לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
88008,800 עוקבים אודות עסקים

פורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המשך >>

לצפיה ב-'מקור השם זיגלבויים'
מקור השם זיגלבויים
27/02/2017 | 15:49
5
46
השם "זיגלבויים" עוברת ע"י אבי ז"ל ל-"תורן"
ככל שידוע לי הפירוש הישיר של זיגלבויים הוא תורן - כאשר
זיגל=מפרש
בויים=עץ 
אם תרצו... "עץ המפרש"
האמנם כך?
תודה
לצפיה ב-'ליתר דיוק, מפרש זה זעגל.'
ליתר דיוק, מפרש זה זעגל.
27/02/2017 | 20:15
4
38
ולכן זעגלבוים.
וההשערה שלך די נכונה.
ובכלל המילה 'זעגל' עם תוספות שונו  משמשת עבור מונחים נוספים הקשורים בשיט.
זעגלונג שיט
זעגלער ספן
זעגלעריי ספנות
זעגלשיפ ספינת מפרש
 
לצפיה ב-'ועד משהו '
ועד משהו
27/02/2017 | 20:27
26
זעגעל או זעגל זה גם תורן.
ולמפרש ישנה מילה יותר מוכבת, והיא זעגלטוך. התוספת "טוך" היא בשביל ליצג את החלק של הבד. כמו טישטוך מפה. האנטוך מגבת, טוכעלע ממחטה, ועוד.
לצפיה ב-'תודה! איך אוב נוך א פראגע...'
תודה! איך אוב נוך א פראגע...
27/02/2017 | 21:30
2
29
אם השם זעגלבויים הפך לזיגלבויים 
אז האם זיגלר זה בעצם זעגלער?
א שיינם דאנכ 
לצפיה ב-'כאן יש קצת יותר אפשרויות'
כאן יש קצת יותר אפשרויות
28/02/2017 | 08:10
1
29
זיג זה נצחון יכול להיות שזיגלער זה מנצח.
זעגלער זה כמו שנאמר קודם, זה ימאי, ספן, מלח. זעג זה גם מסור.
ולפעמים זיגלר זה שינוי שהתגלגל מציגלער, ציג זה עז ציגל זו לבינה.
 
שמות יותר מדויקים למילים האלה: זיגלמן, ציגלמן. 
לצפיה ב-'א שיינם דאנכ אונד א פרייליכע טאג '
א שיינם דאנכ אונד א פרייליכע טאג
28/02/2017 | 08:27
7
לצפיה ב-'שאלה לגבי דרך כתיבת מילה ביידיש'
שאלה לגבי דרך כתיבת מילה ביידיש
24/02/2017 | 16:45
2
50
שלום,
השאלה קצת מצחיקה, אבל איך כותבים "פלוץ" (נפיחה) ביידיש?
פורץ? פערץ? פערעץ? יש ניקוד מיוחד?

תודה
לצפיה ב-'לפי מילון צאנין'
לפי מילון צאנין
26/02/2017 | 06:42
1
39
ניתן לכתוב פא או פע.
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
08/03/2017 | 22:00
3
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור חגיגי לכבוד ט"ו בשבט!'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור חגיגי לכבוד ט"ו בשבט!
14/02/2017 | 19:33
5
28
ט"ו בשבט שמח!
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלום'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלום
14/02/2017 | 19:36
39
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
ט"ו בשבט שמח! כדי לחגוג את החג נלמד את המילה "בלום" [די] - פרח. בריבוי-"בלומען".
אמנם אין מקבילה למילה באנגלית אבל יש קרובה שלה, הפועל "to bloom"-ללבלב.
מילים נוספות לפרח הן "צוויט" [דער] ו"קווייט" (מפולנית) [דער].
בעבר, היה נהוג בקרב יהודים באירופה לאמץ שם משפחה מעולם הטבע. כך התקבלו השמות "שטיין" (אבן) או "בױם" (עץ) למשל, וכן נפוץ גם שם המשפחה "בלום".
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלאט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלאט
14/02/2017 | 19:39
22
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אנחנו ממשיכים בשבוע הצמחייה והיום נלמד את המילה "בלאַט" [דאָס/דער] - עלה.
מקור המילה הוא פרוטו־גרמאני וממנו התפתחה גם המילה האנגלית "Blade" (להב).
המילה "בלאַט" משמשת גם לתיאור דף או עיתון. בחסידות סאטמאר קיים עיתון ביידיש בשם "דער בלאַט".
גם המילה "געבלעטער" [דאָס] משמשת במשמעות דומה-עלווה.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פעלד'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פעלד
14/02/2017 | 19:41
15
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום אנחנו ממשיכים בעקבות ט"ו בשבט ונלמד את המילה "פֿעלד" [דאָס] - שדה.
בסמיכות, נצרף את הסומך לפני המילה וכך נקבל למשל:
מינירט פֿעלד-שדה מוקשים
פֿליפֿעלד-שדה תעופה
שלאַכטפֿעלד-שדה קרב
זעפֿעלד-שדה ראיה
בלומנפֿלד-שדה ורדים
אגב, אחת המילים לבית־קברות היא "פֿעלד", משום שבעבר הקבורות נעשו בשדה פתוח צמוד לעיר.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿלאנץ'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿלאנץ
14/02/2017 | 19:44
16
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אי אפשר להמשיך לדבר על צמחייה מבלי לדעת להגיד את המילה "פֿלאַנץ" [די]-צמח.
המילה מתכתבת עם "Pflanz" בגרמנית ו"Plant" באנגלית.
מילה נוספת לתיאור הצמח היא "געוויקס" [דאָס] והיא באה מהפעול "וואַקסן"-לצמוח.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- וואָרצל'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- וואָרצל
14/02/2017 | 19:47
12
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נסיים עם שבוע הצמחים ונלמד את המילה "וואָרצל" [דער] שורש. המילה מתייחסת לשורש הצמח אך כמו בעברית ובשפות נוספות, המילה משמשת גם במשמעות של "מקור". מכאן הביטוי "אײַנוואָרצלען זיך"-להכות שורש.
כשמדברים על מילים ישנה גם המילה "וואָרטוואָרצל"-שורש של מילה (בדקדוק).
גם המילה "אָפּשטאַם" משמעותה "שורש, מקור".
 
 
לצפיה ב-'פיטום אווזים ="לא כשר" בלי סיפורי סבתא....'
פיטום אווזים ="לא כשר" בלי סיפורי סבתא....
14/02/2017 | 12:08
2
27
בג"ץ הורה על הפסקת פיטום אווזים ולמרות זאת רשתות-כשרות מתעלמות ומכשירות כבד-חו"ל בנימוק "אווז של גויים" כפי שרק בארץ ישראל נאסר גידול חזירים. ובכן - כיוון שהאווז של הגויים הוא המחמם את המיטה והגוף בחורף בנוצותיו אזי דין "אווז גויים" כמו "אווז-ישראל". הרי כתוב באופן ברור  "לא תבשל גדי בחלב אימו". ראו הוזהרתם !!!!!   (מתנצלת על האיום אני רק מביאה לדפוס ומצטטת).
לצפיה ב-'ראו תיבת נוח = לגבי "צער בעלי חיים"....'
ראו תיבת נוח = לגבי "צער בעלי חיים"....
14/02/2017 | 12:11
18
אתם קוראים לזה "חקלאות"?
לצפיה ב-'למה את מתכות בביטוי,'
למה את מתכות בביטוי,
14/02/2017 | 19:20
15
"לא תבשל גדי בחלב אמו" ?
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור מקצועות ובעלי מלאכה'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור מקצועות ובעלי מלאכה
29/01/2017 | 21:46
11
34
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לערער/ין'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לערער/ין
29/01/2017 | 21:47
2
31
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
השבוע נתמקד במקצועות, הן מודרניים והן שאפיינו את היהודים באירופה.
היום "לערער" [דער] - מוֹרֶה ו"לערערין" או "לערערקע" [די] - מוֹרָה.
מקור המילה הוא בפועל "לערן" (בדומה ל-Learning באנגלית) - ללַמֵּד. בהוספת המילית "זיך" מתקבל הפועל ללמוד - "לערנען זיך".
מורה בחדר (תלמוד-תורה) הוא "מלַמד" (meLAmed) [דער] או לפעמים "רבּי" (rebe) [דער].
למידה מהנה! לערנט זיך מיט געשמאק!
לצפיה ב-'אם כבר מדברים על לערער - מלמד > מורה,'
אם כבר מדברים על לערער - מלמד > מורה,
30/01/2017 | 20:44
1
17
כדאי להזכיר גם את הנגזרות הנוספות: לערנער - למדן, געלערנטער - מלומד.
לצפיה ב-'כשנלמד על כל נגזרות הפועל הנ"ל'
כשנלמד על כל נגזרות הפועל הנ"ל
30/01/2017 | 21:01
15
לערן מול לערנען ולערן זיך וההבדל בין זיך לערנען לזיך אויסלערנען, תכנסנה גם המילים שציינת. טיפין טיפין, השבוע לומדים קצת מקצועות.
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שוסטער'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שוסטער
30/01/2017 | 19:58
3
23
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נמשיך בלמידת המקצועות ונלמד את המילה "שוסטער"-סנדלר. המילה זהה למקבילתה הגרמנית "Schuster". המקור הוא הלחם של המילה "Schuh" (ביידיש-שוך, נעל) והפועל הלטיני "Suō" (לְחַבֵּר).
כל אדם ששם משפחתו הוא שוסטער, יבדוק ויגלה שאחד מאבותיו היה סנדלר. אצל יהודים, רבים אמצו את שם המקצוע שלהם כשם משפחתם.
 
 
לצפיה ב-' בהמשך למקצועות. חידה. מדוע לא יחסר בשר בכלא ? צ'י'
בהמשך למקצועות. חידה. מדוע לא יחסר בשר בכלא ? צ'י
31/01/2017 | 19:50
2
14
לצפיה ב-'מה שהיה הוא שיהיה!'
מה שהיה הוא שיהיה!
31/01/2017 | 20:22
1
22
דער מעצגער האט דאך א יאטקע, וועט פלייש מסתמא נישט פעלן.
לצפיה ב-'א'יאטקע ועיס איך נישט. אובער שניידן האטער פין אלע זייטן.'
א'יאטקע ועיס איך נישט. אובער שניידן האטער פין אלע זייטן.
01/02/2017 | 17:21
22
דער רעבע.האט "געכאפט די שניט".
צ'י
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ריכטער'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ריכטער
31/01/2017 | 22:02
18
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום, המקצוע שנלמד הוא "ריכטער"-שופט. המילים "רעכט" ביידיש, ו "Right" באנגלית (בשתיהן-צדק) הן מאותו מקור, שמשמעותו בעבר "קו ישר" (משם גם הגיעה המשמעות הנוספת-ימין. גם "ריכטיק"-אמת).
 
היום נלמד גם פתגם:
"וואָס קען ווערן פון די שאָף אַז דער וואָלף איז דער ריכטער?"
-"מה יקרה לַכִּבְשָׂה, עם הזאב הוא השופט?"
 
שם המשפחה הנפוץ "ריכטר" או "ריכטער" מצביע על היות אחד מאבות המשפחה שופט.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- קרעמער'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- קרעמער
01/02/2017 | 19:14
18
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום בשבוע המקצועות, נלמד את אחד המקצועות הנפוצים ביותר אצל יהודים בגולה "קרעמער" - חֶנְוָנִי. שם המקצוע הוא שילוב של המילה "קראָם"-חנות עם סיומת התואר "ער".
*מילה נוספת לחנות היא "געשעפט"
 
שם המשפחה "קרעמער" או בכתיב אחר "קרמר" מצביע על היות אחד מאבות המשפחה חנוני.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שמיד'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שמיד
02/02/2017 | 11:09
16
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד עוד מקצוע בסדרה שלנו, והיום "שמיד"-נַפָּח, חַרָשׁ־בַּרְזֶל. מילה נוספת לתיאור בעל המקצוע היא "שמידער".
 
מקור המילה הוא בשורש האינדו אירופאי שמשמעותו "לחתוך".
 
בשל שכיחות המקצוע, שמות המשפחה בעקבותיו התפזרו ברחבי העולם. שמות כמו שמיד, שמידט, גולדשמידט (צוֺרֵף), שמידער, שמידל, סמיד, סמית', שמי, שמיט ועוד, נפוצים מאוד. לדוגמה, סמית' הוא שם משפחתם של כחצי מיליון בריטים וכ-3 מיליון אמריקאים, והוא שם המשפחה הנפוץ ביותר במדינות אלו!
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- אויטאָר'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- אויטאָר
03/02/2017 | 16:19
14
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
לסוף שבוע המקצועות נלמד את המילה "אויטאָר"-סופר. המילה מתכתבת עם המילה האנגלית "author". היהודים באירופה עסקו בכתיבה רבה של סיפורים ושירים בנושאי קודש וחול. את יצירותיהם לומדים עד היום (כמו למשל את יצירותיהם של שלום עליכם, י"ל פרץ, ח"ן ביאליק, ש"י עגנון). רבים מהסופרים אמצו לעצמם שם עט. כך למשל שמו של שלום עליכם הוא בכלל שלום רבינוביץ', ושמו של אחד העם הוא אשר צבי (הירש) גינצברג.
מילה נוספת לכותב היא "שרײַבער"-סופר, כותב, מורה לכתיבה. שם המשפחה "שרייבער" נפוץ, ומקורו בשם המקצוע.
 
 
לצפיה ב-'הארקענדיק וועגעלע?'
הארקענדיק וועגעלע?
30/01/2017 | 18:02
1
47
לא מוצאת במילון. זו העגלה של הקצב...
מה היא?
תודה.
יהודית
לצפיה ב-'הופס קופצים'
הופס קופצים
01/02/2017 | 15:04
20
למעלה
לצפיה ב-'ראיון מוקלט עם המשורר והסופר יעקב גלאטשטיין'
ראיון מוקלט עם המשורר והסופר יעקב גלאטשטיין
27/01/2017 | 16:54
37
לצפיה ב-'בעזדיטניטשקע ?'
בעזדיטניטשקע ?
24/01/2017 | 14:12
4
39
מבקשת עזרה בתרגום מילה שלא מצאתי במילונים:
" די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"
תוה
יהודית
לצפיה ב-'"בעזדיטניטשקע" היא מילה'
"בעזדיטניטשקע" היא מילה
24/01/2017 | 16:10
3
38
שמקורה ברוסית, תרגומה המילולי הוא "אישה בלי ילדים", ומשמעותה "עֲקָרָה".
לצפיה ב-'א דאנק'
א דאנק
24/01/2017 | 16:31
1
9
לצפיה ב-' די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"'
די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"
24/01/2017 | 22:33
23
כלומר?
לצפיה ב-' די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"'
די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"
24/01/2017 | 22:34
22
כלומר?
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור כליזמר וכלי נגינה'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור כליזמר וכלי נגינה
22/01/2017 | 14:14
10
21
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- כליזמר'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- כליזמר
22/01/2017 | 14:16
27
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
בימים הקרובים נתמקד בכלי נגינה. ראשית, נתעמק קצת בתרבות הנגינה האידית, ה"כְּלֵיזְמֶר" (דער) (בכתיב נוסף, "קלעזמער") הלחם של המילים "כְּלֵי־זֶמֶר", הוא המונח שמשמש לתיאור המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה שהחלה בסביבות שנת 1500. להקות הכליזמר היו מורכבות מכמה נגנים בודדים, שהכלים הבולטים שנוגנו היו לרוב כינור, ויולה, חליל, תוף וצ'לו. בהמשך נוספו כלים כמו פסנתר, אקורדיון וגם הקלרינט שהפך להיות סמל מזהה ללהקות הכליזמר.
כיום ישנה תחייה מחודשת של הכליזמרים הן בקרב הציבור הדתי, והן בקרב הציבור החילוני, בארץ ובעולם.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פידל'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פידל
24/01/2017 | 16:28
5
19
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד את כלי הנגינה "פידל" (דער וגם די), כינור.
הכינור הוא אחד הכלים המזוהים עם היהודי הנודד באירופה, ובמיוחד עם נגני הכלי־זמר.
 
מקור המילה הוא באלה הרומית "וִיטוּלָה" שהיא אלת השמחה והניצחון. משם נוצר הפועל הלטיני "vitularia" כלומר לחגוג. הכינור כנראה שימש בחגיגות אלו. מהלטינית, השפות הרומאניות אמצו את המילה כ"viola" ולימים גם את המילה "violin" שלימים תשמש את האנגלית המודרנית. השפות הגרמאניות כמו אנגלית וגרמנית אמצו את המילים "fiddle" ו"fiedel" בהתאמה.
היידיש כמובן אמצה את ההגייה הגרמנית.
 
הכינור הוא כלי שמאוד מזוהה עם היהדות. החל ביובל ודוד המלך במקרא, וכלה במקהלות היהודיות באירופה.
 
בפולקלור היהודי נכתבו עליו מחזות כמו "פֿידלער אויפן דאַך" (כנר על הגג) שעובד גם לסרט ו"ייִדל מיטן פידל" (יהודי עם כינור) וכן ספרים כגון "הכינור" וגם "נער עם כינור", ורבים אחרים.
 
 
לצפיה ב-'מע האט אמאל געפרעגט א ייד'
מע האט אמאל געפרעגט א ייד
25/01/2017 | 18:28
4
38
צי ער קען שפילן אויף א פידל. "איך ווייס" - זאגט יענער - "כ'האב קיינמאל נישט געפרוווט, אפשר קען איך"...
לצפיה ב-'אוי א בראך. '
אוי א בראך.
25/01/2017 | 18:47
24
כ'האב פארגעסן צושטעלן א פראגע צייכן. עס דארף זיין אזוי: איך ווייס?
לצפיה ב-''
25/01/2017 | 20:46
11
ס'איז גוט. איך פארשטיי איַיך. וויציק!
לצפיה ב-'א ייד קענט אלעס!'
א ייד קענט אלעס!
25/01/2017 | 20:54
8
לצפיה ב-'ס'גייט גוט איוך מיט א פיאנו '
ס'גייט גוט איוך מיט א פיאנו
26/01/2017 | 08:07
13
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פלייט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פלייט
25/01/2017 | 20:59
15
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על כלי נגינה נוסף, שבשנים האחרונות השימוש בו בלהקות הכלי־זמרים מתמעט. "פֿלייט" [די], חליל צד.
מקור השם הוא מצרפתית עתיקה "Flaute", שם התרחש הלחם בין המילים "flaujol", חלילון ו"laut", חזק. משם המילה עברה לגרמנית כ"Flöte" וליידיש כ"פֿלייט".
היתרון של חליל הצד הוא צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים יכולים להיות רכים וחלשים, האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. חלילן מקצועי יכול אף לשנות את אופיים של הצלילים כך שלמשל הצלילים הנמוכים יהיו חדים וחזקים יותר, והצלילים הגבוהים יהיו חרישיים ועדינים. המנעד הרחב בכלי אחד אידיאלי לזמרים נודדים שלא יכלו לסחוב הרבה. כך התחבב החליל על הכלי־זמרים. עם השנים החליף אותו הקלרינט (קלרנית בעברית, קלאַרנעט [דער] ביידיש).
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פויק'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פויק
26/01/2017 | 20:24
14
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על אחד הכלים החשובים ביותר בכל הרכב מוזיקלי. התוף, או ביידיש "פּויק" [די] וגם "באַראַבאַן" [דער].
שתי המילים הן למעשה "אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה" (תַּצְלִיל בעברית). תַּצְלִיל היא מילה שמשמעותה נגזרת מהצליל שהיא מפיקה. למשל, זמזום, רשרוש, גרגור. אבל מה שמיוחד במילים "פּויק" ו"באַראַבאַן" הוא שהתצליל שלהן בא ממקורות שונים. המילה "באַראַבאַן" שאולה מהמילה הרוסית "бараба́н", שהיא למעשה שאולה ממקור תורכי, שהוא למעשה תצליל לקול התוף. המילה "פּויק", קרובה למילה הגרמנית "Pauke" שהיא תצליל בפני עצמה. מבחירת התצליל ניתן להסיק שגובה הצליל וסגנון הנגינה בתוף בכל אחת מהתרבויות היה שונה.
המילה "פּויק" שכיחה יותר בשימוש.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- צימבאל'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- צימבאל
27/01/2017 | 15:29
8
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום הפוסט עוסק בכלי נגינה די מיוחד. "צימבאַל" [דער]-צימבָּלוֹם.
 
הצימבָּלוֹם הוא כלי הקשה בעל מיתרים, הנפוץ כיום בשימוש בעיקר בהונגריה. זהו כלי נגינה שנעשה פופולרי בהונגריה ונמצא בשימוש בקבוצת העמים והתרבויות שכללה את אזור הבלקן, את יוון ואת האזור הדרומי והמזרחי של האימפריה הרוסית והקיסרות האוסטרו-הונגרית של פעם (כיום בלרוס, הונגריה, רומניה, מולדובה, אוקראינה, פולין, צ'כיה וסלובקיה).  הנגינה בצימבָּלוֹם מתבצעת (באופן טיפוסי) באמצעות הקשה בשני מקושים על המיתרים.
 
 
שבת שלום!
 
 
לצפיה ב-'בקשה לעזרה...'
בקשה לעזרה...
19/01/2017 | 18:13
20
55
יש בידי יומן שכתבה נערה בת 16 בתקופת השואה. משהו סביב 30 עמודים ביידיש. מבקש תרגום ממי שמוכן להתנדב ולעשות זאת. תודה.
לצפיה ב-'בקשה לעזרה'
בקשה לעזרה
19/01/2017 | 18:47
7
46
שלום אביבן,
כשאתה מבקש מתנדב לתרגום יומן המכיל כ-30 עמודים, האם אמנם התכוונת שהדבר ייעשה ללא שכר-טרחה?
בברכה,
דווידיש
לצפיה ב-'מי שמוכן מוכן. מי שלא, לא. אין אונס, למרות שיש שם סיפור על '
מי שמוכן מוכן. מי שלא, לא. אין אונס, למרות שיש שם סיפור על
19/01/2017 | 18:51
37
אונס. 
לצפיה ב-'חוצמזה, בוא נראה שמישהו בכלל ירים את הכפפה, ואם ירצה '
חוצמזה, בוא נראה שמישהו בכלל ירים את הכפפה, ואם ירצה
20/01/2017 | 07:35
5
29
תשלום, נדון בכך. בינתיים לא ראיתי בכלל נכונות כלשהי לבצע את המטלה.
לצפיה ב-'הרמת הכפפה'
הרמת הכפפה
20/01/2017 | 10:59
4
130
אם זה לא השתמע מהודעתי הקודמת, הנני מבהיר עתה, כי אני בהחלט מעוניין להרים את הכפפה ולבצע את המטלה. האם אפשר ליצור אתך קשר במייל או בטלפון?
לצפיה ב-'בעיקרון וכדרכו של פרס, אומר לך "כן ולא", והנה אסביר גם מדוע.'
בעיקרון וכדרכו של פרס, אומר לך "כן ולא", והנה אסביר גם מדוע.
20/01/2017 | 12:18
3
43
1. זה לא עבורי. פגשתי אתמול מישהי שעושה עבודה סמינריונית, והיא השיגה
(איני יודע איך), את החומר הזה. מדובר בסיפור אישי של ניצולת שואה, שנכתב
בכתב ידה.
2. ככל שהבנתי, מדובר בסיפור על אונס מתקופת נעוריה, וכל עוד היא חיה, היא
הקפידה שלא לדבר על זה.
3. היא ציוותה לפתוח את כתביה לאחר מותה.
4. כדרכי, הצעתי לגברת, שתעביר לי את כתב היד כקובץ שניתן יהיה להעבירו 
במייל, והיא אמרה ש(נכון לכעת) לא עלה על דעתה לבצע סריקה ולהפוך את הדפים
לקובץ.
5. במהלך שיחתנו, הערתי לה, שאני משער, שקרוב לודאי, לא יימצא מתנדב,
שירצה לעשות זאת ללא כל תמורה. היא השיבה לי, שעד כה, כל דבר שהשיגה,
השיגה בחינם, כי מטרת ההנצחה עמדה לנגד עיניי העוזרים.
6. כבר הבוקר, העברתי לה את כל ההתכתבות שהצטברה כאן בפורום, כולל
הערתך, שסביר שהמתנדב ירצה פיצוי תמורת זמנו. טרם נעניתי, ולכן ברגע זה אין
בידי אפשרות להתקדם כבקשתך.
7. כדי שניישר קו, איני שולל את גישתך ולהפך. גם אני חושב, שאדם שלוקח על
עצמו משימה לתרגם 30 עמודים שנתבו בכתב יד (אולי צפוף, אולי שגוי ואולי גם לא
ממש קריא), ראוי שיתוגמל בדרך כלשהי. 
8. לו הוריי היו בחיים, או אילו דוד שלי היה עדיין בינינו (פרופסור דב סדן ז"ל), לא
הייתה לי שום בעיה לעזור. אבל כעת, אני נאלץ לפנות לפורום, שבו איני מכיר איש
ואיש אינו חייב לי דבר. 
9. לגמרי במקרה, גם אני מנהל כאן פורום (גינון), ואף כי עבודתי פה נעשית ללא כל
תמורה, איני חושב שמישהו חייב כאן משהו לזולתו. 
 
שתהיה לך שבת שלום ובכל מקרה, תודה על ההתעניינות. אשמור עמך על קשר
כשיהיה לי מה להעביר.
לצפיה ב-'"כן ולא"'
"כן ולא"
20/01/2017 | 12:28
2
33
תודה על ההתייחסות ועל התגובה המפורטת. אמתין בסבלנות ובתקווה, שבסופו של דבר, לא ייצא מכל העניין, כדרכו של אשכול, "חצי תה וחצי קפה" ...
לצפיה ב-'וקוראים לזה קתה. או קיי. הובטח לי שבסוף שבוע הבא היא'
וקוראים לזה קתה. או קיי. הובטח לי שבסוף שבוע הבא היא
20/01/2017 | 13:06
25
תשלח לי דף אחד סרוק. אני מקווה שאצליח להכניסו כאן כקובץ, ואז, מי שירצה,
יקרא, יביע דעה ומכאן נוכל להמשיך הלאה. תודה בכל מקרה ושבת שלום. 
לצפיה ב-'חצי תה חצי קפה. בבקשה:'
חצי תה חצי קפה. בבקשה:
20/01/2017 | 13:32
79
התמונה מתוך אשכול של הומור מאת עפרה נבו-אשכול. 
 
 
לצפיה ב-'אם החומר לא סודי, העלה עמוד אחד לדוגמה'
אם החומר לא סודי, העלה עמוד אחד לדוגמה
20/01/2017 | 07:48
10
476
ומשם, אולי מישהו יסתקרן או יתאתגר, וינסה לסייע. לעתים קרובות יש רצון לתרגם אך הקושי הוא בפענוח כתב היד  מכל מקום עמוד דוגמה יכול שיקדם את עינינך.
 
 
לצפיה ב-'כרגע זה לא בר ביצוע, אבל תודה על הרעיון. אשתדל לעשות זאת'
כרגע זה לא בר ביצוע, אבל תודה על הרעיון. אשתדל לעשות זאת
20/01/2017 | 08:02
25
בהקדם. תודה! ההצעה הזו באמת חשובה ונכונה.
לצפיה ב-'אזמין אותך לקרוא את תגובתי לדווידיש. תודה.'
אזמין אותך לקרוא את תגובתי לדווידיש. תודה.
20/01/2017 | 12:19
7
18
לצפיה ב-'ובכן; קראתי. וחשוב שתדע שדווידיש הוא מטבי יודעי היידיש '
ובכן; קראתי. וחשוב שתדע שדווידיש הוא מטבי יודעי היידיש
20/01/2017 | 13:15
6
35
שבפורום. אם הוא יקבל על עצמו את מלאכת התרגום, מובטח לך שתקבל תוצאה משובחת.
חשוב מאוד שתרגום יהיה כרוחו ולא רק כלשונו. והרי דוגמה: בחור שלמד בעיר מרוחת מכפר מגוריו, שלח להוריו -שאינם יודעי קרוא וכתוב, מכתב תקופתי, כמקובל. האב הלך עם המכתב לאחד משכניו שיקריא באזניו. השכן עובר על הכתוב, מדלג על הפרטים ה'לא חשובים', ומסביר לאב שבסך הכל הילד מספר שכבר זמן רב הוא לא היה בבית ולא ראה את הוריו, ובינתיים התבלו מכנסיו והוא זקוק לכמה דברים ומבקש שילחו לו כסף. האב בתגובה; התרגז ורטן; זה מה שיש לו בראש? כסף? אנחנו לא מענינים אותו?  איך הוא מצליח בלימודים לא מענין אותנו?? רק כסף הוא יודע לדרוש?.
האם שמעה, לקחה את המכתב לחברתה שתספר לה מה הילד כותב, הגברת מקריאה ומתרגמת מידית משפט אחרי משפט: "שלום להורים היקרים. כבר זמן רב שלא התראנו, אני מתגעגע ומצפה ליום שאגיע לחופשה ונתראה. מה שלוממכם? איך עובר עליכם החורף? ובכלל איך אתם מסתדרים?  אצלי הכל בסדר, הלימודים מענינים ומחכימים,  ואני משקיע ומצליח במבחנים. הבגדים שיש לי לא כל כך מספיקים לי בחורף הקשה כאן מצפון, והיה יכול להיות נחמד -אם לא קשה לכם כמובן, לשלוח לי עוד בגד עליון לחימום, או סכום כסף כדי שאכל לקנות לי כאן בעיר הגדולה.
אני סבור שאין צורך להסביר את ההבדל בין המתרגמים.
לצפיה ב-'או קיי. הדוד שלי תמיד הקפיד על הפרטים הקטנים, וכשהוא פגש מאן'
או קיי. הדוד שלי תמיד הקפיד על הפרטים הקטנים, וכשהוא פגש מאן
20/01/2017 | 15:50
2
30
דהו ושאל לשמו, הוא יכול היה לספר לו מי הוריו, מהיכן הגיע ומי קרוביו. אבל נכון.
לא היו רבים שכמותו. 
לצפיה ב-'ואיך הוא דוד שלך?'
ואיך הוא דוד שלך?
20/01/2017 | 16:48
1
49
לצפיה ב-'אשתו הייתה אחותו של אבי'
אשתו הייתה אחותו של אבי
20/01/2017 | 16:58
13
לצפיה ב-'ביום חמישי היה כנס בבית לייוויק בנושא'
ביום חמישי היה כנס בבית לייוויק בנושא
21/01/2017 | 13:23
77
תרגומים. כמידי שנה בתקופה זו של ינואר יש שם כנס בנושאי שפות.
ניתן לראות כנסים קודמים ביוטיוב.
לצפיה ב-'תרגום מיִידיש'
תרגום מיִידיש
21/01/2017 | 21:37
1
47
ר' זקו החביב,
ראשית, ברצוני להודות לך על שבזכותך זכיתי לקיים את המאמר שבמשלי "יהללך זר ולא פיך ...". שנית, מסקרן אותי לדעת על מה התבססת בבואך לכתוב את ה"הלל" ...
שבוע טוב ובשורות טובות.
לצפיה ב-'ובכן, הרי אנו מסתובבים כאן בפורום לא מעט.'
ובכן, הרי אנו מסתובבים כאן בפורום לא מעט.
21/01/2017 | 21:58
20
ויצא לי לקרוא כמעט כל מה שכתבת כאן והתרשמתי שהיידיש שלך מעולה.
לצפיה ב-'זקו יקר, איני מכיר את באי הפורום, אבל שמעתי למשל, ש...'
זקו יקר, איני מכיר את באי הפורום, אבל שמעתי למשל, ש...
22/01/2017 | 07:58
29
ישנם למשל תלמידי תיכון, שלוקחים את היידיש כמקצוע ועושים בגרות בשפה זו. 
תלמיד כזה, יכול לקבל את כתב היד, לתרגם אותו, לנתח את הסיפור ולהגיש זאת
כעבודת פרויקט. במקרה כזה, הוא גם יקבל ליווי ואז, והיות שהחומר גם ישמש אותו
לעבודתו, הוא לא ידרוש כל תשלום בעבור התרגום.
אז כן. אני יודע, שהסיכוי למצוא תלמיד שכזה הוא נמוך, אבל כשאני נכנס לפורום בו
איני מכיר איש, אפשר גם לקוות ל"שלח לחמך על פני המים".  
 
מעבר לכך, חשוב באמת למצוא אדם סבלני, וכזה ששולט היטב הן ביידיש, והן
בעברית ורצוי שיהיה גם אחד שניחן באוצר מלים עשיר בשתי השפות.
מימי ילדותי זכור לי, שאמי (שבאה לארץ מליטא) ואבי (שהגיע מברודי - אריכטיקע 
גליציינער), דיברו בעגה שונה, ואפילו צחקו זה על זו (או להפך), כשהגו מילה זו או
אחרת באופן שונה, או אפילו השתמשו במלים שונות כדי לומר את אותו דבר.
אז כן. הם דיברו גם עברית משובחת, והמאמע לושן שלהם נועדה, כדי שלא אבין,
או כדי לשוחח עם אורחים שלא היטיבו לדבר בעברית. אני כשלעצמי מבין בינוני כשמדברים אלי לאט, אבל בטח ובטח שאיני מסוגל לקרוא את השפה.
 
מה שכן, נראה לי, שאם באמת אתאמץ, במהלך הזמן אצליח. רק שאיני מוצא את
הזמן...
 
לצפיה ב-'אני מסכים עם מה שכתב דווידיש'
אני מסכים עם מה שכתב דווידיש
26/01/2017 | 18:35
23
ומצטרף להערכה שדווידיש הוא מטובי יודעי היידיש בפורום.
לצפיה ב-'רחוב סמוצ'ה'
רחוב סמוצ'ה
20/01/2017 | 07:08
3
52
שלום! שמי בני ואני עורך מחקר על רחוב סמוצ'ה (Smocza, סמאָטשע, סמאָטשא) בוורשה בין שתי מלחמות העולם. חומר מילולי, בעיתונות ובספרות, יש בשפע, אבל אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי במציאת אנשים שהתגוררו ברחוב. האם מישהו מכיר? ואולי למישהו יש אפילו תמונות או מזכרות מהרחוב? תודה רבה.
לצפיה ב-'כדאי לשאול בפורום שושרים משפחתיים.'
כדאי לשאול בפורום שושרים משפחתיים.
20/01/2017 | 07:42
31
בו יש הסיכוי הטוב ביותר למצוא מה שאתה מחפש.
 
 
לצפיה ב-'ברוך הבא '
ברוך הבא
26/01/2017 | 18:30
1
20
מצאת את רחוב סמוצ׳ה? ואם אתה כבר בפורום תוכל לעזור לנו בתרגומים מדי פעם? 
אני אשמח מאוד אם תישאר בפורום.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2017 | 09:56
6
ובשמחה!
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור ניבים'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור ניבים
17/01/2017 | 14:40
5
21
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש מערבית'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש מערבית
17/01/2017 | 14:42
29
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
תודה לגל, שהזכיר לי שאי אפשר לדבר על כל כך הרבה מקומות מבלי לייחס להם את הקשר ליידיש. לכן, את היומיים הארחונים הקדשתי לקצת יותר למידה על הניבים הפחות מוכרים לי ואת הימים הקרובים נקדיש לניבים. על מה נלמד?
יידיש מערבית
יידיש תיכונה
יידיש מזרחית (צפון־מזרחית ודרום־מזרחית)
יינגליש (יידיש מודרנית, שמדוברת בארצות הברית)
היינט-יידיש מערבית (מערבֿ ייִדיש).
קודם כל נעשה סדר, למרות שכיום אין דוברי יידיש מערבית כשפת אם, בעבר זו הייתה הלהג הרשמי של הספרות האידית.
תחילת היידיש כולה במאה ה-9 בה יהודים החלו להתיישב בגרמניה, בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפירא, וורמייזא ומגנצא-שו"ם). לכשהתיישבו הם החלו לדבר להגים המקומיים ועם הזמן, החלו לפתח להג נפרד ששימש את כל היהודים בגרמניה, הלהג הזה התאפיין במילים מהספרות היהודית, בעברית ובארמית.
עם הזמן נקרא הלהג הזה בשם "ייִדיש-דײַטש"-גרמנית יהודית וגם "עברי-טייטש"-גרמנית עברית.
כשיהודים החלו להגר מזרחה הם לקחו איתם את השפה ושם החלו לפתח שינויים בהגייה בקירוב לשפות המקומיות וכן שאלו מהן מילים חדשות. עדיין, הניב המערבי שימש כניב התקני. עם הזמן, יהודי גרמניה בפרט ויהודי מערב אירופה בכלל, החלו לזנוח את השימוש ביידיש כדי להיטמע באוכלוסייה המקומית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של היידיש הגרמנית הוא הולם המלא, שנהגה בדומה לדיפתונג הגרמני au. כך למשל, תורה נהגתה כ-Tauroh באשכנזית וכ-Taureh ביידיש. כמו כן, יש הבדלים באוצר המילים.
הכתיב הראשון של היידיש, הוא ברכה למחזור וורמייזא (וורמס) מ1272. המשפט:
"גוּט טַק אִים בְּטַגְֿא שְ וַיר דִּיש מַחֲזוֹר אִין בֵּיתֿ הַכְּנֶסֶתֿ טְרַגְֿא‎"
מזהים?
בתמלול כללי ליידיש מודרנית (בלי שמירה על כללי דקדוק):
"גוט טאָג אים קומען עס ווער דאָס מחזור אין שול טראָגען."
תרגום חופשי:
יום טוב יבוא על נושא מחזור זה לבית הכנסת.
*כמובן שמאז, היידיש המערבית התפתחה והספרות בה דומה יותר ליידיש המודרנית.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש תיכונה'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש תיכונה
18/01/2017 | 09:41
15
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אנחנו מתחילים להתעמק ביידיש המודרנית יותר, שמדוברת גם כיום והיום נלמד על הניב הפולני, היידיש התיכונה (צענטראַל־מזרח ייִדיש-יידיש של המזרח התיכון).
הניב הפולני נשמע הרבה בארץ וכן אצל קהילות חרדיות רבות בעולם (להוציא קהילות מסוימות כמו חב"ד שמדברות בניב צפון מזרחי). לניב הפולני יש כמה מאפיינים בולטים שמבדילים אותו משאר הניבים.
תנועת אָ (קָמץ־אלף)- נהגית כ-U ולא כ-O
תנועת וּ (מלופּן וָו)- נהגית לפעמים כ-I ולא כ-U
תנועת ײַ‎ (פתח צווי יודן)-נהגית כ-A ארוכה ולא כ-AY
תנועת ע (עַין)-נהגית לפעמים כ-EY ולא כ-E
בעקבות המרכזיות של פולין בתרבות היהודית באירופה, הניב הפולני היה מרכזי ביותר וחצרות חסידיות רבות שהוקמו בפולין ובגליציה השתמשו בו. בעקבות כך הוא התפשט בקלות. בחסידות סאטמר, חבריה עודדו להשתמש בשפה זו בלבד לאחר התבססותה בארצות הברית. בעקבות כך, יידיש "תקנית" או ליטאית נדחקה לשוליים וכמעט לא מדוברת בחצרות חסידיות בארה"ב.
כיום כשלושה רבעים מדוברי היידיש בעולם, מדברים ביידיש תיכונה/פולנית. למרות זאת, הניב הליטאי (הצפון מזרחי), נבחר בתור הבסיס לתקן היידיש העולמי, בשל הדומי שלו לניבים העתיקים יותר.
אני מצרף מפה בתקריב לניבים המזרחיים.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש צפון מזרחית'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש צפון מזרחית
19/01/2017 | 22:56
16
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום ומחר נתמקד ביידיש מזרחית (צפונית ודרומית).
ראשית, יידיש צפון מזרחית (ליטוויש).
רגע, אם יידיש מערבית זה "מערב־ייִדיש" ויידיש תיכונה זה "צענטראַל־מזרח ייִדיש" אז מה זה "ליטוויש"?
עיקר הקהילה היהודית (או לפחות מרכזה) בצפון מזרח אירופה היה בליטא, הליטאים נקראים ביידיש "ליטוואקעס". על כן שפתם היא "ליטוויש". בשביל להמשיך להבין מדוע הניב הזה הוא מרכזי בימינו, אנחנו צריכים להבין את התרבות החרדית.
החרדים מתפלגים לשלושה זרמים עיקריים:
החסידים, המתנגדים והספרדים.
הספרדים-חרדיות שהחלה להתפתח רק לאחר קום המדינה, עם המפגש בין יהדות ארצות האסלאם ליהדות החרדית המזרח אירופאית במוצאה, והיא עדיין בשלבי התפחותה, כשספרדים רבים עומדים על קו התפר שבין חרדים לדתיים או דתיים לאומיים.
החסידים-מתאפיינים בכך שלכל אחת מן הקהילות החסידיות יש מנהיג - "אדמו"ר" (אדוננו מורנו ורבנו), תפקיד העובר לרוב ב"שושלות" משפחתיות קבועות של רבנים, שיטה שפחות אופיינית לחרדים הליטאים. בין החסידויות הגדולות והבולטות ניתן למנות את חסידות גור, ויז'ניץ, סאטמר ובעלז. בדרך כלל נישאים בני החסידויות הגדולות לבנות אותה חסידות.
המתנגדים/הליטאים-הליטאים כונו בעבר גם מתנגדים, בשל התנגדותם לחסידות. ראשיתה של התנגדות זו במערכה שניהלו הגאון מווילנה ותומכיו נגד תנועת החסידות המתעוררת בשלהי המאה ה-18. מאוחר יותר הוקמו במרחב הליטאי מוסד הישיבה המודרני ותנועת המוסר, שנעשו גם הם מזוהים עם ה"ליטאים". כל דור נקבע מנהיג שהוא "גדול הדור" ובמותו הוא מוחלף.
ועכשיו (מצטער על ההסבר המייגע) ליידיש:
לניב הצפון מזרחי יש שני מאפיינים בולטים במיוחד.
1-הגיית וֹי (וָו־יוד) כ-EY ולא כ-OY. לדוגמה- המילה "ברויט" (לחם) נהגית כ Breyt.
2-שילוב האותיות ש ו-ס. כך למשל המילה "פלייש" (בשר) נהגית כ"פלייס".
*המאפיין השני ידוע לרעה והדורות האחרונים מתעלמים ממנו באופן מובהק ומקפידים על הגייה נכונה יותר.
מאחר שרוב ההגייה נשמרה, והיא קלה ללמידה (בניגוד להגייה הפולנית למשל, שלעתים התנועות משתנות בה בהתאם להטעמת התנועה), נקבע הניב התקני של היידיש (על פי ייִוואָ YIVO-המוסד המרכזי האחראי על השפה) על בסיס ההגייה הליטאית.
קישור לאתר ייִוואָ- https://www.yivo.org
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש דרום מזרחית'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש דרום מזרחית
22/01/2017 | 11:01
12
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום אנחנו כבר מסיימים עם היידיש ה"קלאסית". רגע לפני שנתחיל ללמוד על ה"ייִנגליש" אנחנו צריכים לסיים עם היידיש המזרחית, ליתר דיוק היידיש הדרום מזרחית (דרום־מזרח ייִדיש).
היידיש הדרום מזרחית (אוקראינית) שימשה במזרח אוקראינה, במזרח פולין וברומניה, כולל בוקובינה, בסרביה ומולדובה. מכיוון שהניב הזה התפתח בדיוק בקו התפר בין היידיש התיכונה ל"ליטוויש", הוא קיבל השפעות משני הצדדים. כך למשל:
תנועת הקמץ (קָמץ א-אָ)ִ נהגית כ-U ולא כ-O, בדומה להגייה התיכונה. עם זאת, תנועת וּ (מלופּם וָו) נהגית בצורה שדווקא מזכירה יותר את ההגייה התיכונה, כ-I כמו ביידיש התיכונה. תנועת יי (צווי יודן) נהגית כבמקור בתנועת EY ולא בתנועת AY כמו שקורה ביידיש התיכונה.
ניתן לומר, שההגייה יותר דומה להגייה הפולנית מאשר לאחותה הצפון מזרחית.
מה שמעניין הוא, שבעוד שבליטא, שבה התרבות הייתה תרבות של ספרות וקריאה (בשל תרבות הישיבות של ה"מתנגדים") ולכן הניב המקומי הפך לבסיס של היידיש הכתובה, באוקראינה, התרבות הייתה מאוד חובבת תיאטרון וכך הניב הפך להיות הבסיס לתיאטראות יידיש ברחבי אירופה. למעשה, הביצוע המתועד הראשון של מחזה תיאטרלי ביידיש הוא הקומדיה "סערקעלע" משנת 1862, שהתקיימה בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר (אוקראינה). התיאטרון היידי נקטע בעקבות צו ממשלתי מ-14 בספטמבר 1883 אשר אסר על הצגות תיאטרון ביידיש ברחבי האימפריה הרוסית. אבל, להקות נודדות המשיכו לבצע את הרפרטואר שלהן ברומניה, בקרקוב ובגליציה, שבהן חלו הגבלות פחות חמורות מאשר באימפריה הרוסית, מה שתרם לביסוס התיאטרון היידי במזרח אירופה. בשנת 1889 אף ייסד יענקב בער גימפל (1840–1906), מוסד ייחודי במזרח אירופה: תיאטרון קבוע בלבוב, שהצליח להעלות רפרטואר ביידיש ברציפות עד מלחמת העולם השנייה.
היום, אני מצרף כרזת פרסומת להצגת "המלך ליר היהודי" בכיכובו של יעקב אדלר מ-1898, שימו לב לכתיבה המיושנת והלא אחידה. זהו מחזה שנכתב ע"י יהודי, בניב האוקראיני.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יינגליש'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יינגליש
22/01/2017 | 11:02
11
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על ניב קצת מיוחד.
"ייִנגליש" או "אַמעראידיש" הלחם של המילים יידיש ואנגליש, ואמריקה (אמעריקע) ואידיש בהתאמה. הכוונה למילים שאולות מהיידיש שמשמשות יהודים בארצות דוברות אנגלית, ואת האוכלוסייה שנמצאת בקשר איתם. במובן הרחב יותר השמות האלו מתארים צורת השיחה כולה של קהילות אלו.
הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח "אמראידיש" הוא על ידי הסופר היהודי "לאו רוסטן" שטבע את המונח. בשל התפשטות היהודים בארצות דוברות אנגלית, ועסקנותם במסחר, צורת הדיבור הזו רווחת במיוחד. בלשנים טוענים כי יש כמה מאות אלפי דוברים של ה"ניב" המתפתח הזה. היינגליש נכתבת באותיות אנגליות. דוגמאות למילים:
Alrightnik- בחור טוב
Boychick-ילדון
Fin- קיצור של המילה פינף, הכוונה לשטר של חמישה דולרים
Mensch-מענטש, גבר חזק, ג'נטלמן
Nextdooreker-שכן
Chutzpah-חוצפה, מילה שאולה מעברית
Klutz-מגושם או טיפש, מהמילה האידית לבול עץ
Meshugener-משוגענער, משוגע
בניו יורק, ניתן לשמוע ברחוב כמעט בכל מקום סימנים ליינגליש. לא נדיר לשמוע את מוכר הבייגל שואל אם הלקוח מעוניין ב"Shmeer" (שמיר) של גבינה, או שרוכל ברחוב יבטיח לך שהסחורה שלו היא "Kosher" (כָּשר) כדי להדגיש את האותנטיות שלה.
התפתחות הניב עדיין נמשכת והיא מושא לחקר בלשני יידיש בכל העולם, למרות שהוא עדיין נחשב חלק מהאנגלית ולא ניב בשפה האידית.
לקריאה נוספת:ּ
הסבר נוסף (אנגלית)-
מילון יינגליש-אנגלית-
כתבה מעיתון "מעריב" ב1979 (בשני חלקים)-
 
 
לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
( לעמוד שלי בתפוז )
09/01/2017 | 17:44
1
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור שבועי'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור שבועי
06/01/2017 | 14:33
25
38
נראה לי שכך אקל מעט על הקריאה. מנהל הפורום הנכבד מוזמן לשרשר את ההודעות הקודמות לכאן.
לצפיה ב-'פֿאַרקלענער-פֿאָרמעס בייַ סובסטאַנטיוון-א ווארט'
פֿאַרקלענער-פֿאָרמעס בייַ סובסטאַנטיוון-א ווארט
06/01/2017 | 14:35
2
20
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום ניקח קצת הפוגה מאוצר המילים ונתפנה לדקה של דקדוק.
 הנושא שנלמד הוא "פֿאַרקלענער-פֿאָרמעס בייַ סובסטאַנטיוון"-צורת ההקטנה של שם העצם.
למעשה ישנן שתי צורות הקטנה:
דימינוטיוו- הוספת "_ל" בסוף שם העצם.
 אימינוטיוו- הוספת "_עלע" בסוף שם העצם.
הקטנה הופכת באופן אוטומטי את תגית הידוע לסתמי על כל המשתמע מכך בהטיות השונות (לא אערב בדוגמות מושאים כדי לא לסבך יותר מדי, למתעניינים אני מצרף קישור לחומר הזה מתיכון א' לאומנויות, וגם מצרף את הדוגמאות משם).
דוגמה:
זכר- דער טיש (השולחן)←דאָס טישל←דאָס טישעלע
נקבה- די טיר (הדלת)←דאָס טירל←דאָס טירעלע
 סתמי- דאָס ליד(השיר)←דאָס לידל←דאָס לידעלע
בריבוי ההקטנה עובדת בצורה הבאה:
דימינוטיוו- הוספת "_לעך" בסוף שם העצם.
אימינוטיוו- הוספת "_עלעך" בסוף שם העצם.
*תגית הידוע היא "די".
דוגמה:
די לידל←די לידלעך
 די לידעלע←די לידעלעך
לקריאה נוספת:
http://www.iddish.co.il/LessonShow.aspx?id=72

קישור לפוסט: 
 
קישור לעמוד:
לצפיה ב-'תיקון***'
תיקון***
06/01/2017 | 20:23
9
דאס לידל->די לידלעך
דאס לידעלע->די לידעלעך
 
יום טוב!
לצפיה ב-'א שיינעם דאנק און א גוטן שבת'
א שיינעם דאנק און א גוטן שבת
07/01/2017 | 10:37
5
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בעלץ'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בעלץ
08/01/2017 | 14:59
18
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אחרי הפוסט על השטעטלים וההבטחה שלי להתעמק בנושא, השבוע נתמקד במקומות מיוחדים שקשורים לתרבות הייִדיש.
ראשית, זוכה במקום של כבוד העיירה "בלץ" (בעלז) ברומנית-Bălți, שמוכרת אולי לחלקכם מהשיר "מיין שטעטעלע בעלז" (עיירתי הקטנה בלץ). העיירה נמצאת בצפון מולדובה, וביידיש היא מופיעה גם כ"בעלז" וגם כ"בעלץ". אל תתבלבלו עם העיירה "בעלז" שבאוקראינה.
הקהילה היהודית הוקמה בעיירה בסוף המאה ה18. עד סוף המאה ה19 חיו בעיירה כ-10,300 שהיוו באותה תקופה יותר ממחצית העיר. בשיאה, פעלו בעיר טחנות קמח ומפעלי ממתקים ומזון, אלכוהול ומוצריו, סבון, נרות וצמר גפן, כמובן שהיו גם מספר "חדרים" ללימוד תורה ובית כנסת גדול. בהמשך, לכשהוקמה תחנת כח, היא הייתה בבעלות משפחת רוזנטולר היהודית. בעיירה פעלו יהודים גם במקצועות שלא אופייניים להם ,כמו עיבוד קרקעות, עבודות בנייה ועוד מקצועות כפריים.
לפני מלחמת העולם השנייה, ב1930, חיו בעיר 35,000 תושבים, ו-14,259 מתוכם היו יהודים. יהודים רבים הצליחו לברוח מבלץ, לארצות מרכז אסיה בשליטת הרוסים וכך נצלו. אלו שברחו לכפרים קרובים, נתפסו ונרצחו על ידי השלטונות הרומנים והגרמנים. ב1970 חיו בבלץ כ-15,000 יהודים. בשנות ה90, עלו רוב היהודים לישראל, וכיום מהווים היהודים בבלץ אחוז זניח מהאוכלוסיים.
השיר הפך להיות סמל לתרבות היהודית באירופה. אני מצרף גרסה חדשנית של השיר, מעט שונה. https://www.youtube.com/watch?v=i07VrsMTIaU
 
 
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: פאפוגיי'
א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: פאפוגיי
05/01/2017 | 15:53
20
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,

הגענו לסוף שבוע החיות. כדי לסגור את השבוע בחגיגיות נלמד על ה"פּאָפּוגײַ"-תוכי.
המילה הזו מוכרת ממספר שפות בהן:
אנגלית-Popinjay
גרמנית-Papagei
יוונית-(παπαγάλος ‎(papagálos
ואפילו בשפות סלאביות כמו רוסית-(попугай ‎(popugaj

אבל, מקור המילה הוא מערבית-ببغاء (babḡāʾ) והוא מחקה את הצליל של התוכים.

*עובדה מעניינת- למרות כושר החיקוי של התוכי, אם הוא ישמע הקלטה הוא לרוב לא יחזור אחריה. זה מפני שהוא מחקה קולות כשהוא מתלהב וכשהוא רואה אנשים מתלהבים, מה שמראה גם על כישורי הבנה סביבתיים גבוהים במיוחד, בנוסף לשאר הכישורים שלו.
 
 
קישור לעמוד: www.facebook.com/avortyiddish
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א חזיר'
א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א חזיר
03/01/2017 | 10:29
4
30
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד את החיה "חזיר" (דער)-מן הסתם, חזיר. שימו לב! אנחנו מדברים בהגייה אשכנזית (אשכנזית אידית) ולכן ההטעמה תבוא בהתחלה. כלומר נהגה את המילה כך: KHAzer.
המילה הזו, כמובן, מקורה בעברית. אך יש עוד מילה לחזיר. "שוויין" (דער)-חזיר. מקור המילה הזו הוא במילה הגרמנית "Schwein".
 
החזיר הוא חיה חשובה מאוד בדתות שמקורן באזור המזרח התיכון, בהן הוא נחשב לחיה טמאה. גם האסלאם וגם היהדות מתייחסות אליו כטמא ומושא גנאי, ויש אנשים שעל מנת לא להגיד את שמו של החזיר, קוראים לו "דבר אחר".
 
*עובדה מעניינת-בגן החיות התנ"כי יש חיה בשם "פקארי הצווארון" (Collared peccary). הוא אמנם לא חלק ממשפחת החזיריים, אך דומה לו מאוד. לכן, בגן החיות הרגישו צורך לכתוב בשלט "דאָס איז נישט אַ חזיר" לאחר שמספר אנשים ניסו להרע לו. תמונה של שלט הפקארי מצורפת בתגובות.
פקארי בויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F
 
 
א ווארט-יידיש בפייסבוק: www.facebook.com/avortyiddish
לצפיה ב-'פון אלע חיות אויף דער וועלט האסט געקליבן דווקא דעם חזיר '
פון אלע חיות אויף דער וועלט האסט געקליבן דווקא דעם חזיר
03/01/2017 | 14:06
1
20
וואס עפעס וועגן א קאטשקע אדער א טשערעפאכע 
לצפיה ב-'אין די חיות וואך'
אין די חיות וואך
04/01/2017 | 11:52
17
מען קען נישט אנעם חזיר
לצפיה ב-'געבענשט זאלט איר זיין, ווייל איר האט געבריינגט'
געבענשט זאלט איר זיין, ווייל איר האט געבריינגט
04/01/2017 | 19:24
1
17
דאס געלעגנהייט צו ארויף נעמען א בילד, ואס איך האב שוין א זייער לאנג פאטאגראפירט. 
 
 
לצפיה ב-'א לוסטיקער חזיר!'
א לוסטיקער חזיר!
04/01/2017 | 20:27
9
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א הונט'
א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א הונט
04/01/2017 | 11:56
1
20
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,

היום נלמד את החיה "הונט" (דער)-כלב. בנוסף: "הינטיכע" או "צויג" (די)-כלבה, "הינטל" (דאָס)-כלבון וגם "הינטעלע" (דאָס)-כלבלב. גם במילה העברית "כלב" (דער) משתמשים בהגייה "Keylev" ולכן לעתים נתקלים בכתיב המעוות "קיילעוו".

כלב שוטה-"משוגענער הונט"
כַּלֶבֶת-"הונט־משוגעת" וגם "וואסערשרעק" (בהלת מים- על שם אחד התסמינים).
כלב ים-"פּאָקע" או "ים־הונט".
 
 
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט'
א טאגטעגלעכער ווארט
02/01/2017 | 10:10
34
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד את החיה "אַכטפיסיקער" (דער)-תְּמָנוּן.
למעשה את המילה "אַכט"-שמונה, כבר למדנו. כך גם את המילה "פיס"-רגליים, למדנו. הסיומת "ע" או "ער" (בהתאם למין ולמספר) מצביעה על המצאות תאור. כלומר המשמעות המילולית היא "בעל שמונה רגליים" או "מתומן רגליים" אם תרצו.
 
זה הזמן לציין את חוכמתו היוצאת־דופן של התמנון.
התמנונים נחקרו ונמצא, כי יש להם זיכרון לטווח קצר וארוך והם יכולים ללמוד צורות. ישנם תמנונים כמו תמנון הקוקוס למשל, שנצפו בונים לעצמם מחסות. בטבע, התמנונים מחקים צבע והתנהגות של דגים אחרים להסוואה.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לאַכווע'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לאַכווע
10/01/2017 | 16:49
2
14
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום אנחנו ממשיכים בסדרת העיירות (שטעטלים) שלנו. היום נלמד על "לאַכװע" שהיא בעצם "לחווא" עיירה בבלארוס.
 
העיירה עברה בין שלטונות רבים עד שב1918 נקבע כי העיירה תהיה בשטח פולין. ב1939 העיירה נכבשה על ידי הרוסים, אך במבצע ברברוסה הגרמנים הצליחו להשיג שליטה על העיר. באחד באפריל 1942 הועברו יהודי העיר (2,350 תושבים) לגטו, שהכיל רק שני רחובות ו-45 בתים, והוקף גדר תיל. הצפיפות הייתה מטר רבוע לכל תושב. השמועות על מעשי הטבח ברחבי האזור התפשטו אל לחווא, והצעירים היהודים אורגנו במחתרת בהנהגתו של יצחק רוחצ'ין (Rochczyn), ראש קבוצת בית"ר המקומית. בסיועו של היודנראט, הצליחה המחתרת לאסוף סכינים ומוטות ברזל, אך המאמצים לצבור נשק לרוב לא צלחו. באוגוסט 1942 היו היהודים בלחווא מודעים לחיסולם של הגטאות הסמוכים, בעיירות לוניניץ ומיקשביץ, וב-2 בספטמבר נודע להם כי חקלאים מקומיים הצטוו לחפור בורות מחוץ לעיר בהוראת הנאצים. מאוחר יותר באותו יום, 150 חיילים ו-200 שוטרים מקומיים הקיפו את הגטו. רוחצי'ן ואנשי המחתרת רצו לתקוף את גדר הגטו בחצות על מנת לאפשר לאוכלוסייה לברוח, אך אחרים סירבו לעזוב את הקשישים והילדים. ראש היודנראט לופטין ביקש כי הפעולה תידחה לבוקר. בשלושה בספטמבר הודיעו הגרמנים ללופטין כי הגטו עומד להתחסל והורו להכין את תושביו לגירוש. על מנת להבטיח את שיתוף הפעולה של מנהיגי הגטו, הבטיחו לו כי חברי היודנראט, רופא הגטו ו-30 עובדים, שאותם יוכל לבחור, יינצלו מהגירוש. לופטין סירב להצעה, ומסר בתגובה "או שכולנו נחיה, או שכולנו נמות". כאשר נכנסו הגרמנים לגטו, התקיף לופטין באש את מפקדת היודנראט, וזה היה האות להתחלת המרד. קרב זה היה הראשון ממרדי הגטאות.
 
כ-1,000 יהודים הצליחו לברוח, מתוכם כ-600 הצליחו לתפוס מחסה בביצות פריפיאט הסמוכות. רוחצ'ין נורה ונהרג כשקפץ לתוך נהר. על אף שעל פי ההערכות 120 מהבורחים הצליחו להצטרף לפרטיזנים, מרבית האחרים אותרו ונהרגו. כ-90 מתושבי הגטו שרדו את המלחמה.
 
כיום העיירה נמצאת בשליטת בלארוס, כ-200 קילומטרים דרומית למינסק.
 
מצורפת מפת הגטו (האזור המתואר בתוך גדר התיל).
 
 
לצפיה ב-'דפדפתי קצת בדף הפייסבוק, והגעתי לפוסט 'ניטל''
דפדפתי קצת בדף הפייסבוק, והגעתי לפוסט 'ניטל'
10/01/2017 | 22:35
1
9
ובקישור שהבאת שם יש הסבר מקיף על השם ומקורותיו וסיבותיו, ועל המנהג שלא ללמוד תורה בלילה הזה. ויש עוד הסבר פשוט, שלא נמצא שם: ניטל = ניט לערנען 
לצפיה ב-'לא נתקלתי בזה, מעניין!'
לא נתקלתי בזה, מעניין!
12/01/2017 | 21:54
8
בכל זאת יש ליהדות נטייה למצוא הצדקות למילים מסוימות. זה דווקא נשמע ממש הגיוני!
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-ליובאוויטש'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-ליובאוויטש
12/01/2017 | 22:00
11
שֲׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נכיר את הכפר והשטעטל "ליובאוויטש" (ברוסית: Люба́вичи; בפולנית: Lubawicze) שהוא הכפר לוּבַּבִיץ' במחוז סמולנסק ברוסיה.
המקור לשם העיירה מסופר בספר הזיכרונות של אדמו"ר הריי"צ (יוסף יצחק שניאורסון). על פיו, אדם בשם מאיר הקים אותה, ובגלל שתושביה היו אוהבי הבריות, ואוהבי כל יצוריו של הבורא, נקרא שמה ליובוב- שמשמעות שמו היא "אהבה".
בשנת 1812, הרב דובער שניאורי החל לבסס את חסידות "חכמה, בינה, דעת" (חב"ד) בעיירה ליובאוויטש.
ב-1880 גרו בכפר 1,516 איש ו-978 מתוכם היו יהודים. על פי מקורות שונים מאותה שנה היו בכפר 313 בתים, 2 כנסיות אורתודוקסיות ושני בתי כנסת. השוק בליובאוויטש היה השוק הגדול ביותר בפלך מוהילוב, שגלגל למעלה מ-1.5 מיליון רובלים.
לאחר מהפכת אוקטובר (1917) נטשו מנהיגי חסידות חב"ד את הכפר והאוכלוסייה היהודית של הכפר החלה להצטמצם ומספרהּ ירד בהדרגה.
בשנות ה-20 של המאה העשרים ישבו בעיירה כ-950 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. בין מלחמות העולם הם התפרנסו ממלאכה זעירה, מסחר ועבודה חקלאית; במלה"ע השנייה, כבשו הגרמנים את העיירה ב-21 ביולי 1941. לאחר ימים אחדים נאסרה קבוצת יהודים ונאמר להם שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות. כחודש לאחר מכן הוכרחו היהודים לשאת טלאי צהוב. ב-27 בספטמבר 1941 יהודי העיירה רוכזו בגטו. הם נצטוו להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ולקחת מטען יד בלבד. בכיכר הם נשדדו, 17 מהם נאסרו ונרצחו, והיתר הועברו לגטו. גטו ליובאוויטש כלל רחוב אחד בלבד וב-19 הבניינים שבו נדחסו כ-500(!) יהודים – בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. תושבי הגטו נלקחו לעבודת כפייה בתיקון ואחזקת דרכים וגשרים. ב-4 בנובמבר 1941, חוסל הגטו כאשר אנשי אס אס ושוטרים מקומיים גירשו את היהודים מבתיהם לכנסייה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה.
כיום יש בעיירה בית השייך לרבי מליובאוויטש (נקנה בתחילת שנות ה-90 עבורו) ומוזיאון השייך לתנועת חב"ד ליובאוויטש שהוקם על ידי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים בשנת 2000, אך אין תושבי קבע יהודים בכפר, שאוכלוסייתו מונה כ-460 איש בלבד.
מצורפת מפת העיירה, שמראה את מרכזיות החצר החסידית.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביאַליסטאָק'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביאַליסטאָק
12/01/2017 | 22:04
11
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על ה*עיר* ביאַליסטאָק (ביאליסטוק) בפולין. בשיאה העיר מנתה כ-60,000 יהודים שהיוו שני שלישים מאוכלוסיית העיר!
העיר נוסדה במאה ה-14. לכשהתחילה להתפתח באזור המאה ה-18 ולהפוך לעיר מרכזית, היגרו אליה יהודים רבים, ברובם מגורשים מרוסיה. עקב כך, מצב היהודים בעיירה היה ירוד ורבים היו עניים וחסרי בית. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית הטקסטיל. הקהילה היהודית קיבלה זכויות לשלטון עצמי בשנת 1745, ב-1765 התגוררו בעיר 765 יהודים. עד שנת 1895 חיו בעיר 47,783 יהודים, שהיו כ-73% מכלל האוכלוסייה. ב-1906 פרץ בעיר פוגרום נגד יהודי העיר, ונרצחו בו כ-100 יהודים. בשנת 1913 מנתה הקהילה 61,000 יהודים. הקהילה הגדולה הייתה מרכזית ולכן בין השנים 1915 - 1929 היותה מרכז חסידי לחסידות סלונים כאשר האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) קבע את מגוריו ובית מדרשו בעיר. בשנת 1922 קבעה ישיבת נובהרדוק בהנהלת הרב אברהם יפה'ן את מרכזה בעיר, והפכה את ביאליסטוק למרכז תורני ליהודי פולין.
ביאליסטוק בלטה בהיותה מרכז של מעמד הפועלים היהודי בפולין ושל תנועותיו הפוליטיות, ויהודיה היו פעילים בין היתר בבונד ובמפלגה הקומוניסטית הפולנית. גם התנועה הציונית יוצגה בביאליסטוק על-ידי מגוון רחב של מפלגות ותנועות נוער, וגם לגופים אורתודוקסיים היה בה ייצוג נכבד. בביאליסטוק פעלה מערכת ענפה של חינוך יהודי שעם מוסדותיה נמנו בתי ספר שלימדו בהם בפולנית, בעברית או ביידיש, מרכזים להכשרה מקצועית וישיבות. בעיר הייתה גם פעילות נרחבת של מוסדות תרבות מגוונים וראו בה אור כמה עיתונים ביידיש.
כשהגרמנים כבשו את ביאליסטוק חיו בה כ-50,000 יהודים. אל הגטו כבר הוכנסו 43,000 יהודים. באמצע יולי 1943 החליטו השלטונות בברלין לחסל את גטו ביאליסטוק ולהעביר את מתקני הייצור שלו לאזור לובלין. בגטו התגוררו באותה העת כ-30,000 יהודים, וההחלטה לחסלו נשמרה בסוד. ב-16 באוגוסט 1943 לפנות בוקר כיתרו את הגטו חיילים גרמנים, אנשי ס"ס וכוחות עזר אוקראינים בפיקודו של גיאורג מיכלסן (Georg Michalsen). ברחובות הגטו הודבקו בשם היודנרט כרזות שקראו לכל היהודים להתייצב לפני שער הגטו לקראת גירוש. רוב יהודי הגטו נענו לקריאה, אבל קצתם הסתתרו בבונקרים ובמחבואים שהוכנו מראש.
בביאליסטוק פעלה גם מחתרת גדולה, שהורכבה משני חלקים, שאחדו תחתם מגוון תנועות ציוניות ולאומניות. זמן קצר לפני האקציה הגדולה (אוגוסט 1943) ניסתה המחתרת, שמנתה כ-200 איש, לתכנן התקוממות, בהנחה שרבים מהיהודים הלא-מאורגנים יצטרפו אליה ברגע האחרון. ב-16 באוגוסט בשעות הבוקר הופצו בגטו בחיפזון כרוזים שקראו לתושבים שלא למלא אחר פקודות הגרמנים, אך ההמונים לא ידעו מה הם אמורים לעשות, משום שהמחתרת בגטו הייתה חשאית ורק חבריה ידעו על קיומה.
בשעה עשר באותו הבוקר פרצה ההתקוממות בכמה מקומות מרכזיים בגטו. רוב הלוחמים נפלו בתוך שעות אחדות. 71 מהם, שהסתתרו בבונקר של המחתרת ברחוב חמיילנה (Chmielna), נתפסו ונורו ב-19 באוגוסט. אחדים הצליחו להסתתר; טננבוים ומושקוביץ שלחו יד בנפשם.
מעריכים כי כ-150 מתושבי גטו ביאליסטוק הצליחו להימלט מהגטו ומהחלק הארי של העיר והצטרפו לפרטיזנים ביער. בחורף 1943/44 התארגנה ביערות ביאליסטוק קבוצה של כ-80 פרטיזנים יהודים, "פארהויס" שמה ("קדימה", ביידיש).
ב-7 ביולי 1944, כששחרר הצבא הסובייטי את העיר, נותרו בביאליסטוק כמה עשרות יהודים שהתגוררו בצד הארי של העיר בזהות בדויה או במקומות מסתור.
מצורפת מפת ביאליסטוק ומפת הגטו (ביידיש).
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿראנקפֿורט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿראנקפֿורט
13/01/2017 | 17:17
6
13
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
הפוסטים בימים האחרונים מחדירים בי עצב, ככל שאני חוקר עוד את יהדות אשכנז, כואב לי על האובדן הגדול של קהילה כל כך משמעותית. לכן, היום בחרתי להתעמק קצת בעיר פרנקפורט (ביידיש-פֿראנקפֿורט אם מיין, בספרות נקראה העיר "פרנקפורט דמיין" וגם בראשי־תיבות "פפד"מ"), שההתיישבות בה היא כמעט רציפה מימי הביניים ועד היום.
המקורות המוקדמים ביותר המתייחסים להתיישבות יהודית בפרנקפורט הם מקרה העמדתו לדין של יהודי בפרנקפורט על ידי לותאר הראשון בשנת 855, ועדותו של היסטוריון בן פרנקפורט משנת 1682 שטען כי יהודים התגוררו בפרנקפורט כבר במאה השישית. מקורות מוצקים יותר קיימים החל מן המאה האחת עשרה והשתים עשרה – בשנת 1074 נתן היינריך הרביעי כתב זכויות ליהודים בתחום שלטונו – ופרנקפורט בכלל, ומכאן ואילך ניתן למצוא כתבי מכירה של בתים על ידי יהודים, ציונים של הקהילה בספרות ההלכה ועוד. ב-1241 התחולל טבח בקהילה שמנתה כ-200 איש, 159 אנשים נהרגו בטבח ושמותיהם שמורים בספר שנכתב בעיירה מגנצא (מיינץ). ב-1270 אנחנו מוצאים כבר רובע יהודי בסמוך לקתדראלה ובית-העלמין בעיבורה של העיר.בשנת 1349 התחולל הטבח השני ביהודי העיר. הקהילה הושמדה והרובע היהודי נשרף, ולא שוקם עד שנת 1360. אז, שינוי מכריע חל כשציווה פרידריך השלישי בשנת 1442 על בידודם בגטו. אף ששלטונות העיר התנגדו לכך, נאלצו לקבל עליהם את הדין לבסוף, ובשנת 1462 הוגבלו מגורי היהודים ל"רחוב היהודים", ובו נאלצו להסתפק יותר משלוש-מאות שנה. מספר התושבים עלה מ- 102 נפש בשנת 1431 ל- 250 בשנת 1520 והלך וגדל קמעה קמעה עד שהגיע ל- 900 נפש בשנת 1569, 1,200 ב- 1580 ו- 2,200 ב- 1600.
בשנת 1796 נשרף הרובע היהודי בעקבות כיבוש נפוליאון.
"מה קודרת סמטה זו ומה אפלה, שחורה ומפוייחת חזותם של מרבית הבתים" כותב מחבר אלמוני על סמטת היהודים בשנת 1797, המוסיף ואומר להלן: "היהודים שלנו רובם סוחרים מנוסים ואיני סבור שגוזמה בידי אם אומר כי אלמלא היהודים לא הייתה עירנו משגשגת וחשובה כפי שהנה".
משנת 1616 ואילך לא גורשו היהודים שוב מפרנקפורט. תחת זאת החלה תקופה של מעורבות גוברת והולכת בכלכלת העיר ובמסחר. מרבית היהודים עסקו בכספים, במסחר בבגדים ובכלים משומשים (כיוון שנאסר עליהם באופן גורף לעסוק בייצור), ובמסחר בפירות וכדומה. עדות לשגשוג שנחלו יהודי פרנקפורט ניתן למצוא בכך שלמרות המסים הכבדים עד מאוד שהושתו עליהם, המשיכה הקהילה להתקיים.
אנחנו קופצים קדימה בשנים, בהן שגשגה העיירה, אל תקופה אפלה יותר. במרְץ 1933 נבחר נציג המפלגה הנאצית לראשות מועצת העיר, ואווירה אנטישמית השתלטה על פרנקפורט, מלווה בהפגנות והתנכלויות ליהודים. יהודים רבים ברחו, בין היתר אנה פרנק (שעליה יש חומר בלי סוף, מומלץ מאוד לקריאה), אמה, ואחותה ברחו לעיר אאכן. אביה נשאר עד סוף השנה. בליל הבדולח, נשרפו כל בתי הכנסת, בתי הספר, הישיבה ומוסדות הציבור של הקהילה, והיא חדלה מלהתקיים כקהילה.
מ-1939 ועד ל-30 בספטמבר 1942 נשלחו עשרת אלפים מ-14,460 היהודים שנותרו בעיר לאחר ליל הבדולח (מתוך כ-30,000 יהודים שהיו בה ב-1930) למחנות השמדה. ב-1942 הוכרזה פרנקפורט כיודנריין - "נקייה מיהודים". למרות זאת, גם בתחילת 1943 עוד נשלחו ממנה יהודים למחנות השמדה.
הקהילה בפרנקפורט חדשה את עצמה לאחר השואה וכיום גרים בה כ-10,000 יהודים.
בתמונה- סמטת היהודים בפרנקפורט.
לצפיה ב-'בקשר לכתיב של שם העיר;'
בקשר לכתיב של שם העיר;
13/01/2017 | 17:44
5
10
 
 
"(ביידיש-פֿראנקפֿורט אם מיין, בספרות נקראה העיר "פרנקפורט דמיין" וגם בראשי־תיבות "פפד"מ"), "
 
 
נראה לי;  פֿראנקפֿורט אם מיין, בגרמנית,  פרנקפורט דמיין, בא מארמית.
לצפיה ב-'נכון'
נכון
14/01/2017 | 16:00
4
8
בלשון הדיבור נהוג לומר פראנקפורט או פראנקפורט אם מיין (בגרמנית: פרנקפורט על נהר הריין), בספרות היהודית קרויה העיר פרנקפורט דמיין (בארמית: פרנקפורט של מיין).
לצפיה ב-'און וויבאלד מעןרדט שוין אין אן יידיש פארום'
און וויבאלד מעןרדט שוין אין אן יידיש פארום
14/01/2017 | 17:29
3
11
ועגן דאס שפראך 'אראמיש', איז ריכטיג צו דערמאנאן אז אויף יידיש רופט זיך די שפראך 'כאלדעאיש' 
לצפיה ב-'וואס איז כאלדעאיש?'
וואס איז כאלדעאיש?
14/01/2017 | 22:18
2
5
לצפיה ב-'ביידיש, כאלדעאיש. בעברית, ארמית.'
ביידיש, כאלדעאיש. בעברית, ארמית.
14/01/2017 | 22:26
1
6
לצפיה ב-'אוקיי פאשרטיי איך איצט.'
אוקיי פאשרטיי איך איצט.
16/01/2017 | 09:36
8
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביראָבידזשאן'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביראָבידזשאן
14/01/2017 | 16:03
10
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
לקראת סוף שבוע המקומות, נתעמק היום ב"ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט"- המחוז היהודי האוטונומי ברוסיה.
הוחלט על הקמת המחוז ב1928, על מנת לתת גם ליהודים מרכז משלהם , מאחר שחוקת ברית - המועצות הכירה רק במיעוטים היושבים בשטחים מסיומים , ואלו היהודים מפזרים בכל חלקי המדינה וכן כדי לעקר את הרגש הציוני החזק מלב היהודים .
אז הובאו 20,000 יהודים לעיירה "טיחונקיה סטנצייה" עוד ב1928. ב1932 שונה שם העיר לבירוביג'אן (ביראָבידזשאַן) ועם הקמת המחוז, ב-1934 היא הפכה לבירתו.
השפה הרשמית באזור הייתה יידיש ולא עברית. עד שנת 1934 יצאו 11,000 יהודים מבירוביג'ן , ואז הוחל בגיוסם של מתישבים חדשים . בשנת 1939 ישבו בחבל 23.000 יהודים , אך אלו היוו רק כ - 20 אחוזים מכלל התושבים במחוז. האקלים הבעייתי הקשה על ההתיישבות באזור. כאשר האוכלוסייה היהודית במקום גדלה, החלה להתפתח בו תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש בשם בּיראָבּידזשאנער שטערנ (כוכב בירוביג'ן). רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. הכתיב היידי שונה, בתחילה תוך ביטול האותיות הסופיות (למשל: ביראבידזשאנ) ובהמשך היידיש החלה להיכתב באותיות קיריליות ולא עבריות.
הטיהורים הגדולים של סטלין בין 1936 ל־1938 פגעו מאוד באליטה היהודית בעיר ורבים מהם הואשמו בבגידה והוצאו להורג. בין 1946 ל־1948 הגיעה לעיר קבוצה נוספת של מהגרים יהודיים מאוקראינה. בין 1948 ל־1953, שנת מותו של סטלין ערך השלטון הקומוניסטי שורה של טיהורים נוספים ורבים מראשי התרבות היהודית הוצאו להורג באשמת בגידה וכל מוסדות התרבות היהודית נסגרו. לאחר מלחמת העולם השנייה היה ניסיון לחדש את ההתיישבות כפתרון לפליטים, אולם הרעיון לא צלח. באותו זמן מספר היהודים הגיע לשיא של כשליש מהאוכלוסייה המקומית. הקמת מדינת ישראל וטיהורי אוכלוסייה בלמו את ההתיישבות היהודית באזור.
עם התמוטטות ברית המועצות, הוקמו מחדש מוסדות התרבות, נחנך בית הכנסת והוקמה קהילה יהודית דתית. בשנות ה-90 חודשה ההוצאה לאור של העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", אך רוב הכתבות הן ברוסית.
ב-2005 חיו באזור כ-188,000 תושבים, מתוכם רק כאלפיים יהודים. אף על פי שהיהודים מהווים חלק קטן מאוד באוכלוסיית המחוז השם והמעמד של המחוז לא השתנו. בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין משנת 2010 מספר היהודים ירד ל-1,628 והם מהווים פחות מ-1% מאוכלוסיית המחוז.
בתמונה ניתן לראות את הכניסה לעיר ביום חורפי.
 
 
לצפיה ב-'תרגום אימרה של אליעזר שטיינברג'
תרגום אימרה של אליעזר שטיינברג
08/01/2017 | 08:46
26
בתמונה של אליעזר שטייברג המצורפת בזאת מופיעה אימרה ביידיש, כנראה של שטיינברג עצמו. האם האימרה תורגמה לעברית? או יותר טוב, לאנגלית?
לצפיה ב-'גאלדענע שבת-ליכט זיבן'
גאלדענע שבת-ליכט זיבן
03/01/2017 | 09:01
18
זוהי שורת הסיום  של הבלדה על נרות השבת של איציק מאנגר. התרגום לעברית "נרות-פז שבת קודש שיבעה".      אולי כדאי לתרגם מחדש את השורה הזאת על מנת ליצור קשר-תת מודע עם מנורת הזהב של זכריה
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט
31/12/2016 | 17:40
4
44
שלום עליכם,
למי שלא מכיר, הדף שלי בפייסבוק "א וואָרט", מפרסם מילה ביידיש בכל יום, כדי קצת להחיות אותה לפחות במרחב הוירטואלי ולתת מעט רקע על השפה למתחילים. כשהזמן יאפשר לי, אשמח לפרסם לכם את העדכונים, מקווה שתהנו :)
 
היום נלמד את החיה "מויז" (די) וברבים "מייז".
דרך המילה הזו נלמד את אחד המאפיינים של שפות גרמאניות, ה"אוּמְלַאוּט" (Umlaut-שינוי צליל). האומלאוט הוא שינוי תנועה באמצע השורש, שקורה לרוב בריבוי. למשל במקרה הנ"ל.
גרמנית- Maus→Mäuse
אנגלית-Mouse→Mice
יידיש-מויז←מייז
מקרה נוסף:
גרמנית-Fuß→Füße
אנגלית-Foot→Feet
יידיש-פוס←פיס
 
לצפיה ב-'איך האב זאך איינגעשריבן'
איך האב זאך איינגעשריבן
01/01/2017 | 02:12
16
א שיינעם דאנק :)
לצפיה ב-'א דאנק. האב הצלחה'
א דאנק. האב הצלחה
01/01/2017 | 12:38
7
לצפיה ב-'הייבט אָן מיטן רעכטן פֿוס'
הייבט אָן מיטן רעכטן פֿוס
01/01/2017 | 17:59
1
22
איך שענק דער מויז - אַ רויז.
 
מע זאָגט, אַז אַ מויז קומט טיילמאָל צו נוץ.
צום בײַשפּיל:
- אַז ס'איז דיר קאַלט - קריך אין וואַלד,
כאַפּ אַ מויז און קריך אַרויס. 
 
 
לצפיה ב-''
01/01/2017 | 23:05
לצפיה ב-'וואס איז "גרוטן" ?'
וואס איז "גרוטן" ?
30/12/2016 | 17:17
2
20
לצפיה ב-'געראטן = מוצלח.'
געראטן = מוצלח.
31/12/2016 | 07:56
1
14
לצפיה ב-'א גרויסע שכוייח (יישר כח) + א גיטן ווך'
א גרויסע שכוייח (יישר כח) + א גיטן ווך
31/12/2016 | 19:14
6
לצפיה ב-'א פריילעכן חנוכה אלעמען'
א פריילעכן חנוכה אלעמען
24/12/2016 | 20:14
3
22
לצפיה ב-'גוט יום טוב חנוכה !'
גוט יום טוב חנוכה !
24/12/2016 | 21:43
4
לצפיה ב-'א פריילאכן חנוכה'
א פריילאכן חנוכה
24/12/2016 | 22:13
16
מיט א סאך ליכט :)
לצפיה ב-'און אייך אויך, ר' חיים .'
און אייך אויך, ר' חיים .
25/12/2016 | 09:32
5
לצפיה ב-'סענקעוואטע שטעקן'
סענקעוואטע שטעקן
20/12/2016 | 14:09
4
35
מה זה???
סענק נותן לי "סיקוס" בהקשר לעץ. אז מה זה אומר על המקל של האיש?
מילון יידיש אנגלי נותן לי knag
ואני עדין לא מבינה...
תודה
יהודית
לצפיה ב-'זה אומר שהמקל של האיש '
זה אומר שהמקל של האיש
20/12/2016 | 21:24
3
25
 הוא מסוקס, כלומר, שיש בו בליטות ו"עיניים" (חלקי הענף של העץ במקום מוצאם מן הגזע). נא עייני במילון של אבן-שושן.
לצפיה ב-'מקל מסוקס נשמע לי רע'
מקל מסוקס נשמע לי רע
21/12/2016 | 11:36
2
27
ומקל מהוקצע זה ממש לא מתאים... אולי מעוקם? 
לצפיה ב-'מסכים אִתָך'
מסכים אִתָך
21/12/2016 | 16:22
1
27
ש"מְסוּקָס" היא לא כל כך נעימה לאוזן המעודנת, אך מה לעשות, היא מילת התרגום ל"סענקעוואַטע". "מעוקם" היא בוודאי לא מתאימה במקרה זה, אז אולי, בהתגמשות מסוימת, "מחוספס" ? 
לצפיה ב-'תודה. אכן מחוספס.'
תודה. אכן מחוספס.
21/12/2016 | 18:42
18
איך לא חשבתי על זה בעצמי... תודה.

חם בפורומים של תפוז

תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ