לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
70987,098 עוקבים אודות עסקים

פורום אנשים שיקיריהם התאבדו

לאבד אדם קרוב, יקר, בן-משפחה, חבר... זו אחת החוויות הטראומטיות והקשות ביותר שאדם עלול לחוות,
קל וחומר, כאשר מדובר בהתאבדות, שמעמיסה עול קשה מנשוא על גבי משקל השכול והאובדן.
בפורום זה מתכנסת קהילה של אנשים שחוו את השכול והאובדנות, לאחר התאבדות של בן-משפחה, חבר או מכר.
מטרת הפורום – להוות מקום מפגש לתמיכה הדדית, להחלפת דעות, לסיוע בהתמודדות עם הרגעים הקשים והייאוש, אך גם לתת פתח של תקווה, קרן-אור, לנו, שנותרנו בחיים, עם הכאב שאחרי...
הפורום הוקם ע"י איתן גולדברג, אב לגליה שהתאבדה בהיותה בת 17, ומנוהל כיום ע"י ניר, אח של שלומית שהתאבדה ב- 1997, בהיותה בת 22.
הפורום פועל בשיתוף פעולה עם "בשביל החיים" העמותה למניעת התאבדויות ותמיכה במשפחות שיקירהן התאבדו.
העמותה מפעילה קבוצות תמיכה בליווי מקצועי, ועוסקת בהסברה והגברת המודעות בקרב הציבור, בשיתוף גורמים נוספים, בנושא מניעת התאבדויות.
לפרטים על פעילות העמותה אפשר לטלפון - 03-9640222 ובאתר העמותה http://path-to-life.org/

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אנשים שיקיריהם התאבדו

לאבד אדם קרוב, יקר, בן-משפחה, חבר... זו אחת החוויות הטראומטיות והקשות ביותר שאדם עלול לחוות,
קל וחומר, כאשר מדובר בהתאבדות, שמעמיסה עול קשה מנשוא על גבי משקל השכול והאובדן.
בפורום זה מתכנסת קהילה של אנשים שחוו את השכול והאובדנות, לאחר התאבדות של בן-משפחה, חבר או מכר.
מטרת הפורום – להוות מקום מפגש לתמיכה הדדית, להחלפת דעות, לסיוע בהתמודדות עם הרגעים הקשים והייאוש, אך גם לתת פתח של תקווה, קרן-אור, לנו, שנותרנו בחיים, עם הכאב שאחרי...
הפורום הוקם ע"י איתן גולדברג, אב לגליה שהתאבדה בהיותה בת 17, ומנוהל כיום ע"י ניר, אח של שלומית שהתאבדה ב- 1997, בהיותה בת 22.
הפורום פועל בשיתוף פעולה עם "בשביל החיים" העמותה למניעת התאבדויות ותמיכה במשפחות שיקירהן התאבדו.
העמותה מפעילה קבוצות תמיכה בליווי מקצועי, ועוסקת בהסברה והגברת המודעות בקרב הציבור, בשיתוף גורמים נוספים, בנושא מניעת התאבדויות.
לפרטים על פעילות העמותה אפשר לטלפון - 03-9640222 ובאתר העמותה http://path-to-life.org/
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

אם אתם חושבים על המוות כפתרון - אנא, לחצו על הקישור הזה.  
המלצות לזיהוי וסיוע ראשוני לאדם במצוקה אובדנית.
להצטרפות לרשימת התפוצה של עמותת "בשביל החיים", מלאו את הטופס בקישור הזה.

הפורום נועד לשמש מקום של שיתוף, הקשבה ותמיכה הדדית לאנשים שמתמודדים עם שכול כתוצאה מהתאבדות.  
הכותבים מתבקשים להתחשב ברגשות הגולשים האחרים בפורום, לנסח את דבריהם בצורה הולמת ולנהוג לפי
כללי הכתיבה בפורום. 
למען גולשים שמעדיפים לא להיחשף בכינוי קבוע, בפורום זה אפשר לכתוב גם בכינוי זמני, ללא רישום לתפוז.
המשך >>

לצפיה ב-'אובדנית מעל 10 שנים. ומה שהכי הייתי רוצה זה אבא.אמא.'
אובדנית מעל 10 שנים. ומה שהכי הייתי רוצה זה אבא.אמא.
13/08/2017 | 00:42
63
ארוחת שישי. משפחה אמיתית
לצפיה ב-'מוזמנים לקרוא על הקשיים שלי בטיפול הפסיכולוגי'
מוזמנים לקרוא על הקשיים שלי בטיפול הפסיכולוגי
21/07/2017 | 13:18
83
בכתובת הזו: http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=2323
באתר "פסיכולוגיה עברית", בתגובותי לכתבה בבלוג של ד"ר ניצה ירום.
הכינוי שלי באתר פסיכולוגיה עברית- "אנונימית".
 
לצפיה ב-'בת בסיכון'
בת בסיכון
03/07/2017 | 06:51
2
108
שלום רב.
בתי בת 13 וילדה מכיתתה ניסתה להתאבד במהלך השנה.
לילדה יש היסטוריה של דיכאונות וכנראה OCD , והיא אושפזה למשך מספר חודשים בבית חולים לא הגיעה לבית הספר עד סוף השנה.
ביתי לקחה את הסיפור די קשה.
לצערי בבית הספר הנושא לא טופל. היועצת נתבקשה לשים לב, אך לא נעשתה התערבות יזומה בכיתה.
כשביקשתי לדעת למה נאמר לי שהילדה והוריה ביקשו לא לספר על האשפוז ועל מה שקרה. מיותר לציין שכל הילדים ידעו ממילא דרך המדיות השונות.
לביתי היו חששות שיש לה חלק במצוקה של הילדה ההיא, בגלל עניינים חברתיים בכיתה.
ביתי התחילה טיפול פסיכולוגי די במקביל לנסיון ההתאבדות ההוא, ונמצאת על הכוונת של היועצת.
באופן מאד מפתיע בבית. הספר החליטו על צמצום מספר הכיתות, ובחרו לפרק דווקא את הכיתה הזו.
ביתי ושאר חבריה מאד מוטרדים מהעניין, למרות של ביתי יש הרבה חברים, גם מהכיתות האחרות. אבל המצוקה ברורה.
בשבוע שעבר הייתה מסיבת יום הולדת, ובה נכחה הילדה שניסתה להתאבד. האמא סיפרה לי שביתי והיא הסתודדו זמן רב יחד עם ילד נוסף.
ביום שלאחר מכן ביתי לקחה סכין וחרצה לעצמה חריצים על פרק כף היד. היא הסתירה את זה מאיתנו במשך כמה ימים, עד שראינו את זה.
בשיחה איתה היא טענה ש ״היה לה קשה לשאת את מה שעובר על הילדה ההיא״.
בנוסף, היא חשופה לסדרות כדוגמת 13 סיבות וכו׳.
מדובר בילדה מאד חברותית וחיובית בדרך כלל.
אבל לעולם לא ניתן לדעת מה קורה בפנים...
האם יש המלצות בנוסף לטיפול?
אנחנו שוקלים החלפת בית ספר. האם יש המלצה גורפת בעד או נגד במצב שכזה?
אני יודעת שקשה לענות בלי להכיר פרטים, אבל אשמח בכל זאת...
תודה

לצפיה ב-'בת בסיכון '
בת בסיכון
03/07/2017 | 22:45
1
46

  לאמא מודאגת 30 ,
נשמע מדבריך שביתך מגלה רגישות ואיכפתיות כלפי חברתה שעברה תקופה קשה...
כנראה אין לה עדיין כלים להתמודד עם המצב (שאינו פשוט גם למבוגרים) ולכן חשוב שפניתם לטיפול פסיכולוגי ,היא בעצמה תארה עד כמה היה לה קשה  לשאת את מה שעובר על הילדה ההיא...
נראה כי בית הספר מודע למצב, היועצת בתמונה והוחלט לפרק את הכיתה...
גיל 13 הוא גיל סוער ולא פשוט כלל ועל אחת כמה וכמה כאשר חברה עוברת תקופה כה קשה ,מה אומר הפסיכולוג על מעבר בית ספר? צריך לשקול היטב מה הכי טוב לביתך -רק למי שמטפל בה באופן ישיר יש את כל הפרטים לעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה עבורה. שמירה על יציבות מסביב כשהעולם הפנימי סוער לעיתים קרובות עוזרת מאוד .אני שולחת חיבוק ,את לא לבד.
אני רוצה להזמין אותך לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), יש לנו פורומים וצ'אט אישי ואנונימי שפעיל כל ערב בין תשע לחצות (חוץ מימי שישי)... שם אפשר לדבר על כל הפחדים והחששות עם מתנדב או מתנדבת ולא להיות בתחושות הקשות לבד...
דואגת לביתך ולך ומחכה לשמוע ממך, אם תבחרי וזה מתאים לך.. אנחנו ב- http://www.sahar.org.il
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'עצה נוספת'
עצה נוספת
13/08/2017 | 18:42
9
היי אני בת 24 ואני לא בטוחה עד כמה המבוגרים מודעים למה שהולך בעיקר באינסטגרם.
לי אישית יש הפרעת אכילה ודיכאון שנה שעברה הייתה נפילה ואיכשהו הגעתי לקבוצות באינסטגרם, יש שם רשת שלמה של בנות שמשתפות בקשיים והצעירות ביניהן בגיל של ביתך , כמו כן יש שם כמה שההורים שלהן אפילו לא מודעות למצבן ולצערי אין באמת דרך לאתר את אותן בנות , לפני כחודש מישהי משם התאבדה , ובנות בנות 13 חשופות לזה גם שם. מעלות פוסטים שלמים על רצון למות על הקאות יזומות ורצון להרזות, וכל זה בלי שההורים בכלל יודעים.
 
אני באמת ממליצה לך לקחת לה את הפלאפון כשהיא לא רואה  ולבדוק אולי היא מחוברת לחשבון כזה. 
 
לצפיה ב-'מקום לטיפול מקצועי '
מקום לטיפול מקצועי
03/05/2017 | 11:57
1
137
בעלי הסכים לקבל טיפול
אנחנו מחפשים מקום פרטי (לא גהה ודומיו) ולא דרך משרד הבריאות או קופת חולים  אלא יותר מרכז טיפול הנפש פתוח לתקופה של לא יותר מחודש עם או בלי אפשרות לינה .
מקום שהוא יכול לקבל טיפול פסיכולוגי או פסיכאטרי (לאחר איבחון) עם או בלי תרופות (במידת הצורך) ושבהמשך לאחר טיפול ממוקד יהיה ניתן לבצע שיחות סקייפ (ולא מפגשים פיזית) לצורך מעקב והמשך טיפול.

מדובר באדם נורמטיבי ומתפקד (נשוי + 3, עצמאי) עם בעיות של דיכאון ודיספציה והתפרצויות ללא שליטה (פעם ב....) שמבין שצריך לטפל בבעיות האלה
אשמח להמלצות
תודה מראש
לצפיה ב-'מכון פסגות'
מכון פסגות
03/05/2017 | 13:48
98
חפשי מכון פסגות דרך גוגל. לא הצלחתי להעביר קישור.
לצפיה ב-'דיכאון'
דיכאון
22/04/2017 | 11:31
3
262
נמאס לי לחיות ... אין לי כוח יותר... ניסיתי .... ולא הצלחתי ... אין לי בשביל מה להמשיך...
לצפיה ב-'מה חסר לך?'
מה חסר לך?
26/04/2017 | 03:08
2
181
מה כואב לך בפנים? אם זה רק דיכאון זה אף פעם לא סיבה לחשוב אובדני, דיכאון אם נותנים לו זמן ועדיף בלי תרופות, בסוף הופך לדיכאון סמוי שבקושי משפיע אם בכלל...כלומר אולי נשארים אחרי עם קצת אדישות באופי אבל לומדים איך לראות את החיובי ולמצוא הנאה...
לצפיה ב-'הייי '
הייי
27/04/2017 | 07:46
1
171
זה בסדר כבר ניסיתי להתאבד �� כי דחפתי לצד את הדיכאון לכמה שנים ובסוף התפוצץ �� אבל הכל בסדר נמאס לי מהכל �� 
לצפיה ב-'אם נמאס לך מהכל זה לא סיבה להתאבד...'
אם נמאס לך מהכל זה לא סיבה להתאבד...
28/04/2017 | 17:10
147
עדיין יש תקווה לשינוי, שתמצאי את הדבר שיעשה את הכל לבסדר, זה לא שאיבדת משהו שאין לו תחליף...
לצפיה ב-'קבוצת תמיכה לנוער אובדני'
קבוצת תמיכה לנוער אובדני
31/01/2017 | 14:37
163
שלום רב, אנחנו מחפשים מסגרת, קבוצת תמיכה או משהו דומה לזה, לנערה אובדנית שהשתחררה לאחרונה מאישפוז. מקום בו תוכל להיות בקשר עם נערים ונערות דומים לה. קשרים מסוג זה היטיבו אתה מאוד בתקופת האישפוז. האם מישהו יודע לאן להפנות אותנו? באזור המרכז
 
רוב תודות
לצפיה ב-'כל כך קשה לספר כל כך קשה להסתיר'
כל כך קשה לספר כל כך קשה להסתיר
11/01/2017 | 13:59
3
456

בעקבות כנס המשפחות כתבתי מייל לדר' מירי קרן. ברשותה אני מביא כאן את המכתב שלי ואת תשובתה. אני חושב שהתשובה יכולה לעזור.
 
שמי יונה ואבא שלי התאבד לפני 37 שנים, כשהייתי בן 9. אני חושב שמבין הדוברים זהו אירוע ההתאבדות הכי ישן שדובר עליו, אבל הוא עדיין חי. הפצע עוד פתוח.
כילד נאמר לי שאבא התאבד אבל לא דברנו על הנושא. קשה כל כך לדבר עליו. על אבא כן דברנו, על הכישרון המוסיקלי שלו, על לימודיו ועבודתו ועל כך שהיה אבא אוהב ומסור ואיש טוב. אמא אמרה לנו שלא כדאי להגיד שאבא התאבד, יש לאנשים סטיגמות בנושא. באמת יש לאנשים הרבה סטיגמות בנושא. להגיד שהוא היה חולה.
במהלך חיי היו לי משברים וזמנים קשים. עברתי טיפול פסיכולוגי ארוך, אני משתמש בטיפול תרופתי ואני במצב טוב, רוב רובו של הזמן.
עכשיו אני אבא יש לי 4 ילדים בני 19,16,12,6. אני לא סיפרתי לילדי על ההתאבדות של אבא, של סבא. אישתי דיברה על זה עם הבת הבכורה לפני כמה שנים. מאז לא עלה בינינו הנושא. אני מאד רוצה לדבר על זה עם בן ה16. הוא נקרא על שמו של אבי. אני רוצה מאד לדבר איתו אבל זה מאד קשה לי.
לספר לילדים על התאבדות של סבא שלהם זה כל כך קשה עבורי: זה לחזור לסיפור שלי ושל אבא. זה לחטט בפצע שכבר קצת הגליד. זה לנסות להתעמק במוות לחפור בפצע ולהבין יותר כי רק כך אפשר להסביר. זה להתגבר על הפחד הנורא שזה יהרוס לילדים את החיים שלהם, את התמימות והאמונה בעולם טוב. זה יהרוס את התקווה והעצמאות שלהם לדרך משלהם בלי שקים מלאי גוויות ומחלות. גם גוויות בנות 37 עדיין מעוררות פלצות.
כן, אני יודע שחשוב לספר לילדים, אני יודע שזה ישחרר אותם. לפני שאספר לילדי הייתי רוצה לבקש משהו: אני מבקש שיכירו בקושי שלי לספר. שיתנו לגיטימציה לקושי הזה. גם על זה שאני לא סיפרתי לילדי צריכים להיות לי רגשות אשם?
האחים שלי במשפחות הרבות שהיו פה דיברו כולם על הקשיים, על ההתלבטויות שקורעות מבפנים. לי הם היוו קבוצת תמיכה.
בבקשה תגידו לי שזה בסדר שקשה לי לדבר על זה. הפצע כל כך פתוח. אני צריך כל חיזוק לדימוי שלי שהתרסק יחד עם אבא שלי. 
אחרי זה בבקשה תספרו לי כמה לספר זה משחרר. "אתה לא חייב לספר. אנחנו בטוחים שאתה הורה מספיק טוב. גם אם כרגע אתה לא יכול לספר, אתה עדיין נותן המון לילדים. אבל לספר זה משחרר. זה פותח אפשרויות של צמיחה או ריפוי. זה יכול למנוע מועקה שיושבת במשפחה. יהיה קשה לספר. גם בפעם השניה והשלישית והרביעית. גם 37 שנים אחרי ההתאבדות. אבל זה משחרר".
תודה,
יונה
 
 
לצפיה ב-'לספר זה כל כך קשה, להסתיר זה כל כך קשה'
לספר זה כל כך קשה, להסתיר זה כל כך קשה
11/01/2017 | 14:02
1
204

שלום לך יונה,
אכן ראיתי אותך מצביע ומבקש את רשות הדיבור....אז אני חושבת שאני יודעת מי אתה.
אני לא כל כך יודעת לייעץ דרך המייל...אני חושבת שאתה יכול להסביר לבן שלך בדיוק את מה שכתבת, כלומר שאכן אבא שלך היה חולה כמו שאמרת לו כשהיה קטן, ואתה רוצה להסביר לו, כעת שהוא גדול יותר, ממה הוא מת, כי חשוב לך שידעו את ההיסטוריה המשפחתית. הוא מת ממחלת הדיכאון שגרמה לו לחשוב שאין פתרון לבעיות. תסביר לו גם שלא יכולת להסביר לו את זה כשהיה קטן יותר, גם כי היה קטן מדי כדי להבין את המושג "מחלת הדיכאון" וגם כי לך עצמך לקח הרבה שנים להגיע לזה שיהיה יותר קל לספר. אפילו הייתי אומרת לו שפעם לא היו מדברים על דברים כאלה, ואמא שלך חשבה שזה עדיף ללמד אתכם שלא מדברים על התאבדות.
תן לילד לשאול שאלות אך גם תן לו להגיד "אבא זה לא מעניין אותי, אני לא רוצה לדעת", העיקר שידע שאתה שם בשבילו מתי שירצה.... ואם יכעס על כך שלא סיפרת לו קודם, תגיד בפשטות שאתה מבין, אבל היה לך קשה מדי, כי הורים רוצים להגן על הילדים שלהם...
 
לא יודעת אם עזרתי לך במשהו...
מירי
 
לצפיה ב-' גם אבא שלי היתאבד לפני הרבה שנים.'
גם אבא שלי היתאבד לפני הרבה שנים.
20/02/2017 | 15:57
138
אני לא יודעת איך לספר את זה. בינתיים סיפרתי שהוא היה חולה. ואני חושבת לספר את זה לילדה רק היא ממש תתבגר.
אשמח לקרוא ולשמוע איך אנשים אחרים מיתמודדים עם העובדות.
 
לצפיה ב-'מזדהה עם התחושה הקשה שלך גם מכיר מקרוב מעצמי'
מזדהה עם התחושה הקשה שלך גם מכיר מקרוב מעצמי
26/04/2017 | 16:56
67
מזדהה עם התחושה הקשה שלך , כשאבא שלי התאבד אמנם לא הייתי בגיל 9 אבל הייתי בדיוק בתחילת החיים בגיל 21 , ועד היום כבר 13 שנה עדיין קשה להתמודד עם שאלות של משפחה וגם אנשים זרים שאני פוגש במקומות עבודה , לא יודע בדיוק מה לענות , והתחושה היא שאני לבד בזה, אז אני קצת מבין אותך , אומנם שאצלך המצב עוד יותר בטח לא פשוט עם כל השנים הרבות שחלפו והילדים שלך שהצטרפו מאז לחייך. לאבא שלי היו עוד שני ילדים חוץ ממני , ואחד מהם כבר מנישואים שניים ,  והמוות הזה בטח הוא מרכיב מרכזי בחוסר היכולת של האחים שלי להיות אחד עם השני ואיתי בקשר.
לצפיה ב-'זקוקה לתמיכה'
זקוקה לתמיכה
07/11/2016 | 14:30
3
515
עקב מחשבות קשות שלי. לא יודעת אם כאן זה המקום. יש מתאבדים במשפחתי, בעבר הרחוק, ולי יש מחשבות אובדניות לעיתים קרובות מדי. הסיבות העיקריות - בדידות קשה, בריאות לקויה ומצב כלכלי לא טוב. ובראש וראשונה - העובדה שאני לא אהובה. אני לא צעירה, לא יפה וסובלת מעודף משקל. יש לי בעל ושלושה ילדים מקסימים ולולא הם כבר מזמן לא הייתי כאן.
אבל - מתקשה למצוא טעם לחיים. מילדותי, אנשים לא אוהבים אותי. מאז ומעולם היו לי מעט מאד חברים ובבגרות כמעט כלום. המשפחה המורחבת לא סובלת אותי וחברים מהעבר מתרחקים. הורי נפטרו ואני יודעת שאבי לא אהב אותי. המשבר הגדול היה לפני שנים אחדות כשחליתי ועברתי ניתוחים וראיתי, בממשות ברורה ומצערת, שלאף אחד לא אכפת אם אני חיה או מתה. אני קוראת באתר ורואה את הצער הנורא שלכם על אובדן יקיריכם, ויודעת שאיש לא היה מצטער עלי כך. התגובה האחרונה שקיבלתי (מאביו של בעלי) כשנפלט לי שיש לי מחשבות אובדניות ואני שוקלת לסיים, היתה: "בסדר".
לצפיה ב-'היי לך מקסימה'
היי לך מקסימה
08/11/2016 | 06:27
2
235
אני מוכנה להיות לך לעזר, חושבת שיש לי מסוגלות להבין את המקום שלך ולא ארחיב כאן.
אגב הרבה אנשים נמצאים במצב שלך רק שלא מדברים על זה מן הסתם, ומכאן תביני כמה חיים עוד בילדות ולא משחררים.
אבל אל דאגה הייתי במקום הזה וידעתי מהר לעשות צעד לא להיות שם ואני לא רוצה להרחיב, אך אם תסכימי ואת מתגוררת באזור שלי, אשתף אותך ביכולות שלי מהלב.
 
תשלחי לי מייל או מסר.
 
לצפיה ב-'תודה רבה פרח באביב'
תודה רבה פרח באביב
08/11/2016 | 10:08
1
174
אני שמחה לקרוא שחייך טובים יותר היום. אם תרצי לספר עוד, מעניין אותי מאד לדעת.
לצפיה ב-'היי, הבנתי שאת מעוניינת '
היי, הבנתי שאת מעוניינת
08/11/2016 | 10:58
197
לקבל עצה, תמיכה וכו וירטואלית או בכלל ובכיף.
כי את מבקשת שאספר על עצמי, רק שזה לא ענין של כמה שורות להסביר דרך חיים:)
 
לצפיה ב-'אמא לבן שהתאבד ורציתי לשאול'
אמא לבן שהתאבד ורציתי לשאול
07/11/2016 | 10:57
1
566
סליחה, ראשית בני התאאבד כששוחרר מהצבא חווה הלם קרב קשה אושפז בגלל מחשבה אובדנית וקיבל תרופה שלדבריו טען בערב שהיא אועשה לו רע ממש וגם לרופא אמר והרופא אמר לו אין מה לעשות עוד שבוע תספר איך היה. באותו לילה שם קץ לחייו.
 
רציתי אם אפשר ברשותכם לשמוע את הזמן של ההתאבדות אם היה במהלך טיפול רפואי בהתחלה לאחר זמן או מסיבה אחרת. זה יעזור לי קצת להבין דברים על הנושא.
 
תודה
לצפיה ב-'הבן שלי שחרר את עצמו בעזרת עץ התות'
הבן שלי שחרר את עצמו בעזרת עץ התות
07/03/2017 | 20:29
212
בוא לא יכל יותר להתמודד עם העולם השקרי שאנו חיים בו ובחר בעץ התות כשער מעבר לעולם הבאץ   אני מצאתי אותו אותו על העץ תלוי ללא רוח חיים.
התמונות קשות לי כל כך. הן רודפות אותי כל הזמן.
גם בני הלך לקבל טיפול תרופתי בבית חולים פסיכיאטרי זמן קצר לפני המקרה, אני ממש לא הייתי בעד התרופות שנתנו לו והרופאים שיחררו אותו בטוענה שהוא אינו מסוכן לעצמו. התרופות במקרים רבים גורמות לחרדות ולעוד דברים קשים ורעים.
הפסיכיאטריה  קיימת אך ורק כדי לשתק את אותן נשמות גבוהות הסובלות בעולם שלנו ולגרןם להן לא להפריע למהלך החיים של האזרחים ה''נורמלים''.
מי החליט בדיוק למי מגיע לחיות טוב יותר? למה אנחנו טובים מהם? למה לנו מגיע לחיות בחופש יותר מהם? הם סובלים בגלל החברה, הצבא, המורים, ועוד סיבות רבות והממסד מעניש אותם בטיפול אינקוויזתורי בכפיה
לצפיה ב-'החוויה שלכם יכולה לסייע לאחרים! השתתפות במחקר משמעותי'
החוויה שלכם יכולה לסייע לאחרים! השתתפות במחקר משמעותי
05/11/2016 | 20:34
257
 
שמי שרית, ואני סטודנטית לתואר שני לפסיכולוגיה קלינית. עבודת התזה שלי עוסקת בחוויה הרגשית של אנשים שאיבדו אדם יקר נוכח התאבדות.
 
המחקר כעת בעיצומו, ועל מנת להשלים את איסוף הנתונים והסקת מסקנות, אני זקוקה למשתתפים אחרונים בהחלט.
 
למי מכם שכבר הושיט יד ומילא את המחקר הזה בעבר, אנא מכם, הפיצו אותו בקרב אנשים נוספים, אשר איבדו גם הם אדם קרוב בשל התאבדות. חשוב לציין כי מילוי השאלונים נעשה באופן אנונימי לחלוטין.
 
המטרה העיקרית של המחקר, היא להעמיק את ההבנה אודות ההתמודדות, ובעזרתה לסייע לאלו הזקוקים לכך.
 
מצ"ב הלינק למחקר,
 
 
 
לכל שאלה או הבהרה -
שרית - 0547-623-643
לצפיה ב-'פשוטה וטבעית'
פשוטה וטבעית
16/10/2016 | 13:32
1
327

בערב יום כיפור הלכתי לבית העלמין לבקש סליחה מבתי הקטנה סיון שהתאבדה לפני 8 חודשים.
הלכתי לבקש ממנה כי, מי אני שאסלח לעצמי? מה, אני גם הנאשם וגם זה שנותן את החנינה?
הלכתי לבקש סליחה על כך שאני מרגיש שאני מתחיל לפעמים קצת לשכוח אותה, ככה, בדברים קטנים, ואפילו קצת חוזר לחיים רגילים. אומרים לי שאני 'משחרר' אותה וזה טוב. וטוב גם לה. אבל, ה-'שחרור' הזה, גורם לי להתמלא ברגשות אשמה שמה הנה שוב אני אולי לא מספיק דואג, לא מספיק שומר, לא מספיק שם.
במקביל ל-'שחרור' הזה, ככל שהזמן עובר, אני תופס מה בדיוק איבדתי. איבדתי ילדה 'פשוטה וטבעית'. התדר הזה, של דמות 'פשוטה וטבעית', זה מה שחסר לי יותר ויותר. יש לי מציאות יומיומית מלאה, אבל חסר בה תדר אחד מסוים – 'פשוטה וטבעית'.
והמודעות הזו לתדר שחסר יוצרת אצלי תובנה שאולי אנחנו, בעצם, בראש ובראשונה, מהות מסוימת וייחודית. כל אחד מאיתנו הוא כמו פיסת פאזל מיוחדת וייחודית שלא ניתנת להחלפה, וכולנו ביחד מרכיבים את 'פאזל החיים'. לכל אחד מאיתנו יש מקום ב-'פאזל החיים' שרק הוא יכול למלא, והמקום הזה מחכה רק לו, ואף אחד לא יכול להחליף אותו ולמלא את מקומו. וכמו בכל תמונת פאזל, כשכל פיסות הפאזל ישבו במקומן, או אז, נראה את התמונה כולה, אנחת רווחה תצא מפינו ואור גדול יורגש בליבנו.
אם זה ככה, אז נראה שממש צריכים אותנו, בלעדינו הפאזל לא יושלם, והאור לא יידלק, חובה עלינו למצוא את המהות שלנו ולממש אותה במסגרת 'פאזל החיים' שבו אנו חיים, וזה, למען אושרנו שלנו ולמען אושרם של האחרים.
וזאת התשובה לדילמת 'השחרור' שלי. יתכן שלפעמים אשכח את בתי הקטנה, ויתכן שאצליח לתת לעצמי לשמוח לפעמים, אבל בתוך ליבי, במהות הכללית שלי, היא לא תישכח. היא, התדר שלה, המהות שלה כ-'פשוטה וטבעית', תישאר בליבי לעולם, כתדר חסר, כחלל שאף אחד לא יכול להשלים.  
 
לצפיה ב-''
25/10/2016 | 12:46
50
לצפיה ב-'עזרתכם חשובה!'
עזרתכם חשובה!
08/10/2016 | 23:12
204
שלום לכולם,
שמי אודי דוד בן 35, איבדתי את אמי בגיל 15 כתוצאה מהתאבדות. אני פונה אליכם בבקשה להשתתפות במחקר חדש שאני עורך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל כחלק מעבודת התזה שלי בתואר השני. מטרת המחקר לבדוק את משמעות האובדן בחוויתם של בנים אשר אבדו את אמותיהם כתוצאה מהתאבדות. לצורך המחקר אני מחפש אחר גברים שאיבדו את אמם כתוצאה מהתאבדות שיסכימו להתראיין. כבן שעבר את אותה החוויה אני מבין את הקושי הרב שטמון בהסכמה שכזו אך יחד עם זאת אני מבין את החשיבות והתרומה של מחקר זה עבור כולנו.
אשמח לכל עזרה או שיתוף.
מעוניינים מוזמנים לפנות אליי למיילף udidavid5@gmail.com tu או בטל: 0542222046
תודה רבה
לצפיה ב-'איפה מוצאים את הסרט כשהכאב גדול מנשוא?'
איפה מוצאים את הסרט כשהכאב גדול מנשוא?
06/10/2016 | 13:56
2
251
שלום,
אני סטודנטית לקולנוע ועושה עבודה על התאבדות בקולנוע (לא דוקו) והתאבדות בדוקו. אני ממש ממש צריכה עזרה לגבי סרט הדוקו כשהכאב גדול מנשוא, פשוט לא מצאתי בשום מקור באינטרנט מישהו יודע איפה ניתן למצוא? (אולי לא חיפשתי טוב?). 
כל עזרה תתקבל! 
לצפיה ב-'פני במייל לעמותת "בשביל החיים"'
פני במייל לעמותת "בשביל החיים"
25/10/2016 | 12:49
111
הסדרה (3 פרקים) הוסרה מהרשת מזמן, אך ניתן לרכוש עותק (מקורי מההפקה) ע"ג דיסק.
כתובת המייל לפניה - bishvil.hahayim@gmail.com
לצפיה ב-'אנסה לעזור לך'
אנסה לעזור לך
07/11/2016 | 10:44
110
לצפיה ב-' ושנה טובה לכל גולשי תפוז '
ושנה טובה לכל גולשי תפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
29/09/2016 | 11:22
6
שנה טובה ומתוקה לכולם!
שתהיה לנו שנה של התחלות חדשות, שינויים, בריאות ואושר.
 
כתיבה וחתימה טובה
צוות תפוז אנשים
לצפיה ב-'הבן רוצה להתאבד'
הבן רוצה להתאבד
11/09/2016 | 12:56
7
536
הבן שלי בן 22 איבד את הרצון לחיות, עברנו פסיאטרים,פסיכולוגים, כל סוגי הכדורים,CBT , אתמול הוא איבד כל רגש ורצון להמשיך, איך אני מרימה אותו ומונעת את הנורא מכל
לצפיה ב-'אם שום דבר לא עוזר'
אם שום דבר לא עוזר
11/09/2016 | 22:09
447
אין ברירה אלא אשפוז. ואם המצב נראה חמור עם כוונה רצינית, כדאי לשקול
אשפוז כפוי. שם הוא לפחות יהיה מוגן ובהשגחה תמידית.
כל זה כמובן בהתיעצות עם פסיכיאטר או פסיכולוג.
לצפיה ב-'אפשרות'
אפשרות
11/09/2016 | 23:44
4
330
שלום כרמית
 לא התנסתי בעצמי ואני גם לא מכיר מישהו שהתנסה בזה אבל קראתי בעבר ושוב עכשיו על הטיפול בנזעי חשמל ולפי המקורות הבאים הוא יעיל ומיועד למצבים שטיפולים אחרים לא הועילו וקיימת סכנה שהמטופל יתאבד. הפסקה האחרונה בכתבה בידיעות :
 
"במקביל ערכו ד"ר בלוך וצוותו מחקר מקיף נוסף הבודק ומנתח את עמדות בני הנוער לטיפול בהשוואה לטיפול תרופתי, פסיכותרפיה ואשפוז. "באופן ניכר עלה שמתבגרים שנחשפו לטיפול הגדירו אותו כאולטימטיבי. למעלה ‭70%-מ‬ מהם הביעו שביעות רצון גם שנה אחר כך, מרביתם ציינו שיש להרחיב את השימוש בנזעי חשמל וכחצי מהם סברו שאף יש לכפות אותו. הבחנו שמי שנחשף לטיפול הופך תומך נלהב שלו, ולעומת זאת מי שלא התנסה בו לרוב מגנה אותו‭."‬ תגובת המבוגרים לטיפול הייתה לדבריו שונה, ועלה שהם מעריכים אותו פחות. "
 
כתבה בידיעות :
קטע מהמכון האמריקאי לבריאות הנפש
לצפיה ב-'קישור נוסף'
קישור נוסף
12/09/2016 | 00:26
3
139
היחידה לטיפול בנזעי חשמל בשלוותה
לצפיה ב-'נהלי טיפול בנזעי חשמל'
נהלי טיפול בנזעי חשמל
12/09/2016 | 17:15
2
157
לצפיה ב-'יש גם אפשרות גרטרעה מגנטית.'
יש גם אפשרות גרטרעה מגנטית.
13/09/2016 | 20:59
1
138
תחום יחסית חדש (נראה לי שהוא מ2008 פעיל), לכן אין עדיין מחקרים על תופעות לוואי לטווח ארוך.
חיסרון נוסף זה שזה טיפול יקר (נראה לי ש 20 טיפולים עולים 10000 ש"ח).
 
 
לצפיה ב-'גרייה מגנטית'
גרייה מגנטית
13/09/2016 | 21:01
76
לצפיה ב-'כל הזמן שבעולם אתן לחיזוק מי שמחשבות אובדנות לוכדות אותו'
כל הזמן שבעולם אתן לחיזוק מי שמחשבות אובדנות לוכדות אותו
07/11/2016 | 10:43
144
איבדתי את הבן שלי בן 23 ואני לא יכולה לספר הכל על רגל אחת.
אני יודעת שאני מסוגלת לנסות לפחות לתת מכל זמני ו מרצי סיבה לחיות למי שקרובים שלו חושבים על התאבדות.
אשמח אם תעזרו בי ברצון ומכל הלב ובכל עת ושעה.
 
לצפיה ב-'חוזרים לביה"ס...'
חוזרים לביה"ס...
01/09/2016 | 10:43
2
257
התלמידים חוזרים היום לבתי הספר, בינהם מאות אלפי בני ובנות נוער. 
לא כולם יסיימו את השנה הזו בחיים. 
15-20 מהם יתאבדו במהלך השנה. מאות נוספים יבצעו ניסיונות התאבדות. 
זה לא חייב להיות ככה. זו לא גזירת גורל. לפחות בחלק מהמקרים ניתן למנוע את ההידרדרות להתאבדות, ולתת לנער/ה טיפול שיחזיר אותו למסלול החיים. 
רוב מקרי ההתאבדות הם הפתעה מוחלטת למשפחה, למורים, לרוב החברים. אבל בד"כ יהיו חבר/ה או שניים, שידעו קצת יותר על מה שקורה בנפש המסוכסכת, על הכאב ואובדנות הדרך, על המחשבות האובדניות. וישמרו בסוד, כי החבר/ה ביקשו. כי המבוגרים לא יבינו. 
הכשרת "שומרי סף" במערכת החינוך במסגרת התכנית הלאומית למניעת התאבדויות, יחד עם העלאת המודעות לתופעה ועידוד הדיבור האחראי עליה, יכולים להציל חיים. 
הסברה ושיחה עם בני הנוער יכולים לעשות את ההבדל, ולעזור לנערים ונערות במצוקה נפשית לסיים את השנה בחיים. החברים צריכים להבין - מי שחבר, מספר. 
אנחנו נאבקים כבר שנים בנושא התכנית הלאומית. 
התכנית החלה לפעול לפני כשנתיים, אך עתידה ותקציביה אינם מובטחים. 
בואו לצעוד איתנו בשבוע הבא בצעדה השנתית של בשביל החיים, כי חייבים לדבר על זה כדי להציל חיים. 
https://www.facebook.com/events/631102580378255/?ti=cl
לצפיה ב-'חשוב מהכל, לפחות שעה בשנה להדרכת תלמידים בנושא.'
חשוב מהכל, לפחות שעה בשנה להדרכת תלמידים בנושא.
02/09/2016 | 22:17
1
77
אחשל, אני שמח שהעלת את הנושא- בית הספר הוא המקום להתערב.
למה  לא קיימת הדרכה חובה בכל בתי הספר התיכוניים ? מישהו יודע?
ל"זהירות בדרכים" לדוגמא מוקדשות שעות רבות בבית הספר. מספר ההרוגים כתוצאה מהתאבדות בגיל ההתבגרות גדול יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים, גם בגיל זה.
אשמח לתשובה.
 
לצפיה ב-'השאלה צריכה להיות מופנית אל משרד החינוך'
השאלה צריכה להיות מופנית אל משרד החינוך
15/09/2016 | 13:08
31
אנחנו חושבים שצריך לדבר עם תלמידי תיכון, מכיתה ט' ומעלה על התמודדות עם מצוקה נפשית, אובדנות. מניעת התאבדויות.
יש חשש גדול מאוד במערכת מיישום גישה כזו, פוחדים שזה "יכניס" רעיונות לראש.
יחד עם זה, במסגרת התכנית הלאומית למניעת התאבדויות מתקיימת תכנית להכשרת שומרי סף, כולל הדרכות במערכת החינוך (אמנם עדיין לא חובה כמו בחלק ממדינות ארה"ב, אבל גם זה משהו). אולי זה יביא את השינוי.
לצפיה ב-'הסכם שדופק את העובדים בתעשיה אוירית'
הסכם שדופק את העובדים בתעשיה אוירית
31/08/2016 | 11:20
113
 
זאת עקב המצב הירוד של ההזמנות של תעשיה אוירית וכנראה מאזן התשלומים. מחר יהיה הסכם חדש שמוריד מכל מיני מרכיבים ולמעשה תהיה הורדה מהמשכורת.
ברור לי שמנסים לשפר את מאזן התשלומים.
 
הכי מציק לי שמקצצים גם בכמות השעות חופש שצוברים. אם אני צברתי מעל ההקצה מעל 780 שעות ישלמו לי על השעות מעבר למקסימום האילו וישארו לי רק 780 המקסימלי.
לפי ההסכם הישן אם יצאתי לחופש עם יתרה של שעות נוספות מקבלים לאותם ימים תשלום כמעט כמו יום עבודה.
בהסכם החדש רק משלמים את הכסף ואני לא בחופש. למשל יש לי 880 שעות חופש אקבל סכום על ה100 שעות ממנו יורד מס ועוד תשלומים אבל בתכלס אני לא אהיה בחופש של 100 שעות.
זה בדעבד.
אני רוצה לדעת מה זה נחשב?
גניבה?
רצחת וגם ירשת?
שוד?
חמס?
שוד לאור היום?
לחלק את העוגה למקורבים?
להמשיך להיות עבד נרצע?
פלילי או לא חוקי?
פגיעה בזכויות העובדים?
פגיעה בבריאות בכוונה תחילה?
חיסכון לממסד?
שוחד פוליטי?
 
ונשאר רק לקוות שישנו או להתאבד
לצפיה ב-'בן זוג שהתאבד'
בן זוג שהתאבד
04/08/2016 | 13:53
1
575
לפני שבוע וחצי עברתי ארוע טרגי על בן זוג שהתאבד כאשר הודעתי לו שאני לא מעוניינת בקשר לאחר שקיבלתי איומים ושקרים מגרושתו וביתו זה הסיפור ממש בקצרה ומה עוד ששלח לי בוואצאפ שהוא מצטער על מה שנגרם לי ושלח תמונה שלו לפני ההתאבדות תמונה קשה ביותר אני לקחתי את זה מאוד קשה מה גם שביתו וגרושתו מאשימות אותי בזה אני לא יכולה להתמודד לבד זה קשה מנשוא לכן רציתי לדעת אם יש מקום לטיפול של כמה חודשים מחוץ לבית לשהות ולטפל בי כדי שאתמודד עם הטרגדיה הזו
לצפיה ב-'אנונימוס'
אנונימוס
07/08/2016 | 00:57
303
צר לי לשמוע על הטלטלה שאת עוברת. אני מניח שהנגיעה במוות בלי יכולת למצוא מקום שבו אפשר להתאבל להיתמך ולשתף בוודאי לא קלה לך. האם זו הסיבה שבגללה בחרת בשם אנונימוס? את מבקשת גם טיפול גם מיחוץ לבית וגם כמה חודשים....אולי את יכולה לדייק בצורך שעומד מאחורי הבקשה הזו?
 
לצפיה ב-'נפתח פורום אולימפיאדה ריו 2016'
נפתח פורום אולימפיאדה ריו 2016
( לעמוד שלי בתפוז )
03/08/2016 | 14:05
8
המשחקים האולימפיים של קיץ 2016 עוד רגע כאן, ואנחנו מזמינים אתכם לפורום אולימפיאדה ריו 2016 כדי להתעדכן ולדבר על כל מה שחם!
 
 היכנסו כבר עכשיו:
לצפיה ב-'רצון להתאבד'
רצון להתאבד
01/08/2016 | 10:49
3
496
כתבתי פה בעבר, על בעלי שמיואש מחייו.
לשמחתי מאז היה עסוק ויחסית היה בסדר,אך בימים האחרונים המחשבות האובדניות, הייאוש מהחיים, התיסכול שבו הוא נמצא פשוט מרסקים אותו וגם אותי.
אתמול הצלחתי להביא אותו לשיחה ולנסות להבין מה עובר לו בראש, בלב ואיך אני יכולה לעזור לו.
הוא טוען שכל חייו מהיום שנולד והחיים שהיו לו בתור ילד (הכאות בבית, השפלות, מילים מעליבות כמו "אתה אפס" , "לא יוצלח" , "כישלון" וכו') ועד היום לא היה שום אושר בחייו למרות שהוא נשוי לי כבר 10 שנים ויש לנו 3 ילדים טובים ומתוקים. אני לא נעלבת מזה באופן ישיר, אך הוא שאם לא היה מכיר אותי היה בוחר בהחלטות אחרות, היה גר במקום מבודד באיזה חור בהודו או משהו דומה. הוא מאוד מחובר לעולם שלא מושתת על כסף, על דרישות חיצוניות, התובענות, הלחץ, ההתמודדות היומיומית מול אנשים שנמצאים בסיטואציות דומות. הוא אוהב את הטבע, את הפשטות ואת הניתוק מכל מה שאני מכירה. לצערי אני רחוקה מלהתחבר למדינות עולם שלישי ואין סיכוי שאעבור איתו לחור נידח. זאת לא אופצייה אפילו.
הוא רוצה לסיים את חייו בדרך כזו או אחרת וברור לי שזה עניין של זמן. השאלה מה עושים? הוא לא מעוניין בטיפול כלשהו . הוא טוען שאף אחד ושום דבר לא יוכלו לתקן את המצב שלו, רק הוא עצמו ואין לו כוח או רצון לשנות את זה.
אני שואלת את עצמי איך לא ראיתי את זה בתחילת הקשר שלנו, במהלך הקשר, זה קרה בשנתיים האחרונות בערך.
אשמח אם מישהו יכול לענות לי מניסיונכם כאנשים שאיבדו אהובים (שאולי התריעו לפני באיזשהי צורה) או רצו בעצמם לסיים את חייהם והצליחו לראות את האור שבקצה המנהרה.
בבקשה!!!
לצפיה ב-'אני זוכר את פנייתך הקודמת כאן'
אני זוכר את פנייתך הקודמת כאן
01/08/2016 | 20:13
292
תראי, אי אפשר לעזור לאדם שלא מוכן לקבל עזרה או לשתף פעולה עם מי שמוכן לעזור לו. מהתאור שלך לא ברור אם הוא בדיכאון. כנראה שהמחשבות האובדניות באות בגלים עם תקופות של רגיעה.
בעלך חייב טיפול וחשוב שתנסי כל דרך לשכנע אותו שטיפול ושיחה עם פסיכיאטר
יצילו את חייו. האם הוא מוכן ככה לוותר עלייך ועל הילדים שלכם?
לא נראה לי שיש איזה עצת קסם או טיפ שאם תנהגי לפיו, הדבר ישנה את מצבו של בעלך. מחשבות אובדניות דורשות טיפול שאורך זמן ויתכן שגם תרופות.
אולי אם ימשיך להיות עסוק ראשו לא יהיה פנוי למחשבות דכאוניות.
חשוב שתהיי עם אצבע על הדופק בכל מה שקורה איתו, עד כמה שאת יכולה.
האם המשפחה שלו ( הורים, אחים....) מודעת למצבו? 
 
מאחל לך ולו כל טוב ושתצליחי לעזור לו.
לצפיה ב-'לא לוותר, יש תקווה.'
לא לוותר, יש תקווה.
08/08/2016 | 18:52
187
שלום לך,
 
לא הייתי במצב שלך ואני לא יודע אם זה הדבר הכי טוב לעשות, זה פשוט מה שאני חושב.
 
מכיוון שבעלך לא מתכוון לטפל בעצמו כרגע למרות שברור שהוא חייב לעשות את זה אני מציע שתקבעי תור לעצמך למקצוען במניעת אובדנות (פסיכולוג קליני, פסיכיאטר( אני לא מהתחום)) כדי שיעזור לך לעזור לעצמך ולו כשאחת המטרות היא לגרום לו להתחיל טיפול. אני מניח שהוא או היא יוכלו להדריך אותך טוב יותר.
 
בנוסף, אני יודע שזה נשמע טריוויאלי ואולי הוא כבר עושה את זה אבל זה פשוט ויעיל- פעילות גופנית (אפילו רק הליכה שעה בפארק שלוש פעמים בשבוע) יכולה לעזור.
וגם מציע לבדוק חסרים של B12 וויטמין D בבדיקת דם אצלו.
 
ממש מקווה לטוב בשבילכם.
 
 
 
לצפיה ב-'זה חזר'
זה חזר
21/04/2017 | 12:20
36
אני פונה אליכם כי זה חזר
אומנם היה שיפור במצב רוחו והוא חזר לעסקים כרגיל, מידי פעם היו קצת רגעים ונעזרנו גם בטיפול זוגי.
אך לצערי בימים האחרונים הכל חזר, אני ממש מתוסכלת מהמצב ולא יודעת איך לעזור לו
הוא כתב במחברת שראיתי אתמול 3 מכתבים אחד מהם שלח לי גם לוואטסאפ
אצרף לך אותם שתוכל להבין באיזה רמה חמורה הוא נמצא.
לצערי הוא לא רוצה עזרה ולא חושב שמישהו או משהו יכולים לעזור לו
אשמח לתובנות
מזהירה - החומר שאני מצרפת בהחלט מלחיץ

ואת בטח חושבת שאני לא מבין
לא מבין איך זה מרגיש ולמה זה גורם
ולפעמים אני רוצה לצעוק שאני כן מבין
וכן מרגיש את כל אותן רגעי הכאב והאכזבה
אך לא תמיד יש לי שליטה
לא כשאומרים לי "למה מי אתה"
ולא שמחפשים אותי רק כיד לראות
את השליטה אני מאבד במיוחד
כאשר אני מרגיש לבד בעולם
ללא אף אחד שיהיה שם בשבילי
בזמן האחרון הרגעים הללו מגיעים בתדירות
גדולה יותר כי אני פשוט מרגיש לבד
מרגיש שיותר מעניין אותך לראות את ההודעה
הבאה מאשר לעזור לי לעשות את הצעד הבא
את חוזרת ואומרת כמה את לא רוצה
כאבי ראש ומחוייביות ובמשך
תקופה ארוכה התווכחנו על פתיחת עסק
ואז פתאום מגיעה הקהילה
--------------------------------------------------
כתיבה יכולה לשחרר את האמת
האמת היא שאיבדתי שליטה
מרגיש מוצף בכאב
חושב על היום בו אנני כאן
חושב על כל אותן הדרכים
(השם שלי....)
רוצה לכתוב לך את מה שאנני מסוגל להביע במילים
ברוחי מתחוללת סערה ובנפשי מתחוללת מלחמה
ולי אין מסתור ממבול המחשבות שאת תודעתי תוקפות
מחשבות על סופו של סיפור חיי
מחשבות על אובדן אהבה
מחשבות על בדידות
מחשבות על כל אותם הכשלונות
כאן מתחיל השיפוט העצמי לעבוד
שהרי יכול להיות המשך לסיפור
ואהבה לעולם לא אובדתכל עוד בלב נשמרת
בדידות היא מתוך בחירה
וכל אותם הכשלונות הובילו לכל ההצלחות
כך הדיאלוג בין מוחי לליבי מתנהל
ואני מזור לא מוצא
עולמי נובל בזמן ששלך פורח
ואת.... את כבר לא כאן, כבר לא לצידי
אלא לצד כל אותם אנשים שאת האגו מלטפים
וכל אחד מעדיף ליטוף על פני סתירה
---------------------------------------------
רגע לפני....
רגע לפני שנפשי מוותרת
רגש לפני שטיפת אהבה האחרונה ממני זולגת
רגע לפני שגופח מן הקצה מועד
רגע לפני שצעקתי האחרונה את גרוני עוזבת
פחד על מוחי משתלט
פחד מן האמת שעל סוף הסיפור מבשר
משום שרק רוחי יודעת
עד כמה חסרה לי אהבה
עד כמה התמיכה לי חשובה
ועד כמה הטוב ביותר ניסיתי להיות
אך לפעמים הטוב איננו מספיק
זהו הרגע בו נפשי ויתרה
כאשר טיפת אהבה האחרונה זלגה
וגופח מן הקצה מעד ואת זעקותיי
אף אחד שומע
ועכשיו הפחד כבר לא קיים
כי האמת אותי שיחררה ועל סוף הסיפור בישרה

חם בפורומים של תפוז

תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום הפסיכולוגית
פורום הפסיכולוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ