לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1286612,866 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'חופש גדול, הקייטנות עומדות להסתיים...'
חופש גדול, הקייטנות עומדות להסתיים...
14/08/2018 | 04:32
24
89
 
האם סבא וסבתא אצלכם שומרים על הילדים בזמן החופשה?
האם יש משפחה שבה הסבא והסבתא סירבו לעשות זאת? טסו?
 
אם עשו- מי הציע/ביקש? ומה בתוכנית, למשל?
לצפיה ב-'מדובר על שבועיים'
מדובר על שבועיים
14/08/2018 | 10:49
13
80
תמיד חשבתי (גם כשהילדים שלי היו בגיל הרלוונטי), שהשבועיים האלה, הם זמן לבילוי משפחתי. אני לא מבינה את הרעיון של להכניס ילדים למשפחה כדי "למצוא להם סידור" שלא יפריעו להורים. להרבה מההורים יש שבוע שבועיים חופש בשנה, זה הזמן לבלות אותם ביחד עם הילדים. לא חייבים ביחד. אפשר שבוע קייטנת אבא, ושבוע קייטנת אמא. מעולם לא ביקשנו מהסבים להיות סותמי חורים קבועים בקייץ.
 
לצפיה ב-'לא כולם יכולים להרשות לעצמם להפסיד עבודה'
לא כולם יכולים להרשות לעצמם להפסיד עבודה
14/08/2018 | 13:36
11
61
ואז צריכים למצוא סידור לזמן שאין גן/בית ספר.
 
לצפיה ב-'נכון אבל'
נכון אבל
14/08/2018 | 13:46
10
71
לרוב העובדים במשק יש ימי חופשה. השאלה היא האם להיות עם הילדים נחשב אצל חולק מההורים כבזבוז של ימי חופשה או ניצול יעיל שלהם.
 
לצפיה ב-'בחלק ממקומות העבודה קובעים לעובד את החופשים'
בחלק ממקומות העבודה קובעים לעובד את החופשים
14/08/2018 | 13:59
62
אצלנו סוגרים בחול המועד סוכות ופסח - מה ש"תופס" יותר מ-3/4 מימי החופשה השנתיים (יש שנים שבהם יש מעט ימים בחול המועד ואז יש יותר ימי חופשה "פנויים" למועדים אחרים).
במצב הזה אין ממש בחירה האם לעבוד באוגוסט או לא.
זה לא בחירה בין לנצל את ימי החופשה עם הילדים או לא, אלא האם בכלל ניתן לנצל ימי חופשה.
לצפיה ב-'להורים יש 12-25 ימי חופשה, לתלמידים יש מעל ל 80 ימי חופשה'
להורים יש 12-25 ימי חופשה, לתלמידים יש מעל ל 80 ימי חופשה
14/08/2018 | 14:09
8
62
בשנים האחרונות התווספו לתלמידים עוד יומיים חופשה והאמת שיש יותר כי למשל לקראת חגיגת חנוכה משחררים את הילדים הביתה בעשר, מבחינת ההורה זהו לא יום לימודים.
איכשהו צריך לגשר על הפער של 55-70 ימים.
 
קייטנה פותרת 15-20 יום, לפעמים אצל ביר המזל אפילו 30.
נניח שאנחנו גוזרים על ההורים שלא יקחו חופשה יחד, או אמא עם הילדים או אבא, עד שהילדים יתבגרו אין חופשות כזוג או משפחה. כך שיש יותר ימים שיהיו כל אחד לחוד עם הילדים.
אבל עדיין מה עושים עם כמות נכבדת של ימים שההורים כבר לא יכולים לקחת חופש, אין פתרונות של מסגרות כמו קייטנות ואי אפשר להשאיר את הילדים לבדם?
לצפיה ב-'נוספו יומיים חופשה ושלושה שבועות של "בית הספר של החופש '
נוספו יומיים חופשה ושלושה שבועות של "בית הספר של החופש
14/08/2018 | 17:08
5
54
הגדול" לכיתות א'-ג' לפחות. ובגנים, לפחות אצלנו בעיר, הקייטנות מסתיימות היום (אבל נדמה לי שזה לא משהו שקבוע בכל הארץ, בניגוד לבית הספר של החופש הגדול, ושלא תמיד יש קייטנה באוגוסט). כך שלא ברור לי על אילו 15-20 יום שקייטנה פותרת את/ה מדבר/ת. או שאתה מתכוון לאלה שהחל מהשבוע האחרון של יולי (לילדי בית ספר)?
לצפיה ב-'החופשה הגדולה בערך 60 יום ובמשך השנה עוד בערך 20'
החופשה הגדולה בערך 60 יום ובמשך השנה עוד בערך 20
14/08/2018 | 17:37
4
38
סכ"ה יש יותר מ80 ימי חופשה למשך כל השנה.
היומיים הנוספים של חופשה נוספו כבר מזמן, אין קשר לבי"ס של החופש.
 
בחופשה הגדולה עצמה יש מחזור ראשון של קייטנות או בי"ס של החופש הגדול בשלושת השבועות הראשונים של יולי, בחלק מהמקומות יש עוד שבועיים-שלושה של מחזור שני של קייטנה.
נשארו במקרה האופטימי והטוב ביותר 3 שבועות לכסות באוגוסט, בחלק מהמקומות הרבה יותר.
את שלושת השבועות האלו, וכמו שאמרתי בחלק מהמקומות הרבה יותר,+ 20 ימי חופשה במהלך השנה (פסח סוכות חנוכה פורים ל"ג בעומר וכו') ההורים צריכים למצוא דרך לכסות מה 12-24 ימי חופשה שהם מקבלים למשך כל השנה.
למישהו המספרים האלו מתחברים?
לצפיה ב-'כאמור, אצלנו לילדי הגנים החופש מתחיל מחר -'
כאמור, אצלנו לילדי הגנים החופש מתחיל מחר -
14/08/2018 | 17:50
3
52
כלומר מה-15 עד ה-31, שזה 12 ימי עבודה עבור רוב האנשים. גם לגדולים יש קייטנות גם באוגוסט (אבל לא דרך בית הספר). גם בשאר החופשות יש קייטנות (או בגנים או הצהרונים של בתי הספר - או פרטיים אם רוצים). דווקא מהבחינה של מסגרות לילדים בחופשים חל שיפור גדול בגלל בית הספר של החופש הגדול (כמו שבתחום המסגרות לקטנים היה שיפור בגלל המעבר לחינוך חינם מגיל 3). נכון שעדיף היה גם להוסיף ימי חופש להורים, אבל המצב בהחלט השתפר מהבחינה הזאת של הפער בין ימי החופשה של ההורים ושל הילדים וקצת מגוחך לדבר על כך שהוסיפו לילדים שני ימי חופשה כשהוסיפו גם 3 שבועות מסגרת לפחות.
לצפיה ב-'סדר בדברים, שני ימי חופשה נוספו לפני כמה שנים'
סדר בדברים, שני ימי חופשה נוספו לפני כמה שנים
15/08/2018 | 12:51
2
34
ולכל התלמידים, לא רק לתלמידים עד כיתה ד',
אם החלטת שגיחוך הוא הקריטריון אז:
מגוחך לקשור יומיים חופשה מלימודים של כלל התלמידים שננוספו לפני שנים ללא שום דיון באם מוצדק בכלל להוסיף אותם לשלושה שבועות מסגרת לחלק מהתלמידים שנוספו השנה, פשוט אין קשר
 
מגוחך להתעלם מיותר מ 20 ימי חופשת תלמידים במשך כל השנה
בהמשך לגיחוך הספציפי הזה, מגוחך לחשוב שכל ההורים יכולים לבחור את כל ימי החופשה שלהם לסוף אוגוסט, חברות רבות (אפילו צה"ל) עורכות הדממות יזומות משלהן וההדממות כוללות בד"כ חול מועד פסח וסוכות, חברות רבות מגבילות את מספר העובדים שיכולים לקחת חופשה בו זמנית - כולל באוגוסט
 
מגוחך להתייחס רק לחלק מהתלמידים, אלו עד כיתה ד', כשברור שאי אפשר להשאיר תלמידי כיתות גבוהות יותר במשך שבועות לבדם.
 
מגוחך להתייחס למקרה הפרטי של היישוב שלך כאילו הוא מייצג את כל היישובים בארץ, ביישוב שאני מתגוררת בו קייטנות ההמשך הסתיימו ב 9 לאוגוסט. 
גם לחרדים יש מקרה פרטי פתור, החופשה מתחילה אחרי ט' באב ומסתיימת לפני א' אלול, יש להם פחות מ 3 שבועות חופשה, במשך שנת הלימודים אין להם חופשה בחנוכה ל"ג בעומר פורים וכו' אז מה הבעיה? הכל סבבה.
טוב שלא באה מורה או גננת ואומרת לנו שהיא לא מבינה מה הבעיה, כי במקרה הפרטי שלה תמיד כשיש לתלמידים חופשה גם היא בחופשה.
 
לא כל מקרה פרטי פתור מייצג את כלל הציבור, זה רק היוצא מהכלל שמדגיש את הכלל.
 
אני יכולה להמשיך ולהוסיף לגיחוכים, אבל נראה לי שרשמתי מספיק כדי להבהיר שאצל פרופורציה מאוד גדולה מהתלמידים נשאר פער של עשרות ימים בין מספר ימי החופשה של ההורים והתלמידים ובהם אין פתרון של מסגרות לתלמידים.
הבעיה לא בגלל שההורים לא רוצים להיות עם הילדים שלהם (יש גם כאלה, זו שאלה נפרדת), הבעיה שהם לא יכולים.
לצפיה ב-'9 באוגוסט? כלומר 3 ימים פחות מאצלנו?'
9 באוגוסט? כלומר 3 ימים פחות מאצלנו?
15/08/2018 | 12:59
1
27
הבדל אדיר, מה אני אגיד לך. טוב, גם יומיים נראו לך משהו משמעותי מאוד, כששלושה שבועות של מסגרת שנוספו זניחים בעינייך, אז מה אני יכולה להגיד?
וכן, במקרה יש לי בת שסיימה כיתה ד' (לצד אחת שעולה לגן חובה ואחת שעולה ל-ח'), ועל אף שאני חריגה לכיוון הזהיר - זה בדיוק השלב שבו אין לי בעייה להשאיר אותה לבד בבית. זה אולי לא אופטימלי - אבל זה אפשרי. להשאיר את זאת שעולה לגן חובה לבד ולצאת מהבית אני לא יכולה לעשות אפילו לרגע (וגם לא להשאיר אותן יחד). אבל ילדים שסיימו ד', ואין להם צרכים מיוחדים - לרוב באמת יכולים להישאר לבד בימים האלה שבהם אין מסגרות ואין ימי חופש להורים.

לצפיה ב-'הבדל עצום בין להשאיר ילד שבוע/שבועיים לבד או יום/יומיים לבד'
הבדל עצום בין להשאיר ילד שבוע/שבועיים לבד או יום/יומיים לבד
15/08/2018 | 13:43
26
בגדול ילד שסיים כיתה ד' יכול בהחלט להסתדר לבד, אם מגיע אחה"צ מבית הספר לבד יכול להסתדר כל היום לבד 
אבל
שיעמום ארוך גורם לעשיית שטויות מסוכנות
 
וגם אם יכול השאלה אם נכון ובסדר, לדעתי חינוכית לא טוב להשאיר ילד עם עצמו לזמנים כל כך ארוכים.
אבל זאת רק דעתי, מישהו אחר יכול לחשוב שדווקא רצוי שילד יחפש את עצמו שבועיים.
לצפיה ב-'יש דרך פשוטה לגשר'
יש דרך פשוטה לגשר
14/08/2018 | 19:47
1
46
שבוע לימודים של 5 ימים יאריך את שנת הלימודים בחודש. אבל כאשר המורים רצו, ההורים אמרו לא, וכשההורם רצו, המורים כבר הבינו שהם מקבלים עוד חודש חופש לא מסומן.
לצפיה ב-'לא הבנתי, תוכלי להסביר?'
לא הבנתי, תוכלי להסביר?
15/08/2018 | 15:15
4
לצפיה ב-'זה שבועיים רק בהנחה שהם הולכים לכל קייטנה שרק אפשרית'
זה שבועיים רק בהנחה שהם הולכים לכל קייטנה שרק אפשרית
14/08/2018 | 15:05
41
מדברייך משתמע כאילו מובן מאליו שילד יילך לקייטנה של חודש וחצי
אבל שליחה לסבא וסבתא זה "סותמי חורים".
 
אצלנו יש "קייטנת סבא וסבתא" נפלאה. 
שובע של פעילות וכיף, לא "סתימת חורים".
אני לא מבקשת מהם, הם מזמינים את הנכדים בשמחה ואהבה
 
לצפיה ב-'ההורים שלי מסרבים, גם יום אחד אולי יצליח בקושי'
ההורים שלי מסרבים, גם יום אחד אולי יצליח בקושי
14/08/2018 | 11:24
4
90
ביקשתי פעם/פעמיים ליומיים שלושה כשבאמת נתקענו, קיבלנו כתף מאוד קרה.
מדובר בילדים נוחים בצורה יוצאת מהכלל, הביביסיטר הכי פחות מאתגר בעולם.
 
באופן כללי הם התייחסו לילדים שלי בתור עונש ולא פרס ולא משנה כמה הילדים ואנחנו ניסינו, וניסינו לאורך שנים.
אפילו יזמנו נסיעות משותפות לחו"ל (למי שיש תהיות, לא על חשבונם), ועדיין כמה שהנכדים ניסו להתקרב לסבא וסבתא הם בעיקר חוו פגיעה.
 
היום הילדים גדולים, כבר מזמן לא צריכים ביביסיטר, והסבא והסבתא לא מבינים למה הענף המשפחתי שלנו לא עושה הצגה ליד המשפחה המורחבת וחברים כאילו האהבה ההדדית פורחת, למה אנחנו לא משתתפים בשופוני.
אגב גם היום הסבא והסבתא מתנהגים כמו בעבר. אנשים פוגעניים.
 
אני מקווה שכשאני אגיע למעמד אני אוהב להיות עם הנכדים שלי. ואראה בבילוי יחד זמן איכות ולא עונש, סבא וסבתא שלי כן אהבו אותי.
לצפיה ב-'בטוחה שתברכי על הנכדים שיהיו לך, יום יום'
בטוחה שתברכי על הנכדים שיהיו לך, יום יום
14/08/2018 | 12:40
1
63
ולגבי הסבים הקרים שרוצים רק שופוני כדי לצאת טובים - סליחה על הבנאליות, הם אלה שמפסידים. לא להתבייש להגיד להם אם הם באים בטענות, שבשביל קרבה צריך להעניק. היא לא נוצרת מעצמה מכתפיים קרות. 
לצפיה ב-'מאוחר מידי לחנך אנשים מבוגרים'
מאוחר מידי לחנך אנשים מבוגרים
14/08/2018 | 13:39
58
הם לא מחפשים קירבה, הם מחפשים תדמית מול הסביבה והתלונה שלהם שאנחנו לא משתפים פעולה בתדמית.
לא שהכרזנו סכסוך, אנחנו פשוט לא קרובים.
הבן הגדול בטירונות (כבר התגייס) נתקע בעיר המגורים שלהם בלילה, לא העז להגיע אליהם כדי לבלות אצלם את הלילה, אמר לי שהוא לא רוצה להטריח ולא רוצה להיות חייב. כך הוא מרגיש, הוא טירחה בשביל סבא וסבתא ואם הוא יטריח ההתחשבנות עוד תגיע.
זה-מה-שיש, לא חושבת שיש איזשהו סיכוי בעולם שזה ישתנה. אחרי לא מעט שיחות שהיו במשך השנים אני לא מתכוונת להגיד כלום כי חוץ מפוטנציאל לסכסוך לא יצא מזה כלום.
 
מתרוצצים המון סירטונים ברשת על הורים נצלנים שרק מחפשים איך להפיל את הילדים על סבא וסבתא (לפעמים מחוסר ברירה, לפעמים מנוחות) שכבר אין להם כוח ואני בטוחה שיש הורים כאלה.
אין סרטונים שמראים מצבים אחרים, סבא וסבתא ששמחים שכבר נפטרו מזמן מהילדים ואין להם שום רצון לבלות זמן עם הנכדים, נפגש בשמחות ולצערנו גם בלוויות וזהו. יש גם כאלה.
לצפיה ב-'מאוד מאוד עצוב לי לקרוא את מה שכתבת '
מאוד מאוד עצוב לי לקרוא את מה שכתבת
14/08/2018 | 13:38
1
60
אני חושבת שהם פשוט לא מבינים שזו השלכה של ההתנהגות שלהם.
אצלי במשך שנים סבא שלי היה תמיד עצבני ועל הכל אמר "לא" עד שבסוף כל כך פחדתי לעשות משהו שלא ימצא חן בעיניו שסירבתי לבוא לשם בתור ילדה והוא לא הבין למה אני לא רצה אליו בזרועות פתוחות...
 
 
לצפיה ב-'הם מבינים מצויין שזו ההשלכה, הם פשוט לא מוכנים לשלם את המחיר'
הם מבינים מצויין שזו ההשלכה, הם פשוט לא מוכנים לשלם את המחיר
14/08/2018 | 13:47
63
את הסבא זה מעניין פחות,
הסבתא רוצה שכשמגיעים לאיזושהי שמחה פתאום יכרכרו סביבה כמו הסבתות האחרות כי לא נעים לה שנמצאים יחד אבל אבל רואים שאין את הביחד. המאמץ הכי גדול שהיא מוכנה לעשות זה להגיד לנו שהיא רוצה בארועים משותפים שהמשפחה שלנו תתנהג כמו המשפחה של אחותה.
שאלתי אותה אם היא מוכנה להתנהג כמו אחותה והתשובה היתה שלילית, אבל היא בכל זאת רוצה את הכרכורים סביבה כשצריך לעשות שופוני, כשלא צריך אין לה בעיה שיתנו לה שקט.
הייתי שמחה אם המצב היה אחר אבל הוא לא, לפחות יש ביננו איזושהי כנות.
לצפיה ב-'אצלי '
אצלי
14/08/2018 | 17:11
69
חמי וחמותי יהיו בחופש ולוקחים את הקטנה (בת הארבע) לסופ"ש ארוך, ומתוכננת לנו גם נסיעה משותפת איתם (ביוזמתנו ובמימוננו).
 
עם אמא שלי, שבעיני ההתנהגות שלה קצת משונה בענייני הנכדים, סוף סוף ניהלתי שיחה גלויה וטובה. היא כ-ל כ-ך מפחדת שארתום אותה לענייני הנכדים (בייביסיטר בערב או ביום, איסוף מהגן, מקלחת, א.ערב וכל דבר שנראה כמו 'מטלה') -----  שהיא תמיד תמיד מסוייגת: מגיעה אחרי 1700, תמיד קובעת משהו בשעה 2000 או 2030 כך שלא 'תיאלץ' להתעכב ועוד ועוד. מעולם לא התקשרתי אליה במצבי חירום.
 
כפי שאתן קוראות - יש לי ביקורת על הדרך שלה, אני לא מבינה אותה (בכלל), אנחנו גרות באותה העיר, היא ממונעת ויכולה 'לקפוץ' גם לחצי שעה מדי פעם או לצאת רק עם נכד אחד. אבל זו הדרך *שלה* ואני מכבדת אותה ואת הבחירות שלה ואוהבת אותה מאד. וגם, כמובן, אין לי ברירה.
 
אתמול שאלתי אותה אם אולי תוכל לקחת את הנכד לשעתיים באחד הבקרים לפעילות מסויימת והיא אמרה שבשבוע הבא היא מאד עסוקה ו'נראה' שזה = 'לא' בפולנית. אני כבר לא מתרגשת מזה רק באמת לא מבינה.
לצפיה ב-'רק דבר אחד'
רק דבר אחד
14/08/2018 | 17:44
2
60
ואני מרשה לעצמי לומר אותו בגלל 3 דברים--
1)מעולם לא נעזרתי בהורים--לא לבייביסיטר לא במצבי חירום ולא בחופשות--
  כי הורי גרו רחוק והוריו לא רצו.
2)בתור סבתא מאושרת יש כאן קיטנה כל החופש, וש צהרונים כל השנה.
3)בגלל שאת התלונות על החופשה שמעתי כ"כ הרבה, שלפעמים זה מרגיש מוגזם.
 
ומה שרציתי לומר--כל הורה מתכנן את ההוצאות שלו ואת הבילויים שלו
ואת הקניות לבית ואת קנית הבגדים--בחלוקה הגיונית לצרכיו--
החופשה איננה הפתעה--למה לא ניתן להיערך עפ הנתונים של כל אחד--
לבייביסיטר לחופשה הזו--נכון זו הוצאה אבל היא כמו כל הוצאה,
נערת תיכון שתעסיק אותם--תיקח אותם להופעות חינמיים בקניונים--
לקנות קצת חומרי יצירה, לקריאה ועבודה בחוברות--
אם אין אפשרות להיעזר לא לעשות עסק מזה לפתור בעזרת תכנית--
גם אם אין להורים חופשה.
לצפיה ב-'את סבתא מאושרת. אמא שלי לא. על זה הפוסט שלי. '
את סבתא מאושרת. אמא שלי לא. על זה הפוסט שלי.
14/08/2018 | 21:26
1
60
אני לא צריכה עזרה מאף אחד. מסתדרת מצוין. וודאי וודאי אינני מופתעת מהחופשות. התוכנית של אוגוסט סגורה כבר ביוני.
מה שמצער אותי זה שאני לא מרגישה רצון מיוחד מצד אמא שלי להיות עם הנכדים. או אושר כלשהו שנובע מעצם קיומם. שעתיים בשבוע (או קצת פחות מכך) עם כולם ביחד זו מנה מלאה עבורה. ואני לא מצליחה להבין איך אפשר לשבוע מהם בכל כך מעט זמן. על כך כתבתי.
 
לצפיה ב-'הבנתי את דבריך,'
הבנתי את דבריך,
14/08/2018 | 22:52
48
וגם עוד מי שכתבה שיש מהסבתות שלא מוכנות---
אגיב לענין הזה עכשיו (קודם לא התיחסתי לזה)
ואתחיל במשהו קרוב שהתפלאתי ולמדתי--יש לי כלה מקסימה--
שלא נעזרת באמא שלה בכלל, למרות שהיא גרה קרוב יחסית אליה--
ומאיתנו רחוק (שעתיים נסיעה בכל כיוון) והיא ספרה שאמא שלה הסטרית וחרדתית,
ולכן היא חוששת להיות עם הילדים--ואם הם אצלם אז שעתיים
זה לראות אמא קפיץ, שלא יפלו ולא יגעו ובעיקר לא----
הם היו כאן היא (בלי הבן שלי--עובד) עם כל הילדים והזמנתי
גם עוד נכדים מהעיר שלנו היה כיף עם באלאגן שאת לא מתארת לעצמך---
אז מה?! הם עזבו ולקח חצי יום לסדר--
אז אנחנו אופי שונה---יכול להיות שאמא שלך--פוחדת מבאלאגן מרעש מזה שישברו משהו-- העול של הטיפול והנוכחות--קשים לה--
זה לא אומר שלא אוהבת--זה משהו נפשי--ומאחר והיא לא מחויבת--
היא מסרבת. 
כשאנחנו מתבגרים--אנחנו עוברים שינויים  שלפעמים אין שליטה עליהם.
תתחשבו ותבינו--לא תמיד הסבתא יכולה אפילו להגדיר את הקושי.
זה אני שומעת גם מחברות שלי--אני לא מסוגלת...
אני מבינה ומכבדת--אי בנויה ומחונכת--שנכדי וילדי הם כל עולמי.
 
לצפיה ב-'הילדים שלי כבר גדולים'
הילדים שלי כבר גדולים
15/08/2018 | 07:28
54
אבל אצלינו אמא שלי תמיד התנדבה לקחת אותם כמה שצריך (הרבה זמן הילדים שלי היו הנכדים היחידים שלה) וגם עשתה תכנית הפעלה שלמה. עכשיו שהיא יותר מבוגרת אז עם הילדים של אחותי היא פחות פעילה (בכל זאת, כבר עברה מזמן את ה-70), אבל בכל זאת לוקחת אותם אליה בקיץ לפחות פעם בשבוע.
חמי וחמותי היו תמיד בעלי כוונות טובות, בביצוע קצת פחות חזקים... אבל עם עזרה שלנו (להביא, להחזיר ולארגן תכנית -לקנות כרטיסים למשהו או להגדיר "היום תקחו אותם לספארי") הם בכל זאת תרמו פה ושם יום.
לצפיה ב-'קרוב רחוק '
קרוב רחוק
14/08/2018 | 04:26
1
78
האם בחרתם לגור קרוב/רחוק מהמשפחה המורחבת?
האם זו הייתה בחירה בגלל הימצאות המשפחה המורחבת שם או ללא קשר?
 
אלו שגרים רחוק- האם בני המשפחה מגיעים אליכם? באיזו תדירות אתם מגיעים לבקר אצלם? האם יש עזרה עם הילדים?
 
אלו שגרים קרוב- האם עשיתם תיאום ציפיות לגבי ביקורים, התערבויות וכו'? באיזו תדירות מגיעים אליכם ואתם אליהם? האם בגלל הקירבה יש יותר ציפייה שישמרו על הילדים ויעזרו לכם?
לצפיה ב-'קרוב ורוחק זה עיניין יחסי'
קרוב ורוחק זה עיניין יחסי
14/08/2018 | 14:08
66
אנחנו לא תופסים מרחק של שעתיים וחצי נסיעה לכיוון כרחוק. מצד שני יש לי חברה שבשבילה 10 דקות נסיעה זה מרחק גדול שמחייב מאמץ מיוחד.
 
אבל לשאלותיך:
אנחנו גרים במרחק של שעה נסיעה מהמשפחה שלי (ההורים שלי והאחים שלי ומשפחותיהם גרים באותה עיר), ובמרחק של שעתיים וחצי ממשפחתו של בעלי (גם אצלו האבא והאחים גרים קרוב אחד לשני).
אנחנו נוסעים להורים לפחות פעם בחודש (בדרך כלל זה יוצא שבת בבית, שבת אצל ההורים שלי, שבת בבית, שבת אצל אבא שלו). בכל מפגש כזה גם האחים ומשפחותיהם מגיעים.
 
במהלך שנת הלימודים ההורים שלי מגיעים אלינו כל שבוע, ביום קבוע אחר הצהריים - לקחת את הילידם לחוגים, לבלות איתם ערב וכו'.
כשחמותי הייתה בחיים הם היו מגיעים לפחות פעם בשבועיים באמצע שבוע. כשהיא נפטרה זה הפסיק (חמי לא הטיפוס של לנסוע או לצאת מהבית. אז אנחנו מקבלים את זה בהבנה).
כיום הילדים כבר גדולים יחסית, אבל גם כשהיו קטנים ידענו שאנחנו "לבד" - כלומר העזרה שנוכל לקבל מהמשפחה היא לא מיידית ולא זמינה כל הזמן. כן יש עזרה, בעיקר בתיאום מראש (לדוגמא בקיץ - הילדות מתארחות אצל ההורים שלי לשבוע, אחיהם לשבוע אחר, חמי מארח אותם לשבוע ועוד), או אם יש מקרי חירום (ילד חולה ואין מי שישאר איתו - אמא שלי תגיע). ההורים שלי יותר צעירים מחמי וגם יותר פעילים, ולכן מידי פעם הם מסייעים בליווי טיול בית ספר או הגעה לפעילות בית ספרית אחר הצהריים (בית הספר היסודי אצלנו חובב פעילות הורים וילדים, וכל ילד צריך להגיע עם הורה או מבוגר מלווה. 3 ילדים בבית הספר במקביל = 3 מבוגרים. סבא וסבתא נרתמים לעזרה).
 
אותי לימדו שציפיות יש על כריות. אין לי ציפיות לעזרה, ואני תמיד שמחה שמציעים אותה מתוך רצון לעזור ולא מתוך תחושת חובה.
לצפיה ב-'הגיסות שלי ואני'
הגיסות שלי ואני
09/08/2018 | 15:36
5
202
שלום 
יש לי גיסה ( יש לי שלושה כאלו) שבכל פעם שמשהו לא נראה לה היא כועסת ועושה ברוגז היא מתקרבת ל30 ולמרות כל מה שעשיתי בשבילה במהלך שנות נישואי עם אח שלה אין כל הערכה מצידה וזה לא שאני מחפשת את הערכה או התודה כי אני עושה מכל הלב אך הייתי מצפה שכשאני טועה או לא עומדת באיזו ציפיה שלה היא תבוא ותדבר איתי על מה שמפריע לה ולא תעשה ברוגז ותלכלך עם שאר הגיסות שלא אוהבות אותי .... האם אני נאיבית? או שהיא סתומה?
אני החלטתי להתנתק מהן כי נשבר לי להיות שק חבטות שלהן , מה אתם חושבים שעלי לעשות?
לצפיה ב-'גם לי יש גיסות שכועסות. לפעמים אני מגלה שהן כעסו'
גם לי יש גיסות שכועסות. לפעמים אני מגלה שהן כעסו
09/08/2018 | 23:41
127
חודשים אחרי שהן כעסו והחליפו מילים קשות עליי. אני אפילו חושבת שהן פתחו קבוצת וואסטפ מלשהן ושל האחים שלי - בלעדיי. אני מרגישה שהרבה פעמים זה חוסר הבנה שהן לא מנסות אפילו לפתור ו/או ציפיות שבעיני מוגזמות שהן מצפות ממני אבל הן בעצמן לא מקיימות את הציפיות האלה כלפיי.
אני מרגישה שהשאלה היא כמה את מגישה שהן "מכילות". אצלי הגיסות מאוד מכילות ודיי חכמות ואני חושבת שאם הייתי רוצה לשבת איתן לשיחה ולפתור את הבעיות אז יש עם מי לדבר. הקטע הוא שלא בא לי. אני מרגישה שאני היחידה שמנסה תמיד לפתור דברים והן מערימות שטויות ואני תמיד באה בגישה לפתור ולגשר. אז נמאס לי ואני לא מנסה יותר ולא מדברת יותר. שיערימו. לא בא לי להתעסק איתן.
אז כמו שאמרתי, השאלה מה החומר ממנו קורצה גיסתך ואם יעזור לפתוח את הקלפים ואם בא לך בכלל להתעסק עם זה.
לצפיה ב-'אני פשוט הייתי מבינה שזה שלה ומנסה לא לקחת ללב.'
אני פשוט הייתי מבינה שזה שלה ומנסה לא לקחת ללב.
10/08/2018 | 13:37
98
ממש להיות איתן במינימום קשר אם זה מציק לך. להיות נחמדה באופן בסיסי וזהו.
לצפיה ב-'אולי את נאיבית'
אולי את נאיבית
10/08/2018 | 13:49
110
היא כנראה לא אוהבת או מכבדת אותך. 
 
אז אולי הנסיונות שלך להתקרב מעידים על נאיביות.
 
אני מציעה להתרחק, לפני שזה יסלים. כי כבר עכשו את אומרת עליה שהיא "סתומה". אז בשביל מה כל זה טוב? תשמרי על יחסים מנומסים, וזהו.
לצפיה ב-'כשאני הייתי מאורסת טרייה'
כשאני הייתי מאורסת טרייה
10/08/2018 | 17:33
132
הייתה לי מחשבה (בדיעבד, די טיפשית), שהגיסות שלי הן כמו אחיות חדשות שלי. אז נהגתי בהן כפי שאני נוהגת באחותי האמיתית. ניסיתי להתקרב, להתחבר. עזרתי להן בכל מיני תחומים. די מהר הסתבר שהאחת אינטרסנטית. הייתה מאוד חביבה כשנזקקה לדבר מה ממני וכשכבר לא, יכלה לפגוש אותי בפורומים משפחתיים, להביט בי במבט מתנשא במיוחד ולהתעלם ממני. הצעירה יותר, הסתבר שחלקה עם אמה את המחשבה, שאחיה שוב בחר לא נכון ושכנראה איני ראויה לו. גם היחס שלה, היה בהתאם. הן והגיס נהגו ללגלג עליי בכל מיני הזדמנויות, גם בפנים שלי. על העבודה שלי. על הדעות הפוליטיות שלי. על העובדה שאני שומרת מסורת. שום דבר, לא היה מחוץ לתחום. וכמובן, התערבו בציציות של חיי הנישואין שלי, ברמות שלא תאמיני.
 
בעלי, כשראה ההתנהגות המחפירה הזו, נתן לי עצה טובה. תני להן לחפש אותך. אל תהיי טובה מדי ונחמדה מדי ונואשת להתחבר. כשאנחנו מעניקים יותר מדי, ברוב המקרים, אנשים שהם לא משפחה יזלזלו בנו. זה מה שקרה פה. תכניסי לעצמך לראש, שהיא אחות בעלך. לא אחותך. את מחויבת לנהוג בה נימוס וקורקטיות. לא יותר. אל תצאי מגדרך כדי להתחבר איתה או עם יתר הגיסות ששותפות לקנונייה האינפנטילית הזו, שנלקחה היישר מסדרת דרמה לבני נוער. זה די ברור שהן משועממות. בטוחה שיש לך חברות ומשפחה, ואינך זקוקה להן. נכון, זה לא מרגיש נעים ונכון, בייחוד שמימייך לא הרעת להם. אבל ככל שתתרגלי חוסר אכפתיות, זה יהפוך להיות חלק ממך.  וגם יוציא העוקץ מההתנהגות שלהן, שדי ברור שכרגע הן מודעות לכך שהיא מפריעה לך מאוד.
לצפיה ב-'להתנתק זה רעיון מצויין'
להתנתק זה רעיון מצויין
12/08/2018 | 19:08
70
בלי הצהרות ובלי דרמות.
פשוט להתעלם מקיומה.
 
יש כל מיני אנשים בעולם.
זה שאתן גיסות לא אומר שבהכרח תהיה כימיה בינכן ותסתדרו.
 
סה"כ, אנשים שונים מרקעים שונים בשלבים שונים של החיים.
מי אמר שאתן חייבות להסתדר?
 
היא כועסת? ברוגז? על מה ולמה? ומה זה אכפת בכלל?
את לא חייבת לה כלום פרט ליחס מנומס ואדיב.
 
אם היא לא מעריכה את מה שכבר עשית בשבילה, אל תטרחי לעשות עוד.
פשוט ככה.
ראי זאת בתור השקעה שקועה וזהו.
לצפיה ב-'כלתי לא רוצה לבוא אלי בגלל הכלב'
כלתי לא רוצה לבוא אלי בגלל הכלב
05/08/2018 | 14:09
42
1414
בני נשוי כשנתיים. כשהיו חברים כלתי היתה באה לבני מידי יום ולאחר כמה זמן היתה ישנה בביתי כ5 חודשים, לאחר מכן עברו לדירה שלהם בשכירות ולאחר כ3 חודשים נישאו.
לאחר לידת בנם החליטה כלתי שמפריע לה הכלב ושלא נוח לה לבוא לביתי. בני מנגד אמר שמפריע לה הכלב..וביקש שאוותר עליו ושאמסור אותו לאימוץ.
כשהתנגדתי...
המשך>>
בני נשוי כשנתיים. כשהיו חברים כלתי היתה באה לבני מידי יום ולאחר כמה זמן היתה ישנה בביתי כ5 חודשים, לאחר מכן עברו לדירה שלהם בשכירות ולאחר כ3 חודשים נישאו.
לאחר לידת בנם החליטה כלתי שמפריע לה הכלב ושלא נוח לה לבוא לביתי. בני מנגד אמר שמפריע לה הכלב..וביקש שאוותר עליו ושאמסור אותו לאימוץ.
כשהתנגדתי לכך. הכלב נמצא אצלי 6 שנים. ואני לא מוכנה מצפונית לימסור/לינטוש אותו. וגם אני אוהבת אותו נקשרתי אליו. אני חיה לבד, והוא ממלא את ביתי בשמחה.
הבן שלי אומר לי שאני מעדיפה כלב מאשר אותם.
מה היתם עושים? אני כועסת על הענין ומרגישה חסרת אונים. אני רוצה שיבואו להתארח אצלי.. וכלתי לא מסכימה לבוא לביקור וגם לא לישון אצלי בגלל הכלב.
אני כועסת על הענין. כשהיתה חברתו ישנה אצלי בלי בעיות תקופה ארוכה. ועכשיו כשהיא נשואה עם ילד..עכשיו מפריע לה הכלב.
מה היתם עושים? אשמח לעצתכם.
לצפיה ב-'יוצאת מדעתי..'
יוצאת מדעתי..
29/07/2018 | 02:57
20
556
היי לכולן, מקווה למצוא פה קצת שלווה.
אז הסיפור דיי ארוך,אקצר כמה שאפשר.
אני ובעלי גרים כבר 3 שנים בערך אצל חמותי, עוד מתקופת החברות שלפני החתונה.
במהלך המגורים אצלה נתקלתי בהמון הערות כלפיי בנוגע לארגון הבית,המטבח,השהייה שלי במטבח הייתה מאד אינטנסיבית(עד היום אני מבינה שטעיתי), לא התרגלתי לחוקי הבית.
בסופו של דבר זה הגיע למצב שהיא וגיסי הקימו כמעין 'קנונייה' כדי להוציא אותי משם, הנוכחות שלי בעיניהם הייתה בלתי נסבלת. הרבה דברים ומילים פוגעות מצידי וגם מצידם נאמרו.
בכל אופן, עברנו לדירה למשך שנה וחזרנו לביתה עקב חוסר יכולת כלכלית (חזרנו אליה גם למרות שהעיפו אותי משם בעבר,אך דברים קצת השתנו במהלך השנה והשתפרו עקב המרחק).
בכל אופן חזרנו לגור שם, עד היום אני מרגישה שהמעבר שלנו היה מאד מאולץ מצידה,מכיוון שה'תנאי' שלה שנחזור היה שגיסי יאשר זאת, מכיוון שהוא זה שיזם את העזיבה שלי משם עקב חוסר סיבולת כלפיי.
אז חזרנו והיחסים נהיו קצת יותר רגועים עקב שינוי מצידי+גיסי עזב את הבית.
עבר זמן והתחתנתי. מאז אני ובעלי מחפשים דירה באינטנסיביות אך זה קשה קצת למצוא, בינתיים נכנסתי להריון 1 שלא צלח,(כנראה שגם הנוכחי עתיד להסתיים) , אני שבורה וחסרת סבלנות כלפי חמותי.
חמותי מאז החתונה יש תחושה שנורא משתדלת, אך עדיין אותה האישה הביקורתית, ועם מצבי רוח משתנים, יום אחד יכולה לומר שלום ויום אחר לא, או לא לומר ביי. או להתייחס בקרירות נוראית.
אני מצידי בן אדם נורא נורא רגיש ובאתי מבית מלא בתשומת לב . קשה לי מאד עם זה.
הבעיה היא כזאת כרגע: אני מרגיש .שלא מפסיקה לכעוס כעס נוראי על חמותי בגלל מה שהיה בעבר, רוצה להשתחרר מזה אך לא מצליחה! כל הזמן נזכרת במה שהיה,במילים הפוגעניות... אני מודה שגם ההתנהגות שלי לא הייתה 100% ולא הייתי צריכה להתנהג או לומר כמה מילים שאמרתי,אך מרגישה שהייתה אפס סבלנות כלפיי.
מרגישה מרמור עצום, זה לא מאפיין אותי. אני בדרך כלל בן אדם מאד אהוב ושקט וטוב לב .אך איתה...יש לי משהו...לא מצליחה להפסיק לכעוס עליה... גם אם היא קצת השתנתה.
בינתיים רק בעלי נפגע מזה. בגלל שאת כל הכעס והתסכול אני מוציאה עליו. אנחנו לפני מעבר דירה ומרגישה שגם ככה אולי אף פעם לא אפסיק לכעוס... מה עושים?? יש לציין כי הרבה פעמים זה נראה שחמתי מפלה בין בניה, ומעדיפה את בנה הצעיר. אני מרגישה על זה כעס עצום כי גם אצלי במשפחה קרה משהו דומה. אני ממש רוצה להתחיל דף חדש בבית חדש עם בעלי,אבל מרגישה שנוכחותה של חמתי היא מטרד בחיינו. מקווה למצוא פה קצת תמיכה. תודה!
לצפיה ב-'שלום לך,'
שלום לך,
29/07/2018 | 06:34
1
230
ראשית מאחלת לך לצלוח את ההריון בשלום.
לגבי ניתוח הדברים שלך--את נתת את הפתרון--
יש משפט מפתח שכתבת--"....הדברים קצת השתנו במשך השנה והשתםרו עקב המרחק" אז הנה הפתרון--תתרחקו, ותבנו חיים זוגיים טובים,
וגם תוכלי לשים את הכעסים והזכרונות בצד ולהתנהל מולה בקורקטיות.
עד אז--(לא כתבת טוח זמן למעבר) האם אתם יכולים לשכור יחידת דיור 
משהו לא יקר, ולהפרד מיד מהבית שלה?
אולי אפשר שאת אפילו לבד תהיי אצל הוריך ולסרוגין הוא יבוא אליהם ואת אליה.
 
לגבי האפליה--נראה לי שהמצב לא מאפשר לבחון את הדברים--כי אתם בסיר לחץ.
ולגבי רגשותיך בעתיד--תניחי כרגע לנין. תעברו את הדברים עכשיו.ותנסי להרגע.
ובקשר לעכשיו ולהווה--אל תוציאי את העצבים על בעלך--
זה חבל, כי בסופו של דבר, א) הוא לא אשם, ב) איתו לא תתרחקי ואז הדבר ירדוף ויקלקל את מערכת היחסים--מיותר וחבל,
יש לך מה להוציא בכעס, דברי עם חברה, צאי להתאורר, לא עליו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
31/07/2018 | 10:04
129
אנחנו לפני מעבר דירה כמו שציינתי, הבעיה שרשמתי את הפוסט היא שאני לא מצליחה להשתחרר נפשית מהכעסים הקיימים
לצפיה ב-'אם אין יכולת כלכלית לא מתחתנים ולא מביאים ילדים'
אם אין יכולת כלכלית לא מתחתנים ולא מביאים ילדים
30/07/2018 | 11:32
1
225
אני ממליצה לך לחזור לבית הורייך עד שתמצאו דירה שאתם יכולים לעמוד בהוצאות התחזוקה שלה. תיפגשי עם בעלך כל יום אחרי העבודה, תטיילו בפארק, תשבו על שפת הים ואחרי כן שכל אחד יחזור לבית הוריו. ככה עד שתתבגרו ותלמדו איך מסתדרים בחיים כמו אנשים בוגרים ועצמאיים. התוצאה החיובית הנוספת תהיה שלא תיכנסי להיריון, ממילא אתם לא במצב לכלכל ילד (אם אתם לא יכולים להחזיק את עצמכם כלכלית כזוג, איך בדיוק תסתדרו עם ילד? זה הוצאה של עוד כמה אלפי שקלים בחודש...).
לחיות בבית של מישהו אחר, על חשבונו, כשאתה אדם בוגר, זה לחלוטין לא לעניין (בעיקר שהיא לא הזמינה אותך אליה ואת הצבת את נוכחותך שם כעובדה קיימת)
לצפיה ב-'ןקודם כל תודה על התגובה'
ןקודם כל תודה על התגובה
31/07/2018 | 10:02
174
שנית ציינתי פה שאנחנו לפני מעבר דירה, יש לנו יכולת כלכלית, בעבר לא היה לנו (לפני 3 שנים).
לצפיה ב-'מצטערת על ההריון ועל כל מה שאת עוברת.'
מצטערת על ההריון ועל כל מה שאת עוברת.
30/07/2018 | 17:59
1
188
אני שמחה שאת מציגה את שני הצדדים ומבינה שאת גם תרמת ליחסים האלה.
האם יש אפשרות לגור עם המשפחה שלך? נשמע שאת גרה במקום שממש לא מכבדים אותך בו. מה חושב על כך בעלך? אולי הוא יכול לדבר איתם על זה ולנסות להגיע למצב שלפחות כולם מכבדים את כולם?
 
אגב, האם גיסך גר בבית גם?
לצפיה ב-'היי, תודה על התגובה קודם כל'
היי, תודה על התגובה קודם כל
31/07/2018 | 10:05
154
אנחנו לפני מעבר דירה כמו שציינתי.
בעלי חושב שאני צודקת, אני בעצמי לא רוצה שהוא ידבר כי אין לזה פתרון, רק המרחק והזמן יגיד. כבר הפסקתי להאמין שהמצב ישתפר עד מאד.
לצפיה ב-'אני גם עדיין סוחבת כעס ומרמור כלפי חמותי וגם גיסותיי'
אני גם עדיין סוחבת כעס ומרמור כלפי חמותי וגם גיסותיי
31/07/2018 | 08:49
2
179
אפילו שלכאורה היום מתייחסים אלי יפה. זה בגלל איך שהרסו לי התקופה הכיפית של ההכנות לחתונה, כי לא השלימו עמה, ובגלל איך שכנשואים טריים, הן כל הזמן עמדו בפינה וביקרו אותנו, כאילו מחכות למהמורה שתגיע בחיי הנישואין שלנו (מה שמרוב הנאחס שלהן, אכן קרה. ויותר מפעם אחת. את יכולה לחפש פה הודעה שלי מלפני חודש ומשהו ולראות). 
פעם הסברתי לבעלי, שזה משהו שאני אסחוב עמי תמיד. למה? כי הן ידעו שאסור לנהוג כך, ובכל זאת בחרו במודע כאנשים מבוגרים, לנהוג כך. הן מגדירות עצמן ליברליות, אבל במקרה שלי לא נהגו "חיה ותן לחיות". שפטו אותי לאנטי וזהו. ככה ש"סליחה" פשוטה או אפילו התנצלות כנה, לא יכולות למחוק את מה שהיה. בעיקר כי אני עצמי, לא הייתי מעזה להתנהג אותו דבר ובעיקר כי עכשיו אי אפשר לתקן. הרי לא אעשה לעצמי חתונה שנייה, כמו בסרט "חתונה קולומביאנית". 
 
חוזרת על מה שאמרו כאן: אתם צריכים להתרחק ASAP. ככה, העומס של המרירות והכעס יפחת מעט ולא תרגישי צורך להוציא אותם על בעלך. אפשר לשמור על יחסים קורקטיים ולא צריך יותר. מניסיון, מדי פעם זה ישוב ויתקוף אותך ואז תרגישי מה שתרגישי, אבל די מהר זה גם ישייט הלאה כמו עננה, כי החיים מאוד אינטנסיביים.
לצפיה ב-'היי'
היי
31/07/2018 | 10:08
129
קודם כל תודה על התגובה.
שנית באמת כאב לי לשמוע גל מה שעברת עם חמותך וגיסתך, אכן כאשר מתחתנים עם בן אדם אז הןא מתקבל עם כל ה'משא' שלו, גם אם אנחנו לא מתות על זה:/ באמת שהלוואי ולא הייתי צריכה לראות את חמותי יותר בחיים, אבל אין לי ברירה אלא לראות אותה כל חייב,ואיכשהוא לחיות עם זה בשלום.
אני החלטתי שדיי, היא לא תהווה מטרד בחיי. המרחק מהבית שלה אחרי הרבה שנים גרם לי להבין שאין כמו סביבה תומכת , וצריך להסתכל על האנשים החיוביים בחיים ולא השליליים.
אני אנסה כמה שאני יכולה לא להתייחס אליה ולקחת את כל מה שהיא אומרת או עושה ללב.
לצפיה ב-'הזדהיתי עם דבריך,'
הזדהיתי עם דבריך,
31/07/2018 | 10:48
119
בענין של רגש שלא נמחק--
רוב הרגשות הם רגשות חולפים--שלפעמים אפילו נשכחים--
כמו שמחה, כמו כעס, אז כעסתי ונרגעתי ואחרי זמן שכחתי--
הרגש היחיד שלא ניתן להפטר ממנו והוא "רודף" אותנו הוא העלבון,
כי זו חויה שככל שאת עובר ע"י סיטואציות דומות--הוא צץ במלוא עוזו.
כמה חבל שהמעליבים/המקניטים/המקטינים --לא חושבים על התואה של מעשיהם.
לצפיה ב-'תחשקו שיניים, תארחו אותה יפה ותשמרו על קשר'
תחשקו שיניים, תארחו אותה יפה ותשמרו על קשר
31/07/2018 | 10:39
138

אם היית מנתקת קשר לפני שלוש שנים, אומרת "לא מדובשה ולא מעוקצה" - ניחא. 
אבל אי אפשר להחליט שאת מתאפקת כל עוד אין ברירה ואת זקוקה לה, ואחרי שאת כבר לא תהיי זקוקה לה - פתאום היא מטרד בחייך.
 
אז תמשיכי להתאפק. אחרי שתעברו דירה תארחו אותה יפה. אל תיתנו לה להרגיש שהיא מטרד. 
כשזה כבר לא יהיה קשר יום יומי אלא ביקורים מזדמנים - זה יהיה יותר קל.
אולי מה שיעזור לך להתגבר על הרגשות הקשים זה שלמרות שהיא אישה קרה ואולי לא ממש אוהבת אותך - חייתם בביתה שלוש שנים. זה לא מובן מאליו.
לצפיה ב-'אין יכולת כלכלית אבל עדיין נכנסים להריון, חייה על חשבון '
אין יכולת כלכלית אבל עדיין נכנסים להריון, חייה על חשבון
31/07/2018 | 18:24
147
החמות ועוד כועסת עליה. פשוט מדהים.
אם אין לכם כסף להחזיק את עצמכם, אין שום סיבה שתביאו ילדים. ואם כבר אתם מתנחלים אצלה בבית, תגידי תודה ומלאי את פיך מים.
לצפיה ב-'וואו, את חצופה!'
וואו, את חצופה!
31/07/2018 | 18:33
175
לא..... בשורה האחרונה שלך... הרגת!!
את חיה אצלה בבית, על חשבונה, בזמן שאת לא מסתדרת עם בני הבית האחרים- אבל הם מוכנים איכשהו לסבול אותך- והנוכחות שלה בחיים שלך היא מטרד?!?
 
 
יקירתי, עברת מזמן את הגיל שגרים בו עם ההורים.
אם אין לכם יכולת כזוג לקיים את עצמכם- אל תחיו כזוג.
תחזרו כל אחד לבית של אמא שלו ותמשיכו לצאת לדייטים כמו מתבגרים.
 
אבל אתם רוצים להיות ביחד, לא איכפת לכם על חשבון (כלכלי ורגשי) של מי...
מגדילים לעשות ומתחתנים- כשאין לכם אפשרות לקיים את עצמכם.
מגדילים עוד לעשות- ומתחילים להרחיב את המשפחה (בלי קשר, ליבי לך על הריון כושל... בלי קשר לכלום שולחת רק על זה חיבוק גדול. )
ו.... מלאים תלונות כרימון.
 
מה שאתם באמת צריכים לעשות זה לקום, לארוז את עצמכם ולעבור משם היום.
בלי לבלבל את המוח על זה שאי אפשר למצוא דירה.
תתפשרו.
על איזור, על גודל, על שכונה, על רמת גימור- אבל תקימו לכם כבר את הבית שלכם ולא תצטרכי להתלבט מה לעשות עם הכעסים שלך....
לצפיה ב-'רק אכתוב ניסיון אישי כחמות:'
רק אכתוב ניסיון אישי כחמות:
02/08/2018 | 05:17
4
206
כשבועיים לפני החתונה הבן שלי לא מצא בית. שאל אם אפשר לשהות אצלנו כחודש חודשיים עד שימצאו "כי עכשיו אנחנו די עסוקים בסידורים של החתונה ולא רוצים למצוא סתם משהו"
אמרתי לו: "תגיד לי כמה כסף אתה צריך ואתן לך לישון מצדי בבית מלון אבל כאן לא. אתם יכולים לישון פה ושם לילה מידי פעם אבל לא רשמית. אף לא שבוע..." (למרות שאם היה באמת שבוע עד לכניסה לאיזה בית אפשר להתאפק אבל לא היה להם כלום באופק...). נשמע אכזרי אבל מנעתי לא מעט.... שני אנשים זרים ופער גילאים ודעות שונות וזוג שמתנהל לא תמיד לרוח האם של אף צד (חמות של כלה או של חתן) אז העדפתי רגע של כעס ואכזבה ולא פיצוץ בהמשך (ואמנם יש כמה דברים של חוסר שביעות רצון שאינם קשורים למגורים אבל סיפור אחר}. 
 שלושה ארבעה ימים מצא יחידת דיור קטנה וחמודה בהמשך , בד בבד החליפו וגרו בדירות יפות ושוות והסתדרו טוב מאוד. 
לצפיה ב-'כנראה שזו הסיבה שכלתך כל כך אוהבת אותך'
כנראה שזו הסיבה שכלתך כל כך אוהבת אותך
02/08/2018 | 21:00
1
174
במקרה כזה, כשהזוג מסביר שהוא מתכוון לשהות קצרה, ושאין לו כוונה להתנחל לתקופות ארוכות, אפשר להתאפק ולהתגבר על חוסר הנוחות ולאפשר להם לגור בבית המשפחה עד שיתארגנו. לו אני הייתי כלתך הייתי מרגישה לא רצויה, וסביר מאד שלא הייתי שוכחת להרבה מאד זמן. זו בהחלט דרך להתחיל את היחסים בין הזוג הטרי למשפחת המוצא ברגל שמאל. אפשר היה לגלות קצת יותר סובלנות.  כשהבן שלי התחתן, גרו בתחילה ביחידת דיור ששכרו. לאחר כשנה חזרו לגור אצלנו למספר חודשים, עד שנכנסו לדירה שלהם. לא היה נוח, הפרטיות שלנו נפגעה קצת. אז מה? אני יודעת שהם העריכו מאד את הנכונות לארח אותם ולהקל עליהם. זה היה שווה . לא הייתי מעלה בדעתי לסרב להם, בטח ובטח שלא הייתי מסרבת לו היו פונים אלי באופן שבו הסבירו לך את הצורך .
לצפיה ב-'מנעתי ריבים, למדתי עצמאות ועוררתי מוטיבציה כי'
מנעתי ריבים, למדתי עצמאות ועוררתי מוטיבציה כי
06/08/2018 | 10:28
95
כסף לא היה חסר ולא פוטנציאל קידום...גם הכבוד והפרטיות שלהם נשמרו...
אם יש חילוקי דעות ביני לבין כלתי זה משום סיבות אחרות.  להפך, אולי מודה לי...(אגב הוריה לא הסכימו גם בשום פנים ואופן. יש להם דופלקס גן ענק וסרבו...).
ותודה על הציניות. כי זה שאת הסכמת לא אומר שאת צודקת
 
לצפיה ב-'הדרך הטובה ביותר למנוע חילוקי דיעות היא להימנע מלהיות בקשר'
הדרך הטובה ביותר למנוע חילוקי דיעות היא להימנע מלהיות בקשר
03/08/2018 | 16:51
1
138
האפשרות האחרת היא: להיות מבודד.
את הצלחת במטרה שלך, מנעת חיכוכים בינך לבין כלתך וכל כך טוב, שהיא כלל לא מעוניינת להיות איתך בקשר. 
כל עוד את וכלתך לא תדברו, לא תיפגשו, לא תלונו ביחד ולא תהיה באירועים משפחתיים ביחד, לא יהיו פיצוצים.
בימינו אין בעיה, אפשר להיות בקשר גם דרך סקייפ ומייל...
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם התגובה מופנית אלי אבל'
אני לא יודעת אם התגובה מופנית אלי אבל
06/08/2018 | 10:34
93
הם לנים אצלי כל ערב שבת שני ופעם בשבוע לפחות. נסענו יחד לטיולים של שבוע בחו"ל ולנו בדירות והיה סופר כיף. לא להיתפס...יש מי שמצליח ויש שלא. אני מכירה אנשים שארחו למגורים ברצון ובעטו ונבעטו והקצר לא אחר להגיע. יכולה לנסוע עם זוג חברים לטייל ולחזור עם קשר הדוק יותר ויכולה לחזור ברוגז (חברה שיצאו עם זוג חברים ממש טובים קרה להם הדבר).  לא כל חיכוך או חיבור חייבים להיות מאותה סיבה שנכתבה לעיל.
ואני רק כתבתי בלי ציניות ובלי לרדת על משהו או לבקר ,מה דעתי ומה עשיתי. 
לצפיה ב-'סתם שאלה'
סתם שאלה
04/08/2018 | 15:13
138
אחרי שתעברי דירה את מוכנה  לשכן את חמותך שלוש שנים אצלך?
נראה לי שאת ובעלך קצת הגזמתם, ניצלתם את טוב ליבה של חמותך ועוד יש לך טענות.
אין דבר כזה זוג שאינו יכול כלכלית לממן שכר דירה, אלא אם יש נכות כלשהי.
 
לצפיה ב-'מה ציפית? שתתעלקי על חמותך ותתנחלי אצלה והיא תקבל את זה?'
מה ציפית? שתתעלקי על חמותך ותתנחלי אצלה והיא תקבל את זה?
06/08/2018 | 11:07
116
 
אני בכלל לא מבינה איך ולמה היא הסכימה שתגורו אצלה מלכתחילה. מי גר עם ההורים מי? ועוד זוג נשוי?
אתם שניכם חסרי אחריות וילדותיים.
אין לכם כסף אפילו לשלם חשבונות ושכר דירה ואתם מרשים לעצמכם להיכנס להריון?
בקיצור, חלאס לבוא בטענות למשפחה של בעלך.
הבעיה אצלך ואצל בעלך.
 
לצפיה ב-'טוב שלא הצעת לזרוק את חמותך מהבית שלה כי היא מטרד'
טוב שלא הצעת לזרוק את חמותך מהבית שלה כי היא מטרד
11/08/2018 | 13:40
58
תגידי תודה שהיא מוכנה לארח אותך ועוד עם ילד בדרך.
אתם על סף מעבר דירה? אז תמצאו פתרון ביניים עד שתעברו את הסף,
תגורו באיזושהי מלונית, תשכרו דירה לטווח קצר, תגורו כל אחד אצל ההורים שלו....
אם את לא רוצה להיות גרושה תפסיקי להציק לבעלך על היחס של אמא שלו אליו גם אם הוא לא נראה לך. את מבינה מצויין שהוא לא יכול לתקן את היחס הזה ואת סתם מציקה לו. אם תמשיכי הדרך היחידה שלו לתקן את הבעיה היא להפרד ממך.
 
מצפה למצוא פה תמיכה? בגלל זה הכנסת את הסיפור הלא רלוונטי על ההפלה? כדי להצטייר מסכנה?
התמיכה היחידה שאני יכולה לתת לך זה לא להביע את דעתי על זוג שלא מסוגל לכלכל את עצמו ולהתארגן על חייו ובכל זאת מנסה להביא ילדים לעולם
לצפיה ב-'הייתי מאוד שמחה אם הורי כלתי '
הייתי מאוד שמחה אם הורי כלתי
26/07/2018 | 07:25
35
597
היו בקשר מסויים איתנו.
 
ראיתי סוגים שונים של קשרים בין מחותנים ואהבתי את אלה שיש ביניהם קרבה גם אם מעטה. אני חושבת שזה תורם גם לבני הזוג ולנכדים.
 
אני לא אוהבת שנכנסים לי לקרביים ולא מאלה שאוהבים קומונות. יש לי מלא חברים  ומשפחה גדולה מאוד משני הצדדים ואני מאוד מאוד עסוקה, לומדת בלי הפסקה, עובדת ויש לי לא מעט תחביבים וכאמור משפחה ענקית וזה די והותר עבורי אבל אני רואה בחיוב קשרים כאלה  כי לדעתי מורידים מתח ומועילים כאמוור  לקשר אפילו בין בני הזוג, הנכדים ובכלל. כך אני רואה את זה. מנימום לברך ברכת חג שמח,  או משהו במשפחה חולה להתקשר מתוך נימוס, פעם במיליון שנה לחגוג ימי הולדת או חג וכו'. גם אם לייט.
.
 בעבר ניסיתי ליזום ולא הרגשתי רצויה אז הנחתי לזה והשלמתי אבל, כשנולדו הנכדים הרצון צף מידי פעם. היום חשתי על כך יותר מתמיד:
אציין שהנכדים ואני מחוברים מאוד מתוקף העזרה התמידית שאני מתבקשת ועוזרת. ללא הרף לעומת הצד של כלתי שכמעט ואינו נותן יד (מרגיש בטוח בכל מקרה)..  אבל אין תלונות ונהנית מזה. אלא מה, גיליתי כמו בכל שנה, כי זו השנה השישית ברצף שחוגגים לכל נכד יום הולדת בבית עם הצד של משפחתה כולל גם הדודים ואנחנו לא מוזמנים. כשאני מגלה זאת בדיעבד,  אכשהו תמיד תרוצים להתחמק, "לא, זה סתם משהו קטן. לא, לא היה מתוכן. לא, רק עשינו את זה ואת זה וגם השנה כאשר שאלתי למה לא הוזמנו הסבים אמרה: "לא יהיה משהו מיוחד וישעמם לכם כי אתם לא מכירים". (???).
בקיצור ובמילים אחרות, אנחנו רק לעזור ובזה נגמר הסיפור שלנו. מרגישה מאוד רע עם זה. עם כל אהבתי לנכדים ואהבת הנכדים כלפינו חשה פתאום שכל הקשר הזה וההשקעה מיותרים כי אם קשה לקבל הזמנה פשוטה ליום הולדת הנכדים שאנחנו בשבילם ועבורם בהתאם לדרישותיהם והנאתנו, אם לא חושבים על הרגש שלנו ברגע שמגלים,   אז מי אנחנו בכלל?
 
לכן דעתי, אילו היה קשר מסוים עם  הוריה, זה לא היה קורה. היה דיבור, הייתה הערכה, הכרות עמוקה יותר ואמפטיה ואולי האימא שם הייתה אומרת לה "תזמיני מתוך כבוד ולו כי היא אוהבת ועוזרת עם הנכדים".
 
אגב, הבן שלי שומע את שאלתי, (תגיד לי, למה שוב אנחנו לא מוזמנים ליום הולדת הנכד/ה?) מגמגם משהו, פוטר בלא יודע ויוצא מיד מהבית. (משלים עם המצב) לאחר ימים נרגעת והפעילות למען נכדיי האהובים ומשפחתם חוזרת....
לצפיה ב-' מבינה אותך,'
מבינה אותך,
26/07/2018 | 08:59
10
241
עצוב מיותר וחבל--
אבל אני הייתי "עוקפת" אם הילדים אצלך ואת שומרת עליהם--
תזמיי את אחותך (זו שכיף לך איתה,)עוד חברה עם נכדים,
ותחגגי להם ימי הולדת, אפילו הייתי משקיעה עם מישהו שיארגן עוד
כמה ילדי שכנים.
ברגע האחרון בלי להודיע מראש, תגידי לבן שלך לבוא--
ושיחגוג איתך לילדיו. 
אח"כ תשאלי אותו אם משעמם היה לו, תגידי שלא שעמם לך,
במקום ליל לקשר שאנשים לא מעונינים, תיצרי כיף איתם,
לא רק לעזרה אלא להנאה שלך ושל הנכדים.
אולי כשתשחררי את "החלומות" הלא ממומשים, ותהי ממה שאת בוחרת לעשות
הכל ישתנה.
לצפיה ב-'בלי רשות ההורים? זה יעליב אותם ברמות. לא?'
בלי רשות ההורים? זה יעליב אותם ברמות. לא?
26/07/2018 | 09:33
6
227
יודעת, זה חלום שלא יתממש לדעתי ומנסה לשחרר. לעתים מצליח ולפעמים צף...
ותודה:)
לצפיה ב-'בלי רשות? '
בלי רשות?
26/07/2018 | 17:48
5
181
על מה רשות? על להרים אותם על כסא ולשיר היום יום הולדת?
ולקנות מתנה. ברצינות לזה צריך רשות?
להזמין את אחותך את צריכה רשות מהם?
,נו באמת....
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
28/07/2018 | 14:48
3
148
שלתכנן יום הולדת ולהודיע עליה ברגע האחרון יכול להוות בעייה כי אולי  יש להורים תוכניות שהם קבעו לפני כן.. המונח לבקש רשות ש"יש פיתרון" השתמשה בו לא מתאים במקרה הזה, הכוונה היא לתאם... 
אבל אם כבר העניין של בקשת רשות הועלה - אז כן, את אמורה לבקש רשות מהילדים שלך על כל דבר שאת עושה עם הנכדים שלך, כי הם לא הילדים שלך ואת קבלת ההחלטות את צריכה להשאיר להורים. יכול להיות שיהיו דברים שלא ישנה להם שאת תעשי או תחליטי אבל כל דבר שאת עושה איתם, את צריכה קודם לבקש את רשותם...
לצפיה ב-'הנדים שלה'
הנדים שלה
28/07/2018 | 19:23
1
129
הם לא הילדים שלה--זה לגמרי נכון,
שחוגגים יום הולדת לא עושים שום פעולה נגד רצון ההורים--
היא לא חוטפת אותם מההורים היא מקבלת אותם לשמירה עליהם.
את מתעלמת מהעלבון שלה שהוא כפול--להזמין אותה לחגיגה שהם עושים--
ומוזמנים לשם משפחת הכלה ומשפחת הבן מודרת--
אבל בעזרה לשמירה על הילדים משפחת הבן מגויסת ולא משפחת הכלה.
מה נגד ההורים? לקנות כתר על הראש? להרים על הכסא? לשיר היום יום הולדת?
לקנות מתנה? מה בדיוק מצריך הודעה מוקדמת, מה בדיוק צריך לבקש רשות?
להזמין את אחותה צריך רשות?
אסור לשמוח ולהראות שהיא משתתפת עם הילדים ביום הולדת?
באמת באמת שאינני מבינה מה הבעיה. 
זה אפילו לא מתגרה ולא מתריס.
היא רוצה להיות שותפה למשהו ממש מקובל.
 
לצפיה ב-'מיכל, מסכימה עם מה שכתבת מה גם, שאני יכולה'
מיכל, מסכימה עם מה שכתבת מה גם, שאני יכולה
30/07/2018 | 04:15
142
לעשות זאת בערבי שבת כשבאים אלי לארוחה בלאו הכי למשל
לצפיה ב-'בדרך כלל מבקשת רשות על כל דבר גם אם'
בדרך כלל מבקשת רשות על כל דבר גם אם
30/07/2018 | 04:13
85
לאחר נראה מוגזם עד שלי נראה מטריד....
לפעמים יש הרגשה שאני עם ערוץ קשר פתוח רק כי צריכים אותי ואני מתגמשת יותר מהצד השני... 
לצפיה ב-'צודקת. אני עושה חשבון יותר מידי על מה האחר חושב...'
צודקת. אני עושה חשבון יותר מידי על מה האחר חושב...
30/07/2018 | 04:08
18
לצפיה ב-'מיכל, כמו שכתבתי לחובטת השטיחים, '
מיכל, כמו שכתבתי לחובטת השטיחים,
29/07/2018 | 07:11
2
116
האם זה לא יראה "להעביר אלי את השליטה?" כי לדעתי הכל משחקי אגו. שמתי לב שהיא מאוד מציבה גבולות גם אם לא הגיוניים בעליל ולו כדי להגיד בעקיפין, "אני האימא ואני מחליטה גם אם זה לא הגיוני". לפעמים זורמת וכשזה מאוד צורם אומרת: "אוקיי, אז אני לא אתם כרגע".
לצפיה ב-'אגיד לך מה נראה לי--'
אגיד לך מה נראה לי--
29/07/2018 | 09:07
1
98
אם הניתוח שלך נכון--את נשמעת פוחדת.
ואני על זה מצטערת בשבילך ועוד יותר בשבילה ובשביל היחסים ביניכן.
הבן שלך מותר לה--את מותרת--אבל כשצוברים---
בסוף זה מתפוצץ וגורם הפסד כפול ומכופל. כי אז השיח מקבל סגנון
של התחשבנויות וזה קטנוני.
 
איזו שליטה את לוקחת או מה את מתערבת כשאת חוגגת בבית שלך
לילדים יום הולדת? 
מה את חטפת אותם? מה לקחת מהם משהו?
את שמחה איתם ועושה פעילות של יום הולדת--מה בדיוק הבעיה.
 
בדיוק ההפך מההתנהגות שלה--מה הבעיה שתאכלי
חתיכת עוגת יום הולדת שגם ההורים שלה אוכלים?
את יכולה להיות שם לומר שלום ולא להתקשר לשיחה, מה הפחד?
היא חולת שליטה עליך? למה?
בבית שלה--על בעלה--כמה שעואב --תשתקי, אבל בבית שלך את הגברת--
בבית שלך את משחקת מונופול ויום אחר משחקת ביום הולדת,
עם משחק הכסאות, במה זה פוגע בשליטה שלה.
בכלום בכלום בכלום.
מותר לך לחגוג ולהנות.ולא רק לעבוד אצלם.אצלה.
לצפיה ב-'צודקת. כמו עכשיו שאני שומרת בבטן כמה'
צודקת. כמו עכשיו שאני שומרת בבטן כמה
30/07/2018 | 04:25
73
דברים שיש לי...
כן. היא מנסה לשלוט כפי הנראה ולהראות שהנכדים הם שלה בלבד. שהבן שלי כבר שלה בלבד. שהיא שולטת בהם ולא אני ואין לי זכות להמרות את פיה (אמרתי את זה ומדגישה שלמרות הכל מצליחה לשמור איתה על יחסים טובים כי ככה צריך להיות ולא בא לי ברוגז וסכסוך גם כי אני לא בנויה לזה וגם כי ככה צריך וככה אהיה בקשר עם הבן והנכדות....) אלא שכשאין לה ברירה היא מודעת לאהבתי ומשתמשת בשירותיי ויודעת שקשה לי לסרב. היה כבר משבר כזה והערתי ושוחחתי איתה על כך אבל חוזר על עצמו. בכל פעם יש תרוץ אחר "תמים"...יום אחד מקווה שתתאפס כי יום אחד אבין שאי אפשר להיות כל כך מושפלת ודחויה ולעבוד חינם (לא בדיוק חינם כי זוכה באהבת נכדיי ...)
לצפיה ב-'הבעיה זה לא הקשר עם המחותנים, אלא עם בנך'
הבעיה זה לא הקשר עם המחותנים, אלא עם בנך
26/07/2018 | 09:29
6
195
איזה מין בן עושה יום הולדת לילד, ולא מזמין את האמא, את הסבתא של הנכד?
 
אני הייתי מבררת עם הבן
 
אם הוא חושב שאת כזאת בן אדם בלתי נסבל - למה הוא נותן לך להיות עם הנכדים?
 
או שהוא יגיד לאשתו שבלי אמא שלו אין מסיבה.
או שהוא יארגן עוד מסיבה. שאליה הוא יזמין את הקרובים שלו. שיתאמץ קצת.
לצפיה ב-'נכון מאוד. גם אם אומרים לו שזה רק לצד אחד יכול'
נכון מאוד. גם אם אומרים לו שזה רק לצד אחד יכול
26/07/2018 | 09:41
4
191
לסדר את זה כך שנשתתף או נעשה בנפרד.
 
בררתי עם הבן. אמר: "הם החליטו שלא מתאים יחד (???)" אמרתי שאני רוצה שגם לי תהיה מזכרת ולנכדים תהיה מזכרת עם סבתא מהצד האחר ולא רק לצרכים חיוניים. אמר: "תעשי"
 
הייתי עושה אבל יודעת שזה יתקבל כהשגת גבול.
 
הם יודעים שאני לא בלתי נסבל (יש לי מינוסים כמו לכל אדם ותלוי מה מתאים להם) כי המשמורות שאני עושה הם רבים. אבל משהו שם לא ברור לי.
 
פעם שוחחתי אתו על כך ואמר: "כן, אפשר " (עוד מסיבה לצד שלנו) וזה לא קרה...לא רוצה לקלקל מערכת יחסים אז שיהיה אבל פרקתי סתם כי תוך שעיינתי פה הרגשתי לפרוק קצת מהרהורי לבי.
 
מציינת שעם כל זה, היחסים ביני לבין כלתי מצוינים . השתפרו ואנחנו כמו משפחה אמתית וזה עושה לי טוב ושתינו גם אני וגם היא, משתדלות (גם אם על פניו). בקשר לימי ההולדת משהו לא ברור (אולי לא רוצה להציב גבולות ...אולי הוריה לא מעוניינים להכניס אחרים והם זוכים....לא יודעת).
לצפיה ב-'בפעם נבאה שמתקרב יום הולדת של אחד הנכדים'
בפעם נבאה שמתקרב יום הולדת של אחד הנכדים
26/07/2018 | 15:04
3
179
תזמיני אלייך לארוח רגיל (ערב שבת, ארוחת שבת...) ויום- יומיים לפני תתקשרי לכלתך ותשאלי אם יש משהו שהיא רוצה שתביאי לילד ליום הולדתו. תגידי שבגלל שאת לא מוזמנת לאירוע "רישמי" את רוצה במפגש הקרוב לציין את יום ההולדת ולהביא לילד מתנה. כמובן תצייני את זה עם עוגה ושירי יום הולדת, כסא מקושט או כל דבר אחר שבא לך...
לצפיה ב-'תודה. וזה לא יהיה לעקוף או לקחת את השליטה בידיי?'
תודה. וזה לא יהיה לעקוף או לקחת את השליטה בידיי?
29/07/2018 | 07:06
2
34
לצפיה ב-'להכין עוגה ולתת מתנה זה בהחלט סביר וחביב'
להכין עוגה ולתת מתנה זה בהחלט סביר וחביב
29/07/2018 | 09:03
1
105
זה מה שעושים אצלנו. לא לכל ילד במשפחה עושים מסיבה. 
 
אבל אם מגיעים לסבא וסבתא בשבת שקרובה לתאריך יום ההולדת - אז יש עוגה, ובתחילת הארוחה אומרים מל טוב, ונותנים מתנה.
 
לא קוראים לזה "מסיבה". 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/07/2018 | 04:07
15
לצפיה ב-'נכון הייתי אביבקיץ". אמרתי לו את זה. אמרתי בשלב מסוים'
נכון הייתי אביבקיץ". אמרתי לו את זה. אמרתי בשלב מסוים
29/07/2018 | 07:14
103
כשהייתה סיטואציה נכונה לכלתי ("אני טובה רק כשאתם צריכים?" זה מעליב וכו' וכו'" ) וזה לא עוזר. בכל שנה יש תרוץ והבן שלי זורם אתה. גם לו אמרתי שהוא אשם ושלא ייתן שזה יקרה אבל מה אני יכולה לעשות? לסכסך? לא בא לי....
לצפיה ב-'מעליב'
מעליב
26/07/2018 | 10:03
1
159
את צודקת ועוד איך מעליב מאוד.
לא צריך להיות כך. לא מבינה למה צריך להיות כך.
אנחנו החמות ביום אחד קיבלנו כובע לא רצוי..ואפילו "מאוס" 
מנסים לידחוק אותנו...
גם לי יש כלה שמנסה לידחוק אותנו..המשפחה שלה חשובה! הקשר איתם חשוב! כל הזמן הם מוזמנים וכל הזמן הם ברקע. ואותנו המעט שנפגשים..גם את זה מנסה למנוע בתירוצים שונים ומשונים. אין התאמצות קטנה ככלה במשפחה חדשה להתערבב ולו מהמעט ולו מן הנימוס. מאיפה החוצפה הזו..אני שואלת. גם אנחנו הינו כלות. האם אנחנו העזנו להתנהג כך? היה כבוד לאנשים מבוגרים. היה כבוד למשפחה חדשה שנכנסים אליה.
גם אני מוצאת את עצמי חסרת אונים מול כלתי.  כועסת על בני שלא נותן לנו את המקום שלנו ..ובעקבות אי רצונה להיפגש..מיישר קו איתה. וכאילו מוותר עלינו.
לי כבר אין מילים מהמצב המוכתב הזה.
אני בכל זאת מייעצת לך לנסות כן לדבר עם כלתך. ולהראות שאתם כן מצפים להזמנה בימי הולדת של הנכדים. ויום הולדת בטח לא משעמם אתכם . ופשוט לענות על כל תירוץ חלש ועלוב..
גם לי יש את הקונפליקט הזה..מצד אחד אני אמרת אשתוק ולא אומר כלום.. ומצד שני יש דברים שמכעיסים...שאם לא אומר כלום לגבי התנהגותיה...אני בעצם משלימה עם כל התנהגות שלה.
האם אנחנו מתוך כבוד מתוך ההבנה שלנו כבוגרות..בגלל הרצון שלנו ליחסים טובים צריכים כל הזמן לשתוק ולקבל כל התנהגות של כלה? האם אפשר לדרוך עלינו כחמות..בלי להתחשב ברגשות שלנו?
אני חמה שלא מתערבת בכלום. .מכבדת אוהבת. אבל מקומם אותי שאין התאמצות לבוא אלינו שאין התאמצות להיפגש יותר ויש התחמקויות. כן תגידו שאני צריכה לפנות לבן שלי. הבן שלי לא רוצה מריבות בבית. הוא מיישר קו. כדי שיהיה שקט בבית.
תיזכרו כלות יקרות. גם אתם תקבלו את הכובע המאוס הזה ביום מן הימים.. 
האם אנחנו כחמות חדשות צריכות לקבל יחס לא הוגן בגלל כל האמירות על יחסים של חמות כלות וסטיגמות של עבר..
תתחשבו גם ברגשות של אחרים..ולא רק ברצונות שלכן
לצפיה ב-'לאני, מודעת לעובדה הזו שיש כלות שונות כפי שיש חמיות שונות'
לאני, מודעת לעובדה הזו שיש כלות שונות כפי שיש חמיות שונות
29/07/2018 | 07:21
98
כלתי ביחסים ממש טובים איתי גם אם מתוך אינטרס כי אני עושה עבורם המון גם אם זה עולה לי בלבטל תור לרופא או פגישה עם לקוח והעיקר שירווח להם. אז לא רוצה לקלקל את זה. המצב ביני לבינה השתפר לא מעט והיו בנינו שיחות שקיפות מלאה אבל הקטע של ימי ההולדת וגם האנטי מול הוריה שזה פחות מפריע אבל היה נחמד אם היה אחרת, זה קצת מביך, מעליב ועצוב. 
אני יודעת שהבן שלי אשם לא מעט. הוא היה צריך להיות אסרטיבי בעניין ולהגיד "עצרו". יש את הוריי וכו'. אבל יתכן ואני בצער כותבת, הוא חלש, הוא לא רוצה בלאגנים, הוא לא אסרטיבי ומעדיף להתעלם מההורים שיקבלו אותו בכל מצב ולא לעשות סקנדל בבית ובצדק חלקי. יש דרכים. מקווה שהעיניין הזה יפתר.
לצפיה ב-'זה אפילו לא קשור להוריי כלתך'
זה אפילו לא קשור להוריי כלתך
26/07/2018 | 11:19
1
173
לפעמים המרחק והעומס בחברים ומשפחה, גורם לזה שאין קשר בין מחותנים. זה קורה ולפי מה שכתבת על עצמך, חייך מספיק מלאים כדי לא לחוש בחסרונם. אבל כשזה נוגע לנכדים, זה באמת לא יפה. צריך לשתף ולקרב. לא לנהוג, כאילו הם איזו קליקת עילית סגורה שהכניסה אליה בלתי אפשרית. בכל זאת, אלה גם הנכדים שלכם. 
 
זה יפה שבנך רוצה שלום בית, אבל צריך לספר לו שזה מגמתי ופוגע. זה אפילו לא קשור להתערבות בחייהם, או במה שהמחותנים עושים. מגיע לכם לחגוג עם הנכדים ולפנק אותם. הרי לקבל עזרה הם יודעים הוא וכלתך. צריכים גם לתת הזדמנויות, שהמפגשים יהיו של כיף, לא רק של טיפול. שיארגנו עוד יום הולדת לצד שלכם, אם להגיע לזה הסגור של המחותנים, זה בלתי אפשרי. או שיודיעו למחותנים, שהשנה הם רוצים אתכם גם כן במסיבה. זה הרי עבור הנכדים, אז למה לא? 
לצפיה ב-'צודקת. לגבי הקשר עם המחותנים אני'
צודקת. לגבי הקשר עם המחותנים אני
29/07/2018 | 07:27
84
פחות מתעסקת אבל הערה שולית שאם היה קשר כלשהו גם קשר נימוסין כזה היה נחמד. דווקא יצא לי לשוחח על כך לא מזמן עם הכלה והיא אמרה שאין להם כלום נגדי אבל ככה הם. עסוקים בחייהם ולא מעניין אותם. (שואלת את עצמי, אז מה כל ההתלהבות שלה לעשות למענם בהצדעה ולצאת מגדרה בכל אירוע ובקשה?). הנחתי לזה וכאן הייתה הערה על מה שחשבתי שיכול להיות נחמד. 
 
לגבי יום ההולדת זה לא פטור. נראה מה לעשות. הם כן מביאים לי המוןן את הנכדים למשמורת. הם יודעים שאני מוותרת על דברים חשובים מאוד שלי למענם והכל מסתדר אבל כשמגיע הרגע שדוחקים אותנו במקרים כמו יום ההולדת, מרגישה אכזבה ועלבון 
לצפיה ב-'כשטיפלתי בילדים (זרים) אהבתי להביא להם מתנות ביום ההולדת'
כשטיפלתי בילדים (זרים) אהבתי להביא להם מתנות ביום ההולדת
26/07/2018 | 19:55
2
145
ולחגוג איתם בהכי קטן והכי כיף.
את שומרת על הילדים בבית שלך או שלהם?
 
לצפיה ב-'משתנה. לרוב אצלי. יודעת שאני יכולה אבל שלא יראה'
משתנה. לרוב אצלי. יודעת שאני יכולה אבל שלא יראה
29/07/2018 | 07:29
1
94
כעקיפת סמכות. לא בא לי לריב (ואולי מהאופי הזה שלי הבן שלי מושפע לטוב ולרע)
לצפיה ב-'אם הילדים אצלך באותו יום תאספי אותם מהמסגרות, תכיני עוגת '
אם הילדים אצלך באותו יום תאספי אותם מהמסגרות, תכיני עוגת
29/07/2018 | 18:28
71
שוקולד קטנה תקני מתנה ותחגגי בקטן, את זה ילדים הכי אוהבים.
הבן והכלה יעלבו, לדעתי הם צריכים אותך כמו שאת אותם אז זה יעבור להם
לצפיה ב-'מאוד מבינה אותך...'
מאוד מבינה אותך...
27/07/2018 | 17:31
5
166
כשהיינו בארץ, היה קשר חביב יחסית בין 2 זוגות ההורים ועכשיו כבר בקושי יש קשר, אולי שיחת טלפון פעם בשנה לכבוד איזה חג וזו אשמת שני הצדדים כי אף אחד לא מזמין ומחכים שהשני יזמין.
 
לגבי ימי הולדת וכו'- זה באמת לא לעניין במיוחד אם זה למשפחה המורחבת. אני חושבת שזה בדיוק המקום לשאול את בנך לגבי זה ולומר שזה מאוד מעציב אותך ואם אפשר כן לעשות משהו שיכלול את 2 המשפחות.
לצפיה ב-'ניסיתי לעשות לא מעט מחוות להראות רצון טוב למשל'
ניסיתי לעשות לא מעט מחוות להראות רצון טוב למשל
29/07/2018 | 07:33
4
132
פורים משלוח נחמד. התקשרתי להגיד חג שמח. הזמנתי לארוחות כמה פעמים וכלום. הם הגיעו, ענו ובזה הסתיים הסיפור אז הנחתי לזה.
שאלתי ושוחחתי ולא הייתה תגובה עניינית. 
לצפיה ב-'אני מאוד מכבדת אותך'
אני מאוד מכבדת אותך
29/07/2018 | 08:00
1
117
על כך שאת משתדלת להצניע לכת, לא להתערב, לא להכביד וכו'. אבל יש דברים שהם פשוט לא בצדק. בייחוד שאת מתאמצת ככה עבורם, על חשבונך אפילו. 
אם לא מתאים שתגיעו כמשפחה לצד של הכלה ליום הולדת של נכד, מארגנים יום הולדת אצלכם כדי שתזכו גם לחגוג. לא רק שזה בזכות, זה גם המעט שהם יכולים להעניק לכם חזרה, על כל העזרה שאתם נותנים. וזה לגמרי לגיטימי לקבול על כך לדעתי.
לצפיה ב-'כך הצד שלי חושב ולא הצד שלה. לה זה נראה '
כך הצד שלי חושב ולא הצד שלה. לה זה נראה
30/07/2018 | 04:33
80
לגיטימי ולא מתאים שנהיה נוכחים שם. שוחחנו על כך פעם כשממש צרם לי או היה בסמיכות לבקשת משמורת מצדה וחשבתי שלמדה על אופיי ועל רגשותיי וחשיבות העניין אך לא השתנה דבר.  יוצא שבכל שנה נעלבת, כועסת בסמיכות ליום ההולדת ולאחר כמה ימים נשכח (למען הבן והנכדות) עד לשנה הבאה
לצפיה ב-'הציפיות שלך כנראה פוגעות בך'
הציפיות שלך כנראה פוגעות בך
29/07/2018 | 11:04
1
118
כתבת  "הזמנתי לארוחות ולא היה כלום"
 
מה זה "כלום"? 
 
היה נעים? נהנית עם הנכדים? אז למה זה  "כלום" ?
 
אולי את לוחצת מדי. אולי לא נעים לבן ולכלה שבכל פעם שהם מגיעים, אז מאחורי כל אירוח של יש גם תחושת חמיצות.  אולי הם מרגישים שכל מה שאת עושה זה רק כדי לקבל אחרכך משהו (מה בדיוק? )
 
את נהנית לארח? להכין משלוח מנות? אז תיהני מהנתינה, תיהני מהמפגש.
 
את לא נהנית להכין משלוח מנות? אל תכיני
 
 
 
לצפיה ב-'נהנית ועוד איך למרות שלא תמיד מתאפשר ויש זמן פנוי אבל'
נהנית ועוד איך למרות שלא תמיד מתאפשר ויש זמן פנוי אבל
30/07/2018 | 04:53
98
יש מחוות שעושים גם משום שסתם בא ולעיתים גם כדי לשמור על קשר, להתקרב... 
 
לא היה כלום, לא נוצר קשר מינימאלי מצדם ...יש צפייה מסוימת אך  מתפוגגת כשעושים אירוע לנכדים למשל ואיש מהצד שלה (אולי היא צעירה ולא מבינה ולא חושבת בוגר מספיק?) לא נראה שאכפת לו שהצד האחר לא מוזמן, לא מעורב.
 
לגבי משלוחי מנות באמת הפסקתי כבר לתת. כך גם לגבי ארוחות שניסיתי לעשות עד לפני זמן מה..  ציינתי שעשיתי זאת   כדי ליצור קרבה, הערכה והבנה שאני שייכת. למרות שהבן שלי התחתן עדין יש לו הורים...לא נתתי או הזמנתי עוברי אורח. הפוסט שלי התחיל מכך שהיה נעים יותר אילו היינו בקשר קצת יותר קרוב ואם זה לא חבל אך זה מה שיש מה שכן מפריע זה עניין ימי ההולדת והאיפה ואיפה שנוהגים בנינו לבין הצד שלה. לפעמים אני שותקת ולפעמים מפגינה עלבון מתרחקת (מהר מאוד נשברת בגלל הנכדים והבן) והיו שיחות כאמור ולא עזר. 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'היה יפה מאוד אם תבליגי ותמשיכי הלאה'
היה יפה מאוד אם תבליגי ותמשיכי הלאה
31/07/2018 | 15:05
94
ולא תוסיפי בעיות אצל הזוג.
את הכאב שלך תביעי אצל יועץ יועצת-מטפל מטפלת.
ניסית ולא הלך ? תמשיכי הלאה ואת הכאב לפרוק אצל הנל.
בהצלחה
 
לצפיה ב-'המפסידים הגדולים הם בנך וכלתך... '
המפסידים הגדולים הם בנך וכלתך...
31/07/2018 | 17:27
97
קודם כל, אני ממש מבינה את הרצון והצורך שלך.... 
הוא טבעי ונכון וכל כולו מקורו בטוב.
הנשכרים הגדולים היו יכולים להיות בנך וכלתך.
את זה אני אומרת בתור מי שאצלה במשפחה המודל הזה ייושם באופן מלא.
ב-20 שנות נישואינו כל החגים נחגגו יחד. מעולם לא היתה לנו הדילמה של "בצד שלי" בצד שלך".
וזה כלל ברכות הדדיות לחגים שלא נחגגו יחד, ברכות לימי הולדת וימי נישואין.
(כשהילדים היו קטנים הייתי מפיקה כל שנה לוח שנה משפחתי שבו ימי ההולדת והנישואין של ההורים משני הצדדים וכל צאציהם, כלומר גם גיסים וגיסות ובני דודים של ילדיי..... כך כולם ידעו לברך את כולם.... זה היה רגע לפני שהסמארטפונים השתלטו על החיים. מצד שני, היום כל ההתראות האלו בפייס...)
לשנים, כשאמי נפטרה ואבי חלה, כשהיינו נוסעים לחו"ל והיו איתו בעיות- מי שתמיד קפץ אליו לראות מה קורה, להביא קניות או סתם לארח חברה- אלו היו החמים שלי.
 
הייתי רוצה להגיד לך שמאוד התאמצנו כדי שהמודל הזה יעבוד.
אבל האמת היא הפוכה לחלוטין. אף אחד לא "עבד בזה", וזה קרה לבד.
הם מעולם לא היו חברים. (פער גילאים ופער תרבויות גדול...)
אבל מהרגע הראשון חיבבו אחד את השני, היה קליק, היה הומור, ותמיד דרינק קטן שעשה לכולם שמח.
אני חושבת שזה התחיל סביב החתונה... אם לשחזר אחורה, הבסיס לקשר הזה כנראה היה בהבנה והסכמה מלאה של כולם שאין תחרות, שלא משווים, שכל אחד נותן לפי יכולותו ומקבל לפי צרכיו.
להורים של בעלי היו בערך פי 4 מוזמנים מלהורים שלי. ההורים שלי התעקשו להתחלק בהוצאות חצי- חצי.
בטענה שלא משנה מי הזמין את מי, השמחה היא משותפת, אנחנו שמחים באותה המידה- וכל האורחים מגיעים כדי לשמוח בשמחה המשותפת הזו.
אח"כ באו הילדים, וההורים שלי לא כל כך ידעו להתמודד עם טיפול ועזרה בנכדים... זה פשוט לא היה בשבילם. בעוד ההורים של בעלי ראו בזה משימת חיים.
ועדיין, המשיכה ההבנה שזה לא רלוונטי. שאף צד לא נותן ביחס למה שנתן הצד השני, אלא רק ביחס לרצון והצורך שלו....
 
יכול להיות שזה המקום שאתם או הם כשלתם בו? שיש בניכם יותר מידי התחשבנויות עבר?
גם בתיאור הסיטואציה את מכניסה הרבה אלמנטים של חשבון...
אני עוזרת עם הנכדים= מגיע לי להיות מוזמנת לארועים משפחתיים אצל המחותנים שלי.
כשהנושא עולה ואני כועסת- אני מפסיקה את השירות. (אמנם רק לכמה ימים, אבל ככה אני מביעה את חוסר השביעות רצון שלי מהעניין)
 
וגם, את מתארת את עצמך כאישה שחיה חיים עשירים ומלאים, מוקפת משפחה וחברים שאוהבים ואותך ורוצים את קרבתך..... את באמת רוצה להיות מוזמנת למקום מסויים רק מתוך כבוד?
את תהני להגיע למקום שלא רוצה בך, אבל הזמין בכל זאת כי הבת לחצה מתוך כבוד?
הכי לא. זה סתם יתקע אותך בסיטואציה ש"לא נעים לסרב" אבל גם לא נעים להיות שם.

מאיך שאת מתארת את הדברים יש מצב טוב שהמשפחה של כלתך פשוט לא בעניין שלכם. הם לא רוצים. 
זה לא אומר שאתם לא בסדר או משהו, אלא שזה פשוט לא מתחבר.
ואז כל הניסיונות שלך להלחיץ את הבן שלך סתם מביכים אותו ומעיבים על הקשר שלך איתו.
מה את רוצה שהוא יגיד לך? "אמא, ציפורה ומשה לא אוהבים אותכם ולא רוצים להזמין אתכם?" למה?.... למה הוא צריך לעמוד בסיטואציה הזו?
 
בקיצור, יש לך איזו פנטזיה נחמדה ויפה, שכנראה לא הולכת להתגשם.
הכי ייטיב איתך- לשחרר מזה.
 
 
לצפיה ב-'לבן שלך חסר טסטוסטרון. במקומך הייתי מארגנת לו כדורים או '
לבן שלך חסר טסטוסטרון. במקומך הייתי מארגנת לו כדורים או
31/07/2018 | 18:18
100
זריקות.
אם את מבטלת את עצמך ולא סופרת את עצמך, אך את רוצה שהם יספרו אותך?
הפכת את עצמך למשרתת שלהם וככה הם מתייחסים איך. וההורים שלה יוצאים מורווחים מכל צד: גם נהנים מהחיים שלהם בלי להתקע עם נכדים וגם בעדיפות ראשונה אצל בנך וכלתך. את מבטלת תוכניות ותורים לרופאים כדי שלבנך וכלתך יהיה מרווח (מה זה מרווח?הם הורים!!! שיועילו בטובם לגדל את מה יצרו!!!) והם בינתיים נהנים מחייהם תוך כדי שימת פס עלייך.
לצפיה ב-'כמו שאמרו הבעיה היא עם בנך ויותר מזה איתך'
כמו שאמרו הבעיה היא עם בנך ויותר מזה איתך
14/08/2018 | 22:29
10
אני מדי פעם מרפרפת כאן בפורום ויצא לי בעבר לראות פוסטים שלך, מאחר ויש לי רק את נקודת המבט שלך אז אני אתיחס אליה כאל אמת אבסולוטית.
לכן מעבר לזה שמתוך האמירות שלך עצמך מה שאני מבינה זה שאת קצת נודניקית וגם שיש לך נטיה במקום להגיד דברים ישירות לנסות לעקוץ ולקוות שיבינו. עדיין מה שיש כאן זו כלה שלא מחבבת אותך ולא ממש מתחשבת, ובן שלא ממש שם עליך מספיק בשביל להתעמת איתה. 
הבעיה האמיתית היא שאת מנסה ללכת על שברי ביצים בשביל שלא יכעסו עליך וינתקו את הקשר, רק שאת לא מכירה בזה שהקשר מאוד רופף ואת ממש נאחזת באויר. 
בהנחה שמה שאת מספרת זה נכון ולמעשה הקשר מתבסס על עזרה שלך עם הילדים, ומעבר לזה אין ביקורים שלהם אצלך, ואין הזמנה שלך לחגים, או ימי הולדת, אז שני דברים כאן ברורים, אחד זה שברגע שלא יצטרכו אותך יותר ישכחו ממך, והשני זה שגם הנכדים סופגים את התחושה הזו שאת חסרת חשיבות (ולא משנה כמה הם קשורים ואוהבים כרגע הם שמים לב שאת לא שם ביום ההולדת ושאת לא שם בארוחת החג, והם מפנימים מזה את המעמד שלך במשפחה). והסיבה שאני אומרת את כל זה היא לא בשביל להכאיב (ואני בטוחה שזה כואב) אלא בשביל שתביני שזה שאת הולכת על שברי ביצים לא באמת עוזר לך בטווח הארוך, כי יש פג תוקף על מערכת היחסים הזו. וברגע שהילדים יגדלו הקשר יצטמצם לטלפונים ופגישות נדירות, וגם הילדים עצמם לא באמת ישמרו על קשר כי לא מטמיעים בהם את הצורך בזה.  
כמו שאני רואה את זה הדבר היחיד שאת יכולה לעשות שאולי יעבוד זה להתעמת עם הבן שלך בצורה כנה אמיתית ומלאה, בלי עקיצות בלי ציניות ובלי מניפולציות. פשוט לבקש לדבר איתו לבד כמה דקות ולהגיד לו בשיא הכנות עד כמה כל ההתנהלות הזו פוגעת בך, עד כמה את מצפה ממנו הבן שגידלת ואהבת ליחס מכבד יותר, ולהסביר לו שההתנהלות שלו היא זו שקובעת איך המשפחה הגרעינית שלו תתיחס אליך ושכרגע האדישות שלו יוצרת מצב בו את מנוצלת ונפגעת.
וכן את צריכה לקחת בחשבון שיש מצב שהוא פתאום ישפוך קיטונים של תלונות עליך ועל ההתנהלות שלך מולו כילד ומולו ומול אישתו כזוג, ויכול להיות שיש סיבה אמיתית שהם מתיחסים אליך ככה ואז את צריכה לבחור אם לקבל ולהשתנות או להמשיך כפי שאת והכל ימשך כרגיל. 
יש גם סיכוי קלוש שהשיחה תכעיס אותו \ אותם ולמעשה הם יענישו אותך בנתק גדול יותר אבל אם זה מה שיקרה אז תהי בטוחה שזה פשוט הקדמה למה שהיה קורה גם ככה. 
לצפיה ב-'ל PAND76 '
ל PAND76
23/07/2018 | 20:23
7
259
לא הצלחתי להגיב בשירשור משום מה. 
אז אומר זאת פה
התגובה שלך אומצה בברכה ואנסה זאת מעכשיו והלאה. 
 
תודה 
 
לצפיה ב-'בהצלחה . רק אוסיף'
בהצלחה . רק אוסיף
24/07/2018 | 08:02
6
166
שלפני ואחרי שהכרתי את אישי, היה לי חלום על חמות חמה שאוהבת אותי כמו בת, מלמדת אותי לבשל את מיטב מאכליה ומודה לאל כל יום על כך שבנה בחר דווקא בי. ועל גיסות, שהן כמו אחיות נוספות. המציאות הייתה הכי לא כזו. וזה כאב נורא בהתחלה. בעיקר כי היחס הקלוקל נבע מכך ששפטו אותי לפי בנות הזוג הקודמות של אישי. לא ניסו אפילו להכירני לעומק. בשלב מסוים, פשוט החלטתי שזה לא סוף העולם. ב"ה יש לי אימא טובה ואיני זקוקה לאחת נוספת. יש לי אחים שאני מאוד קרובה אליהם תודה לאל ובעל שמשוגע עלי. בד"כ, הגישה הזו היא מה שתביא אנשים קרים להתאפס על עצמם. שוב, בהצלחה. 
 
לצפיה ב-'חלמת על חמות חמה שאוהבת אותך כמו בת'
חלמת על חמות חמה שאוהבת אותך כמו בת
25/07/2018 | 03:24
2
145
ומודה לאל שאת כלתה? אפילו בסרטי דיסני אין פנטזיות כאלה.
לצפיה ב-'יש משפט בצרפתית, שבתרגום חופשי, אומר'
יש משפט בצרפתית, שבתרגום חופשי, אומר
25/07/2018 | 12:05
154
"איש לא מסתובב עם תמונה של חמותו בארנק..." 
אבל יש גם סיפורים אחרים. לגיסתי למשל, שיש לה אישיוס מפה עד ראש פינה, יש חמה מדהימה ומפרגנת. לעולם לא אשכח איך במפגש המשפחות לקראת החתונה שלהם, היא הצהירה כמה מאושרת הייתה כשבנה וכלתה חזרו להיות בקשר אחרי שנפרדו ואז התארסו. ואיפה אני ואיפה זה. 
אבל אין להצטער על כלום. כמו שכתבת, ברוב המקרים זה אכן לא ככה.
לצפיה ב-'דווקא יש במציאת כאלה. מכירה חמיות מרוצות עד'
דווקא יש במציאת כאלה. מכירה חמיות מרוצות עד
26/07/2018 | 05:14
120
לגג עם כלותיהן. אחותי מברכת ומודה כל יום שיש לה את כלתה . חברה גאה בה ממש ורק משבחת. ואחות אחרת מביטה בה בעיניים אוהבות על מי שהיא. רואות את פעולותיה למען החמות,אחותי (וכן, יש לה הורים והיא מכבדת אותם ואוהבת מאוד). אפילו אני שחשבתי שהיא קצת סנובית, הבנתי שהיא אוצר לחמות.
 
יתכן, שכמו שיש חמיות לא משהו, יש כלות לא משהו. יתכן שזה עניין של מזל או כימיה או העולם מתנהל באופן טבעי בתן וקח, בגרות נסיון וילדותיות כי לפעמים נותנים ולוקחים ומפנים את הגב כאילו אינך קימת
 
אי אפשר להכליל.
לצפיה ב-'אלוקים נותן אגוזים למי שאין שיניים. אני'
אלוקים נותן אגוזים למי שאין שיניים. אני
26/07/2018 | 04:51
2
155
הפוך. יש לי חלום (עדין) שכלתי תאהב אותי ולא תפלה לרעה מהצד שלה. עושה הכל למענה וכלום לא עוזר
לצפיה ב-'עצוב לי לשמוע.'
עצוב לי לשמוע.
26/07/2018 | 07:41
1
142
אבל לך הייתי נותנת אותה עצה, כמו שנתתי לכלה שחמותה קרה אליה. פשוט להפסיק לחפש את קרבתה. וגם להפסיק לעשות עבורה. בייחוד כשזה הכל. 
 
המון פעמים, כשאנחנו טובים מדי, זה משיג המטרה ההפוכה. מזלזלים בנו.
לצפיה ב-'תודה וזה ממש נכון. גיליתי זאת'
תודה וזה ממש נכון. גיליתי זאת
26/07/2018 | 08:23
125
רק עכשיו. זה לא רק לכלה. גם לחברים ולמשפחה ולכל אדם. כשאתה טוב מידי יש נטייה לזלזל לצערי
לצפיה ב-'ההבדל בין עצה להתערבות '
ההבדל בין עצה להתערבות
16/07/2018 | 13:12
16
363
באיזו מידה אתם פתוחים לקבל עצה מבני המשפחה הסובבים אותכם?
האם אתם רואים בזה התערבות וביקורת או שדווקא פתוחים לשמוע כי בכל זאת זו המשפחה שלכם ורוצים בטובתכם?
 
מה נחשב בעינכם כביקורת? האם זה תלוי במי שנותן את העצה וההרגשה שלנו לגביו? למשל אם קשה לנו עם החמות והיא תגיד משהו שהוא על תקן עצה- ניקח את זה כאמירה ביקורתית בגלל הרגשות שלנו כלפיה.
לצפיה ב-'נזכרתי בחמותי '
נזכרתי בחמותי
16/07/2018 | 17:30
5
264
כל פעם אחרי שהיתה פותחת את הפה להגיד משהו רע, היתה אומרת בתמימות מעושה "מותר לי להגיד את דעתי".
עצה נותנים (לעניות דעתי) או כשהתבקשה עצה במפורש, או למי שאנחנו ביחסי חברות איתו, או שזה ענין של פיקוח נפש.
וכל עצה שאינה במקומה, היא ביקורת. אז אם את וחמותך ביחסי חברות, זכותה לתת לך עצות. אם אתן ביחסים קורקטיים, אז עצות אינן במקום כמו שאינן במקום לזרים ברחוב.
לצפיה ב-'תיארת במדויק את אחותי '
תיארת במדויק את אחותי
16/07/2018 | 17:58
4
214
קוטלת כל בחירה או החלטה שלי, נכנסת ומתערבת לי בחיים ואז אומרת שהכל מכוונות טובות כי איכפת לה וכועסת אם אני לא משתפת פעולה
לצפיה ב-'אם היא היתה אחותי,'
אם היא היתה אחותי,
16/07/2018 | 21:13
2
187
הייתי עושה 2 דברים--
1)פשוט מתעלמת ברוב המקרים, גם אם שמעתי--
  לא שמעתי, ממשיכה לעשות מה שנראה בעיני, לא מגיבה ממש מתעלמת.
  מעבירה נושא, וצאת וזזה מהמקום--דיברה לעצמה, אפילו באמצע המשפט.
2)אם הסיטואציה  לא מאפשרת את ההתעלמות--עונה--סליחה לא שאלתי אותך,          תעשיי לעצמך מה שנראה לך, אני עושה מה שאני מבינה.
       בפעם הראשונה והשניה היתה בטח מגיבה בכעס.
   כונות טובות תשמרי למשפחה שלך--הביקורת שלך לא נעימה לי
     והכונות שלך לא מענינות אותי.
בתחילה תיעלב ואח"כ תתרגל.
לצפיה ב-'אחרי שנים שנעלבתי וכעסתי, עכשיו מתעלמת '
אחרי שנים שנעלבתי וכעסתי, עכשיו מתעלמת
17/07/2018 | 00:58
1
175
ומבינה שזה שלה.
אם הייתי מקשיבה לה- הייתי מפסידה את הייעוד שלי בחיים.
לצפיה ב-'גם אני בהתחלה התרגזתי, אבל'
גם אני בהתחלה התרגזתי, אבל
17/07/2018 | 12:19
135
מתישהו זה התחיל להצחיק אותי (לא הכי מנומס), וכל פעם ששמעתי את המשפט הזה פשוט פרצתי בצחוק בלתי נשלט.
לצפיה ב-'גם אחותי :). יש נושא חם כרגע קשור '
גם אחותי :). יש נושא חם כרגע קשור
21/07/2018 | 16:50
93
לבן  ומשפחתו והיא לא מפסיקה להעביר עצות וביקורת על המהלך שהולכים לעשות. כאילו משהו ביקש את דעתה או עזרתה.
לצפיה ב-'לא מצאתי בהכרח'
לא מצאתי בהכרח
16/07/2018 | 21:16
3
129
קשר בין עצה לביקורת--
עיצה ניתנת לפני מעשה, ביקורת ניתנת לאחר מעשה.
עיצה שומעים, מקבלים או לא מקבלים, 
ביקורת--היא מעמד שיפוטי שאין לאחרים זכות לעשות אותה,
אלא בשיחה אישית על דבר מסוים. לא באופן גורף.
 
לצפיה ב-'גם ביקורת יש מי שנותנים לפני מעשה'
גם ביקורת יש מי שנותנים לפני מעשה
16/07/2018 | 21:41
2
141
בלא מעט מקרים זה מגיע במסווה של עצה או הבעת דעה, אבל זו ביקורת.
 
יש לי קרובות משפחה שאני נמנעת מלשתף אותן בדברים מסוימים, ומשתדלת להוביל לכך שהן לא יחשפו לזה ע"י אחרים, כי הן מסוגלות להתקשר אלי ולהגיד "שמעתי שאת"... ולהסביר לי למה זו טעות. זה קרה גם במקרים גדולים כמו התנהלות בנושאי תעסוקה ודירה, וגם בדברים קטנים כמו חופשה בחו"ל או אירוח של חברים, וזה ממש לא לעניין. נכון שאני לא חייבת לקבל את ה"עצות" שלהן או את חוות הדעת שלהן, אבל עצם העובדה שזה מועלה בהקשר לנושאים שקשורים אך ורק אלי, זה מעיק. היות שאני בחורה  מנומסת אני לא נוהגת לענות "זה לא עניינך והביקורת שלך מיותרת" אלא מנסה לשנות נושא שיחה. זה לא תמיד עובד.
לצפיה ב-'שני דברים לדבריך--'
שני דברים לדבריך--
16/07/2018 | 22:50
109
הראשון--את עצמך כותבתשאת נמנעת מלשתף, כי כשאתת משתפת היא מבקרת--
אז ראשית זה כן לאחר מעשה--או ליתר דיוק לאחר שחשבת וקבעת--
גם אם לא בצעת בפועל--ואז היא מיעצת ועוקצת--שזו ביקורת--
אז נכון לגמרי לא לשתף.
השני--גם לבחורה מנומסת--מותר לומר בסגנוננה ולבחור את
המילים שמתאימות לה--הביקורת לא נעימה לי, לא שואלת מה לעשות רק שיתפתי,  גם בחורה מנומסת לא נותנת שיצליפו בה כשלא נעים לה.
אגב, אני אשה מנומסת ביותר, אבל יש לי הגבולות שלי בסיבולת מול מכאיבים
למינהם--אם לא נוח לי פשוט מתרחקת.
נימוס לא מחייב הכאבה ופראיריות.
לצפיה ב-'זו כבר לא עצה ולא דעה והרבה מעבר לביקורת. '
זו כבר לא עצה ולא דעה והרבה מעבר לביקורת.
17/07/2018 | 08:33
126
זו שתלטנות לשמה. אלה מתנשאים שמחפשים לנהל את החיים לאחרים, כדי להאדיר את עצמם וכשאחרים "עושים מה שהמלצתי להם", הם מרוצים ששוב השליטו רצונם והוכיחו שהם הכי הכי.
לא חייבים לענות בחוצפה. אפשר לומר: "תודה, אנחנו מסתדרים" ולהעביר מיד נושא.
 
החמות שלי תמיד תפתח ב: "אני לא רוצה להתערב, אבל..." ואז תמתח ביקורת. לפני כמה חודשים, באחד הביקורים אצלם, שמה לב למתיחות כלשהי ביני לבין אישי. היא לא תעז להתערב בזוגיות של גיסתי ובעלה, אבל אלינו צלצלה בערב איזה 5 פעמים ולא עזר שסיננו אותה. למחרת תפסה אותי על הבוקר בעבודה והתחילה לדבר עמי על כך. 
הודעתי לה בתקיפות: "אנחנו זוג נורמלי. לא הראשון שרב ולא הראשון במשפחה שראית שרב. מותר לנו וגם מותר לנו שלא יתערבו בזוגיות שלנו".
היא מיד נסוגה. 
 
 
לצפיה ב-'אני אוהבת לקבל עצות. קצת קשה להגדיר מה זה עצה ומה ביקורת'
אני אוהבת לקבל עצות. קצת קשה להגדיר מה זה עצה ומה ביקורת
17/07/2018 | 14:33
103
הסיבה שמלכתחילה נכנסתי לפורומים, זה כשחברה סיפרה לי על פורום להורים לתינוקות. מאד שמחתי ללמוד מנסיון של אחרים.
 
 
איך מגדירים את ההבדל בין עצה לביקורת?
 
אולי ביקורת מגיעה עם שיפוטיות, ובעצה אמיתית  - אין שיפוטיות.
 
נדמה לי שאין כרגע מישהו שבאופן גורף אני לא מוכנה לשמוע ממנו אף עצה. מקסימום - העצה עוברת לי מעל הראש ואני לא מתייחסת.
 
 
 
לצפיה ב-'כשמגדלים ילדים מתרגלים לתת הוראות'
כשמגדלים ילדים מתרגלים לתת הוראות
18/07/2018 | 11:58
114
הילדים בהתחלה נאלצים לציית.
 
ככל שהם מתבגרים, צריך לעבור לעצות, שהן בעצם הצעות שאין חובה לקיימן, רק כדאי.
לחלק מהאנשים קשה לעשות את המעבר.
הם כבר התרגלו לתת הוראות.
ככל שמתבגרים הילדים פחות ופחות מצייתים להם.
 
ואז אתה נתקל באדם שחייב, פשוט חייב לתת הוראות במסווה של "עצות" ומתמרמר בכל פעם מחדש על כך שלא מקשיבים לו, ולא מבצעים את מה שהוא אמר או באדם שפשוט מתפרץ בכעס על מי שרק נותן לו עיצה  שהוא כלל לא ביקש.
 
הראשון שוכח שזה כבר לא הזמן והמקום לתת הוראות, והשני שכח שזו רק עצה שלא חייבים להקשיב לה או לקיימה
לצפיה ב-'ובאופן אישי, אני אוהבת לקבל עיצות'
ובאופן אישי, אני אוהבת לקבל עיצות
18/07/2018 | 12:12
99
רק החוכמה היא לדעת ממי לקבל עיצה ובאיזה נושא.
 
ובכלל, כשאני צריכה, אני זו שמבקשת.
בשאר הזמן, תודה, אבל אני מסתדרת לבד.
 
אני עד היום זוכרת את אחת העיצות הגרועות שקיבלתי בחיי.
עיצה שלא נאמרה בצורת עיצה אלא בצורה מכוערת שגררה מריבה ענקית אחרי.
אם הייתי מקשיבה לעיצה הזו, כנראה שעד היום הייתי משלמת משכנתא על דירה בגני אביב בלוד.
 
בלי לזלזל, הרבה ממי שקנו שם התאכזבו מאוד.
בנוסף, זה היה מקשה עליי מאוד בכל תחום בחיים, ובזמנו לא היה לי אפילו סכום התחלתי למשכנתא כי הייתי צעירה מאוד וממש לא בעניין של משכנתאות.
 
ייתכן שבכלל הייתי מפגרת בתשלומי במשכנתא ונאלצת לבסוף להפסיד את הדירה ונכנסת לחובות.
 
ה"מחמאות" שקיבלתי מנותן העיצה שלא הסכמתי עם דעתו לא נשכחו עד היום. זה היה מעליב ופוגע
לצפיה ב-'ממה שלמדתי בחיי עד כה'
ממה שלמדתי בחיי עד כה
19/07/2018 | 09:31
141
כמובן שיש עניין של תוכן ואופן, אבל בגדול -
ביקורת היא רק ביקורת. מבחינה זו אין הבדל בינה לבין עצה.
משתיהן אני נפגעת אם אני מרגישה שיפוטיות ברקע. אם אין שיפוטיות - אין לי בעיה עם ביקורת או עצות. כל אחד זכאי לדעתו, ומזל שאנחנו חיים בחברה דמוקרטית שמאפשרת ריבוי דעות.
 
התמזל מזלי: ראשית, ככל הנראה אני חיה בסביבה פתוחה מאוד. שנית, אני לרוב מאוד בטוחה בעצמי. מספיק בטוחה כדי להבין שיש לי אפשרויות בחירה וכדי לאפשר לעצמי ללמוד. אני הרבה פחות פתוחה לביקורת / עצות בנושאים שאני לא בטוחה לגביהם, או שהם לא הבחירה הטבעית שלי אלא נאלצתי להם.
לצפיה ב-'מזדהה עם המשפט האחרון לא '
מזדהה עם המשפט האחרון לא
21/07/2018 | 16:45
84
משום שהיא חמות אלא משום הרגש שיש כלפיה.
תלוי גם באיזה אופן נותנים עצה ומי האדם וכמה העצה הגיונית.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תלוי באדם המייעץ/מבקר'
אני חושבת שזה תלוי באדם המייעץ/מבקר
23/07/2018 | 23:26
61
גיסתי הגדולה, מייעצת כל הזמן. בכל פעם, כל מה שתגיד מתקבל אצלי בברכה. משהו מרגיש לי שהכל בא מאהבה, מאכפתיות. קשה לי להסביר את זה. היא תמיד אומרת מה דעתה ואני אף פעם לא נעלבת. ההיפך, זה תמיד מתפתח לשיחה כיפית ומחוייכת.
 
לעומת זאת, כשגיסתי הקטנה פותחת את הפה, כ-ל דבר שהיא תגיד מתפרש אצלי כביקורת שהמטרה שלה להקטין אותי. הדרך נראית לי מגעילה ואגואיסטית.
אין לי הסבר ברור למה שיוצא לה מהפה. או שזה טמטום או רוע. לכן אני במאה אחוז מהמקרים מחייכת ומתעלמת.
לצפיה ב-'איך נכנסים ללב החמה '
איך נכנסים ללב החמה
15/07/2018 | 01:55
13
286
רציתי להגיב לכל המשיבות בשירשור קודם.
קודם כל תודה על התגובות והעצות. 
למה ניסיתי לחבק? כי היא התלוננה על כך.. עכשיו זה נעשה בצורה מכאנית ומוזרה. אף פעם אף אחד לא התלונן על דבר כזה בפניי.. אני מחבקת כשאני מרגישה צורך ולא בכח... רק שפה התלונה שלה מאלצת אותי לחבק. ולא בגלל שלא חיבבתי אותה אלא בגלל שלא הספקנו להכיר טוב מספיק . 
להחזיר באותו מטבע ולהתעלם זה לא מטבעי, אני רוצה יחסים טובים ושלמים , משפחתיים. 
בפעם האחרונה שנפגשנו היה נוראי במיוחד, היא הלכה לחדרה ופרשה לישון מבלי לומר שלום, לא הציעה לי לשתות, לא שאלה לשלומי או שלום ילדיי , ואני ניסיתי במשך רבע שעה לקשקש עד שהבנתי שאני במונולוג ולא דיאלוג ועדיף שאשתוק.. אז היא פרשה .
החצי השני מספר שעם בנות זוג קודמות דחברה וקישקשה והבעיה בי שאני משדרת משהו .. ולכן מקבלת חזרה את זה. 
ואני חושבת שהדבר היחיד שאני משדרת עבורה זה איום לקחת אותו ממנה .. כי הם גרים יחד ונח לה .
חוץ מזה תמיד כיבדתי במעט הפעמים שנפגשנו, ולא הייתה סיבה אחת לקרירות הזו, הדבר היחיד הוא תחושת הפחד שלה לאבד אותו. 
אז נשאר לי רק לקוות שזה יחלוף לה. 
אמרתי לו שיגיד לה שהוא נשאר לגור איתה ושהוא לא עוזב... אולי זה יעזור לה לשחרר קצת .. היא מבוגרת ופוחדת, אני מבינה את זה.. 
מבינה הכל.. 
יחד עם זאת..
קצת מאכזבת קבלת הפנים הזאת.
הלוואי שהיה אחרת 
לצפיה ב-'שלום לך,'
שלום לך,
15/07/2018 | 05:23
1
150
ראשית, תודה ויפה שחזרת והגבת לתגובות.
שנית--את לא יכולה לשנות מצב, את רק יכולה ללמוד להגיב אליו.
ניסית, את רוצה אחרת--אבל זו היא--ותצטרכי--ללמוד להתרחק לבד במקום להפגע.
הדבר היחיד שלא נעים לי לשמוע--זה התתגובה של הבן--
שאומר"את משדרת משהו..." זה אומר שהוא חושב או יודע שאת הגורם--
סוג של האשמה שממה שכתבת את לא רוצה בזה.אז למה?
לי זה היה מדליק נורה אדומה--
ומה זה אומר שהוא ממשיך לגור איתה? גם את שם? או שזה יהיה הסידור,
משהו לא ברור.
לצפיה ב-'תגובה '
תגובה
23/07/2018 | 06:53
56
התרחקתי באמת, לא התקרבתי לשם מאז. וגם הסברתי לו מה אני מרגישה וגם את הרציונל מאחורי זה שלדעתי מאוד נח לה שהוא שם לשמור עליה ולטפל בכל המסביב ולכן היא לא מתלהבת מהרעיון שמישהי תקח אותו ממנה. 
הוא לא ממש יודע איך להגיב , אמר שזו פעם ראשונה שנתקל במצב כזה איתה. 
ניסינו לגור תקופה קצרה יחד, הוא חזר אליה .. בתקופה הקצרה הזו , שבועיים שלושה היא עשתה מספר דרמות והוא חזר לשם (אבל לא רק בגללה הוא חזר גם בגלל שיקולים כספיים) 
כמעט נפרדנו וחזרנו 
ובינתיים טוב לנו ככה , אבל העתיד לא ידוע 
לצפיה ב-'אתם מתכננים לגור שם אחרי שתתחתנו?'
אתם מתכננים לגור שם אחרי שתתחתנו?
15/07/2018 | 11:34
2
62
לצפיה ב-'אין סיכוי '
אין סיכוי
23/07/2018 | 06:55
1
70
יש לי בית משלי. 
כבר גר אצלי שבועיים שלושה וחזר לבית אימו. אם תהיה חתונה (והוא הציע אבל אני כבר לא הכי בטוחה שאני רוצה) נצטרך לגור במקום אחר 
לצפיה ב-'אמרת לו שיגיד לה שהוא לא יעזוב את ביתה'
אמרת לו שיגיד לה שהוא לא יעזוב את ביתה
23/07/2018 | 09:40
63
התכוונת לכך שתתחתנו רק אחרי שהיא תגיע ל120?
 
די מקאברי
לצפיה ב-'נראה לי שעלית על הבעיה. תברחי'
נראה לי שעלית על הבעיה. תברחי
15/07/2018 | 13:58
7
174
.."ואני חושבת שהדבר היחיד שאני משדרת עבורה זה איום לקחת אותו ממנה  כי הם גרים יחד ונח לה".. - זה בדיוק זה.
 
היא כבר בגיל השלישי.
גם אתם כבר לא צעירים.
אם אני זוכרת נכון, זה כבר פרק ב'.
 
תביני, את לא מעניינת אותה.
את רק מפריעה לה.
אין לה אשליות כבר.
היא רק חוששת על הרכוש ופוחדת להישאר לבד.
 
אני גם ככה לא מאמינה בקשר עם גבר שחי אצל ההורים בכזה גיל.
 
זוגיות לא תהיה לך פה.
אולי שלישייה.
אולי תמצאי את עצמך מטפלת סיעודית בשם האהבה לבן הזוג שלא מסוגל להתמודד לבד.
 
ברצינות, מציעה לך לברוח.
טוב לא יצא מזה
לצפיה ב-'מסכימה, במיוחד אם הם גרים ביחד'
מסכימה, במיוחד אם הם גרים ביחד
16/07/2018 | 13:02
2
149
נשמע שהיא ממש מרגישה מאוימת וככל שהוא לא יציב לה גבולות או ימשיך לגור איתה בבית- זה אומר שאת בקשר זוגי שהוא שלישייה.
לצפיה ב-'שלישיה '
שלישיה
23/07/2018 | 07:03
1
70
אני לא אפריע לה והיא לא תפריע לי
כבר ויתרתי אצלי בראש על חיים משותפים איתו כל עוד האמא והילדים והגרושים שלנו מפריעים לנו... וכולם די נגד הרעיון שנגור יחד, אין לי כוחות נפש להלחם בעולם. 
הכי טוב כרגע לחיות ככה.. אני יוצאת לה מהפריים ולא דורכת שם אם לא הוזמנתי על ידיה. וגם לא פונה אליה אם היא לא פונה אליי. 
ונראה לי שיהיה לנו ככה שקט וטוב 
לצפיה ב-'תשמעי, זה ממש לא נשמע טוב.'
תשמעי, זה ממש לא נשמע טוב.
23/07/2018 | 17:01
54
ליתר דיוק, הבחור הזה לא נשמע טוב.
מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לפני שאת מכניסה את מר בחור הביתה.
 
לך יש בית, לו לא.
הוא לא מציע לך דבר, אבל נורא נוח לו שאת איתו.
ואת מוכנה להתפשר.
מישהי אחרת היתה זורקת אותו מכל המדרגות אחרי שהוא היה מאשים אותה על כך שהיא לא מספיק מתאמצת למצוא חן בעיני אמא שלו.
 
לו יש ילדים, ומזונות, וגרושה על הראש.
אז נשאר לו מעט מאוד להעניק לך.
ואת מוכנה להתפשר על הכל, בשם האהבה.
לפחות תדאגי שלא תיאלצי יום אחד לוותר על חצי מהבית שלך חלילה.
לצפיה ב-'או שאולי להיפך'
או שאולי להיפך
21/07/2018 | 10:04
1
105
אולי לאמא המבוגרת, שפעם עוד ניסתה להיות נחמדה לחברות של הבן, נמאס מהבן המבוגר שחי אצלה ועוד מצפה ממנה לארח חברות מזדמנות
 
בכל מקרה - מסכימה איתך לגבי האמירה על גבר מבוגר שחי אצל אמא, ומנהל ביחד איתה את חיי החברה שלו... כשאנשים מבוגרים חיים אצל ההורים מכל סיבה שהיא - הם מנסים בדרך כלל לעצב חיים עצמאים ונפרדים. לא מצפים מאמא להיות חלק מהמפגשים.
 
לצפיה ב-'יש בזה משהו '
יש בזה משהו
23/07/2018 | 07:06
18
לצפיה ב-'הבעיה ש... '
הבעיה ש...
23/07/2018 | 06:59
1
75
אני אוהבת אותו. והוא שלעצמו בלי כל הדרמה של אמא שלו והילדים והגרושה והכסף וכל הכאב ראש מסביב, הוא שלעצמו זה האחד והיחיד .. לא רוצה אחר. 
אני חושבת שפשוט אצטרך לחכות 
אולי עוד 20 שנה יהיו לנו חיים ביחד
כרגע כולם מפריעים לנו מדי 
ולגור יחד זה רק יהיה סיר לחץ 
לצפיה ב-'סתם כך....'
סתם כך....
23/07/2018 | 07:41
72
אם נעים לכם הביחד באופן הזה, אזי מה רע?
אם אתם מצליחים להתראות באופן שמספק אתכם,
יוצאים לבילויים משותפים, נוסעים לטיולים, נהנים,
ואת משוכנעת שאת לא רוצה מישהו אחר---
אז לא בכך שום רע.
רק חשוב שתדעי, שאת םנויה לעצמך, והוא פנוי לעצמו--
ואז יש סיכוי לשינוי בקשר--אין מחויבות.לאף אחד מכם לצד האחר,
השאלה אם גם זה לא מפריע לך--או את רוצה איתו איזו שיחה בנידון.
לצפיה ב-'לא קשור לנושא הפורום'
לא קשור לנושא הפורום
01/07/2018 | 18:25
35
869
אבל  זה הפורום שנראה לי הכי מתאים להעלות בו את השאלה שלי:
 
יש לי אבא שלא מפסיק להעיר לי על ההתנהלות בבית על האופן שבו אני מסדרת ומנקה. כל פעם שהוא נכנס אלי יש לו הערות . ניסיתי להגיד לו שיפסיק להעיר לי אבל הוא לא מבין, לפעמים אני חושבת שיש לו איזשהי בעייה אבל זו לא אשמתי ואני לא צריכה לסבול מזה.
רציתי לשאול מה אפשר לעשות בקשר לזה?
אשמח לעיצות
תודה
לצפיה ב-'כמה אופציות לתגובה,'
כמה אופציות לתגובה,
01/07/2018 | 18:47
5
301
בתנאי שאת יודעת שככה הוא עושה ולא לוקחת ללב.
אמר ונשאר אפילו לא ליד האוזן.
הוא לא חי בבית שלך--ושם את מתנהלת לפי ראות עיניך--
ואז--
פעם את לא שמעת ולא מגיבה,
פעם אומרת--וואוו תודה עם חיוך סרקסטי,
פעם--תגובה צינית--טוב שאמרת--איך הייתי יודעת בלי שתגיד,
לאתצליחי לחנך אותו וגם אין צורך--ככה נדמה לו שהוא נוכח--
לעצמך את יכולה להחליט איך להתיחס.
לצפיה ב-'לצערי אני לוקחת ללב'
לצערי אני לוקחת ללב
01/07/2018 | 18:55
4
292
כל מה שההורים שלי אומרים, הפכתי להיות ילדה קטנה, שכל הערה הכי קטנה של ההורים שלי מעצבנת ומפוצצת אותי. אני כבר לא מסוגלת לחיות איתם יותר....
 
לצפיה ב-'מה פירוש'
מה פירוש
01/07/2018 | 18:59
3
243
"לאיכולה לחיות איתם יותר?"
את גרה אצלם? הם אצלך?את בעלת משפחה עצמאית?
לצפיה ב-'הם עוזרים עם הילדה'
הם עוזרים עם הילדה
01/07/2018 | 19:06
2
270
 וכשהם באים לאסוף גם אותה גם אם זה לחמש דקות, ההרגשה היא שהם מתנחלים אצלי ומציקים לי גם כשזה לא נכון.  אני חושבת שזאת תוצאה של מיאוס... וכשהם באים תמיד יש תלונות...
לצפיה ב-'מצטרפת לאמירה'
מצטרפת לאמירה
01/07/2018 | 21:09
222
של "חייבת להגיב".תותרי על העזרה הזו--
זו בסיכומו של דבר לא עזרה--
אם את נפגעת ולא טוב לך--מיותר.
בעד קצת כסף (גם אם קשה ל"בזבז") שקט נפשי ורוגע--שוה מיליונים.
להם תאמרי מצאתי סידור תודה. בלי להסביר,
הם בטוח יתגעגעו ויבררו מה קרה. אל תמהרי לתת הסבר.
אחרי כמה פעמים--תגידי--אתם לא עזרתם לי--העלבתם אותי,
הערתם, לא היה נעים--אז לא תודה.
כמה שביקשתי די--לא עזר. אתם הורים שלי מכבדת אבל רוצה רגיעה.
ונגמר.
 
לצפיה ב-'אני מניחה שאת לא יכולה לוותר על העזרה'
אני מניחה שאת לא יכולה לוותר על העזרה
02/07/2018 | 07:19
206
אז במקום שהם יבואו לקחת את הילדה או להיות איתה אצלך, תביאי את הילדה אליהם.
לצפיה ב-'לא להזמין אותו לבית שלך'
לא להזמין אותו לבית שלך
01/07/2018 | 18:54
237
אלא רק לבוא אליו. זה פחות או יותר מה שאנחנו עושים.
לצפיה ב-'תקלי על עצמך וגם עליו'
תקלי על עצמך וגם עליו
01/07/2018 | 21:52
222
אני חושבת שהוא כבר בגיל שאי אפשר לשנות או להסביר.
הוא ככה.
 
פשוט הגיע הזמן להבין שגם הורים לפעמים טועים בגדול.
שגם הם לא מבינים בכל דבר.
 
צמצמי קצת את המפגשים איתו עד שתתחזקי ויהיה לך כוח להתמודד עם האמירות שלו.
לפעמים עדיף להתנהג כאילו יש לך אוזניות על האוזניים ולשמוע רק מה שנוח לך.
לצפיה ב-'לקח לי 20 שנים ללמוד לא לקחת ללב'
לקח לי 20 שנים ללמוד לא לקחת ללב
02/07/2018 | 07:56
20
272
אבא שלי אותו הדבר - כל פעם שמגיע אלינו הבייתה יש לו הערות על הסדר והניקיון בבית שלי, על "הרגלי עקרת הבית" החסרים שלי ועוד. בשיאו הוא היה מעביר לי יד על משקופים ומעל המקרר ומעיר, אבל גם בלי להסחף עד כדי כך, יש לו הערות על הכל.
אני כמוך - לוקחת כל דבר שההורים שלי אומרים (ובעיקר שאבא שלי אומר) ללב, ומרגישה כמו ילדה נזופה בת 8 אחרי כל פעם כזו.
כל פעם אחרי שהם היו הולכים הייתי בוכה לבעלי שנמאס לי מהההערות של אבא שלי. ובעלי, בצדק, היה אמור שאבחר - או להגיד לאבא שלי שיפסיק להעיר או שאפסיק לקחת ללב.
זה לקח 20 שנים, והרבה עבודה עצמית, עד שהחלטתי שאני לא לוקחת ללב.
זו אני. אלו הרגלי הסדר והניקיון שלי. אם הם לא מוצאים חן בעיניו - זו בעיה שלו ולא שלי. בפעם האחרונה שהעיר לי על ניקיון עניתי (בחוצפה שהפתיעה גם אותי) שכנראה שהוא לא עשה עבודה טובה בללמד אותי הרגלי סדר וניקיון, אם ההרגלים שלי לא עומדים בסטנדרטים שלו, ואת כל הטענות הוא צריך להפנות לעצמו. מרגע זה והליך אני לא מתייחסת.
זה עדיין אבא שלי, ועדיין חשובה לי דעתו, אבל בנושאים שהחלטתי שאני בטוחה בהם (כמו נושא סדר וניקיון) - ההערות שלו הפסיקו לעניין אותי. לא מוצא חן בעיניו - מוזמן לבוא ולסדר לי, או לממן לי עוזרת שתנקה יותר טוב ממני.
לצפיה ב-'מזדהה. אמא שלי ככה'
מזדהה. אמא שלי ככה
02/07/2018 | 12:47
19
273
שתהיה בריאה עד 120.
יש לה מרץ.
מה שהיא מספיקה בשעה, בנאדם לא מספיק ב 10 שעות.
תני לה לתקתק ארוחה ותקבלי אירוח ברמה של 5 כוכבים.
 
ובכל זאת, אני מזמינה אליי לארוחות חג.
לוקחת על עצמי את הבישול וההכנה.
 
הבית שלי אף פעם לא יהיה נקי כמו שלה.
הבישול שלי אף פעם לא יהיה טעים כמו שלה.
ובכל זאת, הם טובים מספיק. ובא לי לפנק.
מאהבה.
 
אז.. עם השנים היא למדה לא להעיר.
אני רואה שהיא ממש משתדלת.
אני לא מרשה לה לנקות אצלי.
מכריחה אותה להיות אורחת ולהתפנק.
לא מסכימה שהיא תביא אוכל, אבל היא מתעקשת להביא.
"רק קצת, ממילא הכנתי".
ותכלס, טעים ברמות.
 
לפעמים בא לי לצרוח.
אני עדיין מקטרת לפעמים אחרי שהיא הולכת.
נעלבת בדיעבד.
אבל.. התרגלנו.
 
תקראו לזה מלחמת הפולניות..
לצפיה ב-'למה מפריע לך שהיא מביאה אוכל?'
למה מפריע לך שהיא מביאה אוכל?
03/07/2018 | 17:18
18
194
אם היא רוצה, למה לא?
לצפיה ב-'לפעמים זה יכול להיות מעצבן. שאת טורחת לארח ומבשלת'
לפעמים זה יכול להיות מעצבן. שאת טורחת לארח ומבשלת
04/07/2018 | 10:32
17
192
ואז באה מישהי שהיא בגדר אורחת, וגונבת את ההצגה עם התבשילים המוצלחים שלה, כאילו לא בונה עלייך שתארחי כמו שצריך. וגם - במקום שאת תקבלי את הקרדיט, שוכחים ממך והוא עובר אליה. אני פעם אירחתי את כל משפחת בעלי בחג שנפל על יום ההולדת שלו. ממנה ביקשנו רק איזה תבשיל שהוא אהב במיוחד. במקום היא הביאה שלושה. אני אישית לא נפגעתי. הכנתי מספיק, כך שאף אחד לא היה רעב וכולם יכלו גם לקחת הביתה. 
לצפיה ב-'אה, זה עניין של תחרותיות.'
אה, זה עניין של תחרותיות.
04/07/2018 | 10:54
16
174
אני כל כך לא בעניין של בישול שהקונספט של להתחרות במישהו זר לי לגמרי. מבחינתי אם מה שבישלתי יוצא כמו שצריך, זה כל מה שחשוב. אם מישהו אחר מביא משהו טוב - זה רק מוסיף. אין לי שום עניין שישבחו את הבישולים שלי או שיתנו לי קרדיט עליהם - ואני באמת גם לא מבשלת שום דבר מסובך במיוחד. בעיקר חשוב לי שכולם ישרדו. כשאני מארחת מישהי הרה, למשל, זה מלחיץ אותי ואני מקפידה מאוד שלא להזיק לה בשום צורה  כשאני מכינה סלט לכמות גדולה של אנשים אני בודקת וטועמת כל ירק ומשתמשת רק במשובחים ביותר. פעם יצא לי סלט פלפלים במקום סלט ירקות רגיל כי רק הפלפלים עברו את המבחן .
לצפיה ב-'זה לא ענין של תחרות,'
זה לא ענין של תחרות,
04/07/2018 | 15:31
15
149
זה ענין של לשמור "על המקום" שלי בבית שלי.
ככה אני מבינה את זה.
כשאני מגיעה אל כלותי--ואני מציעה לעזור--הן מבקשות להכין בעצמן.
מכבדת--זה הבית שלהן, הן מארחות ורוצות להרגיש בטוח בבית שלהן.
מה הבעיה לאפשר?!
לביתי הגדולה ז"ל --אנחנו הגענו ואני הכנתי--היא שנאה מטבח--
אבל אצלה היתה סוכה גדולה--וכולנו הצלחנו להיות בה--היה ברור שאני מבשלת.
מה שחשוב בכל מצב כזההוא הפתיחות והאפשרות שכל אחד ירגיש טוב
בבית שלו, במקום שהוא בוחר.
 
אגב, סלטפלפלים --אני מכינה כאן כל שבוע--זה מרענן וטעים.
 
 
לצפיה ב-'השאלה שלי הייתה אליה - למה היא'
השאלה שלי הייתה אליה - למה היא
04/07/2018 | 15:47
14
148
לא מעוניינת שאמא שלה תביא אוכל. ברור שבהינתן שהיא לא מעוניינת רצוי לכבד את זה. רק רציתי לדעת מה הסיבה שזה מפריע לה שהיא תביא.
לצפיה ב-'מקוה שהיא תחזור ותענה,'
מקוה שהיא תחזור ותענה,
04/07/2018 | 15:59
11
116
אבל אני מבינה--שאם היא מארחת, בבית שלה, היא 
טורחת ועמלה, ומצפה שיהנו ממה שהיא מכינה,
היא לא צריכה להיות בתחרות--כדי להרגיש שאולי
אמא לא סומכת עלי, שאכין מספיק, שיהיה טעים מספיק,
שיוגש אסטתי מספיק--ויוצא בהרגשה של הבת--שיש כאן ביקורת סמויה,
הקטנה--שלא נעימה.
 
מה האמא רוצה--להוכיח שהיא יודעת היא לא צריכה , נכון?
לעזור היא התבקשה שלא--נכון?
אז למה להדחף? אםלא בשביל להגיד--אולי אני אתמוך אם תתפשלי.
כ"כ מיותר.
לצפיה ב-'אני לא הייתי מרגישה את הדברים האלה'
אני לא הייתי מרגישה את הדברים האלה
04/07/2018 | 16:15
10
121
אם אמא שלי הייתה מביאה מאכלים, אבל מצד שני מלכתחילה גם לא הייתי אומרת לה לא להביא. אני לא רואה באירוח מפגן של יכולת, ולכן לא רואה בסיוע לאירוח פגיעה באותו מפגן. 
לצפיה ב-'אגיד לך,'
אגיד לך,
04/07/2018 | 17:34
9
103
לא זכיתי להתמודד עם הענין בתור בת או כלה,
אבל אם כ"כ הרבה בנות וכלות מרגישות כך. אפשר לקבל זאת כעובדה,
ואפשר לא לדחוק ולהציק ולבנות מערכת יחסים לא מעיקה 
אלא רגועה ונעימה.
כחמות--אין לי בעיה להתארח ולהנות מכישורי הכלות החמודות שלי בכל תחום.
והבנות כל אחת בוחרת מה נוח לה--ואני כאן משתדלת לאפשר ולהיות נוחה.
אז את לא נעלבת ואני לא התמודדתי--זו איננה ראיה.
וגם לא נראה שיש דרך אחת לראות את הדברים ואיך להרגיש.
כיף לך שאת נהנית מהעזרה.  
 
לצפיה ב-' לא אמרתי שאמא שלי עוזרת לי...'
לא אמרתי שאמא שלי עוזרת לי...
04/07/2018 | 17:41
8
137
אמרתי שאם היא הייתה עוזרת, זה לא היה מפריע לי...
אני לא מכירה הרבה בנות וכלות שמרגישות כך. למעשה, מי שאני מכירה מהדור שלי שמחים לקבל עזרה באירוח, ומי שאני מכירה שמסרב הוא מהדור מעליי.
לצפיה ב-'כנראה שאת לא מכירה את המצב שבו ביקשת במפורש שלא יעזרו'
כנראה שאת לא מכירה את המצב שבו ביקשת במפורש שלא יעזרו
04/07/2018 | 21:16
7
142
ואנשים התעלמו מהבקשה. 
אם אני מארחת ומבקשת מכל אחד להביא משהו קטן אז זה סבבה שיש גיוון וכל אחד מביא את מה שהוא טוב בו. אבל אם אמרתי במפורש שאני מכינה את האוכל ושלא יביאו ומישהו בכל זאת מביא אוכל זה זלזול בבקשה שלי וזלזול בי וביכולות שלי לארח. זה כאילו אומרים לי "אני יודעת שביקשת לא לעזור אבל אני לא מאמינה לך שתוכלי  להסתדר לבד אז אני אכפה את העזרה שלי וככה כולם יראו שאת לא יכולה לבד"
ואני די בטוחה שאני לא מהדור מעלייך 
לצפיה ב-'לא אמרתי שאין אנשים כמוך בדור שלי - רק שאני לא מכירה.'
לא אמרתי שאין אנשים כמוך בדור שלי - רק שאני לא מכירה.
04/07/2018 | 21:20
6
120
אני לא מכירה את המצב שבו ביקשתי במפורש שלא יעזרו, כי אני לא מבקשת כזה דבר.
כאמור, אני לא רואה ב"יכולת לארח" הישג מיוחד, ולכן אין דרך שמישהו יפגע בי כי הוא זלזל ב"יכולת שלי לארח". מבחינתי אני רוצה שהאורחים ייצאו מרוצים ובריאים, לא שהם ישבחו את יכולת האירוח שלי. אני לא מבדילה, למשל, בין מצב שבו אני מכינה את האוכל לבין מצב שבו יש קייטרינג או שמתחלקים במטלות. הכל היינו הך מבחינתי.
לצפיה ב-'נעים מאוד'
נעים מאוד
04/07/2018 | 21:26
5
117
אז למרות שאת לא מכירה עכשיו גילית שיש כמה כאלו ובאופן מפתיע לא כולם מרגישים כמוך. 
יופי לך שאת כל כך שלמה עם עצמך ובטוחה בעצמך ולעולם לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד. 
לצפיה ב-'הסיבה שציינתי שאני לא מכירה כאלה'
הסיבה שציינתי שאני לא מכירה כאלה
04/07/2018 | 21:33
4
119
הייתה שמייקל כתבה ש"אם כ"כ הרבה בנות וכלות מרגישות כך", ורציתי לציין שכנראה זה לא עד כדי כך נפוץ (אני לרגע לא מטילה ספק בכך שזה קיים).
אני לא "כל כך שלמה ובטוחה בעצמי" וכו' - אני פשוט לא מייחסת חשיבות מיוחדת לאירוח, כאמור, ולא רואה בו לא משהו להתגאות בו ולא משהו להתבייש בו.
לצפיה ב-'לדייק שני דברים,'
לדייק שני דברים,
04/07/2018 | 23:10
3
91
האחד--צחטטת את דברי, "כ"כ הרבה בנות" 
לא אמרתי שאני מכירה כ"כ הרבה בנות, אני מכירה את כלותי ובנותי וזה די מאוזן.
אבל אפילו כאן בשרשור, יש 3 נשים שכתבו על כך,
ואםתדפדפי לאורך התקופות תמצאי הרבה תלונות כאלה.ולזה התיחסתי
שכתבתי כ"כ הרבה בנות וכלות. 
אנחנו דנות בקשר של מערכות יחסים--האמירה שלי היתה אם יש בקשה,
כזו של "אל תביאו" בלי להבין מניעים. תכבדו ותהנו מיחסים טובים.
השני--זה שלך ארוח לא נמדד באשר להשג--זו את וזה בסדר,
לאחרות מרגיש אחרת. ולפעמים כדאי להבין שכל אחת יש לה צורך שלה,
ואנחנו שונות וזה בסדר גמור.
לצפיה ב-'אבל לרגע לא אמרתי שאין אחרות'
אבל לרגע לא אמרתי שאין אחרות
05/07/2018 | 05:56
2
86
שאצלן זה שונה. פשוט הסברתי למה לי זה לא משנה. ברור שיש כאלה שאירוח כן מאוד חשוב להן, מהווה מקור לגאווה וכו'.
לצפיה ב-'אז יש לי שאלה אליך'
אז יש לי שאלה אליך
05/07/2018 | 15:52
1
109
למה זה כל כך חשוב לך להבהיר (במספר הודעות) שאת לא רואה באירוח משהו חשוב, שבניגוד לאחרות שהגיבו פה את לא מרגישה צורך להוכיח את עצמך דרך אירוח ואת לא מבינה למה למישהי אחרת זה כן יהיה חשוב?
למה זה כל כך חשוב לך כשמישהי אחרת (או מספר נשים אחרות) מספרות על משהו שמפריע להן לציין שאת לא מבינה ולא מכירה נשים שזה מפריע להן? איפה זה שם אותך לעומתנו לדעתך?
לצפיה ב-'חשוב לי תמיד להבהיר למה הכוונה שלי - כי המטרה היא '
חשוב לי תמיד להבהיר למה הכוונה שלי - כי המטרה היא
05/07/2018 | 15:58
106
שיבינו אותי. במקור רציתי להבין מה מפריע לה בכך שאמא שלה מביאה אוכל, ואז התפתח דיון בנושא, בעיקר עם מייקל. כשמייקל אמרה שזה מאוד נפוץ, אמרתי שזה לא מה שאני מכירה (כלומר, לא רק אני לא מתייחסת כך לאירוח, גם האנשים שסביבי מהדור שלי - בעוד בדור הקודם אנשים כן מעוניינים לארח לבד, רואים בכך מקור לגאווה, וכו'). זה הכל.
לצפיה ב-'עונה: כי אני אוהבת את אמא שלי ולא רוצה שהיא תעבוד קשה'
עונה: כי אני אוהבת את אמא שלי ולא רוצה שהיא תעבוד קשה
10/07/2018 | 13:23
1
112
רוצה לפנק אותה.
לשמח אותה.
לגרום לה להרגיש אהובה ושמחה.
להכיר תודה על כל מה שהיא עשתה בשבילי.
 
להראות לה שהיא לימדה אותי היטב לבשל.
סה"כ היא באמת טרחה מכל הלב להסביר לי כל דבר וכמו שהיא רוצה שיהיה לי טוב, כך גם אני רוצה שיהיה לה טוב
לצפיה ב-' אהבתי את התשובה שלך,'
אהבתי את התשובה שלך,
11/07/2018 | 09:02
51
בלי קשר לתשובה שלך,
בעיני לא ברור לי הצורך שלי ושל שלך ושל אחרות
בכלל השאלה של חייבת להגיב בעיי לא רלונטית --
כי ככה אני (הבת או הכלה) בוחרות/רוצות/חושבות שמתאים,
לא תמיד למניעים של מישהו מוכרחים להתאים למניעים או לצרכים של האחר.
לה זה לא אישיו--אז מה זה אומר עלי?
אולי דברים שלה הם אישיו גדול בשבילי הם כלום--מה זה אומר עליה.
המניעים לא מענינים--מה שחשוב שכל צד במערכת יחסים יכבד את הבקשה
את הצורך של האחר. זה הכל.
לצפיה ב-'לא להזמין אותו יותר. את לא שק חבטות.'
לא להזמין אותו יותר. את לא שק חבטות.
07/07/2018 | 15:13
51
לצפיה ב-'איך שאני רואה את זה יש לך 6 אופציות'
איך שאני רואה את זה יש לך 6 אופציות
08/07/2018 | 09:50
155
תבחרי את זאת שמתאימה לך:
1. להמשיך לסבול ולהתלונן.
2. לגדל שלוות נפש שזה יעבור לך ליד האוזן.
3. להתעלם (ולהתעצבן בסתר)
4. להפסיק להזמין אותו אלייך.
5. בהערה הבאה, לכוון אותו לארון כלי הניקוי ולומר לו שהוא מוזמן לנקות כראות עיניו.
6. להגיד לו שאת מתה עליו, שהוא סבא נהדר, ואבא נפלא, אבל שהוא סיים את תפקידו החינוכי בגיל 18, וכמו שהוא לא מעיר לזרים ברחוב, את לא מוכנה לדבר איתו על נושאים א',ב',ג', כיוון שברור שאתם לא רואים עין בעין וזה רק מעכיר את האוירה.
תבחרי מה שהכי מתאים לך, אבל מה שתבחרי, תדעי שזו הבחירה שלך ואם לא נעים לך, את היא זו שצריכה לשנות. לכל אופציה יש מחיר. השאלה היא, מהו המחיר שאת מוכנה לשלם.
לצפיה ב-'לומר לו בסדר ולא לקחת ללב,הוא זקוק לתשומת לב '
לומר לו בסדר ולא לקחת ללב,הוא זקוק לתשומת לב
08/07/2018 | 15:21
114
אסור לפגוע בו רגשית לכן להסכים עם הערותיו ולעשות כרצונך.
לצפיה ב-'להקשיב'
להקשיב
08/07/2018 | 23:55
93
להגיד טוב
ולעשות מה שבא לך
לצפיה ב-'עברת את הגיל'
עברת את הגיל
09/07/2018 | 18:06
101
את לא אמורה לרצות אותו. כשתגיעי למסקנה הזו את תפסיקי לקחת ללב.
 
אבא שלי שנים היה מעיר לי על המזג שלי ויעץ לי במשך שנים לקחת כדורי הרגעה. למרות שהוא ראה אותי ב-99 אחוז מהזמן צוחקת וחייכנית. למרות שהייתי מודעת לבעיה, בכל פעם מחדש הייתי נפגעת ולוקחת ללב.
 
אביך מעיר ויעיר לך כי... לא משנה מה הסיבה. אני לא מאמינה שהמטרה היא לפגוע או לגרום לך להרגיש רע.
אז, קחי הכל בפרופורציה. את בבית שלך, חיה את החיים שלך ולא אמורה לרצות אותו. לכבד כן.
לצפיה ב-'הוא מעיר גם לגבי דברים אחרים או רק לגבי זה?'
הוא מעיר גם לגבי דברים אחרים או רק לגבי זה?
11/07/2018 | 04:32
94
אחותי גם ככה אבל מעירה על הכל. זה אופי כזה שהוא מאוד שיפוטי ומחשבה שיודעים הכי טוב.
למדתי בדרך קשה וארוכה פשוט להתעלם, לומר כן כן ולהכניס באוזן אחת-להוציא ישר מהשנייה. הפסקתי להתרגש כי הבנתי שזה פשוט שלה ולא משהו שצריך להרגיז אותי. זה הפך את החיים שלי להיות יותר קלים ונעימים ברגע שהבנתי שאין לי מה להתעצבן.
 
אולי גם יעבוד אם תהיי צינית ותעני תשובות עוקצניות כמו "מזל שהגעת, בדיוק רציתי לדעת איפה לא ניקיתי טוב" וכל מיני כאלה.
 
לצפיה ב-'שלום, אני נוסעת '
שלום, אני נוסעת
27/06/2018 | 19:44
5
338
היי לכולם,
אני טסה הלילה לישראל ועל כן לא אהיה נוכחת בשבועיים הקרובים כהרגלי.
אני אעקוב מהנייד אבל לא יודעת אם אוכל להגיב.
המשך גלישה מהנה

פרפרית
לצפיה ב-'ברוכה הבאה. נסיעה טובה.'
ברוכה הבאה. נסיעה טובה.
27/06/2018 | 21:52
57
לצפיה ב-'ביקור מהנה '
ביקור מהנה
28/06/2018 | 09:30
35
לצפיה ב-'חם פה!'
חם פה!
28/06/2018 | 11:06
37
לצפיה ב-'את בטח כבר כאן. תהני בארצנו.'
את בטח כבר כאן. תהני בארצנו.
29/06/2018 | 11:57
35
לצפיה ב-'תודה לכולן '
תודה לכולן
11/07/2018 | 04:39
94
היה עמוס ומתיש אבל כיף לראות ולפגוש את המשפחה והחברים.
חזרנו לפנות בוקר ועכשיו נאבקים בג'ט לג.
לצפיה ב-'אז ככה '
אז ככה
22/06/2018 | 01:50
9
1057
לקראת נישואים שניים. 
ולא הצלחתי להכנס ללב החמה החדשה. 
נדיר שאני פוגשת אותה.. לא קיבלתי הזמנה ממנה מעולם.. רק בן זוגי מזמין אותי. ואם אני כבר באה לביקור מיוזמתי אני מוצאת את עצמי מקשקשת בלי סוף כדי לשבור את הקרח ולמצוא נושא משותף לשיחה והיא שותקת ומהנהנת. 
אם היא מכינה אוכל בזמן שאני שם היא לא מציעה לי.. גם לא לשתות . 
היא פורשת לישון יחסית מוקדם ולא נפרדת ללילה טוב .. פשוט נכנסת לחדר.
בן זוגי אומר שהכל אצלי בראש.
אני תמיד מחבקת כשאני נכנסת .. 
משתדלת מאוד להתחבר 
מה אני עושה לא נכון ? 
אולי היא כל כך נכוותה מהנישואים הקודמים שלו שאין לה אמון כלפיי?
איך עושים את זה?
אני עומדת להתייאש 
:(
לצפיה ב-'תפסיקי להתחנף '
תפסיקי להתחנף
22/06/2018 | 08:54
390
זה לא מעורר אצלה כבוד. מה יש לך לחפש שם בלעדיו? תזמי ביקורים (אם בכלל) בעוד X שנים כשיהיו נכדים. היא כרגע לא חברה שלך, אז אל תנסי בכוח להיות חברה שלה. תגיעי רק איתו ותהיי מנומסת וקורקטית. זה גם ייתר את הצורך לקשקש עד מוות. אתם יכולים לדבר אחד עם השני (או לקרוא עיתון).
 
אילו פגשת אותי ברחוב היית מחבקת אותי? ברור שלא. אל תחבקי אותה. יש אנשים שמתקרבים לאט, יש אנשים ששומרים מרחק. כבדי את זה. יש אפילו מצב שהיא אולי גם לא מוצאת את הדרך אלייך? תני לזמן לעשות את שלו, ואם לא יעשה אז לא. את לא מתחתנת איתה. את מתחתנת עם הבן שלה ואיתו את צריכה לחיות.
לצפיה ב-'למה את צריכה להיכנס לה ללב?'
למה את צריכה להיכנס לה ללב?
22/06/2018 | 09:05
340
למה שהיא תזמין אותך אליה? 
אתם אפילו עוד לא נשואים. וגם כשתהיו נשואים - את האישה של בנה. הוא בחר בך. זה לא אומר שהיא רואה בך חברה
 
ואל תבואי מיוזמתך לאישה שברור שהיא לא מעוניינת לארח אותך. זה פשוט לא מנומס.
 
זה לא אומר שהיא רעה או שאת לא מספיק טובה. לא מעניין לה איתך, אולי היא פשוט עייפה, אולי אישה שמעדיפה להיות לבדה. לא משנה למה. אבל אם ברור לך שמישהי לא נהנית לנהל איתך שיחה - תעזבי את זה.
 
תזמיני אותה אליכם. עדיף להזמין כשיהיו עוד אנשים (נניח האחים שלו). 
אני משערת שאם יהיו לכם ילדים, היא תשמח לבוא לבקר.
לצפיה ב-'כל דבר מכיל את היפוכו'
כל דבר מכיל את היפוכו
22/06/2018 | 11:46
350
את לוחצת יותר מדי, לכן גם משיגה התוצאה ההפוכה. אני לא נהגתי לבקר סתם ככה את חמותי לפני/אחרי שנישאתי לבנה, אבל כן חיפשתי להתחבר ולהתחבב עליה ועל בנותיה, והן כנראה חשו בזה. כך שהחביבות שלי השיגה בדיוק להיפך.
 
בעלי שראה וכאב את איך שמתייחסים אליי, אמר לי יותר מפעם אחת, שמי שרוצה אותי שיבוא אליי. תקופה מסוימת אכן נהגתי כך. זה לא מנע מחמותי לבוא אליו בטענות למה הפכתי אדישה פתאום, אבל זה היה עדיף ויחסית עבד. גם עם אחיותיו, כשהבנתי שאינן מעוניינות להתחבר, הקפדתי על יחס קוקרטי ותו לא.
 
בקיצור back off. את לא צריכה להתרפס בפני איש. פשוט תהיי עצמך. רוצה? טוב. לא רוצה? יום טוב.
לצפיה ב-'רגע, רגע,'
רגע, רגע,
22/06/2018 | 13:08
308
אני שומעת כמה דברים--
1)חמותך בעצם מתנהגת אליך כאילו היית אויר,
   הכי בטבעיות תתנהגי כמוה, אבל לפני כן, תבררי,
   אם כך היא מתנהגת בכללי כלפי כולם, או רק כלפיך
   .יכול להיות שכך היא מתנהלת וזה לא נגדך.
2)תבררי  עם בן זוגך אך היתה מערכת היחסים של אשתו הראשונה
   עם אמא שלו. זה יתן לך קצת אינדיקציה ליחס כלפיך.
3)אני לא מסכימה עם האמירה--"את מתחתנת איתו ולא עם אמא שלו"
   למערכת היחסים הזו יש השפעה על הזוגיות. 
   אם זה כך עכשיו לא הייתי נשארת שם.
4)הדבר האחרון והכי הדליק לי נורה אדומה--היה מה שכתבת
   "בן זוגי אומר שהכל אצלי בראש".אם הוא לא רואה מה קשה לך,
    אם הוא "מאשים" אותך, זה לא מבשר טוב בעיני.וזה מדאיג.
 
 
לצפיה ב-'אולי את מנסה יותר מידי?'
אולי את מנסה יותר מידי?
22/06/2018 | 17:36
271
לא בקטע הרע, ברור שיש לך כוונות טובות ורצון הגיוני מאוד שיחבבו אותך אבל נראה שאת מאוד מנסה וכנראה התגובות כלפי זה לא ממש נעימות.
אולי שווה להוריד פרופיל, להיות נחמדה אבל לא מעבר ולראות איך היא מגיבה. אולי ככה זה יגרום לה כן להתקרב מיוזמתה.
 
וגם ממליצה לבקש מהבעל לדבר איתה על זה, גם אם הוא לא חושב שיש משהו במה שאת מרגישה.
לצפיה ב-'אני הייתי שמחה שלא בא לה עלי ולא מנסה כלום'
אני הייתי שמחה שלא בא לה עלי ולא מנסה כלום
23/06/2018 | 12:53
284
עדיף ריחוק מקרבת יתר שרק מובילה לחיכוכים ובעיות.
לצפיה ב-'נותנים לזמן לעשות את שלו'
נותנים לזמן לעשות את שלו
23/06/2018 | 21:12
102
לצפיה ב-'שימי עליה זין. מה אכפת לך ממנה?'
שימי עליה זין. מה אכפת לך ממנה?
28/06/2018 | 17:36
186
 
היא כנראה חרא של בן אדם שלא יודע להתנהג.
זה בהנחה שהיא לא ראתה אצלך משהו מבעית ממש, שמטבע הדברים את לא תספרי לנו. אבל ממש לא נראה לי שזה המקרה פה.
לצפיה ב-'אם ההתנהלות שלך כאן משקפת את ההתנהלות עם החמות לעתיד אפשר'
אם ההתנהלות שלך כאן משקפת את ההתנהלות עם החמות לעתיד אפשר
29/06/2018 | 16:18
233
לגמרי להבין אותה.
באת, שאלת שאלה, גולשות טרחו, התיחסו וענו לך ואת לא טורחת לחזור ולהודות להן.
לצפיה ב-'אירוח ליאת פדות- מאמנת לתקשורת במערכות יחסים'
אירוח ליאת פדות- מאמנת לתקשורת במערכות יחסים
13/06/2018 | 20:31
19
1263
ליאת פדות תתארח בפורום "חמותי ואני" ביום  ב', 18.6.2018 בשעה 16:00 אחה"צ.
 
ליאת פדות, מאמנת לתקשורת במערכות יחסים - מוסמכת מכון אדלר
ומנחה הרצאות וסדנאות "איך כלה וחמות יכולות (באושר) לחיות?" בארגונים ובמסגרות פרטיות.
 
מומחית לנישה האימונית ביחסי כלה וחמות המתבססים על מפגש בין אמונות, רצונות ומנהגים שונים (ולעיתים מנוגדים).
מערכת היחסים המורכבת בין הכלה לחמות יוצרת בחיי היומיום: מצבים רגשיים מורכבים של פגיעות וכעס, שנראים, לעיתים, בלתי פתירים.
 
הדיון יתמקד בתקשורת השוטפת בין הכלה לחמות בחיי היומיום.
 
מוזמנים להעלות דוגמאות ספציפיות של אתגרים בהתנהלות שלכן.
לדוגמא: חמות שמכבדת את הנכד בשוקולד וכלה שלא מרשה מתוקים
או חיכוכים לגבי תדירות ביקורים בבית החמות.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הערה על הנושא ועל ההרצאה '
הערה על הנושא ועל ההרצאה
14/06/2018 | 15:20
5
449
אין לי שאלה אלא פשוט שיתוף...
הבעיה ביחסים בין כלה לחמות היא הסטיגמה על היחסים האלו.
למה לקיים הרצאה בנושא של איך כלה וחמות יחיו באושר? כלומר, למה שהן לא יחיו באושר? 
זאת מחשבה וגישה שיוצרת מציאות.
לא צריך להמציא בעיות ולעשות עניין מכל דבר.
מפגש בין אמונות, רצונות ומנהגים שונים (ולעיתים מנוגדים)? בין כל בני האדם יש אמנות ומנהגים שונים.
מערכת היחסים המורכבת יוצרת פגיעות וכעס, שנראים, לעיתים, בלתי פתירים? לא הגזמנו?
האם הסיבה לגישה הזאת היא כי מדובר בשתי נשים? 
 
לצפיה ב-'אפשר לשאול למה ואיך הגעת לפורום?'
אפשר לשאול למה ואיך הגעת לפורום?
15/06/2018 | 10:06
1
333
אני סקרנית למה אם בעיניך אין שום בעיה בנושא של כלות וחמיות וזה בסך הכל סטיגמה והכל סבבה - אז למה הגעת דווקא לכאן?
 
אני מציעה לך לקרוא כמה מהדיונים שיש כאן, ולהבין למה יש נשים - כלות וחמיות - שעבורן זו בעיה אמיתית, והן שמחות להתייעץ.
 
 
לצפיה ב-'תפוז פרסמו הודעה על השירשור בכל הפורומים שלהם'
תפוז פרסמו הודעה על השירשור בכל הפורומים שלהם
17/06/2018 | 20:13
57
לצפיה ב-'בין כל בני האדם יש מנהגים שונים'
בין כל בני האדם יש מנהגים שונים
15/06/2018 | 11:35
304
אבל לא כל שני בני אדם אקראיים הופכים יום אחד באמצע החיים לבני משפחה אחת, שמקושרים בדרגה מאוד מיידית דרך אדם שקרוב אליהם ביותר (בן-הזוג/הבן/הילדים/הנכדים) ונאלצים להיות בקשר קרוב עם האדם "הזר" הזה שכל כך שונה מהם, אבל פתאום כל כך משפיע על החיים שלהם וכל כך נוכח בהם.
 
ולמה נשים? כי נשים לרוב מחונכות (היום קוראים לזה "הסללה") הרבה יותר מגברים למעורבות בחיי הקרובים להם, לאיכפתיות, לאחריות על אחרים, להתייחסות על רגשות אמיתיים ולא להתעלמות מהם.
 
לצפיה ב-'וואו, את צודקת לגמרי. פקחת את עיניי.'
וואו, את צודקת לגמרי. פקחת את עיניי.
16/06/2018 | 12:26
295
מסתבר שאני סכיזופרנית ששומעת קולות וחמותי היא אישה תמימה שבכלל לא אמרה את הדברים ששמעתי שהיא אמרה לי, לבנות שלי ולבעלי! איך יכולתי לטעות כך? הכל היה מחשבה שלי! הולכת להתאשפז ברגע זה. ומי יודע, אולי ניפגש שם? כי נראה שגם את מנותקת לגמרי מהמציאות!
אגב, יש לך ילדים? וחמות שחיה? אם כן, בני כמה הילדים?
לצפיה ב-'זה נחמד מאד מה שכתבת, קרן, אבל לא כל הכלות'
זה נחמד מאד מה שכתבת, קרן, אבל לא כל הכלות
17/06/2018 | 18:18
220
 
בנות מזל כמוך. אז עדיף לא לנפנף להן בזה, ולהציג זאת כאילו שאר הכלות מביאות על עצמן את זה באשמתן.
גם לי היתה בעבר חמות, והיו לי כל הכוונות הכי טהורות לחיות איתה בהרמוניה. אבל היא לא התלהבה ממני, והיחסים היו קרירים ומעצבנים. במשך הזמן, היא למדה לאהוב אותי, ולהעריך את הכבוד שנתתי לה, ובשנותיה האחרונות, ממש אהבה אותי.
 
גם לי יש כלה ושני חתנים. לא תמיד היה קל, אבל גם אנחנו למדנו להסתדר במשך הזמן, וכיום נהנים כולנו אלה מאלה וחיים בשלום ובשלווה.
כך שלדעתי זה הרבה עניין של נסיון חיים, ואם יש צורך במשפחות מסוימות, אפשר גם להתייעץ עם גורם מקצועי מבחוץ.
העיקר שלנכדים יהיו הורים וסבים/סבתות שמעריכים ולפחות מחבבים אלה את אלה.
לצפיה ב-'כמה שאלות '
כמה שאלות
15/06/2018 | 17:01
1
324
1.שאלה קצת אישית, אז אם את מרגישה לא בנוח לענות, זה לגמרי בסדר.
האם לעיסוקך יש קשר ליחסים בינך לבין חמותך?
 
2. איך מתגברים על חמים/ות שמתערבים בגידול הילדים על ידי הערות והעברת ביקורת? מצד אחד, רוצים לכבד אותם אבל מצד שני- יש פער מאוד גדול ומשמעותי בתפישת העולם לגבי גידול וחינוך ילדים החל מאיך להאכיל (לדוגמא: אוכל טחון עד גיל מבוגר יחסית כדי לוודא שהילד אוכל ומקבל את כל הויטמנים לעומת חשיפה של אוכל רגיל ועידוד אכילה עצמאית).
 
3.מה לדעתך 3 הדברים הכי חשובים שמביאים ליחסים תקינים ונעימים בין כלה לחמות?
 
תודה שבאת להתארח
לצפיה ב-'יחסי חמות-כלה '
יחסי חמות-כלה
19/06/2018 | 16:33
161
הצורך למיקוד ביחסי כלה-חמות עלה מהשטח ולא מחיי האישיים.
בהרבה מאוד תהליכי אימון שהעברתי וגם בהרצאות ובסדנאות שהנחתי בנושא מערכות יחסים, שמתי לב שהנושא מציק להרבה נשים וגם לגברים.
הרבה נשים שיתפו אותי - שהן משקיעות המון אנרגיה בניהול מערכת היחסים המורכבת עם הכלה או החמות שלהן.
וזה יוצר תסכול ומתיחות רבה בזוגיות, בהורות ואצל המשפחה המורחבת.
אז הבנתי שיש פה עניין חשוב מאוד, שעד היום - התייחסו אליו רק במסגרת בדיחות. והחלטתי לחקור את העניין ולעזור לנשים לפתור את הפלונטר.
השיטה שפיתחתי מעניקה פתרונות בשטח לשיפור היחסים, באמצעות כלים אדלריאניים.
לצפיה ב-'היא מעורבת מידיי...'
היא מעורבת מידיי...
17/06/2018 | 13:31
1
286
היי, אנחנו זוג נשוי בני 32.
בעלי קשור לאמא שלו, הם חברים, היא אישה טובה ועליה כבן אדם אין לי דברים רעים להגיד, ואנחנו מסתדרות מעולה.
הקשר הקרוב של בעלי לאמו יש לו צדדים פחות טובים.... שמהם אני לא יודעך איך "להיפטר".
היא מעורבת מידי, לא מתייחסת אליו כגבר עם חיים משלו, שיש לו משפחה משלו, וגם עומס של חברים, תחביבים, עבודה כמובן, תחזוקת הבית יחד איתי ועוד.
מה עוד? היא מצפה לביקורים רבים מידי, רוצה ללוות אותו לביקור רפואי או לקנות בגדים, ואם אנחנו אומרים לה שאנחנו היינו רוב השבת יחד בבית היא עונה בהלם "מה?! אז הייתם באים אליי!" זה לא דבר רע שהיינו יחד בבית ויש לנו דברים ותחביבים בבית, לא חייב לשרוץ אצלה... היא גם מצפה שנקפוץ אמצע שבוע.
מה עושים? איך יוצרים טיפה יותר הפרדה מהמצב הקיים? בלי כמובן להרחיק או לפגוע בכבודה. 
לצפיה ב-'תיאום ציפיות'
תיאום ציפיות
19/06/2018 | 16:22
120
מה אימא רוצה? רוצה שלבן שלה יהיה טוב ושכולם יהיו ביחד. זה הרי בילד-אין באימהות. יפה שאת רואה את החיובי בקשר ביניכם ומסתדרת איתה מעולה. 
את מעלה כאן את עניין הציפיות ושואלת: איך אפשר להציב לה גבול מבלי לפגוע בכבודה? 
במשפחות רבות כשבני זוג מתחתנים, קיים טשטוש בין המשפחה הצעירה למורחבת. החמות מצפה להמשיך במה שהיא רגילה (לדאוג לבן, לכוון אותו..) ומבחינתך זה מתפרש כהתערבות, את היית רוצה לקבל איתו החלטות כיחידה אחת.
אז קודם כל תבדקי: מה מקובל על בן הזוג שלך? יחד תגיעו להחלטה כמה פעמים מתאים לכם לבקר אצלם.
בנוסף, כדאי שהוא יספר לה מה החלטתם (הם מבינים הכי טוב אחד את השני),
זה יגרום לה לציפיות יותר ריאליות ולך פחות תחושה של התערבות.
לצפיה ב-'גם לי יש שאלה '
גם לי יש שאלה
17/06/2018 | 15:04
3
267
אני סוחבת בגאז' רגשי מאוד גדול על חמותי וגיסתי, שתמיד היו מאוד אנטי של הקשר שלנו (כולל ניסיון לגרום לבעלי לדחות החתונה). חמותי זרקה וזורקת לנו  הערות ביקורתיות ומעליבות (לעומת גיסתי ובעלה שבעיניה מושלמים). בשנתנו הראשונה יחד, אחרי שמשפחתו חצתה קו אדום כלשהו והתערבו בעניין לא להם, חמותי קיבלה ממני טוב טוב על הראש ונבהלה (גם הגיסים), מספיק כדי להתחיל להתייחס אלי נורמלי.
 
מאז לכאורה הכל בסדר, נטרתי וכאבתי, אבל אני לא מזכירה את זה ואפילו נוהגת לסייע לחמיי. אני ובעלי עוברים מזה שנתיים טיפולי פוריות ולאחרונה גיסתי נקלטה בקלות (מודה שאני מקנאה, למה אני לא).
במפגש כלשהו, חמותי נזפה בבעלי בלי לחכות אפילו שלא אהיה בסביבה וזרקה לו: "אתה צריך לצלצל לאחותך יותר! היא בהריון! היא מאוד רגישה עכשיו! אתה צריך להתחשב!", כשהיא מודעת יפה מאוד שאנחנו בקושי צפים במיץ הזבלה של טיפולי הגיהנום שאנחנו עוברים תוך ניסיון לתחזק תוך כדי זוגיות וקריירות תובעניות. מסתבר שאין מבחינתה הקלות ואנחנו צריכים עם כל זה, גם להיות קבוצת המעודדות של גיסתי ובעלה (כאילו שחסר להם מעודדים).
 
ההערה חסרת רגישות הזו, החזירה אותי לאחור, לתקופה הקשה. מבחינת בעלי, שנתרחק מכולם וזהו. אבל אני יודעת שזה ישים אותי במקום של "המסכנה" שוב, ומחפשת דרך איך לשחרר את כל עומס הכעס עליהם. שלא רק שעשו לי מה שעשו וכמעט התגרשנו בגללם, הם גם מקבלים מהיקום מתנות ועלינו לעולם תהיה ביקורת (שלבעלי עוברת מעל הראש ואותי מעצבנת תמיד).
 
אני אשמח לכל תובנה מהמומחית התותחית. סליחה אם חפרתי ותודה. 
לצפיה ב-'שיתוף'
שיתוף
19/06/2018 | 16:28
2
112
יש כאן 2 נושאים:
הראשון - מערכת היחסים שלך ושל חמותך שכבר צברה חוויות שליליות, אכזבות וכעסים.
השני - חמותך דורשת מבעלך לעמוד בציפיות המשפחתיות ולתמוך באחותו, בזמן שאת גם זקוקה לתמיכה שלו.
בתחושה שלך היא שחמותך לא רואה את הקושי שלך ואת הצרכים שלך.
מתיחות בין הכלה לגיסות (האחיות של הבעל) ואולי גם תחרות - הן תופעות מוכרות.
מציעה לך מספר דברים:
לקחת נשימה עמוקה ולשתף את חמותך במה שאת עוברת (לא להאשים, אלא לשתף מהלב). ולהגיד לה שתשמחי לתמיכה בתקופה הזאת. כך תוכלי לעבור ממצב של התנגדות לתחושת הזדהות.
ובנוסף, דברי עם בעלך. ספרי לו מה את מרגישה לגבי חמותך ולגבי גיסתך, ויחד תמצאו איך אפשר להעניק תשומת לב לכל הסובבים - במידה הנכונה ובהתאם לסדר העדיפויות שלכם.
לצפיה ב-'תודה רבה לך על ההתייחסות'
תודה רבה לך על ההתייחסות
19/06/2018 | 17:58
1
99
את נושא השיתוף יישמתי בעבר, עם ניתוח שהיה עליי לעבור. היא הקשיבה בתשומת לב ואני ביקשתי שזה יישאר בינינו. היא בכל זאת סיפרה לבתה ההרה. זה מאוד קומם אותי. ולמען האמת קשה לי לתת לה עוד צ'אנס, אחרי ההערה חסרת הרגישות שלה לבעלי, לידי. בייחוד שהיא עצמה, חיכתה לילדים 4 שנים ובתקופתם לא היו הטיפולים של היום וכל מה שהיה להם זה רק האמונה והתקווה.
 
ולגבי תשומת לב - אבל אף אחד לא יצא מגדרו עבורנו כשאנחנו נישאנו. בדיוק להיפך. לגיסתי ובעלה, תמיד הייתה מערכת תמיכה מאוד חזקה. חמותה וחמה מתים עליה. הגיסים שלה כנ"ל. הוריה ומחותניה לא מבקרים שום דבר אצלה ואצל בעלה ובכללי - אני לא חושבת שזוג שעובר קשיים כמונו, צריך לצאת מגדרו עבור זוג אחר שגם ככה יש לו מערכת תמיכה חזקה שאנחנו רק יכולנו לחלום עליה, כשהקמנו את ביתנו. תמכנו בהם כשנישאו ובדיעבד הסתבר שבכלל לא מגיע להם. 
 
יש מי שיגיד שזה ילדותי, אבל ככה אני מרגישה. לא הייתם שם עבורנו, אנחנו לא צריכים להיות שם עבורכם, בטח לא עכשיו כשיש לנו מספיק עם מה להתמודד.
 
 
לצפיה ב-'מבינה לליבך'
מבינה לליבך
19/06/2018 | 21:16
89
מבינה את עוצמת הפגיעות שלך - ניסית השתדלת התאמצת והתאכזבת.
זה בטח משפיע עלייך באופן שלילי במישור האישי וגם מכניס מתחים מיותרים בזוגיות - בדיוק בתקופה שאת הכי צריכה שלווה.
הגישה שלי אומרת שמספיק שאחת משתיכן תחליט לעשות שינוי כדי לייצר סבירות גבוהה שזה יעזור.
אשתף אותך במקרה דומה שליוותי בקליניקה: אישה שנמצאת בקשר מורכב עם חמותה, המשפיע מאוד על חיי היום יום. לקראת השיחה שערכה עם חמותה עשינו הכנה: איך לפתוח את השיחה, איך לטפל בהתנגדויות - מבחינת המלל, האינטונציה והאינטראקציה ואיך להעביר מסר שיוצר הזדהות.
אני יודעת שעכשיו זה נראה לך קשה, אבל השינוי בהחלט אפשרי.
לצפיה ב-'כסף כסף כסף'
כסף כסף כסף
17/06/2018 | 17:33
1
289
 
מה שאני עוברת זה הזוי:
החמים אנשים עשירים מאוד והכל אצלם מסביב לכסף. בארוחת ערב, כמה כסף כל אחד מרוויח, אם אחד האחים הכיר מישהי - כמה היא מרוויחה. מה היא עושה עם הכסף.
אני מתעצבנת מזה שמדברים על כסף וגם מתעצבנת על זה שבעלי משתף את כולם במצבנו הכלכלי וחובות ותכנונים. אני שונאת את המשפחה הזאת.
אני עובדת הייטק אבל עדיין המשכורת שלי נמוכה יותר מזו של הבנים ומזו של גיסתי שמנהלת משאבי אנוש. בעלה של גיסתי עו"ד מצליחן אז בכלל, אני ובעלי "רק" אנשי הייטק, לא עומדים באומדן הכסף. 
בעלי מסכים עם הוריו שאנחנו לא מספיק טובים. כל השנים אנחנו סופגים עלבונות על זה שאנחנו לא מרויחים מספיק והוא מסכים עם ההורים ומצטער שלא הלך ללמוד רפואה והיה פותח מכון טיפולי ועושה מיליונים.
אני באה ממקום אחר: גדלתי בבית דיי עני, לא היה לי הרבה וכל מה שיש לי היום - זה נס בשבילי. לא הייתי רוצה שבעלי יהיה רופא כי זה מקצוע עם המון לחץ. טוב לי ששנינו עושים מה שאנחנו אוהבים ועוד משלמים לנו על זה והחיים מעולים.  
בעלי כמובן לא מרגיש ככה כי הוא חושב שהוא ירד ברמת החיים ממה שהיה רגיל כילד ומצוברח.
רוצה גם לציין שההורים שלו לא נותנים שקל. כלכלית - הם לא ירגישו אפילו אם יעזרו לנו עם הדירה. ולמה לא? אם יש לך אז למה לא לתת לבן שלך ולנכדים יותר איכות חיים? אבל חמותי אמרה לי פעם שהיא לא נותנת כסף כי מפחדת שאם היא תתן לילדים אז הם יפסיקו לעבוד ויבקשו עוד ועוד. 
לצפיה ב-'בחירה'
בחירה
19/06/2018 | 16:39
140
זאת המשפחה שלו לטוב ולרע. אצלם כנראה העבודה היא ערך עליון, וגם שאיפה למצויינות, וזה קשה מאוד לעמוד ברף...
כתבת משפט מאוד חשוב:״טוב לי ששנינו עושים מה שאנחנו אוהבים ועוד משלמים לנו על זה והחיים מעולים״.
דבר ראשון מציעה לכם להוריד ציפיות - מתן כסף לא מוגדר כחלק ממערכת יחסים עם הורים.
שנית, הייתי מציעה לכם לעודד אחד את השני. לשמוח בכך ששניכם עושים באמת את מה שאתם אוהבים (וכנראה גם די טובים בתחום) ומצליחים להתפרנס מזה. זה לא מובן מאליו.
אז נכון שאולי זה מאכזב את המשפחה ויש ירידה מסויימת ברמת החיים, אבל עשיתם את הבחירה בעיסוק מתוך רצון ועניין. וזה מאוד חשוב.
לצפיה ב-'אמי ובת זוגי הפכו לחברות בלב ובנפש'
אמי ובת זוגי הפכו לחברות בלב ובנפש
17/06/2018 | 20:55
235
כשהיא נפטרה בת זוגי התאבלה עליה יותר ממני.
לצפיה ב-'מתנצלת אבל נאלצים לדחות את האירוח עקב מקרה חירום'
מתנצלת אבל נאלצים לדחות את האירוח עקב מקרה חירום
18/06/2018 | 14:46
215
של ליאת פדות
מוזמנים להוסיף עוד שאלות וליאת תענה ברגע שתוכל.
 
איחולי בריאות לכולם
לצפיה ב-'תודה מקרב לליאת פדות '
תודה מקרב לליאת פדות
20/06/2018 | 03:43
108
מעריכים את הזמן וההשקעה בכתיבת התשובות .
לצפיה ב-'חמותי היקרה'
חמותי היקרה
18/06/2018 | 01:10
7
496
חמותי היקרה
אחרי השיחה שלך עם בנך בכורך- דיברנו.
הוא סיפר לי כמה שאת פגועה וכועסת 
ושלמרות שהסביר לך שאינך חפה מפשע,
את בוחרת לא לראות את הצד השני, ובטוחה שאת היית בסדר גמור.
תלית שכולה תכלת. שה תמים.
למרות שברור לשנינו, שהיית ממש,
אבל ממש, לא בסדר,
הוא מרגיש שהכעס והעלבון שלך, משפיע
על השיח איתך ועל היכולת שלך לשמוע אותו 
לכן, הציע לי להיות ה bigger person
ולהתנצל.
אז למען הסר ספק, בשבילו, אני מתנצלת.
לא כי אני חושבת שמגיע לך. לא מגיע לך.
אבל מגיע לו, שלפחות אישה אחת בחייו,
תבחר קודם כל בו. 
אז אני בוחרת בו.
ומתנצלת. 
סליחה שפגעתי בך. ביטלתי את האירוע
במודע, ידעתי שתפגעי.
אבל לא הייתי מסוגלת לראות אותך באותו הערב.
ידעתי, מנסיון של שנים, שאין מה לדבר
איתך על זה. שלא תביני, לא תנסי להבין, לא תקבלי. 
כבר אמרת לי- "הם צריכים אותי יותר"
והסברת לי- "לא מנצלים אותי, אני עושה מה שאני רוצה.."
והצעת לי -" פשוט תבקשי, אני אגיע.."
ואני מצידי, ביקשתי - "תבואי כי את רוצה, לא כי אני צריכה"
הסברתי - "נכון, אני לא זקוקה לך, אבל אני רוצה בך, בשבילי, בשביל הילדים"
והצעתי - " פשוט תבואי.."
אבל לא באת. לא היית. בחרת. כל פעם מחדש, פשוט לא בנו. לא בילדינו.
ואגב- במהלך השנים, הם שמו לב. רק שתדעי. גם הם למדו את מקומם מולך. לא רק אנחנו. עצוב.
אז עכשיו, כצפוי, שוב אני מתנצלת. אני מוותרת על העלבון, על הכעס, על התוכחה.
ולו רק כדי להוכיח לבן הבכור שלך, למקרה ששכחת, שגם אם נהיה הכי טובים בעולם, נעזור, נהייה , נגיע, נעשה, נכין, נתמוך, נרצה אותך שוב ושוב, נהיה הילדים הטובים, המתפשרים, המוותרים (כמצופה מאיתנו..תמיד..)
גם אז, את לא תמצאי בתוכך את הכוח, לראות את הצד שלו.
אבל בשבילו- חמותי היקרה, סליחה, מתנצלת.
אני לא אהיה זו ששוברת לו את התמימות.
הוא באמת מאמין שאם יסביר לך, את תביני...
אני לא אפוצץ לו את הבועה.
אשאיר את זה לך, הרי את כבר ככ טובה בזה..
וחוץ מ'סליחה'
רוצה גם לומר לך תודה-
תודה שלימדת אותי
איזו אמא אני רוצה להיות ואיזו סבתא אני רוצה להיות. גם אם זה היה בדרך השלילה..זה עשה את העבודה. 
אז תודה.
ממני
הכלה הראשונה שלך
שגדלה אצלך בבית מגיל 18
שהיית לה כאמא לא פעם
שאכזבת עד כאב שוב ושוב
שסלחה והכילה והמשיכה עוד ועוד
עד 
שנשברה.
לצפיה ב-'עצוב לי עבורך.'
עצוב לי עבורך.
18/06/2018 | 07:46
217
יש לי חמה שמתנהגת די דומה. 
מישהי כאן כתבה לי, במענה לפוסט שדי מזכיר את שלך, שכלה ובת לעולם לא תהיינה אותו דבר בעיני החותנת. שצריך פשוט לקבל את זה, וזהו. שתמיד היחס יהיה שונה לבת שנישאה ולמשפחתה, אפילו שאת זו שנישאת לבן וגם איתו יש לה קשר דם.
 
אני כלה יחסית "חדשה". בסה"כ 4 שנים בקירוב. אבל המאפיינים שלי, מבחינת נתינה ועשייה למשפחת בעלי, דומים מאוד לשלך. בעלי אמר לי לא פעם, שצריך לצמצם את זה. גם כי זה לא מתקבל באותה הערכה מתבקשת וגם כי היחס אחר כך, עדיין נשאר אל מישהי שבאה מבחוץ ותמיד בוחנים אותה בשבע עיניים. אמר תמיד: "מי שרוצה אותך, שיבוא אלייך. אל תחפשי להתחבר ואל תהיי חביבה. פשוט עניינית".
 
לפי הזן, כל דבר מכיל את היפוכו. ככל שאתם טובים יותר, היא להיפך. אז אולי את צריכה להותיר את העשייה לבעלך. הוא הבן שלה. את פשוט תתעסקי בשלך, בילדים, בבית, בעצמך, בעבודה שלך. ואין לדעת, אולי ככה היא תבין היכן הטעות שלה. בהצלחה.
לצפיה ב-'אוי ווי'
אוי ווי
18/06/2018 | 09:38
1
214
בואי אספר לך סיפור קטן. פעם פעם הייתי צריכה טובה גדולה מחמותי. היא הסכימה בחפץ לב "על הנייר" וכשהגיע הזמן לקיים, היא פשוט לא היתה שם (וכסף לא היה מעורב בענין). זו היתה הפעם האחרונה שסמכתי עליה.זה קרה פעם אחת בלבד וזהו כי אני לא הייתי מוכנה יותר לסמוך על המילה שלה.
אבל: לא שברנו כלים ולא רבנו (על מה יש לריב? היא בחרה, אני בחרתי וזהו). מאז, הלכתי אליה לאלפי ארוחות שישי, הזמנתי אותה לימי הולדת של הילדים, ואפילו ישבתי איתה בבתי קפה, אבל לא נתתי לה לעולם יותר "להכנס לי מתחת לעור" ולא ביקשתי לעולם משהו משמעותי שחייב לקיחת אחריות מצידה.
אין לך מה לכעוס ואין לך מה להתנצל. תפסיקי לסמוך על המילה שלה ותתנהלי בכוחות עצמך. עשי מה שנוח לך, היי מנומסת כמו לכל אדם ברחוב, פשוט תתפסי מרחק מנטאלי. באשר לנכדים, אם היא רוצה שתתאמץ להיות איתם ולהשקיע בהם, ואם היא לא רוצה, אל תחפי עליה. את לא חייבת לה כלום ולשקר לילדים זה לא טוב. הם יעשו את הבחירות שלהם על סמך האמת.
(אגב חמותי היתה סבתא מצויינת מרגע שהבינה שזה תלוי בה)
לצפיה ב-'אהבתי'
אהבתי
18/06/2018 | 10:54
171
"מרחק מנטלי". עצה טובה. הגם שלא הייתה מיועדת לי, תודה.
לצפיה ב-'במקומך---'
במקומך---
19/06/2018 | 09:21
163
לא הייתי כותבת שום מכתב, גםלא בדמיון,
לא הייתי מנהלת שום שיחה--זה מקום רע להיות בו--
לא הייתי מתיסרת בגלל חולשותיה--
אני עשיתי מעשה---אני ניתקתי קשר,
בעלי והילדים כן היו בקשר, אני לא--
היום מה שהייתי מציעה לך--לאלהתיחס, בקר ביקורים קצרים,
להתיחס באופן קורקטי וקונקרטי, לא בעדה ולא נגדה--
ואפילו לא משוחחת על כך עם הבעל--
מגחכת על סיטואציות, חולקתאת המצב עם חברה או מישהו ממשפחתי
ו"נוסעת" הלאה. 
לצפיה ב-'בקיצור: לא מחילה, לא סליחה, לא אמפטיה ולא סימפטיה...'
בקיצור: לא מחילה, לא סליחה, לא אמפטיה ולא סימפטיה...
21/06/2018 | 12:46
2
158
סתם מכתב תוכחה באיצטלה של התנצלות.
אם אין בליבך לקבל אותה באמת כמו שהיא (וזה בסדר, לא חייב להיות לך), אז עדיף לא לכתוב כלום בכלל.
לצפיה ב-'לא רואה מה הבעייה במכתב תוכחה.'
לא רואה מה הבעייה במכתב תוכחה.
21/06/2018 | 13:30
1
136
זה לא משהו שהיא שולחת לה - זה משהו שהיא כותבת לפורום. שוב, לא רואה בזה משהו בעייתי.
לצפיה ב-'מסכימה. לפעמים זה כל מה שצריך. להוציא החוצה בכתב'
מסכימה. לפעמים זה כל מה שצריך. להוציא החוצה בכתב
21/06/2018 | 16:05
113
ומכיוון שהנמען לא יכול לקבל מכתב כזה, כי ברוב המשפחות זה לא יביא לדברים טובים ורק יעשה תוהו ובוהו, אפשר לכתוב לעצמך או למי שעשוי להגיב בהבנה והשתתפות, ואז להרגיש יותר טוב אחר כך. 
לצפיה ב-'מחכה שחמותי תלך לעולמה אבל זה לא יקרה כל כך מהר....'
מחכה שחמותי תלך לעולמה אבל זה לא יקרה כל כך מהר....
18/06/2018 | 12:54
4
423
יש לה עינים קטנות כחולות ורעות שרואות הכל ותמיד יש לה מה להגיד : 
למה ככה ? מה זה ? ותמיד היא תשאל את השאלות הכי לא במקום !
 
היא בת 70 אבל קונה ויטמינים ומתחזקת כל יום... היא לוקחת כדורים אבל מאז שאני מכיר אותה היא לא באמת הזדקנה. אני כבר חושב שאני אמות לפניה ואני רק בן 40 פלוס .... היא מסוגלת להאריך לחיים והולכת למלא רופאים באובססיביות. בינתיים מסביבה אנשים אחרים נפטרים והיא לא מוותרת !!! 
חולה עלייך חמותי !!!! 
אבל בבקשה תני לי מנוחה... יש לה קול מכוער והיא נראית כמו קרוקודיל....ויש חיוך ממש די מגעיל !!!
 
כל כמה זמן היא חולה ובבתי חולים וכבר אנחנו אותה כמעט מספידים 
לא עוזרת בכסף. שורפת את הירושה. פשוט אישה אשכנזייה קשה !
 
נמאס לי ממנה , למה לא יכולתי לקבל איזו חמה מרוקאית עם לב חם וצוהל. 
היא חילונית לגמרי ואוכלת לא כשר וגם חמי המנוול אותו אני לא סובל......
 
להביט בה אני לא מסוגל. על חיבוק אני בכלל מוותר. 
אז החלטתי ממנה ומבעלה להתעלם. לי זה ממש לא חסר.
 
זהו קצת פרקתי את התסכול מחמי וחמותי..
 
 
 
לצפיה ב-'וואייי, פיפייייייייייייייייייייייי'
וואייי, פיפייייייייייייייייייייייי
18/06/2018 | 19:51
256
כמה צחקתי. אולי יש לנו במקרה אותה חמות?
 
רק תדע לך, שלאבי ז"ל הייתה חמות מרוקאית ז"ל אף היא. והיא דווקא הייתה אישה קשה ואיתו במיוחד, כי הוא היה החתן היחיד שלה. היתר היו כלות. מישהי פה עצה עיצה לאחרת: פשוט להתרחק מנטלית. ולחייך כשהיא מעירה. זה יבלבל אותה. 
לצפיה ב-'אתה מתכוון אמא חמה ומזרחית כמו זאת?'
אתה מתכוון אמא חמה ומזרחית כמו זאת?
19/06/2018 | 06:37
241
https://mobile.mako.co.il/entertainment-celebs/local-2015/Article-06d8e742b2f4251006.htm
לצפיה ב-'וואוו --כמה '
וואוו --כמה
19/06/2018 | 09:15
229
שנאה.הרבה מעבר לכעס.
 
לא ברור לי על מה,
זה שהיא אשכנזיה וגם בעלה---ידעת טרם התחתנת. זו לא הפתעה, נכון?
בגלל זה השנאה?
 
האם בגלל שאיננה נותנת כסף? למה? היא חייבת לך?
זכותה לעשות בכסף שלהמה שהיא רוצה--היא או בעלה או שניהם
עבדו בשבילו--וזכותה לבזבז על מה שהיא רוצה--זה שלה,
היא גם לא התחייבה להשאיר לך ירושה בשום סדר גודל.
 
ועוד משהו--היתה לי חמות שלא אהבה אותי, ואני ניתקתי איתה קשר
בעליוהילדים היו בקשר איתה.אני ויתרתי--
כשהיא מתה חשבתי שאשמח--אז לא--ממש לא שמחתי, הייתי נסערת ועצובה,
אז אל תתפלל למותה של החמות שלך--זה לא באמת יעשה לך טוב.
 
מענין אותי מה אומרת אשתך על ההרגשה הרעה שלך כלפי הוריה.
ומענין אותי--אם מעבר לביקורת על ההתנהלות שלה היא פגעה בך ובמה?!
 
 
 
 
לצפיה ב-'החרא העילג הזה היה אמור להצחיק מישהו?'
החרא העילג הזה היה אמור להצחיק מישהו?
28/06/2018 | 17:46
35
לצפיה ב-'עבודה'
עבודה
16/06/2018 | 13:18
1
266
שלום נילי!
קיבלתי 3 הצעות עבודה מתלבטת בהצעות רציתי לדעת אצל מי כדאי לי לעבוד?
1.שמה אסתר קיצרה לאתי נולדה 28.7.1979 בנס ציונה גן משי
2.גן ברחובות שם בעלת העסק סיגלית
3גן גנונה במושב מצליח שם בעלת העסק ענבל
אני אמורה להודיע להן במהלך שבוע הבא מה החלטתי 
תודה מראש
לצפיה ב-'טעות בפורום?'
טעות בפורום?
16/06/2018 | 18:44
35
לצפיה ב-'על הערה והארה...'
על הערה והארה...
07/06/2018 | 21:52
9
533
איך הייתם מגיבים אם הייתם מארחים קרובי משפחה ואז מקבלים מהם דו"ח בעל פה או בכתב על מה לא היה בסדר באירוח או בכלל בהתנהלות הבית והמשפחה?
 
*השאלה נכתבה בעקבות דיון באחת הקבוצות בפייסבוק.
לצפיה ב-'ההגדרה 'קרובי משפחה''
ההגדרה 'קרובי משפחה'
07/06/2018 | 22:15
251
מכילה הרבה אפשרויות.
תלוי מי, תלוי מה הקרבה, תלוי מה הקשר.
אבל עקרונית--אם היה קורה לי--וזה נכון --
הייתי מתקנת בעצמי, אבל הם יותר לא היו מקבלים הזמנה אלי הביתה.
נכון שאומרים "אורח לרגע רואה כל פגע" אבל לא בקשתי ציון,
והערכה. מי שלא נעים לו שיתכבד וישב בביתו.
לצפיה ב-'כותבת מכתב מנומס וכללי '
כותבת מכתב מנומס וכללי
08/06/2018 | 13:15
208
בסגנון :תודה על הכל, להתראות בשמחות. ולעולם לא מזמינה אותם יותר לביתי, אלא אם כן זה אנשים ממש ממש קרובים שאני יודעת שרוצים תמיד בטובתי.
לצפיה ב-'אני הייתי עונה להם שלאור חוסר שביעות הרצון שלהם הם לא'
אני הייתי עונה להם שלאור חוסר שביעות הרצון שלהם הם לא
08/06/2018 | 15:03
190
יחויבו בעלות האירוח ולהבא הם מוזמנים למצוא מארחים אחרים לשביעות רצונם.
והייתי גם מוסיפה שאם בביקורת עסקינן אז הם מקבלים נכשל בהליכות ונימוסים.
והאמת, ממש לא איכפת לי באיזה סוג של קרובי משפחה מדובר, זה מעשה שלא יעשה.
לצפיה ב-'אני מאד סקרנית לראות את הדוח המדובר'
אני מאד סקרנית לראות את הדוח המדובר
08/06/2018 | 16:36
187
אבל בגדול, אם מישהו לא נהנה אצלי - אז הוא באמת לא חייב לבוא שוב
 
שמחה שזה לא קורה לי, ואין לי כאלה קרובי משפחה לא נעימים
 
אני בטוחה שלכל האורחים שלי יש מחשבות על איך הבית שלי מנוהל עם רעיונות לשיפור, כי הבית שלי רחוק מלהיות מושלם. אבל כולם מספיק נחמדים בשביל לסתום את הפה...
לצפיה ב-'מנתקת קשר. בלי לטרוח להגיב אפילו'
מנתקת קשר. בלי לטרוח להגיב אפילו
08/06/2018 | 17:25
167
ובאמת לא אכפת לי מי הם ומה דרגת הקירבה המשפחתית.
 
זה נכון לכל אדם שהיה מעז להתנהג אליי ככה.
לצפיה ב-'חסרים כל הפרטים האפשריים בשביל להגיב ברצינות'
חסרים כל הפרטים האפשריים בשביל להגיב ברצינות
09/06/2018 | 16:12
156
ברור שאיך שהשאלה מנוסחת כרגע, השואל מצפה לתשובה אחת אפשרית בלבד, שתאשר לו את מה שהוא מרגיש ("מי שנתן לך את הדו"ח הוא חצוף וחרא של בנאדם ואל תזמין אותו יותר").
 
בשביל תשובה אמיתית יותר צריך את __כל__ הפרטים.
לצפיה ב-'תלוי מה הנסיבות'
תלוי מה הנסיבות
10/06/2018 | 10:06
149
יש אנשים שמארחים מאוד יפה, כיד המלך וכשמגיע התור של המתארחים לארח, המארחים לשעבר מקבלים מהם אירוח מאוד עלוב. ייתכן שמזה זה נובע (למרות שיש גם אנשים שאין להם ובכל מקרה - כשאתה מקבל סוס במתנה, אתה לא אמור לבדוק את שיניו). 
 
אני אישית, לא משנה מה הסיטואציה, לא הייתי באה בטענות לאיש באף אחד מן המקרים. לא אם היו קובלים כלפיי ולא אם אני הייתי מקבלת אירוח קלוקל. אבל בהחלט לא הייתי מזמינה יותר את אותו אדם וגם לא מתארחת אצלו.
 
חמותי שנאה את יחידת הדיור שגרנו בה אני ואישי, לאחר נישואינו. היא באה לבקר שם אולי 4 פעמים ובכל פעם הקפידה להצהיר בפניי שהמקום מסריח. לא נהגתי לענות לה. מקסימום, משכתי בכתפיי. ויום אחד אחרי יותר משנה של עקיצות שלה, שטפתי אותה ועל הדרך גם אמרתי לה שאם הריח בבית לא טוב, שלא תגיע לשם יותר. מי שלא טוב לו, יום טוב לו. 
לצפיה ב-'קיבלתי מחבר פעם ופעם מאחות אז החלטתי שאני '
קיבלתי מחבר פעם ופעם מאחות אז החלטתי שאני
10/06/2018 | 17:11
233
לא מזמינה יותר. לא שזה קרה ממש בפועל אבל לא היה לי אומץ להגיד להם, ציננתי יחסים.
לצפיה ב-'קרה לי פעם, זו היתה אמא שלי.'
קרה לי פעם, זו היתה אמא שלי.
14/06/2018 | 15:51
203
 
אמרתי לה שאם יש לה בעיה היא יכולה להפסיק לבוא אליי.
לצפיה ב-'חמות חסרת טאקט (בנאלי, אבל זה מה יש )'
חמות חסרת טאקט (בנאלי, אבל זה מה יש )
04/06/2018 | 14:34
20
601
מצטערת שלא גיליתי את הפורום הזה, לפני שנים . יישר כח לכל הכותבות והמגיבות, וכמובן למי שמנהלים.
קצת רקע ומחילה אם זה יוצא ארוך:
אני והאיש, נשואים 4 שנים. התארסנו בגילאים מבוגרים אחרי כשנה יחד, ללא מגורים לפני. אחרי שהתארסנו, אמו לא הסתירה את מורת רוחה וניסתה לשכנע אותו לדחות (היה גרוש). כשזה לא עבד וכבר קיבלתי טבעת, שלחה אחת מבנותיה לשכנע אותו.
כשראתה שאנו נחושים, התחילה לחרב לנו את ההכנות לחתונה ובכללי - דאגה שלא יהיה לי כיף ככלה ושאבין שאני על הכוונת שלה. בעלי ניסה לרסן אותה, אבל בגדול הבלגנו. אחותו נישאה לא הרבה אחרי בחתונה עלובה למדי (אמה התפלצה מזה), אבל שם לא הייתה שום ביקורת והיה פסטיבל ליקוקים אחד גדול לזוג הצעיר (והסטלן) ולמחותנים, כי על הזיווג שלהם חמותי דווקא בירכה ומפרגנים להם מכל כיוון, עד היום.  
בשנתנו הראשונה יחד, פתאום התעורר אצלה איזה עניין שנדרשה בו לסיוע בתחום המקצועי שלי. לא נטרתי ועזרתי לה 24/7. זה חייב אותה לנהוג בי תרבותיות כמו כל פולנייה טובה אבל העקיצות, הביקורות והעין שכל הזמן בוחנת, המשיכו (דוגמה: 10 חודשים עברו מהחתונה והיא עדיין הקפידה לומר בכל ביקור, איך שום דבר לא היה שם טוב ואיך הפורמט בו גיסתי התחתנה, היה מהמם). האחים והגיסים שלו, הצטרפו גם לירידות. שוב הבלגתי. מקסימום, הייתי בוכה לבעלי שכבר נמאס לו להתעסק בזה ודרש שלא אקח ללב (אצלי בבית מתים עליו).
רצה אלוקים, ובמהלך אותה שנה, התמודד הבעלול עם משבר נפשי די קשה. הוא עירב את אמו ואת אחותו ואז התחילה צרמוניה של ירידות עלי, שהכל בגללי ולמה אנחנו לא עוברים דירה ובלה בלה בלה. שוב הבלגתי. אני בעצמי מצאתי לו דרך קשרים טיפול שעזר לו, אבל הן בעיקר דיברו והעבירו ביקורת. השיא היה, כשאחותו החליטה ואמה הסכימה שהוא צריך להתאשפז, והן פנו אליו וניסו לשכנע אותו בלי בכלל להכניס אותי לתמונה.
זה היה השיא ואני בתגובה ברחתי מביתי שלי, השתוללתי ואחרי כמה שבועות נכנסתי טוב טוב באמו, על כל ההתנהלות שלה ושל משפחתה מהאירוסין שלנו ועד כה. היא נבהלה וככה גם גיסתי, כולם התחילו התנצלויות והתחנפויות אלי ואני שוב לא נטרתי ועזרתי לחמותי עם עניינים מקצועיים. לכאורה, העניינים בינינו בסדר. הן ביקשו סליחה, אבל אצלי זה לא מחק כלום, כי הייתי מצפה מאנשים מבוגרים, שידעו שיש קווים אדומים בחייו של זוג צעיר, שלא חוצים.
מתחת לפני השטח, אני עדיין סוחבת מלא כעס על מה שעשו, לא סומכת עליהן בשיט ובכללי מרגישה שבעיני חמותי, אנחנו זוג סוג ב' לעומת הבת שלה ובעלה.

אחרי כל מה שעברנו, הסתבר שאנחנו זקוקים לטיפולי פוריות. כולם יודעים ואני לא צריכה לספר מה זה עושה לאישה ומה זה עושה לזוגיות. לעומת זאת, אותה גיסה חצופה, שבחשה עם אמה בחיים שלי ורחוקה מלהיות יציבה, נקלטה מגרעפס של בעלה. נכון, אני מקנאה. נכון, אני חושבת שאחרי כל מה שהיא ואמה עשו לי, זה לא הוגן שהן מקבלות מתנות במקום עונשים.
אבל הקושי שלי, הוא ביציאה שהייתה לחמותי, כשהיינו אצלם לפני זמן מה רק אני והוא, אז הבנתי עד כמה אני ובעלי, בדרגה נחותה לעומתם בעיניה.
היא פנתה אליו ונזפה בו: "אתה צריך להתקשר יותר לאחותך! היא .
בהריון! היא רגישה עכשיו! צריך להתעניין בה יותר!" הוא לא ענה לה והמשיך בשלו. אני רתחתי מבפנים. כאילו שלזוג הזה היה חסר אי פעם פרגון ממישהו! אפילו אני, עם כל מה שעשו לי, פירגנתי להם! כאילו לה אין חמות וגיסה שמשום מה מתות עליה, כאילו אין לה בעל שיתמוך בה וכאילו אני והאיש שלי, עם כל המיץ של הזבל שאנחנו נמצאים בו בטיפולים, עוד צריכים לנצל את האנרגיות שלנו, שיש לנו בקושי לעצמנו ולזוגיות המתנודדת שלנו, כדי לשמש להם כקבוצת מעודדות!

היו לי כבר כמה התפרצויות בכי ועצבים על העניין הזה ואני חוששת שאישי מאבד את סבלנותו אלי. לא יודעת איך אצליח להתמודד עם הסיטואציה, אם אנחנו לא ניקלט ורק להם יהיה. גם ככה הם נחשבים לנסיכי הכתר. בעלי נתן לי רשות מלאה לענות לאמו, אבל אני לא יודעת מה לומר לאישה מבוגרת (שבעצמה חיכתה שנים לילדים), שחינכו אותי לתת לה כבוד מבלי לצאת קנאית וצרת עין.

אם למישהו יש פה תובנה איך מתמודדים ומה אומרים, אם מישהו התמודד פה עם מצב דומה, אני אשמח לשמוע. תודה ושוב סליחה על האורך.
לצפיה ב-'את אשמה שהבלגת עד עכשיו.'
את אשמה שהבלגת עד עכשיו.
04/06/2018 | 15:33
3
327
 
אם כל מה שאת מתארת אמיתי ומדוייק, אז אני הייתי מעיפה את הזקנה הזאת מחיי כבר בהתחלה, ובטח שלא עוזרת לה מקצועית.
 
לצפיה ב-'זה גם מה שבעלי אמר. '
זה גם מה שבעלי אמר.
04/06/2018 | 15:42
2
318
וכן, לצערי הרב (ולתדהמתו הרבה של אישי, שלא הבין מאין מגיע העליהום עלי, תמיד הייתי חביבה לכולם), זו אכן האמת. לכאורה, העניינים מזה שנתיים על מי מנוחות. עכשיו, בגלל ההריון של גיסתי, כאילו נסוגנו אחורה למעמד שהיה לנו כזוג אחרי החתונה (רמז: אף אחד מהם לא האמין שזה יחזיק ובאמת - נדיר שיש לנו תקופה של שקט. תמיד יש לנו עם מה להתמודד. כאילו דפקו עלינו עין רעה).
 
פה ושם אנחנו משתפים מה עובר עלינו בטיפולים, אבל בגדול רוצים פרטיות. פעם אחת חלקתי עם חמותי ניתוח שאני צפויה לעבור. ביקשתי במפורש שלא תספר לגיסתי (זה לא היה נראה לי לעניין לספר דברים כאלה להריונית - עוד יחשדו שעיני צרה בה), אבל היא סיפרה בכל זאת. מגיע לי שבכלל סמכתי עליה. 
 
לא יודעת איך להתמודד עם זה, שאנחנו כרגיל נאבקים בנישואין והם, זוג חסרי אחריות מעופפים שכמותם (כולל אלכוהול, סמים ובזבוזי כסף בלי חשבון), הולכים להיות הורים. מי ישים עלינו בכלל עכשיו.
 
תודה על תגובתך. 
לצפיה ב-'תמיד ההורים הכי אוהבים את הילד/ה הכי דפוק/ה שלא מגיע לו/ה.'
תמיד ההורים הכי אוהבים את הילד/ה הכי דפוק/ה שלא מגיע לו/ה.
04/06/2018 | 18:39
1
113
לצפיה ב-'קצר וקולע . תודה על התגובה הזו.'
קצר וקולע . תודה על התגובה הזו.
04/06/2018 | 21:31
79
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך--'
כמה דברים לדבריך--
04/06/2018 | 16:02
7
274
1)מצטרפת למה שאמרה קודם--תתרחקי ובטח בקטע המקצועי.
   תגידי לה שאין לך זמן שתמצא מישהוא אחר שיטפל בעיניניה.
2)חבל שאת משוה עצמך דרך המעשים שלהם לגיסתך,
   אתם זוג לעצמו, והם לעצמם--את מאפשרת לתחרות
   מטופשת שאין בה ממש להיות נוכחת ומשפיעה על חייך.
3)חמותך לא חייבת לאהוב אותך, ולא את אותה--היא חייבת לכבד
  אותך בשביל הבן שלה, את לא חייבת לאהוב ולהעניק, לכבד מרחוק וזהו.
4)אל תרסי את הזוגיות שלך בגללה, ותריבי עם הבעל בגללה,
  הוא הבן לא המחנך שלה, והעלבונות שלך הם שלך.
5)מותר לבקר פחות, לספר פחות, לבוא לארוחה ולהיות קורקטיים,
  להמשיך הלאה עודף הביחד לא טוב לכם ולא מתאם.
  אם תרצה יותרביקורים עושי תנאים שיתאימו לך. תשתפי בכל הרבה פחות.
 
אם תהיי רגועה יותר, יש סיכוי להקלט להריון קל יותר. בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה רבה על תגובה מפורטת ומושקעת.'
תודה רבה על תגובה מפורטת ומושקעת.
04/06/2018 | 16:09
6
220
לצערי רוגע לא מה שיעזור פה. רוב הזמן אני בסדר. פשוט ההריון של גיסתי, הדגיש את האין שלנו. אנחנו לא צעירים. מעל 40, והבעיות שלנו בפוריות הן אמיתיות ודורשות טיפול. רוגע בטח שלא מזיק. אבל הוא לא המפתח כדי שניקלט. 
 
אחרי ההערה האחרונה שלה, אני באמת לא יודעת איך להתמודד. היא באמת לא מבינה שיש לנו מעט מאוד אנרגיה להקדיש לאחרים?
היא באמת לא מבינה שגם אם אנחנו לא מדברים, הניסיון הזה (אחד מני רבים שעברנו בקושי בארבע שנים יחד) הוא קשה מאוד ולא צריך להדביק לנו לפרצוף את מה שאנחנו כמהים לו ולאחרים יש? 
מה אנחנו אמורים לענות על יציאה כזו, ברצינות אני שואלת. 
לצפיה ב-'לדעתי, לחייך בפנים,'
לדעתי, לחייך בפנים,
04/06/2018 | 23:20
1
192
ופשוט להתרחק, לא לשתף, לא לעזור, להתמקד בקשר שלכם כזוג,
למצוא חברים דומים לכם, ולנהל איתם חיים.
קצת לבנות עמוד שדרה אישי--זוגי, ולהניח לקשר המשפחתי הזה.
 
ובכלל את כבר מכירה אותה--ויודעת איך היא מתנהל--מותר לבקר את מה שהיא מכינה--העוג לא הצליחה, המרק חמוץ, לא טעים לי.
וללכת. שהיא תצטרך להתמודד לא את.
כשאת תשדרי שהיא לא מענינת אותך, היא תחפש קשר.
אבל תגייסי את בעלך--במקום בקור אצלם, ללכת לסרט וכו'.
 
לצפיה ב-'תודה שוב על הטיפים. זה מאוד עוזר. '
תודה שוב על הטיפים. זה מאוד עוזר.
05/06/2018 | 07:43
62
לצפיה ב-'מה את אמורה לענות?'
מה את אמורה לענות?
06/06/2018 | 12:32
3
183
לענות בצורה ישירה, כמו שאת כותבת כאן: את יודעת שאנחנו בטיפולי פוריות, זה דורש המון אנרגיות פיזיות ונפשיות. משנינו. את יודעת שברגיל אנחנו כן מעורבים בענייני המשפחה ועוזרים המון.  פשוט עכשיו הרבה יותר קשה לנו...  ובתקופה הזאת חשובה לנו הפרטיות. אני אשמח אם תביני גם אותנו.
 
אין טעם להתחרבש בשאלות בינך לבין עצמך – מה, היא לא מבינה שככה וככה? איך היא לא קולטת ש X  ו Y?   הרי זה לא יוביל אותך לאף מקום.
אולי היא לגמרי חסרת מודעות, חסרת הבנה, לא אכפת לה, שואבת הנאה סדיסטית מלדרוך עלייך כי את משדרת לה נמיכות ומסכנות,  או שהיא צריכה נבוט בראש כדי לקלוט דברים.  אז תגידי דברים בצורה ברורה, כמו שאת מסבירה לילד קטן, פעם פעמיים, ולפחות תדעי שעשית את שלך.
 
וחוץ מזה – מה אכפת לך את מי היא אוהבת, מי הוכתר לנסיך הכתר או מי הולך להיות דוכס בשבוע הבא?  אישה שאת לא ממש אוהבת או מכבדת הכתירה לנסיכי הכתר של ממלכת כלומניסטאן, 2 כלומניקים שאת מכבדת עוד פחות...
בזה את מקנאת?... לא חבל על תעצומות הנפש שאת מבזבזת? 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על תגובתך. אני בהחלט לוקחת ממנה המון.'
תודה רבה על תגובתך. אני בהחלט לוקחת ממנה המון.
06/06/2018 | 12:54
2
157
ובשכל אני יודעת שהכל נכון. העניין הוא, שאני לא מצליחה להשתלט כרגע על הקנאה ועל תחושת הלא פייריות. קשה לי בעיקר, עם זה שהיא וגיסתי כל הזמן בחשו וטרפדו ובסופו של דבר, עם כל הרוע שלהן, לא רק שהן לא מקבלות עונש, הן גם מקבלות מתנות. ואני מה? מקבלת טיפולי פוריות.
החשבון שלי, הוא כנראה מול אלוקים/גורל/יקום. זה בכלל כבר לא קשור למה שלהן יש, אלא למה שלי אין. לא הייתי כועסת כל כך, אלמלא נדרשנו להתמודד עם עוד אתגר, בנוסף למה שהיה עד כה ולחוסר הפרגון שלהם.
 
יש בגאז' גדול של כעס, שאני נושאת עמי כלפיהן. כי מהרגע שנישאנו, זה כאילו הן חיכו כל הזמן לראות מתי כבר לא נסתדר ויתגלה שהן צדקו לגבינו כזוג לא מתאים.
אולי אם היה פרגון, לא היינו מתמודדים עם כל כך הרבה. הייתי רוצה מאוד להיפטר מהבגאז' הזה, ואני אעשה זאת כנראה באמצעות טיפול. תודה שוב, על כך שטרחת לענות.  
לצפיה ב-'טוב, אני לא מאמינה בשכר ועונש,'
טוב, אני לא מאמינה בשכר ועונש,
06/06/2018 | 14:53
1
153
גורל, יקום וכיו"ב.
מה שקורה קורה בגלל שנוצרו התנאים להיווצרותו. זהו.
וזה שהיא בהריון לא עושה אותה יותר טובה או יותר שווה, גם אם HRH חמותך חושבת ככה (וכדאי שגם את תיפטרי מהחשיבה הלא מתקדמת הזאת).
 
מה שכתבת כאן כבר שונה ממה ששאלת בהתחלה.
זה כבר לא רק איך ומה לענות לה.
יש בך המון כעס שאת סוחבת, ויש מצב שגם אם כולם היו עכשיו הכי בסדר בעולם איתך, עדיין הן היו מכעיסות אותך...  טיפול אכן יהיה התחלה טובה.
 
ואם את בכ"ז רוצה לחשוב על זה במושגים של שכר ועונש, אז אי אפשר לדעת מה יהיה, מי יקבל את עונשו מתי ובאיזה צורה. 
  ... It's not over until the fat lady sings
 
לצפיה ב-'תודה לך שוב, פנדורה '
תודה לך שוב, פנדורה
06/06/2018 | 15:08
121
זה לא מובן מאליו, שאת ככה מתייחסת וטורחת לענות. אני יודעת שהמחשבות האלה לא הגיוניות. הן וודאי גם לא היו צצות, אלמלא היה משהו מאוד מכעיס/מעצבן/מרגיז, בעובדה שהשתיים הללו חיבלו תחבולות כדי להרוס לי ולאישי, ואני חייבת לסלוח להן רק כי אמרו המילה "סליחה" ורק בגלל הקרבה המשפחתית.
 
 
לצפיה ב-'סליחה על הישירות, אבל: תתתגרשי.'
סליחה על הישירות, אבל: תתתגרשי.
04/06/2018 | 17:15
1
300
לפני שיהיה מאוחר מדי.
יש לך מזל גדול שלא נכנסת להריון.
 
הבעיה שלך היא לא החמות.
היא סתם מגעילה.
לא הייתי מזמינה אותה לחתונה ובחיים לא הייתי עוזרת לה עם כזאת התנהגות.
את סוג של קדושה שהבלגת כל כך הרבה זמן.
 
אבל בואי נעזוב אותה כי היא לא הבעיה העיקרית.
כתבת פה שאת נשואה לאדם עם בעיות נפשיות.
 
אני מניחה שזה לא צץ פתאום ושהוא הסתיר את זה עד שהתחתנתם.
הוא גם ככה כבר גרוש פעם אחת (מעניין למה).
עזבי אותו, עזבי את טיפולי הפוריות.
הדבר האחרון שאת רוצה זה ילד ממנו.
במיוחד שיש לו משפחה כזאת מלבבת.
כבר הגעת למצב שעזבת את ביתך שלך.
לא הספיק לך?
כמה נמוך את עוד רוצה להגיע?
את רוצה לחכות שזה יגיע גם לאלימות מצידו?
ברגע שאת עושה לו ילד את כבולה אליו לכל החיים.
 
* סליחה על הישירות. אני נגד נישואים, ונגד פוליטיקלי קורקט.
מקווה שחסכתי לך כמה שנים של כאב לב
 
לצפיה ב-'תודה רבה על הישירות ועל העצות '
תודה רבה על הישירות ועל העצות
04/06/2018 | 17:22
276
בעיניי זה לא יסולא בפז.
 
אבל אני אוהבת את בעלי ורוצה ממנו בע"ה ילדים. וכן, הוא סבל בעבר מחרדות על רקע כימי, אבל מעולם לא הסתיר את זה ממני וזה בטח לא ברמה שהוא לא מתפקד כבעל או חלילה אלים, וזו גם לא הסיבה בגינה התגרש בפעם הראשונה (בדוק ומוצלב ).
 
מסתבר שלכלתה הראשונה, חמותי דווקא ידעה להיות חמות טובה, או לפחות אחת כזו שלא מתערבת בדבר. לצערי, הבחורה הזו גם עשתה לכולם בית ספר וניסתה לסחוט אותו בגירושין, עד כדי כך שכנראה משם האנטי אלי (למרות שאני הגעתי עצמאית לגמרי ולא בניתי על הנישואין שיבנו אותי, בשום צורה).
 
יצאו אצלו בבית מנקודת הנחה, שהוא שוב בחר לא נכון. וכמו שכתבתי, לכאורה כבר שנתיים הכל בסדר.
אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו תמיד תחת עין בוחנת. בעלי טוען שקשה יותר לחתן בן מאשר בת. ולכן בגלל זה, אחותו ובעלה הם כביכול "נסיכי הכתר" בעיני חמותי. לא רציתי להיכנס לתחרות המטופשת הזו. זו חמותי שיצרה אותה.
ועכשיו פשוט קשה לי. כי כאמור, אני שוב מקבלת אתגר להתמודד עמו ואצל גיסתי הכל הולך חלק. זו קנאה פשוטה. הלוואי שחמותי הייתה מנסה קצת לצנזר, זה הכל.
לצפיה ב-'וואו, נשמע שהמשפחה של בעלך פשוט באנטי לא ברור'
וואו, נשמע שהמשפחה של בעלך פשוט באנטי לא ברור
04/06/2018 | 17:19
1
259
ואת יודעת מה, ממש לא מגיע לך כזה אנטי במיוחד שאת התעלית מעל עצמך ולמרות הכל-עזרת לחמותך כל כך.
 
אני חושבת שהבעיה היא בעלך שלא מציב גבולות למשפחה שלו ואומר "עד כאן" מבחינת פגיעה בך.
 
וחיבוק ענקי על הטיפולים- הייתי שם ותודה לאל חובקת בת  
תרגישי חופשי תמיד לשתף.
לצפיה ב-'תודה. קוראת אותך הרבה גם בפורום טיפולי פוריות.'
תודה. קוראת אותך הרבה גם בפורום טיפולי פוריות.
04/06/2018 | 17:24
212
תודה שענית לי. זה לא מובן מאליו. 
 
 
לצפיה ב-'התחרות עם גיסתך חסרת טעם.'
התחרות עם גיסתך חסרת טעם.
04/06/2018 | 17:44
1
249
באופן כללי, אין הרבה דמיון בין יחסי חותנת-חתן לחמות-כלה, כשהשניים בעייתיים יותר. ולגבי הילדים - ממילא הילדים של הבת שלה יהיו בעדיפות על פני הילדים שלך כשיהיו. את תפני לאמא שלך, והיא תפנה לאמא שלה. אין שום דרך לכלה להתחרות בבת של החמות.
לגבי זה שבעלך יתקשר לאחותו - זו בקשה סופר-לגיטימית של אמא, והקשר שלך לבקשה לא ברור. את יכולה לבקש ממנו שלא יעשה את זה בנוכחותך, אם זה מפריע לך. אם זה מפריע לו איכשהו שאחותו בהריון, הוא יכול לא לעשות את זה. אבל זה עניין שלו, ולא קשור אלייך. כמו שלא היית אוסרת עליו להתקשר אליה כי היא בהריון, אין סיבה שתאסרי עליו לעשות כבקשת אמו ולהתקשר אליה יותר כי היא בהריון, או שתכעסי על אמא שלו שהיא דואגת לבת שלה.
לגבי באופן כללי היחס של חמותך אלייך (הניסיון להרוס את היחסים מההתחלה) - הוא מטורף, וגם אני לא ממש מבינה למה את עושה משהו מעבר ללשמור על יחסים קורקטיים איתה. מה פתאום לעזור לה מבחינה מקצועית? אחרי שהיא ניסתה להפריד ביניכם? איך זה הגיוני?
 
לצפיה ב-'תודה על תגובתך המפורטת'
תודה על תגובתך המפורטת
04/06/2018 | 21:46
187
בזמנו עזרתי לה, כי חשבתי שהיא תבין ככה שאני אדם טוב וטובה לבנה. זה רק גרם לכולם לזלזל בי יותר. בשלב מסוים, פשוט עשיתי הכל בשביל חמי. הגיע לו, כי הוא האדם היחיד שמלכתחילה היה לבבי ומקבל.
 
אין לי כוונה לאסור על בעלי דבר. גם בתקופה שהן עשו מה שעשו מאחוריי גבי והיה טריז ברור, לא מנעתי ממנו דבר ולא ביקשתי אותו לבחור.
למזלי, בעלי לא נמצא ביום יום בקשר מי יודע מה הדוק עם האחים שלו. זו המציאות מאז ומעולם. גם הם עסוקים בחייהם, כל אחד בעולמו. ואחרי שהבנתי שאני לא באה להם טוב, לא עודדתי אותו לפתח עמם קשר הדוק, כמו שלי יש עם אחיי.
 
אבל לא אהבתי, איך שהיא אמרה את זה לידי. היא ובעלה, חיכו לילדים אותו זמן כמונו. אני אולי לא בתה ואין לה רגש אמהי אלי, אבל כן אמור להיות לה רגש כלשהו, לקושי שאנחנו חווים כזוג וגם לבן שלה. יש מקום וזמן להגיד דברים כאלה. לא ליד כלה שיודעים כולם מה היא עוברת ורק יכולים לתאר מה זה עושה לזוגיות, במיוחד שאנחנו עושים שמיניות באוויר והם נקלטו ישר. לא צריך להיות חכם כדי לצנזר דברים כאלה. אפשר להיות מעט ראית.
 
אבל כנראה כמו שכתבת, לא צריכות להיות לי ציפיות. אני לא בתה ובצירוף העובדה שיש לנו עבר לא טוב, כנראה שעדיף להיות קורקטיים וזהו.
לצפיה ב-'תתרחקי. תתרחקי. תתרחקי.'
תתרחקי. תתרחקי. תתרחקי.
06/06/2018 | 18:08
1
239
תתרחקי פיסית ונפשית.
לא רק לא להיפגשף אלא להפסיק לחשוב עליהם ולהטריד את עצמך בשאלה מה הם חושבים.
 
נוצרה אצלכם שנאה וקנאה איומה. וזה חבל. 
לא רק בינך לחמות, אלא גם גיסתך.
אולי חמותך גרמה לזה, אולי לא רק.
אבל זה המצב.
 
אני מציעה לאמר לאישך שאת במצב לא פשוט, וחייבת רגיעה. הוא מוזמן לשמור על איזה קשר שהוא בוחר עם אימו ואחותו, אבל את לא יכולה כרגע להיות חלק מזה. והוא חייב, לטובתך ולטובת נסיונות ההריון - להגן עלייך. הוא זה שצריך להסביר למשפחתו למה הוא בא להורים לבד, ואת נשארת בבית לנוח. והוא חייב להגן עלייך ולא להביא הביתה כל פיסת רכילות מרושעת שהוא שומע שם
 
ואם הוא לא מגן עלייך ושומר עלייך, אז באמת לא נעים - אבל אני מצטרפת למה שנכתב מעליי. חבל שקשרת את גורלך בגורל אדם שבעצם מאמלל אותך. לא בעצמו, אבל בזה שהוא מאפשר למשפחתו לאמלל אותך.
 
וכל עוד את בוחרת להיות איתו - אני מאחלת לך המון המון הצלחה.
 
ואת מוזמנת להישאר כאן ולקבל תמיכה נפשית... בשביל זה אנחנו פה 
לצפיה ב-'מודה לך מאוד על עצתך'
מודה לך מאוד על עצתך
06/06/2018 | 20:52
154
ועל ההשתתפות והלבביות שבה היא ניתנה. בהחלט אאמץ מה שכתבת. 
לצפיה ב-'אירוח בפורום: הסופרת מאירה ברנע-גולדברג '
אירוח בפורום: הסופרת מאירה ברנע-גולדברג
24/05/2018 | 05:12
23
1243
ביום ג', 26.5.2018, בין 21:00-22:00 ,הסופרת מאירה ברנע-גולדברג תגיע לפורום להתארח בעקבות ספרה החדש "מסעותי עם חמותי"(הוצאת כנרת זמורה-ביתן).
 
מאירה תתארח בנושא ספרה, ועל הבחירה לכתוב על נושא שמטריד אנשים רבים-היחסים עם החמות.
 
על הספר:
 
שירה בוכבינדר־רגב נתונה במהומה רגשית גדולה – הספר החדש שלה לא מתרומם; פרט מזעזע ולא נכון בכלל על עברה מתפרסם; היא מגלה שהיא בהיריון שלישי ולא רצוי מבעלה שלא ממש רואה אותה; ובנוסף לכל הצרות – דליה, חמותה האיומה, מחליטה לעבור לגור איתם.
היחסים המתוחים בין השתיים מגיעים לסף פיצוץ, במיוחד כאשר אמא של שירה, גורו הרזיה מופרעת, מגיעה לפתע לביקור בארץ וכופה גם היא את נוכחותה וצרכיה על שירה. 
לא מספיק? אז מה עם לגלות שיש מצב שבעלה מנהל רומן ? 
באקט מפתיע, שירה ודליה, המעוניינת מאוד לשמור על ההיריון, נאלצות לשתף פעולה בכדי לבדוק את עניין הבגידה ומגלות לא רק זו את זו, אלא גם שהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים... 
מחברת רבי המכר מאירה ברנע־גולדברג מציגה בספרה השלישי למבוגרים, מסעותי עם חמותי, נושאים עכשוויים טעונים ביותר, ומכניסה את הדמויות הססגוניות שיצרה למצבים מורכבים. השנינות והחן הייחודיים של כתיבתה יוצרים קומדיית מצבים קצבית, קולחת ומלאה הומור, הכתובה בתנופה אדירה ונקראת בנשימה מחויכת אחת.

״מסעותי עם חמותי הוא רומן עכשווי קליל, מותח ומשעשע על העולם הנשי המודרני, העוסק באומץ ובמעט רשעות ביחסים שבין כלה וחמותה, אימהות ובנות, נשים וגברים. כתיבתה של ברנע־גולדברג קולחת, סוחפת וממכרת.״ שפרה הורן
"דמויות בלתי נשכחות שיגרמו לכם לרצות ולחבק את המשפחה שלכם יותר מתמיד.
" ליעד שהם
 
מוזמנים לכתוב שאלות לאירוח כבר מעכשיו תחת שרשור זה.
 
לצפיה ב-'אישה מדהימה שאני ממש אוהבת'
אישה מדהימה שאני ממש אוהבת
25/05/2018 | 10:03
1
70
לצפיה ב-'תודה רבה על מחמאה. איזה כיף לקרוא דבר כזה.'
תודה רבה על מחמאה. איזה כיף לקרוא דבר כזה.
30/05/2018 | 01:21
29
לצפיה ב-'טעות בתאריך- מדובר ביום שלישי 29.5'
טעות בתאריך- מדובר ביום שלישי 29.5
25/05/2018 | 19:13
103
מוזמנים להעלות שאלות מעכשיו.
לצפיה ב-'למה לדעתך בעצם'
למה לדעתך בעצם
26/05/2018 | 19:27
1
263
נושא החמות הפך להיות כזה "תפוח אדמה לוהט" בישראל?
האם זה קשור לאופי הישראלי? משהו עדתי?
או שזה משהו אוניברסלי יותר
לצפיה ב-'שאלה ממש טובה!!!!!'
שאלה ממש טובה!!!!!
30/05/2018 | 01:27
156
פגשתי לא מזמן חברה שלי שהיא סופרת וגרה בחו"ל, גם שם הנושא טעון מאד אז לא מדובר במשהו שקשור לישראל, זה קשור לאנושות. ברגע שאמא חושבת שמישהי או מישהו פוגע/ת בבן או בבת שלה מתחילה מלחמת עולם. מאחר ונראה על פניו שגברים יותר נוטים ללכת אחר הנשים שלהם וקצת להתנתק מההורים, אז נשאלת השאלה כמה מרחב האמא נותנת והאם היא מקבלת את החיים החדשים שלו. דוקא באיטליה אגב, שמעתי סיפורי זוועה על חמיות שלא משחררות.  אני יכולה לשמוע שעות סיפורים על הנושא.
לצפיה ב-'לפי שאלה--גילוי נאות'
לפי שאלה--גילוי נאות
26/05/2018 | 20:41
1
285
גילוי נאות 1)לא קראתי את הספר.
גילוי נאות 2)היתה כתבה עם הסופרת בשבת הזו,
                 והנושא היה פחות הספר הזה--יותר הספרים שכתבה לילדים
                 בעקבות הצורך לגונן ולטפל בבן שלה.
 
ולענין עצמו--הספר מביא  עד כמה שהבנתי--עלילה שעוסקת
במערכות יחסים עם החמות  ועם האם--וכנראה לקראת הסיום
חמות והכלה מתפייסות וחיות נכון בגלל אינטרס משותף--
 
ואז לשאלותי--
1)האם באמת ניתן תמיד לגשר על פער בינדורי ועל "שברים ועלבוות"?
  או לפעמים נכון גם להבין שזה לא ספר אלא במציאות--נכון להפריד כוחות.
2)האם כל מערכת יחסים היא אינטרס? או לפעמים  יש גם פשוט לקבל
   את הכלה כמו שהיא--בלי לרצות לחנך אותה. לשנות אותה, לבקר אותה.  
לצפיה ב-'תשובה: אשתדל לא לחפור אבל שאלת דברים מאד חשובים'
תשובה: אשתדל לא לחפור אבל שאלת דברים מאד חשובים
30/05/2018 | 01:41
133
נתחיל מהכתבה. יש לי ילד אוטיסט. לכן לצערי הרב בעיתונות של ימינו רוב מי שמראיין אותי על הספר מרגיש צורך לראיין אותי על החיים האישיים שלי למרות שהם לא תמיד קשורים לנושא הספר. זה ספר שישי שלי, אולי יום יבוא ואזכה שמישהו יראיין אותי רק על הספרים שלי....
הספר מצחיק קליל ואני לא מבטיחה לגמרי שהחמות והכלה יפסיקו לשנוא אחת את השניה, אלא שהשנאה תשתנה ותהפוך לקצת יותר מכובדת.
ועכשיו לשאלות.
1. האם ניתן לגשר על הפער ? תלוי באיזה בן אדם מדובר. לפעמים או החמות או הכלה בנויים באופי שלהן בצורה איומה ואז אי אפשר לגשר כל שום דבר. אבל אם יש רצון והבנה ואופי שקצת מתחשב, ולא נעלב מכל דבר ולוקח דברים באופן אישי אז הכל אפשרי.  ההורים של בעלי דתיים. אני חילוניה. הדברים שאני עשיתי בלי לדעת שפגעתי בהורים של בעלי ובחמותי הם רבים. רק היום אני מבינה עד כמה ההתנהגות שלי הייתה איומה. רק היום הם אמרו לי שהם היו מזועזעים ממני אבל שתקו כי הבינו שזה מה שהבן שלהם בחר.
אני ביחסים טובים עם חמותי כי היא שתקה ולא העירה לבעלי על כלום.  וגם אני, למדתי שהם לא מתנהגים כמו המשפחה שלי ואין מה לקחת את זה אישית. לא רק הם, גם הגיסות שלי. אצלנו למשל במשפחה נהוג לקנות כל חג מתנות ובאמת שנים הייתי קונה לגיסות ולאחיינים ולבני דודים ולחמי ולחמותי וקונה ועוד שנה עוברת ועוד שנה עוברת ולרוב לא קבלתי בחזרה כלום ולפעמים גם לא הבן שלי, והייתי מתוסכלת. (אני יחד עם בעלי כבר 18 שנים) ואז כשדיברתי איתו הבנתי שזה אצלי. שזה שלי. אף אחד לא מצפה ממני למתנות וזה לא משהו שחשוב במשפחה הזו ושחררתי. היום אני קונה מידי פעם כשאני מרגישה צורך ולא תמיד מקבלת חזרה ולפעמים מקבלת בלי לתת והכל בסדר. 
חברות שלי מספרות לי סיפורים איומים על חמותן ואני כמעט התחתנתי עם מישהו שאמא שלו לא סבלה אותי, לכן אני בהחלט רואה איך לפעמים אין מצב לגשר על הפער....
2. יש יחסים בלי אינטרס. יש יחסים בלי לרצות לשנות אבל זו צריכה להיות חמות עם אופי מאד מיוחד ולרוב אין נשים כאלו. אצל החברות שלי, גם כאלו שביחסים טובים עם חמותן, זה בעיקר קשור לעובדה שיש איזו החלטה לא לקחת דברים ללב . מי שרוצה לריב תמיד ימצא את הדרך לעשות את זה. הרבה יותר קשה להבליג. אמא של החבר הקודם שלי הוציאה אותי מדעתי. אני לא יודעת מה היה קורה אם היינו מתחתנים....  
 
 
 
 
לצפיה ב-'מאירה, תודה שאת מתארחת- איזה כיף'
מאירה, תודה שאת מתארחת- איזה כיף
27/05/2018 | 04:56
3
209
יש לי מספר שאלות:
 
1) כיצד חמותך הגיבה כששמעה שאת כותבת ספר על יחסי כלה-חמות? האם קיבלה תגובות מאנשים על הספר?
 
2) מדוע החלטת לקרוא לספר "מסעותיי עם חמותי"? למה דווקא מסעותיי?
 
3) מה למדת מתהליך כתיבת הספר על יחסייך עם חמותך?
 
4) אילו טיפים היית נותנת לכלה בתחילת נישואיה לגבי הקשר עם החמים?
לצפיה ב-'איזה שאלות.... אהבתי!!! אני עונה ממש בכנות. מבטיחה'
איזה שאלות.... אהבתי!!! אני עונה ממש בכנות. מבטיחה
30/05/2018 | 01:56
2
170
דבר ראשון כיף לי להתארח כאן. מידי פעם זמן כתיבת הספר הייתי מציצה וקוראת התכתבויות כאן על מנת לקבל השראה....
1. חמותי נדירה. כשהיא שמעה שכתבתי את הספר הזה היא התעניינה לגבי התוכן כי שני ספרי המבוגרים הקודמים שלי "משפחה לדוגמה" ו "מסעותי עם חמותי" התבססו בחלקם על החיים שלי. מהר מאד היא הבינה שזה לא קשור אליה וככה גם החברות שלה שמיהרו ליצור איתי קשר ולבדוק מה כבר עשיתי.... מי שמכיר אותנו יודע שהספר לא עליה.  
קבלתי בעברי 3 הצעות נישואים. אם הייתי בוחרת אחרת סביר להניח שהייתה לי חמות מהגיהנום.
2. קראתי ספר מאד מצחיק בשם "מסעותי עם דודתי" של סופר בשם גרהם גרין. רציתי שמי שיראה את שם הספר שלי ואת הכריכה ידע שהספר מצחיק. זה מחווה לסופר וגם החמות והכלה עוברות סוג של מסע יחד. אגב, כשהתחלתי לכתוב את הספר חשבתי לקרוא לו "ליקוי חמות".
3. ככל שהתעמקתי ביחסים שלי עם אמא של חבר שלי לשעבר (זו שבקלות יכלה להיות חמותי המרשעת) וככל שהתעמקתי בסיפורים של חברות שלי על חמותן וככל שהתקדמתי יותר בכתיבת הספר, הבנתי כמה חמותי מהממת. כשהיא סיימה לקרוא את הספר ואיזו כתבה שהתראיינתי עליה בנושא, היא שאלה אותי אם אני באמת אוהבת אותה היא אמרה לי שהיא מאד אוהבת אותי ואז אמרה "אני מקוה שאת סולחת לי שאני לא מתערבת לכם יותר מידי ולא נדחפת ובאה כל הזמן" ואמרתי לה שכנראה זו אחת הסיבות שאנחנו מסתדרות כל כך יפה. היא באמת לא מתערבת לנו בשום דבר.
4. טיפ מאד חשוב זה מה שבעלי ואני עושים כבר 18 שנים. הפרדה מוחלטת בין המשפחות. כלומר אני מטפלת בכל מה שקשור למשפחה שלי והוא בכל מה שקשור במשפחה שלו. הוא אחראי לדבר עם ההורים שלו אם אנחנו באים או לא באים לחג, אני אחראית להסביר לאמא שלי למה רק אני באה לאירוע לבד ולא בעלי ואין עירבוב. אמא שלי בחיים לא תעיר לבעלי, אם יש לה בעיה היא תדבר איתי ואני אחליט מה אני מספרת לבעלי ולהפך.  
דבר נוסף, באמת לא לקחת דברים ללב, להבין שאי אפשר מכל דבר קטן לעשות דרמה. ואם היחסים מתוחים לא חייבים להיות יחד. אני אוהבת את חמותי אבל כל שבת בעלי הולך להורים שלו עם הבן שלנו לבד. אני לא מרגישה צורך להגיע יחד איתם, זה הזמן שלי להיות עם עצמי. בימי שישי אני הולכת עם הבן שלי להורים שלי ובעלי נשאר כמה שעות עם עצמו. להגיד לכם שאמא שלי לא מתלוננת על זה שבעלי לא מגיע איתי ? ברור שכן. היא לפעמים אומרת משהו ועוברים הלאה לא עושים סיפור. כשאני כן מחליטה להגיע להורים של בעלי הם מתלהבים שבאתי ומקבלים אותי בשמחה. אני מכירה חמיות שהיו עושות מהעניין הזה ריב ענקי...
לצפיה ב-'תודה על התשובות!'
תודה על התשובות!
30/05/2018 | 03:48
1
144
אני לגמרי איתך- כל צד "מטפל" ומתעסק עם המשפחה שלו-הכי טוב ונכון לנו.
לצפיה ב-'את האמת כשבעלי הסביר לי את זה אחרי החתונה לא הבנתי למה.'
את האמת כשבעלי הסביר לי את זה אחרי החתונה לא הבנתי למה.
30/05/2018 | 08:11
154
היום כשאנחנו נשואים 15 שנה אני ממש מודה לו על ההחלטה הזו.
שיהיה יום טוב לכולם!!!
לצפיה ב-'ישראליות'
ישראליות
28/05/2018 | 15:47
1
198
האם את מגדירה את הספר (ובכלל את הכתיבה שלך) ישראלי?
כי הנושא מאוד ישראלי!
לצפיה ב-'יש לי הרבה מה לומר על שאלה הזו!!! תודה!!!'
יש לי הרבה מה לומר על שאלה הזו!!! תודה!!!
30/05/2018 | 02:00
134
אני מסתובבת הרבה בחנויות הספרים ופוגשת המון בקהל הקוראים בישראל ומרגישה שיש איזו טינה לספרות ישראלית. רבים מכללים את כל הספרות הישראלית יחד ואומרים משפטים כאלו: "אני לא קורא סופרים ישראלים". 
הרבה פעמים נתקלתי באנשים שבטוחים שכל סופר ישראלי כותב על הסכסוך הישראלי פלשתינאי ועל פיגועים. 
הספר ישראלי כי הוא מתרחש בישראל. חמות איומות יש גם בחו"ל. זו לא תופעה ייחודית לישראל.
אני תמיד כותבת בסגנון דיבור, משתדלת להיות נגישה ומשעשעת גם כשאני מתעסקת בנושאים כואבים. בדרך כלל דרמות משפחתיות. אז אשמח אם תקראי ותגידי לי מה חשבת. אני חושבת שהספר מתאים גם למי שלא אוהב ספרות ישראלית. 
לצפיה ב-'שלום לך ותודה על האירוח'
שלום לך ותודה על האירוח
29/05/2018 | 11:28
1
118
מעניין אותי מדוע בחרת להוציא את הספר עכשיו ולא בחגים?
כלומר, טיימינג של חג פסח וראש השנה, חגים מאוד משפחתיים, היה יכול להתאים וגם להצליח במכירות כי זו מתנה מצוינת!
המון הצלחה
לצפיה ב-'אז ככה...'
אז ככה...
30/05/2018 | 02:02
118
הספר נבחר לצאת לקראת שבוע הספר מתוך תקווה שהוא יישאר בשולחנות התצוגה גם לחגי תשרי שלמרות שנראים רחוקים הם ממש קרובים.
תודה רבה רבה!! אשמח אם תבחרי בו כמתנה לראש השנה.... מבטיחה שהוא ספר משעשע מאד.
לצפיה ב-'התנצלות- האירוח נדחה למחר(יום ד') עקב מקרה חירום משפחתי'
התנצלות- האירוח נדחה למחר(יום ד') עקב מקרה חירום משפחתי
30/05/2018 | 00:44
2
120
של הסופרת. עמכם הסליחה ומוזמנים להוסיף שאלות .
לצפיה ב-'אשמח לענות על עוד שאלות מחר בלילה.'
אשמח לענות על עוד שאלות מחר בלילה.
30/05/2018 | 02:05
1
108
לפעמים החיים לא מכינים אותנו כאמהות לאירועים פתאומיים ולכן נוצר מצב שלא הייתי כאן בשעה 21:00.  מצב חירום עם הבן שלי.... העיקר שהכל הסתדר. 
עניתי על כל השאלות שנכתבו ותודה רבה על ההזדמנות לענות על השאלות.  זה נושא כל כך מרתק שאפשר לדבר עליו שעות, ימים, שבועת וחודשים.
 
לצפיה ב-'תודה על המענה למרות השעה המאוחרת '
תודה על המענה למרות השעה המאוחרת
30/05/2018 | 03:43
72
תכף אקרא את התשובות
לצפיה ב-'עוד שאלות '
עוד שאלות
30/05/2018 | 03:51
2
143
מה את אוהבת לכתוב יותר- ספרי ילדים או ספרי מבוגרים?
 
מה לדעתך הוביל להצלחה (יחסית) בקשר של שירה עם החמות?
 
איזו חמות את תהיי לדעתך?
 
 
לצפיה ב-'תאמיני לי,השאלות כאן יותר שוות מכל ראיון שראיינו אותי. '
תאמיני לי,השאלות כאן יותר שוות מכל ראיון שראיינו אותי.
30/05/2018 | 08:27
1
172
1. יותר נעים לכתוב לילדים בבית ספר יסודי. הם מאד מעריכים סופרים ומאד מתרגשים לפגוש סופרים ומתלהבים. מצד שני זה יותר קשה. למבוגרים אפשר לומר למשל "תנסי, אחרי עמוד 60 הספר ממש מעניין" לילדים אי אפשר לומר דבר כזה. אם הם לא אוהבים הם ישר עוזבים את הספר ואומרים את האמת בפנים. למבוגרים לרוב לא אכפת מסופרים, אלא אם כן זה עמוס עוז או מאיר שלו. מי שלא מכיר אותי מהפייסבוק, לא מתרשם ממני כשהוא פוגש אותי. לפעמים המפגשים עם הקוראים המבוגרים מראים אפילו על זילזול בסופרים. לכן על פניו אני אוהבת יותר את ספרי הנוער שלי ומרגישה ששם אני מקבלת את היחס הראוי לסופרים. פעם חשבתי שזה גם משפיע על האהבה שלי בכתיבה עצמה ותמיד אמרתי שאני יותר אוהבת לכתוב לנוער, אבל לא! מסתבר שאני אוהבת את שני הדברים באותה מידה. כיף לי לכתוב בגוף ראשון למבוגרים, לשלב את הנושאים החשובים לי בספרים ובנוער לברוח לגוף שלישי ולכתוב על עולמות קסומים כמו ב"כראמל" על חתול מדבר שיודע להפוך אבנים לזהב. עכשיו כשיצאו לי שני ספרים יחד, אני יודעת שאני אוהבת את הכל. 
2. אני לא בטוחה שהקשר של שירה והחמות בספר הוא טוב. גם לא בסוף. אני לא חושבת שאחרי השורה האחרונה בספר הן חיות באושר ואושר. אני ממש רואה את המשך הטינה שלהן. אבל כן מבינה ששתיהן אנושיות. ברגע שמכירים מישהי לעומק מתחילים להסתכל עליה בצורה אחרת. ברגע ששירה שמעה על העבר של דליה, היא התחילה להתסכל עליה בצורה שונה. אני למשל מאד אוהבת לשמוע את הסיפורים של חמי וחמותי על ההיסטוריה המשפחתית. זה מחבר אותי אליהם, גורם לי להבין את ההתנהגות שלהם. דבר נוסף, שירה התחילה קצת לקבל את עצמה. ברגע שאדם אוהב את עצמו, מקבל את עצמו וחי בשלום עם עצמו, הוא יכול להכיל אנשים אחרים גם מעצבנים בחייו....
3. מאז שהתחלתי לכתוב את הספר ולאסוף חומרים אני חושבת על זה. אני לומדת הרבה מחמותי על איפוק. אני ממש אשתדל לקבל את הבחירה של הבן שלי ולא להתערב לו. אני מקוה שאני אצליח לגדל אותו בצורה כזו שהוא יבחר נכון ויאהב אותי וידע לא לפגוע ביחסים שלנו בגלל מישהו אחר. אני מדברת עם עצמי על זה ומתפלת שיהיה לי את היכולת לסתום. לא להתערב. לא להרוס לו, אבל אני כל הזמן חושבת על זה שאני חוסכת המון כסף לדירה בשבילו וכבר אני חושבת מה יקרה אם הוא יתחתן, יקבל ממני דירה ואז יתגרש חס וחלילה... וחצי דירה תלך למישהי זרה. זה מצחיק שזה כבר מעצבן אותי וכאן אולי בעצם הגעתי לסיבה השניה לריבים במשפחות : כסף....
לצפיה ב-'אכן כסף זו בעיה קשה במשפחות '
אכן כסף זו בעיה קשה במשפחות
30/05/2018 | 17:24
38
לצפיה ב-'מאירה, תודה שבאת להתארח אצלנו בפורום '
מאירה, תודה שבאת להתארח אצלנו בפורום
30/05/2018 | 20:21
1
85
ולמי שלא מכיר-ממליצה לעקוב אחרי מאירה בעמוד הפייסבוק שלה, יש לה סיפורים מהממים ומצחיקים במיוחד:
 
לצפיה ב-'תודה רבה רבה רבה'
תודה רבה רבה רבה
31/05/2018 | 08:23
20
לצפיה ב-'"את הכלה של רחל? זכית!!!"'
"את הכלה של רחל? זכית!!!"
27/05/2018 | 17:28
13
450
זה מה שאמרה לי אשה אחת, לקח לי כמה דקות להפנים מה שהיא אמרה, בדקות האלה היא המשיכה בדרכה.
אז אני הכלה של רחל. ורחל היא אחת הנשים הפחות נחמדות, פחות נעימות, עם לשון חדה ומשוננת, ואשה חולת שליטה שכבר 20 שנים אנחנו מתעלמות אחת מהשניה. וממש. ממש לא זכיתי.
זה התחיל בזה שהבן שלה, גרוש עם 3 ילדים, הכניס אותי, רווקה פנויה ומסודרת לחייו. במקום לפרגן לזוגיות החדשה של הבן שלה, היא עשתה בדיוק את ההיפך וקראה לבן שלה לשיחת נזיפה, אמרה לו שהוא לא צריך אותי, ושאני עוד מעט אפתח לו חזית נוספת כשארצה ילד ממנו. כשהוא אמר לה שאני עוזרת לו, ושהילדים מאד אוהבים אותי, ושזה לא הוגן איך היא מדברת עלי כי בכל הזדמנות אני עוזרת ומסייעת, היא ענתה שהיא לא רוצה שאני אגיע ואעזור לה, היא לא צריכה אותי, הוא ענה לה - אם היא לא באה - גם אני לא בא. היא  ענתה לו בלי לחשוב - אז אל תבוא.
והוא לא בא.
ככה זה התחיל ונמשך כ 20 שנ. בשנים האלה ההיחסים היו בעיקר יחסי התעלמות הדדית, למעט כמה חודשים, שהיתה ביננו "הודנה" שנגמרה בעוד עקיצה ובעוד ביקורת שהעבירה עלי, או על אחד מילדינו המשותפים.
כשחמותי מספרת את הסיפור - הוא נשמע אחרת לגמרי. היא מלאת כעס עלי, איך לקחתי לה את הילד, ואיך הפרדתי אותו ממנה, ואיך אני מונעת מהילדים שלי לפגוש אותה, ואיך אני הרסתי לו את החיים. ועוד כהנה וכהנה.
מציגה את עצמה כנפגעת ולא כפוגעת.
למה אני מספרת את זה??? למה התעוררתי פתאום?
קראתי כאן כל מיני סיפורים של חמות ושל כלות, כל אחת נשמעת מאד משכנעת בכמה היא טובה, מכילה ומתחשבת... תמיד כשתקראו פוסט כזה, תזכרו שלמטבע שני צדדים, ושאנחנו פה קוראות רק צד אחד, ושהדבר הכי חשוב, זה הבעל שלך/האישה שלך והילדים שלכם. תשקיעו בזוגיות שלכם ותעשו רק מה שטוב למשפחה שלכם.
 
שיהיה טוב לכולם,
הכלה של רחל
 
 
 
לצפיה ב-'צודקת בהחלט- לכל מטבע יש 2 צדדים'
צודקת בהחלט- לכל מטבע יש 2 צדדים
27/05/2018 | 22:33
254
את מזכירה לי שכל פעם שאני אומרת את הקשר שלי לאדם מסוים בחיי, כולם מתלהבים ומשבחים ואומרים דברים כל כך טובים על אותו אדם אבל במציאות וביומיום- זה כל כך רחוק מהדמות שנוצרה.
לצפיה ב-'אתחיל בבדיחה,'
אתחיל בבדיחה,
28/05/2018 | 08:26
256
שני אנשים רבו --הלכו אל הרב לשטוח טענותיהם--
הרב בקש לשמע את שני הצדדים--נכנס האחד--והרב אמר לו אתה צודק,
נכנס השני והרב אמר לו אתה צודק,
אשתו של הרב ששמעה הכל שאלה היתכן?! נה לה הרב גם את צודקת.
 
כאם היית כותבת את כל הדברים שלך--בלי השורות הראשונות--
היינו מבינים שיש מציאות שלא מסתדרים--
אבל--כשאת תוהה על מי את הכלה של רחל וזכית--
אם חמותך היתה כותבת פה--והיו אומרים לה--באיזו כלה נהדרת זכית--
והיא תחשוב, זו הכלה הנצלנית--שהרחיקה את הבן שלי, הרי לטענתך,
היא רואה בך מישהיא גרועה.
מכאן אפשר להבין שני דברים עקרוניים---
האחד--שאנחנו לא מתנהלים/מתנהגים באופן זהה לאנשים שונים.
           ואם תבחני את עצמך--תראי שזה קורה גם לך--ולא כי אנחנו לא אמיתיים--
           אלא כי מי שעומד מולינו הוא שונה, כי מי שעומד מולינו הוא במערכת קשר
           שונה מולינו--יש הבדל בין יחסים לקולגה בעבודה לבין שכן.
השני--מערכות יחסים תוך משפחתיות ובמיוחד בין כלה לחמות--זו מערכת
          בעייתית מלכתחילה,לא את בחרת בה ולא היא בך, אבל יש קשר משפחתי,
          ולעיתים מחייב. וכשאין מאמץ רציני משני הצדדים--אז לא מצליח.
 
מבינה את התסכול שלך, מבינה שאתן מנותקות, אבל בעלך איתך, אז תהני ותשמחי בזה.
לצפיה ב-'לא אהבתי את "רצח האופי" שעשית לחמותך'
לא אהבתי את "רצח האופי" שעשית לחמותך
28/05/2018 | 22:01
9
260
שאפילו את שמה לא היססת לכתוב. 
זו חכמה מאוד קטנה להעביר ביקורת כשמתחבאים מאחורי מקלדת ואנונימיות.
 
יש לא מעט נשים בשם רחל ולא מגיע להן או למשפחה שלהן לתהות האם הכותבת התכוונה אליהן. 
לדעתי ההודעה בוטה, וגורמת להוצאת שם רע לכלל הנשים ששמן רחל, וראוי שתימחק מהפורום.
לצפיה ב-'נראה לי שבעיקר אלה שהבן שלהן היה גרוש עם שלושה ילדים'
נראה לי שבעיקר אלה שהבן שלהן היה גרוש עם שלושה ילדים
29/05/2018 | 10:33
6
228
כשהתחתן עם רווקה, וקיים נתק בינן לבין משפחתו, צריכות להיות מוטרדות שיחשבו שמדובר בהן, בין אם קוראים להן רחל ובין אם לא (כי אולי זה שם בדוי...). מאחר שאנחנו לא יכולים מאנשים לדרוש להסתיר כל פרט מחייהם בהודעות שלהם, כי אולי מישהו יזהה את האדם הרלוונטי, אני לא רואה סיבה למחוק את ההודעה.
לצפיה ב-'בעיני, גם אם השם בדוי, השפה לא נעימה ולא מכבדת את הפורום'
בעיני, גם אם השם בדוי, השפה לא נעימה ולא מכבדת את הפורום
29/05/2018 | 14:17
5
171
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא רואה פה משהו חריג.'
לא רואה פה משהו חריג.
29/05/2018 | 14:18
4
163
קראת קצת בפורום הזה?
לצפיה ב-'החריג הוא ציון שמה של החמות תוך ביקורת נרחבת עליה כאדם '
החריג הוא ציון שמה של החמות תוך ביקורת נרחבת עליה כאדם
29/05/2018 | 20:08
3
156
אפשר היה לכתוב "לי לא נעים עם חמותי", או "אני חווה את חמותי כשתלטנית". במקום זאת הכלה מכנה את חמותה באופן כללי כאדם לא נעים ולא נחמד יחסית לאנשים אחרים, ואף מגדילה לעשות כשהיא מכנה אותה "חולת שליטה".
אפשר להבין כלה שמתוסכלת מחמותה ומספרת על עצמה ועל חייה כולל דוגמאות וביקורת, ובכך נעזרת בפורום כדי להקל על נפשה, כל עוד היא שומרת על אנונימיות של הצד שעליו היא מעבירה ביקורת.
 
מדובר בהחלט במצב חריג, הכותבים בפורום לא מציינים שמות בדרך כלל. 
רוב הכותבים מתייחסים לקרובי משפחתם בהתאם לקשר המשפחתי שלהם ומכנים אותם 'כלתי', 'חמותי', אמא שלי וכו'.
 
השם של החמות לא הוזכר פעם אחת, אלא במספר מקומות: הוא נראה בבירור בכותרת ההודעה גם מבלי להיכנס אליה ומודגש עם סימני קריאה, הוא חוזר על עצמו במהלך ההודעה ובסיומה.
זאת בזמן שהכותבת לא מכנה את עצמה בשם פרטי, אמיתי או בדוי.
ציון שם פרטי של קרוב משפחה זה כבר חריג, ולדעתי הודעה שמשלבת פרטים מזהים (אמיתיים או בדויים) בתוספת ביקורת בשפה בוטה כזו פוגעת באווירה בפורום, איננה מכבדת את כלל הקוראים, וראויה להימחק מהפורום.
כך אני חושבת. כמובן, את לא מוכרחה לחשוב כמוני.
לצפיה ב-'בפורום הזה מקובל לתאר את החמות'
בפורום הזה מקובל לתאר את החמות
29/05/2018 | 20:30
162
בדיוק באופן שרואים לנכון. מי שרוצה, יכולה לכתוב עליה את הדברים הכי גרועים בעולם, אם זה מה שהיא חושבת.
לגבי השימוש בשם, את יכולה להניח שזה שם בדוי אם זה מפריע לך. וממילא יש כל כך הרבה רחל, כמו שציינת, שזה בקושי פרט מזהה.
לגבי זה שאחרים לא נוקבים בשמות, אישית גם כתבתי את השמות של כל הבנות שלי בתפוז, גם פרסמתי את התמונות שלהן וגם פרסמתי את התמונות שלי ושל בעלי. ועדיין אני לא מרגישה שזה מונע ממני לכתוב בדיוק מה שמתחשק לי על החמות שלי, על אף שזה מזהה אותה הרבה יותר מאשר לו נקבתי בשמה הפרטי (שגם הוא מאוד נפוץ). אני לא רואה סיבה לכתוב אותו, אבל גם לא נראה לי בעייתי כן לכתוב.
לצפיה ב-'אני מנחשת שהיא כתבה שם בדוי, כמו שנהוג לעשות בפורומים'
אני מנחשת שהיא כתבה שם בדוי, כמו שנהוג לעשות בפורומים
29/05/2018 | 21:23
133
גם אני מתייחסת לבנים שלי בשמות זרובבל ויששכר מעת לעת, ולא חושבת שמישהו באמת מאמין שככה קוראים להם. רוב הסיכויים שגם כאן זה המקרה.
ולגבי השפה שהיא השתמשה בה - אין בה שום דבר חריג. למחיקת פוסטים יש כללים מאוד ברורים, והפוסט הזה לא עומד באף אחד מהם.
לצפיה ב-'אנונימית יקרה,'
אנונימית יקרה,
03/06/2018 | 12:12
107

אפשר היה לכתוב "לי לא נעים עם חמותי", או "אני חווה את חמותי כשתלטנית". במקום זאת הכלה מכנה את חמותה באופן כללי כאדם לא נעים ולא נחמד יחסית לאנשים אחרים, ואף מגדילה לעשות כשהיא מכנה אותה "חולת שליטה".
 
תיארתי את חמותי כפי שאני חווה אותה. לא נעימה, לא נחמדה, וחולת שליטה.
שכחתי לציין שהיא גם אשה רכלנית, חורשת ריב ומזימות ומאד קולנית ובוטה.
 
אפשר להבין כלה שמתוסכלת מחמותה ומספרת על עצמה ועל חייה כולל דוגמאות וביקורת, ובכך נעזרת בפורום כדי להקל על נפשה, כל עוד היא שומרת על אנונימיות של הצד שעליו היא מעבירה ביקורת.
 
אני בהחלט מתוסכלת ונעזרת בפורום כדי להקל על נפשי. נו... מה רע בזה? לשם כך נולד הפורום הזה. לא?
 
מדובר בהחלט במצב חריג, הכותבים בפורום לא מציינים שמות בדרך כלל. 
רוב הכותבים מתייחסים לקרובי משפחתם בהתאם לקשר המשפחתי שלהם ומכנים אותם 'כלתי', 'חמותי', אמא שלי וכו'.
 
השם של החמות לא הוזכר פעם אחת, אלא במספר מקומות: הוא נראה בבירור בכותרת ההודעה גם מבלי להיכנס אליה ומודגש עם סימני קריאה, הוא חוזר על עצמו במהלך ההודעה ובסיומה.
 
האם שמך רחל ואת חוששת שחשפתי אותך? זה מה ש"הדליק" אותך? השימוש בשם המפורש?

זאת בזמן שהכותבת לא מכנה את עצמה בשם פרטי, אמיתי או בדוי.
 
הייתי יכולה לכתוב ששמי סיגל. האם זה היה משנה את פני הדברים?

ציון שם פרטי של קרוב משפחה זה כבר חריג, ולדעתי הודעה שמשלבת פרטים מזהים (אמיתיים או בדויים) בתוספת ביקורת בשפה בוטה כזו פוגעת באווירה בפורום, איננה מכבדת את כלל הקוראים, וראויה להימחק מהפורום.
 
אם ההודעה הראשית או הודעה זו פוגעת באווירה ואינה מכבדת אני מתנצלת מעומק ליבי.
 
כך אני חושבת. כמובן, את לא מוכרחה לחשוב כמוני.
 
כפי הנראה, את בדעת מיעוט!
_________________________________________________
 
בלהט ההתקפה, לא הבנת את המסר. חבל!
לצפיה ב-'רצח אופי? בוטה? הייתי סופר מעודנת '
רצח אופי? בוטה? הייתי סופר מעודנת
03/06/2018 | 11:49
139
קוראים לך רחל ואת בנתק מבנך וכלתך?
זאת הסיבה שאת זועמת?
 
לצפיה ב-'אין פה שום רצח אופי, חלאס להיות דראמה קווין.'
אין פה שום רצח אופי, חלאס להיות דראמה קווין.
04/06/2018 | 11:14
120
 
רחל זה שם מאד נפוץ (וגם ככה מי יודע אם הוא לא שם בדוי).
היא סיפרה את הצד שלה, לא "עשתה רצח אופי" ולא הוציאה דיבה.
את יודעת על איזו רחל מדובר?
נכון שלא?
יופי.
לצפיה ב-'"זכית" בעיני המתבונן'
"זכית" בעיני המתבונן
29/05/2018 | 10:53
196
סיפורים מהחיים-
אמא שלי עליה השלום הייתה אומרת: "אני מכירה את הבן שלי כבן, איני מכירה אותו כבעל לאישתו". לכן לא ידעה האם הבנים שלה אכן בעלים טובים ולא העזה לומר לכלות שלה כמה הבנים שלה ילדים טובים.
חמותי עליה השלום הייתה אומרת בכל הזדמנות כמה הבן שלה ילד טוב ולכן הוא בטוח גם אבא טוב ובעל טוב.
מהי מטרת כל הסיפורת הזו?
כל אחד חושב אחרת. אותה אחת שטענה כי זכית אינה מכירה את חמותך כחמות לכלה וכאמא לבן. אולי היא חברה נפלאה לאותה אחת, אך על פי מה שסיפרת, לדעתי,  כאם לבן נשוי וכחמות היא נכשלה.
 
שנית, קחי נשימה ועזבי בצד את הפרגון שאת מצפה לו, את הערכה ואת הכבוד. חמותי פרגנה לבתה (ולא בארבע עיניים) על מספר דברים ולא פרגנה לכלתה אפילו פעם אחת, על אותם הדברים בדיוק. את לא צריכה את הפרגון וכל השאר. מה שהכי חשוב, כמו שכתבת, היא ההשקעה בזוגיות ולעשות מה שטוב לכם ולמשפחה שלכם.
והבריאות כמובן.
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?
שגיא בר לוי - ייעוץ עסקי
שגיא בר לוי ייעוץ עסקי
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ