לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1224512,245 עוקבים אודות עסקים

פורום אגדות רוק

הפורום עוסק באומני והרכבי רוק שהחלו להקליט לפני 1990 

"Music is the best" (פראנק זאפה)

ברוכים הבאים לפורום

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אגדות רוק

הפורום עוסק באומני והרכבי רוק שהחלו להקליט לפני 1990 

"Music is the best" (פראנק זאפה)

ברוכים הבאים לפורום

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 ערוץ היוטיוב של הפורום עם פלייליסטים נבחרים מהדיונים שבו 
מקורות המידע של חברי הפורום- חדשות, מידע, הוצאות חדשות ומחודשות, וכיו"ב
רדיו יקי (WYKI 106FM) בחל"ת. את רדיו יקי וינטאג', לעומת זאת, אפשר למצוא ב iCast
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'נערות הקילימנג׳רו'
נערות הקילימנג׳רו
20/04/2018 | 19:59
8
ממליץ לכולכם לשמוע את האלבום Filles De Kilimanjaro של מיילס דייויס מ-1969.
אלבום המעבר שלו מפוסט בופ לפיוז׳ן, בו הקטעים הבולטים הם 2 האחרונים : קטע הנושא ו-Madmoisele Mabry.
2 הקטעים הנ״ל, יעשו לכם בי״ס לפסיכודליה ברמה מאוד גבוהה.
לצפיה ב-'מחפש מישהי חמודה שתצטרף אלי להופעות בישראל של אמנים מחו"ל'
מחפש מישהי חמודה שתצטרף אלי להופעות בישראל של אמנים מחו"ל
20/04/2018 | 10:37
10
יש לי כרטיס מיותר לכל מיני הופעות.
אני לא מצפה לתמורה כלשהי - לא כספית ולא מינית ולא שום דבר כזה.  
אם מישהי מעוניינת אז אפשר לכתוב לי פה בפרטי.   
לצפיה ב-'If Hendrix had a chance to hear it he would have appreciated'
If Hendrix had a chance to hear it he would have appreciated
08/04/2018 | 03:24
2
62
 מישהו כתב באחת התגובות וצדק.
 Eric Clapton and Steve Winwood Madison Square Garden 2009
הופעה שהייתה לאגדה
689 יורו מחיר התחלתי ברשת להופעה הזו על תקליט משולש ובצדק
לצפיה ב-'תענוג של אלבום'
תענוג של אלבום
08/04/2018 | 15:48
1
46
למרות שאני לא 'חולה' על קלפטון או ווינווד, תמיד יש לי חולשה לכל אלבום הופעה של קלפטון שאני מוצא בו את זה:
 
 
לצפיה ב-'קלעת בול - Double Trouble '
קלעת בול - Double Trouble
08/04/2018 | 18:24
32
לצפיה ב-'מתנה לחג'
מתנה לחג
30/03/2018 | 15:03
3
58
 
לצפיה ב-'לונדון, פריס, ורסאי '
לונדון, פריס, ורסאי
02/04/2018 | 20:01
2
33
לצפיה ב-'האדמה מקולקלת'
האדמה מקולקלת
02/04/2018 | 20:01
1
31
לצפיה ב-'המסיקה אילמת כוכב הרוק מת - Live in Beit Shemesh '
המסיקה אילמת כוכב הרוק מת - Live in Beit Shemesh
02/04/2018 | 20:05
33
לצפיה ב-'קוריוז'
קוריוז
21/03/2018 | 19:01
48
הלהיט הבא יצא לפני 20 שנה, וכששמעתי אותו לראשונה, חשבתי שזה להיט חדש של הסטונס.
למה ?
הסולן נשמע מאוד דומה למיק ג׳אגר.
אחרי שנים גיליתי שלסולן קוראים גרג אלכסנדר, וללהקה קוראים New Radicals.

בכל מקרה, מדובר בשיר רוק חביב, שבו הדובר יוצא על כל מיני אפסים מאותה תקופה דוגמת קורטני לאב ומרילין מנסון, תוך שהוא טוען שהם מזויפים.

https://www.youtube.com/watch?v=DL7-CKirWZE
לצפיה ב-' אליס אין צ'יינס, רינגו סטאר, אוזי אוסבורן'
אליס אין צ'יינס, רינגו סטאר, אוזי אוסבורן
18/03/2018 | 22:17
2
73
רינגו סטאר
תאריך: 23.6.2018
מיקום: היכל מנורה מבטחים (תל אביב)
מחיר הכרטיס: בין 250 ל-1,290 שקלים

אליס אין צ'יינס
תאריך: 7.7.2018
מיקום: אמפי פארק קיסריה
מחיר הכרטיס: מ-229 שקלים

אוזי אוסבורן
תאריך: 8.7.2018
מיקום: זאפה לייב פארק (ראשון לציון)
מחיר הכרטיס: בין 294 ל-666 שקלים
לצפיה ב-'עם מחירים כאלה'
עם מחירים כאלה
19/03/2018 | 18:17
1
52
שיופיעו במקלחת בבית.
לצפיה ב-''
19/03/2018 | 20:41
32
 
צודק !
מוגזם ולא לעניין בכלל.
לצפיה ב-'לבבות פיונים'
לבבות פיונים
12/03/2018 | 20:50
2
51
האלבום הרביעי של Van Der Graaf Generator, יצא ב-1971, נקרא Pawn Hearts וסימן את הקפיצה הגדולה של הלהקה.
מדובר באלבום חדשני ופורץ דרך, אלבום לדורות שהשפיע על המון מוזיקאים, ולא רק בתחום הפרוג.
גם להקות רוק ומטאל גותי, כגון הסמיתס, הקיור, דה מישן, קטטוניה...הושפעו מהאלבום הזה ותיכף תבינו למה.

קודם כל, מדובר בחבורת מוזיקאים מאוד מוכשרים.
יו בנטון, על באס וקלידים שונים ומשונים.
דייויד ג'קסון הנשפן.
גאי אוונס, מתופף ולעיתים פסנתרן.
ואיך אפשר בלי האיש והאגדה, פיטר האמיל ?
האמיל גם מפליא בקולו, שהוא אחד ה-קולות בעולם המוזיקה, וגם מנגן על פסנתר וגיטרה.

באלבום הזה, הגיטרה היא בעיקר אקוסטית ובקושי נשמעת. הכלים האחרים הם אלו שנותנים פה את הטון, ומובילים את האלבום למחוזות לא שגרתיים וקשים לעיכול.
אל דאגה, תקשיבו לאלבום כמה פעמים שצריך. שכר רב מובטח למתמידים.

עכשיו, למה אמרתי שאמני רוק\מטאל גותי הושפעו מהאלבום ?
גם כי המוזיקה פה מאוד אפלה, וגם כי יש כאן ליריקה שממש מתחשק לחתוך ורידים כששומעים אותה.
זה האלבום לחתוך איתו ורידים.
מתחילים עם Lemmings, בו האמיל מספר על יום בו עמד על צוק הכי גבוה שיש וראה שם את כל אלה שהיה שמח לחלוק איתם התרסקות אל תוך הים, ושואל שאלות קיומיות כמו "אם השמיים זרועים מוות, מה הטעם בלקחת נשימה ?", כמו גם "איזו מטרה נשארה מלבד למות, ועוד בחיפוש אחר משהו שאנו לא לגמרי בטוחים בו ?" או "הסופף שלנו עשוי להיות קרוב, אך למה אתם הופכים אותו לקרוב יותר ?".
בהמשך השיר, כבר עוברים למשהו שנשמע כמו משהו שמתאים ללהקות מטאל כמו סלייר : "שיניים קורעים עצמות" ו"מוחות וגופות צעירים משופדים על עמודי פלדה".

השיר הבא, Man-Erg, הוא כבר יותר קצר אך לא פחות דיכאוני ומעורר תהיות קיומיות.
השיר האהוב עליי באלבום, רק כי אני הכי מזדהה עם המילים שבו, ובמיוחד עם "הרוצח חי בתוכי, אני יכול להרגיש אותו זז" ו"וגם אני חי בתוך עצמי, ולעיתים קרובות מאוד לא יודע מי אני".
בהמשך השיר, מגיעות שאלות קיומיות כמו "איך אוכל להיות חופשי ? איך אוכל לקבל עזרה ? האם אני זה אני, או מישהו אחר ?".

הקטע הבא והאחרון, הוא הארוך והאפל באלבום.
A Plague Of Lighthouse Keepers שמו.
רק משמיעת החלק הראשון של הקטע, ללא כל התייחסות למילים, אפשר לחוש באווירה הקודרת, ולדמיין איש בודד שנכנס לתוך תא טלפון בערב של יום גשום וסוער, ומספר על כל החרא שהוא עובר.
הציטוטים הבולטים לטעמי בקטע זה, הם :
"עדיין מחכה למושיע שלי, סופות קורעות ממני איבר אחר איבר, אצבעותיי מרגישות כמו אצות".
"אני מנבא אסון, וכשאני סופר את העלות אני זורח, אבל זורח גוסס, ויודע שאני כמעט אבוד".
"לבד לבד, הרוחות קוראות, מכוונות אולי במדויק לאור, החיים היחידים שאני מרגיש בכלל, הם הנוכחות של האור".
"אני לא רוצה לשנוא, אני רק רוצה לצמוח. למה אני לא יכול לתת לעצמי לחיות ולהיות חופשי ? אבל אני מת לאט לאט לבד".
"זה לא מרגיש כ"כ רע עכשיו, אני חושב שהסוף הוא ההתחלה, מתחיל להרגיש מאוד שמח כעת, כל הדברים הם נפרדים".

ועכשיו תגידו לי אתם, לא בא לכם לחתוך ורידים אחרי דבר כזה ?
לצפיה ב-'PAWN HEARTS'
PAWN HEARTS
15/03/2018 | 13:42
1
32
הפיסגה המשובחת ביותר של הפרוג הבריטי.
אלבומים 2-4 של VDGG הם אלבומי חובה בכל ספריית מוסיקה, לטעמי. אני חושב ש(אולי)רק קרימסון של LARKS-STARLESS-RED מתרוממים כך מעל לאין ספור אלבומי פרוג נהדרים שיצאו מבריטניה. 
כתבת נפלא, MAN ERG זו הדבר האמיתי שכולם צריכים ללכת אחריו בפרוג הבריטי. אחח כמה שזה אפל ואמיתי. הרבה מעבר למוסיקה. תמיד מרגיש כאילו פיטר האמיל נכנס והתמקם לו בנוחות מירבית אצלי בתוך הראש, ובעצם איך הוא עשה את זה לפני שבכלל נולדתי... גם עוד אלף שנים יהיה אפשר להזדהות עם המילים שלו - וזו תמצית של גאונות טהורה. 
 
אישית אני גם סאקר של האלבום  THE LEASE WE CAN DO IS WAVE TO EACH OTHER, כן זה לא חותך ורידים או קודר ברמה סופנית כמו PAWN HEARTS אבל לדעתי, אלבום מושלם. 
Darkness-Refugees-White Hammer אלה מעדנים משובחים ביותר באזני ודייויד ג'קסון מרביץ שם תורה בסקסופון ומוריד את הפטיש הלבן לכולם על הראש, ו-Whatever Would Robert Have Said? תענוג טהור, ועם Out of My Book והסוף של After the Flood - מדובר באלבום פרוג בריטי אהוב ביותר. 
 
יחד עם H TO HE הגנרטור של ואן דר גראף לוקח את הכתר מכל הדינוזאורים האחרים באי הבריטי, וכידוע לנו, היו לא מעט.
וכל זה בלי גיטריסט, אבל עם סקסופוניסט שבולע ברקים, אורגניסט שמחרבן טוני בנקסים, ואחד פיטר האמיל.  
 
 
לצפיה ב-'לא שמעתי את האחרים שציינת'
לא שמעתי את האחרים שציינת
15/03/2018 | 18:07
27
צריך לבדוק.
לצפיה ב-'להקת נוער: מחפשים בסיסט וזמר'
להקת נוער: מחפשים בסיסט וזמר
12/03/2018 | 15:44
21
להקת נוער בנס ציונה בסגנון רוק
 מחפשים בסיסט וזמר בגילאים 14-16 (לא חייב מנס ציונה)
קבלה ללהקה באמצעות אודישנים 
ניתן ליצור קשר דרך המייל: royr75047@gmail.com
לצפיה ב-'מוקדש לחובבי הFאנק'
מוקדש לחובבי הFאנק
09/03/2018 | 18:42
30
אמן גדול, שמייקל ג'קסון ופרינס הושפעו ממנו ואף גנבו את הריקודים שהמציא.
עשה מוזיקה עם הרבה נשמה ובכך גרם להרבה מאוד אנשים להנות.
https://www.youtube.com/watch?v=1UzZUfFUnxY
לצפיה ב-'סנו ז'אוול'
סנו ז'אוול
08/03/2018 | 23:46
59

סינגל חדש לעמיר לב
יצא לי לשמוע אותו מנגן את כל האלבום החדש שלו בבארבי בחודש שעבר. היוצר הכי חשוב כיום בישראל
כמה טוב שיש אותך עמיר
לצפיה ב-'לכבוד יום האישה הבינלאומי'
לכבוד יום האישה הבינלאומי
08/03/2018 | 13:17
1
28
הקול הנשי האהוב עליי -
ג'ונט נפוליטנו.
 
לצפיה ב-'ג'ונט מתארחת בTomorrow Wendy'
ג'ונט מתארחת בTomorrow Wendy
08/03/2018 | 13:24
23
של אנדי פריבוי.
השיר השאיר עליה רושם כ"כ חזק 
שהיא החליטה להקליט גירסה משלה
יחד עם Concrete Blonde
לאלבום המעולה שלהם
(bloodletting (1990.
לצפיה ב-'הפסיכודליה הראשונה'
הפסיכודליה הראשונה
03/03/2018 | 20:26
24
73
לדעתי לפחות, זה השיר שהתחיל את הפסיכודליה, עוד הרבה לפני הביטלס, הסטונס, ציפורי החצר, המטוס של ג'פרסון...
בכל אופן, מדובר בקטע אינסטרומנטלי אדיר.
https://www.youtube.com/watch?v=aHjoi_0YhGA
לצפיה ב-'אני לא שומע (או יותר נכון, חש) שם פסיכדליה'
אני לא שומע (או יותר נכון, חש) שם פסיכדליה
04/03/2018 | 11:53
21
48
זה נשמע בדיוק כמו מה שזה - סקיפל (אין לי מושג אם זה ניתן לתרגום), זרם שהיה חזק מאד בבבריטניה של שנות ה-50 והשפיע פחות או יותר על כל הבריטים הצעירים שפרצו בשנות ה-60, כמו ג'אגר, פייג' ובטח גם הביטלס.
 
לצפיה ב-'זה בוודאי לא פסיכדליה'
זה בוודאי לא פסיכדליה
04/03/2018 | 14:44
20
45
זה סקיפל מחושמל, אולי. סקיפל היה בעיקרו פולק המנוגן על כלי נגינה מאולתרים. השאדוז ניגנו בגיטרות חשמליות, והיה להם צליל "אמריקאי".
 
הפסיכדליה הבריטית התחילה רק באמצע שנות השישים, טיפה אחרי סן פרנסיסקו, ועם השפעות שונות. נוטים לחשוב ש-see my friends של הקינקס הוא הסנונית הראשונה. אולי באופן בלתי מודע, משום שריי דייויס אמר שהוא הושפע מראגות הודיות, אותן שמע כשהיה בבומביי (בדרך לטור באוסטרליה), עוד לפני הביטלס. אבל הביטלס, ובמיוחד ג'ורג' האריסון, התעניינו במוזיקה הודית, וכמובן ידעו מה קורה בארה"ב, לפני אחרים. גם דונובן, שהיה בקליפורניה בזמן אמת, והקליט חלק מהאלבום sunshine superman שם.
לצפיה ב-'סקיפל'
סקיפל
04/03/2018 | 14:50
46
תראו את הדבר החמוד הזה, משנת 1957
לצפיה ב-'נראה לי ש-Norwegian Wood הוא אחד המוקדמים ביותר'
נראה לי ש-Norwegian Wood הוא אחד המוקדמים ביותר
04/03/2018 | 17:13
18
46
לא רק הסיטאר, גם המילים והסיפור שבשיר.
לצפיה ב-'הפסיכודליה הראשונה -"Interstellar Overdrive" אפילו לנון הגיע'
הפסיכודליה הראשונה -"Interstellar Overdrive" אפילו לנון הגיע
04/03/2018 | 18:44
17
58
 
לצפות ולהאזין לפסיכודליה הראשונה של פלויד ובארט."Interstellar Overdrive" היצירה האינסטרומנטלית של פלויד מ1966 זו ההתחלה.כל מה שהיה לפני לא דומה, כל מה שהיה אחרי היה בהשפעת היצירה הזו. 
ב 12.6.67 נגנו פלויד בלונדון בהופעה חייה את "Interstellar Overdrive" 
גם לנון הגיע, נראה בסרטון מהדקה ה22.
 
לצפיה ב-' לא רק לנון, יוקו אונו, מיק ג'אגר, אלן גינסברג, אריק ברדון,'
לא רק לנון, יוקו אונו, מיק ג'אגר, אלן גינסברג, אריק ברדון,
04/03/2018 | 20:53
13
56
 
ונסה רדגרייב, לי מרווין, ג'ולי כריסטי, מייקל קיין ועוד רבים אחרים הגיעו להאזין לסאונד החדש והמעניין הזה של פלויד. 
 
 התקיימו שתי הופעות בלונדון - at Sound Techniques בתחילת 67  - 11.1 12.1 במהלכן נגנו פלויד את "Interstellar Overdrive" הוקלט לראשונה באוקטובר 66 ונכלל לאחר מכן בסרט ובאלבום Tonite Lets All Make Love in London כמו גם באלבום הראשון של פלויד The Piper at the Gates of Dawn 
לצפיה ב-'סיד בארט לא המציא את הפסיכדליה הבריטית'
סיד בארט לא המציא את הפסיכדליה הבריטית
04/03/2018 | 21:03
12
51
אבל הוא היה הדמות הכי משפיעה בה (למעט הביטלס, אולי). אי אפשר לומר שמישהו ספציפי המציא את הפסיכדליה, זה היה שילוב של השפעות מזרמים ומקומות רבים - ולא רק מוזיקליים. בארט עצמו הושפע מאוד מ-AMM, והמופע האורקולי של הפלויד היה אמור להיות דומה למה שנעשה במועדונים בסן פרנסיסקו (לפחות על פי השמועה; הם לא ידעו ממקור ראשון).
לצפיה ב-'בארט המציא את הרוק הפסיכדלי, לפניו היה משהו אחר.'
בארט המציא את הרוק הפסיכדלי, לפניו היה משהו אחר.
04/03/2018 | 23:41
11
49
 
 הז'אנר הפסיכדלי לפני 66,הושפעה מג'אז, קלאסי, אלקטרוני נויז. הפסיכדליה של בארט הייתה במובן זה חדשנית.
ואם את מכירה משהו שדומה לInterstellar Overdrive, לפני 1966, את מוזמנת לשלוח.
לצפיה ב-'גרייטפול דד, הדלתות, ולווט אנדגראונד'
גרייטפול דד, הדלתות, ולווט אנדגראונד
05/03/2018 | 00:08
10
40
ג'פרסון איירפלן ועוד הרבה אחרים עשו במקביל לפינק פלוייד רוק פסיכודלי שנשמע אחרת ומתנהג אחרת מהפסיכדליה של סיד בארט. פסיכדליה צמחה במקביל בכמה מקומות והתפתחה בכיוונים שונים. פינק פלוייד הייתה אחד הביטויים של הפסיכו', ובשנים הראשונות שלה בטח אחד המעניינים שבה, אבל לא היחידית ולא הבלעדית.
לצפיה ב-'שוב, כמו שכתבתי לפני. החידוש בסאונד, אופי הנגינה על החשמלית,'
שוב, כמו שכתבתי לפני. החידוש בסאונד, אופי הנגינה על החשמלית,
05/03/2018 | 00:39
9
51
כיוון הגיטרה, המשחק עם הפיקאפים של הגיטרה( לבארט הייתה חיבה לתחום)
כל זה יוצר סאונד חדש. 
לצפיה ב-'זה יכול להיות, אבל לא בכך נמדדת הפסיכדליה'
זה יכול להיות, אבל לא בכך נמדדת הפסיכדליה
05/03/2018 | 08:36
8
41
ההגדרה הטובה ביותר ששמעתי פה בפורום לפסיכדליה היא של ברמלאי, ומתייחסת לכך שהרוק הפסיכדאלי משמש כחומר משנה מצב תודעה, או מתאר חוויה המקבילה לשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. 
כשהביטלס הולכים לספר המתים הטיבטי ולחוויות LCD, וכשבסאן פרנסיסקו מתפתחת מוזיקה המשקפת את התרבות ההיפית ובלוס אנג'לס הדלתות  (דלתות התפיסה הנפתחות באמצעות מסקלין...) יוצרים את הצליל הייחודי שלהם, ומחתרת הקטיפה מציגים את הצד האפל של הפסיכדליה - כל הדברים המטורפים האלו קורים במקביל ומממשים את הפסיכדליה באופנים שונים מתוך מקורות השפעה שונים ומגוונים. הפינק פלוייד של בארט היו מסלול אחד אבל לא יחיד בתוך גל הפסיכדליה, שכנראה היה בעל השפעה רבה.
לצפיה ב-'הרוק הפסיכדלי מקרו בהשפעת סגנון הנגינה החופשי של נגני הג'אז '
הרוק הפסיכדלי מקרו בהשפעת סגנון הנגינה החופשי של נגני הג'אז
06/03/2018 | 00:02
7
44
 
עניין שינוי מצב התודעה או שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, קשור יותר לתרבות של סוף שנות ה60, בהקשר של בארט, השפעתה הייתה בולטת.
לצפיה ב-'אה, זה לא ממש נכון. אין קשר ישיר לג'אז'
אה, זה לא ממש נכון. אין קשר ישיר לג'אז
06/03/2018 | 07:02
6
46
התרבות הפסיכדלית היתה רחבה הרבה יותר ממוזיקה. רוק פסיכדלי היה רק אחד הביטויים לתרבות הפסיכדלית, שכללה גם אופנה, צילום, סרטים, ציור - תחומי אמנות רבים. וכפי שנאמר כאן, זה זרם תרבותי שצמח במקומות רבים, במקביל ותוך השפעה הדדית, כאשר הגורם המקשר היחיד הוא השפעה של LSD (גם בעקיפין, על אמנים שכלל לא לקחו סמים, כמו רוי ווד, והזומביז).
 
סיד בארט היה גאון. הוא שכלל וגיבש השפעות קודמות למה שאנחנו מכירים כיום אולי כשיא הפסיכדליה הבריטית. זו הסיבה שלמרות הקריירה הקצרה שלו, יזכרו אותו תמיד. ההשפעה שלו על כל מה שהיה אחריו, בפסיכדליה הבריטית, היתה השפעה מכרעת. לטעמי, אפילו יותר מהביטלס (ונדמה לי שאפשר אפילו להוכיח את זה, אמפירית).
לצפיה ב-'אני כותב על המוסיקה בלבד, ולכן לא רק שיש קשר, יש קשר ישיר.'
אני כותב על המוסיקה בלבד, ולכן לא רק שיש קשר, יש קשר ישיר.
06/03/2018 | 11:46
4
68
סגנון הנגינה החופשי, התבנית המבנה והעיבודים הגמישים כל זה הושפע מנגנת הגאז.
כל מה שכתבת על התרבות הפסיכדלית ידוע ומכור אבל לא קשור לדברים שכתבתי לפני.
לצפיה ב-'עונה לך ולניק שמתחת, בגלל הממשק המעפן של תפוז'
עונה לך ולניק שמתחת, בגלל הממשק המעפן של תפוז
06/03/2018 | 23:22
3
47
פרי ג'אז (כגון קולטריין) לא קשור לפסיכדליה, למרות הדמיון השטחי בג'אמים. אתם מתעלמים מההקשר התרבותי של שני הזרמים שהם שונים לחלוטין. אין דבר כזה "מוזיקה נטו". אבל זה וויכוח שמתנהל כאן כבר 15 שנה.   
לצפיה ב-'Dominoes'
Dominoes
07/03/2018 | 02:04
33
 
יהלום
לצפיה ב-'קולטריין כן קשור לפסיכדליה'
קולטריין כן קשור לפסיכדליה
07/03/2018 | 16:51
1
42
לאו דוקא בגלל LOVE SUPREM שאליו ניתן להתייחס כדומה בג'אמים אלא בגלל OM, אחד הדברים היותר פסיכיים שהוא ייצר.
אבל זו גם הדוגמא לכך שהפסיכדליה לא הייתה רק מוזיקה. גם קולטריין הלך פה לספר המתים הטיבטי ולהשפעות מיסטיות מזרחיות, בין היתר כי זו הייתה רוח התקופה. אני מניח שסיד בארט, כסטודנט לציור, היה חשוף לכל הזרמים האלו ולהשפעות של LSD, והמוזיקה שלו ניסתה בין היתר לתאר גם את החוויה הזו. הוא לא פעל בצורה מנותקת  מאותה רוח התקופה.
לצפיה ב-'מעולה! דוגמה מצוינת לדברי לפני. המקור - השפעות גאזיות. '
מעולה! דוגמה מצוינת לדברי לפני. המקור - השפעות גאזיות.
07/03/2018 | 21:22
35
 
בהמשך, כמובן שלרוח התקופה יהיה תפקיד מרכזי בהשפעה על היצירה המוסיקלית של חלק מהיוצרים, וגם את זה כתבתי לפני :
"עניין שינוי מצב התודעה או שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, קשור יותר לתרבות של סוף שנות ה60, בהקשר של בארט, השפעתה הייתה בולטת
 
 
לצפיה ב-'אכן יש'
אכן יש
06/03/2018 | 20:02
31
INDIA של ג'ון קולטריין, מראה ניצנים של פסיכודליה עוד ב-1962 כמדומני.
כמו כן, פרעה סנדרס עשה דברים פסיכודליים באלבום Jewels Of Thought, שיצא ב-1969 אך הוקלט בתקופה בה הביטלס הוציאו את ריבולבר.
לצפיה ב-'במקביל הביטלס הוציאו את REVOLVER'
במקביל הביטלס הוציאו את REVOLVER
04/03/2018 | 23:34
2
35
Tomorrow Never Knows, הקטע החותם שלו, הוא כנראה הקטע המוקלט הראשון שהוא פסיכודלי במהותו , לא רק בגלל הצליל שלו אלא גם ובמיוחד בגלל החוויה הפסיכודלית שהוא מתאר. את סיד בארט אני ממש אוהב, אבל אי אפשר להפוך אותו לאב המיסד היחידי. 
לצפיה ב-'במובן מסוים הוא אכן האב המייסד.'
במובן מסוים הוא אכן האב המייסד.
05/03/2018 | 00:26
1
48
 
Interstellar Overdrive וTomorrow Never Knowsהוקלטו ב66. אין הם דומים, לא בסאונד, לא באופי הנגינה של בארט על החשמלית, לא במבנה הקטע, גם לא באורכו, 16:46. הסאונד שבקע מהמיתרים של בארט בשילוב של alternate tunings היה חדשני לזמנו, בעניין זה בארט ללא ספק אב מייסד.
לצפיה ב-'אנסה לעזור פה..'
אנסה לעזור פה..
05/03/2018 | 18:24
40
הפסיכדליה של בארט מצטיינת בטירוף שלה
הפסיכדליה של הביטלס ב TNK הצטיינה בפסיכדליה שלה
 
כלומר, בארט אכן היה חלוץ ראשוני של ז'אנר ברוק, פסיכדליה דווקא לא היה העיקר בו.
לצפיה ב-'סרף רוק'
סרף רוק
04/03/2018 | 20:46
1
43
שנעשה על ידי בריטים אומנם...
 
אבל סרף רוק. הז'אנר הזה, שהוא המגשר בין הרוקנרול של החמישים ללהקות הקצב הבריטיות של אמצע השישים. אני די מת עליו, יש את ה ventures הגדולים, ויש את דיק דייל שנחשב לממציא הסאונד כלומר, גיטרה שהצליל שלה מתעוות כאילו היא בחופשת סרף בהאווויי. זה אולי בעצם מה שנותן לך את תחושת מחלת הים שאתה מבלבל או מקשר עם הזיית הפסיכדליה. השורש הוא בסאונד אתני מזרחי, ופה המקום לציין שמיזרלו המפורסם הוא בשיר מצרי. (מקווה שאני לא ממציא את זה) . אגב, גם הביץ' בוייז לכאורה היו חלק מהז'אנר של הסרף, אבל לא באמת (רק גלשו על הגל לכמה שנים, תרתי משמע).
מה עוד? כן, זה הכל בעצם נראה לי.
 
לצפיה ב-'דיק דייל והוונצ'רס היו אמריקאים'
דיק דייל והוונצ'רס היו אמריקאים
04/03/2018 | 21:08
34
סרף היה זרם מוזיקלי ענק בתחילת שנות השישים, והיתה לו השפעה ארוכת טווח, לשנים רבות. הביץ' בויז היו הלהקה הכי מצליחה שיצאה מהז'אנר הזה. בבריטניה היתה לו השפעה עקיפה בלבד. קית' מון, למשל, אהב סרף וכמדומני שניגן גם בלהקה שהושפעה מסרף, לפני המי. אולי ג'ו מיק היה הבריטי שהכי הושפע מסרף.
לצפיה ב-'ובפינת היום לפני 40 שנה, EASTER בדיוק שוחרר היום'
ובפינת היום לפני 40 שנה, EASTER בדיוק שוחרר היום
05/03/2018 | 00:12
28
לעולם.
לא פסיכודליה, יותר בכיוון של פאנק, האלבום האהוב עלי ביותר של פטי סמית'.
מהעטיפה האייקונית, ובמשך כל השירים עד לסיום עם שיר הנושא, אין באלבום שום רגע דל.
לצפיה ב-'יצירה אינסטרומנטלית מרגיעה, מלטפת, מנחמת. '
יצירה אינסטרומנטלית מרגיעה, מלטפת, מנחמת.
27/02/2018 | 01:05
58
 
האלבום הנפלא הזה של קאמל, תמיד היה ונשאר הכי אהוב. מכל האלבומים שלהם תמיד חזרתי ל snow goose. אלבום נדיר ביופיו. יצירה אינסטרומנטלית מרגיעה, מלטפת, מנחמת.
 
לצפיה ב-'ריצ'רד רייט, אח שלו'
ריצ'רד רייט, אח שלו
25/02/2018 | 12:55
1
52
אח שלו, לוקאס סידראס
 
 
לצפיה ב-'All The Seats Were Occupied'
All The Seats Were Occupied
25/02/2018 | 12:58
39
הפצצה הלכה לאיבוד. 
הנה היא: 
 
 
לצפיה ב-'1971 "The meat album"'
1971 "The meat album"
15/02/2018 | 13:31
5
60
אם הייתי צריכה להכניס אלבום לקפסולת זמן כדי לתאר מהו רוקנרול 
ברור שהייתי מכינה אלבום אוסף,
אבל אם הייתי חייבת היום לבחור אלבום אחד זה היה האלבום שהייתי מכניסה.
את ההוצאה מ2004 הכוללת שלושה שירי
בונוס כולל hotel room.
לא כל יום אני שומעת אלבום שגורם לך
לשכוח שיש עוד מוזיקה בעולם.
 
תפנו לכם כמעט שעה ותקשיבו ל
Edgar Broughton Band
לאלבום השלישי שלהם הנושא את שם ההרכב.
מי שלא מכיר מתרגשת בשבילו.
אני אשתוק ואתם 
תגבירו.
לצפיה ב-'How far are we from dying'
How far are we from dying
16/02/2018 | 14:15
2
46
...Is it nearly at an end
 
פצצה של להקה. דובדבן האנדרגראונד הבריטי של סוף הסיקסטיז תחילת סבנטיז. כאילו קפטן ביפהארט הזמין את ג'ון לנון ובלאק סאבאת' למיטה ביחד ובבוקר למחרת יצאו הילדים שלהם והלכו להקליט. מופרעים בע"מ. 
 
אני מחזיק את חמשת אלבומיהם הראשונים מ-69 ועד 73, ויש שם פנינים רבות לאורך ורוחב האלבומים. הם היו למעשה 'פאור טריו' ואולי הטובים בשטח, מאוחר יותר הם הוסיפו גיטריסט נוסף. מאוד יחודיים גם בסאונד וגם בהגשה של אדגר. מעין רוק'נ'רול פראי מעורבב עם חשמל אסיד, פסיכדלי, ואוירה סופנית בהמון שירים שלהם, ותמיד תמיד המלודיות הנפלאות נמצאות שם, גם אם לפעמים קצת מסתתרות מתחת לבלאגן שלהם. והשירים השקטים רגועים והמלנכוליים משהו, נוטפים יופי מאוד מיוחד. 
 
האלבום השלישי שלהם, אותו ציינת "אלבום הבשר" עפ"י עטיפת התקליט - אחח איזהו עטיפה כל כך 'אדגר ברוטונית' שמייצגת בול את הלהקה הזו - אלבום טוב מאוד. גם האלבום הזה וגם השני שהגיע לפניו SING BROTHER SING הם יופי של אלבומים להתחיל איתם למי שלא מכיר ומעוניין לגלות אותם. 
האלבום הכי טוב שלהם שאני מחזיק הוא, ללא ספק, אלבומם הראשון WASA WASA משנת 1969. אלבום אדיר בכל קנה מידה. אין הרבה אלבומים כאלה, מאוד מיוחד מרצועת הפתיחה ועד הסיום עם 14 דקות אדירות. חובה בכל בית.  
 
 
לצפיה ב-'לתפוחים של אותו העץ אין את אותו טעם.'
לתפוחים של אותו העץ אין את אותו טעם.
16/02/2018 | 22:14
1
25
לאלבום השלישי טעם גן עדן השאר רק אכילים. זאת כמובן רק דעתי וטעמי.
"The meat album" הוא לא רק האלבום הטוב שלהם הוא נכנס לטופ שבטופ שלי.
 
מייק אולדפילד שהוזכר פה לא מזמן
מתארח על המנדולינה בשיר thinking of you
ויש סברה שאדגר הוא המצולם על העטיפה.
 
 
אם כבר אלבומים שזכו לכינוי בגלל עטיפתם אז- "The blue garden album"
מ1988 של Masters Of Reality
להקתו של כריס גוס, מפיק נחשב שהפיק בין היתר את האלבומים של Kyuss 
וקווינס אוף דה סטון אייג'.
כאשר מקשיבים לאלבום ולגוס אפשר לשמוע את ההשפעה שלו על שתי הלהקות.
מכנים אותו הסנדק של הדזרט והסטונר רוק.
לצפיה ב-'INSIDE OUT '
INSIDE OUT
17/02/2018 | 06:20
24
WASA WASA הכי 'מופרע' והולך הכי קרוב לקצה מבחינת העיבודים והשיגעון של הלהקה.
באלבומים 2-4 הם לא ביטלו אלא הנמיכו מעט את קו הטירוף שלהם ועיגנו חלק מהשירים באופן קצת יותר עדין , יפייפה ואפילו ענוג למספר רגעים. כלומר האלבומים הללו קצת יותר קונבנציונלים, אבל הקו הכללי עדיין אדגר ברוטון... 
 
אני אוהב את SING BROTHER SING, אלבום הבשר ו-הרביעי INSIDE OUT באותה מידה, שלושתם טובים מאוד, מעניינים ומכילים רגעי רוקנ'רול משוגעים אל מול רגעים עדינים יותר. הם די מקבילים יחדיו. 
 
הנה מתוך אלבומם הרביעי INSIDE OUT כמה רצועות, חלקן רוקנרולאדגריות (It's Not You, Gone Blue, The Rake) חלקן רגועות ונעימות (Homes Fit for Heroes, Chilly Morning Mama)  ואחת יופי טהור (Double Agent) שקיבלה רק 51 האזנות בשלוש שנים אז לא פלא שהאנושות אבודה: 
 
 
לצפיה ב-'WASA WASA'
WASA WASA
16/02/2018 | 14:30
23
אלבומם הראשון מ-69. 
 
רק שניה אני רץ להביא בקבוק בירה, זה הולך להיות תענוג: 
 
לצפיה ב-'SING BROTHER SING'
SING BROTHER SING
16/02/2018 | 14:38
27
אלבומם השני מ-1970
 
 
לצפיה ב-'בואו ותטעמו'
בואו ותטעמו
14/02/2018 | 14:11
1
52
Come Taste The Band, הוא האלבום של Deep Purple שמעולם לא ראיתי אזכור שלו כאן.
מדובר באלבום שיצא ב-1975, עם ההרכב השלישי של הסגולים רק עם שינוי קל, ריצ'י בלקמור עזב כדי להקים את Rainbow עם רוני ג'יימס דיו, ולנעליו הענקיות נכנס גיטריסט צעיר ומוכשר כשד, בשם טומי בולין.
בולין, הצליח מעל למצופה, למלא את החלל שהשאיר בלקמור.
אני אפילו אוהב אותו הרבה יותר מאת בלקמור, ולו מפאת העובדה שהוא יותר ורסטילי ממנו. תשאלו את בילי קובהאם, שהזמין דווקא אותו לנגן באלבום הבכורה שלו.

כל הקטעים באלבום הם ברמה אחידה ואין כאן להיטים, אלא פשוט אוסף של קטעים שכיף לשמוע.
אציין את הכי אהובים עליי :

Coming Home, שפותח את האלבום באיטיות ומהר מאוד מגביר את הקצב ונותן ברוקנרול.

Getting Tighter, הFאנקי מאין כמוהו.

Dealer, קטע שמשלב יפה מאוד בין Fאנק ורוק, ובולין נותן שם סולואים שמדביקים אתכם לתקרה.

Drifter, שנשמע כמו משהו שהצ'ילי פפרס יעשו בשנות ה-90.

This Time Around, שמתחיל שקט ובו גלן יוז הבאסיסט מפליא בקולו, ואני מאוד אוהב את הקול שלו (גם דייב קאברדייל סולן אדיר).
יוז שר והפסנתר של לורד מלווה אותו, ואז נכנס קטע נוסף לתוך הקטע הזה בשם Owed To G, בו הכל נהיה יותר רועש ודרמטי, ובולין מפציץ בסולואים נפלאים כהרגלו.

You Keep On Moving, הקטע החותם את האלבום ובו שוב יוז שר קול מוביל, הבאס שלו והמצילות של פייס פותחים את הקטע כשלאט לאט נכנסים גם האורגן של לורד והגיטרה של בולין.
האווירה בקטע הזה היא יותר שקטה ואינטימית מהקטעים הקודמים, וזו יופי של דרך לסגור אלבום.
וגם כאן, בולין לא מרחם ונותן סולואים מהקרביים.

לטעמי, זה האלבום הכי טוב שלהם וקאברדייל ויוז הם שני סולנים גדולים ומשפיעים, שמשלימים אחד את השני בצורה מושלמת.
לצפיה ב-'יפה לך'
יפה לך
16/02/2018 | 14:58
31
אף פעם לא הגעתי לאלבום הזה במלואו. טומי בולין עליו השלום היה מוכשר אבל מנה אחת יותר מדי של הירואין כנראה מנעה ממנו להוכיח אם הוא היה יכול להיות עדיף עלי מבלקמור. 
אישית, ההרכב הראשון של הסגולים היה ונשאר ההרכב המועדף עלי. שלושת האלבומים עם רוד אוונס אהובים עלי מאוד מאוד, היכולת והמורכבות באלבומים הללו והשילוב המאלף של סימר ופייס עם בלקמור ולורד מושלמת באלבומים הללו. רוד אוונס הוא הדובדבן שם מבחינתי. 
 
מה שכן האזנתי עכשיו ל-YOU KEEP ON MOVIN ו-DEALER בהחלט יותר פאנקי וסולי מהפרפל המוקדם. 
 
 
לצפיה ב-'לא רוצה לדבר עם ניק קייב'
לא רוצה לדבר עם ניק קייב
12/02/2018 | 12:10
33
96
תום יורק חתיכת נרקסיסט מטומטם אובססיבי. 
אלטון ג'ון המסומם הזה. 
 
רוג'ר, כרגיל, מוכן לירות כל עוד מישהו רק יקשיב: 
 
 
לצפיה ב-'רוג'ר אשכרה קרא למישהו אחר "אובססיבי על עצמו"?'
רוג'ר אשכרה קרא למישהו אחר "אובססיבי על עצמו"?
12/02/2018 | 15:45
30
51
או אם נביא את הציטוט המדוייק "a self-obsessed, narcissistic, drippy little prick"? הבנאדם חסר מודעות עצמית לחלוטין.
 
 
לצפיה ב-'וזה מזכיר לי נשכחות. '
וזה מזכיר לי נשכחות.
12/02/2018 | 19:43
29
52
בתחילת שנות התשעים, כשהמגזין Q עוד היה שווה משהו, היה שם מדור פסיכי לחלוטין בשם Who The Hell. כל חודש פורסם בו ראיון עם אמן אחר, שבו הכתב - טום היברט ז"ל - היה קורע לאמן ת'צורה. גונטאז' הוא ילד מכיתה ב' לעומתו. בד"כ קורבנותיו של היברט היו אנשים בעלי אגו - וראש - נפוח, והתוצאה היתה היסטרית. במידה מסויימת הטור הזה היה חד פעמי; היום זה לא היה עובר את היחצ"נים של האמנים.
הקרבן המפורסם ביותר של היברט היה כנראה רינגו (סטאר). אבל לרוג'ר ווטרס שמור מקום של כבוד בתולדות המדור. אנסה לחפש ואעלה.
לצפיה ב-'והנה הלינק'
והנה הלינק
12/02/2018 | 19:48
28
49
לצפיה ב-'מתנה שלא מפסיקה לתת הראיון הזה'
מתנה שלא מפסיקה לתת הראיון הזה
12/02/2018 | 21:33
40
I am confident that I am really clever and that I am really good at what I do, 
 
וכפי שאמר הגדול מכולם:
Actually, throughout my life, my two greatest assets have been mental stability and being, like, really smart.
לצפיה ב-'הטור הזה נכתב כמה ימים לאחר שיצא לאוויר העולם amused to deat'
הטור הזה נכתב כמה ימים לאחר שיצא לאוויר העולם amused to deat
12/02/2018 | 22:55
26
59
 
והוא יותר מפרגן מאשר קוטל.
בנוגע לרוגר, היה גאון, נשאר גאון וכנראה ימות גאון. 
לצפיה ב-'ווטרס איננו גאון '
ווטרס איננו גאון
12/02/2018 | 23:22
3
46
הוא אמן מוכשר למדי, ותו לא. בניגוד להערכה העצמית שלו, הוא אינו בחזית המוזיקה הבריטית, ומעולם לא היה. אפילו לא בעשיריה השלישית.
לצפיה ב-'לא בעשירייה השלישית? כך את חושבת. מבחינתי בשלישיה הראשונה.'
לא בעשירייה השלישית? כך את חושבת. מבחינתי בשלישיה הראשונה.
12/02/2018 | 23:33
61
לא פחות.
הכותב הראשי של האלבום הטוב בהסטוריה של הרוק, חייב להיות בשלישיה הראשונה לפחות, וחייב להיות גאון.
לא רק בגלל dark side בעיקר.
לצפיה ב-'לטעמי, רוג'ר'
לטעמי, רוג'ר
13/02/2018 | 04:41
1
52
מבחינה אמנותית, יצר גאונות צרופה. הוא נמצא הרבה מעבר לסתם עוד אמן מוכשר למדי. אין יותר מדי יוצרים שמסוגלים להעביר את הנקודה שלהם באופן כל כך מחודד, באופן שבנוי לתלפיות.
על סמך דברים שהוא עשה בעבר, עם הפלויד וגם קצת לבדו עד שנת 1992, בספר שלי, רוג'ר הוא אמן שנגע בגאונות בהחלט. לא רוצה לשים פה לינקים, את מכירה את כולם הרבה יותר טוב ממני, אני בטוח. 
 
העובדה שמחוץ לתחום המוסיקה והיצירה הוא אידיוט שימושי (וזה המונח הקליל ביותר שעולה לי בראש כרגע) שלא מוכן להקשיב לשום מילה שלא תואמת את האג'נדה שלו, זה סיפור אחר לגמרי. סיפור עצוב, אבל אחר לגמרי. 
יש לא מעט אנשים שמרוב כוונות טובות לא מסוגלים לראות שום דבר אחר מסביבם. גם לא את המציאות או עובדות אחרות. חבל. 
 
 
לצפיה ב-'נעלם לי המשפט האחרון '
נעלם לי המשפט האחרון
13/02/2018 | 08:39
41
יש לא מעט אנשים שמרוב כוונות טובות לא מסוגלים לראות שום דבר אחר מסביבם. גם לא את המציאות או עובדות אחרות. רוג'ר הוא אחד מהם וחבל. 
 
 
לצפיה ב-'זה לא נחשב לטור מפרגן'
זה לא נחשב לטור מפרגן
13/02/2018 | 09:43
21
42
בכל מקרה, הליריקה של ווטרס באופו כללי די אינפנטילית, מהסוג הישיר אך פשטני.
לא מזמן היה יום הקלאש הבינלאומי, מה שהזכיר לי את LONDON CALLING, אלבום שיצא בערך במקביל לחומה, ובפרספקטיבה של זמן וודאי שמאפיל עליו. ההשוואה בין הרעננות והחוכמה והעמדה הפוליטית-חברתית של סטראמר וחבריו לססמאות של ווטרס רק מדגישה את ההבדלים בין מי שכנראה מעולם לא היה העיפרון המחודד ביותר בחבילה לבין אלו שהיו מחוייבים לעמדות הפוליטיות שלהם. רק נזכיר שהקלאש התעקשו למכור את האלבום הכפול במחיר של אלבום בודד, איזשהו נסיון לאזן בין הקונפליקט של ההזדהות עם מעמד הפועלים אל מול ההצלחה הכלכלית. מלהקה כמו פינק פלוייד אפילו לא ניתן לצפות לכזו מחווה. מקסימום ווטרס יכתוב עוד שיר על חומה (דימוי נדוש) בין האמן האומלל לחברה. 
לא פלא שהאינפנטיליות של ווטרס מתבטאת גם בדעות הפוליטיות שלו. אני מסוגל להבין אמנים שחושבים שאנחנו ראויים להחרמה, אבל כשווטרס פותח את הפה אני מתחיל לתמוך בחקיקה של רגב כנגד BDS. מצד שני סטראמר, לו היה חי היום, מן הסתם היה יושב היטב בצד שמאל של המפה. סיכוי לא רע שהיה מסרב להופיע בארץ, ועדיין כנראה שהיה מנמק זאת קצת יותר טוב.
גם אם נצטמצם לרשימת הכותבים האנגלים, נמצא שם רבים וטובים מווטרס, למרות הרוק המתקדם שעשה שמות בליריקה. לנון, מקרטני, דיוויס,סטראמר ובואי, חלק מהקריירה של קט סטיבנס, ואן מוריסון, ועוד לא לגמרי התעוררתי. אם נתייחס גם לכותבים מהצד השני של האוקיינוס, אני בספק אם ווטרס יכנס לרשימה כלשהיא.
לצפיה ב-'אני תוהה אם אנשים עם אגו כזה מסוגלים לגאונות'
אני תוהה אם אנשים עם אגו כזה מסוגלים לגאונות
13/02/2018 | 15:16
8
40
לאמנים באמת גאונים יש אמפתיה כלפי אחרים. אחרת, הם לא היו יכולים לשקף את הקיום האנושי בצורה כל כך טובה. ווטרס עסוק בעיקר בעצמו, הן בחיים והן באמנות שיצר. בעצמו ובסיד, כלומר. הוא מזדהה אתו וחושש ממנו - זה קו שחוזר בכל יצירתו עד שנות השמונים לפחות. את שאר האנושות הוא מצייר בקווים גסים ופשטניים.  
 
בכל מקרה, הקלאש: הן סטארמר והן ג'ונס היו בנים לאבות יהודיים. מעניין מה היו אומרים היום, אבל בכל מקרה, ההזדהות שלהם עם מעמד הפועלים לא היתה מיד ראשונה. ג'ונס היה ממעמד הביניים וסטראמר בכלל מהמעמד הגבוה. לווטרס, לעומת זאת, היו תמיד שאיפות כלפי מעלה, לא כלפי מטה. הוא רחש - וכנראה עדיין רוחש - בוז כלפי ה"המונים". מעבר לכך, אם סיפור הקלאש מוכיח משהו, זה שלהקה גדולה יותר מסכום חבריה. פינק פלויד לא היתה יכולה להגיע להשגים האמנותיים שהגיעה (לטעמי, בין 1967-1975, לכל המאוחר), אלמלא הם היו להקה, בה לכל חבר היתה תרומה לתוצר הסופי (טוב, חוץ ממייסון). ווטרס לא פעל בחלל ריק. ולראיה, אלבומי הסולו שלו שלא נסקו לגבהים. לא הייתי מייחסת לו אישית את ההישגים האלו. לדייויד גילמור בטח יש מה לומר בעניין זה...
לצפיה ב-'ממש לא עסוק רק בעצמו. animals ,dark side, final cut ואפילו '
ממש לא עסוק רק בעצמו. animals ,dark side, final cut ואפילו
13/02/2018 | 17:32
7
57
 
The wall, עוסקים רק בווטרס ? ממש לא! 
בנוגע לטקסטים של, dark side למשל, האלבום עוסק : בתחושות הניתוק והניכור שגורם העידן המודרני, שיכולים לגרום לאדם לאבד את שפיותו, התמודדות עם המירוץ אחר כסף, הזמן שחולף, הכוח וההשפעה של הממסד על האדם, כמו הכנסייה, השלטון, המדינה, הפוליטיקה, האלימות, מוסד הנישואים ועוד.האלבום כולל גם קטעי ראיונות שהקליט ווטרס עם משתתפים שונים שנשאלו שאלות כמו: "מה אתה חושב על המוות?"
 
באלבום animals המושפע מספרו של ג'ורג' אורוול, חוות החיות. כותב ווטרס על המין האנושי ושוב ממש לא  על עצמו. על מי כן ? על הכלבים, החזירים והכבשים.   בעלי ההון והפוליטיקאים המושחתים וגם העדר, וההמון המובל והעיוור. 
 
אפילו The wall ו final cut שעוסקים רבות בסיפורו האישי של ווטרס לא עוסקים רק בווטרס אלא גם בטרוף של המלחמה, במגלומניה של הגנרלים, בשליטה, בפאשיזם בתאוות-בצע וגם באמא השטלתנית הכוחנית והמגוננת (זו דוגמה טובה אגב לטקסט גאוני) איפה תמצאי טקסט כזה על אמא ..
 
לצפיה ב-'"החומה" היא עליו. הוא פינק (מעורבב עם סיד, כרגיל)'
"החומה" היא עליו. הוא פינק (מעורבב עם סיד, כרגיל)
13/02/2018 | 18:13
4
38
ווטרס הוא פינק המסכן, כוכב הרוק המנוכר, שבונה חומה מסביבו. את כל התסביכים שלו הוא הכניס לאלבום - כולל האמא השתלטנית. כזכור, אביו של ווטרס נהרג במלחמה, בסביבות לידתו של רוג'ר, והוא גדל עם אמא שתלטנית, שהיתה גם מנהלת בית הספר שלו, וחיתה עד גיל 100.
 
אנימלס - מי עוד כתב ככה? ג'ורג' אורוול, זה מי. והוא עשה את זה הרבה יותר טוב מרוג'ר ווטרס.
 
the final cut - הוא אכן אלבום אנטי-מלחמתי. אבל, כמו שני האלבומים הקודמים, הוא מתאר קריקטורה של הכוחות המניעים את העולם (דאז; הסיפור היום אחר לגמרי), והדיון נטול ניואנסים.
לצפיה ב-'כתבתי לא עוסקים רק בווטרס. את יכולה להיות בטוחה שאני מכיר -'
כתבתי לא עוסקים רק בווטרס. את יכולה להיות בטוחה שאני מכיר -
13/02/2018 | 19:43
45
סיפור האלבום הייטב...כוכב הרוק המנוכר סיד וכו 
אבל האלבום ממש לא מספר, רק את סיפורו של ווטרס. יש באלבום עוד שירים ובכל שיר יש עוד כמה בתים...
לצפיה ב-' כתבתי, בהשפעת אורוול. בקטעים מסוימים הוא אף מתעלה על ג'ורג'
כתבתי, בהשפעת אורוול. בקטעים מסוימים הוא אף מתעלה על ג'ורג
13/02/2018 | 19:55
2
49
הגדול כמו פה למשל :

You have to be trusted by the people that you lie to
So that when they turn their backs on you
You'll get the chance to put the knife in
לצפיה ב-'פגעת בול בשלוש השורות שהבאת'
פגעת בול בשלוש השורות שהבאת
14/02/2018 | 04:38
1
43
Dogs זה פינק פלויד נוגעים בגאונות.
כולל הליריקה הגאונית של ווטרס. 
 
 
לצפיה ב-''
14/02/2018 | 20:41
17
ממש כמו שכתבת...
הליריקה הגאונית של ווטרס. 
לצפיה ב-'כמו שציף ציינה, המרכז הוא ווטרס'
כמו שציף ציינה, המרכז הוא ווטרס
13/02/2018 | 19:21
1
32
כל שאר הנושאים הם מסביב, והוא נוגע בהם כמו שהוא נוגע בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בשטחיות ובנאליות.
אם אתה צעיר מורד וכועס, אתה יכול לכתוב מה שבראש שלך. לאט לאט אתה מתחיל להתבגר ולכתוב אחרת. ישנה התפתחות כלשהיא. ווטרס היה בן 40 בערך כשהוא כתב WE DA NEED NA EDUCATION
הפער בן היומרה לביצוע הוא כל כך גדול שאני לא יודע מאיפ להתחיל לתאר אותו. הייתי בכיתה ו כשהשיר יצא, והתחברתי אליו מיד, הבעיה היא שמי שכתב אותו היה בן 40. איפה הבגרות שלו?
לצפיה ב-'40? הוא היה בן 34-35, לפי החשבון שלי. '
40? הוא היה בן 34-35, לפי החשבון שלי.
13/02/2018 | 22:22
30
אני מסכימה עם כל שאר מה שכתבת.
לצפיה ב-'אינפנטילי? לא כל מה שישיר ופשטני מוגדר כאינפנטילי? ממש לא !'
אינפנטילי? לא כל מה שישיר ופשטני מוגדר כאינפנטילי? ממש לא !
13/02/2018 | 17:54
11
47
 
 
לעיתים זה בדיוק המקום בו ניתן למצוא את ניצוץ הגאונות.
בנוגע לטקסטים של, dark side למשל, האלבום עוסק : בתחושות הניתוק והניכור שגורם העידן המודרני, שיכולים לגרום לאדם לאבד את שפיותו, התמודדות עם המירוץ אחר כסף, הזמן שחולף, הכוח וההשפעה של הממסד על האדם, כמו הכנסייה, השלטון, המדינה, הפוליטיקה, האלימות, מוסד הנישואים ועוד.האלבום כולל גם קטעי ראיונות שהקליט ווטרס עם משתתפים שונים שנשאלו שאלות כמו: "מה אתה חושב על המוות?"
מי עוד כתב על כל זה באופן הזה ?
 
באלבום animals המושפע מספרו של ג'ורג' אורוול, חוות החיות. כותב ווטרס על המין האנושי על הכלבים, החזירים והכבשים. בעלי ההון והפוליטיקאים המושחתים וגם העדר, וההמון המובל והעיוור.
מי עוד כתב על כל זה באופן הזה ?
 
וכמובן The wall ו final cut שעוסקים רבות בסיפורו האישי של ווטרס מספרים באפן הכי ישיר על הטרוף של המלחמה, המגלומניה של הגנרלים, השליטה, הפאשיזם תאוות-בצע וגם באמא השתלטנית הכוחנית והמגוננת (זו דוגמה טובה אגב לטקסט גאוני) איפה תמצא טקסט כזה על אמא ...
גם על כל אלה, אני לא מכיר מישהו בעולם הרוק לפחות, שכתב את שכתב ווטרס.

 
Momma's gonna make all of your nightmares come true Momma's gonna put all of her fears into you Momma's gonna keep you right here under her wing She won't let you fly, but she might let you sing
 
 
לצפיה ב-'אינפנטילי במובן ילדותי'
אינפנטילי במובן ילדותי
13/02/2018 | 18:08
8
36
MOTHER דוגמא טובה לגישה הילדותית והמתקרבנת של ווטרס שמאשימה את כל העולם בצרותיו. השיר עצמו חסר דימויים ומורכבות, מאד אהבתי אותו בגיל 18.
ברוס לעומת זאת, הופך את מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו לסיפור קצר, עמוס רגשות המתוארים בכשרון וברגישות. בגלל זה, ספרינגסטין אחד מכותבי השירים הנפלאים בהיסטוריה של הרוק, בעוד ווטרס לא יכול להיות בכלל באותה קטגוריה.
ואם כבר עוסקים בשירים על אמא, גם לינרד סקינרד עשו את זה טוב יותר, עם המון הומור ואהבה. זה ההבדל בין הומניזם למיזנטרופיה.
לצפיה ב-'ומיזוגניה. דמויות הנשים בשירים של ווטרס הן מאוד בעייתיות. '
ומיזוגניה. דמויות הנשים בשירים של ווטרס הן מאוד בעייתיות.
13/02/2018 | 18:18
10
לצפיה ב-'love peace and harmony very nice but maybe in the next world'
love peace and harmony very nice but maybe in the next world
13/02/2018 | 19:37
6
45
את זה אומנם כתב מורסי אבל זו תשובה טובה להומניזם, להומור לאהבה 
ולמיזנטרופיה שציינת...
אני מכיר את הטקסטים של הבוס, מכיר טוב אפילו, גם את האחרון ששלחת, כולל מערכת היחסים שלו עם אביו. טקסטים נחמדים לא יותר.
לא מגיע לרמת הכתיבה של ווטרס בטח לא לאומץ שבכתיבה שלו.
 
אגב, גם על השיר הזה של הבוס שאני מאוד אוהב, והסיפור על מערכת היחסים עם אביו טרם הוא שר את  The River אתה יכול לומר באותה מידה אינפנטילי וילדותי, אני חושב שלא. סיפור נחמד, אבל לא אינפנטלי וילדותי.
 
לצפיה ב-'The River דוגמא מצויינת ליכולת של ברוס'
The River דוגמא מצויינת ליכולת של ברוס
13/02/2018 | 20:15
5
36
שלושה בתים שמספרים סיפור שיכול למלא סרט באורך מלא, אמנות הדיוק והתמצות ההכרחית לכתיבת סיפור קצר. 
רק שים לב לחלק הזה בשיר:
I got a job working construction for the Johnstown Company 
But lately there ain't been much work on account of the economy 
Now all them things that seemed so important 
Well mister they vanished right into the air 
Now I just act like I don't remember 
Mary acts like she don't care 
 
בשורות קצרות מערכת יחסים מתפרקת, לא בהאשמה ולא בבכי (לא רוצה לחשוב מה ווטרס היה כותב על סיטואציה כזו ועל האשה המרשעת שלא מבינה כמה הגבר שלה מסכן), תאור של זרות ושל אדישות, שמתחלף בבית הבא בהתרפקות וגעגוע.
הדימוי של הנהר, מקור החיים ותחילת הקשר אשר הופך לנהר אכזב מרכזי אבל לא נצעק. ברוס לא יגיד "פוליטיקאים גנבים, דופקים את הפועלים, תוקעים בהם סכין", הוא יספר את הסיפור וייתן למאזין להסיק את המסקנות. 
ספרינסטין לדעתי בצמרת הכותבים, ואפשר לראות אצלו התפתחות לאורך השנים, שזו נקודה חשובה נוספת.  
לצפיה ב-'נכון. וגם ההשוואה במקום'
נכון. וגם ההשוואה במקום
13/02/2018 | 22:24
2
33
ספרינגסטין הוא הומניסט אמיתי, שכותב על אנשים אמיתיים, דרך עיניהם. ווטרס לא מתקרב אליו, מבחינת טקסטים. דווקא עם הביצועים והעיבודים של ספרינגסטין יש לי בעיה. זו נקודת התורפה שלו. אבל אף אחד לא מושלם.
לצפיה ב-'המינוס הכי גדול עבורכם, זה הפלוס הכי גדול של ווטרס מבחינתי'
המינוס הכי גדול עבורכם, זה הפלוס הכי גדול של ווטרס מבחינתי
14/02/2018 | 05:21
1
58
לכל אחד מאיתנו יש אמת מסוימת שהוא רואה את העולם דרכה ומגיב בהתאם. כך גם ווטרס והוא בוחר להביע/להטיח את מה שהוא חושב ישר בפרצוף של אנשים. הוא לא גילמור. כל מה שלא נוח לו ולא מתאים לו הוא מעבד, מחדד, ושולח החוצה את המסר. והוא יודע להיות מאוד ציני ומאוד וולגרי. 
 
אני לא יודע עם זה 180 מעלות שונה מספרינגסטין, או רק 30 מעלות, אבל אני כן יודע שזה בדיוק מה שאני אישית מאוד מעריך אצל ווטרס. צנוע הוא אף פעם לא היה, וזה גם לא הנושא כאן. ווטרס לא כועס, ממורמר, ציני, נגטיבי, פשוט לא יהיה ווטרס. אפשר או לקבל אותו כך או שלא. מבחינתי יוצר שהולך עם האמת שלו הכי חזק הוא יוצר כנה ואמיתי. וכזה הוא ווטרס ביומן שלי. וזה ללא שום קשר לכך שאני לחלוטין לא מסכים עם הראיה שלו את המציאות או העובדה שהוא די חזק בהתעלמות ממציאות או עובדות.   
 
ספרינגסטין כמעט תמיד מפספס אותי, האשמה לרוב נופלת על העיבודים, אבל לא רק.
ווטרס לבדו, בלי הפלוייד, נגע גם נגע בגאונות שאפילו די מתאימה לרוח הדברים שאתם מדברים עליה, זהב טהור: 
 
ובנוסף, מבחינתי, AMUSED TO DEATH הוא אלבום שמשתווה לחלק מיצירות המופת של הפלוייד בשנות ה-70, לא פחות.
אני לא מכיר את כל האלבומים של ואן מוריסון או ספרינגסטין, אבל לא אהיה מופתע אם בין כל האלבומים הגדולים שלהם, אני לא אמצא אלבום כמו ATD.  
 
עכשיו האמת אותי מעניין רק דבר אחד - מה הלאה?
האם גם מוריסי לא נגוע בגאונות? גם למוריסי נחתוך את הביצים כי הגישה לא מוצאת חן? 
 
 
 
לצפיה ב-' יפה כתבת, יפה ומדויק.'
יפה כתבת, יפה ומדויק.
14/02/2018 | 22:15
34
ללא ספק, זהב טהור.
לצפיה ב-' וזו דוגמה מצוינת לגאונות האמנותית של ווטרס - הסיפור על ביל '
וזו דוגמה מצוינת לגאונות האמנותית של ווטרס - הסיפור על ביל
14/02/2018 | 02:14
1
66
 
האלבום המצויין של ווטרס Amused To Death נפתח בסיפור -  Ballad for Bill Hubbard ווטרס אומן הסאונד, העיבודים וההפקה, לקח בשביל התאור המצמרר הזה, מקרבות החפירות של מלחמת העולם הראשונה, את גף באק והצליח להוציא ממנו כמויות כל כך גדולות של פיל שאני לא בטוח שבאק ידע בכלל שיש לו. ווטרס בחר לפתוח את האלבום עם קולו של אלפרד רז המספר את סיפורו הטראגי מהמלחמה.כיצד מצא את ויליאם "ביל" האברד, חייל פצוע בשדה הקרב . ואיך נאלץ  לנטוש אתו בשטח ההפקר שבין החפירות ( no-man's land) . האלבום מסתיים בנימה אחרת, פחות קודרת. כשאלפרד שוב חוזר לדבר ומציג זווית אופטימית יותר לסיפור שלא הניח לו כל ימי חיו. רק בגיל 87 המעגל נסגר.  
 
אפרופו מושגים שנזרקו פה בדיון כמו הומניזם מיזנטרופיה.. יש יותר הומני מזה?
כך מסתיים האלבום :
missing
at Aras. And I...when I saw his name I was absolutely transfixed; it
was as though he was now a human being instead of some sort of
nightmarish memory of how I had to leave him, all those years ago.
And I felt relieved, and ever since then I've felt happier about it,
because always before, whenever I thought of him, I said to myself,
                         'Was there something else that I could have done' 
"I'd rather die, I'd rather die..."

And that always sort of worried me. And having seen him, and his
name in the register - as you know in the memorials there's a little safe,
there's a register in there with every name - and seeing his name and
his name on the memorial; it sort of lightened my...heart, if you like." 

"When was it that you saw his name on the memorial" 

"Ah, when I was eighty-seven, that would be a year, ninete...eighty-
four, nineteen eighty-four."
 
לצפיה ב-'כך נשמע קולו של אלפרד שסוגר מעגל בגיל 87, כמו גם את האלבום.'
כך נשמע קולו של אלפרד שסוגר מעגל בגיל 87, כמו גם את האלבום.
14/02/2018 | 02:30
53
לצפיה ב-'ועוד'
ועוד
13/02/2018 | 18:16
1
51
dark side הוא אלבום טוב. הקונספט והביצוע טובים, אפילו טובים מאוד. אבל ווטרס לא עשה את האלבום הזה לבד, ולא היה יכול לעשותו לבד. והוא שוב, נסב סביב טירוף ושגעון (כן, שוב סיד) כאשר הטירוף מאיים מחד, ומושך מאידך (i'll see you on the dark side of the moon).
לו ווטרס היה כנה עם עצמו, ומתמקד בנושא הזה וחוקר אותו יותר לעומק, ההערכה שלי אליו היתה גדולה יותר. היו לו נגיעות כאלו - cymbaline ו-if, באלבומים קודמים - אבל הוא ברח מזה לאמירות מגלומניות. חבל.
לצפיה ב-'זהב טהור'
זהב טהור
14/02/2018 | 04:49
53
If I were a good man, I'd understand
The spaces between friends
 
 
לצפיה ב-'פינק פלויד היא אחת הלהקות '
פינק פלויד היא אחת הלהקות
14/02/2018 | 01:11
1
58
הגדולות והמשפיעות בכל הזמנים.
היא חוליה חשובה באבולוציה של הרוק
ואי אפשר לקחת מרוג'ר את מה ששלו.
 
לא כל אנטי ישראלי הוא אנטישמי
רוג'ר ווטרס הוא אנטי ישראל  
ו א נ ט י ש מ י.
אני חושבת על כל הנערים והנערות בכל העולם שמגלים לראשונה את פינק פלויד
ונשבר לי הלב שרוג'ר הוא האליל שלהם
מי יודע על כמה מוחות צעירים הוא משפיע.
 
האלבום wish you were here הוא היצירה של פינק פלויד שהכי אהבתי כנערה, אחד האלבומים ששמעתי הכי הרבה, איתו הייתי סוגרת את היום.
 
לא שומעת פינק פלויד שנים ומסתדרת יפה מאוד.
אם יש ברדיו נהנית וקצת מתגעגעת...
ניחוחות של נוסטלגיה.
 
יש לי בפלייליסט כמה שירים מ-
the division bell, אוהבת במיוחד את 
lost for words
לגילמור הצליח בלי ווטרס מה שאי אפשר לומר על ווטרס.
לדעתי לרוג'ר יש תעוזה ושגעון גדלות אם 
הוא חושב שהוא יכול לקחת מאנשים כסף
כדי לשמוע אותו שר,
הוא אף פעם לא היה הזמיר הכי נדיר,
אבל בזקנתו שירתו לא מביישת אף צפרדע.
לא מבינה איך ההופעות שלו הן סולד אאוט זה מראה כמה הוא ענק.
גם לא נשכח את כל האמנים שביטלו הופעות בישראל כי הוא שלח להם מכתבי שכנוע למה ישראל היא מפלצת וזה לא אנושי להופיע כאן
זה מראה כמה מחזיקים ממנו ורואים בו אב רוחני.
 
נקודת אור היא שיש עוד כאלו עם עמוד שדרה וצריך להעריך אותם על כך,
עם רוג'ר או בלי רוג'ר, יותר פשוט לוותר על
ישראל מאשר כן להופיע כאן.
 
חבל שאדם שיש לו הכל בוחר בשנאה
שיהיה גאון מוזיקלי
בתור בן-אדם רוג'ר הוא אדם קטן.
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כל מילה נוספת מיותרת'
כל מילה נוספת מיותרת
13/03/2018 | 11:34
6
אולי תמצאי עניין בזה:
לצפיה ב-'סנסציה בן לילה'
סנסציה בן לילה
09/02/2018 | 18:59
3
51
אחד מהאלבומים אותם הוציא פרנק זאפה ב-1973, נקרא Overnight Sensation.
מדובר באלבום Fאנקי, פשוט וכיפי.
לא מתוחכם כמו חלק מקודמיו, אבל שומר על רמה אחידה לכל אורכו והוא ממש טוב.

אז מה יש לנו כאן ?
Camarillo Brillo שפותח את האלבום ותמיד עושה מצב רוח.

I'm The Slime, הFאנקי, שיש בו באסים מודגשים, שירה גיהינומית של זאפה, שמתאזן ע"י הקול של טינה טרנר ושל חברותיה ששרות כאן ומכונות אייקטיות.

Fifty Fifty, שהשיא שלו הוא סולו כינור חשמלי של ז'אן לוק פונטי שמתארח כאן.

Zombie Woof, שהוא Fאנקי מאוד והוא, לטעמי לפחות, השיא של ריקי לנסלוטי, הסולן שמתארח כאן ואני אוהב את איך שהוא שר.
כמו כן, יש כאן עוד 4 קטעים טובים מאוד, אך אני אסתפק רק בציון קטעי השיא (מבחינתי לפחות) שכבר ציינתי, כמו גם בציון העובדה שגם ג'ורג' דיוק מנגן כאן.
ג'ורג' דיוק, היה קלידן אגדי, שניגן עם זאפה לא רק באלבום הזה, ובנוסף ניגן עם עוד שלל מוזיקאים אדירים דוגמת ז'אן לוק פונטי ובילי קובהאם.
בכלל, זאפה היה מוזיקאי מאוד מוכשר, שעשה מוזיקה מאוד מגוונת, מבוססת על רוק אבל גולשת להמון מחוזות אחרים כמו פרוג, פיוז'ן ג'אז, Fאנק, דו וופ...גיטריסט על ומוזיקאי אדיר שהוציא הרבה יצירות מופת תחת ידיו, בין 1966 ל-1975.
לצפיה ב-'אלבום ההיכרות שלי עם פרנק הגדול'
אלבום ההיכרות שלי עם פרנק הגדול
11/02/2018 | 12:29
2
36
מצאתי את האלבום הזה בפינת רחוב לפני כמה שנים, מישהו פינה את תכולת הדירה שלו ומתחת לערימת ספרים מצאתי גם כמה דיסקים וככה התחילה ההיכרות שלי עם פרנק. היית מאמין?
 
כל שיר נפלא, פרנק כרגיל מפציץ לכל הכיוונים. ביקורתי וחד כתער, טיפשי ומצחיק, סקס עם אחותה של דינה, מונטנה, הקמרילו. 
50/50 רצועה מרהיבה מאוד, בכלל בכל השירים באלבום הזה מורגש הטירוף הזאפאי והכיף הלא נורמלי של כולם ביחד בהקלטות שם. האלבום הזה מאוד מהודק מצד אחד אבל פרוע לחלוטין ולא צפוי מצד שני, מאוד זאפה מצד אחד אבל כל הכישרון של המוסיקאים האחרים מורגש היטב בכל שיר ושיר. 
לגמרי סנסיישן. 
 
 
לצפיה ב-'אני מצאתי אהבה על ספסל.'
אני מצאתי אהבה על ספסל.
12/02/2018 | 00:06
24
איזה ערב מחכה לאוטובוס הביתה
על הספסל דיסק צרוב שרשום עליו LOVE
מסתכלת ימינה ושמאלה
אין אף אחד
מרגישה קרימינלית
מכניסה את הדיסק לדיסקמן ושומעת 
בפעם הראשונה את ארתור לי שר את
my little red book.
 
שיסלח לי forever changes,
האלבום הראשון
זה האלבום של לאב שאני הכי אוהבת
עד עצם היום הזה.
לצפיה ב-'חשוב לציין'
חשוב לציין
13/02/2018 | 19:06
18
שזו לא הפעם הראשונה בה זאפה ופונטי משתפים פעולה.
הפעם הראשונה הייתה באלבום קינג קונג, שפונטי עשה כמחווה לזאפה, וניתן למצוא בו בין היתר עיבוד אינסטרומנטלי ל-Idiot Bastard Son של זאפה.
לצפיה ב-'המלצה מהנדריקס וטרנר'
המלצה מהנדריקס וטרנר
08/02/2018 | 01:29
33
ויקטור ברוקס.
 
שמעתי את האלבום
To mum from Aynsley and the boys
( 1969) 
של The Aynsley Dunber And The Retaliation
הלכתי לבדוק מי זה האיינסלי דאנבר הזה ששר כל כך יפה.
אז הוא בעצם מתופף ענק שניגן עם כל
הגדולים.
 
ויקטור ברוקס הוא זה ששר.
מוזיקאי מוכשר שמתואר כזמר הבלוז הלבן
המועדף על ג'ימי הנדריקס וטינה טרנר.
 
התאכזבתי שאין באלבום עוד שיר כמו השיר הפותח 
Don't take the power away,
אבל זה עבר לי כי כל רצועה באלבום היא
"חגיגה" אחרת של רוק בלוז
והויקטור הזה הוא משהו.
 
 
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ