לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1274512,745 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'אירוח ליאת פדות- מאמנת לתקשורת במערכות יחסים'
אירוח ליאת פדות- מאמנת לתקשורת במערכות יחסים
13/06/2018 | 20:31
19
1066
ליאת פדות תתארח בפורום "חמותי ואני" ביום  ב', 18.6.2018 בשעה 16:00 אחה"צ.
 
ליאת פדות, מאמנת לתקשורת במערכות יחסים - מוסמכת מכון אדלר
ומנחה הרצאות וסדנאות "איך כלה וחמות יכולות (באושר) לחיות?" בארגונים ובמסגרות פרטיות.
 
מומחית לנישה האימונית ביחסי כלה וחמות המתבססים על מפגש בין אמונות, רצונות ומנהגים שונים (ולעיתים מנוגדים).
מערכת היחסים המורכבת בין הכלה לחמות יוצרת בחיי היומיום: מצבים רגשיים מורכבים של פגיעות וכעס, שנראים, לעיתים, בלתי פתירים.
 
הדיון יתמקד בתקשורת השוטפת בין הכלה לחמות בחיי היומיום.
 
מוזמנים להעלות דוגמאות ספציפיות של אתגרים בהתנהלות שלכן.
לדוגמא: חמות שמכבדת את הנכד בשוקולד וכלה שלא מרשה מתוקים
או חיכוכים לגבי תדירות ביקורים בבית החמות.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הערה על הנושא ועל ההרצאה '
הערה על הנושא ועל ההרצאה
14/06/2018 | 15:20
5
320
אין לי שאלה אלא פשוט שיתוף...
הבעיה ביחסים בין כלה לחמות היא הסטיגמה על היחסים האלו.
למה לקיים הרצאה בנושא של איך כלה וחמות יחיו באושר? כלומר, למה שהן לא יחיו באושר? 
זאת מחשבה וגישה שיוצרת מציאות.
לא צריך להמציא בעיות ולעשות עניין מכל דבר.
מפגש בין אמונות, רצונות ומנהגים שונים (ולעיתים מנוגדים)? בין כל בני האדם יש אמנות ומנהגים שונים.
מערכת היחסים המורכבת יוצרת פגיעות וכעס, שנראים, לעיתים, בלתי פתירים? לא הגזמנו?
האם הסיבה לגישה הזאת היא כי מדובר בשתי נשים? 
 
לצפיה ב-'אפשר לשאול למה ואיך הגעת לפורום?'
אפשר לשאול למה ואיך הגעת לפורום?
15/06/2018 | 10:06
1
259
אני סקרנית למה אם בעיניך אין שום בעיה בנושא של כלות וחמיות וזה בסך הכל סטיגמה והכל סבבה - אז למה הגעת דווקא לכאן?
 
אני מציעה לך לקרוא כמה מהדיונים שיש כאן, ולהבין למה יש נשים - כלות וחמיות - שעבורן זו בעיה אמיתית, והן שמחות להתייעץ.
 
 
לצפיה ב-'תפוז פרסמו הודעה על השירשור בכל הפורומים שלהם'
תפוז פרסמו הודעה על השירשור בכל הפורומים שלהם
17/06/2018 | 20:13
33
לצפיה ב-'בין כל בני האדם יש מנהגים שונים'
בין כל בני האדם יש מנהגים שונים
15/06/2018 | 11:35
240
אבל לא כל שני בני אדם אקראיים הופכים יום אחד באמצע החיים לבני משפחה אחת, שמקושרים בדרגה מאוד מיידית דרך אדם שקרוב אליהם ביותר (בן-הזוג/הבן/הילדים/הנכדים) ונאלצים להיות בקשר קרוב עם האדם "הזר" הזה שכל כך שונה מהם, אבל פתאום כל כך משפיע על החיים שלהם וכל כך נוכח בהם.
 
ולמה נשים? כי נשים לרוב מחונכות (היום קוראים לזה "הסללה") הרבה יותר מגברים למעורבות בחיי הקרובים להם, לאיכפתיות, לאחריות על אחרים, להתייחסות על רגשות אמיתיים ולא להתעלמות מהם.
 
לצפיה ב-'וואו, את צודקת לגמרי. פקחת את עיניי.'
וואו, את צודקת לגמרי. פקחת את עיניי.
16/06/2018 | 12:26
227
מסתבר שאני סכיזופרנית ששומעת קולות וחמותי היא אישה תמימה שבכלל לא אמרה את הדברים ששמעתי שהיא אמרה לי, לבנות שלי ולבעלי! איך יכולתי לטעות כך? הכל היה מחשבה שלי! הולכת להתאשפז ברגע זה. ומי יודע, אולי ניפגש שם? כי נראה שגם את מנותקת לגמרי מהמציאות!
אגב, יש לך ילדים? וחמות שחיה? אם כן, בני כמה הילדים?
לצפיה ב-'זה נחמד מאד מה שכתבת, קרן, אבל לא כל הכלות'
זה נחמד מאד מה שכתבת, קרן, אבל לא כל הכלות
17/06/2018 | 18:18
146
 
בנות מזל כמוך. אז עדיף לא לנפנף להן בזה, ולהציג זאת כאילו שאר הכלות מביאות על עצמן את זה באשמתן.
גם לי היתה בעבר חמות, והיו לי כל הכוונות הכי טהורות לחיות איתה בהרמוניה. אבל היא לא התלהבה ממני, והיחסים היו קרירים ומעצבנים. במשך הזמן, היא למדה לאהוב אותי, ולהעריך את הכבוד שנתתי לה, ובשנותיה האחרונות, ממש אהבה אותי.
 
גם לי יש כלה ושני חתנים. לא תמיד היה קל, אבל גם אנחנו למדנו להסתדר במשך הזמן, וכיום נהנים כולנו אלה מאלה וחיים בשלום ובשלווה.
כך שלדעתי זה הרבה עניין של נסיון חיים, ואם יש צורך במשפחות מסוימות, אפשר גם להתייעץ עם גורם מקצועי מבחוץ.
העיקר שלנכדים יהיו הורים וסבים/סבתות שמעריכים ולפחות מחבבים אלה את אלה.
לצפיה ב-'כמה שאלות '
כמה שאלות
15/06/2018 | 17:01
1
248
1.שאלה קצת אישית, אז אם את מרגישה לא בנוח לענות, זה לגמרי בסדר.
האם לעיסוקך יש קשר ליחסים בינך לבין חמותך?
 
2. איך מתגברים על חמים/ות שמתערבים בגידול הילדים על ידי הערות והעברת ביקורת? מצד אחד, רוצים לכבד אותם אבל מצד שני- יש פער מאוד גדול ומשמעותי בתפישת העולם לגבי גידול וחינוך ילדים החל מאיך להאכיל (לדוגמא: אוכל טחון עד גיל מבוגר יחסית כדי לוודא שהילד אוכל ומקבל את כל הויטמנים לעומת חשיפה של אוכל רגיל ועידוד אכילה עצמאית).
 
3.מה לדעתך 3 הדברים הכי חשובים שמביאים ליחסים תקינים ונעימים בין כלה לחמות?
 
תודה שבאת להתארח
לצפיה ב-'יחסי חמות-כלה '
יחסי חמות-כלה
19/06/2018 | 16:33
52
הצורך למיקוד ביחסי כלה-חמות עלה מהשטח ולא מחיי האישיים.
בהרבה מאוד תהליכי אימון שהעברתי וגם בהרצאות ובסדנאות שהנחתי בנושא מערכות יחסים, שמתי לב שהנושא מציק להרבה נשים וגם לגברים.
הרבה נשים שיתפו אותי - שהן משקיעות המון אנרגיה בניהול מערכת היחסים המורכבת עם הכלה או החמות שלהן.
וזה יוצר תסכול ומתיחות רבה בזוגיות, בהורות ואצל המשפחה המורחבת.
אז הבנתי שיש פה עניין חשוב מאוד, שעד היום - התייחסו אליו רק במסגרת בדיחות. והחלטתי לחקור את העניין ולעזור לנשים לפתור את הפלונטר.
השיטה שפיתחתי מעניקה פתרונות בשטח לשיפור היחסים, באמצעות כלים אדלריאניים.
לצפיה ב-'היא מעורבת מידיי...'
היא מעורבת מידיי...
17/06/2018 | 13:31
1
205
היי, אנחנו זוג נשוי בני 32.
בעלי קשור לאמא שלו, הם חברים, היא אישה טובה ועליה כבן אדם אין לי דברים רעים להגיד, ואנחנו מסתדרות מעולה.
הקשר הקרוב של בעלי לאמו יש לו צדדים פחות טובים.... שמהם אני לא יודעך איך "להיפטר".
היא מעורבת מידי, לא מתייחסת אליו כגבר עם חיים משלו, שיש לו משפחה משלו, וגם עומס של חברים, תחביבים, עבודה כמובן, תחזוקת הבית יחד איתי ועוד.
מה עוד? היא מצפה לביקורים רבים מידי, רוצה ללוות אותו לביקור רפואי או לקנות בגדים, ואם אנחנו אומרים לה שאנחנו היינו רוב השבת יחד בבית היא עונה בהלם "מה?! אז הייתם באים אליי!" זה לא דבר רע שהיינו יחד בבית ויש לנו דברים ותחביבים בבית, לא חייב לשרוץ אצלה... היא גם מצפה שנקפוץ אמצע שבוע.
מה עושים? איך יוצרים טיפה יותר הפרדה מהמצב הקיים? בלי כמובן להרחיק או לפגוע בכבודה. 
לצפיה ב-'תיאום ציפיות'
תיאום ציפיות
19/06/2018 | 16:22
47
מה אימא רוצה? רוצה שלבן שלה יהיה טוב ושכולם יהיו ביחד. זה הרי בילד-אין באימהות. יפה שאת רואה את החיובי בקשר ביניכם ומסתדרת איתה מעולה. 
את מעלה כאן את עניין הציפיות ושואלת: איך אפשר להציב לה גבול מבלי לפגוע בכבודה? 
במשפחות רבות כשבני זוג מתחתנים, קיים טשטוש בין המשפחה הצעירה למורחבת. החמות מצפה להמשיך במה שהיא רגילה (לדאוג לבן, לכוון אותו..) ומבחינתך זה מתפרש כהתערבות, את היית רוצה לקבל איתו החלטות כיחידה אחת.
אז קודם כל תבדקי: מה מקובל על בן הזוג שלך? יחד תגיעו להחלטה כמה פעמים מתאים לכם לבקר אצלם.
בנוסף, כדאי שהוא יספר לה מה החלטתם (הם מבינים הכי טוב אחד את השני),
זה יגרום לה לציפיות יותר ריאליות ולך פחות תחושה של התערבות.
לצפיה ב-'גם לי יש שאלה '
גם לי יש שאלה
17/06/2018 | 15:04
3
195
אני סוחבת בגאז' רגשי מאוד גדול על חמותי וגיסתי, שתמיד היו מאוד אנטי של הקשר שלנו (כולל ניסיון לגרום לבעלי לדחות החתונה). חמותי זרקה וזורקת לנו  הערות ביקורתיות ומעליבות (לעומת גיסתי ובעלה שבעיניה מושלמים). בשנתנו הראשונה יחד, אחרי שמשפחתו חצתה קו אדום כלשהו והתערבו בעניין לא להם, חמותי קיבלה ממני טוב טוב על הראש ונבהלה (גם הגיסים), מספיק כדי להתחיל להתייחס אלי נורמלי.
 
מאז לכאורה הכל בסדר, נטרתי וכאבתי, אבל אני לא מזכירה את זה ואפילו נוהגת לסייע לחמיי. אני ובעלי עוברים מזה שנתיים טיפולי פוריות ולאחרונה גיסתי נקלטה בקלות (מודה שאני מקנאה, למה אני לא).
במפגש כלשהו, חמותי נזפה בבעלי בלי לחכות אפילו שלא אהיה בסביבה וזרקה לו: "אתה צריך לצלצל לאחותך יותר! היא בהריון! היא מאוד רגישה עכשיו! אתה צריך להתחשב!", כשהיא מודעת יפה מאוד שאנחנו בקושי צפים במיץ הזבלה של טיפולי הגיהנום שאנחנו עוברים תוך ניסיון לתחזק תוך כדי זוגיות וקריירות תובעניות. מסתבר שאין מבחינתה הקלות ואנחנו צריכים עם כל זה, גם להיות קבוצת המעודדות של גיסתי ובעלה (כאילו שחסר להם מעודדים).
 
ההערה חסרת רגישות הזו, החזירה אותי לאחור, לתקופה הקשה. מבחינת בעלי, שנתרחק מכולם וזהו. אבל אני יודעת שזה ישים אותי במקום של "המסכנה" שוב, ומחפשת דרך איך לשחרר את כל עומס הכעס עליהם. שלא רק שעשו לי מה שעשו וכמעט התגרשנו בגללם, הם גם מקבלים מהיקום מתנות ועלינו לעולם תהיה ביקורת (שלבעלי עוברת מעל הראש ואותי מעצבנת תמיד).
 
אני אשמח לכל תובנה מהמומחית התותחית. סליחה אם חפרתי ותודה. 
לצפיה ב-'שיתוף'
שיתוף
19/06/2018 | 16:28
2
52
יש כאן 2 נושאים:
הראשון - מערכת היחסים שלך ושל חמותך שכבר צברה חוויות שליליות, אכזבות וכעסים.
השני - חמותך דורשת מבעלך לעמוד בציפיות המשפחתיות ולתמוך באחותו, בזמן שאת גם זקוקה לתמיכה שלו.
בתחושה שלך היא שחמותך לא רואה את הקושי שלך ואת הצרכים שלך.
מתיחות בין הכלה לגיסות (האחיות של הבעל) ואולי גם תחרות - הן תופעות מוכרות.
מציעה לך מספר דברים:
לקחת נשימה עמוקה ולשתף את חמותך במה שאת עוברת (לא להאשים, אלא לשתף מהלב). ולהגיד לה שתשמחי לתמיכה בתקופה הזאת. כך תוכלי לעבור ממצב של התנגדות לתחושת הזדהות.
ובנוסף, דברי עם בעלך. ספרי לו מה את מרגישה לגבי חמותך ולגבי גיסתך, ויחד תמצאו איך אפשר להעניק תשומת לב לכל הסובבים - במידה הנכונה ובהתאם לסדר העדיפויות שלכם.
לצפיה ב-'תודה רבה לך על ההתייחסות'
תודה רבה לך על ההתייחסות
19/06/2018 | 17:58
1
42
את נושא השיתוף יישמתי בעבר, עם ניתוח שהיה עליי לעבור. היא הקשיבה בתשומת לב ואני ביקשתי שזה יישאר בינינו. היא בכל זאת סיפרה לבתה ההרה. זה מאוד קומם אותי. ולמען האמת קשה לי לתת לה עוד צ'אנס, אחרי ההערה חסרת הרגישות שלה לבעלי, לידי. בייחוד שהיא עצמה, חיכתה לילדים 4 שנים ובתקופתם לא היו הטיפולים של היום וכל מה שהיה להם זה רק האמונה והתקווה.
 
ולגבי תשומת לב - אבל אף אחד לא יצא מגדרו עבורנו כשאנחנו נישאנו. בדיוק להיפך. לגיסתי ובעלה, תמיד הייתה מערכת תמיכה מאוד חזקה. חמותה וחמה מתים עליה. הגיסים שלה כנ"ל. הוריה ומחותניה לא מבקרים שום דבר אצלה ואצל בעלה ובכללי - אני לא חושבת שזוג שעובר קשיים כמונו, צריך לצאת מגדרו עבור זוג אחר שגם ככה יש לו מערכת תמיכה חזקה שאנחנו רק יכולנו לחלום עליה, כשהקמנו את ביתנו. תמכנו בהם כשנישאו ובדיעבד הסתבר שבכלל לא מגיע להם. 
 
יש מי שיגיד שזה ילדותי, אבל ככה אני מרגישה. לא הייתם שם עבורנו, אנחנו לא צריכים להיות שם עבורכם, בטח לא עכשיו כשיש לנו מספיק עם מה להתמודד.
 
 
לצפיה ב-'מבינה לליבך'
מבינה לליבך
19/06/2018 | 21:16
31
מבינה את עוצמת הפגיעות שלך - ניסית השתדלת התאמצת והתאכזבת.
זה בטח משפיע עלייך באופן שלילי במישור האישי וגם מכניס מתחים מיותרים בזוגיות - בדיוק בתקופה שאת הכי צריכה שלווה.
הגישה שלי אומרת שמספיק שאחת משתיכן תחליט לעשות שינוי כדי לייצר סבירות גבוהה שזה יעזור.
אשתף אותך במקרה דומה שליוותי בקליניקה: אישה שנמצאת בקשר מורכב עם חמותה, המשפיע מאוד על חיי היום יום. לקראת השיחה שערכה עם חמותה עשינו הכנה: איך לפתוח את השיחה, איך לטפל בהתנגדויות - מבחינת המלל, האינטונציה והאינטראקציה ואיך להעביר מסר שיוצר הזדהות.
אני יודעת שעכשיו זה נראה לך קשה, אבל השינוי בהחלט אפשרי.
לצפיה ב-'כסף כסף כסף'
כסף כסף כסף
17/06/2018 | 17:33
1
189
 
מה שאני עוברת זה הזוי:
החמים אנשים עשירים מאוד והכל אצלם מסביב לכסף. בארוחת ערב, כמה כסף כל אחד מרוויח, אם אחד האחים הכיר מישהי - כמה היא מרוויחה. מה היא עושה עם הכסף.
אני מתעצבנת מזה שמדברים על כסף וגם מתעצבנת על זה שבעלי משתף את כולם במצבנו הכלכלי וחובות ותכנונים. אני שונאת את המשפחה הזאת.
אני עובדת הייטק אבל עדיין המשכורת שלי נמוכה יותר מזו של הבנים ומזו של גיסתי שמנהלת משאבי אנוש. בעלה של גיסתי עו"ד מצליחן אז בכלל, אני ובעלי "רק" אנשי הייטק, לא עומדים באומדן הכסף. 
בעלי מסכים עם הוריו שאנחנו לא מספיק טובים. כל השנים אנחנו סופגים עלבונות על זה שאנחנו לא מרויחים מספיק והוא מסכים עם ההורים ומצטער שלא הלך ללמוד רפואה והיה פותח מכון טיפולי ועושה מיליונים.
אני באה ממקום אחר: גדלתי בבית דיי עני, לא היה לי הרבה וכל מה שיש לי היום - זה נס בשבילי. לא הייתי רוצה שבעלי יהיה רופא כי זה מקצוע עם המון לחץ. טוב לי ששנינו עושים מה שאנחנו אוהבים ועוד משלמים לנו על זה והחיים מעולים.  
בעלי כמובן לא מרגיש ככה כי הוא חושב שהוא ירד ברמת החיים ממה שהיה רגיל כילד ומצוברח.
רוצה גם לציין שההורים שלו לא נותנים שקל. כלכלית - הם לא ירגישו אפילו אם יעזרו לנו עם הדירה. ולמה לא? אם יש לך אז למה לא לתת לבן שלך ולנכדים יותר איכות חיים? אבל חמותי אמרה לי פעם שהיא לא נותנת כסף כי מפחדת שאם היא תתן לילדים אז הם יפסיקו לעבוד ויבקשו עוד ועוד. 
לצפיה ב-'בחירה'
בחירה
19/06/2018 | 16:39
51
זאת המשפחה שלו לטוב ולרע. אצלם כנראה העבודה היא ערך עליון, וגם שאיפה למצויינות, וזה קשה מאוד לעמוד ברף...
כתבת משפט מאוד חשוב:״טוב לי ששנינו עושים מה שאנחנו אוהבים ועוד משלמים לנו על זה והחיים מעולים״.
דבר ראשון מציעה לכם להוריד ציפיות - מתן כסף לא מוגדר כחלק ממערכת יחסים עם הורים.
שנית, הייתי מציעה לכם לעודד אחד את השני. לשמוח בכך ששניכם עושים באמת את מה שאתם אוהבים (וכנראה גם די טובים בתחום) ומצליחים להתפרנס מזה. זה לא מובן מאליו.
אז נכון שאולי זה מאכזב את המשפחה ויש ירידה מסויימת ברמת החיים, אבל עשיתם את הבחירה בעיסוק מתוך רצון ועניין. וזה מאוד חשוב.
לצפיה ב-'אמי ובת זוגי הפכו לחברות בלב ובנפש'
אמי ובת זוגי הפכו לחברות בלב ובנפש
17/06/2018 | 20:55
140
כשהיא נפטרה בת זוגי התאבלה עליה יותר ממני.
לצפיה ב-'מתנצלת אבל נאלצים לדחות את האירוח עקב מקרה חירום'
מתנצלת אבל נאלצים לדחות את האירוח עקב מקרה חירום
18/06/2018 | 14:46
119
של ליאת פדות
מוזמנים להוסיף עוד שאלות וליאת תענה ברגע שתוכל.
 
איחולי בריאות לכולם
לצפיה ב-'תודה מקרב לליאת פדות '
תודה מקרב לליאת פדות
20/06/2018 | 03:43
24
מעריכים את הזמן וההשקעה בכתיבת התשובות .
לצפיה ב-'חמותי היקרה'
חמותי היקרה
18/06/2018 | 01:10
4
182
חמותי היקרה
אחרי השיחה שלך עם בנך בכורך- דיברנו.
הוא סיפר לי כמה שאת פגועה וכועסת 
ושלמרות שהסביר לך שאינך חפה מפשע,
את בוחרת לא לראות את הצד השני, ובטוחה שאת היית בסדר גמור.
תלית שכולה תכלת. שה תמים.
למרות שברור לשנינו, שהיית ממש,
אבל ממש, לא בסדר,
הוא מרגיש שהכעס והעלבון שלך, משפיע
על השיח איתך ועל היכולת שלך לשמוע אותו 
לכן, הציע לי להיות ה bigger person
ולהתנצל.
אז למען הסר ספק, בשבילו, אני מתנצלת.
לא כי אני חושבת שמגיע לך. לא מגיע לך.
אבל מגיע לו, שלפחות אישה אחת בחייו,
תבחר קודם כל בו. 
אז אני בוחרת בו.
ומתנצלת. 
סליחה שפגעתי בך. ביטלתי את האירוע
במודע, ידעתי שתפגעי.
אבל לא הייתי מסוגלת לראות אותך באותו הערב.
ידעתי, מנסיון של שנים, שאין מה לדבר
איתך על זה. שלא תביני, לא תנסי להבין, לא תקבלי. 
כבר אמרת לי- "הם צריכים אותי יותר"
והסברת לי- "לא מנצלים אותי, אני עושה מה שאני רוצה.."
והצעת לי -" פשוט תבקשי, אני אגיע.."
ואני מצידי, ביקשתי - "תבואי כי את רוצה, לא כי אני צריכה"
הסברתי - "נכון, אני לא זקוקה לך, אבל אני רוצה בך, בשבילי, בשביל הילדים"
והצעתי - " פשוט תבואי.."
אבל לא באת. לא היית. בחרת. כל פעם מחדש, פשוט לא בנו. לא בילדינו.
ואגב- במהלך השנים, הם שמו לב. רק שתדעי. גם הם למדו את מקומם מולך. לא רק אנחנו. עצוב.
אז עכשיו, כצפוי, שוב אני מתנצלת. אני מוותרת על העלבון, על הכעס, על התוכחה.
ולו רק כדי להוכיח לבן הבכור שלך, למקרה ששכחת, שגם אם נהיה הכי טובים בעולם, נעזור, נהייה , נגיע, נעשה, נכין, נתמוך, נרצה אותך שוב ושוב, נהיה הילדים הטובים, המתפשרים, המוותרים (כמצופה מאיתנו..תמיד..)
גם אז, את לא תמצאי בתוכך את הכוח, לראות את הצד שלו.
אבל בשבילו- חמותי היקרה, סליחה, מתנצלת.
אני לא אהיה זו ששוברת לו את התמימות.
הוא באמת מאמין שאם יסביר לך, את תביני...
אני לא אפוצץ לו את הבועה.
אשאיר את זה לך, הרי את כבר ככ טובה בזה..
וחוץ מ'סליחה'
רוצה גם לומר לך תודה-
תודה שלימדת אותי
איזו אמא אני רוצה להיות ואיזו סבתא אני רוצה להיות. גם אם זה היה בדרך השלילה..זה עשה את העבודה. 
אז תודה.
ממני
הכלה הראשונה שלך
שגדלה אצלך בבית מגיל 18
שהיית לה כאמא לא פעם
שאכזבת עד כאב שוב ושוב
שסלחה והכילה והמשיכה עוד ועוד
עד 
שנשברה.
לצפיה ב-'עצוב לי עבורך.'
עצוב לי עבורך.
18/06/2018 | 07:46
95
יש לי חמה שמתנהגת די דומה. 
מישהי כאן כתבה לי, במענה לפוסט שדי מזכיר את שלך, שכלה ובת לעולם לא תהיינה אותו דבר בעיני החותנת. שצריך פשוט לקבל את זה, וזהו. שתמיד היחס יהיה שונה לבת שנישאה ולמשפחתה, אפילו שאת זו שנישאת לבן וגם איתו יש לה קשר דם.
 
אני כלה יחסית "חדשה". בסה"כ 4 שנים בקירוב. אבל המאפיינים שלי, מבחינת נתינה ועשייה למשפחת בעלי, דומים מאוד לשלך. בעלי אמר לי לא פעם, שצריך לצמצם את זה. גם כי זה לא מתקבל באותה הערכה מתבקשת וגם כי היחס אחר כך, עדיין נשאר אל מישהי שבאה מבחוץ ותמיד בוחנים אותה בשבע עיניים. אמר תמיד: "מי שרוצה אותך, שיבוא אלייך. אל תחפשי להתחבר ואל תהיי חביבה. פשוט עניינית".
 
לפי הזן, כל דבר מכיל את היפוכו. ככל שאתם טובים יותר, היא להיפך. אז אולי את צריכה להותיר את העשייה לבעלך. הוא הבן שלה. את פשוט תתעסקי בשלך, בילדים, בבית, בעצמך, בעבודה שלך. ואין לדעת, אולי ככה היא תבין היכן הטעות שלה. בהצלחה.
לצפיה ב-'אוי ווי'
אוי ווי
18/06/2018 | 09:38
1
96
בואי אספר לך סיפור קטן. פעם פעם הייתי צריכה טובה גדולה מחמותי. היא הסכימה בחפץ לב "על הנייר" וכשהגיע הזמן לקיים, היא פשוט לא היתה שם (וכסף לא היה מעורב בענין). זו היתה הפעם האחרונה שסמכתי עליה.זה קרה פעם אחת בלבד וזהו כי אני לא הייתי מוכנה יותר לסמוך על המילה שלה.
אבל: לא שברנו כלים ולא רבנו (על מה יש לריב? היא בחרה, אני בחרתי וזהו). מאז, הלכתי אליה לאלפי ארוחות שישי, הזמנתי אותה לימי הולדת של הילדים, ואפילו ישבתי איתה בבתי קפה, אבל לא נתתי לה לעולם יותר "להכנס לי מתחת לעור" ולא ביקשתי לעולם משהו משמעותי שחייב לקיחת אחריות מצידה.
אין לך מה לכעוס ואין לך מה להתנצל. תפסיקי לסמוך על המילה שלה ותתנהלי בכוחות עצמך. עשי מה שנוח לך, היי מנומסת כמו לכל אדם ברחוב, פשוט תתפסי מרחק מנטאלי. באשר לנכדים, אם היא רוצה שתתאמץ להיות איתם ולהשקיע בהם, ואם היא לא רוצה, אל תחפי עליה. את לא חייבת לה כלום ולשקר לילדים זה לא טוב. הם יעשו את הבחירות שלהם על סמך האמת.
(אגב חמותי היתה סבתא מצויינת מרגע שהבינה שזה תלוי בה)
לצפיה ב-'אהבתי'
אהבתי
18/06/2018 | 10:54
79
"מרחק מנטלי". עצה טובה. הגם שלא הייתה מיועדת לי, תודה.
לצפיה ב-'במקומך---'
במקומך---
19/06/2018 | 09:21
58
לא הייתי כותבת שום מכתב, גםלא בדמיון,
לא הייתי מנהלת שום שיחה--זה מקום רע להיות בו--
לא הייתי מתיסרת בגלל חולשותיה--
אני עשיתי מעשה---אני ניתקתי קשר,
בעלי והילדים כן היו בקשר, אני לא--
היום מה שהייתי מציעה לך--לאלהתיחס, בקר ביקורים קצרים,
להתיחס באופן קורקטי וקונקרטי, לא בעדה ולא נגדה--
ואפילו לא משוחחת על כך עם הבעל--
מגחכת על סיטואציות, חולקתאת המצב עם חברה או מישהו ממשפחתי
ו"נוסעת" הלאה. 
לצפיה ב-'מחכה שחמותי תלך לעולמה אבל זה לא יקרה כל כך מהר....'
מחכה שחמותי תלך לעולמה אבל זה לא יקרה כל כך מהר....
18/06/2018 | 12:54
3
146
יש לה עינים קטנות כחולות ורעות שרואות הכל ותמיד יש לה מה להגיד : 
למה ככה ? מה זה ? ותמיד היא תשאל את השאלות הכי לא במקום !
 
היא בת 70 אבל קונה ויטמינים ומתחזקת כל יום... היא לוקחת כדורים אבל מאז שאני מכיר אותה היא לא באמת הזדקנה. אני כבר חושב שאני אמות לפניה ואני רק בן 40 פלוס .... היא מסוגלת להאריך לחיים והולכת למלא רופאים באובססיביות. בינתיים מסביבה אנשים אחרים נפטרים והיא לא מוותרת !!! 
חולה עלייך חמותי !!!! 
אבל בבקשה תני לי מנוחה... יש לה קול מכוער והיא נראית כמו קרוקודיל....ויש חיוך ממש די מגעיל !!!
 
כל כמה זמן היא חולה ובבתי חולים וכבר אנחנו אותה כמעט מספידים 
לא עוזרת בכסף. שורפת את הירושה. פשוט אישה אשכנזייה קשה !
 
נמאס לי ממנה , למה לא יכולתי לקבל איזו חמה מרוקאית עם לב חם וצוהל. 
היא חילונית לגמרי ואוכלת לא כשר וגם חמי המנוול אותו אני לא סובל......
 
להביט בה אני לא מסוגל. על חיבוק אני בכלל מוותר. 
אז החלטתי ממנה ומבעלה להתעלם. לי זה ממש לא חסר.
 
זהו קצת פרקתי את התסכול מחמי וחמותי..
 
 
 
לצפיה ב-'וואייי, פיפייייייייייייייייייייייי'
וואייי, פיפייייייייייייייייייייייי
18/06/2018 | 19:51
89
כמה צחקתי. אולי יש לנו במקרה אותה חמות?
 
רק תדע לך, שלאבי ז"ל הייתה חמות מרוקאית ז"ל אף היא. והיא דווקא הייתה אישה קשה ואיתו במיוחד, כי הוא היה החתן היחיד שלה. היתר היו כלות. מישהי פה עצה עיצה לאחרת: פשוט להתרחק מנטלית. ולחייך כשהיא מעירה. זה יבלבל אותה. 
לצפיה ב-'אתה מתכוון אמא חמה ומזרחית כמו זאת?'
אתה מתכוון אמא חמה ומזרחית כמו זאת?
19/06/2018 | 06:37
78
https://mobile.mako.co.il/entertainment-celebs/local-2015/Article-06d8e742b2f4251006.htm
לצפיה ב-'וואוו --כמה '
וואוו --כמה
19/06/2018 | 09:15
67
שנאה.הרבה מעבר לכעס.
 
לא ברור לי על מה,
זה שהיא אשכנזיה וגם בעלה---ידעת טרם התחתנת. זו לא הפתעה, נכון?
בגלל זה השנאה?
 
האם בגלל שאיננה נותנת כסף? למה? היא חייבת לך?
זכותה לעשות בכסף שלהמה שהיא רוצה--היא או בעלה או שניהם
עבדו בשבילו--וזכותה לבזבז על מה שהיא רוצה--זה שלה,
היא גם לא התחייבה להשאיר לך ירושה בשום סדר גודל.
 
ועוד משהו--היתה לי חמות שלא אהבה אותי, ואני ניתקתי איתה קשר
בעליוהילדים היו בקשר איתה.אני ויתרתי--
כשהיא מתה חשבתי שאשמח--אז לא--ממש לא שמחתי, הייתי נסערת ועצובה,
אז אל תתפלל למותה של החמות שלך--זה לא באמת יעשה לך טוב.
 
מענין אותי מה אומרת אשתך על ההרגשה הרעה שלך כלפי הוריה.
ומענין אותי--אם מעבר לביקורת על ההתנהלות שלה היא פגעה בך ובמה?!
 
 
 
 
לצפיה ב-'עבודה'
עבודה
16/06/2018 | 13:18
1
152
שלום נילי!
קיבלתי 3 הצעות עבודה מתלבטת בהצעות רציתי לדעת אצל מי כדאי לי לעבוד?
1.שמה אסתר קיצרה לאתי נולדה 28.7.1979 בנס ציונה גן משי
2.גן ברחובות שם בעלת העסק סיגלית
3גן גנונה במושב מצליח שם בעלת העסק ענבל
אני אמורה להודיע להן במהלך שבוע הבא מה החלטתי 
תודה מראש
לצפיה ב-'טעות בפורום?'
טעות בפורום?
16/06/2018 | 18:44
20
לצפיה ב-'על הערה והארה...'
על הערה והארה...
07/06/2018 | 21:52
9
369
איך הייתם מגיבים אם הייתם מארחים קרובי משפחה ואז מקבלים מהם דו"ח בעל פה או בכתב על מה לא היה בסדר באירוח או בכלל בהתנהלות הבית והמשפחה?
 
*השאלה נכתבה בעקבות דיון באחת הקבוצות בפייסבוק.
לצפיה ב-'ההגדרה 'קרובי משפחה''
ההגדרה 'קרובי משפחה'
07/06/2018 | 22:15
195
מכילה הרבה אפשרויות.
תלוי מי, תלוי מה הקרבה, תלוי מה הקשר.
אבל עקרונית--אם היה קורה לי--וזה נכון --
הייתי מתקנת בעצמי, אבל הם יותר לא היו מקבלים הזמנה אלי הביתה.
נכון שאומרים "אורח לרגע רואה כל פגע" אבל לא בקשתי ציון,
והערכה. מי שלא נעים לו שיתכבד וישב בביתו.
לצפיה ב-'כותבת מכתב מנומס וכללי '
כותבת מכתב מנומס וכללי
08/06/2018 | 13:15
166
בסגנון :תודה על הכל, להתראות בשמחות. ולעולם לא מזמינה אותם יותר לביתי, אלא אם כן זה אנשים ממש ממש קרובים שאני יודעת שרוצים תמיד בטובתי.
לצפיה ב-'אני הייתי עונה להם שלאור חוסר שביעות הרצון שלהם הם לא'
אני הייתי עונה להם שלאור חוסר שביעות הרצון שלהם הם לא
08/06/2018 | 15:03
155
יחויבו בעלות האירוח ולהבא הם מוזמנים למצוא מארחים אחרים לשביעות רצונם.
והייתי גם מוסיפה שאם בביקורת עסקינן אז הם מקבלים נכשל בהליכות ונימוסים.
והאמת, ממש לא איכפת לי באיזה סוג של קרובי משפחה מדובר, זה מעשה שלא יעשה.
לצפיה ב-'אני מאד סקרנית לראות את הדוח המדובר'
אני מאד סקרנית לראות את הדוח המדובר
08/06/2018 | 16:36
157
אבל בגדול, אם מישהו לא נהנה אצלי - אז הוא באמת לא חייב לבוא שוב
 
שמחה שזה לא קורה לי, ואין לי כאלה קרובי משפחה לא נעימים
 
אני בטוחה שלכל האורחים שלי יש מחשבות על איך הבית שלי מנוהל עם רעיונות לשיפור, כי הבית שלי רחוק מלהיות מושלם. אבל כולם מספיק נחמדים בשביל לסתום את הפה...
לצפיה ב-'מנתקת קשר. בלי לטרוח להגיב אפילו'
מנתקת קשר. בלי לטרוח להגיב אפילו
08/06/2018 | 17:25
141
ובאמת לא אכפת לי מי הם ומה דרגת הקירבה המשפחתית.
 
זה נכון לכל אדם שהיה מעז להתנהג אליי ככה.
לצפיה ב-'חסרים כל הפרטים האפשריים בשביל להגיב ברצינות'
חסרים כל הפרטים האפשריים בשביל להגיב ברצינות
09/06/2018 | 16:12
134
ברור שאיך שהשאלה מנוסחת כרגע, השואל מצפה לתשובה אחת אפשרית בלבד, שתאשר לו את מה שהוא מרגיש ("מי שנתן לך את הדו"ח הוא חצוף וחרא של בנאדם ואל תזמין אותו יותר").
 
בשביל תשובה אמיתית יותר צריך את __כל__ הפרטים.
לצפיה ב-'תלוי מה הנסיבות'
תלוי מה הנסיבות
10/06/2018 | 10:06
126
יש אנשים שמארחים מאוד יפה, כיד המלך וכשמגיע התור של המתארחים לארח, המארחים לשעבר מקבלים מהם אירוח מאוד עלוב. ייתכן שמזה זה נובע (למרות שיש גם אנשים שאין להם ובכל מקרה - כשאתה מקבל סוס במתנה, אתה לא אמור לבדוק את שיניו). 
 
אני אישית, לא משנה מה הסיטואציה, לא הייתי באה בטענות לאיש באף אחד מן המקרים. לא אם היו קובלים כלפיי ולא אם אני הייתי מקבלת אירוח קלוקל. אבל בהחלט לא הייתי מזמינה יותר את אותו אדם וגם לא מתארחת אצלו.
 
חמותי שנאה את יחידת הדיור שגרנו בה אני ואישי, לאחר נישואינו. היא באה לבקר שם אולי 4 פעמים ובכל פעם הקפידה להצהיר בפניי שהמקום מסריח. לא נהגתי לענות לה. מקסימום, משכתי בכתפיי. ויום אחד אחרי יותר משנה של עקיצות שלה, שטפתי אותה ועל הדרך גם אמרתי לה שאם הריח בבית לא טוב, שלא תגיע לשם יותר. מי שלא טוב לו, יום טוב לו. 
לצפיה ב-'קיבלתי מחבר פעם ופעם מאחות אז החלטתי שאני '
קיבלתי מחבר פעם ופעם מאחות אז החלטתי שאני
10/06/2018 | 17:11
183
לא מזמינה יותר. לא שזה קרה ממש בפועל אבל לא היה לי אומץ להגיד להם, ציננתי יחסים.
לצפיה ב-'קרה לי פעם, זו היתה אמא שלי.'
קרה לי פעם, זו היתה אמא שלי.
14/06/2018 | 15:51
141
 
אמרתי לה שאם יש לה בעיה היא יכולה להפסיק לבוא אליי.
לצפיה ב-'חמות חסרת טאקט (בנאלי, אבל זה מה יש )'
חמות חסרת טאקט (בנאלי, אבל זה מה יש )
04/06/2018 | 14:34
20
411
מצטערת שלא גיליתי את הפורום הזה, לפני שנים . יישר כח לכל הכותבות והמגיבות, וכמובן למי שמנהלים.
קצת רקע ומחילה אם זה יוצא ארוך:
אני והאיש, נשואים 4 שנים. התארסנו בגילאים מבוגרים אחרי כשנה יחד, ללא מגורים לפני. אחרי שהתארסנו, אמו לא הסתירה את מורת רוחה וניסתה לשכנע אותו לדחות (היה גרוש). כשזה לא עבד וכבר קיבלתי טבעת, שלחה אחת מבנותיה לשכנע אותו.
כשראתה שאנו נחושים, התחילה לחרב לנו את ההכנות לחתונה ובכללי - דאגה שלא יהיה לי כיף ככלה ושאבין שאני על הכוונת שלה. בעלי ניסה לרסן אותה, אבל בגדול הבלגנו. אחותו נישאה לא הרבה אחרי בחתונה עלובה למדי (אמה התפלצה מזה), אבל שם לא הייתה שום ביקורת והיה פסטיבל ליקוקים אחד גדול לזוג הצעיר (והסטלן) ולמחותנים, כי על הזיווג שלהם חמותי דווקא בירכה ומפרגנים להם מכל כיוון, עד היום.  
בשנתנו הראשונה יחד, פתאום התעורר אצלה איזה עניין שנדרשה בו לסיוע בתחום המקצועי שלי. לא נטרתי ועזרתי לה 24/7. זה חייב אותה לנהוג בי תרבותיות כמו כל פולנייה טובה אבל העקיצות, הביקורות והעין שכל הזמן בוחנת, המשיכו (דוגמה: 10 חודשים עברו מהחתונה והיא עדיין הקפידה לומר בכל ביקור, איך שום דבר לא היה שם טוב ואיך הפורמט בו גיסתי התחתנה, היה מהמם). האחים והגיסים שלו, הצטרפו גם לירידות. שוב הבלגתי. מקסימום, הייתי בוכה לבעלי שכבר נמאס לו להתעסק בזה ודרש שלא אקח ללב (אצלי בבית מתים עליו).
רצה אלוקים, ובמהלך אותה שנה, התמודד הבעלול עם משבר נפשי די קשה. הוא עירב את אמו ואת אחותו ואז התחילה צרמוניה של ירידות עלי, שהכל בגללי ולמה אנחנו לא עוברים דירה ובלה בלה בלה. שוב הבלגתי. אני בעצמי מצאתי לו דרך קשרים טיפול שעזר לו, אבל הן בעיקר דיברו והעבירו ביקורת. השיא היה, כשאחותו החליטה ואמה הסכימה שהוא צריך להתאשפז, והן פנו אליו וניסו לשכנע אותו בלי בכלל להכניס אותי לתמונה.
זה היה השיא ואני בתגובה ברחתי מביתי שלי, השתוללתי ואחרי כמה שבועות נכנסתי טוב טוב באמו, על כל ההתנהלות שלה ושל משפחתה מהאירוסין שלנו ועד כה. היא נבהלה וככה גם גיסתי, כולם התחילו התנצלויות והתחנפויות אלי ואני שוב לא נטרתי ועזרתי לחמותי עם עניינים מקצועיים. לכאורה, העניינים בינינו בסדר. הן ביקשו סליחה, אבל אצלי זה לא מחק כלום, כי הייתי מצפה מאנשים מבוגרים, שידעו שיש קווים אדומים בחייו של זוג צעיר, שלא חוצים.
מתחת לפני השטח, אני עדיין סוחבת מלא כעס על מה שעשו, לא סומכת עליהן בשיט ובכללי מרגישה שבעיני חמותי, אנחנו זוג סוג ב' לעומת הבת שלה ובעלה.

אחרי כל מה שעברנו, הסתבר שאנחנו זקוקים לטיפולי פוריות. כולם יודעים ואני לא צריכה לספר מה זה עושה לאישה ומה זה עושה לזוגיות. לעומת זאת, אותה גיסה חצופה, שבחשה עם אמה בחיים שלי ורחוקה מלהיות יציבה, נקלטה מגרעפס של בעלה. נכון, אני מקנאה. נכון, אני חושבת שאחרי כל מה שהיא ואמה עשו לי, זה לא הוגן שהן מקבלות מתנות במקום עונשים.
אבל הקושי שלי, הוא ביציאה שהייתה לחמותי, כשהיינו אצלם לפני זמן מה רק אני והוא, אז הבנתי עד כמה אני ובעלי, בדרגה נחותה לעומתם בעיניה.
היא פנתה אליו ונזפה בו: "אתה צריך להתקשר יותר לאחותך! היא .
בהריון! היא רגישה עכשיו! צריך להתעניין בה יותר!" הוא לא ענה לה והמשיך בשלו. אני רתחתי מבפנים. כאילו שלזוג הזה היה חסר אי פעם פרגון ממישהו! אפילו אני, עם כל מה שעשו לי, פירגנתי להם! כאילו לה אין חמות וגיסה שמשום מה מתות עליה, כאילו אין לה בעל שיתמוך בה וכאילו אני והאיש שלי, עם כל המיץ של הזבל שאנחנו נמצאים בו בטיפולים, עוד צריכים לנצל את האנרגיות שלנו, שיש לנו בקושי לעצמנו ולזוגיות המתנודדת שלנו, כדי לשמש להם כקבוצת מעודדות!

היו לי כבר כמה התפרצויות בכי ועצבים על העניין הזה ואני חוששת שאישי מאבד את סבלנותו אלי. לא יודעת איך אצליח להתמודד עם הסיטואציה, אם אנחנו לא ניקלט ורק להם יהיה. גם ככה הם נחשבים לנסיכי הכתר. בעלי נתן לי רשות מלאה לענות לאמו, אבל אני לא יודעת מה לומר לאישה מבוגרת (שבעצמה חיכתה שנים לילדים), שחינכו אותי לתת לה כבוד מבלי לצאת קנאית וצרת עין.

אם למישהו יש פה תובנה איך מתמודדים ומה אומרים, אם מישהו התמודד פה עם מצב דומה, אני אשמח לשמוע. תודה ושוב סליחה על האורך.
לצפיה ב-'את אשמה שהבלגת עד עכשיו.'
את אשמה שהבלגת עד עכשיו.
04/06/2018 | 15:33
3
240
 
אם כל מה שאת מתארת אמיתי ומדוייק, אז אני הייתי מעיפה את הזקנה הזאת מחיי כבר בהתחלה, ובטח שלא עוזרת לה מקצועית.
 
לצפיה ב-'זה גם מה שבעלי אמר. '
זה גם מה שבעלי אמר.
04/06/2018 | 15:42
2
243
וכן, לצערי הרב (ולתדהמתו הרבה של אישי, שלא הבין מאין מגיע העליהום עלי, תמיד הייתי חביבה לכולם), זו אכן האמת. לכאורה, העניינים מזה שנתיים על מי מנוחות. עכשיו, בגלל ההריון של גיסתי, כאילו נסוגנו אחורה למעמד שהיה לנו כזוג אחרי החתונה (רמז: אף אחד מהם לא האמין שזה יחזיק ובאמת - נדיר שיש לנו תקופה של שקט. תמיד יש לנו עם מה להתמודד. כאילו דפקו עלינו עין רעה).
 
פה ושם אנחנו משתפים מה עובר עלינו בטיפולים, אבל בגדול רוצים פרטיות. פעם אחת חלקתי עם חמותי ניתוח שאני צפויה לעבור. ביקשתי במפורש שלא תספר לגיסתי (זה לא היה נראה לי לעניין לספר דברים כאלה להריונית - עוד יחשדו שעיני צרה בה), אבל היא סיפרה בכל זאת. מגיע לי שבכלל סמכתי עליה. 
 
לא יודעת איך להתמודד עם זה, שאנחנו כרגיל נאבקים בנישואין והם, זוג חסרי אחריות מעופפים שכמותם (כולל אלכוהול, סמים ובזבוזי כסף בלי חשבון), הולכים להיות הורים. מי ישים עלינו בכלל עכשיו.
 
תודה על תגובתך. 
לצפיה ב-'תמיד ההורים הכי אוהבים את הילד/ה הכי דפוק/ה שלא מגיע לו/ה.'
תמיד ההורים הכי אוהבים את הילד/ה הכי דפוק/ה שלא מגיע לו/ה.
04/06/2018 | 18:39
1
86
לצפיה ב-'קצר וקולע . תודה על התגובה הזו.'
קצר וקולע . תודה על התגובה הזו.
04/06/2018 | 21:31
60
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך--'
כמה דברים לדבריך--
04/06/2018 | 16:02
7
208
1)מצטרפת למה שאמרה קודם--תתרחקי ובטח בקטע המקצועי.
   תגידי לה שאין לך זמן שתמצא מישהוא אחר שיטפל בעיניניה.
2)חבל שאת משוה עצמך דרך המעשים שלהם לגיסתך,
   אתם זוג לעצמו, והם לעצמם--את מאפשרת לתחרות
   מטופשת שאין בה ממש להיות נוכחת ומשפיעה על חייך.
3)חמותך לא חייבת לאהוב אותך, ולא את אותה--היא חייבת לכבד
  אותך בשביל הבן שלה, את לא חייבת לאהוב ולהעניק, לכבד מרחוק וזהו.
4)אל תרסי את הזוגיות שלך בגללה, ותריבי עם הבעל בגללה,
  הוא הבן לא המחנך שלה, והעלבונות שלך הם שלך.
5)מותר לבקר פחות, לספר פחות, לבוא לארוחה ולהיות קורקטיים,
  להמשיך הלאה עודף הביחד לא טוב לכם ולא מתאם.
  אם תרצה יותרביקורים עושי תנאים שיתאימו לך. תשתפי בכל הרבה פחות.
 
אם תהיי רגועה יותר, יש סיכוי להקלט להריון קל יותר. בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה רבה על תגובה מפורטת ומושקעת.'
תודה רבה על תגובה מפורטת ומושקעת.
04/06/2018 | 16:09
6
177
לצערי רוגע לא מה שיעזור פה. רוב הזמן אני בסדר. פשוט ההריון של גיסתי, הדגיש את האין שלנו. אנחנו לא צעירים. מעל 40, והבעיות שלנו בפוריות הן אמיתיות ודורשות טיפול. רוגע בטח שלא מזיק. אבל הוא לא המפתח כדי שניקלט. 
 
אחרי ההערה האחרונה שלה, אני באמת לא יודעת איך להתמודד. היא באמת לא מבינה שיש לנו מעט מאוד אנרגיה להקדיש לאחרים?
היא באמת לא מבינה שגם אם אנחנו לא מדברים, הניסיון הזה (אחד מני רבים שעברנו בקושי בארבע שנים יחד) הוא קשה מאוד ולא צריך להדביק לנו לפרצוף את מה שאנחנו כמהים לו ולאחרים יש? 
מה אנחנו אמורים לענות על יציאה כזו, ברצינות אני שואלת. 
לצפיה ב-'לדעתי, לחייך בפנים,'
לדעתי, לחייך בפנים,
04/06/2018 | 23:20
1
159
ופשוט להתרחק, לא לשתף, לא לעזור, להתמקד בקשר שלכם כזוג,
למצוא חברים דומים לכם, ולנהל איתם חיים.
קצת לבנות עמוד שדרה אישי--זוגי, ולהניח לקשר המשפחתי הזה.
 
ובכלל את כבר מכירה אותה--ויודעת איך היא מתנהל--מותר לבקר את מה שהיא מכינה--העוג לא הצליחה, המרק חמוץ, לא טעים לי.
וללכת. שהיא תצטרך להתמודד לא את.
כשאת תשדרי שהיא לא מענינת אותך, היא תחפש קשר.
אבל תגייסי את בעלך--במקום בקור אצלם, ללכת לסרט וכו'.
 
לצפיה ב-'תודה שוב על הטיפים. זה מאוד עוזר. '
תודה שוב על הטיפים. זה מאוד עוזר.
05/06/2018 | 07:43
52
לצפיה ב-'מה את אמורה לענות?'
מה את אמורה לענות?
06/06/2018 | 12:32
3
145
לענות בצורה ישירה, כמו שאת כותבת כאן: את יודעת שאנחנו בטיפולי פוריות, זה דורש המון אנרגיות פיזיות ונפשיות. משנינו. את יודעת שברגיל אנחנו כן מעורבים בענייני המשפחה ועוזרים המון.  פשוט עכשיו הרבה יותר קשה לנו...  ובתקופה הזאת חשובה לנו הפרטיות. אני אשמח אם תביני גם אותנו.
 
אין טעם להתחרבש בשאלות בינך לבין עצמך – מה, היא לא מבינה שככה וככה? איך היא לא קולטת ש X  ו Y?   הרי זה לא יוביל אותך לאף מקום.
אולי היא לגמרי חסרת מודעות, חסרת הבנה, לא אכפת לה, שואבת הנאה סדיסטית מלדרוך עלייך כי את משדרת לה נמיכות ומסכנות,  או שהיא צריכה נבוט בראש כדי לקלוט דברים.  אז תגידי דברים בצורה ברורה, כמו שאת מסבירה לילד קטן, פעם פעמיים, ולפחות תדעי שעשית את שלך.
 
וחוץ מזה – מה אכפת לך את מי היא אוהבת, מי הוכתר לנסיך הכתר או מי הולך להיות דוכס בשבוע הבא?  אישה שאת לא ממש אוהבת או מכבדת הכתירה לנסיכי הכתר של ממלכת כלומניסטאן, 2 כלומניקים שאת מכבדת עוד פחות...
בזה את מקנאת?... לא חבל על תעצומות הנפש שאת מבזבזת? 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על תגובתך. אני בהחלט לוקחת ממנה המון.'
תודה רבה על תגובתך. אני בהחלט לוקחת ממנה המון.
06/06/2018 | 12:54
2
132
ובשכל אני יודעת שהכל נכון. העניין הוא, שאני לא מצליחה להשתלט כרגע על הקנאה ועל תחושת הלא פייריות. קשה לי בעיקר, עם זה שהיא וגיסתי כל הזמן בחשו וטרפדו ובסופו של דבר, עם כל הרוע שלהן, לא רק שהן לא מקבלות עונש, הן גם מקבלות מתנות. ואני מה? מקבלת טיפולי פוריות.
החשבון שלי, הוא כנראה מול אלוקים/גורל/יקום. זה בכלל כבר לא קשור למה שלהן יש, אלא למה שלי אין. לא הייתי כועסת כל כך, אלמלא נדרשנו להתמודד עם עוד אתגר, בנוסף למה שהיה עד כה ולחוסר הפרגון שלהם.
 
יש בגאז' גדול של כעס, שאני נושאת עמי כלפיהן. כי מהרגע שנישאנו, זה כאילו הן חיכו כל הזמן לראות מתי כבר לא נסתדר ויתגלה שהן צדקו לגבינו כזוג לא מתאים.
אולי אם היה פרגון, לא היינו מתמודדים עם כל כך הרבה. הייתי רוצה מאוד להיפטר מהבגאז' הזה, ואני אעשה זאת כנראה באמצעות טיפול. תודה שוב, על כך שטרחת לענות.  
לצפיה ב-'טוב, אני לא מאמינה בשכר ועונש,'
טוב, אני לא מאמינה בשכר ועונש,
06/06/2018 | 14:53
1
127
גורל, יקום וכיו"ב.
מה שקורה קורה בגלל שנוצרו התנאים להיווצרותו. זהו.
וזה שהיא בהריון לא עושה אותה יותר טובה או יותר שווה, גם אם HRH חמותך חושבת ככה (וכדאי שגם את תיפטרי מהחשיבה הלא מתקדמת הזאת).
 
מה שכתבת כאן כבר שונה ממה ששאלת בהתחלה.
זה כבר לא רק איך ומה לענות לה.
יש בך המון כעס שאת סוחבת, ויש מצב שגם אם כולם היו עכשיו הכי בסדר בעולם איתך, עדיין הן היו מכעיסות אותך...  טיפול אכן יהיה התחלה טובה.
 
ואם את בכ"ז רוצה לחשוב על זה במושגים של שכר ועונש, אז אי אפשר לדעת מה יהיה, מי יקבל את עונשו מתי ובאיזה צורה. 
  ... It's not over until the fat lady sings
 
לצפיה ב-'תודה לך שוב, פנדורה '
תודה לך שוב, פנדורה
06/06/2018 | 15:08
100
זה לא מובן מאליו, שאת ככה מתייחסת וטורחת לענות. אני יודעת שהמחשבות האלה לא הגיוניות. הן וודאי גם לא היו צצות, אלמלא היה משהו מאוד מכעיס/מעצבן/מרגיז, בעובדה שהשתיים הללו חיבלו תחבולות כדי להרוס לי ולאישי, ואני חייבת לסלוח להן רק כי אמרו המילה "סליחה" ורק בגלל הקרבה המשפחתית.
 
 
לצפיה ב-'סליחה על הישירות, אבל: תתתגרשי.'
סליחה על הישירות, אבל: תתתגרשי.
04/06/2018 | 17:15
1
229
לפני שיהיה מאוחר מדי.
יש לך מזל גדול שלא נכנסת להריון.
 
הבעיה שלך היא לא החמות.
היא סתם מגעילה.
לא הייתי מזמינה אותה לחתונה ובחיים לא הייתי עוזרת לה עם כזאת התנהגות.
את סוג של קדושה שהבלגת כל כך הרבה זמן.
 
אבל בואי נעזוב אותה כי היא לא הבעיה העיקרית.
כתבת פה שאת נשואה לאדם עם בעיות נפשיות.
 
אני מניחה שזה לא צץ פתאום ושהוא הסתיר את זה עד שהתחתנתם.
הוא גם ככה כבר גרוש פעם אחת (מעניין למה).
עזבי אותו, עזבי את טיפולי הפוריות.
הדבר האחרון שאת רוצה זה ילד ממנו.
במיוחד שיש לו משפחה כזאת מלבבת.
כבר הגעת למצב שעזבת את ביתך שלך.
לא הספיק לך?
כמה נמוך את עוד רוצה להגיע?
את רוצה לחכות שזה יגיע גם לאלימות מצידו?
ברגע שאת עושה לו ילד את כבולה אליו לכל החיים.
 
* סליחה על הישירות. אני נגד נישואים, ונגד פוליטיקלי קורקט.
מקווה שחסכתי לך כמה שנים של כאב לב
 
לצפיה ב-'תודה רבה על הישירות ועל העצות '
תודה רבה על הישירות ועל העצות
04/06/2018 | 17:22
218
בעיניי זה לא יסולא בפז.
 
אבל אני אוהבת את בעלי ורוצה ממנו בע"ה ילדים. וכן, הוא סבל בעבר מחרדות על רקע כימי, אבל מעולם לא הסתיר את זה ממני וזה בטח לא ברמה שהוא לא מתפקד כבעל או חלילה אלים, וזו גם לא הסיבה בגינה התגרש בפעם הראשונה (בדוק ומוצלב ).
 
מסתבר שלכלתה הראשונה, חמותי דווקא ידעה להיות חמות טובה, או לפחות אחת כזו שלא מתערבת בדבר. לצערי, הבחורה הזו גם עשתה לכולם בית ספר וניסתה לסחוט אותו בגירושין, עד כדי כך שכנראה משם האנטי אלי (למרות שאני הגעתי עצמאית לגמרי ולא בניתי על הנישואין שיבנו אותי, בשום צורה).
 
יצאו אצלו בבית מנקודת הנחה, שהוא שוב בחר לא נכון. וכמו שכתבתי, לכאורה כבר שנתיים הכל בסדר.
אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו תמיד תחת עין בוחנת. בעלי טוען שקשה יותר לחתן בן מאשר בת. ולכן בגלל זה, אחותו ובעלה הם כביכול "נסיכי הכתר" בעיני חמותי. לא רציתי להיכנס לתחרות המטופשת הזו. זו חמותי שיצרה אותה.
ועכשיו פשוט קשה לי. כי כאמור, אני שוב מקבלת אתגר להתמודד עמו ואצל גיסתי הכל הולך חלק. זו קנאה פשוטה. הלוואי שחמותי הייתה מנסה קצת לצנזר, זה הכל.
לצפיה ב-'וואו, נשמע שהמשפחה של בעלך פשוט באנטי לא ברור'
וואו, נשמע שהמשפחה של בעלך פשוט באנטי לא ברור
04/06/2018 | 17:19
1
210
ואת יודעת מה, ממש לא מגיע לך כזה אנטי במיוחד שאת התעלית מעל עצמך ולמרות הכל-עזרת לחמותך כל כך.
 
אני חושבת שהבעיה היא בעלך שלא מציב גבולות למשפחה שלו ואומר "עד כאן" מבחינת פגיעה בך.
 
וחיבוק ענקי על הטיפולים- הייתי שם ותודה לאל חובקת בת  
תרגישי חופשי תמיד לשתף.
לצפיה ב-'תודה. קוראת אותך הרבה גם בפורום טיפולי פוריות.'
תודה. קוראת אותך הרבה גם בפורום טיפולי פוריות.
04/06/2018 | 17:24
173
תודה שענית לי. זה לא מובן מאליו. 
 
 
לצפיה ב-'התחרות עם גיסתך חסרת טעם.'
התחרות עם גיסתך חסרת טעם.
04/06/2018 | 17:44
1
203
באופן כללי, אין הרבה דמיון בין יחסי חותנת-חתן לחמות-כלה, כשהשניים בעייתיים יותר. ולגבי הילדים - ממילא הילדים של הבת שלה יהיו בעדיפות על פני הילדים שלך כשיהיו. את תפני לאמא שלך, והיא תפנה לאמא שלה. אין שום דרך לכלה להתחרות בבת של החמות.
לגבי זה שבעלך יתקשר לאחותו - זו בקשה סופר-לגיטימית של אמא, והקשר שלך לבקשה לא ברור. את יכולה לבקש ממנו שלא יעשה את זה בנוכחותך, אם זה מפריע לך. אם זה מפריע לו איכשהו שאחותו בהריון, הוא יכול לא לעשות את זה. אבל זה עניין שלו, ולא קשור אלייך. כמו שלא היית אוסרת עליו להתקשר אליה כי היא בהריון, אין סיבה שתאסרי עליו לעשות כבקשת אמו ולהתקשר אליה יותר כי היא בהריון, או שתכעסי על אמא שלו שהיא דואגת לבת שלה.
לגבי באופן כללי היחס של חמותך אלייך (הניסיון להרוס את היחסים מההתחלה) - הוא מטורף, וגם אני לא ממש מבינה למה את עושה משהו מעבר ללשמור על יחסים קורקטיים איתה. מה פתאום לעזור לה מבחינה מקצועית? אחרי שהיא ניסתה להפריד ביניכם? איך זה הגיוני?
 
לצפיה ב-'תודה על תגובתך המפורטת'
תודה על תגובתך המפורטת
04/06/2018 | 21:46
164
בזמנו עזרתי לה, כי חשבתי שהיא תבין ככה שאני אדם טוב וטובה לבנה. זה רק גרם לכולם לזלזל בי יותר. בשלב מסוים, פשוט עשיתי הכל בשביל חמי. הגיע לו, כי הוא האדם היחיד שמלכתחילה היה לבבי ומקבל.
 
אין לי כוונה לאסור על בעלי דבר. גם בתקופה שהן עשו מה שעשו מאחוריי גבי והיה טריז ברור, לא מנעתי ממנו דבר ולא ביקשתי אותו לבחור.
למזלי, בעלי לא נמצא ביום יום בקשר מי יודע מה הדוק עם האחים שלו. זו המציאות מאז ומעולם. גם הם עסוקים בחייהם, כל אחד בעולמו. ואחרי שהבנתי שאני לא באה להם טוב, לא עודדתי אותו לפתח עמם קשר הדוק, כמו שלי יש עם אחיי.
 
אבל לא אהבתי, איך שהיא אמרה את זה לידי. היא ובעלה, חיכו לילדים אותו זמן כמונו. אני אולי לא בתה ואין לה רגש אמהי אלי, אבל כן אמור להיות לה רגש כלשהו, לקושי שאנחנו חווים כזוג וגם לבן שלה. יש מקום וזמן להגיד דברים כאלה. לא ליד כלה שיודעים כולם מה היא עוברת ורק יכולים לתאר מה זה עושה לזוגיות, במיוחד שאנחנו עושים שמיניות באוויר והם נקלטו ישר. לא צריך להיות חכם כדי לצנזר דברים כאלה. אפשר להיות מעט ראית.
 
אבל כנראה כמו שכתבת, לא צריכות להיות לי ציפיות. אני לא בתה ובצירוף העובדה שיש לנו עבר לא טוב, כנראה שעדיף להיות קורקטיים וזהו.
לצפיה ב-'תתרחקי. תתרחקי. תתרחקי.'
תתרחקי. תתרחקי. תתרחקי.
06/06/2018 | 18:08
1
194
תתרחקי פיסית ונפשית.
לא רק לא להיפגשף אלא להפסיק לחשוב עליהם ולהטריד את עצמך בשאלה מה הם חושבים.
 
נוצרה אצלכם שנאה וקנאה איומה. וזה חבל. 
לא רק בינך לחמות, אלא גם גיסתך.
אולי חמותך גרמה לזה, אולי לא רק.
אבל זה המצב.
 
אני מציעה לאמר לאישך שאת במצב לא פשוט, וחייבת רגיעה. הוא מוזמן לשמור על איזה קשר שהוא בוחר עם אימו ואחותו, אבל את לא יכולה כרגע להיות חלק מזה. והוא חייב, לטובתך ולטובת נסיונות ההריון - להגן עלייך. הוא זה שצריך להסביר למשפחתו למה הוא בא להורים לבד, ואת נשארת בבית לנוח. והוא חייב להגן עלייך ולא להביא הביתה כל פיסת רכילות מרושעת שהוא שומע שם
 
ואם הוא לא מגן עלייך ושומר עלייך, אז באמת לא נעים - אבל אני מצטרפת למה שנכתב מעליי. חבל שקשרת את גורלך בגורל אדם שבעצם מאמלל אותך. לא בעצמו, אבל בזה שהוא מאפשר למשפחתו לאמלל אותך.
 
וכל עוד את בוחרת להיות איתו - אני מאחלת לך המון המון הצלחה.
 
ואת מוזמנת להישאר כאן ולקבל תמיכה נפשית... בשביל זה אנחנו פה 
לצפיה ב-'מודה לך מאוד על עצתך'
מודה לך מאוד על עצתך
06/06/2018 | 20:52
132
ועל ההשתתפות והלבביות שבה היא ניתנה. בהחלט אאמץ מה שכתבת. 
לצפיה ב-'אירוח בפורום: הסופרת מאירה ברנע-גולדברג '
אירוח בפורום: הסופרת מאירה ברנע-גולדברג
24/05/2018 | 05:12
23
1206
ביום ג', 26.5.2018, בין 21:00-22:00 ,הסופרת מאירה ברנע-גולדברג תגיע לפורום להתארח בעקבות ספרה החדש "מסעותי עם חמותי"(הוצאת כנרת זמורה-ביתן).
 
מאירה תתארח בנושא ספרה, ועל הבחירה לכתוב על נושא שמטריד אנשים רבים-היחסים עם החמות.
 
על הספר:
 
שירה בוכבינדר־רגב נתונה במהומה רגשית גדולה – הספר החדש שלה לא מתרומם; פרט מזעזע ולא נכון בכלל על עברה מתפרסם; היא מגלה שהיא בהיריון שלישי ולא רצוי מבעלה שלא ממש רואה אותה; ובנוסף לכל הצרות – דליה, חמותה האיומה, מחליטה לעבור לגור איתם.
היחסים המתוחים בין השתיים מגיעים לסף פיצוץ, במיוחד כאשר אמא של שירה, גורו הרזיה מופרעת, מגיעה לפתע לביקור בארץ וכופה גם היא את נוכחותה וצרכיה על שירה. 
לא מספיק? אז מה עם לגלות שיש מצב שבעלה מנהל רומן ? 
באקט מפתיע, שירה ודליה, המעוניינת מאוד לשמור על ההיריון, נאלצות לשתף פעולה בכדי לבדוק את עניין הבגידה ומגלות לא רק זו את זו, אלא גם שהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים... 
מחברת רבי המכר מאירה ברנע־גולדברג מציגה בספרה השלישי למבוגרים, מסעותי עם חמותי, נושאים עכשוויים טעונים ביותר, ומכניסה את הדמויות הססגוניות שיצרה למצבים מורכבים. השנינות והחן הייחודיים של כתיבתה יוצרים קומדיית מצבים קצבית, קולחת ומלאה הומור, הכתובה בתנופה אדירה ונקראת בנשימה מחויכת אחת.

״מסעותי עם חמותי הוא רומן עכשווי קליל, מותח ומשעשע על העולם הנשי המודרני, העוסק באומץ ובמעט רשעות ביחסים שבין כלה וחמותה, אימהות ובנות, נשים וגברים. כתיבתה של ברנע־גולדברג קולחת, סוחפת וממכרת.״ שפרה הורן
"דמויות בלתי נשכחות שיגרמו לכם לרצות ולחבק את המשפחה שלכם יותר מתמיד.
" ליעד שהם
 
מוזמנים לכתוב שאלות לאירוח כבר מעכשיו תחת שרשור זה.
 
לצפיה ב-'אישה מדהימה שאני ממש אוהבת'
אישה מדהימה שאני ממש אוהבת
25/05/2018 | 10:03
1
58
לצפיה ב-'תודה רבה על מחמאה. איזה כיף לקרוא דבר כזה.'
תודה רבה על מחמאה. איזה כיף לקרוא דבר כזה.
30/05/2018 | 01:21
20
לצפיה ב-'טעות בתאריך- מדובר ביום שלישי 29.5'
טעות בתאריך- מדובר ביום שלישי 29.5
25/05/2018 | 19:13
98
מוזמנים להעלות שאלות מעכשיו.
לצפיה ב-'למה לדעתך בעצם'
למה לדעתך בעצם
26/05/2018 | 19:27
1
238
נושא החמות הפך להיות כזה "תפוח אדמה לוהט" בישראל?
האם זה קשור לאופי הישראלי? משהו עדתי?
או שזה משהו אוניברסלי יותר
לצפיה ב-'שאלה ממש טובה!!!!!'
שאלה ממש טובה!!!!!
30/05/2018 | 01:27
135
פגשתי לא מזמן חברה שלי שהיא סופרת וגרה בחו"ל, גם שם הנושא טעון מאד אז לא מדובר במשהו שקשור לישראל, זה קשור לאנושות. ברגע שאמא חושבת שמישהי או מישהו פוגע/ת בבן או בבת שלה מתחילה מלחמת עולם. מאחר ונראה על פניו שגברים יותר נוטים ללכת אחר הנשים שלהם וקצת להתנתק מההורים, אז נשאלת השאלה כמה מרחב האמא נותנת והאם היא מקבלת את החיים החדשים שלו. דוקא באיטליה אגב, שמעתי סיפורי זוועה על חמיות שלא משחררות.  אני יכולה לשמוע שעות סיפורים על הנושא.
לצפיה ב-'לפי שאלה--גילוי נאות'
לפי שאלה--גילוי נאות
26/05/2018 | 20:41
1
264
גילוי נאות 1)לא קראתי את הספר.
גילוי נאות 2)היתה כתבה עם הסופרת בשבת הזו,
                 והנושא היה פחות הספר הזה--יותר הספרים שכתבה לילדים
                 בעקבות הצורך לגונן ולטפל בבן שלה.
 
ולענין עצמו--הספר מביא  עד כמה שהבנתי--עלילה שעוסקת
במערכות יחסים עם החמות  ועם האם--וכנראה לקראת הסיום
חמות והכלה מתפייסות וחיות נכון בגלל אינטרס משותף--
 
ואז לשאלותי--
1)האם באמת ניתן תמיד לגשר על פער בינדורי ועל "שברים ועלבוות"?
  או לפעמים נכון גם להבין שזה לא ספר אלא במציאות--נכון להפריד כוחות.
2)האם כל מערכת יחסים היא אינטרס? או לפעמים  יש גם פשוט לקבל
   את הכלה כמו שהיא--בלי לרצות לחנך אותה. לשנות אותה, לבקר אותה.  
לצפיה ב-'תשובה: אשתדל לא לחפור אבל שאלת דברים מאד חשובים'
תשובה: אשתדל לא לחפור אבל שאלת דברים מאד חשובים
30/05/2018 | 01:41
121
נתחיל מהכתבה. יש לי ילד אוטיסט. לכן לצערי הרב בעיתונות של ימינו רוב מי שמראיין אותי על הספר מרגיש צורך לראיין אותי על החיים האישיים שלי למרות שהם לא תמיד קשורים לנושא הספר. זה ספר שישי שלי, אולי יום יבוא ואזכה שמישהו יראיין אותי רק על הספרים שלי....
הספר מצחיק קליל ואני לא מבטיחה לגמרי שהחמות והכלה יפסיקו לשנוא אחת את השניה, אלא שהשנאה תשתנה ותהפוך לקצת יותר מכובדת.
ועכשיו לשאלות.
1. האם ניתן לגשר על הפער ? תלוי באיזה בן אדם מדובר. לפעמים או החמות או הכלה בנויים באופי שלהן בצורה איומה ואז אי אפשר לגשר כל שום דבר. אבל אם יש רצון והבנה ואופי שקצת מתחשב, ולא נעלב מכל דבר ולוקח דברים באופן אישי אז הכל אפשרי.  ההורים של בעלי דתיים. אני חילוניה. הדברים שאני עשיתי בלי לדעת שפגעתי בהורים של בעלי ובחמותי הם רבים. רק היום אני מבינה עד כמה ההתנהגות שלי הייתה איומה. רק היום הם אמרו לי שהם היו מזועזעים ממני אבל שתקו כי הבינו שזה מה שהבן שלהם בחר.
אני ביחסים טובים עם חמותי כי היא שתקה ולא העירה לבעלי על כלום.  וגם אני, למדתי שהם לא מתנהגים כמו המשפחה שלי ואין מה לקחת את זה אישית. לא רק הם, גם הגיסות שלי. אצלנו למשל במשפחה נהוג לקנות כל חג מתנות ובאמת שנים הייתי קונה לגיסות ולאחיינים ולבני דודים ולחמי ולחמותי וקונה ועוד שנה עוברת ועוד שנה עוברת ולרוב לא קבלתי בחזרה כלום ולפעמים גם לא הבן שלי, והייתי מתוסכלת. (אני יחד עם בעלי כבר 18 שנים) ואז כשדיברתי איתו הבנתי שזה אצלי. שזה שלי. אף אחד לא מצפה ממני למתנות וזה לא משהו שחשוב במשפחה הזו ושחררתי. היום אני קונה מידי פעם כשאני מרגישה צורך ולא תמיד מקבלת חזרה ולפעמים מקבלת בלי לתת והכל בסדר. 
חברות שלי מספרות לי סיפורים איומים על חמותן ואני כמעט התחתנתי עם מישהו שאמא שלו לא סבלה אותי, לכן אני בהחלט רואה איך לפעמים אין מצב לגשר על הפער....
2. יש יחסים בלי אינטרס. יש יחסים בלי לרצות לשנות אבל זו צריכה להיות חמות עם אופי מאד מיוחד ולרוב אין נשים כאלו. אצל החברות שלי, גם כאלו שביחסים טובים עם חמותן, זה בעיקר קשור לעובדה שיש איזו החלטה לא לקחת דברים ללב . מי שרוצה לריב תמיד ימצא את הדרך לעשות את זה. הרבה יותר קשה להבליג. אמא של החבר הקודם שלי הוציאה אותי מדעתי. אני לא יודעת מה היה קורה אם היינו מתחתנים....  
 
 
 
 
לצפיה ב-'מאירה, תודה שאת מתארחת- איזה כיף'
מאירה, תודה שאת מתארחת- איזה כיף
27/05/2018 | 04:56
3
199
יש לי מספר שאלות:
 
1) כיצד חמותך הגיבה כששמעה שאת כותבת ספר על יחסי כלה-חמות? האם קיבלה תגובות מאנשים על הספר?
 
2) מדוע החלטת לקרוא לספר "מסעותיי עם חמותי"? למה דווקא מסעותיי?
 
3) מה למדת מתהליך כתיבת הספר על יחסייך עם חמותך?
 
4) אילו טיפים היית נותנת לכלה בתחילת נישואיה לגבי הקשר עם החמים?
לצפיה ב-'איזה שאלות.... אהבתי!!! אני עונה ממש בכנות. מבטיחה'
איזה שאלות.... אהבתי!!! אני עונה ממש בכנות. מבטיחה
30/05/2018 | 01:56
2
152
דבר ראשון כיף לי להתארח כאן. מידי פעם זמן כתיבת הספר הייתי מציצה וקוראת התכתבויות כאן על מנת לקבל השראה....
1. חמותי נדירה. כשהיא שמעה שכתבתי את הספר הזה היא התעניינה לגבי התוכן כי שני ספרי המבוגרים הקודמים שלי "משפחה לדוגמה" ו "מסעותי עם חמותי" התבססו בחלקם על החיים שלי. מהר מאד היא הבינה שזה לא קשור אליה וככה גם החברות שלה שמיהרו ליצור איתי קשר ולבדוק מה כבר עשיתי.... מי שמכיר אותנו יודע שהספר לא עליה.  
קבלתי בעברי 3 הצעות נישואים. אם הייתי בוחרת אחרת סביר להניח שהייתה לי חמות מהגיהנום.
2. קראתי ספר מאד מצחיק בשם "מסעותי עם דודתי" של סופר בשם גרהם גרין. רציתי שמי שיראה את שם הספר שלי ואת הכריכה ידע שהספר מצחיק. זה מחווה לסופר וגם החמות והכלה עוברות סוג של מסע יחד. אגב, כשהתחלתי לכתוב את הספר חשבתי לקרוא לו "ליקוי חמות".
3. ככל שהתעמקתי ביחסים שלי עם אמא של חבר שלי לשעבר (זו שבקלות יכלה להיות חמותי המרשעת) וככל שהתעמקתי בסיפורים של חברות שלי על חמותן וככל שהתקדמתי יותר בכתיבת הספר, הבנתי כמה חמותי מהממת. כשהיא סיימה לקרוא את הספר ואיזו כתבה שהתראיינתי עליה בנושא, היא שאלה אותי אם אני באמת אוהבת אותה היא אמרה לי שהיא מאד אוהבת אותי ואז אמרה "אני מקוה שאת סולחת לי שאני לא מתערבת לכם יותר מידי ולא נדחפת ובאה כל הזמן" ואמרתי לה שכנראה זו אחת הסיבות שאנחנו מסתדרות כל כך יפה. היא באמת לא מתערבת לנו בשום דבר.
4. טיפ מאד חשוב זה מה שבעלי ואני עושים כבר 18 שנים. הפרדה מוחלטת בין המשפחות. כלומר אני מטפלת בכל מה שקשור למשפחה שלי והוא בכל מה שקשור במשפחה שלו. הוא אחראי לדבר עם ההורים שלו אם אנחנו באים או לא באים לחג, אני אחראית להסביר לאמא שלי למה רק אני באה לאירוע לבד ולא בעלי ואין עירבוב. אמא שלי בחיים לא תעיר לבעלי, אם יש לה בעיה היא תדבר איתי ואני אחליט מה אני מספרת לבעלי ולהפך.  
דבר נוסף, באמת לא לקחת דברים ללב, להבין שאי אפשר מכל דבר קטן לעשות דרמה. ואם היחסים מתוחים לא חייבים להיות יחד. אני אוהבת את חמותי אבל כל שבת בעלי הולך להורים שלו עם הבן שלנו לבד. אני לא מרגישה צורך להגיע יחד איתם, זה הזמן שלי להיות עם עצמי. בימי שישי אני הולכת עם הבן שלי להורים שלי ובעלי נשאר כמה שעות עם עצמו. להגיד לכם שאמא שלי לא מתלוננת על זה שבעלי לא מגיע איתי ? ברור שכן. היא לפעמים אומרת משהו ועוברים הלאה לא עושים סיפור. כשאני כן מחליטה להגיע להורים של בעלי הם מתלהבים שבאתי ומקבלים אותי בשמחה. אני מכירה חמיות שהיו עושות מהעניין הזה ריב ענקי...
לצפיה ב-'תודה על התשובות!'
תודה על התשובות!
30/05/2018 | 03:48
1
132
אני לגמרי איתך- כל צד "מטפל" ומתעסק עם המשפחה שלו-הכי טוב ונכון לנו.
לצפיה ב-'את האמת כשבעלי הסביר לי את זה אחרי החתונה לא הבנתי למה.'
את האמת כשבעלי הסביר לי את זה אחרי החתונה לא הבנתי למה.
30/05/2018 | 08:11
139
היום כשאנחנו נשואים 15 שנה אני ממש מודה לו על ההחלטה הזו.
שיהיה יום טוב לכולם!!!
לצפיה ב-'ישראליות'
ישראליות
28/05/2018 | 15:47
1
179
האם את מגדירה את הספר (ובכלל את הכתיבה שלך) ישראלי?
כי הנושא מאוד ישראלי!
לצפיה ב-'יש לי הרבה מה לומר על שאלה הזו!!! תודה!!!'
יש לי הרבה מה לומר על שאלה הזו!!! תודה!!!
30/05/2018 | 02:00
121
אני מסתובבת הרבה בחנויות הספרים ופוגשת המון בקהל הקוראים בישראל ומרגישה שיש איזו טינה לספרות ישראלית. רבים מכללים את כל הספרות הישראלית יחד ואומרים משפטים כאלו: "אני לא קורא סופרים ישראלים". 
הרבה פעמים נתקלתי באנשים שבטוחים שכל סופר ישראלי כותב על הסכסוך הישראלי פלשתינאי ועל פיגועים. 
הספר ישראלי כי הוא מתרחש בישראל. חמות איומות יש גם בחו"ל. זו לא תופעה ייחודית לישראל.
אני תמיד כותבת בסגנון דיבור, משתדלת להיות נגישה ומשעשעת גם כשאני מתעסקת בנושאים כואבים. בדרך כלל דרמות משפחתיות. אז אשמח אם תקראי ותגידי לי מה חשבת. אני חושבת שהספר מתאים גם למי שלא אוהב ספרות ישראלית. 
לצפיה ב-'שלום לך ותודה על האירוח'
שלום לך ותודה על האירוח
29/05/2018 | 11:28
1
112
מעניין אותי מדוע בחרת להוציא את הספר עכשיו ולא בחגים?
כלומר, טיימינג של חג פסח וראש השנה, חגים מאוד משפחתיים, היה יכול להתאים וגם להצליח במכירות כי זו מתנה מצוינת!
המון הצלחה
לצפיה ב-'אז ככה...'
אז ככה...
30/05/2018 | 02:02
107
הספר נבחר לצאת לקראת שבוע הספר מתוך תקווה שהוא יישאר בשולחנות התצוגה גם לחגי תשרי שלמרות שנראים רחוקים הם ממש קרובים.
תודה רבה רבה!! אשמח אם תבחרי בו כמתנה לראש השנה.... מבטיחה שהוא ספר משעשע מאד.
לצפיה ב-'התנצלות- האירוח נדחה למחר(יום ד') עקב מקרה חירום משפחתי'
התנצלות- האירוח נדחה למחר(יום ד') עקב מקרה חירום משפחתי
30/05/2018 | 00:44
2
113
של הסופרת. עמכם הסליחה ומוזמנים להוסיף שאלות .
לצפיה ב-'אשמח לענות על עוד שאלות מחר בלילה.'
אשמח לענות על עוד שאלות מחר בלילה.
30/05/2018 | 02:05
1
100
לפעמים החיים לא מכינים אותנו כאמהות לאירועים פתאומיים ולכן נוצר מצב שלא הייתי כאן בשעה 21:00.  מצב חירום עם הבן שלי.... העיקר שהכל הסתדר. 
עניתי על כל השאלות שנכתבו ותודה רבה על ההזדמנות לענות על השאלות.  זה נושא כל כך מרתק שאפשר לדבר עליו שעות, ימים, שבועת וחודשים.
 
לצפיה ב-'תודה על המענה למרות השעה המאוחרת '
תודה על המענה למרות השעה המאוחרת
30/05/2018 | 03:43
68
תכף אקרא את התשובות
לצפיה ב-'עוד שאלות '
עוד שאלות
30/05/2018 | 03:51
2
129
מה את אוהבת לכתוב יותר- ספרי ילדים או ספרי מבוגרים?
 
מה לדעתך הוביל להצלחה (יחסית) בקשר של שירה עם החמות?
 
איזו חמות את תהיי לדעתך?
 
 
לצפיה ב-'תאמיני לי,השאלות כאן יותר שוות מכל ראיון שראיינו אותי. '
תאמיני לי,השאלות כאן יותר שוות מכל ראיון שראיינו אותי.
30/05/2018 | 08:27
1
154
1. יותר נעים לכתוב לילדים בבית ספר יסודי. הם מאד מעריכים סופרים ומאד מתרגשים לפגוש סופרים ומתלהבים. מצד שני זה יותר קשה. למבוגרים אפשר לומר למשל "תנסי, אחרי עמוד 60 הספר ממש מעניין" לילדים אי אפשר לומר דבר כזה. אם הם לא אוהבים הם ישר עוזבים את הספר ואומרים את האמת בפנים. למבוגרים לרוב לא אכפת מסופרים, אלא אם כן זה עמוס עוז או מאיר שלו. מי שלא מכיר אותי מהפייסבוק, לא מתרשם ממני כשהוא פוגש אותי. לפעמים המפגשים עם הקוראים המבוגרים מראים אפילו על זילזול בסופרים. לכן על פניו אני אוהבת יותר את ספרי הנוער שלי ומרגישה ששם אני מקבלת את היחס הראוי לסופרים. פעם חשבתי שזה גם משפיע על האהבה שלי בכתיבה עצמה ותמיד אמרתי שאני יותר אוהבת לכתוב לנוער, אבל לא! מסתבר שאני אוהבת את שני הדברים באותה מידה. כיף לי לכתוב בגוף ראשון למבוגרים, לשלב את הנושאים החשובים לי בספרים ובנוער לברוח לגוף שלישי ולכתוב על עולמות קסומים כמו ב"כראמל" על חתול מדבר שיודע להפוך אבנים לזהב. עכשיו כשיצאו לי שני ספרים יחד, אני יודעת שאני אוהבת את הכל. 
2. אני לא בטוחה שהקשר של שירה והחמות בספר הוא טוב. גם לא בסוף. אני לא חושבת שאחרי השורה האחרונה בספר הן חיות באושר ואושר. אני ממש רואה את המשך הטינה שלהן. אבל כן מבינה ששתיהן אנושיות. ברגע שמכירים מישהי לעומק מתחילים להסתכל עליה בצורה אחרת. ברגע ששירה שמעה על העבר של דליה, היא התחילה להתסכל עליה בצורה שונה. אני למשל מאד אוהבת לשמוע את הסיפורים של חמי וחמותי על ההיסטוריה המשפחתית. זה מחבר אותי אליהם, גורם לי להבין את ההתנהגות שלהם. דבר נוסף, שירה התחילה קצת לקבל את עצמה. ברגע שאדם אוהב את עצמו, מקבל את עצמו וחי בשלום עם עצמו, הוא יכול להכיל אנשים אחרים גם מעצבנים בחייו....
3. מאז שהתחלתי לכתוב את הספר ולאסוף חומרים אני חושבת על זה. אני לומדת הרבה מחמותי על איפוק. אני ממש אשתדל לקבל את הבחירה של הבן שלי ולא להתערב לו. אני מקוה שאני אצליח לגדל אותו בצורה כזו שהוא יבחר נכון ויאהב אותי וידע לא לפגוע ביחסים שלנו בגלל מישהו אחר. אני מדברת עם עצמי על זה ומתפלת שיהיה לי את היכולת לסתום. לא להתערב. לא להרוס לו, אבל אני כל הזמן חושבת על זה שאני חוסכת המון כסף לדירה בשבילו וכבר אני חושבת מה יקרה אם הוא יתחתן, יקבל ממני דירה ואז יתגרש חס וחלילה... וחצי דירה תלך למישהי זרה. זה מצחיק שזה כבר מעצבן אותי וכאן אולי בעצם הגעתי לסיבה השניה לריבים במשפחות : כסף....
לצפיה ב-'אכן כסף זו בעיה קשה במשפחות '
אכן כסף זו בעיה קשה במשפחות
30/05/2018 | 17:24
34
לצפיה ב-'מאירה, תודה שבאת להתארח אצלנו בפורום '
מאירה, תודה שבאת להתארח אצלנו בפורום
30/05/2018 | 20:21
1
80
ולמי שלא מכיר-ממליצה לעקוב אחרי מאירה בעמוד הפייסבוק שלה, יש לה סיפורים מהממים ומצחיקים במיוחד:
 
לצפיה ב-'תודה רבה רבה רבה'
תודה רבה רבה רבה
31/05/2018 | 08:23
17
לצפיה ב-'"את הכלה של רחל? זכית!!!"'
"את הכלה של רחל? זכית!!!"
27/05/2018 | 17:28
13
356
זה מה שאמרה לי אשה אחת, לקח לי כמה דקות להפנים מה שהיא אמרה, בדקות האלה היא המשיכה בדרכה.
אז אני הכלה של רחל. ורחל היא אחת הנשים הפחות נחמדות, פחות נעימות, עם לשון חדה ומשוננת, ואשה חולת שליטה שכבר 20 שנים אנחנו מתעלמות אחת מהשניה. וממש. ממש לא זכיתי.
זה התחיל בזה שהבן שלה, גרוש עם 3 ילדים, הכניס אותי, רווקה פנויה ומסודרת לחייו. במקום לפרגן לזוגיות החדשה של הבן שלה, היא עשתה בדיוק את ההיפך וקראה לבן שלה לשיחת נזיפה, אמרה לו שהוא לא צריך אותי, ושאני עוד מעט אפתח לו חזית נוספת כשארצה ילד ממנו. כשהוא אמר לה שאני עוזרת לו, ושהילדים מאד אוהבים אותי, ושזה לא הוגן איך היא מדברת עלי כי בכל הזדמנות אני עוזרת ומסייעת, היא ענתה שהיא לא רוצה שאני אגיע ואעזור לה, היא לא צריכה אותי, הוא ענה לה - אם היא לא באה - גם אני לא בא. היא  ענתה לו בלי לחשוב - אז אל תבוא.
והוא לא בא.
ככה זה התחיל ונמשך כ 20 שנ. בשנים האלה ההיחסים היו בעיקר יחסי התעלמות הדדית, למעט כמה חודשים, שהיתה ביננו "הודנה" שנגמרה בעוד עקיצה ובעוד ביקורת שהעבירה עלי, או על אחד מילדינו המשותפים.
כשחמותי מספרת את הסיפור - הוא נשמע אחרת לגמרי. היא מלאת כעס עלי, איך לקחתי לה את הילד, ואיך הפרדתי אותו ממנה, ואיך אני מונעת מהילדים שלי לפגוש אותה, ואיך אני הרסתי לו את החיים. ועוד כהנה וכהנה.
מציגה את עצמה כנפגעת ולא כפוגעת.
למה אני מספרת את זה??? למה התעוררתי פתאום?
קראתי כאן כל מיני סיפורים של חמות ושל כלות, כל אחת נשמעת מאד משכנעת בכמה היא טובה, מכילה ומתחשבת... תמיד כשתקראו פוסט כזה, תזכרו שלמטבע שני צדדים, ושאנחנו פה קוראות רק צד אחד, ושהדבר הכי חשוב, זה הבעל שלך/האישה שלך והילדים שלכם. תשקיעו בזוגיות שלכם ותעשו רק מה שטוב למשפחה שלכם.
 
שיהיה טוב לכולם,
הכלה של רחל
 
 
 
לצפיה ב-'צודקת בהחלט- לכל מטבע יש 2 צדדים'
צודקת בהחלט- לכל מטבע יש 2 צדדים
27/05/2018 | 22:33
215
את מזכירה לי שכל פעם שאני אומרת את הקשר שלי לאדם מסוים בחיי, כולם מתלהבים ומשבחים ואומרים דברים כל כך טובים על אותו אדם אבל במציאות וביומיום- זה כל כך רחוק מהדמות שנוצרה.
לצפיה ב-'אתחיל בבדיחה,'
אתחיל בבדיחה,
28/05/2018 | 08:26
220
שני אנשים רבו --הלכו אל הרב לשטוח טענותיהם--
הרב בקש לשמע את שני הצדדים--נכנס האחד--והרב אמר לו אתה צודק,
נכנס השני והרב אמר לו אתה צודק,
אשתו של הרב ששמעה הכל שאלה היתכן?! נה לה הרב גם את צודקת.
 
כאם היית כותבת את כל הדברים שלך--בלי השורות הראשונות--
היינו מבינים שיש מציאות שלא מסתדרים--
אבל--כשאת תוהה על מי את הכלה של רחל וזכית--
אם חמותך היתה כותבת פה--והיו אומרים לה--באיזו כלה נהדרת זכית--
והיא תחשוב, זו הכלה הנצלנית--שהרחיקה את הבן שלי, הרי לטענתך,
היא רואה בך מישהיא גרועה.
מכאן אפשר להבין שני דברים עקרוניים---
האחד--שאנחנו לא מתנהלים/מתנהגים באופן זהה לאנשים שונים.
           ואם תבחני את עצמך--תראי שזה קורה גם לך--ולא כי אנחנו לא אמיתיים--
           אלא כי מי שעומד מולינו הוא שונה, כי מי שעומד מולינו הוא במערכת קשר
           שונה מולינו--יש הבדל בין יחסים לקולגה בעבודה לבין שכן.
השני--מערכות יחסים תוך משפחתיות ובמיוחד בין כלה לחמות--זו מערכת
          בעייתית מלכתחילה,לא את בחרת בה ולא היא בך, אבל יש קשר משפחתי,
          ולעיתים מחייב. וכשאין מאמץ רציני משני הצדדים--אז לא מצליח.
 
מבינה את התסכול שלך, מבינה שאתן מנותקות, אבל בעלך איתך, אז תהני ותשמחי בזה.
לצפיה ב-'לא אהבתי את "רצח האופי" שעשית לחמותך'
לא אהבתי את "רצח האופי" שעשית לחמותך
28/05/2018 | 22:01
9
213
שאפילו את שמה לא היססת לכתוב. 
זו חכמה מאוד קטנה להעביר ביקורת כשמתחבאים מאחורי מקלדת ואנונימיות.
 
יש לא מעט נשים בשם רחל ולא מגיע להן או למשפחה שלהן לתהות האם הכותבת התכוונה אליהן. 
לדעתי ההודעה בוטה, וגורמת להוצאת שם רע לכלל הנשים ששמן רחל, וראוי שתימחק מהפורום.
לצפיה ב-'נראה לי שבעיקר אלה שהבן שלהן היה גרוש עם שלושה ילדים'
נראה לי שבעיקר אלה שהבן שלהן היה גרוש עם שלושה ילדים
29/05/2018 | 10:33
6
195
כשהתחתן עם רווקה, וקיים נתק בינן לבין משפחתו, צריכות להיות מוטרדות שיחשבו שמדובר בהן, בין אם קוראים להן רחל ובין אם לא (כי אולי זה שם בדוי...). מאחר שאנחנו לא יכולים מאנשים לדרוש להסתיר כל פרט מחייהם בהודעות שלהם, כי אולי מישהו יזהה את האדם הרלוונטי, אני לא רואה סיבה למחוק את ההודעה.
לצפיה ב-'בעיני, גם אם השם בדוי, השפה לא נעימה ולא מכבדת את הפורום'
בעיני, גם אם השם בדוי, השפה לא נעימה ולא מכבדת את הפורום
29/05/2018 | 14:17
5
145
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא רואה פה משהו חריג.'
לא רואה פה משהו חריג.
29/05/2018 | 14:18
4
138
קראת קצת בפורום הזה?
לצפיה ב-'החריג הוא ציון שמה של החמות תוך ביקורת נרחבת עליה כאדם '
החריג הוא ציון שמה של החמות תוך ביקורת נרחבת עליה כאדם
29/05/2018 | 20:08
3
131
אפשר היה לכתוב "לי לא נעים עם חמותי", או "אני חווה את חמותי כשתלטנית". במקום זאת הכלה מכנה את חמותה באופן כללי כאדם לא נעים ולא נחמד יחסית לאנשים אחרים, ואף מגדילה לעשות כשהיא מכנה אותה "חולת שליטה".
אפשר להבין כלה שמתוסכלת מחמותה ומספרת על עצמה ועל חייה כולל דוגמאות וביקורת, ובכך נעזרת בפורום כדי להקל על נפשה, כל עוד היא שומרת על אנונימיות של הצד שעליו היא מעבירה ביקורת.
 
מדובר בהחלט במצב חריג, הכותבים בפורום לא מציינים שמות בדרך כלל. 
רוב הכותבים מתייחסים לקרובי משפחתם בהתאם לקשר המשפחתי שלהם ומכנים אותם 'כלתי', 'חמותי', אמא שלי וכו'.
 
השם של החמות לא הוזכר פעם אחת, אלא במספר מקומות: הוא נראה בבירור בכותרת ההודעה גם מבלי להיכנס אליה ומודגש עם סימני קריאה, הוא חוזר על עצמו במהלך ההודעה ובסיומה.
זאת בזמן שהכותבת לא מכנה את עצמה בשם פרטי, אמיתי או בדוי.
ציון שם פרטי של קרוב משפחה זה כבר חריג, ולדעתי הודעה שמשלבת פרטים מזהים (אמיתיים או בדויים) בתוספת ביקורת בשפה בוטה כזו פוגעת באווירה בפורום, איננה מכבדת את כלל הקוראים, וראויה להימחק מהפורום.
כך אני חושבת. כמובן, את לא מוכרחה לחשוב כמוני.
לצפיה ב-'בפורום הזה מקובל לתאר את החמות'
בפורום הזה מקובל לתאר את החמות
29/05/2018 | 20:30
136
בדיוק באופן שרואים לנכון. מי שרוצה, יכולה לכתוב עליה את הדברים הכי גרועים בעולם, אם זה מה שהיא חושבת.
לגבי השימוש בשם, את יכולה להניח שזה שם בדוי אם זה מפריע לך. וממילא יש כל כך הרבה רחל, כמו שציינת, שזה בקושי פרט מזהה.
לגבי זה שאחרים לא נוקבים בשמות, אישית גם כתבתי את השמות של כל הבנות שלי בתפוז, גם פרסמתי את התמונות שלהן וגם פרסמתי את התמונות שלי ושל בעלי. ועדיין אני לא מרגישה שזה מונע ממני לכתוב בדיוק מה שמתחשק לי על החמות שלי, על אף שזה מזהה אותה הרבה יותר מאשר לו נקבתי בשמה הפרטי (שגם הוא מאוד נפוץ). אני לא רואה סיבה לכתוב אותו, אבל גם לא נראה לי בעייתי כן לכתוב.
לצפיה ב-'אני מנחשת שהיא כתבה שם בדוי, כמו שנהוג לעשות בפורומים'
אני מנחשת שהיא כתבה שם בדוי, כמו שנהוג לעשות בפורומים
29/05/2018 | 21:23
117
גם אני מתייחסת לבנים שלי בשמות זרובבל ויששכר מעת לעת, ולא חושבת שמישהו באמת מאמין שככה קוראים להם. רוב הסיכויים שגם כאן זה המקרה.
ולגבי השפה שהיא השתמשה בה - אין בה שום דבר חריג. למחיקת פוסטים יש כללים מאוד ברורים, והפוסט הזה לא עומד באף אחד מהם.
לצפיה ב-'אנונימית יקרה,'
אנונימית יקרה,
03/06/2018 | 12:12
91

אפשר היה לכתוב "לי לא נעים עם חמותי", או "אני חווה את חמותי כשתלטנית". במקום זאת הכלה מכנה את חמותה באופן כללי כאדם לא נעים ולא נחמד יחסית לאנשים אחרים, ואף מגדילה לעשות כשהיא מכנה אותה "חולת שליטה".
 
תיארתי את חמותי כפי שאני חווה אותה. לא נעימה, לא נחמדה, וחולת שליטה.
שכחתי לציין שהיא גם אשה רכלנית, חורשת ריב ומזימות ומאד קולנית ובוטה.
 
אפשר להבין כלה שמתוסכלת מחמותה ומספרת על עצמה ועל חייה כולל דוגמאות וביקורת, ובכך נעזרת בפורום כדי להקל על נפשה, כל עוד היא שומרת על אנונימיות של הצד שעליו היא מעבירה ביקורת.
 
אני בהחלט מתוסכלת ונעזרת בפורום כדי להקל על נפשי. נו... מה רע בזה? לשם כך נולד הפורום הזה. לא?
 
מדובר בהחלט במצב חריג, הכותבים בפורום לא מציינים שמות בדרך כלל. 
רוב הכותבים מתייחסים לקרובי משפחתם בהתאם לקשר המשפחתי שלהם ומכנים אותם 'כלתי', 'חמותי', אמא שלי וכו'.
 
השם של החמות לא הוזכר פעם אחת, אלא במספר מקומות: הוא נראה בבירור בכותרת ההודעה גם מבלי להיכנס אליה ומודגש עם סימני קריאה, הוא חוזר על עצמו במהלך ההודעה ובסיומה.
 
האם שמך רחל ואת חוששת שחשפתי אותך? זה מה ש"הדליק" אותך? השימוש בשם המפורש?

זאת בזמן שהכותבת לא מכנה את עצמה בשם פרטי, אמיתי או בדוי.
 
הייתי יכולה לכתוב ששמי סיגל. האם זה היה משנה את פני הדברים?

ציון שם פרטי של קרוב משפחה זה כבר חריג, ולדעתי הודעה שמשלבת פרטים מזהים (אמיתיים או בדויים) בתוספת ביקורת בשפה בוטה כזו פוגעת באווירה בפורום, איננה מכבדת את כלל הקוראים, וראויה להימחק מהפורום.
 
אם ההודעה הראשית או הודעה זו פוגעת באווירה ואינה מכבדת אני מתנצלת מעומק ליבי.
 
כך אני חושבת. כמובן, את לא מוכרחה לחשוב כמוני.
 
כפי הנראה, את בדעת מיעוט!
_________________________________________________
 
בלהט ההתקפה, לא הבנת את המסר. חבל!
לצפיה ב-'רצח אופי? בוטה? הייתי סופר מעודנת '
רצח אופי? בוטה? הייתי סופר מעודנת
03/06/2018 | 11:49
103
קוראים לך רחל ואת בנתק מבנך וכלתך?
זאת הסיבה שאת זועמת?
 
לצפיה ב-'אין פה שום רצח אופי, חלאס להיות דראמה קווין.'
אין פה שום רצח אופי, חלאס להיות דראמה קווין.
04/06/2018 | 11:14
92
 
רחל זה שם מאד נפוץ (וגם ככה מי יודע אם הוא לא שם בדוי).
היא סיפרה את הצד שלה, לא "עשתה רצח אופי" ולא הוציאה דיבה.
את יודעת על איזו רחל מדובר?
נכון שלא?
יופי.
לצפיה ב-'"זכית" בעיני המתבונן'
"זכית" בעיני המתבונן
29/05/2018 | 10:53
175
סיפורים מהחיים-
אמא שלי עליה השלום הייתה אומרת: "אני מכירה את הבן שלי כבן, איני מכירה אותו כבעל לאישתו". לכן לא ידעה האם הבנים שלה אכן בעלים טובים ולא העזה לומר לכלות שלה כמה הבנים שלה ילדים טובים.
חמותי עליה השלום הייתה אומרת בכל הזדמנות כמה הבן שלה ילד טוב ולכן הוא בטוח גם אבא טוב ובעל טוב.
מהי מטרת כל הסיפורת הזו?
כל אחד חושב אחרת. אותה אחת שטענה כי זכית אינה מכירה את חמותך כחמות לכלה וכאמא לבן. אולי היא חברה נפלאה לאותה אחת, אך על פי מה שסיפרת, לדעתי,  כאם לבן נשוי וכחמות היא נכשלה.
 
שנית, קחי נשימה ועזבי בצד את הפרגון שאת מצפה לו, את הערכה ואת הכבוד. חמותי פרגנה לבתה (ולא בארבע עיניים) על מספר דברים ולא פרגנה לכלתה אפילו פעם אחת, על אותם הדברים בדיוק. את לא צריכה את הפרגון וכל השאר. מה שהכי חשוב, כמו שכתבת, היא ההשקעה בזוגיות ולעשות מה שטוב לכם ולמשפחה שלכם.
והבריאות כמובן.
 
לצפיה ב-'החתונה המלכותית'
החתונה המלכותית
20/05/2018 | 14:59
50
997
נשמע שהמון סיפורים משפחתיים מיוחדים מתחבאים מאחורי החתונה המלכותית שהייתה אתמול של הנסיך הארי ושל מייגן מרקל (שרק שלשום גיליתי שהיא השחקנית מ-suits!):
 
 אבא שלה שלא היה בחתונה והרבה סיפורים ורכילות סביב זה, המבטים העויינים של המלכה שהיה קשה לפספס וכמובן כל הסיפורים...
המשך>>
נשמע שהמון סיפורים משפחתיים מיוחדים מתחבאים מאחורי החתונה המלכותית שהייתה אתמול של הנסיך הארי ושל מייגן מרקל (שרק שלשום גיליתי שהיא השחקנית מ-suits!):
 
 אבא שלה שלא היה בחתונה והרבה סיפורים ורכילות סביב זה, המבטים העויינים של המלכה שהיה קשה לפספס וכמובן כל הסיפורים מסביב לנסיך צ'רלס לאורך השנים והעובדה שאלו נישואים שניים שלה (שזה משהו שהבנתי מאוד בעייתי מבחינת המלכה).
 
התחלה לא פשוטה לזוג הצעיר והחמוד הזה.
 
מה הייתם ממליצים לעשות כדי להתחיל את חיי הנישואים שלהם ברגל ימין מבחינת כל הסיפור המשפחתי?
 
מה הייתם ממליצים לה בתור כלה טרייה
לצפיה ב-'הספר "המורה לעברית" של מאיה ערד'
הספר "המורה לעברית" של מאיה ערד
17/05/2018 | 11:29
4
190
רוצה לשתף - זה ספר שיש בו שלוש נובלות. אחת מהם מספרת על אישה מבוגרת מאד שנוסעת לבקר את משפחת בנה שחיים בחו"ל, אותם לא ראתה כבר כמה שנים.
 
סיפור עצוב. והזכיר לי כמה וכמה מהדיונים שהיו כאן...
 
עצוב כי כל אחד מהמעורבים סובל.
אין שם מישהו אחד טוב ואחד רע.
 
סבתא שרוצה קשר עם משפחת הבן (בפרט עם הנכד), ולא מבינה למה זה הולך.
 
כלה שעצבנית על חמות שמתנחלת אצלה בבית בלי הזמנה ו"מנג'סת".
 
בן/בעל שלא עוזר לפתור את המצב.
לצפיה ב-'עוד המלצה על ספר: מסעותיי עם חמותי/מאירה ברנע גולדברג'
עוד המלצה על ספר: מסעותיי עם חמותי/מאירה ברנע גולדברג
18/05/2018 | 18:01
2
127
מתכננת איתה אירוח פה בקרוב
לצפיה ב-'איזה יופי אנסה לקרוא את הספר עד אז'
איזה יופי אנסה לקרוא את הספר עד אז
19/05/2018 | 11:31
26
לצפיה ב-'היא סופרת מקסימה ומוכשרת. '
היא סופרת מקסימה ומוכשרת.
21/05/2018 | 17:17
14
לצפיה ב-'נשמע מעניין :)'
נשמע מעניין :)
21/05/2018 | 17:16
14
לצפיה ב-'זכרונות ילדות'
זכרונות ילדות
16/05/2018 | 19:03
9
223
האם אתם זוכרים את הקשר עם הסבא/סבתא שלכם והקשר של ההורים שלכם עם הסבא/סבתא משני הצדדים?
 
האם הקשר של ההורים שלכם עם ההורים שלהם/חמים-ות  השפיע על הקשר שלכם איתם (עם הסבא והסבתא)?
 
 
לצפיה ב-' הסבים והסבתות שלי מתו בגיל צעיר.'
הסבים והסבתות שלי מתו בגיל צעיר.
16/05/2018 | 19:32
2
188
שתי הסבתות לא הגיעו לגיל 70, הסבים נפטרו בגיל 73 ו-76. האחרון שנפטר (בן ה-76) נפטר אחרי תקופה שהוא היה עם אלצהיימר.
אני זוכרת את כולם חוץ מאת אמא של בעלי (כלומר החמות של אמא שלי), שנפטרה כשהייתי בת שנתיים. לא היו לי יחסים איתם כבוגרת עצמאית, כי כולם נפטרו. הקשר איתם היה קשר עם סבים - אין לי מילה רעה להגיד על אף אחד מהם. כולם היו נחמדים וסבים טובים שאוהבים את הנכדים. לא זכורים לי גם עימותים כלשהם בין ההורים שלי לבין הסבים. כאמור, אני לא יודעת כלום על יחסי כלה-חמות של אמא שלי עם אמא של אבי כי הייתי קטנה מדי.
לצפיה ב-'כתבת "אמא של בעלי" במקום "אמא של אבא שלי"'
כתבת "אמא של בעלי" במקום "אמא של אבא שלי"
16/05/2018 | 20:03
1
132
מעניין מה פרויד היה אומר על זה
 
מעניין לראות איך אמא שלך תגיב אם תשאלי אותה על היחסים עם חמותה ואם דברים יעלו.
לצפיה ב-' '
16/05/2018 | 20:10
20
לצפיה ב-'קשר עם סבתא....'
קשר עם סבתא....
16/05/2018 | 20:40
134
היתה לי "רק" סבתא אחת, אמא של אמא שלי.
הסבתא הזו גרה בצרפת, כך שלא היה ממש קשר איתה, פרט לביקורים בארץ שלא היו כל שנה.
מצד אבא שלי - הוא התייתם בגיל צעיר.
לפיכך - אין לי תשובה לשאלה השניה.
אני יודעת שסבתא שלי אמרה לאמא שלי - לפני שהיא עלתה ארצה, וכבר הכירה את אבי - שהתנאי שלה הוא שהיא תלמד מקצוע לפני העליה לארץ.
אז אמא למדה "כלכלת בית"......עלתה ארצה והתחתנה עם אבי.
הם היו בין מקימי קיבוץ הזורע, ועזבו את הקיבוץ אחרי שאחותי הגדולה נולדה (ילדה 3 או 4 בקיבוץ) .
עזבו - כי היתה אוירה כזו שהילדים שזה עתה נולדו היו "שייכים" כביכול לכל חברי הקיבוץ.
זה לא מצא חן בעינהם, שהם לא יכולים לגדל את הבת שלהם לפי רצונם והשקפתם.
אכן - היו ימים...... ומדובר על סוף שנות ה-30
לצפיה ב-'בוודאי. התמזל מזלי וההורים של אמי נפטרו בגיל מתקדם מאוד'
בוודאי. התמזל מזלי וההורים של אמי נפטרו בגיל מתקדם מאוד
16/05/2018 | 21:49
143
סבי בגיל 90, סבתי בגיל 85. זכיתי לנהל מערכת יחסים קרובה וחמה איתם, בעיקר עם סבי, והוא נפטר כשהייתי בת 30. לצערי הרב הוא לא הספיק לראות את הילדים שלי.. למעשה נכנסתי להריון בדיוק בימים בהם נפטר. סבתי זכתה לראות את שני בניי, אבל בגלל האלצהיימר לא ממש ידעה או זכרה שראתה אותם, ולא זכתה ליהנות מהם.
ההורים של אבי נפטרו בגיל צעיר הרבה יותר - סבתי כשהייתי בת 12, סבי כשהייתי בת 19. עם סבתי זכיתי לנהל מערכת יחסים כילדה בלבד, וממש חבל לי שלא הכרתי אותה בתור בוגרת. סבי השתנה מאוד אחרי מות סבתי, די נכנס לדכאון, והיה קשה לנהל איתו מערכת יחסית לאחר מותה.
אני לא יודעת להגיד עד כמה הקשרים בין ההורים שלי והוריהם/החמים והחמיות שלהם השפיעו עליי או על הקשרים שאני מנהלת היום. האמת שלא ממש חשבתי על זה לעומק עד היום, ובעיקר נראה לי שכולנו אנשים שונים ולכן גם מנהלים מערכות יחסים שונות.
לצפיה ב-'לי, עד גיל מאוחר יחסית, היו המון סבים וסבתות'
לי, עד גיל מאוחר יחסית, היו המון סבים וסבתות
17/05/2018 | 07:35
118
מצד אבא שלי היו לי "רק" סבא וסבתא - ההורים של אבא שלי. 
מצד אמא שלי היו לי ההורים שלה, והסבים שלה משני הצדדים (ההורים של אמא שלה וההורים של אבא שלה).
כולם היו בחיים ובמצב פיזי ומנטלי טוב עד שאני הייתי בגיל 16 בערך.
 
כך שלמעשה, עד גיל 16, היו לי 4 זוגות של סבים.
 
זה אמר המון ביקורים משפחתיים.
ארוחות שישי תמיד היו אצל ההורים של אמא שלי, עם הדודים ובני הדודים, כאשר לפני זה הולכים ברגל להורים של אבא שלי (שגרו בקצה של אותו רחוב), ואחרי זה הולכים לסבים של אמא שלי (שגם גרו מאוד קרוב).
זה אמר שכל פעם שאני או אחד האחים שלי היינו חולים - תמיד היתה סבתא שהזמינה שנבוא אליה ליום פינוק, במקום שאחד ההורים שלנו ישאר איתנו.
בכלל - הקרבה הזו (שכולם גרים באותה עיר, ויחסית בסמיכות)הייתה מאוד נעימה לי כילדה.
כבוגרת - חמותי נפטרה 3 חודשים אחרי שנולדו הבנות שלי (כשהבן הגדול היה בן 5). אנחנו גרים רחוק מההורים שלי (לא רחוק של כמה שעות נסיעה, אלא "רק" שעה אחת, אבל זה מספיק רחוק שאי אפשר "לקפוץ" לסבא וסבתא לביקור ספונטני), ועוד יותר רחוק מחמי וזוגתו.
מצד שני - אני מקפידה שלפחות פעם בשבוע הילדים יתקשרו לסבא וסבתא ולסבא. לבקר לפחות פעם בחודש. לשמור על הקשר הזה.
אני רואה שלפעמים ההורים שלי הם האוזן הקשבת לילדים, כאשר הילדים חושבים שאנחנו ההורים לא מבינים או לא בצד שלהם. וזה חשוב לי הקשר הזה.
לצפיה ב-'זכרונות ילדות,'
זכרונות ילדות,
17/05/2018 | 09:06
108
מהמשפחה של אימי לא נותר איש,
אז אין לי זכרוות מהם, כן אני קרויה ע"ש שני הוריה של אמא,
וכשאימי נפטרה המשמעות של נשיאת השם--היה משמעותי כפלים,
והרגשתי ועדין מרגישה שהוא מחייב אותי.
 
לגבי סבא וסבתא הורי אבי --הם עלו לארץ כשהייתי בת 4,
ובעקבות מגוריהם אנחנו עברנו דירה להיות קרובים יותר,
הם גרו עם חצר גדולה, ולנו הנכדים היה הכי כיף בעולם.
סבא היה אדם "רך" וחיכן, ובכל פעם שעברנו לידו זכינו ללטיפה ו/או נשיקה,
עם חיוך רחב של כיף.הוא נפטר בחנוכה כשהייתי בת 9. 
והיינו עצובים מאוד. 
סבתא ניהלה את הבית ביד רמה--לה היו הרבה תובנות שלמדה אותנו הנכדים,
ועד היום זו בהחלט צידה חשובה ואפילו נעימה.
היא חיתה ונפטרה בגיל 94 בראש צלול. לא היתה חולה אבל הגוף בגד.
אמי כבדה את סבתי מאוד, ולא "תמרדה" גם אם לסבתא היו דיעות שונות.
אבל כיון שהיתה דעתנית--עשתה בחן מה שרצתה--ו"שכנעה" בדרכה 
את סבתא--היתה מערכת יחסים נעימה, מכילה, ונבונה מצד שתיהן.
אמי סעדה אותה כשהגוף נחלש.
אהבנו אותם מאוד, ויש זכרונות כיפיים שאנחנו מתענגים עליהם גם היום.
 
לצפיה ב-'בטח '
בטח
20/05/2018 | 21:10
79
מצד אבי היתה לי רק סבתא מוזרה, מארץ רחוקה, דוברת שפה אחרת, שפגשתי 3 פעמים בחיי ולא נקשרתי אליה או אהבתי אותה.

סבי וסבתי - הוריה של אמי - היו דמויות מאד משמעותיות בחיי, ועל אף שאני הנכדה החמישית שלהם, הייתי כמו נכדה ראשונה, כי כל כך אהבתי לבוא אליהם ותמיד רציתי להישאר לישון אצלם (מה שהארבעה האחרים לא עשו מעולם). היה לי קשר קרוב ואינטימי עם סבתי, הייתי מתייעצת איתה המון. היא היתה חכמה, חמה, נדיבה ואוהבת. בגלל שגרו רחוק הייתי באה בערך פעמיים בשנה לביקור של כמה ימים, וככל שבגרתי לזמנים ארוכים יותר ויותר.
היא נפטרה כשהייתי בכתה ח' ועד היום אני מתגעגעת אליה מאד ונוצרת את הזכרונות ממנה.
כולם חשבו שסבי לא יאריך ימים אחריה, אבל הוא עבר מהעיר לקיבוץ וחי עוד 14 שנים. היה צלול עד יום מותו בגיל 93. אחותי ואני היינו נוסעות אליו כמה פעמים בשנה, גם בחגים עם אמא וגם בחופשים. בחודשי חייו האחרונים נסעתי עם אמא שלי כמה פעמים (מרחק של כמה שעות). גם אותו אהבתי מאד, אבל הייתי קשורה יותר לסבתא, אולי כי היא ידעה לדבר הרבה יותר ממנו והוא היה שתקן.
לצפיה ב-'הכרתי רק את אבא של אמא שלי'
הכרתי רק את אבא של אמא שלי
22/05/2018 | 10:56
116
 
וממש לא היה לי קשר משמעותי איתו, חוץ מביקורים (ארוכים ומשעממים עד מאד בשבילי כילדה) אחת לשבועיים בערך.
ההורים של אבא נספו בשואה והאמא של אמי מתה קצת לפני שנולדתי, ואני קרויה שרה על שמה.
לצפיה ב-'ספונטניות--או לא--'
ספונטניות--או לא--
06/05/2018 | 23:18
13
436
המציאות של היום מאפשרת חוסר ספונטניות--
חשבתי שמרחק הוא גורם--ונראה לי שזה רק פסיק,
משאר השיקולים--
בעבר אפילו הלא כ"כ רחוק--התקשורת הבינאישית--
לא היתה זמינה כ"כ, אז כשרצו בקשר, "קפצו" והגיעו.
היום אפילו עם השכנים, הרבה ענינים נסגרים דרך הסמארטפונים,
"חוסכים" הליכה, "חוסכים" מפגשים, פותרים ומסכמים במכשירים--
ואם רוצים שיחה על כוס קפה--הרבה יותר פשוט "לבלות" בבתי קפה,
שאתה פנוי להקשבה ולשיחה, ולא עסוק בלהכין/להגיש/לארגן אח"כ.
וזה לא מעידעל קשרי משפחה וחברה אלא השתנות תנאי החיים.
לצפיה ב-'לפחות בארץ זה לא כמו פה בארה"ב'
לפחות בארץ זה לא כמו פה בארה"ב
07/05/2018 | 01:41
1
251
פה כל מפגש חייב להיות מתוכנן וסגור כמה שבועות מראש ואין דבר כזה ספונטניות.
בחיי שניסיתי כבר כמה פעמים, עם אמהות בחופשת לידה כך שאין ממש משהו שבוער והן פשוט התעקשו לקבוע למרות הקושי לתאם במיוחד בהתחלה כשהלו"ז לא ברור.
לצפיה ב-'בכל זאת קצת ספונטניות'
בכל זאת קצת ספונטניות
08/05/2018 | 00:37
181
הילדים שלי מארחים ומתארחים בתיאום (קצר) מראש, אבל יצא לי כמה וכמה פעמים לחזור מהמסגרת עם חבר של אחד הילדים אחרי תיאום 'על המקום'.

מצד שני, לי בכתה א' היתה חברה הכי טובה, והיינו יחד כמעט כל יום אחה"צ (מרחק של בערך 10 דקות הליכה), היינו עצמאיות לגמרי (היו מסיעים אותנו רק בחושך), וגם אל ביה"ס היינו נוסעות באוטובוס ונכנסות לבד.
העולם כל כך שונה היום.
לצפיה ב-'ועוד משהו'
ועוד משהו
08/05/2018 | 00:41
9
204
אמא שלי עם סירי סולתם שקיבלה לחתונה עד היום. לי כבר נהרסו כמה סירים וקניית סיר היא לא מאורע גדול. החלפתי מכונות כביסה, מדיח כלים, ומייבש. ולא התרוששתי. אצל אמא שלי מערכת הסירים היתה מתנה לחתונה. סדרי הגודל השתנו מאד.
לצפיה ב-'חייכת אותי בדוגמא--'
חייכת אותי בדוגמא--
08/05/2018 | 07:10
8
171
אכן העולם השתנה, לא רק בחומרים, בכלים, בטיב החפצים--
הגישה לחיים היא כראה הבסיס,נכון שלא מתרוששים, אבל גם לא "מבזבזים"
ביוני ימלאו 45 שנה לנישואינו, וכן יש לי סירים מאז, 
סירי סולתם, וגם סירי אמייל כתומים, והם עדין משרתים אותי נאמנה,
וכמעט כל השנים מעבר לניהול הבית שלי,הייתי קיטרינג לבית הורי ואח"כ לבית
של הבת הגדולה שלי, כך שהם משומשים מאוד ונראים כחדשים.
הגישה של להתחדש ולהתעדכן, היא בהחלט מציאות של עולם משתנה.
 
תחשבי באילו משחקים את שיחקת--וכמה היית במשחקים בחוץ--
חבל, קלאס,(סוגים שונים) 21 מי יודע, הקפות, 
ומה משחקים הילדים שלך, משחקי מסך בעיקר,
ומשחקי החוץ הם בחוגים ומקצועיים. 
רכבנו על אופנים כחויה, כתחביב, היום אלה כלי תחבורה ששוכללו.
ואני יכולה להביא עוד הרבה הבדלים,
והתמורות הפיזיות הן לא רק במוצרים--חפצים--אלא בעיקר השפעה של תודעות,
התנהגויות, התנהלויות, 
ואין בכך שיפוטיות לטוב או רע--נכון או לא נכון --אלא הבנה
שהעולם השתנה.
לצפיה ב-'אני חושבת על זה הרבה'
אני חושבת על זה הרבה
08/05/2018 | 08:49
1
160
בעיקר על ה'חוץ' שאין לילדים שלי בלעדיי. אני והחברה הטובה גדלנו בעיר. ליד הבית שלה היתה חורשה קטנה וגם אתר בניה. היינו שם שעות על גבי שעות בהרפתקאות דמיוניות מרתקות. בבית שלה היינו משחקות בעיקר בלגו, וקוראות יחד המון ספרים. ולפעמים מבשלות מהספר 'ילדים מבשלים'. ואיכשהוא שתינו גם היינו תלמידות טובות. והיה לנו שפע של זמן. המון המון המון זמן.

אני כאמא לא יכולה להעלות בדעתי לתת לבתי ולחברה הכי טובה שלה לשחק בלי השגחה בחוץ (ועוד באתר בניה!) או אפילו להיפגש בלי תיאום.
לצפיה ב-' העולם השתנה,'
העולם השתנה,
08/05/2018 | 10:52
128
המציאות מכתיבה התנהלות.
מבחיה טכנולוגית התקדמנו מאוד,
מבחינת ספונטניות והרבה מאוד אוטנטיות נעלמו.
זה חבל, יש בזה הפסד כי במקום להיות קרובים יותר,
נעשינו תחרותיים יותר, השגיים יותר--ומרוחקים יותר.
אני מאמינה שזה משפיע גם על ההתנהלות בתוך הבית--
אנחנו פונקציונליים יותר, ופחות מאפשרים לעצמינו להרגיש ולדבר על רגשות.
זה הרבה פעמים גם בעוכרי הזוגיות.
לצפיה ב-'מוסיפה לדיון.....'
מוסיפה לדיון.....
12/05/2018 | 16:03
5
130
אנחנו נשואים 52 שנים, ועדיין משתמשת בסירי סולתם שקבלנו מהעבודה בחגים השונים.
היות ושנינו עבדנו באותו מקום- אז כל הסירים, סכו"ם ומה שלא היה - היה כפול.
אצל הבן שלי יש עדיין סירים שהוא קבל ממני.
מהחתונה - יש לי כלי פיירקס שעדיין לא נשבר.
ובקשר לספונטניות.
ברור שאם נוסעים לבת בתל אביב ביום שבת - זה מתואם (כולל המחותנים). מביאה איתי תמיד אוכל, המחותנים מביאים והבת מכינה. חלק חוזר איתי הביתה כמשלוח מנות.
בעבר נסענו כמעט בכל שבועיים לבן בירולשים, גם לשם הבאתי איתי את האוכל , כדי שלא יצטרכו לעמוד ולבשל עבור כולנו.
היות ואנחנו לא גרים באון ערים - כמובן שיש תיאום, ולא מופיעים ככה סם.
עם השכנים - בערך פעם בחודש מישהו מזמין לקפה בשבת אחה"צ. חוגגים ימי עצמאות, שבועות וחנוכה ביחד.
מסכימה שהעולם השתנה. מהילדות שלי אני לא זוכרת הרבה, אבל לא היו משחקים שיש כיום.
מצד שני - נולדתי במושב, כל קבוצת גיל (גן או כיתה) היתה קבוצת נוער עם פעילות, מה שלדעתי לא כל כךם קיים במסגרת עירונית.
רעיה
לצפיה ב-'מענין היה לקרא,'
מענין היה לקרא,
12/05/2018 | 21:44
4
89
למה את לא זוכרת מהילדות? 
ואולי תדיקי מה את לא זוכרת? חויות? משחקים? אנשים?
מאיזה גיל את כן זוכרת יותר בברור דברים?
לצפיה ב-'למה אני לא זוכרת מהילדות?'
למה אני לא זוכרת מהילדות?
13/05/2018 | 18:13
3
100
שאלה טובה שקשה לי לענות עליה (אולי "ממרום" גילי...)
יש דברים שאני בהחלט זוכרת, אבל קשה לי להצביע בבירור מה אני לא כל כך זוכרת.
להערכתי - מגיל בערך 10-12 הזכרונות ברורים יותר.
מבחינה חברתית במושב, בבית הספר ובתנועת הנוער.
רעיה
לצפיה ב-'בעיני , לגיל זה לא קשור'
בעיני , לגיל זה לא קשור
13/05/2018 | 19:38
2
75
אני בטח בת גילך, 
אבל אולי לא דיברתם על זה, יש תמונות? שיש איתם סיפורים.
אבל הזכרונות האחרים מתקופות יותר מאוחרות חשובים.
לצפיה ב-'בקשר לגיל - שמת לב ששמתי מרכאות?'
בקשר לגיל - שמת לב ששמתי מרכאות?
13/05/2018 | 21:24
1
81
ברור שלא התכוונתי ברצינות.
ועדיין מה שמופיע בכרטיס שלי - זו האמת לאמיתה....
רעיה
לצפיה ב-'שמתי לב,'
שמתי לב,
13/05/2018 | 23:21
71
גם לא חושבת שזכרונות ילדות נעדרות משכחה,
בד"כ מה שזוכרים אלה חויות, ואם חיינו חיי שגרה יש להניח שלא נזכור.
אהה, מעולם לא עקבתי אחרי כרטיסים של אנשים--
מתיחסת לדעות, לתכנים הכתובים.
 
לצפיה ב-'שמה לב שככל שהילדים גדלים'
שמה לב שככל שהילדים גדלים
23/05/2018 | 11:19
67
הרצון לספונטניות קטן..
כי צריך לתאם עם כולם, זה לא רק שמודיעים לכולם, זה במשפחה.
 
מצד שני במדיה יש מענה יותר מיידי או ספונטני כשיש לנו איזו בעיה, שאלה, מצוקה, ואז המדיות החברתיות הן תחליף לסובבים.. כך שהכל השתנה, הספונטניות לפעמים שונה, והסביבה היא בהחלט פרמטר.
לצפיה ב-'ביקורים משפחתיים'
ביקורים משפחתיים
05/05/2018 | 04:28
15
332
חתנים וכלות- האם אתם נערכים במיוחד לקראת ביקור של החמים/ות אצלכם בבית? במידה וכן- כיצד זה מתבטא? האם החמים קופצים לביקור עם הודעה מראש בד"כ או בהפתעה?
 
חמים/ות- האם אתם קופצים לראות את הילדים ומשפחתם בהתראה קצרה או בד"כ מתכננים מראש? האם אתם מכינים משהו מיוחד ונערכים לקראת הגעתם (למשל: קונים ממתקים/צעצועים וכו' לילדים)?
לצפיה ב-'חמותי (גרושה מגיל מאד צעיר) מגיעה מארגנטינה פעם בשנתיים שלוש'
חמותי (גרושה מגיל מאד צעיר) מגיעה מארגנטינה פעם בשנתיים שלוש
05/05/2018 | 17:08
317
 
ובגלל שהיא באה אלינו למדריד מהקצה השני של העולם, היא תמיד מגיעה לפחות לשלושה שבועות/ חודש.
אז כמובן שאין פה ספונטניות כלשהיא.
מאד קשה לי עם הביקורים הארוכים האלו, וזה לא קשור אליה ספציפית (אני אפילו מסתדרת איתה יותר מאשר עם אמא שלי). הדירה לא גדולה, לא מתאימה לאירוח ארוך, והיא אישה בת 77 על כל המשתמע מכך. קשה לי באופן כללי עם אנשים מבוגרים, איטיים, שלא ממש מבינים מה מדברים איתם או מבינים הפוך ממה שאמרו להם. זה כי אני חסרת סבלנות.
אבל היא מנסה לא להעיק.
 
לצפיה ב-'ממש לא נערכת, והביקורים לא ספונטניים כי חמותי רחוקה מלהיות '
ממש לא נערכת, והביקורים לא ספונטניים כי חמותי רחוקה מלהיות
05/05/2018 | 17:37
6
322
אדם ספונטני אי אפשר לקבוע איתה בספונטניות, אי אפשר להזמין אותה בספונטניות (וגרוע מזה, אם מזמינים אותה בספונטניות, היא מניחה ש"נזכרנו" להזמין ברגע האחרון ונעלבת...), וגם כשהיא רוצה לקפוץ, מה שקורה לעיתים מאוד רחוקות ורק לרגל אירועים ולא כך סתם, היא מודיעה שעות מראש. מעריכים את היתרון שבזה וזהו.
לצפיה ב-'יו, היא ממש נעלבת גם אם מסבירים לה'
יו, היא ממש נעלבת גם אם מסבירים לה
06/05/2018 | 14:58
5
251
שזה ספונטני ולא תוכנן וכו'? ממש עושה חשק להזמין- ספונטני או לא
לצפיה ב-'יאפ. לצערי יש לה יכולת מופלאה להעלב מכל דבר ובכל סיטואציה'
יאפ. לצערי יש לה יכולת מופלאה להעלב מכל דבר ובכל סיטואציה
06/05/2018 | 15:32
4
195
ובאופן כללי היא אישה שנוטה לחפש את השלילי ולא את החיובי בחיים. אחת לשבוע היא נעלבת מבן זוגי על שטות כזו או אחרת. לפעמים הוא אדיש, לפעמים הוא ממש מתעצבן, אבל התרגלנו וככה היא.
לצפיה ב-'אם יש אנשים שמוציאים ממני את הפסיכופטית'
אם יש אנשים שמוציאים ממני את הפסיכופטית
06/05/2018 | 15:34
3
241
 
זה אלה שעובדים בלהיעלב (ובעיקר עובדות... זה כמעט תמיד נשים).
אני אישית נהנית דווקא לרמוס אותם, לפגוע בהם ולהשפיל אותם בכוונה. 
לצפיה ב-'טוב, אין לי שום עניין לעשות דברים כאלו בכוונה לחמותי'
טוב, אין לי שום עניין לעשות דברים כאלו בכוונה לחמותי
06/05/2018 | 18:13
2
186
אבל גם כשאין לי עניין כזה, מסתבר שאני מצליחה לעשות את זה מאוד בקלות
לקח לי הרבה זמן אבל אחרי 23 שנים עם בן זוגי, בסופו של דבר הפנמתי שני דברים - זה שהיא נעלבת זה קשור אליה ולא אליי, ואין לי כוונה לנהל את חיי ולקבל החלטות לפי אם מישהו ייעלב או לא. הבנתי שלא משנה מה אעשה, סביר להניח שהיא תמצא סיבה להעלבות, אז אני עושה דברים לפי מה שטוב לילדים שלי, למשפחה שלי ולי, וההעלבויות שלה מזמן הפסיקו להיות שיקול בדרך קבלת ההחלטות שלי.
לצפיה ב-'אם היית משפילה אותה בפרהסיה על ה"היעלבויות" שלה'
אם היית משפילה אותה בפרהסיה על ה"היעלבויות" שלה
06/05/2018 | 18:40
1
187
 
היא לעולם יותר לא היתה מעזה "להיעלב" לך. באחריות.
לצפיה ב-'השפלות פומביות זה לא אני. ומאחר ולהעלבויות שלה אין שום השפעה'
השפלות פומביות זה לא אני. ומאחר ולהעלבויות שלה אין שום השפעה
07/05/2018 | 13:38
147
עליי, אין לי כוונה לרדת לרמה הזו. היא בוחרת להעלב ולחיות כנעלבת תמידית? זכותה ובעייתה בעת ובעונה אחת. עלי (ובד"כ גם על בן זוגי) זה לא משפיע.
לצפיה ב-'ביקורים משפחתיים,'
ביקורים משפחתיים,
06/05/2018 | 08:13
202
מאחר ואני גרה רחוק , קודם מהורי ועכשיו מילדי,
כמעט ובלתי אפשרי "לקפוץ" באופן ספונטני,
לכן בהחלט מודיעים מראש ומתאמים זמנים,
מה גם שאם הילדים מגיעים אלי וזה עם הנכדים,--
זה גם לא שבאים למספר שעות, ביקור קצר,
אלא לשבת שלימה או חג, או מספר ימים בחופשה הגדולה,
ואז אני בהחלט נערכת.
כשהם חוגגים לנכדים--יום הולדת, או משהו בחוגים/או בבי"ס 
ומזמינים אותנו--אנחנו נוסעים ומצרפים כבר עוד ענינים לאותו יום,
ובד"כ חוזרים הביתה---כי עובדים למחרת.
לצפיה ב-'לא ספונטנים, נערכים קצת'
לא ספונטנים, נערכים קצת
06/05/2018 | 09:02
1
177
נערכת קצת, ברמה של לוודא שהבית לא יותר מדי מבולגן.
 
אני שמחה שהיא לא מגיעה בספונטניות, אין כמעט אף אחד בעולם שאני אשמח לארח באופן ספונטני. 
לצפיה ב-'גם אני וזה נכון שיהיה דו צדדי'
גם אני וזה נכון שיהיה דו צדדי
06/05/2018 | 13:56
51
לצפיה ב-'ביקורים משפחתיים'
ביקורים משפחתיים
06/05/2018 | 13:42
141
אצלנו לא קופצים לביקור בלי הודעה מראש למרות שגרים קרוב מאוד אליהם.
בדרך כלל אנחנו מזמינים אותם אחרת אנחנו מבקרים אותם ולא הם אותנו.
כשמזמינים אותם דואגים להזמין לארוחה או קפה ועוגה/עוגיות, בדרך כלל אנחנו הספונטנים אז בצ'יק מארגנים משהו שיהיה כדי לארח אותם.
לצפיה ב-'אני משתדלת לא להפתיע איש '
אני משתדלת לא להפתיע איש
06/05/2018 | 13:54
47
לצפיה ב-'חשבתי שהספונטניות מתה מזמן'
חשבתי שהספונטניות מתה מזמן
06/05/2018 | 19:54
147
אני נזכרת איך זה היה כשהיינו ילדים, ולא מאמינה שהייתי חלק מזה.
היינו פשוט מגיעים בלי הודעה לבית של מישהו.
לאו דווקא חבר.
מספיק מישהו שהכרנו מתישהו.
בלי לבדוק מראש אם הוא בבית או לא.
פשוט נוחתים אצלו בלי התראה ומקווים שהוא יהיה.
לא נורא אם לא. מקסימום ממשיכים הלאה.
 
אני בנאדם מנומס ודי ביישן.
עד היום לא מסתדר לי איך הייתי ככה.
אבל ככה היינו.
 
בכל מקרה, היום כולנו צריכים הודעה מראש.
משפחה, חברים, זה לא משנה.
הרי למי יש בכלל זמן? או כוח?
עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, וכשיש טיפה זמן רוצים לנוח.
אז ברור שמתכננים מראש.
והרבה יותר נוח להיפגש בחוץ לאיזה כוס קפה מאשר לתכנן עכשיו אירוח
לצפיה ב-'אצלנו לא ספונטניים'
אצלנו לא ספונטניים
06/05/2018 | 21:06
174
אנחנו מתאמים עם חמי וחמותי כי הם גרים רחוק ואנחנו באים לשבת.
כשהם באים אלינו אני משתדלת לארגן את הבית קצת יותר מבשגרה, אבל לא מתאמצת הרבה. היא כל כך קפדנית בענייני סדר ונקיון שהבית שלי ממילא נראה לה הפוך ומטונף באופן קבוע. אני תמיד אופה עוגה לכבודם.
אגב, גם עם אמא שלי, שגרה באותה עיר, אין ספונטניות, והכל מתואם מראש.
לצפיה ב-'yeshpitron- קיבלתי את המסר שלך אבל לא מצליחה להגיב '
yeshpitron- קיבלתי את המסר שלך אבל לא מצליחה להגיב
01/05/2018 | 18:56
3
113
לצפיה ב-'רב תודות לך :). מעניין למה...'
רב תודות לך :). מעניין למה...
02/05/2018 | 07:45
2
51
לצפיה ב-'הצלחתי לשלוח מסר. מקווה שקיבלת '
הצלחתי לשלוח מסר. מקווה שקיבלת
05/05/2018 | 04:19
1
28
לצפיה ב-'תודה רבה. קיבלתי '
תודה רבה. קיבלתי
06/05/2018 | 13:48
12
לצפיה ב-'מה לעשות?'
מה לעשות?
27/04/2018 | 21:33
36
651
מנסה לכתוב כבר את אותה הודעה מאה פעם וכול פעם יש שגיאה אחרת אז מצטערת אם אני חוזרת על עצמי.
אני נשואה למעלה מ10 שנים.חמותי מנסה לפגוע בי כול פעם שמתאפשר לה. מזלי הגדול שבעלי קלט מה היא מנסה לעשות ואנחנו שומרים עמה על יחסים תקינים, לאורך כול השנים לא רבנו אך היא הייתה מנסה בדרך לא דרך לפגוע ולהתנקל בי, בין אם לומר לי דברים כשאף אחד לא שומע (כשחליתי היא אמרה לי  שזה אשמתי לדוגמה) ולנסות לסכסך ביני לבין בעלי או אחיו.אני מבליגה על הכול ומנסה לעבוד לעבר שיפור היחסים (מתנות יפות ליום הולדת, פרחים ומחמאות)
לאחרונה קרוב יקר אליי נפטר והיא נעדרה מההלוויה והשבעה, כאשר בעלי שאל לפשר ההתנהגות הזו חמותי אמרה לו שהיא קבעה עם משפחתי משהו אחר, מה שיה שקר,היא ידעה שזה יכאב לי מאוד ופשוט עשתה זאת.
אני נשארתי עם רגשות טינה קשים ומשפחתי נפגעה...... לאן מפה? איך מתמודדים?
חשוב לציין שאין לה נגיעה בחיי היום יום שלי ושל בעלי, אנו גרים רחוק ובעלי קרוב אליה
 
לצפיה ב-'חבל שזה מפריע לך'
חבל שזה מפריע לך
28/04/2018 | 10:34
276
כשאנשים יקרים לי הולכים לעולמם, אז אני ממש לא מעוניינת בחברתם של אנשים שאני לא סובלת. למה מכאיב לך שהיא לא הגיעה? למה את זקוקה לאהבתה?
 
לגבי זה שהיא אמרה שאת אשמה שאת חולה - זה די נפוץ שהאנשים מאשימים חולים במחלתם. "אמרתי לך ללבוש מעיל" "למה לא התחסנת?" "זה בגלל שאת שותה יותר מדי קפה" ועוד ועוד. אלה באמת משפטים שצריכים לעבור לך מעל הראש. לא לקחת ללב.
 
יפה שאת מביאה לה פרחים. לא הייתי מי יודע מה משקיעה במתנות. לתת מה שמחייב הנימוס, לא יותר מזה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
28/04/2018 | 14:06
215
אישית, אני חושבת שפשוט תנסי לא לצפות ממנה לכלום כי אם מצפים-מתאכזבים.
תחשבי על זה ככה, אם היא תעשה משהו נחמד פתאום-זה יפתיע לטובה, אם לא- לא ציפית לא התאכזבת. את הרי כבר מכירה אותה.
לצפיה ב-'הצפת אותי בהודעה שלך,'
הצפת אותי בהודעה שלך,
28/04/2018 | 23:38
4
254
זרקת אותי ללפני 40 שנה, 
מה שקרה --אימי שכבה בבי"ח כמעט 5 שבועות מחוסרת הכרה,
ונפטרה--היו לו ילדים קטנים בבית וחמותי התעלמה,
(גרים קרוב אליה ורחוק מהורי) להלויה של אימי ולשבעה היא לא הגיעה.
תירוצים מגוחכים---אני נעלבתי וחתכתי את הקשר.
 
הרבה שנים אח"כ התחרטתי על הנתק שיצרתי--כי היו לזה השלכות
שבהיותי צעירה לא חשבתי עליהם.ושילמתי מחירים. אבל עמדתי בהם.
בנוסף שומרת לה טינה ולא סולחת גם היום אחרי שמתה.
 
ולכן, לשאלתך, מה לעשות? הייתי אומרת לך כלום,
אתם רחוקים--תתרחקו, פעם ב--פגשים, תהיי קורקטית וקונקרטית.
אל תעלי את הנושא, אל תשקיעי במתנות.
הרי אתן ממילא גם קודם לא הייתן קרובות,ועם בעלך מבין ומצדד בך--
אז תעזבי.
לגבי מה את מרגישה כלפיה--כן טינה לא טינה, אין לי תשובה,
אלה רגשותיך--ואין יותר קשה מרגש העלבון.אז אם את מסוגלת
לשחרר ולא להתיחס, אשריך. אם לא אל תלחמי בעצמך, במיוחד לא עכשיו
כשאת עדין מתמודדת עם האובדן. (לא כתבת כמה קרוב).
מאחלת לך שלא תדעי צער.
לצפיה ב-'עוד משהו עקרוני,'
עוד משהו עקרוני,
29/04/2018 | 00:31
3
217
שכדאי להבהיר לבעלך--וגם לה--
התשובה ללמה לא הגיעה כי היה לה הסכם אחרעם משפחתך--
זה תירוץ שפל ומיותר--היא היתה אמורה להתיחס אליך לא לבי משפחתך--
ולך היה חשוב והיא לא כבדה.
היא לא אהבה אותך ולא תאהב אותך--וזה בסדר גמור--גם את לא אותה,
אבל ואבל גדול היא חייבת לכבד אותך בשביל הבן שלה--
וזו הבהרה חשובה שבעלך אמור לדרוש ממנה.ולא לבוא זה לזלזל ולא לכבד.
 
לצפיה ב-'תודה שאת מבינה אותי'
תודה שאת מבינה אותי
29/04/2018 | 01:43
2
195
לזה בדיוק התכוונתי,לא ציפיתי שהיא תהווה משענת נפשית לאבל שאני נמצאת בו,רק שתכבד אותי ועכשיו אני נשארתי עם רגשות טינה כול כך קשים... מצד אחד זה מרגיש לי כאילו היא רצתה שאני ארגיש כלפיה טינה וזה סוג של "נצחון" שלה ומצד שני זה עלבון כבד שעולות איתן שאלות כמו "למה אני?"או מה עשיתי שמגיע לי?
בעלי מבין לליבי אך כמו שכתבתי,הוא לא לוקח אותה ברצינות ואף פעם לא לקח אז זה פחות משפיע עליו.
אני רק מחפשת דרך להפטר מההרגשה המגעילה הזו של טינה ודחייה ואני לא יודעת איך להתגבר על זה
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
29/04/2018 | 03:56
1
183
תתעסקי כרגע באבל, מותר להיות עצובים, מותר לדבר על האובדן.
חלק מהטינה היא השלכה של הכאב והכעס על מה שקרה, על המקום והאנשים
שלא מבינים, לא מתחשבים.
אנחנו תמיד מחכים/מקוים/צריכים שהאנשים הקרובים יהיו שם איתנו בכאב שלנו.
חמות--היא בהחלט מעגל קרוב מספיק, כדי שהציפיה הזו תתממש,
משזה לא קורה האכזבה והעלבון מוסיפים כאב על כאב.
מציעה לך להמיר את העלבון לכעס, מכעס אפשר להפטר, מעלבון לא--
תכעסי, עליה מאוד, אבל תוכלי להעביר ממך כלפיה רגשות שליליים--
כשתביני ותפנימי- כמה דברים--1)זה שלה הרוע והרשעות, זה לא שלך.
2)ממי שלא יודע להתנהג כבן אנוש, עם קצת נשמה---
לא מוערך אצלי וברור לי שלא אצלך,.. מי שאת לא מעריכה
את לא מצפה ממנו לכלום--ואת לא מפתחת כלפיו שום רגש חוץ מזלזול--
זה מה שקורה לבעלך, תעתיקי ממנו ותתעלמי ממנה,
3)בתקופה הקרובה אל תסעו, אל תבקרו אותה,
בתקופה הקרובה אל תתיחסי בכלל ושבעלך יהיה איתך.
תצאי עם חברות, עם בעלך, תרפאי את כאב האובדן,   
כשתהיי אחרי זה--תוכלי לחשב מסלול מחדש.
אם תרצי לדבר אני כאן שולחת לך ניחומים עם חם.
 
לצפיה ב-'תודה רבה על העצה'
תודה רבה על העצה
30/04/2018 | 20:13
105
נשמע שאת מבינה בדיוק על מה אני מדברת ואיך אני מרגישה.
רק זה שיפר את הרגשתי.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך, חווה משהו דומה'
משתתפת בצערך, חווה משהו דומה
30/04/2018 | 11:39
28
235
חמותי אמנם די מחבבת אותי, אבל לא את אימא שלי. היא לא שונאת את אימא שלי ,אלא היא פשוט לא התחברה אליה.
אימא שלי בשנתיים האחרונות איבדה את בעלה למחלה, חולה עכשיו בעצמה, עברה עיר כדי להיות קרובה אלי ואל הנכדים, בעקבות מחלה איבדה עצמאות שלה ונעזרת במטפלת -היא עדיין צלולה לחלוטין. כל כך הרבה אבדנים היא חוותה...
ולחמותי אין טיפת חמלה או אמפתיה כלפיה!
 כל התקופה הזו -למרות שהן גרות במרחק 2 דקות הליכה! -חמותי ביקרה את אימי פעם אחת כשעברה לדירה החדשה. אימא שלי כל הזמן יוצאת מבתי חולים, ולאחרונה היתה באשפוז ממושך וחמותי מעולם לא ביקרה אותה, בקושי שואלת עליה....
 
בעיני זה נוראי ולא מובן איך אפשר לנהוג ככה....בעלי מצדיק את הרגשתי , ואומר שאינו יכול להגן על אימו, כי היא באמת לא בסדר, וכזו היא....
לצפיה ב-'אבא שלי במצב לא טוב, ובחיים לא היה עולה בדעתי'
אבא שלי במצב לא טוב, ובחיים לא היה עולה בדעתי
30/04/2018 | 11:55
24
247
שהחמים שלי צריכים לבקר אותו. גם לא נראה לי שהוא היה רוצה. מה הקשר ביניהם? 
לצפיה ב-'מה הקשר בינהם?'
מה הקשר בינהם?
30/04/2018 | 15:24
23
213
הקשר הוא שהילדים שלהם התחתנו והקימו משפחה ביחד, הביאו נכדים משותפים לשני המשפחות.
 
הקשר הוא שהבן שלהם מאוד מעורב בטיפול בחמותו, העניין מאוד מעסיק ומכביד על בנם ועל אשתו, במידה מסוימת על נכדיהם, והם לא מתעניינים בכלל או מציעים עזרה . העזרה היחידה היא בעצם תמיכה מוראלית, התעניינות בנו ובה, וביקורים שמאוד ישמחו אותה, כי היא כן מעוניינת בחברתם.
 
הקשר הוא שמדובר באישה שדי בודדה בעיר החדשה שאליה עברה, ללא חברות, ללא בעל שאותו איבדה, וכל אדם הגון שהיה מכיר אותה קצת היה מתעניין בשלומה...
 
הקשר הוא שאם המצב היה הפוך אימא שלי היתה מתעניינת בהם,מתקשרת אליהם ומבקרת אותם, כי כך ראוי לפי החינוך שאני קיבלתי. 
 
ולבסוף, הקשר הוא שבעלי העביר את המסר לא פעם אחת שאימא שלי מעוניינת בחברתה ובהתעניינותה של אימו, ואימו לא עושה דבר בעיניין. לפחות תתקשרי אליה...
 
מהצד של אחי -החמים שלו מצאו לנכון לבקר אותה ולשמור איתה על קשר. הם גם לא קרובים במיוחד וגרים רחוק, אך כל פעם שהיא מתאשפזת הם מתגייסים יותר ומתעניינים ומתקשרים אליה.
 
חברה קרובה שלי ביקרה אותה פעם אחת...מה הקשר?!
 
הכל עניין של חינוך.
 
לצפיה ב-'בדיוק, בין הילדים שלהם יש קשר, בינם לבין הנכדים יש קשר -'
בדיוק, בין הילדים שלהם יש קשר, בינם לבין הנכדים יש קשר -
30/04/2018 | 15:36
14
202
אין קשר בין ההורים. ההורים יכולים ליצור קשר ביניהם, כמו שהם יכולים ליצור קשר עם כל אדם אחר - אבל הם בהחלט לא מחוייבים ליצור קשר ולכעוס עליהם כי הם לא יוצרים קשר נראה לי מופרך לגמרי. לא קשור בכלל לחינוך. אני מבינה שאמא שלך בודדה, אבל החמים שלך לא קשורים לעניין בכלל. אפילו לא משנה מה הסיבות שבגללן הן לא מעוניינים לבקר. אם הם לא רוצים, הם בהחלט לא חייבים, וזה לא הופך אותם ל"אנשים לא הגונים". אמא שלך היא חלק חשוב מעולמך - לא מעולמם. אפילו את לא כזה חלק חשוב מעולמם (בניגוד לבן שלהם או לנכדים שלהם) ואם תתגרשו, למשל, הם ינתקו כל קשר איתך (שוב, בניגוד למצב עם הבן שלהם או הנכדים שלהם). אני לא מבינה מאיפה כלות נכנסות לאשלייה הזאת כאילו הן באמת חלק מהמשפחה של החמים עכשיו - ובמקרה שלך אפילו שהמשפחה שלך היא חלק מהמשפחה שלהם. זה ממש לא המצב.
ואז מה אם בעלך העביר את המסר? הם צריכים לעשות כל מה שהוא מבקש? לא מבינה את ההגיון שלך.
לצפיה ב-'יש טעם?'
יש טעם?
01/05/2018 | 10:37
13
155
לכתוב לך כמה התגובות שלך גורמות לי להרגיש חוסר לגיטימציה בתחושות שלי , כל כך לא מובנת , ולא ראויה לתמיכה? 
מן הסתם אני מרגישה ומצפה אחרת ממך ,ועבורי יש הרבה היגיון בתחושות שלי. 
כשאני נתקלת באנשים שחווים את העולם אחרת ממני , ואני שומעת מהם את  "ההיגיון" שלהם שמוביל אותם לפרש אחרת ולצפות לדברים אחרים מאנשים, איכשהו יש לי את היכולת לראות ולהבין איך ולמה הם מרגישים ככה... די בקלות אפילו, ואני משתדלת מאוד להימנע מלגרום להם להרגיש כמו שאת גורמת להרגיש בתגובות שלך...
תוהה למה את טורחת להגיב....? סליחה , למה את "חייבת להגיב".....
 
 
לצפיה ב-'אז בואי ואסביר לך מה מטרת התגובה שלי.'
אז בואי ואסביר לך מה מטרת התגובה שלי.
01/05/2018 | 10:45
12
173
המטרה היא להבהיר לך שהציפיות שלך, אותן ציפיות שגורמות לך להתאכזב ולכעוס ולנטור טינה וכו' לחמות שלך - הן ציפיות לא ריאליות. ברגע שתביני שזה המצב, כבר לא תתאכזבי ותכעסי וכו', ותקדישי את האנרגיה שלך לכיוונים מועילים יותר לאמא שלך, כמו אלה שמייקל הציעה (למצוא אחרים שכן יבקרו אותה, וכו') - ואז גם תרגישי טוב יותר כי תפסיקי להתעסק עם חמותך ולבזבז עליה משאבים, וגם תרגישי טוב יותר כי באמת עזרת לאמא שלך, וכעת מצבה טוב יותר, מה שישמח אותך.
לדעתי שינוי גישה יעזור לך, ולכן אני מנסה לעזור לך לשנות את הגישה, ולהיפטר מאותן ציפיות שגורמות לך עוגמת נפש. אני לא מכירה את חמותך ואין לי עניין לסנגר עליה - אני מנסה לעזור לך, כי את זאת שפנית ותיארת את מצבך שמתסכל אותך. ציפיות לא ריאליות גורמות הרבה פעמים עוגמת נפש. לדבוק בציפיות ובתחושות הקשות שנובעות מהן, לדעתי, פועל נגדך.
את, כמובן, מוזמנת לעשות זאת בכל זאת. אני לא אומרת לך מה לעשות - אני נותנת לך מבט נוסף מבחוץ על הדברים שאולי יעזור לך לחוש טוב יותר. לדעתי זו גישה טובה לחיים באופן כללי - כשאת מתאכזבת מאנשים שלא עומדים בציפיות שלך, לבדוק קודם כל אם הציפיות האלה באמת ריאליות ותקפות.
 
אני אתן לך דוגמא. נניח הילד של מישהי חולה בבית שבוע, והיא רותחת על המנהלת של בית הספר שלו שלא באה לבקר אותו בבית, ומוציאה על העניין הרבה אנרגיה. היא יכולה להמשיך לרתוח, או שהיא יכולה להבין שהנורמה בישראל היא שהמנהלת לא באה לבקר ילד שחולה שבוע בבית - ופשוט להירגע ולשכוח מהעניין ולעבור הלאה. מה עדיף - להגיד לה שהיא צודקת לגמרי והמנהלת הזאת מנייאקית וכו' ולהתסיס אותה עוד ולגרום לה אולי לנקוט בצעדים כאלה ואחרים, או להסביר לה שהציפייה שלה לא ריאלית?
לצפיה ב-'אני מבינה שהכוונה שלך טובה'
אני מבינה שהכוונה שלך טובה
01/05/2018 | 11:19
9
149
אבל הדרך שלך לא מתאימה לי, וגם המטרה לא מדוייקת לי . את רוצה להפסיק אצלי את כל התחושות הקשות והשליליות:כעס,נטירת טינה, אכזבה וכד', את חושבת שאם תסבירי לי רציונלית למה התחושות שלי לא נכונות ולא מותאמות לסיטואציה ,התחושות יעלמו. 
אני רוצה שמישהו יתן מקום ולגיטמציה לתחושות האלה, ואז הן יעברו. ככה זה עובד אצלי בכל אופן. כלומר המטרה הראשית שלי היא לא בהכרח להפסיק את התחושות השליליות, אלא שיבינו ויתמכו ויכילו. 
 
ואני אגלה לך ולמייקל סוד -אני בכלל לא מרגישה את כל הרגשות האלה שאתן מתארות ובטח ובטח לא בעוצמות האלה. אני, כמו שאמרתי (תסלחו לי שאני מעידה על עצמי) בעלת יכולת להתחבר להגיון ופרשנות של אחרים. ומאחר שאני מכירה את חמותי אני מבינה כבר את האופן בו היא מפרשת את העולם, ויודעת שההתנהגות שלה היא לא אישית כלפיי.
 
עדיין זה מפריע לי, ופעם בכמה חודשים (כשבעלי מזכיר את זה שהוא סיפר לאימא שלו על המצב של אימא שלי) אני נזכרת בכמה היא לא בסדר ומדברת על כך עם בעלי. לחמותי אין מושג מה אני מרגישה בנושא הזה, מבחינתה הכל בסדר, אני לא חופרת לבעלי, ולא מסתובבת בבית ומורטת שערות מעצבים כל היום (אין לי את היכולת הרגשית לעמוד בכעס גדול לתקופה ארוכה).
 
פשוט עלה בפורום פוסט שהזכיר לי את הנושא, והתחברתי לתחושות האלה אז כתבתי.... וכמו שאמרתי ,רק רציתי תמיכה והבנה רגשית. להסביר לי מה לא בסדר בהיגיון שלי, מיותר ולא עוזר לי.
לצפיה ב-'לא לגמרי הבנתי את התגובה שלך,'
לא לגמרי הבנתי את התגובה שלך,
01/05/2018 | 11:30
7
126
למשל אני לא רואה סיבה שהתחושות שלך יעברו אם יתנו להן מקום ולגיטימציה - כי המצב ממשיך, ואם אמרו לך שהתחושות הקשות והשליליות האלה מוצדקות, אני לא רואה סיבה שהן לא תחזורנה מדי פעם כשתחשבי על העניין, או תפגשי את חמותך, וכו'. התאור שלך (והסתירות הרבות בהודעתך הנוכחית) גורם לי לחשוב שזה בדיוק מה שקורה, וימשיך לקרות.
אבל, כאמור, זכותך להמשיך עם זה. רוצה תמיכה והבנה רגשית? קבלי:
חמותך היא אישה גועלית, ולא ברור איך מישהו יכול להיות כל כך חסר לב ואנוכי. אני מבינה בדיוק על מה את מדברת. גם חמותי כזאת. אבא שלי במצב לא טוב והיא בקושי מתעניינת, ובוודאי שלא הולכת לבקר אותו. לא מבינה איך אנשים יכולים להיות כאלה.
 
לצפיה ב-'אני אדם שמחובר יותר לצד הרגשי'
אני אדם שמחובר יותר לצד הרגשי
01/05/2018 | 11:38
6
101
מבינה שקשה לך (מאוד) להתחבר  לשם, את מדברת במונחים רציונלים, הגיון, סיבתיות וכו'.
רגשות זה דבר מאוד חשוב ועיקרי בפסיכולוגיה האנושית , וההתכתבות איתך פשוט מתסכלת, אנחנו לא מדברות אותה שפה... 
 
ולכתוב לי דברים שאת לא מרגישה ולא מתחברת אליהם באמת פשוט נחווה כמזויף, מזלזל ופוגע מאוד. אותנטיות וכוונה אמיתית חשובה כשאנשים אומרים דברים,  אם את לא מרגישה את הדברים האלה אז פשוט אל תגיבי!
לצפיה ב-'לדבוק ברגש שמבוסס על טעות הוא לעשות לעצמך עוול.'
לדבוק ברגש שמבוסס על טעות הוא לעשות לעצמך עוול.
01/05/2018 | 11:44
5
114
ניסיתי להבהיר לך את העניין בדוגמא עם המנהלת, אבל כנראה שאת באמת במצב רגשי שלא מאפשר לך להבין את הדברים או אפילו לנסות להבין אותם - וזה ברור, כי מדובר פה באמא שלך.
בכל מקרה, תרגישי טוב - ושאמא שלך תרגיש טוב.
לצפיה ב-'תוכלי להפנות אותי למקור ספרותי? '
תוכלי להפנות אותי למקור ספרותי?
01/05/2018 | 11:55
4
111
שם מפורט כיצד מתנהגים  במצב כזה?
בדוגמה של המנהל , אפשר לטעון באופן גורף "לא נהוג שמנהל מבקר תלמיד חולה, וזה חל על כל התלמידים". זה גם כמובן לא כתוב (אולי כן?) אבל זה מנהג גורף.
לענייננו, 
פותחת ההודעה מרגישה כמוני, וגם mykal כתבה שהרגישה רגשות דומים.
ויש עוד אנשים שחושבים כמוני לגבי איך נכון וראוי להתנהג במצב כזה.
 
גם את לא "טועה", כי מדובר בתפיסות עולם, תרבות ,פרשנות וחינוך שונה, ויש אנשים שחושבים כמוך כיצד יש לנהוג.
 
אין פה אמת אבסולוטית במצב הזה. רק התנגשויות בין צרכים ותפיסת עולם. 
ומה שאני מנסה להסביר לך ש"רציונל" זה לא מספיק כדי ל"עזור" לאנשים....
 
תודה על האיחולים, מאחלת בריאות לך ולמשפחתך.
לצפיה ב-'הרגשות האלה וההשלכות שלהן פגעו'
הרגשות האלה וההשלכות שלהן פגעו
01/05/2018 | 12:01
3
126
ב- mykal, והיא מצרה היום על מה שקרה. את יכולה להתכתב איתה בנושא ולהחליט אם זאת הגישה הנכונה עבורך או לא. השאלה היא לא איך "נכון וראוי" להתנהג מבחינת חמותך, אלא איזו התייחסות להתנהגות שלה עדיפה עבורך ותועיל לך יותר.
 
בכל מקרה, מבחינתי מספיק שהתוודעת דרכי לעצם העובדה שקיימים אנשים שהגישה שלהם בהקשר הזה שונה ושלא חושבים שבנסיבות הנתונות חמותך מחויבת לבקר את אמא שלך (כלומר, אני). 
לצפיה ב-'לא התוודעתי דרכך'
לא התוודעתי דרכך
01/05/2018 | 12:05
1
106
התוודעתי דרך חמותי
 
לא ביקשתי הכוונה בדבר התנהגותי, אני מתנהגת אליה כרגיל , והכל בינינו בסדר.
 
תודה לך! 
לצפיה ב-'הכוונה לא הייתה להתנהגות שלך כלפי חמותך,'
הכוונה לא הייתה להתנהגות שלך כלפי חמותך,
01/05/2018 | 12:08
96
אלא להתייחסות הפנימית שלך להתנהגות שלה (שבמסגרתה ממש לא הכל ביניכן בסדר...). אבל לא משנה, הבהרת שאת לא מעוניינת בגישה שלי, אז סבבה.
תרגישו טוב.
לצפיה ב-'רק להבהרה,'
רק להבהרה,
01/05/2018 | 16:40
98
אני אוחזת עדין ברגשות עלבון והכעס,
אפילו שהיא כבר מתה.
אני מצרה על ענין מסוים--התגובה שלי בהתנהלות.
אני בגלל המעסה הרגשית העלבון והכעסים--ניתקתי קשר--
אני לבדי--בעלי צידד בהתנהגות של משפחתו, וזה הוסיף נדבך עומק לכאב.
בשבילם--בשביל בעלי ובשביל הילדים שלא יפסידו סבתא/סבא
הם הלכו ושמרו על קשר.
על כל הקונסטלציה הזו--על שאיפשרתי לכולם לותר עלי--
(שאני זזתי ואיש לא קרא לי חזרה) על זה אני מצרה.
חשוב היה לי לומר--שההפרדה בין ההעלבון המוצדק--לבין צורת התגובה שלי.
רק על כך אני מצרה.
לצפיה ב-'אין מכשיר המודד'
אין מכשיר המודד
01/05/2018 | 16:48
100
את עוצמת הכאב העלבון והרגשות של האדם.
אני מבינה שאת נעלבת מהעובדה שאין התגייסות ואכפתיות
להיות שם איתך, עם אמא שלך,
 
אבל כתבת גם שה מי שהם--וזה לא נגדך,
כתבת גם שאת שומרת על יחסים תקינים איתם,
 
אז לטובתך, תקטיני את עצמת הרגשות של הפגייעה,
שנובעת מאכזבה, תסכול שעם כולם אני מזדהה--
בשביל עצמך, ולמרות שאת אדם רגשי--(אי לא רק רגשית אי גם רגשנית)
כדאי לתת מודעות להיות יותר פעילה. שככה הם ולא ישתנה.
 
לצפיה ב-'מאוד מסכימה איתך'
מאוד מסכימה איתך
01/05/2018 | 11:58
1
120
אנשים בוגרים לדעתי צריכים להבין שמה שחשוב או הנורמה בעיניהם הוא לא בהכרח כך אצל אחר.
אני ובן הזוג שלי יחד 8 שנים. מעולם לא הרגשנו צורך להפגיש את ההורים, הם מעולמות שונים ולא יתחברו, זה יהיה עניין פורמלי בלבד.
אנחנו מתכננים להתחתן, וכנראה שנפגיש את ההורים לפני, אבל ממש לא מצפים מהם להיות חברים. לכל אחד מהם העולם שלו, הבעיות שלו, העומס שלו. אפילו שפות שונות.
לנו יש קשר עם ההורים, בינהם ממש לא חייב להיות קשר.
אם יש משפחות שיש בין ההורים קשר חם, למה לא, אני לא שוללת.
אבל להחליט שקשר כזה חייב להיות? רק כי זה מה שאת חושבת שצריך להיות, לא מובן לי.
לצפיה ב-'אף אחד לא חייב כלום'
אף אחד לא חייב כלום
01/05/2018 | 12:04
116
גם "אנשים בוגרים" לא "צריכים" להבין משהו שמתאים לך.
 
לא מדובר על קשר חברי, אלא על התגייסות בעת צרה. 
 
קיימות תפיסות שונות, וכל אחד בוחר על פי השקפתו איך לנהוג...
לצפיה ב-'אני דוקא מזדהה עם'
אני דוקא מזדהה עם
30/04/2018 | 16:01
154
הציפיה שלך, שיהיה יותר אמפטיה ורצון לעזרה,
אבל אם זה לא מה שקורה,אולי יש גורמים וסיבות שאת לא מודעת אליהם.
אם אמך בודדה, הרי את קרובה אליה היום--חפשי שכנים שיכנסו לחבור אליה,
יש אגודות מתנדבים של בני נוער שמגיעים למבוגרים להוות להם חברה,
אולי תרשמי אותה למה שקרוי "בית הקשיש" כמעט בכל עיר,
יש להם גם רכבים שמביאים ומחזירים אותם, שם יש תעסוקה וחברה,
אל תצפי שחמותך תיקח על עצמה את הענין, 
אולי עצם העובדה שאת מצפה לכך מרתיע אותה, כי כמה
שתעשה תחשבי שזה מעט מידי. אז לא מתחילה בכלל.
 
כן מציעה לך לא "לחפור" ולחזור על הענין באזני בעלך--
גם אל תכעסי על חמותך ותעכירי את האוירה. מיותר.
זה מי שהיא--וזהו.
בעלך נרתם לעזרה, הילדים? (בני כמה הם?) זה בהחלט יפה ומועיל.
לצפיה ב-'ענית ממש יפה'
ענית ממש יפה
30/04/2018 | 20:18
6
142
אני חושבת שאפילו אם החמות לא חברות צריך לשלוח יד מידי פעם ולו רק בגלל הנושא של כבוד בסיסי.(אלייך ואל משפחתך)
אבל גם כמו שאמרת זה נושא של חינוך....
 
לצפיה ב-'אולי חמותך טעונה על אמא שלך על דברים שאת לא יודעת'
אולי חמותך טעונה על אמא שלך על דברים שאת לא יודעת
02/05/2018 | 17:29
108
תרפי לדעתי, תמצאי לאמך את המסגרות התומכות בלי שום קשר לחמותך.
אני בחורה עם מוגבלות ורווקה ואני כבר היום דואגת לעצמי למסגרות תומכות כולל מקומות שיהיה לי אפשרות לעשות ערבי חגים בלי להיות תלויה באחותי והאחייניות שאוהבות אותי
לצפיה ב-'ובואי נפתח פה פוסט אפשרי של חמותך'
ובואי נפתח פה פוסט אפשרי של חמותך
02/05/2018 | 18:06
4
120
אני לא במיטבי מבחינת בריאות אבל לא מספרת לכלתי כי אני יודעת שקשה לה.
אני יודעת שאביה לא מזמן נפטר, ולא הייתי בשבעה כי הייתי אחרי בדיקת קולונוסקופיה שחששתי ממנה, לא סיפרתי לבני וכלתי כדי לא להדאיג אותם יותר.
עכשיו אמה של כלתי במצב בריאותי מורכב אבל אני גם צריכה לשמור את הכוחות שלי לעצמי וגם, מה לעשות אני לא אוהבת את משפחתה של כלתי.
לצפיה ב-'אז יש בזה משהו גם משחרר כי יחס גורר יחס'
אז יש בזה משהו גם משחרר כי יחס גורר יחס
02/05/2018 | 20:36
2
118
אז בתור כלה את לא צריכה לשאת בנטל של חמתך המזדקנת וזה בעצם פוטר אותך. אם הכול מסתכם ב:"מה לעשות אני גם לא אוהבת אותם" אז זה גם תקף לכלה.
אני יכולה להעיד רק על עצמי,תמיד ראיתי מחובתי לדאוג להוריו של בעלי,הריי אם זה תלוי בו הוא לא היה מתקשר בכלל להורים שלו או זוכר ימי הולדת שלא לדבר ללכת ולבחור לאמו תכשיטים יקרים ולזכור לשלוח פרחים. חשבתי שזו מין ערבות הדדית, גם אם אני לא הטיפוס שלהם וגם אם הם לא הטיפוס שלי-משפחה נוהגת כמשפחה.אבל מסתבר שלא.... אז לא צריך...אני לא דואגת להם יותר, בלי דרמות או סצנות פשוט יחס גורר יחס. הצלחתי בשבוע האחרון לשים את רגשות הטינה בצד ומאז אני מבינה שיש למצב הזה יתרון מאוד גדול-היחס הניבזי שאני מקבלת לא ישפיע על חיי אלא מוריד ממני את חובת הדאגה לחמותי כשהיא תזדקן.
 
לצפיה ב-'בהחלט.'
בהחלט.
02/05/2018 | 20:39
21
לצפיה ב-'הייתי מזכירה לו פעם אחת להתקשר בימי הולדת וזהו'
הייתי מזכירה לו פעם אחת להתקשר בימי הולדת וזהו
03/05/2018 | 06:29
26
לצפיה ב-'ממש מענין מה שעשית,'
ממש מענין מה שעשית,
03/05/2018 | 09:00
84
סוג של  "תרגיל" שיכול להיות נכון,
אבל, מכאן אפשר ללמוד כמה חשובה תקשורת גלויה, פתוחה, משתפת,
שמאפשרת יחסים תקינים.
היא יכולה למצוא אולי מסגרות תומכות נתנו עיצות בנידון,
אבל מה שמציק לה, זה חוסר האמפתיה, חוסר ההתגיסות--
ואת זה אני הכי מבינה בעולם. ואעבור לענין האישי שלי--
חברות שלי דאגו לילדי הקטנים כשאימי חלתה--וחמותי היתה עסוקה בעניניה.
חברות היו שם לעזר לבעלי ולידים כשישבתי שבעה, וחמותי נעלמה--
אז העלבון הוא עלבון הוא עלבון---
ולענינינו כאן--ואם אמנם--זה מה שחמותה עוברת --אז יכלה בלי לפרט לומר--
אני בתקופת בדיקות (בלי לפרט ולהדאיג) ולכן קשה לי להגיע לבקר ולעזור.
בשלב זה. ובטח יכלה לומר זאת לבן שלה כשהוא פנה והעיר.
כן תקשורת נכונה יכולה להקל על החיים.
לצפיה ב-'הורים שלי לא אוהבים את אבא של גיסי (המון משקעים)'
הורים שלי לא אוהבים את אבא של גיסי (המון משקעים)
30/04/2018 | 18:11
2
187
במידה והייתה קרבה פיזית אם גיסי היה מבקש מהם לתת לאביו יחס מעבר לכבוד כשנפגשים אצל אחותי וגיסי היה נוצר פיצוץ אדיר
לצפיה ב-'ואם חס וחלילה הוא נפטר?'
ואם חס וחלילה הוא נפטר?
30/04/2018 | 20:21
1
143
ההורים שלך לא ילכו לשבעה?
לצפיה ב-'כנראה גם ללוויה בשביל לתמוך באחיינות שלי'
כנראה גם ללוויה בשביל לתמוך באחיינות שלי
01/05/2018 | 06:26
49
לצפיה ב-'כתבה מynet'
כתבה מynet
26/04/2018 | 07:41
10
390
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5238419,0...

זאת בדיוק הדרך הנכונה לתאר את חמותי. לא יכולתי להסביר זאת בצורה טובה יותר.
מישהו יכול לעזור לי להתמודד עם חמה כזאת?
לצפיה ב-'לא הבנתי,'
לא הבנתי,
26/04/2018 | 08:38
4
247
היא כתבה על תובה מאוחרת של לגדול אצל אמא כזו.
אל החמות הגעת בהיותך כבר אשה נשואה, לא גדלת אצלה,
אז מה השאלה איך להתמודד עם אשה כזו?
היא יודעת שאת "לא שלה" --את הגעת אליה אדם בוגר.
תסבירי מה הנרקיסיזם שלה מתיחס אליך?
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
26/04/2018 | 09:37
3
206
מה  שמתואר בכתבה, משפיע על בעלי. מה שהכותבת רושמת, ככה בדיוק זה משפיע על בעלי.
לצערי בעלי עוד לא הפנים את מה שהכותבת הפנימה.
חמותי חושבת שהילדים הם שלה, והעולם נוצר עבורה. כמה שאני מנסה להסביר שהדרך שלה לא מאוד מקובלת ופוגעת הרבה פעמים, הוא עדיין חושב שהיא עושה זאת מאהבה.
רציתי לדעת אם יש עוד מישהי שמתמודדת עם חמה כזאת, ואיך ניתן להסביר בצורה יפה בלי שמישהו יעלב, שהיא נרקסיסטית
לצפיה ב-'למי בדיוק את רוצה להסביר את זה?'
למי בדיוק את רוצה להסביר את זה?
26/04/2018 | 09:39
57
לצפיה ב-'עכשיו הבנתי '
עכשיו הבנתי
26/04/2018 | 10:05
152
שזה בעצם מה שמשפיע על בעלך--
לטעמי, אין טעם בלהסביר לו שזו הפרעה שלה--
ואין טעם להתעמת ולשכנע אותו על מה שהוא אמור להפנים--
הדבר היחיד שנראה לי נכון--זה לדאוג שאת לא תפגעי מההתנהגות
שלו. כאשר יש צורך שלה וצורך של הבית באותו זמן--
תוכלי לגרום לו לתעדף את מילוי הצורך של הבית ורק אח"כ למלא את צרכיה.
(כמובן, אם זה לא בהשואת צרכים רפואיים שלה)
כן חשוב אבל לראות מי מאחרים יכול למלא את הצורך שלה 
של הכאן ועכשיו במקום בעלך.
לצפיה ב-'אי אפשר'
אי אפשר
26/04/2018 | 12:14
116
במצב כזה להכרזת העצמאות יש מחיר וצריך להיות נכונים לשלם אותו. לא חשוב כמה יפה הוא יסביר, היא תיעלב. זה המחיר. אז מה? אנשים נעלבים חדשות לבקרים מכל מיני דברים וממשיכים הלאה (או שלא). שהוא יחליט מה יותר חשוב לו וילך עם ההחלטה שלו.
לצפיה ב-'הדרך היחידה להתמודד עם חמה שכזו'
הדרך היחידה להתמודד עם חמה שכזו
27/04/2018 | 00:45
4
188
היא להפנים שהיא כזו. אין שום דבר שתגידי או תעשי שיכול לשנות אותה (אם היא באמת נרקסיסטית אז היא לא באמת שומעת אותך וגם לא את בעלך), אז כל מה שנותר לעשות זה להחליט איך את מגיבה אליה, וזה כבר תלוי במקומות בהם היא מקשה עליך \ עליכם. בעלך גדל איתה והיא כבר נמצאת לו מתחת לעור ויודעת בדיוק איך להפעיל אותו ולהשפיע עליו הוא צריך בעצמו להגיע למסקנות לגבי איך הוא מתייחס אליה ועד שהוא לא יחליט להעיף אותה לכל הרוחות כנראה שהיא תמשיך לפגוע בו, מהצד שלך כל מה שאת יכולה לעשות זה להחליט יחד איתו שהוא לא מעמיד את הצרכים שלה לפני אלו שלכם ושל הילדים, כך שהוא לא רץ לעזור לה כשאת לבד בערב בבית עם תינוק חולה למשל. וכמובן שאת צריכה להוות חוצץ אמיתי בינה לבין הילדים שלכם בסטואציות בהם היא מנסה להשתמש בהם לטובתה כשזה לא תואם את טובתם. 
לצפיה ב-'ככה בדיוק אני מנסה לפעול'
ככה בדיוק אני מנסה לפעול
27/04/2018 | 09:13
3
109
אולי חלק יגידו שזה לא יפה.
אבל אני מנסה לשמור מרחק ממנה, וגם להרחיק מעט את הילדים ממנה. כשהגדולה שלי הייתה תינוקת, היא תמיד הראתה לה שאימא טועה וסבתא צודקת. רק לאחרונה שהיא בת 6, הפנימה שאימא צודקת.
בעלי אומר שאני והילדים מקום ראשון. אבל בפועל לא תמיד מרגישים את זה. בחיים לא אשכח שאמר לי פעם "אם אמא שלי תמות, אני אמות איתה" וגם פעם אמר שאין כמו אימא וכל מה שתרצה אעשה עבורה. אז כן פוגע ולא אשכח את המשפטים האלה.
זה הרבה פעמים מרגיש שהיא היפנטה אותם ללכת אחריה כמו עיוורים. ואני באמת לא צוחקת, ברגע שהיא רוצה משהו היא משיגה אותו. במיוחד אם הדעה של הילדים שונה משלה, היא איכשהו מצליחה לגרום להם לחשוב שהם לא בסדר, וצריך ללכת כמוה.
פעם אמרו (לא הזמינו) שנבוא איתם לטיול בצפון. אני לא רציתי, ובעלי גם לא בדיוק בא לו. במקום להגיד לה, עזבי אותי לא רוצה לבוא. תלכו בלעדינו. הוא אומר לה שנבוא. ואולי נבוא. ובטח נבוא. ונראה אולי נבוא. רק בבוקר של אותו יום קם מוקדם בבוקר להגיד לה שלא מתאים...
ושתבינו כשהיא מחליטה להפגש, זה יכול להיות שבועות לפני האירוע. יש לה המון זמן לשבת לו על הוריד. ובמקום להוריד אותה ממנו, הוא מורח אותה.
 
לצפיה ב-'נו, נשמע שהוא מצא את הדרך שלו להסתדר איתה.'
נו, נשמע שהוא מצא את הדרך שלו להסתדר איתה.
27/04/2018 | 18:52
101
אז על מה את מתלוננת? הוא לא עושה מה שהיא רוצה, אלא אומר שיעשה ואז לא עושה. מבחינת התוצאה הסופית - הוא פשוט לא עשה. זה אמור לגרום לך להיות מרוצה, לא?
לצפיה ב-'הוא מורח אותה כי מצד אחד הוא '
הוא מורח אותה כי מצד אחד הוא
28/04/2018 | 09:46
1
103
לא רוצה לוותר על הקשר איתה ומצד שני אין לו כח לריב איתה כל היום על כל דבר, אז הכי קל לו למרוח את התשובות כשבסוף הוא משיג את התוצאה שהוא רצה. זה לא צריך להפריע לך, האמת זה בכלל לא עניינך, תנשמי עמוק ותוציאי את עצמך מכל הדיונים בינהם, החלטתם יחד שאתם לא הולכים, איך ומתי הוא אומר לה זו בעיה שלו לא שלך. ברגע שתפנימי את זה החיים שלך יהיו הרבה יותר רגועים. 
מבחינת הדברים האחרים, זה שהוא מאוד קשור אליה ומרגיש לך שהיא בעדיפות, מה יש להגיד? זה בטח לא קרה ביום, הוא כנראה תמיד היה כזה, אצלי זה לא היה עובר מהיום הראשון, וסביר להניח שמתי שהוא בזמן החברות זה היה עולה ואני הייתי מושכת את ידי ממערכת היחסים הזו, את בחרת להתחתן איתו אז היום השנים והילדים אין מה לעשות אלא לחיות עם התחושה הזו ולקוות שזה לא יעלה אף פעם בצורה שלא תאפשר לך להמשיך לחיות איתו. 
לצפיה ב-'לא ככה בדיוק'
לא ככה בדיוק
08/05/2018 | 08:30
31
ראשית הקשר עם אימא שלו התחזק רק אחרי שהילדה נולדה. כשהכרנו היה מאוד עצמאי, כמעט ולא נפגשנו עם המשפחה. גם מהסיפורים ששמעתי, הוא אפילו לא שם על אימא שלו. מהבחינה הזאת אני מרגישה כאילו רימה אותי.
מהרגע שהילדה נולדה, הרגיש צורך לספק כל ציווי שלה. כאילו חזר להיות ילד בן 4 שצריך ליווי ואישור של אימא לעשות הכל.
דבר נוסף, הבעיה שזה לא שהוא מסכם יחד איתי דברים, ורק מורח את אימא שלו. הוא מורח גם אותי. אם נגיד הוא יודע שהוא לא רוצה ללכת איתה הוא גם לי אומר שיילך. גם אני עד לרגע האחרון לא יודעת מה הוא רוצה. אם היה משתף אותי, המצב היה קל יותר.
 
לפני שבוע היתה כתבה בווינט, בדיוק אימא שלו. כמו שחשבתי יש לה הפרעה נפשית. קוראים לזה נרקסיזם. ובדיוק מה שהבחורה בכתבה אומרת, ממש כמו אצל בעלי. מקווה שגם הוא יתפכח בשלב מסויים
לצפיה ב-'תיקונים'
תיקונים
27/04/2018 | 21:35
155
התכוונתי לכתוב שבעלי לא קרוב אליה והוא לא לוקח אותה ברצינות ואנו שומרים על יחסים קונקרטים איתה אך בכול זאת, כול מקום שהיא יכולה לגרום ללי להרגיש רע היא תנצל זאת
לצפיה ב-'מי מחנך בבית של סבא וסבתא?'
מי מחנך בבית של סבא וסבתא?
25/04/2018 | 19:56
19
333
לבקשת פרפרית - מעלה גם כאן סוגיה שמטרידה אותי (איך לשמור על הדרך שלי בבית שהוא לא שלי, בלי לפגוע באף אחד)
----------- -------------


חמי וחמותי אנשים מקסימים וחמים, קשורים מאד לנכדים, ומארחים אותנו מכל הלב בערך פעם בשבועיים לשבת. לרוב אנחנו מגיעים בשעות אחה"צ ביום שישי ועוזבים בשבת בצהרים.
חמותי מאד קפדנית בענייני נקיון והגיינה אישית וגם חשוב לה מאד שהילדים יאכלו. היא כל הזמן שואלת אותם אם הם רעבים. אם הם עונים שלא, היא שואלת " אז משה, מה לחמם לך?" הוא חוזר ואומר שהוא לא רעב, והיא בשלה: "אז לחמם לך מרק? רוצה עוף? לפתוח לך אבוקדו?"
בבית לימדנו את הילדים להפסיק לאכול כשהבטן שבעה, ושאוכלים לפי תחושת הרעב (ולא, נניח, כי השעה אחת).
כנ"ל לגבי מקלחת. ילד שקם מאוחר בשבת, רבץ בבית כמה שעות ויוצא לנסיעה - מבחינתי ממש לא חייב להתקלח. היא חוזרת ומבקשת מאיתנו שוב ושוב שנקלח את הילדים. הסברנו שאנחנו מקלחים בערב בבית. היא בכל זאת עושה מצדה כל מאמץ לקלח את הילדים.
שני הגדולים, בני 5 ו-7 הם כבר ילדים עצמאיים, יודעים להתקלח לבד (לבן החמש אני רק חופפת את הראש), ופשוט מסרבים להצעות שלה. אין לה סמכות לאכוף עליהם להתקלח בלי הגיבוי שלנו, והיא מתמרמרת באוזננו על החינוך הקלוקל שאנחנו נותנים לילדים בענייני הגיינה (בעינינו מקלחת כל ערב זה לגמרי מספיק).
כנ"ל בענייני אוכל. אין אצלנו "אבל תאכל עוד ביס" או "אבל אכלת נורא מעט" או "תגמור מהצלחת". מי ששבע רשאי לקום מיד מהשולחן ולפנות לעיסוקיו, אלא אם מתחשק לו להישאר ולשבת עם כולם (הם המון פעמים נשארים).
בגלל שהחינוך שלנו כל כך שונה, לפעמים השאלות החוזרות שלה בענייני אוכל מרגיזות אותם והם עונים לא יפה. הסברתי וגם הענשתי. מותר להם לומר לא כמה שהם רוצים, אבל בצורה מנומסת.
גם כאן נמתחת עלינו ביקורת (שאנחנו לא דואגים להאכיל את הילדים). ובפעם האחרונה שהיינו שם חמי אמר לילדים - בבית שלי תתנהגו לפי הכללים שלי.
אני כבר מזמן (מזמן) לא מעירה על כמויות הסוכר שהם נותנים לילדים (ובכלל זה שתיה ממותקת שמוקצה מחמת מיאוס אצלי).
אז מי מחנך אצל סבא וסבתא?
מצד אחד, לא רוצה 'לשים עליהם פס', מצד שני - לא אכריח ילד לאכול (גם אין לי מושג אם בכלל אפשר או איך עושים את זה) ולא אקלח ילד בן 5 בכוח 4 שעות אחרי שקם נקי מהשינה. אני נותנת לילדים שלי אוטונומיה על גופם עד גבול מסוים,
לצפיה ב-'לפני תגובה, שתי שאלות,'
לפני תגובה, שתי שאלות,
26/04/2018 | 06:17
213
1)איפה בעלך בתמונה/תגובה למה שמתנהל אצלם?
2)האם את נעלבת מהביקורת עליכם? או סתם לא אוהבת את ההתנהלות?
 
ומה אני הייתי עושה?!
לא מתערבת, נותנת להם להתנהל בדרכם --כי לשנות אותם לא תצליחו,
זה רק יכנס לעימות.אל תתיחסי לביקורת שלהם, בליבך תדעי שאתם שונים,
ותאמיני לי גם הילדים יודעים שזה כך מתנהל בבית של סבא וסבתא,
ושזה שונה מאיך שמתנהלים החיים אצל ההורים.
אבל, מאחר ואת לא מחנכת שם והחמים שלך קובעים, אל תחנכי 
את הילדים שלך איך לענות להם ואיך להגיב ולדבר,
זה שייך לשם ולא באחריותך.
את לא רוצה לקלח--תגידי מצטערת לא מתאים לי עכשיו, זה יהיה בבית שלנו,
בלי לכעוס, בלי להעלב, בלי להתוכח.
 
חבל לי עליהם כי היא רוצה לתת ולפנק בדרכה, והעומס והדוחק 
שהם יוצרים, יגרמו לילדים לכשיגדלו לסרב להגיע. 
כ"כ מרחמת על סבתא וסבא כאלה.
לצפיה ב-'לגבי אוכל זה לא "חינוך". זה בריאות.'
לגבי אוכל זה לא "חינוך". זה בריאות.
26/04/2018 | 08:18
194
ואת ובן זוגך האחראים הבלעדיים על הבריאות של הילדים.
 
נניח חמותך היתה חושבת שנכון לתת לילד לעשן סיגריות, מישהו היה מעלה על דעתו לאמר לך "בבית שלי אני מחליט, ובבית הזה מעשנים"?
 
תתפסי אותם לשיחה. תראי להם את הפרסומים שיוצאים כל הזמן, על הסכנות שבאכילה מרובה, ובפרט באכילת סוכרים. הבעיה שגם אם זה רק פעם בשבועיים, זה גורם נזק. אפשר להראות להם מה הצ'ופרים שאת מרשה, ולבקש שייקנו את אלה. נניח שתיה מהזן הפחות מזיק (מיץ פרי ללא תוספת סוכר, למשל). או עוגיות ולא סוכריות.
 
לגבי מקלחת - אני מסכימה איתך שהמקלחת הזאת לא באמת נחוצה. אבל דווקא כאן אפשר להתפשר. לא ייגרם לילדים שום נזק אם יתקלחו אצל סבתא. תסבירי להם שזה חשוב לסבתא. גם אם אנחנו לא לגמרי מבינים את זה - אז צריך להתחשב. כמו שאצל סבתא לא מסתובבים יחפים, או לא שמים רגליים על שולחן, או כל מיני כאלה. שיתקלחו 10 דקות. לא כזה סיפור.
 
 
לצפיה ב-'חינוך אצל סבא וסבתא'
חינוך אצל סבא וסבתא
26/04/2018 | 09:10
167
גם ההורים של בעלי אוהבים להציע אוכל כל הזמן כשאנחנו אצלם.
גם לילדים וגם לנו. זה מתחיל בארוחה, עובר לקינוחים- פירות, עוגיות חטיפים וממתקים לילדים.
למזלי הילדים שלי יודעים להגיד לא כשלא רוצים למרות שהם ממשיכים להציע ומתבאסים אם הילדים לא רוצים.
אני מסבירה להורים שהילדים שלי יודעים מתי הם רוצים וזו בחירה שלהם.
אני לא מחנכת הילדים לגבי מתוקים/חטיפים כשהם אצל סבא וסבתא. הם באים להתפנק והם המפנקים. אני לא רואה שום דבר רע בלהתפנק אצלהם. הלוואי ולי היו סבא וסבתא מפנקים כאלה. גם אם הדרך שלהם בלפנק מלאה בנדנודים ומאכלים פחות בריאים. 
האם הילדים אוכלים יותר בגלל שמציקים להם או שזה מפריע לכם ההערות שלהם יותר ממה שזה מפריע לילדים?
לגבי העברת הביקורת על ההורות, גם אני סופגת הרבה הערות מההורים של האיש על החינוך של היום ואיך שהם חינכו את הילדים וכו. אני למדתי להקשיב, לא להגיב לסנן ולעבור הלאה. כשאני יוצאת משם מלאה מצלצלת לחברה מקטרת וממשיכה. 
בנושא המקלחות, האם הילדים רוצים/לא רוצים להתקלח? אם מתקלחים אצלם אפשר לוותר על מקלחת בערב. השאלה כמה צריך לשכנע אותם כדי שיתקלחו שם. אם זה מה שעושה לה טוב והילדים רוצים הייתי זורמת עם זה.
לצפיה ב-'דבר אחד אל תעשי בשום אופן'
דבר אחד אל תעשי בשום אופן
26/04/2018 | 12:09
3
265
אל "תתפסי אותה לשיחה" לא בבית. לא בבית קפה ולא בשום מקום. תתפסי את הבן שלה לשיחה ותבררי אם אתם רואים עין בעין. אם כן, שהוא ידבר עם אמא שלו בצורה סמכותית.
כרגע לא ברור לי בכלל שזה המצב. הבנת הנקרא שלי שבבית הוא מסכים לכללים שלך כי את לוקחת על עצמך לדאוג לתנאים, אבל זה סיפור שלך ולא שלו. 
לצפיה ב-''
26/04/2018 | 12:23
22
לצפיה ב-' לגמרי!'
לגמרי!
26/04/2018 | 13:01
18
לצפיה ב-'מסכימה!'
מסכימה!
26/04/2018 | 14:53
144
גם אצלנו-כל אחד מתנהל מול המשפחה שלו וצריך להיות אחידים בדיעה.
לצפיה ב-'אין שום טעם לדבר עם סבא וסבתא'
אין שום טעם לדבר עם סבא וסבתא
26/04/2018 | 22:48
1
200
בעבר, כשעוד הייתי מבקשת פחות מתוק, הם היו כל כך נעלבים, והעוד סוכר פשוט לא שווה לי את העכרת האוירה. גם אני אכלתי יותר ממתקים אצל סבא וסבתא. ואני לא חושבת שתפקידם לחנך את הילדים שלי, רק להרעיף עליהם אהבה, ליהנות מהם ולפנק אותם.

הבעיה היא לא אני או בעלי (שיש לנו השקפה חינוכית אחרת משלהם) , אלא שהילדים גדלים, והם כבר לא רוצים שסבתא תאכיל אותם (ממש לתוך הפה, מבחינתה, כמה שיותר, היא שואבת מזה סיפוק עצום), ומעצבן אותם אם היא משגעת אותם בעניין המקלחות, ויוצא שכל היום הם נשאלים מה הם רוצים לאכול, ממש ללא הפוגה, וזה באמת מנדנד, ואין שום דרך בעולם לעצור את זה, וזה קצת ממאיס עליהם את השהות שם.
זה מה שבאמת באמת עצוב לי.

לאחרונה היא התעניינה מה לקנות לילדים (לרוב קונה להם בגדים חגיגיים ונעליים) ודיברנו על משחקים חדשים. אנחנו מביאים משחקים מהבית, וקנינו כמה כפולים שיהיו אצלם. היא אמרה שתקנה עוד כמה. אבל היא לרוב לא משחקת איתם או קוראת להם סיפור, או צופה איתם בסרט, באיזשהוא אופן היא יותר מרוכזת בצד הפיזי של הגידול. לתחושתי היא מאד מחוברת לשלב הינקות, וקשה לה יותר כשהם גדלים והופכים למורכבים ובעלי דעה עצמאית.
לצפיה ב-'אצלנו זה דומה. ואכן - זה לא משתפר. להיפך.'
אצלנו זה דומה. ואכן - זה לא משתפר. להיפך.
27/04/2018 | 09:10
144
הכל סביב אוכל, וללא הפסקה. ובלי להקשיב ל"לא".
 
כשהילדות היו קטנות אמרתי לבו זוגי שכשהן יהיו גדולות ויוכלו "להחליט על עצמן" - הן לא ירצו לבקר אצל סבתא. הן ילדות טובות, וכשאנחנו אומרים "נוסעים לסבתא" הן באות בלי להתלונן. אבל לא נהנות מזה. זו סבתא שהיא "מטלה". צריך להיות מנומסים אליה, אבל לא נהנים מזה.
 
חבל שחמותך לא מבינה את זה עכשו, אבל אני קצת פסימית.
 
אולי תנסי לעודד אותה לשחק עם הילדים? גיסתי היתה יושבת עם הילדים שלה ועם חמותי לשחק ביחד משחקי קופסא. בכמה פעמים שאני ניסיתי זה לא הצליח (אבל האמת שלא מאד ניסיתי. היה לי יותר כיף לשחק רק עם בנותיי, ולכן כשהיא אמרה שהיא לא רוצה להצטרף, לא ממש התעקשתי)
 
 
לצפיה ב-'חמותי מאוד דומה בהתנהלות שלה'
חמותי מאוד דומה בהתנהלות שלה
27/04/2018 | 00:54
152
היא מאוד אוהבת את הילדים (וגם אותי לצורך העניין) אבל הדרך שלה להראות את זה היא ברמה התפעולית בלבד, שנים ניסיתי להסביר לה שהיא יכולה לשבת לשחק איתם או לראות טלוויזה, היא מהצד שלה רק רוצה לבשל להאכיל אותם ולנקות סביבם. 
כשהם היו קטנים זה היה מוציא אותי משפיות דעתי, בעיקר כי הגדולה שלי היא ילדה שאוהבת לאכול והיה צריך ללמד אותה לעשות בחירות נכונות, ובאמצע כל העבודה שלי היא היתה נותנת לה ארוחת בוקר של ביצים על חצי חבילת חמאה פלוס לחם וגבינות ואז לא יותר מ 20 דקות אח"כ אריזה שלמה של עוגיות...... ולא משנה כמה שניסיתי להסביר לה זה לא עזר. 
עד היום היא ככה, וזה די עצוב כי לילדים כבר אין סבלנות אליה והם הרבה פעמים עונים לה לא יפה (למרות שהסברתי וכעסתי המון פעמים), במיוחד הקטן שלי שפשוט לא אוהב לאכול וההתעקשות הזו שלה שהוא לא אכל מספיק כשבמקביל היא שואלת אותו כל חמש דקות מה הוא רוצה ממש מרגיזה אותו, וקשה לי לכעוס עליו כי זה באמת מעצבן. 
לצפיה ב-'לגבי המקלחת די מסכימה עם חמך, וכל שבועיים סופ"ש שלם '
לגבי המקלחת די מסכימה עם חמך, וכל שבועיים סופ"ש שלם
27/04/2018 | 07:34
160
מחוץ  לבית לדעתי זה המון,היית מגיעה פעם ב3/4 שבועות
לצפיה ב-'זה לא חינוך, זו שליטה של סבתא.'
זה לא חינוך, זו שליטה של סבתא.
27/04/2018 | 10:09
138
מה הקשר בין חינוך לבין סבתא מתעקשת לרחוץ ילד נקי שלא רוצה להתרחץ?
את היית מוכנה שירחצו אותך בניגוד לרצונך כשאין שום צורך בדבר?
שיאכילו אותך אם את לא רעבה?
 
 להבדיל, לסבתא יש זכות לדרוש דרישות בתוך ביתה,  דרישות שקשורות לבית,
למשל?
לא לעלות על הכורסאות
לא לאכול בסלון
לא לצייר על הקירות.
וגם לדרוש שאם היא הכינה וטרחה להכין ארוחה אז כולם יושבים יחד ולא קמים עד שכולם מסיימים(סתם עניין של נימוס) ואת צריכה לזרום עםזה כמובן.
 
אבל מה שאת מתארת זה לא חינוך, זה מאבק שליטה בילדים שלך.
למה להכריח ילד להתרחץ בבוקר אם הוא נקי ולא בא לו?
ובטח ובטח אם לא בא לו שסבתא תקלח אותו (אולי לא נעים לו?)
לאכול כשהוא לא רעב?
 
 
 
לצפיה ב-'אני דואגת לעתיד הקשר'
אני דואגת לעתיד הקשר
27/04/2018 | 11:31
5
176
כי האוכל והמקלחת והנקיון (היא כ-ל הזמן מנקה סביבם) הם לא לב העניין. גם סבתא שלי מאד אהבה להאכיל אותי, אבל אני באמת אהבתי לאכול אצלה, והיא אף פעם לא הציקה, רק בישלה והציעה, והיא לא היתה משחקת איתי הרבה, אלא מדברת איתי המון ונורא אהבתי לבוא אליה.
חמי לעומתה מאד חברמן, משחק עם הילדים ומתבדח איתם, ולוקח אותם לכל מיני אטרקציות.
ועל אף מאמצי הכנים לא להגיד מילה, הילדים כמובן יודעים שבעיני להציע אוכל ברצף מבוקר עד לילה זה מיותר. והגדולה שלי כבר אומרת בפה מלא שאין לה כוח שסבתא תציק לה עם האוכל, ושלא בא לה לנסוע בגלל זה.
ביקשתי מבעלי שיגיד לה משהו, והוא אמר שפשוט אין שום טעם. היא תיעלב + כלום לא ישתנה, וחוץ מהעלבון הכל ימשיך אותו הדבר.
כך שאין מה לעשות חוץ מלהתאים את המינונים, ובאמת הפחתנו את תדירות הנסיעות, ומדי פעם רק הקטנה, שמאד מאד קשורה לסבא וסבתא, נוסעת אליהם.
לצפיה ב-'קשה לי להאמין שיהיה קשר'
קשה לי להאמין שיהיה קשר
27/04/2018 | 13:23
154
כרגע הילדים שלך בין הפטיש לסדן.
מציקים להם, מעיקים עליהם ואם הם יענו לא יפה אז הם יצאו לא בסדר.
 
אם תשאלי אותם לאן בא להם ללכת, הם בטח לא יגידו שלשם.
 
אין לי פתרונות קסם.
זה מצב עגום שקורה הרבה.
רצון טוב מעורב במאבקי שליטה סמויים.
 
בכל מקרה, חינוך הילדים זה תפקיד של ההורים.
חינכתם היטב.
אין סיבה לאכול אם לא רוצים ולא רעבים.
 
אל תפקירו את הילדים שלכם להתמודד לבדם עם מצב כזה שבו מבוגרים אחרים מפעילים עליהם מניפולציות בצורה כזאת.
אל תתביישי להעמיד את הסבתא במקום ולצאת הרעה.
גם במחיר של עימות.
 
לצפיה ב-'מסכימה..העניין הוא השליטה והאוכל והמקלחת הם רק הסימנים..'
מסכימה..העניין הוא השליטה והאוכל והמקלחת הם רק הסימנים..
27/04/2018 | 15:02
131
גם לדעתי על המקלחת אפשר איכשהו להתפשר אבל אם הילדים אוכלים אצלה ארוחה, האם היא ממשיכה להציק להם גם לאחר מכן?..
אם לא, אולי בימים בהם אתם באים אליה, תבואו בשעות שאתם אוכלים בהם וככה הילדים יאכלו אצלה..אם זה לא עוזר אז על זה כבר לא הייתי מתפשרת.
 
אני גם חושבת שבעלך צריך לדבר איתה ולהבהיר לה שזאת התנהלות לא מקובלת.
ראיתי ששאלו אותך כמה פעמים מהי עמדתו של בעלך אך לא ראיתי את שענית...
לצפיה ב-'אל תדאגי לעתיד,'
אל תדאגי לעתיד,
27/04/2018 | 17:21
2
140
הסבתא אמורה לדאוג לעתיד הקשר.
קשר בין אנשים, גם אם הוא בינדורי, גם עם משפחה בכל קרבה,
זו דינמיקה בינאישית.
אם אין תקשורת טובה ואם אין נעימות--הילדים לא ישמרו בשבילך על הקשר איתם,
לדבר איתה ולהתעמת לא כדאי כי יש לזה השלכות עתידיות,
גם על המשפחה המצומצמת.
כן הייתי אומרת לה, פעם כשהיא מנדנדת להם, כלוחשת לה סוד--
תפסיקי להציע להם לאכול, הם שבעים--אם יהיו רעבים יבקשו--
ובגלל שאת לא מפסיקה--הם לא רוצים לבוא----
אולי זה "יטלטל" את החשיבה וההתנהלות שלה---ותנסה לשנות.
וביניננו--אם לא נעים להם--אז גם לא תוכלי לחייב קשר.
את זה ראוי להסביר גם לבעלך, ולהציע לו לדבר עם אבא שלו שישפיע על אשתו,יכול להיות שדרך עוקפת יכולה להיות יעילה יותר מאמירה ישירה.
לצפיה ב-'אי אפשר'
אי אפשר
28/04/2018 | 23:18
1
122
היא לא מקשיבה לבעלה,
או לבן שלה.
ובטח לא לי.
בהקשרים של האוכל.
כשהם מבקרים אצלנו לרוב אני יורדת עם חמי, בעלי והילדים, והיא נשארת בבית 'לארגן'. זה נותן לה יותר סיפוק מלצאת ולהסתובב, ומשאיר את עיקר הקשר ברמה של המון אהבה והמון דאגה - אבל בלי תקשורת משוכללת יותר. והם כבר גדולים מדי לזה. לא צריכים שיאכילו אותם, לא שיקלחו, לא שילבישו - ואם פעם הם רוצים עזרה במשהו (נניח, מאד עייפים) - יש להם פה והם יודעים לבקש.
בעלי לגמרי איתי, אבל יודע שלא ניתן לשנות אותה. מקווה שהמשחקים החדשים יעזרו במשהו להרחיק אותה מהאוכל והנקיונות, כי עד כמה שאני, כילדה, אהבתי לאכול, זה אף פעם לא היה דבר במיוחד מרכזי עבורי, וגם חביתה עם גבינה וסלט השביעו אותי יופי.
לצפיה ב-'אם זה המצב,'
אם זה המצב,
29/04/2018 | 13:34
104
תני לה להנות מההרגשה של "הדואגת"
ומצאתם דרך לבלות בלי ניגוסים לפרק זמן.
אבל תבלמי את הילדים מלהתנגד. תני להם חופש פעולה.
להפך, תעזרי להם לענות ולא בחוצפה. אולי אפילו בהתחנפות. כמו:
"סבתא תודה את כ"כ מתאמצת, אבל אני לא מסוגל/ת להכניס
אפילו פירור לפה. אחרת אקיא" וכדו'
ישדרך שלהם שמותר להם להגיב בהתנגדות. זה יותר בריא ונכון.
לצפיה ב-'כל סוף שבוע שני אתם אצלם? נשמע סיוט.'
כל סוף שבוע שני אתם אצלם? נשמע סיוט.
06/05/2018 | 12:20
72
 
זו תכיפות הרבה יותר מדי גבוהה בשביל לצפות שהם לא ירגישו שיש להם זכות לדרוש מכם להתנהג באופן שמתאים להם.
אני לא מבינה, למה כל סוף שבוע שני אתם נוסעים אליהם? זה לא מעצבן אותך?
לצפיה ב-'לא אוהבת אותה'
לא אוהבת אותה
17/04/2018 | 19:47
13
914
יש לי 4 כלות,אחת מהן ממש צבועה,שחקנית,אני לא אוהבת אותה,גם בעלי לא אוהב אותה,עוד שהיתה חברה של הבן לא אהבנו אותה.היא מצליחה לסובב את הבן שלי,ובשבילו היא כליל השלמות,כל פעם שאני רואה אותה,עושה לי לא טוב.
לפני החג רק צלצל ואמרה חג שמח,ומאז לא ראיתי אותה,גם לא באה שאראה את הנכדים,לפני שבועיים אמרתי לבן שלי שאני מכינה תבשיל שהוא אוהב ואני מזמינה אותו לבוא לאכול,הוא בא,מאוד שמחתי, אחרי איזה רבע שעה אני רואה את הכלה מגיעה עם הילדים,אמת, רק ראיתי אותה,כל המצב רוח שלי השתנה לרעה.
היא עושה לי לא טוב
לצפיה ב-'חבל! עצוב מאוד!'
חבל! עצוב מאוד!
17/04/2018 | 21:09
1
458
נראה לי שמה שאת צריכה לעשות--להוציא את המילה 
אהבה--בהקשר שלה.
את לא חייבת לאהוב אותה--אבל את חייבת לכבד אותה
בשביל הבן שלך,
הוא בחר אותה--לו טוב או סביר או נכון איתה--
תכבדי אותה--לא צריך לעשות לך לא טוב או להוריד מצב רוח,
אל תנהלי איתה שיחות נפש, אל תשבי איתה לבד,
שחקי עם הנכדים, שוחחי עם הבן, ותתרגלי אליה.
אל תשפטי אותה--אל תצייני את מגרעותיה--יש לה בטוח גם
דבברים טובים, תבליטי אותם.
בהצלחה.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה'
מסכימה עם כל מילה
18/04/2018 | 10:04
125
לצפיה ב-'קודם כל יפה מאוד מצידה שהתקשרה להגיד לך חג שמח'
קודם כל יפה מאוד מצידה שהתקשרה להגיד לך חג שמח
18/04/2018 | 07:42
6
484
אני מניחה שכמו שאת לא אוהבת אותה, ככה גם היא לא משתגעת עלייך... ובכל זאת לזכותה יאמר שהיא התגברה על הסלידה והתקשרה (מה שאת לא טרחת לעשות).
את לעומת זאת לא התקשרת להזמין אותה, אלא התקשרת אל בנך והזמנת אותו לבוא לאכול (ככה את כתבת, לא כתבת "הזמנתי אותם").
למרות זאת היא באה עם הילדים (משפט קודם אמרת שהיא לא באה שתראי את הנכדים...) וגם אז את לא מרוצה...
בקיצור, אולי הבחורה לא לטעמך, אבל מבחינת התנהגות היא עושה הרבה מעבר למינימום הנדרש עבור אשה כמוך שממש לא אוהבת אותה... ואת לעומת זאת... נשמע שאת לא חוסכת ממנה את הדעה שלך עליה (אם לא בדיבורים, אז במעשים ויחס).
אגב, מתי את התקשרת אליה לאחל לה למשל חג שמח או מזל טוב ליום הולדתה? 
האם הבן שלך התקשר אלייך (או רחנמא ליצלן לחמותו) לאחל חג שמח, או שזאת נחלת כלות בלבד?
אם את מתנהגת כמו שאת כותבת, אז ממש מפליא שהיא בכלל עוד בקשר איתך.
 
לצפיה ב-'וואוו איזו מכשפה את'
וואוו איזו מכשפה את
18/04/2018 | 11:59
5
504
באמת מסכנה חמותך,אם את מדברת בצורה כזאת גועל נפש,בנתיים הצעיר צריך לכבד המבוגר וזה לא משנה אם זאת חמות,או בן אדם זר,אין לך את זה.
את עוד כותבת יפה מצידה בכלל שצלצלה לומר חג שמח,לקרוא את זה אותי זה מחריד,למה היא עושה טובה? אני גם כלה לחמותי,מידי פעם אני הולכת לבקר אותה,מצלצלת לשאול לשלומה,בחגים כמובן,כנראה את מהדור החדש,שאין לו טיפת דרך ארץ,את לפי הכתוב עין תחת עין,אין לך סנטימנטים,מסכנה חמותך ועוד יותר גם בעלך,שהוא בין הפטיש והסדן,
לצפיה ב-'למה את מטה את הדיון אלי?'
למה את מטה את הדיון אלי?
18/04/2018 | 12:45
373
היא כן התקשרה אלייך (יש לה כבוד ודרך ארץ אלייך). היא הביאה אלייך את הנכדים ולמרות זאת יש לך אליה טענות ואת לא אוהבת אותה.
ועכשיו שאת יודעת שיש כלות עוד יותר גרועות מכלתך (אני למשל) זה יגרום לך להעריך ולכבד אותה?
לא נראה לי...
לצפיה ב-'אנא שמרי על לשונך והתייחסתי לתגובה ולא לאדם'
אנא שמרי על לשונך והתייחסתי לתגובה ולא לאדם
18/04/2018 | 19:51
335
שכתב את התגובה.
לצפיה ב-'קשה לי לכבד את מי שלא מכבד אותי ולא משנה בן כמה הוא'
קשה לי לכבד את מי שלא מכבד אותי ולא משנה בן כמה הוא
19/04/2018 | 11:01
297
ובנך בחר בבחורה הזאת ואיתה הוא חי והקים משפחה וכל עןד הוא לא גרוש ממנה הייתי ממליצה לך לתת לה ולהם כבוד מינימלי כתא משפחתי
לצפיה ב-'ועדיין לא ענית לשאלותי'
ועדיין לא ענית לשאלותי
19/04/2018 | 11:49
290
האם בנך כן התקשר אלייך לברכך לחג?
האם הוא התקשר לחמותו לברכה לחג?
האם התקשרת לברך את כלתך כאשר היה לה יום הולדת? (אם את בכלל יודעת מתי זה) או שמתחינתך זו פחיתות כבוד...
לצפיה ב-'ואו, התגובה שלך ממש אלימה ומכוערת'
ואו, התגובה שלך ממש אלימה ומכוערת
21/04/2018 | 11:29
287
אם ככה את עונה לאדם זר בפורום שרק מנסה לעזור לך אני מפחדת לדעת איך את נוהגת בסובבים אותך.
לצפיה ב-'מצד אחד- את כועסת שהיא לא מגיעה עם הנכדים'
מצד אחד- את כועסת שהיא לא מגיעה עם הנכדים
18/04/2018 | 19:56
334
ורק צלצלה לומר חג שמח, אבל מצד שני- את מעקמת פרצוף ומתבאסת כשהיא מגיעה...
 
אני חושבת שהכי נכון למען היחסים שלך עם בנך ואיתה והיחסים עם הנכדים- כדאי לשנות גישה. את לא חייבת לאהוב אותה, אי אפשר להכריח את זה אבל כבדי אותה, תנסי כן להתקרב אליה ולהיות נחמדה אליה גם אם זה יהיה בחזקת fake it till you make it.
לצפיה ב-'מה את בעצם מנסה להשיג? מה את רוצה שיקרה?'
מה את בעצם מנסה להשיג? מה את רוצה שיקרה?
21/04/2018 | 10:51
1
285
בואי נדמיין רגע שהבן שלך משתכנע שאישתו היא מפלצת ומחליט להיפרד ממנה.
 
להרס הנישואין של הבן יהיו השלכות: הוא אומנם "יחזור למשפחה", ואולי אפילו יחזור לגור איתך בבית, אבל יש לזה מחיר: פחות לראות את  הנכדים, התדרדרות במצב הכלכלי שלו, ולכי תדעי אם המישהי הבאה בכלל תהיה לטעמך, או אם תהיה מישהי נוספת. אולי הוא גם ינטור לך טינה.
אולי הוא בכלל לא ירצה להיות איתכם בקשר.
 
תכלס, את לא צריכה לאהוב אותה.
זה לא התפקיד שלך.
התפקיד שלך הוא לאהוב את הבן שלך ולכבד את הבחירות שלו.
הוא זה שצריך ללכת לישון בלילה עם אישתו. לא את.
יש לו משפחה עכשיו.
השלימי עם המציאות.
 
את לא צריכה לאהוב את הבחורה, רק לנהוג בה בכבוד.
בדיוק כפי שהיית רוצה שינהגו בך.
זה נכון להרבה מאוד מצבים בחיים.
לצפיה ב-'מכיון שעניתי לה'
מכיון שעניתי לה
21/04/2018 | 20:14
283
בדיוק את מה שאת כתבת, איחושבת שהיא היתה רוצה שיחול
איזה שיוי, ולא תמיד יודעיםאיך לחולל אותו.
גם לה רע מהמצב. ובדה שעם 3 כלות אחרות אין לה בעיה.
כנראה שאין כימיה, כנראה שיש משהו בהתנהלות שמעיק.
השאלה שלה--איך מתעלמים מזה ולא מרגישים כ"כ רע.
אז נכון לכבד כן, אולי גם להוריד ציפיות. השאלה מה באמת עושים כשזה "לא עובד".
מביך  האמת מביך.
לצפיה ב-'חמות מהגיהנום. את מפלצת של ממש. מסכנה כלתך'
חמות מהגיהנום. את מפלצת של ממש. מסכנה כלתך
22/04/2018 | 15:27
298
גם את הבן שלך את מרעילה ככה?
כמה קומפלימנטים
היא צריכה לנשק לך את הרגליים?
פולנייה קשה קשה
לא נורא כלתך תחנך אותך
לצפיה ב-'כסף ומשפחה'
כסף ומשפחה
16/04/2018 | 04:50
6
325
בזמנו לפני מיליון שנה כאשר נולדתי, הסבים שלי מ-2 הצדדים נתנו מיוזמתם כסף כמו לשאר הנכדים והכסף הזה הוכנס לחשבון בנק שנפתח על שמי ויכולתי לפתוח ולקחת את הכסף בגיל 18.
 
הם היו מוסיפים לשם כסף בימי הולדת ובחגיגות שונות ועם כל זה שאני שונאת כסף כמתנה - היה בזה משהו מאוד מרגש לפתוח בגיל 18 את הקופה הזו בבנק ולראות שחשבו עליי ודאגו להכניס לשם כסף למען העתיד הכלכלי שלי.
 
האם הסבים/ות אצלכם במשפחה מעורבים כלכלית בדרך דומה או אחרת? האם אתם תרצו להיות מעורבים בחיים הכלכליים של הנכדים, למשל בדרך שכתבתי בתחילת הפוסט?
לצפיה ב-'הסבים נותנים כסף, אבל לא מכניסים ישירות לחשבון'
הסבים נותנים כסף, אבל לא מכניסים ישירות לחשבון
16/04/2018 | 09:03
207
מאיזשהו גיל, במקום להתחבט בשאלה מה לקנות - הסבים נותנים כסף.
 
הנכדים מחליטים מה לעשות בכסף - לחסוך, או לקנות משהו.
 
לא מדובר בסכומים שנותנים באמת "עתיד כלכלי". משהו כמו 200 שקלים (ביום הולדת, ראש השנה, פסח).
 
לשמחתי - אין לי צורך בעזרה כלכלית.  אני זו שדואגת לעתיד הכלכלי של הבנות שלי.
 
לצפיה ב-'הסבים חוסכים משהו (אנחנו ההורים לא קשורים לחסכון הזה).'
הסבים חוסכים משהו (אנחנו ההורים לא קשורים לחסכון הזה).
16/04/2018 | 09:50
179
כשאני הייתי קטנה חסכו לי, אבל הייתה אינפלציה ומכל החסכונות יצאו גרושים, כך שזה לא נראה לי כזה להיט.
 
מעבר לזה, אמא שלי תמיד נותנת כסף בימי הולדת (כמה מאות שקלים), כי היא לא אוהבת לקנות מתנות. כשהן היו ממש קטנות היא קנתה מדי פעם - לקטנה היא כבר לא קונה על אף שהיא עדיין קטנה - נותנת כסף וזהו. גם לילדים שלה היא נותנת כסף בימי הולדת. אני מנסה לחשוב אם היא קנתה לנו מתנות ליום ההולדת כשהיינו ילדים, והאמת שאני לא זוכרת אם כן או לא. נראה לי שאולי לפעמים כן לפעמים לא. בכל מקרה אני לא זוכרת אף מתנה שאי פעם קיבלתי ליום הולדת בילדותי. אני רק זוכרת שכל שנה ביקשתי סקטים לאפיקומן וכשעברנו לארה"ב קנו לי סקטים באיזה גרז' סייל ומאז לא חסר לי כלום.
לצפיה ב-'הלוואי והסבים שלי היו חוסכים עבורי כסף'
הלוואי והסבים שלי היו חוסכים עבורי כסף
16/04/2018 | 09:53
189
מעט הסבים שהיו לי לא חסכו לי כסף וממש לא נתנו מספיק שאוכל לחסוך מיזה משהו לעתיד שלי.
ההורים של בעלי הפסיקו לקנות מתנות לימי הולדת ובמקום הם נותנים כסף. בנוסף מידי פעם הם נותנים כסף כיס לילדים (כמובן שלכל הנכדים אותו סכום). הילדים שלי חסכנים ולכן חוסכים את הכסף. מידי פעם כשרוצים משהו שאנחנו לא מוכנים לממן הם מציעים שיקנו מהכסף שלהם. אם מקובל עלינו הם קונים.
בבוא הזמן יפתחו חשבון בנק והכסף שחסכו יכנס לשם.
מאמינה שכשיהיו לי נכדים ארצה מאוד לדאוג להם כלכלית שיגיעו לגיל מסויים שיהיה להם חסכון אבל זה יהיה כמובן בהסכמה עם ההורים שלהם.
לצפיה ב-'לסיפור שלך,'
לסיפור שלך,
17/04/2018 | 07:24
1
211
זה סימן שלא נולדת לפני מיליון שנה.
בתקופתך, כשהפקידו כסף הואגם צבר כי הריבית היתה משמעותית,
יום הפקדה בבנק לא מניבה כמעט כלום, מה גם שעל הרוחים
אנחנו גם משלמים מיסים. אז לא מוצאת כדאיות בהשקעה כזו.
לשאלתך--אם ארצה להיות מעורבת כלכלית?
אני לא חושבת שזה נכון להיות מעורב כלכלי, אם אוכל אעזור,
ודוקא לא בכסף, אלא בדברים שווי ערך לכסף--אדע שהם נהנים מהדבר,
ויהיה להם למזכרת. 
הנכדה הגדולהשלי קבלה לאפיקומן בפסח האחרון שתוכל ללמוד נהיגה.
וזה על חשבוניננו.אינני מליונרית כדי להשקיע
אבל כל פעם סכום לשיעורי נהיגה זו אופציה נוחה לי ותקנה לה ידע שישמר לשנים.
גם אחרים קבלו שוי ערך בסדרגודל אחר אבל משהו שהוא כדאי.
זו הדרך שלנו לא יודעת אם נכונה או לא --מתאימה לנו.
לצפיה ב-'מבקשת להדגיש משהו,'
מבקשת להדגיש משהו,
17/04/2018 | 08:11
184
להיות מעורבת כלכלית, זה בעיני מושג של אחריות,
לא חושבת שאני רוצה לקחת אחריות כזו,
אני כן חולמת להיות יכולה לתמוך ולעזור, ומקוה שזה יתאפשר,
ואני גם בדרך הזו חושבת שזה עוזר.
לתת כסף בתור סכום--אין אפשרות כשיש כמות של נכדים,
והם בגילאים שונים ולהזהר לא לעשות אפליה.
כשעוזרים--זה כל אחד לפי צרכו וזה אחרת.
ואולי עוד מילה--אבי ז"ל לא נתן לו כסף--אבל קנה מוצרים יקרי ערך,
כל מוצרי החשמל במטבח הם ממנו וזה מעבר לכסף--הרבה זכרון ואהבה.
כך קנה לבנות ולי תכשיטים, ואת הבנים פינק במילוי דברים שרצו, בצבא וכו',
הזכרונות משאירים את נוכחותו ואת הטעם המתוק.
כך גם בעלי שאהב אותו ואני בוחרים לעשות.
לצפיה ב-'נקודה רגישה וכואבת'
נקודה רגישה וכואבת
29/04/2018 | 10:24
97
אני ובעלי התנהלנו לא נכון כלכלית שנים, אני כיתומה מנערות, רציתי לפצות את ילדי על המחסור בסבא וסבתא ולא להחסיר מהם דבר, בעלי שכמעט לא קיבל דבר מהוריו, וסביבנו אחיינים שמקבלים המון מהסבים השניים שלהם בהווה ובעתיד, ומדברים על זה ללא סוף,חופשות, לימודים, חוגים, בגדים ועוד..
והלב שלי נשרף שהילדים שלי לא, מעולם לא נסענו לחו"ל כמשפחה ,מעט חופשות בארץ,  נתתי להם כל שצריך ללימודים, חוגים, שיהיה בטחון עצמי, ופשוט הגעתי לחוסר יכולת לתפקד ולהתקפי חרדה מפני העתיד , הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור והייתי מתנהלת שונה. לא הייתי נותנת לחוסר בהורים ולזה שלילדים שלי אין סבים מפנקים להשפיע עלי, אולי הייתי בוחרת שונה להעניק ביטחון גם לעצמי ולא רק לילדים.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

איריס לרר רשף - מטפלת זוגית
איריס לרר רשף–מטפלת זוגית
אורנה זכאי - יועצת משפחתית
אורנה זכאי
אימון למציאת זוגיות - ויקי שלום
מפסיקים לחפש ומוצאים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ