לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1994519,945 עוקבים אודות עסקים

פורום הפסיכולוגית

ברוכים הבאים לפורום "הפסיכולוגית", המקום לשתף ולהתייעץ בכל הנוגע לנפש: דילמות, מצוקות, קשיים במישור האישי וביחסים - משפחה, זוגיות, חברות; מצבי טראומה, דיכאון, חרדה, הפרעות נפשיות וכיוב'.
נדון בקשיים, בגורמים להם, בדרכי הטיפול האפשריות ובגישות הטיפוליות השונות.
המענים בפורום הם בגדר המלצות בלבד ואינם מהווים מחליף לאבחון או טיפול.
הפורום לא יהווה במה להשמצות, העלבות והאשמות. מסרים כאלה ימחקו אוטומטית

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפסיכולוגית

ברוכים הבאים לפורום "הפסיכולוגית", המקום לשתף ולהתייעץ בכל הנוגע לנפש: דילמות, מצוקות, קשיים במישור האישי וביחסים - משפחה, זוגיות, חברות; מצבי טראומה, דיכאון, חרדה, הפרעות נפשיות וכיוב'.
נדון בקשיים, בגורמים להם, בדרכי הטיפול האפשריות ובגישות הטיפוליות השונות.
המענים בפורום הם בגדר המלצות בלבד ואינם מהווים מחליף לאבחון או טיפול.
הפורום לא יהווה במה להשמצות, העלבות והאשמות. מסרים כאלה ימחקו אוטומטית
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
שלום, שמי חלי שניר (בונאבנטורה), אני פסיכולוגית קלינית ורפואית, מנהלת הפורום.  תחלוק איתי את ניהול הפורום מירי קולר, פסיכותרפיסטית מנוסה וחברה ותיקה.
לשתינו עשרות שנות ניסיון בטיפול וייעוץ, ונשמח להיענות לכל פניה ושאלה שיעלו כאן.
אנחנו מזמינות אתכם לשאול שאלות - וגם לתרום מניסיונכם ולהשיב לשאלות של פונים אחרים.  כמובן שנקפיד על דיון מכובד ומכבד.
 

 
ניתן לפנות אלינו גם במסר אישי דרך הכרטיסים שלנו. חשוב לזכור ששתינו עוסקות בטיפול, לא נוכל להענות בזמן טיפולים אך נשמח להענות לכל פניה ברגע שנתפנה.
המשך >>

לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:48
4
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'אבחון'
אבחון
15/10/2017 | 21:12
2
62
לא מזמן שוחחו איתי ואבחנו אותי שתי פסיכולוגיות, פסיכיאטר ופסיכיאטרית. אחרי ההתרשמות המקצועית הגיעו למסקנה שאני סובלת מדיסתימיה. השאלה: מה זה? אבקש להסביר בשפה פשוטה כדי שאוכל להבין. תודה :)

לצפיה ב-'מדוע פנית ל 4 אנשי מקצוע מלכתחילה '
מדוע פנית ל 4 אנשי מקצוע מלכתחילה
20/10/2017 | 11:53
19
ומדוע לא טרחו להסביר לך את מהות האבחנה (מעבר לכך שקל לגגל?)
אם מדובר על עצבות זה דבר נורמלי, גם ההגדרה בקישורים מפוקפקת למדי
וקשה להבין איך מאבחנים זאת בשיחה.
ישן יותר או פחות, אוכל יותר או פחות, מתקשה לקבל החלטות, סקפטי,
בערך כל אדם שני עונה לקריטריונים האלו, כי החיים הם לא שדה וורדים.
מזל שהרוב לא מתבקש לעבור אבחנות.
לצפיה ב-'ילד בן 7 שלא מוכן להכנס כאשר לא מכיר ילדים אחרים'
ילד בן 7 שלא מוכן להכנס כאשר לא מכיר ילדים אחרים
13/10/2017 | 15:07
2
67
ילד בן 7, מאוד חכם, מסתדר עם ילדים בכיתה ויש לו חברים, אובחן במבחני אריקה לנדאו בציון גבוה (אחוזון 98)
בדרך כלל הכל בסדר אבל במצבים שהוא פתאום לא מכיר אף אחד, יכול לסרב להכנס לסיטואציה,
למשל תחרות שחמט עירונית שהיתה במקום אחר ממה שהכיר. הכנו אותו שיש שם ילדים אחרים. הוא לא הכיר אף אחד, זמן ההתארגנות בתחרות היה ארוך מהרגיל והיה בלאגן. וברגע האמת לא הסכים להכנס לתחרות להשתתף. למרות כל המאמצים והשכנועים.
כאשר נמצא עם חבריו לכיתה משחק איתם והכל בסדר. זה קורה רק במצבים שלא מכיר את המקום ואת המשתתפים האחרים
האם יש לו בעיה שצריך לטפל בה?

לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
14/10/2017 | 20:14
48
קודם כל, אין פה אנשי מקצוע. אין פה פסיכולוגים שיכולים לענות לך תשובות מקצועיות.
 
דבר שני, והכי חשוב, אי אפשר לדעת אם יש לילד בעיה. סיפרת מעט מאוד פרטים, נתת רק דוגמה אחת שלא רואים בה שום בעיה, ואין מספיק פרטים להבין למה את חושבת שיש פה איזו בעיה. 
אם את רוצה לשאול בפורום אינטרנט אנשים שלא מכירים כלל את הילד, על בעיה של ילד, את צריכה לתת סיפור הרבה הרבה יותר מפורט ומודגם.
וכאן אין בלאו הכי את מי לשאול.
לצפיה ב-'הבעיה היא. למה אתם דוחפים אותו?'
הבעיה היא. למה אתם דוחפים אותו?
15/10/2017 | 04:59
41
האם ילד בן 7 צריך לעבור מבחנים? להשתתף בתחרויות?
סביר שיביע מחאה בעקבות הלחץ שנכפה עליו ויסרב.
הרבה הורים מסבכים את הילדים שלהם כהשלכה למה
שלא השיגו כדי לפצות את עצמם במקביל
מקווה שלא הלחצתם אותו או גערתם בו על הסרוב הלגיטימי.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בעיית מחויבות- אשמח לייעוץ ועזרה'
בעיית מחויבות- אשמח לייעוץ ועזרה
15/10/2017 | 04:49
42
היי, אני בחור בסוף שנות העשרים שלא מסוגל לחוות זוגיות שלווה. אינני זוכר זוגיות אחת שבא הייתי ורציתי להשאר בה. אם להיות כנה, הייתה לי רק חברה אחת בגיל 16 שאותה אהבתי אהבה רבה אך במקביל רציתי להפרד ממנה כל הזמן. הסיבה שלא היו לי עוד מערכות יחסים היא לא כי אני לא פופולרי, נהפוך הוא, שכבתי עם עשרות נשים, אלא כי כאשר אני פוגש מישי ויש ביניניו קליק אני מרגיש טוב לתקופה של כמה ימים ואז באה תחושה איומה של מועקה שלא עוזבת אותי, ולא מרפה, מלווה אותי באופן קונסיסטנסי ולא מאפשרת לי להיות שליו. אני מחובר מאוד לרגשות שלי, והשלווה הפנימית וחדות המחשבה מאוד חשובים לי ואף מגדירים אותי, כאשר אני נקשר למישי אני מרגיש סבל עצום עד אשר אני חותך מאותה הבחורה. הקשרים הרומנטיים היחידים שבהם אני מרגיש טוב ולא מרגיש את אותה המועקה הם כאלה שאני יודע שיש להם תאריך תפוגה כגון תיירות, או לפרקים שגרתי בחול.  רק היותי רווק משאיר אותי בשקט נפשי. סך הכל אני מרוצה מהחיים שלי, וגם מחיי המין שלי, אך הנושא צץ כאשר אני פוגש מישי שאני מרגיש נח איתה ובאופן פוטנציאלי מתאימה לי. מסיבה זו אינני מחפש זוגיות.תחשות המועקה הקשה, אשר לא עוברת ,לא מאפשרת לי להיות בקשר רציף עם נשים אשר "נוגעות" בי רגשית. אינני יודע אם זה פחד ממחויבות או עצם תחושת הקרבה והתלות שגורמות לי להרגיש כך. אני יכול לציין מקרה שדיברי בסקייפ עם בחורה מחול שבעבר היה לנו רומן למשך כמה חודשים בחול, ועצם היותה מדברת אית באופן רציף כמה ימים גרמה לי לתחושות מאוד קשות רגשית ומעמסה. אינני בהכרח רוצה לשנו את המצב כי בסך הכל אמנם אני רווק, אך חיי מלאים בחברים , קריירה, ספורט ונשים מזדמנות שאיתן אני שוכב, אך הייתי שמח לייעוץ לגבי מקור הסבל והתחושות הקשות. אני בחור רגיש ולהתאהב קל לי מלרוב האנשים. אני נקשר בקלות לבחורות.אני רק רוצה לציין שאף פעם איני משלה בחורה לגבי הכוונת שלי. זהו, תודה מראש
לצפיה ב-'3 דמויות בחיינו שיש להם משהוא משותף'
3 דמויות בחיינו שיש להם משהוא משותף
11/10/2017 | 11:45
5
71
הנשיא טראמפ
העתונאי בני ציפר
פרופ' אמיר חצרוני
 
הם בעלי בטחון עצמי מופרז. מרגישים שיש להם יותר כוח ממה שיש להם באמת.
 
הם חולי פרסום. מפרסמים את דעתם ואת מה שעובר עליהם מידי יום בכל כלי
תקשורת. מתייחסים לתקשורת כאילו היא המציאות.
 
הם מעלים נושאים שמטרתם להתעמת עם אנשים בקבוצת היחוס שלהם.
 
הם לא פוחדים לשנות את דעתם ולהלחם על הדעה ההפוכה באותו להט כמו על
הדעה הקודמת.
 
אינם מקיימים הבטחות. משקרים ללא הנד עפעף.
 
אין בהם שום נאמנות לאף אחד ולשום נושא.
 
 
 
בהתנהגות של שלשתם יש הרבה דברים משותפים.
ואני מעוניין לשמוע מכם האם זה נובע ממשהו נפשי
או שיש בזה הגיון. בקיצור, האם יש לזה כינוי מקצועי?
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ממי אתה מעוניין לשמוע את דעתו? '
ממי אתה מעוניין לשמוע את דעתו?
11/10/2017 | 12:09
1
43
גם אנשי מקצוע בבריאות הנפש, לו היו פה, לא יכולים לדעת מה קורה בנפשו של אדם שלא בא לטיפול אצלם. הם אינם מנחשים או נביאים.
 
ובנוסף, בנפש יש המון היגיון. גם בהפרעות הנפשיות יש המון היגיון המבוסס על הצורך של הנפש להגן על עצמה מפני כאב גדול מכדי יכולתה לשאת. 
כך שהפרעה לא נקבעת ע"י היגיון או חוסר היגיון. 
 
וחוץ מזה, כל התנהגויות בני האדם נובעות מהנפש - המחשבות, הרצונות, הדעות והכוונות, וכמובן גם הידיעות. חוץ מכמה מאוד מצומצמות הנובעות מאינסטינקטים פיזיים. 
 
וגם ההיגיון הוא תלוי אדם, ידע ותרבות. האם נראה לך הגיוני אם אספר לך על אדם שלוקח סכין וחותך כל יום אנשים רבים, ואין מי שמתלונן על כך, אלא עוד משלמים לו כסף על כך - אם אין לך ידע שהוא מנתח מפורסם?
ואם אינך מכיר את מנהגי היהדות, האם נראה לך הגיוני להחזיק מספר צמחים בשתי הידיים ולהניעם לכל מיני כיוונים במשך שבוע ימים בשנה (ובשאר רוב ימי השנה לקשור קוביות שחורות על המצח והיד ולדבר איתן?)
ואם אתה בעל דעות פוליטיות שמאליות, האם דעותיו של איש הדעות הימניות נראות לך הגיוניות, ולהיפך?
לצפיה ב-'זה לא עניין אם זה אמיתי'
זה לא עניין אם זה אמיתי
11/10/2017 | 20:32
32
אני פוגש כאן שלשה אנשים שונים שיש להם
מאפייני התנהגות משותפים. יש להם אולי בעיות
פסיכולוגיות משותפות.
לצפיה ב-'חחח שלושה אנשים? זהו?'
חחח שלושה אנשים? זהו?
13/10/2017 | 08:39
2
38
הלוואי והיו רק 3 נרקיסיסטים בעולם!
לצפיה ב-'האם הם נקיסיסטים?'
האם הם נקיסיסטים?
13/10/2017 | 19:30
1
28
האם אלו המאפיינים?
זו מחלת נפש?
לצפיה ב-'המאפיינים שכתבת עשויים לתאר הפרעת אישיות נרקיסיסטית.'
המאפיינים שכתבת עשויים לתאר הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
15/10/2017 | 08:35
21
אם זה מעניין אותך תקרא על זה.
לצפיה ב-'קבוצת תמיכה, רוצה להתייעץ ומאוד לשמוע את דעתכןם'
קבוצת תמיכה, רוצה להתייעץ ומאוד לשמוע את דעתכןם
02/10/2017 | 10:31
16
120
חברות וחברים
אני שוקלת לפתוח קבוצת תמיכה לנפגעי טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים.
כל מחשבה, הרהור, סימן שאלה, פיסת ידע - יתקבלו בברכה ובתודה חמה.
כמו כן אשמח לשמוע האם יש כאן כאלה שהיו חושבות אולי להצטרף לקבצה כזאת.
תודה

לצפיה ב-'אני חושבת שזה תלוי מה המטרה ואיך זה יתנהל בפועל'
אני חושבת שזה תלוי מה המטרה ואיך זה יתנהל בפועל
06/10/2017 | 17:52
12
57
צריך להיזהר שקבוצה שעניינה "נפגעי..." לא תוביל להתקרבנות, אלא להחלמה והמשך טוב יותר של החיים
חג שמח!
לצפיה ב-'ממש נכון שחר. תודה על התגובה. השאלה '
ממש נכון שחר. תודה על התגובה. השאלה
06/10/2017 | 18:04
11
50
איך לעשת את זה....
עם הנחייה מקצועית?...
עם פורמט קבוע כמו של 12 הצעדים למשל?......
אם יש לך איזה מחשבה מארסנל ההברקות שלך - אשמח.....
לצפיה ב-'האמת היא שאף פעם לא השתתפתי בשום קבוצת תמיכה'
האמת היא שאף פעם לא השתתפתי בשום קבוצת תמיכה
08/10/2017 | 07:22
10
60
אז אני לא ממש יודעת איך מנהלים אותה ומה בסוף מוביל להחלמה.
גם ב-12 הצעדים לא הייתי. אז אין לי הברקות בקשר לזה...
אבל את המטרה שלך את יכולה בהחלט להגשים גם בקבוצה וירטואלית שאינה קבוצת תמיכה של ממש... יש כאן בתפוז פורום יעודי לכל בעיה. פורום לדיכאון, פורום להפרעה כזאת, להפרעה אחרת... לצידם אפשר לקיים פורום או קומונה שמיועד לנ"ל. מה קרה לקומונההשלך באמת? לא המריאה אז?
לצפיה ב-'בכלל שכחתי ממנה.הייתי אז ככ כאובה ורק צריכה להתרחק'
בכלל שכחתי ממנה.הייתי אז ככ כאובה ורק צריכה להתרחק
08/10/2017 | 15:43
9
44
אבל אולי זה רעיון טוב
לצפיה ב-'לכשתהיה קומונה כזאת'
לכשתהיה קומונה כזאת
09/10/2017 | 07:21
4
48
אני שואלת את עצמי אם ארצה לכתוב בה. אמנם נכוויתי (ולא קלות!) מהטיפול הקודם. אבל ב"ה אני עכשיו עם מטפלת טובה ורגישה שלא נכנסת איתי לאותם בורות כמו הקודמת, ומגיבה אלי בצורה שבאמת מאפשרת לי ללמוד, לגדול... אז להקדיש עכשיו זמן כדי לחשוב ולכתוב למה ואיך הטיפול אצל הקודמת היה הרסני? מה זה ייתן לחיות את זה מחדש? זה יועיל לי? יועיל למישהו אחר?

לצפיה ב-'שחר, זאת שאלה מצויינת'
שחר, זאת שאלה מצויינת
09/10/2017 | 14:24
3
47
אולי זה קשור לשאלה אם "סיימת" (אם יש דבר כזה בכלל, אבל פחות או יותר) לעבד את הכאב.
אם זה רק יפתח פצעים ישנים, אז אולי באמת אין טעם.
אבל גם אולי אם יש לך מה ללמוד ממנה.
כרגע את אומרת שהמטפלת החדשה "נזהרת לא להיכנס לאותם בורות".
ואת בחרת בה.
אז זה מעיד על הלמידה שעשית לבחור הפעם נכון.
השאלה אם בחוץ בחיים את עצמך יכולה להיזהר לא להיכנס לאותם בורות ולעשות בחירות נכונות.
בקיצור, קשה לי קצת להתנסח, זה לא פשוט, אבל האם הבורות האלה עדיין פתוחים וןמאיימים.
כי אם כן, יכול להיות שיהיה לך טוב אפילו מדי פעם להיכנס כדי לתת מ"נסיונך, כוחך ותקוותך", כמו שאומרים בקבוצות 12 הצעדים.
אבל האמת תתברר ברגע שתהיה קבוצה / קומונה כזאת.
 אני לא רוצה לקחץ אותה על עצמי לבדי.
מקווה לשיתופי פעולה.... שיהיה עוד מישהו/י שירצה זה יהיה יותר אפשרי....
ברוןר לי שיש בזה סכנה של הצפה רגשית ואיבוד שליטה.....
לצערי
לצפיה ב-'ידעתי שלא תרצי לנהל לבד ולכן ידעתי'
ידעתי שלא תרצי לנהל לבד ולכן ידעתי
09/10/2017 | 19:46
2
41
כבר שלא באמת תפתחי קבוצה ואת יותר משתעשעת ברעיון בשביל הצורך שלך
לצפיה ב-'קוסמת, לא מדויק'
קוסמת, לא מדויק
10/10/2017 | 02:48
1
40
אני שואלת וחוקרת, את עצמי ואת החוץ.
אני מרגישה שמקום כזה הכרח שיהיה.
עבורי.
ולא רק עבורי.
אני צריכה קבוצת תמיכה כזאת בעצמי ומאחר שאין אאלץ כנראה להקים.
אבל מקווה לשיתופי פעולה.
קשה לבד.
לי.
לצפיה ב-'טוב'
טוב
10/10/2017 | 23:14
6
לצפיה ב-'אזהרה'
אזהרה
09/10/2017 | 18:27
3
64
לפני כחודשיים נפרץ הקוד של הקומונות בתפוז, הפורץ הצליח לפענח את הססמאות של הגולשים, להכנס לקומונות ולהציף אותן כל פעם בשם משתמש אחר. (מאות הודעות)
בנוסף הוא גם פרסם בקומונות את תוכן המסרים של הגולשים שלחשבונם הוא נכנס.
הנהלת הקומונות לא קיימת ומי ש"טיפל" בנושא היה הנהלת הפורומים כאשר הם בעצם לא הצליחו למנוע את המשך פעילות הפורץ.
מה שהנהלת הפורומים עשתה זה להציע לקומונות לעבור להיות פורומים.... התוצאה היא שלפחות שלוש קומונות פעילות שהיכרתי בתפוז עברו לפייסבוק.
 
לצפיה ב-'תודה על האזהרה, דק'
תודה על האזהרה, דק
10/10/2017 | 22:57
10
לצפיה ב-''
11/10/2017 | 13:37
1
28
ואולי גם הפורומים לא בטוחים....?
לצפיה ב-'אין לי מושג, הקוד של הפורומים והקומונות זה לא אותו קוד'
אין לי מושג, הקוד של הפורומים והקומונות זה לא אותו קוד
11/10/2017 | 15:05
32
אבל הכניסה לתפוז כנראה שכן... כך שמבחינת הגנה על תוכן תיבת המסרים סביר להניח שיש בעיה גם אם מעולם לא גלשת בקומונות. מקווה שאת הפרצה הזו יסגרו בתפוז, אני בכל אופן מחקתי את המסרים מתיבת המסרים שלי (נכנסים, יוצאים ומחוקים)
לדעתי הוא שם לו למטרה את הקומונות מכיוון שלפרדס כלל לא אכפת מהן. ברור שחלק מההצפה נעשתה באופן אוטומטי (מאות הודעות במשך שעות)  לא יודע אם אפשר לעשות זאת בפורומים.
לצפיה ב-'קבוצה וירטואלית או חוץ-וירטואלית?'
קבוצה וירטואלית או חוץ-וירטואלית?
07/10/2017 | 08:48
2
16
לצפיה ב-'אלומה, אני חשבתי על קבוצה שתיפגש פיזית...'
אלומה, אני חשבתי על קבוצה שתיפגש פיזית...
07/10/2017 | 14:55
1
58
אבל זה לא שולל.... או אולי יותר נכון קבוצה וירטואלית?..... או שתיהן?.....
לא יודעת....
אשמח לשמוע אם יש לך מחשבות.... רעיונות....
לצפיה ב-'תודה למגיבות כאן ובפורום דיכאון. מחשבות חדשות:'
תודה למגיבות כאן ובפורום דיכאון. מחשבות חדשות:
07/10/2017 | 15:56
73
 
תודה למגיבות.
זה נותן כוח.
אז בעקבות התגובות שלכם עלו לי מחשבות חדשות. אני מניחה אותן כאן ואשמח מאוד להמשך סיעור מוחות:
א. הזכרתן לי והדגשתן לי כמה חשוב שהקבוצה לא תהפוך להילולת רחמים עצמיים. נורא חשוב. אני שוכחת את זה כל פעם מחדש.
ב. השאלה - איך עושים את זה בפועל.
ג. באמת קבוצה פנים אל פנים נראה לי דבר שהוא ככ קשה וכל כך מחייב כדי שיתבצע, וכדי שיתבצע נכון. אולי, כמו שאלומת אור הציעה ואני לא חשבתי על זה משום מה, אולי להקים קבוצה וירטואלית בשלב ראשון. זה כבר יהיה המון!!!!!!!!!!
ד. חשבתי על שם חליפי לקבוצה.
נפגעות ונפגעי טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים מחלימים.
מה דעתכן?..
ה. מה בעצם הייתי רוצה אני עצמי לקבל בקבוצה?
אני עצמי נפגעת טיפולים נהדרים עלק.
המטפלת שהכי פגעה בי היא אדם מאוד מאוד מוכר ומוערך בקהילייה והיא , לכל הדעות, עשתה בשבילי מעל ומעבר. 
"הורג אותי ברכות עם הגיטרה שלו" - מכירות?
זאת אומרת, מה שלי הכי חשוב לקבל בקבוצה קודם כל זה הזדהות עם אנשים שלא דווקא אשפזו אותם בכפייה או פגעו בהם מינית, אלא שהפגיעה היא הרבה יותר מורכבת.
אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מזה עכשיו, אני מקווה שאני מובנת....
אני רוצה לדעת בשלב הראשון שאני לא היחידה בעולם......
?.....
מה אתן אומרות?...
לצפיה ב-'מאיפה מגיע הדחיינות\עצלות וכיצד משנים את זה?'
מאיפה מגיע הדחיינות\עצלות וכיצד משנים את זה?
02/10/2017 | 01:19
1
90
אני שנים רוצה להכנס לתחום של מסחר אלקטרוני ושנים רק רוצה.
אולי החשש שמרוב עומס של דברים ביום יום אקרוס?
יש כל מיני דברים בחיים שאני רוצה וזה נשאר בגדר רוצה - למה אני לא מצליח לשנות את המציאות למה שאני רוצה? אני מצליח לשנות אבל במעט ולוקח לי זמן רב.
לצפיה ב-'הרבה אנשים ככה'
הרבה אנשים ככה
09/10/2017 | 07:31
42
"רק רוצים", וחולמים במקום לבצע... אתה בחברה טובה! כולנו פוחדים משינויים, שעלולים להיות גם לרעה, לא רק לטובה. וכולנו נוטים לדחות את מה שאנחנו מפחדים ממנו.
ואם משהו חשוב לך באמת ואתה באמת רוצה לממש אותו - תצטרך לערוך שיחות עם עצמך: שהחלק שלך שרוצה ישכנע את החלק שלך שפוחד. תזכיר לעצמך למה זה חשוב לך ולמה זה כדאי. תספר לעצמך למה הפחדים לא מוצדקים, או אם הם כן - למה שווה לקחת את הסיכון בכל זאת. ומה תעשה במקרה שמה שאתה פוחד ממנו יקרה.
ואם הדחינות לא נובעת מחרדה אלא מחוסר מוטיבציה וחוסר אנרגיה, אז הבעיה כרגע אינה הדחיינות אלא הדכאון. ואז עדיף לטפל בזה קודם.
לצפיה ב-'עזרה במילוי שאלונים והגרלת תווי קניה'
עזרה במילוי שאלונים והגרלת תווי קניה
01/10/2017 | 11:05
44
חברים ממש יעזור לי אם תמלאו את השאלונים למחקר בתזה שלי בפסיכולוגיה.
לוקח למלא את השאלון כ20-25 דקות. אני מגריל 200 ש"ח בין הממלאים (אך לשם יצירת קשר אצטרך שתמלאו את כתובת המייל שלכם בשאלון)
תודה רבה :)
הנה הקישור:https://arielpsychology.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_3Eofqcyoj4p5Bm5
לצפיה ב-'שווק עצמי או שחצנות או חשש מקנאה'
שווק עצמי או שחצנות או חשש מקנאה
01/10/2017 | 08:45
47
שווק עצמי או שחצנות או חשש מקנאה
שלום רב,
יש לי כמה הצלחות בחיים במישורים שונים. כל הזמן התרחקתי משווק עצמי מאמונה שזה שחצנות או שזה יגרום לקנאה. לאחרונה, אני מרגיש שזה מנע ממני התקדמות בהרבה משורים. אבל עדיין לא מרגיש נוח ולא יודע איך שזה יהיה שווק עצמי ולא דבר אחר.

ואיכשהו זה מתחבר לי עם המחשבות השליליות שיש לי, הבדידות שאני חיי בה, ולפעמים הצפה של רגשות שליליים כמו כעס ועצב.


לצפיה ב-'חזרה לטיפול פסיכולוגי'
חזרה לטיפול פסיכולוגי
30/09/2017 | 21:59
1
97
שלום,
אני אשתדל לכתוב את זה בקצרה.
עד לפני ארבעה חודשים הייתי בטיפול שנמשך כשנה בערך אצל פסיכולוגית קלינית שגרה מאוד קרוב אליי והטיפול עזר מאוד. מה שקצת מפריע לי זה שאני נמשך פיזית ורגשית אל המטפלת ועד היום היא לא יוצאת לי מהראש למרות שהמפגש האחרון שלנו היה לפני כחודשיים.
אני מרגיש צורך עז לחזור אליה אבל מחיר לפגישה הוא 370 ש"ח ל-50 דקות. זה מאוד יקר ואני מחפש חלופות למרות שזה די מגוחך לחפש מטפלת אחרת כשאני יודע שהיא מאוד עזרה לי והרגשתי שאני לא צריך לחפש יותר.
אני חבר של קופת חולים מכבי וחיפשתי באתר שלהם מטפלים ומרפאות. אשמח לקבל עצות בנוגע לחיפוש מטפלת/מכון חדש/ה.
 
תודה :)
לצפיה ב-'אם היא גרה מאוד קרוב אליך - זה אומר שאתה נתקל בה מדי פעם?'
אם היא גרה מאוד קרוב אליך - זה אומר שאתה נתקל בה מדי פעם?
09/10/2017 | 07:33
35
אם כן זה בטח ממש לא קל, המפגש הזה...
הטיפול הפסיק על רקע כלכלי בלבד?
לצפיה ב-'המלצה לפסיכולוגית ממכבי'
המלצה לפסיכולוגית ממכבי
30/09/2017 | 19:48
68
היי ,אני מעוניינת לעבור טיפול פסיכולוגי ואני לא יודעת למי ללכת,אני צריכה פסיכולוגית מאזור בת ים/חולון שהיא גם עובדת עם קופת חולים מכבי ושאתם ממליצים עליה.
בבקשה תשלחו לי המלצות ,אפשר גם בהודעה פרטית ,תודה 
לצפיה ב-' פרישת מנהלות הפורום '
פרישת מנהלות הפורום
26/09/2017 | 14:54
88

אנו מודים ל חלי שניר ומירי קולר על תקופת ניהול הפורום ומאחלים להן הצלחה בהמשך

המשך גלישה מהנה

 
 
 
לצפיה ב-'פרידה'
פרידה
18/09/2017 | 22:11
3
197
כמו בומט - גם אני לא אוהבת להיפרד. כן זה קורה גם לאנשי מקצוע מבוגרים ומנוסים. גם אנחנו בני אדם. משום מה הפרידה הפעם קלה לי יותר. אני לגמרי שלמה אתה ומבינה שההחלטה של שתינו לסיים היא לגמרי נכונה. 
הסברנו את השיקולים שלנו והיו כאן אינספור דיונים לגבי הסיבות האמיתיות להפסקת ההתקשרות עם הפורום ועוד כל מיני ספקולציות. בצד זה המשיכו חלק מחברות הקבוצה לבטא כעס כלפינו וגם זה לגיטימי. 
כמו שכתבה חלי- עשינו מה שיכולנו והיום כבר מאוחר לשנות או כל דבר אחר. 
מאחלת שיגיעו מנהלות מתאימות וראויות. בהצלחה לכולכן 
מירי
לצפיה ב-'איך אני מתה על זה'
איך אני מתה על זה
18/09/2017 | 23:24
154
שפסיכולוגים 'מאפשרים' לנו להרגיש כלפיהם כעס... "מותר לכם לכעוס, זה לגיטימי". ואוו, באמת? תודה!! אילולא הרשות הזאת שאתם מעניקים לנו בטובכם כי רב, אולי אסור לנו לכעוס. אני באופן אישי לא זקוקה לאישור של אף אחד לכעוס עליו. לומר לי שזה לגיטימי זו התנשאות ממדרגה ראשונה. מי אתם שתחליטו בשבילי מה מותר לי להרגיש ומה לא? שונאת שאומרים לי את זה.
לצפיה ב-'תודה מירי על האיחולים.'
תודה מירי על האיחולים.
18/09/2017 | 23:44
124
אני חושבת שאת צודקת- אי אפשר להכריח אף אחד איך להרגיש, וגם לא ממש איך להתנהג. יכול להיות שהתובנה הזו קשה לחלק מהגולשים כאן.
אני לא בטוחה שהם חשבו שאתן יכולות לעזוב באופן דומה לכך שאני לא תארתי לעצמי שהעזיבה של המטפלת שלי אפשרית בטיפול. 
וכאן אין קשר עסקי, מקצועי, כלכלי- ואנשים מגיעים בגישת ה"מגיע לי"
ופתאום הם מקבלים את הגבול. 'אנחנו הולכות. יש לכם חודש להתכונן'.
אני חושבת שמהבחינה הזו הגבולות - באופן דומה לטיפול שכיום לא הסכמתי לקבל ללא תיאום ציפיות מראש מסודר: היו צריכים להינתן בהתחלה.
ואתן הודיתן שהקשבתן לתלונות ובדקתן מול תפוז והסקתן שאינכן פועלות כפי שמצופה מכן. והוספתן שאין ביכולתכן לתת מה שנדרש לדעתכן ממנהל הפורום, וגם זה לא בסדר בעיני חלק מהאנשים. so what?...
אתן שתיכן לא אחראיות על הכעס של אנשים אחרים.
וגם לא על הציפיות שלהם מכן.
 
אני מאחלת לשתיכן שנה טובה
ושתזכו להיות בסביבה טובה יותר מהפורום הזה. בקשרים מקצועיים ובחיים האישיים.
לצפיה ב-'בהצלחה. בהחלט עשיתן כל מה שיכולתן'
בהצלחה. בהחלט עשיתן כל מה שיכולתן
19/09/2017 | 11:07
114
והפרידה בהחלט במקומה ונכונה, לדעתי. 
 
אתן מוזמנות לבקר מדי פעם בפורום, להנאתכן, אם יש לכן חשק. אפשר לגלוש בו ככותבות לעת מצוא, לא חייבים להימנע מכתיבה בו, גם אם פורשים מהניהול.
 
אני בטוחה שאתן ואני ועוד כמה גולשים ישמחו לגלות שעם הזמן הפורום יתעשת ויבין מה יש ומה אין ואיך להתנהג כלפי היש והאין. 
ואיך אי אפשר להשליך על הזולת את התסכול ממה שחסר לי וקשה לי בחסרונו. 
 
גם אבא שלי לא מבין שאי אפשר להשליך עלי את התסכולים שלו ממה שהוא לא מקבל. אי אפשר להאשים אותי במה שמתסכל אותו והוא לא יכול לשאת. 
נתתי לו כל מה שיכולתי - טיפול בעניינים הפרוצדורליים שהוא לא יכול לטפל בהם, השכרת דירתו בסכום גבוה, שירותים אלקטרוניים ודיגיטליים, גינון, טוסטר אובן, ביקור שבועי, חיבור עם בני משפחתו (שאין לו מושג איך עושים את זה).
אבל הוא דרש מה שאין לי. שאהיה כלי קיבול שסופג שאגות זעם המאשימות אותי על כל מה שלא מצליח לו ומעצבן אותו. 
אז מיד לקחתי את התיק והתעופפתי מחייו בברכת שלום. 
את הסידורים הנצרכים אמשיך לעשות בשלט רחוק. מה שאי אפשר - שיסתדר בלי, או בכוחות עצמו. 
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:11
19
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'היום, 18.9.17, פרידה'
היום, 18.9.17, פרידה
18/09/2017 | 10:26
11
159
היום אנחנו נפרדות מהפורום.
מה שנתנו נתנו, מה שלא עשינו עד היום כבר לא נעשה, ומה שקיוויתם שיקרה ולא קרה - איתנו כבר לא יקרה. מחר כבר לא נהיה פה: לא לקרוא, לא להגיב.
ממחר הפורום שלכם, ובידים שלכם לעשות איתו כרצונכם.
אני מאחלת לכם שתפיקו מהמקום הזה את המירב והמיטב, ותהנו ממה שהוא יכול לתת לאורך זמן.
חלי
 
 
לצפיה ב-'תודה על האיחולים ושנתתן לנו אפשרות לעבד את הפרידה איתכן'
תודה על האיחולים ושנתתן לנו אפשרות לעבד את הפרידה איתכן
18/09/2017 | 10:51
5
126
חלי ומירי, אם לכן יש אילו הצעות לשינוי או לשיפור בפורום לקורא ספציפי או באופן כללי שתרצו לשתף, אשמח לשמוע. 
או הצעות ומחשבות למנהל עתידי של הפורום.
 
לצפיה ב-'חחח, הן רק רוצות לעוף מפה, לא לשפר ולא לשנות ולא לשתף '
חחח, הן רק רוצות לעוף מפה, לא לשפר ולא לשנות ולא לשתף
18/09/2017 | 19:19
4
111
ואני מאוד יכולה להבין את זה.
צריכים לפנות להנהלת הפורומים, ולבקש שהיא תהיה המנהל הזמני (הנהלת הפורומים משמשת הרבה פעמים המנהל הזמני בפורום שמנהליו עזבו ללא שיש להם מחליף). 
שמישהו יתנדב לפנות אליהם במסר אישי. הפנייה אליהם היא דרך פורום "משוב". 
לצפיה ב-' נכון.'
נכון.
18/09/2017 | 19:37
3
83
נתנו להן תחושה שהן לא רצויות גם אני לא הייתי רוצה להתאמץ אחרי זה.
לצפיה ב-'לי היתה תחושה שסתם שאלו אותן שאלות'
לי היתה תחושה שסתם שאלו אותן שאלות
18/09/2017 | 19:41
2
101
במטרה לפגוע בהן ולהטיח בהן אשמות אז זה לא היה משנה מה הן אמרו כי חיפשו לתחושתי רק מה לא היה טוב בהתנהלות שלהןץ
לדוגמא במקום לראות את מידת המחוייבות שלהן שהן לקחו על עצמן ניהול של חצי שנה שכן זה זמן לא מבוטל למרות שדי בהתחלה הן הבינו שזה פחות מתאים להן המחוייבות הזאת אנשים נתקעו על זה שהן לא הודיעו מראש על מסגרת הזמן וכולי וכולי.
אז בשביל מה לשאול אותן סתם כדי לתקוע מסמרים בארון
לצפיה ב-'אפשר ללמוד ממה שקרה כאן איך '
אפשר ללמוד ממה שקרה כאן איך
18/09/2017 | 19:51
83
להבריח פסיכולוגיות ביומיים
לצפיה ב-'אני לא שאלתי סתם '
אני לא שאלתי סתם
18/09/2017 | 23:26
87
גם לא במטרה לפגוע או להאשים.
אם יש לי מה לומר אני אומרת. לא בהכרח על גבי הפורום.
אני חושבת שחלק מהכותבים מתנהגים בצורה מטופשת וגם לא נעימה.
כמו שחלי כתבה באחת ההודעות, הכעס לא מופנה רק כלפיהן.
קוסמת לשאלתך, חשבתי שהמנהלות יכולות לנצל את ההזדמנות להוכיח אותנו בסגנון:
"להבא תוכלו להתנסח בצורה נעימה יותר", או "ההמלצה למנהל היא להגיב אחת ליומיים לכל היותר" וכדומה.
הן בוודאי לא חייבות. אני חושבת שההתניה של חלק מהאנשים לכבוד "בתנאי" גורמת לחיים שלהם להיות תלויים באחרים. אלו לא חיים טובים בעיני.
 
האמת, שאני מרחמת על האנשים הקרובים לאלו שמשיבים רעה תחת טובה.
אני שמחה שאני לא מנהלת ויכולה לעזוב כבר עכשיו ללא התראה מראש..
לצפיה ב-'אני לא טובה בפרידות'
אני לא טובה בפרידות
18/09/2017 | 19:15
78
תודה על מה שהיה, ובהצלחה בהמשך.
לצפיה ב-'תודה שנה טובה והתחלה חדשה טרייה וטובה לכן ולנו'
תודה שנה טובה והתחלה חדשה טרייה וטובה לכן ולנו
18/09/2017 | 19:48
3
19
לצפיה ב-'אני לא חושבת שהן תקראנה את זה כבר'
אני לא חושבת שהן תקראנה את זה כבר
18/09/2017 | 21:33
2
23
לצפיה ב-'טעות '
טעות
18/09/2017 | 21:51
1
102
קראנו ואני עדיין קוראת את הדברים. טעות ...
לצפיה ב-'.I stand corrected'
.I stand corrected
18/09/2017 | 22:59
84
אז אם את עדיין קוראת, אני מאחלת לך שתהיה לך שנה טובה ומתוקה, לך ולבני ביתך. אנחנו אמנם לא רואות עין בעין בקשר למה שהלך בפורום, וקריאות ה"תתעוררו!" שלי לא רק שלא פעלו את פעולתן אלא גם הובנו ופורשו לא נכון (לעג וכו'). אבל יש חיים מחוץ לפורום ושם אני בהחלט מאחלת לך כל טוב. מכל הבחינות.
לצפיה ב-'למנהלות הפורום, לכותבים ולכלל הקוראים וחברי הפורום:'
למנהלות הפורום, לכותבים ולכלל הקוראים וחברי הפורום:
15/09/2017 | 19:42
5
179
לאחר הודעת הפרידה המרגשת של גקי, עלו לראשי מחשבות שונות.
החלטתי להעלות על הכתב בשרשור נפרד הודעה שלי ובה מספר מחשבות שיש לי לגבי מצבי שונים בפורום.
כל מי שרוצה להתייחס להודעה הזו בישירות או בעקיפין מוזמן להביע את דעתו, ובמיוחד במידה והיא שונה ממני, המטרה שלי בכך היא לאפשר למנהלות לפחות לפני עזיבתן לקבל פידבק בזמן-אמת מהקוראים השונים בפורום. למי שיבחר בכך, כמובן.
אשמח גם לתגובה של המנהלות, במידה והן ירצו בכך.
 
אילו גקי הייתה כאן מולי כחברה קרובה, זה מה שהייתי עונה לה:
גקי, גם אם לא נהגת אחרת, נהגת כמיטב יכולתך, וגם אם עשית טעויות זה איננו סוף העולם.
כל מי שחי, לעיתים טועה, אם לא היית עושה טעויות אלו- היו אחרות
אני מניחה שגם כשגורשת, לא הפסקת לחשוב על הנושאים שהטרידו אותך, אולי פסק הזמן שעבר גרם לך לראות חלק מהנושאים באור אחר, ואני יכולה לומר לך שלקרוא הודעה כזו עם כל כך הרבה תובנות העשירה גם אותי, והיתה מנוסחת בצורה כזו שיכולתי לההתבונן גם בחלקים פחות נעימים שבי, ואני מודה לך שכתבת אותה.
אני מאמינה שכל מי שכתב בפורום עשה כמיטב יכולתו, אני לא חושבת שיש אנשים שבכוונה טועים, או קמים בבוקר במטרה לפגוע באחרים, בוודאי לא מנהלות הפורום.
 
גקי כתבה משהו לגבי דרישה מהמנהלים: לצערנו, אין ביכולתנו "לדרוש" התייחסות בגובה העיניים: 
אבל אנחנו יכולים לבקש. ולנסות להסביר את עצמנו ואת הרגשות שלנו, ולנסות לשכנע את הצד השני לשנות חלק מהתייחסותו במידה והיא פוגעת בנו או קשה לנו מכל סיבה אחרת.
וגם אם ננסה ולא נקבל מה שאנחנו רוצים, או אפילו לא את מה שמגיע לנו בעינינו, נוכל לבחור את דרך ההתמודדות שלנו עם מה שיש.
ובעיקר, כשנקבל את מה שיש בהבנה שהוא איננו מושלם (כמונו), נוכל להכיר גם בכך שמי שמולנו- גם אם הוא חובש לפרק זמן את כובע ה"מטפל" הוא לפני הכל בן אדם, וגם לו יש רגשות, גם אם הוא לא מעלה אותן על הכתב בדרך שאנחנו היינו עושים או בכלל.
 
עם הנקודה הזו אני מסכימה עם גקי: לפעמים אנחנו כל כך מתרשמים מהרזומה של מישהו, ושתי המטפלות כאן מאוד ותיקות ועם רקע מרשים, ואני חושבת שיתכן וזו היתה אחת הסיבות לציפיות הגדולות - גם שלי מהן.
 
ובאופן כללי, אם הייתי קוראת כאן על יותר רגש מצד המטפלות (לאו דווקא הזדהות או הבנה עם רגשותינו אלא רגש שלהן שמתייחס להודעות שלנו ולחוויות הרגשיות שלהן כתוצאה מכך), זה אולי היה עוזר לי לשמור במודעות את העובדה, שהן לא אך ורק אנשי מקצוע, שתיהן מעל לכל ותמיד בני אדם - מעל לכל תפקיד רשמי שניתן להן ע"י התפוז.
גקי כתבה: "אולי נצליח להביא קצת רכות אל הפרידה"-
ואני חשבתי להיפך מדברייך שהייתה כאן רכות רבה מידי מצידן.. 
אולי הייתי מחלקת את המסקנה הזו, שאפשר היה לנהל בדרך אסרטיבית יותר ולהיות חסרי סובלנות כלפי ביטויים שמנוסחים בצורה בלתי מכובדת, וכאשר הנוסח מכבד להתייחס לרגשות של הכותבים בצורה ישירה. בוודאי שדרך התקפות בלתי פוסקות הן לא יכלו להיות - וגם לא היו צריכות להיות במקום אמפטי! בזמן התקפה רגשית עליהן ראשית לדאוג לעצמן.
יתכן והמנהלות השתדלו יותר מידי להימנע מלפגוע בחלק מהקוראים למרות שהן עצמן נפגעו, ובחלק מהמקרים לקחו אחריות על רגשות שאינן בשליטתן ואחריותן ובכך אולי עודדו ההאשמות נוספות כלפיהן. ואהבת לרעך-כמוך. חשוב מאוד שגם אנשי מקצוע ואפילו בפורום לא ישכחו את הצרכים שלהם וידאגו למילואם.

 
נהניתי לקרוא את ההודעה של גקי שבעיני אחת המאוזנות ביותר כאן וכתובה ברגישות. 
אני תוהה לאיזו רכות גקי את מכוונת גקי העירה שהיא לא מעוניינת לפרט אבל אולי מישהו אחר מרגיש כמוה וירצה לשתף בהזדמנות האחרונה כשהמנהלות כאן? אני תוהה אם מילים מסוימות מצד המנהלות היו מוכיחות שהן מבינות את הפגיעה של חלק מהכותבים היו יכולות להקל על מישהו להרגיש מהן יותר רכות?
אולי למישהו מהפורום חסרה איזו הסקת מסקנות של המנהלות לא רק ביניהן, שתהיה מובעת גם בפורום בכתב, מפורשת, ותאפשר לאלו שנפגעו - גם אם שלא בזדון, להרגיש מצד המנהלות לגיטימציה כלפי התלונות שלהן על ידי הדהוד מצידן..?
אני חושבת שהמנהלות לא בהכרח מודעות להרגשת הכאב של חלק מהמשתתפות
ולכן אולי אין התייחסות מפורשת מצידן לרגשות אלו.
בנוסף אני מניחה שלא קל להגיב בהזדהות רגשית ואמפטיה כשמרגישים שמתקיפים אותן כל הזמן.

למרות שכפי שאני ציינתי באחת מההודעות, התלונות לא בהכרח מעידות על כך שהן לא בסדר, להיפך לדעתי התלונות מוכיחות שלמרות שיש פגיעה
חלק מהכותבות מרגישות כאן "מקום בטוח" להעלות רגשות וטענות קשים
- אני מעריכה את הנכונות שלהן לשמוע דברים קשים כל כך! אישית, לא הרגשתי שהמנהלות 'סותמות את הפה' של אלו שלא מסכימים עם דבריהן או מעשיהן, אלא שהיה ניסיון כל הזמן לדיאלוג מכבד, שלא תמיד הצליח. אני מעריכה את עצם הניסיון שלהן. וכפי שכבר כתבתי בעבר, נעזרתי בשתיהן רבות, ואני מודה לשתיהן. 
ואני תוהה האם חלק מהקוראים היו חווים הקלה אם המנהלות היו מביעות צער על כך שהאיכפתיות - שהן חוזרות ואומרות שתיהן במספר הודעות שוב ושוב, לא תמיד הצליחה "להגיע" במלואה, ולהיות מורגשת על ידי הצד השני.
(ואולי גם למנהלות היה תסכול מכך?? זה בוודאי לא נעים לטרוח ולהרגיש שאחרי כל כך הרבה חודשים יש כאלו שתוהים אם הן בכלל בעלות איכפתיות כלפי אלו שהן השקיעו עבורן בהודעות רבות וניסיונות לעזרה).
לצפיה ב-'אתחיל בעצמי:'
אתחיל בעצמי:
17/09/2017 | 23:03
1
83
החלטתי לכתוב לפני פרידתכן בעיקר כדי להיפרד מכן - והאמת היא שקצת הופתעתי, 
היה כאן גילוי לב מצד מנהלות שהן גם מטפלות, לא משהו שכיח.
והייתה הכרה מצידן גם אם כל ההסברים להחלטה אינם בהכרח ידועים לנו - שהן הגיעו למסקנה שזה לא המקום המתאים להן, הן לא מרגישות שהן נותנות מה שהפורום זקוק לו ואף הן סיפרו שכך הוחלט ביחד עם הנהלת תפוז.
והגולשים, טוענים שמה שהם מקבלים מהמנהלות לא מספק ובכך לטעמי מחזקות את החלטתן של מנהלות הפורום והן של הנהלת תפוז
ולכן, המסקנה שלי היא שהן עושות את הדבר הנכון עבורן 
עבורן- מכיוון שאף אדם לא צריך להיות במקום ובו התייחסות שכזו
ומכיוון שאין כאן דרך ארץ בהתבטאות כלפי המנהלות וגם בכלל, לפי דעתי אף אחת מהן לא צריכה להתייחס עם השקעה מיוחדת לשום הודעה נוספת.
 
לי באופן אישי היתה פרידה כואבת ממטפלת, ואני מנסה להפיק לקחים ממנה בחיים האישיים שלי, ובפרט בטיפול הנוכחי שכל כך חשוב לי.
ויש אנשים שלא רוצים ללמוד - שלא רוצים להודות בחלק שלהם, בטעויות או להודות על דברים טובים, אולי הם אינם רואים טוב או לא רוצים להביע אותו, וזו זכותם.
 
אני מאחלת למנהלות בהצלחה בדרכן
אני מודה לשתיכן מירי וחלי, נעזרתי בכן, ואני מעריכה את ההשתדלות שלכן ואת האומץ להכריז שהגעתן להחלטה על סיום, בעיקר לאור כל הקשיים שלא מפסיקים אפילו רגע לפני עזיבתכן, וההשקעה הרגשית בנתינת התראה מראש ותוך כבוד כלפי חברי הפורום- גם אם זה לא הדבר שמגיע לנו כפורום.
לצפיה ב-'התייחסות לדברי גולשת: "העזיבה שלכן היא אבדן התקווה לשינוי"'
התייחסות לדברי גולשת: "העזיבה שלכן היא אבדן התקווה לשינוי"
18/09/2017 | 12:45
78
כל עוד הייתן כאן אפשר היה לקוות שתשנו את גישתכן או אפילו להאמין שלאט לאט זה קורה...
 
התגובה שלי לדבריה:
לדברייך הכעסים פרצו בשל ההבנה (ואולי הכאב) שהמציאות לא תשתנה
יחד עם זאת אני חושבת שהניסוח של חלק מהמגיבות הינו מתחת לכל ביקורת! לא משנה בכלל הצדק, מה עם קצת דרך ארץ ?
מצד שני אני את הסקת המסקנות שלי למדתי לאחר ש'המציאות טפחה על פניי'
בעזיבתה הפתאומית של המטפלת
אולי יש דברים שלומדים רק מניסיון אישי, ואולי אפשר לומר שהייתה כאן למידה
אולי אפילו למידה כפויה, 
של קבלת המציאות הלא-נעימה. 
אני אישית לא הייתי מצפה ממנהלות פורום לכל כך הרבה אחריות לרגשותיי.
הן לא הודיעו מראש מתי יעזבו ולכן מבחינתי האפשרות הייתה קיימת כל רגע 
מצד שני, לפני שהתחלתי את הטיפול הנוכחי שלי בעקבות למידה מניסיון כואב קודם
תיאמנו ציפיות גם לגבי עזיבה: מי יכול לעזוב ומתי ובהתאם קבענו גם את התשלומים והקבלות וכיוצ"ב.
 
ואני יכולה לומר יותר מזה גם אם המטפלת לא מרגישה בנוח עם ההסכם
ברור לי שהמטפלת גם היא אדם גם אם אין לנו קשר מעבר לקשר המקצועי סביר להניח שלא נצא לבילויים משותפים כחברות או שנשב באותו השולחן בערב החג
לכן, למרות ההסכם כשנוכחתי שהגיעה למסקנה שהתנאים שקבענו יחד לא מתאימים לה היום
אני מבינה, שכדי שנמשיך להישאר בקשר עלינו ליצור הסכם חדש אולי שונה מעט מראשיתו אך שיתאים לשתינו!
או שעלי לבחור לעזוב את הטיפול איתה ולחפש מטפלת אחרת.
באופן אישי אני יודעת שהקשר איתה חשוב לי- ולכן אין לי ספקות כיצד לנהוג
ואני שמחה שהיא מאפשרת לי להעלות את הנושאים בפגישה למרות הקושי שלי בשיחות מכיוון
שאין דרך אחרת
להבנתי
להיות בקשר טוב.
כמו שהמטפלת שלי לא רוצה רק את הנוכחות שלי (או את כספי) אלא דברים נוספים באופן דומה אני אינני רוצה רק את הנוכחות שלה. שתינו שאפתניות וזה דבר טוב אך צריך לעבוד כדי שזה יצליח ולהתאמץ ואני מוכנה
ואם אני רוצה שיהיה לה נעים בקשר עלי להתחשב ברגשותיה.
ולא ראיתי הבנה כזו מצד הגולשות בפורום
מי יודע, אולי חלק יפיקו לקחים מההתפכחות הזו לעתיד.
אך נראה לי לעיתים שלחלק אין בכלל רצון לזה.
ולמרות שאני חושבת שאלו שלא רוצים ללמוד טועים בגישה שלהן- זו זכותן המלאה שלא ללמוד.
וגם לכעוס, רק שבקרוב כבר לא יהיה למי להביע את הכעס הזה
ולא ברור לי מה התועלת הגדולה של הכועסות בהבעת כעסן שוב ושוב ושוב. אבל אני מאמינה שבקרוב הכעס יפחת ואולי ישתנה לרגשות אחרים.
אולי לכתוב מילים בוטות זה קצת מקל על ההרגשה, כשזה מחצין את הרגשות והכאב נעשה מתון יותר
אבל אין כל מחשבה על הצד השני
זה כל כך מטופש. מי שיורק לבאר שממנה הוא שתה- וכך פועלים כל מי שכותב בזלזול כלפי המנהלות- לא סביר שיקבל משהו טוב בחיים ואם כן, האדם שבטעות נתן בנדיבותו סביר להניח שיברח ברגע שיפנים את כפיות הטובה שמולו.
לצפיה ב-'אני חושבת שלא צריך לתת לפורום אינטרנט כל כך הרבה כוח רגשי'
אני חושבת שלא צריך לתת לפורום אינטרנט כל כך הרבה כוח רגשי
18/09/2017 | 03:45
2
75
ולא צריך לעשות עייסק כזה גדול מהנכתב בפורום, ממנהלות, מפרידה, מטעויות או לא טעויות.
צריך לחיות. לזרום הלאה. לתת הרבה כוח לעצם החיים.
זה מה שאני חושבת.
לצפיה ב-'אופירה לא ברורות לי מסקנותייך ורגשותייך ולמי מיועדת ההודעה'
אופירה לא ברורות לי מסקנותייך ורגשותייך ולמי מיועדת ההודעה
18/09/2017 | 10:54
73
לא מובנת לי האמירה שלך: "צריך לחיות" ובין הרלוונטיות שלה למשהו מתוך מה שאני כתבתי או בכלל.
אני אישית לא הפסקתי את החיים שלי גם כשכתבתי יותר מפעם אחת ביום בפורום. וגם לא כתבתי בפורום באופן קבוע ובכל זאת היו לי רגשות ומחשבות שאותן ציינתי בהודעות האחרונות.
את קצת התייחסת לעתיד בהודעה הזו בעוד שאני כיוונתי לשמוע, אם מישהו רוצה- לכתוב על מחשבותיו ורגשותיו השונים בזמן ההווה והעבר הקרוב.
לצפיה ב-'מה ניתן לצפות מפורום'
מה ניתן לצפות מפורום
18/09/2017 | 21:50
96
לא ממש קשור למה שאמרת אך אני באמת חושבת שפורום כזה מוגבל במידת היכולת שלו לעזור אלא באופן חלקי. זהו כלי מוגבל מבחינת יכולת ההשפעה או היעילות שלו וחשוב לשמור זאת בזכרון. 
לצפיה ב-'היי שלום, אני חדשה ויש לי שאלה שמטרידה אותי, אשמח לעזרה'
היי שלום, אני חדשה ויש לי שאלה שמטרידה אותי, אשמח לעזרה
17/09/2017 | 16:12
6
123

יש לי בעיה שחוזרת על עצמה, זה חלום שחוזר על עצמו גם הרבה פעמים וגם בכל מיני צורות.
קצת קשה לי לשתף בו אבל אולי תוכלו לעזור לי. 
אני חולמת שאני צריכה לשירותים, ואני הולכת להתפנות בכל מיני צורות מוזרות. אני ידגיש שרוב הפעמים קורה שאני חולמת את זה או לפנות בוקר או בשינת צהריים (במיוחד של שבת) וזה קורה ברוב הפעמים כשאני צריכה לשירותים וכאילו חולמת שהולכת. ותמיד בחלום יש שתי וריאציות: או שאני ממש צריכה ותמיד קורה פתאום משהו שמונע ממני ללכת, אנשים נכנסים ונמצאים ובגללם אני לא יכולה להיתפנות. והוריאציה היותר חזקה זה שאני מתפנה במקומות ובצורות מוזרות: כאילו לא בשירותים, אלא בכל מיני חורים מוזרים, רק לא בשירותים. וגם שם כמעט תמיד זה כאילו כמעט מתגלה שניה לפני שאני מתפנה ואז אני לא מתפנה בסוף.
ועוד נקודה שלא קוראת תמיד זה שאני חולמת שכאילו אני מתפנה בצורה שגבר מתפנה (לא זוכרת האם האיבר מין שלי הוא של גבר או אישה). ואז כאילו באיזה שלב בחלום אני מבינה שמשהו לא בסדר.
אני ידגיש ש: א. אני בטיפול, רק אני ממש מתביישת להעלות את השאלה כולל התיאורים. גם כי זה מבייש אותי וגם כי הורגלתי בחיים לא לדבר כלום על כל מה שקשור למין. בצורה קצת קיצונית. 
ב. יש לי בעיה עם משיכה מינית בכלל ולגברים בפרט. אני ככל הנראה לסבית, רק המיניות אצלי בכלל תקועה בגלל הסיבה שפירטתי קודם (ובגלל עוד כמה דברים)
ג. לא עברתי פגיעה מינית בשום שלב בחיים.
ד. ועוד משהו- היה שלב בחיים שלי שמשהו מכל זה השתלט עלי והייתי באמת הולכת לשירותים בצורה מוזרה, זה קרה פעמים ספורות מאד, וכאילו בלי שליטה, אבל אח"כ הצלחתי להשתחרר. אני יציין גם שכשאני חולמת את החלומות האלו כשאני מתעוררת אני מרגישה שממש בא לי ללכת ולעשות  זה, אבל אני שולטת בזה ומתנרמלת.
עוד נקודה פתאום מוצאת את עצמי מתעניינת נורא בחזה של עצמי, קונה חזיות שמגדילות וכו' וזה גורם לי להסתכל פתאום יותר על חזה של בנות אחרות. ללכת לחפש חזיות, גם אם לא לקנות, להסתכל באינטרנט על חזה וחזיות... אני יציין שכשאני נכנסת לסטאזה הזאת אני מרגישה כאילו שמשהו משתלט עלי, פעם זה לא היה קורה לי והיום זה כאילו הרבה יותר. בתהליך הטיפולי שלי אני נפתחת יותר לתהליך המיניות. (אני חרדית...)
אשמח לעזרה בהבנת עצמי, כי זה ממש מפחיד אותי, שאולי משהו לא בסדר...
 
לצפיה ב-'הבעיה היא בעיקר הפחד'
הבעיה היא בעיקר הפחד
17/09/2017 | 16:34
4
58
אז תרגישי טוב עם עצמך, עם כל חלום שלך. 
גם אני חולמת בדיוק על מה שאת חולמת, ותמיד כשאני מתעוררת מזה, אני צריכה לשירותים. ככה זה.
אין לך בכלל מה להתבייש לספר את זה למטפלת, אבל זכותך גם להרגיש בושה.
כשאני חולמת חלומות שמפחידים אותי, אני אומרת לעצמי: הנפש מרפאת את עצמה, אל תתערבי, זה לא עסק שלך. כמו כן, אני צוחקת על החלומות האלה, ולא מתעמקת בהם, והם נשכחים. זה כלי מצוין שהרב שלי לימד אותי נגד חלומות חוזרים שהטרידו אותי מאוד.
 
הכל בסדר, כשאת הולכת לטיפול את בסדר גמור. 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/09/2017 | 16:40
1
60
אבל אשמח להבין מה זה אומר שהבעיה היא בעיקר הפחד.
והאם גם אם לא שיתפתי זה שאני בתהליך טיפול זה טוב ומספיק?
לצפיה ב-'הבעיה היא שמפחיד אותך שאולי משהו לא בסדר'
הבעיה היא שמפחיד אותך שאולי משהו לא בסדר
18/09/2017 | 03:41
44
ומזה צריך ללמוד להירגע, מהפחד הזה שאני לא בסדר, שמשהו לא בסדר איתי.
הפחד הזה הוא הבעיה. הפחד מעצמך הוא בעיה גדולה.
כי גם אם משהו לא בסדר אצלי, אני בכלל לא צריכה לפחד מעצמי כל כך. אני צריכה ללמוד לא לפחד כל כך מעצמי או מדברים שאולי לא בסדר. הפחד הזה מעצמי הוא זה שאינו תקין. 
 
כשאת בטיפול את מנסה לעזור לעצמך. התפקיד של מי שסובל, של מי שפוחד, הוא לעזור לעצמו ככל יכולתו. עד שירווח לו ויהיה לו מספיק והותר מקום לעצמו.
הטיפול הוא "שק אגרוף" שאת עושה בו שימוש כדי לעזור לעצמך.
לכן רק את תקבעי מה טוב לך בטיפול, מה נכון, מה מספיק, למה יש לך כוח ולמה אין לך כוח. אם טוב או אם לא טוב לך לשתף כרגע, או מחר, או אחרי מחר. 
זה הכלי שלך. את זו שתעשי בו שימוש לפי צרכייך וכוחותייך. 
לצפיה ב-'היי אופיר, תודה רבה'
היי אופיר, תודה רבה
17/09/2017 | 16:44
1
48
את פסיכולוגית בעצמך?
או רק מבינה?
לצפיה ב-'אני לא פסיכולוגית'
אני לא פסיכולוגית
18/09/2017 | 03:35
59
אני בעצמי שאריות של עצובים. 
השאריות האלה מבינים הרבה דברים מהחיים שלהם. ומנסים לשתף. 
לצפיה ב-'חלומות'
חלומות
17/09/2017 | 23:17
62
חלומות יכולים לייצג מחשבות, אמונות, פחדים וכו', הרבה פעמים התכנים בחלום מוזרים ואפילו מעוותים ומפחידים אבל חשוב לזכור ששפת החלום היא שפה סימבולית ודברים שעולים בחלום מייצגים דברים אחרים שלא תמיד אנחנו יודעים מראש מה הם.
בעבודה עם חלומות בטיפול אנחנו מבררים מה מסמלות התמונות שעולות בחלום.
לדעתי הדבר הנכון הוא להביא את החלומות האלה לטיפול, בהדרגה, כמה שתוכלי, כדי שניתן יהיה לברר לעומק את המשמעויות שעולות דרכם.
חלי
 
לצפיה ב-'גם אני באתי להיפרד. וגם להתנצל! – לחלי, למירי ולכולכן/ם'
גם אני באתי להיפרד. וגם להתנצל! – לחלי, למירי ולכולכן/ם
15/09/2017 | 01:10
38
167

הייתי צריכה לנהוג אחרת:
היה עלי להרפות, כשלא נענו השאלות שלי,
היה עלי לדאוג לעצמי ולחפש מקום אחר שבו אובן ואנוחם, כשלא הובנתי ולא נוחמתי כאן,
היה עלי להבין ש-חלי ומירי, אתן חדשות, עוד לא יודעות בדיוק איך לנהוג, לא מבינות עוד מי נגד מי ומרגישות מותקפות,
היה עלי לשלוט בכאבי ובזעמי.
הכתיבה הזועמת, הכאובה, המתפרצת וגם התוקפנית לפעמים שלי כאן כלפיכן הלהיטה אווירה קשה בפורום בכלל וחוסר אמון בכן.
ועל כך אני (בחלקי הבוגר) מצירה.
למדתי.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה בחיי שגורשתי.
והפעם הבנתי שאני מביאה את זה על עצמי.
ושלא תמיד הדעתנות והביקורתיות שלי חייבות להגיע בלוויית תוקפנות.
[להודות על האמת, אני לא בטוחה אם היה בכוחי לנהוג אחרת גם היום, כי עוצמת הטריגר עבורי הייתה ענקית. אבל אני מאוד רוצה לקוות ולהאמין שכן. לפחות במעט.]
למדתי.
שאם אני דורשת מהמטפל/ת שיתייחס אלי בגובה העיניים –
עלי לדרוש גם מעצמי לעשות כל מאמץ לנהוג כלפיו באופן בוגר, ולהשתדל בכל מאודי לא להרשות לעצמי התפרצויות ילדותיות. גם אם אני מרגישה באותו רגע שהן מוצדקות לגמרי.
עלי לזכור שגם המטפל/ת היה פעם ילד/ה, ושגם הוא אינו חסין/ה מפני היפגעות ועלבון.
************************************************
עם זאת, להגיד שלא נשאר בי כאב על הכול, ובמיוחד על הגירוש... - נשאר. נשאר בהחלט.
הייתי שמחה גם אני לקבל מכן, מירי וחלי, מילים שמבינות כמה גם אתן הכאבתן לי. ובמיוחד בגירוש.
אולי נצליח להביא קצת רכות אל הפרידה.
אם תוכלו.
אם תרצו.
בטוב ובשלום,
גקימופיגסי
(לשעבר – אוראור)

לצפיה ב-'את גדולה ובוגרת, וכיף להיות כך'
את גדולה ובוגרת, וכיף להיות כך
15/09/2017 | 10:34
3
94
טוב להיות גדולה, בוגרת. כדאי להיות גדולה ובוגרת.
להגיע ליכולת להסתכל על הצד השני באופן מלא, להבין ולהכיל ולקבל. ובעת ובעונה אחת גם לבטא את הצד שלך על כל חלקיו - על החלק שהתנהג באופן שפגע, ועל החלק שכואב ונפגע, ולא התכוון ולא ידע, וצריך הבנה והכרה. ועל כולם - החלק המבורך שיודע להפריד מה החלק שלי ומה החלק של הזולת בעימות ובתקלה. 
 
טוב וכדאי גם לקבל מקום אחר. מקום שמבין שאין בכוחי לנהוג אחרת כשעוצמת הטריגר עבורי ענקית. שמבין שעלי לבקש מעצמי להתאמץ לנהוג כלפי הזולת באופן בוגר, אבל לא לדרוש מעצמי. שמבין שאין לי לתקוף את עצמי.
מקום שיודע להשתדל לא להתפרץ בילדותיות, אבל גם יודע להרשות לעצמי התפרצויות כשאני מרגישה צורך, ויודע לשלם את המחיר, לכאוב מפגיעה, להסכים ללמוד ולהתבגר, ולחייך לעצמי על הדרך, בלי להתענות כל חיי מצלקות של הפגיעה, כי הצלחתי לחבוש אותה בחיוך ובאהבה.
מקום שמסוגל להתנצל בפני מי שנפגע, ולשכך את כאביו. ולהרגיש נעים עם זה. ולהרגיש מקסים עם עצמו. 
מקום שנהנה לשמוע שגם אני חושבת שאי הבנה גדולה גרמה לתגובה קיצונית במיוחד ולא מידתית. 
 
טוב כל כך וכדאי כל כך לקבל את כל המקומות שלך, ולהיות בהם על הסתירות שבהם, בשלום ובאחווה!
לצפיה ב-'אופירה, תודה רבה על הפרגון, ועל השיקוף היפה.'
אופירה, תודה רבה על הפרגון, ועל השיקוף היפה.
15/09/2017 | 18:28
2
62
אבל יש דברים שאינני מקבלת במכתבך.
לא חושבת שזאת הייתה אי הבנה. אבל אני לא רוצה עכשיו להיכנס לאיפה הן היו "לא בסדר", כי כרגע באתי לעסוק בחלקי.ולעשותאת חשבון הנפש שלי ולא של זולתי.
ואני לא חושבת שהתגובה שלי הייתה כן "מידתית" או "לא מידתית". אני לא יכולה למדוד תגובות, רגשות וכולי.
 
 
לצפיה ב-'המשפט הלפני אחרון שלי הוא במובן אחר ממה שהבנת '
המשפט הלפני אחרון שלי הוא במובן אחר ממה שהבנת
16/09/2017 | 22:56
1
15
לצפיה ב-'כעת הבנתי. לאחר שכתבת לי באופן אישי.'
כעת הבנתי. לאחר שכתבת לי באופן אישי.
17/09/2017 | 00:01
10
לצפיה ב-'מעניין מה שאת כותבת גקי'
מעניין מה שאת כותבת גקי
15/09/2017 | 12:16
3
82
הייתי מוסיפה לדברייך: גם אם לא נהגת אחרת, נהגת כמיטב יכולתך, וגם אם עשית טעויות זה איננו סוף העולם.
כל מי שחי, לעיתים טועה, אם לא היית עושה טעויות אלו- היו אחרות
אני מניחה שגם כשגורשת, לא הפסקת לחשוב על הנושאים שהטרידו אותך, אולי פסק הזמן שעבר גרם לך לראות חלק מהנושאים באור אחר, ואני יכולה לומר לך שלקרוא הודעה כזו עם כל כך הרבה תובנות העשירה גם אותי, והיתה מנוסחת בצורה כזו שיכולתי לההתבונן גם בחלקים פחות נעימים שבי, ואני מודה לך שכתבת אותה.
כל אחד עושה כמיטב יכולתו, אני לא חושבת שיש אנשים שבכוונה טועים, או פוגעים באחרים, וודאי שלא המנהלות של הפורום. ואנחנו לא בהכרח יכולים "לדרוש" התייחסות בגובה העיניים:
אבל אנחנו יכולים לבקש. וגם אם לא נקבל מה שאנחנו רוצים, או אפילו לא את מה שמגיע לנו בעינינו, נוכל לבחור את דרך ההתמודדות שלנו עם מה שיש.
ובעיקר, כשנקבל את מה שיש בהבנה שהוא איננו מושלם (כמונו), נוכל להכיר גם בכך שמי שמולנו- גם אם הוא מטפל הוא לפני הכל בן אדם, וגם לו יש רגשות
(גם אם הוא לא מעלה אותן על הכתב בדרך שאנחנו היינו עושים או בכלל).
 
עם הנקודה הזו אני מסכימה איתך: לפעמים אנחנו כל כך מתרשמים מהרזומה של מישהו, ושתי המטפלות כאן מאוד ותיקות ועם רקע מרשים, ואני חושבת שיתכן וזו היתה אחת הסיבות לציפיות הגדולות - גם שלי מהן.
 
ובאופן כללי, אם הייתי קוראת כאן על יותר רגש מצד המטפלות (לאו דווקא הזדהות או הבנה עם רגשותינו אלא רגש שלהן שמתייחס להודעות שלנו ולחוויות הרגשיות שלהן כתוצאה מכך), זה אולי היה עוזר לי לשמור במודעות את העובדה, שהן לא אך ורק אנשי מקצוע, שתיהן מעל לכל ותמיד בני אדם - מעל לכל תפקיד רשמי שניתן להן ע"י התפוז.
מעניין שכתבת, "אולי נצליח להביא קצת רכות אל הפרידה"-
ואני חשבתי להיפך מדברייך שהייתה כאן רכות רבה מידי מצידן.. 
אולי הייתי מחלקת את המסקנה הזו, שאפשר היה לנהל בדרך אסרטיבית יותר ולהיות חסרי סובלנות כלפי ביטויים שמנוסחים בצורה בלתי מכובדת, וכאשר הנוסח מכבד להתייחס לרגשות של הכותבים בצורה ישירה. בוודאי שדרך התקפות בלתי פוסקות הן לא יכלו להיות - וגם לא היו צריכות להיות במקום אמפטי! בזמן התקפה רגשית עליהן ראשית לדאוג לעצמן. לדעתי הן השתדלו יותר מידי לא לפגוע בחלק מהקוראים, ובחלק מהמקרים לקחו אחריות על רגשות שאינן בשליטתן ואחריותן ובכך אולי עודדו ההאשמות נוספות כלפיהן. 
 
נהניתי לקרוא את ההודעה שלך שבעיני אחת המאוזנות ביותר כאן וכתובה ברגישות שבה את גם לוקחת אחריות על החלק שלך, והתובנה הזו מאפשרת לך להגיע לחשבון נפש וכפי שכתבת- ללמוד ואולי להימנע לפחות מחלק מהטעויות שהזכרת מול מנהלים עתידיים או בסיטואציות אחרות בחיים.
אני תוהה לאיזו רכות גקי את מכוונת. אולי מילים מצד המנהלות שמוכיחות לך שהן מבינות עד כמה נפגעת היו מקילות עליך להרגיש פחות נוקשה, ויותר 'רכה'.
אולי את אומרת שחסרה לך איזו הסקת מסקנות של המנהלות לא רק ביניהן, שתהיה מובעת גם בפורום בכתב, מפורשת, ותאפשר לאלו שנפגעו - גם אם שלא בזדון, להרגיש מצד המנהלות לגיטימציה כלפי התלונות שלהן על ידי הדהוד מצידן..
אני חושבת שהמנהלות לא בהכרח מודעות להרגשת הכאב של חלק מהמשתתפות
ולכן אולי אין התייחסות מפורשת מצידן לרגשות אלו.
בנוסף אני מניחה שלא קל להגיב בהזדהות רגשית ואמפטיה כשמרגישים שמתקיפים אותן כל הזמן.
למרות שכפי שאני ציינתי באחת מההודעות, התלונות לא בהכרח מעידות על כך שהן לא בסדר, להיפך לדעתי התלונות מוכיחות שלמרות שיש פגיעה
חלק מהכותבות מרגישות כאן "מקום בטוח" להעלות רגשות וטענות קשים
ואפשר להביע הבנה ואולי גם צער עליהם, גם אם הרגש הוא לא ב"אשמתן".
ואולי זה כל מה שהמתלוננות מבקשות.
לצפיה ב-'בילי היי,'
בילי היי,
15/09/2017 | 18:31
2
75
אני מאוד שמחה שהתגובה שלי העצימה אותך.
אני לא רוצה להיכנס לשום מה היה או מה היה יכול להיות או צריך להיות.
היה לי חשוב לקחת אחריות על החלק שלי, וזה מה שניסיתי לעשות כאן.
לא רוצה לסטות מזה.
תודה שכתבת.
לצפיה ב-'היי גקי'
היי גקי
15/09/2017 | 18:49
1
61
אני מקווה שלא נפגעת מהרחבת ההודעה שלי, להודעה המקורית שלך (שפנתה לא רק למנהלות ונראתה לי כמזמינה לדיאלוגים שונים, בניגוד לתגובה המצומצמת והסגורה שלך).
העליתי שאלות - על מנת שגם המנהלות של הפורום יוכלו לקרוא אותן ולהתרשם מהן, כמו גם שאר הקוראים בפורום. ואולי למישהו יהיה מה להגיד ולהעיר - בדיוק כפי שאת עשית כעת. 
 
אני מקווה שלא נפגעת מדבריי.
שבת שלום
 
נ.ב.
- במחשבה נוספת ההודעה שלי לגקי באמת לא קשורה ישירות רק להודעתה, ונראית לי ראויה לפתיחת שרשור נפרד מצדי, וכך אעשה.
לצפיה ב-'בילי, ממש ממש לא נפגעתי.(:'
בילי, ממש ממש לא נפגעתי.(:
15/09/2017 | 19:40
14
לצפיה ב-'ואם תגלי שלא אכפת להן?'
ואם תגלי שלא אכפת להן?
15/09/2017 | 16:23
19
21
לצפיה ב-'לקוצים (המאתגרים בטוב) שלך חיכיתי, שחר'
לקוצים (המאתגרים בטוב) שלך חיכיתי, שחר
15/09/2017 | 18:43
18
88
זה יהיה רגע מבחן עבורי, לא?....
האם החלק הילדי שבי שככ רוצה הכרה בפגיעה שפגעו בו ישתלט עלי,
או שאצליח להשאיר את החלק הבוגר עדיין בשליטה.
________________
מבחינת החלק הבוגר שלי האמת היא שאני לא חושבת שאכפת להן.
ואולי זה יישמע מתנשא - אני חושבת שחשוב גם עבורן שיהיה להן אכפת.
ואני מנסה לעורר את זה אצלן.
גם עבורן. 
_______________
הציפיות שלי, לפחות ברמה המודעת, מעטות מאוד.
____________________
אבל מה יהיה, נראה ברגע האמת.
לצפיה ב-'שחר, אני מרגישה שאני חייבת לך במיוחד עוד כמה מילים -'
שחר, אני מרגישה שאני חייבת לך במיוחד עוד כמה מילים -
17/09/2017 | 00:11
17
55
את תמכת בי כשהתרסקתי.
אני ביקשתי את תמיכתך.
ועכשיו את אולי מרגישה תוהה, תמהה, אולי גם קצת נבגדת?....
שפתאום כל הגישה שלי כאילו השתנתה?....
אנסה להסביר:
נכון שחלק מהעניין זה ניסיון להיות בוגרת ולקחת אחריות על מעשיי בלי קשר למעשי זולתי.
ונכון שחלק מהעניין הוא הניסיון שלי להיות אדם טוב יותר, מוסרי יותר.
אבל מה שבאמת מניע אותי זה לא צדיקות גדולה, אלא סבל נוראי.
אני לא רוצה יותר להתרסק כמו שהתרסקתי אז.
לא רוצה לשים על מישהו את הכוח כן להכיל אותי או לא (אלא לאחר היכרות, ולראות מה הוא כן יכול, מה הוא רוצה, מה אני רוצה וכולי).
קשור גם לתלות שלי בכלל,  ובפסיכולוגים בפרט, שאני ככ עובדת עליה ומנסה להשתחרר ממנה:
אוטומטית הרגשתי, למרות המון אכזבות קשות שנחלתי בחיי מפסיכולוגים, שכאן  יכילו אותי, וכאן אני יכולה בביטחון לשפוך את ה"חרה" שלי (סליחה).
ולא היא!!!
ואם אני רוצה לא להיות מרוסקת וכתושה ולחטוף מכות קשות מכל עבר, אני חייבת להסתכל איםה אני נמצאת, מי נמצא לידי, למה אני יכולה לצפות ממנו ולמה לו.
וזה שאני לא יכולה לצפות ממנו למה שאני רוצה לקבל לא אומר בהכרח שהוא רע.
זה אומר כנראה שעלי ללכת לחפש במקום אחר.
אבל לא למעוך אותו.
כמובן - לנסות.
הכול רק בכיוון של השתדלות והתפתחות.
עד כמה שאני יכולה.
 
לצפיה ב-'גקימופיגסי, '
גקימופיגסי,
17/09/2017 | 00:23
13
60
אני מודה שהופתעתי מהגישה שהצגת, אבל אני בכלל לא מרגישה נבגדת. זה לא קשור אלי אלא אליך, ולמסע שאת עוברת עם עצמך. ואם את מרגישה שלקיחת האחריות על עצמך מעצימה אותך - אדרבה, תעשי את זה. בקשר אלי, אני כנראה צריכה לשאול את עצמי מה בדיוק מפעיל אותי שם. מה במנהלות הנוכחיות כל כך מקפיץ אותי. למה כשאני קוראת תגובות כמו "ההבנה שאת מביאה את הגירוש על עצמך היא תחילתה של דרך אחרת ונוספת" משהו בי מתפלץ, ומגיב בזעם הרבה יותר כנראה ממקבלת התגובה עצמה...
לא יודעת. כרגע זה נשאר ב"צריך עיון"...

לצפיה ב-'שחר....'
שחר....
17/09/2017 | 00:30
12
52
אני שמחה שאת לא מרגישה נבגדת.
אני מרגישה בדיוק כמוך,
רק שאם תקראי מה שעניתי למישהי - אני מתחילה להסתכל במציאות ולראות עם מי אני יכולה לדבר ועם מי לא.
מי 
ברור לי שפגעתי.
ברור לי שגם נפגעתי קשות וההתנהגות כלפי הייתה גרועה וגם לא אתית.
אז ברור שכשאני מנסה לקחת אחריות על מעשיי והצד השני מתנער מכל אחריות לפגיעה שפגע, זה מעורר בנו רגשות קשים.
 
לצפיה ב-'הבנתי. ואת צודקת.'
הבנתי. ואת צודקת.
17/09/2017 | 00:47
11
46
דברים הם מה שהם, ואנשים הם מה שהם, וצריך לדעת לקבל את זה. כי לא יעזור להיאבק בזה: כמה שלא תיאבק הם לא ישתנו. טרקטור חורש לא יהפוך פתאום לאדם מרגיש ורגיש, ואת רק תאבדי נקודות על עצם המאבק.
אולי אופירה צדקה במה שכתבה לי, בשרשור אחר כאן, שאני לא יכולה לשנות אנשים. או לא זכאית לנסות. העניין הוא שתמיד כשאני נתקלת בקיר אטום- משהו בי אינו חדל מלקוות שעם אהלום עליו גי באגרופיי - משהו בו יתרכך, ינוע, יתגמש, ייפתח. וכמובן, מה שבאמת קורה הוא שאני נשארת עם ידיים פצועות. והקיר - קיר.
ואנשים אחרים מסתכלים מרחוק ואומרים: "מה זאתי עושה כל כך הרבה רעש עם הנסיונות המגוחכים שלה לנפץ טת הקיר? שתשתוק כבר ותיתן קצת שלווה. לנו לא אכפת שיש קיר, למה היא לא יכ6לה להניח לזה?!"
לצפיה ב-'נכון, יקירה, וזה כואב '
נכון, יקירה, וזה כואב
17/09/2017 | 00:57
10
44
לי זה כואב כי זה תמיד עולה לי על המקומות הראשוניים של אימא אבא.
תמיד התקווה הבלתי נדלית שהם יתרצו ויפתחו בפניי את הדלת.
וכך, כשאני נלפתת בתקווה נותנת החיים (לכאורה) הזאת,  אני תמיד נשארת מאחורי דלתות סגורות או דלתות שנטרקו בפני ומייללת אל הירח או שורטת את הדלתות או נובחת או נושכת עוברי אורח אקראיים.
אני חייבת ללמוד ללכת משם.
אני חייבת ללמוד  - ואני לומדת טיפין טיפין, אני מאמינה - שיש דלתות שרוצות להיפתח לפניי, ובפנים  - יכול להיות טוב. ואפלו יכולה להיות חגיגה. 
לצפיה ב-'כן, זה בדיוק אותו מנגנון גם אצלי.'
כן, זה בדיוק אותו מנגנון גם אצלי.
17/09/2017 | 03:46
9
34
ומאותה סיבה. וזה הוביל אותי להחלטות שעשו לי רק רע. כולל בחירת בן זוג לחיים, לדוגמה...
לצפיה ב-'שחר, ציטוט של הלן קלר...'
שחר, ציטוט של הלן קלר...
17/09/2017 | 04:07
8
41
ההתחלה מוכרת:
"כשאלוהים סוגר דלת, הוא תמיד פותח גם חלון...."
ההמשך שלו פחות מוכר:
"אבל הרבה פעמים אנחנו כל כך עסוקים בלבהות בדלת שנטרקה, שאנחנו לא מבחינים בחלון שנפתח".
(מהזיכרון, אז אולי לא מדוייק לחלוטין)
 
לצפיה ב-'כן, ככה טוען גם ההוא מ"מי הזיז את הגבינה שלי"'
כן, ככה טוען גם ההוא מ"מי הזיז את הגבינה שלי"
17/09/2017 | 04:17
7
11
לצפיה ב-'את לא מסכימה?'
את לא מסכימה?
17/09/2017 | 04:18
6
13
לצפיה ב-'מסכימה. רק קשה ליישם.'
מסכימה. רק קשה ליישם.
17/09/2017 | 07:35
5
50
בכל אופן זה לא קשור למנגנון שאת תיארת ואני הזדהיתי עם תיאורו: זה שמחפש מראש את הדלתות הסגורות, הנעולות והמשוריינות - כדי שנוכל להטיח את עצמינו עליהן. ולקוות שהפעם ייפתחו. אז מה חלון איזה חלון, מי שמחפש דחתות כאלה לא יכנס דרך החלון גם אם יראה אותו פתוח ממש לצד נדלת. הוא ירצה, יתעקש, שדווקא הגלת היא שתיפתח. כדי לחוות את זה פעם אחת. כדי לחוות את אותה דלת נעולה של פעם - נפתחת לפניו סוף סוף, אחרי שלושים, ארבעים, חמישים.... שנות הקשה.
לצפיה ב-'אענה לך בהמשך שחר... מעורר מחשבה'
אענה לך בהמשך שחר... מעורר מחשבה
17/09/2017 | 11:15
2
10
לצפיה ב-'בזמנך... '
בזמנך...
25/09/2017 | 07:04
1
15
(תזכורת)
לצפיה ב-'הי שחר, כבר לא ממש מחוברת למה שרציתי לומר'
הי שחר, כבר לא ממש מחוברת למה שרציתי לומר
28/09/2017 | 23:04
14
עוד צריכה לעכל את מה שהיה כאן.
ובכלל, עצוב לכתוב בגן נטוש מילדיו.....
ושיש לי בו עבר לא נעים.....
 
לצפיה ב-'אולי מי שמחפש דלתות סגורות מחפש משהו אחר מהפתיחה שלהן'
אולי מי שמחפש דלתות סגורות מחפש משהו אחר מהפתיחה שלהן
17/09/2017 | 14:15
1
41
מכיוון שהמטרה היא לא הכניסה בהכרח- לשם כך גקי צודקת ויש חלונות והם פתוחים לפחות בחלקם
אולי זה שמחפש את הדלתות הסגורות והמשוריינות, מעוניין מראש בדלת שלא תיפתח, שתתנצל בפניו: "מצטערת, אני נשארת נעולה" ותצליח להכיל את האכזבה שלו מולה. 
אולי המטרה היא עימות מוצלח עם דלת שלא נפתחת.
אם המטרה היא 'להטיח את עצמינו עליהן', הרי שדלת פתוחה תהיה כישלון.
 
שיר חשוב: "הדלת"
לצפיה ב-'לא, לא. מי שמחפש דלתות נעולות מחפש שהן בסוף תיפתחנה.'
לא, לא. מי שמחפש דלתות נעולות מחפש שהן בסוף תיפתחנה.
17/09/2017 | 19:16
35
זו ה"תקווה האינסופית" שפרוייד דיבר עליה,  של מי שילדותו המוקדמת אופיינה ב"דלתות סגורות". בעז"ה כשיהיה לי זמן אשתדל למצוא חומר על זה ולשתף.
לצפיה ב-'סליחה שאני מתערבת,'
סליחה שאני מתערבת,
18/09/2017 | 10:53
2
47
אבל - המקום היחיד, לדעתי, בו מכילים אותך כפי שאתה הם הורים, ולא כולם. ואולי אתן מחפשות את ההורים שלא היו לכן.
ולמי שלרוע מזלו לא הייתה אהבת הורים, מקבלת, מכילה וללא תנאי - לא ימצא אותה במקום אחר. חברים או פסיכולוגים הם לא הורים ולעולם לא יהיו.
ולמי שלא הייתה אהבה כזאת, ואני כותבת מניסיון, החיים תמיד יהיו קשים יותר.
כנראה צריך ללמוד להיות ההורים של עצמנו.
לצפיה ב-'מה עם הספר? קיוויתי שתכתבי לי...'
מה עם הספר? קיוויתי שתכתבי לי...
18/09/2017 | 15:37
1
12
לצפיה ב-'תודה שאת שואלת, אלומה'
תודה שאת שואלת, אלומה
19/09/2017 | 14:10
38
כרגע מבצעת תיקונים. הוצאות פרטיות מבקשות מחירים נורא גבוהים, חמש ספרות זו ההתחלה.
שתהיה לך שנה טובה ומתוקה!
לצפיה ב-'וידוי חשוב'
וידוי חשוב
16/09/2017 | 00:31
1
110
שלום ג'קי . אני מעריכה מאוד את הדברים שכתבת ואת גילוי  הלב. צריך אומץ לפתוח את הדברים ולגעת בהם בדרך שאת עושה. חשוב לי להדגיש ולציין שלא אנחנו גרשנו אותך מהפורום אלא זה נעשה על ידי הממונים/הנהלה מבלי שדברו אתנו או התייעצו. אני בהחלט מבינה שנפגעת מאוד. זו חוויה קשה ולא נעימה להיות מגורש. צר לי שעברת חוויות נוספות מהעבר. עם זאת נראה לי לפי הכתיבה שלך שמצאת וגילית ולמדת על עצמך עובדות שעשויות לעזור לך מאוד בהמשך הדרך. ההבנה שאת מביאה את הגירוש על עצמך היא הבנה חשובה ביותר ומהווה תחילת דרך אחרת ונוספת. 
מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מירי שלום, תודה על תגובתך ושתהיה שנה טובה.'
מירי שלום, תודה על תגובתך ושתהיה שנה טובה.
16/09/2017 | 00:44
19
לצפיה ב-'ווי, כמה שאני מבינה אותך!'
ווי, כמה שאני מבינה אותך!
16/09/2017 | 02:54
7
77
כאילו אני כתבתי את ההודעה. כול חיי אני מתפרצת, בילדותיות ובתוקפנות. רק לאחרונה עשיתי את זה בריקודי עם, כי המדריך חילק הזמנות לבר-מצווה של הבן שלו ודילג עלי.ועכשיו אני חוששת ללכת לחוג ומתביישת בהתנהגות שלי.
חשבתי שאני היחידה שזה קורה לה.
אני מקווה שהפסיכולוגיות יקבלו את ההתנצלות שלך. לא ראיתי את ההתכתבות המקורית ביניכן, אבל אני חושבת שגירוש היה TOO MUCH.
לצערי, למדתי מניסיוני שהתפרצויות תוקפניות לא נסלחות לעולם. גם התנצלות לא עוזרת. 
לצפיה ב-'מישהי יקירה,'
מישהי יקירה,
17/09/2017 | 00:22
6
68
א. הצחקת אותי!!! את היחידה?!... ממש לא. ובגדול!
ב. מנסיוני יש התפרצויות תוקפניות שנסלחו לי. וגם שאני סלחתי לאחרים.
ג. האחריות על ההתפרצות שלי היא תמיד עלי אמנם. אבל כמעט תמיד יש טריגר. האם הטריגר הזה רק מעורר בי פגיעה קדומה ולא קשור למציאות העכשווית?... או שעכשיו ברגע זה באמת פוגעים בי בפועל? זאת השאלה שאני מנסה לשאול את עצמי (רצוי לפני שאני מתפרצת. אבל עדיף אחרי מאשר בכלל לא.)
ד. אני לומדת לאט לאט שזכותי לדבר, זכותי לבטא את עצמי - את הצרכים שלי, הרצונות שלי, הרגשות שלי.
ככל שאני מרשה לעצמי לבטא את עצמי מתוך תחושה פנימית שבאמת יש לי זכות, כך אני פחות ופחות מתפרצת.
ה. אני במקומך גם הייתי נפגעת. ובלי לברר איתו לא הייתי מסוגלת להמשיך. זאת אני.
לצפיה ב-'ג'קימופיגסי יקרה'
ג'קימופיגסי יקרה
17/09/2017 | 09:13
5
66
ראשית, אני חייבת להסיר בפנייך את הכובע: נדרשים המון אומץ ופתיחות כדי להביא אל המקום שבו נפגעת וידוי כל כך עמוק וכנה, וכדי להיות מסוגלת לראות מבעד לכאב - שהיה עצום, ולצמוח מתוך החוויה. יישר כוח!
באת לפה אז ברגע של כאב עצום על חווית דחייה שחווית במקום משמעותי אחר, קיווית למצוא פה קבלה והבנה ומצאת עוד דחייה. זה נורא מכל זוית שמסתכלים על זה.
היכולת שלך היום לחזור לפה בצורה כל כך נקייה ראויה להערצה!
ובנימה אישית יותר: אם את מצליחה ללמוד מזה על דפוסים שלך שמשתחזרים בקשרים שונים, וללמוד לשנות את דרך ההתנהלות שלך כדי לא לחזור ולהיפגע - זה הישג מאד משמעותי שיביא אותך למקומות הרבה יותר טובים בחיים. המשיכי כך!
מירי התייחסה לעניין החסימה, אכן ההחלטה נעשתה בלי לשתף אותנו ונודע לנו עליה רק בדיעבד. אני מאד מבינה את הכעס שלך, ואת הבחירה לא לחזור לפורום כשהחסימה הוסרה, ולכן אני מעריכה עוד יותר את ההחלטה שלך היום לחזור כדי לסגור את המעגל בצורה אחרת. יישר כוח!
חלי
לצפיה ב-'חלי, יד על הלב....'
חלי, יד על הלב....
17/09/2017 | 10:37
4
82
את ומירי לא לוקחות אחריות על הפגיעה שפגעתן בי.
צר לי על כך.
אבל לקראת יום כיפור - אני מודה לשתיכן שסלחתן לי על חלקי,
וסולחת לשתיכן על חלקכן
(גם אם אתן סוברות שאין על מה לסלוח).
שיהיה טוב
לצפיה ב-'גקי, אל תתרגשי, כפי שראינו בשרשור הפרידה לקיחת אחריות'
גקי, אל תתרגשי, כפי שראינו בשרשור הפרידה לקיחת אחריות
17/09/2017 | 12:49
1
69
היא לא הצד החזק שלהן.
הנהלת הפורומים לא סתם הציצה לפורום ובחרה לחסום אותך.
בעבר מנהלי הפורומים יחלו לשחרר כל חסימה של גולש ואין לי סיבה לחשוב שעכשיו זה שונה.
אבל כל זה לא רלבנטי עבורך, אותך צריך לעניין איך את ממשיכה בצורה שהכי תיטיב איתך, היה נכון לך לכתוב את מה שכתבת, קחי מהתגובות את מה שמחזק אותך ותזרקי את כל מה שלא מתאים.
לצפיה ב-'כוכבית - "איך אני ממשיכה בצורה שהכי תיטיב איתי"....'
כוכבית - "איך אני ממשיכה בצורה שהכי תיטיב איתי"....
17/09/2017 | 23:33
56
זה נראה לי משפט ככ חשוב וממוקד.
שאני לוקחת איתי לבכלל.
אני מאוד מאוד מודה לך.
ומקווה שאת בטוב.....
 
לצפיה ב-'על מה יש להן לקחת אחריות<?'
על מה יש להן לקחת אחריות<?
18/09/2017 | 01:43
1
54
הן לא חסמו אותך. ולגבי שחרור חסימה החסימה שלך שוחררה על ידי מי שחסם אותך שזו הנהלת הפורומים.
זה שחווית פגיעה קשה עד שהחסימה קרתה כך שכבר לא יכלת להיות בפורום כי נפגעת מידי לא אומר שזו אשמתן.
 
לצפיה ב-'הן פנו להנהלת הפורומים וביקשו פתרון לבעיית הגולשת הסוררת'
הן פנו להנהלת הפורומים וביקשו פתרון לבעיית הגולשת הסוררת
18/09/2017 | 06:41
74
והנהלת הפורומים עשו מה שהם יודעים לעשות, כנראה. חלי ומירי יכלו לפנות שוב ולהגיד "הי רגע, זה לא מה שהתכוונו!". הן לא עשו זאת כי זה דווקט היה להן נוח שגקי נחסמה. וזה שהן מנפנפות בכך שלא הן חסמו זה כסת"ח לשמו.
לצפיה ב-'למה אני מנסה להרוס קשרים טיפוליים?.....'
למה אני מנסה להרוס קשרים טיפוליים?.....
14/09/2017 | 14:24
10
107
יתכן מכיוון שקשה לי להבין איזו סיבה יש למטפל או מטפלת לרצות להיות בקשר- אפילו מקצועי איתי.
אני בתקופה לא קלה.
אבל יש דברים טובים כתוצאה מהקשר הטיפולי שאני עוברת
קשה לי לפעמים כשנחמדים אלי. בטח בקשר טיפוי
אני לא יכולה להתמודד לבד עם הקשיים הללו
אבל גם בקשר הטיפולי לא קל לי
אני מקווה שהמטפלת הנכחית שלי לא תתייאש ממני
אבל אם כן, אף אחד לא יאשים אותה
הפלא שהיא התחילה איתי את הקשר, לאור ידיעתה את ההיסטוריה ולו רק הטיפולית שלי.
חבל לי שאתן לא תהיו כאן בקרוב, אולי הייתן יכולות לסייע לי 
לתת לי רעיונות מה אני יכולה לעשות כדי לא להרוס שוב את הקשר הנכחי.
 
לצפיה ב-'לפני שתשאלו אוסיף מעט מידע שאולי יוכל לעזור בהצעה.'
לפני שתשאלו אוסיף מעט מידע שאולי יוכל לעזור בהצעה.
14/09/2017 | 15:15
6
83
אני לא אוהבת לדבר על עצמי ואני לא מרגישה צורך בדיבורים.
לא פעם שאלו אותי מי שידע שאני בטיפול:  "אם את לא רוצה לדבר, אז בשביל מה את הולכת לטיפול בדיבור?"
(ומישהו אחר שאל אותי אם אני לא רוצה להגיע לפגישות בשביל מה לשלם עליהן!) 

אחד המקומות הפחות אהובים עלי לשיחה הוא בפגישות הטיפוליות
אני לא צריכה אף מטפל או מטפלת כדי לשוחח! לכן מבחינתי לגיטימי ומשתלם לשלם ולחסוך את הנסיעות, ובכלל את השיחה.
 
הקשר הטיפולי הנכחי קשה לי. 
אבל אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו.
אני פשוט לא צריכה להגיע לפגישות כדי להרגיש בקשר..
הפגישות קשות לי, מכאיבות לי, 
למה אני צריכה לסבול אותן??
המטפלת שלי לא רוצה לקבל תשלום מבלי שאגיע באופן קבוע. וזה מרגיז מאוד. 
אני סיכמתי איתה מראש ובכתב שיתכן ולפעמים יהיה לי קשה ולא אגיע והבנתי ממנה שזה בסדר וכל עוד אשלם היא תשמור לי על זמני הפגישות. 
אני לא רוצה את השיחה בקשר זה כל כך נורא? כתבתי לה שאני רוצה שנמשיך בקשר ללא פגישות ואשלם לה מבלי להגיע, ומה אעשה שהיא עונה לי שנדבר על זה בפגישה?? המטרה כשהצעתי תשלום מבלי להגיע היא שלא ניפגש. וכך נוכל להמשיך בקשר טוב לאורך זמן. וגם אם ארצה בזמנים השמורים אולי להיפגש לפעמים.
מצד שני, אני יכולה להבין אותה 
מה שלא ברור לי לגמרי זו הסיבה שהמטפלת הסכימה מלכתחילה להתחיל את הטיפול ולהיפגש איתי.
לצפיה ב-'טיפול ורבלי'
טיפול ורבלי
14/09/2017 | 17:41
4
76
אז למה את לא מנסה סוגי טיפולים אחרים? את הולכת לפסיכולוגית שהכשרתה היא טיפול על ידי שיחות ומצהירה שלא רוצה לשוחח.. לכי לטיפול בתנועה.. בדרמה... למוסיקה... לא חסר. אבל לא לרצות לשוחח וגם ללכת לטיפולים שעל פי הגדרתם הם שיחות טיפוליות.. משונה...
לצפיה ב-'אילה, זה כמו שפעם היו טיפולים בהקזת דם'
אילה, זה כמו שפעם היו טיפולים בהקזת דם
14/09/2017 | 17:57
3
79
אנשים שהיו חולים באו לרופא/ספר כדי שיקיז את דמם - וזו היתה שיטת הטיפול.
אולי יש כאן מעין סטארטפ של שיטת טיפול דומה: הקזת כסף. אתה מרגיש רע, הולך לבעל מקצוע כדי שיקיז לך כסף - וזה עצמו מרפא אותך.

לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
15/09/2017 | 21:30
2
64
טיפול בפסיכודרמה, תנועה או מוסיקה או סוסים נשענים על הנחת יסוד שאומרת כך. אדם שקשה לו לפתח שיחה מודעת עם אדם ינטה ככל הנראה להקשר למשהו אחר שייתן לו מנוח קצת ממחשבות טורדניות ותוך כדי הרגיעה הפיזית שמתקיימת והקשר הרגשי שנוצר דרך משהו אחר מהווה פורטל בסוף התהליך להביא את האדם למקום נוח מספיק כדי שיוכל לעבור לטיפול פסיכולוגי מלא.
זה יותר שיטות שעובדות עם ילדים אבל יש כאלה שיטות מותאמות יותר גם למבוגרים. אף פעם לא ראית שאצל פסיכולוגים שמטפלים בילדים שיש חדר עם שולחן וצבעים ובובות?....אותו עיקרון.
לצפיה ב-'לא הבנת למה התייחסתי'
לא הבנת למה התייחסתי
17/09/2017 | 00:05
1
44
לא התייחסתי לשיטות התרפיה השונות, שאני מכירה את העקרון שעומד מאחוריהם אלא ל"שיטה" של לשלם מבלי להגיע, ולאפשרות לחשוב שזה עשוי להועיל.
לצפיה ב-'אהההה אוקיי'
אהההה אוקיי
17/09/2017 | 17:55
30
קיבלתי את התיקון.
לצפיה ב-'עדכון: יצרתי איתה קשר וקבענו שניפגש ונדבר בפגישה'
עדכון: יצרתי איתה קשר וקבענו שניפגש ונדבר בפגישה
15/09/2017 | 16:48
78
אני חושבת שהמטפלת לא מרגישה בנוח לקבל כסף על שמירת הזמנים מבלי לראות אותי באופן קבוע.
ולמרות שמדובר בקשר מקצועי, המטפלת גם היא אדם. ויש לה רגשות. והרגשות שלה חשובים לי.
אני מעריכה אותה מאוד ויש לנו קשר רגשי.
ולכן זו התשובה לשאלה שלי: "למה אני צריכה לסבול אותן??"
מכיוון, שאני רוצה להמשיך בקשר עם המטפלת שלי, ולה זה חשוב.
ואם אני רוצה להיות איתה בקשר - מעבר לענייני חוזים והסכמים, בסופו של דבר, גם היא צריכה להיות עם הרגשה טובה.
וכיום, לאחר שכהיא כבר יודעת שהפגישות קשות לי עד כדי כך שאני מעדיפה לשלם מאשר להגיע אליהן, היא בוודאי תיקח את זה בחשבון
ואולי תהיה עדינה איתי יותר. 
בסך הכל אני חושבת שאיכפת לה ממני והיא מתחשבת בי ורוצה את טובתי.
יכול להיות שכדאי שאדבר איתה על הדברים שחשובים לי
ואז 
אולי יהיה לנו קשר טוב. אם לא בהתחלה- לאחר שנכיר יותר.
אני יכולה הרי להביע את עצמי במילים. 
ואני חושבת שהיא אמרה שהקושי יכול להיות זמני או משהו כזה.
אני לא יודעת, אני כבר שנים בטיפולים, ואני לא מרגישה פחות קושי או רצון להיות בטיפולים, אבל אם זה לא מפריע לי להמשיך בניסיונות, אני יכולה לעשות מחווה קטנה ולהגיע ולתת הזדמנות לקשר.
אין לי מושג מה יהיה, אבל אני יודעת שאתן לקשר שלנו צ'אנס. 
 
(ואולי - אם המטפלת מתעקשת לפגוש אותי, ולא רק לקבל את הכסף שלי, זו הוכחה מסוימת שאיכפת לה גם מבעליו..)
לצפיה ב-'כיוון שאת במילא לא מנסה להבין את מה שנכתב לך '
כיוון שאת במילא לא מנסה להבין את מה שנכתב לך
14/09/2017 | 18:20
77
אז אין שום סיבה לענות לך!
לצפיה ב-'הרס קשרים'
הרס קשרים
16/09/2017 | 00:17
1
80
בילי שלום. 
אני לא יודעת כמעט דבר וחצי דבר על הרקע שלך ולכן יקשה עלי להיות מדוייקת. ברור לי שבקשר הטיפולי שלך את משחזרת מדפוסי חייך הצעירים:יחסים של הזדקקות או תלות או צורך בהשענות על גורם מבוגר יותר,ועוד אפשרויות. הקשר הטיפולי הנוכחי שלך חשוב ומשמעותי לך ולכן חשוב מאוד שתעלי כל דבר שיש בשעת הטיפול ולא תעשי דברים בהסתר או מאחורי הגב. לכל ההתנהגות שבזמנו תארת יש משמעות פסיכולוגית שחשוב לעבד אותה במהלך הטיפול. העובדה שאת מעלה היום את הדברים משמעותה שאת מבינה שאת עלולה להרוס לעצמך משהו שטוב לך אתו וזו התחלה חשובה ומשמעותית. 
לצפיה ב-'מירי '
מירי
16/09/2017 | 06:56
67
שימח אותי לקרוא שאת מאמינה שאני בדרך הנכונה. (בתרגום שלי להודעתך ותקני אותי אם טעיתי). 
תודה על ההערות- אגב, היה לי נעים לקרוא את ההודעה שלך שהיתה מנוסחת ברגישות ובזהירות למרות שהיא כללה אמירות ברורות, אני מעריכה את המענה המעמיק לשאלות שהעליתי.
אשתדל ליישם כמיטב יכולתי.
תודה.
לצפיה ב-'קשרים עם אנשים שאני מעריכה'
קשרים עם אנשים שאני מעריכה
03/09/2017 | 09:52
1
126
במהלך החיים יצא לי לפגוש כמה אנשים שאני מאוד אוהבת. זאת כמובן לא אהבה רומנטית אלא סוג של הערכה והערצה מאוד גדולה. אני רוצה לשמור על קשר עם האנשים האלה כי הקשרים האלה משמעותיים לי לחיים וגורמים להרגיש טוב אבל אני מתביישת ליצור קשר ולבקש את זה.
אשמח לשמוע עצות ואולי גם איך מתגברים על הרצון הזה בקשר?
תודה
לצפיה ב-'רצון בקשר'
רצון בקשר
04/09/2017 | 23:12
80
נוצה בלבן.
הרצון בקשר הינו רצון לגיטימי וטבעי כשהוא מגיע ממקום אמיתי. רצון אמיתי הינו הרצון להיות בקשר קרוב וחברי, עקבי ויציב עם מישהו/היא. הבעיה היא שפעמים רבות הרצון נובע מכל מיני אינטרסים או ממקום של רצון למלא חסרים או מסיבות שונות ואז הקשר מסתבך. את מדברת על רצון בקשר אך גם מרגישה בושה. גם הצד שאת מעריצה/מעריכה  רוצה בקשרים, נכון שלא תמיד, ואז ההתקרבות מהצד השני מבורכת. כולנו זקוקים לקשרים חברתיים בעיקר כשהקשרים קרובים. 
האם את מתביישת או חוששת שידחו אותך? שיפגעו במקום רגיש ופגיע? מציעה לך לא לוותר על הרצון, ליצור קשר בדרך שנכונה לך ואם לא תצליחי אזי לפחות ניסית ואם תצליחי אזי מה טוב. רק אל תמנעי מקשר כי את חוששת מדחיה או כל חשש אחר כי יגיע יום ואת עלולה להצטער על כך שאפילו לא ניסית.
שיהיה בהצלחה 

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ