה אין אומץ להגיד ״הטבעת מכוערת״. כולן סובלות בשקט, עד שמגיעה הכלה הראשונה שאפשר להפיל עליה את העונש.
 
לצפיה ב-'תשובות (בקיצור -- כי זה משמעותי בעיני)'
תשובות (בקיצור -- כי זה משמעותי בעיני)
30/03/2017 | 08:22
7
228
כי לדעתי אין שום טעם לתכשיט בקופסא. מה הערך הסנטימנטלי שבו? סתם חפץ שמעלה אבק ולא רואה אור יום.
גם אם בעיני (ואגב, לא בעיני אמו של בעלי, למשל) הטבעת מכוערת, עדיין זה שענדו אותו כל בנות המשפחה לפני יש לזה ערך רגשי משמעותי בשבילי. זה שיש חפץ ששכב בבויידם במשפחה שלהם לא היה מעורר אצלי את אותו ערך רגשי כמו זה שזו הטבעת שרואים בתצלומים המשפחתיים דורות אחורה, טבעת שהייתה על ידה של סבתא רבתא שלחצה יד למלכת אנגליה (באמת!) וכו'. זה מה שמרגיש לי שאני חלק מהשושלת הזו, והעברתה לאשה הבאה במשפחה תרגיש לי כך. ואם היא לא תרצה לענוד אותה כי היא מכוערת בעיניה זה יהיה לי קצת מובן אבל גם מאד מעציב.
ישנן נשים שמשנות את שם משפחתן לשמו של הבן זוג לו הן נישאות. אז בשבילי זה כמו להתחתן עם מישהו עם שם משפחה שאת לא אוהבת ואת בכל זאת מחליפה שם. כמובן ישנן נשים רבות, ואני ביניהן שלא משנות, או מאחדות שמות, או ממציאים שם חדש לגמרי אחרי הנישואין. אבל עדיין אולי היית יותר מקבלת בהבנה משהי ששינתה את שם משפחתה הקליט והערב לאוזן לשם משפחה מסורבל?
 
וכן, אחרי שהתבשרנו שיוולד לנו בן, אמרתי לבן זוגי שארצה טבעת חדשה מתנת יום נישואין ברגע שהבן יקח את הטבעת לבחירת ליבו. זה לא סותר בעיני.
לצפיה ב-'ריגשת אותי עמוקות'
ריגשת אותי עמוקות
01/04/2017 | 10:43
26
לצפיה ב-'זה נשמע יותר אזיקים מאשר טבעת'
זה נשמע יותר אזיקים מאשר טבעת
03/04/2017 | 13:10
4
109
ובכלל, מקסים שמאה חמישים שנה תמיד יש בן בכור שמוצא כלה עם אותה מידת אצבע ושאותה כלה שעונדת את הטבעת בערך 25 שנה לא משתנה לה מידת האצבע
 
סחטיין
לצפיה ב-'הטכנולוגיה בימינו מאפשרת הרבה דברים'
הטכנולוגיה בימינו מאפשרת הרבה דברים
05/04/2017 | 19:09
3
100
בין היתר היא מאפשרת לצורפים להקטין טבעות, ואני דיי בטוחה שבמידת הצורך אפשר גם להרחיב, זה רק יעלה יותר. לי יש אצבעות דקות יחסית, כך שרוב הטבעות שקיבלתי בירושה/כמתנה, דרשו הקטנה. למי שלא רוצה להשקיע בזה ו/או לא אוהבת את הטבעת, זה יכול להוות תירוץ מצוין למה לא לענוד את הטבעת. 
 
 
לצפיה ב-'כן..להרחיב ולהקטין במשך 150 שנה.....סבבה, אחלה סיפור'
כן..להרחיב ולהקטין במשך 150 שנה.....סבבה, אחלה סיפור
06/04/2017 | 14:06
2
103
מזל רק שבמאה חמישים  השנה נולדו רק זכרים בכורים  ואף לא בת אחת ולא היה אף מקרה גירושים
לצפיה ב-'יאללה יאללה'
יאללה יאללה
13/04/2017 | 18:33
1
80
לא יודעת אם את מנסה להיות צינית מגעילה, אבל אנסה לענות לך יפה..
קודם כל, בן בכור מקבל קדימות על פני אחים צעירים יותר. כשיש בת בכורה הטבעת עברה לבן שאחריה. כן, תמיד במשפחה של בעלי היה לפחות בן אחד שהגיע לבגרות ולנישואין. איזה מזל, הא? ככה זה משפחות גדולות -- מגדיל את הסיכוי להעברת הירושה לצאצאים...  באמת יש להם מזל
 
כן, הטבעת הוצרה וגם הורחבה לפחות פעם אחת לכל כיוון (ממה שידוע לי, אולי היא עברה עוד הרחבות והצרות אבל אני יודעת על שתיים שקרו ב70 השנים האחרונות). SO WHAT?
זה שהטבעת מהמאה ה19 באירופה זה הוכח וחד משמעי על ידי בעלי מקצוע לצורך הערכת ערך ביטוח. זה שהיא הייתה במשפחה שלנו שנים גם ניכר מתמונות משפחתיות בנות מאה שנה מעבר לסיפורים המשפחתיים.
 
בקיצור, מזל שאת לא מתחתנת עם המשפחה שלנו ולא צריכה לוותר על האזיקים. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ציני או לא, את הסיפור לא קניתי מה שחסך לי את הצורך לכתוב'
ציני או לא, את הסיפור לא קניתי מה שחסך לי את הצורך לכתוב
14/04/2017 | 09:19
60
שאני מרחמת על הנשים הכנועות שנאלצות לענוד טבעת גם אם היא לא יפה בעינהן רק כי ככה הוחלט אי שם לפני 150 שנה.
זה גם חסך לי לכתוב שהנורא מוזר שמדלגים על הבנות ומעבירים רק לבנים........
וזה הכי חסך לי לכתוב שיאללה יאללה הולך ממש יפה עם טבעת מהמאה ה19 באירופה
לצפיה ב-'אני מתייחסת שונה לשם ולטבעת'
אני מתייחסת שונה לשם ולטבעת
04/04/2017 | 12:13
87
אני עצמי לא שיניתי את השם שלי. אבל אני מבינה כאלה ששינו, כי הן רוצות שלכל המשפחה הגרעינית יהיה אותו שם. מסיבות פרקטיות.
 
לענידת טבעת אין משמעות פרקטית.
ואני מודה שאני לא טיפוס של ״קמעות ומזלות״, ולכן העובדה שחפץ מסויים כמעט נגע במלכת אנגליה זה סיפור באמת נחמד שנספר לילדים, והילדים כנראה יכתבו עליו בעבודת שורשים, אבל לא מרגש אותי לענוד את הטבעת הזו על היד ביום יום. אולי במסיבת יום ההולדת לסבתא, ואז גם נספר את הסיפור.
 
אני מנסה לחשוב מה אם הטבעת היתה של סבתא שלי, ולא הסבתא של בן זוגי. גם אז אני חושבת שלא הייתי הולכת עם טבעת שאני חושבת שהיא מכוערת או לא נוחה. אשים בקופסא, אספר עליה לילדים.
אולי לאירועים משפחתיים מסויימים אענוד אותה.
 
 
לצפיה ב-'אצלינו אמא שלי הכי קשורה לתכשיטים מסבתי מצד אבי'
אצלינו אמא שלי הכי קשורה לתכשיטים מסבתי מצד אבי
28/03/2017 | 19:35
159
ועוברים הרבה דורות מהמשפחה של סבי
טבעת שקיבלה כשאני נולדתי ועוד תליון לשרשרת עם אחד מהסבא רבא רבא
לי אין ילדים לאחותי שתי בנות אני אמרתי לאחייניות שהן יקבלו את התכשיטים, מבחינתי שלא יענדו אותם אבל שישמרו אותם אצלן עד יום מותי (או כל עוד אהיה צלולה) לאחר מכן שיעשו איתם כרצונן
לצפיה ב-'תכשיטים בירושה'
תכשיטים בירושה
29/03/2017 | 09:26
138
קיבלתי מחמותי יהלום כשנולדה הבכורה. לכל ילד היא נתנתה יהלום מתכשיט שהיה לה בעבר. נתנה לי לבחור שני סוגי תליונים שיתאימו לו בחרתי והביאה לי. אני מאוד אוהבת את השרשרת.
לפני מספר חודשים היא נתנה לי טבעת, לא יודעת מאיפה אבל ממש לא יפה. הכנסתי למגירה ואין סיכוי שאענוד אותה.
לסיכומו של ענין אם אני מקבלת תכשיט מכוער אין סיבה שאענוד אותו, אולי כדי לכבד אותה בזמן שאנחנו נפגשות גם לא בטוח.
 
לצפיה ב-'חג הפסח ועמיו ליל הסדר קרבים...'
חג הפסח ועמיו ליל הסדר קרבים...
23/03/2017 | 14:05
21
969
ואני בגרתי בעוד שנה אבל זו לא השנה הנוספת שנוספה למניין 60 שנותי אלה למצבי הבריאותי.....נכון אני עדיין עובדת [לא עבודה פיזית] ועדיין מטיילת ....בעיני ילדיי חתני וכלתי אני אדם שמתפקד
נכון הם יודעים שאני סובלת מהגב,..וקשה לי לעמוד יום או יומיים במטבח ואחר כך גם לארח..אז נכון....הוספתי שידרוגים שלא יקשו עלי כמו כלים חד פעמיים [ישנם יפיפיים] לא נוח לי לארח בהם אבל אין לי ברירה....גם הפסקתי לארח בימי או שבת כי באמת פיזית קשה לי....
בתי הציעה החג הזה שנערוך את ה"סדר" אצלה כדי להקל עלי בלי כל הבלאגן ..וזה יעזור לי מאוד....
אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה להכין את מטעמי החג שאני מאוד נהנית לערוך..אבל בסוף יום בישולים אני פשוט שבר כלי ....אז שוב הבת יעצה שכל אחד יביא משהו[היא לא יודעת לבשל כל כך]..הבעייה שלי אלו חתני, וכלתי, שבאו מבתים
שליל הסדר הוא ממש ארוע קולינרי...אמו של חתני בת 70+ אבל היא תכין הההההכל ...ולא משנה כמה קשה תכואב היא תרגיש....
אצל הורי כלתי האבא עוזר מאוד [אני בלי זוגיות] ואחיותיה עוזרות מאוד לאמא...למרות שרוב העבודה אמא של כלתי מכינה...
פשוט לא נעים לי [ואל תגידו לי נעים כבר מת] לבקש שכל אחד יביא חוץ מ"הלא נעים" הם רגילים מביתם שאמא מכינה הכל גם אם היא מגיעה ליל הסדר "על ארבע."...ואני כבר שומעת את חתני שיעיר לביתי..אמא שלי יותר מבוגרת מאמך..ולא מתלוננת ולא מבקשת  כלום מהילדים...כמו שאמרתי הבת גם לא יודעת לבשל בכל מקרה...
מכלתי אני יכולה לבקש [למרות שלא נעים לי] אבל רק אני והיא  יכולות/יודעות לבשל...היא כעת בהריון מתקדם ומאוד קשה לה...ולא רוצה להקשות עליה....אני כבר מארת שיגיעו הצעות לערוך בבית מלון את ה"סדר" או לקנות מוכן [אני גרה במקום קטן שאין בו אפשרות להזמין קייטרינג..
בקיצור אני בבעיה....

לצפיה ב-'רגע רגע,'
רגע רגע,
23/03/2017 | 14:29
1
386
ראשית--את כבר לא ילדה, ממתי את בתחרות עם אי מי,
ואם חתנך יאמר/יגיד/יעיר אז מה? זה שלו, לאמוכיח על תבונה יתירה ואצילות.
אז ראשית תירגי.
 
עכשיו אם את בכל אופן רוצה להכין --וביומים קשה גם לאדם בריא.
אז פשוט עיצה ממני, תתחילי להכין שבוע קודם, לפעמים את כל התבשיל,
ותקפיאי ולפעמים רק את החומרים מוכנים וביום האחרון תבשלי/תאפי.
כך זה יהיה שאת הכנת בלי עזרה אלא בחלוקת זמן נכונה.
הכי חשוב בביום הארוח--קחי משככי כאבים--ואל תתלונני. ז
מאחלת לך בריאות ונחת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/03/2017 | 14:49
76
לצפיה ב-'שכל אחד יביא מה שהוא יכול'
שכל אחד יביא מה שהוא יכול
23/03/2017 | 15:57
297
מי שלא יודע לבשל, אין טעם לבקש ממנו להכין צלי. אבל לבקש מאנשים מה שהם כן יכולים. סיר אורז? סלט? 
ואם אין מספיק אנשים שיודעים לבשל, אפשר לקנות מוכן. 
 
ואם יש מאכלים שאת אוהבת במיוחד - אפשר להכין מראש, ולהקפיא.
 
ובאמת אין טעם להשוות עצמך לאחרים. זה כזה כבוד גדול להרוס את עצמך בבישול? שהיא תתבייש כשהיא תשווה את עצמה אלייך, ותראה איך את מגדלת משפחה לתפארת שכולם עוזרים, ולא עדר פרזיטים.
 
גם אצלנו ככל שעוברות השנים, אני ואחיי עוזרים יותר ומביאים יותר. וזה רק עושה לנו טוב. זה לא קשה להכין מנה אחת, ונחמד להרגיש שאתה עוזר.
 
לצפיה ב-'תתחילי להראות לכול הפטפטנים מאיפה מתחיל החג,ושיעזרו בניקיון '
תתחילי להראות לכול הפטפטנים מאיפה מתחיל החג,ושיעזרו בניקיון
23/03/2017 | 18:03
1
298
מי שיש לו הערות ומרגיז כזה גיבור-על גבך, תתחילי לגייס אותו למשימות:
לנקות, לסדר, לבשל ,וגם לערוך קניות לחג.
אבל את עצמך אל תחפשי להיות הגיבורה הגדולה, כדאי שתזהרי עם כאבי הגב ותטפלי בזה.
 
בעבר הייתי כמוך,לא הייתי מוותרת לעצמי ,מכינה הכול עובדת עד כלות הכוחות,
עד שהגב היה גמור,ומרוב כאבים קשה היה להירדם .
 
תמיד אמרו לי להיזהר, ולא לעבוד כשכואב הגב - אלא מיד לשכב לנוח, ולא שמעתי,
ולאחר מכן ,קרה לי המקרה, שבמשך חודש ימים הגב כאב והיה במצב קשה ביותר,
לא יכולתי לקום מהמיטה,אושפזתי בבי"ח,ושם לאחר צילומים ובדיקות קשות,
התברר,שמרוב מאמץ נשחק לי הסחוס בין חוליות עמוד השדרה
 
זה קרה לי מרוב עמידה ומאמץ,בשעת כאב הגב. ושילמתי מחיר יקר, סבלתי מאוד:
במשך חודשים ארוכים, ולא יכולתי לעמוד ולא לשבת ,ובכדי לישון קיבלתי כדור- שינה,
בכול ערב,וזה היה סיוט לא רגיל.
ומאז, למדתי לקח:
אחרי שאני בעצמי הרסתי לעצמי את הגב,וגרמתי לנזק בלתי הפיך,שיכול היה להימנע אם הייתי יותר נחה ,ופחות עובדת קשה.
 
כיום,בחגים אני מחלקת את כול הבישולים בין כול הגיסות,כול אחת מכינה את המאכל האהוב עליה,ואני קונה להם את בקבוקי היין ושאר המשקאות, ואחראית על הכנת
עוגת -מוס כשרה לפסח ,(מתכון קליל ללא צורך באפיה.)ובעיקר נחה בין הארוחות .
 
רק חבל שלמדתי בדרך הקשה, את חשיבות שמירת בריאות הגוף ,שצריכה להיות תמיד במקום הראשון ,ואסור לזלזל בזה.
לכן ראיתי צורך להזהיר אותך,שחסם וחלילה לא תיפלי כמוני,
ושלא ייגרם נזק ומצב של גב הרוס,
יקירה,
רגע לפני שנכנסים לעבודות החג כדאי שתדאגי לשמור על בריאותך.
ופחות להתייחס למה שהאחרים יחשבו ומה יגידו.
אגב, זה לא אסון לקנות כמה מוצרים מוכנים במעדנייה.
 
 
לצפיה ב-'לעזור בנקיונות עדין "מוקדם"....'
לעזור בנקיונות עדין "מוקדם"....
26/03/2017 | 10:41
187
אבל החלטתי לא להשתגע אני שומרת על נקיון וסדר במשך כל השנה ,כלים יש לי מיוחדים לפסח, בהחלט אוריד הילוך...תודה...
לצפיה ב-'לבעיה שלך קוראים קורבנות'
לבעיה שלך קוראים קורבנות
23/03/2017 | 18:53
1
289
כלומר, המצב בו אדם יוצר לעצמו מצבים קשים ובעיות למרות שהוא היה יכול להמנע מהם בקלות, מכל מיני שיקולים מפוקפקים.
 
תני לי להבין, את באמת מתכננת לפגוע לעצמך בבריאות, אולי בצורה בלתי הפיכה, בשביל לנצח בתחרות של "מי תפגע בעצמה יותר בשביל להשוויץ"? באמת?
 
אם את עוד מעט בת שישים, אמורה להיות לך מחשבה עצמאית, ודעה משלך. ואת לא אמורה לעשות דברים בגלל שלמישהו אחר כושר השיפוט השתבש עד כדי כך שהוא מתגאה בזה שאמא שלו מגיעה לליל הסדר על ארבע, והילדים שלה הם חבורת פרזיטים שלא עוזרים לה (במקום להתבייש בזה, כמו שהיה עושה אדם עם כושר שיפוט לא משובש. או אפילו כל אדם רגיש שלא רוצה שאמא שלו תסבול).
 
למרבה השמחה, כושר השיפוט של שאר הסביבה שלך לא סובל מהדרדרות מוסרית קשה - עובדה, הם לא חושבים שארגון ליל הסדר זה התפקיד הבלעדי שלך (וה"עוזר" שלך מאוד צורם לי. למה להניח שהאבא עוזר לאמא, ולא שהם עושים את זה ביחד?), ולכן נראה להם הגיוני מאוד להשתתף בדרכים שונות בארגון הסדר, ולהשתמש בעזרה בתשלום. לפגוע בבריאות בגלל שאת התחרות עם אמו שלך חתנך, לא נראה להם הגיוני. כלומר, לכולם חוץ מלחתנך.
 
אם כבר ה"מה יגידו" כל כך חשוב לך, למה מה יגיד חתנך חשוב לך יותר ממה שיגידו כל השאר?
 
בקיצור, הבעיה היחידה שלך זה האגו והרצון להשוויץ. הפתרון לבעיה הזו - כמו לעוד הרבה בעיות בחיים - הוא לא לתת לאגו לשלוט בך. זה הכל.
לצפיה ב-'"להשוויץ" לא בדיוק המילה הנכונה אבל בהחלט לרצות....'
"להשוויץ" לא בדיוק המילה הנכונה אבל בהחלט לרצות....
26/03/2017 | 10:46
183
הביטי מאוד קשה לשנות הרגלים ובפרט אופי [לרצות] אבל בהחלט בהדרגה [ואני כבר התחלתי לארח פחות בשישי או שבת דבר שבעבר היה כל יום שישי...
אני בשלב של עדיין רגשות שם בשל כך ולכן יש בי את הרצון לרצות ולפצות..בתכלס אני מאוד מאוד אוהבת לבשל....אבל לאר ולנקות אחרי זה ?זה באמת קשה....החלטתי השנה לנסות להוריד הילוך בקשר לליל הסדר מקווה לעמוד בהחלטה..
לצפיה ב-'כל אדם שונה, וקשה לי להאמין '
כל אדם שונה, וקשה לי להאמין
23/03/2017 | 18:55
191
שחתנך חושב שאם אמא שלו הורגת את עצמה, גם את צריכה. להיפך, הוא צריך להגיד לאמא שלו שתיקח דוגמה ממך, ושתעבוד פחות כדי שתרגיש טוב יותר.
ההורים שלי מתעקשים לערוך את ליל הסדר אצלם. הם יקנו כמה מנות, אחותי תכין עוד מנה או שתיים, ואני אבשל את כל השאר.
היה לי הרבה יותר לא נעים אם הייתי מגיעה בערב החג לארוחה ורואה את אמא שלי שבר כלי בגלל ההכנות. 
את צריכה לעשות מהפך מחשבתי, ולחפש מקום בו מוכרים אוכל מוכן. תכיני רק מנה אחת או שתיים, שאת מצטיינת בהן למען "האירוע הקולינרי", ותהני מהארוחה והמפגש המשפחתי. 
אגב, מי שלא יודע לבשל יכול לארח ולדאוג למשקאות ולקערת הסדר. כך לא תצטרכי לארגן ולסדר אחרי שכולם הולכים, גם זה עוזר.
לצפיה ב-'את מזכירה לי קצת את אמא שלי '
את מזכירה לי קצת את אמא שלי
24/03/2017 | 14:22
2
340
מתעקשת לנקות את כל הבית, שרק היא תבשל (ברמה שלא מאפשרת להיכנס למטבח, השנה בביקור שלי זו הייתה הפעם הראשונה שהיא איפשרה לי והייתי בהלם!), אם רוצים להפתיע ולנקות למשל לפני שהם חוזרים מחופשה- היא בכל זאת תנקה אחרייך כי זה צריך להיות הניקיון שלה וכו'...
 
בתך הציעה לערוך את הסדר אצלה- לדעתי זה רעיון נפלא. גם אם היא לא הבשלנית הכי גדולה והאירוע החגיגי לא יהיה ברמה של האצולה- אני אישית במצבך כן הייתי הולכת על זה ופשוט מתחלקים בהוצאה או בהכנת המאכלים. ומי שלא יודע לבשל- שיביא שתיה או אוכל מוכן.
 
את זו שבוחרת כל שנה מחדש להעמיס על עצמך ואם זה לא עושה לך טוב- סימן שצריך שינוי.
לצפיה ב-'פרפרי ,לקחת לי את המילים מהמקלדת,כול מילה בסלע.'
פרפרי ,לקחת לי את המילים מהמקלדת,כול מילה בסלע.
25/03/2017 | 10:34
47
לצפיה ב-'אכן כך.....תודה..'
אכן כך.....תודה..
26/03/2017 | 10:48
40
לצפיה ב-'פולניה זה כאן!'
פולניה זה כאן!
25/03/2017 | 13:47
1
250
חתנך וכלתך רגילים לאירוע קולינרי? שיתרגלו לאירוע בסגנון אחר (או בשנה הבאה יחגגו אצל הוריהם)...
רגילים שלא צריך להביא כלום? שיתרגלו אחרת...
לא יודעים לבשל? שיכינו סלט...
לך קשה לבשל 8 מנות? תסתפקו בשתי מנות מבושלות והשאר סלטים (בריא מאוד, יש המון מתכונים באינטרנט), או שתקני 2 מנות מבושלות בקייטרינג או אצל מבשלת (יש באינטרנט היצע עצום של מבשלות לאירועים שאפילו יבואו אלייך הביתה לבשל), או שתכיני מבעוד מועד מנות שאפשר להקפיא...
בקיצור, יש מלא פתרונות לכל הבעיות שלך, כל מה שצריך זה קצת גמישות ופתיחות.
לצפיה ב-'אני מאוד מקווה שבתיוג שלך "פולניה".....'
אני מאוד מקווה שבתיוג שלך "פולניה".....
26/03/2017 | 10:55
221
אין כפי שאני חושבת קשר לעדתיות....פולניה זה אופי.....בתכלס אנו המבוגרות בהחלט כאלו רובנו בכל אופן.....
לצפיה ב-'"אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה..."'
"אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה..."
25/03/2017 | 14:12
3
242
אם את אכן מזוכיסטית אז תסבלי ותהני מזה... אני לא רואה איפה פה הבעיה. |ציניות|
 
וברצינות: ביידיך הבחירה החופשית להחליט אם את רוצה להיות מזוכיסטית או לא. אפשר בגיל 61 להחליט שאת מפסיקה להיות קורבן ילדותי של "מה יגידו" או יותר נכון מה שנדמה לך שיגידו...
(שימו לב כל הקוראים שהחתן עדיין לא אמר שום דבר כזה, היא רק כתבה שהיא "כבר שומעת אותו מעיר", כלומר הכל עדיין בדמיונה בלבד ואנו אפילו לא יודעים אם הוא באמת חשוב דברים כאלה).
 
 
לצפיה ב-'צודקת בהחלט...צריך לעשות סוויץ...'
צודקת בהחלט...צריך לעשות סוויץ...
26/03/2017 | 10:56
2
56
לצפיה ב-'אני מקווה שתנסי ותצליחי - ותגלי כמה שזה משחרר '
אני מקווה שתנסי ותצליחי - ותגלי כמה שזה משחרר
26/03/2017 | 20:00
1
120
לחיות תמיד לפי מה יגידו אחרים זה נורא מעייף לדעתי.  מגיע לך לנוח!
 
 
 
לצפיה ב-'בהחלט ...תודה..'
בהחלט ...תודה..
27/03/2017 | 08:05
25
לצפיה ב-'באמת לא הבנתי מה הבעיה, אם עושים אצל הבת שלך וכל אחד מביא'
באמת לא הבנתי מה הבעיה, אם עושים אצל הבת שלך וכל אחד מביא
26/03/2017 | 11:04
195
משהו, אז הבעיה היא בלהכין את המשהו?
לצפיה ב-'אויש את בדיוק כמו סבתא שלי'
אויש את בדיוק כמו סבתא שלי
30/03/2017 | 10:45
171
לא משנה כמה היא מפורקת היא מתעקשת להכין ולעשות כי ככה וככה וככה וככה למרות שלאף אחד אין בעיה פשוט להכין משהו ואפילו רבים איתה ומתעקשים היא מתרצת לעצמה ״זת בהריון, ההוא עובד קשה, ומה ההורים של ההוא יחשבו עלי?וכו׳ וכו׳״ בקיצור, הכל בראש שלך. אף אחד לא מתעקש או שופט כאן חוץ ממך.
שחררי, תני לכל אחד להכין משהו ותהני כמו כולם מליל הסדר בלי כאבי גב. ומי שמפריע לו בעין שיקפוץ.
לצפיה ב-'באתי מהעמוד הראשי בלי סלט או פשטידה'
באתי מהעמוד הראשי בלי סלט או פשטידה
31/03/2017 | 13:07
1
134

את במצב טוב (יחסית) כי את כבר מודעת לכך שאת מזוכיסטית (לא הייתי קוראת לזה כך, אלא יותר התניה של חינוך, ציפיות, דפוסי התנהגות  -הצורך להאכיל את כולם, השליטה דרך הסירים, הצורך לרָצות ) כי את הרי לא מתענגת על כל רגע של גב כואב, נכון?
בהנחה שלא כיף לך עם הגב הכואב-אז כבר יש את המודעות לסיטואציה –וזה שלב ראשון.
אחר כך מגיעים השלבים של הסיבות והתירוצים – "היא לא יודעת לבשל" "היא בהריון מתקדם" "אימא שלו..."
ואז שלבי הרעיונות היצירתיים- כלים חד פעמיים כדי לא להדיח כלים (זה גם האחריות שלך? )
אולי לנסוע לבית מלון? אולי שהסדר יהיה אצל הבת? שכל אחד יביא משהו? לקנות מוכן?
וברור שכל הרעיונות ידחו על הסף- כי כמו שהגדרת את צריכה ל"שחרר" ועד שלא תהיי במקום שאת מוכנה להיפטר מהצורך לרצות את כולם (ואת עצמך בעיקר והציפיות שלך מעצמך) את תמצאי את עצמך בלופ אין סופי .
גילוי נאות- הייתי "שם" –זה תהליך לשחרר ולוקח זמן ומודעות אבל את כבר בצעד מספר אחד וחצי-יש סיכוי טוב עד הקומפוט שתגיעי לשם. 
 
לצפיה ב-'אני בתחילתו של התהליך......'
אני בתחילתו של התהליך......
02/04/2017 | 08:09
83
ואכן נגעת לעומק בנקודות מאוד נכונות...באתי מבית, סביבה, חברה וגם קצת מהאופי שלי וגם מקצועי מעיד על כך ]אחות] זה הנתינה, הלרצות, ואני לא מתביישת גם סוג של שליטה...אומרים שמודעות היא שלב מאוד מכריע בדרך...אז מודעות קיימת..ומשם?
????????
לצפיה ב-'מזה זמן שיש משבר משפחתי'
מזה זמן שיש משבר משפחתי
20/03/2017 | 16:07
48
1607
כבר לפני מספר חודשים ששיתפתי כאן, כתבו לי שאולי אצל חמותי מתחיל תהליך דימנטי, האמת שאז לא התחברתי לזה, אבל אחרי דברים שקרו ודברים שקראתי אני מבינה ויתכן שכך.
אז חמותי שאהבה אותי מאוד, ולא עשיתי לה דבר רע, החלה להשליך עלי כל דבר שקרה ולהאשים אותי באזני בעלי לאחר שנוצר נתק, אני שכנעתי את...
המשך>>
כבר לפני מספר חודשים ששיתפתי כאן, כתבו לי שאולי אצל חמותי מתחיל תהליך דימנטי, האמת שאז לא התחברתי לזה, אבל אחרי דברים שקרו ודברים שקראתי אני מבינה ויתכן שכך.
אז חמותי שאהבה אותי מאוד, ולא עשיתי לה דבר רע, החלה להשליך עלי כל דבר שקרה ולהאשים אותי באזני בעלי לאחר שנוצר נתק, אני שכנעתי את בעלי לבקר אותה, וביקורים היא היתה מדברת עלי רע, וממציאה עלי סיפורים, כמו למשל שהיא באה ואני התחבאתי ולא פתחתי לה את הדלת, כמו שאני אמרתי לה שמחיר מכונת כביסה הוא  50,000 ש"ח , שאני מזכירה לה את אמא שלה שהיתה מכה אותה, בקיצור הפכתי ממלאך לשטן.
השבוע שמעתי בטלויזיה שבתחילת דימנציה יש מחשבות שוא ורדיפה כלפי בני משפחה ושכנים, זה מאוד עצוב לי עכשיו כשאני מבינה את התהליך שקורה, ועצוב לי שאין כאן משהו שאפשר להיטיב, כלומר יכול להיות קשר עם שאר בני המשפחה לבינה אבל אני מבינה שבינינו זה כבר הרע מכל, אני חוששת ממנה ובטח היא חוששת ממני, למשל אם הייתי מביאה לה מרק חם עכשיו אין לי אומץ להביא לה, שהיא תחשוב שאני רוצה להזיק לה, ואם תרגיש לא טוב, תספר לכולם שזה מהמרק, כך שאין דרך לחזור מהריחוק.
גם הילדים האחרים שלה התרחקו בטח מאמינים לעלילות שהיא מעלילה עלי.
זה עצוב.
לצפיה ב-'הבעל מסרב להתארח בבית גיסתו בשל חמותו '
הבעל מסרב להתארח בבית גיסתו בשל חמותו
22/03/2017 | 05:05
2
400
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
22/03/2017 | 08:27
1
240
שהאשה רוצה להתגרש--זו זכותה.
לא מאמינה שזו הסיבה האמיתית.
על ריבים עם חמיות הן של נשים הן של גברים שמענו רבות.
על התערבות של חמיות שמענו רבות.
אם האשה רוצה לחגוג בחיק משפחתה, ולא מתאים לבעלה,
(אגב, לא כתוב מה החמת מעליבה/מתערבת/מציקה וגורמת לו להרגיש רע במחיצתה.) וחיים טוב ובסדר, מוצאים דרך לחגוג בלי שמישהו מבני הזוג ירגיש רע.
יש מספיק אלטרנטיבות כדי לא להגע למצב הזה.
 
לכן, לדעתי--היא רוצה להתגרש--התירוץ טפשי.
לצפיה ב-'מסכימה. ויש מצב שזה בכלל כותרת טפשית של העיתון'
מסכימה. ויש מצב שזה בכלל כותרת טפשית של העיתון
22/03/2017 | 13:23
168
ולא מה שהאישה אמרה. הלכו ונברו בעשרות דברים שהיא אמרה ובחרו דוגמא אחת.
 
 
 
לצפיה ב-' שרשור סופ"ש '
שרשור סופ"ש
16/03/2017 | 13:16
3
120
חשבתי שיהיה נחמד להחזיר מסורת נוסטלגית נחמדה מימי תפוז היותר פעילים- שרשור סופ"ש
 
מה בשרשור
1. איך היה השבוע שלכם הטוב, הרע והלא נורא- לשתף על דברים טובים,רעים ולא נוראים שקרו לכם לאחרונה או השבוע במיוחד.
 
2. תוכניות לסופ"ש- מה התוכניות שלכם לסופ"ש ומה עשיתם בפועל מתוך מה שתכננתם.
 
3. המלצות- המלצה על ספר, תוכנית טלויזיה, סרט, הצגת תאטרון, חנות שביקרתם בה ואהבתם במיוחד.
 
אשמח אם יש פה גולש/ת שיסכימו לקחת את הפינה הזו על עצמם מידי יום חמישי.
לצפיה ב-'השבוע שלנו- הטוב , הרע והלא נורא '
השבוע שלנו- הטוב , הרע והלא נורא
16/03/2017 | 13:17
165
שרשרו לפה את השיתוף שלכם לגבי השבוע שהיה
לצפיה ב-'תוכניות לסופ"ש '
תוכניות לסופ"ש
16/03/2017 | 13:19
141
מה אתם מתכננים לעשות בסופ"ש עם מי תיפגשו ולאן תלכו
האם תישארו בבית או תארגנו טיול
לצפיה ב-' המלצות השבוע '
המלצות השבוע
16/03/2017 | 13:20
93
מסעדה שאכלתם בה והיה טעים במיוחד, ספר שקראתם ואהבתם, מוזיאון מיוחד שממליצים עליו ועוד...
 
Share it with us!
לצפיה ב-'קשר משפחתי עם המשפחה המורחבת'
קשר משפחתי עם המשפחה המורחבת
13/03/2017 | 12:17
7
416
האם יש לכם קשרים קרובים עם קרובי משפחה מדרגות יותר מתקדמות: דודים, בני דודים, ילדים של בני דודים וכו'?
 
האם נפגשים? באיזו תדירות?
האם יש לכם מפגשים גדולים של כל המשפחה המורחבת?
לצפיה ב-'נראה לי שחשוב '
נראה לי שחשוב
13/03/2017 | 18:14
218
קודם לומר, למה את מתכונת קשר.
אם זה רק מפגשים--אז אומר שהמפגשים לא ברמה של פגישות חבריות,
אלא בלויות/ניחומים/חתונות,
ראשית כי כולנו כבר מבוגרים בעצמינו והקמנו משפחות משלנו, 
שנית אנחנו מפוזרים בארץ/בעיסוקים/בחו"ל/ברמת דתיות שונה ועוד פרמטרים
שגורמים לריחוק.
בכלל מהצד של אבי אנחנו שבט גדול מאוד, שניסינו כבר כמה פעמים 
לעשות מפגש גדול,--בלתי אפשרי.
אבל--לכל אחד מאיתנו יש את בני הדודים החבריים שלנו, והמידע זורם.
אנחנו מאוד גאים להיות משפחה, וכשפוגשים מישהו מהמקום
מיד מזדהים כבני משפחה.
בשבוע שעבר נסענו למרכז לחתונה של נכדה של בת דודה שלי.
אז כנראה שזה היה לנו חשוב וקרוב מספיק.
לצפיה ב-'לצערי אין לי'
לצערי אין לי
14/03/2017 | 10:05
180
לבעלי יש משפחה גדולה מאוד, בעבר היינו חוגגים חגים ביחד אבל מאז שכולם התחתנו ונולדו לנו ילדים כבר לא עושים יחד. זה עמוס מידי וכמעט בלתי אפשרי להפגש בפורמט הזה. עם בני הדודים נפגשים אחת ל... בעיקר בארועים משפחתיים. הייתי שמחה אם היינו נפגשים יותר אבל לצערי זה לא קורה. אני אוהבת אותם מאוד. יש להם קבוצה בווטסאפ שגם אני נמצאת בה וכשיש מפגשים יזומים אני דואגת שנלך.
 
עם המשפחה המורחבת שלי אין לי קשר בכלל, זה לא ברוגז סתם נתק של משפחה לא מאוחדת.
לצפיה ב-'לא. רק באירועים (בריתות, חתונות, בר מצוות וכאלה).'
לא. רק באירועים (בריתות, חתונות, בר מצוות וכאלה).
14/03/2017 | 14:35
153
יש לי רק שלושה בני דודים - מהצד של אבא שלי, שיש לו אח תאום. אמא שלי בת יחידה, אבל היא בקשר הדוק עם בת דודה שלה שגרה בבניין לידנו - לה יש ארבעה ילדים. עם כולם אני בקשר רק באירועים, כאמור. 
בעלי קצת יותר בקשר עם קרובי משפחה שלו - לא מיוזמתו, אלא בעיקר אמא שלו מארגנת מפגשים, ו/או יש להם פשוט יותר ארועים (הוא יותר בקשר איתם על אף שחצי מהם גרים בכלל בחו"ל).
לצפיה ב-'מאוד מאוד משתדלת כי מאוד מאוד חשוב לי'
מאוד מאוד משתדלת כי מאוד מאוד חשוב לי
15/03/2017 | 23:14
3
176
המשפחה הגרעינית שלנו סופר קטנה - אחי גר בקנדה עם אשתו והילדים, גיסתי לא נשואה ואין לה ילדים (גם לא תתחתן וכבר לא יהיו לה ילדים וזה המצב). כך שכשמתכנסים עם הוריי ועם חמותי, זו התכנסות מאוד מצומצמת.
לכן הקשרים עם המשפחה המורחבת שלי ושל בעלי מאוד חשובים לי (דודים ובני דודים, שלי ושלו) ואני מאוד מקפידה להזמין בימי הולדת של הילדים. אמנם לא כל שנה את כולם כי זה יוצא המון אנשים וזה קשה, אבל כן מזמינה, וכן מכינה משלוחי מנות בפורים, וכן נפגשים בחגים ובאירועים, וכך יש יותר תחושת משפחתיות. גם לי וגם לילדים. זה חסר לנו
לצפיה ב-'כנראה שהגודל משפיע'
כנראה שהגודל משפיע
16/03/2017 | 12:31
2
142
אני למשל לא מזמינה בימי הולדת משפחה מורחבת, אפילו לא עושה לשתי המשפחות שלנו יחד כי אין לי מספיק מקום לארח כל-כך הרבה אנשים והבית שלנו גדול.
כשהילדים היו קטנים ניסיתי פעם לעשות לשתי המשפחות יחד ואז עוד היינו הרבה פחות מהיום. זה היה קשה מאוד היינו 30 בערך. היום אנחנו כמעט 40.
אני לא חושבת שלנו זה פחות חשוב אלא שאין אפשרות להפגש עם כולם.
 
לצפיה ב-'אני לא עושה לשני הצדדים יחד, זה ממש יותר מדי'
אני לא עושה לשני הצדדים יחד, זה ממש יותר מדי
16/03/2017 | 12:54
1
148
הצד שלי מגיע לבערך 30 אנשים (כולל הילדים של כל בני הדודים), והצד שלו כרגע לבערך 15. אין מצב לחגוג לשני הצדדים יחד, גם כל אחד בנפרד זה מתיש בפני עצמו.. גם לעשות את זה פעמיים בשנה (לכל אחד מהבנים) זה מאוד מתיש. אני צריכה מינימום שנת התאוששות אבל אחת לשנה כולם מוזמנים אלינו, ליום ההולדת של אחד משני הבנים.
אה, ואז כמובן יש את הקבועות שאומרות "אתם חייבים לבוא אלינו, תבואו באיזו שבת, נדבר ותגיעו" בלה בלה בלה. וזה כמובן אף פעם לא קורה, אבל אני כבר לא מתרגשת.
לצפיה ב-'הכי טוב להפריד'
הכי טוב להפריד
19/03/2017 | 08:39
102
אני פשוט הפסקתי לארח לימי הולדת לשמחתי. 
הילדים יודעים שנפגשים לארוחת שבת חוגגים. פעם בשבועיים נפגשים עם כל משפחה אז אין עם זה בעיה בכלל. אני מארחת גם ככה את המשפחות אחת לחודשיים אז יוצא שהיומולדת לפעמים אצלנו ויוצא שאצלנו דווקא חוגגים לבן/בת דוד/ה אחר/ת.
גם אצלנו באירועים המשפחתיים המורחבים בני הדודים של האיש תמיד אומרים צריך לקבוע ונקבע ונפגש ונזמין. אחרי כן כשנפגשים בארוע הבא שוב חוזרים על אותם משפטים. זה לא קורה.
לצפיה ב-'על חמות ומתנות ...הוצאת קיטור'
על חמות ומתנות ...הוצאת קיטור
12/03/2017 | 15:53
29
1266
היי לכולן , רציתי לשתף אתכן ואולי יש בקהל מי שמרגישות כמוני.
לחמותי ולי יחסים רגילים לגמרי, לפחות נדמה לי שרגילים כי אני לא מכירה משהו אחר. אבל ממש לא 'אמא שניה' או משהו בסגנון.  עם הילדה חמי מגיע לעזור כשצריך וחמותי עוזרת לגיסתי עם הילדים לרוב.  לחמותי יש איזה הרגל משונה להגיע עם מתנות, גם כשאין חג או יומולדת. אם היא היתה מגיעה אלי פעם בכמה חודשים הייתי מבינה את הרצון להגיע עם משהו לתשומת לב, אבל על בסיס שבועי או פעם בשבועיים אני לא מבינה מה הקטע. עזבו שגם בימי הולדת וחגים המתנות שהיא מביאה הן לא לטעמי ,לרוב בגדים שהיא מביאה לילדה אני לא מלבישה לה, אבל אני לא שופטת אותה. אני יודעת שאין לחמים שלי הרבה אמצעים ואני ממש לא מצפה למתנות יקרות או מתנות בכלל. היא יודעת שאני טיפוס שלא אוגר דברים בבית, אני אוהבת הכל חדש וזורקת הרבה והיא ממשיכה להביא לי פיצ'יפקעס כאלה שאין צורך בהם וגם לא נעים לי לזרוק כי היא תשים לב שאינם, הרי היא מגיעה לפעמים. אני שונאת את זה שאני צריכה לאגור דברים שאין לי בהם שימוש.
דוגמה מהזמן האחרון: אני טיפוס שלובשת לרוב גוונים בז', פודרה, לבנים, שחורים, אפורים, כחולים... פרחוני ומצועצע זה בדיוק ההפך מהטעם שלי. היא הביאה לי ליום האישה צעיף פרחוני זול בכל צבעי הקשת. 10 שנות היכרות איתי והיא באמת מביאה לי צעיף הזוי שכזה? (בשבילי כן? לא מתכוונת לפגוע באף אחת שזה לטעמה). או למשל יש לי בעיה שאני חייבת עגילי זהב אחרת החור באוזן מזדהם לי, ואני בגדול לא חובבת עגילים והולכת רק עם עגילים צמודים קטנים מזהב לבן. היא מביאה לי פתאום עגילי שושנה דמארי כאלה שנראים מהשוק עם אבנים אדומות... שזה מקסים לתחפושת של צועניה  - שוב, לא לטעמי האישי. 
והיא מכירה אותי, היא רואה מה אני לובשת, מה הסגנון שלי... למה היא ממשיכה להביא לי דברים כאלה שהיא יודעת שאני בחיים לא אשים?או שהיא באמת לא מודעת?  אני באמת לא מבינה.
אני שותקת ואומרת תודה כי מה נותר לי לעשות? וזה לא נגמר בזה...זה כוסות למשל שאני שונאת וצריכה לאחסן, זה כלי מטבח...המטבח שלי קורס עוד מעט מרוב שיש בו דברים וכלים והיא הביאה לי גם סט לאחרונה של כלי עץ כאלה... מה אני צריכה אותם?! יש לי מיליון כאלה שאני יכולה בעצמי לתרום! 
גם אם כל הדברים האלה זולים ולא עולים הרבה עדיין חבל על הכסף. אם את רוצה להביא מתנה, תביאי משהו שווה פעם בשנה, פעם בחצי שנה, עם פתק החלפה וסגרת עניין. היא אף פעם לא קונה ברשתות מוכרות עם פתק החלפה אלא בכל מיני חנויות זולות וזה כבר ממש נמאס עלי. בעיקר העובדה שאין לי מה לעשות עם זה. אני תמיד משקיעה מחשבה במתנות ואם אין לי זמן אני דואגת לקנות ברשת מוכרת עם פתק החלפה. מעצבן אותי ומציק לי . ואני יודעת שככה היא וזה לא אישי אבל זה כאילו שהיא עיוורת לסביבה שלה, או לפחות אלי. 
לצפיה ב-'באמת שאלה צרות קטנות מאוד.'
באמת שאלה צרות קטנות מאוד.
12/03/2017 | 16:10
1
485
אני בטוחה שהיא לא עושה את זה נגדך, וזה גם לא אומר שהיא עיוורת לסביבה - הרי כשהיא קונה לך משהו שונה ממה שיש לך (צעיף, עגילים בסגנון אחר) זה מעצבן אותך, וכשהיא קונה משהו כמו שיש לך (סט כלי עץ) זה מעצבן אותך, וחוץ מזה בכל מקרה את מודה לה אז מנין לה שזה לא מוצא חן בעינייך?
לדעתי תמשיכי להודות לה, תזרקי או תתרמי מה שאת לא רוצה, תשמחי שאלה הבעיות שלך איתה, וזהו. היא אוהבת לתת כאלה מתנות, תני לה לעשות מה שהיא אוהבת ותעבירי הלאה.
לצפיה ב-'זה מה שאני עושה'
זה מה שאני עושה
12/03/2017 | 16:35
398
אם אני אגיד לה שלא מוצא חן בעיני היא תעלב הרי... 
אז אומרת תודה. עד הפעם הבאה...
לצפיה ב-'מבינה אותך,'
מבינה אותך,
12/03/2017 | 16:14
10
467
אבל המסקנה שלך בסוף הפוסט--בעיני זו טעות.
היא מביאה מתנות כי ככה היא מנסה לשמור על הקשר, מזוית ראיתה.
לא מתכונת לזלזל, או שלא מבינה, אבל,זו הדרך שלה.
 
אני פשוט לא מבינה, למה את לא מצליחה להביא את עצמך,
לתפוס שיחה רגועה לא מעליבה, לומר כמה את מעריכה את הרצון שלה,
להיות כ"כ נדיבה, ושאת מנסה לשמור על קשר איתי, אבל אשמח לקבל ממך משהו קטנטן רק ליום הולדת, ושתקציבי סכום ואקנה ממך.
ואם לא את למה שלא תגייסי את בעלך לענין?
חבל שזה יעיק עליך,רק תחשבי כמה כלות לא זוכות למתנות מחמיות שלהן,
וזו גם טובה. שאת זכית.
לצפיה ב-'היי מיקל, שתדעי שאני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך'
היי מיקל, שתדעי שאני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך
12/03/2017 | 16:31
9
413
ומעריכה את דעתך. 
לגבי שיחה איתה, רוב הסיכויים שזה לא יעזור ובנוסף היא גם תעלב. היא טיפוס מאוד רגשני.
לא מזמן בעלי ואני ניקינו וסידרנו את החדר של הילדה באופן יסודי וזרקנו מלא דברים שלא בשימוש או חסרים חלקים וכו' . הוא התקשר אליה וביקש בנחמדות אך בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, לא להביא לה שום בובות או צעצועים כי יש לה המון מכל ומכל. האם זה עזר? ממש לא. לשנה האזרחית החדשה קיבלנו שקית ענקית מפוצצת בכל מיני שטויות. לדעתי עדיף לקנות משהו אחד קטן ואיכותי ממלא דברים שממילא יזרקו או ישברו תוך יום יומיים. או משלוח מנות שהיא הביאה עם דברים בלתי אכילים בעליל, ממשלוחי המנות הזולים יותר... זה משגע אותי. תשקיעי עוד 15 שח תקני משהו נורמלי או לא בכלל! האיכות משנה לא הכמות... 
כשהם מגיעים הם מנסים לעזור במטלות. מיליון פעמים ביקשתי בצורה יפה לא לעשות כביסה, אני אוהבת לעשות את הכביסה שלי לבד... האם זה עזר? לא... עם כל זה שהם אנשים טובים באמת, הם לא קשובים. ולי זה מרגיש שאני כפוית טובה רוצים לעזור לך בבית, קונים לך מתנות ולא טוב לך... אני לא אוהבת שמתערבים לי בענייני הבית, בכביסה, בארונות...מעצבן אותי
לצפיה ב-'לא הבנתי את הסצנריו בסוף.'
לא הבנתי את הסצנריו בסוף.
12/03/2017 | 16:47
6
343
את מתכוונת כשהם מגיעים לעשות בייביסיטר לילדים ואתם יוצאים? אז הם עושים כביסה? או כשגם אתם נמצאים בבית?
לצפיה ב-'פעם-פעמיים בשבוע כשאני בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדהמהגן'
פעם-פעמיים בשבוע כשאני בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדהמהגן
12/03/2017 | 17:03
5
380
ובכלל לחמותי יש פטיש כביסה. היא תפעיל מכונה שלמה לבגד וחצי.
לצפיה ב-', איזה מזל,'
, איזה מזל,
12/03/2017 | 17:33
309
תארי לך שהיתה מרתיחה צבעוניים והורסת.
זה בעצם ממש מעצבן, אבל, תחפשי את הדרך
לראות את חצי הכוס המלאה.
לצפיה ב-'תנתקי את המכונה מהחשמל,'
תנתקי את המכונה מהחשמל,
12/03/2017 | 17:49
3
304
ותשימו מנעולים ״נגד ילדים״ על הארונות. אבל בחיי שנשמע שהחמות שלך על גבול המושלמת אם אלה הדברים הרעים שאת מוצאת בה...
לצפיה ב-'למה לנתק חשמל,'
למה לנתק חשמל,
12/03/2017 | 18:33
2
259
החמות לא מפגרת או שתחשוב שזו טעות ותחבר,
או שתבין "עשו לה עוקץ" ותיעלב.
תהני מהטוב שנפל בחלקך, גם אם לפעמים זה לא לטעמך.
לצפיה ב-'למה לא לנתק את מכונת הכביסה של עצמך?'
למה לא לנתק את מכונת הכביסה של עצמך?
12/03/2017 | 18:42
1
249
אפשר לתרץ את זה גם בבטיחות של ילדים, כמו את הארונות, אם החמות תשאל, אבל בתכלס אי אפשר לבוא בתלונות על מה שמישהו עושה עם מכשירי החשמל בבית שלו. או שהחמות תבין את המסר (שכבר נאמר לה במפורש), או שהיא תחבר את המכונה. אם זה מאוד חשוב לשואלת שלא יכבסו לה, נראה לי ששווה לנסות.
לצפיה ב-'אם לנסות,'
אם לנסות,
12/03/2017 | 18:50
200
אז לפחות בלומר, אנחנו החלטנו לנתק את מכשירי החשמל מהשקעים,
בגלל בטיחות.
סתםלעשות במקום מסוים(מכונת הכביסה, שכבר אמרו לה) יביא את אחת משתי האופציות שכתבתי, 
כיון שהיא חמות וסבתא טובה שעוזרת--
הייתי נזהרת מלפגע. 
עדיף כך מאשר ריחוק ואוירה קשה.
אני מבינה שזו אני--והיא תבחר משלל העיצות מה שנכון ומתאים לה.
לצפיה ב-'אם כך, '
אם כך,
12/03/2017 | 16:51
172
אספר לך--שחמותי מעולם לא קנתה לא לי ולא לילדי, כלום,
ואני קניתי לה ולא סתם דברים אלא מה שקבלה.
היא כבר לא בחיים, ואין לנו שום חפץ זכרון ממנה.
אז אני מציעה שתחבקי את הרצון הטוב שלה לתת,
את לא תשני אותה--תהני מהרצון בקשר שלה.
תעבירי חפצים מיותרים למקומות נזקקים, ואל תקחי את הדברים קשה.
אנחנו בנויים שונה, חושבים שונה, ולמדתי לשכנע את עצמי
לראות טוב גם בדברים שונים ממה שאני אוהבת.
לצפיה ב-'הכוונות שלה באמת נראות טובות אבל זה מעורבב'
הכוונות שלה באמת נראות טובות אבל זה מעורבב
12/03/2017 | 19:00
243
עם סוג של שתלטנות ומבינה את התסכול שלך.
אני גם לא אוהבת שנוגעים לי בדברים ומתעסקים איתם במטרה לעזור, מבלי שביקשתי או אמרו לי. במיוחד שאת ביקשת במפורש לא לעשות כביסה.
 
לגבי זה שהיא הביאה בובות וכו' למרות שבעלך ביקש לא להביא- אני פשוט הייתי תורמת את מה שלא רוצים ומספרת לה ופשוט לומר שיש לכם עומס בבית ולכן תרמתם חלק מהדברים. היא בסוף תבין את הרמז...
לצפיה ב-'מזכירה לי כמה אנשים שמכירה '
מזכירה לי כמה אנשים שמכירה
12/03/2017 | 18:56
325
זה באמת מתסכל. אני כן הייתי מדברת עם חמותך ובצורה עדינה להתחיל בטוב, שאת מאוד מעריכה את המתנות שהיא מביאה ויודעת שזה מאהבה אבל אתם משתדלים לצמצם את העומס בבית ולא להרגיל את הילדה שכל פעם שסבתא מגיעה- זה אומר שהיא מקבלת מתנה.
 
לגבי מתנות בימי הולדת וכו'- אולי פשוט תבקשי דברים ספציפים?
אנחנו למשל עם טעם מאוד ספציפי בדברים וחמותי רצתה להביא לנו בובה לילדה שידעתי שאני לא אוהב אז ביקשתי אם אפשר במקום זה משהו אחר, שלחתי לינק והיא מאוד העריכה את זה שאמרתי במפורש מה רוצה ולא רוצה. דקה אחת של חוסר נעימות ונעים כל החיים.
 
ובמידה והיא תיעלב- יעבור לה. אולי אפילו לשלוח את בעלך שידבר איתה על זה. בטוחה שהוא יודע איך לדבר איתה מהיכרות עם הנפשות הפועלות.
לצפיה ב-'אני מבינה אותך ואת התסכול שלך'
אני מבינה אותך ואת התסכול שלך
13/03/2017 | 08:05
212
נכון מה שאנשים כאן כותבים - הכוונה שלה טובה... הלואי שאלה יהיו הצרות שלנו... וכולי. כל זה נכון.
אבל זה מבאס,כי בעצם זו בת משפחה - שאין איתה קשר אמיתי.
 
כי מה זה קשר אמיתי, קשר נעים וטבעי (לי, לפחות)? כזה שאת מרגישה שהצד השני באמת מסתכל עלייך ומקשיב לך. ושם לב שאת אוהבת כחול, או שאת הולכת רק עם עגילים צמודים. ובסדר להביא פרחוני, אבל לפחות לו היתה אומרת ״ אני יודעת שזה לא מה שאת רגילה, אבל חשבתי שכדאי שתנסי כי מתאים לך לצבע העיניים״. לפחות זה היה מראה שהיא כן חשבה עלייך.לא עלייך כעל ״כלתי שאביא לה מתנה״, אלא עלייך כעל rain31. 
ואני רואה שאתם נכנסים כבר לדפוס שאתם לא אומרים את האמת. ואני מבינה למה, ואולי אין ברירה, אבל זה מבאס. עכשו לעוד הרבה שנים, תתרגלו לחייך ולהגיד ״תודה רבה איזה יופי״ על משהו שעוד חמש דקות תדחפו עמוק לארון...
באסה.
 
את יודעת מה - תנסי לקחת את העצות שנתנו לך כאן ולדבר איתה. כי אחרת, זה רק יחמיר. ככל שאנשים מתבגרים הם פחות משתנים, וככל שתיכנסו למערכת יחסים ״מזוייפת״ יהיה לכם קשה לשנות.
 
אולי כן אפשר להגיד לה מעט פעמים ״המטבח שלי עמוס, ובאמת תודה, אבל כבר אין מקום לכלום״. ואחרי כמה פעמים כאלה, להגיד ״תודה על הכוסות. אני מצטערת, אין לי שמץ מקום. אבל אני מכירה פה מקום שמחפשים תרומות, וברשותך - אתרום להם את הכוסות״. כנל עם צעצועים לילדים. אחרי כמה פעמים שתגידי בבירור, אז תגידי ״תודה על הבובה. אבל כמו שאת רואה לילדה כבר אין מקום על המיטה לעוד בובת פרווה. אבל יש פה מעון לילדים, שישמחו לקבל תרומת צעצועים״. אולי פעם אחת היא תיעלב, אבל מעכשו - זו הבחירה שלה האם להביא מתנה שישר תימסר לתרומה, או לא.
לצפיה ב-'היא באמת עיוורת אלייך, ולכן יש לך שתי ברירות'
היא באמת עיוורת אלייך, ולכן יש לך שתי ברירות
13/03/2017 | 18:32
246
הוא להשלים עם קשר מזויף (כמו שרשמו לך יפה מאוד), או להפסיק לפחד כל כך מזה שהיא תעלב. זה לא סוף העולם.
 
את יכולה להגיד לה, בצורה מנומסת במידת האפשר, את האמת. כמה ממנה זו החלטה שלך... את גם יכולה להגיד לה שמעכשיו כל צעצוע לא נחוץ ובגד לא נחוץ ימסרו לתרומה - ולעשות את זה, ולהגיד לה את זה אם היא שואלת איפה המתנה.
 
הסיכון הוא פגיעה במערכת הכאילו-יחסים המנומסת שלכם. הסיכוי הוא לבנות מערכת יחסים אמיתית.
 
אני הייתי עושה את זה, כי בזבוז ממש מעצבן אותי. אז לפחות אני לא אשתף איתו פעולה, גם אם למנוע אותו במאה אחוז אני לא יכולה. וזה בלי לדבר על העומס בבית ותוספת לעבודות הבית.
לצפיה ב-'ככה זה עם...'
ככה זה עם...
13/03/2017 | 21:26
213
אמא שלי! 
היא לא מסכנה, אבל לא אוהבת "לבזבז" כסף על דברים יקרים מיוזמתה. לכן הוציאה הרבה כסף בחנויות זולות וקנתה דברים שבעיני הם שמעטס. גם לי, גם לילדים. וגם לה. באיזשהו שלב נמאס היה לי, ואמרתי לה דוגרי, יש לנו טעם שונה, הדברים שאת קונה לנו הם לא לטעמי ואני לא משתמשת בהם. חבל על הכסף. 
הייתי צריכה לחזור על זה מספר פעמים, כי לפעמים היא לא יכלה להתאפק וקנתה עבורינו משהו שבעיניה היה כל כך מוצלח והיא היתה בטוחה שהפעם אפילו אני אסכים איתה. 
עכשיו היא שואלת מראש מה אני רוצה, ואני שולחת לה לינקים ספציפים...
 
אני חייבת לציין שחוץ מאמא שלי (ובעלי אם היה צורך) לא הייתי מעיזה להגיד את זה לאף אחד אחר. אמא שלי טיפוס על הכייפאק, לא נעלבת, מתייחסת לדברים בהומור. במקרה שלך אני הייתי שולחת את בעלך להגיד לאמו, תשמעי, אנחנו מאוד מעריכים את כל המתנות, אבל הבית מתפוצץ. מהיום חוק, מתנות רק בימי הולדת! וכל פעם כשהיא מגיעה עם מתנה, אתם אומרים תודה רבה שחשבת עלינו, אבל הבית מפוצץ פשוט לא נגיע להשתמש בזה וחבל. ומחזירים את המתנה. 
לצפיה ב-'זכית בחמות מקסימה'
זכית בחמות מקסימה
14/03/2017 | 09:58
224
לא מושלמת, אבל אף אחד אינו מושלם.
מבקרת, שומרת על הילדה, עושה לך כביסה(גם אם לא בדרך שלך), מביאה מתנות (גם אם לא לטעמך).
אני בגישה של לא להגיד כלום. אמרתם כבר מספיק והיא לא מקשיבה. 
מקבלת את המתנות והעזרה בשמחה רבה, דואגת להגיד תודה ומה שתעשי עם זה אח"כ זו בחירה שלך. גם אם תזרקי בסוף, זה בסדר. את אומרת שקונה המון אז אחת לכמה חודשים תזרקי את הדברים הישנים. 
יש לך חמות מקסימה אם אלו הקיטורים שלך עליה. חבל להרוס יחסים כאלה טובים. 
ההורים של בעלי מקסימים, אני אוהבת אותם מאוד, למדתי לקבל אותם כמו שהם עם החסרונות שלהם. כשמשחררים ולומדים להכיל אותם זה הרבה יותר קל.
 
 
לצפיה ב-'אותה בעיה רק עם אוכל'
אותה בעיה רק עם אוכל
14/03/2017 | 11:43
1
274
רוב הפעמים שחמותי מביאה מתנות הן כן לטעמי (באופן מוזר תולשת את הטיקטים מבגדים החדשים שקונה לילדים- היא לא רוצה שאחליף או לא רוצה שאראה כמה עלה?!). אבל...הרבה פעמים היא מביאה אוכל בכמות מסחרית שלא בדיוק לטעמנו ובחיים לא היה לי אומץ להגיד משהו על כך. גם לא לבעלי.
מדובר בפסטה בלי רוטב שזה משהו שאני יכולה להכין בעצמי או דברים לא ממש אכילים בלשון המעטה. היא לא בשלנית... אני מאמינה בכל ליבי שכוונתה טובה.
לכן לא הייתי במקומך אומרת לה דבר. כנראה ככה היא מרגישה שעוזרת ועושה.
זה אופי ואת זה לא ניתן לשנות.
אין לך למי להעביר? נשמע שהפיצ'יפקעס האלה זה משהו שהבת שלי היתה אוהבת
לצפיה ב-'אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים '
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים
18/03/2017 | 15:55
51
לצפיה ב-'גברי איתה אם את חושבת שהיא'
גברי איתה אם את חושבת שהיא
18/03/2017 | 08:17
168
יכולה להכיל שיחה כזאת. מבינה אותך אבל היא חמותך ופרט לנוהג המעצבן הזה היא בסדר איתך?
 
נסי לבחור משפטים חיוביים לא להשתמש במילים לא אוהבת או לא מתאים לי. תחשבי על השיחה מראש. ואל תעשי את זה בזמן כיס.
לצפיה ב-'ולא כולם כמונו וזה קשה. אני מבינה'
ולא כולם כמונו וזה קשה. אני מבינה
18/03/2017 | 08:20
143
אותך
לצפיה ב-'תפני אותה לקנות משהו שתשמחי לקבל :)'
תפני אותה לקנות משהו שתשמחי לקבל :)
18/03/2017 | 12:47
215
בחנות קטנה ומטריפה :)
 
לצפיה ב-'וואי וואי איזה פולניה..... '
וואי וואי איזה פולניה.....
18/03/2017 | 16:16
2
239
את,  לא היא,
בכיינית, מתלוננת על הכל. .
את תינוקת?  דברי איתה,  ברגישות,  היא מביאה מתנות לא רעל.

לצפיה ב-'אפשר ביותר גזעני ואלים?'
אפשר ביותר גזעני ואלים?
18/03/2017 | 22:20
1
168
פולניות, מרוקאיות, תימניות, רומניות, בבליות.
לצפיה ב-'התרומה הקטנה שלי לנושא'
התרומה הקטנה שלי לנושא
19/03/2017 | 18:05
130
פעם מזמן, כשעוד היו בחיים, נתנו לי חמי וחמותי ז''ל חולצה יפה במתנה.
הבעיה עם החולצה היתה שהיה עליה פתק מספר זיהוי של מכבסה........
אז יש כל מיני חמים וחמות, עם כל מיני שריטות, אין מה לעשות.
 
לצפיה ב-'כמה שיגידו לך כאן שזה צרות של עשירים, באמת לא מבינות'
כמה שיגידו לך כאן שזה צרות של עשירים, באמת לא מבינות
26/03/2017 | 21:37
1
55
כמה זה מרגיז!!!!
אלה הויכוחים הקבועים שלי עם אמא שלי שמביאה לי אין סוף של זבל, פשוט כך, שאני לא צריכה ומתחננת כל פעם לא להביא! מבקשת שנבחר לי או לילדים יחד אם היא רוצה לתת. כמובן שתמיד היא נעלבת ובצדק, מניחה שגם הייתי נעלבת.
בקיצור, מבינה לליבך בקטע הזה.
כמובן שעם חמות זה בעייתי יותר להגיד את זה.

לצפיה ב-'לכן דיברתי עם בעלי בנושא וביקשתי ממנו להגיד לה איכשהו לא '
לכן דיברתי עם בעלי בנושא וביקשתי ממנו להגיד לה איכשהו לא
30/03/2017 | 00:45
43
להביא כלום, אבל זה לא עוזר ולא עומד במבחן המציאות. היא עדיין מביאה, היא לא קשובה. היא כאילו חיה בעולם של עצמה, ואם בא לה להביא ולה זה נעים - היא תעשה את זה, לא משנה מה אני חושבת. זה מראש חסר סיכוי. ובעלי לא מסוגל להגיד בפשטות וישירות, הוא בחיים לא יגיד לה שהיא מביאה דברים שאין בהם צורך, כי היא תעלב. ובאופן עקיף היא לא מבינה. אז זה אבוד מראש. 
פעם חשבתי שלאמא, שלא כמו לחמים, אפשר לומר הכל. בזמן האחרון אני נוכחת לדעת שגם זה לא נכון, לפחות אצלי. ולצערי כאן זה דברים יותר משמעותיים מהבאת מתנות סתמיות. בסך הכל כשהכוונה טובה אבל מחטיאה את המטרה, כולם מפסידים. חבל, עם קצת התעניינות לגבי מה היינו רוצים לקבל לחג כזה או אחר או ליומולדת, זה היה אחרת...
לצפיה ב-'אותה הבעיה בדיוק, אלא שאנחנו גרים אצלה כבר חודשיים'
אותה הבעיה בדיוק, אלא שאנחנו גרים אצלה כבר חודשיים
31/03/2017 | 02:27
34
עם ארון בגדים אחד ושידה לגרביים ובגדים תחתונים.
פעם חשבתי שאם לא אלבש בגד או אענוד תכשיט שקנתה תבין את הרמז ותפסיק, לא עבד.. 
לפחות במצב כזה נחסכות מאיתנו מתנות כמו קישוט לסלון או ציוד למטבח
 
לצפיה ב-'הכול הרי שאלה ריטורית,ועשיתם מזה סרט על חטיפת הילדות ?'
הכול הרי שאלה ריטורית,ועשיתם מזה סרט על חטיפת הילדות ?
10/03/2017 | 15:00
8
436
לסיכום :
הפרטים שבשאלה, היו ממש באופן כללי,וללא פירוט זמנים:
בכלל לא מוסבר אם התקשרו לאימא אחרי 5 דקות או אחרי 5 שעות,
וגם לא מוסבר דבר על הקשר /הכעס,שקיים בין האימא לחמותה .
אולי  הם רצו להפתיע את האימא,בפיתרון לחופשה עם הילדה ?
אז מכיוון שאים פרטים למה באמת קרה,אז יש מלא סרטים,שאותם אפשר לדמיין, בנושא מחוסר הפרטים.
ואפשר גם לראות כזה "סרט": לקראת החופש הגדול ,
הסבתא והבן שוחחו ,חשבו על הצעה שקיבלו לטיול בחו"ל,
בדקו מול חברת -הנסיעות,והיה דיל לטיול בקבוצה -שהתאים לחופשה של הסבתא עם הנכדות.
ביקשו להזמין ,ובמקביל, התקשרו ורצו להפתיע את האימא .
ולאחר שבדקו מחיר ומועדים,וראו שזה יכול להתאים,הבעל התקשר לאם הילדה, (שהיא לא ממש בקשר הדוק עם חמותה.)
האימא  לא היתה מוכנה ,לתת את העונג לסבתא, שתיסע לבלות עם הילדה,ועם בת הדודה,(אפילו לא בביתה,)  והרגישה נעלבת מהרעיון שהסבתא הזאת רוצה לבלות עם הנכדה ועם הבת דודה ,בטיול -
כייפי במשותף, ומיד  האימא  טרקה את הטלפון,ניגשה לפייסבוק לספר לכול העולם על הסבתא המרושעת ,שרוצה לכייף עם נכדותיה האהובות עליה, ועוד בחודש הראשון של החופש הגדול.
ואז,,כמה מהאנשים שהגיבו ,מיד נכנסו להלם :
וכבר ראו לנגד עיניהם ,את הסבתא "הרעה" ,שממהרת עם הילדות בלחץ ,לשדה -תעופה,חוטפת אותם ,ומהמטוס מסיעה אותם למקום מרוחק ושכוח -אל,ולא תחזיר אותם יותר לעולם לאימהות.

חברים,מה קרה פה ?   צאו מכול הסרטים וההתרגשות הנסערת,
כולה היא  סבתא ויש לה נכדות בגיל 8 היא רוצה לשמח אותם בטיול,בחופשת הקיץ,רצתה להפתיע את האימא, בפיתרון לחופש הגדול .
אז למה לא ?
תנו לסבתא הזדמנות להינות מבילו עם נכדותיה,
,החיים קצרים אז מה נשאר לה חוץ מהנאה  ונחת מהנכדות ?

אצלינו במשפחה היה כך נהוג,ואני עצמי היית אצל סבתא שלי,
תמיד בכול החופשים, אחי,ואני - מגיל 5 והלאה,נסענו עם סבתא,שגרה במרחק נסיעה ארוך,טיילנו ,בילינו בהצגות,הלכנו לבריכה,לכולם היה נוח מהסידור הזה.
ההורים עבדו כרגיל,מבלי לחץ ודאגות של איפה להשאיר את הילדים  בזמן החופשה, ולנו הילדים, זו הייתה חוויית ילדות נפלאה.


לצפיה ב-'ממש לא הבנתי מה את'
ממש לא הבנתי מה את
10/03/2017 | 15:35
3
249
רצית בפוסט הזה?
להוכיח את כל מי שהתיחס לפוסט עם הנתונים שהיו?
את רוצה לנזוף בנו על זה שמשפט אחד כאן ואני מצטטת:"הבעל התקשר לאם הילדה, (שהיא לא ממש בקשר הדוק עם חמותה.) 
זה מה שכתבנו--האבא ישב עם אמא שלו וחיפש פתרון מאחורי הגב של אשתו--
אולי היה צריך להעשות אחרת? שישב עם אשתו,
ואז יציע לסבתא.למה את בטוחה שהכלה לא רצתה לתת תענוג לסבתא?
אולי נעלבה? כי אם אני הייתי הכלה הייתי נעלבת.
ואולי את בכלל הסבתא? אז ממש סליחה, התנהגות לא מתחשבת.
 
אני סבתא, שמארחת הרבה מאוד את נכדי--
נוסעת איתם, קונה איתם--אבל הכל--הכל--זה בהוראת הכלות והבנות שלי--
אלה ילדים שלהם, ואני כאן רק כדי לעזורולפנק.
לא להתערב ולא להפריע, ולא להחליט בשביל אחרים.לא 5 דקות אחרי אלא 5 דקות לפני, לא 5 שעות אחרי אלא 5 שעות ולפעמים 5 ימים לפני.
מבחינתי זה גם ענין של נימוס.
והנזיפה שלך לא נעימה בכלל. כי אינני במאית של שום סרט.
את הסרט הביאה מי שיצרה אותו.
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 18:37
15
לצפיה ב-'ניסיתי לומר בסך הכול שזו רק סערה בכוס מים,,'
ניסיתי לומר בסך הכול שזו רק סערה בכוס מים,,
10/03/2017 | 20:26
128
הרי הוצגה שאלה ריטורית, ללא  נתונים ופרטים מדוייקים ,על מה שקרה,
אז איך הגיעו תגובות נסערות כול כך,על לא כלום ?
לכן נשארת כאן  השאלה הבלתי פתורה,(חלילה בלי לכעוס ובלי לשפוט על אף אחד,)
ורק לשמוח !!!
לקראת חג -הפורים בפתח.
לצפיה ב-'בלי לדעת יותר מידי פרטים, אי אפשר לא ליידע'
בלי לדעת יותר מידי פרטים, אי אפשר לא ליידע
12/03/2017 | 12:52
95
התנגדות או לא זה משהו אחר
 
 
לצפיה ב-'מותר לשאול'
מותר לשאול
11/03/2017 | 07:49
1
182
מי את? כלומר, איך הגעת לכאן ומה הקשר שלך  לדיון שהועלה כאן לפני למעלה משבוע? זה די ברור שיש לך קשר אמוציונאלי כלשהו לנושא. האם את זו שהעלת את הנושא לדיון ב"קבוצת הפייסבוק" המיסתורית?
 
ההסבר שלך לא מחזיק מים. אף אחד לא מפתיע אמהות של ילדות בנות 8 כשהוא מבשר להן שהן נוסעות לחו"ל עם הסבתא ובת הדודה וכבר הוזמנו כרטיסים... סבתא כזו מראה שמשהו לא בסדר בחשיבה שלה, אולי תחילת הסתיידות, ואין ספק שסבתא כזו לא תיקח אף ילד שלי לחו"ל לבד. לגבי הבעל, אין מילים. וביננו, איזה בעל בודק טיסות וטיולים לילדה שלו עם אמא שלו... ומחליט להפתיע כך את אשתו.. 
וכפי שכבר אמרתי, המקרה לא נשמע לי אמיתי, וגם בתור נושא תיאורטי לדיון הוא לא מעניין בעיני כי הוא כל כך תלוש מהמציאות. 
 
לצפיה ב-' dana קמה10 : סיכמת יפה את הנושא התאורטי,,,'
dana קמה10 : סיכמת יפה את הנושא התאורטי,,,
12/03/2017 | 08:00
111
בכך שהסיפור תלוש -מהמציאות.
 
לצפיה ב-'תבררי שוב מה הפירוש של המונח ״שאלה רטורית״.'
תבררי שוב מה הפירוש של המונח ״שאלה רטורית״.
12/03/2017 | 07:51
112
 
 
לצפיה ב-'אני לא מבינה מה את רוצה אבל תכלס'
אני לא מבינה מה את רוצה אבל תכלס
13/03/2017 | 22:44
110
לא חטיפה ולא בטיח אב ל מי שהיה חושב לקנות לילד שלי כרטיס טיסה לארץ אחרת בלי לשאול אותי רשות....היה מוצא את עצמו עם כרטיס בלי נוסע=חבל על הכסף.
 
מה זה כל ההטפה המטופשת הזו על סבתא שרק רוצה לקחת את הנכדה לחו"ל ולהנות, אם לפני  שהיא מחליטה החלטה כזו וגם קונה את כרטיסי הטיסה היא תבקש רשות מההורים זה יפגום לה בהנאה?
מישהו אמר פה משהו נגד בילוי של סבתא והנכדים שלה?
אבל לקנות כרטיס טיסה לילד קטין לחו"ל בלי שיהיה אישור מההורים? זה מעשה של אדם שכנראה לוקה בנפשו או שיכלו
מה זה השטויות האלו
תסלחי לי, נראה לי שאת סבתא שההורים של נכדייך לא סומכים עליך בדיוק מהסיבות האלו ובאת לקשקש כאן קישקושים מנותקים מהמציאות
 
 
לצפיה ב-'כשהבעל יוצא נגד אימו'
כשהבעל יוצא נגד אימו
09/03/2017 | 11:37
89
1527
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו...
המשך>>
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו לנו ילדים הבטיחה לעזור, מה שלא קרה. בעלי התעמת איתה על כך כבר מספר פעמים (זה הפריע לו בזמנו) אבל לא הניב תוצאות. חמי וחמותי עובדים וילדינו הם נכדיהם היחידים. מספיק להם להתראות פעם ב-3 שבועות כאשר הם גרים 35 דקות מאיתנו.
מספרת בקצרה מה קרה כך שבעלי לא מוכן להתראות עימה: לפני כחודש בעלי נסע לחו"ל מהעבודה ונקלעתי למצב חירום שהילדים חלו ונואשתי לעזרה. ביקשתי ממנה לראשונה עזרה והיא סירבה בטענה שלא יכולה לקחת חופש כיוון שיום לפני כבר לקחה חופש ויום למחרת נוסעת לנופש (ביקשתי עזרה לאותו יום). נכון, התאכזבתי נורא והדברים התלהטו לכדי ריב כאשר הטחנו אחת בשניה מלא דברים.
בכל מקרה, לאחר שבוע שחל יום הולדתה באנו אליה עם מתנה והיא המשיכה לגעור בי, הטיחה דברים גם בבעלי. החוויה היתה מאוד טראומטית בשבילי, היא פשוט התעלמה ממני כל הביקור. שתקתי.
בעלי מאוד נעלב מהיחס שלה ואינו מוכן לנסוע אליהם. אני חוששת שהמצב יחמיר. דיבורים איתה לא עוזרים, היא ישר פוצחת בריב. אמרתי לו שהיא מוזמנת אלינו והוא יכול לנסוע לבד עם הילדים. התקשורת עימה לא קלה גם לו.
איך יוצאים מהמצב הזה? או האם בכלל יש צורך לצאת ממנו?
 
לצפיה ב-'לא יכול יותר. פסח הזה - לבד!'
לא יכול יותר. פסח הזה - לבד!
08/03/2017 | 09:27
21
489
עם השנים, הריבים הלכו והתגברו, עד שהשנה הגענו למצב שבו הגעה כדי שהילדים יפגשו את הסבא והסבתא הפכה לסיוט.
עכשיו עלתה השאלה, איפה עושים את הפסח והבנתי,
השנה - לבד!

רק המחשבה על להישאר באותו בית מעל 20 שעות בלי יכולת לברוח, ועוד בחג, שבו אמורים לשמוח,
גורמת לי לבכות.
לצפיה ב-'למה לא? זה באמת יכול להיות כיף'
למה לא? זה באמת יכול להיות כיף
08/03/2017 | 10:55
3
253
תשארו בבית.
תזמינו חברים (תבדקו. יש הרבה משפחות שבהנתן אלטרנטיבה אולי היו מעדיפים לציין את ליל הסדר בחברת חברים ולא משפחה).
תכינו אוכל שאתם אוהבים. תקראו בהגדה את החלקים שחשובים להם.
 
זה יכול להיות כיף.
וזה גם יאפשר מרווח נשימה, שאולי יאפשר ליחסים המשפחתיים טיפה להתקרר ולהרגע. (ואם לא - אז זה פותח את האפשרות שלא לחגוג את החגים יחד, ועדיין לשמור על ביקורים קצרים שהנכדים יפגשו עם סבא וסבתא לפרק זמן קצר - מה שתורם לשפיות)
לצפיה ב-'עם חברים זה רעיון, אבל קשה להאמין שיהיו כאלו.'
עם חברים זה רעיון, אבל קשה להאמין שיהיו כאלו.
08/03/2017 | 10:58
2
249
שאפשר להתנחל אצלם למשך החג (שומרי שבת).
 
מנסים להתארגן עם בני דודים או בישוב קטן שאנחנו אוהבים.
להשאר סתם בבית לא ילך - סתם יתחילו העלבויות וריבים שימשכו שנים.
לצפיה ב-'קצת יותר יקר - אבל מה עם מלון?'
קצת יותר יקר - אבל מה עם מלון?
08/03/2017 | 12:00
1
173
ולמשפחה יהיה תירוץ של "היה דיל לא נורמלי, ורצינו קצת נופש עם הילדים"
לצפיה ב-'התכנון כרגע הוא בני-דודים דתיים או מלון בישוב חרדי'
התכנון כרגע הוא בני-דודים דתיים או מלון בישוב חרדי
08/03/2017 | 12:13
192
קו ההגנה הנוכחי הוא שממש לא מתאים להתחיל מלחמות-דת בחג כמו פסח,
ופסח כשמלכתחילה הנציגות הדתית דוללה, כך שיהיו ריבים על זה - לא יהיה.
לצפיה ב-'אולי תלכו על סדר אלטרנטיבי עם חברים?'
אולי תלכו על סדר אלטרנטיבי עם חברים?
08/03/2017 | 11:57
1
176
ומה לגבי לארח אצלכם את שני הצדדים- יש אפשרות כזו?
 
אצלנו כשהיינו בארץ החל מהחתונה שלנו- כל פעם צד אחר הזמין ואירח חג גדול. ממש קיווינו שזה ימשיך גם כשאנחנו עוברים לפה במיוחד שהמשפחות של שנינו לא גדולות אבל לצערי זה לא קורה (ולקח לי הרבה זמן לשחרר בנוגע לכך, שזה עניין שלהם ויכולה רק להציע ולעודד להזמין...).
 
אולי לעשות ערב חג בצד אחד ואת החג עצמו בצד השני.
 
רשמת שאתם צריכים להישאר ביחד מעל 20 שעות-האם זה בגלל דת?
 
בעיני זה לא נורא לעשות רחוק מהמשפחה את החג -לבד או עם חברים.
 
זה לא פשוט כל העניין הזה סביב החגים.
לצפיה ב-'למה אלטרנטיבי? כשומרי שבת לא מחפשים אלטרנטיבי'
למה אלטרנטיבי? כשומרי שבת לא מחפשים אלטרנטיבי
08/03/2017 | 12:07
171
בשנים קודמות כולם התארחו בצד אחד, ואז החיכוך היה לזמן מוגבל: שרנו, אכלנו, רבנו, ואז הלכו.
השנה החליטו להפריד, וצד אחד מנסה לייצר המון לחץ,
למרות שכאמור - מהרבה בחינות זה יהיה סיוט ולא יקרה.
 
עכשיו כשהעלת את זה אני נזכר,
כשרק התחתנו - החגים היו הסיבה לרוב הריבים (המעטים מלכתחילה) שלנו.
לפחות עכשיו אנחנו מיושרים כמו סרגל, ולא צריך לדאוג לגבי זה.
לצפיה ב-'לא חובה להיפגש דווקא בסדר. פסח זה חג ארוך...'
לא חובה להיפגש דווקא בסדר. פסח זה חג ארוך...
08/03/2017 | 12:18
137
תעשו את הסדר לבד, או עם מישהו שנוח לכם.
 
ותבקרו את כל אחד מהסבים לחוד, ביום אחר.
 
 
 
לצפיה ב-'כמה שאלות, אם אפשר,'
כמה שאלות, אם אפשר,
08/03/2017 | 16:42
12
222
על מה רבים? למהלא ניתן לברוח פרק זמן כ"כ ארוך?
בני כמה הילדים שלכם?
נראה לי שאלה שאלות שאולי ע"פ התשובות נתןלמצוא פתרונות.
לצפיה ב-'.'
.
08/03/2017 | 17:28
11
244
1. בדובר על אימא שלי שמלכתחילה הייתה עויינת את החברות שהבאתי, אבל בהדרגה הפכה לחמות מהגיהנום.
 
2. לועגים לאשתי, על כך שהיא לא עקרת בית מושלמת, למרות שאמא שלי רחוקה מכך מאוד.
אחותי מספרת שברגע שאנחנו הולכים זה מחריף.
ממציאים דברים איומים עליה, מספרים שהגיעו מהגננת או המורה שלכאורה רוצות לפנות לרווחה על התעללות - שלא יודעות על זה כלום, וסתם שפע ירידות ועקיצות שזכורות לרעה מילדותי.
בגלל שהם בסוף התחילו להתלונן לרווחה והתברר שזה מהם - הבהרתי להם שאם הם מנסים לפגוע בילדים בסוף נפגש רק בחתונות ולוויות - וזה נפסק.
 
3. חג זה כמו שמירת שבת. אז אם עושים אצלם חג - זה אומר שחייבים להישאר אצלם גם בערב וגם ביום.
כשמדובר בשבת אצל חמותי - אחרי הארוחה הם הולכים הביתה, אצלם זה אומר שנשארים - בתוך הריבים.
בנוסף בית הכנסת מאוד רחוק מה שאומר שמלכתחילה אני מגיע ממש עייף - לתוך הריבים.
 
4. שנתיים עד 6
 
5. בחודשים האחרונים ניסיתי לא להגיע בכלל - פשוט כל פעם שהגעתי רבנו.
בחודש האחרון החלטתי במקום להגיע בערב ולריב כל הביקור, להפגש אחד על אחת פעם בשבוע בצהרים ולאכול ביחד. זה פחות זמן אז רבים פחות, ופחות עייפים אז קל להתמודד.
לצפיה ב-'אז ככה,'
אז ככה,
08/03/2017 | 18:00
205
1)כל הכבוד שאת מבין את הצער שהדברים גורמים לאשתך,
  באמת צריך להקטין נקודות חיכוך ולא לריב.
2)מכל חג הפסח הבעיה או הענין של הביחד הוא ליל הסדר,
  כיון שילדיך קטנים, אכן הייתי נשארת בבית, הגדול/ה בן 6 עוד יכול קצת להשתתף,
   אם יש לכם שכנים חביבים, או אפילו מאיזופנימיה שני בני נוער,
   או חייל בודד, פשוט בשביל האוירה--תזמינו ותהנו מהבית הפרטי שלכם
   ותלמדו לעתיד איך לא לעשות.
3)אופציה נוספת--לחפש בית הארחה, ויש גם הרבה פנימיות שמסבות את תפקידן
   ועושות ארוח --לחג ראשון,בשונה ממלון שבו אין מרחבים והחדרים צפופים,
   שם יש מדשאות ומרחב, ויש ליל סדר מרכזי.רוח נוסף במקומות כאלה
    הרבה פחות יקר.
   תתפלא כמה זוגות צעירים כמוכם תפגשו. ויהיה מענין.
4)כדי לא לריב עם הוריך--תודיע שאתם חוגגים לבדכם, ושיזמינו את מי שרוצים.
   אל תתנצל, אל תסביר, תגיד ככה החלטתי ככה מתאים ונעים לי.
   להכנס להסברים--זה מתכון למריבה.
 
מאחלת לך להנות בחג.
לצפיה ב-'מי התלונן לרווחה? אמא שלך ואחותך?'
מי התלונן לרווחה? אמא שלך ואחותך?
09/03/2017 | 08:22
9
58
לצפיה ב-'אמא'
אמא
09/03/2017 | 08:32
8
230
קראו לי לרווחה, ובדיוק הייתי צריך גם לקחת את הילדים לגן ולא אשתי, אז לקחתי אחת לגן הקרוב, ואחרי הביקור התכוונתי לקחת את ה2 האחרים לגן הרחוק.
 
שואלים אותי שם אם הילדים אוכלים?
אז אני אומר - ברור! תשאלי את הילדים - והילדים מספרים מה הם אכלו.
והילדים בכלל מעל לממוצע בטיפת חלב
פשוט טמטום.
לצפיה ב-'אני הייתי מנתקת קשר אחרי דבר כזה'
אני הייתי מנתקת קשר אחרי דבר כזה
09/03/2017 | 23:01
7
204
עם כל הכבוד למצוות כיבוד אב ואם, יש גבול.
 
דיווח שקרי לרווחה זה דבר נבזי ביותר.
אם ברווחה היו מאמינים לה, מי שהיה נפגע הכי הרבה זה הילדים.
 
כתבת גם שסבלת מירידות ועקיצות מצידם בילדותך.
אתה בעצם מתאר התעללות בין דורית.
 
חבל על הסבל והעצבים.
חבל שאתה בכלל חושף את אישתך לפגיעה מצידם.
חבל שהילדים צריכים להיגרר לעניין החולני הזה.
 
צר לי על כל מה שעבר ועובר עליך.
לא כולנו זוכים להגריל משפחה חמה ואוהבת.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים הלתעללות הזו למשך כל החיים
לצפיה ב-' גם אני חושבת שעל עלילה לרווחה מנתקים קשר'
גם אני חושבת שעל עלילה לרווחה מנתקים קשר
10/03/2017 | 12:35
6
77
לצפיה ב-'זה דווקא מנוף טוב'
זה דווקא מנוף טוב
10/03/2017 | 14:14
5
181
כי מאז - תלונות מהסוג ההוא נענות בהבהרה מה יקרה אם פעם נוסף נזומן לשם.
מה שאומר - שלפחות עליהם לא דואגים יותר.
 
לא מנתקים קשר - אבל שוקלים לעבור דירה, אם וכאשר יהיה כסף לזה.
 
עכשיו נראה שבעקבות ההבהרה שלא עושים אצלם פסח, סוף סוף שמים למה שביקשנו כבר שנים.
עכשיו השאלה היא אם כולם עושים פסח בצד השני, או שבאמת נעשה פסח עם בני דודים (בישוב שחשבנו עליו מלא).
מחכים לתשובה שלהם מה יהיה איפה ואיך, ואז נחליט
לצפיה ב-' כל הכבוד על הגישה שלך,'
כל הכבוד על הגישה שלך,
10/03/2017 | 15:23
125
אני חושבת שהפסח הזה אל תהיו עם אף צד,
יש אפשרות עם בני דודים חברים, הרבה יותר נכון.
בהצלחה.
מקוה שאמא שלך תתעשת ותתבגר ותבין שיש מקום גם לבחירות שלך.
 
לצפיה ב-'אנשים שפויים לא דואגים מהרווחה'
אנשים שפויים לא דואגים מהרווחה
10/03/2017 | 18:06
3
157
כי רק אדם עם בעיות קשות מאוד מעליל לרווחה.
 
ואנשים שתפיסת המציאות שלהם לא השתבשה בגלל שהם גדלו בבית מתעלל, לא צריכים מנוף כדי להסביר שהתנהגות כזו לא מקובלת. אפשר לא לבוא כי לא נעים. או להשאר לבד בבית. ולמי אכפת מהעלבויות שימשכו שנים?
 
הסיבה שיש להם כוח עליכם, ובעיקר עליך, היא כי נתת אותו. אתה מייחס חשיבות יתרה לדעה והתנהגות של אנשים שצריכים פסיכיאטר.
 
האפשרות האחרת היא להחליט שאתם חיים כמו שטוב לכם, ואם זה מפריע להם - בעיה שלהם.
 
וההכרות שלי עם אנשים וניסיון החיים האישי שלי מראה שכל זוג צריך מתישהו להעמיד גבולות ולהסביר שאלו החיים שלהם. הם מחליטים. להורים כבר אין אמירה על X. ואז יש סקנדל גדול, אבל אז ההורים מבינים שזה לא ילך, והילדים יכולים לחיות בשקט, להקים משפחה ולגדל ילדים.
 
אלו שנמנעים מהפיצוץ הזה, בסוף סובלים הרבה יותר ולאורך זמן ארוך יותר.
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 18:35
79
אם צריך לדווח על מישהו לרשויות או לפחות לשלוח לבדיקה אצל איש מקצוע זה את האמא של הבחור..
לצפיה ב-'בריחה מהבעיות? זה לדעתך הפיתרון?'
בריחה מהבעיות? זה לדעתך הפיתרון?
11/03/2017 | 21:11
1
97
היא טוענת שבדיוק היא התחילה ייעוץ, שזה נחמד לטווח הארוך,
ובעיקרון - כשאני לא מותש, זה לפעמים אתגר מעניין.
בזמן האחרון - לא.
לנתק קשר מהמשפחה - זו לא אופציה.
 
הבעיה היא - שזה פסח.
גם מגיעים מותשים אחרי חודש של נקיונות וסידורים, ואיכשהו הדברים הכי קשים דווקא מתגלים בשבוע האחרון,
גם בית הכנסת רחוק והתפילות ארוכות - מה שאומר שחוזרים מותשים,
וגם מלכתחילה בעיות הגב החמירו, מה שגורם לזה שגם בזמן האחרון אני נמנע מכך.
 
משהו חשוב שלמדתי,
זה להעריך מראש את היכולות שלי לפני שנכנסים לעימות,
ואם לא יצא מזה שום דבר טוב - להימנע.
כרגע נראה שהם יצטרפו לצד השני כך שמלכתחילה המצב יהיה סביר,
נראה מה התוכניות של בני הדודים - ונמשיך משם.
לצפיה ב-'לברוח זה בהחלט פתרון, ועדיף בהרבה מלסבול בשם העיקרון'
לברוח זה בהחלט פתרון, ועדיף בהרבה מלסבול בשם העיקרון
11/03/2017 | 22:13
82
הרבה מאוד סבל חסר משמעות היה נחסך מהעולם לו אנשים לא היו נשארים במקומות שלא מתאימים סתם. בגלל שאסור לברוח מבעיות. אז מותר.
 
אם אתה נמצא במקום שלא טוב לך, אפשר וכדאי לשנות את זה. לא חייבים לסבול רק בשביל הערך המקודש של "לא לברוח".
 
ולמה לנתק קשר מהמשפחה זה לא אופציה? עצם זה שזה לא אופתיה נותן למשפחה כוח עצום עלייך, ואת האפשרות לגרום לנזקים עצומים (אתה יודע איזה נזק יכולה להיות הרווחה?) בלי לשלם מחיר.
 
בעיניי זה פתרון פשוט מאוד, ובמקרה הזה ממש מוצלח. לא יהיו את העלבויות שלהם, את הלחץ הרגשי, את הסכנה שהם מהווים לשלומכם ושלומם של הילדים. מה עוד צריך?
 
 
לצפיה ב-'יש לי פיתרון פרטי בשבילך,תשלח אליי מסר.'
יש לי פיתרון פרטי בשבילך,תשלח אליי מסר.
12/03/2017 | 08:45
117
מקום שאפשר לצרף אליו גם אותך וגם את משפחתך.
לצפיה ב-'יש לי תחושה שהגיסים שלנו "לא סופרים אותנו"'
יש לי תחושה שהגיסים שלנו "לא סופרים אותנו"
05/03/2017 | 07:26
30
468
קצת ארוך. מתנצלת מראש. פשוט כבר נמאס
 
אנחנו גרים (יחסית) רחוק מהמשפחה. מרחק של שעתיים וחצי נסיעה מאבא שלו.
אח אחד שלו גר צמוד לאבא. האח השני מרחק של 10 דקות משם.
כתוצאה מכך, שני האחים ומשפחותיהם נפגשים הרבה, הילדים שלהם לומדים באותו בית ספר, האמהות עובדות קרוב אחת לשניה, ואנחנו לא בלופ הזה.
אחרי שהאמא נפטרה, הם קבעו להפגש אצל אבא שלהם לארוחה משפחתית, לפחות פעם בחודש. ובאמת, בשנים האחרונות כולם נמשתדלים לתאם ולהפגש לפחות פעם בחודש לארוחת צהריים בהרכב משפחתי מלא בשבת.
אבל בשנה האחרונה אנחנו (גם בעלי. הוא בעיקר זה שהתעצבן על זה) שלאחים שלו אין שום בעיה לשנות את התאריכים של המפגשים לפי מה שנוח להם, אבל כשאנחנו מבקשים שינוי מצפים מאיתנו למצוא פתרון ולהתגמש ולא לשנות מועד.
"הקש ששבר את גב הגמל" היה אתמול, כששאלנו איך נספיק להעביר לאחד הגיסים תחפושת ששמרנו עבור אחד הילדים שלו, לפני פורים, ונעננו שביום שישי נפגשים אז נביא איתנו. בעלי תיקן אותו שקבענו לשבת ולא לשישי בצהריים (מבחינתינו שישי בצהריים אומר שהילדים לא הולכים לבית ספר, או שמוציאים אותם באמצע היום, בעלי לוקח יום חופש מהעבודה, ואנחנו צריכים לצאת מהבית בעשר בבוקר). ואז הוא מעדכן שבגלל שלאח השני לא נוח בשבת, הוחלט להקדים לשישי.
הוחלט?? מי החליט? למה לא שאלו אותנו?
OK. הודענו שלנו לא מתאים שישי בצהריים - אז חשבו קצת וחזרו אלינו שנפגש בשישי בערב. כבר שיפור, אבל זה אומר שאנחנו חייבים לוותר על כל התוכניות שלנו לאותו ערב (יש לנו אירוע קהילתי שאני בין המובילים שלו, וככה אצטרך לוותר).
חשבנו ביננו והחלטנו שנוותר על הפעילות שתככנו. אבל יש משהו שאני לא יכולה לבטל, ומחייב אותי להגיע הבייתה עד עשר בלילה. עשר בלילה בבית אומר לצאת משם בשבע וחצי לכל המאוחר. לצאת בשבע וחצי לכל המאוחר אומר לאכול בשש לכל המאוחר. אמרנו את זה, ואז התחיל שש זה מוקדם מידי לאכול, וקשה לאחיינים הגדולים (בני עשרה 14-19) להגיע כל כך מוקדם ולשבת לאכול. הם מעדיפים להתחיל להכין בשש (מניסיון העבר, יושבים לאכול שעתיים אחרי שמתחילים להכין).
בעלי התעקש שאם ככה - אז בואו נחזור לשבת ולא לשישי. לא נעים לנו להגיע לשעתיים ולברוח באמצע האוכל כי אנחנו חייבים לחזור בשעה מסויימת.
אחרי עוד קצת שיחות הבנו למה מתעקשים על סוף השבוע הזה. אבל עדיין נשארה השאלה למה אנחנו חייבים לוותר ולהתגמש ולהגיע בשישי, ולא הגיס השני שיתגמש ויגיע בשבת.
 
(יש ברקע עוד כמה פעמים שתוכניות שונו להתאים לאחרים ולנו בכלל לא טרחו להודיע. הכי כואב היה האזכרה של אמא שלהם, ששינו תאריך ושכחו להודיע לנו. נודע לנו רק כשהאבא התקשר לשאול למה אנחנו עוד לא בבית העלמין. זה היה המקרה החריג והכואב ביותר אבל היו עוד כל מיני מקרים קטנים אחרים).
 
בסופו של דבר אני הודעתי לבעלי שלא יריב עם האחים שלו. מקסימום יסע עם הילדים לבד, ואני אשאר בבית. ככה הוא לא יהיה לחוץ לחזור בזמן (ואפילו יוכלו לישון אצל אבא שלו ולחזור בבוקר. לא ינהג בלילה את הדרך הזו)
לצפיה ב-'ממש מרגיז. יש לך השערה למה זה?'
ממש מרגיז. יש לך השערה למה זה?
05/03/2017 | 08:24
1
257
הם כועסים עליכם? יש להם היסטוריה של מריבות בין האחים?
 
כשזה קורה, אתם אומרים להם? 
אתם מבקשים שבפעם הבאה יודיעו לכם כמה שיותר מוקדם, כי זה מקשה עליכם את ההתארגנות?
 
אם זו הייתי אני, אז בכל פעם שמשנים תוכניות, אני הייתי מגיעה לבדי. אני מניחה שלאבא לא אכפת ששני בנים יגיעו ביום שישי, והבן השלישי יגיע ביום שבת.
אפשר לטלפן אליו, ״אבא, רק עכשו שמענו שראובן ושמעון הקדימו לשישי אבל אנחנו לא יכולים. בסדר שנגיע בשבת?״. להציע שאתם תביאו את הכיבוד, או שהביקור יהיה לשעות שבהן אין ארוחה, אם קשה לו לארח לארוחה.
לצפיה ב-'רחוק מהעין רחוק מהלב?'
רחוק מהעין רחוק מהלב?
05/03/2017 | 08:36
266
אולי לא רחוק מהלב, אבל רחוק מהזכרון.
 
לחמי אנחנו מגיעים לבד לפחות עוד פעם בחודש. אז הרעיון של להגיע לבד בשבת קיים, אבל מחמיץ את הרעיון של מפגש משפחתי בפורום של האחים והאחיינים.
כל המטרה במפגשים הללו זה לשמור על הקשר בין האחים, האחיינים והגיסות.
כרגע יש את החוליה המקשרת שזה האבא, אבל אם לא נעשה מזה הרגל קבוע, זה עלול להתמסמס אחרי שהאבא ילך לעולמו (מה שיקרה, בתקווה, עוד הרבה זמן).
לצפיה ב-'מספר שאלות ועוד...'
מספר שאלות ועוד...
05/03/2017 | 11:26
5
257
לדעתי עשית נכון ביותר. עדיף שאת לא תלכי והילדים יפגשו ללא הגבלת זמן עם בני הדודים מאשר שלא יפגשו בכלל. 
 
 
האם רק בגלל המרחק יש פחות קשר עם האחים שלו או שמאז ומתמיד הוא היה פחות קשור אליהם והם יותר חברים?
למה שלא תפתחו קבוצת ווטסאפ שקובעת מתי נפגשים? אז תהיו תמיד מעודכנים אונליין. גם אם יתאים לכם וגם אם לא לפחות תדעו מתי המפגש מתוכנן.
 
גם אני הרגשתי בעבר שלא סופרים אותי במשפחה שלי. כולנו גרים יחסית קרוב אבל נראה היה לי שכל פעם שאני מבטלת אז העולם יחרב וכשמישהו אחר מבטל זה בסדר. 
למדתי לשחרר ולדעת גם שמערכות יחסים שונות בין אנשים. מערכת היחסים שלי עם בני משפחתי שונה ממערכות היחסים שלהם. 
מאז השחרור אני מרגישה שרואים אותי יותר וגם אני פחות נפגעת ממה שקורה.
 
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
05/03/2017 | 12:28
4
220
בעלי הוא הבכור. הוא יצא מהבית לפנימיה צבאית בגיל 13 ומאז לא ממש חזר (לא חזר לגור עם ההורים בצורה רציפה. כן גר עם האח היותר גדול מהשניים למשך שנה), בעוד ששני האחים נשארו יחד וחזרו לגור אצל ההורים גם אחרי הצבא.
יש קבוצת וואטצאפ, אבל מכיוון שהם גרים קרוב, ומדברים פנים אל פנים הרבה, לרוב דברים נסגרים לא בקבוצה, ורק אם אנחנו שואלים בה שאלה אז מעדכנים אותנו.
הייתה תקופה שאח אחד גר צמוד להורים, ובגלל יחסים שהלכו והתעררו בין אשתו להורים שלו (יחסי כלה-חמים, כשגרים צמוד, זה מקור לבעיות פוטנציאליות), ברוב הארוחות המשפחתיות היא לא השתתפה (כל פעם היתה סיבה אובייקטיבית להעדרות שלה, אבל במצטבר זה היה שבכל הארוחות הללו היא לא נכחה). בגלל זה בעלי נורא רגיש לזה שלא יווצר מצב שאני לא מגיעה למפגשים הללו, במיוחד שאנחנו לא מגיעים בתדירות של כל שבוע.
 
מה שקרה עכשיו זה שהוא מרגיש שהוא עושה שמיניות באוויר, ואנחנו מלחיצים את עצמנו, והאחים שלו נוטים לוותר לעצמם אבל מצפים מאיתנו לעמוד במחויובויות ששלושתם קיבלו על עצמם
לצפיה ב-'כמה דברים--'
כמה דברים--
05/03/2017 | 13:56
3
168
1)פעם אחת שלא הגעת--לא נורא, אל תתני לזה לקרות כמשהו קבוע.
2)הכותרת שבחרת בעיני, לא נכונה, זו פרשנות העלבון שלך,
   הם חיים שם כקומונה(לפחות ע"פ התיאור שלך)ההחלטות שלהם "זורמות" 
  באופן טבעי, ומכיון שאתם לא חלק מהקומונה, אז יש פספוס.
3)מציעה שתציעי לבעלך--שישב באופן אישי עם האחים שלו,
   וישקף את המצב ויחשבו יחד על פתרון שיתאים לכולם. לא בכעס לא בעלבון,
   אלא כי חשוב לו להיות חלק מהמשפחה המורחבת.
   שיחה רגועה ונעימה--
    הם כן סופרים אתכם, אתם לא בקומונה (יש בזה גם רוחים אחרים)--זה יסתדר.
לצפיה ב-'לכן הגדרתי את זה - תחושה'
לכן הגדרתי את זה - תחושה
05/03/2017 | 14:10
2
165
אני מרגישה שלא סופרים אותנו. אבל זה לא אומר שזו בהכרח המציאות.
כמו שכתבת - הם גרים בחמולה, ואנחנו מרוחקים פיזית.
 
הקטע שבעלי הוא זה שמתפוצץ בכל פעם, ואני זו שמרגיעה ומחפשת איך כן נוכל לשנות תוכניות ולהצטרף.
חבל לי שבגלל קצרים בתקשורת יחסים יתעכרו, אבל אנחנו כל פעם מזכירים - שידברו איתנו ויעדכנו אותנו, וכל פעם מבקשים שגם אם משנים משהו - תודיעו לנו כמה שיותר מוקדם, שנוכל לשנות את התוכניות שלנו. אבל לפעמים התחושה היא שנזכרים בנו ברגע האחרון, כי אנחנו לא שם.
לצפיה ב-'נכון שזו תחושה,'
נכון שזו תחושה,
05/03/2017 | 14:20
119
אבל התחושה מיתרגמת ל"מתפוצץ" שזה נעלב/כועס.
אז את בהחלט עושה טוב שאת מרגיעה.
לטעמי, הם כל רגע מחליפים תאריך ושעה, לפי מה שקורה באותו רגע,
גם לא היה לך כיף להיות מעורה בכל השינויים והגורמים להם.
כשאתם מגיעים, גם בליתיאום או שתקראו להם אל האבא,
או שתקפצו אליהם.
החכמה בעיני היא להסתכל ברגוע.
 
 
לצפיה ב-'אם זה מה שאתם מרגישים אתם צריכים לעבוד על זה'
אם זה מה שאתם מרגישים אתם צריכים לעבוד על זה
06/03/2017 | 10:52
99
לפי מה שכתבת כאן באמת אין מערכת יחסים עמוקה בינו לבין אחיו בלי שום קשר לקרבה פיזית. לא גדל איתם ביחד וזה הגיוני. בשביל לחזק מערכת יחסים זו צריך להחליט לעבוד בזה גם אם זה כרגע חד צדדי. שהוא יזום יותר שיחות טלפון לאחיו, יבדוק תמיד אם יש שינויים וכד' לאט לאט גם הם ירגישו בשינוי וההתנהלות שלהם איתכם תשתנה.
האם מתאים לכם/לו לעשות את זה? אם לא כנראה שהמצב לא ישתנה ואז צריך לדעת לשחרר. לא להתעצבן ולא להעלב אם שכחו אתכם כשביטלו/שינו זמני מפגש.
לצפיה ב-'זה באמת מתסכל '
זה באמת מתסכל
05/03/2017 | 13:54
158
נשמע שהם יצרו קשר חזק מאוד ביניהם וזה הפך להיות שניהם מול בעלך ומה שנוח ומתאים להם זה הקובע.
זה שלא עידכנו אותכם בשינוי ופשוט קבעו עובדה מאוד מרגיז. אני אישית במקום בעלך הייתי מדברת איתם על זה ואומרת שגם לכם מאוד חשוב להגיע ושיתחשבו גם ברצונות וצרכים שלכם ולא רק לפי מה שנוח ומתאים להם וכמובן לעדכן על כל שינוי ולא בתור קביעת עובדה אלא לשאול האם זה נוח.
 
הפתרון שהצעת הוא נהדר בעיני, מקווה שזה היה משהו חד פעמי ויתחילו להתחשב בכם יותר.
לצפיה ב-'רוצה לשמוע משהו מצחיק?'
רוצה לשמוע משהו מצחיק?
05/03/2017 | 15:42
20
320
גם אנחנו גרים רחוק יותר מההורים שלי (משהו כמו שעה יותר), והאחים שלי גרים קרוב זה לזה.
ביום ההולדת האחרון ש-ל-י, אמא שלי הזמינה את האחים שלי ליום שישי לחגוג את יום הולדתי ולא טרחה לעדכן אותנו בתכניות. האחים שלי רצו לעזוב מוקדם (אנחנו תמיד נשארים לישון) ולכן קבעו לשעה מוקדמת. כשאמא שלי סוף סוף סיפרה לנו, אמרתי לה שאנחנו לא יכולים להגיע כי לבת שלי יש מסיבה באותו יום. היא החליטה ל-א ל-ד-ח-ו-ת את המסיבה שלי ולערוך אותה בלעדיי, ושאנחנו נגיע מתי שנגיע. כשהגענו הופתעתי לגלות שהאחים שלי בכל זאת נשארו קצת כדי לחכות לי (אבל כולם כבר סיימו לאכול - אמא שלי הזמינה סיני, שהיה כבר קר, כמובן), שאכבה את הנרות על עוגת יום ההולדת. הודיתי לאחים שלי מאוד שנשארו (ברצינות).
לצפיה ב-' נחמד שהכל ברוח טובה'
נחמד שהכל ברוח טובה
05/03/2017 | 17:09
70
לצפיה ב-'נשמע הזוי.'
נשמע הזוי.
07/03/2017 | 09:49
18
215
כשסבתא של בעלי הלכה לעולמה, הדודות שלו החליטו על מועד ההלוויה בלי להתייעץ איתנו.
בעלי הוא זה שאמור להגיד קדיש, והיינו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע בשעה היעודה. אם היו מוכנים להזיז בשעתיים את המועד, זה היה עוזר לנו מאוד, אבל לא עלה בדעתן לדבר איתנו לפני שפירסמו את כל המודעות.
כולן גרות אחת ליד השניה, ואנחנו במרחק של כמה שעות נסיעה.
הוא לקח את זה מאוד קשה. הרגיש שממדרים אותו בגלל שאבא שלו לא בחיים. לקח לי ולאמא שלו הרבה מאוד זמן להרגיע אותו.
לצפיה ב-'טוב, הלוויה זה משהו שונה.'
טוב, הלוויה זה משהו שונה.
07/03/2017 | 10:11
17
189
אבל אני חייבת להודות שהעניין של יום ההולדת שלי שנערך בלעדיי עצבן... את בעלי...
 
לצפיה ב-'באמת שונה, אבל '
באמת שונה, אבל
07/03/2017 | 10:31
16
145
נזכרתי בסיפור אחרי ההודעה שלך.
מעניין שבעלך התעצבן, ולא את. אולי את כבר מורגלת בדינמיקה המשפחתית שלכם.
לצפיה ב-'אני פשוט לא מתעצבנת משטויות לא חשובות,'
אני פשוט לא מתעצבנת משטויות לא חשובות,
07/03/2017 | 10:32
15
156
אלא מגחכת וממשיכה הלאה.
אלא אם זה משהו שחמותי עשתה...
לצפיה ב-'חמותי ואמא שלי מעצבנות '
חמותי ואמא שלי מעצבנות
07/03/2017 | 10:34
14
168
במידה שווה.
לקח לי שנים להפסיק להתעצבן בגללן.
לצפיה ב-'אגב, לגבי הדינמיקה המשפחתית,'
אגב, לגבי הדינמיקה המשפחתית,
07/03/2017 | 10:40
13
156
יש אולי משהו בזה - פשוט, בתור ילדת סנדביץ' מקרים שבהם אני בבירור מקופחת קצת... משמחים אותי .
אגב, אמא שלי שכנעה את הבת האמצעית שלי שהכי טוב להיות ילדת סנדביץ' כי היא היחידה שיש לה גם אחות גדולה וגם אחות קטנה. היא בינתיים לא התלוננה על קיפוח (על אף שהיא בברור מקופחת, למרות כל המאמצים שלי - נראה לי שזה משהו בלתי נמנע במובן מסוים).
לצפיה ב-'מעניין.'
מעניין.
07/03/2017 | 10:46
12
138
אני לא הרגשתי קיפוח של הסנדוויץ'.
אולי בגלל שהוא היה זקוק לכ"כ הרבה תשומת לב, שלא היתה שום אפשרות שהוא יקופח.
לצפיה ב-'את זוכרת את הינקות שלו? יכולה לספר לו'
את זוכרת את הינקות שלו? יכולה לספר לו
07/03/2017 | 10:56
11
146
מה היה כשהיה קטן? אני זוכרת את הגדולה ואת הקטנה - את האמצעית מעט מאוד.
 
אם כי נראה לי שכל הילדות שלי למדו לבקש את מה שהן צריכות (אני מקפחת את כולן ) - הן פשוט באות אליי ואומרות לי, אמא בואי עכשיו נעשה כך וכך, ואני באה (אלא אם באמת יש משהו מאוד דחוף שאני עובדת עליו). הן מנצלות את התכונה שלי לא להגיד לא אם אין לי סיבה ממש טובה - ואני שמחה שהן עושות את זה.
לצפיה ב-'זוכרת מצוין.'
זוכרת מצוין.
07/03/2017 | 11:05
10
123
הוא היה תינוק מאוד חולני, לא ישנו בגללו כמעט שנתיים.
אח"כ נסענו לחו"ל, והוא השתתק לחצי שנה. היה צריך להשקיע בו המון.
כשחזרנו, התגלו לקויות הלמידה, ושוב היה צריך להשקיע. גם לשבת לעזור לו באופן יומיומי, וגם לדאוג להוראה מתקנת. 
כל דבר שהוא למד היה חגיגה, כל ציון דרך שעבר זכור הרבה יותר מאשר אצל האחרים. אצלם הכל הלך בקלות, אצלו כל דבר הגיע אחרי תהליך ארוך מאוד.
כנראה שזה פשוט מקרה יוצא דופן. אולי באמת באופן רגיל זוכרים את האמצעי פחות.
לצפיה ב-'יכול להיות שזה באמת העניין - שהוא מקרה יוצא דופן.'
יכול להיות שזה באמת העניין - שהוא מקרה יוצא דופן.
07/03/2017 | 11:17
9
99
אצלי לכל אחת ישנם העניינים שלה, אבל כל אחת מקסימה בדרכה. 
 
האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה - נראה לי שאני כבר לא זוכרת את הינקות של אף אחת מהן... אני זוכרת בעיקר כמה דברים בעייתיים שהיו עם הראשונה, וזהו בערך... השנייה והשלישית אני כבר לא זוכרת (והשלישית רק בת 3 וחצי...). (עם כל אחת מהן נשארתי בבית עד גיל שנה וחצי בערך, כן? זה לא שאני לא זוכרת כי לא הייתי איתן).
 
כמה ההפרש בינו לבין האחים שמעליו ומתחתיו?
לצפיה ב-'שנתיים וחצי מהבכור,'
שנתיים וחצי מהבכור,
07/03/2017 | 11:23
8
93
וחמש מהשלישי. כשהיה בן 14 נולדה הרביעית, ואז הוא כבר לא היה אמצעי.
לצפיה ב-'גם אני השנייה מתוך ארבעה'
גם אני השנייה מתוך ארבעה
07/03/2017 | 11:31
7
110
(כשבת הזקונים נולדה הרבה אחרינו). אבל זה אומר שיש בכור, אמצעית, ושני קטנים .
גם אצלנו עם הילדות יש הפרשים דומים לשלכם (כמעט 3 שנים בין שתי הראשונות, כמעט 6 שנים בין השנייה לשלישית) - רק אין עוד אחת...
האמת שלהיות אמצעית זה סבבה - יד ביד עם ה"הזנחה" שזוכים לה, זוכים גם לחופש וגדלים בכיף, בלי הלחץ שמופעל על הגדול וזכוכית המגדלת שהוא גדל תחתיה לרוב, ובלי פינוק היתר של הקטנים.
לצפיה ב-'לא אצלנו.'
לא אצלנו.
07/03/2017 | 12:26
6
79
האמצעי גדל מתחת לזכוכית המגדלת, וגם עם הרבה לחץ. בעיקר לחץ שהוא הפעיל על עצמו.
לא נעים כשאתה בכיתה ז', נאבק עם השיעורים בחשבון, ואחיך שבכיתה ב' מציץ לך במחברת  ומגלה לך את התשובה
לצפיה ב-'כן, ברור שכשיש סיבות אובייקטיביות'
כן, ברור שכשיש סיבות אובייקטיביות
07/03/2017 | 12:41
5
83
המצב משתנה. אבל במקרה של הזדקקות ממשית לתמיכה (כמו אצל האמצעי שלכם) תשומת הלב הזאת היא חשובה, ולא סתם מעיקה, כמו שיכולה להיות תשומת לב "סתם" על הילד הבכור כי הוא הבכור והראשון לעשות כל דבר, וזה שעליו עושים את כל הטעויות, וכו'.
לצפיה ב-'כנראה שעשינו המון טעויות על הבכור,'
כנראה שעשינו המון טעויות על הבכור,
07/03/2017 | 12:53
4
106
אבל הפוקוס בהחלט לא היה עליו אחרי שאחיו נולד.
להיפך, הייתי צריכה להתאמץ כדי לתת לו את תשומת הלב שהגיע לו. צריך למצוא סיבה אחרת ל"מכת בכורות" שנחתה עלינו.
לצפיה ב-' את אומרת שלא משנה מה, הבכור תמיד יוצא דפוק?'
את אומרת שלא משנה מה, הבכור תמיד יוצא דפוק?
07/03/2017 | 13:01
3
98
אולי... אני בהחלט מנסה להתאמץ כדי לתת לאמצעית את תשומת הלב שמגיעה לה - אז את אומרת שאולי זה לא כדאי, כי תשומת לב לא עוזרת?
 
לגבי הבכורים - אצלי מתגוררת, כידוע, התלמידה הגרועה בעולם (הבכורה), אבל אני לא יכולה להימנע מלהרגיש שהילדות שלי מושלמות, ושכל מה שהן עושות זה יצירת מופת. טוב, גם לגבי עצמי אני מתמלאת גאווה אפילו אם אני מצליחה לעשות היטב משהו טריוויאלי כמו להסתרק או משהו בסגנון...
לצפיה ב-'טוב, ברור שכל אחד ואחת'
טוב, ברור שכל אחד ואחת
07/03/2017 | 13:04
2
103
מארבעת ילדי הם פאר הבריאה ונזר היצירה.
עדיין, כל אחד (ואחת) ומגרעותיו
לצפיה ב-'הממ... לא, לא מוצאת מגרעות. מצטערת.'
הממ... לא, לא מוצאת מגרעות. מצטערת.
07/03/2017 | 13:07
1
114
לצפיה ב-''
07/03/2017 | 13:08
15
לצפיה ב-'ימי הולדת וחגיגות משפחתיות '
ימי הולדת וחגיגות משפחתיות
04/03/2017 | 14:54
6
333
כשהילדים צעירים- זה ברור שחוגגים יום הולדת וחגיגות משמעותיות.
לפעמים זה מתבטא בללכת למסעדה או חגיגה בבית למשפחה ולחברים, ולפעמים זה מתבטא במסורת משפחתית כמו לפזר בלונים או ארוחת בוקר חגיגית לחוגג.
 
אבל מה קורה כשגדלים יותר והופכים למשפחה בעצמנו- האם אתם ממשיכים לציין ימי הולדת גם כמבוגרים בחיק המשפחה המורחבת?
 
איך חגגו לכם בתור ילדים? האם עשו חגיגה משפחתית וחגיגה לגן/ביה"ס בנפרד
 
האם אתם מקפידים על קניית מתנות למשפחה המורחבת בימי ההולדת שלהם?
לצפיה ב-'חגיגות יומולדת שלנו'
חגיגות יומולדת שלנו
05/03/2017 | 10:35
2
174
לפני שהילדים נולדו וכשהיו עדיין קטנים במשפחה של האיש חגגנו ימי הולדת גם לגדולים כולל קניית מתנות. היום כבר לא.
במשפחה שלי לא ממש חוגגים אבל נותנים כסף מתנה בימי הולדת וכשיש יום הולדת עגול דואגים לחגוג יחד ביום כייף.
הזכרון היחיד שלי כילדה הוא שהיו משאירים לי מתנות ליד המיטה אחרי שהייתי הולכת לישון. אני זוכרת שבימים האלו הייתי קמה מוקדם לראות מה קיבלתי מרוב התרגשות. לא זוכרת חגיגות גדולות יותר אבל גם לא הייתי טיפוס של חגיגות בימי הולדת.
 
לצפיה ב-'ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם? '
ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם?
05/03/2017 | 13:49
1
129
מעניין מה כל אחד לקח מהצד שלו והביא לגרעין המשפחתי שלכם.
לצפיה ב-'חגיגות יומולדת לילדים שלנו'
חגיגות יומולדת לילדים שלנו
05/03/2017 | 18:43
121
זה משתנה משנה לשנה ומשתבח ככל שהילדים גדלים.
אנחנו תולים לילדים בלונים בחדר כשהם נרדמים (לדעתי משנה הבאה נצטרך לשנות את זה, הם מתחילים להיות גדולים מידי לבלונים האלה).
בבוקר כשהם קמים על השולחן בפינת האוכל מחכים להם ממתקים ועוגה מקושטת/קאפקייקס מסודרים בצורה חגיגית.
בצהריים אני לקחת אותם לדייט זוגי איתי לאכול צהריים ולבלות ביחד ובנוסף אנחנו הולכים יחד כולנו למסעדה (ביום אחר כמובן).
אני חושבת שבנינו לנו משהו חדש ושונה מחוויות הילדות שלנו. 
כשמבקשים חוגגים להם עם חברים. 
במשפחה שלי חוגגים לילדים יומולדת בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת, אני קונה מתנות ומחזירים לי כסף. ככה הילדים מקבלים בדיוק מה שצריכים.
במשפחה של האיש גם חוגגים גם בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת אבל אין יותר מנהג מתנות. המשפחה החליטה שלא קונים יותר ומקבלים מתנה רק מסבתא וסבא.
לצפיה ב-'מציינים רק אם נפגשים ממילא '
מציינים רק אם נפגשים ממילא
05/03/2017 | 17:52
105
כלומר - אם ממילא נפגשים אצל ההורים בשבת, אז אומרים ״לחיים״, ובדרך כלל מישהו דואג להביא עוגת יוםהולדת.
אבל לא מנסים להיפגש במיוחד בגלל שיש יום הולדת. אנחנו מפוזרים ברחבי המדינה, לא נפגשים כל שבוע ואפילו לא כל חודש. אז בד״כ פשוט אומרים מזלטוב בווטסאפ המשפחתי.
 
כשהייתי ילדה, לפעמים עשו יוםהולדת לכיתה (לא כל שנה), ובמשפחה חגגו בארוחה משפחתית עם עוגה ונרות.
לא מסעדה.
כילדה כמעט מעולם לא הייתי בתוך מסעדה... 
לצפיה ב-'לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים '
לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים
05/03/2017 | 17:57
121
לעצמי אני לא חוגגת עם המשפחה כי לחגוג עם המשפחה אומר שאני שוב צריכה לעמוד ולבשל ארוחה לכולם, ועם כל הכבוד - לא כך אני מעוניינת לבלות את יום ההולדת שלי.
לבן זוגי לעיתים אני כן חוגגת עם המשפחה ומזמינה את הוריי ואת אמא שלו ואחותו לארוחת ערב, אבל הוא עצמו לרוב מבקש לוותר על העניין.
לצפיה ב-'אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.'
אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.
06/03/2017 | 09:01
111
גם מבחינת לחגוג וגם מבחינת להביא מתנות - אין ממש חוקיות. לפעמים מביאים ולפעמים לא.
כשהייתי ילדה זכורות לי שתי מסיבות כיתה - ב-ד' וב-ח'. שאר הזמן לא זוכרת. בת מצווה לא עשו לי. בשלב מסוים עברנו לחגוג לכל ילד (של ההורים שלי) במסעדה (רק המשפחה הגרעינית, ועם הזמן בני הזוג והילדים של הילדים) - אבל זה הפסיק להיות מסורת מתישהו, נראה לי.
 
עם הילדות שלנו - מאחר שלבעלי הייתה מסיבה כל שנה, גם להן יש (אבל אני זו שנאלצת לארגן) - לפעמים עם חברות/כיתה בנפרד מהמשפחה (ואז עושים משהו קטן נוסף עם המשפחה, כשגרים בארץ...), ולפעמים עם המשפחה + חברים שלנו + חבר או שניים שלהן (לרוב כשהן קטנות יותר). ומאחר שיש גם מסיבת הלואין שנתית (מאז שחזרנו לארץ) - זה אומר שלרוב אני צריכה לארגן לפחות 4 מסיבות בשנה (הלואין + מסיבה לכל ילדה). השנה, בינתיים חגגנו לקטנה ולאמצעית יחד, עם משפחה וחברים (שלנו) - אבל האמצעית מצפה לחגיגה נוספת עם הכיתה. ביום ההולדת עצמו מעירים את הילדה ונותנים לה מתנות תוך צילום קבלת המתנות (לפעמים גם בלון מעורב בעניין - לרוב בגילאים הקטנים יותר), ואז היא מכבה נרות על מאפה כלשהו. לפעמים הילדה בוחרת ביום חופש מבית הספר ולבלות עם חברה או סתם יום חופש. ובגילאים הצעירים יש גם חגיגות בתוך הגן או בית הספר שהגן או בית הספר מארגנים.
כך שלרוב כל אחת מקבלת שניים-שלושה ארועים (גן/בית ספר, מסיבה עם חברים, משהו עם המשפחה) + המתנות בבוקר יום ההולדת.
כשאני ובעלי היינו צעירים (לפני שהקמנו משפחה) היינו חוגגים שבוע יום הולדת לכל אחד מאיתנו. היום אנחנו עושים את זה פחות - ולילדות אנחנו לא ממש עושים את זה.
לצפיה ב-'סומכים על סבתא- שאלה לדיון'
סומכים על סבתא- שאלה לדיון
01/03/2017 | 13:49
21
838
באחת הקבוצות שאני חברה בה בפייסבוק העלו שאלה לדיון:
 
הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא. האמא מן הסתם מאוד כועסת שקבעו לה את זה בעובדה והתנגדה עד שהם ביטלו את הכרטיסים. היא התנגדה כי נראה לה ששלושה שבועות בארץ רחוקה כשזו רק הסבתא ועוד בת דודה יחד עם הבת שלה- נראה לה הרבה.
 
איך הייתם מגיבים להצבת עובדה בסגנון הזה שבן/ת הזוג קובע תוכניות לגבי ילד משותף מבלי לשתף את ההורה השני האם הייתם סומכים על סבתא שתיקח את הילדה ועוד ילדה בת גילה ל-3 שבועות בארץ זרה
 
ובכלל- עד כמה אתם סומכים על סבא וסבתא של ילדיכם (הכוונה לסבא וסבתא משני הצדדים) שיסתדרו עם הילדים שלכם?
לצפיה ב-'צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה'
צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה
01/03/2017 | 14:01
331
1. נקבעו תוכניות ללא עדכון האמא:
לא מקובל עלי בשום פנים ואופן!!!
לא משנה האם ההורים נשואים (או חיים בזוגיות) או שכל אחד בנפרד. תוכנית של 3 שבועות שמערבת ילד שלי חייבת להיות על דעתי, מראש!
 
2. לסמוך על הסבתא:
תלוי בסבתא, במערכת היחסים שלה עם הנכדה, וביכולות שלה.
יש אנשים שלא הייתי סומכת עליהם לטפל באבן, ויש כאלו שאני יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות עם הילדים היקרים שלי.
אבל גם אם סומכים על הסבתא, 3 שבועות זה הרבה זמן. האם מערכת היחסים של הנכדה והסבתא היא כזו שתאפשר לסבתא להיות הגורם המחנך והמוביל בתקופה הזו, או שהיחסים הם שאצל סבתא כיף, ובבית יש כללים? לטיב מערכת היחסים יש השפעה על כמה אני אוכל לסמוך על ההתנהלות בתקופה הזו.
 
3. מה האינטרקציה בין בנות הדודות?
אם הן לא חברות ביום יום, או שבכל מפגש יש ריבים או התקלויות - שלושה שבועות בחו"ל זה סיר לחץ לא קטן, וזה עשוי לפגוע מאוד בכל הטיול.
 
לשאלה עד כמה אני סומכת על סבא וסבתא - מאוד.
בכל חופשת בית ספר (גם בגילאים צעירים מאוד) הילדים שלי מבלים מספר ימים אצל ההורים שלי ואצל חמי (חמותי נפטרה כשהבנות היו בנות 3 חודשים).
השנה הגדול טס עם ההורים שלי לשבוע בחו"ל בלעדינו.
אני סומכת עליהם שידאגו לילדים שלי, ושיכבדו את ה"קוים האדומים" שלנו בנושאי חינוך.
מה שכן - אנחנו מבינים שהכללים אצל סבא וסבתא, ואצל סבא שונים מהכללים בבית (יש גם הבדל בכללים אצל חמי  לכללים אצל ההורים שלי), ולא נלחמים.
לצפיה ב-'ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.'
ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.
01/03/2017 | 18:40
1
354
אמא שלי נוהגת לקחת את הילדים ל״קייטנת סבתא״ בכל שנה. הילדים אוהבים להגיע אליה. היא מטפלת בהם מקסים. הקייטנה עוברת נהדר. אבל בסוף השבוע, הילדים תמיד כבר רוצים לחזור. מתגעגעים. 
 
אני לא מכירה ילדים בני 8 שיכולים להיות שלושה שבועות רחוקים מההורים, בלי מאד להתגעגע. זה פשוט יהרוס את הטיול.
 
מעבר לזה - 
יש סבתות שאפשר לסמוך עליהן להיות עם הילדים כמה ימים, ויש סבתות - שלא.
 
על ההורים שלי אני מאד סומכת. בין היתר כי אני יודעת שכשיש ספקות - הם מתקשרים להתייעץ. ולפני כל ביקור מוודאים שהם יודעים מה ההרגלים/בקשות/מגבלות (״עדיין לא שותה חלב?״ ״באיזה שעות היא בדרך כלל ישנה?״ וכולי). 
 
על חמותי אני לא סומכת. בין היתר - כי גם כשהיא מבטיחה משהו, היא לא מקיימת. גם דברים שמבקשים ממנה במפורש, היא פשוט מתעלמת. וזה מגיעה לסכנה פיסית/בריאותית. 
 
אם בעלי היה עושה דבר כזה, הייתי מחליפה את הכרטיס טיסה לכרטיס טיסה בשבילו. שהוא ייסע עם אמא שלו. 
לצפיה ב-' על המשפט האחרון שלך'
על המשפט האחרון שלך
02/03/2017 | 10:22
68
לצפיה ב-'מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך '
מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך
01/03/2017 | 18:55
1
308
המקרה כל כך הזוי, שאני מתקשה להאמין שהוא אמיתי. סורי. 
לצפיה ב-' צודקת, דנהקמה'
צודקת, דנהקמה
04/03/2017 | 13:50
51
לצפיה ב-'שלושה שבועות זה הרבה זמן'
שלושה שבועות זה הרבה זמן
01/03/2017 | 19:49
219
השאלה היא האם הסבתא כבר היתה עם הנכדות בתנאים יותר אופטימאליים למשך פרק זמן כזה. אם כן, ואם היא "סבתת מירוץ", יש על מה לדבר. אם לא, שתתחיל לבנות "רקורד".
הענין השני זה לקבוע פעילות מחוץ לבית לילדה למשך זמן כלכך ארוך, בלי לידע את אמא שלה ולשאול לדעתה. אני הייתי מתחרפנת. 
לצפיה ב-'לשאלתך, משפט תשובה אחד,'
לשאלתך, משפט תשובה אחד,
01/03/2017 | 20:18
219
סבתא שעושה מאחורי גבה של האם,
היא אדם שאני לא הייתי סומכת עליו.
 
מהצד שלי לילדים לא היתה סבתא, והסבא גר רחוק,
היה מעורב מאוד בעיצות גידול ובפינוק.
ההורים של בעלי--היו מבוגרים ולא יכלו לעזור עם ילדי.
אני סבתא שחלק מהנכדים אני מתפקדת להם כאמא.
ואחרים אני ומרת כשהוריהם נוסעים לחו"ל או לנופש--
אז כנראה שהם סומכים עלינו.
לצפיה ב-'עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי'
עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי
02/03/2017 | 08:24
215
ללא ידעתי גם אם זה ליום אחד בקפריסין......זה היה מבוטל ללא שאתן שום סיבה.
יש גבול לחוצפה וזה נושא אחד.
 
האם אני סומכת על הסבתות/סבים והאם הייתי נותנת להן לטוס לחול עם הילדים?
כן בהחלט.
לצפיה ב-'סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור'
סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור
02/03/2017 | 10:30
190
אני סומכת על ההורים של בעלי. שומרים קבוע על הילדים כמעט כל קיץ ושמרו עליהם כשהיו קטנים יותר לפני תקופת הגן.
אין קשר בין לסמוך ובין הסיפור ההזוי שאת מספרת.
דבר ראשון, איך בכלל מעיזים לתכנן טיול לילדה שלי בלי לתאם איתי מראש? זה מסוג הדברים שחייבים לקבוע יחד שני בני הזוג. הילד/ה הוא של שנינו וההחלטה צריכה להיות של שנינו. 
לנסוע שלושה שבועות למדינה זרה עם סבתא גם לי נראה ארוך מידי. קשר טוב ככל שיהיה לה עם הילדה ובין הילדות שנוסעות לא הייתי מסכימה לזה.
האם הילדה אי פעם טסה לחו"ל? אם לא, לא הייתי נותנת לה לטוס פעם ראשונה עם סבתא טיסה כזו ארוכה. 
לצפיה ב-'כסבתא אענה לך מהסוף....'
כסבתא אענה לך מהסוף....
02/03/2017 | 14:06
230
אין סבתא שלא אוהבת את הנכדים...לא קיים דבר כזה....
אבל...
ישנן סבתות שעדיין עובדות לעיתים עד שעות מאוחרות [כמוני]
ישנן סבתות שלא בריאות ומאוד קשה להן להיות עם נכד/נכדים להרבה זמן אפילו לא  ליום אחד בגלל מגבלות בריאותיות,גופניות...
ישנן סבתות שאולי פרשו כבר לפנסייה יש להן סדר יום משלהן, תחביבים, ספורט, וחוגים...וזה לא פייר לקרקע אותן לכל כך הרבה זמן....אחא אם כן הן מוכנות להתפנות
לשם כך לתקופה מוגבלת....
 
הכל צריך להיות ברצון טוב, בתיאום מראש..בלי הנחתות,,גם מצד האבא וגם מצד האמא...
לצפיה ב-'סבתא שעיר לעזאזל'
סבתא שעיר לעזאזל
02/03/2017 | 20:12
2
244
כולנו פה משמיצים את הסבתא בשמחה אבל בעצם כתוב "הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו". מאיפה לסבתא לדעת שהוד מעלתו הבן איננו מדבר עם אשתו? דבר ראשון הייתי מבטלת את כרטיסי הטיסה, אבל דבר שלי הייתי מכניסה לבעלי בעיטה כזו בביצים (מטאפורית!) שבחיים זה לא היה קורה שוב.
לצפיה ב-'נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.'
נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.
03/03/2017 | 08:50
1
181
בטח לא כולנו.
לצפיה ב-'נכון. לא כולנו. רובנו.'
נכון. לא כולנו. רובנו.
03/03/2017 | 11:54
35
לצפיה ב-'נשמע כמו נסיון חטיפה'
נשמע כמו נסיון חטיפה
03/03/2017 | 10:24
1
241
האם הבעל והאישה מסוכסכים? על סף גירושין?
 
בחיים לא הייתי מסכימה למהלך חד צדדי שכזה.
לצפיה ב-'גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור '
גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור
04/03/2017 | 10:04
190
יציאה מהארץ בלי שני ההורים
וחוץ מזה גם שבוע בלי ההורים קשה בגיל הזה
לצפיה ב-'מהצד של הסבאים'
מהצד של הסבאים
04/03/2017 | 13:42
181
קודם כל, נתחיל בהתחלה: אי אפשר ואסור בשום פנים ואופן לקבוע תוכניות של 3 שבועות או אפילו של שבוע בלי לערב את ההורה השני. למען האמת, תיאום חיוני גם כשמדובר בתוכנית של יום אחד. למשל אם הורה אחד רוצה שהילד יהיה נוכח באירוע של הצד שלו במשפחה, צריך לבדוק עם ההורה השני איך מסתדרים. כשמדובר על זמן ארוך יותר- בוודאי ובוודאי.
אנחנו סבא-סבתא מעורבים. הילדים מכירים אותנו היטב, מטיילים ומבלים איתנו מגיל אפסי. לקחנו אותם לחופשות של מספר ימים בארץ עוד כשהיו בחיתולים, בתיאום ובהסכמת הוריהם.
כשהנכדה הגיעה לגיל בת מצווה לקחנו את שניהם (היא היתה בת 12 והוא בן 10) לטיול בת מצווה בתאילנד, למשך 3 וחצי שבועות. תיאמנו הכל חודשים מראש. באותו פסח הם היו אמורים לחגוג ביחד עם המשפחה מצד אביהם, וקיבלנו אישור לקבל אותם בחופשה. עברנו על פרטי בטיחות (טסנו טיסה יקרה בהרבה אך בטוחה, הסברנו מה-מתי-איך נעשה), על פרטי התקשרות, על התנהלות בריאותית ועל כל פרט של הטיפול היומיומי. כאמור, הם היו רגילים לבוא איתנו למספר ימים, כך שהרעיון לא היה מופרך מלכתחילה. מה שנותר היה לבדוק איך הם מגיבים לחו"ל, כך שבערך שנה לפני כן לקחנו אותם לטיול קצר בחו"ל- צירוף של חג שבועות וסופ"ש הצמוד אליו, 6 ימים. כך הכירו את תהליך היציאה לחו"ל, וראינו שביחד עם ההתרגשות הם ממצים את החוויה ומתנהגים למופת. לפני היציאה לטיול בת המצווה חששתי מפרק הזמן הממושך, מהגעגועים הביתה, להורים, לחברים. בפועל הם פשוט התמסרו לטיול, לחוויות, לבילויים. לא היה רגע אחד של "אוף" או של "רוצה הביתה". הטלפון שלי היה פתוח, הקפדנו על שיחות יומיות עם ההורים ועם הסבים מהצד השני, והם היו מאד עסוקים בתיאור החוויות היומי.
אז התשובה העקרונית: רוב החברים שלי אומרים שלא היו עומדים בטיול כל כך ארוך עם 2 נכדים, שזה מפחיד אותם ושאין להם כוחות. אצלנו זה טבעי, ואחרי כן עשינו זאת שוב כשהנכד הגיע לגיל בר מצווה. זה תלוי במערכת היחסים המשפחתית, ועד כמה הסבים והנכדים כבר מתורגלים בבילוי ממושך ביחד.
לצפיה ב-'למה לא?'
למה לא?
04/03/2017 | 19:58
1
154
זה אחלה רעיון
ולבנות שחושבות על נסיון חטיפה, תתעוררנה, זה לא סרט. לו זה היה נסיון חטיפה מספיק הי קונקשן שונה באיסטנבול.
השאלה הנכונה היא איך גומלים לסבתא על הטוב שהיא עושה.
וכשאני חושב על האימא, אני מבין מדוע התגרשו ממנה. 
לצפיה ב-'איפה התגרשו?'
איפה התגרשו?
05/03/2017 | 10:50
129
"הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא".
וותקשורת לקויה, מוזרה, אבל לקחתם את הפרשנות רחוק רחוק.
כמו שזה מוצג, אין לסבתא שום קשר לקשר, אם היה קשר, והסיפור כפי שסופר מעיד על בעל עם קשיי תקשורת או שכחה חולנית.
למה לא הרים טלפון באותה הזדמנות ודבר עם אשתו? רק לו פתרונים.
או שהיו כרטיסים זולים עם אפשרות ביטול מיידית.
מהומה רבה.
לצפיה ב-'משהו נפלא,,'
משהו נפלא,,
06/03/2017 | 07:17
2
136
ראשית,הייתי מתפללת לסבתא -פייה שכזאת, שתיקח את הילדה לחופשה עם בת הדודה,
זה יופי של רעיון,וחוויה ענקית ל-2 הילדות,שיזכרו מילדותם לכול השנים .
אגב,
סבתי הייתה לוקחת  אותי ואת אליי אליה, לכול חופשה ,וגם בחופש הגדול, לחודשיים,
כאשר היא גרה מרחק של יותר משעתיים מבית-הוריי, וכך הוריי יכלו לעבוד ברוגע ,
בתקופת החופשים,ולנו היה כיף לבלות עם סבתא בטיולים ,בבריכה ובסרטים.
 
אגב,לגבי השואלת,:
אני לא הייתי מתרגשת ולא עושה עניין, אם היו מודיעים לי על תוכנית החופשה,
רגע אחרי שהכרטיסים הוזמנו.(כנראה היתה סיבה ,,אולי נותרו 3 כרטיסים אחרונים ,ורצו להספיק לרכוש ברגע האחרון? זה לא שהסתירו,אבל הזמינו ,,ואח"כ הודיעו על זה ,
אז מה נורא כול כך ?
הייתי מסתכלת על עצם הרעיון עצמו ,שהיה מקובל עליי בכול מקרה:
הרי זה  נפלא שהנכדה עם בת דודתה בנות ה-8  וסבתא ייהנו ביחד בחופשה,
ושתהיה להם חווית ילדות  משותפת.
כיום אנו בעידן הפלאפוניים והסקייפ, יש תיקשור מכול מקום בשעה שרוצים ,
כך שהתקשורת כיום,מסירה דאגות וזה נוח ומקסים .
הם הרי לא טסות לג'ונגלים ,או לכבוש את הרי ההימלייה,אז שיטוסו יבלו ייהנו,
ויעשו חופשה של כיף אמיתי ,עם סבתא.אין צורך בהיסטרייה,ובכול ה"סרטים" שמסביב.
 
שימי את עצמך לרגע במקום הילדה, שמרגישה הכי גרוע בביטול הטיסה ,
זה גרימת  עוגמת נפש עצומה ל- 2 הילדות בנות ה-8, שיהיה זיכרון כואב ורע ,
ובלתי נסלח מצידם, ויזכרו זאת לאימא לכול החיים,וזה חבל.
 
לכן אולי כדאי שתחשבי שוב: גם עם בן זוגך לא נהגת לפי צפיותייך, ועשה טעות לדעתך, ואם זה חשוב לך להיות היוזמת והמתכננת, הייתי מחזירה את הגלגל לאחור ,מזמינה כרטיסים ,באם עדיין זה אפשרי,בכדי שתהיה חווית ילדות  מקסימה ,לילדה עם בת הדודוה - שיחוו חופשה חלומית עם סבתא.
 
וכול הכבוד לסבתא הנהדרת,שהייתה מוכנה לעשות את החופשה עם הנכדות בחו"ל,
שבוודאי הם אהובות עליה מאוד.
כדאי שתבדקי אם אפשר עדיין לתקן  ,ובכך למנוע את כאב -הלב מ-2 הילדות.
 
לצפיה ב-' מענין'
מענין
06/03/2017 | 08:26
96
איך ניתן לקרא טקסט באופן קיצוני כ"כ.
ושונה מכל האחרים. באמת מרתק.
את הראית ממש תמונה אידילית--רוגע ושלוה וכיף,
ואני באמת תוהה--
במקרה הסבתא והאבא "הציצו" בטיול בחו"ל ומצאו דיל כדאי
ממש 3 כרטיסים אחרונים, והתלהבו--והחליטו, ורק דיל ל--3 שבועות,
באמת...
גם את במקרה מחפשת "דילים" לחו"ל?
ואם הטכנולוגיה מפותחת כ"כ אז למה לא התקשרו בטלפון
הזמין כאן וספרו והלהיבו את האמא?
רק מחו"ל הטכנולוגיה מפותחתת בימינו כאן מבית אחד למשנהו באותו רחוב--
אין טכנולוגיה?
או שבכ"ז התקשורת לקויה במשהו? או שבכ"ז היה רצון לעשות "מחטף" רעיוני?
 
עם כל השאר אני מסכימה, היה יכול להיות להות כיף ביניהן ועם הסבתא,
וחויות והכל נכון--רק הפרט הזה שיש אמא וגם אם הם גרושים (הם לא)
יש זכותלדעת ולהיות שותפה להחלטות.
 
ואולי רק עוד משפט--דוקא למה שקראת לאמא לותר--
אני מצדיעה לה על הכח להחליט להשבית את הרעיון ולהראות שהיא כאן,
ועוד פעם בטוח לא ישו מאחורי גבה.
ולמה אני מצדיעה--כי אני בטוח הייתי מקטרת--אבל לא היה לי אומץ.
ואני יודעת שזה מתכון לניצול חולשה.
 
לצפיה ב-'צודקת, הרי זה בלתי אפשרי להרים טלפון לאמא לידע אותה'
צודקת, הרי זה בלתי אפשרי להרים טלפון לאמא לידע אותה
06/03/2017 | 16:21
108
וברור שנשארו בדיוק 3 כרטיסים אחרונים......
 
הרי זה הולך כך....סבתא והבן שלה נפגשים סתם כך ביום בהיר  ופתאום מחליטם שסבתא לוקחת את הילדה לשלושה שבועות לחו"ל ואז מייד מזמינים את שלושת הכרטיסים האחרונים בעולם.
לא דיברו על העניין לפני, לא חשבו ותכננו, פשוט נפגשו, משום מקום החליטו על נסיעה, קנו את הכרטיסים האחרונים ואז נזכרו לספר לאמא.....מזל, מזל שלפחות יש כמה מוניות וסיפרו לה לפני נסיעה לנמל התעופה במונית האחרונה שנשארה בעולם.....
כי הרי מה זה אמא ולמה חשוב לשאול את רשותה?
הרי ברור שיהיה לה קל להפרד מהילדה לשלושה שבועות....בך הכל אמא, אינקובטור חי

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

חופה באהבה
חופה באהבה
ד
ד"ר יעקב הימן
לוטוס סינית- השמת עובדים
זקוקים לדוברי סינית?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ