מידי שנה מוענק פרס נובל למי שהוועדה מצאה אותו ראוי באופן מיוחד לפרס בגין עשיה מיוחדת ובלתי שגרתית בתחומו. הפרס מוענק לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית.
כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרות הומניטריות כמוזכויות אדם ומודעות סביבתית.
עד היום ניתן פרס נובל לשלום בעיקר למדינאים על חתימת הסכמים, אישים בולטים, ולא שהשנה לא היו כאלה אלא שהוועדה החליטה להתמקד באלו, כמו זוכי הפרס שהוענק בשנת 2011 : שלוש נשים, שתיים מליבריה ואחת מתימן על מאבקן למען נשים, ובשנת 2014 לשניים - בהם מלאלה יוספזאי על מאבק למען ילדים וצעירים לחינוך.
השנה הוכרזו לקבלת הפרס שני אנשים המסכנים את חייהם למען מתן קול לנשים מעונות, לנרצחות, לנאנסות.
דוקטור דניס מקווגי, הגינקולוג מקונגו המטפל הנשים שנאנסו ועברו התעללות מינית מחרידה בארצו, שבה משתוללות מיליציות רצחניות במלחמה שמעולם לא הוכרזה אבל כבר זכתה לכינוי מלחמת העולם הראשונה של אפריקה - והיא נמשכת, רחוקה מהעין ומתשומת הלב של העולם.
יחד עמו תקבל את הפרס נדיה מוראד, יזידית שנפלה קורבן לברוטליות הבלתי נתפסת של דאעש, שבשם הדת הפכו נשים יזידיות - ובין הנשים ישנן גם ילדות קטנות - לשפחות מין, מכרו אותן, אנסו אותן ורצחו את קרוביהן בשלטון האימים הנורא הזה. היא הצליחה להימלט, ובשלוש השנים האחרונות היא הקול, הפה הזועק של המיעוט היזידי, שנפל קורבן לרוצחים ולאנסים בשם האיסלאם.
הפרס על מאבק נגד אונס, למען נשים, בא אחרי שנה שעמדה בסימן מאבק metoo#. כבר התחלנו לראות את גל הנגד, המבקש לקעקע את המאבק הזה. הפרס, הנימוקים לו, אמורים להזכיר לכל מי שאין לו לב אבן, שאונס הוא אחד הפשעים האיומים ביותר, שהוא משאיר צלקות פיזיות ונפשיות, ובזמן מלחמה, כחלק ממלחמה, הוא מכוון, שיטתי ונועד לצלק, להשפיל ולהרוס.
הוועדה עשתה עבודה טובה השנה. לא עוד ארגון שוחר טוב, לא עוד מדינאי שחתם בחגיגיות על הסכם. זמנם של אלה עוד יבוא.
דוקטור דניס מקווגי ונדיה מוראד הם שני בני אדם אמיצים המזכירים לנו את יכולתו של האדם הבודד, גם בתנאים בלתי נתפסים, לעשות שינוי.