לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אגדות רוק

הפורום עוסק באומני והרכבי רוק שהחלו להקליט לפני 1990 

"Music is the best" (פראנק זאפה)

ברוכים הבאים לפורום

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אגדות רוק

הפורום עוסק באומני והרכבי רוק שהחלו להקליט לפני 1990 

"Music is the best" (פראנק זאפה)

ברוכים הבאים לפורום

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 ערוץ היוטיוב של הפורום עם פלייליסטים נבחרים מהדיונים שבו 
מקורות המידע של חברי הפורום- חדשות, מידע, הוצאות חדשות ומחודשות, וכיו"ב
רדיו יקי (WYKI 106FM) בחל"ת. את רדיו יקי וינטאג', לעומת זאת, אפשר למצוא ב iCast
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'הצרצילים'
הצרצילים
18/03/2017 | 23:43
1
32
פתאום מצאתי כמה אלבומים של "הצרצילים" והם באמת ממש ממש טובים (לא רק ביחס לרוק ישראלי).
השאלה היא איך הם לא הצליחו יותר? ואני לא מדבר על הצלחה בין לאומית, אפילו פה בישראל?


תודה לעונים
לצפיה ב-'בוודאי שהצליחו'
בוודאי שהצליחו
19/03/2017 | 08:52
26
הצ'רצ'ילים הם אחת הלהקות המצליחות בישראל- הן של תקופתן, והן בכלל.
 
הן התחילו כחלק מ"להקות המועדונים" של רמלה בסוף שנות השישים. חלק גדול מהלהקות שהתקיימו בתקופתם אפילו לא הוציאו אלבום, הצ'רצ'ילים לא רק שהוציאו, אלא שגם ניגנו עם התזמורת הפילהרמונית ועוררו די הרבה תשומת לב תקשורתית וציבורית.
 
חוץ מזה הם היו גם להקת הליווי של אריק איינשטיין בתחילת שנות השבעים, הם חיממו את דיפ פרפל בהופעות באירופה, והם הוציאו גם שני אלבומים בבריטניה תחת השמות Jericho Jones ו Jericho. נדמה לי שזה הכי רחוק שמוזיקאים ישראלים הגיעו אליו עד עופרה חזה באמצע שנות השמונים.
 
אם אתה רוצה להרחיב ידע, אגף המאמרים של הפורום יעזור לך:
 
 
 
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
17/03/2017 | 23:23
5
42
אני מחפש אם ניתן להשיג בארץ את הההופעה the doors live at the bowl או רק בחו"ל.
כי רק את הדיסק מצאתי פה ובאוזן השלישית הזמנתי את התקליט וכשביקשתי ממנו שיזמין את הדיוידי הוא אומר לי שללא חושב שיש לזה ולא רצה לבדוק לפי הגישה שלו.
ביויטיוב זה לא אותו דבר אני אדם עתיק :)
לצפיה ב-'למה לקנות בארץ? מבחר דל, מחיר יקר'
למה לקנות בארץ? מבחר דל, מחיר יקר
18/03/2017 | 00:04
4
30
חנויות אמזון באירופה מלאות בדברים שאפשר לקנות ולשלוח לארץ- משרוך נעל ועד טלוויזיות. כמובן שמדיה, כל מדיה (ספרים, תקליטורים, סרטים) כלולה בהיצע. בהינתן שערי יורו/פאונד/דולר נמוכים והורדת מע"מ מקומי בעת הקניה (בחנויות האירופאיות, לא באמזון ארה"ב), אז בכלל אין פה מה להתלבט.
 
את ההופעה בהוליווד בול שאתה מחפש אפשר לקנות בגירסת ה DVD מכאן:
 
 
או בתקליטור משולש שכולל עוד שתי הופעות:
 
 
או בגירסת הבלו-ריי (למרות שאני לא בטוח עד כמה זה משנה לחומר שצולם במקור ב 1968):
 
 
המחירים יהיו סבירים לגמרי לכל אחד מהפריטים שציינתי, כולל משלוח. בהצלחה!
לצפיה ב-'למה כי אני ממש לא יודע לקנות מחו"ל ומעדיף'
למה כי אני ממש לא יודע לקנות מחו"ל ומעדיף
18/03/2017 | 00:37
3
22
בארץ כדי לא לקבל כאבי ראש.
אני יודע שזה אלטרנטיבה זולה וטובה אבל למי שיודע זה אחלה למי שלא זה בעייתי.
לצפיה ב-'no pain no gain '
no pain no gain
18/03/2017 | 08:44
2
28
זה לא עניין של ידע, אלא של פרקטיקה, ובמקרה של אמזון- היא די פשוטה.
 
אתה נכנס לאחד האתרים של אמזון, לא משנה איזה, ופותח שם חשבון. לשאלתך שלא נשאלה- כן, זה בטוח. לא פחות בטוח מגוגל, למשל, שם בטח יש לך חשבון (ג'ימייל).
 
אתה ממלא פרטים- שם ושם משפחה, כתובת (חשוב לדייק פה, כמובן, בגלל המשלוחים). אתה בוחר סיסמה, מכניס כרטיס אשראי (בינלאומי), ובסוף, כשאתה מסיים- אתה מזמין את מה שאתה רוצה.
 
החשבון שפתחת ישמש אותך בכל אתר של אמזון. כמובן שבכל אתר כזה תצטרך להתחבר.
 
אם אתה רוצה להיות בטוח שפרטים מיותרים לא נשמרים על המחשב שלך- בכל פעם שאתה גולש לאמזון, תשתמש ב "גלישה פרטית" מהדפדפן (כן, זה יעיל לעוד דברים חוץ מפורנו).
לצפיה ב-'ולישראל זה region 2 נכון?'
ולישראל זה region 2 נכון?
19/03/2017 | 00:28
1
6
לצפיה ב-'כן, אבל לא בהכרח'
כן, אבל לא בהכרח
19/03/2017 | 08:42
16
רוב מכשירי ה DVD הם "region free" וינגנו כל תקליטור מכל איזור שהוא. ליתר בטחון חפש את חוברת ההפעלה של המכשיר שלך, או שתגגל את המודל שלו ותבדוק, או שתתקשר ליבואן.
 
בנוסף, יש תקליטורים שהם region 0, כלומר- אמורים להתנגן בכל נגן DVD שהוא. בדוק באיזה region נמצא ה התקליטור שאתה מתכוון לקנות.
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'Chuck Berry RIP'
Chuck Berry RIP
19/03/2017 | 05:05
1
28
צ'אק ברי עלה הלילה לרכבת הדוהרת, בגיל 90 זה מכובד מאוד.
 
 
לצפיה ב-'סו לונג צ'אק. ד"ש ממרטי מקפליי'
סו לונג צ'אק. ד"ש ממרטי מקפליי
19/03/2017 | 08:55
16
לצפיה ב-'THE FINAL CUT'
THE FINAL CUT
17/03/2017 | 04:56
4
48
אז מה, רק אני אוהב את האלבום הזה?
אני ו-RIDE?
 
אמנם זה די קשה, אבל אם מתעלמים לרגע מכל ההתרחשויות בין חברי הלהקה סביב האלבום והתקופה, לדעתי מדובר באחד הפסגות היותר גבוהות של ווטרס.
קודם כל זה אלבום שתענוג לשמוע אותו באוזניות, האלבום קופץ עליך ומשתלט לגמרי. יש בו שירים אדירים אחד אחד, ולמעשה רצף ענק כשעשרת השירים הראשונים היו יכולים ליצור אלבום מופתי אם שתי הרצועות האחרונות לא היו 'זזות' קצת מוסיקלית משאר האלבום.  
ויש בו מיזוג מצויין בין הגיטרה החשמלית המופלאה של גילמור, נקישות פסנתר ורגעים שקטים, אל מול הכעס של רוג'ר והליריקה המושחזת כתער שפרוסה לאורך כל האלבום. 
 
כן, הנאיביות איננה והסרקזם תפס את מקומה בעוצמה גבוהה מאוד, זה גם לא פינק פלויד הלהקה במובן השלם שלה וגם לא של הדארק סייד, אבל לדעתי מדובר ביצירה מוסיקלית משובחת ביותר ומאוד חשובה.
אני חושב שהנושא שהוא תוקף ללא שום חשש באלבום הזה קשה יותר לעיקול לעומת ANIMALS או DARK SIDE או THE WALL כיוון שהמציאות הכלל עולמית איננה שחור ולבן ולכן רוב היחס לאלבום הזה נובע מעמדה מסוימת שנובעת ממציאות מקומית ולא מעמדה כללית שבד"כ שעפה גבוה מדי ממציאות נתונה בשטח כזה או אחר. 
 
 
לצפיה ב-'נראה לך ??? אני מטורף על האלבום הזה, מטורף !'
נראה לך ??? אני מטורף על האלבום הזה, מטורף !
17/03/2017 | 10:09
38
אריאל, עכשיו קנית אותי לתמיד.
אלוף אתה, אלוף !
יש לי את התקליט הזה בחמש הוצאות שונות.
יצא בזמנו כשהייתי בתיכון. היינו אוהבים לשבת להניח על הפטיפון ולשיר את כל המילים מהרגע שהמחט נוגעת ועד סוף הצד ואז הופכים.
לצפיה ב-'Paranoid Eyes עושה לי מחנק בגרון ולחלוחית בעין עד היום.'
Paranoid Eyes עושה לי מחנק בגרון ולחלוחית בעין עד היום.
17/03/2017 | 10:15
31
 
היה ונשאר גאון הבן זונה !
לצפיה ב-'זה האלבום היחיד שמצליח לרדת על מגי ועל בגין במקביל'
זה האלבום היחיד שמצליח לרדת על מגי ועל בגין במקביל
17/03/2017 | 13:36
22
אז קשה שלא לשמור לו פינה חמה.
לא אלבום רע. סתם אלבום שלא שמעתי כבר הרבה שנים, ושאין לי מוטיבציה מיוחדת לשמוע אותו שוב. מוזיקלית הוא המשך ישיר של החומה, ואני מסכים שדווקא של החלקים היותר טובים שלה.
לצפיה ב-'שמעתי אתמול את חלקו הראשון. לא מתכוון להמשיך לשני'
שמעתי אתמול את חלקו הראשון. לא מתכוון להמשיך לשני
18/03/2017 | 18:30
19
רציתי לשמוע את האלבום שוב בטרם אקשקש תגובה. זה לא אלבום רע- הוא מלודי ודרמטי, ולגמרי "פינק פלואידי" באווירה שלו. הערה לגבי הדינמיקה בתוך הלהקה, אחרי שגם קראתי קצת לעומק: זה לגמרי אלבום של "פינק פלויד" ולא סולו של ווטרס, משום שגילמור, כעדותו שלו, לא הביא חומרים מוזיקליים לסשנים, למרות שווטרס היה פתוח לרעיונות ושירים חדשים. במערכת היחסים בין השניים (שהם-הם פינק פלויד בתקופה ההיא, שכן רייט פוטר מהלהקה ומייסון התעסק בענייניו) לא היה לגילמור שום מנוף או שוט אמנותיים, ולכן ווטרס נטל את ההובלה באופן מוחלט. בגדול, כל סיפורי ה"מסביב" הם רכילות מעניינת כלשעצמה, אבל הם לא משנים את העובדה שהאלבום יצא תחת הטייטל של "פינק פלויד", ולכן הוא אלבום של הלהקה כולה.
 
נחזור לנושא: האלבום לא תפס אותי בצורה כזאת שתגרום לי לרצות לשמוע אותו שוב (או את חציו השני כדי להשלים את הראשון). הוא אולי יפה כשלעצמו, אבל נשמע קצת כמו אנשים שעושים אלבום שנשמע כמו פינק פלויד, דרגה אחת מתחת ליכולות האמיתיות של הלהקה.
 
בכל מקרה, אני מתכוון לעשות סיבוב חוזר גם על ה The Pros and Cons of Hitch Hiking  של ווטרס שיצא שנה לאחר ה Final Cut. הבנתי שאת הקונספט הזה הלהקה דחתה ב 1979, והחליטה ללכת על רעיון ה"חומה" החלופי של ווטרס. מאחר ו The Final Cut בנוי על מספר שירים שנפלו בעבודות על The Wall, מה שהרגיז את גילמור במיוחד ("אם השירים לא היו טובים מספיק עבור The Wall מדוע הם טובים מספיק עבור האלבום הזה?" הוא שאל), מעניין מה היה קורה אם ווטרס וגילמור היו מחליטים ללכת על ה Pros and Cons... במקום על ה Final Cut. יתכן וההיסטוריה היתה משתנה. או שלא.
לצפיה ב-'Arise, Sir Raymond'
Arise, Sir Raymond
17/03/2017 | 18:53
35
אפשר לדבר על האירוניה שבמתן תואר אבירות למי שכל חייו כתב על האנשים הפשוטים ופערי המעמדות. או סתם לשמוח.
לצפיה ב-'ולחדשות האופרה.'
ולחדשות האופרה.
14/03/2017 | 12:15
16
52
מתברר שהחומה של פינק פלוייד הפכה לאופרה. דוגמית מצורפת, ושהאל הטוב יהיה בעזרנו.
אה, וחוץ מזה ווטרס מוציא במאי אלבום חדש. אני מהמר על יצירה עדכנית ומרתקת שתקסום לכל בני ה-18 הנמצאים אי שם בשנות ה-80. בקיצור, על ההדסון שם ישבנו ובכינו את טראמפ.
 
לצפיה ב-'האם זה יהיה נורא כמו אופרת הרוק "טומי"?'
האם זה יהיה נורא כמו אופרת הרוק "טומי"?
14/03/2017 | 14:10
13
38
כבר בשנות השבעים ידעו לעשות את זה גרוע. במקרה של The Wall נוכל להתנחם באלבום המקורי, שהמוזיקליות שלו עדיין עובדת. Tommy לעומתו, התיישן בכל הפורמטים, כולל האלבום המקורי שנשמע היום כמו דמו של של יצירת רוק.
 
(למרות שהקטע הידוע מתוך העיבוד הסימפוני של Tommy הוא של רוד סטיוארט מחרב את "Pinball Wizard", החלטתי להעלות לפה את רינגו סטאר, שאיכשהו משמר את החן הליברפולי שלו, בקטנה)
לצפיה ב-'הפוך גוטה'
הפוך גוטה
15/03/2017 | 13:26
12
30
החומה, בכל פורמט וביצוע זאת יצירה מוזיקלית ירודה עם מסר ברמה של טינאייג'ר בן 15.
דווקא טומי גם היום כיף מאד לשמוע, מוזיקה משובחת, ואפילו העלילה לפחות לא מחורבנת לגמרי (שזאת מחמאה לגבי אופרה - רוק או לא).
לצפיה ב-'הסיפור ב Tommy אווילי ברמות בלתי נתפסות'
הסיפור ב Tommy אווילי ברמות בלתי נתפסות
15/03/2017 | 13:58
11
29
המיקום של העלילה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה (WTF?), העיוורון, הפינבול, הסמים, המראה, מחנה הקיץ (WTF?), ורוח הסיקסטיז שלפי כרוניקת הזמן מתפרצת בדיוק ב 1939- לזכותו של טאונסנד יאמר שאופרת הרוק שלו נחשונית גם באוויליות העלילה.
 
אבל אופרות רוק לא נמדדות לפי איכות הטקסט שלהן. לא בשביל זה אנחנו מתכנסים מסביב למערכת הסטריאו העתיקה (או מחשב, למתקדמים). יש את המוזיקה, ושם, מה לעשות, ווטרז פגע בול: המוזיקה דרמטית, מנופחת, מלודית להפליא, וחמושה באחד, דייויד גילמור, שמה שהוא עושה על הגיטרה לא ראתה שפחה חרופה על הים.
 
אני לא יודע מתי האזנת ל Tommy לאחרונה, אבל כשאני עשיתי את זה, לפני שנה-שנתיים, התבאסתי קשות: הדיסוננס בין הקונספט של "אופרת רוק", על כל המשתמע, לבין העיבודים (אם אפשר בכלל לקרוא להם ככה) הרזים צועק לשמיים. כל המוזיקה שם בנויה על הגיטרה האקוסטית של טאונסנד, והקסמים שקית' מון עושה על התופים. וגם לתופים של מון יש מגבלה מסויימת- הם לא גיטרות חשמליות, פסנתר, קלידים, או זמרות רקע.
 
יתכן שב 1969 האלבום היה פורץ דרך. אבל עם השנים, כשאלבומי קונספט נהיו נפוצים והופקו ע"י להקות עם רוחב יריעה מוזיקלי גדול, Tommy נשאר מאחור. אני חושב שגם טאונסנד ידע את זה בסתר ליבו, והראיה- Quadrophenia, מעין תיקון ל Tommy עם הרבה יותר נפח ובשר בצליל, ואפילו סינת'יסייזרים, רחמנא ליצלן, כדי שלקונספט יהיו יותר משני מימדים.
לצפיה ב-'טומי והחומה באים שניהם מאותו מקור ועוסקים באותו נושא'
טומי והחומה באים שניהם מאותו מקור ועוסקים באותו נושא
16/03/2017 | 00:07
29
כתבתי את זה בעבר הרחוק, כאן או בפורום השני. "פינק" ו"טומי" הם בני דמותם של ווטרס וטאונסנד, והם כמעט זהים.
 
הן טאונסנד והן ווטרס היו ילדי המלחמה, שעברו חוויות קשות בילדותם, וכעת מצאו עצמם רוק -סטארים, נערצים ע"י מיליונים, עשירים, אך לא מצליחים להתמודד עם משקעי העבר. מנוכרים מקהלם, מעברם ומעצמם, הם ניסו לברר באמצעות ה"אופרות" האלו מיהם ומהם בכלל. שניהם הרגישו "מזויפים": איך זה יכול להיות שאנשים מעריצים אותם, ומיחסים להם כוחות-על, כאשר הם בעצם ילדים דחויים, נכים רגשית ומפוחדים? איך אנשים לא מבינים שהם עוד זוכרים את ההרס אחרי המלחמה, השכונות המפוצצות, הצנע, החיילים שחזרו מהחזית פיזית אבל לא נפשית?
 
ניתן לגחך היום על המגלומניה, הנרקיסיזם (של ווטרס יותר מאשר טאונסנד), הרחמים העצמיים. אבל מצד שני, הם באמת עברו משבר, ולפחות הוציאו את זה באופן מוזיקלי, ולא בצורות יותר הרסניות. טוב, גם את זה הם עשו, אבל מילא.  
 
 
לצפיה ב-'האזנתי לטומי פעם אחרונה לפני כשבוע'
האזנתי לטומי פעם אחרונה לפני כשבוע
16/03/2017 | 09:55
9
28
באוטו, נהניתי, שרתי, תופפתי על ההגה, מוזיקה אדירה.
 
ב95% משירי הרוק יש מלים אוויליות, אנחנו פה בשביל המוזיקה. דווקא בטומי לפחות העלילה המטופשת כיפית ביותר.
 
החומה לעומת זאת, למעט שיר אחד היא כולה מוזיקה שבינוניות נוזלת ממנה, כ"כ משעמם, כ"כ לא יצירתי, כ"כ לא מעניין למי שעבר את גיל העשרה. 
לצפיה ב-'אישית, אני מעדיף את'
אישית, אני מעדיף את
16/03/2017 | 12:53
8
34
החומה.
 
לזכות טומי, הוא יצא עשור לפני היצירה של ווטרס כך שלווטרס בהחלט היה בסיס מכובד ביותר, אם כי אני לא באמת בטוח שהמגלומן שבתוכו באמת היה זקוק לכך. החומה התבשלה בתוכו והיתה מתפרצת בכל מקרה ביריקה כזו או אחרת.
 
בשנים האחרונות אני לא חושב שהיתה פעם אחת שהצלחתי לשמוע אלבום שלם מתוך שניהם. כמות הרגעים שמשעממים אותי בשני האלבומים לא מעטה בהחלט, אבל כמו שאורן טען לגבי הדרמטיות והעיבודים של החומה אל מול טומי, מבחינתי הרגעים המשובחים ביותר בחומה עולים בכמה מונים מכובדים מעל טומי. אבל זה עניין של העדפות אישיות וגם טבילה בזכרונות עבר, כך שהכל נכון בסופו של דבר.
 
פעם, כנראה בסוף שנות השמונים או משהו, היתה חנות מוסיקה נפלאה בקומה תת קרקעית ברחוב רוטשילד במרכז ראשל"צ. אני זוכר שנכנסתי לשם בתור נער יום אחד, החנות היתה חשוכה כהרגלה והמוסיקה ברקע איכשהו תמיד התאימה לאוירה. עד אז ידעתי קצת רוק, זפלין, דיפ פרפל וביטלס אבל לא לעומק. ההיכרות עם הפלויד היתה WISH U WERE HERE בלבד. אהה, וגם עוד שיר צדדי אחד שהתנגן המון בכל מקום - ANOTHER BRICK IN THE WALL.
ואז אני נכנס לחנות החשוכה הזו יום אחד אחרי ביה"ס ומשהו מיסתורי מתנגן ברמקולים בחנות. לא הכרתי את השיר, אבל רצף האקורדים שנפרטו על המיתרים היה כל כך מיסתורי והשיר היה כל כך חשוך באוירתו - מיד נעמדתי מול הרמקול כמו הייתי מהופנט לגמרי לכמה רגעים.
ואז הגיע קול מלאך, פנה אלי בקולו המלטף ואמר:
Hey you, out there in the cold
Getting lonely getting old
Can you feel me?  
ככה הגיעה החומה כאלבום מלא אל תוך ידי. שם בחשכה התת קרקעית במרכז רחוב רוטשילד.
 
בעשור שלאחר מכן חזרתי לאלבום לא מעט וקצת פחות בהתאם להיכרות שהגיעה עם שאר האלבומים של הפלויד. אחר כך התחלתי לדלג באופן נחוש מעל למספר שירים שלא משכו אותי יותר בחומה כמכלול, ופירקתי את ה'אופרה' לשירים בודדים שאני יכול לשמוע ללא שום הגיון למקומם באלבום או מקומי ביקום.
הפעם היחידה ששמעתי את כל האלבום במלואו ב-15 השנים האחרונות הייתה שהלכתי להופעה של ווטרס ב-2012 בסיבוב של החומה. אבל עכשיו שאני מסתכל שוב פעם על רשימת השירים, אני עדיין מוצא שם שירים שאני עדיין אוהב (ONE OF MY TURNS, MOTHER, IN THE FLESH?, GOODBYE BLUE SKY), לצד שירים שאין שום סיכוי שאני אשמע אותם היום (YOUNG LUST, RUN LIKE HELL, THE TRIAL).
אבל מעל להכל עומד הצד השלישי של האלבום שנפתח עם HEY YOU וזורם כל הדרך בצורה אדירה עד ל-COMFORTABLY NUMB כמובן. זה רצף הזהב מבחינתי. מרגש אותי גם היום. קשה להסביר. אולי הנער מפעם עדיין מתגורר בתוכי.
 
 
 
לצפיה ב-'צד 3 Indeed'
צד 3 Indeed
16/03/2017 | 13:45
7
30
קודם כל ולפני הכל- על טעם ועל ריח, וכו'. ואחרי שאמרנו את המובן מאליו-
 
בשנות השמונים, בערוץ הראשון, הקרינו את תחזית מזג האויר עם שקופיות מנופי ארצנו, ותיבות טקסט פשוטות עם האיזור והמעלות של יום המחרת, כשברקע קטעים אינסטרומנטליים שונים. לקראת סוף אותו עשור, הופתעתי לגלות ששלוש מהנעימות שליוו את שקופיות מזג האוויר היו: "Hey You" ו "Is There Anybody Out There" של פינקפלויד, וקטע כלי קצר מהאמצע של "Ramble On" של לד זפלין.
 
את The Wall כאלסום שלם שמעתי רק באמצע שנות העשרים שלי. עד אז הכרתי רק חלקים ממנו, ובעיקר את צד 3 המופתי, ששימש כפסקול רקע להתכוננות לבחינות הבגרות, בעיקר הבגרות במתמטיקה. נדמה לי שהשירים הבודדים בחומה לא ארוכים מדי, וצד 3, למשל, נמשך פחות מ 20 דקות, כך שאין לו סיכוי להימאס. גם הצד הראשון זורם יפה מאד בין השירים, הצד השני פחות מוצלח, והרביעי מנופח שלא לצורך וכנראה שהוא שהוציא את רוב השם הרע לאלבום ולווטרס.
 
 
לצפיה ב-'אז אפשר פשרה'
אז אפשר פשרה
16/03/2017 | 14:11
2
26
לשמוע את צד 3 עם דילוגים על השירים הלא מעניינים (כל מה שבין היי יו לקומפורטבלי נאם), ואז לעבור לשמוע להקה שגם עשתה מוזיקה (כמו טאונסנד והחברים)
לצפיה ב-'פשרה זה לחלשי אופי, לא לרוג'ר ווטרס'
פשרה זה לחלשי אופי, לא לרוג'ר ווטרס
16/03/2017 | 19:30
1
25
רוג'רס שלנו עיקש כמסמר, ישר כסרגל, וקשוח כבטון שממנו עושים את גדר ההפרדה. אתה רוצה להתפשר- קח בחשבון שבאותו הרגע איבדת את מעט הכבוד שהאביר על החזיר רחש לך.
 
הנה הוא, האיש הבלתי ניתן להכנעה, בהופעה במקסיקו סיטי מנובמבר האחרון, כשהוא נכנס חזיתית ובלי להוריד את הרגל מהדוושה בנשיא האמריקאי (אז עדיין מועמד) דונאלד טראמפ.
לצפיה ב-'ויש להודות האיש נראה ונשמע מדהים !'
ויש להודות האיש נראה ונשמע מדהים !
16/03/2017 | 20:27
7
לצפיה ב-'צד שלוש. לחלוטין. '
צד שלוש. לחלוטין.
16/03/2017 | 14:57
33
אחרי שגמר להאשים את כל העולם ואשתו בכל צרותיו בחלק הראשון והשני, רגע לפני הצד הרביעי שלגביו אני אמביוולנטי, ווטרס נוטל פסק זמן לקצת התבוננות אישית.
משום כך, מדובר בחלק החזק ביותר באלבום, חלק ששורד היטב גם היום. את התקליט הראשון (צד א וב') אפשר לשים בצד. נהי ובכי ווטרסים טיפוסיים ומאוסים.
 
כאשר עושים את ההשוואה בין טומי לחומה, אני חייב להודות שלדימויים הויזואליים יש משמעות חזקה. החומה כיום לא מתקיים בנפרד ללא הדימויים שפארקר יצק לסרט, לטוב ולרע. טומי לעומת זאת ניצל מגורל זה משום שהסרט של ראסל היה כל כך גרוע ששום דבר לא נחקק בזיכרון באמת. בשורה הסופית, טומי לא מצליח להחזיק מסגרת שמאחדת את כל ארבעת הצדדים באופן קוהרנטי, והחומה פחות או יותר כן מצליחה במשימה.
 
לצפיה ב-'צד 3 - לא פחות ממופת יצירתי, comfortably, השיר הטוב בהסטוריה'
צד 3 - לא פחות ממופת יצירתי, comfortably, השיר הטוב בהסטוריה
16/03/2017 | 20:44
2
27
mother, טקסט חזק מאוד ( צד 1 )
 
לצפיה ב-'הוא התלהב מהתקליט. פתח, הסתכל על התמונות, אחרי שחתם רק על CD'
הוא התלהב מהתקליט. פתח, הסתכל על התמונות, אחרי שחתם רק על CD
16/03/2017 | 21:10
24
ממתין לאלבום שלו בצפייה גדולה
לצפיה ב-'מישהו כתב : Gilmour's solo in this song is so orgasmic'
מישהו כתב : Gilmour's solo in this song is so orgasmic
16/03/2017 | 23:08
16
and without effort
לצפיה ב-'למרות שקשה לי להאמין השמועות מדברות על ג'ימי פייג' או גילמור'
למרות שקשה לי להאמין השמועות מדברות על ג'ימי פייג' או גילמור
14/03/2017 | 23:51
1
54
 
בטריילר לאלבום אפשר לשמוע את הסולו, רואים את כל הנגנים חוץ מהגיטריסט המוביל ... 
מה שבטוח בחדש של ווטרס חייב להיות גיטריסט מעניין מאוד, כך היה ב Hitch Hiking כשקלפטון היה על הגיטרה ו Amused to Death  Jeff Beck 
 
Is This The Life We Really Want ? - 19.5.2017
לצפיה ב-'רוג'ר תמיד היה ויהיה יוצר מוסיקלי משובח ביותר'
רוג'ר תמיד היה ויהיה יוצר מוסיקלי משובח ביותר
15/03/2017 | 03:31
32
אין לי ספק שהאלבום יהיה מופק באופן פנטסטי עם פוטנציאל להיות יופי של אלבום. 
רק מאוד חבל שהבנאדם חי בלה לה לנד, כי זה היה מה זה גרוע...
 
 
לצפיה ב-'העולם כמרקחה'
העולם כמרקחה
13/03/2017 | 15:17
21
45
אגדת עם ישראלית מספרת על עורך העיתון "דבר" שהתקשה להתמודד עם עומס הדיווחים על אירועים שונים בעולם: משטפונות בסין ועד הפיכה בדרום אמריקה. אי לכך, הוא החליט שהכותרת הראשית של עיתון אותו היום תהיה "העולם כמרקחה".
 
הכותרת הזו מתאימה לתקופתנו אנו ככפפה ליד. אני, מצידי, אעשה מאמצים לנהל את פס הקול של האירועים, כמיטב הבנתי הלקויה וידיעותי המוגבלות. אתם מוזמנים להצטרף ולעזור כי בכל זאת, יום 2 של חופשת פורים ונדמה לי שהקטן מכרסם את הקירות והגדולה מורחת לק על הטלוויזיה  (האמצעי שבר כבר מזמן את דלת הכניסה עם בעיטות הכדורגל שלו)
לצפיה ב-'טורקיה נגד הולנד, ולא בכדורגל'
טורקיה נגד הולנד, ולא בכדורגל
13/03/2017 | 15:25
2
28
אז איזו שרה טורקית רצתה לחולל קצת מהומות ברוטרדם, וממשלת הולנד השאירה אותה מחוץ לעיר ולמדינה או משהו, ומאז מטנפים ארדואן והדוד-ביטנים שלו על הולנד תחת כל פורום ומעל כל עץ רענן.
 
הולנד מותקפת? לא במשמרת שלי לא! מיד אפגיז בארטילריה של פופ הולנדי דלוח, ואקנח בהבל הפה המצחין של הסוור עם השיניים הרקובות מהנמל של אמסטרדם, ונאמר אמן
לצפיה ב-'פופ הולנדי ושכחת את זה?'
פופ הולנדי ושכחת את זה?
13/03/2017 | 15:50
1
28
ולא, אני לא מתכוון לדינג-א-דונג (ארור אשר יעלה את הלינק).
לצפיה ב-'לא שכחתי. סתם לא ידעתי'
לא שכחתי. סתם לא ידעתי
13/03/2017 | 17:14
15
תרגיל יפה, אגב- להשמיט את ה"רוח" ולהיות בעצם להקה חדשה לגמרי, בלי שום קשר לאפרו-אמריקאים האלה עם החצוצפונים שלהם..
 
מסתבר, אגב, שיצא פעם תקליטור אוסף ישראלי שמאגד את מיטב(?) הפופ ההולנדי של התקופה (60-70). בקומוניקט שצורף לאוסף כתוב שזהו חלק ראשון, ושצפוי חלק שני. נדמה לי שהאיום הזה מעולם לא מומש, וכך ניצלה הציביליזציה בלי שאפילו ידעה שניצלה
 
 
 
לצפיה ב-'איש הצללים של טראמפ נחשף. בערך'
איש הצללים של טראמפ נחשף. בערך
13/03/2017 | 15:32
19
מי אתה סטיב באנון? האיש שעומד לימינו, ולשמאלו, ומאחוריו של מנהיג העולם החופשי. המוח, העיניים, הזקן, האף האדום. עיתונאים ופרשנים מתארים אותו כשילוב של מקיאוולי, קרומוול ורספוטין ביחד. באנון עצמו מצטנע וטוען שהוא רק לנין המודרני, שמתכוון להרוס את כל המוסדות הקיימים של המדינה האמריקאית, ולבנות אותם מחדש. כמובן, יתכן שכולם טועים, וסטיב באנון הוא בסך הכל אנטישמי חביב שרוצה להביא אוכל הביתה, לגרושתו ולילדיו (שאותם הוא לא מורשה לראות אם אני לא טועה).
 
כך או כך, באנון רוצה להרוס ולחולל מהומות, ואת החשבון שהוא יגיש מי ישלם? בנון ישלם? אי לכך נזכרתי בבנון המקורי, שהיה גם כן פופוליסט, אבל נאיבי, מהסוג שרוצה לעשות טוב לכולם, ללא הבדל דת (רצחנית), גזע (נחות) ומין (הטרוסקסואלי בלבד, שלא ישחית את הנוער)
לצפיה ב-'הילדים בחופשה? אתה בטוח שאתה לא מרים להנחתה?'
הילדים בחופשה? אתה בטוח שאתה לא מרים להנחתה?
13/03/2017 | 15:42
2
28
זהו, אפשר לסגור את האינטרנט אחרי הדבר הזה:
 
לצפיה ב-'אחח, לו רק היתה לי אישה קוריאנית שתשתטח על הרצפה...'
אחח, לו רק היתה לי אישה קוריאנית שתשתטח על הרצפה...
13/03/2017 | 16:00
7
לצפיה ב-'מדליק הילד הזה'
מדליק הילד הזה
14/03/2017 | 00:38
17
תפור עליו חולצה של ה-CRAMPS 
 
 
לצפיה ב-'הגרויסע פאדיחה של טקס האוסקר'
הגרויסע פאדיחה של טקס האוסקר
13/03/2017 | 16:22
21
במהלכו הוכרז הסרט שלא זכה, אבל לא הוכרז הסרט שכן זכה, לתדהמתם של וורן בייטי ופיי דאנאווי, שבכלל באו לשם כדי שיעשו להם כבוד, אבל חטפו זובור מרואה חשבון שבדיוק היה עסוק בלצלם את אמה סטון או משהו ולהעלות את התמונה לטוויטר. מקסים? לא נכחיש זאת.
 
זה הזכיר לי את סצינת הפתיחה של סרט צרפתי נשכח בשם "סיפור בזיג זג" (מעולם לא ראיתי את הסרט), ובכל מקרה- אני חושב ש"פיקששתי" של דני סנדרסון מעולם לא היה מתאים יותר לאירוע כלשהו יותר מלזה
לצפיה ב-'פינת הספורט: האירוע שכולם מדברים עליו'
פינת הספורט: האירוע שכולם מדברים עליו
13/03/2017 | 17:37
22
מהפך דרמטי, היסטורי, בלתי נתפס: אחרי שנחתך מהניו-אורלינס פליקנס, עמרי כספי עשוי למצוא קבוצה חדשה שתקלוט אותו ב NBA- לא פחות מהאלופה המכהנת קליבלנד קבאליירז! מי היה מאמין שמה שנראה כמו סופה של קריירה פורצת דרך (הישראלי הראשון ב NBA אחרי 200 שנות) קיבל לפתע תפנית מפתיעה, ויתכן שעמרי שלנו, חוץ מלפרסם קורנפלקס, עוד יהיה אלוף אמריקה בכדורסל, או משהו.
 
כל מה שנותר לו הוא לחפש ולמצוא סוכן ראוי. ה-סוכן. ה-איש. כמו לו ריד בזמנו.
לצפיה ב-'מכיוון שאני נרדית מוחלטת, אני מכירה את המקור'
מכיוון שאני נרדית מוחלטת, אני מכירה את המקור
13/03/2017 | 19:34
1
29
זה מ"שלושה בסירה אחת", תוכנית ההומור הרדיופונית המיתולוגית מסוף שנות החמישים. התוכנית היתה במתכונת הפאנל המוכרת לכולנו עד היום - גב האומה, וכו'. באחת התוכניות, הציע המנחה, יצחק שמעוני, סיטואציה בה קורים כמה ארועים בינ"ל דרמטיים (שכחתי אילו), ושאל את המשתתפים איזו כותרת הם יתנו. דן בן אמוץ ענה: "העולם כמרקחה, פרטים בעמוד 3".  
לצפיה ב-'הייתי בטוח שהסיפור אמיתי. נו מילא'
הייתי בטוח שהסיפור אמיתי. נו מילא
13/03/2017 | 20:10
15
הרעיון שמאחוריו דווקא מתאים למנטליות הישראלית, זאת שתקועה עם הראש באחוריים של עצמה. ע"ע המעורבות הישראלית הפסיכית- מהאדם ברחוב ועד לאחרון הפרשנים- בבחירתו ומשילותו של דונאלד טראמפ. והכל מהזווית הישראלית, כאילו שאת הבוחר האמריקאי מעניינת השומה הקטנה במזרח התיכון יותר מאשר החיים שלו עצמו והבעיות הכלכליות של ארה"ב.
לצפיה ב-'לי דווקא שמח בלב אבל מסיבות אחרות לגמרי '
לי דווקא שמח בלב אבל מסיבות אחרות לגמרי
14/03/2017 | 01:07
51
איזה יופי של שיר איזה יופי של פרמפטון
לצפיה ב-'עיסקת השנה- לא, המאה- לא, המילניום- במשק הישראלי!'
עיסקת השנה- לא, המאה- לא, המילניום- במשק הישראלי!
14/03/2017 | 20:40
8
26
מובילאיי, שמוכרת לחלק מאיתנו בזכות המכשיר המעצבן שמצפצף ברכב מסיבות הידועות רק לו- ובכן מובילאיי הזאת נמכרה לאינטל, שמוכרת לחלק מאיתנו שאשכרה איכפת לו מה יש בתוך המחשב האישי שלו.
 
העיתונים הכלכליים והלא כלכליים מלאים במאמרי פרשנות, מאמרים מתלהבים, ומאמרים סתם. מסתבר שמדובר בעיסקה מצוינת לשני הצדדים, אם כי ההיסטוריה מלמדת שרוב הרכישות של אינטל הן כשלונות. אבל למה לעכור שמחות? מובילאיי היא חברה פורצת דרך בשוק תחרותי ורווי, שלא מבטיח דבר חוץ מזה שיהיה מעניין, כמאמר הקללה הסינית העתיקה.
 
כפסקות לעיסקת הענק הזאת בחרתי את "Autobahn" האלמותי של קראפטוורק, שהמתכתיות שלו מסמלת גם את חדוות הנסיעה על הכביש במכונית אוטונומית אפורה כשק, וגם את העובדה שהמון כסף עף פה באוויר והחליף פה ידיים, אבל נדמה לי שרוב הישראלים לא יהנו מאגורה שחוקה אחת של העיסקה הזאת, משום כיוון שהוא.
לצפיה ב-'מכוניות אוטונומיות ללא נהג? שאלהים ישמור'
מכוניות אוטונומיות ללא נהג? שאלהים ישמור
14/03/2017 | 21:48
7
21
הלך ז'אנר שלם של שירים, ועם כל הכבוד לקראפטווק, ויש כבוד, כאן יש בוס אחד בלתי מעורער.
 
לצפיה ב-'ויש גם נקודת מבט נשית'
ויש גם נקודת מבט נשית
14/03/2017 | 22:15
9
לצפיה ב-'בלתי מעורער Indeed'
בלתי מעורער Indeed
14/03/2017 | 22:44
5
16
אובססיית המכוניות של ספרינגסטין היא מן המפורסמות, ומגדירה, לפחות בחלקה, את המוזיקה העצומה שלו.
 
כיסית יפה, וגנבת לי את "Racing In the Streets" המופתי, ובעיקר את "Thunder Road", שיר שאני מכיר בעל פה גם אם יהיה לי אלצהיימר מתקדם. הרשה לי להמשיך מהיכן שהפסקת. אם תיזכר בעוד רפרנסים- נא להוסיף. אנחנו ניתן לבוס את הכבוד המגיע לו!
 
1) "Seaside Bar Song", שיר שלא נכנס ל The Wild, the Innocent & the E Street Shuffle (אלבום שיכול היה להיות כפול ועדיין מצוין, אילו ספרינגסטין היה כולל את כל האאוטייקים מההקלטות של האלבום)
 
"Well, Billy bought a Chevy '40 coupe deluxe
Chrome wheels, stick shift (hey!), give her gas, pop the clutch"
 
 
2) "Born to Run" כמובן, עם השורה "Sprung from cages out on highway nine,
Chrome wheeled, fuel injected, and steppin' out over the line"
 
 
3) נוסיף את "Jungland" בזכות המכונית המצועצעת של העכברוש, והנערות היחפות שיושבות על מכסה המנוע של הדודג'
 
 
4) "Pink Cadillac", אאוטייק חביב וסיבוב מוזיקלי קטן על "Rock'N'Roll Music" של צ'אק ברי. יצא ב 1983 על תקליטון 7 אינץ' בצורה של קאדילאק ורוד
 
 
5) Tunnel of Love מ 1987 הוא אולי האישי והמוכח מכל אלבומיו. ספרינגסטין התמודד עם משבר בנישואיו (שהוביל לגירושין), נפרד לראשונה מהאי סטריט באנד כלהקה שלמה, והקליט אלבום שהוא ההיפך הגמור מ Born In the USA שיצא שלוש שנים לפני כן. השיר "Cautious Man" הוא בלדה נטולת אשליות עם שורה אחת שמשמשת כנוגדת לרומנטיזציה של הדרכים המהירות שעליה נסע ספרינגסטין ברוב הקריירה שלו:
 
He got dressed in the moonlight and down to the highway he strode
When he got there he didn't find nothing but road
 
 
 
לצפיה ב-'נעבור לאלבום מאוחר יחסית, אבל עדיין קסום'
נעבור לאלבום מאוחר יחסית, אבל עדיין קסום
15/03/2017 | 09:20
12
האחרון למות מבוסס על עדותו של קצין, פלוני בשם ג'ון קרי, בפני וועדת הקונגרס בה שאל איך אפשר לבקש מחייל להיות החייל האחרון שימות בגלל הטעות שנקראת מלחמת וייטנאם? (לא ציטוט מדוייק, אבל זו רוח הדברים). האמריקאים לקחו את נציג שוברים שתיקה המקומי עד למשרת שר החוץ, וברוס לקח את השאלה הזו למסע הזוי של בריחה במכונית.
לצפיה ב-'נראה שרוב הקישורים לא זמינים, שוב דופקים את הישראלים'
נראה שרוב הקישורים לא זמינים, שוב דופקים את הישראלים
15/03/2017 | 14:19
2
6
לצפיה ב-'ובטום וייטס ננוחם'
ובטום וייטס ננוחם
15/03/2017 | 15:51
14
סנוב- על פרנק, האיש עם רכב הסדאן והצ'יוואווה, כבר שמעת?
לצפיה ב-'לא ניתן לאנטישמיות הזו לעבור בשתיקה'
לא ניתן לאנטישמיות הזו לעבור בשתיקה
16/03/2017 | 00:35
15
להלן רשימת השירים עפ"י סדר הקישורים: 
 
1.   DRIVE BACK - ZUMA - 1975
2.   HUMAN HIGHWAY - COMES A TIME - 1978
3.   DRIVEBY - SLEEPS WITH ANGELS - 1994
4.   SEDAN DELIVERY - RUST NEVER SLEEPS - 1979
5.   CHANGING HIGHWAYS - BROKEN ARROW - 1996
6.   TWISTED ROAD - PSYCHEDELIC PILL - 2012
7.   LEAVE THE DRIVING - GREENDALE - 2003
8.   SPIRIT ROAD - CHROME DREAMS II - 2007
9.   TRANS AM - SLEEPS WITH ANGELS - 1994
 
כל השירים נפלאים, השיר מגרינדייל תמיד מתחבא בפינה והגיע הזמן להעביר אותו לאור. והאחרון אהוב עלי במיוחד. 
יש לך את כל האלבומים הללו בבית צביקה, תן לחוצפנים האלו בראש.  
 
 
לצפיה ב-'דקה לפני שבוב דילן הופך סופית לפרנק סינטרה'
דקה לפני שבוב דילן הופך סופית לפרנק סינטרה
11/03/2017 | 11:55
7
58
עם אלבום משולש(!) של קאברים לשירי סינטרה, שמצטרף לשני האלבומים הקודמים שלו, מה שמייצר רצף של חמישה אלבומים, חתיכת הצהרה אמנותית-
 
ובכן, רגע לפני שזה קורה, הנה דילן מהעשור הקודם (2003), עם קול החצץ שלא מחק את ההבעה הפנטסטית שלו. השיר הוא "Cross the Green Mountain" מתוך פסקול של סרט על מלחמת האזרחים בשם Gods and Generals.
 
לצפיה ב-'איזה שיר ואיזה סאונד, באמת מהסרטים.'
איזה שיר ואיזה סאונד, באמת מהסרטים.
12/03/2017 | 21:50
2
28
שחקת אותה.
עכשיו קבל אחר, מסרט אחר, של אחד שמזכיר לפעמים את דילן הגדול.
לצפיה ב-'אגב יש סיפור מדליק על יאנג והפסקול של המערבון הפסיכדלי הזה.'
אגב יש סיפור מדליק על יאנג והפסקול של המערבון הפסיכדלי הזה.
12/03/2017 | 22:35
1
30
 
                                        Dead Man - 1995
מספרים שג'ים ג'ארמוש מי שכתב וביים את הסרט פנה ליאנג בבקשה לכתיבת הפסקול.יאנג הסכים, בתנאי אחד. הוא ביקש חדר וכמה מסכים גדולים, לקח את המגבר והגיבסון השחורה שלו ובמהלך הצפייה בסרט, אילתר את הפסקול והקליט. לא היה טייק נוסף, מה שיצא באילתור הראשוני תוך כדי צפייה זה הפסקול שנשאר.
מדהים !
 
לצפיה ב-'אחלה קטע, אחלה סיפור'
אחלה קטע, אחלה סיפור
13/03/2017 | 09:25
21
פסקול הסרט Dead Man חמק ממני בזמנו (ממש כמו התאגיד לנתניהו). שנות התשעים היו עשור פורה ואיכותי במיוחד עבור ניל יאנג, ואני חושב שרכשתי את כל מה שהוציא אז, חוץ מהפסקול הזה. בהתחשב בנפילת האיכות החדה שהיתה לו מאז תחילת המילניום, זה זמן טוב להשלים פערי איכות מהעבר.
לצפיה ב-'אמריקה? פסקול?'
אמריקה? פסקול?
13/03/2017 | 08:47
3
24
הבמאי אמנם גרמני, אבל האחראי על הפסקול מומחה גדול לאמריקנה. ולרוק. ולעוד הרבה דברים טובים.
 
הבלדה של איזי ריידר, תרומה של דילן, הקרדיט הלך לרוג'ר מקגווין מהבירדס. שיר המלווה את כתוביות הסיום של הסרט שבמידה רבה הגדיר את סרט המסע האמריקאי ועוד כמה זוטות כגון תרבות הנגד ופסיכודליה:
 
 
 
לצפיה ב-'קודר נהדר. "Easy Rider" החזיר אותי בבעיטה לאנגליה'
קודר נהדר. "Easy Rider" החזיר אותי בבעיטה לאנגליה
13/03/2017 | 09:39
2
20
לפייטרפורט קונבנשן, אחת הלהקות האהובות עלי אי פעם, כל עוד סנדי דני וריצ'רד ת'ומפסון היו בה (אחר כך היתה דלת מסתובבת שכללה בערך כל מוזיקאי פולק בריטי שאי פעם נולד)
 
הלהקה ידעה לבצע דילן כמו ש(כמעט) אף אחד לא ידע או יודע לבצע, בעיקר בזכות סנדי דני, אולי הזמרת הכי גדולה שאי פעם נשמה מוזיקה על הכדור הזה.
 
הנה "Ballad of Easy Rider"
 
 
והנה 2 שירים שדילן אפילו לא הוציא כשהלהקה הקליטה אותם: "Percy's Song" מהבוטלג-דאז של דילן והבאנד The Basement Tapes, והשיר האהוב עלי מכולם- "I'll Keep It With Mine" שהוקלט בסביבות Blonde On Blonde (והיה סינגל של ג'ודי קולינס ב 1965. נו.)
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'האנגלים הצטיינו מאז ומתמיד בחיקוי האורגינל'
האנגלים הצטיינו מאז ומתמיד בחיקוי האורגינל
13/03/2017 | 12:07
1
17
אבל בתיאורי מסע אין על המקור. משהו שקשור לגנים של כיבוש המערב ולמרחבים האינסופיים של הספר.
 
לצפיה ב-'נו מה? באנגליה יש גשם. וערפל. לא רואים מרחבים.'
נו מה? באנגליה יש גשם. וערפל. לא רואים מרחבים.
13/03/2017 | 15:16
17
אבל לא לכיוון הניק דרייק רציתי לסחוב פה, אלא לכיוון קנדה, בקטנה, כי גם הם סוג של אמריקאים.
 
יש אחת. קת'לין אדוארדס, שעשתה יופי של מוזיקה בעשור הקודם עד שהחליטה לפרוש ולפתוח בית קפה באוטווה. הפסד שלנו. בכל מקרה, באלבום השלישי שלה שיצא ב 2008, היא כתבה את הגירסה שלה ל"America". במקום הצמד קרוע העיניים והשקט שמסתובב באמריקה של וייטנאם ואו-טו-טו ניקסון, היא מספרת על זוג צעיר, מבוהל אבל נחוש לא להילחם את המלחמות של אחרים, ולברוח צפונה, לקנדה ככל הנראה. אחד משירי הסרבנות האהובים עלי.
לצפיה ב-'מתברר שאנחנו ממש טובים בבייסבול'
מתברר שאנחנו ממש טובים בבייסבול
07/03/2017 | 10:31
13
48
כל כך טובים עד שיש לנו נבחרת שאין בה אף ישראלי.
חיפשתי וחיפשתי, לא מצאתי שום שיר ישראלי בנושא, הכי קרוב שאני מכיר זה ברוס (בהנחה שנגייר אותו כשחקן חיזוק לרוק הישראלי)
לצפיה ב-'בייסבול איננו ספורט'
בייסבול איננו ספורט
07/03/2017 | 10:52
11
45
זוהי לא רק דעתי הפרטית, אלא גם אקסיומה קוסמית מוחלטת. כל מי שחושב אחרת טועה, מטעה, ו/או דונאלד טראמפ.
 
מה שקצת מקשה עלי לבחור שיר לשרשור הזה: שירים על בייסבול? על ספורט? על טראמפ?
 
נסתפק אולי באמריקנה, אפילו כזאת מזוייפת. הנה שיר אותנטי לחלוטין מערבות ארצות הברית של אמריקה, שכתב ומבצע ישראלי אחד שחולם שהוא ניל יאנג בלילות
 
לצפיה ב-'עוד על זיוף, אותנטיות ואמריקנה'
עוד על זיוף, אותנטיות ואמריקנה
07/03/2017 | 16:16
10
58
ליאל לייבוביץ שוחט ב-Tablet את בילי ג'ואל, "הטראמפ של המוזיקה". מאמר שווה קריאה והתייחסות.
לצפיה ב-'קודם כל- לינק'
קודם כל- לינק
08/03/2017 | 10:06
30
לצפיה ב-'וואה וואה איך נפל עליו איך'
וואה וואה איך נפל עליו איך
08/03/2017 | 10:14
2
40
הספקתי לקרוא אתמול. אני מקווה שבילי ג'ואל עוד נושם. התקפה כזאת מפורטת כבר הרבה זמן לא קראתי. ליאל לייבוביץ' הוא אמנם בנו של האופנובנק (כן כן), אבל הטקסט הזה מזכיר ליבוביץ' אחר, ישעיהו.
 
בגדול, לייבוביץ' טוען שג'ואל הוא בוגד כפול או משולש: הוא בוגד במחוייבות שלו למוזיקה כאמנות, הוא בוגד במחוייבות שלו לבדר את קהל המעריצים שלו, והוא בוגד במורשתו כיהודי. חוץ מלירות בו, ליבוביץ' עושה שם הכל, ובשלב מסויים נהיה לי לא נעים, אז הלכתי לשמוע את "Innocent Man" של ג'ואל כדי להרגע קצת.
 
 
 
לצפיה ב-'בנו של האופנובנק?? '
בנו של האופנובנק??
08/03/2017 | 22:00
1
9
לצפיה ב-'בנו של האופנובנק '
בנו של האופנובנק
08/03/2017 | 22:41
35
איי קיד יו נוט. בהתחלה חשבתי שבוויקי מסתלבטים, אבל הצלבתי את המידע הזה מעוד כמה מראי מקומות, כולל של ליבוביץ' (הבן) עצמו.
 
מצד שני, ולפי הלהט שבו הוא משתמש בכתיבה, נראה כאילו הוא בן של מטיף
לצפיה ב-'לא כל כך הבנתי מה הבעיה שלו'
לא כל כך הבנתי מה הבעיה שלו
09/03/2017 | 05:14
5
35
כלומר יש לו לא מעט בעיות בשלל נושאים ככל הנראה, והוא לא באמת שמח על 'מצב האומה' האמריקאית, אבל מה הוא באמת רוצה חוץ מלנבוח קצת ושיהיה רשום באיזה ארכיון נידח ש-"X נבח" לא כל כך ברור.
להתפתחות הטכנולוגיה יש יתרונות לא מעטים אבל גם חסרונות רבים כמו שכולנו יודעים, ובעידן האינטרנט כאמור לכל אדם יש מיקרופון לכתוב את דעתו. אז יש. יופי טופי. 
 
הוא מצליח לייצר כמות מכובדת ביותר של דיעות קדומות, סתירות, הכללות זוועתיות וכפייה מטורפת. נשמע כמו טראמפ, אבל מתאים גם לכותב המאמר בהחלט. 
 
תודה על הלינק אורן.
בהחלט שווה קריאה, אפילו רק בשביל לחזק את ההבנה עד כמה המשחק יצא לגמרי מכלל שליטה, (ובאמת שלא משנה מאיזה צד מסתכלים).
מקרה נוסף מאוד מעניין על ההתקתשות באמריקה היה שבוע שעבר עם הפרשה של לוחם ה-Navy SEAL שנהרג בסוף ינואר בתימן - ריאן אוואנס, והניצול התקשורתי שנעשה באשתו ע"י שני צידי המימסד האמריקאי.
אגב לדעתי, אין דרך חזור. התהליך האיטי של הפירוק החברתי (שגם ככה תמיד היה קיים) ימשך ואין שום דבר שיכול לעצור את זה. 
 
 
 
לצפיה ב-'דווקא הבנתי מה הוא רוצה. אני חושב.'
דווקא הבנתי מה הוא רוצה. אני חושב.
09/03/2017 | 11:13
4
33
העניין הזה, של הבגידה של אותם חלקים בחברה האמריקאית באלה שבאמת היו זקוקים להם בשנים האחרונות- קרבנות הכלכלה התאגידית שהם למעשה אותו "מעמד בינוני לבן וצר אופקים" שפעם הכתיב את הטון. בני אדם, בהכללה, מתנהלים בשני אופנים: כחלק מקהילה, ותוך כדי קונפליקט. הזהות של האינדבידואל מתגבשת גם כחלק מקבוצה או אפילו קבוצות, וגם כנגד קבוצות ורעיונות.
 
הקרבנות הפכו מקרבנים, והם אפילו לא שמים לב לזה. ליבוביץ' תוקף את ג'ואל, היהודי מהברונקס, על ההתנשאות והלעג שהוא מפגין כלפי הקהל שלו, קהל שהוא רכש כשפיתח את הפרסונה של ה All American Singer/Songwriter.
 
אין ברירה אלא לגייס לפה (שוב) את ברוס הגדול מכולם- האיש עם העיניים הכי חדות והכי פקוחות בארצות הברית של אמריקה. הנה הוא ב 2012, בסוג של שיר נבואי
לצפיה ב-'אני חושב שהוא התכוון למשהו אחר. ג'ואל הוא בעצם טראמפ.'
אני חושב שהוא התכוון למשהו אחר. ג'ואל הוא בעצם טראמפ.
14/03/2017 | 12:00
3
13
האמנות של ג'ואל הפכה למשהו שמרוכז בעצמו, אמנות תועלתנית. כשלאונרד כהן זצ"ל חזר לבמה בגלל מצב כלכלי בעייתי, המניע היה כלכלי אבל על הבמה הוא נתן את עצמו לקהל, הפוקוס שלו היה על הקהל ולא על עצמו, וכך גם דינוזאורים רבים אחרים שממשיכים לרפד את הפנסיה שלהם בהופעות, אבל גם משמרים את הרוח שהייתה בצעירותם. ג'ואל לעומת זאת הוא טראמפ קטן המרוכז רק בעצמו. הסיבוב ה-גדול וה-עצום שלו במדיסון שקול לאסלה מצופה זהב.
ובכך ג'ואל בוגד במורשת היהודית של הנתינה. יש מעין חוזה בלתי כתוב שבו אמריקה תספק ליהודים חוף מבטחים, והם יעניקו לה מכשרונם, ג'ואל בגד במורשת זו ובכך כנראה שכח מה זה להיות יהודי.
הטיעון הראשון שלו נראה סביר, בקטע היהודי הוא הלך רחוק מידי.
לצפיה ב-'שני הטיעונים משתלבים האחד בשני'
שני הטיעונים משתלבים האחד בשני
14/03/2017 | 14:06
2
10
אגוצנטריות שמתחזה לאיכפתיות: בשני המקרים (ג'ואל/טראמפ) האובייקט הוא משענת או נחמה לקהל גדול שמבקש לקבל תיקון, או קתרזיס כלשהו. בשני המקרים האובייקט הוא ציניקן מושלם (התיאור של ג'ואל מזהם את הטקסטים של עצמו בחזרה לפני המופע) שניזון מהשאיפות של הקהל לטובת עצמו בלבד.
לצפיה ב-'כן, אבל'
כן, אבל
14/03/2017 | 15:41
1
12
מעבר לכך, השאלה היא האם ג'ואל היה אי פעם "אותנטי", במידה בה הוא עכשיו יכול להחשב כ"בוגד" בערכיו הקודמים. יהודי חם הוא מעולם לא היה; כמדומני שהוא לא ממש קיבל חינוך יהודי אפילו וזה נמצא רק ברקע המעומעם אצלו. והציניות, להערכתי, התחילה לא מאתמול, אלא הרבה לפני זה.
לצפיה ב-'הוא תמיד היה אותנטי'
הוא תמיד היה אותנטי
14/03/2017 | 16:32
10
דעות אישיות בצד- הוא היה אותנטי בתחילת דרכו, כשהתרסק עם "אטילה" ונדפק עם האלבום הראשון שמוקסס במהירות גבוהה מדי והפך אותו לבדיחה. הוא היה אותנטי כשכתב את "Piano Man" על עצמו, ואת "The Entertainer" המריר על הכוחות המסחריים שפעלו לסרס את האמנות שלו. הוא היה אותנטי ב The Stranger, הכי קרוב (כנראה) לספרינגסטין שהוא הגיע. הוא היה אותנטי בשנות השמונים עם "Allentown" על אבטלת הצעירים בארה"ב של רייגן ו "Goodnight Saigon" על הדור האבוד של וייטנאם שחזר בארונות הביתה. הוא היה גם אותנטי עם האלבום Innocent Man שהיה מחווה מוזיקלית יפה מאד לשורשי הפופ האמריקאי של שנות החמישים, והוא אפילו היה אותנטי כשטס ללנינגראד והיה למוזיקאי המערבי הראשון שהופיע בברית המועצות אי פעם (או משהו כזה).
 
גם אני לא זוכר שהוא ניפנף יותר מדי ביהדותו, אבל הוא לא הסתיר אותה (יכול היה לשנות את שם משפחתו כמו גווינת' פאלטרו למשל, אבל לא עשה את זה), וממילא יהודי שמצליח בצורה החיובית שג'ואל הצליח מסתפח לכוחותינו בלי נקיפות מצפון.
לצפיה ב-'עוד מוזיקה שורשית אמריקאית'
עוד מוזיקה שורשית אמריקאית
08/03/2017 | 10:05
28
בלדת קאנטרי משובחת של פאנק-רוקר אנגלי מליברפול שאחרי שמונה שנים יצא מהארון המוזיקלי וגילה, לעולם ולעצמו, שהוא מסוגל לעשות מוזיקה שורשית אמריקאית לא פחות טוב מהאבות המייסדים (או "ארבעת האבות" כמו שיאיר לפיד אומר) של האומה.
 
 
לצפיה ב-'Kill Kill Kill'
Kill Kill Kill
08/03/2017 | 13:12
40
Singapore Sling 
הפסיכדליה הכי מגניבה וחשוכה שלא יצאה מטקסס בסוף הסיקסטיז, עם הפאז הכי מדליק שתשמעו השנה:
טום וויטס אחרי יותר מדי כוסות וויסקי חוטף טיפות פסנתר מקסימות:
ואם גם לכם נמאס מהבוס בעבודה, תביאו את הסכין בעצמכם, הסינגפור סלינג כבר אירגנו לנו מוסיקת רקע היצ'קוקית עת נצעד לעבר החופש:
 
 
 
לצפיה ב-'מי הולך היום להופעה של יס (ARW)?'
מי הולך היום להופעה של יס (ARW)?
07/03/2017 | 10:21
3
37
חברי פורום? קשישים? קשישים שהם חברי פורום? דור יותר צעיר? תכל'ס, לאלה שנולדו בשלושים שנים האחרונות, זה הכי קרוב לרבין שתגיעו אליו. 
 
 
לצפיה ב-'מישהו הלך אתמול להופעה של AWR?'
מישהו הלך אתמול להופעה של AWR?
08/03/2017 | 10:01
2
33
אם כן- נשמח לשמוע על המורשת של אנדרסון, או וייקמן, או רבין.
לצפיה ב-'דיווח שקיבלתי ממקורות בעלי קירבה ראשונה:'
דיווח שקיבלתי ממקורות בעלי קירבה ראשונה:
08/03/2017 | 10:46
1
37
הייתה הופעה טובה עם הרבה קרחות באולם (וכנראה גם בקהל עצמו), והמבקר אינו מעריץ מושבע של יס.
ויקמן, להבדיל מהגיטריסט (שלא קוראים לו סטיב האו), לא הראה את הוירטואזיות שלו, אולי עניין של גיל. מצד שני מדובר באיש גדול ומקסים.
אני מניח שלמעריצי יס היה מדובר בהופעת חובה.
לצפיה ב-'אף פעם לא הייתי ממש בעניין של יס'
אף פעם לא הייתי ממש בעניין של יס
08/03/2017 | 12:11
40
הרומן שלי עם הפרוגרסיב הוא מקוטע, מלא חורים, ומאופיין ביחסי אהבה-שנאה. שמעתי לא מעט ח*א פרוגרסיבי מלא מעצמו, ארכני, יומרני וחסר נשמה (ולפעמים הכל ביחד), ומצד שני שמעתי כמה וכמה דברים שהם הטופ של הטופ המוזיקלי מכל כיוון אפשרי.
 
אל יס נחשפתי לפני בערך עשר שנים פלוס מינוס, והקפדתי להישאר בגבולות הגזרה של The Yes Album  ו Fragile. מעבר לזה קשה לי ואני נוטש די מהר.
 
יש כמובן להקת פרוגרסיב אנגלית אחרת, מאותן שנים, שאותה אני אוהב מאד. אבל חבריה פרשו מהלהקה ו/או מהמוזיקה לפני שנים הרבה, ואינם מתכוונים להתאחד בשום צורה שהיא, ובצדק.
 
אז הסתפקתי באיחוד של ג'נסיס ב 2007, שהיה יותר פופ מפרוג, ובהופעה המעולה של פיטר גבריאל ב 2014, ובאלבום של סטיב האקט Genesis Revisited מלפני 20 שנה בערך, שבו הוא הפך ועירבב את הקלאסיקות של הלהקה כך שהצ'ילבה טוני באנקס לא יזהה תו אחד לרפואה, אבל את הגיטרות שלו הוא השאיר בדיוק כמו שהיו במקור. משעשע אבל גם יפה לפרקים.
לצפיה ב-'קלאסיקות רוק revisited'
קלאסיקות רוק revisited
06/03/2017 | 11:09
17
63
סתם כי בא לי לחרטט
לצפיה ב-'טיסה קצרה לשנות התשעים'
טיסה קצרה לשנות התשעים
06/03/2017 | 12:08
11
91
בקריקטורה שהתפרסמה פעם ב Mad Magazine נראו חברי הרכב הרוק-גראנג' הסיאטלי Stone Temple Pilots שוטפים רכבים לפרנסתם כשההסבר היה "זה מה שחברי סטון טמפל פיילוטס היו עושים בחיים אם פרל ג'אם לא הייתה קיימת". אומת הגראנג', בסופו של דבר, הנפיקה להקות שדי נראו ונשמעו אותו דבר (לפחות על פני השטח), והדמיון בין הקול של סקוט וויילנד, סולן הפיילוטס, לזה של אדי ודר הוא בלתי ניתן להכחשה. נקודת הפתיחה של הפיילוטס, אם כך, נמוכה יותר באופן מודגש, מה שאילץ אותם (אולי) להתאמץ יותר כדי להמריא עם המוזיקה שלהם.
 
האלבום השני שלהם יצא ב 1994. אין לו ממש שם, לפעמים קוראים לו Purple, לפעמים 12 Gracious Melodies כי זה מה שכתוב על העטיפה האחורית של התקליטור, ולפעמים קוראים לו סתם Stone Temple Pilots. האלבום נורא הצליח בזמנו- גם במצעדים וגם בביקורות. בגלל זה קניתי אותו ואהבתי את הרוק היחסית כבד והישיר שלהם. עשרים ומשהו שנים אחרי, החלטתי לבדוק אם האלבום עדיין טוב כמו שאני ואחרים חשבו כשיצא.
 
כדאי להתחיל עם הפיל בחדר: כן, סקוט וויילנד נשמע כמו אדי ודר. אבל לא הוגן יהיה לדהור על הנקודה הזאת, משום ששכפול פנימי בתוך ז'אנרים הוא דבר די נפוץ: המון להקות מטאל נשמעות כמו העתקים של אותו הדבר (הררי גיטרות, סולן נוהם, סולואים מתישים), ברוס ספרינגסטין הגדול עשה מאמצים גדולים להישמע כמו בוב דילן בתחילת הדרך, ועוד ועוד דוגמאות. אז הגראנג' יצר שכפולי פרל ג'אם, ואחד מהם ניצב לפנינו. ביג דיל. השאלה היא: איזו מוזיקה הלהקה עושה?
 
התשובה היא: היא עושה אחלה רוק, ומצליחה אפילו לגוון אותו עם קצת אקוסטיקה בקטנה. בראש ניצבים הלהיטים מתוך האלבום, שנשמעים מצוין גם היום: "Vasoline" מהפנט, "Big Empty" עוסק אמנם בפופיק של ויילנד ("Driver faster in my car", "Smoke a cigarette" וכו' וכו'), אבל הלחן שלו חזק המנוני וסוחף. מעל כולם ניצב לו בגאון ה-שיר של האלבום, "Interstate Love Song", שזכה לקליפ מצויין לא פחות מהשיר. 3 מתוך 3, לגמרי קלאסיקות רוק, טריות כמו ביום הקלטתן.
 
השנה היא אמנם 1994, התקליטור כבר מזמן החליף את התקליט, והוא מאפשר 70 דקות של מוזיקה לכל אלבום שהוא, אבל פה מגיעה נקודת הזכות הגדולה של האלבום: הפיילוטס עומדים בפיתוי וכמעט ולא גורמים לאף שיר לגלוש יתר על המידה. האלבום כאלבום מהודק מאד, רוב השירים מצליחים לעמוד ב 3-4 דקות תזמון כולל סולואי גיטרות, ואם "Lounge Fly" חורג מהתזמון הזה, אז הוא עושה את זה בצדק בזכותו סולו גיטרה משובח של פול לירי, גיטריסט הבאטהול סרפרז.
 
מוזיקלית, הפיילוטס מתמקדים בלעשות טוב את מה שהם יודעים: רוק גיטרות כבד ראש. האחים דין ורוברט דהליאו (גיטרה ובס בהתאמה) אחראים ללחנים ועושים עבודה שנעה בין טובה מאד למצויינת. כאמור, אין תעוקת אוזן כמעט באף שלב.
 
המנעד הצר של הלהקה מופר פעמיים: הבלדה האקוסטית היפה "Pretty Penny", ו "Kitchenware & Candybars" המסיים, שמשלב יפה אקוסטיקה ופזמון המנוני. הפיילוטים שתלו בסוף האלבום פרודיה משעשעת במיוחד על אופנת ה"קטעים הנסתרים" של התקופה: השיר ה 12 הוא לא שארית מהקלטות האלבום, כמצופה, אלא שיר הלל לאלבום כולו, שמבוצע בסגנון מיושן במיוחד ע"י אחד, ריצ'רד פטרסון.
 
אבל אין טוב בלי קצת רע: נקודת התורפה של האלבום הוא פער מורגש בין שני חלקיו. נכון שקשה לחלק תקליטור לשניים, אבל רצף השירים באלבום הזה הופך את זה לקל במיוחד: השיר השישי, "Pretty Penny" האקוסטי, מסיים את חלקו הראשון והמושלם, ומפנה את הדרך לחמשת השירים האחרונים באלבום. אני, אישית, שונא לנתח אלבומים לפי סדר השירים שלהם, אבל פה אין לי ברירה: השיר השביעי, שפותח את "צד ב'" של האלבום, הוא הגרוע ביותר באלבום. "Silvergun Superman" (זה שמו) נשמע כמו קלישאה של כל מה שגרוע בז'אנר הרוק כבד הראש: קלישאה של הלחנה וביצוע, עם סולו מחורבן On top. עוד שני שירים בחלק ב' נופלים מהרמה הגבוהה של רוב האלבום: "Unglued" הוא הכי קרוב ל feel good שהפיילוטס יכולים לעשות, והוא לפחות קצר (2:30 דקות). "Army Ants" סתם לא מבריק במיוחד, וחבל.
 
אם לסכם: האלבום איננו מושלם, אבל המגרעות שלו הם לא מהסוג ש"מפיל אלבומים", ואפשר להכיל אותן די בקלות. Stone Temple Pilots נשמעים טריים ומלאי אנרגיה באלבום הזה. הם מנגנים מצויין, סקוט ויילנד מביא איזו נשמה לחלק מהשירים שמחלצת אותו בהצלחה מהדמיון הבסיסי לאדי וודר. היה כיף לחזור לאלבום הזה, ו-וואללה: בהחלט קלאסיקת ניינטיז, ואלבום מומלץ לחובבי רוק עכשווי ו/או סבנטיזי שמשום מה לא מכירים את האלבום.
 
*****************************************
 
All lyrics written by Scott Weiland.

1. "Meatplow"   Robert DeLeo, Dean DeLeo 3:37
2. "Vasoline"   R. DeLeo, D. DeLeo, Weiland, Eric Kretz 2:56
3. "Lounge Fly"   R. DeLeo 5:18
4. "Interstate Love Song"   R. DeLeo 3:14
5. "Still Remains"   R. DeLeo, D. DeLeo 3:33
6. "Pretty Penny"   D. DeLeo 3:42
7. "Silvergun Superman"   R. DeLeo, D. DeLeo 5:16
8. "Big Empty"   D. DeLeo 4:54
9. "Unglued"   Weiland, R. DeLeo 2:34
10. "Army Ants"   D. DeLeo 3:46
11. "Kitchenware & Candybars" + (hidden track "12 Gracious Melodies")   R. DeLeo 8:06
 
Total length: 46:59
 
Personnel
 
Scott Weiland – lead vocals
Dean DeLeo – guitar
Robert DeLeo – bass, backing vocals
Eric Kretz – drums
Paul Leary – ending guitar solo on "Lounge Fly"
 
Brendan O'Brien – producer, recording, mixing
Nick DiDia – engineer
 
John Heiden – design
Dale Sizer – illustrations
 
1994
לצפיה ב-'The Smashing Pumpkins- Siamese Dream 1993'
The Smashing Pumpkins- Siamese Dream 1993
06/03/2017 | 23:15
10
46
 
                                             מופת
לצפיה ב-'לא מכיר את הלהקה הזאת בכלל '
לא מכיר את הלהקה הזאת בכלל
06/03/2017 | 23:22
8
31
הייתי בצבא בתחילת שנות התשעים, וזה די שיבש את המעקב המוזיקלי שלי. יש כמה מוזיקאים והרכבים שהם ממש שמועה בשבילי, והאמת היא שהתפזרתי לכיוונים אחרים, כך שאת החור הזה אני כבר לא אסגור ככל הנראה.
לצפיה ב-'אתה לא רציני ? ואם כן, מקנא בך.'
אתה לא רציני ? ואם כן, מקנא בך.
06/03/2017 | 23:37
39
 
"Siamese Dream": האלבום שהציל אותי
 
 
 
לצפיה ב-'הנה הם עושים ביצוע יוצא דופן ל Space Oddity של BOWIE'
הנה הם עושים ביצוע יוצא דופן ל Space Oddity של BOWIE
07/03/2017 | 00:48
6
25
לצפיה ב-'ומכיוון אחר ביצוע פנומנלי ל 'Sound and Vision' הפעם של הגאון'
ומכיוון אחר ביצוע פנומנלי ל 'Sound and Vision' הפעם של הגאון
07/03/2017 | 01:04
5
35
 
 
                                         Beck
 
 
חובה לעשות שימוש באוזניות בעת האזנה
לצפיה ב-'יאללה, תת שרשור רימייקים!'
יאללה, תת שרשור רימייקים!
07/03/2017 | 08:32
4
23
לרגל הוצאת "מהדורת 30 השנים" ל Black and White Night- קונצרט המחווה/קאמבק של רוי אורביסון- הנה "Oh, Pretty Woman" הקלאסי, שבו נתמך אורביסון על ידי אלביס קוסטלו, ג'יי. די סאות'ר וג'קסון בראון בקולות רקע, טום ווייטס בפסנתר, וג'יימס ברטון וברוס ספרינגסטין בדואט גיטרות נפלא במיוחד. קלאסיקה של קלאסיקה.
לצפיה ב-'קוסטלו, ספרינגסטין וחברים במחווה לג'ו סטראמר'
קוסטלו, ספרינגסטין וחברים במחווה לג'ו סטראמר
07/03/2017 | 09:54
3
24
אפילו מצליחים לשמור על רוח המקור
לצפיה ב-'Phish עושים Genesis'
Phish עושים Genesis
07/03/2017 | 10:31
2
16
מאירוע הכניסה של ג'נסיס ל Hall of Fame מ 2010. Phish אדירים בלי קשר, ופה הם מתחברים לחלק מהשורשים המוזיקליים שלהם, והולכים יפה על הקו הדק שבין הנאמנות למקור לבין ביצוע אוטונומי. טריי אנסטסיו עושה גם סטיב האקט וגם פיטר גבריאל בצורה מוצלחת מאד
לצפיה ב-'בארט סימפסון עושה Sex Pistols'
בארט סימפסון עושה Sex Pistols
07/03/2017 | 11:28
1
22
יושב bollocks עליו: 
 
 
 
לצפיה ב-'מזכיר משפט מהסרט הקלאסי To Be Or Not to Be'
מזכיר משפט מהסרט הקלאסי To Be Or Not to Be
07/03/2017 | 13:22
24
שאומר הקולונל הגרמני בוורשה הכבושה על שחקן תיאטרון מקומי: " What he did to Shakespeare we are doing now to Poland".
לצפיה ב-'אלבום אדיר לגמרי'
אלבום אדיר לגמרי
07/03/2017 | 05:14
32
הפיסגה הכי גבוהה שבילי קורגן הגיע אליה עם הפאמפקינגז.
בשנים הללו של סוף התיכון, האלבום הזה היה האלבום הכי טוב בעולם שלי. שני רק לנברמיינד. איזה סאונד, איזה הד לפנים הם נותנים שם, חד כתער. ואיזה מלודיות נפלאות בתוך כל החשמל הזה. בתי ספר צריכים ללמד את תוכן האלבום הזה לבגרות.   
 
I'm all by myself, as I have always been
 
אוחח אני הולך לחרוש עליו הלילה 
 
 
לצפיה ב-'ניל יאנג - Harvest - 1972'
ניל יאנג - Harvest - 1972
06/03/2017 | 12:37
4
43
אלבום מושלם, עכשיו תרגיעו אהה, כי אין סקירה. 
 
מצד שני, תמיד אפשר להתנחם באחד ה-EPs הכי מדליקים שיצא לי לשמוע.
דמיינו את מרטין רב קם בבוקר נכנס לאוטו, אוסף את אלן ווגה ויחדיו הם טסים על האוטובאן ונכנסים חזיתית ב-NEU! 
כיף לא נורמלי: 
 
 
לצפיה ב-'ניל יאנג - 1992 - Harvest Moon'
ניל יאנג - 1992 - Harvest Moon
06/03/2017 | 22:45
1
34
                  
 
                                      Natural Beauty
לצפיה ב-'ניל יאנג - After the Gold Rush - 1970'
ניל יאנג - After the Gold Rush - 1970
07/03/2017 | 04:56
27
שייאווו כמה זמן לא שמעתי את האלבום הענק הזה. 
11 שירים, חלקם נהדרים, חלקם מקסימים, חלקם מלאים בעליצות.
ושלושה מהם נכנסים בקלות למקום הראשון ברשימת 'אלף השירים שנכנסים למקום הראשון ברשימת אלף השירים שנכנסים בקלות למקום הראשון'. 
זו רשימה דמיונית לבינתיים אבל היא נשמעת אחלה רשימה never the less...
 
הנה אחד מהשלושה: 
 
 
לצפיה ב-' Live at massey hall 1971 old man - ההופעה שהפכה לאגדה'
Live at massey hall 1971 old man - ההופעה שהפכה לאגדה
06/03/2017 | 22:58
1
37
יאנג מנגן לראשונה את old man בהופעה שהפכה לאגדה - massey hall
שנים חיפשתי בטרוף את האלבום על תקליט... מאוד נדיר, איכות סאונד יוצאת דופן.
יש המגדירים אותו אלבום ההופעה הטוב, האיכותי ביותר.
בסוף הצלחתי להשיג לפני שנתיים, הופעה היסטורית והסאונד באמת יוצא דופן.
לצפיה ב-'אלבום נפלא עם צליל "של פעם"'
אלבום נפלא עם צליל "של פעם"
06/03/2017 | 23:28
37
יש משהו מאד "חם" בצליל של האלבום- אולי בגלל שההופעה הוקלטה באולם לא גדול, אולי בגלל האופי האקוסטי שלה. בכל מקרה, את הצלילי קלטתי אני, במו אזני, מעל גבי התקליטור, כך שאם היית שואל אותי אולי הייתי חוסך לך את המרדף אחרי התקליט
 
ספציפית לעניין אלבומי הופעה- אני חושב שהוצאות "רשמיות" עושות עוול להופעה, כי הן משטיחות את אווירת ההופעה לטובת איכות השמעה סטרילית, "אולפנית". לפני כמה שנים גיליתי שבוטלגים, אפילו באיכות בינונית, נותנים תחושה יותר מלהיבה ומאירים את האמן/ים בזווית יותר טבעית ופחות מעובדת.
 
נזכרתי שכתבתי פעם על בוטלג כזה, של דייויד בואי. אם תקרא אולי תבין את ההרגשה שלי יותר בפירוט
 
 
לצפיה ב-'ניצוץ של גאונות '
ניצוץ של גאונות
26/02/2017 | 01:41
3
81
לצפיה ב-'עוד אחד'
עוד אחד
03/03/2017 | 04:06
29
לצפיה ב-'לנו פה בפורום היה דיון קטן בנוגע לאלבום הזה'
לנו פה בפורום היה דיון קטן בנוגע לאלבום הזה
04/03/2017 | 20:40
1
37
היו שאהבו, היו שפחות. אני פחות.
 
 
 
לצפיה ב-'כתב כל כך יפה ומדויק Barmelai - אלבום עם ארומה.'
כתב כל כך יפה ומדויק Barmelai - אלבום עם ארומה.
04/03/2017 | 22:39
9
לצפיה ב-'ספר הרוק הישראלי 1967-1973'
ספר הרוק הישראלי 1967-1973
24/02/2017 | 09:36
52
שלום רב לחברי פורום 'אגדות רוק'.
אני שמח וגם נרגש לשתף אתכם בספר השני שלי, שבא לסקור את מוסיקת הרוק הישראלית בין השנים 1967 ל- 1973.
כל זאת באופן שלא נעשה כלל עד כה. כולל ראיונות, שערכתי עם כ-80 אנשי מפתח ביצירה ההיא + צלילה מעמיקה לארכיונים רבים ונדירים.
תיכנסו לקישור של הקמפיין שלי ובואו לתמוך בספר שיוציא את האמת המדהימה על המוסיקה ההיא והאנשים שמאחוריה.
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=22111
תודה רבה מכל הלב,
נעם
לצפיה ב-'למישהו יש חוות דעת לגבי מופע הביטלמניה שיהיה השבוע בבארבי'
למישהו יש חוות דעת לגבי מופע הביטלמניה שיהיה השבוע בבארבי
20/02/2017 | 13:35
2
33
אני מאוד אוהבת את הביטלס ויהיו שם יוצרים טובים, אבל לפעמים המיחזור והחיקויים מאכזבים. מה דעתכם?
לצפיה ב-'ה Magical mystery tour הם להקה מצוינת'
ה Magical mystery tour הם להקה מצוינת
21/02/2017 | 14:53
1
32
ראיתי אותם האמפי שוני עם הסימפונייטה של רעננה בביצועים תזמורתיים לשירים המאוחרים של הביטלס והיה מעולה.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
01/03/2017 | 00:09
13
ראיתי את התגובה קודם אבל לא הצלחתי לענות בגלל בעיה במחשב. באמת הלכתי להופעה והיה מאוד טוב.
לצפיה ב-'? Pink Floyd Reunion In The Works'
? Pink Floyd Reunion In The Works
20/02/2017 | 13:49
47
Great Gig In Glastonbury: Is A Pink Floyd Reunion In The Works?
https://news.google.com/news/amp?caurl=http%3A%2F%...

לצפיה ב-'יצא למישהו מכם לשבת בהיכל נוקיה באורקסטרה בהופעה? '
יצא למישהו מכם לשבת בהיכל נוקיה באורקסטרה בהופעה?
17/02/2017 | 16:58
33
אני רוצה לקנות כרטיסים לשם להופעה, ומתלבט איזה שורה הכי טובה. כי לפעמים השורות הראשונות, קרובות מדי לבמה והבמה גבוהה ואז כל ההופעה עם הצוואר למעלה וזה לא כיף.  
אם מישהו היה שם בהופעה אז אשמח לשמוע חוות דעת.  
לצפיה ב-'גאנ'ס אנד רוז'ס שולטים!!$! '
גאנ'ס אנד רוז'ס שולטים!!$!
16/02/2017 | 04:59
6
62
כל טלטל של סלאש - מלמיליאן.
סתם סתם.
אבל בכל אופן, ניקלעתי בשלישי בלילה להופעה של רובים ושושנים באצטדיון פה עם עוד 75,000 איש. האמת, היה טוב מאוד ההופעה.
אקסל רוז עדיין עם המניירות של שנות ה-90, וכמות הבגדים שהוא החליף לאורך ההופעה, וואו, עליתי עליו, יש לו הרבה יותר בגדים ממה שלי יש בארון בבית, זה בטוח. אבל הטי-שירט שלו בהחלט שולטים חבל"ז. ולא שזה עוזר כי השנים בהחלט עשו את מלאכתם עימו. מצד שני סלאש נראה פחות או יותר כאילו לא עברו 30 שנים (עוד 5 חודשים!) מ-APPETITE FOR DESTRUCTION. והצליל המזוהה שלו עדיין נשמע טוב מאוד.
בכל אופן, הגברת מאוד נהנתה למרות שאקסל כבר "not skinny at all", ואני קיבלתי שעתיים וחצי של נוסטלגיה.
 
ואתמול, אחרי המון המון שנים, עשיתי סיבוב על USE YOUR ILLUSION וגיליתי שכמה שירים שם עדיין טובים.
האלבום הראשון כוחו נחלש מאוד ואולי רק 2-3 שירים עדיין מחזיקים כי הם קלאסיקות. מעבר להם, יש רק רצועה אחת, שפעם חשבתי שהיא נפלאה והיום אני עדיין חושב שהיא ענקית ומצויינת. Double Talkin' Jive פשוט פנטסטי.
האלבום השני, שומר על רמה יותר גבוהה בחלקים מאוד נירחבים.
CIVIL WAR
YESTERDAYS
GET IN THE RING
BREAKDOWN
SO FINE
ESTRANGED
 
היום כבר דחפתי את APPETITE FOR DESTRUCTION.
אין לי מה לומר, יש שם יותר מדי קלאסיקות ורגעים אדירים, מהפתיחה ועד הסיום אפילו לא רגע אחד של A מינוס באלבום הזה. טור דה פורס של מיד סוף האייטיז. תמיד ישאר למעלה.
 
 
 
לצפיה ב-'התלבטות קשה אם ללכת להופעה בארץ'
התלבטות קשה אם ללכת להופעה בארץ
16/02/2017 | 10:20
4
47
מצד אחד, אני לא מעריץ גדול
מצד שני, זה עדיין רוק נ'רול
מצד שלישי, תקציב האוכל שלי לתקופה הקרובה הלך על כרטיסים טובים לניק קייב
 
לצפיה ב-'בלי לחשוב פעמיים'
בלי לחשוב פעמיים
16/02/2017 | 12:04
50
ברור ללכת.
יש יותר מדי סיבות.
- יותר מדי להקות ויוצרים טובים סביבנו, חולפים להם. אין כבר הזדמנות נוספת. זו השעה האחרונה לתפוס את מה שזה לא היה בתקופת הזהב של הרוקנרול (שמבחינתי נמתחת עד לתחילת הניינטיז).
- גם בלי להיות מעריץ גדול, הם נותנים יופי של הופעה. אקסל אמנם פחות דומה לבחור הצנום מ-1988, אבל הוא עדיין שוחה בגלאם הארד רוק מצויין. ויותר חשוב, סלאש פשוט נפלא על החשמל וכל הצוות נותנים גאנ'ס אנד רוז'ס בראש יפה מאוד.
- ההופעה נקבעה ל-8 בערב. אקסל ושות' עלו רק בעשרה ל-9. כלומר כמעט שעה איחור. שזה שיפור, פעם זה היה שעתיים.
- הסט ליסט מצויין.
- אוכל זה דבר חשוב בהחלט. אבל מוערך יתר על המידה לפעמים. כלומר כרגע.
- ההופעה הזו ככל הנראה היתה הכי קרובה שעוד יצא לי אי פעם להרגיש שחזרתי לשנות התיכון המופלאות.
- בסופו של דבר, שורה תחתונה, כמו שכתבת - זה רוקנ'רול, וזה טוב מאוד.
 
 
לצפיה ב-'שאלתי את אותה השאלה לפני כחודש והתשובה הזו הורידה לי את החשק'
שאלתי את אותה השאלה לפני כחודש והתשובה הזו הורידה לי את החשק
20/02/2017 | 13:43
2
35
לצפיה ב-'בואי נעבור על הסעיפים אחד אחד שיחזירו לך את החשק'
בואי נעבור על הסעיפים אחד אחד שיחזירו לך את החשק
21/02/2017 | 04:50
1
40
הלינק שהוציא לך את החשק לעמות יום שלישי שעבר:
- "הם אף פעם לא נתנו פה הופעה טובה (כולל בניינטיז כשהם היו בשיא)"
הייתי בהופעה שלהם בתחילת הניינטיז אולי 1993, לפי זכרוני. הייתי בתיכון וזה היה בול הזמן ההופעה וכל הבלאגן היה פיצוץ.
 
- "הכימיה בין חברי להקה מאוד משפיעה על איכות ההופעה שלהם. גאנז אנד רוזס נפרדו כיריבים מרים מאוד, אם המצב שלהם כל כך קשה שסלאש ("מרטיב את המיטה") ואקסל רוז ("סמים במים") מוכנים לעמוד באותו חלל, אני מניחה שזה מופע יאוש כלכלי ולא מופע מהנה"
אין לי מושג אם הם יריבים מרים כיום או לא, אבל הכימיה בהופעה הייתה טובה מאוד, בדיוק כמו פעם בתחילת הנייטיז. בשבוע בעבר היה מאוד מהנה ואם הם עושים את זה בגלל יאוש כלכלי אז זה בכלל בכלל לא הורגש. להיפך לגמרי.
 
-"זו להקה שנותנת שואו גדול מהחיים."
נכון מאוד. הם נתנו כאן שבוע שעבר שואו מצויין כולל מסכים גדולים במרכז ומשני צדי הבמה, פירוטכניקה, זיקוקים לשמיים ברגעים הנכונים והיתה הופעה פיצוץ כמו שצריך ומצפים מרובים ושושנים.
 
-" אקסל רוז היה משתולל על הבמה עם הטייץ המוזר שלו "
גם עכשיו הוא משתולל, וגם עכשיו עם הטייץ. אמנם הוא כבר לא צנום ואובר אנרגטי. הילד בן 55 בכל זאת, אי אפשר לעצור שינויים פיזיולוגים אצל אף אחד (השרירים של שוורצנגר זה פוטושופ). אבל הלוואי עלי לנוע כמוהו בגיל 55 לאורך שעתיים שלוש. אגב ההדפסים והמשפטים על החולצות שלו שוות מבט מעמיק. והיתה גם החולצה המשובצת המפורסמת מהקליפים מהנייטיז.
 
- "סלאש היה דופק סולואים משוגעים עם הגיטרה הכפולה שלו"
הוא דפק גם עכשיו תאמיני לי. גיטרת הצוואר הכפול היתה נוכחת בהחלט בחלק מהשירים - ראיתי במו עיניי. ובכלל סלאש הרביץ יופי של סולואים לאורך ורוחב ההופעה על כל כך הרבה שירים. הוא היה הפנינה של ההופעה בהחלט. רק הביצוע החי ל-DOUBLE TALKIN JIVE  היה שווה את כל ההופעה. והיו עוד המון המון פצצות.
 
-"עכשיו הם נראים כמו קציצות, מבוגרים מכפי גילם האמיתי"
אכן נכון מאוד. אין מה לעשות בנושא הזה לצערנו. אגב לגילם הם לא נראים רע כל כך. בכל אופן סלאש כבר כתבתי נראה בדיוק כמו בשנת 1988 ודף מקגאן גם לא חסר עליו עפ"י גברת שעמדה ממש לידי.
 
-"להערכתי הם לא מסוגלים למלא את החלל בהופעת אצטדיונים בימינו, וזה יהיה מבאס"
75,000 אנשים מילאו עד אפס מקום את האצטדיון שבו אני הייתי שלישי שעבר. מרוב שלא נשאר מקום אפילו לזבוב, הייתי צריך להחזיק 3 כוסות בירה ביד. ההופעה אגב היתה סולד אאוט כמו כל הופעה אחרת שלהם באוסטרליה בשבועיים האחרונים.
 
-"יש את עניין הקול- אקסל רוז הוא זמר ששר אולטרה גבוה. כמו דיפ פרפל, סביר להניח שלשמוע אותו לעת זיקנה יהיה בעיקר מאכזב או בגלל חוסר יכולת, או משום שיוותר על שירים קלאסיים"
הקול של אקסל בהחלט לא נוסק לגבהים מטורפים כמו לפני 30 שנים, אבל הוא בהחלט לא רע בכלל. מה גם שזו הופעה חיה וגם לטובים שבהם יהיה קשה להתחרות בסאונד הגיטרות של ההופעה הזו. זה גאנ'ז אנד רוז'ס לא סיימון וגרפונקל. אקסל ושות' לא השמיטו ולא וויתרו על שום שיר קלאסי, והיו גם קאברים טובים בנוסף.
 
-"אירוסמית זה פחות מורכב"
מסכים לגמרי. הרבה פחות מורכב. הייתה מוותר עליהם והולך רק לגאנ'ז.
 
תהני.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה! גרמת לי לחשוב שוב...'
תודה רבה! גרמת לי לחשוב שוב...
01/03/2017 | 00:11
4
לצפיה ב-'Estranged זה מופת'
Estranged זה מופת
28/02/2017 | 17:51
16
וכן, גם נובמבר ראין. Double talkin jive גם אחלה לגמרי. וגם Locomotive שווה אזכור.
לגבי Appetite for destruction- אני אוהבת במיוחד את מיסטר בראונסטון, מיי מישל, פאראדייז סיטי ורוקט קווין המסיים.
שווה מאוד לציין את הקאוור המצויין שלהם לSince I don't have you:
לצפיה ב-'חדשות טובות לשם שינוי'
חדשות טובות לשם שינוי
12/02/2017 | 17:56
1
63
ג'וני מיטשל חיה ובועטת. היתה אתמול בארוע כלשהו, ולצידה קמרון קרואו.
לצפיה ב-'והקרדיט להבאת הידיעה הולך לתומר קופר '
והקרדיט להבאת הידיעה הולך לתומר קופר
12/02/2017 | 17:57
19

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ