לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1294212,942 עוקבים אודות עסקים

פורום חמישים פלוס

שלום.בדרכי בחיים פגשתי מכל הגילאים ומצאתי בני אדם עם חוכמת חיים,בעלי ידע,ניסיון אישי ומקצועי,אנשים טובים,רגישים,בעלי נתינה...למרות שהפורום מוגדר מגיל 50 עד 60 אשמח שמכל גיל יכתבו בפורום..בסופו של דבר גיל הוא רק לימי הולדת ולמוסדות המדינה.תודה,גבר בדרכו שלו.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמישים פלוס

שלום.בדרכי בחיים פגשתי מכל הגילאים ומצאתי בני אדם עם חוכמת חיים,בעלי ידע,ניסיון אישי ומקצועי,אנשים טובים,רגישים,בעלי נתינה...למרות שהפורום מוגדר מגיל 50 עד 60 אשמח שמכל גיל יכתבו בפורום..בסופו של דבר גיל הוא רק לימי הולדת ולמוסדות המדינה.תודה,גבר בדרכו שלו.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'איך הפכתי למשרת החברות'
איך הפכתי למשרת החברות
14/12/2017 | 05:24
1
לאחרונה נעזרתי בתמיכה של מספר חברות נותני שרות:אינטרנט.סלולרי.בנק.ביטוח.טלויזיה ואולי עוד שאני לא זוכר כרגע.בסיום השיחה נתבקשתי למלא חוות דעת על השרות.הועברתי למענה מסויים או שהתקשרו אליי מהחברה או דרך המייל.בתחילה היתי נחמד ונתתי ציונים לנתוני השרות אליי.אך הבנתי שבשביל מה לתת ציונים.?הרי הם צריכים לתת לי שרות מעולה כי אני מנוי שלהם.הם ציינו שזה לשיפור השרות אז מי לעזאזל מעסיק נותן שרות גרוע.?אז עכשיו בסיום שרות כשאני מועבר לחוות דעת אני מנתק ואם מתקשרים אליי לחוות דעת אני עונה שאני בדיוק נותן שרות לילדים שלי ולא יכול לענות.ואז אני שואל את הילדים שלי איך הייתי והם עונים לי:אתה אבא שלנו אז אתה מחוייב לנו!!!
לצפיה ב-'חג חנוכה מדליק'
חג חנוכה מדליק
12/12/2017 | 06:07
8
12
לחילונים שבינינו ממליץ לקרוא את ההלכות להדלקת נרות.יש שם שמאל וימין ימין ושמאל עמידה ארוכה ליד הנרות ותפילות מיוחדות.השנה הבנתי כמה כל השנים לא הדלקתי נכון את הנרות ולמעשה לא קיימתי את מצוות החג.
חג חנוכה שמח לפורום.
לצפיה ב-''
12/12/2017 | 06:15
6
9
אל תשאל אותי למה זה מצחיק 
לצפיה ב-'שואל'
שואל
12/12/2017 | 06:21
5
9
למה?
לצפיה ב-'בערך כמו לנתח מה מצחיק בבדיחה..'
בערך כמו לנתח מה מצחיק בבדיחה..
12/12/2017 | 08:22
4
14
לפעמים זה האבסורד או ההגזמה של התפל על העיקר
או שהופכים את היוצרות.
אני דוקא מחובר לחג כי בשכונה שלי הרחובות על שם
משפחת המכבים.  גם זה מצחיק בגלל המרחק בזמן.
כנראה משעשע הרעיון שחכמי ההלכה המציאו "מצווה"
והרצון לדקדק בהמצאה שלהם גורם לך סיפוק מיוחד.
מעין מתיחה בשידור ישיר, רק שהמותחים לא כאן להתבדח.
אז אני צוחק במקומם.
 
לצפיה ב-'למרות העבר הדתי שלי ....רוב החגים מעצבנים....'
למרות העבר הדתי שלי ....רוב החגים מעצבנים....
12/12/2017 | 12:29
3
11
חנוכה בעיני אחד החגים הנחמדים, התכנסות משפחתית, נרות , שירה ואם יש קרובי משפחה דתיים אפשר להפגש.....ולא חשוב איך מדליקים העיקר הביחד .
לצפיה ב-'קיבלתי הזמנה מהג'ינג'ית'
קיבלתי הזמנה מהג'ינג'ית
12/12/2017 | 13:30
1
15
הדלקת נרות מוזיקה וסופגניה במשפחה המפלגתית 
אישית מסתיו שפיר ..נחמד מצידה 
לצפיה ב-'ריח בחירות?'
ריח בחירות?
12/12/2017 | 15:39
7
משהו שצריך לדעת?
לצפיה ב-'וסופגניות'
וסופגניות
12/12/2017 | 15:39
7
שווה המון...
לצפיה ב-'הפער שבין עולם הישיבות לחיים האלף ה-3'
הפער שבין עולם הישיבות לחיים האלף ה-3
13/12/2017 | 21:23
1
בחיים 'שור נגח'... פעם שלישית שנגח אדם
הוא מועד לנגוח... בעל הבית אשם שלא שחט את הבהמה המסוכנת...
אן לא דאג די שיהיה סגור ולא יגיע לנגוח...
בישיבות?
'שאם נגח בקרן ימין אזי... ואם נגח מלמעלה למטה אז...'
בולשיט...
ההמצווה באה מתוך שהדלקת הנרות עשתה את שלמענה נוסדה...
להדליק אור
לסובב סביבון... לילדים...
לאכול מאכלים ממנהגי ישראל...
 
לכל השאר אין קשר ליהדות...!
 
 
לצפיה ב-'"50 זה ה-30 החדש"'
"50 זה ה-30 החדש"
08/12/2017 | 14:37
4
24
סרט חדש...אבל אנשים חיים בסרט או המציאות אחרת?

כשהבעל עוזב אותה ובעבודה מפטרים אותה, מארי-פרנסין נאלצת לחזור לגור בדירת הוריה בגיל 50. הם מתייחסים אליה כילדה, אבל דווקא בחנות הסיגריות החשמליות שהם פתחו עבורה היא מוצאת אהבה חדשה עם מיגל, שף שלא מגלה לה שמצבו לא יותר מבריק משלה


לצפיה ב-'האם באמת חמישים'
האם באמת חמישים
10/12/2017 | 08:10
3
10
זה 40 או צעיר יותר או סתם חארטה לחזוק עצמי?כי אני לא מרגיש שאני צעיר יותר בגיל..
לצפיה ב-'נקודות להשוואה...'
נקודות להשוואה...
10/12/2017 | 20:54
1
11
אמנם אין לנו הרבה מידי תמונות של הדורות הקודמים לנו...
אבל לא צריכים ללכת רחוק...
האמהות שלנו... כשהיו בנות 50 לעומת המראה שלנו כיום...
ברור לגמרי שהסבתא של אמא שלי בגיל 50 היתה ממש זקנה...
התלבשה כזקנה...התנהגה כזקנה... 
כיום אתה יכול לראות נשים בנות 70 שהן חתיכות... ובעיקר מאוד פעילות...
ומי שלא מסתירה את גילה... הפנים מראות את הזקנה...
אצבעות הידיים...
אין ספק שבנות ה60 של היום הן בנות ה-30 של אתמול...
אמממה...
אם את/ה מורה או פקיד ממשלתי ברמות כאלה ואחרות שהחלו לעבוד בני 25-28 במשרד... ברי שאת/ה מסודרת בחיים, בעלת דירה ומשכורת קבועה...
את יודעת כמה יכנס לך לבנק... וכו'. החיים מסודרים עד לפנסיה והלאה...
בשוק הפרטי המצב שונה לגמרי..
אשה או גבר שנפלטים ממקום עבודה (ואין הכוונה לרופאים בעלי שם...), מפעל, משרד חנות... וכו'. 
האפשרות שהם ימצאו עבודה בשוק המודרני של היום - אפסי.
יגיע היום יקבלו ביטוח לאומי קצת וזהו... אכזרי אבל מצב...
 
 
 
לצפיה ב-'לגבי עבודה'
לגבי עבודה
11/12/2017 | 05:50
6
פוטרתי לפני שבוע וחשבתי שיהיה קשה לי למצוא עבודה בגילי.למרבה הפלא יש עסקים שהגיל לא חשוב כמו הניסיון ואפילו סגרתי מקום עבודה. התחרטתי וביטלתי ברגע האחרון כי לא נהנתי מספיק מהחופש.חחח.אין ספק. שהדור הזה מטופח יותר מהדורות הקודמים..
לצפיה ב-'אם יש תחומים שויתרת או זנחת והיום חזרת והגשמת'
אם יש תחומים שויתרת או זנחת והיום חזרת והגשמת
12/12/2017 | 05:35
4
זה סוג של חזרה לעבר וניצחון על הגיל..
לצפיה ב-'כיצד נהפוך אנשים למצליחים - הרצאה בספריית רמת אליהו בראשל"צ'
כיצד נהפוך אנשים למצליחים - הרצאה בספריית רמת אליהו בראשל"צ
06/12/2017 | 12:46
2
22
הקשר בין הצלחה בחיים לאמונה בעצמך, דימוי ובטחון עצמי, החינוך ומודלים שאנו מחקים ובמיוחד כיצד נגדיר הצלחה ואיך נזמן אותה לחיי היום-יום שלנו.
המרצה היא יפה כהן-ישר, מאמנת אישית וקבוצתית. 
ספרית רמת אליהו בראשון לציון, ביום שלישי 26.12.2017, בשעה 20:30. מחיר סמלי 35 ש"ח. טלפון לבירורים בספריה 03-9523392, טלפון לרכישת כרטיסים במתנ"ס 03-9615133.
נשמח לראותכם
לצפיה ב-'לחברי הפורום בחינם?'
לחברי הפורום בחינם?
06/12/2017 | 17:51
1
20
הרי פרסמת בלי אישורי!!
לצפיה ב-'איך נהפוך את חשבון הבנק שלי ליותר גדול'
איך נהפוך את חשבון הבנק שלי ליותר גדול
06/12/2017 | 19:55
19
אי אפשר בהרצאה אחת לגרום לאנשים לעשות שינוי גדול אם בכלל.
הרצון לשחנוי צריך לבוא מהאדם עצמו ולא ממאמנת, טובה ככל שתהיה.
לצפיה ב-'יש עוד הרבה מאוד אלמנטים נוספים שצריך להתייחס ולחשוב אליהם '
יש עוד הרבה מאוד אלמנטים נוספים שצריך להתייחס ולחשוב אליהם
05/12/2017 | 10:55
6
31
ניצת השקד, בתור מי שמרצה במועדונים של גיל הזהב אני יכולה להגיד לך שלצערי אפילו את הדברים הבסיסייים האילו לא כולם יודעים.
אבל מה שציינת הם באמת רק הדברים הבסיסיים ביותר כשניגשים לעיצוב לגיל הזהב. יש עוד הרבה מאוד אלמנטים נוספים שצריך להתייחס ולחשוב אליהם ושאנשים לא מודעים אליהם.
אני רואה אנשים מוציאים לדוגמא המון כסף על רהיטים חדשים או על תאורה, שלא מתאימים להם ושלא יוכלו לשמש אותם תוך זמן קצר מידי או לחילופין ממש לסכן את דיירי הבית או את האורחים שלהם.
לצפיה ב-'ברור שבכל תחום'
ברור שבכל תחום
05/12/2017 | 12:42
1
19
יש לך סיפורים פיקנטים על דרישות אנשים לבתים לעת זיקנה?
ויש כאלה שיודעים יותר ויש כאלה שלא..
 
לצפיה ב-'סיפורים פיקנטים? לא ממש :)'
סיפורים פיקנטים? לא ממש :)
10/12/2017 | 21:20
2
לצפיה ב-'מוקדם מדי לגילאי 50+ וגם 70+ '
מוקדם מדי לגילאי 50+ וגם 70+
05/12/2017 | 18:06
3
24
היום אנשים עובדים עד שלהי שנות ה 70 ויותר גם בעבודה פיזית
עובד לידנו שרברב בן 87 שנוסע על אופניים ועולה עליהם תוך נסיעה..
חשמלאי ב 75 שעולה על סולמות למרות שיש לו פלטינה ברגל
המגמה לעודד עבודה פיזית ולשמור על כושר (להתאמן במשקלים סבירים) 
ממש לא להכנס לסרטים ובטח לא בתחום הבית. 
מה הקשר לרהיטים או תאורה? לכל היותר כדאי להתקין מערכת
לחצן מצוקה למי שגר במקום מבודד ומרוחק.
 
 
לצפיה ב-'לדעתי השדרוגים בבית'
לדעתי השדרוגים בבית
06/12/2017 | 06:13
14
מיועדין לא רק לגיל מבוגר אלא גם למוגבליות גופניות בכל גיל על מנת להקל..
לצפיה ב-'בהחלט לא מוקדם לגילאי 70'
בהחלט לא מוקדם לגילאי 70
10/12/2017 | 21:18
1
10
אכן היום יש הבחנות בתוך תחום הגיל (הגיל השלישי מוגדר בין גיל 65-75, הגיל הרביעי מ75-85 ואחריו מגיע הגיל הרביעי. בשום מקום לא נאמר להיכנס לסרטים, להיפך, המטרה היא ליצור סביבה מודעת, פרקטית ונוחה ולמנוע סרטים בעתיד :)
אין מדובר כאן על אנשים בני 50+ למרות שאם בגיל כזה רוכשים דירה חדשה או שיפוץ כדאי כבר לשים לב לכמה עקרונות בכדי לא לחזור על השיפוץ לאחר 10 שנים.
בצד זה שאנשים אכן עובדים פיזית עד גיל 70 ולאחריו (וגם אני אישית מכירה רבים וטובים כאלו) מבחינה סטטיסטית לצד זה עולים מקרי התאונות או ליקויים בריאותיים אשר משפיעים על שיכבת הגיל הזאת. יש קשר הדוק בין בחירת הרהיטים או תאורה למניאת תאונות בגיל זה ואם אתה מעוניין להבין יותר בהרחבה למה, אני אשמח להרחיב. או להפנות למידע מקצועי בנושא.
לצפיה ב-'לא הבנתי כלום מהקישור למעט פרסום עיצובי'
לא הבנתי כלום מהקישור למעט פרסום עיצובי
11/12/2017 | 06:56
5
לדעתי הסיכונים בבית של מבוגרים הם דוקא לאורחים בגיל הרך
ילדים קטנים שעלולים להסתכן, בניגוד לביתם שממוגן נגד תאונות.
מבחינת תאורה בלי קשר לגילאים כדאי להחליף לנורות led באור חם
וברהיטים להשתדל לצמודי קיר צפים מעל הרצפה,
שלא דורשים הזזה לנקיון שוטף.
בכניסות לבית משותף רצוי להזהר מויטרינות זכוכית גדולות
למשל להציב בסמוך עציץ כדי למנוע ממישהו לנסות לעבור דרכם..
צמחיה וגינון הם בכלל ענין מומלץ הן לשיפור האוירה וכתחביב לפנאי.
לצפיה ב-'סטייל ובטיחות מעל גיל 65'
סטייל ובטיחות מעל גיל 65
03/12/2017 | 20:29
3
30
שלום לכולם, שמי אור עוזרד ואני מעצבת פנים לגיל הזהב.
כשאני מספרת לאנשים מה אני עושה, הרבה שואלים אותי איפה הייתי לפני חודש כשהם בדיוק עברו או עזרו לאחד ההורים לעבור. אבל יש גם הרבה כמו אבא שלי, שכבר כמעט בן 70 שאם הייתי מעיזה לרמוז ולו בקטנה שהוא צריך להקדיש מחשבה נוספת לאיך הבית שלו מעוצב הייתי מקבלת מבט עצבני וסימן שאלה גדול של איך בכלל העזתי לשאול כזה דבר.
האמת, יש לו בית שמעוצב מאוד בחוכמה והוא נראה ומתפקד יותר טוב ממני (כמו שהוא טורח להזכיר לי כל הזמן).
 
אז למה בכלל צריך עיצוב פנים לגיל הזהב? גיל 65 הוא גיל זהב?! אני מזמינה אתכם לקרוא מאמר קטן שכתבתי (בלינק המצורף, או בדף המאמרים באתר שלי www.homeagain.co.il), ותגידו בעצמכם. מוזמנים להגיב!
 
 
לצפיה ב-'נראה לי'
נראה לי
04/12/2017 | 06:07
2
19
שבגיל מסויים אנשים לא אוהבים שינויים..מזכיר לי תמ"א שהם האחרונים לחתום..
לצפיה ב-'שינויים'
שינויים
04/12/2017 | 08:58
1
19
נכון מאוד.
אנשים באופן כללי לא מאוד אוהבים שינויים דרסטים וככל שמתבגרים השינויים הופכים ליותר ״מאיימים״. זאת בדיוק הסיבה שמלבד העיצוב שחשוב בפני עצמו, אני בניתי תוכנית שכוללת בתוכה גם ליווי צמוד וגם עזרה בניהול המעבר באספקט הטכני. גיליתי שזה מוריד הרבה מאוד מהלחץ שקשור לשינויים ומאפשר גם להכניס הנאה מהם.
לצפיה ב-'ממש לא פלח שוק שמתאים לדבר.'
ממש לא פלח שוק שמתאים לדבר.
04/12/2017 | 16:45
21
כולנו יודעים שצריך כבר לוותר על שטיחחונים, שצריך ידיות בחדרי האמבטיה ושאם משפצים צריך ורצוי להרחיב דלתות על מנת שיהיה מקום להליכון או חס ושלום לכיסא גלגלים.
לצפיה ב-'נפילת מתח... בריאה'
נפילת מתח... בריאה
02/12/2017 | 14:23
3
33
בשנת 2003 אני חושבת הכאתי את צבא להגנה...בתי הבכורה התגיסה לצה"ל.
חיל מודיעין... ואני שלא גויסתי בזמני נמצאת מול גוף שאני לא מכירה...
לא יודעת מה התגובות בו... אבל לדידי הבת שלי חיילת??? חחחח לדידי הבת שלי היא קודם כל - הבת שלי.
הייתי אמא אולטימטיבית בלי לדעתי שאני 'מעט' יוצאת דופן...
שלוש שנים הייתי רודפת אחריה לכל מקום לשם הגיע...
תורנות שבת ברמת הגולן???
אוטו מלא בכל טוב אמא... ועוד בורקסים ושתיה ורוגלאך... לצד סירים מלאי
אוכל של אמא... לרמת הגולן... למצפה רמון...
'אמא די' היא היתה צועקת עלי... ואני? מרכינה ראש, לא מבינה למה מה שאני עושה יחשב 'לפדיחה'...
אם צבא ההגנה חשב שבגיוס בתי הבאה בתור... אמא שלה תהיה רגועה אז חלם בהקיץ... אמא רק השתכללה... עד שהגברת עברה לשרת (עד היום בקבע) במקום אזרחי 'פתוח'... וכך רק בהזדמניות מיוחדות אמא שהיתה לעולם בכוננות על... היתה מופעלת בשבתות או חגים...

והנה... שרות הבנות לא רק שעבר בשלום - הייתי אומרת שכאמא לחיילות - נהנתי.
נהנתי להכין להן, לבשל להן... להסיע להן... לשבת איתן בשערי בסיסים שונים... באמת כיף.

אבל גיוס בן????

כשהבנות התגיסו אמא שלהן בכתה כמו ילדה קטנה שנעזבה...
זהו בכי של עלית מדרגה... זו לא רק מדרגה לבת - חיילת!
מעתה את אמא לחיילת... חחחחחחחחחחחחחחח

וזה לא דמה בכלל לנפנוף הידיים אל האוטובוס שמתחיל לנוע ועשרות אמהות ועשרות חברות ואבות שרק מזילים דמעה אחת כל אחד...

הבנות הלכו לגיוס חבוקים באבא שלהן... זה ברור. הוא איש הצבא המשפחתי... הוא היה ב'יחידה'... הוא נחשב בעיני לא מעטים כגיבור... הוא זה ש... ולא נוסיף...
הצבא? זה העניין שלו. היינו פרודים.
הבן? לראשונה שיצאנו ללשכת גיוס - יחד. להתעלף... ממש להתעלף... כי את פוגשת במבט אחד את מי שנחשבים ויחשבו ל-
אוף... לקצה של הקצפת מעל הדובדבן של העוגה... ולכולם פנים של ילדים צעירים מידי לכל זה...
אוף... ולכל אחד גוף משולש... וזרועות גבריות ומתחת
לכל חולצה...
ועוד מבט אל הילד שלך... היי. בוי wow...
ואני יודעת שאצלך אבא שלך לימד אותך, אבא שלך הדריך אותך... היי ילד... אל תהיה תמיד ראשון... תן גם...
יאוש.
אבא שלו מחייך... אבא שלו יודע... אבא שלו היה שם... ואם זה לא אותו הדבר בדיוק... זה אותו הדבר ברוח הדברים - והוא ילד.
ואז טקס סיום אחד ועוד טקס סיום ועוד מפגש משפחות... ואת מבינה שגוש השרירים הזה והפנים שבגרו בשנה וחצי יותר מאשר...
הבן שלך... נחשב לאחד הלוחמים היחודיים בצבא...?????? את מבינה את זה באחוזים... את מכירה שמעת עשרות, מאות פעמים את איך שזה מתנהל... איך זה נראה שכל המידע קיים לעומת כש...

לאט לאט מתרגלת.
מתעוררת בבוקר אחרי לילה ללא שינה כמעט את יודעת שהלילה הם התארגנו מול רצועת עזה... כי רצועת עזה חמה... שרי לא אמרו מי 'תפס' איפה ומי...
או את שומעת בכל פעם מחדש בעיקר בימי זכרון... היכן היה בעלך ומה עשו ה'חבר'ה' ב... ואיך ההבדל בין ד... לבין ב...' הלו? הלו?
סיגריה. קפה ועוד סיגריה ועוד קפה...
'יא איבני בוא הביתה' אני שומעת את עצמי... לא עומדת בזה...
זה לא נועד לנשים כמוני... לילה רודף לילה...

בשרון הכל שיגרתי... באזור שדרות 'נפילות'... את בחתונה... הבת של סילביה מתחנת... חתונה מושקעת משו... משו... סילביה מתה מתה... על אתי כהן... אומרים שהחתן שרוף אך דלוק על ישי לוי... כפרה עליו... ואני שם בין טחינה לקורקבני קנגורו... והראש שלי בעזה...

אז את מבינה למה כשר הגבר הזה מתקשר ואומר לך 'אני בדרך' את עוזבת ה כ ל ורצה להוציא מהפריזר שניצלים... ומיד מקלפת ומביטה מחלון המטבח את השביל... ???

או... ואז ניתן להבין למה ומה קורה בלב אמא שהבן שלה הודיע שהוא... ואחר כך ביטל??? איך. איך יכולה לשבת בבית איך... אז לא נשארת... מבשלת כל החמישי בטרוף ומביאה לקדושים האלה שיהנו מעט... מי יודע כפרות אחד אחד... מי יחזור ומי יחזור כך ומי יחזור... טפו טפו טפו...
אז הוא אמר לי פעמיים 'אמא את מפדחאת אותי...'
אבל גם המפקד המהולל מבין ש... אז מפדאחת ןלוקחת נשימה עמוקה מהריח שלו... מחבקת אותו מנשקת אותו... הוא מה? הוא של הרמטכ"ל? של אלוף הפיקוד???
שיקחו אותו - נראה...

לא מתרגלת.

זה משתחרר זה מתגייס...

השתחרר ב"ה. לוחם סיירת... בבית

כבר כמה לילות שאני ישנה... כמו שאוהבת לישון... הא???
שבע שנים כמעט ברציפות...
'שניצל?' אני שואלת אותו ביום שני... ביום שלישי...
להבין שעבר דף... עוד פרק של החיים...


לצפיה ב-'מבין אותך'
מבין אותך
03/12/2017 | 06:40
10
כשהבת שלי והבן התגייבו לא ישנתי.כעת יש לי תאומים שמתגייסים לקרבי עוד חצי שנה ובטח לא אשן.ואין הבדל בין אם לאב.גברים מפנימים רגשות בנושא..
לצפיה ב-'את חייבת לאסוף'
את חייבת לאסוף
03/12/2017 | 20:55
1
21
את כל הפוסטים שלך, ואני בטוח שהמגירה שלך מלאה כאלה.
לשמור לילדים שיקראו יום אחד.
לא נשאר כאן לנצח וכדאי להשאיר להם משהו יפה מאיתנו ומה שאת עושה זה פשוט יפה.
לצפיה ב-'כל החומר... נמצא'
כל החומר... נמצא
03/12/2017 | 21:29
13
ובעוד עשר או חמש עשרה שנה נעשה ספר על המשפחה שלנו...
אבל עד שזה יגיע יש לנו המון חומר מצולם...
שהרי יש לנו נכדה בת 9 ושאלות מתחילות לעלות... יהיה נחמד.
לצפיה ב-'מי רץ/ה יותר מהר?'
מי רץ/ה יותר מהר?
01/12/2017 | 12:54
5
31
שמעתי היום אשה שקיטרה לאחרת שהיא הולכת עם בן זוגה הוא משאיר אותה מאחור וזה לא נעים לה..
אז בזוגיות ללא טבעת הולכים יד ביד ובנישואין תמיד יהיה אחד שיילך קדימה והבן זוג מאחור או ההיפך?
למה זה?
לצפיה ב-'האמת תאמר...'
האמת תאמר...
02/12/2017 | 10:18
4
30
שמעולם לא שמתי לב לדבר... אבל מן הזכרון...
עולות לי התמונות מימים עברו כאשר הייתי בהריון בשני ההריונות הראשונים שלי...
עשיתי בבית הוריו...
מאחר והייתי עולה במשקל באופן קיצוני הם היו דוחקים בי לצאת לטייל...
'להזיז את הרגליים' היו אומרים ואני הייתי נדחקת וכך היינו גומעים רחובות...
נחים אצל בית הקפה ללגום 'הפוך'... או אם להריונית היה חשק לפלאפל... אז.. 
וחוזרים הביתה באותו קצב הליכה...
 
קדימה היה הולך אבא שלו. הולך מהר משתי נשים שהאחת תומכת ברעותה... קרי אימו אוחזת את ההריונית... שצעדיה היו כבדים מאוד וקצרים מאוד... והגבר ראשון. ממהר עוצר... מביט אומר 'תריחו את ה...' או 'תשימו לב לפריחת ה...' והולך קדימה.
 
אצלנו... אנחנו די מבלבלים את בני האדם...
אנחנו הרי כבר מתחילים להראות 'זקנים' חחחחח
אבל אנחנו סיימנו עשור ראשון לפגישה מחדש ורק שבע וחצי שנות נשואים...
אז אנחנו לגמרי זוג צעיר...
אנחנו הולכים מחובקים... או לפחות מחזיקים ידיים...
כך שהוא או אני יכולים למשוך קדימה מרחק  - יד...
 
ד.א. יש כאלה שרואים אותנו ואז אנחנו שומעים 
'תלמדי ממנה'... אז אני מתפוצצת מצחוק..
אני דוגמא??? אני??????? 
לצפיה ב-'חייבת לצאת מהארון ולהגיד שלקרא אותך זו'
חייבת לצאת מהארון ולהגיד שלקרא אותך זו
04/12/2017 | 16:49
3
24
משימה שממש לא קלה לי ועל כן אני מוותרת.
 
ותסלחי לי כי הסבלנות שלי היא לא חדירה לתוך חיי הכותבים וילדיהם כמו גם היסטוריה שלהם.
 
בטוחה שאני לא היחידה אלא רק היחידה להודות בזה.
לצפיה ב-'ואני חושבת סבבה...'
ואני חושבת סבבה...
04/12/2017 | 17:33
2
17
לא צריך בשביל זה להיכנס לארונות או לצאת מארונות...
או לצאת מארון... מי שלא מתאים לו... יכול לעשות כרצונו...
וכמוך גם אני משוכנעת שיש כאלה שכתבתי נעימה להם...
ויש כאלה שלא... וזה בסדר גמור...
 
לצפיה ב-'כל הכבוד לך שאת יודעת לקבל ביקורת'
כל הכבוד לך שאת יודעת לקבל ביקורת
05/12/2017 | 08:02
1
55
לצפיה ב-'כל אחת כותבת מתוך הבטן שלה...'
כל אחת כותבת מתוך הבטן שלה...
05/12/2017 | 09:47
13
וכל אחד כותב מתוך הבטן שלו...
ומה שיש בתוך בטן האשה... אין בבטן הגבר...
מביא ליופי וכיעור שיש בעולם הזה...
והנה אין ספור צורות של כתיבה בעולם... באין ספור סגנונות...
מילים מילים... מילים של משוררות... קלסיות ומודרניות... מילים של סופרות ילדים/נוער/מבוגרים...
מילים של פיזמונאים לכל סוג של מוסיקה...
מילים של מחזאים...
מילים שכותבות נערות מתבגרות... מילים שכותבים חיילים...
מילים של אהבה של שנאה של אכזבה ושל תקוה...
 
'רק על עצמי לספר ידיתי, צר עולמי כעולם נמלא' כתבה אשה מופלאה בתוכן הפנימי שלה...
אין בי יופי אבל המילים האלה התחברו אלי (גם...)... 
הפוליטיקה לא מעניינת אותי, גם לא מדניות גבוה... אבל אני יודעת את האמת בסביבה שלי... מקור אינפורמציה - נהדר...
 
לא בקשתי שיבואו או תבואנה קוראים וקוראות... נהפוך הוא... באתי אל הפורום הזה שהיה ריק... לא פעיל ואמרתי לעצמי 'איזה יופי' ניכנס אל זה הפורום כמו ניכנסת הייתי אל תוך בית דירות עירוני עזוב... ונביט בו וננסה לדעת מי היו דייריו האחרונים לפחות..., נפתח ארונות לאחר שנביט בצבע הקירות... המשקופים... נכנס לחדרי האמבטיה והשירותים... חדרי הילדים והסלונים... כך דירה דירה... קומה קומה... 
כתבתי. למי כתבתי? לעצמי כתבתי... אלה שמיד היתה בי תחושה שאני לא בד... שמא הומלס מסתורי תפס לעצמו חדר... קומה??? או אולי היה הפורום הזה טוב ונעים לפנים... ויש שמרפרפים - מחפשים חיים...???
המקום שלי פתוח... קוצה לקרא... אומרת לך אהלן וסהאלן... לא מעוניינת??? טוב... אבל למה צריכה את 'לצאת מהארון'... בכדי שלא לקרא מה איזה ריקי כתבה??? נראה לי מעט תמוה...
והעולם ימשיך בדרכו כשלא אכתוב... או יהיו עוד יוצאות מן הארונות... שלא יקרא...
 
אחלה יום.
לצפיה ב-'אקרא לה תמי... (שם בדוי)...'
אקרא לה תמי... (שם בדוי)...
28/11/2017 | 10:53
2
43
חברה שלי תמי... אנחנו אוהבות לקשקש לא מעט בטלפון...
אמרה לי לפני כמה שנים שהתקינה ב'טרנזיט' שלהדיבורית...
כדי שנוכל לדבר בזמן נהיגה...
היא בשלה ואני בשלי...
ולא עניין היה באותם ימים שתמי מבקשת שלא לעבור על חוק
הדיבורית והקנס... אלה בכלל שבאותם השנים לתמי לא היה
רשיון נהיגה... כי נהיגה למדה בכוחות עצמה... בכוחות עצמה בלבד.
תמי אש גבורה... ואני אוהבת נשים גיבורות באמצע החיים... בעיקר כשהן חברות שלי... ובעיקר תמי.

תמי אשה מזרחית 'של פעם'...
התחתנה בגיל שבע עשרה וילדה תינוקת כשהיתה בת 18...
העדיפה כנראה באותם הימים לדור בדירת 54 מ"ר יחד עם גבר אחד... מאשר לגור בדירה מעט גדולה יותר שם אחים ואחיות והורים וסבתא...
אומרת שלא היה חשוב לה יותר מידי מי הוא החתן... ומי יהיה בעלה... כי היתה מספרת שאביה היה מכה אותה... ולעיתים אחים שלה היו מכים אותה... היו אומרים עליה שהיא מזדיינת עם כולם... ושהיא מתלבשת לא יאה ולא נאה... ובכלל.
אז בין תמי לבין בעלה 13 שנה הבדל. לא הרבה מידי ולא מעט כלל וכלל...
והחיים? ברוך השם... פחות צפיפות וגם מבחינת היחס, הצעקות והסטירות... המצב השתפר במעט.

          התקשרה אלי תמי... לאותן שיחות של יום רביעי כשהיום פנוי לה לתמי... עושה דרכה בטרנזיט הישנה לשוק רמלה/לוד באילת, להקים דוכן שבו תמכור בגדים יפים מאוד לנשים, נערות וילדות. דוכן גדול באופן יחסי, עמוס בבגדים יפים במחיר זול, כמו אות בגדים שנמכרים בקניונים בהרבה מאוד שקלים... כאן ועכשיו 'פחות ממאה'... מאוד בולטת דמותה של תמי... שיער ראשה פרוע, על פניה איפור כבד, על אצבעות ידיה תכשיטים כבדים כמו על צוארה יורד אל חזה... נראת כמו אשה אינדיאנית מהסרטים... חצאית קצרה קצרה כמו היתה בת 20... מגלות רגליים חטובות... מעודנות... ומוסיקה מזרחית בכיינית תשמיע לאורחותיה שמגיעות למדוד ולרכוש בגדים יפים.
אלה שבשבוע האמור בקשה ש'נעשה יומולדת'... תמי בת 56.
'את יודעת כמה אני מפסידה...' מנסה תמי להכריח אותי לבוא איתה ולחגוג איתה יומולדת... לא לטעמי בכללל ותמי יודעת ומתעקשת...

      'הרומן' של תמי ושלי התחיל מיד בתחילת הדרך שלי כמיבאת טקסטיל זול מהמזרח... בעלה של תמי שנקרא לו פה 'אבי' שם בדוי כמובן... היה מראשוני הלקוחות הקבועים שהיו רוכשים ממני סטוקים ומשלמים על הכל במזומן...  תמי האשה הקטנה שאיתו...
אנשים כמו אבי ותמי מתגוררים בדירת עמידר... העסקים שלהם מן הסתם לא רשומים בשום מקום... הבית צר המדיות משמש יותר כחנות ומחסן בגדים מאשר מקום למגורי אדם... תמי אומרת היתה 'צריך להתפרנס'...
אבי היה שולט על העסקים... תמי המוכרת היפה מהשוק... מגלה זוג רגליים חטובות ומעודנות... כפתור או יותר פרומים להראות את היופי שאשה באשר היא אשה יכולה להציע... והלקוחות היו מציצים, לעיתים נוגעים ובעיקר קונים.
שישה ילדים. תמי אומרת לי 'דיר באלאק' כשאני מנסה לשאול... 'כן, כולם שלו'...
'אז..' אני שואלת ולא מספיקה להשלים ותמי משלימה במקומי... 'כי הבן כלבה לא אהב שאחרי בן באו לו רק בנות...'
וכך היה שככל שרבו הבנות... כך רבו מקרי האלימות... עד ליום שאבי פשוט נעלם.

אשה באמצע החיים... יודעת למכור בגדי נשים מדוכן בשוק נייד... יודעת בכל יום לאיזו עיר להגיע... אבל לא יודעת לנהוג... ודאי לא בטרנזיט עמוס... , יודעת שמריקי לוי קונים טקסטיל בזול... אבל את מספר הטלפון אין בנמצא... יודעת שיש חשבונות בבנקים... אבל איזה בנקים היכן... לא ידעה... מעולם לא שילמה ארנונה... חשמל...
טסט לאוטו... אפס לגמרי...
ישבה בביתה... מתגעגעת אל 'הימים הטובים' שודאי לא ישובו עוד... לא כ"כ הבינה למה.
בסך הכל תמיד היתה שם בעבורו... כאשר רצה לרוקן 'את הבקבוקים'???
'וואלה' אומרת תמי נזכרת וחיוך ממלא את פניה... מתישר מהקמטים שבאו אל הפנים שלה... 'בארבעים מעלות חום, שפעת לא שמע ממני 'לא'...
שבועיים ימים בלי צבע... סומק אודם... בלי שעווה בתוך טרינינג צהוב... חדש אמנם אבל לא אופנתי... אלה לספונג'ה... לא מסוגלת להרים את עצמה... להביט אל החלון החוצה...
מעט הכסף שבארנקה עמד לאזול... המקר התרוקן גם הארונות שם איחסנה 'יבשים'...
הלכה לרווחה. בפרוצדורה של יומיים הועברו ארבעת הבוגרים לפנימיה... נותרה ושתי בנות איתה. נשמה לרווחה... התקשרה אלי.
אמרה לי 'רק עליך אפשר ליסמוך'...
יצאנו לבית קפה. הבטחתי לה שאעזור לה... מצאנו לפחות שלוש חשבונות בבנקים... לא כסף גדול. משהו...
לקחה את המפתחות של הטרנזיט... מלמדת את עצמה לנהוג...
כשהרגישה בטחון יצאה אל הדרכים... הבנות שלה איתה...
יוצאת בבבקרים חוזרת בלילות, למכור הרי ידעה... היתה מאופרת.. חצאית קצרצרה ושני כפתורים פרומים... מגלים את חמדת האשה...
את המזרן שבטרנזיט הסבה למקום ליתפוס תנומה... בלבד.

אחר כך הלכתי לדרכי... ותמי בדרכה.
נשארנו בקשר כמעט יומיומי... לא פחות מדו שבועי...
'איך?' שאלה אחרי ליל הכלולות שסיימו עשר שנות פרידה???
'טוב טוב... 'אמרה כמרימה ידיים 'הפכת להיות אשכנזיה'...

כשהיו מסיימים את הביזנס באילת... היו נכנסים למסעדה או בר...
לקנח יום עסקים מוצלח לפני העליה צפונה ברכב שבקושי מגיע למהירות של 90 קמ"ש... אז היתה מתישבת לצידו... סופרת את השטרות... מסדרת אותם לפי שווים... ונרדמת. אבי היה נוהג את כל הדרך הביתה... בלי הפסקה.
'לא מסוגלת' אמרה 'איך אפשר לעשות אל כל הדרך... לעמוד על הרגליים כל היום... לחבר ולפרק... ועוד לנהוג את כל הדרך צפונה?'
כשסיימה לפרק את הדוכן, לקפל ולאחסן את הבגדים בטרנזיט... בקשה לעצמה זמן למנוחה וסיגריה. חלצה נעליה ונשכבה בספסל שברכב, מוציאה את כפות הרגליים מהחלון... אויר אילתי חם. מחניק... אבל בקשה לנוח לפני המסע.
האורות שהאירו את השוק עוד לא כבו... מעט קונים עדיין בקשו למצוא מציאות... וכך פנה אל תמי גבר מבוגר... שאל באם תהיה מוכנה למכור לו רצתה להגיד לו 'יאללה תחפף'... כך סיפרה לי אך לא אמרה והוא שאל והסביר שמבקש לרכוש בסכום מכובד... אמר לה מה הוא מבקש... לרעייתו שמידותיה הם... וכו.
שילם כפי שבקשה ושאל אותה באם תרצה להתרענן... לפני הנסיעה צפונה... קפצה על ההזדמנות בלי לחשוב חצי פעם... אמרה לי 'ריקי... חשבתי רק על השירותים הנקיים במלון'...
'תמימה אחת' אמרתי לה בצחוק מתגלגל...
אבל ידעתי...
ושתאמינו לי כל הגברים באשר אתם... - אשה שצריכה לקום בשש בבוקר... לנסיעה של שלוש וחצי שעות... בטרנזיט עם מזגן... להעמיד בצהריים דוכן... לעמוד עד הלילה בבזר שאין בו לא מזגן... אלה אויר אילתי קיצי להפליא... למכור באלפי ש"ח סחורה שברובה מחירה לא עולה על -.40 ש"ח... להיות נחמדה לכל שאלה... בעיינים לבדוק שלא גונבים... סליחה... אבל להשתין ולחרבן בבית שימוש ציבורי... איכסה...
בשעה 22.00 הדבר האחרון שיעניין אותך זה שגבר יענג אותך ואת תענגי אותו... מליון דולר למקלחת טובה... מאשר לשכב על הגב... להחזיק לו תתחת ולדחוף...
לקחה לעצמה תמי, סט להחלפה... ונסעה לחדרו של האיש באחד מבתי המלון שבאזור המלונות... עלתה לחדרו... התישב בשירותים אמרה שאלו היו דקות מופלאות של היגיינה... והמשיכה הישר למקלחת...
יצאה ומגבת לשערה... וחלוק המלון לגופה... ובאה עמדה לפניו...
פשטה מעליה את החלוק... מתענגת באותם רגעים מהשילוב של גוף רטוב ומזגן...
סיכמה ב'היה בסדר'...
ומאז ועד היום... תחפש תמי את הגבר שיציע לה מקלחת... לפני העליה צפונה בטרנזיט... שכמעט כל הסחורה בו נמכרה ביום עמוס.

תמי חוגגת 56... היא מעולם לא התגרשה ואפילו נסעה אל המקום שם חי אבי... בתיאלנד... לא כועסת... יש לתמי גוף של אשה צעירה ממנה בעשרים שנה...
יודעת למכור... היום גם יודעת לקנות... מכירה את הבנקים ומשלמת חשמל וארנונה... עובדת קשה אבל חיה...

אני אוהבת אותה מאוד - את תמי... למרות שלעיתים היא מעצבנת אותי... ממש!


לצפיה ב-'יופי של סיפור מהחיים'
יופי של סיפור מהחיים
28/11/2017 | 11:11
22
יש לא מעט " תמי" שם בחוץ...
לצפיה ב-'אכן גיבורה בחיים'
אכן גיבורה בחיים
30/11/2017 | 09:57
19
או אולי יותר נכון, גדולה מהחיים
 
 
לצפיה ב-'התמודדות בגיל בוגר עם קשיים'
התמודדות בגיל בוגר עם קשיים
26/11/2017 | 15:06
13
42
לאחרונה  אני עובר קשיים:אב חולה,פיטורין ממקום עבודה עקב מצב כלכלי של המקום..חשבתי שאשבר שלא אוכל להתומדד עם המצבים החדשים אך משום מה אני מוצא בתוכי כוחות חזקים שנותנים לי כוח..למען האמת אני קורא על מצבים שאחרים עוברים עם מחלות ומוות פיטורין ומצב כלכלי ואני שואב מזה כוח שמצבי עדיין סביר לעומת אחרים.אני תוהה עם הייתי צעיר יותר בשנים הייתי חזק כמו עכשיו..
האם כשמתבגרים אנחנו חזקים יותר,בעלי ניסיון להבחין בין טוב לרע או שזה אופי של אדם?
לצפיה ב-'מצב מאוד מאוד לא פשוט...'
מצב מאוד מאוד לא פשוט...
26/11/2017 | 20:38
1
28
שאלתי לפני מספר שנים רואה חשבון שלי... 
'בת 20 חסרת נסיון או בת 40 עשרים שנות ניסיון'...
הבחור צחק (אני לא) 'ברור לגמרי שבת 20 ללא נסיון...'
והוא גם השיב תשובות טובות ולא מחמיאות...
אבל בעקרון של דבר מנהל החשבונות מעדיף עובדת שתחל את צעדיה 
הראשונים והלאה בעידן שלנו ולא 'ניסיון במכונות כתיבה'...
 
לפני כמה שנים בקשתי לברוח מהחווה לפני שהתיעצתי ושאלתי...
בקשתי להתקבל לאיזה עבודה בשמו של האיש... שלחתי מעל 1200
פעם קורות חיים כדי לשבת בחניון... עבור שכר מינימום... לא מחמיא בכלל...
 
אז מה נותר?
או להתיאש או לחשוב... וכמו שכתבת למצוא את הכוחות הנדרשים
כדי לצאת לדרך חדשה...
יצא להכיר גברת נכבדה מעט מבוגרת מאיתנו, בת 62 גרושה מצפון הארץ, אשה נפלאה ומופלאה שנזרקה ממקום עבודה לאחר שנים הרבה... נזרקה לכלבים ממש...
תחילה ניתקו לה את הפלאפון, אחר כך חברת חשמל... אחר כך העיריה... ולבסוף גם אוכל לא בא לפיה... יאוש טוטאלי דלתות שנסגרות לה בפנים...
עד ש...
ומאז היא 'דודה בליסינג'...היא המטפלת הפיליפינית עד בוא הפיליפינית האמתית. למדה שזה תהליך של שלושה חודשים... אז את ה'דודה' ניתן להשכיר לתקופה של עד שלושה חודשים... 
ומה בין 'דודה' לבין פיליפינית??? בשפה? בשפה... במאכלים? ודאי גורמי עניין...
אז יוצא שלזקוקה למטפלת יש מנקה חרוצה... מבשלת מעולה (מאכלים משלנו...) שפה, תרבות ותחומי עניין... טלביזיה. 
לא זול... אבל בד"כ מתחננים שתמשיך... אבל 'הדודה' באה לזמן נתון...
אשה אחרת שנפלטה מ'הדסה' בגלל המשבר... בת 53... עברה הסבה לבישול, טיפול בילדים, סידור ארונות... ועד לסדנאות לסדור הבית... לפי עונות וצרכי משפחה...
 
גבר כבן שישים קבל ממני רעיון נפלא... גידול כלבים קטנים בדירה... 
הילדים לא בבית... חדר שלם נמצא 'נטוש' רב ימות השנה... 5 נקבות וזכר אחד...
מקצוע חדש ומכניס היטב... 
לדבריו הוא שומר על ה'בנות' כאשר אחרי שני הריונות הן מקבלות 'חופשה'...
גור זכר נמכר אצלו בין 4,200 ל4,500 ש"ח נקבה עד 4,000 ש"ח...
אז הגבר שומר בשכר מינימום... האשה עוסקת בכלבים (0 נסיון בתחילה - כיום מבלה בתחריות... ) חיים יותר טוב מהימים שעבדו 'מסודר'...
לפעמים הלחץ מכריח אותנו לחשוב... מה שהפסקנו לעשות בשנים ה'טובות'... ואם יש בנו (בטח שיש בנו) כוחות שלא הכרנו... אזי נסיון חיים, כוחות מחודשים ורצון...
מי יעמוד מול אלה...
לצפיה ב-'אכן הסבה מקצועית'
אכן הסבה מקצועית
27/11/2017 | 02:46
26
באה בחשבון ואני גם בכיוון הזה.תודה על החיזוק
לצפיה ב-'על המצב שאתה מתאר'
על המצב שאתה מתאר
26/11/2017 | 21:37
5
26
חשבתי בגיל צעיר,
רוב חיי אני עצמאי כך שהביעה הזו ממש לא קיימת.
צר לי לשמוע,
מצד שני, אף פעם לא מאוחר לפתוח קרירה עצמאית במידה ויש לך משהו שיש לו דרישה בשוק, מוצר או שרות.
לצפיה ב-'אני לא בנוי'
אני לא בנוי
27/11/2017 | 02:48
2
23
להיות עצמאי.לצערי אין לי משהו "למכור".
לצפיה ב-'אין אדם שאין לו משהו להציע'
אין אדם שאין לו משהו להציע
27/11/2017 | 09:47
1
19
נסיון זה דבר מבורך.
כמו שאמרו כאן גם הסבה מקצועית היא דבר טוב.
בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
27/11/2017 | 17:43
9
לצפיה ב-'את בעלי פיטרו בגיל 62 מאחר והתיתר'
את בעלי פיטרו בגיל 62 מאחר והתיתר
27/11/2017 | 20:35
1
30
לאחר שכיהן בתפקיד סמנכ''ל בחברת הייטק והחברה נמכרה לאמריקנים. 
 
מה עשה? תבע את החברה על פיטורין מפעת גיל , תבע סכום להשלמה מיום הפיטורין ועד לגיל 67 כביכול  כאילו וקיבל פנסיה מוקדמת, זכה במשפט בגדול, אפילו לא הגיע למשפט עצמו כי הם זעקו לפשרה, ונעשתה פשרה על כל הסכום שקבענו מראש ובא לציון גואל.
 
נהנים מפנסיה רווחה מכיוון שכסמנכ`` השכר היה טוב  ומעז יצא מתוק.
 
 
לצפיה ב-'היה לכם מזל גדול.'
היה לכם מזל גדול.
27/11/2017 | 22:35
12
לצפיה ב-'אין ספק שהשנים מחשלות אותנו'
אין ספק שהשנים מחשלות אותנו
27/11/2017 | 17:46
1
185
קל יותר להתמודד עם קשיים כשאתה מבוגר מאשר שאתה צעיר
בכל מצב, קבל חיבוק לעידוד ותמיכה
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
27/11/2017 | 18:52
7
לצפיה ב-'מורכב - מצד אחד מחושלים מנגד פחות אנרגיה'
מורכב - מצד אחד מחושלים מנגד פחות אנרגיה
28/11/2017 | 04:38
2
9
לצפיה ב-'מוצאים אנרגיה'
מוצאים אנרגיה
28/11/2017 | 20:56
1
20
לא תמיד יש ברירה
לצפיה ב-'אהלן זהובנית, שמחה לראות אותך פה.'
אהלן זהובנית, שמחה לראות אותך פה.
30/11/2017 | 20:56
9
לצפיה ב-'להיות דומה להורה'
להיות דומה להורה
23/11/2017 | 10:35
6
31
לא גדלתי בבית עם משפחה רגילה.הייתי אצל סבי וסבתי.כעת שאבי חולה אני איתו ומגלה שיש לי הרגלים כמונו...
איך זה?
לצפיה ב-'ואצלי...'
ואצלי...
23/11/2017 | 11:04
1
23
גדלו באותם התנאים ממש...
הבכורה שלנו - אופי אשכנזי ל ג מ ר י... צורה חיצונית - טריפולי טריפולי...
הבת שלנו... טריפוליטאית בנשמה אשכנזיה במראה... כשרואים אותה ושומעים ממנה... מתעלפים...
וכך לגבי הבנים... איך???
אומרים זה כמו אמא זו כמו אבא...
 
לצפיה ב-'נכון ילדים דומים'
נכון ילדים דומים
23/11/2017 | 11:56
15
לאמא או לאבר אך גם כשלא גדלו בבית?
לצפיה ב-'קראים לזה, גנים '
קראים לזה, גנים
23/11/2017 | 12:52
1
16
ומאחר והגנים של הילדים שלך מאוד דומים לגנחם שלך, חלק מהתנהלות חייהם והמראה דומים לשלך.
ככל שהדורות מתרחקים, כך משתנים גם הגנים למרות שחלק מהם נשאר קבוע למאות ואפילו יותר שנים
לצפיה ב-'גנים ממש על טבעי'
גנים ממש על טבעי
23/11/2017 | 13:11
14
אם זה כך...
לצפיה ב-'קוראים לזה גנטיקה.'
קוראים לזה גנטיקה.
27/11/2017 | 20:40
8
לצפיה ב-'שניכם גדלתם לאותם סבא וסבתא שלך '
שניכם גדלתם לאותם סבא וסבתא שלך
28/11/2017 | 04:41
7
לצפיה ב-'אור בקצה המנהרה - ריבלין לא נכנע להשחתת המוסר הימנית'
אור בקצה המנהרה - ריבלין לא נכנע להשחתת המוסר הימנית
19/11/2017 | 23:17
6
26
הרוצח בחסות תרבות נקמה נכנס לרצות את עונשו
מי צייץ הלאה בעד השחתת צה"ל?
מירי רגב ושר הבטחון - כלומר הם מעודדים שחיילים
יקחו נשק טיחסלו על דתע עצמם מי שיעתחשק להם
איך אמהות שולחות ילדים לצבא עם מנהיגים כאלה
הרי ילדיהם יהיה נתון לשיקול דעת של חייל חמום מח שכזה.
https://news.walla.co.il/item/3112768?utm_source=p...
לצפיה ב-'יש 2 צדדים'
יש 2 צדדים
21/11/2017 | 05:59
5
16
למטבע בכל נושא..
לצפיה ב-'הצלחת להתחבר לצד ה 2 ?'
הצלחת להתחבר לצד ה 2 ?
21/11/2017 | 06:11
4
25
מרוב כעס לא תיקנתי טיפו במקלדת
אסור שנעלה על הדעת את הצד ה 2
א. החלטת נשיא באה להקל כשהנאשם מביע חרטה או חמק משהו בצדק
    אותו חיל לא רק שלא התחרט אלא המשיך בנסיון לתחמן ולא הביע צער
ב. מדובר בחנינה כביכול של כמה חודשים על מעשה שראוי לעונש חמור בהרבה
    הציעו לחייל עסקת טיעון שהיה יכול להתשחרר כבר מזמן מרצוי העונש
ג. מי שראוי להאשים הם הדרג הפוליטי שבחר לבחוש ולהסית את בוחריו
   להפוך מקרה משמעתי צבאי מובהק לדיון ציבורי בתחום שאין עליו פשרות
    הוראות צבאיות נטו .דוברת צה"ל לשעבר יוצאת נגד בית משפט צבאי?
     
ד. הפרשה ככ חמורה בהוצאה שלה מפרורפורציה שהדיחו שר ביטחון
   וגינו סגן רמטכל בו בזמן שהמפקד שהעיד נגד אזריה הוכתר בצל"ש
   רק בשל האמירה שיש כאן 2 צדדים - טרחתי להבהיר
   אין שום סייג. החייל סרח הפוליטיקאים סרחו אזרחים נסחפו לזוועה
   והנשיא יצא צח וזך ועוד ממשיכים לקטרג עליו בדרג הפוליטי
    משמע אותו דרג  פוליטי הוא שצריך להענש לא פחות וללא דחוי.
ה. בנימה אישית צריך לאמר לחיילים שחוזים במקרה של חריגה כזאת
    שמחובתם להתערב ולמנוע ירי במחבל פצוע או כל אלימות מיותרת
     הן בשטחים כבושים, באימונים או בכל תקרית לה הם שותפים
     במקרה של אזריה היו אמורים לתחקר גם את חבריו שלא עצרו בעדו.
לצפיה ב-'כמנהל'
כמנהל
21/11/2017 | 16:53
3
17
שומר על ניטרליות
לצפיה ב-'האם נשיא המדינה משתדל להיות ניטרלי פחות ממנהל פורום '
האם נשיא המדינה משתדל להיות ניטרלי פחות ממנהל פורום
21/11/2017 | 16:55
10
לצפיה ב-'דעה'
דעה
23/11/2017 | 04:59
1
43
גם כמנהל מותר שתהיה לך דעה ומותר לך להביע אותה.
 
לצפיה ב-'יש נושאים'
יש נושאים
23/11/2017 | 07:16
16
שהם כמו תפוחי אדמה לוהטים במדורה...מעדיף לא להביע דעה כי תמיד מישהו לא ימצא חן בעיניו וייפגע..
לצפיה ב-'ראש השבט... הוכתר'
ראש השבט... הוכתר
20/11/2017 | 08:02
1
38
כאשר את באמצע שנות החמישים לחייך... בזמן שהאיש שלך
דילג לקידומת 6
כל משפחה בזמנה מסיימת הליכים ומתחילה ל'חשב מסלול מחדש'...
כן - זה קורה כמעט באופן קבוע... וזה נכון... אך כאן ועכשיו אני חשה את השינוי...
השינוי הגדול.
ומהו אותו שינוי עצום שמזעזעז את קירות הבית... שבודק באם התקרה די חזקה ויציבה???
המעבר שלנו מלהיות הורים - לראש שבט חדש שנוצר...
שאם אני מביטה על העץ שלנו?
התעבה הגזע מאוד מאוד... גזע שיחזיק כל עוד נהיה פה... אחר כך, נחזור ונהיה ענפים... ועלים.
אני יכולה להביט קדימה... מבחינת הדורות ולראות את נכדתי הבכורה יושבת
והיא כבר די מבוגרת... כאשר נכדתה מבקשת אותה להכיר את הדורות הקודמים - 'סבתא אני צריכה את השורשים שלך'...
והסבתא תגיד לנכדתה את השם של אמה...  ותספר על היופי שבה... תספר שהיו לה שתי סבתות... ושני סבים... שלו קראו סבתא רוחמה... והיתה גם סבתא ריקי...
ו...
אבל לו בזקנתה של נכדתי העניין כאן ועכשיו - 
המשפחה.
שבגילנו המופלג כמעט או נכון שאצלנו בגילנו...
הבנות שהן הבוגרות... הקימו משפחות משלהן... הן צועדות במסלול החיים 
שקבעו לעצמן וקובעות לעצמן...  וכל ההחלטות? שלהן פנימה אל תוך המשפחות שלהן... כל אחת יחידה... כל אחת גזע של עץ רענן...
אלה שבנית המשפחות לא זעזעז את המשפחה כמו יציאת הבנים את הקן...
וזו מציאות של משפחה חקלאית בישראל...
ולא רק...
מה הלאה. איך הלאה... כמה הלאה...
הידיים... הזרועות וכפות הידיים הגבריות הם מקור הפרנסה כאן...
הבנים שנולדו (או החלו לתת כתף בגילאים צעירים) אל החקלאות... היו חלק מן המאמץ המשותף הזה. אב ושני בניו. זה החל מרגע שהתחזקו... ויכלו לעזור... עד ששילוב הכוחות היה למשהו שמצעיד את המקום הזה בביטחה קדימה...
אם בחופשות מבתי הספר, ואם בימים שהיו מגיעים לחופשות מהצבא... והופ.
הבן הבוגר... כבר 7/8 נשוי... חסרה המסיבה... וכמובן הטקס. בחר לו מסלול ללכת בו... אנחנו כרגע מביטים עדיין באבק הטנדר והעגלה... כ"כ טריה עזיבת הקן...
ואז מדרגה...
הבנימין שלנו... החמוד... הילד של אמא... המפונק שבין כולם... משתחרר בצה"ל ב"ה...
חשב קצונה וקריירה... חשב שנה שנתיים קבע... אמר 'לתת ולקבל'... ובלי להיכנס...
עשה את אמא שלו שמחה... שמחה לגמרי שמחה...
חזרה לשפיות.
 
'סליחה שאנחנו קצת לוחצים...'בנימין'... אבל'
כינסנו את השבט לשבת...
יש לנו שבט מיוחד... והתברר לי כך ברגע... שלשבט שלנו - יש צ'יף
אמיתי... ממש!
 
ובין השניצלים של יום חמישי בערב... הוא עוד חייל הבנימין... והוא עוד יקבל
לפחות פעמיים שניצל וצ'יפס כדרך החיילים והחיילות כאן...
בין ארוחת ערב שבת... ליצוחים של שבת אחר הצהריים לקראת ערב...
נקבעה ע"י המשפחה דרך...
והצ'יף אישר...
 
ואז מה שנותר... לשחוט טלה לחבר'ה שישתחררו אצלנו בחווה... יבואו לכאן
מי בזוג ובמי בגפו... יאכלו ויהנו וירקדו אל תןך הלילה... עד הבוקר...
להביט אלך העתיד ולראות שהוא...
מבטיח.
 
לצפיה ב-'לדעתי אין גיל'
לדעתי אין גיל
21/11/2017 | 06:01
20
לחישוב מסלול מחדש...עשית אותי רעב עם התיאורי אוכל שלך..
 
לצפיה ב-'לצאת "מהארון" מעל גיל 50'
לצאת "מהארון" מעל גיל 50
15/11/2017 | 07:32
11
44
הייתי בסוף שבוע באילת בטיול מהעבודה של אשתי..והיא מראה לי אישה בסביבות גיל 50 שהייתה נשואה הביאה ילדים התגרשה והיא חייה עם אשה..אין לי ידע ואני לא יודע למה אנשים מעדיפים "לגלות" את עצמם בגיל מתקדם ולא צעיר..
יודעים/ות?
לצפיה ב-'אנשים יצאים מהארון'
אנשים יצאים מהארון
15/11/2017 | 20:41
2
109
כשהם מרגישים שזה מה שהם צריכים לעשות באותו רגע.
כשמשיכה אל אותו מין תהיה דבר מקובל בחברה, מן הסתם הדברים יעשו בדרך פשוטה יותר, וגם המשפט "יציאה מהארון" תעלם.
לצפיה ב-'מסכים'
מסכים
16/11/2017 | 04:49
1
18
רק תהיתי איך מחזיקים משהו הרבה שנים בבטן..
לצפיה ב-'עושים שריר'
עושים שריר
16/11/2017 | 11:07
12
לצפיה ב-'לא מבינה בזה...'
לא מבינה בזה...
15/11/2017 | 20:57
3
29
למרות שנראה שיש פה איזה אופנה כזאת
בחוגים מסויימים...
 
לצפיה ב-'לדעתי זה קיים'
לדעתי זה קיים
16/11/2017 | 04:51
2
22
בכל החוגים המגזרים וגם אנשים לא מפורסמים אלא עמך..פשוט הגיל נראה לי מוזר..
לצפיה ב-'הגיל לא מוזר בכלל'
הגיל לא מוזר בכלל
16/11/2017 | 11:14
1
30
לרוב אנשים שמסתירים את נטייתם המינית עושים זאת ממספר סיבות ובהם מעמדם בקרב הקבוצה בה הם חיים, אי הרצון לפגוע בקרובים להם בעיקר הורים וילדים וכן חשש שהדבר יפגע בקבלתם/מעמדם/קידומם בעבודה.
 
בגיל 50 פלוס רוב הסיבות האלה כבר לא קיימות, ההורים כבר מבוגרים מאד (במידה ועדיין בחיים) והילדים לרוב כבר גדולים וקיימת תחושה שאם לא נמצה עכשיו את החיים אז מתי כן ?
 
מלבד האמור לעייל החברה היום הרבה יותר סובלנית לבעלי נטיות שונות מאשר בעבר כך שגם אם מישהו רצה "לצאת מהארון" לפני 30 שנה החשש היה הרבה יותר גדול מאשר היום.
לצפיה ב-'כן כנראה'
כן כנראה
16/11/2017 | 19:19
16
הקידמה משפיעה...
לצפיה ב-'למה אנשים חוזרים בתשובה (כמו אורי זוהר ) בגיל מבוגר?'
למה אנשים חוזרים בתשובה (כמו אורי זוהר ) בגיל מבוגר?
17/11/2017 | 18:51
3
25
כי מבחינה ביולוגית הם כבר לא מסוגלים להתהולל בהטרוסקסואליות
להתחרות בצעירים/ות מהם/ן אז מחפשים מקלט בעיקר מעצמם.
יש בהחלט קשר לאופנה ולחקוי.
מחקים זהות אחרת ומוחקים זהות קודמת.  בעקרון זוהי בריחה
כמו  מי שיתחיל לעשן נרגילה או להצטרף לחוג בודהיזם בגיל מבוגר.
לכל תופעה יש יותר ממרכיב סיבתי אחד והיא שילוב של בחירה וגנטיקה.
 
 
לצפיה ב-'יש הבדל קטנטן בין כל מיני שינויים'
יש הבדל קטנטן בין כל מיני שינויים
18/11/2017 | 06:48
2
18
איך אפשר להשוות  מי שהתחיל לעשן נרגליה בגיל 54 לבחן למי שהחליט לצאת מהארון?
סוד הסיגיריות של המנרגל לא היה סוד 40 שנים.
הוא עישן בתקופות מסוימות אח"כ הפסיק ואח"כ מצא שנירגלו זו דרך לחזור להנאה ישנה בלי להתמכר אליה.
יציאה מהארון זו הצהרה על דרך חיים חדשה שהחל המצהיר ומרגע שהוצהרה, הכל משתנה ועשוי/ עלול להשפיע על חייו ועל כל מי שבא במגע עם המצהיר.
 
נראה לי קצת נסחפת בהשוואות
 
לצפיה ב-'לכולנו דעות שונות ומשונות'
לכולנו דעות שונות ומשונות
18/11/2017 | 07:03
15
ובעיניי כל תשובה היא ראיה נכונה לדברים..
לצפיה ב-'לדעתי לא חובה להצהיר והכל ענין אישי'
לדעתי לא חובה להצהיר והכל ענין אישי
18/11/2017 | 10:43
17
לדעתי יש מקום להשוואה מבחינת הרגל ממכר 
יתכן שלהתנסויות קודמות יש השפעה לגיל מבוגר או שלא
 יש מיני דו מיניים שיכולים לרקוד על 2 חתונות במקביל או בתקופות שונות.
מנגד לדעתי כל המינוח יציאה המהארון והחתונות החד מיניות מיותר
ובעיקר עניינו של הפרט. הצורך בהתוויה שייך יותר לחברה מסביב.
ניתן לשנות העדפה מינית בכל גיל כמו שנוי דעה פוליטית או כל זהות מעיקה.
למי שחש צורך או אילוץ או שילוב של נטיה התנסויות ובחירה מושכלת.
אגב מבחינת הדופמין שהוא החומר שנותן לנו תחושת סיפוק במח
מסתבר שעצם הנטיה להתמכר היא גם מולדת או ביוכימית.
לצפיה ב-'עוד שלב מסתיים... והמחשבות עפות להן...'
עוד שלב מסתיים... והמחשבות עפות להן...
10/11/2017 | 09:39
6
54
הבנימין שלנו הגיע אתמול בערב הביתה...
רכב עמוס ציוד שלו (פרטי בלבד!) העמיס...
ומיום  א' הקרוב שבוע של מסיבות. מסיבות שחרור...

רצה הנער לעשות שרות צבאי משמעותי... אמרו לו נשמע
אותך כשתיגדל.
נכנס נער בשערי הצבא... נער שסיים מיון לסיירות...
אבל נער. כבר בשלב הראשון של השרות... טירונות וכאלה... היה לגבר. גבר שבגברי. גבר אמיתי. איש.
ראינו את התהליך המהיר הזה בכל רגע. גבר קצת שונה מהאחרים...
גבר שמגיע הביתה ולא מרשה לעצמו לישון אין סוף שעות...
צריכים לעזור לאבא... לשחרר אותו מעט מהעבודות הקשות שדורש העדר, החווה. הבית.
ברגעים של קושי, בימים הכי קשים... רגעים של קדם שבירה...
נשאל והיה אומר 'אני אשתחרר סא"ל...'
בחור עיקש מאוד... חדור מוטיבציה... ציוני בלי תוספות...
ואז הגיע האירוע בחברון וטרף את הקלפים... כל המוטיבציות של הנער/לוחם סיירת... כמו נעלמו.
והוא לא לבד... מהדהדים דבריו של קצין לא בכיר במיוחד ובטח שלא זוטר... בטקס הצבאי שהפך את הבחורים מלוחמים למפקדים... 'כל אחד מכם יכול להיות קצין ביחידה... רבים מכם יהיו'. צמרמורת עברה בגוף... זה הילד???
חבורה שלמדתי להכיר במשך שלוש שנים... מפגש אצלנו בחווה, בשטח... את ההורים הכרנו... בחלקם נותרו קשרים... אפילו טובים וחמים... מלח הארץ לא מספר עליהם דבר... עובדה מצערת אחת...
אחד מהם לא יצא לקצונה...
'אני לא מאמין להם' אמר - כאןעל השולחן וזה כאב כמו סכין חודר לגוף... בעיקר להם... לבן ולאב ולאחיות...

המון שאלות נותרו באויר ויכנסו כשאלות אל ארון ההיסטוריה... כי יש בי את הפן האימהי... ואמהות לא אוהבות במיוחד שהבנים שלהם משרתים על גבול עזה כשהגבול חם... או בגבול לבנון - כשהגבול חם שם... או
אמהות מעדיפות שהבנים הלוחמים מתאמנים... ובעיקר אימונים ב'יבש' כמו שהם קוראים לזה... כמעט 0 סיכונים...
אז הבן שלי לא חתם... קבע.
ואני אומרות לו 'בן... בהצלחה בכל דרך שתבחר...'

ביום ראשון... יצא טנדר ועגלה את החווה שלנו... בד"כ הטנדר והעגלה מובילים טלאים מפוטמים למכירה... הפעם יוביל בננו את כל מה שהחליט לקחת איתו אל עתידו...
עוברים למרכז הארץ... לתל אביב.
חשבתי קיוויתי חלמתי שיתחתנו בקיץ... החליטו שעוד לא הגיע הזמן...
הם ביחד מגיל 16 וחצי... אותו הבית ספר... הבדל שנה... קומה.
הלך ל'יחידה' היא שרתה בקריה. אחרי שנתיים של שרות יצאה לטיול חברות בהודו... כתב לה מה שכתב... חזרה. עזבה את החברות ואת הטיול... עכשיו לומדת... אוטוטוטוטו תסיים בתואר 'מהנדס'... בחורה חבל"ז... להגיד שהיא כמו בת??? המילה 'כמו' לא במקום... בת שלי נקודה.

החווה שלנו עמוסת בע"ח... אבל אנושית? קצת מאבדים...
הבכורה החליטה (כמעט) לעשות דוקטורת... רוצה לעבוד באוניברסיטת בר אילן או העברית... לא סגור.
אין ספק שלא יוכלו להתגורר בחווה. יש להם בית בהתנחלות שבשומרון... אמרה לי 'לא הסתגלתי... בזמנו כיום לא צריכה להסתגל' באה בעבור משימה... משימה של חיים. רק טוב יש לי לאחל למשפחה הזו שחלק ממנה... חלק חשוב היא הבת שלי... כפרה עליהם...

כבשים, זיתים, סוסים... למי יהיה את הכוחות להחזיק את כל אלה - לבד???
האיש שלי איש חזק פיסית ולא רק... אבל הלו...  עברת 60 יא יליד 1957... מזמן כבר 'אספנות'... יאללה נרוץ כאן עוד 5 שנים... ומה הלאה???? מה?

הלילה... אחרי שבני הבית נרגעו ממשחק כדורסל מנצח... בשק בשקט...
אמרתי לו 'יא חטיאר... תתחיל לחשוב, ותחשוב טוב טוב'...
כי אני מבקשת פנסיה... רוצה אותו צמוד אלי - פנסיונר...!
רוצה לגור בקארוון נגרר... בחורף באילת ובקיץ אי שם באזור מג'דל שמס... או ברכת רם... חודש ליד הים... וכך... די לי רב לי בחדר אחד ומטבחון... העיקר להיות צמודה - אליו...
לא?
לצפיה ב-'כיף לקרוא'
כיף לקרוא
11/11/2017 | 17:21
21
רומנטיקה שקיימת בימינו והעיקר תקוות גדולות ....
לצפיה ב-'בעיר אולי מחשבות אחרות?'
בעיר אולי מחשבות אחרות?
12/11/2017 | 11:15
26
יש יותר הערכה  בזוגיות כשחיים בחווה מאשר בית בעיר.אני חושבת שבני זוג בדירה בעיר בלי המרחבים של חווה ובלי התמודדות שאתם עברתם מתנהלים אחרת.
לצפיה ב-'פרסמתי את הכתוב כאן במקום נוסף...'
פרסמתי את הכתוב כאן במקום נוסף...
12/11/2017 | 19:15
3
30
ומגיבה לי אשה מבין הנשים משהו כמו 'תעזבי אותו בשקט'...
והבעיה שלי שאני יודעת... אני יודעת שאין לי ברירה - להפסיק לחלום
חלומות כי חייו של האיש שלי בעדר הכבשים...
כי עדר כבשים לא דומה בלהיות פקיד בסוכנות דואר... עיריה און משרד ממשלתי...
עדר כבשים זה לא להיות נהג טנדר, מורה בבית ספר, סוחר, יצואן... ימאי.
עסקינן בדרך חיים שנבחרה בעקבות... דרך חיים שאין בה אלה לעקשנות אין סופית...
אבל בעיקרה דרך חיים. חקלאי... שעובד שנה שלמה יומיום כמעט בכדי שביום קטיף התפוזים או מסיק הזיתים... או בציר הענבים... או הגדיד...
כאותו רפתן שבכל בוקר ובכל לילה יעמוד ויחלוב את הפרות... כי זו הבחירה...
דרך חיים... שאין בה הנחות אבל יש בה חיים - אין ספק.
א מה אגיד לו לאיש שלי - בוא נפסיק הכל ונתבטל לנו... עד הסוף נשב ונסטלבת???
הוא בנוי לזה???
 
לצפיה ב-'קחי בחשבון'
קחי בחשבון
12/11/2017 | 20:37
2
27
שהעלאת פוסט מביאה תגובות מפרגנות או כאלה שלא..בסופן של דבר ההחלטה על חייך הם רק שלך..
לצפיה ב-'ודאי...'
ודאי...
12/11/2017 | 22:47
1
25
אני אשה שלוקחת החלטות לבד...
אני יודעת שלא תמיד נותנים לי את המשקל האמיתי שלי...
אבל בחיים שלי קבלתי החלטות ועשיתי דבריםן לא יאומנו...
אני אשה עשירה ב"ה אפילו עשירה מאוד בקנה מידה שלנו...
בזמן שהייתי אמא חד הורית לארבעה ילדים !!!!
אבל לא באה לתת לי ציונים... אלה להגיד שאין בעולם להיות לבד...
לשמוע, להקשיב... לא חייבת לקבל... אבל את שרואה את העולם בזוית מסויימת...
באות ובאים אחרים ומראים לך את עצמך בזויות שדונות ומשונות...
את ההחלטות? 
לא אוכל להקים מפלגה של נשים שחזרו אחרי עשור לאיש שלהן... אין קהל מצביעים...אבל היתה שאלה שעפה לאויר... קניתי... ואני כאן שלמה...
כמעט מושלמת.
וד.א. הוא כ"כ שמח שהורדיתי ממנו עול לא קל... עול קבלת ההחלטות...
הוא מת על ההחלטות שלי...
 
אז נשים... גברים קראתם אותי? אני מאושרת מכל תגובה... מכל תגובה... כאילו אנחנו על ספל קפה שחור עם הל... וחיוך...
לצפיה ב-'אהבתי מאוד את המשפט'
אהבתי מאוד את המשפט
14/11/2017 | 21:27
17
אני לוקחת החלטות.
הרוב משום מה, מקבל אותן....
מעניין מהיכן.
תגידי משהו, אפשר לבוא לבקר אותכם בחווה?
לצפיה ב-'תערובת מהולה בדמעות...'
תערובת מהולה בדמעות...
06/11/2017 | 21:57
4
55
תערובת מהולה בדמעות...
דמעות של שמחה... הנה גדל הילד, בגר הבחור... ועכשיו.
דמעות של עצב... הנה גדל הילד בגר הבחור... ועכשיו...
אז איך אפשר?
אי אפשר
אז בוכים... מזילים דמעות של שמחה ושל עצב ושל שמחה...
 
כשהבכורה שלנו נישאה והלכה אחרי בעלה... לא יכולנו כל כך להכיל...
הרי רק אנחנו המבוגרים שבמשפחה התאחדנו... פתחנו במסע חדש ישן... מביטים בעולם מעמדה של ילד... כאלה קטנים מול העולם... לא בדיוק יכולים להצביע... על האיך... וטבתוך כל אלה אספה את חפציה, אספה את כל שצברה במהלך חיים...
והלכה אחרי בעלה... עמדתי בכניסה לאותו מבנה ישן מיושן שנבנה משני קארוונים... ובכיתי כמו ילדה קטנה שאיבדה את הבובה הסמרטוטית שכל כך אהבה... - חדר ריק.
לימים תעשה המשפחה סבוב... ויתכנסו 
הבת אספה את עצמה צעירונת... בת 18 משרתת במרכז... רק שהקשר ביננו זה קשר מיסטי ממש... לא מרגישה את המרחק... כל היום כל הימים ביחד... 
 
ןעכשיו?
עכשיו לוקחת את הבן שלי... החברה שלו...שכרו דירה בדרום תל אביב... מגלה עצמאות הבחור... ובשבילי זה בסדר... 
עצוב... לי... שמח לי...
 
לצפיה ב-'גלגל'
גלגל
07/11/2017 | 15:26
1
31
גם את הלכת מבית הורייך,גם אני,גם אחרים.דרכו של עולם.
לצפיה ב-'דרכו של עולם'
דרכו של עולם
07/11/2017 | 20:01
23
רק טוב!!!
לצפיה ב-'אלו החיים'
אלו החיים
09/11/2017 | 19:11
17
ושום דבר לא יעצור אותם.
ילדים גדלים והולכים בדרכים אחרות משלנו ולא נותר לנו אלא לתמוך בהם גם אם זה קשה.
לצפיה ב-'חצי הכוס המלאה'
חצי הכוס המלאה
11/11/2017 | 07:59
22
התערובת היא אושר וגאווה.
הילדים גדלו, חונכו, אישיותם התעצבה והם הגיעו לגיל שבו הם יכולים להמשיך לבד.
כמו התינוק שלומד להתחיל ללכת,
בהתחלה הוא זוחל, ואז הוא נעמד, הוא מקבל יד מההורים שעוזרים לו, ולאט לאט הוא מבין את הרעיון ומתחיל ללכת לבד. מה ללכת? לרוץ
 
אנחנו ההורים צריכים להיות גאים שגידלנו ילדים שהם עצמאיים ומסוגלים לחיות בזכות עצמם.
אין צורך בעצב, רק בגאווה גדולה.
זכינו.
ועכשיו? הגענו לגיל שאפשר להתחיל כן כן, עכשיו תורנו להתחיל לחיות.
 
לצפיה ב-'ואלה שמות הסבים והסבתות כיום..'
ואלה שמות הסבים והסבתות כיום..
03/11/2017 | 11:28
1
53
ובשנים הקרובות לא יישמע יותר:סבתא שרה,סבא שלמה,סבא יומטוב,סבא נסים,סבתא אסתר,סבתא רחל..השמות האלה כבר עברו מהעולם!!!!סבא או סבתא אושר,סבתא ליהי,סבא מתן,סבתא שיר...
מה דעתכם/ן?
לצפיה ב-'ג'ורג'ט, לטיפה, סוליקה...'
ג'ורג'ט, לטיפה, סוליקה...
04/11/2017 | 21:55
32
יוכבת...
כל דור והשמות המובילים ...
רק אצל הערבים מוחמד במקום הראשון...
אחמד במקום השני... ולהפתעת הכל...
עלי... במקום השלישי...
 
לצפיה ב-'הסרט הסערה והצופים "הפעילים"'
הסרט הסערה והצופים "הפעילים"
29/10/2017 | 07:32
5
43
אתמול הלכתי לראות את הסרט הסערה-סרט אסונות.למרות שהתבקשנו להשתיק את הניידים לא כולם כיבדו את ההחלטה,אנשים דיברו ביניהם או לחשו בנייד.חלק מהאנשים קיבלו סערת רגשות וצעקו על הדברנים.אולי הסרט היה מוצח אולי משעמם ובתוך האולם הייתה פעילות מקבילה לסרט..ובסוף הסרט שהסתיים בהפי אנד כלומר העולם ניצל ונמשיך לחיות לעולמים האנשים מחאו כף.לרגע הרגשתי במטוס שנוחת על הגלגלים והנוסעים מוחאים כף..יש הגענו בשלום לנחיתה או לסוף הסרט..
לצפיה ב-'חוסר תרבות, בעלי לא רוצה ללכת יותר לסרטים'
חוסר תרבות, בעלי לא רוצה ללכת יותר לסרטים
29/10/2017 | 15:51
1
29
בכל סרט מגיעים אנשים עם דליים ענקיים של פופקורן ומכרסממים לנו באוזניים כל הסרט, לפני שלוקחים עוד חופן מערבבים היטב את הדלי ושוב מרשרשים ובסוף הסרט כל רצפת האולם מכוסה בפופקורן ....כל כך ברברי, לפני שבועיים זוג אחרינו הגיע עם ארוחה ממקדונלד.....רשרשו עם הניירות....וכמו אצל תינוקות בסוף הארוחה היה גם גרפס.....
לצפיה ב-'כן גם אוכל'
כן גם אוכל
30/10/2017 | 07:15
21
באולם זה גועל נפש ולא נעים
לצפיה ב-'כל מה שצריך זה'
כל מה שצריך זה
29/10/2017 | 17:40
2
21
טלויזיה 40 ומעלה HD, מחשב נייד וחיבור אינטרנט מהיר ופשוט מחברים אותם ורואים את כל הסרטים שרוצים בבית באיכות גבוהה וללא ניידים ופופקורן.
הכל נמצא ביוטיוב הרבה לפני שמגיע לבתי הקולנוע בארץ.
לצפיה ב-'הסרט הזה טרם'
הסרט הזה טרם
30/10/2017 | 07:16
1
18
עלה באתרים במחשב..
לצפיה ב-'אז נחכה....מה יקרה? לא נהיה מעודכנים ? כמו במערכון הספרים של'
אז נחכה....מה יקרה? לא נהיה מעודכנים ? כמו במערכון הספרים של
30/10/2017 | 08:21
20
הגשש החיוור, קניתיו ...אך טרם הספיקותי, יש בעיה אחרת בלראות סרט בבית....לעיתים אני נרדמת
לצפיה ב-'נערה/ילדה שגוררת מזוודה גדולה ממידתה'
נערה/ילדה שגוררת מזוודה גדולה ממידתה
29/10/2017 | 18:25
1
44
ילדה/נערה שגוררת מזוודה גדולה ממידתה היא...
מצמררת את גופי לכל אורכו... 
מכף הרגל השמאלית ועד בדל האוזן ועוד...
כי כשתניחו לרגע דל את עיסוקכם בכל מקום...
ותביטו באותן לידות/ נערות שגילן לא הרבה יותר מעשר...
פחות משש עשרה...
תדעו שמישהו נכשל וזו הקטנה הצנומה... היפה ביופי של מי
שהיתה ילדה ואת את הופכת לנערה ומשם - לאשה... היא
רק נושאת בתוצאות...
כי ילדה/נערה שגוררת מזוודה גדולה אפילו ממידתה... 
לא תראו על פניה שמחה... לא אושר... אולי או מקסימום
חיוך מתוך בזוית הפה... כנראה נזכרת...
אולי נזכרת בכייף שעשתה בבריכה בקיץ דאשתקד... או בחוף הים...
אולי בכנרת או בריזה נחל איתן... מפל... אולי סתם רגע של אושר לצד חברה טובה...
שימו לב... היא מהלכת לאט... לא ממהרת לשום מקום...
יודעת
יודעת שלא ממש מחכים לה בקצה הדרך... ליד מיטה 
מתוך ארבע או שלוש מיטות בחדר, שידה על הקיר... וארון מברזל...
סמי צבאי או צבאי.
לכולם אותו הדבר - שיוויון...
הבוקר ראיתי נערה ילדה ששיער ראשה חום בהיר ועיניה יפות 
יפות בהירות... קטנת קומה... צנומה עוד לא בולט אצלה דבר מקדימה...
גוררת את המזוודה הגדולה ממידתה - בקלות רבה... רבה מידי...
בדרך אל תחנת האוטובוסים... לאט לאט... הזמן בידה.
עמדתי הבטתי בה... ולא היה לי יותר מאשר לאמר לה 'בוקר טוב'...
לא ראתה, לא שמעה... הלכה בדרכה.
כשכך היה לפני שש או שש וחצי אולי שבע...שנים...
אחותי..., אחותי ממש מאותה האמא ומאותה האבא...
זו שהינו ישנות על המזרונים שעל הרצפה? או נכון יותר על שני מזרונים 
על הרצפה... כשאני בעבור שנה ומחצה בערך קבילתי את האמצע...
נישאה עזבה את הבית החנוק... הלא נעים... ויצאה אחר בעלה... מושכלת
ממה שלימדה אותה אמא... 
'ניקיון... ולדאוג לקיבה של הבעל - כך לא תחטפי ממנו מכות'
נקיון - מקצוע
קיבתו של הבעל... - נשואים מאושרים.
מאז ועד היום אחותי הבוגרת ממני בשנה וחצי מנקה ומבשלת...
מנקה משרדים פרטיים, מבשלת בבתים של ידוענים... 'במזומן'.
רק במזומן...
אני די משוכנעת שאחותי לא עמדה אי פעם בתור במשרד הפנים...
לא לת.ז. ולא לפספורט רשיון לנשק כזה או אחר...
היא גם לא מופיעה בדו"חות של מס ההכנסה...
משרד הקליטה...
משרד הרישוי... 
לא רשומה...
אין לה תיק בהסתדרות... ולא במע"מ... אין לה ויזה
או כל כרטיס פלסטי אחר...
לא הוציאו חשבונית על שמה...
לא אחד מכל אלה... 
אחותי אשה עובדת מאז שהיתה בת 7 או שמונה... כמוני כמוה...
לאחר שנישאה? אספה את כל מה שאמא לימדה... תוך כדי הליכה
מהירה...
'לא גונבת ולא משקרת '
מאז שנישאה דואגת היא לעצמה... המכות מבחינתה
לא היו זרז ולא היו מעקב לשום עניין...
על מה היה 'מעניק' לה סטירה הגונה לפנים?
לעיתים כאשר היה מגיע הביתה 'באיך קוראים לזה בגילופין...
שיכור יעני'... גם היה אומר עלי שאני זונה...  'אני?'
המצחיק או הלא מצחיק בחייה של אחותי בעובדה
שהביאה לעולם חמישה ילדים... לבעל שלא רצה להיות בעלה...
ובעיקר שביום בהיר אחד החליט שהוא רוצה לו 'פרגית'
ולא 'אשה משומשת'...
'משומשת' חוזרת אחותי ואומרת את המילה בבוז... וגם את
המילה 'פרגית' תאמר באותו טון...
'מה את מבינה ריקי מהחיים?' שואלת אחותי אותי ישר בעיינים...
ולא מחכה שניה לתשובה... 'אני התחתנתי לברברי... לא למוצרט בטהובן'... וממשיכה
'אצל הברברים אין פוצי מוצי... מסאג' לכפות הרגליים...תעשה לי... טובבבבב'
חחחחחחחחח
'ברברי' אומרת ולא עוצרת לרגע... 
ברברי בא אצלה בימי ו' אחרי התוכנית של ההיא, ההוא... תוכניות הארוח של ימי ו'...
רבקה מיכאלי...?
גם.
על חיי המין שלנו אנחנו אוהבות לצחוק ביחד... בלי פחד היא אומרת...
'בשבת אין סקס כי הולכים לבלומפילד
ביום ראשון אין סקס כי יש כדורגל בטלביזיה...
ביום שני סיכום הליגה
ביום שלישעי ליגת האלופות וביום רביעי גם...
ביום חמישי מכבי תל אביב בזגראב או בקובנה...או ביד אליהו...
שיש... 'יאלה תפתחי רגליים יופי תסגרי'...
שלוש בנות ראשונו = תיסכול... ומביל למחשבות על'פרגית'...
'שמא שמא שמא' שואלת אחותי את אלוהים... מה יעשה שלא עשה מה???
היה אינסטלטור. 
מפתחות צינורות, וספה שלושה גלגלים מלאה בפיטינגים... טפלון...
צמר... דרום תל אביב... 'המון עבודה = המון כסף... שמתבזבז אללה יודע לאן ואיך...
במחשבה שניה היא מנסה לשחזר... ומוצאת למשל 'שלושת אלפים חמש מאוד מלבורו'...
'תעשני טיים אני אומרת לה'... 'תעשני את טיים' מציצה...
וכו. וכו'.
עד שהחליטה אחותי שהחיים ניצחו אותה - ובגדול.
'די אין לי כוחות' היא נאנחת בסלון דירתה... 
ארבעה ילדים שלה מסרה לרווחה... 'פנימיות' היא אומרת
בסוג של קבלת התוצאות... נשארה האחרונה...
ילדה יפה יפה יפה היתה... יפה גם היום - חתיכה פגז... רק כבר לא עוד ילדה...
גם את זו בקשה לראות פעם בשבועיים... להניחבמזוודה
מעט תחתונים... שלושה בקבוקי בושם (לשידה שמעל המיטה)...
כפכפים... מה כבר יש לה בארון שתיקח???
והילדה פשוט סרבה...
אמרה לי אחותי 'ריקי בחיי שאין לי כוחות'... מה?????
האשה הזו עובדת מהבוקר עד הלילה... -.49 ש"ח לשעת ניקיון...
חחחחח בחיים לא תתקרב לסף ביתכם... היא שווה -.60 ש"ח לשעה...
בישול זה סיפור אחר... אחותי בשלנית שאין עליה בעולם... לא נותנת פה
1/4% של ציניות. אמיתי... אומנית בבישול.
יודעת לבשל לאיש אחד כמו עשה מאה אלף... לא מעניין אותה.
אל תפריעו לה... 
אחותי תמלא לכם את המקרר לשבוע... רק למיקרו ולחמם...
-.180 ש"ח לשעה... אבל יש לה תנאים לגברת שאין לה כוחות...
לפחות שני בישולים במקביל... למה? זמן הבישול... למה? אה? למה?
עבודה ברוך השם... גם מלבורו ברוך השם...
והרווחה.
מעגל הכישלונות... מעגל העוני... 
לא חארם מדינה? אהההההה?
מהפנימיות הבנות לא הלכו לצבא... דור שלישי? יאללה...
'מה זה יתן לי? אמרתי שאני דתיה... וחאלס'...
-.50 ש"ח לשעה... לא חשבונית ולא נעליים... משהי הרי צריכה לנקות במדינה שלנו, לא???
צבא... חחחחחחח
הבן התגייס. ערב הגיוס הבטיח לחבר'ה 'מחר ניפגש'...
למחרת ניפגשו. ברח מהשרות - נפקד...
'30 ימי מחבוש בפועל' פסקו לנער... 
'כלא? שאל ואמר - כמו הפנימיה רק יש הקשב..'
יצא נכנס נכנס יצא...
צה"ל הצליח לעשות מהבחור נהג משאית בבסיס עורפי...
צה"ל לא נהנה מהבחור 10 דקות... נפלט לא מתאים. נקודה.
בקשתי מהאחיינית שלי שתחכה לי - ואסיע אותה לפנימיה.
אמרה לי 'לפנימיה לא ממהרים'...
חחחחחחחחח דור של ילדים שההורים לא מסיעים אותם לא לגן ולא
לבית הספר... ודאי לא לפנימיה.
'אני רוצה לדבר איתך' בקשתי התחננתי... גם אמרתי לה 
שאני אוהבת אותה...
אני באמת באמת באמת אוהבת אותה...
בבית הקפה שבקניון תפסנו שולחן ומילאנו אותו בלחמים ובעוגות ונס קפה והפוך...
ובכינו.
אני חושבת שבכינו על... אולי על חיי המין שלה ביום שאחרי נישואיה לברברי???
שיחפש תיאלנדיות או פילפניות או אוקראיניות בתולות או ש...
ויסתלק מהבית ולא יגלה 1% של אחריות הורית???
אחרי שבכינו בקשתי שנפוצץ בלון... 'למה?' שאלה...
פוצצנו בלון...
סיכמנו שאני אהיה שם...
ברגע שתתקבל ללימודים לתעודת בגרות - אהיה שם...
בזמן הבחינות - אהיה שם...
בזמן צו ראשון - אהיה לצידה... 
אלווה אותה ללשכת גיוס...
לא חלמתי על מעבר...
התקשרה אלי להודיע לי שהיא במסלול לתעודת בגרות...
קנינו לה מחשב נייד שיעזור לה להתמודד...
לקראת ההצלחה בבחינות הבגרות הראשונות קבלנו
סמרטפון יוקרתי...
ועוד כהנה וכהנה... לא הרבה מידי - מאתגר...
מאחר ולמדה ונבחנה והצליחה גם בלימודי מחשב וגם באלקטרוניקה...
טבעי שתשרת בחיל תקשוב... בקשה 'גולני'...
קבלה 'גולני'...
נשארה לקבע 'כדי להתבסס בחיים'... מחשבה נכונה...
מתכוונת לצאת ללימודי הנדסה... 
אמרתי לה 'ריקי תהיה שם'...
אני אהיה שם... ועוד איך אני אהיה שם...
תרשו לי דמעה? דמעה אחת של אושר?
תודה
 
לצפיה ב-'ריקי היקרה'
ריקי היקרה
30/10/2017 | 07:18
23
כמו שציינתי בעבר סיפורייך כה מרגשים ומרתקים..האם שקלת על כתיבת ספר של סיפורים מהחיים?
לצפיה ב-'11,12,13,14...'
11,12,13,14...
25/10/2017 | 23:17
4
60
נו?
בני החמישים פלוס הם חבר'ה טובים בסך הכל... אבל כבר די בוגרים כדי לאהוב את כורסת הטלביזיה... ואת השלט...
אנחנו מאוד שמרנים ובעיקר כנראה האצבע שעל השלט...
נשים? תלחצנה בעדינות 11... מ ש ע מ ם ונורא חשוב שתהיה לנו טלביזיה בלי פרסומות כי...
מורידה ב'מוריד ערוצים' לעשר... 'לא רמה בכלל'... ומתיצבת על העשרים ושתיים כי שם התוכניות הכי הכי...
בסופשים קצת viva כי באמת viva זה קליל כזה ובכלל אף טלנובלה עוד לא הרגה אף אחת...

הגברים כנ"ל רק שבתוכנית שלהם 55 56 וחמישים להריח מסי...

ופתאום משנים לנו ה כ ל...
והבלבתים של הערוצים בפניקה... כי אין יותר הישרדות ומסאטר שף... ואיך נזכור???
אז - איזה ערוץ מתחיל את הזרזוף??? היפבוריט???

אני נשארת על 20...

לצפיה ב-'אני מודה שאני'
אני מודה שאני
26/10/2017 | 08:12
36
לא צופה בטיוי
לצפיה ב-'מתרגלים'
מתרגלים
28/10/2017 | 05:48
1
31
כמו לכל דבר חדש, מתרגלים.
ודווקא הסמיכות של כל הערוצים תהפוך את החיים הרבה יותר קלים.
לא צריך להתאמץ ולעייף את האצבע, פשוט למעלה או למטה.
 
לגבי התכנים ומי משדר מה?
מין הסתם בימים הראשונים יהיה קצת בלבול אצל הצופה, אבל כאמור, אני מחשיבה את רובו של הציבור לאינטיליגנטי והוא ילמד מהר מאד איפה כל תכנית משודרת, בדיוק כמו היום.
 
מברכת על השינוי ומאחלת הצלחה רבה לכל הזכיינים ובעיקר - מקווה שאנחנו הצופים, כמו תמיד, בתחרות, נצא מורווחים.
 
 
אגב ערוץ 20, שמשדר ים תכניות אוכל ותכניות ליקוק ביביהו, אין שם משהו מיוחד. אז אני, כמו עד עתה, לא צופה בו. sorry]
לצפיה ב-'כמובן שנתרגל....אבל שיפסיקו כבר עם טחינות המח הללו, דייייייי'
כמובן שנתרגל....אבל שיפסיקו כבר עם טחינות המח הללו, דייייייי
29/10/2017 | 15:53
6
לצפיה ב-'לא הייתי מודיע קבל עם ועדה'
לא הייתי מודיע קבל עם ועדה
29/10/2017 | 17:37
21
שערוץ 20 זה הערוץ שלי.
פעם אחת הסתכלתי, ישראל היום בגירסת הTV.
רמהה אפס.
אבל... כל אחד ואחת ומה שעושה להם נעים בעין.

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

עזר מבורך ושות' עורכי דין
עזר מבורך ושות' עורכי דין
עו
נפגעת מרשלנות רפואית?
יאיר סמוגורה- משרד עורכי דין
יאיר סמוגורה- משרד עו"ד

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ