לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-' בירושה'
בירושה
25/03/2017 | 16:01
34
מה דעתכם על תכשיטים שעוברים בירושה
האם הייתן מתרגשות לקבל תכשיט כזה מהחמים
ואיך הייתן מגיבות אם התכשיט לא לטעמכן והיה מצופה שתענדו את התכשיט ברמה יומיומית
 
לא קרה לי, אבל סתם נראה כמו שאלה מעניינת לדיון
לצפיה ב-'חג הפסח ועמיו ליל הסדר קרבים...'
חג הפסח ועמיו ליל הסדר קרבים...
23/03/2017 | 14:05
10
169
ואני בגרתי בעוד שנה אבל זו לא השנה הנוספת שנוספה למניין 60 שנותי אלה למצבי הבריאותי.....נכון אני עדיין עובדת [לא עבודה פיזית] ועדיין מטיילת ....בעיני ילדיי חתני וכלתי אני אדם שמתפקד
נכון הם יודעים שאני סובלת מהגב,..וקשה לי לעמוד יום או יומיים במטבח ואחר כך גם לארח..אז נכון....הוספתי שידרוגים שלא יקשו עלי כמו כלים חד פעמיים [ישנם יפיפיים] לא נוח לי לארח בהם אבל אין לי ברירה....גם הפסקתי לארח בימי או שבת כי באמת פיזית קשה לי....
בתי הציעה החג הזה שנערוך את ה"סדר" אצלה כדי להקל עלי בלי כל הבלאגן ..וזה יעזור לי מאוד....
אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה להכין את מטעמי החג שאני מאוד נהנית לערוך..אבל בסוף יום בישולים אני פשוט שבר כלי ....אז שוב הבת יעצה שכל אחד יביא משהו[היא לא יודעת לבשל כל כך]..הבעייה שלי אלו חתני, וכלתי, שבאו מבתים
שליל הסדר הוא ממש ארוע קולינרי...אמו של חתני בת 70+ אבל היא תכין הההההכל ...ולא משנה כמה קשה תכואב היא תרגיש....
אצל הורי כלתי האבא עוזר מאוד [אני בלי זוגיות] ואחיותיה עוזרות מאוד לאמא...למרות שרוב העבודה אמא של כלתי מכינה...
פשוט לא נעים לי [ואל תגידו לי נעים כבר מת] לבקש שכל אחד יביא חוץ מ"הלא נעים" הם רגילים מביתם שאמא מכינה הכל גם אם היא מגיעה ליל הסדר "על ארבע."...ואני כבר שומעת את חתני שיעיר לביתי..אמא שלי יותר מבוגרת מאמך..ולא מתלוננת ולא מבקשת  כלום מהילדים...כמו שאמרתי הבת גם לא יודעת לבשל בכל מקרה...
מכלתי אני יכולה לבקש [למרות שלא נעים לי] אבל רק אני והיא  יכולות/יודעות לבשל...היא כעת בהריון מתקדם ומאוד קשה לה...ולא רוצה להקשות עליה....אני כבר מארת שיגיעו הצעות לערוך בבית מלון את ה"סדר" או לקנות מוכן [אני גרה במקום קטן שאין בו אפשרות להזמין קייטרינג..
בקיצור אני בבעיה....

לצפיה ב-'רגע רגע,'
רגע רגע,
23/03/2017 | 14:29
1
103
ראשית--את כבר לא ילדה, ממתי את בתחרות עם אי מי,
ואם חתנך יאמר/יגיד/יעיר אז מה? זה שלו, לאמוכיח על תבונה יתירה ואצילות.
אז ראשית תירגי.
 
עכשיו אם את בכל אופן רוצה להכין --וביומים קשה גם לאדם בריא.
אז פשוט עיצה ממני, תתחילי להכין שבוע קודם, לפעמים את כל התבשיל,
ותקפיאי ולפעמים רק את החומרים מוכנים וביום האחרון תבשלי/תאפי.
כך זה יהיה שאת הכנת בלי עזרה אלא בחלוקת זמן נכונה.
הכי חשוב בביום הארוח--קחי משככי כאבים--ואל תתלונני. ז
מאחלת לך בריאות ונחת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/03/2017 | 14:49
15
לצפיה ב-'שכל אחד יביא מה שהוא יכול'
שכל אחד יביא מה שהוא יכול
23/03/2017 | 15:57
88
מי שלא יודע לבשל, אין טעם לבקש ממנו להכין צלי. אבל לבקש מאנשים מה שהם כן יכולים. סיר אורז? סלט? 
ואם אין מספיק אנשים שיודעים לבשל, אפשר לקנות מוכן. 
 
ואם יש מאכלים שאת אוהבת במיוחד - אפשר להכין מראש, ולהקפיא.
 
ובאמת אין טעם להשוות עצמך לאחרים. זה כזה כבוד גדול להרוס את עצמך בבישול? שהיא תתבייש כשהיא תשווה את עצמה אלייך, ותראה איך את מגדלת משפחה לתפארת שכולם עוזרים, ולא עדר פרזיטים.
 
גם אצלנו ככל שעוברות השנים, אני ואחיי עוזרים יותר ומביאים יותר. וזה רק עושה לנו טוב. זה לא קשה להכין מנה אחת, ונחמד להרגיש שאתה עוזר.
 
לצפיה ב-'תתחילי להראות לכול הפטפטנים מאיפה מתחיל החג,ושיעזרו בניקיון '
תתחילי להראות לכול הפטפטנים מאיפה מתחיל החג,ושיעזרו בניקיון
23/03/2017 | 18:03
91
מי שיש לו הערות ומרגיז כזה גיבור-על גבך, תתחילי לגייס אותו למשימות:
לנקות, לסדר, לבשל ,וגם לערוך קניות לחג.
אבל את עצמך אל תחפשי להיות הגיבורה הגדולה, כדאי שתזהרי עם כאבי הגב ותטפלי בזה.
 
בעבר הייתי כמוך,לא הייתי מוותרת לעצמי ,מכינה הכול עובדת עד כלות הכוחות,
עד שהגב היה גמור,ומרוב כאבים קשה היה להירדם .
 
תמיד אמרו לי להיזהר, ולא לעבוד כשכואב הגב - אלא מיד לשכב לנוח, ולא שמעתי,
ולאחר מכן ,קרה לי המקרה, שבמשך חודש ימים הגב כאב והיה במצב קשה ביותר,
לא יכולתי לקום מהמיטה,אושפזתי בבי"ח,ושם לאחר צילומים ובדיקות קשות,
התברר,שמרוב מאמץ נשחק לי הסחוס בין חוליות עמוד השדרה
 
זה קרה לי מרוב עמידה ומאמץ,בשעת כאב הגב. ושילמתי מחיר יקר, סבלתי מאוד:
במשך חודשים ארוכים, ולא יכולתי לעמוד ולא לשבת ,ובכדי לישון קיבלתי כדור- שינה,
בכול ערב,וזה היה סיוט לא רגיל.
ומאז, למדתי לקח:
אחרי שאני בעצמי הרסתי לעצמי את הגב,וגרמתי לנזק בלתי הפיך,שיכול היה להימנע אם הייתי יותר נחה ,ופחות עובדת קשה.
 
כיום,בחגים אני מחלקת את כול הבישולים בין כול הגיסות,כול אחת מכינה את המאכל האהוב עליה,ואני קונה להם את בקבוקי היין ושאר המשקאות, ואחראית על הכנת
עוגת -מוס כשרה לפסח ,(מתכון קליל ללא צורך באפיה.)ובעיקר נחה בין הארוחות .
 
רק חבל שלמדתי בדרך הקשה, את חשיבות שמירת בריאות הגוף ,שצריכה להיות תמיד במקום הראשון ,ואסור לזלזל בזה.
לכן ראיתי צורך להזהיר אותך,שחסם וחלילה לא תיפלי כמוני,
ושלא ייגרם נזק ומצב של גב הרוס,
יקירה,
רגע לפני שנכנסים לעבודות החג כדאי שתדאגי לשמור על בריאותך.
ופחות להתייחס למה שהאחרים יחשבו ומה יגידו.
אגב, זה לא אסון לקנות כמה מוצרים מוכנים במעדנייה.
 
 
לצפיה ב-'לבעיה שלך קוראים קורבנות'
לבעיה שלך קוראים קורבנות
23/03/2017 | 18:53
88
כלומר, המצב בו אדם יוצר לעצמו מצבים קשים ובעיות למרות שהוא היה יכול להמנע מהם בקלות, מכל מיני שיקולים מפוקפקים.
 
תני לי להבין, את באמת מתכננת לפגוע לעצמך בבריאות, אולי בצורה בלתי הפיכה, בשביל לנצח בתחרות של "מי תפגע בעצמה יותר בשביל להשוויץ"? באמת?
 
אם את עוד מעט בת שישים, אמורה להיות לך מחשבה עצמאית, ודעה משלך. ואת לא אמורה לעשות דברים בגלל שלמישהו אחר כושר השיפוט השתבש עד כדי כך שהוא מתגאה בזה שאמא שלו מגיעה לליל הסדר על ארבע, והילדים שלה הם חבורת פרזיטים שלא עוזרים לה (במקום להתבייש בזה, כמו שהיה עושה אדם עם כושר שיפוט לא משובש. או אפילו כל אדם רגיש שלא רוצה שאמא שלו תסבול).
 
למרבה השמחה, כושר השיפוט של שאר הסביבה שלך לא סובל מהדרדרות מוסרית קשה - עובדה, הם לא חושבים שארגון ליל הסדר זה התפקיד הבלעדי שלך (וה"עוזר" שלך מאוד צורם לי. למה להניח שהאבא עוזר לאמא, ולא שהם עושים את זה ביחד?), ולכן נראה להם הגיוני מאוד להשתתף בדרכים שונות בארגון הסדר, ולהשתמש בעזרה בתשלום. לפגוע בבריאות בגלל שאת התחרות עם אמו שלך חתנך, לא נראה להם הגיוני. כלומר, לכולם חוץ מלחתנך.
 
אם כבר ה"מה יגידו" כל כך חשוב לך, למה מה יגיד חתנך חשוב לך יותר ממה שיגידו כל השאר?
 
בקיצור, הבעיה היחידה שלך זה האגו והרצון להשוויץ. הפתרון לבעיה הזו - כמו לעוד הרבה בעיות בחיים - הוא לא לתת לאגו לשלוט בך. זה הכל.
לצפיה ב-'כל אדם שונה, וקשה לי להאמין '
כל אדם שונה, וקשה לי להאמין
23/03/2017 | 18:55
81
שחתנך חושב שאם אמא שלו הורגת את עצמה, גם את צריכה. להיפך, הוא צריך להגיד לאמא שלו שתיקח דוגמה ממך, ושתעבוד פחות כדי שתרגיש טוב יותר.
ההורים שלי מתעקשים לערוך את ליל הסדר אצלם. הם יקנו כמה מנות, אחותי תכין עוד מנה או שתיים, ואני אבשל את כל השאר.
היה לי הרבה יותר לא נעים אם הייתי מגיעה בערב החג לארוחה ורואה את אמא שלי שבר כלי בגלל ההכנות. 
את צריכה לעשות מהפך מחשבתי, ולחפש מקום בו מוכרים אוכל מוכן. תכיני רק מנה אחת או שתיים, שאת מצטיינת בהן למען "האירוע הקולינרי", ותהני מהארוחה והמפגש המשפחתי. 
אגב, מי שלא יודע לבשל יכול לארח ולדאוג למשקאות ולקערת הסדר. כך לא תצטרכי לארגן ולסדר אחרי שכולם הולכים, גם זה עוזר.
לצפיה ב-'את מזכירה לי קצת את אמא שלי '
את מזכירה לי קצת את אמא שלי
24/03/2017 | 14:22
1
92
מתעקשת לנקות את כל הבית, שרק היא תבשל (ברמה שלא מאפשרת להיכנס למטבח, השנה בביקור שלי זו הייתה הפעם הראשונה שהיא איפשרה לי והייתי בהלם!), אם רוצים להפתיע ולנקות למשל לפני שהם חוזרים מחופשה- היא בכל זאת תנקה אחרייך כי זה צריך להיות הניקיון שלה וכו'...
 
בתך הציעה לערוך את הסדר אצלה- לדעתי זה רעיון נפלא. גם אם היא לא הבשלנית הכי גדולה והאירוע החגיגי לא יהיה ברמה של האצולה- אני אישית במצבך כן הייתי הולכת על זה ופשוט מתחלקים בהוצאה או בהכנת המאכלים. ומי שלא יודע לבשל- שיביא שתיה או אוכל מוכן.
 
את זו שבוחרת כל שנה מחדש להעמיס על עצמך ואם זה לא עושה לך טוב- סימן שצריך שינוי.
לצפיה ב-'פרפרי ,לקחת לי את המילים מהמקלדת,כול מילה בסלע.'
פרפרי ,לקחת לי את המילים מהמקלדת,כול מילה בסלע.
25/03/2017 | 10:34
11
לצפיה ב-'פולניה זה כאן!'
פולניה זה כאן!
25/03/2017 | 13:47
28
חתנך וכלתך רגילים לאירוע קולינרי? שיתרגלו לאירוע בסגנון אחר (או בשנה הבאה יחגגו אצל הוריהם)...
רגילים שלא צריך להביא כלום? שיתרגלו אחרת...
לא יודעים לבשל? שיכינו סלט...
לך קשה לבשל 8 מנות? תסתפקו בשתי מנות מבושלות והשאר סלטים (בריא מאוד, יש המון מתכונים באינטרנט), או שתקני 2 מנות מבושלות בקייטרינג או אצל מבשלת (יש באינטרנט היצע עצום של מבשלות לאירועים שאפילו יבואו אלייך הביתה לבשל), או שתכיני מבעוד מועד מנות שאפשר להקפיא...
בקיצור, יש מלא פתרונות לכל הבעיות שלך, כל מה שצריך זה קצת גמישות ופתיחות.
לצפיה ב-'"אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה..."'
"אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה..."
25/03/2017 | 14:12
35
אם את אכן מזוכיסטית אז תסבלי ותהני מזה... אני לא רואה איפה פה הבעיה. |ציניות|
 
וברצינות: ביידיך הבחירה החופשית להחליט אם את רוצה להיות מזוכיסטית או לא. אפשר בגיל 61 להחליט שאת מפסיקה להיות קורבן ילדותי של "מה יגידו" או יותר נכון מה שנדמה לך שיגידו...
(שימו לב כל הקוראים שהחתן עדיין לא אמר שום דבר כזה, היא רק כתבה שהיא "כבר שומעת אותו מעיר", כלומר הכל עדיין בדמיונה בלבד ואנו אפילו לא יודעים אם הוא באמת חשוב דברים כאלה).
 
 
לצפיה ב-'מזה זמן שיש משבר משפחתי'
מזה זמן שיש משבר משפחתי
20/03/2017 | 16:07
39
1234
כבר לפני מספר חודשים ששיתפתי כאן, כתבו לי שאולי אצל חמותי מתחיל תהליך דימנטי, האמת שאז לא התחברתי לזה, אבל אחרי דברים שקרו ודברים שקראתי אני מבינה ויתכן שכך.
אז חמותי שאהבה אותי מאוד, ולא עשיתי לה דבר רע, החלה להשליך עלי כל דבר שקרה ולהאשים אותי באזני בעלי לאחר שנוצר נתק, אני שכנעתי את בעלי לבקר אותה, וביקורים היא היתה מדברת עלי רע, וממציאה עלי סיפורים, כמו למשל שהיא באה ואני התחבאתי ולא פתחתי לה את הדלת, כמו שאני אמרתי לה שמחיר מכונת כביסה הוא  50,000 ש"ח , שאני מזכירה לה את אמא שלה שהיתה מכה אותה, בקיצור הפכתי ממלאך לשטן.
השבוע שמעתי בטלויזיה שבתחילת דימנציה יש מחשבות שוא ורדיפה כלפי בני משפחה ושכנים, זה מאוד עצוב לי עכשיו כשאני מבינה את התהליך שקורה, ועצוב לי שאין כאן משהו שאפשר להיטיב, כלומר יכול להיות קשר עם שאר בני המשפחה לבינה אבל אני מבינה שבינינו זה כבר הרע מכל, אני חוששת ממנה ובטח היא חוששת ממני, למשל אם הייתי מביאה לה מרק חם עכשיו אין לי אומץ להביא לה, שהיא תחשוב שאני רוצה להזיק לה, ואם תרגיש לא טוב, תספר לכולם שזה מהמרק, כך שאין דרך לחזור מהריחוק.
גם הילדים האחרים שלה התרחקו בטח מאמינים לעלילות שהיא מעלילה עלי.
זה עצוב.
לצפיה ב-'זה עצוב, אבל עוד יותר '
זה עצוב, אבל עוד יותר
20/03/2017 | 16:57
3
347
עצוב זה לצקצק בלשון ולומר שזה עצוב.
אדם שמתחיל דמנציה נמצא בבהלה נוראית וזקוק לתמיכה!! הוא מאבד אחיזה במציאות.
מהר - לשים את כל התקופה האחרונה בצד, לדבר עם הילדים האחרים ולהתחיל לתמוך בה - להקיף אותה, להיות איתה, ולא לפחד מהתוקפנות אלא להבין שזה חלק מהדמנציה.
הכי חשוב - לא להתרחק ממנה.
אני כותבת זאת כמובן מנסיון ארוך (כמעט 10 שנים) עם הורה דמנטי.
איילה.
לצפיה ב-'התלבטתי אם לכתוב כאן כי בדיוק חששתי מתגובות שיפוטיות כאלו '
התלבטתי אם לכתוב כאן כי בדיוק חששתי מתגובות שיפוטיות כאלו
20/03/2017 | 17:02
2
333
אני מניחה שאם היא היתה אמא שלי היה לי קל יותר, ברגע שהיא רואה בי אויב אני לא רוצה להרע לה ולהפחיד אותה, לגבי שאר בני המשפחה אני מעודדת ללכת אליה לא יכולה להכריח אנשים מבוגרים, דיברתי כאן על הרגש שלי וחבל שאת מוזילה אותו כך. אני כואבת כבר חודשים.
לצפיה ב-'לא כל כך בטוחה שלו היא הייתה אמך.....'
לא כל כך בטוחה שלו היא הייתה אמך.....
22/03/2017 | 12:23
1
187
אני יכולה להעיד שכאשר אימי עליה השלום כבר הייתה דמנטית היא הייתה טופלת על המטפלות שגנבו לה כל מיני דברים מהבית...היא שחכה היכן שמה גרביון מסויים
והאשימה את המטפלת שהייתה באותה תקופה אחרי מותה מצאתי את הגרביון מתחת למזרון שלה....
כל הזמן רק חשדה לא נתנה ביטחון באף אחד..בקושי ממני] אפילו לא רופאי בית החולים לא שיתפה פעולה וטענה שהיא כלל לא חולה כאשר הייתה חולה בסרטן....
גם בימיה האחרונים לפני ששקעה מהמורפיום שניתן לה בדתה כל מיני סיפורים מהעבר
אין מה לעשות ....צריך לספוג..ולחמול....ולא להיפגע..
לצפיה ב-'צר לי שזה מה שקרה לאימך '
צר לי שזה מה שקרה לאימך
22/03/2017 | 12:32
140
אבל לא ההנתי מה רצית לומר במשפט לו זו היתה אימי.
אני מבינה מאוד שקשה לקבל ולהכיל אם במצבים שטנים של התדרדרות במצב זה.
היות ואני יתומה, אני מבינה כמה חשוב לנצל כל רגע ולתת הכל.....
לצפיה ב-'אולי לילדים האחרים שלה קשה לקבל את זה, אז כדאי לדבר'
אולי לילדים האחרים שלה קשה לקבל את זה, אז כדאי לדבר
20/03/2017 | 17:18
1
273
לא איתה, אלא עם האחים והאחיות של בן זוגך.
יכול להיות שיותר קל להם היום להאמין שאת עושה דברים כמו להתחבא מאחורי דלת או לשקר על מחירים של מכונות כביסה, מאשר לקבל את זה שהמצב של אמא שלהם מידרדר.
 
ותתכונני לזה שאולי ייקח להם כמה זמן. הם יצטרכו ״עוד הוכחות״. אבל לא כי הם לא מאמינים לך, אלא כי יותר קל להם לקבל שאת השתנית, מאשר לקבל שאמא שלהם השתנתה. בעיקר כי השינוי שלה הוא כבר לתמיד. זו התחלת הסוף.
 
אני לא יודעת אם את חייבת לבקר אותה בזמן הקרוב. אם את מעלה אצלה רגשות קשים מן העבר, לא בטוח שביקורים שלך עכשו יעזרו במשהו. אז בשביל מה ששתיכן תסבלו?
אם את רוצה להקל, את יכולה לשלוח עם בן זוגך את הדברים. ככה תדעי שאת עוזרת לה, למרות שהיא לא תדע שזו את זו שעוזרת.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה , תודה.'
מסכימה עם כל מילה , תודה.
20/03/2017 | 17:23
173
חשבתי בדיוק כמוך, ולכן זה קשה לי כיפליים.
לצפיה ב-'מצטרפת לדעתה של'
מצטרפת לדעתה של
21/03/2017 | 05:48
7
202
אביבקיץ ומבקשת להוסיף--
1)לכי להתיעץ עם רופא המשפחה שלך/שלה, הוא יכול לכון אותך
   מה לעשות ואיך לנהוג.
2)לא סיפרת איך מגיב בן זוגך לסיטואציה, האם הוא "מושפע מאימו
   וכועס על מעשיך, אלה שלא עשית? 
    חשוב אולי שלא את  "תביאי את הבשורה ותגידי היא דמנטית.
3)כן תגלי כלפיה יחס חם, למרות הפגיעה ותראי לו שאת שולחת אוכל/עוגות            ותבקשי שלא יאמר שזה ממך--מספיק שהוא יודע שזה ממך.
4)בהמשך תבקשי ממנו להיות המרגיע של בני המשפחה האחרים כלפיך,
   ותרגעי עכשיו--לצערינו זו מחלה מתקדמת היא לא עוצרת וזה יגיע גם אליהם,
   ובגיוס הכללי לעזרה את בטוח תצטרפי.
 
מה שחשוב, שתדעי שזה לא נגדך זה מה שקורה בלי שליטה שלה,
היא חולה, ואכן זה עצוב.שולחת לך חיבוק לחיזוק 
לצפיה ב-'תודה, לצערי בעלי ילדותי'
תודה, לצערי בעלי ילדותי
21/03/2017 | 06:01
6
226
בטענה שקשה לו לשמוע שהיא מדברת עלי רע, ודברים שלא היו..... 
הוא מבין שמתחיל כאן תהליך ויחד עם זה לא מסוגל , כנראה זה קשור לסכסוך שקרה קודם לכן עם האחים שכעסו על משהו, 
כנראה לאחים ובעלי נוח לכעוס  במקום להבין שזה הזמן להתגייס לטובתה , באמת משפחה מוזרה לצערי.
 אני שוקלת  אולי ליצור קשר עם גיסתי ולומר שתמיד אני מוכנה לעזור בבישול או כל דבר שניתן יהיה להעביר אליה אבל נדרשים שותפים ורק אנחנו קרובים אליה, היא אוכלת אוכל בריא ומיוחד, כך שאם בעלי יביא היא תדע שאני הכנתי.
הבעיה שגם גיסתי ניתקה איתנו קשר מסה חודשים.
כל המצב מאוד משפיע עלי, אני מוצאת את עצמי בוכה לעיתים והמועקה גדולה.
 
לצפיה ב-'אכתוב כאן את דעתי/הרגשתי'
אכתוב כאן את דעתי/הרגשתי
21/03/2017 | 07:54
1
177
כי צריך כנראה להכיר את הדינמיקה יותר מקרוב.
תתקשרי ותזמיני את גיסתך לשיחה, ותציעי לשים דברים מאחור,
תגידי לה אנחנו בוגרות והמצב לא טוב, בואי נתגיס לקשר אחר, לעזור.
אני מניחה שגם אם ברגע הראשון תהיה פליאה וחוסר אמון,
אם את תהיי עקבית, ורגועה--דברים יסתדרו.ואם לא--אז לא, את את שלך עשית,
מה היא תגיד? שהתחנפת? יופי! אז מה? את בוגרת ויכולה לספוג גם
את השטות הזאת.
אני כן מציעה לך להתיעץ עם רופא, לשמע ממנו, ואולי ללכת עם בעלך,
אם כל זה לא מועיל--
גם בעלך שלדעתך ילדותי--דברי איתו ותשאלי אותו מה הוא רוצה מה הוא מצפה.
מה הוא חושב, שידבר הוא לא את--תשמעי, תביני, תגידי אני לא בריב וזהו..
ואז, תתרחקי מהנושא, תתמקדי בבית, בילדים  במשפחה שלך בעבודה, בחברות.
ותניחי, תני לדברים להתגלגל. לא תמיד האחריות עלינו.
את לא צריכה לבכות, תשמרי לא להתנגש על הנושא עם בעלך--
אם הוא מספר מה היא דברה, תגידי--לא יודעת מה ההמצאה החדשה,
לא שייך אלי--ותזוזי משם--"חפירות" ודיונים והתנצלויות והסברים--
זה לא יועיל זה לא הזמן.
חבל שאת מושא הכעס וההתקפים שלה--אבל זה שלה--ואל תפלי לבור הזה.
לצפיה ב-'אני מאוד מתחברת למה שכתבת'
אני מאוד מתחברת למה שכתבת
21/03/2017 | 10:26
124
אבל חוששת ששיחה תגרור את הדברים לכיוונים של ויכוח , ולכן אנסח לאחותו הודעה שבה אומר שלמרות המשבר המשפחתי אני מוכנה להתגייס למשל בקניות ובישולים..
לצפיה ב-'את אישה יותר טובה ממני...'
את אישה יותר טובה ממני...
21/03/2017 | 08:16
3
172
אני כבר מזמן הייתי אומרת ״תעזבו אותי מהשטויות שלכם״ ומנתקת קשר. לא ניתוק אקטיבי, אלא סתם מוותרת על נסיונות לשמר את הקשרים.
 
 
 
לצפיה ב-'צודקת, השאלה'
צודקת, השאלה
21/03/2017 | 08:27
1
135
אם זה עובד? אם אין "רדיפה" של הנושא--
מפגשים משפחתיים, סיפורים שהבעל מביא הביתה,
 
היא צריכה כתף מחוץ למעגל הזה, כדי שיהיה לה כח לזוז.
ובעיני מה שנכון גם כדי לא לכעוס, להכין ארסנל של משפטים קצרים,
שמבטאים שאט נפש אבל לא פוגעניים.
הנטיה לפגע חזרה בפוגע היא חזקה--ולשם היא לא אמורה להגיע.
לצפיה ב-'מייקאל , התשובות שלכן חיזקו אותי'
מייקאל , התשובות שלכן חיזקו אותי
21/03/2017 | 12:52
113
מרגישה הקלה, כתבתי לגיסתי ענייני וממוקד, לא להיכנס לעימות מי אמר למי ולמה... הצעתי שנתגייס לטובת האם , הצעתי את עזרתי בקניות ובישולים . 
באמת מעריכה מאוד..
 
לצפיה ב-'ממש כך.. אנשים שלא יודעים להעריך משפחהפהה'
ממש כך.. אנשים שלא יודעים להעריך משפחהפהה
21/03/2017 | 12:47
125
באמת שחשוב לי להיות אנושית לאישה מבוגרת, כתבתי לביתה עניינית, קראה, בווטסאפ, בינתיים לא הגיבה.
לצפיה ב-'אז עכשיו גיסתי ענתה לי '
אז עכשיו גיסתי ענתה לי
21/03/2017 | 14:11
6
239
תשובה מאוד לא מכבדת, ממנה אני מבינה שהיא לא שם... לא מבינה שאמא שלה בתהליך כלשהו..  טוב עכשיו אני צריכה להרגע, עשיתי באמת את המקסימום.
לצפיה ב-'תנסי לא רק להרגע,'
תנסי לא רק להרגע,
21/03/2017 | 15:45
1
167
אלא בכלל שזה יעבור "ליד".
ספרי לבעלך--אני רציתי לסיים את הפרשה הזו--
לאמא שלכם קורה משהו וזו לא אני. לכן כתבתי לאחותך--
הצעתי עזרה, קיבלתי תשובה לא נעימה.
אני זזה, מאחלת רק טוב. וזהו.
כשהיא תדרדר, ותתהפך על מישהו מהם--אל תשמחי לאיד--
רק תשקיפי ותתאפקי. 
המשפטים המקובלים--אמרתי לכם, ו/או הנה זה עכשיו ברור וכד' מיותרים,
תאמיני לי יבינו לבד.
ואת תשארי מכובדת.
מחבקת ומאחלת לך תקופה קלה כמה שאפשר.
לצפיה ב-'המון תודה, את מחממת לב'
המון תודה, את מחממת לב
21/03/2017 | 15:54
124
זה בדיוק מה שעשיתי עם בעלי והוא היה תומך מאוד. אמר לי לסיים את ההתכתבות בזה שרציתי נטו לעזור, כך כתבתי , שזה רצוני ולא להתחיל בהטחות.
מכאן באמת אעשה כפי שכתבת.
לצפיה ב-'אז עזבי אותה כרגע, היא צריכה להתמודד עם הרבה דברים'
אז עזבי אותה כרגע, היא צריכה להתמודד עם הרבה דברים
21/03/2017 | 16:02
130
ומבחינה רגשית זה לא פשוט ותמיד הרי מאשימים את השליח.
תתמקדי בבעלך ובתמיכה בו. כל השאר לא בשליטתך.
לצפיה ב-'כל מה שכתבת מאוד מזכיר לי את התהליך שעברה סבתי ז"ל'
כל מה שכתבת מאוד מזכיר לי את התהליך שעברה סבתי ז"ל
21/03/2017 | 19:25
2
152
כשהתחילה הדמנציה הופיעו סיפורים של אנשים שהיו בבית ולקחו לה את הארנק (לא היה ולא נברא כמובן), האשימה את המטפלת שלה בכל מיני דברים שלא קרו (באמת שלא קרו) וכיו"ב.
אמא שלי זיהתה די מהר שמשהו קורה, והתסכול שלה היה שיתר הסביבה מאוד התקשתה לקבל את זה. כשאנשים אחרים ביקרו אותה או התקשרו אליה, נראה שהיא מאוד התאמצה "לאסוף את עצמה", וכשהייתה חוזרת פעמיים-שלוש בדיוק על אותם משפטים, כולם פטרו את זה בכל מיני תירוצים של חוסר נושאים לשיחה או סתם זקנה ושעמום. הרבה אנשים במשפחה המורחבת טענו שהיא מגזימה ושהכול בסדר, ולקח המון זמן עד שאנשים התחילו להבין שבאמת יש בעיה...
אז כרגע את בצד שמזהה את הבעיה, אבל מצד שני את לא בצד שיכול לעשות עם זה משהו קונקרטי, וזה מאוד מתסכל. אין לך ברירה אלא למצוא דרך להשלים עם זה, ולקוות שהגורמים שכן יכולים לעשות משהו יתעשתו כמה שיותר מהר
לצפיה ב-'את כל כך צודקת, אני באמת יכולה למצוא את הדמיון '
את כל כך צודקת, אני באמת יכולה למצוא את הדמיון
21/03/2017 | 19:37
1
121
זה מתסכל, מעליב ואני רואה בעקבות הסיפור את הרוע שבאנשים וזה קשה.
אני חושבת שהיא רואה בי רעה שאני מעלה את זה , היות והיא באמת לא גרה קרוב ולא רואה מה שאדם בסביבה רואה, אבל זהו, עלי להשלים עם המצב.  אם העלי לוקח את זה בקלות , לפחות כלפי חוץ, אני לא מבינה למה אני לא יכולה, זה קשה אבל אין ברירה , הזמן יעשה את שלו מקווה.
לצפיה ב-'זה לא רוע, זאת הדחקה '
זה לא רוע, זאת הדחקה
21/03/2017 | 21:12
112
וזה מנגנון נפשי שעוזר לאנשים לא להתפרק... יכול להיות שאחות של בעלך פוחדת לגלות שאמא שלה דמנטית ומרגישה שהיא לא תהיה מסוגלת להתמודד עם זה. לכן היא מוצאת דרך לא להתמודד - באמצעות זה שזה לא קיים...
זה טפשי ואנשים פרקטיים לא מסוגלים להבין את זה, אבל ככה זה. ולא רק זה, אלא שכל מי שמנסה לעמת אותם עם המציאות מוכרז מיד כאוייב...
וכבר משחר ההסטוריה ידוע שמי שמשלם את המחיר זה השליח...
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע '
מצטערת לשמוע
21/03/2017 | 16:00
1
142
הייתי מתעקשת עם בעלך שילכו איתה לרופא ויבדקו את זה מקצועית כדי לראות מה קורה איתה.
אם כרגע היא לא מרגישה בטוחה איתך ובמלחמת האשמות מולך הייתי כן תופסת מרחק ממנה ופשוט מנסה כמה שיותר לתמוך בבן זוגך ובאחיו כי זה לא פשוט לעבור דבר כזה. זה הזמן שהוא הכי צריך אותך.
לצפיה ב-'אני לגמרי שם לבעלי'
אני לגמרי שם לבעלי
21/03/2017 | 16:05
130
ניסיתי להיות עבור אמו אבל אחותו לא מסוגלת לשים את טובת אמו לפנים, אז אוותר, ניסיתי.
לצפיה ב-'אנחנו עברנו תהליך דומה...'
אנחנו עברנו תהליך דומה...
21/03/2017 | 21:06
3
164
ואצל חמותי האיבחון היה מורכב כי יש לה ברקע מחלת נפש והיה קשה להבחין למה קשורות ההתנהגויות המוזרות. אצלנו התוקפנות הופנתה בעיקר לבעלה באופן ישיר ולאחרים באופן עקיף יותר (מאחורי הגב).
בכל אופן היא אובחנה לפני כשנה והחלה טיפול תרופתי חדש באמצעות מדבקות שמשחררות את התרופה לגוף בשחרור איטי. מאז כמעט ואין החמרה. היא מתלוננת שבורחות לה מילים אבל מבחינת ההתנהגות היא די בסדר.
אולי אם תספרי לבעלך שאם זה באמת התחלה של אלצהיימר יש תרופה ויש איך לעזור, הוא יסכים לקחת אותה להיבדק.
בכל אופן צריך למצוא דרך קצת ערמומית לשכנע אותה ללכת להיבדק...
 
לצפיה ב-'היא מסרבת ללכת לאופאים כבר שנים רבות'
היא מסרבת ללכת לאופאים כבר שנים רבות
21/03/2017 | 21:14
2
135
וכועסת מאוד כשמציעים לה.
לצפיה ב-'תקשיבי - עם כל הצער שבעניין, זאת לא אמא שלך. באמת שאת מה '
תקשיבי - עם כל הצער שבעניין, זאת לא אמא שלך. באמת שאת מה
21/03/2017 | 22:18
1
154
שאת יכולה לעשות כבר עשית. דברת עם בעלך, דברת עם גיסתך, אמרת את מה שאת חושבת ולא הסתרת את דעותייך. הצעת עזרה. זהו. אין לך מה לעשות יותר.
לטובתך האישית, קחי כמה צעדים אחורה, גם מבחינה מעשית ובעיקר מבחינה רגשית. חבל עלייך כי זה לא שאת יכולה לעשות עוד משהו ואת נמנעת מזה. כרגע באמת שאין עוד משהו שאת יכולה לעשות, אז כדי שזה לא יעיק עלייך עד כדי כך, את חייבת להפנים שזו לא אחריותך, ולתפוס מזה מרחק רגשי. קשה אבל אין לך ממש ברירה אחרת.
לצפיה ב-'באמת תודה, זה מקל לקרוא תגובה כזאת.'
באמת תודה, זה מקל לקרוא תגובה כזאת.
21/03/2017 | 23:26
30
לצפיה ב-'צר לי שזה המצב'
צר לי שזה המצב
21/03/2017 | 23:02
2
137
אני מבינה שהיא לא מאובחנת.
 
בכל מקרה, זה התפקיד של הילדים שלה להבין, לדאוג שהיא תאובחן ולטפל בכל מה שכרוך בכך.
 
זה לא מהלך שאת יכולה להוביל או לכפות עליהם.
זו לא אמא שלך.
האחריות היא עליהם.
 
כפי שכבר הציעו לך כאן, קחי צעד אחורה.
 
אני מקווה שבעלך מבין שאין שחר להאשמות ועומד לצידך.
אם *הוא* יזדקק לעזרה, או יבקש אותה, עזרי לו.
 
יש הרבה מה לעשות מבחינת איבחון והתאמת עזרה ספציפית.
אבל קודם צריך לאבחן, ולקבל את  האבחנה.
את לא יכולה להאיץ את התהליך.
לצפיה ב-'נכון, המון תודה :)'
נכון, המון תודה :)
21/03/2017 | 23:28
19
לצפיה ב-'למרבה הצער זה קורה'
למרבה הצער זה קורה
22/03/2017 | 09:43
102
הגעתי מהראשי, סליחה אם זאת התפרצות.
 


תגובה לפותחת השרשור:

עברתי משהו כזה עם סבתא (אובחנה עם אלצהיימר), עם סבא מצד שני (לא אלצהיימר כנראה, דמנציה, שינויים התנהגותיים משמעותיים ופרנויה) ושכן מבוגר (אני הייתי בועד בית, ולכן ספגתי ענייני פרנויה וראיתי שמשהו לא בסדר לפני שהדיירים האחרים וכנראה גם בני המשפחה ראו זאת).
 
המאפיינים: חזרות מרובות על סיפורים ומשפטים מבלי לזכור שאי פעם נאמרו קודם, התחלה של חשדות ("כמה זה עולה? למה זה עולה ככה?" - הגיוני עד למידה מסויימת ואז החזרות והחשד מרמאות הופכים למחשידים), קושי ביכולת לזכור אם שולם משהו או נעשה משהו.
 
מה שאמרו לך לגבי היכולת של בני משפחה להפנים שיש תהליך והאדם זקוק לעזרה רפואית ומקצועית - הכל נכון. כרגע את יכולה רק להזכיר מדי פעם שאת מה שחמותך אמרה כעת היא אמרה כבר כמה פעמים, מדי פעם לנזכיר חשד חדש שהיא מעלה (או עדיף, שבעלך יזכיר) כדי שלאט לאט אחרים במשפחה ישימו לב שזה קורה גם איתם ויחברו בין הנקודות.
 
קשה, עצוב ומדכא מאוד. גם לראות את זה קורה למישהו, וגם לתהות מה יקרה לנו בעתיד. ליבי עימך.

לצפיה ב-'כשהבעיה כבר ברורה לך, יהיה קל יותר להתמודד.'
כשהבעיה כבר ברורה לך, יהיה קל יותר להתמודד.
22/03/2017 | 12:40
7
100
יקירה,
כאשר המצב של המחלה לא ידוע ,זה עלול מאוד מלחיץ,
אך מכיוון שכבר ידוע לך המצב, שהיא אישה חולה בדימנציה,הרי ברור לך שהיא מגיבה כך בעקבות מחלתה- ולא מתוך כוונה רעה.
 
הזכרת לי שלפני 3 שנים ,הכרתי אשה בחולת דימנצייה ,שתמיד הייתה יוצאת לקראתי וקוראת לי בשמחה, כי תמיד חשבה שאני הבת שלה.
זה חלק מהבעייה של האנשים חולי דימנציה,שהם מאבדים את כושר השיפוט,
ההבנה  והאבחנה.
מאוד עצוב שעדיין אין הרבה מה לעשות, בכדי לשפר  את המצב הרפואי שלהם,
כי הם חיים בעולם של אי -בהירות ובילבול רב.
הם מאוד זקוקים לעזרת יקיריהם ,ויחד עם זאת פוגעים ביקיריהם- ללא שליטתם במצב.
כי זהו חלק מהפגיעה המוחית ,בה ניוון -תאי המוח רק מחמיר והולך, מיום ליום.
יקירה,
מאחלת לך הרבה בריאות ,ועלייך לקבל את העובדה  שהיא נמצאת בשלב של מחלה זו,
ושזהו המצב, ולכן אין צורך בכלל להתייחס למה שהיא אומרת, הרי היא חולה,
וזה ממש לא בשליטתה,כול דבריה ומחשבותיה עולים מעל לכול דמיון- ואינם מציאותיים,
כי זוהי המחלה עצמה .
 
כול טוב
ורק בריאות.
לצפיה ב-'את כל כך צודקת, הבעיה שילדיה האחרים לא מזהים זאת'
את כל כך צודקת, הבעיה שילדיה האחרים לא מזהים זאת
22/03/2017 | 12:49
6
92
וגם עכשיו כשהצעתי עזרה בגלל זה , כעסו עלי שאני מעזה לרמוז עליה כך.
אעשה כפי שהמחיצו לי כאן ואתפוס מרחק מכולם.
לצפיה ב-'קשה לילדיה לקבל את האמת הקשה,והם מעדיפים להתעלם מהמציאות.'
קשה לילדיה לקבל את האמת הקשה,והם מעדיפים להתעלם מהמציאות.
22/03/2017 | 19:54
5
63
כך זה נראה לפי מה שתיארת,
אך מן הסתם תוכלי להיווכח ,שיבוא היום בו גם הם ישלימו עם העובדה ,
ויכירו בכך שהיא אישה חולה,.
ברגע שהם יוכלו  מבחינה רגשית להכיל את המצב, כי אימם חולת דמנציה,
ולהתמודד מול הבעיות,, רק אז גם היחס שלהם אלייך -ילך וישתפר .
מה שנותר לך לעשות, זה להתאזר בסבלנות,והכול יסתדר  עם כולם, בבוא היום.
לצפיה ב-'תודה, בכנות לא נראה לי שאי פעם ההדורים ייושרו'
תודה, בכנות לא נראה לי שאי פעם ההדורים ייושרו
22/03/2017 | 20:00
4
78
אני חייבת לשמור על עצמי , ההתנהגות שלהם פוגעת בבריאותי , מבחינת הבת שלה מה שהאם מספרת זו המציאות , ציטוט , אז חבל , אני כל כך לוקחת ללב, ובאמת שאין דבר רע אחד שהיא יכולה לומר שאני אישית עשיתי לה.
 
תודה לך.
לצפיה ב-'מבינה אותך ,אבל במצב הנוכחי אין מה לקחת ללב ,,'
מבינה אותך ,אבל במצב הנוכחי אין מה לקחת ללב ,,
23/03/2017 | 10:00
3
54
כדאי שתתרחקי ממי שגורם לך ללחץ נפשי ופוגע בבריאותך, חבל שיגרם לך נזק.
תחשבי חיובי ותביני שיקח זמן עד שהבת שלה תפנים את העובדה שאימא שלה חולה, בינתיים זה קשה לה לקבל זאת.
בשלב זה אל תהיה איתה בקשר,ותשמרי על בריאותך.
 
לצפיה ב-'נכון. יש אנשים שחייבים מישהו לאכל עליו ולהשחיר אותו'
נכון. יש אנשים שחייבים מישהו לאכל עליו ולהשחיר אותו
23/03/2017 | 10:22
2
56
ולצערי נפלתי בין שתיהן וזה כל כך לא פייר, באמת ובתמים שמעולם לא עשיתי לאף אחת מהן רע, אני היחידה שהזמינה וליכדה את כולם , תמיד הבאתי מכל טוב , כואב לי שהילדים מפסידים סבתא , לילדים של גיסתי יש סבא וסבתא מהצד השני וחוסר הרגישות שלה לילדים שלי שמפסידים בגלל המצב בעצם סבתא , דודה ובני דודים זה פשוט רוע טהור.
ואין שום סיבה בעולם שהיתה מצדיקה התנהגות כזאת.
לצפיה ב-'כרגע אל תתקרבי לשם במצב הלחוץ, בעתיד הכול ירגע ויראה אחרת.'
כרגע אל תתקרבי לשם במצב הלחוץ, בעתיד הכול ירגע ויראה אחרת.
23/03/2017 | 17:31
1
41
בינתיים תשמחי עם ילדייך,הם זקוקים לאימא חזקה בריאה ומלאת שמחה,
ושתהיה בשבילם כאן ועכשו.(הרי כול השאר כרגע פחות חשוב ופחות דחוף.)
ילדייך יהיו ילדים מאושרים, כשאימא שלהם תהיה בריאה ומאושרת.
תשכחי מהבלאגן של כולם, למען אושרם של ילדייך.
לצפיה ב-'את כל כך צודקת, אני רוצה להצליח בזה'
את כל כך צודקת, אני רוצה להצליח בזה
23/03/2017 | 17:38
45
בגלל שאני לוקחת ללב הכל , זה קשה , ואני רוצה להיות בריאה ושמחה באמת למען ילדי, וגם למען עצמי, הכתיבה כאן בהחלט עוזרת לי להרפות ולהוריד מתח, תודה לך.
לצפיה ב-'ממש עצוב וכואב לשמוע את זה'
ממש עצוב וכואב לשמוע את זה
25/03/2017 | 05:55
26
אבל אם מדובר בדמנציה זה מוזר שזה יהיה רק כלפייך ולא כלפי אנשים אחרים. אני בעיקר מחזקת אותך לא להיפגע ולהבין שהבעיה אצלה ולא אצלך. מקווה מאד שבעלך בחר בצד שלך בסיפור...
לצפיה ב-'הבעל מסרב להתארח בבית גיסתו בשל חמותו '
הבעל מסרב להתארח בבית גיסתו בשל חמותו
22/03/2017 | 05:05
2
199
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
22/03/2017 | 08:27
1
133
שהאשה רוצה להתגרש--זו זכותה.
לא מאמינה שזו הסיבה האמיתית.
על ריבים עם חמיות הן של נשים הן של גברים שמענו רבות.
על התערבות של חמיות שמענו רבות.
אם האשה רוצה לחגוג בחיק משפחתה, ולא מתאים לבעלה,
(אגב, לא כתוב מה החמת מעליבה/מתערבת/מציקה וגורמת לו להרגיש רע במחיצתה.) וחיים טוב ובסדר, מוצאים דרך לחגוג בלי שמישהו מבני הזוג ירגיש רע.
יש מספיק אלטרנטיבות כדי לא להגע למצב הזה.
 
לכן, לדעתי--היא רוצה להתגרש--התירוץ טפשי.
לצפיה ב-'מסכימה. ויש מצב שזה בכלל כותרת טפשית של העיתון'
מסכימה. ויש מצב שזה בכלל כותרת טפשית של העיתון
22/03/2017 | 13:23
100
ולא מה שהאישה אמרה. הלכו ונברו בעשרות דברים שהיא אמרה ובחרו דוגמא אחת.
 
 
 
לצפיה ב-' שרשור סופ"ש '
שרשור סופ"ש
16/03/2017 | 13:16
3
90
חשבתי שיהיה נחמד להחזיר מסורת נוסטלגית נחמדה מימי תפוז היותר פעילים- שרשור סופ"ש
 
מה בשרשור
1. איך היה השבוע שלכם הטוב, הרע והלא נורא- לשתף על דברים טובים,רעים ולא נוראים שקרו לכם לאחרונה או השבוע במיוחד.
 
2. תוכניות לסופ"ש- מה התוכניות שלכם לסופ"ש ומה עשיתם בפועל מתוך מה שתכננתם.
 
3. המלצות- המלצה על ספר, תוכנית טלויזיה, סרט, הצגת תאטרון, חנות שביקרתם בה ואהבתם במיוחד.
 
אשמח אם יש פה גולש/ת שיסכימו לקחת את הפינה הזו על עצמם מידי יום חמישי.
לצפיה ב-'השבוע שלנו- הטוב , הרע והלא נורא '
השבוע שלנו- הטוב , הרע והלא נורא
16/03/2017 | 13:17
135
שרשרו לפה את השיתוף שלכם לגבי השבוע שהיה
לצפיה ב-'תוכניות לסופ"ש '
תוכניות לסופ"ש
16/03/2017 | 13:19
113
מה אתם מתכננים לעשות בסופ"ש עם מי תיפגשו ולאן תלכו
האם תישארו בבית או תארגנו טיול
לצפיה ב-' המלצות השבוע '
המלצות השבוע
16/03/2017 | 13:20
80
מסעדה שאכלתם בה והיה טעים במיוחד, ספר שקראתם ואהבתם, מוזיאון מיוחד שממליצים עליו ועוד...
 
Share it with us!
לצפיה ב-'קשר משפחתי עם המשפחה המורחבת'
קשר משפחתי עם המשפחה המורחבת
13/03/2017 | 12:17
7
299
האם יש לכם קשרים קרובים עם קרובי משפחה מדרגות יותר מתקדמות: דודים, בני דודים, ילדים של בני דודים וכו'?
 
האם נפגשים? באיזו תדירות?
האם יש לכם מפגשים גדולים של כל המשפחה המורחבת?
לצפיה ב-'נראה לי שחשוב '
נראה לי שחשוב
13/03/2017 | 18:14
170
קודם לומר, למה את מתכונת קשר.
אם זה רק מפגשים--אז אומר שהמפגשים לא ברמה של פגישות חבריות,
אלא בלויות/ניחומים/חתונות,
ראשית כי כולנו כבר מבוגרים בעצמינו והקמנו משפחות משלנו, 
שנית אנחנו מפוזרים בארץ/בעיסוקים/בחו"ל/ברמת דתיות שונה ועוד פרמטרים
שגורמים לריחוק.
בכלל מהצד של אבי אנחנו שבט גדול מאוד, שניסינו כבר כמה פעמים 
לעשות מפגש גדול,--בלתי אפשרי.
אבל--לכל אחד מאיתנו יש את בני הדודים החבריים שלנו, והמידע זורם.
אנחנו מאוד גאים להיות משפחה, וכשפוגשים מישהו מהמקום
מיד מזדהים כבני משפחה.
בשבוע שעבר נסענו למרכז לחתונה של נכדה של בת דודה שלי.
אז כנראה שזה היה לנו חשוב וקרוב מספיק.
לצפיה ב-'לצערי אין לי'
לצערי אין לי
14/03/2017 | 10:05
143
לבעלי יש משפחה גדולה מאוד, בעבר היינו חוגגים חגים ביחד אבל מאז שכולם התחתנו ונולדו לנו ילדים כבר לא עושים יחד. זה עמוס מידי וכמעט בלתי אפשרי להפגש בפורמט הזה. עם בני הדודים נפגשים אחת ל... בעיקר בארועים משפחתיים. הייתי שמחה אם היינו נפגשים יותר אבל לצערי זה לא קורה. אני אוהבת אותם מאוד. יש להם קבוצה בווטסאפ שגם אני נמצאת בה וכשיש מפגשים יזומים אני דואגת שנלך.
 
עם המשפחה המורחבת שלי אין לי קשר בכלל, זה לא ברוגז סתם נתק של משפחה לא מאוחדת.
לצפיה ב-'לא. רק באירועים (בריתות, חתונות, בר מצוות וכאלה).'
לא. רק באירועים (בריתות, חתונות, בר מצוות וכאלה).
14/03/2017 | 14:35
126
יש לי רק שלושה בני דודים - מהצד של אבא שלי, שיש לו אח תאום. אמא שלי בת יחידה, אבל היא בקשר הדוק עם בת דודה שלה שגרה בבניין לידנו - לה יש ארבעה ילדים. עם כולם אני בקשר רק באירועים, כאמור. 
בעלי קצת יותר בקשר עם קרובי משפחה שלו - לא מיוזמתו, אלא בעיקר אמא שלו מארגנת מפגשים, ו/או יש להם פשוט יותר ארועים (הוא יותר בקשר איתם על אף שחצי מהם גרים בכלל בחו"ל).
לצפיה ב-'מאוד מאוד משתדלת כי מאוד מאוד חשוב לי'
מאוד מאוד משתדלת כי מאוד מאוד חשוב לי
15/03/2017 | 23:14
3
139
המשפחה הגרעינית שלנו סופר קטנה - אחי גר בקנדה עם אשתו והילדים, גיסתי לא נשואה ואין לה ילדים (גם לא תתחתן וכבר לא יהיו לה ילדים וזה המצב). כך שכשמתכנסים עם הוריי ועם חמותי, זו התכנסות מאוד מצומצמת.
לכן הקשרים עם המשפחה המורחבת שלי ושל בעלי מאוד חשובים לי (דודים ובני דודים, שלי ושלו) ואני מאוד מקפידה להזמין בימי הולדת של הילדים. אמנם לא כל שנה את כולם כי זה יוצא המון אנשים וזה קשה, אבל כן מזמינה, וכן מכינה משלוחי מנות בפורים, וכן נפגשים בחגים ובאירועים, וכך יש יותר תחושת משפחתיות. גם לי וגם לילדים. זה חסר לנו
לצפיה ב-'כנראה שהגודל משפיע'
כנראה שהגודל משפיע
16/03/2017 | 12:31
2
117
אני למשל לא מזמינה בימי הולדת משפחה מורחבת, אפילו לא עושה לשתי המשפחות שלנו יחד כי אין לי מספיק מקום לארח כל-כך הרבה אנשים והבית שלנו גדול.
כשהילדים היו קטנים ניסיתי פעם לעשות לשתי המשפחות יחד ואז עוד היינו הרבה פחות מהיום. זה היה קשה מאוד היינו 30 בערך. היום אנחנו כמעט 40.
אני לא חושבת שלנו זה פחות חשוב אלא שאין אפשרות להפגש עם כולם.
 
לצפיה ב-'אני לא עושה לשני הצדדים יחד, זה ממש יותר מדי'
אני לא עושה לשני הצדדים יחד, זה ממש יותר מדי
16/03/2017 | 12:54
1
122
הצד שלי מגיע לבערך 30 אנשים (כולל הילדים של כל בני הדודים), והצד שלו כרגע לבערך 15. אין מצב לחגוג לשני הצדדים יחד, גם כל אחד בנפרד זה מתיש בפני עצמו.. גם לעשות את זה פעמיים בשנה (לכל אחד מהבנים) זה מאוד מתיש. אני צריכה מינימום שנת התאוששות אבל אחת לשנה כולם מוזמנים אלינו, ליום ההולדת של אחד משני הבנים.
אה, ואז כמובן יש את הקבועות שאומרות "אתם חייבים לבוא אלינו, תבואו באיזו שבת, נדבר ותגיעו" בלה בלה בלה. וזה כמובן אף פעם לא קורה, אבל אני כבר לא מתרגשת.
לצפיה ב-'הכי טוב להפריד'
הכי טוב להפריד
19/03/2017 | 08:39
76
אני פשוט הפסקתי לארח לימי הולדת לשמחתי. 
הילדים יודעים שנפגשים לארוחת שבת חוגגים. פעם בשבועיים נפגשים עם כל משפחה אז אין עם זה בעיה בכלל. אני מארחת גם ככה את המשפחות אחת לחודשיים אז יוצא שהיומולדת לפעמים אצלנו ויוצא שאצלנו דווקא חוגגים לבן/בת דוד/ה אחר/ת.
גם אצלנו באירועים המשפחתיים המורחבים בני הדודים של האיש תמיד אומרים צריך לקבוע ונקבע ונפגש ונזמין. אחרי כן כשנפגשים בארוע הבא שוב חוזרים על אותם משפטים. זה לא קורה.
לצפיה ב-'על חמות ומתנות ...הוצאת קיטור'
על חמות ומתנות ...הוצאת קיטור
12/03/2017 | 15:53
26
1113
היי לכולן , רציתי לשתף אתכן ואולי יש בקהל מי שמרגישות כמוני.
לחמותי ולי יחסים רגילים לגמרי, לפחות נדמה לי שרגילים כי אני לא מכירה משהו אחר. אבל ממש לא 'אמא שניה' או משהו בסגנון.  עם הילדה חמי מגיע לעזור כשצריך וחמותי עוזרת לגיסתי עם הילדים לרוב.  לחמותי יש איזה הרגל משונה להגיע עם מתנות, גם כשאין חג או יומולדת. אם היא היתה מגיעה אלי פעם בכמה חודשים הייתי מבינה את הרצון להגיע עם משהו לתשומת לב, אבל על בסיס שבועי או פעם בשבועיים אני לא מבינה מה הקטע. עזבו שגם בימי הולדת וחגים המתנות שהיא מביאה הן לא לטעמי ,לרוב בגדים שהיא מביאה לילדה אני לא מלבישה לה, אבל אני לא שופטת אותה. אני יודעת שאין לחמים שלי הרבה אמצעים ואני ממש לא מצפה למתנות יקרות או מתנות בכלל. היא יודעת שאני טיפוס שלא אוגר דברים בבית, אני אוהבת הכל חדש וזורקת הרבה והיא ממשיכה להביא לי פיצ'יפקעס כאלה שאין צורך בהם וגם לא נעים לי לזרוק כי היא תשים לב שאינם, הרי היא מגיעה לפעמים. אני שונאת את זה שאני צריכה לאגור דברים שאין לי בהם שימוש.
דוגמה מהזמן האחרון: אני טיפוס שלובשת לרוב גוונים בז', פודרה, לבנים, שחורים, אפורים, כחולים... פרחוני ומצועצע זה בדיוק ההפך מהטעם שלי. היא הביאה לי ליום האישה צעיף פרחוני זול בכל צבעי הקשת. 10 שנות היכרות איתי והיא באמת מביאה לי צעיף הזוי שכזה? (בשבילי כן? לא מתכוונת לפגוע באף אחת שזה לטעמה). או למשל יש לי בעיה שאני חייבת עגילי זהב אחרת החור באוזן מזדהם לי, ואני בגדול לא חובבת עגילים והולכת רק עם עגילים צמודים קטנים מזהב לבן. היא מביאה לי פתאום עגילי שושנה דמארי כאלה שנראים מהשוק עם אבנים אדומות... שזה מקסים לתחפושת של צועניה  - שוב, לא לטעמי האישי. 
והיא מכירה אותי, היא רואה מה אני לובשת, מה הסגנון שלי... למה היא ממשיכה להביא לי דברים כאלה שהיא יודעת שאני בחיים לא אשים?או שהיא באמת לא מודעת?  אני באמת לא מבינה.
אני שותקת ואומרת תודה כי מה נותר לי לעשות? וזה לא נגמר בזה...זה כוסות למשל שאני שונאת וצריכה לאחסן, זה כלי מטבח...המטבח שלי קורס עוד מעט מרוב שיש בו דברים וכלים והיא הביאה לי גם סט לאחרונה של כלי עץ כאלה... מה אני צריכה אותם?! יש לי מיליון כאלה שאני יכולה בעצמי לתרום! 
גם אם כל הדברים האלה זולים ולא עולים הרבה עדיין חבל על הכסף. אם את רוצה להביא מתנה, תביאי משהו שווה פעם בשנה, פעם בחצי שנה, עם פתק החלפה וסגרת עניין. היא אף פעם לא קונה ברשתות מוכרות עם פתק החלפה אלא בכל מיני חנויות זולות וזה כבר ממש נמאס עלי. בעיקר העובדה שאין לי מה לעשות עם זה. אני תמיד משקיעה מחשבה במתנות ואם אין לי זמן אני דואגת לקנות ברשת מוכרת עם פתק החלפה. מעצבן אותי ומציק לי . ואני יודעת שככה היא וזה לא אישי אבל זה כאילו שהיא עיוורת לסביבה שלה, או לפחות אלי. 
לצפיה ב-'באמת שאלה צרות קטנות מאוד.'
באמת שאלה צרות קטנות מאוד.
12/03/2017 | 16:10
1
429
אני בטוחה שהיא לא עושה את זה נגדך, וזה גם לא אומר שהיא עיוורת לסביבה - הרי כשהיא קונה לך משהו שונה ממה שיש לך (צעיף, עגילים בסגנון אחר) זה מעצבן אותך, וכשהיא קונה משהו כמו שיש לך (סט כלי עץ) זה מעצבן אותך, וחוץ מזה בכל מקרה את מודה לה אז מנין לה שזה לא מוצא חן בעינייך?
לדעתי תמשיכי להודות לה, תזרקי או תתרמי מה שאת לא רוצה, תשמחי שאלה הבעיות שלך איתה, וזהו. היא אוהבת לתת כאלה מתנות, תני לה לעשות מה שהיא אוהבת ותעבירי הלאה.
לצפיה ב-'זה מה שאני עושה'
זה מה שאני עושה
12/03/2017 | 16:35
364
אם אני אגיד לה שלא מוצא חן בעיני היא תעלב הרי... 
אז אומרת תודה. עד הפעם הבאה...
לצפיה ב-'מבינה אותך,'
מבינה אותך,
12/03/2017 | 16:14
10
425
אבל המסקנה שלך בסוף הפוסט--בעיני זו טעות.
היא מביאה מתנות כי ככה היא מנסה לשמור על הקשר, מזוית ראיתה.
לא מתכונת לזלזל, או שלא מבינה, אבל,זו הדרך שלה.
 
אני פשוט לא מבינה, למה את לא מצליחה להביא את עצמך,
לתפוס שיחה רגועה לא מעליבה, לומר כמה את מעריכה את הרצון שלה,
להיות כ"כ נדיבה, ושאת מנסה לשמור על קשר איתי, אבל אשמח לקבל ממך משהו קטנטן רק ליום הולדת, ושתקציבי סכום ואקנה ממך.
ואם לא את למה שלא תגייסי את בעלך לענין?
חבל שזה יעיק עליך,רק תחשבי כמה כלות לא זוכות למתנות מחמיות שלהן,
וזו גם טובה. שאת זכית.
לצפיה ב-'היי מיקל, שתדעי שאני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך'
היי מיקל, שתדעי שאני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך
12/03/2017 | 16:31
9
384
ומעריכה את דעתך. 
לגבי שיחה איתה, רוב הסיכויים שזה לא יעזור ובנוסף היא גם תעלב. היא טיפוס מאוד רגשני.
לא מזמן בעלי ואני ניקינו וסידרנו את החדר של הילדה באופן יסודי וזרקנו מלא דברים שלא בשימוש או חסרים חלקים וכו' . הוא התקשר אליה וביקש בנחמדות אך בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, לא להביא לה שום בובות או צעצועים כי יש לה המון מכל ומכל. האם זה עזר? ממש לא. לשנה האזרחית החדשה קיבלנו שקית ענקית מפוצצת בכל מיני שטויות. לדעתי עדיף לקנות משהו אחד קטן ואיכותי ממלא דברים שממילא יזרקו או ישברו תוך יום יומיים. או משלוח מנות שהיא הביאה עם דברים בלתי אכילים בעליל, ממשלוחי המנות הזולים יותר... זה משגע אותי. תשקיעי עוד 15 שח תקני משהו נורמלי או לא בכלל! האיכות משנה לא הכמות... 
כשהם מגיעים הם מנסים לעזור במטלות. מיליון פעמים ביקשתי בצורה יפה לא לעשות כביסה, אני אוהבת לעשות את הכביסה שלי לבד... האם זה עזר? לא... עם כל זה שהם אנשים טובים באמת, הם לא קשובים. ולי זה מרגיש שאני כפוית טובה רוצים לעזור לך בבית, קונים לך מתנות ולא טוב לך... אני לא אוהבת שמתערבים לי בענייני הבית, בכביסה, בארונות...מעצבן אותי
לצפיה ב-'לא הבנתי את הסצנריו בסוף.'
לא הבנתי את הסצנריו בסוף.
12/03/2017 | 16:47
6
317
את מתכוונת כשהם מגיעים לעשות בייביסיטר לילדים ואתם יוצאים? אז הם עושים כביסה? או כשגם אתם נמצאים בבית?
לצפיה ב-'פעם-פעמיים בשבוע כשאני בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדהמהגן'
פעם-פעמיים בשבוע כשאני בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדהמהגן
12/03/2017 | 17:03
5
346
ובכלל לחמותי יש פטיש כביסה. היא תפעיל מכונה שלמה לבגד וחצי.
לצפיה ב-', איזה מזל,'
, איזה מזל,
12/03/2017 | 17:33
286
תארי לך שהיתה מרתיחה צבעוניים והורסת.
זה בעצם ממש מעצבן, אבל, תחפשי את הדרך
לראות את חצי הכוס המלאה.
לצפיה ב-'תנתקי את המכונה מהחשמל,'
תנתקי את המכונה מהחשמל,
12/03/2017 | 17:49
3
276
ותשימו מנעולים ״נגד ילדים״ על הארונות. אבל בחיי שנשמע שהחמות שלך על גבול המושלמת אם אלה הדברים הרעים שאת מוצאת בה...
לצפיה ב-'למה לנתק חשמל,'
למה לנתק חשמל,
12/03/2017 | 18:33
2
240
החמות לא מפגרת או שתחשוב שזו טעות ותחבר,
או שתבין "עשו לה עוקץ" ותיעלב.
תהני מהטוב שנפל בחלקך, גם אם לפעמים זה לא לטעמך.
לצפיה ב-'למה לא לנתק את מכונת הכביסה של עצמך?'
למה לא לנתק את מכונת הכביסה של עצמך?
12/03/2017 | 18:42
1
229
אפשר לתרץ את זה גם בבטיחות של ילדים, כמו את הארונות, אם החמות תשאל, אבל בתכלס אי אפשר לבוא בתלונות על מה שמישהו עושה עם מכשירי החשמל בבית שלו. או שהחמות תבין את המסר (שכבר נאמר לה במפורש), או שהיא תחבר את המכונה. אם זה מאוד חשוב לשואלת שלא יכבסו לה, נראה לי ששווה לנסות.
לצפיה ב-'אם לנסות,'
אם לנסות,
12/03/2017 | 18:50
185
אז לפחות בלומר, אנחנו החלטנו לנתק את מכשירי החשמל מהשקעים,
בגלל בטיחות.
סתםלעשות במקום מסוים(מכונת הכביסה, שכבר אמרו לה) יביא את אחת משתי האופציות שכתבתי, 
כיון שהיא חמות וסבתא טובה שעוזרת--
הייתי נזהרת מלפגע. 
עדיף כך מאשר ריחוק ואוירה קשה.
אני מבינה שזו אני--והיא תבחר משלל העיצות מה שנכון ומתאים לה.
לצפיה ב-'אם כך, '
אם כך,
12/03/2017 | 16:51
164
אספר לך--שחמותי מעולם לא קנתה לא לי ולא לילדי, כלום,
ואני קניתי לה ולא סתם דברים אלא מה שקבלה.
היא כבר לא בחיים, ואין לנו שום חפץ זכרון ממנה.
אז אני מציעה שתחבקי את הרצון הטוב שלה לתת,
את לא תשני אותה--תהני מהרצון בקשר שלה.
תעבירי חפצים מיותרים למקומות נזקקים, ואל תקחי את הדברים קשה.
אנחנו בנויים שונה, חושבים שונה, ולמדתי לשכנע את עצמי
לראות טוב גם בדברים שונים ממה שאני אוהבת.
לצפיה ב-'הכוונות שלה באמת נראות טובות אבל זה מעורבב'
הכוונות שלה באמת נראות טובות אבל זה מעורבב
12/03/2017 | 19:00
224
עם סוג של שתלטנות ומבינה את התסכול שלך.
אני גם לא אוהבת שנוגעים לי בדברים ומתעסקים איתם במטרה לעזור, מבלי שביקשתי או אמרו לי. במיוחד שאת ביקשת במפורש לא לעשות כביסה.
 
לגבי זה שהיא הביאה בובות וכו' למרות שבעלך ביקש לא להביא- אני פשוט הייתי תורמת את מה שלא רוצים ומספרת לה ופשוט לומר שיש לכם עומס בבית ולכן תרמתם חלק מהדברים. היא בסוף תבין את הרמז...
לצפיה ב-'מזכירה לי כמה אנשים שמכירה '
מזכירה לי כמה אנשים שמכירה
12/03/2017 | 18:56
298
זה באמת מתסכל. אני כן הייתי מדברת עם חמותך ובצורה עדינה להתחיל בטוב, שאת מאוד מעריכה את המתנות שהיא מביאה ויודעת שזה מאהבה אבל אתם משתדלים לצמצם את העומס בבית ולא להרגיל את הילדה שכל פעם שסבתא מגיעה- זה אומר שהיא מקבלת מתנה.
 
לגבי מתנות בימי הולדת וכו'- אולי פשוט תבקשי דברים ספציפים?
אנחנו למשל עם טעם מאוד ספציפי בדברים וחמותי רצתה להביא לנו בובה לילדה שידעתי שאני לא אוהב אז ביקשתי אם אפשר במקום זה משהו אחר, שלחתי לינק והיא מאוד העריכה את זה שאמרתי במפורש מה רוצה ולא רוצה. דקה אחת של חוסר נעימות ונעים כל החיים.
 
ובמידה והיא תיעלב- יעבור לה. אולי אפילו לשלוח את בעלך שידבר איתה על זה. בטוחה שהוא יודע איך לדבר איתה מהיכרות עם הנפשות הפועלות.
לצפיה ב-'אני מבינה אותך ואת התסכול שלך'
אני מבינה אותך ואת התסכול שלך
13/03/2017 | 08:05
200
נכון מה שאנשים כאן כותבים - הכוונה שלה טובה... הלואי שאלה יהיו הצרות שלנו... וכולי. כל זה נכון.
אבל זה מבאס,כי בעצם זו בת משפחה - שאין איתה קשר אמיתי.
 
כי מה זה קשר אמיתי, קשר נעים וטבעי (לי, לפחות)? כזה שאת מרגישה שהצד השני באמת מסתכל עלייך ומקשיב לך. ושם לב שאת אוהבת כחול, או שאת הולכת רק עם עגילים צמודים. ובסדר להביא פרחוני, אבל לפחות לו היתה אומרת ״ אני יודעת שזה לא מה שאת רגילה, אבל חשבתי שכדאי שתנסי כי מתאים לך לצבע העיניים״. לפחות זה היה מראה שהיא כן חשבה עלייך.לא עלייך כעל ״כלתי שאביא לה מתנה״, אלא עלייך כעל rain31. 
ואני רואה שאתם נכנסים כבר לדפוס שאתם לא אומרים את האמת. ואני מבינה למה, ואולי אין ברירה, אבל זה מבאס. עכשו לעוד הרבה שנים, תתרגלו לחייך ולהגיד ״תודה רבה איזה יופי״ על משהו שעוד חמש דקות תדחפו עמוק לארון...
באסה.
 
את יודעת מה - תנסי לקחת את העצות שנתנו לך כאן ולדבר איתה. כי אחרת, זה רק יחמיר. ככל שאנשים מתבגרים הם פחות משתנים, וככל שתיכנסו למערכת יחסים ״מזוייפת״ יהיה לכם קשה לשנות.
 
אולי כן אפשר להגיד לה מעט פעמים ״המטבח שלי עמוס, ובאמת תודה, אבל כבר אין מקום לכלום״. ואחרי כמה פעמים כאלה, להגיד ״תודה על הכוסות. אני מצטערת, אין לי שמץ מקום. אבל אני מכירה פה מקום שמחפשים תרומות, וברשותך - אתרום להם את הכוסות״. כנל עם צעצועים לילדים. אחרי כמה פעמים שתגידי בבירור, אז תגידי ״תודה על הבובה. אבל כמו שאת רואה לילדה כבר אין מקום על המיטה לעוד בובת פרווה. אבל יש פה מעון לילדים, שישמחו לקבל תרומת צעצועים״. אולי פעם אחת היא תיעלב, אבל מעכשו - זו הבחירה שלה האם להביא מתנה שישר תימסר לתרומה, או לא.
לצפיה ב-'היא באמת עיוורת אלייך, ולכן יש לך שתי ברירות'
היא באמת עיוורת אלייך, ולכן יש לך שתי ברירות
13/03/2017 | 18:32
224
הוא להשלים עם קשר מזויף (כמו שרשמו לך יפה מאוד), או להפסיק לפחד כל כך מזה שהיא תעלב. זה לא סוף העולם.
 
את יכולה להגיד לה, בצורה מנומסת במידת האפשר, את האמת. כמה ממנה זו החלטה שלך... את גם יכולה להגיד לה שמעכשיו כל צעצוע לא נחוץ ובגד לא נחוץ ימסרו לתרומה - ולעשות את זה, ולהגיד לה את זה אם היא שואלת איפה המתנה.
 
הסיכון הוא פגיעה במערכת הכאילו-יחסים המנומסת שלכם. הסיכוי הוא לבנות מערכת יחסים אמיתית.
 
אני הייתי עושה את זה, כי בזבוז ממש מעצבן אותי. אז לפחות אני לא אשתף איתו פעולה, גם אם למנוע אותו במאה אחוז אני לא יכולה. וזה בלי לדבר על העומס בבית ותוספת לעבודות הבית.
לצפיה ב-'ככה זה עם...'
ככה זה עם...
13/03/2017 | 21:26
202
אמא שלי! 
היא לא מסכנה, אבל לא אוהבת "לבזבז" כסף על דברים יקרים מיוזמתה. לכן הוציאה הרבה כסף בחנויות זולות וקנתה דברים שבעיני הם שמעטס. גם לי, גם לילדים. וגם לה. באיזשהו שלב נמאס היה לי, ואמרתי לה דוגרי, יש לנו טעם שונה, הדברים שאת קונה לנו הם לא לטעמי ואני לא משתמשת בהם. חבל על הכסף. 
הייתי צריכה לחזור על זה מספר פעמים, כי לפעמים היא לא יכלה להתאפק וקנתה עבורינו משהו שבעיניה היה כל כך מוצלח והיא היתה בטוחה שהפעם אפילו אני אסכים איתה. 
עכשיו היא שואלת מראש מה אני רוצה, ואני שולחת לה לינקים ספציפים...
 
אני חייבת לציין שחוץ מאמא שלי (ובעלי אם היה צורך) לא הייתי מעיזה להגיד את זה לאף אחד אחר. אמא שלי טיפוס על הכייפאק, לא נעלבת, מתייחסת לדברים בהומור. במקרה שלך אני הייתי שולחת את בעלך להגיד לאמו, תשמעי, אנחנו מאוד מעריכים את כל המתנות, אבל הבית מתפוצץ. מהיום חוק, מתנות רק בימי הולדת! וכל פעם כשהיא מגיעה עם מתנה, אתם אומרים תודה רבה שחשבת עלינו, אבל הבית מפוצץ פשוט לא נגיע להשתמש בזה וחבל. ומחזירים את המתנה. 
לצפיה ב-'זכית בחמות מקסימה'
זכית בחמות מקסימה
14/03/2017 | 09:58
203
לא מושלמת, אבל אף אחד אינו מושלם.
מבקרת, שומרת על הילדה, עושה לך כביסה(גם אם לא בדרך שלך), מביאה מתנות (גם אם לא לטעמך).
אני בגישה של לא להגיד כלום. אמרתם כבר מספיק והיא לא מקשיבה. 
מקבלת את המתנות והעזרה בשמחה רבה, דואגת להגיד תודה ומה שתעשי עם זה אח"כ זו בחירה שלך. גם אם תזרקי בסוף, זה בסדר. את אומרת שקונה המון אז אחת לכמה חודשים תזרקי את הדברים הישנים. 
יש לך חמות מקסימה אם אלו הקיטורים שלך עליה. חבל להרוס יחסים כאלה טובים. 
ההורים של בעלי מקסימים, אני אוהבת אותם מאוד, למדתי לקבל אותם כמו שהם עם החסרונות שלהם. כשמשחררים ולומדים להכיל אותם זה הרבה יותר קל.
 
 
לצפיה ב-'אותה בעיה רק עם אוכל'
אותה בעיה רק עם אוכל
14/03/2017 | 11:43
1
247
רוב הפעמים שחמותי מביאה מתנות הן כן לטעמי (באופן מוזר תולשת את הטיקטים מבגדים החדשים שקונה לילדים- היא לא רוצה שאחליף או לא רוצה שאראה כמה עלה?!). אבל...הרבה פעמים היא מביאה אוכל בכמות מסחרית שלא בדיוק לטעמנו ובחיים לא היה לי אומץ להגיד משהו על כך. גם לא לבעלי.
מדובר בפסטה בלי רוטב שזה משהו שאני יכולה להכין בעצמי או דברים לא ממש אכילים בלשון המעטה. היא לא בשלנית... אני מאמינה בכל ליבי שכוונתה טובה.
לכן לא הייתי במקומך אומרת לה דבר. כנראה ככה היא מרגישה שעוזרת ועושה.
זה אופי ואת זה לא ניתן לשנות.
אין לך למי להעביר? נשמע שהפיצ'יפקעס האלה זה משהו שהבת שלי היתה אוהבת
לצפיה ב-'אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים '
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים
18/03/2017 | 15:55
43
לצפיה ב-'גברי איתה אם את חושבת שהיא'
גברי איתה אם את חושבת שהיא
18/03/2017 | 08:17
155
יכולה להכיל שיחה כזאת. מבינה אותך אבל היא חמותך ופרט לנוהג המעצבן הזה היא בסדר איתך?
 
נסי לבחור משפטים חיוביים לא להשתמש במילים לא אוהבת או לא מתאים לי. תחשבי על השיחה מראש. ואל תעשי את זה בזמן כיס.
לצפיה ב-'ולא כולם כמונו וזה קשה. אני מבינה'
ולא כולם כמונו וזה קשה. אני מבינה
18/03/2017 | 08:20
128
אותך
לצפיה ב-'תפני אותה לקנות משהו שתשמחי לקבל :)'
תפני אותה לקנות משהו שתשמחי לקבל :)
18/03/2017 | 12:47
181
בחנות קטנה ומטריפה :)
 
לצפיה ב-'וואי וואי איזה פולניה..... '
וואי וואי איזה פולניה.....
18/03/2017 | 16:16
2
202
את,  לא היא,
בכיינית, מתלוננת על הכל. .
את תינוקת?  דברי איתה,  ברגישות,  היא מביאה מתנות לא רעל.

לצפיה ב-'אפשר ביותר גזעני ואלים?'
אפשר ביותר גזעני ואלים?
18/03/2017 | 22:20
1
139
פולניות, מרוקאיות, תימניות, רומניות, בבליות.
לצפיה ב-'התרומה הקטנה שלי לנושא'
התרומה הקטנה שלי לנושא
19/03/2017 | 18:05
101
פעם מזמן, כשעוד היו בחיים, נתנו לי חמי וחמותי ז''ל חולצה יפה במתנה.
הבעיה עם החולצה היתה שהיה עליה פתק מספר זיהוי של מכבסה........
אז יש כל מיני חמים וחמות, עם כל מיני שריטות, אין מה לעשות.
 
לצפיה ב-'הכול הרי שאלה ריטורית,ועשיתם מזה סרט על חטיפת הילדות ?'
הכול הרי שאלה ריטורית,ועשיתם מזה סרט על חטיפת הילדות ?
10/03/2017 | 15:00
8
340
לסיכום :
הפרטים שבשאלה, היו ממש באופן כללי,וללא פירוט זמנים:
בכלל לא מוסבר אם התקשרו לאימא אחרי 5 דקות או אחרי 5 שעות,
וגם לא מוסבר דבר על הקשר /הכעס,שקיים בין האימא לחמותה .
אולי  הם רצו להפתיע את האימא,בפיתרון לחופשה עם הילדה ?
אז מכיוון שאים פרטים למה באמת קרה,אז יש מלא סרטים,שאותם אפשר לדמיין, בנושא מחוסר הפרטים.
ואפשר גם לראות כזה "סרט": לקראת החופש הגדול ,
הסבתא והבן שוחחו ,חשבו על הצעה שקיבלו לטיול בחו"ל,
בדקו מול חברת -הנסיעות,והיה דיל לטיול בקבוצה -שהתאים לחופשה של הסבתא עם הנכדות.
ביקשו להזמין ,ובמקביל, התקשרו ורצו להפתיע את האימא .
ולאחר שבדקו מחיר ומועדים,וראו שזה יכול להתאים,הבעל התקשר לאם הילדה, (שהיא לא ממש בקשר הדוק עם חמותה.)
האימא  לא היתה מוכנה ,לתת את העונג לסבתא, שתיסע לבלות עם הילדה,ועם בת הדודה,(אפילו לא בביתה,)  והרגישה נעלבת מהרעיון שהסבתא הזאת רוצה לבלות עם הנכדה ועם הבת דודה ,בטיול -
כייפי במשותף, ומיד  האימא  טרקה את הטלפון,ניגשה לפייסבוק לספר לכול העולם על הסבתא המרושעת ,שרוצה לכייף עם נכדותיה האהובות עליה, ועוד בחודש הראשון של החופש הגדול.
ואז,,כמה מהאנשים שהגיבו ,מיד נכנסו להלם :
וכבר ראו לנגד עיניהם ,את הסבתא "הרעה" ,שממהרת עם הילדות בלחץ ,לשדה -תעופה,חוטפת אותם ,ומהמטוס מסיעה אותם למקום מרוחק ושכוח -אל,ולא תחזיר אותם יותר לעולם לאימהות.

חברים,מה קרה פה ?   צאו מכול הסרטים וההתרגשות הנסערת,
כולה היא  סבתא ויש לה נכדות בגיל 8 היא רוצה לשמח אותם בטיול,בחופשת הקיץ,רצתה להפתיע את האימא, בפיתרון לחופש הגדול .
אז למה לא ?
תנו לסבתא הזדמנות להינות מבילו עם נכדותיה,
,החיים קצרים אז מה נשאר לה חוץ מהנאה  ונחת מהנכדות ?

אצלינו במשפחה היה כך נהוג,ואני עצמי היית אצל סבתא שלי,
תמיד בכול החופשים, אחי,ואני - מגיל 5 והלאה,נסענו עם סבתא,שגרה במרחק נסיעה ארוך,טיילנו ,בילינו בהצגות,הלכנו לבריכה,לכולם היה נוח מהסידור הזה.
ההורים עבדו כרגיל,מבלי לחץ ודאגות של איפה להשאיר את הילדים  בזמן החופשה, ולנו הילדים, זו הייתה חוויית ילדות נפלאה.


לצפיה ב-'ממש לא הבנתי מה את'
ממש לא הבנתי מה את
10/03/2017 | 15:35
3
210
רצית בפוסט הזה?
להוכיח את כל מי שהתיחס לפוסט עם הנתונים שהיו?
את רוצה לנזוף בנו על זה שמשפט אחד כאן ואני מצטטת:"הבעל התקשר לאם הילדה, (שהיא לא ממש בקשר הדוק עם חמותה.) 
זה מה שכתבנו--האבא ישב עם אמא שלו וחיפש פתרון מאחורי הגב של אשתו--
אולי היה צריך להעשות אחרת? שישב עם אשתו,
ואז יציע לסבתא.למה את בטוחה שהכלה לא רצתה לתת תענוג לסבתא?
אולי נעלבה? כי אם אני הייתי הכלה הייתי נעלבת.
ואולי את בכלל הסבתא? אז ממש סליחה, התנהגות לא מתחשבת.
 
אני סבתא, שמארחת הרבה מאוד את נכדי--
נוסעת איתם, קונה איתם--אבל הכל--הכל--זה בהוראת הכלות והבנות שלי--
אלה ילדים שלהם, ואני כאן רק כדי לעזורולפנק.
לא להתערב ולא להפריע, ולא להחליט בשביל אחרים.לא 5 דקות אחרי אלא 5 דקות לפני, לא 5 שעות אחרי אלא 5 שעות ולפעמים 5 ימים לפני.
מבחינתי זה גם ענין של נימוס.
והנזיפה שלך לא נעימה בכלל. כי אינני במאית של שום סרט.
את הסרט הביאה מי שיצרה אותו.
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 18:37
13
לצפיה ב-'ניסיתי לומר בסך הכול שזו רק סערה בכוס מים,,'
ניסיתי לומר בסך הכול שזו רק סערה בכוס מים,,
10/03/2017 | 20:26
117
הרי הוצגה שאלה ריטורית, ללא  נתונים ופרטים מדוייקים ,על מה שקרה,
אז איך הגיעו תגובות נסערות כול כך,על לא כלום ?
לכן נשארת כאן  השאלה הבלתי פתורה,(חלילה בלי לכעוס ובלי לשפוט על אף אחד,)
ורק לשמוח !!!
לקראת חג -הפורים בפתח.
לצפיה ב-'בלי לדעת יותר מידי פרטים, אי אפשר לא ליידע'
בלי לדעת יותר מידי פרטים, אי אפשר לא ליידע
12/03/2017 | 12:52
84
התנגדות או לא זה משהו אחר
 
 
לצפיה ב-'מותר לשאול'
מותר לשאול
11/03/2017 | 07:49
1
170
מי את? כלומר, איך הגעת לכאן ומה הקשר שלך  לדיון שהועלה כאן לפני למעלה משבוע? זה די ברור שיש לך קשר אמוציונאלי כלשהו לנושא. האם את זו שהעלת את הנושא לדיון ב"קבוצת הפייסבוק" המיסתורית?
 
ההסבר שלך לא מחזיק מים. אף אחד לא מפתיע אמהות של ילדות בנות 8 כשהוא מבשר להן שהן נוסעות לחו"ל עם הסבתא ובת הדודה וכבר הוזמנו כרטיסים... סבתא כזו מראה שמשהו לא בסדר בחשיבה שלה, אולי תחילת הסתיידות, ואין ספק שסבתא כזו לא תיקח אף ילד שלי לחו"ל לבד. לגבי הבעל, אין מילים. וביננו, איזה בעל בודק טיסות וטיולים לילדה שלו עם אמא שלו... ומחליט להפתיע כך את אשתו.. 
וכפי שכבר אמרתי, המקרה לא נשמע לי אמיתי, וגם בתור נושא תיאורטי לדיון הוא לא מעניין בעיני כי הוא כל כך תלוש מהמציאות. 
 
לצפיה ב-' dana קמה10 : סיכמת יפה את הנושא התאורטי,,,'
dana קמה10 : סיכמת יפה את הנושא התאורטי,,,
12/03/2017 | 08:00
104
בכך שהסיפור תלוש -מהמציאות.
 
לצפיה ב-'תבררי שוב מה הפירוש של המונח ״שאלה רטורית״.'
תבררי שוב מה הפירוש של המונח ״שאלה רטורית״.
12/03/2017 | 07:51
105
 
 
לצפיה ב-'אני לא מבינה מה את רוצה אבל תכלס'
אני לא מבינה מה את רוצה אבל תכלס
13/03/2017 | 22:44
101
לא חטיפה ולא בטיח אב ל מי שהיה חושב לקנות לילד שלי כרטיס טיסה לארץ אחרת בלי לשאול אותי רשות....היה מוצא את עצמו עם כרטיס בלי נוסע=חבל על הכסף.
 
מה זה כל ההטפה המטופשת הזו על סבתא שרק רוצה לקחת את הנכדה לחו"ל ולהנות, אם לפני  שהיא מחליטה החלטה כזו וגם קונה את כרטיסי הטיסה היא תבקש רשות מההורים זה יפגום לה בהנאה?
מישהו אמר פה משהו נגד בילוי של סבתא והנכדים שלה?
אבל לקנות כרטיס טיסה לילד קטין לחו"ל בלי שיהיה אישור מההורים? זה מעשה של אדם שכנראה לוקה בנפשו או שיכלו
מה זה השטויות האלו
תסלחי לי, נראה לי שאת סבתא שההורים של נכדייך לא סומכים עליך בדיוק מהסיבות האלו ובאת לקשקש כאן קישקושים מנותקים מהמציאות
 
 
לצפיה ב-'כשהבעל יוצא נגד אימו'
כשהבעל יוצא נגד אימו
09/03/2017 | 11:37
89
1455
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו...
המשך>>
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו לנו ילדים הבטיחה לעזור, מה שלא קרה. בעלי התעמת איתה על כך כבר מספר פעמים (זה הפריע לו בזמנו) אבל לא הניב תוצאות. חמי וחמותי עובדים וילדינו הם נכדיהם היחידים. מספיק להם להתראות פעם ב-3 שבועות כאשר הם גרים 35 דקות מאיתנו.
מספרת בקצרה מה קרה כך שבעלי לא מוכן להתראות עימה: לפני כחודש בעלי נסע לחו"ל מהעבודה ונקלעתי למצב חירום שהילדים חלו ונואשתי לעזרה. ביקשתי ממנה לראשונה עזרה והיא סירבה בטענה שלא יכולה לקחת חופש כיוון שיום לפני כבר לקחה חופש ויום למחרת נוסעת לנופש (ביקשתי עזרה לאותו יום). נכון, התאכזבתי נורא והדברים התלהטו לכדי ריב כאשר הטחנו אחת בשניה מלא דברים.
בכל מקרה, לאחר שבוע שחל יום הולדתה באנו אליה עם מתנה והיא המשיכה לגעור בי, הטיחה דברים גם בבעלי. החוויה היתה מאוד טראומטית בשבילי, היא פשוט התעלמה ממני כל הביקור. שתקתי.
בעלי מאוד נעלב מהיחס שלה ואינו מוכן לנסוע אליהם. אני חוששת שהמצב יחמיר. דיבורים איתה לא עוזרים, היא ישר פוצחת בריב. אמרתי לו שהיא מוזמנת אלינו והוא יכול לנסוע לבד עם הילדים. התקשורת עימה לא קלה גם לו.
איך יוצאים מהמצב הזה? או האם בכלל יש צורך לצאת ממנו?
 
לצפיה ב-'לא יכול יותר. פסח הזה - לבד!'
לא יכול יותר. פסח הזה - לבד!
08/03/2017 | 09:27
21
382
עם השנים, הריבים הלכו והתגברו, עד שהשנה הגענו למצב שבו הגעה כדי שהילדים יפגשו את הסבא והסבתא הפכה לסיוט.
עכשיו עלתה השאלה, איפה עושים את הפסח והבנתי,
השנה - לבד!

רק המחשבה על להישאר באותו בית מעל 20 שעות בלי יכולת לברוח, ועוד בחג, שבו אמורים לשמוח,
גורמת לי לבכות.
לצפיה ב-'למה לא? זה באמת יכול להיות כיף'
למה לא? זה באמת יכול להיות כיף
08/03/2017 | 10:55
3
218
תשארו בבית.
תזמינו חברים (תבדקו. יש הרבה משפחות שבהנתן אלטרנטיבה אולי היו מעדיפים לציין את ליל הסדר בחברת חברים ולא משפחה).
תכינו אוכל שאתם אוהבים. תקראו בהגדה את החלקים שחשובים להם.
 
זה יכול להיות כיף.
וזה גם יאפשר מרווח נשימה, שאולי יאפשר ליחסים המשפחתיים טיפה להתקרר ולהרגע. (ואם לא - אז זה פותח את האפשרות שלא לחגוג את החגים יחד, ועדיין לשמור על ביקורים קצרים שהנכדים יפגשו עם סבא וסבתא לפרק זמן קצר - מה שתורם לשפיות)
לצפיה ב-'עם חברים זה רעיון, אבל קשה להאמין שיהיו כאלו.'
עם חברים זה רעיון, אבל קשה להאמין שיהיו כאלו.
08/03/2017 | 10:58
2
218
שאפשר להתנחל אצלם למשך החג (שומרי שבת).
 
מנסים להתארגן עם בני דודים או בישוב קטן שאנחנו אוהבים.
להשאר סתם בבית לא ילך - סתם יתחילו העלבויות וריבים שימשכו שנים.
לצפיה ב-'קצת יותר יקר - אבל מה עם מלון?'
קצת יותר יקר - אבל מה עם מלון?
08/03/2017 | 12:00
1
156
ולמשפחה יהיה תירוץ של "היה דיל לא נורמלי, ורצינו קצת נופש עם הילדים"
לצפיה ב-'התכנון כרגע הוא בני-דודים דתיים או מלון בישוב חרדי'
התכנון כרגע הוא בני-דודים דתיים או מלון בישוב חרדי
08/03/2017 | 12:13
156
קו ההגנה הנוכחי הוא שממש לא מתאים להתחיל מלחמות-דת בחג כמו פסח,
ופסח כשמלכתחילה הנציגות הדתית דוללה, כך שיהיו ריבים על זה - לא יהיה.
לצפיה ב-'אולי תלכו על סדר אלטרנטיבי עם חברים?'
אולי תלכו על סדר אלטרנטיבי עם חברים?
08/03/2017 | 11:57
1
158
ומה לגבי לארח אצלכם את שני הצדדים- יש אפשרות כזו?
 
אצלנו כשהיינו בארץ החל מהחתונה שלנו- כל פעם צד אחר הזמין ואירח חג גדול. ממש קיווינו שזה ימשיך גם כשאנחנו עוברים לפה במיוחד שהמשפחות של שנינו לא גדולות אבל לצערי זה לא קורה (ולקח לי הרבה זמן לשחרר בנוגע לכך, שזה עניין שלהם ויכולה רק להציע ולעודד להזמין...).
 
אולי לעשות ערב חג בצד אחד ואת החג עצמו בצד השני.
 
רשמת שאתם צריכים להישאר ביחד מעל 20 שעות-האם זה בגלל דת?
 
בעיני זה לא נורא לעשות רחוק מהמשפחה את החג -לבד או עם חברים.
 
זה לא פשוט כל העניין הזה סביב החגים.
לצפיה ב-'למה אלטרנטיבי? כשומרי שבת לא מחפשים אלטרנטיבי'
למה אלטרנטיבי? כשומרי שבת לא מחפשים אלטרנטיבי
08/03/2017 | 12:07
155
בשנים קודמות כולם התארחו בצד אחד, ואז החיכוך היה לזמן מוגבל: שרנו, אכלנו, רבנו, ואז הלכו.
השנה החליטו להפריד, וצד אחד מנסה לייצר המון לחץ,
למרות שכאמור - מהרבה בחינות זה יהיה סיוט ולא יקרה.
 
עכשיו כשהעלת את זה אני נזכר,
כשרק התחתנו - החגים היו הסיבה לרוב הריבים (המעטים מלכתחילה) שלנו.
לפחות עכשיו אנחנו מיושרים כמו סרגל, ולא צריך לדאוג לגבי זה.
לצפיה ב-'לא חובה להיפגש דווקא בסדר. פסח זה חג ארוך...'
לא חובה להיפגש דווקא בסדר. פסח זה חג ארוך...
08/03/2017 | 12:18
124
תעשו את הסדר לבד, או עם מישהו שנוח לכם.
 
ותבקרו את כל אחד מהסבים לחוד, ביום אחר.
 
 
 
לצפיה ב-'כמה שאלות, אם אפשר,'
כמה שאלות, אם אפשר,
08/03/2017 | 16:42
12
191
על מה רבים? למהלא ניתן לברוח פרק זמן כ"כ ארוך?
בני כמה הילדים שלכם?
נראה לי שאלה שאלות שאולי ע"פ התשובות נתןלמצוא פתרונות.
לצפיה ב-'.'
.
08/03/2017 | 17:28
11
213
1. בדובר על אימא שלי שמלכתחילה הייתה עויינת את החברות שהבאתי, אבל בהדרגה הפכה לחמות מהגיהנום.
 
2. לועגים לאשתי, על כך שהיא לא עקרת בית מושלמת, למרות שאמא שלי רחוקה מכך מאוד.
אחותי מספרת שברגע שאנחנו הולכים זה מחריף.
ממציאים דברים איומים עליה, מספרים שהגיעו מהגננת או המורה שלכאורה רוצות לפנות לרווחה על התעללות - שלא יודעות על זה כלום, וסתם שפע ירידות ועקיצות שזכורות לרעה מילדותי.
בגלל שהם בסוף התחילו להתלונן לרווחה והתברר שזה מהם - הבהרתי להם שאם הם מנסים לפגוע בילדים בסוף נפגש רק בחתונות ולוויות - וזה נפסק.
 
3. חג זה כמו שמירת שבת. אז אם עושים אצלם חג - זה אומר שחייבים להישאר אצלם גם בערב וגם ביום.
כשמדובר בשבת אצל חמותי - אחרי הארוחה הם הולכים הביתה, אצלם זה אומר שנשארים - בתוך הריבים.
בנוסף בית הכנסת מאוד רחוק מה שאומר שמלכתחילה אני מגיע ממש עייף - לתוך הריבים.
 
4. שנתיים עד 6
 
5. בחודשים האחרונים ניסיתי לא להגיע בכלל - פשוט כל פעם שהגעתי רבנו.
בחודש האחרון החלטתי במקום להגיע בערב ולריב כל הביקור, להפגש אחד על אחת פעם בשבוע בצהרים ולאכול ביחד. זה פחות זמן אז רבים פחות, ופחות עייפים אז קל להתמודד.
לצפיה ב-'אז ככה,'
אז ככה,
08/03/2017 | 18:00
176
1)כל הכבוד שאת מבין את הצער שהדברים גורמים לאשתך,
  באמת צריך להקטין נקודות חיכוך ולא לריב.
2)מכל חג הפסח הבעיה או הענין של הביחד הוא ליל הסדר,
  כיון שילדיך קטנים, אכן הייתי נשארת בבית, הגדול/ה בן 6 עוד יכול קצת להשתתף,
   אם יש לכם שכנים חביבים, או אפילו מאיזופנימיה שני בני נוער,
   או חייל בודד, פשוט בשביל האוירה--תזמינו ותהנו מהבית הפרטי שלכם
   ותלמדו לעתיד איך לא לעשות.
3)אופציה נוספת--לחפש בית הארחה, ויש גם הרבה פנימיות שמסבות את תפקידן
   ועושות ארוח --לחג ראשון,בשונה ממלון שבו אין מרחבים והחדרים צפופים,
   שם יש מדשאות ומרחב, ויש ליל סדר מרכזי.רוח נוסף במקומות כאלה
    הרבה פחות יקר.
   תתפלא כמה זוגות צעירים כמוכם תפגשו. ויהיה מענין.
4)כדי לא לריב עם הוריך--תודיע שאתם חוגגים לבדכם, ושיזמינו את מי שרוצים.
   אל תתנצל, אל תסביר, תגיד ככה החלטתי ככה מתאים ונעים לי.
   להכנס להסברים--זה מתכון למריבה.
 
מאחלת לך להנות בחג.
לצפיה ב-'מי התלונן לרווחה? אמא שלך ואחותך?'
מי התלונן לרווחה? אמא שלך ואחותך?
09/03/2017 | 08:22
9
49
לצפיה ב-'אמא'
אמא
09/03/2017 | 08:32
8
200
קראו לי לרווחה, ובדיוק הייתי צריך גם לקחת את הילדים לגן ולא אשתי, אז לקחתי אחת לגן הקרוב, ואחרי הביקור התכוונתי לקחת את ה2 האחרים לגן הרחוק.
 
שואלים אותי שם אם הילדים אוכלים?
אז אני אומר - ברור! תשאלי את הילדים - והילדים מספרים מה הם אכלו.
והילדים בכלל מעל לממוצע בטיפת חלב
פשוט טמטום.
לצפיה ב-'אני הייתי מנתקת קשר אחרי דבר כזה'
אני הייתי מנתקת קשר אחרי דבר כזה
09/03/2017 | 23:01
7
159
עם כל הכבוד למצוות כיבוד אב ואם, יש גבול.
 
דיווח שקרי לרווחה זה דבר נבזי ביותר.
אם ברווחה היו מאמינים לה, מי שהיה נפגע הכי הרבה זה הילדים.
 
כתבת גם שסבלת מירידות ועקיצות מצידם בילדותך.
אתה בעצם מתאר התעללות בין דורית.
 
חבל על הסבל והעצבים.
חבל שאתה בכלל חושף את אישתך לפגיעה מצידם.
חבל שהילדים צריכים להיגרר לעניין החולני הזה.
 
צר לי על כל מה שעבר ועובר עליך.
לא כולנו זוכים להגריל משפחה חמה ואוהבת.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים הלתעללות הזו למשך כל החיים
לצפיה ב-' גם אני חושבת שעל עלילה לרווחה מנתקים קשר'
גם אני חושבת שעל עלילה לרווחה מנתקים קשר
10/03/2017 | 12:35
6
53
לצפיה ב-'זה דווקא מנוף טוב'
זה דווקא מנוף טוב
10/03/2017 | 14:14
5
162
כי מאז - תלונות מהסוג ההוא נענות בהבהרה מה יקרה אם פעם נוסף נזומן לשם.
מה שאומר - שלפחות עליהם לא דואגים יותר.
 
לא מנתקים קשר - אבל שוקלים לעבור דירה, אם וכאשר יהיה כסף לזה.
 
עכשיו נראה שבעקבות ההבהרה שלא עושים אצלם פסח, סוף סוף שמים למה שביקשנו כבר שנים.
עכשיו השאלה היא אם כולם עושים פסח בצד השני, או שבאמת נעשה פסח עם בני דודים (בישוב שחשבנו עליו מלא).
מחכים לתשובה שלהם מה יהיה איפה ואיך, ואז נחליט
לצפיה ב-' כל הכבוד על הגישה שלך,'
כל הכבוד על הגישה שלך,
10/03/2017 | 15:23
110
אני חושבת שהפסח הזה אל תהיו עם אף צד,
יש אפשרות עם בני דודים חברים, הרבה יותר נכון.
בהצלחה.
מקוה שאמא שלך תתעשת ותתבגר ותבין שיש מקום גם לבחירות שלך.
 
לצפיה ב-'אנשים שפויים לא דואגים מהרווחה'
אנשים שפויים לא דואגים מהרווחה
10/03/2017 | 18:06
3
142
כי רק אדם עם בעיות קשות מאוד מעליל לרווחה.
 
ואנשים שתפיסת המציאות שלהם לא השתבשה בגלל שהם גדלו בבית מתעלל, לא צריכים מנוף כדי להסביר שהתנהגות כזו לא מקובלת. אפשר לא לבוא כי לא נעים. או להשאר לבד בבית. ולמי אכפת מהעלבויות שימשכו שנים?
 
הסיבה שיש להם כוח עליכם, ובעיקר עליך, היא כי נתת אותו. אתה מייחס חשיבות יתרה לדעה והתנהגות של אנשים שצריכים פסיכיאטר.
 
האפשרות האחרת היא להחליט שאתם חיים כמו שטוב לכם, ואם זה מפריע להם - בעיה שלהם.
 
וההכרות שלי עם אנשים וניסיון החיים האישי שלי מראה שכל זוג צריך מתישהו להעמיד גבולות ולהסביר שאלו החיים שלהם. הם מחליטים. להורים כבר אין אמירה על X. ואז יש סקנדל גדול, אבל אז ההורים מבינים שזה לא ילך, והילדים יכולים לחיות בשקט, להקים משפחה ולגדל ילדים.
 
אלו שנמנעים מהפיצוץ הזה, בסוף סובלים הרבה יותר ולאורך זמן ארוך יותר.
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 18:35
71
אם צריך לדווח על מישהו לרשויות או לפחות לשלוח לבדיקה אצל איש מקצוע זה את האמא של הבחור..
לצפיה ב-'בריחה מהבעיות? זה לדעתך הפיתרון?'
בריחה מהבעיות? זה לדעתך הפיתרון?
11/03/2017 | 21:11
1
87
היא טוענת שבדיוק היא התחילה ייעוץ, שזה נחמד לטווח הארוך,
ובעיקרון - כשאני לא מותש, זה לפעמים אתגר מעניין.
בזמן האחרון - לא.
לנתק קשר מהמשפחה - זו לא אופציה.
 
הבעיה היא - שזה פסח.
גם מגיעים מותשים אחרי חודש של נקיונות וסידורים, ואיכשהו הדברים הכי קשים דווקא מתגלים בשבוע האחרון,
גם בית הכנסת רחוק והתפילות ארוכות - מה שאומר שחוזרים מותשים,
וגם מלכתחילה בעיות הגב החמירו, מה שגורם לזה שגם בזמן האחרון אני נמנע מכך.
 
משהו חשוב שלמדתי,
זה להעריך מראש את היכולות שלי לפני שנכנסים לעימות,
ואם לא יצא מזה שום דבר טוב - להימנע.
כרגע נראה שהם יצטרפו לצד השני כך שמלכתחילה המצב יהיה סביר,
נראה מה התוכניות של בני הדודים - ונמשיך משם.
לצפיה ב-'לברוח זה בהחלט פתרון, ועדיף בהרבה מלסבול בשם העיקרון'
לברוח זה בהחלט פתרון, ועדיף בהרבה מלסבול בשם העיקרון
11/03/2017 | 22:13
73
הרבה מאוד סבל חסר משמעות היה נחסך מהעולם לו אנשים לא היו נשארים במקומות שלא מתאימים סתם. בגלל שאסור לברוח מבעיות. אז מותר.
 
אם אתה נמצא במקום שלא טוב לך, אפשר וכדאי לשנות את זה. לא חייבים לסבול רק בשביל הערך המקודש של "לא לברוח".
 
ולמה לנתק קשר מהמשפחה זה לא אופציה? עצם זה שזה לא אופתיה נותן למשפחה כוח עצום עלייך, ואת האפשרות לגרום לנזקים עצומים (אתה יודע איזה נזק יכולה להיות הרווחה?) בלי לשלם מחיר.
 
בעיניי זה פתרון פשוט מאוד, ובמקרה הזה ממש מוצלח. לא יהיו את העלבויות שלהם, את הלחץ הרגשי, את הסכנה שהם מהווים לשלומכם ושלומם של הילדים. מה עוד צריך?
 
 
לצפיה ב-'יש לי פיתרון פרטי בשבילך,תשלח אליי מסר.'
יש לי פיתרון פרטי בשבילך,תשלח אליי מסר.
12/03/2017 | 08:45
100
מקום שאפשר לצרף אליו גם אותך וגם את משפחתך.
לצפיה ב-'יש לי תחושה שהגיסים שלנו "לא סופרים אותנו"'
יש לי תחושה שהגיסים שלנו "לא סופרים אותנו"
05/03/2017 | 07:26
30
399
קצת ארוך. מתנצלת מראש. פשוט כבר נמאס
 
אנחנו גרים (יחסית) רחוק מהמשפחה. מרחק של שעתיים וחצי נסיעה מאבא שלו.
אח אחד שלו גר צמוד לאבא. האח השני מרחק של 10 דקות משם.
כתוצאה מכך, שני האחים ומשפחותיהם נפגשים הרבה, הילדים שלהם לומדים באותו בית ספר, האמהות עובדות קרוב אחת לשניה, ואנחנו לא בלופ הזה.
אחרי שהאמא נפטרה, הם קבעו להפגש אצל אבא שלהם לארוחה משפחתית, לפחות פעם בחודש. ובאמת, בשנים האחרונות כולם נמשתדלים לתאם ולהפגש לפחות פעם בחודש לארוחת צהריים בהרכב משפחתי מלא בשבת.
אבל בשנה האחרונה אנחנו (גם בעלי. הוא בעיקר זה שהתעצבן על זה) שלאחים שלו אין שום בעיה לשנות את התאריכים של המפגשים לפי מה שנוח להם, אבל כשאנחנו מבקשים שינוי מצפים מאיתנו למצוא פתרון ולהתגמש ולא לשנות מועד.
"הקש ששבר את גב הגמל" היה אתמול, כששאלנו איך נספיק להעביר לאחד הגיסים תחפושת ששמרנו עבור אחד הילדים שלו, לפני פורים, ונעננו שביום שישי נפגשים אז נביא איתנו. בעלי תיקן אותו שקבענו לשבת ולא לשישי בצהריים (מבחינתינו שישי בצהריים אומר שהילדים לא הולכים לבית ספר, או שמוציאים אותם באמצע היום, בעלי לוקח יום חופש מהעבודה, ואנחנו צריכים לצאת מהבית בעשר בבוקר). ואז הוא מעדכן שבגלל שלאח השני לא נוח בשבת, הוחלט להקדים לשישי.
הוחלט?? מי החליט? למה לא שאלו אותנו?
OK. הודענו שלנו לא מתאים שישי בצהריים - אז חשבו קצת וחזרו אלינו שנפגש בשישי בערב. כבר שיפור, אבל זה אומר שאנחנו חייבים לוותר על כל התוכניות שלנו לאותו ערב (יש לנו אירוע קהילתי שאני בין המובילים שלו, וככה אצטרך לוותר).
חשבנו ביננו והחלטנו שנוותר על הפעילות שתככנו. אבל יש משהו שאני לא יכולה לבטל, ומחייב אותי להגיע הבייתה עד עשר בלילה. עשר בלילה בבית אומר לצאת משם בשבע וחצי לכל המאוחר. לצאת בשבע וחצי לכל המאוחר אומר לאכול בשש לכל המאוחר. אמרנו את זה, ואז התחיל שש זה מוקדם מידי לאכול, וקשה לאחיינים הגדולים (בני עשרה 14-19) להגיע כל כך מוקדם ולשבת לאכול. הם מעדיפים להתחיל להכין בשש (מניסיון העבר, יושבים לאכול שעתיים אחרי שמתחילים להכין).
בעלי התעקש שאם ככה - אז בואו נחזור לשבת ולא לשישי. לא נעים לנו להגיע לשעתיים ולברוח באמצע האוכל כי אנחנו חייבים לחזור בשעה מסויימת.
אחרי עוד קצת שיחות הבנו למה מתעקשים על סוף השבוע הזה. אבל עדיין נשארה השאלה למה אנחנו חייבים לוותר ולהתגמש ולהגיע בשישי, ולא הגיס השני שיתגמש ויגיע בשבת.
 
(יש ברקע עוד כמה פעמים שתוכניות שונו להתאים לאחרים ולנו בכלל לא טרחו להודיע. הכי כואב היה האזכרה של אמא שלהם, ששינו תאריך ושכחו להודיע לנו. נודע לנו רק כשהאבא התקשר לשאול למה אנחנו עוד לא בבית העלמין. זה היה המקרה החריג והכואב ביותר אבל היו עוד כל מיני מקרים קטנים אחרים).
 
בסופו של דבר אני הודעתי לבעלי שלא יריב עם האחים שלו. מקסימום יסע עם הילדים לבד, ואני אשאר בבית. ככה הוא לא יהיה לחוץ לחזור בזמן (ואפילו יוכלו לישון אצל אבא שלו ולחזור בבוקר. לא ינהג בלילה את הדרך הזו)
לצפיה ב-'ממש מרגיז. יש לך השערה למה זה?'
ממש מרגיז. יש לך השערה למה זה?
05/03/2017 | 08:24
1
229
הם כועסים עליכם? יש להם היסטוריה של מריבות בין האחים?
 
כשזה קורה, אתם אומרים להם? 
אתם מבקשים שבפעם הבאה יודיעו לכם כמה שיותר מוקדם, כי זה מקשה עליכם את ההתארגנות?
 
אם זו הייתי אני, אז בכל פעם שמשנים תוכניות, אני הייתי מגיעה לבדי. אני מניחה שלאבא לא אכפת ששני בנים יגיעו ביום שישי, והבן השלישי יגיע ביום שבת.
אפשר לטלפן אליו, ״אבא, רק עכשו שמענו שראובן ושמעון הקדימו לשישי אבל אנחנו לא יכולים. בסדר שנגיע בשבת?״. להציע שאתם תביאו את הכיבוד, או שהביקור יהיה לשעות שבהן אין ארוחה, אם קשה לו לארח לארוחה.
לצפיה ב-'רחוק מהעין רחוק מהלב?'
רחוק מהעין רחוק מהלב?
05/03/2017 | 08:36
237
אולי לא רחוק מהלב, אבל רחוק מהזכרון.
 
לחמי אנחנו מגיעים לבד לפחות עוד פעם בחודש. אז הרעיון של להגיע לבד בשבת קיים, אבל מחמיץ את הרעיון של מפגש משפחתי בפורום של האחים והאחיינים.
כל המטרה במפגשים הללו זה לשמור על הקשר בין האחים, האחיינים והגיסות.
כרגע יש את החוליה המקשרת שזה האבא, אבל אם לא נעשה מזה הרגל קבוע, זה עלול להתמסמס אחרי שהאבא ילך לעולמו (מה שיקרה, בתקווה, עוד הרבה זמן).
לצפיה ב-'מספר שאלות ועוד...'
מספר שאלות ועוד...
05/03/2017 | 11:26
5
231
לדעתי עשית נכון ביותר. עדיף שאת לא תלכי והילדים יפגשו ללא הגבלת זמן עם בני הדודים מאשר שלא יפגשו בכלל. 
 
 
האם רק בגלל המרחק יש פחות קשר עם האחים שלו או שמאז ומתמיד הוא היה פחות קשור אליהם והם יותר חברים?
למה שלא תפתחו קבוצת ווטסאפ שקובעת מתי נפגשים? אז תהיו תמיד מעודכנים אונליין. גם אם יתאים לכם וגם אם לא לפחות תדעו מתי המפגש מתוכנן.
 
גם אני הרגשתי בעבר שלא סופרים אותי במשפחה שלי. כולנו גרים יחסית קרוב אבל נראה היה לי שכל פעם שאני מבטלת אז העולם יחרב וכשמישהו אחר מבטל זה בסדר. 
למדתי לשחרר ולדעת גם שמערכות יחסים שונות בין אנשים. מערכת היחסים שלי עם בני משפחתי שונה ממערכות היחסים שלהם. 
מאז השחרור אני מרגישה שרואים אותי יותר וגם אני פחות נפגעת ממה שקורה.
 
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
05/03/2017 | 12:28
4
199
בעלי הוא הבכור. הוא יצא מהבית לפנימיה צבאית בגיל 13 ומאז לא ממש חזר (לא חזר לגור עם ההורים בצורה רציפה. כן גר עם האח היותר גדול מהשניים למשך שנה), בעוד ששני האחים נשארו יחד וחזרו לגור אצל ההורים גם אחרי הצבא.
יש קבוצת וואטצאפ, אבל מכיוון שהם גרים קרוב, ומדברים פנים אל פנים הרבה, לרוב דברים נסגרים לא בקבוצה, ורק אם אנחנו שואלים בה שאלה אז מעדכנים אותנו.
הייתה תקופה שאח אחד גר צמוד להורים, ובגלל יחסים שהלכו והתעררו בין אשתו להורים שלו (יחסי כלה-חמים, כשגרים צמוד, זה מקור לבעיות פוטנציאליות), ברוב הארוחות המשפחתיות היא לא השתתפה (כל פעם היתה סיבה אובייקטיבית להעדרות שלה, אבל במצטבר זה היה שבכל הארוחות הללו היא לא נכחה). בגלל זה בעלי נורא רגיש לזה שלא יווצר מצב שאני לא מגיעה למפגשים הללו, במיוחד שאנחנו לא מגיעים בתדירות של כל שבוע.
 
מה שקרה עכשיו זה שהוא מרגיש שהוא עושה שמיניות באוויר, ואנחנו מלחיצים את עצמנו, והאחים שלו נוטים לוותר לעצמם אבל מצפים מאיתנו לעמוד במחויובויות ששלושתם קיבלו על עצמם
לצפיה ב-'כמה דברים--'
כמה דברים--
05/03/2017 | 13:56
3
157
1)פעם אחת שלא הגעת--לא נורא, אל תתני לזה לקרות כמשהו קבוע.
2)הכותרת שבחרת בעיני, לא נכונה, זו פרשנות העלבון שלך,
   הם חיים שם כקומונה(לפחות ע"פ התיאור שלך)ההחלטות שלהם "זורמות" 
  באופן טבעי, ומכיון שאתם לא חלק מהקומונה, אז יש פספוס.
3)מציעה שתציעי לבעלך--שישב באופן אישי עם האחים שלו,
   וישקף את המצב ויחשבו יחד על פתרון שיתאים לכולם. לא בכעס לא בעלבון,
   אלא כי חשוב לו להיות חלק מהמשפחה המורחבת.
   שיחה רגועה ונעימה--
    הם כן סופרים אתכם, אתם לא בקומונה (יש בזה גם רוחים אחרים)--זה יסתדר.
לצפיה ב-'לכן הגדרתי את זה - תחושה'
לכן הגדרתי את זה - תחושה
05/03/2017 | 14:10
2
153
אני מרגישה שלא סופרים אותנו. אבל זה לא אומר שזו בהכרח המציאות.
כמו שכתבת - הם גרים בחמולה, ואנחנו מרוחקים פיזית.
 
הקטע שבעלי הוא זה שמתפוצץ בכל פעם, ואני זו שמרגיעה ומחפשת איך כן נוכל לשנות תוכניות ולהצטרף.
חבל לי שבגלל קצרים בתקשורת יחסים יתעכרו, אבל אנחנו כל פעם מזכירים - שידברו איתנו ויעדכנו אותנו, וכל פעם מבקשים שגם אם משנים משהו - תודיעו לנו כמה שיותר מוקדם, שנוכל לשנות את התוכניות שלנו. אבל לפעמים התחושה היא שנזכרים בנו ברגע האחרון, כי אנחנו לא שם.
לצפיה ב-'נכון שזו תחושה,'
נכון שזו תחושה,
05/03/2017 | 14:20
114
אבל התחושה מיתרגמת ל"מתפוצץ" שזה נעלב/כועס.
אז את בהחלט עושה טוב שאת מרגיעה.
לטעמי, הם כל רגע מחליפים תאריך ושעה, לפי מה שקורה באותו רגע,
גם לא היה לך כיף להיות מעורה בכל השינויים והגורמים להם.
כשאתם מגיעים, גם בליתיאום או שתקראו להם אל האבא,
או שתקפצו אליהם.
החכמה בעיני היא להסתכל ברגוע.
 
 
לצפיה ב-'אם זה מה שאתם מרגישים אתם צריכים לעבוד על זה'
אם זה מה שאתם מרגישים אתם צריכים לעבוד על זה
06/03/2017 | 10:52
95
לפי מה שכתבת כאן באמת אין מערכת יחסים עמוקה בינו לבין אחיו בלי שום קשר לקרבה פיזית. לא גדל איתם ביחד וזה הגיוני. בשביל לחזק מערכת יחסים זו צריך להחליט לעבוד בזה גם אם זה כרגע חד צדדי. שהוא יזום יותר שיחות טלפון לאחיו, יבדוק תמיד אם יש שינויים וכד' לאט לאט גם הם ירגישו בשינוי וההתנהלות שלהם איתכם תשתנה.
האם מתאים לכם/לו לעשות את זה? אם לא כנראה שהמצב לא ישתנה ואז צריך לדעת לשחרר. לא להתעצבן ולא להעלב אם שכחו אתכם כשביטלו/שינו זמני מפגש.
לצפיה ב-'זה באמת מתסכל '
זה באמת מתסכל
05/03/2017 | 13:54
153
נשמע שהם יצרו קשר חזק מאוד ביניהם וזה הפך להיות שניהם מול בעלך ומה שנוח ומתאים להם זה הקובע.
זה שלא עידכנו אותכם בשינוי ופשוט קבעו עובדה מאוד מרגיז. אני אישית במקום בעלך הייתי מדברת איתם על זה ואומרת שגם לכם מאוד חשוב להגיע ושיתחשבו גם ברצונות וצרכים שלכם ולא רק לפי מה שנוח ומתאים להם וכמובן לעדכן על כל שינוי ולא בתור קביעת עובדה אלא לשאול האם זה נוח.
 
הפתרון שהצעת הוא נהדר בעיני, מקווה שזה היה משהו חד פעמי ויתחילו להתחשב בכם יותר.
לצפיה ב-'רוצה לשמוע משהו מצחיק?'
רוצה לשמוע משהו מצחיק?
05/03/2017 | 15:42
20
281
גם אנחנו גרים רחוק יותר מההורים שלי (משהו כמו שעה יותר), והאחים שלי גרים קרוב זה לזה.
ביום ההולדת האחרון ש-ל-י, אמא שלי הזמינה את האחים שלי ליום שישי לחגוג את יום הולדתי ולא טרחה לעדכן אותנו בתכניות. האחים שלי רצו לעזוב מוקדם (אנחנו תמיד נשארים לישון) ולכן קבעו לשעה מוקדמת. כשאמא שלי סוף סוף סיפרה לנו, אמרתי לה שאנחנו לא יכולים להגיע כי לבת שלי יש מסיבה באותו יום. היא החליטה ל-א ל-ד-ח-ו-ת את המסיבה שלי ולערוך אותה בלעדיי, ושאנחנו נגיע מתי שנגיע. כשהגענו הופתעתי לגלות שהאחים שלי בכל זאת נשארו קצת כדי לחכות לי (אבל כולם כבר סיימו לאכול - אמא שלי הזמינה סיני, שהיה כבר קר, כמובן), שאכבה את הנרות על עוגת יום ההולדת. הודיתי לאחים שלי מאוד שנשארו (ברצינות).
לצפיה ב-' נחמד שהכל ברוח טובה'
נחמד שהכל ברוח טובה
05/03/2017 | 17:09
62
לצפיה ב-'נשמע הזוי.'
נשמע הזוי.
07/03/2017 | 09:49
18
186
כשסבתא של בעלי הלכה לעולמה, הדודות שלו החליטו על מועד ההלוויה בלי להתייעץ איתנו.
בעלי הוא זה שאמור להגיד קדיש, והיינו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע בשעה היעודה. אם היו מוכנים להזיז בשעתיים את המועד, זה היה עוזר לנו מאוד, אבל לא עלה בדעתן לדבר איתנו לפני שפירסמו את כל המודעות.
כולן גרות אחת ליד השניה, ואנחנו במרחק של כמה שעות נסיעה.
הוא לקח את זה מאוד קשה. הרגיש שממדרים אותו בגלל שאבא שלו לא בחיים. לקח לי ולאמא שלו הרבה מאוד זמן להרגיע אותו.
לצפיה ב-'טוב, הלוויה זה משהו שונה.'
טוב, הלוויה זה משהו שונה.
07/03/2017 | 10:11
17
169
אבל אני חייבת להודות שהעניין של יום ההולדת שלי שנערך בלעדיי עצבן... את בעלי...
 
לצפיה ב-'באמת שונה, אבל '
באמת שונה, אבל
07/03/2017 | 10:31
16
131
נזכרתי בסיפור אחרי ההודעה שלך.
מעניין שבעלך התעצבן, ולא את. אולי את כבר מורגלת בדינמיקה המשפחתית שלכם.
לצפיה ב-'אני פשוט לא מתעצבנת משטויות לא חשובות,'
אני פשוט לא מתעצבנת משטויות לא חשובות,
07/03/2017 | 10:32
15
141
אלא מגחכת וממשיכה הלאה.
אלא אם זה משהו שחמותי עשתה...
לצפיה ב-'חמותי ואמא שלי מעצבנות '
חמותי ואמא שלי מעצבנות
07/03/2017 | 10:34
14
147
במידה שווה.
לקח לי שנים להפסיק להתעצבן בגללן.
לצפיה ב-'אגב, לגבי הדינמיקה המשפחתית,'
אגב, לגבי הדינמיקה המשפחתית,
07/03/2017 | 10:40
13
141
יש אולי משהו בזה - פשוט, בתור ילדת סנדביץ' מקרים שבהם אני בבירור מקופחת קצת... משמחים אותי .
אגב, אמא שלי שכנעה את הבת האמצעית שלי שהכי טוב להיות ילדת סנדביץ' כי היא היחידה שיש לה גם אחות גדולה וגם אחות קטנה. היא בינתיים לא התלוננה על קיפוח (על אף שהיא בברור מקופחת, למרות כל המאמצים שלי - נראה לי שזה משהו בלתי נמנע במובן מסוים).
לצפיה ב-'מעניין.'
מעניין.
07/03/2017 | 10:46
12
125
אני לא הרגשתי קיפוח של הסנדוויץ'.
אולי בגלל שהוא היה זקוק לכ"כ הרבה תשומת לב, שלא היתה שום אפשרות שהוא יקופח.
לצפיה ב-'את זוכרת את הינקות שלו? יכולה לספר לו'
את זוכרת את הינקות שלו? יכולה לספר לו
07/03/2017 | 10:56
11
134
מה היה כשהיה קטן? אני זוכרת את הגדולה ואת הקטנה - את האמצעית מעט מאוד.
 
אם כי נראה לי שכל הילדות שלי למדו לבקש את מה שהן צריכות (אני מקפחת את כולן ) - הן פשוט באות אליי ואומרות לי, אמא בואי עכשיו נעשה כך וכך, ואני באה (אלא אם באמת יש משהו מאוד דחוף שאני עובדת עליו). הן מנצלות את התכונה שלי לא להגיד לא אם אין לי סיבה ממש טובה - ואני שמחה שהן עושות את זה.
לצפיה ב-'זוכרת מצוין.'
זוכרת מצוין.
07/03/2017 | 11:05
10
114
הוא היה תינוק מאוד חולני, לא ישנו בגללו כמעט שנתיים.
אח"כ נסענו לחו"ל, והוא השתתק לחצי שנה. היה צריך להשקיע בו המון.
כשחזרנו, התגלו לקויות הלמידה, ושוב היה צריך להשקיע. גם לשבת לעזור לו באופן יומיומי, וגם לדאוג להוראה מתקנת. 
כל דבר שהוא למד היה חגיגה, כל ציון דרך שעבר זכור הרבה יותר מאשר אצל האחרים. אצלם הכל הלך בקלות, אצלו כל דבר הגיע אחרי תהליך ארוך מאוד.
כנראה שזה פשוט מקרה יוצא דופן. אולי באמת באופן רגיל זוכרים את האמצעי פחות.
לצפיה ב-'יכול להיות שזה באמת העניין - שהוא מקרה יוצא דופן.'
יכול להיות שזה באמת העניין - שהוא מקרה יוצא דופן.
07/03/2017 | 11:17
9
90
אצלי לכל אחת ישנם העניינים שלה, אבל כל אחת מקסימה בדרכה. 
 
האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה - נראה לי שאני כבר לא זוכרת את הינקות של אף אחת מהן... אני זוכרת בעיקר כמה דברים בעייתיים שהיו עם הראשונה, וזהו בערך... השנייה והשלישית אני כבר לא זוכרת (והשלישית רק בת 3 וחצי...). (עם כל אחת מהן נשארתי בבית עד גיל שנה וחצי בערך, כן? זה לא שאני לא זוכרת כי לא הייתי איתן).
 
כמה ההפרש בינו לבין האחים שמעליו ומתחתיו?
לצפיה ב-'שנתיים וחצי מהבכור,'
שנתיים וחצי מהבכור,
07/03/2017 | 11:23
8
87
וחמש מהשלישי. כשהיה בן 14 נולדה הרביעית, ואז הוא כבר לא היה אמצעי.
לצפיה ב-'גם אני השנייה מתוך ארבעה'
גם אני השנייה מתוך ארבעה
07/03/2017 | 11:31
7
100
(כשבת הזקונים נולדה הרבה אחרינו). אבל זה אומר שיש בכור, אמצעית, ושני קטנים .
גם אצלנו עם הילדות יש הפרשים דומים לשלכם (כמעט 3 שנים בין שתי הראשונות, כמעט 6 שנים בין השנייה לשלישית) - רק אין עוד אחת...
האמת שלהיות אמצעית זה סבבה - יד ביד עם ה"הזנחה" שזוכים לה, זוכים גם לחופש וגדלים בכיף, בלי הלחץ שמופעל על הגדול וזכוכית המגדלת שהוא גדל תחתיה לרוב, ובלי פינוק היתר של הקטנים.
לצפיה ב-'לא אצלנו.'
לא אצלנו.
07/03/2017 | 12:26
6
74
האמצעי גדל מתחת לזכוכית המגדלת, וגם עם הרבה לחץ. בעיקר לחץ שהוא הפעיל על עצמו.
לא נעים כשאתה בכיתה ז', נאבק עם השיעורים בחשבון, ואחיך שבכיתה ב' מציץ לך במחברת  ומגלה לך את התשובה
לצפיה ב-'כן, ברור שכשיש סיבות אובייקטיביות'
כן, ברור שכשיש סיבות אובייקטיביות
07/03/2017 | 12:41
5
79
המצב משתנה. אבל במקרה של הזדקקות ממשית לתמיכה (כמו אצל האמצעי שלכם) תשומת הלב הזאת היא חשובה, ולא סתם מעיקה, כמו שיכולה להיות תשומת לב "סתם" על הילד הבכור כי הוא הבכור והראשון לעשות כל דבר, וזה שעליו עושים את כל הטעויות, וכו'.
לצפיה ב-'כנראה שעשינו המון טעויות על הבכור,'
כנראה שעשינו המון טעויות על הבכור,
07/03/2017 | 12:53
4
98
אבל הפוקוס בהחלט לא היה עליו אחרי שאחיו נולד.
להיפך, הייתי צריכה להתאמץ כדי לתת לו את תשומת הלב שהגיע לו. צריך למצוא סיבה אחרת ל"מכת בכורות" שנחתה עלינו.
לצפיה ב-' את אומרת שלא משנה מה, הבכור תמיד יוצא דפוק?'
את אומרת שלא משנה מה, הבכור תמיד יוצא דפוק?
07/03/2017 | 13:01
3
91
אולי... אני בהחלט מנסה להתאמץ כדי לתת לאמצעית את תשומת הלב שמגיעה לה - אז את אומרת שאולי זה לא כדאי, כי תשומת לב לא עוזרת?
 
לגבי הבכורים - אצלי מתגוררת, כידוע, התלמידה הגרועה בעולם (הבכורה), אבל אני לא יכולה להימנע מלהרגיש שהילדות שלי מושלמות, ושכל מה שהן עושות זה יצירת מופת. טוב, גם לגבי עצמי אני מתמלאת גאווה אפילו אם אני מצליחה לעשות היטב משהו טריוויאלי כמו להסתרק או משהו בסגנון...
לצפיה ב-'טוב, ברור שכל אחד ואחת'
טוב, ברור שכל אחד ואחת
07/03/2017 | 13:04
2
95
מארבעת ילדי הם פאר הבריאה ונזר היצירה.
עדיין, כל אחד (ואחת) ומגרעותיו
לצפיה ב-'הממ... לא, לא מוצאת מגרעות. מצטערת.'
הממ... לא, לא מוצאת מגרעות. מצטערת.
07/03/2017 | 13:07
1
105
לצפיה ב-''
07/03/2017 | 13:08
15
לצפיה ב-'ימי הולדת וחגיגות משפחתיות '
ימי הולדת וחגיגות משפחתיות
04/03/2017 | 14:54
6
306
כשהילדים צעירים- זה ברור שחוגגים יום הולדת וחגיגות משמעותיות.
לפעמים זה מתבטא בללכת למסעדה או חגיגה בבית למשפחה ולחברים, ולפעמים זה מתבטא במסורת משפחתית כמו לפזר בלונים או ארוחת בוקר חגיגית לחוגג.
 
אבל מה קורה כשגדלים יותר והופכים למשפחה בעצמנו- האם אתם ממשיכים לציין ימי הולדת גם כמבוגרים בחיק המשפחה המורחבת?
 
איך חגגו לכם בתור ילדים? האם עשו חגיגה משפחתית וחגיגה לגן/ביה"ס בנפרד
 
האם אתם מקפידים על קניית מתנות למשפחה המורחבת בימי ההולדת שלהם?
לצפיה ב-'חגיגות יומולדת שלנו'
חגיגות יומולדת שלנו
05/03/2017 | 10:35
2
151
לפני שהילדים נולדו וכשהיו עדיין קטנים במשפחה של האיש חגגנו ימי הולדת גם לגדולים כולל קניית מתנות. היום כבר לא.
במשפחה שלי לא ממש חוגגים אבל נותנים כסף מתנה בימי הולדת וכשיש יום הולדת עגול דואגים לחגוג יחד ביום כייף.
הזכרון היחיד שלי כילדה הוא שהיו משאירים לי מתנות ליד המיטה אחרי שהייתי הולכת לישון. אני זוכרת שבימים האלו הייתי קמה מוקדם לראות מה קיבלתי מרוב התרגשות. לא זוכרת חגיגות גדולות יותר אבל גם לא הייתי טיפוס של חגיגות בימי הולדת.
 
לצפיה ב-'ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם? '
ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם?
05/03/2017 | 13:49
1
102
מעניין מה כל אחד לקח מהצד שלו והביא לגרעין המשפחתי שלכם.
לצפיה ב-'חגיגות יומולדת לילדים שלנו'
חגיגות יומולדת לילדים שלנו
05/03/2017 | 18:43
116
זה משתנה משנה לשנה ומשתבח ככל שהילדים גדלים.
אנחנו תולים לילדים בלונים בחדר כשהם נרדמים (לדעתי משנה הבאה נצטרך לשנות את זה, הם מתחילים להיות גדולים מידי לבלונים האלה).
בבוקר כשהם קמים על השולחן בפינת האוכל מחכים להם ממתקים ועוגה מקושטת/קאפקייקס מסודרים בצורה חגיגית.
בצהריים אני לקחת אותם לדייט זוגי איתי לאכול צהריים ולבלות ביחד ובנוסף אנחנו הולכים יחד כולנו למסעדה (ביום אחר כמובן).
אני חושבת שבנינו לנו משהו חדש ושונה מחוויות הילדות שלנו. 
כשמבקשים חוגגים להם עם חברים. 
במשפחה שלי חוגגים לילדים יומולדת בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת, אני קונה מתנות ומחזירים לי כסף. ככה הילדים מקבלים בדיוק מה שצריכים.
במשפחה של האיש גם חוגגים גם בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת אבל אין יותר מנהג מתנות. המשפחה החליטה שלא קונים יותר ומקבלים מתנה רק מסבתא וסבא.
לצפיה ב-'מציינים רק אם נפגשים ממילא '
מציינים רק אם נפגשים ממילא
05/03/2017 | 17:52
98
כלומר - אם ממילא נפגשים אצל ההורים בשבת, אז אומרים ״לחיים״, ובדרך כלל מישהו דואג להביא עוגת יוםהולדת.
אבל לא מנסים להיפגש במיוחד בגלל שיש יום הולדת. אנחנו מפוזרים ברחבי המדינה, לא נפגשים כל שבוע ואפילו לא כל חודש. אז בד״כ פשוט אומרים מזלטוב בווטסאפ המשפחתי.
 
כשהייתי ילדה, לפעמים עשו יוםהולדת לכיתה (לא כל שנה), ובמשפחה חגגו בארוחה משפחתית עם עוגה ונרות.
לא מסעדה.
כילדה כמעט מעולם לא הייתי בתוך מסעדה... 
לצפיה ב-'לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים '
לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים
05/03/2017 | 17:57
100
לעצמי אני לא חוגגת עם המשפחה כי לחגוג עם המשפחה אומר שאני שוב צריכה לעמוד ולבשל ארוחה לכולם, ועם כל הכבוד - לא כך אני מעוניינת לבלות את יום ההולדת שלי.
לבן זוגי לעיתים אני כן חוגגת עם המשפחה ומזמינה את הוריי ואת אמא שלו ואחותו לארוחת ערב, אבל הוא עצמו לרוב מבקש לוותר על העניין.
לצפיה ב-'אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.'
אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.
06/03/2017 | 09:01
108
גם מבחינת לחגוג וגם מבחינת להביא מתנות - אין ממש חוקיות. לפעמים מביאים ולפעמים לא.
כשהייתי ילדה זכורות לי שתי מסיבות כיתה - ב-ד' וב-ח'. שאר הזמן לא זוכרת. בת מצווה לא עשו לי. בשלב מסוים עברנו לחגוג לכל ילד (של ההורים שלי) במסעדה (רק המשפחה הגרעינית, ועם הזמן בני הזוג והילדים של הילדים) - אבל זה הפסיק להיות מסורת מתישהו, נראה לי.
 
עם הילדות שלנו - מאחר שלבעלי הייתה מסיבה כל שנה, גם להן יש (אבל אני זו שנאלצת לארגן) - לפעמים עם חברות/כיתה בנפרד מהמשפחה (ואז עושים משהו קטן נוסף עם המשפחה, כשגרים בארץ...), ולפעמים עם המשפחה + חברים שלנו + חבר או שניים שלהן (לרוב כשהן קטנות יותר). ומאחר שיש גם מסיבת הלואין שנתית (מאז שחזרנו לארץ) - זה אומר שלרוב אני צריכה לארגן לפחות 4 מסיבות בשנה (הלואין + מסיבה לכל ילדה). השנה, בינתיים חגגנו לקטנה ולאמצעית יחד, עם משפחה וחברים (שלנו) - אבל האמצעית מצפה לחגיגה נוספת עם הכיתה. ביום ההולדת עצמו מעירים את הילדה ונותנים לה מתנות תוך צילום קבלת המתנות (לפעמים גם בלון מעורב בעניין - לרוב בגילאים הקטנים יותר), ואז היא מכבה נרות על מאפה כלשהו. לפעמים הילדה בוחרת ביום חופש מבית הספר ולבלות עם חברה או סתם יום חופש. ובגילאים הצעירים יש גם חגיגות בתוך הגן או בית הספר שהגן או בית הספר מארגנים.
כך שלרוב כל אחת מקבלת שניים-שלושה ארועים (גן/בית ספר, מסיבה עם חברים, משהו עם המשפחה) + המתנות בבוקר יום ההולדת.
כשאני ובעלי היינו צעירים (לפני שהקמנו משפחה) היינו חוגגים שבוע יום הולדת לכל אחד מאיתנו. היום אנחנו עושים את זה פחות - ולילדות אנחנו לא ממש עושים את זה.
לצפיה ב-'סומכים על סבתא- שאלה לדיון'
סומכים על סבתא- שאלה לדיון
01/03/2017 | 13:49
21
778
באחת הקבוצות שאני חברה בה בפייסבוק העלו שאלה לדיון:
 
הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא. האמא מן הסתם מאוד כועסת שקבעו לה את זה בעובדה והתנגדה עד שהם ביטלו את הכרטיסים. היא התנגדה כי נראה לה ששלושה שבועות בארץ רחוקה כשזו רק הסבתא ועוד בת דודה יחד עם הבת שלה- נראה לה הרבה.
 
איך הייתם מגיבים להצבת עובדה בסגנון הזה שבן/ת הזוג קובע תוכניות לגבי ילד משותף מבלי לשתף את ההורה השני האם הייתם סומכים על סבתא שתיקח את הילדה ועוד ילדה בת גילה ל-3 שבועות בארץ זרה
 
ובכלל- עד כמה אתם סומכים על סבא וסבתא של ילדיכם (הכוונה לסבא וסבתא משני הצדדים) שיסתדרו עם הילדים שלכם?
לצפיה ב-'צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה'
צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה
01/03/2017 | 14:01
311
1. נקבעו תוכניות ללא עדכון האמא:
לא מקובל עלי בשום פנים ואופן!!!
לא משנה האם ההורים נשואים (או חיים בזוגיות) או שכל אחד בנפרד. תוכנית של 3 שבועות שמערבת ילד שלי חייבת להיות על דעתי, מראש!
 
2. לסמוך על הסבתא:
תלוי בסבתא, במערכת היחסים שלה עם הנכדה, וביכולות שלה.
יש אנשים שלא הייתי סומכת עליהם לטפל באבן, ויש כאלו שאני יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות עם הילדים היקרים שלי.
אבל גם אם סומכים על הסבתא, 3 שבועות זה הרבה זמן. האם מערכת היחסים של הנכדה והסבתא היא כזו שתאפשר לסבתא להיות הגורם המחנך והמוביל בתקופה הזו, או שהיחסים הם שאצל סבתא כיף, ובבית יש כללים? לטיב מערכת היחסים יש השפעה על כמה אני אוכל לסמוך על ההתנהלות בתקופה הזו.
 
3. מה האינטרקציה בין בנות הדודות?
אם הן לא חברות ביום יום, או שבכל מפגש יש ריבים או התקלויות - שלושה שבועות בחו"ל זה סיר לחץ לא קטן, וזה עשוי לפגוע מאוד בכל הטיול.
 
לשאלה עד כמה אני סומכת על סבא וסבתא - מאוד.
בכל חופשת בית ספר (גם בגילאים צעירים מאוד) הילדים שלי מבלים מספר ימים אצל ההורים שלי ואצל חמי (חמותי נפטרה כשהבנות היו בנות 3 חודשים).
השנה הגדול טס עם ההורים שלי לשבוע בחו"ל בלעדינו.
אני סומכת עליהם שידאגו לילדים שלי, ושיכבדו את ה"קוים האדומים" שלנו בנושאי חינוך.
מה שכן - אנחנו מבינים שהכללים אצל סבא וסבתא, ואצל סבא שונים מהכללים בבית (יש גם הבדל בכללים אצל חמי  לכללים אצל ההורים שלי), ולא נלחמים.
לצפיה ב-'ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.'
ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.
01/03/2017 | 18:40
1
330
אמא שלי נוהגת לקחת את הילדים ל״קייטנת סבתא״ בכל שנה. הילדים אוהבים להגיע אליה. היא מטפלת בהם מקסים. הקייטנה עוברת נהדר. אבל בסוף השבוע, הילדים תמיד כבר רוצים לחזור. מתגעגעים. 
 
אני לא מכירה ילדים בני 8 שיכולים להיות שלושה שבועות רחוקים מההורים, בלי מאד להתגעגע. זה פשוט יהרוס את הטיול.
 
מעבר לזה - 
יש סבתות שאפשר לסמוך עליהן להיות עם הילדים כמה ימים, ויש סבתות - שלא.
 
על ההורים שלי אני מאד סומכת. בין היתר כי אני יודעת שכשיש ספקות - הם מתקשרים להתייעץ. ולפני כל ביקור מוודאים שהם יודעים מה ההרגלים/בקשות/מגבלות (״עדיין לא שותה חלב?״ ״באיזה שעות היא בדרך כלל ישנה?״ וכולי). 
 
על חמותי אני לא סומכת. בין היתר - כי גם כשהיא מבטיחה משהו, היא לא מקיימת. גם דברים שמבקשים ממנה במפורש, היא פשוט מתעלמת. וזה מגיעה לסכנה פיסית/בריאותית. 
 
אם בעלי היה עושה דבר כזה, הייתי מחליפה את הכרטיס טיסה לכרטיס טיסה בשבילו. שהוא ייסע עם אמא שלו. 
לצפיה ב-' על המשפט האחרון שלך'
על המשפט האחרון שלך
02/03/2017 | 10:22
64
לצפיה ב-'מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך '
מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך
01/03/2017 | 18:55
1
291
המקרה כל כך הזוי, שאני מתקשה להאמין שהוא אמיתי. סורי. 
לצפיה ב-' צודקת, דנהקמה'
צודקת, דנהקמה
04/03/2017 | 13:50
48
לצפיה ב-'שלושה שבועות זה הרבה זמן'
שלושה שבועות זה הרבה זמן
01/03/2017 | 19:49
197
השאלה היא האם הסבתא כבר היתה עם הנכדות בתנאים יותר אופטימאליים למשך פרק זמן כזה. אם כן, ואם היא "סבתת מירוץ", יש על מה לדבר. אם לא, שתתחיל לבנות "רקורד".
הענין השני זה לקבוע פעילות מחוץ לבית לילדה למשך זמן כלכך ארוך, בלי לידע את אמא שלה ולשאול לדעתה. אני הייתי מתחרפנת. 
לצפיה ב-'לשאלתך, משפט תשובה אחד,'
לשאלתך, משפט תשובה אחד,
01/03/2017 | 20:18
213
סבתא שעושה מאחורי גבה של האם,
היא אדם שאני לא הייתי סומכת עליו.
 
מהצד שלי לילדים לא היתה סבתא, והסבא גר רחוק,
היה מעורב מאוד בעיצות גידול ובפינוק.
ההורים של בעלי--היו מבוגרים ולא יכלו לעזור עם ילדי.
אני סבתא שחלק מהנכדים אני מתפקדת להם כאמא.
ואחרים אני ומרת כשהוריהם נוסעים לחו"ל או לנופש--
אז כנראה שהם סומכים עלינו.
לצפיה ב-'עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי'
עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי
02/03/2017 | 08:24
206
ללא ידעתי גם אם זה ליום אחד בקפריסין......זה היה מבוטל ללא שאתן שום סיבה.
יש גבול לחוצפה וזה נושא אחד.
 
האם אני סומכת על הסבתות/סבים והאם הייתי נותנת להן לטוס לחול עם הילדים?
כן בהחלט.
לצפיה ב-'סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור'
סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור
02/03/2017 | 10:30
180
אני סומכת על ההורים של בעלי. שומרים קבוע על הילדים כמעט כל קיץ ושמרו עליהם כשהיו קטנים יותר לפני תקופת הגן.
אין קשר בין לסמוך ובין הסיפור ההזוי שאת מספרת.
דבר ראשון, איך בכלל מעיזים לתכנן טיול לילדה שלי בלי לתאם איתי מראש? זה מסוג הדברים שחייבים לקבוע יחד שני בני הזוג. הילד/ה הוא של שנינו וההחלטה צריכה להיות של שנינו. 
לנסוע שלושה שבועות למדינה זרה עם סבתא גם לי נראה ארוך מידי. קשר טוב ככל שיהיה לה עם הילדה ובין הילדות שנוסעות לא הייתי מסכימה לזה.
האם הילדה אי פעם טסה לחו"ל? אם לא, לא הייתי נותנת לה לטוס פעם ראשונה עם סבתא טיסה כזו ארוכה. 
לצפיה ב-'כסבתא אענה לך מהסוף....'
כסבתא אענה לך מהסוף....
02/03/2017 | 14:06
215
אין סבתא שלא אוהבת את הנכדים...לא קיים דבר כזה....
אבל...
ישנן סבתות שעדיין עובדות לעיתים עד שעות מאוחרות [כמוני]
ישנן סבתות שלא בריאות ומאוד קשה להן להיות עם נכד/נכדים להרבה זמן אפילו לא  ליום אחד בגלל מגבלות בריאותיות,גופניות...
ישנן סבתות שאולי פרשו כבר לפנסייה יש להן סדר יום משלהן, תחביבים, ספורט, וחוגים...וזה לא פייר לקרקע אותן לכל כך הרבה זמן....אחא אם כן הן מוכנות להתפנות
לשם כך לתקופה מוגבלת....
 
הכל צריך להיות ברצון טוב, בתיאום מראש..בלי הנחתות,,גם מצד האבא וגם מצד האמא...
לצפיה ב-'סבתא שעיר לעזאזל'
סבתא שעיר לעזאזל
02/03/2017 | 20:12
2
230
כולנו פה משמיצים את הסבתא בשמחה אבל בעצם כתוב "הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו". מאיפה לסבתא לדעת שהוד מעלתו הבן איננו מדבר עם אשתו? דבר ראשון הייתי מבטלת את כרטיסי הטיסה, אבל דבר שלי הייתי מכניסה לבעלי בעיטה כזו בביצים (מטאפורית!) שבחיים זה לא היה קורה שוב.
לצפיה ב-'נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.'
נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.
03/03/2017 | 08:50
1
171
בטח לא כולנו.
לצפיה ב-'נכון. לא כולנו. רובנו.'
נכון. לא כולנו. רובנו.
03/03/2017 | 11:54
34
לצפיה ב-'נשמע כמו נסיון חטיפה'
נשמע כמו נסיון חטיפה
03/03/2017 | 10:24
1
211
האם הבעל והאישה מסוכסכים? על סף גירושין?
 
בחיים לא הייתי מסכימה למהלך חד צדדי שכזה.
לצפיה ב-'גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור '
גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור
04/03/2017 | 10:04
172
יציאה מהארץ בלי שני ההורים
וחוץ מזה גם שבוע בלי ההורים קשה בגיל הזה
לצפיה ב-'מהצד של הסבאים'
מהצד של הסבאים
04/03/2017 | 13:42
170
קודם כל, נתחיל בהתחלה: אי אפשר ואסור בשום פנים ואופן לקבוע תוכניות של 3 שבועות או אפילו של שבוע בלי לערב את ההורה השני. למען האמת, תיאום חיוני גם כשמדובר בתוכנית של יום אחד. למשל אם הורה אחד רוצה שהילד יהיה נוכח באירוע של הצד שלו במשפחה, צריך לבדוק עם ההורה השני איך מסתדרים. כשמדובר על זמן ארוך יותר- בוודאי ובוודאי.
אנחנו סבא-סבתא מעורבים. הילדים מכירים אותנו היטב, מטיילים ומבלים איתנו מגיל אפסי. לקחנו אותם לחופשות של מספר ימים בארץ עוד כשהיו בחיתולים, בתיאום ובהסכמת הוריהם.
כשהנכדה הגיעה לגיל בת מצווה לקחנו את שניהם (היא היתה בת 12 והוא בן 10) לטיול בת מצווה בתאילנד, למשך 3 וחצי שבועות. תיאמנו הכל חודשים מראש. באותו פסח הם היו אמורים לחגוג ביחד עם המשפחה מצד אביהם, וקיבלנו אישור לקבל אותם בחופשה. עברנו על פרטי בטיחות (טסנו טיסה יקרה בהרבה אך בטוחה, הסברנו מה-מתי-איך נעשה), על פרטי התקשרות, על התנהלות בריאותית ועל כל פרט של הטיפול היומיומי. כאמור, הם היו רגילים לבוא איתנו למספר ימים, כך שהרעיון לא היה מופרך מלכתחילה. מה שנותר היה לבדוק איך הם מגיבים לחו"ל, כך שבערך שנה לפני כן לקחנו אותם לטיול קצר בחו"ל- צירוף של חג שבועות וסופ"ש הצמוד אליו, 6 ימים. כך הכירו את תהליך היציאה לחו"ל, וראינו שביחד עם ההתרגשות הם ממצים את החוויה ומתנהגים למופת. לפני היציאה לטיול בת המצווה חששתי מפרק הזמן הממושך, מהגעגועים הביתה, להורים, לחברים. בפועל הם פשוט התמסרו לטיול, לחוויות, לבילויים. לא היה רגע אחד של "אוף" או של "רוצה הביתה". הטלפון שלי היה פתוח, הקפדנו על שיחות יומיות עם ההורים ועם הסבים מהצד השני, והם היו מאד עסוקים בתיאור החוויות היומי.
אז התשובה העקרונית: רוב החברים שלי אומרים שלא היו עומדים בטיול כל כך ארוך עם 2 נכדים, שזה מפחיד אותם ושאין להם כוחות. אצלנו זה טבעי, ואחרי כן עשינו זאת שוב כשהנכד הגיע לגיל בר מצווה. זה תלוי במערכת היחסים המשפחתית, ועד כמה הסבים והנכדים כבר מתורגלים בבילוי ממושך ביחד.
לצפיה ב-'למה לא?'
למה לא?
04/03/2017 | 19:58
1
148
זה אחלה רעיון
ולבנות שחושבות על נסיון חטיפה, תתעוררנה, זה לא סרט. לו זה היה נסיון חטיפה מספיק הי קונקשן שונה באיסטנבול.
השאלה הנכונה היא איך גומלים לסבתא על הטוב שהיא עושה.
וכשאני חושב על האימא, אני מבין מדוע התגרשו ממנה. 
לצפיה ב-'איפה התגרשו?'
איפה התגרשו?
05/03/2017 | 10:50
121
"הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא".
וותקשורת לקויה, מוזרה, אבל לקחתם את הפרשנות רחוק רחוק.
כמו שזה מוצג, אין לסבתא שום קשר לקשר, אם היה קשר, והסיפור כפי שסופר מעיד על בעל עם קשיי תקשורת או שכחה חולנית.
למה לא הרים טלפון באותה הזדמנות ודבר עם אשתו? רק לו פתרונים.
או שהיו כרטיסים זולים עם אפשרות ביטול מיידית.
מהומה רבה.
לצפיה ב-'משהו נפלא,,'
משהו נפלא,,
06/03/2017 | 07:17
2
127
ראשית,הייתי מתפללת לסבתא -פייה שכזאת, שתיקח את הילדה לחופשה עם בת הדודה,
זה יופי של רעיון,וחוויה ענקית ל-2 הילדות,שיזכרו מילדותם לכול השנים .
אגב,
סבתי הייתה לוקחת  אותי ואת אליי אליה, לכול חופשה ,וגם בחופש הגדול, לחודשיים,
כאשר היא גרה מרחק של יותר משעתיים מבית-הוריי, וכך הוריי יכלו לעבוד ברוגע ,
בתקופת החופשים,ולנו היה כיף לבלות עם סבתא בטיולים ,בבריכה ובסרטים.
 
אגב,לגבי השואלת,:
אני לא הייתי מתרגשת ולא עושה עניין, אם היו מודיעים לי על תוכנית החופשה,
רגע אחרי שהכרטיסים הוזמנו.(כנראה היתה סיבה ,,אולי נותרו 3 כרטיסים אחרונים ,ורצו להספיק לרכוש ברגע האחרון? זה לא שהסתירו,אבל הזמינו ,,ואח"כ הודיעו על זה ,
אז מה נורא כול כך ?
הייתי מסתכלת על עצם הרעיון עצמו ,שהיה מקובל עליי בכול מקרה:
הרי זה  נפלא שהנכדה עם בת דודתה בנות ה-8  וסבתא ייהנו ביחד בחופשה,
ושתהיה להם חווית ילדות  משותפת.
כיום אנו בעידן הפלאפוניים והסקייפ, יש תיקשור מכול מקום בשעה שרוצים ,
כך שהתקשורת כיום,מסירה דאגות וזה נוח ומקסים .
הם הרי לא טסות לג'ונגלים ,או לכבוש את הרי ההימלייה,אז שיטוסו יבלו ייהנו,
ויעשו חופשה של כיף אמיתי ,עם סבתא.אין צורך בהיסטרייה,ובכול ה"סרטים" שמסביב.
 
שימי את עצמך לרגע במקום הילדה, שמרגישה הכי גרוע בביטול הטיסה ,
זה גרימת  עוגמת נפש עצומה ל- 2 הילדות בנות ה-8, שיהיה זיכרון כואב ורע ,
ובלתי נסלח מצידם, ויזכרו זאת לאימא לכול החיים,וזה חבל.
 
לכן אולי כדאי שתחשבי שוב: גם עם בן זוגך לא נהגת לפי צפיותייך, ועשה טעות לדעתך, ואם זה חשוב לך להיות היוזמת והמתכננת, הייתי מחזירה את הגלגל לאחור ,מזמינה כרטיסים ,באם עדיין זה אפשרי,בכדי שתהיה חווית ילדות  מקסימה ,לילדה עם בת הדודוה - שיחוו חופשה חלומית עם סבתא.
 
וכול הכבוד לסבתא הנהדרת,שהייתה מוכנה לעשות את החופשה עם הנכדות בחו"ל,
שבוודאי הם אהובות עליה מאוד.
כדאי שתבדקי אם אפשר עדיין לתקן  ,ובכך למנוע את כאב -הלב מ-2 הילדות.
 
לצפיה ב-' מענין'
מענין
06/03/2017 | 08:26
91
איך ניתן לקרא טקסט באופן קיצוני כ"כ.
ושונה מכל האחרים. באמת מרתק.
את הראית ממש תמונה אידילית--רוגע ושלוה וכיף,
ואני באמת תוהה--
במקרה הסבתא והאבא "הציצו" בטיול בחו"ל ומצאו דיל כדאי
ממש 3 כרטיסים אחרונים, והתלהבו--והחליטו, ורק דיל ל--3 שבועות,
באמת...
גם את במקרה מחפשת "דילים" לחו"ל?
ואם הטכנולוגיה מפותחת כ"כ אז למה לא התקשרו בטלפון
הזמין כאן וספרו והלהיבו את האמא?
רק מחו"ל הטכנולוגיה מפותחתת בימינו כאן מבית אחד למשנהו באותו רחוב--
אין טכנולוגיה?
או שבכ"ז התקשורת לקויה במשהו? או שבכ"ז היה רצון לעשות "מחטף" רעיוני?
 
עם כל השאר אני מסכימה, היה יכול להיות להות כיף ביניהן ועם הסבתא,
וחויות והכל נכון--רק הפרט הזה שיש אמא וגם אם הם גרושים (הם לא)
יש זכותלדעת ולהיות שותפה להחלטות.
 
ואולי רק עוד משפט--דוקא למה שקראת לאמא לותר--
אני מצדיעה לה על הכח להחליט להשבית את הרעיון ולהראות שהיא כאן,
ועוד פעם בטוח לא ישו מאחורי גבה.
ולמה אני מצדיעה--כי אני בטוח הייתי מקטרת--אבל לא היה לי אומץ.
ואני יודעת שזה מתכון לניצול חולשה.
 
לצפיה ב-'צודקת, הרי זה בלתי אפשרי להרים טלפון לאמא לידע אותה'
צודקת, הרי זה בלתי אפשרי להרים טלפון לאמא לידע אותה
06/03/2017 | 16:21
98
וברור שנשארו בדיוק 3 כרטיסים אחרונים......
 
הרי זה הולך כך....סבתא והבן שלה נפגשים סתם כך ביום בהיר  ופתאום מחליטם שסבתא לוקחת את הילדה לשלושה שבועות לחו"ל ואז מייד מזמינים את שלושת הכרטיסים האחרונים בעולם.
לא דיברו על העניין לפני, לא חשבו ותכננו, פשוט נפגשו, משום מקום החליטו על נסיעה, קנו את הכרטיסים האחרונים ואז נזכרו לספר לאמא.....מזל, מזל שלפחות יש כמה מוניות וסיפרו לה לפני נסיעה לנמל התעופה במונית האחרונה שנשארה בעולם.....
כי הרי מה זה אמא ולמה חשוב לשאול את רשותה?
הרי ברור שיהיה לה קל להפרד מהילדה לשלושה שבועות....בך הכל אמא, אינקובטור חי
לצפיה ב-'אמא,חמות וחדר לידה'
אמא,חמות וחדר לידה
28/02/2017 | 11:57
58
1018
הלידה שלי מתקרבת בצעדי ענק (נקווה שלא יותר מידי ענק... לצערי אני עם צירי ברקסטון היקס כבר) וזה גרם לי להרהר במיוחד אחרי שיחה עם חברה שגם בקרוב אמורה ללדת על כל העניין של מעורבות הורים בלידה ואחרי לידה.
 
אני גרה בחו"ל וההורים שלי מגיעים יום לפני תאריך התל"מ שלי-...
המשך>>
הלידה שלי מתקרבת בצעדי ענק (נקווה שלא יותר מידי ענק... לצערי אני עם צירי ברקסטון היקס כבר) וזה גרם לי להרהר במיוחד אחרי שיחה עם חברה שגם בקרוב אמורה ללדת על כל העניין של מעורבות הורים בלידה ואחרי לידה.
 
אני גרה בחו"ל וההורים שלי מגיעים יום לפני תאריך התל"מ שלי- לעומת חברה שלי שמאוד רוצה שההורים שלה יהיו פה כשהיא יולדת, אני מעדיפה שלא. אני אהיה יותר רגועה ושמחה כשאנחנו כבר בבית באיזור הנוחות שלנו ולא כשיודעת שמחכים ולחוצים בחדר המתנה... לצערי אצל ההורים שלי היה בעייתי להזיז את ההגעה שלהם לשלב יותר מאוחר אבל בכל מקרה גם אם ההורים שלי יהיו פה בלידה- אמא שלי לא תהיה איתי בחדר לידה. מעדיפה את הצוות הרפואי ואת בעלי לצידי וזהו. 
 
חברה שלי לעומת זאת רוצה את אמא שלה כן בחדר לידה וזה מאוד חשוב לה אבל מצד שני, הגבילה את בעלה שהיא לא מוכנה שהמשפחה של בעלה תגיע לביקור פה עד הרבה אחרי הלידה. בעלה זורם איתה בעניין.
 
במידה וילדתן- האם אמא שלכן ו/או חמותכן היו איתכן בחדר לידה? האם זה תרם לכן?
 
בהתייחסות למקרה של חברה שלי-בתור הבעל, איך הייתם מגיבים? האם זכותה להטיל וטו על הגעת המשפחה של בן הזוג ולבקש שיגיעו רק חודשיים אחרי?
 
לצפיה ב-'גיסה חסרת נימוס'
גיסה חסרת נימוס
12/02/2017 | 09:55
92
2737
אני כותבת על גיסתי אך למעשה ככה זה אצל בעלי במשפחה.

חגגנו לילד יום הולדת, ובגלל שאני בהריון מתקדם ממש לא היה לי חשק לעשות משהו גדול (הוא בן שנתיים). הודעתי לבעלי שאין לי סבלנות למשהו גרנדיוזי, רק קפה ועוגה אחרי הצהריים. בדגש שאף אחד לא יצפה לארוחת ערב. הסכים איתי, והכנו עוגה, שתייה וחטיפים.
גיסה...
המשך>>
אני כותבת על גיסתי אך למעשה ככה זה אצל בעלי במשפחה.

חגגנו לילד יום הולדת, ובגלל שאני בהריון מתקדם ממש לא היה לי חשק לעשות משהו גדול (הוא בן שנתיים). הודעתי לבעלי שאין לי סבלנות למשהו גרנדיוזי, רק קפה ועוגה אחרי הצהריים. בדגש שאף אחד לא יצפה לארוחת ערב. הסכים איתי, והכנו עוגה, שתייה וחטיפים.
גיסה אחת שגרה בפנימייה ונמצאת בתקופת מבחנים, כמעט ולא יוצאת מהמוסד שלה, הגיעה אלינו ואמרה שהיא רעבה. בעלי אמר לה שיש אורז וקציצות שאימא שלו הכינה יום קודם והיא יכולה לאכול. פתחה את המקרר והמגש פיצה קרץ לה יותר. (פיצה שהזמנתי בשבילנו יומיים קודם, ותכננתי לאכול ממנו במהלך השבוע)
שאלה גם את בעלי וגם אותי אם אפשר. אמרנו שכן. לקחתי בחשבון שאין מצב שתאכל מגש שלם.
לאחר מספר דקות הגיעה גיסתי השנייה עם הבת שלה, וראתה את אחותה אוכלת פיצה. זינקה על המגש בכזאת התלהבות כאילו שנים לא אכלה. והחליטה שהיא והבת שלה יאכלו את החצי השני שנשאר.
אח שלי ישב לידי בסלון, ושאל אם באמת יש פיצה? אמרתי שזה לא מיועד לאף אחד, אבל בחוצפה הם החליטו לאכול לי את ארוחת הערב. מאוחר יותר אימא שלי הגיעה וראתה את המגש ריק, ושאלה אותי אם הם הגיעו ממש מאוחר שכבר סיימנו לאכול את הפיצה? הסברתי לה שלא הייתה לי שום כוונה שמשהו יפתח לי את המקרר וייקח לעצמו לאכול.
ומה שעיצבן אותי בסיפור זה, שהזמינו אתכם לקפה. מישהו אמר לכם תאכלו לי את האוכל?
אחרי שכולם הלכו אמרתי לבעלי שזה ממש חוסר נימוס. הוא כמובן לא הבין על מה הבעיה, כי הוא לא חשב לאכול את הפיצה באותו יום ואחיות שלו היו מרוצות אז מה איכפת מכל השאר?
אמרתי לו תחשוב על דודה שלך, שעמדה ליד האחיות שלך ואולי גם רצתה אבל לא היה? אולי עוד מישהו ראה את המגש ונהיה לו חשק לפיצה ו"הסתפק" בבמבה ועוגה?
פשוט מעצבן אותי החוסר טאקט הזה וחוסר הנימוס להתארח בבית של מישהו, ולעשות מה שבא לך כאילו זה הבית שלך? נכון אומרים לבן אדם תרגיש כמו בבית, אבל לא באמת מתכוונים לזה ככה...
ורק שתבינו על גיסתי, זה לא שהיא עובדת מאוד קשה ואין לה זמן לנשום ולאכול.. היא גרה עם הבעל והילדים אצל ההורים שלה, עבדה בחצי משרה ולאחרונה התפטרה כי לא מצאה מישהי לטפל בילד בן השנה. (גם לא ממש חיפשה משפחתון עבורו, כי זה הוצאה שחשבה שאפשר לצמצם)

מה הייתם עושים במצב כזה? מזמינים אורחים לבית והם חושבים שיכולים לעשות מה שבא להם?
 
לצפיה ב-'כלות, תהיו בבקשה כנות'
כלות, תהיו בבקשה כנות
09/02/2017 | 14:24
57
1483
יש לי ארבע כלות, אני לא מתערבת להן בחיים, לא מציקה, לא מבקשת, ואם אני הולכת לבקר אצלן זה אולי פעם בכמה חודשים, אם אני יכולה, עוזרת להן קצת, מידי פעם מזמינה אותן אלי לשבת,
לפני שבועיים נפלתי ושברתי את היד, אף אחת מהן לא הזמינה אותי אליה, אף אחת מהן לא הציעה עזרה, לא חשבו אולי אני רעבה ורוצה להכין...
המשך>>
יש לי ארבע כלות, אני לא מתערבת להן בחיים, לא מציקה, לא מבקשת, ואם אני הולכת לבקר אצלן זה אולי פעם בכמה חודשים, אם אני יכולה, עוזרת להן קצת, מידי פעם מזמינה אותן אלי לשבת,
לפני שבועיים נפלתי ושברתי את היד, אף אחת מהן לא הזמינה אותי אליה, אף אחת מהן לא הציעה עזרה, לא חשבו אולי אני רעבה ורוצה להכין משהו לאכול, אולי לשטוף לי כלים, בקיצור, כאילו לא קרה לי כלום,
מה דעתכן על זה? איך אני צריכה עכשיו להתייחס אליהן? האם לומר זאת לילדי? תענו בהכי כנות, ותעמידו את עצמכן במקומי.
אני בכל אופן התאכזבתי
לצפיה ב-'המכתב שלא נשלח'
המכתב שלא נשלח
07/02/2017 | 05:10
7
591
מה הכי הייתם רוצים לומר לחם/חמות/גיס/גיסה ומעולם לא העזתם
לצפיה ב-'האמת, שהיום'
האמת, שהיום
07/02/2017 | 15:57
406
נראה לי שאין טעם בלהגיד. יש יותר מידי משקעים,
וזכרונות רעים--שאין מצב שדיבור/מכתב/שיחה תשנה משהו.
גם לא במיוחד נשאר למי לומר.
המשפט היחיד שהייתי כותבת "מצטערת, שלא כעסתי ונעלבתי בקול, וזזתי ברוב נימוס הצידה, וטפשים הייתם ולא הבנתם."
לצפיה ב-'בתכלס, את הדברים שהיא עשתה שבאמת הציקו לי'
בתכלס, את הדברים שהיא עשתה שבאמת הציקו לי
09/02/2017 | 06:01
3
352
אמרתי לה. לא עזר בכלל מבחינת שינוי ההתנהגות שלה, אבל להיאמר זה נאמר.
לצפיה ב-'לחמי היקר הייתי אומרת שיתעורר'
לחמי היקר הייתי אומרת שיתעורר
17/02/2017 | 00:38
2
210
שחבל שהוא לא מבין שהוא מפסםס את הילד שלו.
ושחבל שלא ניצל את ההזדמנות כשבעלי השתפך בפניו לפני כמה שנים ורק זרק הצהרות.
וגם- שלא בכל דבר אפשר להאשים את האישה החדשה, על אף שכולנו יודעים מה חלקה.
לצפיה ב-'מה?... את לא יודעת?'
מה?... את לא יודעת?
19/02/2017 | 10:52
1
158
האישה החדשה תמיד אשמה.
לצפיה ב-'היא באמת מכשפה כמו באגדות'
היא באמת מכשפה כמו באגדות
22/02/2017 | 22:33
92
אבל זה לא מספיק
לצפיה ב-'או.. הו..'
או.. הו..
13/02/2017 | 09:56
188
 
למרות שיש לא מעט דברים לומר, אני לא חושבת שזה ישנה משהו.
יש זכרונות רבים ומשקעים, אך עבר הרבה זמן מאז.
יש האומרים לא כדאי להעיר את המתים.
כל עוד יש שקט תעשייתי , לדעתי אין טעם.
 
אבל בדמיון (ובחלומות בלילה) הייתי רוצה שתהיה שיחה פתוחה מלב אל לב, שיחה שבאה ממקום של הבנה, של כנות, של הכלה, שבה נאמר אחת לשנייה (עם חמתי):"סליחה. לא ידעתי שכך הרגשת, זו לא הייתה כוונתי, אני מצטערת" ועם חיבוק.

אבל אני רק חולמת. במציאות זה לא יקרה לעולם.
לצפיה ב-'במשפט אחד :'
במשפט אחד :
22/02/2017 | 08:58
101
"ואהבת לרעך כמוך"
שזה אמור הכול: התחשבות ,מסירות ,דאגה ,פירגון ואהבת אמת ללא תנאי.
לצפיה ב-'לא עומד בזה יותר'
לא עומד בזה יותר
16/01/2017 | 17:49
16
1825
לא מסתדר עם האוכל של חמותי. לא מסוגל לאכול אותו יותר. אפילו לא עוד פעם אחת!!!!!!! סליחה על ההתפרצות.... אני פשוט לא עומד בזה יותר. לא מתחבר לטעמים (יותר נכון לחוסר הטעמים). היא לא שמעה על תבלינים?! ואתם יודעים מה הבעיה הכי גדולה בכל הסיפור הזה- שהיא לא מפסיקה לתת לאישתי עצות לבישולים.
הייתי חייב לפרוק
לצפיה ב-'תגיד לה, כן כן אנחנו נעשה את זה'
תגיד לה, כן כן אנחנו נעשה את זה
16/01/2017 | 19:31
538
ותעשו את מה שאתם רוצים.
לצפיה ב-'אז אל תאכל את זה יותר'
אז אל תאכל את זה יותר
16/01/2017 | 19:35
1
528
זה מן הסתם יגרור תגובות היסטריות/נעלבות, אבל בחייאת.
לא טעים? לא אוכלים.
 
אם גם אשתך מבשלת ככה, זה הזמן ללבוש סינר ולהתחיל לבשל בעצמך
לצפיה ב-''
16/01/2017 | 23:34
312
או לדאוג להגיע הביתה שבע... בטוח יש איזו שווארמה בדרך הביתה...
לצפיה ב-'אז לא'
אז לא
17/01/2017 | 10:38
2
451
תביא איתך מנה שתוכל לאכול ממנה וגם אחרים יוכלו ליהנות (זו העצה שכל דיאטנית נותנת לעושי דיאטה שצריכים לאכול אצל אחרים), ותעשה את זה בצורה כזאת שחמותך תחשוב כמה אתה נפלא כי אתה רוצה לעזור.
לחליפין תגיע לקפה ועוגה ולא לארוחת ערב, או שתאכל בבית לפני. מה הסיפור? ואם אשתך גם לא מבשלת לפי טעמך, או שתבשל לכולם בבית בעצמך או שתפרגן לה קורס בישול. ועל עצות אפשר תמיד לומר בנימוס: תודה על העצה, ואחר כך לעשות מה שרוצים. אתה כבר ילד גדול. לא כל מה שהמבוגרים אומרים צריך מייד לרוץ ולעשות. אפשר להשתמש בקצת דיפלומטיה.
לצפיה ב-'להביא מנה זה רעיון מעולה!'
להביא מנה זה רעיון מעולה!
17/01/2017 | 12:03
111
לצפיה ב-'עצה נהדרת.'
עצה נהדרת.
21/01/2017 | 06:10
46
לצפיה ב-'אני אמרתי לחמותי שאני לא מרגישה בנח'
אני אמרתי לחמותי שאני לא מרגישה בנח
17/01/2017 | 11:40
470
שהיא תעמוד במטבח ותכין אוכל בכמויות עבורינו ואנחנו מעדיפים להנות מחברתה כשאנחנו באים ולכן הפסקנו עם הארוחות ונפגשים על כוס קפה/תה.
פחות זמן לשבת איתה, בלי אוכל שלא לטעמי ובלי עיצות על בישול והיא לא בוכה שהיא עובדת קשה ואני לא אוכלת אותו - win win
לצפיה ב-'מבינה אותך, בעיה נפוצה...'
מבינה אותך, בעיה נפוצה...
17/01/2017 | 11:58
352
או כי לפעמים החותנת/חמות לא יודעת לבשל, או פשוט מבשלת בסגנון שאתה לא אוהב. ויש נשים מבוגרות שנורא גאות בבישול שלהן ולא ממש פתוחות לקבל הצעות לשינויים.
 
קיבלת עצות טובות - להגיע שבע. לאכול לאט את מעט האוכל שכן אכיל, להזיז את האוכל בצלחת שתיראה קצת פעילות.
 
והכי חשוב - תמצא איפה לפרוק... אתה מוזמן להגיע לכאן מפעם לפעם... זה עוזר. לדבר עם אנשים שהם לא ״מהצד שלה״, ולא מנסים להגן על הרגשות שלה. 
לצפיה ב-'תוסיף את התבלינים אחרי הבישול.'
תוסיף את התבלינים אחרי הבישול.
17/01/2017 | 12:06
285
מלח, אגוז מוסקט, פלפל, מה שתרצה - פשוט תוסיף תיבול.
אצלי חמותי מוסיפה פלפל שחור לכל מיני מאכלים, ואני לא אוהבת פלפל שחור ולכן אני לא יכולה לאכול. אבל העדר תבלינים זו לא בעייה בכלל - פשוט מוסיפים. להפך, תבלינים זה עניין של טעם, ונראה לי עדיף לתבל כמה שפחות ושמי שרוצה יוסיף תבלין. הפוך זה לא הולך...
לצפיה ב-'בעיה מוכרת, אצלנו זה דווקא בצד שלי...'
בעיה מוכרת, אצלנו זה דווקא בצד שלי...
17/01/2017 | 13:18
422
מה שהיינו עושים זה להציע תמיד שאנחנו נביא משהו לארוחות או לאכול לפני/אחרי.
לגבי אוכל שמתעקשים שניקח- אומרים שאין מקום או שלא נספיק לאכול, או שכבר בישלנו ומודים.
 
בשלב מסוים זה גרם לאמא שלי להפסיק להציע...
לצפיה ב-'כל מה שהוצע מעולה,'
כל מה שהוצע מעולה,
18/01/2017 | 09:03
321
אבל, שני דברים--
1)לא מאמינה שזה רק האוכל, כנראה יש מעבר לאוכל עוד דברים,
   אז טוב שזה "יוצא" דרך שם. 
2)כדאי לחשב דרך שלא הנושא הזה יגרום למריבה ו"סדקים" בזוגיות.
   בטוחה שניתן להרגיע את הענין ולא לדבר בכעס עליו מול בת הזוג.
 
לצפיה ב-'היי עידן '
היי עידן
18/01/2017 | 13:58
272
לא הבנתי באיזה מעמד אתה נמצא כשאתה אוכל את האוכל שלה, וכמה פעמים בשבוע. האם זה בערב שבת? בחגים? או סתם כשאתה מבקר אותה עם האשה?
לפי דעתי, ואני קצת בצד של החמות, כדאי לבקש מהחמות שתוסיף תבלין שאתה אוהב במיוחד. אני לא חושבת שהיא תיעלב אם תגיד לה, 'חמותי היקרה, אני מאד אוהב צ'לי, או כמון, או פלפל שחור. אם אפשר תוסיפי לתבשיל'. אם תחמיץ פנים, כנראה לא אכפת לה מהטעם שלך, וכדאי שתגיד לאשתך שאתה לא רוצה לאכול יותר אצל האמא. לפחות ככה יש לך סיבה. אני כחמות אף פעם לא נעלבת אם יגידו לי מה להוסיף לאוכל. ההיפך, זה מאד עוזר לי לדעת מה הטעם של זה שאוכל את האוכל שלי.
לצפיה ב-'הלוואי עליי בעיות כאלה עם החתן'
הלוואי עליי בעיות כאלה עם החתן
19/01/2017 | 18:06
125
לצפיה ב-'על זה אומרים בקיצור - אכלת אותה'
על זה אומרים בקיצור - אכלת אותה
20/01/2017 | 18:42
220
אולי אתה מתנהג לא יפה לאשתך , ואז חמותך נוקמת ? 
לצפיה ב-'באמת שבא לי לגלות אמפטיה'
באמת שבא לי לגלות אמפטיה
23/01/2017 | 09:43
229
אבל זה מול חמותי שלא מבשלת בכלל וכבר חצי שנה לא מדברת בכלל, אז תוסיף מלח, פלפל, תאכל מעט ומשם סע תקנה מנה פלאפל :)
 
וברצינות, עשה הרגל שאתה מביא מנה לארוחה , כך יהיה עוד דבר שאתה אוהב.
לצפיה ב-'אז תבשל אתה ותזמנו אותה אלכם, בטוח שאתה מבשל טוב יותר'
אז תבשל אתה ותזמנו אותה אלכם, בטוח שאתה מבשל טוב יותר
24/01/2017 | 10:34
39
לצפיה ב-'אומנם לא נשואה'
אומנם לא נשואה
11/01/2017 | 17:42
71
2380
אבל יש לי בעיה חמורה עם אמא של בן הזוג שלי.
אני בת 23 ואנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא בן הזקונים בבית ומאוד קשור לאמא שלו - הם גרים יחד.
הבעיה היא שאמא שלו מאוד נהנת מחברותי ודיי כופה את עצמה עלי. אני כמובן חייבת להתנהג בנימוס ולא לדחות אותה כדי לא לפגוע בטיב הקשר שלה וביחסים שלי...
המשך>>
אבל יש לי בעיה חמורה עם אמא של בן הזוג שלי.
אני בת 23 ואנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא בן הזקונים בבית ומאוד קשור לאמא שלו - הם גרים יחד.
הבעיה היא שאמא שלו מאוד נהנת מחברותי ודיי כופה את עצמה עלי. אני כמובן חייבת להתנהג בנימוס ולא לדחות אותה כדי לא לפגוע בטיב הקשר שלה וביחסים שלי ושל בן זוגי.
תמיד שאני באה אליו, היא קוראת לי לשבת איתה בסלון ולקשקש על נושאים שבאמת לא מעניינים אותי. כשהוא היה בחו"ל היא לא הפסיקה להתקשר אלי ולהזמין אותי לקפה.
זה באמת מטרד. אין לי אומץ להגיד לה או לו משהו בנושא.
אני מאוד אוהבת את חבר שלי ולא רוצה שמשהו יתקלקל.
מה הייתם מציעים לי לעשות?
לצפיה ב-'זה פורום גם ליחסי חותנת-חתן?'
זה פורום גם ליחסי חותנת-חתן?
11/01/2017 | 18:05
31
674
כי לא ראיתי פורום כזה. אולי בגלל שיש מיעוט בעיות כאלה.
ביתי נישאה לבחור שעשה הכל למצוא חן בעינינו. לאחר החתונה הוא גילה את פרצופו האמיתי.
היא הייתה בהריון והוא היה מתפרץ עליה ועושה דרמות על כל שטות. 
הם גרו אצלי לתקופה קצרהץ פעם אחת שמענו צעקות מהחדר ובסופן הוא יצא מהחדר עם מזוודה. כששאלנו לפשר הדבר, הוא השיב ש"הוא לא יכול יותר!"
וסיפר לנו שהוא חזר מהעבודה והיא לא הקשיבה לו....
כן, על כל שטות כזו הוא "יצא עליה"....כשהיא בהריון סובלת ובוכה.
אקצר את הסיפור, באומרי שהיחסים בינו ובין אימו (היא גרושה) הם ברוגז/שולם כל הזמן.
נולדה לביתי ולחתן תינוקת מקסימה שבורכתי והייתי בלידתה.
לפני כן החתן רצה לעבור לגור בעיר אחרת רחוקה ולשכור שם דירה
כדי להיות רחוק מאימו ומסתבר בדיעבד גם להיות רחוק ממני ומבעלי.
אין להם אף אחד בעיר הרחוקה. לא קרוב משפחה, לא חבר.
ואחרי הלידה, ביתי רצתה להיות אצלי כדי שאעזור לה והוא הקציב לה שבוע במשך אותו שבוע הוא לא הפסיק לומר לה שברצונו לחזור לדירתם בעיר המרוחקת ולריב עימה.
ביתי העזה לומר לו שהיא רוצה להשאר עוד קצת אצלנו. אנחנו הוריה הצענו לו לשלם להם את שכר הדירה כדי שיהיו קרובים ונוכל לעזור להם.
בגבור עליו פרץ רגשותיו הוא פשוט לקח את התינוקת מהעריסה ונסע לעיר המרוחקת. ביתי נאלצה בבכי ללכת אחריו.
מאז הוא אינו רוצה לראות אותנו. ביתי ואנחנו נפגשים רק אצלנו מטבע הדברים פעם בשבועיים לא יותר.
כשאנחנו רוצים להגיע לבקר אותה שם, ביתי אומרת שהיא מעדיפה להפגש לא בבית. כך יוצא שהוא השיג את שלו. הרחיק אותה מאיתנו
הלב נשבר כי אני מתגעגעת לקטנה ולביתי
אני רוצה לציין שאימו לא ראתה את הקטנה ולא בקשר איתו בכלל. גם אני תקשרתי אליה אחרי הלידה כי רציתי להזמינה אלינו לראות את נכדתה והיא סירבה.
וכנראה שאנחנו משלמים את מחיר הקנאה.
ביתי והוא הולכים ליועצת נישואין. ביתי מוותרת עלינו ללא מאבק.
בשבתות קרובי משפחתו כמו סבתו, דודתו ואביו (שנשוי בשנית) יש להם הרשאה להגיע לבקר להתארח ועלינו הכניסה אסורה.
אנחנו גם אלה שקנו את כל הציוד לקטנה כולל מיטה עגלה, שידה, בגדים סלקל וכו...אביו לא נתן לו שקל וכך גם אימו. אפילו בחתונה אנחנו שילמנו והם לא.
מאוד ואב לי שהבת מוותרת על קשר חם איתנו והכי כואב לי שאני נאלצת לראות את הקטנה רק פעם ב2-3 שבועות.
מה עושים? עצות יתקבלו בברכה
 
 
לצפיה ב-'בהחלט יש מקום גם לסיפורים כאלה '
בהחלט יש מקום גם לסיפורים כאלה
12/01/2017 | 00:02
1
379
להתערב ביניהם אני לא ממליצה, זה משהו ביניהם ועם כל הכאב צריך לשחרר ולא להתערב כי זה יכול להקשות יותר.
אני כן הייתי מנסה להיות שם בשביל הבת שלך, בעיקר להקשיב לה, להציע עזרה עם התינוקת ולעשות כל מה שביכולתך להיות שם בשבילה ולהקל עליה מכל הבחינות.
 
זה מצב ממש לא קל
לצפיה ב-'אנחנו שם בשבילה תמיד'
אנחנו שם בשבילה תמיד
22/01/2017 | 18:06
117
היא יודעת את זה
תודה
לצפיה ב-'גם ההורים שלי פוגשים אותנו פעם בשלושה שבועות,'
גם ההורים שלי פוגשים אותנו פעם בשלושה שבועות,
12/01/2017 | 06:58
367
מקסימום, כי הם גרים רחוק יחסית. גם בלי ריב ובלי כלום. זה די סטנדרטי למי שגר רחוק, ולמען האמת הם רואים אותנו יותר מאשר את האחים שלי, שגרים שעה קרוב יותר.
בנוסף, אנחנו משוחחים איתם בשבועות שבהם אנחנו לא מגיעים בסקייפ (שיחת וידאו דרך המחשב). זה מנהג שהתחיל כשגרנו בחו״ל. אז קודם כל תראי את הצד החיובי בדברים - לפחות הם גרים בישראל, והתדירות היא דווקא סבירה למי שלא גר באותה עיר.
לגבי מה שהיה כשהם גרו אצלכם - זו טעות מאוד גדולה לזוג או משפחה לגור אצל החמים (או להפך). אפילו במשפחות עם יחסים מעולים זה יוצר בעיות. אני ממליצה שתצאי להם מהקשר, תני להם להסתדר לבד, ואולי בהמשך הדברים יסתדרו (אולי בהשפעת היועצת) והתדירות תעלה - ואולי לא.
אגב, ההורים משני הצדדים אצלנו לא באים אף פעם לבקר. שוב, בלי שום עניין של ריב.
לצפיה ב-'תראי, את טעית כאשר לחצת-תמכת בביתך שתישאר אצלך אחרי הלידה'
תראי, את טעית כאשר לחצת-תמכת בביתך שתישאר אצלך אחרי הלידה
12/01/2017 | 07:24
1
310
במקום לתת תמיכה אחרת, כזאת שלא תכניס אותה לקונפליקט ביניכם לבין בעלה (למשל להציע שהיא תחזור לבית שלה ואת תגיעי בכל יום לעזור לה כמה שעות, או לממן עוזרת בית, או לשלוח אוכל מוכן). היה ברור שבעלה לא אוהב את זה ומבחינתו יצא שאישתו ומשפחתה "פתחו נגדו חזית". עכשיו מבחינתו אתם "השפעה רעה" כי אתם גורמים לה להיות נגדו ובמלחמה הזאת הוא מראה לכם שידו על העליונה.
מה עושים? הולכים שלושה צעדים אחורה וזוכרים כל הזמן שהמטרה היא לחמם את היחסים ולהתקרב לבת ולמשפחתה. זה דורש סבלנות ורגישות למצבם (הורים צעירים, חסרי ביטחון, עומס של ילד ראשון...) וכמובן הבלגה (תהיי המבוגר האחראי, תני להם לעשות את הדרך שלהם גם אם היא לא דרכך, אם הם רוצים לעשות טעויות - זאת זכותם, אל תתערבי)
אילו אני במקומך הייתי כותבת לזוג הצעיר מכתב ובו התנצלות על כך שנוצרה סיטואציה בה יצא שאת לכאורה עמדת ביניהם, שלא זאת היתה כוונתך וכי זה נבע מרצון טוב לעזור להם. הביעי נכונות לעזור להם מעכשיו בדרך שתהיה מקובלת על שניהם ובקשי לפתוח דף חדש ולהגיע אליהם פעם בשבוע לכמה שעות, כמובן בזמן שנח להם. תשאלי מה בדיוק הם רוצים/צריכים ואל תפוצצי אותם בדברים שהם לא רוצים או צריכים (סירים של אוכל, בגדים לתינוקת...). 
לפעמים צריך להוריד קצת את הראש ולא להילחם, כי במלחמה הזאת כולם אולי יפסידו אבל את תהיי המפסידה הגדולה. אין לך שום סיכוי לנצח. גם פרידה שלהם לא תהיה ניצחון שלך אלא בעיה חדשה.
 
לצפיה ב-'ברור שתמכתי בה'
ברור שתמכתי בה
22/01/2017 | 18:10
97
היא הייתה בדכדוך. לא אכלה ולא שתתה ואחרי לידה.
בעיר המרוחקת אין לה אף אחד. במצב כזה כל אמא הייתה תומכת בהישארות של ביתה קרוב לעזרה פיזית ותמיכה.
בסופו של דבר נסענו אליה לעיר המרוחקת כמה פעמים בשבוע וחברותיה התגייסו והיא יצאה מזה תודה לאל.
אני לא נלחמת ולא דון קישוט. אני מנסה להתייעץ ולהבין מה הדרך הנכונה לפעול.
תודה
 
לצפיה ב-'בעיה, והאמת - יש כאן שני צדדים. אין רשע וצדיקים.'
בעיה, והאמת - יש כאן שני צדדים. אין רשע וצדיקים.
12/01/2017 | 08:44
1
250
בהרבה זוגות יש מקרים שבהם לשניהם קשה (נניח כי הוא חוזר מיום מתיש בעבודה והיא בהריון), ולומדים לפתור את זה. אבל חתנך היה במצב בלתי אפשרי - הוא מרגיש שקשה לו, אבל במקום להתמודד רק עם אשתו - הוא מתמודד גם עם ההורים שלה.... הוא חי במקום שבו הוא לא זוכה ליחס הוגן (לפי הבנתו). הוא חושב שאשתו לא מתחשבת בו, וכל תושבי הבית תומכים בה ולא בו....
 
גם במקרה הלאחר לידה. הוא חי אצלכם שבוע. לא היה לו טוב. ואתם (ההורים והבת) ניסיתם לכפות עליו את המשך השהות. למה?למה זה בסדר שהאמא לוקחת את הבת ונוסעת לעיר אחרת לבית הוריה, אבל זה לא בסדר שאבא לוקח את הבת ונוסע הביתה? יולדות רבות חוזרות אחרי הלידה לבית שלהן. לא לבית ההורים. 
 
אני מציעה שתנסו לתת לבת ולבן זוגה להחליט ביחד על דרך חייהם, ואתם תגיעו כאורחים ועוזרים. אבל עזרה שמקובלת על שני בני הזוג, לא רק על הבת.
 
נכנסתם כבר למצב קשה, שצריך להתגבר על משקעי העבר, אז זה לא פשוט. 
לצפיה ב-'הם גרו אצלנו יותר משבוע...'
הם גרו אצלנו יותר משבוע...
22/01/2017 | 18:18
97
החל מחודש לפני החתונה הם עברו לגור אצלנו לאחר שהסתכסכו עם אימו אצלה גרו חודש.
הם גרו אצלנו סה"כ כ-6 חודשים
וחזרו אלינו אחרי הלידה לשבוע.
לצפיה ב-'אתיחס לשני משפטים שלך,'
אתיחס לשני משפטים שלך,
12/01/2017 | 10:10
13
280
1) ציטוט:"ביתי מוותרת עלינו ללא מאבק."
    חבל שזו המסקנה שלך, ביתך לא מותרת עליכם, ביתך מתמודדת עם גבר
    קנאי, שלא יודע מספיק לבנות מערכות יחסים. והיא שם איתו.
    למה את מצפה? שתעזוב אותו בשבילכם? שתריב? אז היא אמורה לקבל מכם
     תמיכה, כן להפגש איתכם בלי לערער את הזוגיות, לה קשה, והגישה
     הנעלבת של מקשה שבעתים,
     מה גם שמולו היא לא מרגישה בטוח, אתם מובן מאליו בשבילה--
     להפך תראי בזה מחמאה ותקלי עליה, תסעו יותר, שבו בבית קפה תשוחחו,
     תני לה את האופציה להפתח ולהתיעץ, ואפילו תגידי לה שלא תצטט 
     בשמך, אלא ששמעה/קראה, המקום שלך הוא להבין אותה ולחבק אותה.
2)כתבת שיש לו סבתא ודודה שכן בקשר איתו, הייתי אולי מנסה דרכם ואיתם          ליצור קשר עם החתן, במקום המכתב שהציעה "חובטת שטיחים" אבל עם התוכן
   שהציעה. (לא מכתב כדי לא להשאר ניר שהוא עלול להשתמש נגדי)
   אבל שיח מכבד, מתנצל, מפיס.
לצפיה ב-'הציפיות'
הציפיות
19/01/2017 | 13:13
12
138
מהבת היו שתעמוד על שלה לפעמים ולא תוותר כל הזמן.
לדוגמא: היא מאוד אדיבה ומארחת את משפחתו בשבתות ולנו הכניסה אסורה.
משחתו לא עוזרת כספית ולא פיזית. אנחנו כן ולמרות זאת מקבלים יחס כזה.
נכון, אנחנו מובן מאליו בשבילה ומצד אחד טוב שכך כי היא יודעת שאנחנו תמיד שם בשבילה.
המצב מורכב: גם הסבתא וגם הדודה- גם איתן אם החתן לא מדברת (כי הם לא הזדהו איתה כשהטילה וטו על ביקורים אצל בנה בעיר המרוחקת)
ניסיתי דרך הבת להציע שנזמין אותו אלינו לארוחות, למסעדה והבת אומרת בכל פעם "עדיין לא".
הוא סירב שנממן להם את שכר הדירה בגלל שהצעתי שיגורו באותה עיר שלנו. 
לדעתי יש כאן קנאה כי המצב עם אימו גרוע. היא אינה מדברת איתו לא רוצה לראות את התינוקת מאז שנולדה. 
כספית לא אימו ולא אביו (שהם גרושים) לא הציעו אפילו לעזור. אבל אביו מתקבל אצלם בשבת וביתי מארחת אותו עם אשתו.
 
לצפיה ב-'הבעיה שלך היא עם הבת, לא עם בן זוגה. וזה ממש נחמד שאת רואה '
הבעיה שלך היא עם הבת, לא עם בן זוגה. וזה ממש נחמד שאת רואה
19/01/2017 | 17:16
5
147
את זה!
 
באופן קבוע מופיעות בפורום נשים שבן הזוג שלהן לא מציב גבולות להורים שלו, או מתנהג בצורה אחרת שהן לא מרוצות ממנה. אבל הן משום מה מאשימות את החמות. למשל, הבןזוג לוקח את הילד לאמא שלו שנותנת לו המון ממתקים, ולא מפריע לה. במקום להאשים את הבןזוג, היא מאשימה את אמו.
 
 
נקלעת למצב לא מוצלח במיוחד, בגלל הבחירה של הבת, ונראה שאת מצליחה לתפקד באצילות בנסיבות הלא קלות. אין לי עצות - ולא נראה שאת צריכה אותן.
 
מקווה שאם אי פעם אקלע למצב כזה, אצליח לנהוג באותה מידה של איפוק ואצילות כמוך.
 
או אמא שהבן הנשוי שלה לא שומר איתה על קשר קרוב מידי לטעמה, לא בא עם הנכדים, לא מתקשר. והיא מאשימה את בת זוגו, כאילו זה התפקיד שלה - לשמור על הקשר בינה לבין הבן שלה.
 
את, בניגוד לכך, רואה את הבעיה כמו שהיא - ביחסים עם הבת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2017 | 18:14
4
81
אני לא הכי אצילה כמו שאת חושבת. עברתי תהליך שבו קודם כל האשמתי את בן הזוג שלה (כמו כל חמות), עד שהבנתי שזה בעצם צריך להגיע מביתי וזו אחריות שלה השמירה על הקשר.
 
 
לצפיה ב-'אף אחד לא נולד חכם ורב תבונה'
אף אחד לא נולד חכם ורב תבונה
22/01/2017 | 19:06
64
וכרגע לי נשמע שאת נוהגת בסבלנות רבה משאני הייתי מצליחה לנהוג בה.
לצפיה ב-'היא לא שומרת על קשר?'
היא לא שומרת על קשר?
23/01/2017 | 04:32
2
69
חשבתי שהיא מגיעה אליכם.
לצפיה ב-'היא מגיעה אלינו כשהיא צריכה עזרה'
היא מגיעה אלינו כשהיא צריכה עזרה
23/01/2017 | 14:35
1
71
אסור לנו להגיע אליהם לביקור סתמי בשבת.
רק למשפחה שלו מותר.
 
לצפיה ב-'את זה שלכם אסור להגיע אליהם'
את זה שלכם אסור להגיע אליהם
23/01/2017 | 14:42
72
הבנתי - וזו לא החלטה שנתונה רק בידיה, מן הסתם - זה גם הבית שלו. אבל זה לא אומר שהיא לא שומרת על קשר.
אגב, במקומך, כאמא שהרושם שלה ממערכת היחסים של הבת שלה היא שהיא לא מאוד טובה, הייתי משתדלת להימנע מלהוסיף לה בעיות ומלסכסך עוד יותר בינה לבין בעלה - גם אם זה מתנגש עם האינטרס הפרטי שלי. במקרה הזה, העניין של הביקורים שלכם, ולחץ שתפעילי על הבת שלך, עלול לגרום לויכוחים ומריבות ביניהם.
גם מניסיון אישי אני יכולה להגיד שהלחץ של ההורים משני הצדדים (למשל בנושא של ביקורים ואירועים) לא ממש תורם לשלום בית. אז כשהמערכת מלכתחילה במצב רגיש, זה ממש לא שלב שבו הייתי מתעקשת דווקא ללחוץ עליה.
לצפיה ב-'מגיבה לדבריך '
מגיבה לדבריך
19/01/2017 | 19:05
90
(גם מתובות אחרות)
שני דברים את עושה במיותר, בעיני, 1)את מתרצת אותו, בעוד
הוא לא אמר לכם מה באמת הסיבה לריחוק. את חושבת שזה
אגו ו/או קנאה. מה אכפת לך הסיבה. יש מצב נתון, ואיתו תתמודדי,
כי חיפו התירוץ גורם לך להקטין אותו וגורם לכעס. אז עזבי.
2)את חושבת שהבת לא מספיק מתעקשת על הקשר איתכם, 
חבל שאת נעלבת מזה.היא כנראה באמת לא יכולה גם להתמודד איתו,
גם לתחזק בית וגם לעבוד. אז כן, היא יודעת שאת אמא אכפתית, 
ושאת שם בשבילה--אז תני לה בקצב שלה, אבל אל תיעלבי ממנה.
 
אני חושבת שכדאי שתהני מהנכדה, ומהזכות שיש לך את היכולת
לעזור גם כלכלית. זה צריך להעשות בתבונה. אולי לקנות רק לבת ולילדה,
הוא יתבגר ותקוי שדברים יסתדרו.
ולחת לך חיבוק גדול,
לצפיה ב-'אני חושבת שהוא לא מעוניין שתתערבו לו'
אני חושבת שהוא לא מעוניין שתתערבו לו
22/01/2017 | 06:25
4
86
במשפחה, ומההודעה שלך נשמע שסביר שדווקא יש לו ממה לחשוש, ושההתנהגות שלו הגיונית ביחס לנסיבות. מצד אחד אתם רוצים לממן לו שכר דירה, ומצד שני ברור מההודעה שלך שאת מצפה שהכסף שאת נותנת יביא עמו זכויות - למשל, של ביקורים בביתו כשהוא שם (את חוזרת ואומרת איך זה לא הוגן שאתם לא מקבלים את היחס שאת מעוניינת בו, על אף שאתם עוזרים כספית וההורים שלו לא). את חושבת שמדובר בקנאה, אבל לי נראה שמדובר באדם שמגן על מעמדו במשפחה והעצמאות של המשפחה שלו, מפני גורמים שמנסים להתערב (אתם), כשאותם גורמים גם די בברור נגדו.
נראה לי שהגישה הכי וטובה היא להבין שכבר לא מדובר במשפחה שלך, אלא במשפחה נפרדת, שלו ושלה ושל הילדה, ולך אין ״זכויות״ באותה משפחה. אם תכבדי את העצמאות של היחידה הנפרדת הזאת, תוכלי לתפקד כסבתא וכאמא, וגם מעמדך כחותנת ישתפר. אבל עד שתביני את העצמאות הזאת, ושהבית שלהם הוא לא שלך, יימשכו הקשיים.

ואגב, את גם לא רוצה שהבת שלך תעמוד על שלה - את רוצה שהיא תעשה מה שא-ת רוצה. כלומר, שהיא לא תהיה כפופה לרצונו של הבעל, אלא לרצונך שלך.
לצפיה ב-'חייבתלהגיד'
חייבתלהגיד
22/01/2017 | 18:02
3
86
שההודעה שלך נראה כאילו החתן שלי כתב אותה.
הערה קטנה: ביתי לא צריכה להיות כפופה לרצונו ששל הבעל או כפופה אליי.
היא צריכה להיות חופשיה להביע את דעות ועמדותיה (שכרגע מוכתבים על ידי בעלה יש לציין ) מבלי לחשוש ממנו
 
לצפיה ב-'מצוין, זו הייתה המטרה - שתנסי לראות'
מצוין, זו הייתה המטרה - שתנסי לראות
23/01/2017 | 03:46
2
66
את המצב מהצד שלו. לגבי כפופה לצד שלך - הכוונה שאת מתלוננת שהיא לא "עומדת על שלה" וגורמת למה שא-ת רוצה שיקרה לקרות (שתאפשרי לה לבקר, וכו') - על כך הייתה התלונה שלך - למה היא לא דואגת לכך שאת תצליחי לעשות את מה שאת רוצה.
לצפיה ב-'לדעתי התשובה היא כדי להמנע מויכוחים מתישים '
לדעתי התשובה היא כדי להמנע מויכוחים מתישים
23/01/2017 | 14:39
1
56
ובזה אני מבינה אותה. הוא מתווכח ומתעצבן על כל דבר (בשונה ממנה)
וכדי למנוע ריב היא פשוט מוותרת. 
לטעמי ויתור זה ענין של מינון. גם אם תמיד צד אחד מוותר יותר מהשני.
שלא להגיע למרמור.
 
לצפיה ב-'והאם את מעוניינת לגרום לבת שלך'
והאם את מעוניינת לגרום לבת שלך
23/01/2017 | 14:44
62
ויכוחים ומריבות עם בעלה? אם לא, למה להתעקש על משהו שהוא בבירור נגדו? תמצאי דרכים להיפגש עם הבת שלך בלעדיו (כולל לא בבית שלו), וזהו.
לצפיה ב-'אני מרחמת על בתך, היא חיה במערכת יחסים איומה'
אני מרחמת על בתך, היא חיה במערכת יחסים איומה
13/01/2017 | 16:13
2
270
אבל רק היא יכולה לשנות ואם היא לא עושה דבר את בטח לא יכולה.
לצפיה ב-'לצערי את צודקת'
לצערי את צודקת
19/01/2017 | 13:17
134
הייתי מעדיפה שהכל ביניהם יהיה טוב אבל כנראה שזה לא המצב
כי מי שטוב לו, לא כועס כל הזמן
לצפיה ב-'תודה '
תודה
20/01/2017 | 16:28
13
לצפיה ב-'יש לכם עוד ילדים?, אם כן איך הקשר שלהם עם הבת והחתן?'
יש לכם עוד ילדים?, אם כן איך הקשר שלהם עם הבת והחתן?
14/01/2017 | 18:52
1
54
לצפיה ב-'בבית יש עוד מתבגר בן 17'
בבית יש עוד מתבגר בן 17
19/01/2017 | 13:00
44
לצפיה ב-'ממה שאת מתארת'
ממה שאת מתארת
15/01/2017 | 12:15
1
243
הבת שלך חיה עם גבר בלתי נסבל והיא גילתה זאת רק לאחר שכבר נכנסה להריון.
לא חושבת שהיא מוותרת עליכם ללא מאבק - היא כרגע נמצאת בייעוץ זוגי, מנסה להציל את הנישואין שלה ויכול להיות שגם חלק מהבעיות שעולות שם היא הבעיה שלו אתכם.
לא הייתי לוחצת, ממשיכה כמו שאת, נפגשת איתה פעם בשבועיים שלושה ומרעיפה עליה אהבה.
לצפיה ב-'לא הייתי אומרת בלתי נסבל'
לא הייתי אומרת בלתי נסבל
19/01/2017 | 13:22
143
אבל בהחלט גבר לא קל. 
שכנראה משליך עלינו את הבעיות שלו עם אימו
הוא שומר על ברוגז איתנו כבר כמה חודשים ולא מתרצה. 
 
לצפיה ב-'הבהרה לחלק מהתשובות'
הבהרה לחלק מהתשובות
19/01/2017 | 12:59
2
181
הבת נישאה במקור לחתן בגלל הריון (בדיעבד התינוקת היא אושר ענקי עבורנו)
כשהיו חברים כבר היו ביניהם בעיות חלקן בגלל התפרצויות זעם של החתן
שקרו לעיתים קרובות מידי. כל שטות הרגיזה אותו. הוא טיפוס כעסן באופן כללי תמיד מוצא על מה ועל מי לכעוס. מפוטר מעבודות כל כמה חודשים בגלל אופיו.
כיום יש להם חובות של קרוב ל-200,000 ש"ח וזה גדל. אין עבודה בעיר המרוחקת. יש להם רכב אחד ולשלם שכר דירה והוצאות תינוקת.
עקב המצב ביתי החלה לעבוד. בינתיים יומיים בשבוע ובעלי שומר על הקטנה:
באותם ימים החתן מקפיץ אותה אלינו מהעיר המרוחקת. בעלי שומר על התינוקת וביתי נוסעת לתלאביב לעבודה וחוזר חלילה. (אילו תעבוד במשרה מלאה תצטרך לשים את הקטנה בפעוטון וכל מה שתרוויח תיאלץ לשלם לפעוטון - לא משתלם)
למרות שאנו עוזרים בשמירה על הקטנה, החתן עדיין מסרב לדבר איתנו ומסרב שנבוא לבקר אצלם כשהוא נמצא בבית. 
גם החתן עובד כיום במרחק שעה נסיעה מדירתם ולמעשה אם היו גרים בעירנו, עבודתו במרחק 20 דקות מעירנו. זה היה מקל על שניהם גם הנסיעות, גם שכר הדירה שהצעתי לעזור בו בטרם עברו חזרה לעירם שבוע אחרי הלידה, גם מבחינת העזרה הפיזית.
אני תמיד אהיה שם כתמיכה רגשית וכספית לביתי (אני מנסה להתעלם מכך שהחתן כפוי טובה כלפינו בגלל אגו/קנאה) 
 
לצפיה ב-'הלא-עצות שלי'
הלא-עצות שלי
19/01/2017 | 18:14
1
172
אומנם בהודעת הפציחה ביקשת עצות, אבל אין לי. זו סיטואציה לא מוצלחת, שנכנסת אליה לא מרצונך, ולא את היא היכולה לבטל אותה. אפשר רק להסתדר בה.
 
לי נראה שאת מתנהגת באצילות, ומצליחה לאזן בצורה ראויה בין תמיכה בבת בבחירותיה, ושמירה על קשר איתה.
 
השאר לא תלוי בך - הוא תלוי בבית ובבחירותיה, בבן הזוג ובחירותיו, ובעתיד, בבחירותיהם של הילדים שלהם.
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2017 | 17:57
18

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום אלצהיימר
להתייעצות עם מנהל הפורום
פורום ייעוץ סיעודי לגיל הזהב
פורום ייעוץ סיעודי לגיל
פורום תביעות ביטוח סיעודי
תביעות סיעוד

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ