לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1231112,311 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'יחסים בין ההורים משני הצדדים'
יחסים בין ההורים משני הצדדים
05/01/2018 | 03:27
16
188
איך היחסים בין ההורים שלכם להורים של בן/ת הזוג?
 
האם הם נפגשים בלעדיכם או רק באירועים?
 
האם אתם חוגגים חגים שתי המשפחות ביחד?
לצפיה ב-'יחסים--'
יחסים--
05/01/2018 | 09:29
1
162
זה מנעד רחב ביותר בהגדרת יחסים.
את אמנם צמצמת לשאלות ספציפיות, אבל אגיב קצת במעבר.
 
הורי והוריו כבר אינם בין החיים--אלולא אנחנו התחתנו,(ערים שונות)
לא היו נפגשים ולא היו מכירים--הקשר היה דרכינו.
כן הוזמנו אלה לשמחות של אלה--והשתתפו. 
 
לגבי המחותנים שלנו--אנחנו ביחסים נעימים, משתתפים בכל הארועים 
של המחותנים שלנו וגם להפך, גם מארחים ומתארחים מפעם לפעם כשמגיעים
לעיר בה הם גרים או אנחנו.
אבל זה בהחלט קשר בין ההורים של--להורים של, לא הפכנו לחברים,
ולא מזמינים לארוחות חג, לכל אחד המשפחה והחברה שלו.
אבל מכבדים ונהנים ביחד.
זה בהחלט מספק.
 
לצפיה ב-'כל עוד זה עובד לשני הצדדים- מעולה '
כל עוד זה עובד לשני הצדדים- מעולה
05/01/2018 | 20:13
109
אני לא חושבת שחובה להפוך חברים רק בגלל שקשורים במשפחה. זה בהחלט נפלא אם כן אבל לא חובה.
לצפיה ב-'הם היו באותו החבר'ה כבר שנים רבות'
הם היו באותו החבר'ה כבר שנים רבות
05/01/2018 | 13:22
4
159
הקשר שלנו וההפיכה למשפחה רק חיזק קשר ממש חזק
לצפיה ב-'איזה יופי? אז הכרתם הרבה זמן לפני שהפכתם לזוג?'
איזה יופי? אז הכרתם הרבה זמן לפני שהפכתם לזוג?
05/01/2018 | 20:11
3
44
לצפיה ב-'בטח,הכרנו מילדות (:'
בטח,הכרנו מילדות (:
08/01/2018 | 12:30
2
31
לצפיה ב-'מגניב! מאיזה גיל?'
מגניב! מאיזה גיל?
09/01/2018 | 04:52
1
73
לצפיה ב-'סוף היסודי (: כיתה ח'
סוף היסודי (: כיתה ח
09/01/2018 | 15:37
27
לצפיה ב-'אין קשר.'
אין קשר.
05/01/2018 | 13:53
1
183
לעתים רחוקות נפגשים באירועים (בפעם האחרונה בבת המצווה של הבכורה - אבל קודם הרבה זמן לא), או בחגים כי ככה מסתדר (ליל סדר פעם בכמה שנים, נניח).
כשאמא שלי מרימה טלפון לאחל חג שמח לחמותי, נניח, שני הצדדים מספרים לי על זה כי זה מאורע כל כך יוצא דופן.
יש לציין שהמשפחות גרות הרחק זו מזו.
לצפיה ב-'חח הצחקת אותי לגבי השיחת טלפון כמאורע יוצא דופן'
חח הצחקת אותי לגבי השיחת טלפון כמאורע יוצא דופן
05/01/2018 | 20:14
141
אצלנו בד"כ האמהות מתקשרות אחת לשנייה בחגים. אמא שלי נראה לי תמיד מנסה להיות הראשונה ואז מבשרת לי על זה כאילו צריכה לקבל צל"ש
לצפיה ב-'בין ההורים שלי ושלו תמיד היה קשר חיובי. לא חברים אבל מסתדרים'
בין ההורים שלי ושלו תמיד היה קשר חיובי. לא חברים אבל מסתדרים
08/01/2018 | 10:59
2
131
הם אמנם גרים באותה עיר, אבל בדרך כלל היו נפגשים רק באירועים משפחתיים - ימי הולדת של הבנים שלי, ארוחות לכבוד ימי הולדת של אחד מהם וכדומה. פה ושם באיזה חג (שבועות). בד"כ לא מעבר.
מאז שחמי נפטר לפני 3 שנים המצב השתנה משמעותית. ההורים שלי לקחו תחת חסותם את חמותי, והם לוקחים אותה להרצאות פעם-פעמיים בשבוע, אמא שלי יוצאת איתה לסרט ולארוחה פעם בחודש. אני יודעת מבן זוגי שחמותי מאוד מעריכה את זה, כי באמת שבלי זה היא בקושי הייתה יוצאת מהבית.
אם פעם היינו חוגגים חגים בנפרד (רה"ש עם המשפחה של בן זוגי, פסח עם המשפחה שלי) עכשיו חוגגים הכול יחד, כי תכלס אין לחמותי ולגיסתי לאן ללכת. מאז שחמי נפטר - בעצם עוד כמה שנים קודם לכן, כשכבר היה חולה - אני מארחת את שני הצדדים בראש השנה, ובפסח חמותי וגיסתי מצטרפות למשפחה שלי. 
בקיצור, היחסים ביניהם תמיד היו סבירים אך מאז שחמי נפטר הם הפכו הרבה יותר קרובים.
לצפיה ב-'כל הכבוד להורים שלך, זה לא ברור מאליו!'
כל הכבוד להורים שלך, זה לא ברור מאליו!
09/01/2018 | 04:53
1
33
לצפיה ב-'נכון '
נכון
09/01/2018 | 16:16
22
לצפיה ב-'יש לי שאלת כפירה '
יש לי שאלת כפירה
09/01/2018 | 08:07
3
162
מי קבע שההורים משני הצדדים אמורים בכלל להפגש שלא לומר להיות בקשר?
 
אנחנו בזוגיות רבת שנים, חיים חיים משותפים וההורים משני הצדדים מעולם לא נפגשו, לא שוחחו טלפונית ולא יצרו קשר בשום ערוץ תקשורת (וכפועל יוצא מיותר לציין שאינם בקשר).
 
זה לא שיש לנו התנגדות נחרצת לנושא כלומר, אם הם רוצים להפגש - אז סבבה מבחינתינו, אבל אנחנו לא רואים שום סיבה "להפגיש" ביניהם. זאת אומרת שאם הם היו רוצים להפגש - הם ילדים גדולים ויכולים ליזום מפגש בעצמם. אבל, באופן "מלאכותי" להפגיש ביניהם? מעולם לא ראינו סיבה.
 
אבל, בכל זאת, אני מבינה שכולכם עשיתם זאת, אז מה הסיבה לכך מעבר לזה ש"ככה נהוג"?
 
(אגב, לא התחתנו וגם לא נתחתן, אז זה לא שהם יפגשו בפעם הראשונה בחתונה, למי שתהה, כי זאת פשוט סיטואציה שלא תקרה)
לצפיה ב-'נפגשים כשחוגגים יום הולדת לילד, הדלקת נרות בחנוכה, '
נפגשים כשחוגגים יום הולדת לילד, הדלקת נרות בחנוכה,
09/01/2018 | 08:32
129
יש ארועים משפחתיים. ולפעמים פשוט יותר נוח להזמין את כולם ביחד. בפרט כשאחת (או שתי) המשפחות קטנות.
 
יש גם סוג של מנהג, יפה בעיני, שלא אוהבים להשאיר אנשים לבד בחגים.
ככה שאם ההורים שלי יודעים שלחמותי לא יהיה איפה להיות בראש השנה או בסדר - הם מזמינים אותה אליהם.
לצפיה ב-'מי שכן התחתן, ההורים שלו נפגשו עם ההורים של הצד'
מי שכן התחתן, ההורים שלו נפגשו עם ההורים של הצד
09/01/2018 | 08:56
133
השני לפחות בחתונה. לדעתי זה לא קרה לפני כן אצלנו. ולמי שיש ילדים - ההורים לפעמים נפגשים באירועים של הילדים (כמו בת מצווה, כפי שציינתי), ולפעמים גם באירועים משפחתיים בחגים, כמו ליל הסדר, יוצא שנפגשים (אצלנו זה קרה אולי פעמיים-שלוש).
כך שהקשר בכלל לא של זוגות ההורים, אלא הקשר הוא שההורים הם בני המשפחה של שני בני הזוג, ובאירועים משפחתיים מסוימים לפעמים מזמינים את שני הצדדים. כאמור, אצלנו לפעמים אמא שלי מתקשרת לאחל לחמותי חג שמח, אבל זה כי אמא שלי נחמדה במיוחד, לא כי יש קשר בין הזוגות.
לצפיה ב-'אני ובן זוגי נשואים 17 שנים, היינו יחד 5 וחצי שנים קודם לכן'
אני ובן זוגי נשואים 17 שנים, היינו יחד 5 וחצי שנים קודם לכן
09/01/2018 | 16:15
151
ההורים שלנו נפגשו רק כשעברנו לגור יחד, והם נפגשו בדירה שלנו. אחר כך היה עוד מפגש הכרות אחד או שניים ביניהם שהם יזמו, כדי שלא להגיע לחתונה כזרים גמורים. בכל זאת, הופכים למשפחה...
במהלך השנים הם באמת לא נפגשו בלעדינו. כלומר, המפגשים ביניהם היו בימי הולדת של הילדים - הכי קל להזמין את כולם בבת אחת, בחגים (כשאחד הזוגות הזמין אותנו ואת זוג ההורים הנוסף), ולא מעבר לכך. לא היו ביניהם מפגשים חברתיים בלעדינו. כאמור, זה השתנה כאשר חמי נפטר.
לדעתי אם זוגות ההורים מוצאים שפה משותפת, אז באופן טבעי הם גם יכולים להפוך להיות חברים במהלך השנים, ואני מכירה לא מעט משפחות בהן זה קרה. כשאין ממש שפה משותפת, אז המפגשים מוגבלים לסיטואציות משפחתיות מסוימות, כמו הדוגמאות שהבאתי, וזהו.
לצפיה ב-'כבד בנשמה'
כבד בנשמה
04/01/2018 | 13:56
7
262

החלטתי לפרסם  הודעה זו גם כאן בשינויים קלים כדי להעביר מסר. אתם/ן מוזמנים/ות להגיב ולכתוב מהי דעתכם/ן.

לצערי הרב, כשנפגשים עם המוות (נתקלים בו, ליתר דיוק), מגיעים לתובנות.
ברור לי שלא כל אחד מגיע לאותן התובנות. כל אחד מבין את החיים אחרת. 
יצא לי לשמוע בשבועיים האחרונים לא מעט: צריך לנצל את הזמן שאנו בעולם הזה, צריך ליהנות מהחיים, צריך לערוך רשימה מה רוצים להספיק בחיינו ולסמן וי...

תובנות כאלו ואחרות נשמעו מסביבי וגרמו לי לחשוב לא מעט. עמידה מול קבר טרי (במיוחד כאשר מדובר בקרוב משפחה) תמיד גורמת לי לחשוב.
מה באמת הכי חשוב?

צר לי, בעיני מחשבות כמו "זה הזמן ליהנות מהחיים", חסרות טעם. בעיני אנו לא נמצאים בעולם רק כדי ליהנות. אני מאמינה שיש סיבה לכל דבר. יש סיבה מדוע אנחנו כאן.
עד שאבין מהי הסיבה, מה שהכי חשוב בעיני הם לא הנאות החיים דווקא. חשוב לחבק, לוותר, לשחרר, לקבל, לסלוח (גם לעצמי) ולבקש סליחה, להבין שאנחנו כאן לזמן מוגבל.
לא שווה לכעוס, לא שווה לשמור טינה, אין בכך שום תועלת, באמת. אלו מביאים רק כאבי לב ומחלות.
לא כדאי למהר ולנתק יחסים עם קרובים. אחרי לכתם לא תהיה דרך חזרה גם אם נרצה לתקן.

כלות וחמות יקרות, קחו נשימה. כאשר המוות דופק על הדלת אין דרך חזרה. אם יש סיכוי לנתב את היחסים למקום שקט יותר, מבין יותר, מפייס יותר, לדעתי עדיף.
עדיף להיות הראשונות לשבור את הקרח, להיות הראשונות שמחייכות ומראות את הכוח ואת היופי מבפנים.
לחמותי ולי היו ימים טובים והיו ימים טובים פחות. אני חושבת שמה שהציל את היחסים בינינו הייתה היכולת לבוא האחת לקראת השנייה למרות כל הכאב והמשקעים שכל אחת סחבה.
 
 
 
לחמותי היקרה, אני כואבת את מותך בטרם עת ואת הדרך בה הלכת.
נוחי בשלום על משכבך
 
לצפיה ב-' אוי את מוזמנת לחלוק '
אוי את מוזמנת לחלוק
04/01/2018 | 14:31
95
עוד על חמותך ועל מה שקרה לה, אם את רוצה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם '
משתתפת בצערכם
05/01/2018 | 03:22
26
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם.'
משתתפת בצערכם.
05/01/2018 | 09:19
4
104
לגבי המסר אני חולקת עליך,
נראה לי שזה לא הזמן עבורך לדון בכך.
כשהכל ירגע מציעה לך לפתוח שרשור ויהיה נכון לדון בכך.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
05/01/2018 | 14:25
3
102
איני מתכוונת לדון כאן עלי, עליה או על היחסים בינינו. 
לא עכשו (עדיין טרי וכואב מדי) ולא בהמשך.
מה שכתבתי אלו מחשבות שעברו לי בראש באופן כללי. המסר שלי הוא שנטיית הלב צריכה להיות לכיוון מפייס כי יש מצבים בחיים שאין מהם דרך חזרה גם אם תבוא חרטה.
 
תודה על תגובתך.
 
לצפיה ב-'מבינה אותך היטב,'
מבינה אותך היטב,
05/01/2018 | 15:35
2
135
אני הייתי במצבך בשנת 2013, וכתבתי כאן פוסט,
והשרשור שם נוגע בסוגיה שהעלית.
 
ורק אומר לסיכום--המסר שלך, לא תמיד מתאפשר,
לא תמיד יש עם מי להתפייס, צריך רצון של שני צדדים.
ובכל ריב או ויכוח או שנאה של צד מסוים--צריך לחשוב שלפעמים אין דרך חזרה.
ולא תמיד החיים מובילים סדר עולם,
את יודעת חמותה וחמיה של ביתי לא נהגו בה יפה, והיא נפטרה לפני חודש,
והם ממשיכים לחיות--לפעמים האחריות גם של המבוגר שאין דרך חזרה.
והיא ממש לא סלחה להם. 
 
לצפיה ב-'לא ידעתי'
לא ידעתי
08/01/2018 | 23:59
1
95
יותר משלושה ימים אני מתבוננת במה שכתבת ולא יודעת כיצד לענות.
שום דבר כבר לא חשוב.
איזה כאב...
משתתפת בצערך העמוק ושולחת לך חיבוק .
שלא תדעי עוד צער יקירה.
 
 
לצפיה ב-'תודה על הניחומים,'
תודה על הניחומים,
09/01/2018 | 06:17
78
החיים ממשיכים, 
והנושא שהעלית הוא רלונטי, וראוי לדון בו.
הכאב שלי הוא שלי--ואני רוצה/יכולה/מרגילה עצמי לעשות הפרדה
בין הכאב לבין סוגיות של בחינות מערכות יחסים,
נמשיך לבחון את עצמינו איםה אנחנו יכולים לשפר את עצמינו,
ולבחון גם אחרים במרחב בו אנו נמצאים.
 
ושוב תודה על הניחומים.
 
לצפיה ב-'כלה תרמה כליה לחמותה- סיפור מרגש '
כלה תרמה כליה לחמותה- סיפור מרגש
27/12/2017 | 04:12
2
156
כלה תרמה כליה לחמותה, לאחר שאף אחד מבניה של החמות לא נמצא מתאים לניתוח.
 
 
לדעתי זה ממש מקסים כי זה ניתוח לא פשוט וזה לא ברור מאליו. אין ספק שהיא קיבלה נקודות זכות אצל החמות
לצפיה ב-'וואו, באמת מרשים.'
וואו, באמת מרשים.
27/12/2017 | 09:29
42
לצפיה ב-'כלתי.....'
כלתי.....
03/01/2018 | 20:43
125
תרמה כליה לאחיין שלה לפני כמה שנים.
ההורים שלו והאח שלו לא התאימו.
הערכתי את זה, והייתי עם הנכדות שלי במשך הימים שהיא היתה מאושפזת.
רעיה
לצפיה ב-' פורומים חדשים מחכים לכם '
פורומים חדשים מחכים לכם
24/12/2017 | 13:13
16
 
פורום חדש יעסוק בדיני המס כולל תחום המיסוי הפלילי, בו תקבלו ייעוץ מעו"ד מומחה, לשעבר מנהל תחום במחלקת החקירות של רשות המיסים 
היכנסו עכשיו לפורום דיני מע"מ ומס הכנסה 
 
פורום חדש מרכז ייעוץ משפטי ומענה על שאלות בנושאים של ויזה, דרכון זר, הגירה, אזרחות ואשרת עבודה בחו"ל, בבריטניה וארה"ב בעיקר
היכנסו עכשיו לפורום ויזה ואזרחות בבריטניה וארה"ב
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום משפחות מורכבות '
מחכים לכם בפורום משפחות מורכבות
13/12/2017 | 16:20
40
 
הורות וזוגיות בפרק ב', חיבור בין משפחות, יחסים עם הגרוש/ה, הורים חורגים...
על כל הנושאים האלו תוכלו להתייעץ, לשתף ולדון בפורום משפחות מורכבות
היכנסו עכשיו
לצפיה ב-'ימי חנוכה'
ימי חנוכה
11/12/2017 | 05:35
16
221
מכירה הרבה משפחות שמציינות וחוגגות את חנוכה אבל גם מכירה כמה וכמה משפחות שמבחינתן חנוכה לא נחשב כחג משמעותי ולכן אולי מציינים באכילת סופגניה סתם כי זה טעים וזהו.
 
איך אתם? האם אתם חוגגים את חג החנוכה? האם יש לכם מסורת משפחתית לחגיגת החג?
 
מוזמנים לצרף מתכונים אהובים ללביבות וסופגניות
לצפיה ב-'אנחנו מאד אוהבים את החג.'
אנחנו מאד אוהבים את החג.
11/12/2017 | 17:20
1
212
בכל יום מדליקים נרות. עם הסבים, דודים, חברים...
 
אין מסורת מיוחדת - נפגשים, מדליקים נרות, שרים שירים, ואוכלים.
בעיקר לביבות. הסופגניות נחמדות בתור אטרקציה פעם אחת שכולם מתפעלים מאיזה סופגניות מיוחדות ממציאים לנו, אבל זהו, גם הילדים לא מסוגלים לאכול יותר מחצי סופגניה. אבל לביבות? זוללים כל יום. עם הרבה מלח ופלפל. 
 
כשהייתי ילדה, היינו משחקים משחקי סביבון על כסף (על עשר אגורות... זה לא שעשינו מליונים מזה). אבל לא הצלחנו להעביר את ההנאה הזאת לדור הבא.
לצפיה ב-'וואו, כל יום? סחתיין!'
וואו, כל יום? סחתיין!
12/12/2017 | 05:16
47
לצפיה ב-'נוהגים להדליק נר ראשון ואחרון בבית'
נוהגים להדליק נר ראשון ואחרון בבית
12/12/2017 | 14:15
1
185
אין ילדים קטנים בבית, והבחור בן ה- 24 לא מייחס לכך חשיבות רבה, אבל מוכן לעשות טובה ל"זקנים".
 
מסורת נוספת היא הדלקת נרות עם משפחת אמי, לציון יום הולדתה של סבתי ז"ל. אחות אחת גרה בקנדה, השניה בירושלים ואמי ואחי גרים בערבה. השנה האחות מקנדה הגיעה לביקור, ובפעם הראשונה מזה שנים רבות, שלוש האחיות ידליקו יחד נרות ויציינו את יום ההולדת של אמן.
 
מרגש.
לצפיה ב-'וואו איזה מרגש'
וואו איזה מרגש
13/12/2017 | 10:03
27
לצפיה ב-'אז מה בתכנון אצלנו'
אז מה בתכנון אצלנו
13/12/2017 | 11:30
1
151
אצלנו מדליקים נרות כל יום, יש ילדים קטנים ורוצים להעביר להם את המסורת שהיתה לנו בבית (אצל שנינו הדליקו).
מארחת פעמיים משפחה וחברים. יש לנו חברים שאנחנו נפגשים איתם כל שנה בבית אחר וכל פעם מישהו אחר מארח. השנה הגיע תורנו.
מתארחת פעם אחת אצל חברה 
בשאר הפעמים נעשה בבית רק עם הילדים. 
במשפחה של האיש כרגע אין תכנון מתעסקים בעיקר בבעיות הבריאותיות של ההורים וזה לא פשוט בכלל.
אוהבת את חנוכה מאוד, לביבות וסופגניות במיוחד .
עוד לא מצאתי את המתכון לסופגניות ביתיות שהיו לטעמי. גם  ללביבות אפויות מסוגים שונים לא התחברתי
מה שאני כן מכינה כל שנה זה לביבות תפוחי אדמה מטוגנות ובן דוד של הספינג' שתואם את העדה שלנו.
לצפיה ב-'סופגניות כמו בחנות'
סופגניות כמו בחנות
16/12/2017 | 12:29
146
מצאתי מתכון נפלא לסופגניות פשוט מדהימות בטעמן.
הכנתי, אז ההמלצה היא מפה ראשון
 
1 ק”ג קמח שמרים
1/4 1 כוסות חלב פושר (אני משתמשת בחלב סויה)
1/2 כוס סוכר 
3 ביצים 
100 גרם חמאה, רכה
2 כפות ברנדי
קליפה מגוררת מ-1/2לימון
 
לטיגון:  שמן עמוק
לקישוט:  אבקת סוכר
 למילוי:  ריבת תות
 
בקערת מיקסר עם וו לישה שמים כחצי מכמות הקמח, מוסיפים חלב, סוכר, ביצים, חמאה, ברנדי וקליפת לימון ומעבדים דקה לקבלת תערובת אחידה ונוזלית. 
מוסיפים בהדרגה את יתרת הקמח תוך כדי עיבוד במהירות נמוכה. 
מגבירים את מהירות המיקסר לבינונית וממשיכים לעבד 5 דקות נוספות, עד לקבלת בצק חלק ומבריק. 
מכסים את פני הקערה בניילון נצמד ומתפיחים עד להכפלת הנפח.

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח מעט מאוד, ומגלגלים ממנו 30 כדורים בגודל ביצה (מחלקים ל-30 בקלות ככה: מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים, פחות או יותר. מגלגלים כל חלק ל“נקניק” ארוך וחוצים לשני חצאים. מחלקים כל חצי לפי העין ל-5 חלקים). 
 
אני רידדתי את הבצק לעלה בעובי של כ 2.5 סמ' וקרצתי עיגולי בכוס בינונית.

מניחים על נייר אפייה משומן או על ריבועי נייר אפייה חתוכים. 
מכסים בניילון נצמד משומן, למניעת התייבשות (הצד המשומן מכסה את הבצק). 
מניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח.
מטגנים, מקשטים באבקת סוכר וממלאים בריבה.

בסיר רחב מחממים שמן לטיגון עמוק (160 מעלות אם יש מדחום). 
מטגנים את הסופגניות (5-4 בכל פעם), בערך 2 דקות מכל צד, להשחמה. 
אם נעזרים בריבועי נייר אפייה - מכניסים את כדורי הבצק יחד עם נייר האפייה לתוך השמן. 
מוציאים את הסופגניות לנייר סופג. מפזרים אבקת סוכר בנדיבות. מזריקים פנימה ריבה ומגישים.
לצפיה ב-'היום נר אחרון של חנוכה,'
היום נר אחרון של חנוכה,
19/12/2017 | 10:00
8
258
זה היום שתמיד הזמנו את כל הילדים על משפחותיהם,
ואת אחותי--למסיבת חנוכה גדולה. גם כי יש לנכד ולאחותי יום הולדת.
השנה, בגלל האסון שפקד אותנו, לא היתה לי סבלנות להכין כלום,
ולא שנהיה כולנו יחד. (היינו שבעה ימים יחד)
אבל רצינו לחלק דמי חנוכה ולפגוש את הנכדים--אז אנחנו נסענו לחלק מהילדים,
וחלקם הגיעו אלינו בבודדת. 
מסתבר שיש לזה גם החן שלו, שאנחנו פנויים לכל אחד בנפרד.
 
לצפיה ב-' צר לי כל כך לקרוא את הודעתך וברור לי שאין מילים '
צר לי כל כך לקרוא את הודעתך וברור לי שאין מילים
20/12/2017 | 19:06
1
140
שיוכלו לנחם על אובדן כזה. מאחלת לך שתצליחי להתנחם באהובים ואוהבים שלצידך.
לצפיה ב-'תודה על הניחומים והחיבוק.'
תודה על הניחומים והחיבוק.
21/12/2017 | 10:02
37
לצפיה ב-''
21/12/2017 | 03:37
1
126
אין מילים. שלא תדעו עוד צער.
וזיכרי שאנחנו פה בשבילך
לצפיה ב-'תודה על דבריך,'
תודה על דבריך,
21/12/2017 | 10:01
117
זוכרת. ונעים לזכור זאת.
לצפיה ב-'MAYKAL יקרה'
MAYKAL יקרה
24/12/2017 | 11:01
1
112
את אישה מיוחדת ולא פעם נכנסתי לפורומים כאן ועוד בימי פעילותו של הפורום בנות ללא אם, לקרוא את שכתבת, ואני רואה עכשיו את שכתבת ורוצה להביע את צערי , ולשלוח חיבוק מחזק.
מקווה שתדעי לשאוב כוחות כמי שנותנת הרבה כוחות לאחרים.
לצפיה ב-'תודה על המילים החמות והניחומים.'
תודה על המילים החמות והניחומים.
25/12/2017 | 07:00
22
לצפיה ב-' Mykal, סליחה על התגובה המאוחרת'
Mykal, סליחה על התגובה המאוחרת
28/12/2017 | 21:55
1
79
כל כך עצוב לי לשמוע.
 
משתתפת בצערך ושולחת לך תנחומים.
כואב הלב.
 
תהיי חזקה
לצפיה ב-'תודה על הניחומים.'
תודה על הניחומים.
29/12/2017 | 12:26
67
הכל בסדר --אין כאן מאוחר. התיחסות תמיד מתקבלת בטוב.
לצפיה ב-'אמנם החג תם ונשלם, אך זה חג מהפנט'
אמנם החג תם ונשלם, אך זה חג מהפנט
24/12/2017 | 11:04
105
יש בו המון טוב, אור, דמי חנוכה, ביחד,  המסורת מחברת בחג זה במיוחד.
לצפיה ב-' פורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר נפתח מחדש '
פורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר נפתח מחדש
28/11/2017 | 11:41
8
 
 
 זקוקים לתשובות מקצועיות על ההריון והעובר

פרופ' יוסי שלו מייעץ לכם בנושאי אולטרסאונד בהריון, בדיקות מי שפיר, בדיקות סיסי שליה ועוד
בפורום אולטרסאונד נשים- מי שפיר שנפתח מחדש
היכנסו לשאול אותו שאלות
 
 

המשך גלישה נעימה

לצפיה ב-'רובנו נשואות או תפוסות- אבל נניח והייתן רווקות (או רווקים)'
רובנו נשואות או תפוסות- אבל נניח והייתן רווקות (או רווקים)
26/11/2017 | 03:58
6
444
האם הייתן זורמות לצאת עם בחור שאמא שלו היא המשדכת או שזה טרן אוף כי זה מראה שהאמא אולי מעורבת מאוד בחיים של בנה?
לצפיה ב-'לא רואה בזה משהו רע, אמא היא לא השטן'
לא רואה בזה משהו רע, אמא היא לא השטן
26/11/2017 | 07:41
69
לצפיה ב-'תלוי מי, ואיך היא עושה את זה'
תלוי מי, ואיך היא עושה את זה
26/11/2017 | 08:11
172
מישהי שמכירה אותי והשידוך הוא על סמך ההיכרות (ולא סתם אחת מתור בקופת חולים שאומרת ״את רווקה? כי הבן שלי ממש מוצלח״), ועושה את זה בעדינות ולא בלחץ - נראה לי יכול לעבוד.
 
 
לצפיה ב-'הרבה מההתיחסות '
הרבה מההתיחסות
26/11/2017 | 08:15
192
תהיה מהדרך שהדברים נעשים--
מישהיא שהיא עם טאקט ונעימה, ותאמר למה היא חושבת שמתאים.
יש בזה אפילו יתרון--שהיא רואה בבחוה/בבחור מישהיא/מישהוא שהיא רוצה בקרבתם.
אולי זה יכול להזין מערכת יחסים טובה בעתיד.
לא חושבת שבכל התנהלות צריך לחפש שלילי.
לצפיה ב-'אני משערת שזה כבר לא יצא לי'
אני משערת שזה כבר לא יצא לי
26/11/2017 | 20:32
1
168
אבל מה זה משנה מי השדכן כל עוד הבחור נחמד, חתיך ועם ראש פתוח?
לצפיה ב-'נכון. הרי הם בסופו מחליטים אם להמשיך...'
נכון. הרי הם בסופו מחליטים אם להמשיך...
28/11/2017 | 06:20
37
לצפיה ב-'לא רלוונטי עבורי אבל מה זה משנה מי השדכן'
לא רלוונטי עבורי אבל מה זה משנה מי השדכן
28/11/2017 | 07:36
153
דווקא אם אמא של מישהו היתה משדכת לי את בנה סימן שהיא רואה בי כלה פוטנציאלית ורואה בי כמישהי שמתאימה לבן שלה. 
 
לצפיה ב-'פרצופים והערות שליליות'
פרצופים והערות שליליות
25/11/2017 | 05:30
8
452
אני חברה בקבוצה בפייסבוק שכולנו בעלי מכנה משותף מסוים. אחת מהן העלתה דילמה שלא קשורה לנושא הקבוצה והיא:
 
הם נוסעים מידי שבוע לחמה וחמותה ושני אלה כל הזמן עושים לה פרצופים ומעירים הערות שליליות. בעלה כן מעיר להם על זה ואפילו כמה פעמים עזב יחד איתה בכעס כי נשבר לו. מצד אחד- חשוב לה ולו הקשר איתם במיוחד שיש ילד קטן והם רוצים שיהיה להם קשר טוב איתו.
מצד שני- כמה אפשר לספוג ולספוג?
 
מה עושים במצב כזה?
שיחות ואיומים לא עזרו.
לצפיה ב-'טוב, זה פחות או יותר נשמע כמו "אישה סיפרה שיש לה חמות".'
טוב, זה פחות או יותר נשמע כמו "אישה סיפרה שיש לה חמות".
25/11/2017 | 07:59
4
277
החלק היחיד שקצת שונה מהסיפור הרגיל הוא העניין שגם החם מעורב - בדרך כלל זו רק החמות שעושה פרצופים וכו'. מעניין מה גורם לו להיות מעורב גם.
לצפיה ב-'אני מקווה שאת מתלוצצת. יש הרבה חמיות שלא מפרצפות ומעירות'
אני מקווה שאת מתלוצצת. יש הרבה חמיות שלא מפרצפות ומעירות
25/11/2017 | 11:25
3
232
נתקלתי במשפחות רבות, כלות וחמיות, שאין פרצופים והערות מגעילות.
 
גם כאלה שלא מאד מסתדרים, שומרים על יחסים מנומסים בזמן מפגשים.
לצפיה ב-'ברור שלא בכל משפחה זה המצב. הכוונה הייתה '
ברור שלא בכל משפחה זה המצב. הכוונה הייתה
25/11/2017 | 11:33
2
210
שזה ממש לא עניין נדיר, ופחות או יותר הבסיס לקיומם של פורומים כמו זה...
לצפיה ב-'ממש לא מסכימה איתך'
ממש לא מסכימה איתך
28/11/2017 | 07:27
1
121
מכירה הרבה זוגות שיש יחסים מעולים בין ההורים של הצד השני לבן הזוג.
זה נכון, יש גם הרבה כאלה שיש להם בעיות אבל בשביל טנגו צריך שניים.
 
לצפיה ב-'לא ברור לי על מה בדיוק את חולקת.'
לא ברור לי על מה בדיוק את חולקת.
28/11/2017 | 08:06
36
לצפיה ב-'הייתי מורידה מינון ביקורים. שהבעל יילך לשם עם הילד.'
הייתי מורידה מינון ביקורים. שהבעל יילך לשם עם הילד.
25/11/2017 | 11:23
186
לא בערב שבת. 
 
בלי שיחות ובלי איומים.
״אגיע מחר אחר הצהריים עם הילד. לא, רותי לא תגיע. אתם באמת שואלים למה?״.
 
אני לא רואה איך יכול להיות קשר טוב כשהילד רואה שסבא וסבתא מעליבים את אמא. אבל אני מבינה שאפשר לתת לזה צ׳אנס.
 
אם במהלך הביקור ההורים יעבירו ביקור על האישה שלא נוכחת - לדעתי בעל הגון צריך או ללכת משם או להגיד לילד ״סבא וסבתא מבוגרים ולא מאד הגיוניים. תסלח להם על השטויות הלא יפות שהם אומרים״.
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
25/11/2017 | 17:54
173
1)זה מי שהם? כך מתנהגיםלכולם? הבן יכול להעיד ולומר.
2)היא וגם הבן באמת לא יודעים למה הפרצופים שלהם?
   אם הם לא יודעים--אז יתכבד הבן, ילך לשם בעצמו ויברר,
   ינסו לתקן אם פגעו, ואם זה סתם כי.... (לא משנה) שיתרחקו.
3)מצטטת ממה שכתוב: "חשוב לה ולו הקשר איתם במיוחד שיש ילד קטן והם רוצים     שיהיה להם קשר טוב איתו." 
 האקסיומה שחשוב שלילד יהיה קשר טוב עם הסבא/סבתא לא נכונה בעיני,
לא עם כל סבא/סבתא חשוב הקשר, אם הם "ירעילו" את הילד נגד ההורים או אפילו רק נגדה, זה צורך כ"כ גדול.
צריך להבין שאם הם לא רצויים ממילא גם לילד לא יהיה טוב שם.
לומדים לותר ולשחרר.
 
אני במקומה, הייתי לא הולכת לשם, לא מאפשרת שהילד ילך לשם, 
בטח לא בשלב שהוא תינוק ופעוט שתלוי בה.
הבעל/הבן שלהם שיחליט לבד, שלא תדבר נגדם, שלא תילחם בו
לא ללכת, תיהפך לאדישה, ביום שהיא תהיה רגועה "תקנה" הרבה שקט.
ואם ירצו לשנות שיתנצלו ושלא תותר כ"כ מהר. אז ידעו להעריך.
רגיעה ושלוה נכונים תמיד.
 
לצפיה ב-'אם שיחות לא עוזרות פשוט מגיעים פחות'
אם שיחות לא עוזרות פשוט מגיעים פחות
28/11/2017 | 07:31
122
אז הם יבינו לבד שלא יכולים להמשיך להתנהג אליהם ככה.
כמו עם ילדים, רק במעשים הם כנראה יבינו. שיראו לצד השני שהם לא מוכנים שימשיכו להתנהג ככה.
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר '
מחכים לכם בפורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר
22/11/2017 | 16:26
12
 
 
זקוקים לתשובות מקצועיות על ההריון והעובר
פרופ' יוסי שלו מייעץ לכם בנושאי אולטרסאונד בהריון, בדיקות מי שפיר, בדיקות סיסי שליה ועוד.
היכנסו עכשיו לפורום אולטרסאונד נשים- מי שפיר המחודש
 
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'קשר בין סבים/ות והנכדים'
קשר בין סבים/ות והנכדים
16/11/2017 | 16:46
6
344
האם אתם מקפידים לשמור על קשר יציב בין הסבים/ות לבין הילדים שלכם?
במה זה מתבטא? האם גם הסבים/ות יוזמים קשר?
 
הכוונה היא לדוגמא לשוחח איתם בטלפון, לבוא לבקר וכו'.
לצפיה ב-'כן, לרוב אנחנו נמצאים'
כן, לרוב אנחנו נמצאים
16/11/2017 | 17:54
230
2 מתוך 3 סופ"שים אצל החמים, והשלישי אצל ההורים שלי, ובשני סופי השבוע בהם אנחנו לא נמצאים אצל ההורים שלי אנחנו מדברים איתם בסקייפ.
כשיש אירועים מיוחדים (נניח יום הולדת למישהו) ההורים יזמינו אותנו במיוחד באותו סוף שבוע - ואז אולי הסדר של השבועות משתנה קצת. לעתים רחוקות מתקשרים גם באמצע השבוע.
לצפיה ב-'אמא שלי טיפלה בילדים שלי כשהיו תינוקות'
אמא שלי טיפלה בילדים שלי כשהיו תינוקות
17/11/2017 | 06:35
227
והמשיכה להיות מאוד יוזמת, פעילה ונוכחת בחייהם עד היום כשהם מתבגרים. היא היתה עושה להם ימי טיול ומזמינה אליה וגם היום הם הולכים לישון אצלה ובקשר מצויין.
חמי וחמותי לעומת זאת כל השנים הצהירו כמה חשוב להם הקשר אבל לא באמת עשו כלום... אם אני לא יזמתי משהו אז לא היה קורה כלום. ככה זה גם היום והקשר של הנכדים איתם זה רק דרכי, אני אפילו לא בטוחה אם יש לחמים שלי את מספרי הטלפון של הילדים שלי... (אני כן שמתי להם בטלפונים את סבא וסבתא...).
בעבר כמובן הייתי יוזמת יותר, היום עייפתי... בעלי לפעמים מתעורר ויוזם משהו איתם, אבל זה די נדיר.
לצפיה ב-'בהחלט, הקפדנו לא להפיל עליהם את הטיפול היומיומי, אבל בהחלט'
בהחלט, הקפדנו לא להפיל עליהם את הטיפול היומיומי, אבל בהחלט
17/11/2017 | 08:05
210
דאגנו להפגש איתם כל סוף שבוע ואם הם רצו אז להביא אליהם את הילדים גם באמצע השבוע אחר הצהריים.
 
כיום הילדים גדולים הקשר הוא חם,חזק ומתנהל בלי שאנחנו ננהל אותו (:
הכי טבעי שיש
 
לצפיה ב-'תשובה מהצד של סבתא (וסבא)....'
תשובה מהצד של סבתא (וסבא)....
18/11/2017 | 19:28
224
הנכדות (הבנות של הבן) כבר די גדולות, אז הקשר בעיקר בווטסאפ, פחות שמרטפות (רק אם ההורים נוסעים לאן שהוא).
הנכדים  אצל הבת, יחסית קטנים. אני נוסעת להוציא אותם מהצהרונים בערך כל שבועיים, תלוי בעומס אצל הבת.
כל שבועיים נוסעים אליהם (וגם המחותנים מגיעים) בשבת.
לדעתי הקשר הדוק וכמובן שמדברים גם בטלפון.
רעיה
לצפיה ב-'ואצלנו'
ואצלנו
18/11/2017 | 20:52
178
אנחנו גרים קרוב להורים של האיש.
מערכת היחסים משתנה אצלנו בהתאם לגיל.
היום כשהילדים גדלו הבת נמצאת שם בין פעם לפעמיים בשבוע בצהריים, לחיזוק הקשר איתם בעיקר כי היא כבר עצמאית ויכולה לבוא הביתה. אני דואגת שכן כי היא פחות יוזמת ללכת אליהם. את הבן שעדיין לא עצמאי אנחנו לוקחים פעם פעמיים בשבוע לביקור. מידי פעם יש ארוחות שבת ונפגשים כולם (הם כבר לא מארחים). 
קשר טלפוני יש כל יום בערב. הם מתקשרים/אנחנו ומדברים עם הנכדים שמספרים להם מה עבר עליהם. שיחות מעולות לשני הצדדים. חמי כל פעם מהלל את הבן והשיחות המדהימות שהם משוחחים.
לצפיה ב-'אולי משהו שראיתי'
אולי משהו שראיתי
21/11/2017 | 16:07
180
ואביא אותו כמסקנה,
1)כן סבא וסבתא הם הבונים את הקשר.
2)אין מתכון לבנית הקשר כל אדם יכול לבנות את הקשר
   לפי אופיו, יכולותיו. והכרות עם הנכדים.
3)אין קשר בטיב הקשר, בין מרחקים של מגורים, לאם גרים קרוב יותר.
4)אני מאמינה שאם סבא וסבתא אוהבים באמת הנכדים מרגישים.
 
רק אוסיף סיפור מהשבוע האחרון--
אחד מבני החליט לתרום ספריה והקדיש אוותה להורי,  וכתב עליהם מילים חמות
את אימי לא הכיר, אבל שמע עליה מאבי. הורי גרו במרחק של שעה וחצי נסיעה מאיתנו.אבל הקשר היה חזק.
חמי וחמותי גרו במרחק 20 דקות נסיעה מאיתנו והם אינם מוזכרים בכלל.
אהבה גומעת מרחקים. ואת הקשר המבוגרים בונים.
לצפיה ב-'שלום פורום יקר, התייעצות נחמדה :)'
שלום פורום יקר, התייעצות נחמדה :)
26/10/2017 | 23:05
10
739

אני החמות. היא הכלה.
אנחנו ביחסים טובים, אבל לאחרונה פה ושם קצת מתחים, מאז שהנכד נולד.
ועדיין - מדברות על זה, משתדלות, וגם מסתדרות היטב.

אני רוצה לקנות לה ולבן שלי איזה ספל, שהוא מוצר פרסום חמוד שנחשפתי אליו, שיעמוד להם על השולחן בעבודה ויגרום להם לחייך. מחפשת כאן רעיון לכתובת, ואפשר גם תמונה.

כדי להבהיר, לבן אכתוב משהו כמו: למנהל הכי חתיך בעולם, מאמא. - הוא מנהל בכיר, וזה יצחיק אותו וגם את כל מי שייכנס אליו. 

היא עובדת סוציאלית, ועובדת במעון נערות, והן נכנסות לשבת מולה.  חבר הציע לי איזו תמונה של חמות מתה , אבל זה מוגזם ולא מתאים לקהל שלה שם... יש רעיונות? אשמח.

אפשר ואפילו רצוי איזו קריצה למתח...משהו מעודן, שיכול "לעבור" גם את הבנות.
תודה.
נ.ב. מוסיפה בעריכה: יכולה להדפיס לה תמונה של הנכד. זה בטוח יחייך אותה. ובכל זאת, אשמח לרעיונות. אני אוהבת הומור, וכאן הוא צריך להיות מעודן. 
לצפיה ב-'נשמע לי כמו דרך בטוחה להרוס עוד קצת את היחסים'
נשמע לי כמו דרך בטוחה להרוס עוד קצת את היחסים
27/10/2017 | 02:12
1
409
למשל: 
נניח שהבן או הכלה לא יאהבו את הספל, האם תיפגעי אם הוא יאופסן בארון?
ספל עם כותרת "למנהל הכי חתיך בעולם, מאמא" יכול להביך את הבן שלך
אם הוא מנהל בכיר זה יכול להציג אותו בצורה ילדותית בעיניו לעיני הכפופים לו או סתם להביך אותו
וזה יכול להיות לא נעים לכלה - את צריכה לכתוב שהבן חתיך? את אמא שלו. לא החברה שלו. לא הכלה שלו. זה ממש לא מתאים לפי דעתי להיכתב.
 
אם את יודעת שכלתך תחייך עם תמונה של הנכד, מדוע לא לתת לה תמונה כזו?
אם את אוהבת הומור אולי תלכי למופע הומוריסטי שיהנה אותך.
ואם את רוצה לקנות להם מוצר כלשהו שיהיה מוצב קבוע בבית 
אולי תציעי לכלתך שתלכו ביחד לבחור משהו שיקלע לטעמה?
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
28/10/2017 | 10:59
80
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
27/10/2017 | 08:54
262
דוקא מפני שהיחסים לא לגמרי חלקים,
יש הבדל בין מתנה לבין הומור וקריצה שיכולים להיות בע"פ,
פנים מול פנים כשיש קריצה פיזית בנוסף לאמירה.
אני הייתי מחפשת דוקא אמירות בעלות כונה רצינית.
בהבעת הערכה, בהבעת תודה על מי שהם,
 
בעיני למקום עבודה אמור להיות משהו שיש בו הדרת כבוד עם קרבה.
ואפילו הייתי מגדילה לעשות,ועושה לשניהם ספל אחיד,
רצית תמונה של הנכד,
אז תכתבי כמה את שמחה בו ומודה להם על הזכות להיות סבתא לנכד כזה.
 
 
לצפיה ב-'לדעתי זוג ספלים רק עם תמונה של הנכד עדיף'
לדעתי זוג ספלים רק עם תמונה של הנכד עדיף
27/10/2017 | 11:19
236
אם ממש חשוב לך כיתוב, פשוט תרשמי "באהבה" או "מזל טוב".
 
בלי בדיחות, בלי להציע מה לעשות איתם.
בלי להכנס לטריטוריה.
אם זה לא יפה בעינהם, שלא ישתמשו.
 
ו.. קחי בחשבון שספלים זה דבר שביר.
בתור אחת כישרונית שתמיד עפים לה דברים מהידיים, לא הייתי נוגעת במתנה מזכוכית שצפוייה להגיע עם מטען רגשי אשמה.
דרך אגב, בעבודה אני שותה רק מספל מתכת עם מכסה, בגלל מה  ציינתי למעלה.
לצפיה ב-'יש אירוע מיוחד?'
יש אירוע מיוחד?
27/10/2017 | 11:58
184
כי אם כן, את יכולה לכוון אליו
איור של בלון ליום הולדת,
איור של גביע לזכיה בפרס,
וכיו"ב.
 
ובכל מקרה, אם את מבקשת לקנות משהו שיהיה במשרד שלהם, חשוף לכל מי שנכנס, את  חייבת לשמור על כבודם ולא להביך אותם.
מה גם שבהחלט עלול להיווצר מצב בו הם עצמם יסתירו את המתנה, אם תהיה "קורצת" מידי וכך, כל כוונתך תצא מופסדת.
 
ומאחר וביקשת להתייעץ, אני הייתי מכינה ברכה קטנה וחמודה ושולחת להם.
ככה, בקטנה, כמה מילים חמות שיגידו כמה את אוהבת ומעריכה אותם.
בלי קריצות.
נדמה לי שיהיה הרבה יותר מרגש מספל ממותג ו"קרוץ"
לצפיה ב-'כתבת שזה ״מוצר פרסום״. אם זה כך - אז אל.'
כתבת שזה ״מוצר פרסום״. אם זה כך - אז אל.
27/10/2017 | 16:01
254
בעיני, אין דבר כזה ״מוצר פרסום חמוד״.
מוצרי פרסום זה דברים מרגיזים.
 
אני בעד לתת ספלים יפים. בטוב טעם. לא פרסומת ולא הומור.
 
 
למרבה הצער, לא בטוחה שתמונה של הנכד תחייך אותה. בדרך כלל, מי שמכין מתנות עם תמונות של הנכדים אלה ההורים. יש חשש שאם את תכיני ספל שכזה, זה דווקא ייתפס כנסיון שלך להיכנס לטריטוריה שלה. 
בכל אופן - זה מה שאני מרגישה. לא יודעת אם כולן מסכימות איתי לגבי זה.
לצפיה ב-'הכי הרבה תמונה משפחתית או תמונה של הנכד'
הכי הרבה תמונה משפחתית או תמונה של הנכד
28/10/2017 | 05:02
187
לא הייתי נכנסת לפינות כאלה.
לצפיה ב-'מאוד לא הייתי רוצה לקבל ספל כזה מחמותי '
מאוד לא הייתי רוצה לקבל ספל כזה מחמותי
28/10/2017 | 10:57
262
בכלל, כשמביאים לי דברים שאמורים לעמוד אצלי בבית או במשרד, זה מאוד מעצבן אותי. ולגבי מה שצריך להיות כתוב על הספל, זו בכלל מלכודת ופתח לצרות. לא הייתי רוצה שיביאו לי ספל שכתוב עליו "המנהלת הכי חתיכה בעולם " ובחיים לא ראיתי מנהל שיש אצלו משהו כזה על השולחן.
גם התמונה של הילד לא מתאימה אלא למי שזה טעמה ובחירתה לחשוף את ילדיה לקהל הרחב. למשל, אצלי על השלחן אין אף תמונת משפחה או ילדים כי בעיני זה משהו אישי, כך שזה באמת תלוי באופי של בן אדם. והמחשבה שכל מיני נערות זרות יראו את הילדים שלי ממש לא נראית לי.
סליחה, אבל אם היחסים ממילא לא קלים, הייתי חושבת על משהו אחר להביא, משהו פחות משתלט, אפילו סתם שני ספלים שלא כתוב עליהם כלום לשימוש רגיל בבית ולא לתצוגה.
לצפיה ב-'למה דןןקא בעבודה ןלא בבית?'
למה דןןקא בעבודה ןלא בבית?
30/10/2017 | 19:14
1
58
לצפיה ב-'איך שאת מחפשת להתנגח עם כלתך'
איך שאת מחפשת להתנגח עם כלתך
31/10/2017 | 11:53
286
תני לזוג לחיות את חייו בשלום.
 
רוצה לתת מתנה תני להם כסף ואל תעשי צחוק מעצמך ומהם.
 
את מה שנקרה חמה כלבתא.
לצפיה ב-'בעיה עם גיסתי'
בעיה עם גיסתי
22/10/2017 | 16:59
32
652
מקווה שזה מתאים לפורום, לא הצלחתי לחשוב על פורום אחר שיתן לי מענה לבעיה...
אחות של בעלי היא באמת בן אדם מקסים שאני מאוד אוהבת, יש לה 4 ילדים ולי יש 4 ילדים והם מאוד קשורים אחד לשני...
אנחנו נפגשים אחת לשבועיים לארוחת שישי אצל חמותי וסה"כ היחסים נהדרים והכל ממש בסדר...
הבעיה מתחילה בבן הגדול שלה, שהוא בן 11 , ילד מחונן וחכם בצורה בלתי רגילה, אבל עם קשיים רגשיים...
וכשכל הנכדים הפגשים אצל חמותי, כולם מסתדרים כל כך יפה, חוץ מהבכור שלה שלא מוצא את עצמו, לא מתחבר למשחקים של השאר, למרות שהם לא קטנים ממנו בהרבה, תמיד מציק להם ורב איתם...
הבן הבכור שלי , בן 7 , מאוד מחובר לאח השני של המחונן ובמפגשים הם משחקים המון יחד וזה גורם לבכור השני לקנא ולהציק להם, כתוצאה מזה נוצרים עימותים בין הבכור שלי לבכור שלה (להזכירכן בן 11 שלה ובן 7 שלי) ואיכשהו ץמיד העימות נגמר בזה שהבכור שלה רץ הצידה, בוכה את נפשו (רוב הפעמים בלי סיבה ממשית בכלל) וגורם לכולם לרוץ אחריו, לבקש סליחה כל הזמן ולהתחנן אליו שיחזור להיות עם כולם..
אני עד עכשיו לא ממש שמתי לב לזה, ובכל פעם שהיה עימות ישר ניגשתי, ביררתי מה היה, כעסתי על הבן שלי וגם הענשתי כשהיה צריך. אבל בזמן האחרון פתאום נפל לי האסימון שבכל פעם שיש עימות בין הילדים, לא גיסי ולא גיסתי כועסים על הילד שלהם ולא מעמידים במקומו אלא רק מלטפים ומדברים בטון מרחם ואמפטי וישר כל תשומת הלב אליו וכולם מרחמים עליו וכל האש מופנית לבן שלי, כאילו הוא תמיד האשם והלא בסדר...
בביקור האחרון זה קרה שוב (פעמיים!!) עד שכבר לא יכלתי לראות את זה, קמתי, ארזתי את הילדים ויצאתי משם בסערה.
רק לדוגמא בביקור האחרון - הבן שלי תוך כדי משחק נתן לו מכה קטנה "ידידותית" מבחינתו, (לא ש\ה הופך את זה לבסדר והסברתי לו) אבל השני בתגובה תפס אותו, בעט לו בכל הגוף ובביצים, וכשהבן שלי סיפר את זה בדמעות לחמותי אז היא שואלת אותו "ולמה הוא עשה את זה ?" כאילו חייבת להיטות סיבה לזה שהתעצבן ולא להיפך...
אני מאוד מתוסכלת מהמצב, למרות שבעלי לצידי ולא יודעת מה אעשה בביקור הבא... כי זה תמיד קורה. מה הייתם עושים ?
תודה מראש לעונים
לצפיה ב-'לפי דעתי, הכל יפתר אם ימצא עיסוק מתאים לילד הגדול'
לפי דעתי, הכל יפתר אם ימצא עיסוק מתאים לילד הגדול
22/10/2017 | 17:10
1
313
זה נשמע שהוא לא מתחבר לכל הסיטואציה, ומספיקה מכה "קטנה וידידותית" כדי להוציא אותו מהכלים לחלוטין, וכנראה שההורים שלו מודעים למצב ודי אובדי עצות, ולכן גם נוטים יותר לרחם עליו.
תנסו לחשוב מה יגרום לו להרגיש יותר בנוח. אולי לא מתאים לו לשחק עם הילדים הקטנים, וצריך למצוא לו תעסוקה אחרת. אולי גם המבוגרים צריכים לתת לו יותר תשומת לב במפגשים האלה, ולגרום לו להרגיש רצוי ושייך.
לצפיה ב-'.'
.
22/10/2017 | 17:17
195
 
 
לצפיה ב-'יש לי כמה סימני שאלה'
יש לי כמה סימני שאלה
22/10/2017 | 18:02
11
340
1. למה הבעיה היא גיסתך? הבעיה לטעמי היא הבן הבכור של גיסייך.
2. למה האופציות הן או להעניש את הבן שלך ו"לברר מה קורה" או לצאת בסערה? תלמדי מגיסייך. ילד בן 7 שבן 11 נטפל אליו (אולי משיעמום אולי מחוסר תשומי אולי ממשהו אחר בכלל), קחי אותו, תנחמי אותו, ואל תתיחסי לבן הדוד. 
אפשר לנסות לדבר עם גיסייך על תעסוקה לגדול, אבל זו ממש הבעיה שלהם ולא שלך. הסבי את תשומת ליבם שזה מזיק לסנדוויץ שלהם. אולי זה יהווה נימוק משכנע.
לצפיה ב-'הבעיה היא'
הבעיה היא
22/10/2017 | 20:32
293
שהוא בסה"כ ילד ומאמץ את מה שהוריו משדרים לו - שהוא מסכן.
הבעיה שלי עם גיסתי היא שהיא בוחרת לא להתמודד איתו ואז כל האש מופנית אל הבן שלי, כנראה כי גם אנחנו "עזרנו" לזה לקרות בזה שהקדשנו יותר מדי תושמת לב לעימותים הללו.
אני באמת אקשיב לעצתך ואנקוט עמדה זהה לשלהם.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם נומלה. תתעלמי מהילד ההוא, תטפחי את הילד שלך.'
מסכימה עם נומלה. תתעלמי מהילד ההוא, תטפחי את הילד שלך.
23/10/2017 | 08:36
9
282
אני מזועזעת מהסיפור של ילד בן 11 שבועט בבן דוד שלו.
נשמע כמו ילד שכדאי להתרחק ממנו. אפילו אם זה משפחה.
הבן שלך לא צריך להיות ״חונך״ של ילד שגדול ממנו ב4 שנים...
 
כמו שמלמדים ילדים איך להתנהג עם ילדים בעייתייים בבית הספר - תעודדי את הבן שלך להתרחק מילד שלא נעים בחברתו, גם אם זה בן דוד.
ואם הגדול בא ומפריע - אומרים למבוגרים.
ובכל פעם שכן יש מריבה - תחבקי את הבן שלך. ובצורה מאד ברורה, שכולם ייראו שכמו שהם נותנים גיבוי לבן שלהם לא משנה מה, ככה גם את.
 
 
וכן לדבר עם גיסייך. או לבקש מבעלך לעשות את זה, כי הרי מדובר באחותו (או אחיו?). לפעמים גברים לא כלכך שמים לב מה קורה סביבם... אז צריך להגיד להם. ״נמאס לי לראות את הבן שלי חוטף מכות מילד גדול ממנו. דבר עם אחיך״.
 
לצפיה ב-''
23/10/2017 | 18:48
24
לצפיה ב-''
25/10/2017 | 22:56
15
לצפיה ב-'איך אפשר להתעלם כשהבן שלה נפגע פיזית עד כדי דמעות?'
איך אפשר להתעלם כשהבן שלה נפגע פיזית עד כדי דמעות?
25/10/2017 | 23:34
5
228
למרות שהבעיה אינה "שלה" רשמית (הילד הנעלב אינו שלה)
מי שנפגע מכך הוא הבן שלה
ולכן היא מוכרחה לחפש פתרונות 
מעבר לאמפטיה וחיבוקים.
יעוץ מקצועי אגב, יכול להיות שיתן כלים גם לבן שלה וגם לבעלה
מדובר באירוע משפחתי שמתרחש אחת לשבועיים:
הקשר ביניהן ימשיך להיות קיים, ויתכן עוד הרבה שנים. מכיון שכך, להתעלם מהבעיה אפשר, אך אני לא בטוחה שזו האופציה הטובה ביותר.
לצפיה ב-'ברצוני להוסיף כי הבכי של הילד יכול להיות גם כתוצאה מכאב נפשי'
ברצוני להוסיף כי הבכי של הילד יכול להיות גם כתוצאה מכאב נפשי
26/10/2017 | 01:43
4
195
בעיני אגב, הבעיה העיקרית היא שלך אין אמפטיה לילד של גיסתך
כתבת בהודעה המקורית שיש הרבה עימותים ו"ץמיד העימות נגמר בזה שהבכור שלה רץ הצידה, בוכה את נפשו"
איך לפי דעתך בכי כזה יכול להיות בלי סיבה?
 
מעניין איך את היית מרגישה להיות זו שלא מתחברת עם אף אחד
ורואה שניים שמסתדרים ביניהם ממש טוב לא מאפשרים לך להתחבר
 
ואם זה היה הילד שלך שנשאר לבד בוכה?
וכשהוא מנסה להשתלב לא רק שלא מקבל עזרה אלא מכה קטנה??
 
כשכל הילדים נפגשים אצל חמותך, לא כולם מסתדרים יפה!
מבחינתך הבן שלך חברותי וטוב לו, ואין שום בעיות.
נראה שבעינייך האח שנפגע בעמקי נשמתו איננו קיים במשוואה הזו, או שהוא קיים כנוכחות בלתי נמנעה שרק מפריעה לבן שלך. 
לא רק שאת לא לוקחת אחריות על כך שהנוכחות שלך עם הבן שלך פוגעת בילד שסובל ממילא, את מציגה אותו כאשם.
 
אני מניחה שאם הבן שלך היה שומע ממך על הקשיים של האח שהוא מחבב
ועל כך שיש לו בעיות כלשהן, וצריך לעזור לו
הגישה שלו הייתה אחרת. 
הם היו יכולים לנסות לשתף אותו 
ובוודאי שלא לבעוט או לתת מכה.
אבל, את רואה את הילד המחונן כמו טירדה שבמקרה הטוב מתעלמים ממנה
כמו אולי זבוב - שלא ניתן להימנע מנוכחותו אך ניתן להתעלם ממנו
ואם הוא מפריע- מנחיתים עליו איזו מכה ש'יעוף'.
בינתיים לפי דברייך רוב האנשים כן מנסים לפייס את המחונן הנפגע
כך שלא סביר בעיני שהוא 'יעוף' מהמפגשים המשפחתיים.
חמותך מבינה שיש להתנהגותו מניע ושואלת מה גרם לו לנהוג כך.
ומה איתך
את לא חושבת שלהתנהגות כל כך חריגה יש סיבה?
או שאולי, יותר נוח לך לא לנסות לחשוב עליה...
 
לצפיה ב-'כנראה לא הבנת את הסיפור כמו שהוא'
כנראה לא הבנת את הסיפור כמו שהוא
26/10/2017 | 20:56
3
203
או שנוח לך להבין את זה ככה ולכעוס כל כך כי חווית את הצד של הילד ה"מחונן" וזה בסדר, אני לא נפגעת מהכעס העז שלך כלפיי, על אף שאת מאוד ממהרת לשפוט, ניחא.
בכל אופן, ניהלתי הרבה שיחות עם הבן שלי על המצב הזה, כי אני תמיד מחנכת אותו להיות אמפטי לזולת ולחברים במצוקה, אבל כשילד שגדול ממנו, מגיע ומציק ומרביץ לו בלי שום סיבה נראית לעין, קשה לי או לילדי לחוש אמפטיה למצב כזה.
הייתי מצפה מגיסתי , שמחזיקה מאוד מהחינוך שלה לילדיה, לקחת את הילד שלה לטיפול, או לפחות לטפל בזה בעצמה במקום לשטוף כלים בבית של חמותי... אבל אם סדרי העדיפויות שלה הם אחרים, למה ששלי לא יהיו ? מספיק לי הגידול והחינוך של ארבעת ילדיי ששואב ממני הרבה כוחות ואנרגיות.
לצפיה ב-'צר לי אם הרגשת בדברי כעס או שפיטה שלך'
צר לי אם הרגשת בדברי כעס או שפיטה שלך
27/10/2017 | 02:29
2
163
אני חושבת שאת זו שהיית שיפוטית בהודעה הזו
אולי לחמותך ישנן בעיות בריאות והיא מבקשת מגיסתך עזרה הרחק מאזנייך..
אולי גיסתך לא מבינה את הטעויות שלה?
יכול להיות שהיא לא רואה מה היא יכולה לעשות אחרת שייטיב עם הבן שלה. הרי וודאי תסכימי עם ההנחה שגיסתך אוהבת את בנה, ואם הייתה יודעת מה לעשות כדי לעזור לו הייתה עושה זאת.
אני בוודאי לא אומרת לך מה לעשות או מה לא לעשות..
הצגת בעיה כלשהי, כתבתי את דעתי-
ועניין שלך מה תעשי עם הדיעה הזו. 
אני בספק שתוכלי להתעלם ולכן נראה לי שלטובתך ולטובת בנך כדאי לך לפנות לייעוץ.
וכן, גם כואב לי על הילד של גיסתך שנפגע כל כך. ואת אינך מרגישה בזאת
אין לי ספק שאת אמא טובה לילדייך. ולא התכוונתי לחינוך לאמפטיה אלא להרגשת אמפטיה
הילד כל כך רגיש, כל כך נפגע בכל מפגש. אולי מוטב שלא תערכו את המפגשים הללו, אינני יודעת. 
אני מציעה לך לקחת את האפשרות שההתנגדות של הילד לא תיפסק ושהבעיה שהצגת יכולה לחזור על עצמה ואף באופן קיצוני יותר בפעם הבאה- ובהתאם, לתכנן מראש מה תעשי. מאחלת לך בהצלחה בכל דרך 
לצפיה ב-'וולשמרץ'
וולשמרץ
28/10/2017 | 19:50
1
142
גם אם הילד בן ה-11 הוא סופר רגיש, עדין כחרסינה, ושביר כמו זכוכית, עדיין התפקיד לטפל בו הוא של הוריו, ולא של דודתו.
לצפיה ב-'נראה לי שפספסת את עיקר ההודעה שלי'
נראה לי שפספסת את עיקר ההודעה שלי
29/10/2017 | 00:05
155
מכיוון שהבן של פותחת השרשור נפגע מהריקושטים- התפקיד של אימו, לשמור עליו כמיטב יכולתה.
במידה והיא מעוניינת להמשיך להיפגש אצל החמות אחת לשבועיים, כמובן.
 
לך לא היה מפריע שהבן שלך מקבל מכות פיזיות במפגש משפחתי?
 
לצפיה ב-'אם ילד גדול היה עושה דבר כזה לבן שלי'
אם ילד גדול היה עושה דבר כזה לבן שלי
09/11/2017 | 09:57
92
זה לא היה מעניין אותי שזה קרוב משפחה. הייתי אומרת בצורה מאוד ברורה לילד, כך שכל המבוגרים ישמעו, שאסור לאף אחד להתייחס אליו ככה ושאני מבינה ומגבה אותו אם הוא לא מוכן לשחק עם הילד הזה יותר.
במקרה הזה, כיוון שמדובר בשינוי עמדה מצד הורי המותקף, כן רצוי לשלוח את האב לעדכן את אחותו שמבחינתו אם הם לא משתלטים על האלימות בכוונת הורי המותקף לצמצם מגע בין הילדים. בשום פנים ואפן לא הייתי יוצרת אצל הילדים שלי קישור בין מפגשים משפחתיים לכך שהם חוטפים מכות.
 
נדרשת פה מעורבות הורית במשחקים של הילדים. אי אפשר במצב כזה לשלוח את הילדים לשחק לבד בפינה או בחדר אחר. אחד ההורים צריך לשבת לידם וברגע שמתחיל משהו להגן על הילד.
לצפיה ב-'אישית הייתי '
אישית הייתי
22/10/2017 | 22:30
233
מנסה לעשות קצת שינוי בכל התמונה.
לא מוכרחים להפגש כל שבועים.
הייתי קצת מפרידה כוחות. נותנת לאוירה ולצורה בה מתנהלים הדברים
לשקע, ולהרגע.
ולקראת המפגש הבא, שיחול בעוד חודשיים--להתארגן מול הסיטואציות.
שבעלך ידבר ויתנהל מול אחותו לגבי הבן הבכור שלה.
לצפיה ב-'אני מסכימה עם מה שכתבו כאן ומוסיפה'
אני מסכימה עם מה שכתבו כאן ומוסיפה
23/10/2017 | 09:29
1
203
שתסבירי לבן שלך שחשוב שלא הוא יתחיל משהו עם הבן של גיסייך אף פעם וכך האש לא תופנה אליו. אם הבן שלהם יתחיל איתו ו/או יעשה לו משהו שיגש אליכם מיד ואתם תפתרו את הבעיות. ככה גם לא יוכלו להאשים את הבן שלך שהתחיל במריבה ושהוא האשם. 
 
לא הייתי מוותרת על המפגשים הם מאוד חשובים לאיחוד המשפחתי. במידה ואת רוצה לדבר איתם שבעלך ידבר עם אחותו ולא את ויגיד לה בעדינות שצריך למצוא תעסוקה לבן שלה במפגשים האלה כי חבל, הוא משתעמם, דבר שמוביל למריבות הנ"ל. בלי להאשים אף אחד פשוט להסביר שהמצב כמו שהוא יוצר אוירה לא נעימה ופוגם במפגשים.
לצפיה ב-'אתיחס למשפט אחד'
אתיחס למשפט אחד
24/10/2017 | 08:49
150
שכתבת, והוא מתכתב עם דברי, אז מבקשת לדייק ולהסביר.
מצטטת:"לא הייתי מוותרת על המפגשים הם מאוד חשובים לאיחוד המשפחתי. "
לפעמים הויתור הוא לא לניתוק, ולא ויתור על איחוד משפחתי,
אלא למה שקרוי תקופת צינון, כדי שאפשר יהיה להתארגן לדינמיקה אחרת.
אם ימשיכו כרגע להפגש כרגיל--כל הכלים שיתנו לילד שלהם,
וגם השינוי שתעשה האם אין להם משמעות כי הדינמיקה הישנה יש בה המון כח של הרגל, של דפוס קיים.
כאשר ש תקופה של חודש חודשים--ריחוק שמאפשר שיחה של האחים,
שיבקש מהאחות שהבן הגדול שלה לא ישחק עם בן ה--7,
שינוי פני המציאות יוכל לבנות אוירה נעימה ונוחה לכולם.
 
לצפיה ב-'את לא יכולה לחנך את הבן שלה או אותה'
את לא יכולה לחנך את הבן שלה או אותה
23/10/2017 | 21:11
177
ועם כמה שזה מבאס- אני חושבת שעשית בשכל בזה שפשוט הלכת בביקור האחרון. בטוחה שזה זעזע את המשפחה המורחבת וגרם להם לחשוב על ההתנהלות של הילד והוריו.
 
אני הייתי פשוט מנסה לתת כלים לילדים שלך בהתמודדות מולו כמו לבוא לומר לכם ברגע שהוא מציק, לשחק איתו רק אם הוא מתנהג יפה אליהם וכו'.
לצפיה ב-'תודה לכל העונים והעונות '
תודה לכל העונים והעונות
24/10/2017 | 09:46
1
266
אני באמת מאוד מעריכה את זה
אספר עוד קצת - 
בעלי לא אדם פתוח רגשית, וקשה לי מאוד להאמין שיעשה שיחה כזו. 
לפני כמה שנים כשהבן שלי היה בן 3.5 והגדולים שלה היו 6.5 ו-7.5 היא יום אחד התקשרה לבעלי (אחיה) וביקשה מאיתנו אם אנחנו יכולים לדבר עם הבן שלנו שלא יציק לילדים שלה כי הם אמרו שלא נעים להם לבוא לסבא וסבתא בגלל זה, רק שתבינו את מידת הרחמים שלה על הילדים שלה... כמובן שלא עשיתי שום שיחה כזו, ובסופ"ש אח"כ כשהיא ובעלה טסו לחו"ל והשאירו את הילדים אצל חמותי והיה מתבקש שאנחנו נבוא להיות שם ולעזור, הודעתי לבעלי מהרגע להרגע שאני סוגרת לנו סופ"ש עם הילדים בצימר... וזה אכן עשה את העבודה ולא שמענו ממנה מילה אח"כ.
אני אגיד לכם את האמת - אני שונאת להתעסק בדברים כאלה, כי מטבעי אני אדם מאוד נוח וזורם, אבל המשקל שהם נותנים שם לריבים האלו, שמבחינתי זה ענייני ילדים והכל יכול להסתדר בשנייה אם לא מקדישים לזה יותר תשומת לב ממה שצריך, הוא מאוד גדול וזה שואב גם אותי פנימה כי מן הסתם הילד שלי מעורב ונפגע שם גם.
אני חושבת שפשוט אאמץ את הגישה שלה, ובמקרים האלו אקח את הבן שלי הצידה ואחבק אותו... אם אראה שזה ממשיך אבקש מבעלי או חמותי שידברו איתה, אין ברירה...
 
לצפיה ב-'מציעה לך,'
מציעה לך,
24/10/2017 | 10:11
185
1)לא לנהל שיחה מול חמותך. תשאירי שם את המקום פנוי ליחסים שלך 
    איתה, בלי מתח עם משפחה שהיא מרגישה מחויבת לבת.
2)אין קשר בין המופנמות של בעלך, בצורך למצוא פתרון עבור הבן שלו.
    תשוחחי איתו בבית, הוא כבר כתבת, רואה את התמונה,
   תנחי אותו מה לומר--הבן שלך רגיש אבל בוגר בהרבה שנים, תמצאי לו תעסוקה,
   שלא יתעסק עם הקטנים. לא יתכן שתהפכי את הבן שלי לאשם סדרתי.
  שיחה לא פוגעת אבל עושה סדר.
3)כן הייתי במקומך, מדלגת על כמה מפגשים, בטח עד שהאבא של הילד שלך יסדיר את הענינים.
לצפיה ב-'זה נשמע איום ונורא'
זה נשמע איום ונורא
24/10/2017 | 19:23
206
ילד בן 11 שמרביץ ככה לילד בן 7, זה לא משהו שאפשר למצוא לו הסבר הגיוני, גם במקרה שאין בין הילדים קרבה משפחתית. הייתי מצפה שזה יפריע להורים שלו לא פחות מאשר לכם. מוזר לא פחות זו הטענה שילד בן 3.5 מציק לילדים שגדולים ממנו ב-3 ו-4 שנים, מה היא בדיוק טענה שהוא עושה שמציק להם?
 
אחד הדברים שמלמדים ילדים בגילאים כאלו, זה לשחק עם ילדים בגיל שלהם ופחות לנסות להתחבר עם ילדים גדולים או קטנים מהם בפער משמעותי (ו-4 שנים זה פער מאוד משמעותי בגילאים כאלו), כי התוצאות לרוב לא טובות, והמקרה שלכם ממחיש את זה. עם ילדים מחוננים זה יותר משמעותי, כי ילדים כאלו לרוב בוגרים יותר ומשתעממים גם בחברת בני גילם, אז על אחת כמה וכמה עם ילדים צעירים, שלפעמים הם מנסים לנהל אותם, ומגיבים לא טוב כשזה לא הולך להם...
 
בשורה התחתונה - נראה שהבעיה היא גם עם הגיסים ולא רק עם הבן הבכור שלהם. מה אפשר לעשות? להציע אולי שהמפגש הבא יתקיים אצלכם בבית, במגרש הבייתי שלכם? להפגיש רק את בני ה-7 במסגרת כלשהי? השאלה איך אתם עושים את זה בלי להכעיס את הגיסים, שיכולים להסיק ש"מנדים" את הבכור שלהם ולקחת את זה למקום הלא נכון.
 
אולי לארגן את האירוח ככה שלבן של גיסתך יהיה תפקיד שיעסיק אותו? למשל - תעשו על האש ותבקשו ממנו שיעזור עם המנגל? שיסתפח למבוגרים במקום להציק לילדים?
 
לצפיה ב-'כמה דברים '
כמה דברים
25/10/2017 | 04:23
153
א. האם הבן המחונן מקבל עזרה רגשית מקצועית?
ב. אני מבינה שהבכור של גיסתך לא מרגיש שהוא משתלב כמו כולם-האם ניסיתם אתם לקבל ייעוץ מקצועי? להציע משחקים משותפים שאפילו כוללים אתכם? האם ניסיתם פעם לשלב במפגש משהו שהבן שלה אוהב במיוחד?
ג. לגבי חמותך, יכול להיות שהיא התעניינה בסיטואציה ולא בהכרח זילזלה.
ואם מדובר באדם רגיש שבאופן קבוע מרגיש מנותק - והבן שלך מסתדר ממש טוב עם הבן השני של גיסתך, יכול להיות שזה כואב לה והיא מתקשה שלא לנקוט עמדה. 
 
לפי דעתי אתם יכולים להעזר באיזושהי הדרכת הורים (למרות שזה לא הילד שלכם) שיתן לכם עצות מול גיסתך.
במקומך אני מניחה שהייתי מתייעצת בפורום הרלוונטי- יש בתפוז פורום "הורים למחוננים" שאולי תקבלו בו מענה עם הכוונה כלשהי. ויש פורום נוסף "הורים לילדים מיוחדים"
 
 
לצפיה ב-'מה אני הייתי עושה'
מה אני הייתי עושה
26/10/2017 | 00:56
2
201
דבר ראשון, נשמע שאכן בנך גם תורם לחימום האוירה, לא רק הגאון עם הקשיים הריגשיים. הרמזים הם שאת מספרת שהיה צריך להעניש את בנך, הוא התחיל גם בריב האחרון, וחמותך, הסבתא שלהם, יותר בעדו. בעבר הם התלוננו שהילדים שלהם לא מוכנים לבוא לסבתא שלהם כי הילדים שלך הציקו להם. 
נשמע שלמרות שלכאורה הבן דוד בעט חזק בילד שלך, מה שמפריע לך זה שהם מתערבים בריבים בעוד שאצלך הכל היה בא על מקומו בשלום אם לא היו מתערבים. 
 
אני חושבת שבעיה נוספת היא שבן הדוד הוא מהצד של בעלך, לא מהצד שלך, ולכן האמפתיה שלך כלפיו אינה גבוהה. 
 
בן הדוד בן ה 11 הוא כנראה תינוקי. זה אופייני שלילדים גאוניים יש חסרים בתחומים מסויימים. זה לא אומר שהוא האשם והרע, זה אומר שצריך להתחשב בו ולהקל עליו. לא פשוט עבורו שהוא רואה שהאחים שלו משתלבים עם בני הדודים, והוא נשאר בצד. ברור שהוא ינסה למצוא את מקומו ולהשתלב גם, בדרכים שאינן מוצלחות. 
התפקיד של ההורים, וגם של הדודים, הוא לעזור לו, כך שכולם ירגישו נחמד, לא רק המבוגרים וכל הילדים מלבדו. זה פתרון נוח וקל להתעלם מהריבים, אבל את רואה שזה מתפתח למכות, ושהגאון עדיין לא מוצא את מקומו. כלומר, זה לא באמת פתרון טוב, למרות שהוא נוח. 
 
כל המבוגרים צריכים לתת יותר תשומת לב לגאון, לארגן משחקים משותפים בין הילדים ולהיות נוכחים במשחקים האלו, וגם לתת לגאון הזדמנויות להראות כמה הוא מוצלח בפני הילדים (נניח, לבקש ממנו שילמד את האחרים משחק שהוא יודע ושהם לא). זה אולי מצריך הרבה אנרגיה, אבל אני לא חושבת שיש ברירה אם רוצים שכולם יהיו מרוצים. 
ובנוסף, אם אכן הבכור שלך מתגרה בו, כי אולי הוא מטרה נוחה, הוא חייב ללמוד שאת לא תעברי על זה בשתיקה. וכן, ילד שצעיר מילד אחר ב- 4 שנים עדיין יכול להציק וללעוג לו, במיוחד אם הילד השני תינוקי במיוחד. 
 
לצפיה ב-'הבן שלי ממש רחוק מליזום את העימותים האלה'
הבן שלי ממש רחוק מליזום את העימותים האלה
26/10/2017 | 21:03
169
זה לא מענין אותו להציק לאחרים..
בדוגמה שהבאתי הוא היה בן 3.5, את יודעת מה זה הצקות של ילד בן 3.5 ? לא קרוב לזה אפילו... ואם היה מצב שהילד שלי היה מתחיל את הדברים האלה האמיני לי שלא הייתי עוברת על זה בשתיקה ! בפעמים שכן הענשתי אותו , זה היה כי הוא החזיר באלימות ואני לא מוכנה, אני תמיד מלמדת אותו לבוא לספר ולא להחזיר.
בן הדוד גם לא מוצא ענין במשחקים שלהם לרוב, וגם לדעתי מקנא שהבן שלי עם אח שלו... הרבה פעמים אגב, הבן שלי ישן אצלהם והם אצלנו וזה לא היה, זה רק בבית של חמותי.
אם לא הייתי חושבת שזה ייצור מתח הייתי מדברת עם גיסתי הכי פתוח שיש, אבל אני לא בטוחה שזה יהיה שווה את התוצאה.
לצפיה ב-''
27/10/2017 | 10:39
15
לצפיה ב-'יש לי שאלה - הבן הגדול מעוניין לשחק עם השאר?'
יש לי שאלה - הבן הגדול מעוניין לשחק עם השאר?
26/10/2017 | 12:03
6
235
או שהוא לא מעוניין וההורים שלו שולחים אותו לשחק עם כולם?
אם הוא לא מעוניין ורוצה, נניח, לשבת ולשחק בטלפון שלו בזמן המפגש - כדאי פשוט לאפשר לו את זה. בתכלס אין לבן 11 כל כך מה לעשות עם בני 7, וגם אם לא היו לו קשיים רגשיים כאלה ואחרים, ברוב המקרים היה קושי לילדים בגילאים האלה להסתדר לבד. אם רוצים שכולם ישחקו יחד - המבוגרים צריכים כנראה לעזור להם למצוא פעילות שמתאימה לכולם. יש משחקים לכל הגילאים - רק שילדים לאו דווקא יבחרו לבד בפתרון הזה, ויעדיפו לשחק את המשחקים המועדפים עליהם בלי לדאוג שכולם יוכלו ליהנות - ופה המבוגרים יכולים לעזור.
 
לצפיה ב-''
27/10/2017 | 10:40
22
לצפיה ב-'סתם הערה לא חשובה. בגיל 12 ממש אהבתי לשחק עם אחיין בן 8..'
סתם הערה לא חשובה. בגיל 12 ממש אהבתי לשחק עם אחיין בן 8..
05/11/2017 | 18:16
4
53
לצפיה ב-'והייתה לו אחות בת 12 שגם איתה אהבת לשחק?'
והייתה לו אחות בת 12 שגם איתה אהבת לשחק?
05/11/2017 | 18:49
3
46
לצפיה ב-'הוא ילד יחיד ובנתיים נפטר מבצקת במוחו בגיל 36.'
הוא ילד יחיד ובנתיים נפטר מבצקת במוחו בגיל 36.
08/11/2017 | 21:29
2
154
אבל למה שאלת שאלה כזאת לא קשורה לכאורה?
לצפיה ב-'אוי ואבוי '
אוי ואבוי
09/11/2017 | 03:45
1
169
שאלתי כי יש הבדל בין מצב שבו יש רק שני ילדים בגילאים שונים - שאז הם כן ייטו לשחק יחד ובהכרח למצוא משהו משותף לשניהם (כמו שאחים עושים) - לבין מצב שבו יש שני ילדים בגיל מסוים שנהנים זה עם זה פלוס ילד נוסף בגיל אחר, שאז השניים יכולים לשחק יחד ולרוב נוטים לא לשתף את השלישי בלי מעורבות מבחוץ (ההורים מכריחים וכו'). אני רואה את זה אצלנו במשפחה בכל הדורות - ילדים נוטים לשחק עם הילדים שהכי קרובים אליהם בגיל, וכשלמישהו אין "בן זוג" הוא נשאר בחוץ או מנסה להשתלב ומתקשה. אבל כשאין בן זוג לשניים, הם יכולים להסתדר כמעט בכל הפרש גילאים.
לצפיה ב-'הבנתי! נו, את צודקת כמובן.'
הבנתי! נו, את צודקת כמובן.
16/11/2017 | 13:52
17
לצפיה ב-'זהירות בטחון מידע'
זהירות בטחון מידע
19/10/2017 | 09:08
5
414
פרפרים יקרה, מצטערת שאני כותבת בפורום אבל אני לא רוצה להשתמש בתוכנת המסרים. קיבלתי לאחרונה כמה תכתובות שוודאי לא נשלחו אלי, גם ממך וגם ממנהלת אחרת. נא בדקו האם יש פריצה לתיבות המסרים של תפוז. ולגולשות אני ממליצה (לאור שקיבלתי גם בתיבת המסרים רשימת כתובות אימייל ), המנעו מלהשתמש במסרים האישיים עד שמישהו בתפוז יבדוק את הענין.
לצפיה ב-' מקריאה בתפוז משוב, נראה שהם מודעים לכך'
מקריאה בתפוז משוב, נראה שהם מודעים לכך
19/10/2017 | 09:27
189
אבל זה לבד עדיין לא מספיק.
באופן כללי, מומלץ שלא להעביר תכנים אישיים בכלל בפלטפורמות עם אבטחת מידע רופפת.
לצפיה ב-'גם אלי הגיעו מסרים שלא נועדו לעיני.'
גם אלי הגיעו מסרים שלא נועדו לעיני.
19/10/2017 | 19:27
159
כולל רשימת כינויים וכתובות,
וגם מסרים של רכילות,
הצעה,
אין לי מושג כמה המייל הפרטי שלנו סגור ושמור, אבל כאן הוא פרוץ, לתשומת לבכם,
אז דבריפ פרטיים, אינטימיים או דיבורים על השכנה בפורום האחר או זו שמעצבנת את מנהל הפורום - בפרטי.
לצפיה ב-'גם אני קיבלתי, והתעלמתי.'
גם אני קיבלתי, והתעלמתי.
19/10/2017 | 20:55
126
אני פשוט משתדלת לא לספק פרטים אמיתיים, כדי לצמצם סיכוי לנזק.
גם מסך login ללא https בפעם האחרונה שבדקתי.
 
ההמלצה שלי מי שלא רוצה שיזהו אותו, זה לא לתת שום מידע אמיתי ולהיזהר כשמעלים תמונות.
בטח לא לתת פרטים של חשבונות פייסבוק וכו'.
 
מאוד קל לעשות את ההצלבה.
לצפיה ב-'אכן, האקר פרץ לתיבת המסרים'
אכן, האקר פרץ לתיבת המסרים
21/10/2017 | 01:03
213
ממליצה לשנות את הסיסמא שלכם.
עד אתמול אחה"צ האתר היה חסום בפני תושבי חו"ל מאחר וחשדו שמדובר במישהו שגר בחו"ל או משתמש בכתובת IP מחו"ל.
 
לצפיה ב-'נכון. זה כבר מספר ימים.'
נכון. זה כבר מספר ימים.
21/10/2017 | 16:32
146
נכון, ואי היה להגיע למענה אנושי במספר הטלפון המופיע באתר!
לצפיה ב-'אוף. שחרור קיטור. '
אוף. שחרור קיטור.
15/10/2017 | 17:29
23
536
סתם לשתף. לא שאני חושבת שאפשר לשנות משהו.
חמותי כבר מאד מבוגרת.
 
 
הבת שלי משקיעה בהופעה החיצונית. מקפידה על מה היא לובשת, צובעת שיער ועושה תסרוקות, מתאימה את הצמיד לשרשרת לנעליים... בקיצור - זה משהו שחשוב לה.
לפני כמה זמן היינו אצל חמותי בשבת, אחרי שביום שישי הילדה צבעה את השיער. לצבע מאד מאד בולט. חמותי לא אמרה מילה. אחרי כמה דקות בעלי אמר לה ״ראית את השיער של א׳?״ היא אמרה ״כן״, והנהנה. וזהו. (רבאק... אצל ההורים שלי כל צביעת ראש או לק חדש מובילים לשיחה של רבע שעה לפחות... רובה הטפת מוסר מצד אמא שלי על זה שזה לא בריא, אבל לפחות - מבהירים שהם שמים לב וחושבים עליה ואכפת להם ממה שקורה לה בראש ועליו. ).
 
טוב, אז אולי אפשר להניח שבאמת לחלוטין לא אכפת לה מאיך שהילדה נראית, והיא גם לא חושבת שהיא צריכה לטרוח לפברק כאילו אכפת לה.
 
בחג השני היינו אצל חמותי. המשפטים היחידים שאמרה לילדה בזמן הביקור היו קשורים לאוכל (העבירה את המלח, שאלה אם רוצה מיץ).
כשעמדנו לצאת, אני כבר הייתי מחוץ לדירה והילדות קיבלו חיבוק אחרון, היא אמרה  לילדה ״השמנת״.
(כן, הילדה עלתה במשקל בקיץ וזה מאד מבאס אותה).
מילה אחת. ״השמנת״. בלי שום נסיון להיות עדינה. לא שום ״השמלה מאד מחמיאה לך, אבל את יודעת, אולי כדאי ש...״ לא ״את כלכך יפה. אבל אני חושבת ש...״.
 
תגידו, מה עובר לה בראש? הדבר היחיד שיש לה להגיד לילדה זה משהו שמעליב את הילדה???
 
אין לי מושג מה לעשות עם זה.
 
לדבר איתה - לא יעזור. מנסיון.
כשאומרים לה משהו שהיא לא רוצה לשמוע, היא עושה כאילו היא לא שמעה, או לא הבינה, או מעבירה נושא.
 
לצפיה ב-'היי. ענית לעצמך בתחילת הפוסט: לא תשני אותה.'
היי. ענית לעצמך בתחילת הפוסט: לא תשני אותה.
15/10/2017 | 18:10
1
263
תנסי לעזור לילדה לפתח חסינות מסבתא. לפעמים אנשים זקנים מאבדים פילטרים וטקט (אני לא צוחקת) ואין הרבה מה לעשות עם זה.אגב, אני בגילי המופלג גם מקפידה על הופעה חיצונית. ולסיום חיבוק לעידוד.
לצפיה ב-'לא חושבת שזה גיל, אולי גם אבל לאו דווקא. כלתי למשל'
לא חושבת שזה גיל, אולי גם אבל לאו דווקא. כלתי למשל
17/10/2017 | 00:21
203
חסרת  טקט וכנ"ל חברתי בת 43. יש לי גם אחות כזו.
לצפיה ב-'כן, את צודקת. זה מאוד מעצבן ואין לך מה לעשות'
כן, את צודקת. זה מאוד מעצבן ואין לך מה לעשות
15/10/2017 | 19:24
1
234
חוץ מאולי ללמד את הבת את אמנות הסינון (שקשה לכולנו... אם היא מצליחה, שתלמד גם אותי איך!).
לגמרי מזדהה איתך בסיפור הזה, מכל היבט אפשרי תכלס. אישית עוד לא למדתי להגיע למצב שזה לא מעצבן אותי, למרות שבאמת אין מה לעשות עם זה.
לצפיה ב-'וואו'
וואו
15/10/2017 | 22:42
174
אני מבינה שלא אמרת לה כלום. ומתפעלת.
איזה חוסר טאקט.
חיבוק לך ולילדה. מקווה שהיא תלמד מזה לגדל עור של פיל. זו מיומנות חשובה.


לצפיה ב-'לשנות אותה אי אפשר אז מה שהייתי עושה זה לעבוד על ההתייחסות '
לשנות אותה אי אפשר אז מה שהייתי עושה זה לעבוד על ההתייחסות
16/10/2017 | 00:55
175
של הבת לכל הנושא. להבהיר לה שאתם איתה ואוהבים אותה בכל מידה ובכל מצב, להחמיא לה ולעודד את רוחה.
 
לצערנו אי אפשר להשתלט על הפה של אחרים.
לצפיה ב-'אני רק שאלה'
אני רק שאלה
16/10/2017 | 04:54
2
201
איך היתה החמות כשהיתה צעירה יותר?
כשאת ובן זוגך נישאתם? [נגיד.... לפני 20 שנים]
לצפיה ב-'תודה לכולן על החיבוק. ולגבי השאלה - היא היתה בעבר אותו דבר'
תודה לכולן על החיבוק. ולגבי השאלה - היא היתה בעבר אותו דבר
16/10/2017 | 08:19
1
221
טאקט אף פעם לא היה הצד החזק שלה. 
 
כבר היו לה בעבר הערות מגעילות על אנשים אחרים. פעם אחת משהו על בתי הגדולה (היתה חייבת להודיע לה שהפנים שלה נראות זוועה ויותר גרוע כבר לא יכול להיות. היה לה אקנה באותה תקופה), מעט פעמים עליי, כמה פעמים על אנשים אחרים.
 
אגב - כשלבתי היה אקנה, אמא שלי לקחה אותה פעם ליום כיף. בין היתר לקוסמטיקאית שלה, אמרה לה כמה היא נראית עכשו יותר טוב. אני מתכוונת - אפשר להעיר, אבל בצורה נעימה ובונה...
 
אתן צודקות, אין מה לעשות, צריך לחזק להתרגל לא להיעלב מאנשים.
 
(אני חושבת שהבת חזקה למדי, זה לא נורא ואיום. אבל עדיין, לא נעים).
לצפיה ב-''
12/11/2017 | 11:58
15
לא, אי אפשר להעיר בצורה "נחמדה ובונה".
שלא תעבדי על עצמך לרגע.
אנחנו לא מטומטמות ו"הפנים שלך כל כך יפים אבל..." לא הופך את ההערה הזאת לפחות פוגעת או פחות מגעילה או יותר טובה איכשהו.
יש המון הורים שחושבים שאם הם מצפים את זה בסוכר ואומרים גם משהו טוב, אז הם לא פוגעים ואומרים משהו שונה.
הם משקרים לעצמם.
אנחנו לא אהבלות ויודעות לקרוא בין השורות,זה שציפית את החרא בשכבה של סוכר לא הופך אותו ליותר טעים או ליורד יותר קלות בגרון.  .
אם את מתבטאת ככה, סימן שאת וחמותך לא כאלה שונות. ההבדל הוא שהיא פשוט אומרת את מה שיש לה לומר בלי להתייפיפף ולעבוד על עצמה שהיא לא פגעה. 
אז חאליק אל תעבדי על עצמך ותייפי גם את זה. את והיא קופי. 
ואם כבר, במקום להעיר "הערות בונות" לילדים שלכם, תבדקו מה כל כך מפריע לכם כהורים לאהוב אותם ולהשלים עם קיומם כפי שהם. אם צריך, תיקחו כדורים או תלכו לטיפול פסיכולוגי ואל תעמיסו עלינו את הבעיות הריגשיות שלכם (עוד אחת מיני רבות),  כי יש לנו מספיק בעיות גם ככה ולחיות פה נורא יקר, טיפול פסיכולוגי ארוך שנים בשביל לתקן את מה שהרסתם- לא משפר את מצבינו
לצפיה ב-'אמממ...אני בדעט מיעוט אבל אני הייתי מדברת איתה על '
אמממ...אני בדעט מיעוט אבל אני הייתי מדברת איתה על
16/10/2017 | 14:21
6
205
הערה שזרקה "השמנת".
 
קודם כל, אין לי ספק שהיא אוהבת את נכדתה.
בקשר לשיער, כנראה לא אהבה והעדיפה לא להגיד כלום.
חבל שלא בחרה לשתוק גם בהמשך.
 
בתור מישהי שסובלת מאנורקסיה קרוב ל14 שנה,אני רוצה להגיד לך שאני זוכרת כל הערה כזאת. במיוחד מהקרובים אלי.
הייתי עושה איתה שיחה שהיום בעידן הפרעות האכילה, אנחנו לא דנים על נושא המשקל ולא משתמשים במילים כאלה...יש אנשים שזה עוזר ויש אנשים שעד היום ממשיכים להגיד לי (אומנם הם מנסים להחמיא אבל למרות שהסברנו מאות פעמים שזה רק מחזיר אותי אחורה, הם ממשיכים) וזה לא מרוע...זה כי הם מבוגרים ולא זוכרים וכבר לא כל כך שפויים חח
 
בקיצור, על השיער לא הייתי אומרת כלום אבל על הערה "השמנת" כן הייתי אומרת משהו בצורה רגועה ומנומקת...
לצפיה ב-'אני לא מאמינה שזה יעזור כי אנשים כאלו בד"כ בכלל לא מודעים'
אני לא מאמינה שזה יעזור כי אנשים כאלו בד"כ בכלל לא מודעים
16/10/2017 | 17:36
5
160
לבעייתיות.
לי יש בעיה אחרת עם חמותי, שחוזרת על עצמה מהרגע שהכרתי אותה (לפני 20 פלוס שנים..) ומנציחה את עצמה גם היום עם הילדים. זה לא קשור להזדקנות, זה פשוט האופי שלה. זה תמיד היה כך וזה עדיין כך, עם כל הסובבים אותה.
בן זוגי ניסה כמה וכמה פעמים לדבר איתה על העניין בעדינות ולהעלות את זה בפניה. היא מבחינתה טוענת שהוא סתם מקשקש, שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, נעלבת ובזה נגמר העניין. זה כמו לקיר. אין עם מי לדבר, לא רק שאין מודעות לבעיה, גם אין שום מוכנות לפתוח אוזניים וראש, להקשיב ולחשוב שאולי באמת יש משהו במה שאומרים האנשים הקרובים ביותר אליה...
מאמינה שכאן מדובר במצב דומה.
לצפיה ב-'יש לי דודה דומה... :)'
יש לי דודה דומה... :)
16/10/2017 | 17:42
4
160
האמת שעם השנים היא קצת נרגעה עם הערות ומצליחה לשלוט בעצמה..
 
אני מסכימה איתך בגדול וכנראה שזה בגלל שיש לי רגישות לנושא, אבל לא הייתי עוברת על הערה כזאת בשתיקה...
לצפיה ב-'ספציפית אצלנו זה לא עניין של הערות אלא משהו אחר'
ספציפית אצלנו זה לא עניין של הערות אלא משהו אחר
16/10/2017 | 18:38
3
164
בהתנהגות שלה, אבל מדובר באותו דפוס התנהלות - חוסר יכולת טוטאלית להקשיב לאחרים, לקבל ביקורת ולעשות איתה משהו חיובי
לצפיה ב-'הרבה אנשים סובלים מזה לצערי :)'
הרבה אנשים סובלים מזה לצערי :)
16/10/2017 | 18:40
2
42
לצפיה ב-'נכון.. ואחרי 20 שנה הגיע הזמן להרים ידיים'
נכון.. ואחרי 20 שנה הגיע הזמן להרים ידיים
16/10/2017 | 18:44
1
121
ולסבול בשקט.
לצפיה ב-' '
16/10/2017 | 20:13
21
לצפיה ב-'ובאמת, אם היה לך ניסיון מר אתה ולא עזר, אולי'
ובאמת, אם היה לך ניסיון מר אתה ולא עזר, אולי
17/10/2017 | 00:33
2
192
תנסי לשנות קו מחשבה שלך ושל ביתך להתייחס אחרת כלפי אמירותיה . אין ספק שזה ממש לא טוב להעיר באופן שכזה על גוף של ילדה. וזו סבתא. אגב אצל אימי זה הפוך, היא כל הזמן אומרת: "רזית" חח. גם אם ממש לא.
לצפיה ב-'גם אמירות כאלה אני לא מחבבת....'
גם אמירות כאלה אני לא מחבבת....
17/10/2017 | 08:21
1
148
אני אוהבת שיגידו את האמת (בעדינות) או לא יגידו כלום.
 
להגיד ״רזית״ אם השמנתי, אז או שאני אחשוב שמשקרים לי (ואז למה שאקשיב למחמאות שלה בעתיד? הרי היא לא אומרת מה שהיא באמת חושבת), ובנוסף - אחשוב שהיא חושבת שזה חשוב. חבל לה ששמנתי, היא היתה רוצה שארזה, היא חושבת ש״רזה״ זה מחמאה, מה שיגרום לי להרגיש עוד יותר לא טוב לגבי המשקל שלי.
 
הנושא הזה כזה רגיש, שרוב בני האדם משתדלים לא להגיד כלום בנושא. 
לצפיה ב-''
17/10/2017 | 22:02
10
לצפיה ב-'הערות על משקל לא הייתי מוכנה להעביר בשום פנים ואופן'
הערות על משקל לא הייתי מוכנה להעביר בשום פנים ואופן
17/10/2017 | 08:40
1
177
אילו בדיוק סוג ההערות שעלולות להביא לבעיות אכילה.
 
 
 
לצפיה ב-''
17/10/2017 | 13:14
14
לצפיה ב-'לדעתי פשוט לא להתייחס....'
לדעתי פשוט לא להתייחס....
17/10/2017 | 13:56
121
כשאנשים מזדקנים ישנם כאלה שהופכים קצת סנילים...אם היה משהו באופיים קשה הוא מתגבר כאשר הם מזדקנים.....
את יודעת מה? ישנם אפילו צעירים כאלה...שקשה להם מאוד לקפרגן, להחמיא...
ואם יש אפשרות לתקוע איזה מילה מעליבה ישחררו אותה בלי מסננת..
אז פשוט לא להתיחס בפרט כשמדובר בסבתא מאוד מבוגרת...
לצפיה ב-'נשמע מעצבן מאוד'
נשמע מעצבן מאוד
17/10/2017 | 23:48
127
בשורה התחתונה - אין לך שליטה על זה, לא תשני אותה, את יכולה להעיר לה אבל היא לא צריכה את האישור שלך כדי להביע את דעתה- זה גם לא מצדיק לטעמי שלא תגיעו אליה. העבודה צריכה להיות שלך.. לקבל אותה. 
יש גם ילדים חסרי טקט שכנים לא תוכלי למנוע מהילדה לשמוע את האמת- ולכן חבל על המאמצים.
 
תוכלי לנצל את ההזדמנות לעבוד עם ביתך על איך לא להיות מושפעת מדיעות של אחרים: להזכיר לה לפני כל פגישה. 'אל תתרגשי אם סבתא תעיר לך על המשקל'
והילדה יכולה לענות לה. 'כן אני יודעת, שמתי לב, מאוד לא נעים לי עם זה'.
 
ואפשר לחשוב יחד עם הילדה ואולי גם עם הבעל איך אפשר לעזור לה
לצפיה ב-' ממש מעצבן'
ממש מעצבן
18/10/2017 | 09:14
119
בעיקר הערת המשקל לילדה שברור שלא במקום. על זה הייתי מעירה גם כשאני יודעת שאולי לא מקשיבים לי כי זה באמת משהו שיכול להביא לצרות צרורות מבחינתי. משקל זה לא משהו שמעירים עליו.
אין לי בעיה שלא נותנים מחמאות מפריע לי שמעירים כל הזמן.
גם אצלנו זה ככה ואני מאוד אוהבת את ההורים של האיש אבל ההערות האלה מעצבנות אותי כל פעם מחדש.
לפני מספר ימים כשביקרנו שם היה לי ויכוח איתם ולהפתעתי אחרי שהתעצבנתי שם כשיצאתי סופסוף למדתי לשחרר ולהשאיר שם את ההערות המיותרות.
צריך ללמוד לשחרר, לא להתעצבן ולא להפגע.
לשנות אי אפשר גם אנשים צעירים יותר אבל באמת בגיל הזה קשה להם יותר להקשיב לאחרים זה בטוח. הם כל הזמן מתרפקים על העבר ומה שהיה להם וקשה להם לראות את ההווה והעתיד שלנו ושל ילדנו.
 
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:53
7
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'דת ומסורת במשפחה'
דת ומסורת במשפחה
07/10/2017 | 14:20
53
654
הנושא הזה טעון ויכול להוביל לויכוחים אז מראש אני מבקשת להימנע מויכוחים כאלה ולזכור שלכל אחד הדיעה שלו ומותר לחשוב שונה מאחרים. 
 
האם אתם מגיעים ממשפחה שהדת והמסורת חשובה בה ומה לגבי...
המשך>>
הנושא הזה טעון ויכול להוביל לויכוחים אז מראש אני מבקשת להימנע מויכוחים כאלה ולזכור שלכל אחד הדיעה שלו ומותר לחשוב שונה מאחרים. 
 
האם אתם מגיעים ממשפחה שהדת והמסורת חשובה בה ומה לגבי בן/ת הזוג- האם הם מגיעים ממשפחה שבה זה חשוב
 
מה עושים בני זוג שמגיעים ממשפחות שונות מבחינת ההתייחסות לדת ומסורת ולשניהם זה חשוב -איך מגיעים למצב שבו כן יש מקום לשני בני הזוג מבחינת ההתייחסות לדת? 
 
האם אתם מרגישים שהתפשרתם בנושא של הדת כאשר החלטתם לחיות עם בן/ת הזוג?
 
לצפיה ב-'ביקורות,ביקורות,ביקורות'
ביקורות,ביקורות,ביקורות
03/10/2017 | 13:36
47
712
אוהבת את חמי וחמותי, באמת שמחה שסופסוף הגיעו ורואים את הקטנה אבל חמותי בלי מסננת בפה מוציאה כל מה שחושבת והתוצאה היא ביקורת כל פעם שהיא רואה אותי:
 
"היא אוכלת יותר מידי", "את עושה יותר מידי שקט בבית כשהיא ישנה"(דווקא לא, זה שאני לא מפעילה טלויזיה על...
המשך>>
אוהבת את חמי וחמותי, באמת שמחה שסופסוף הגיעו ורואים את הקטנה אבל חמותי בלי מסננת בפה מוציאה כל מה שחושבת והתוצאה היא ביקורת כל פעם שהיא רואה אותי:
 
"היא אוכלת יותר מידי", "את עושה יותר מידי שקט בבית כשהיא ישנה"(דווקא לא, זה שאני לא מפעילה טלויזיה על קול גבוה לא אומר שעושה שקט במיוחד בבית- צופה על קול נמוך כי לא כיף לישון עם טלויזיה חזקה ברקע ויש מספיק רעש-מפעילה מיקרו, מבשלת, יש מלא רעש מבחוץ), "את יותר מידי שומרת על סטריליות-לא צריך לכבס בובה שקונים- זה מחנות של תינוקות" וכל מיני כאלה...
 
אני לא מתרגשת ממנה ובד"כ עונה לה לפעמים ברצינות, לפעמים בציניות ולפעמים מתעלמת (הם מאוד ציניים במשפחה אז זו הדרך הכי טובה לרוב להגיב שם) אבל זה נהיה מתיש. אפילו אחותי שהיא מלכת הביקורתיות לא הייתה ככה  
לצפיה ב-'חג סוכות שמח ואם כבר-שאלה על אירוחים'
חג סוכות שמח ואם כבר-שאלה על אירוחים
04/10/2017 | 12:36
12
239
כאשר אתם מארחים או מתארחים אצל החמים- האם זה תמיד כולל ארוחה או לא?
מי בד"כ מארח- אתם או החמים? מי יוזם את זה? באיזו תדירות?
לצפיה ב-'כולל ארוחה, כמעט תמיד'
כולל ארוחה, כמעט תמיד
04/10/2017 | 13:49
8
240
אנחנו מתארחים (לדירה הנוכחית, שאנחנו גרים בה שנה, החמים באו פעם אחת, ההורים שלי הגיעו אפס. לדירה הקודמת, שגרנו בה שנתיים, אף אחד מהם לא הגיע מעולם, אבל האחים שלי כן הגיעו פעם אחת).
מי יוזם את זה? אפשר לומר שאנחנו. ברוב סופי השבוע אנחנו הולכים או להורים של בעלי או להורים שלי, כדי לשמח אותם. אנחנו משתדלים להגיע להורים שלי לפחות פעם בשלושה שבועות. להורים שלו אנחנו לרוב מגיעים בשני השבועות הנותרים, אם כי לאחרונה מדי פעם אנחנו נשארים בבית בסוף השבוע. למשל בקיץ היינו אצל כל אחד מהם במשך מספר ימים רצופים, וזה היה קצת מינון יתר עבורנו, אז בסוף השבוע הראשון ללימודים נשארנו בבית ולא הלכנו לאף אחד.
פעם היינו ישנים אצל שני הצדדים בכל ביקור אצלם, אבל בזמן האחרון אנחנו ישנים פחות אצל החמים (שגרים הרבה יותר קרוב אלינו מאשר ההורים שלי, ולכן אנחנו לא חייבים לישון אצלם כשאנחנו מבקרים, בניגוד לביקורים אצל ההורים שלי). אגב, אם יש מפגש משפחתי אצל אחד האחים שלי, נניח, ואנחנו פוגשים בו את ההורים שלי, זה "נחשב" לביקור מבחינתי ומבטל את הצורך בביקור התלת-שבועי שלנו.
לצפיה ב-'באמת? רק פעם בשנה? '
באמת? רק פעם בשנה?
04/10/2017 | 18:52
1
156
האם בגלל המרחק?
לצפיה ב-'לא בגלל המרחק. ההורים של בעלי'
לא בגלל המרחק. ההורים של בעלי
04/10/2017 | 19:10
180
גרים במרחק של כחצי שעה-ארבעים דקות מאיתנו, ואין להם בעייה לנסוע את המרחק הזה. 
בגדול נראה לי שזה יותר נוח לשני הצדדים - וגם לא תמיד רק אנחנו באים, אלא מי מהילדים שלהם שיכול (אבל לרוב רק אנחנו יכולים. אחותו גרה בחו"ל כרגע, וממש ממש כרגע גם אח שלו בטיול בחו"ל). הפעם האחת שהם באו הייתה, לדעתי, הפעם האחת שבעלי הזמין אותם... זה לא שאנחנו מזמינים והם לא באים - אנחנו גם לא מזמינים. אנחנו באים אליהם בלי הזמנה (כלומר, לפעמים יש הזמנה ולפעמים לא - ההנחה היא שכשאנחנו יכולים, אנחנו באים), אבל כן עם הודעה מראש (ואם לא נוח להם, אנחנו לא באים, כמובן). כשאנחנו באים לפעמים אמא שלו מבשלת, לפעמים יוצאים למסעדה.
 
לגבי ההורים שלי - זה כן בגלל המרחק.
לצפיה ב-'קשה לי לקרוא על ריחוק כזה מרצון של כל הצדדים'
קשה לי לקרוא על ריחוק כזה מרצון של כל הצדדים
09/10/2017 | 14:27
5
118
 
 
לצפיה ב-'למה ריחוק?'
למה ריחוק?
09/10/2017 | 14:59
4
110
כמעט כל סוף שבוע אנחנו אצל זוג סבים, ולרוב נשארים לישון. אצל הרחוקים יותר רק פעם בשלושה שבועות, כי הם רחוקים - אבל כשלא, משוחחים בסקייפ. מבין הילדים של שני הצדדים - אנחנו מתראים איתם הכי הרבה (לא כולל שיחות סקייפ).
לצפיה ב-'כשהייתי ילדה היו לי סבא וסבתא מעט רחוקים וזוג אחד קרוב'
כשהייתי ילדה היו לי סבא וסבתא מעט רחוקים וזוג אחד קרוב
09/10/2017 | 15:14
3
118
אל אילו שגרו מעט רחוק היינו מגיעים פעם בחודש...אי אפשר בכלל להשוות את עצמת היחסים בינם לבין הסבא וסבתא שגרו קרוב אלינו
 
למדתי מזה לקח גדול מאוד בתור הורה והורי והורי בעלי זכו לראות אותנו עם הילדים (כשהיו קטנים) כל שבוע לפחות פעם אחת ( שישי או שבת בהתאמה )ולפעמים גם באמצע השבוע עוד פעם אחת.
אז כן, לא תמיד זה היה קל אבל בהחלט עמדנו בזה וכל הצדדים יצאו ממש מורווחים
 
 
לצפיה ב-'לא מבינה מה את מנסה להגיד.'
לא מבינה מה את מנסה להגיד.
09/10/2017 | 17:46
2
122
הילדות שלי קשורות מאוד לשני הצדדים, והיו קשורות אפילו כשגרנו בחו"ל במשך כ-6 שנים - אני מניחה שלעובדה שכל ביקור שלנו כמעט כולל לינה יש חלק בלתי מבוטל בכך, כי הן לא סתם מבקרות - הן חיות איתם. אצל החמים שלי בכלל גרנו בחצי השנה הראשונה לחזרתנו לארץ... המינון כרגע מתאים לכל הצדדים - גם אם לך זה לא נראה, משום מה.
לצפיה ב-'את לא צריכה לכעוס'
את לא צריכה לכעוס
09/10/2017 | 20:01
1
110
אם מתאים לכם לראות ההורים פעם בשלושה שבועות זה בסדר.
 
היום אחרי שאבא של בעלי נפטר אני כל כך שמחה שהקפדנו לראות אותו הרבה כי כשאין יותר זה חסר.
 
אבל את באמת לא צריכה לכעוס אלא אם כן זה משהו פנימה שנגעתי בו, כל משפחה והדינמקה שלה 
לצפיה ב-'לכעוס? איך הגעת לרעיון שאני כועסת?'
לכעוס? איך הגעת לרעיון שאני כועסת?
09/10/2017 | 20:07
106
אני ממש לא כועסת, ולא ברור לי איך הגעת לזה.
לצפיה ב-'מאז שחמי נפטר - לפני כשלוש שנים כבר - חמותי לא מזמינה. '
מאז שחמי נפטר - לפני כשלוש שנים כבר - חמותי לא מזמינה.
04/10/2017 | 22:55
1
194
אף פעם. לשום אירוע, משום סיבה, לשום חג, שום כלום.
אלינו היא מוזמנת כמה פעמים בשנה, תמיד עם ארוחה (חגים, ימי הולדת).
מעבר לזה אין ממש התארחויות. הילדים כמעט קבוע פעם בשבוע אצלה לכמה שעות אחה"צ (בד"כ ביום שבת, זה היום הפנוי היחיד שלהם..) ותכלס זה בדיוק מה שהיא רוצה. הם שם על הספה, עם הטאבלטים שלהם, לפעמים קצת משוחחים, היא "מאכילה" אותם (זה בעייתי כמו שזה נשמע, אבל לא רלוונטי לשרשור הזה) והם הולכים הביתה. היא מרוצה, הם מרוצים - ובזה זה נגמר.
לצפיה ב-'יכול להיות שהיא בסוג של דיכאון'
יכול להיות שהיא בסוג של דיכאון
09/10/2017 | 20:02
44
לצפיה ב-'האירוחים שלנו '
האירוחים שלנו
14/10/2017 | 09:05
79
אצלנו זה קצת מורכב. ההורים שלו גרים ממש קרוב אלינו. 
אם נפגשים כל המשפחה אז זה בדרך כלל בבית של אחד מאיתנו כי בשנים האחרונות התעייפו ואין להם כח להפיק ארוחה. אם בכל זאת אצלהם אז כל אחד מביא משהו ואנחנו מארגנים הכל לפני ואחרי.
כשאנחנו מכינים ארוחה בשבת או בשישי שאנחנו פנויים אנחנו יכולים להתקשר בספונטניות ולהזמין אותם להצטרף.
אם הם מבשלים תבשילים מיוחדים מסורתיים הם מכינים כמות גדולה יותר ואז הם מזמינים אותנו לבוא לאכול איתם  לא בהפקות של כל המשפחה יחד.
 
לצפיה ב-'הכל היה הצגה? או אני מגזימה? '
הכל היה הצגה? או אני מגזימה?
01/10/2017 | 12:28
78
822
אחרי שנתתי כל מה שיכולתי ולא הייתה מאושרת ממני כי חשבתי שהיחסים השתפרו והפכו לטובים והם מעריכים את מה שעשיתי למען נכדיי ובני (במיוחד למענה יותר משהורה עושה לילד נשוי) מרגישה אחרי שנרמז לי,  שאני יכולה ללכת הביתה או גרוע מכך, מה שעשיתי קלקל אותם (אחרי שנהנו ממתנות, יחס, משחקים, כוח, שלקחו ממני...
המשך>>
אחרי שנתתי כל מה שיכולתי ולא הייתה מאושרת ממני כי חשבתי שהיחסים השתפרו והפכו לטובים והם מעריכים את מה שעשיתי למען נכדיי ובני (במיוחד למענה יותר משהורה עושה לילד נשוי) מרגישה אחרי שנרמז לי,  שאני יכולה ללכת הביתה או גרוע מכך, מה שעשיתי קלקל אותם (אחרי שנהנו ממתנות, יחס, משחקים, כוח, שלקחו ממני וכולי כולל סידור לחופש). הם גרמו לי להבין שמאחר שהם ההורים והמושכות בידיהם, הם בלבד קובעים את הכללים הנוקשים והם בלבד יכולים לתמרן בהתאם לחשקים שלהם והם קובעים מי ומתי ואיך הילדים יקבלו עד לרמה של אוכל ושעות ואמירות. מעתה היא קובעת  בהתאם לצרכיה וחשקיה בלבד שזה אומר, ללכת להוריה כמה שהיא רוצה, לקחת מאיתנו מתי שמתחשק לה ולהיות עם שלט הפעלה גם כשהילדים פה אצלנו ואני מדווחת כל דקה שהם נהנים והם בסדר (מבקשת צילום וידאו) ואחר כך "לזרוק" שהם מתנהגים שלילי בעטיינו. 
מה??? איפה אתם? החינוך שלך נוגד ממש לשלי. ילדי גדולים וחכמים ומעולם לא עשו דבר רע שהיה מצריך מחשבה נוספת להפך גם אם היו שובבים לא נשכו ולא היכו ואתם מוצאים אותנו קרבן? 
אני לא מבקרת את החינוך שלכם ואתם מעיזים על שלי? 
 
עכשיו, כשאת לא צריכה אותי (מסיבות שלא אפרט), את יורקת לבאר ששית ממנה? 
 
לא רוצה להשתמש בביטויים לא יפים גם אם מוכחים אבל אני בעלבון קשה. 
אם אלך, תתמודדי לבד ותצליחי אבל אני יודעת שתהיו מתוסכלים ויהיה לכם קשה אבל כבר מתחילה להפנים שלא אכפת לי למרות שאני מכורה וכואבת את הנתק או הריחוק. 
 
מבחינתי זה אנשים פחדנים שפוחדים שהילדים יקשרו לסבתא יותר. זה אנשים שפוחדים שההורים שלהם יהיו בצל מול נכדיהם. זה אנשים שאין להם מספיק בטחון ופוסלים אחרים אבל לא מבינים שהפוסל במומו פוסל. 
 
אני פגועה כי אני יודעת מה היה שם ולא פרטתי אלא בכללי מאוד. 
 
תודה לקוראים. תודה למי שיענה מתוך מחשבה, הגיון או צפירת הרגעה :) כי זה טרי. אולי טעיתי אולי אני מדמיינת, אולי אפשר להאיר לייעץ ממקום אחר או דעה שונה. אני רק יודעת שאני מרגישה פגועה שמבקרים אותי ואת החינוך שלי או מפילים עלי את האחריות להתנהגות הנכדים (כשילדיי מעולם לא היכו ולא ירקו ולא נשכו וזה בדוק. איש לא יכול לבוא ולהגיד שזה קרה).
חייתי באשליה שהכל טוב או שאני סתם פגיעה? אבל שמעתי במו אזני כמעט. אי אפשר להבין אחרת. 
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ויקטוריה רבין- מאמנת זוגית
האם אתה לא מחובר לעצמך?
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?
פורום משפחות מורכבות
פורום משפחות מורכבות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ