לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המשך >>

לצפיה ב-'מכתב ישן'
מכתב ישן
23/03/2017 | 09:23
14

שלום
בין מסמכי של אמא שלי ז"ל מצאתי מכתב ישן מאוד בצורת משולש ,כמו שהיו שולחים הביתה חיילים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
במכתב כתוב ביידיש ואינני מבין מי כתב ועל מה מדובר.
המכתב בן כ75שנה והוא במצב לא הכי טוב,אבל בכל זאת  אולי מישהו יכול לעזור?
תודה
לצפיה ב-'א פריילעכן פורים - פורים שמח !'
א פריילעכן פורים - פורים שמח !
12/03/2017 | 06:21
5
7
לצפיה ב-'א גוטן, פריילעכן פורים.'
א גוטן, פריילעכן פורים.
12/03/2017 | 07:07
3
13
מצאתי באוסף שירי עם של י. ל. כהן בהוצאת ייוואָ משנת 1957
 
אַ גוטן פּוריםּ, מלאך.
וווּ איך גיי פֿאַל איך,
די באָרד איז מיר לאַנג,
דאָס ווײב איז מיר קראַנק.
נעמט דער טאַטע אַ פֿײַערטאָפּ,
און מאַכט דער מאַמען אַ לאָּך אין קאָפּ.
זאָגן די קינדערלעך: אוי־אוי־אוי!
זאָגט דער טאַטע: גוט אַזוי! 
 
גרסה מאד דומה שמעתי מפי חמי.
למען האמת, התוכן לא יפה, בלשון המעטה, אבל מענין להכיר....
לצפיה ב-'א'ליד פאר פורים'
א'ליד פאר פורים
12/03/2017 | 07:53
2
24
כ'ב פארגעסן
אובער די סוף איז
אוי אוי אוי
שיכער איז ער ווי א'גוי
.
א'פרייליכן פורים
צ'י
לצפיה ב-'השיר נקרא, ר' צ'י - גייט א גוי אין שענקל אריין.'
השיר נקרא, ר' צ'י - גייט א גוי אין שענקל אריין.
12/03/2017 | 21:39
1
21
מפי החזן יעקב רוזנפלד.
לצפיה ב-'בן תודה רבה וחג שמח ץ'י'
בן תודה רבה וחג שמח ץ'י
13/03/2017 | 15:58
1
לצפיה ב-'א פריילאכן פורים'
א פריילאכן פורים
12/03/2017 | 21:21
7
ביי מיר איז דאס איצטער :)
לצפיה ב-'פירוש שמם של נוחי ודני דאנקנר'
פירוש שמם של נוחי ודני דאנקנר
11/03/2017 | 07:51
23
א-דאנקנער = "אסיר תודה"
לצפיה ב-'מה זה?'
מה זה?
02/03/2017 | 15:23
5
41
קרפטיק?

תודה
לצפיה ב-'קראפטיק= בכח. צ'י'
קראפטיק= בכח. צ'י
02/03/2017 | 19:50
4
12
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
03/03/2017 | 00:18
3
24
האם ניתן לומר זאת על מזון?
באיזו משמעות?
תודה
לצפיה ב-'קראפט זה כוח וחוזק '
קראפט זה כוח וחוזק
03/03/2017 | 16:08
2
22
בקשר למזון, אפשר  שהוא חזק מבחינת אחד הטעמים שבו, או מבחינת היותו מזין או שהוא עצום מכל בחינה אחרת.
אבל אם תביאי דוגמה או הקשר או ציטוט יהיה יותר פשוט לנסות לתרגם נכונה.
לצפיה ב-'ההנחה שלי שמדובר בחריפות'
ההנחה שלי שמדובר בחריפות
04/03/2017 | 12:28
1
18
שהוא טעם דומיננטי גם במזון.  מצטרף לדעתו של ר' זקו.
כדאי להביא את המשפט במלואו, רצוי סריקה של המקור.
לצפיה ב-'תודה לכם'
תודה לכם
04/03/2017 | 19:41
16
זוכרת שאמרו בבית ההורים   משהו על מרק עוף יחד עם קרפטיק. לא הבנתי בעבר אבל נחרט בזכרון.
תודה לכם.
לצפיה ב-'תוך כדי קריאה בעיתון אני פוגש עיתונאי ידוע'
תוך כדי קריאה בעיתון אני פוגש עיתונאי ידוע
04/03/2017 | 09:07
4
27
סבר פלאצקער . גם כלכלן .
מעניין מה מקור השם
לצפיה ב-'יליד העיר פלוצק.'
יליד העיר פלוצק.
04/03/2017 | 12:23
3
18
ביידיש : שטאמט פון פלוצק. א פלוצקער.
לצפיה ב-'בן תודה .לרגע חשבתי שפלאצער . כמו שניידער או שוסטער.'
בן תודה .לרגע חשבתי שפלאצער . כמו שניידער או שוסטער.
04/03/2017 | 20:07
2
7
לצפיה ב-'אתה מתכוון פלצן מיקצועי ? '
אתה מתכוון פלצן מיקצועי ?
04/03/2017 | 21:54
1
11
לצפיה ב-''
05/03/2017 | 14:22
1
לצפיה ב-'מה זה געקוויינקעלט?'
מה זה געקוויינקעלט?
02/03/2017 | 19:14
2
15
לצפיה ב-'קווענקלונג = התלבטות, היסוס, פקפוק.'
קווענקלונג = התלבטות, היסוס, פקפוק.
05/03/2017 | 08:03
1
5
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/03/2017 | 00:47
1
לצפיה ב-'מבקשת עזרה בתרגום משפט מורכב'
מבקשת עזרה בתרגום משפט מורכב
28/02/2017 | 15:09
24
"קימעט דאס גאנצע שטעטל איז געשטאנען ארום די קראטע-פענצטערלעך פונעם ראטהויז, ווו מע האט פארשפארט די צוויי ציגיינערס, וואס די שמייסער-יונגען האבן געבראכט צו שלעפן פונעם טאבאר, ווי ארעווניקעס, און גיטמוטיק זיך אויסגעלאכט פון זיירע דראונגען, אז זיי וועלן אלע יידן אויסשעכטן, זיך גערייצט מיט זיי און מיט שטעכיקע ווערטלעך זיי אפגעגעסן דאס הארץ"
מי אוכל את הלב של מי???
נעלמה בחורה. אז שלחו את הבחורים למחנה של הצוענים. 
תפסו שני צוענים, תקעו אותם בבית הסוהר וכל העיירה עמדה שם וקיללה...
מישהו בכלל מתחרט על זה????
תודה לעוזרים
יהודית
לצפיה ב-'מקור השם זיגלבויים'
מקור השם זיגלבויים
27/02/2017 | 15:49
5
23
השם "זיגלבויים" עוברת ע"י אבי ז"ל ל-"תורן"
ככל שידוע לי הפירוש הישיר של זיגלבויים הוא תורן - כאשר
זיגל=מפרש
בויים=עץ 
אם תרצו... "עץ המפרש"
האמנם כך?
תודה
לצפיה ב-'ליתר דיוק, מפרש זה זעגל.'
ליתר דיוק, מפרש זה זעגל.
27/02/2017 | 20:15
4
25
ולכן זעגלבוים.
וההשערה שלך די נכונה.
ובכלל המילה 'זעגל' עם תוספות שונו  משמשת עבור מונחים נוספים הקשורים בשיט.
זעגלונג שיט
זעגלער ספן
זעגלעריי ספנות
זעגלשיפ ספינת מפרש
 
לצפיה ב-'ועד משהו '
ועד משהו
27/02/2017 | 20:27
16
זעגעל או זעגל זה גם תורן.
ולמפרש ישנה מילה יותר מוכבת, והיא זעגלטוך. התוספת "טוך" היא בשביל ליצג את החלק של הבד. כמו טישטוך מפה. האנטוך מגבת, טוכעלע ממחטה, ועוד.
לצפיה ב-'תודה! איך אוב נוך א פראגע...'
תודה! איך אוב נוך א פראגע...
27/02/2017 | 21:30
2
18
אם השם זעגלבויים הפך לזיגלבויים 
אז האם זיגלר זה בעצם זעגלער?
א שיינם דאנכ 
לצפיה ב-'כאן יש קצת יותר אפשרויות'
כאן יש קצת יותר אפשרויות
28/02/2017 | 08:10
1
17
זיג זה נצחון יכול להיות שזיגלער זה מנצח.
זעגלער זה כמו שנאמר קודם, זה ימאי, ספן, מלח. זעג זה גם מסור.
ולפעמים זיגלר זה שינוי שהתגלגל מציגלער, ציג זה עז ציגל זו לבינה.
 
שמות יותר מדויקים למילים האלה: זיגלמן, ציגלמן. 
לצפיה ב-'א שיינם דאנכ אונד א פרייליכע טאג '
א שיינם דאנכ אונד א פרייליכע טאג
28/02/2017 | 08:27
2
לצפיה ב-'שאלה לגבי דרך כתיבת מילה ביידיש'
שאלה לגבי דרך כתיבת מילה ביידיש
24/02/2017 | 16:45
2
39
שלום,
השאלה קצת מצחיקה, אבל איך כותבים "פלוץ" (נפיחה) ביידיש?
פורץ? פערץ? פערעץ? יש ניקוד מיוחד?

תודה
לצפיה ב-'לפי מילון צאנין'
לפי מילון צאנין
26/02/2017 | 06:42
1
27
ניתן לכתוב פא או פע.
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
08/03/2017 | 22:00
2
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור חגיגי לכבוד ט"ו בשבט!'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור חגיגי לכבוד ט"ו בשבט!
14/02/2017 | 19:33
5
20
ט"ו בשבט שמח!
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלום'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלום
14/02/2017 | 19:36
25
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
ט"ו בשבט שמח! כדי לחגוג את החג נלמד את המילה "בלום" [די] - פרח. בריבוי-"בלומען".
אמנם אין מקבילה למילה באנגלית אבל יש קרובה שלה, הפועל "to bloom"-ללבלב.
מילים נוספות לפרח הן "צוויט" [דער] ו"קווייט" (מפולנית) [דער].
בעבר, היה נהוג בקרב יהודים באירופה לאמץ שם משפחה מעולם הטבע. כך התקבלו השמות "שטיין" (אבן) או "בױם" (עץ) למשל, וכן נפוץ גם שם המשפחה "בלום".
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלאט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בלאט
14/02/2017 | 19:39
16
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אנחנו ממשיכים בשבוע הצמחייה והיום נלמד את המילה "בלאַט" [דאָס/דער] - עלה.
מקור המילה הוא פרוטו־גרמאני וממנו התפתחה גם המילה האנגלית "Blade" (להב).
המילה "בלאַט" משמשת גם לתיאור דף או עיתון. בחסידות סאטמאר קיים עיתון ביידיש בשם "דער בלאַט".
גם המילה "געבלעטער" [דאָס] משמשת במשמעות דומה-עלווה.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פעלד'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פעלד
14/02/2017 | 19:41
13
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום אנחנו ממשיכים בעקבות ט"ו בשבט ונלמד את המילה "פֿעלד" [דאָס] - שדה.
בסמיכות, נצרף את הסומך לפני המילה וכך נקבל למשל:
מינירט פֿעלד-שדה מוקשים
פֿליפֿעלד-שדה תעופה
שלאַכטפֿעלד-שדה קרב
זעפֿעלד-שדה ראיה
בלומנפֿלד-שדה ורדים
אגב, אחת המילים לבית־קברות היא "פֿעלד", משום שבעבר הקבורות נעשו בשדה פתוח צמוד לעיר.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿלאנץ'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿלאנץ
14/02/2017 | 19:44
12
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אי אפשר להמשיך לדבר על צמחייה מבלי לדעת להגיד את המילה "פֿלאַנץ" [די]-צמח.
המילה מתכתבת עם "Pflanz" בגרמנית ו"Plant" באנגלית.
מילה נוספת לתיאור הצמח היא "געוויקס" [דאָס] והיא באה מהפעול "וואַקסן"-לצמוח.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- וואָרצל'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- וואָרצל
14/02/2017 | 19:47
9
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נסיים עם שבוע הצמחים ונלמד את המילה "וואָרצל" [דער] שורש. המילה מתייחסת לשורש הצמח אך כמו בעברית ובשפות נוספות, המילה משמשת גם במשמעות של "מקור". מכאן הביטוי "אײַנוואָרצלען זיך"-להכות שורש.
כשמדברים על מילים ישנה גם המילה "וואָרטוואָרצל"-שורש של מילה (בדקדוק).
גם המילה "אָפּשטאַם" משמעותה "שורש, מקור".
 
 
לצפיה ב-'פיטום אווזים ="לא כשר" בלי סיפורי סבתא....'
פיטום אווזים ="לא כשר" בלי סיפורי סבתא....
14/02/2017 | 12:08
2
21
בג"ץ הורה על הפסקת פיטום אווזים ולמרות זאת רשתות-כשרות מתעלמות ומכשירות כבד-חו"ל בנימוק "אווז של גויים" כפי שרק בארץ ישראל נאסר גידול חזירים. ובכן - כיוון שהאווז של הגויים הוא המחמם את המיטה והגוף בחורף בנוצותיו אזי דין "אווז גויים" כמו "אווז-ישראל". הרי כתוב באופן ברור  "לא תבשל גדי בחלב אימו". ראו הוזהרתם !!!!!   (מתנצלת על האיום אני רק מביאה לדפוס ומצטטת).
לצפיה ב-'ראו תיבת נוח = לגבי "צער בעלי חיים"....'
ראו תיבת נוח = לגבי "צער בעלי חיים"....
14/02/2017 | 12:11
16
אתם קוראים לזה "חקלאות"?
לצפיה ב-'למה את מתכות בביטוי,'
למה את מתכות בביטוי,
14/02/2017 | 19:20
12
"לא תבשל גדי בחלב אמו" ?
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור מקצועות ובעלי מלאכה'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור מקצועות ובעלי מלאכה
29/01/2017 | 21:46
11
30
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לערער/ין'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לערער/ין
29/01/2017 | 21:47
2
26
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
השבוע נתמקד במקצועות, הן מודרניים והן שאפיינו את היהודים באירופה.
היום "לערער" [דער] - מוֹרֶה ו"לערערין" או "לערערקע" [די] - מוֹרָה.
מקור המילה הוא בפועל "לערן" (בדומה ל-Learning באנגלית) - ללַמֵּד. בהוספת המילית "זיך" מתקבל הפועל ללמוד - "לערנען זיך".
מורה בחדר (תלמוד-תורה) הוא "מלַמד" (meLAmed) [דער] או לפעמים "רבּי" (rebe) [דער].
למידה מהנה! לערנט זיך מיט געשמאק!
לצפיה ב-'אם כבר מדברים על לערער - מלמד > מורה,'
אם כבר מדברים על לערער - מלמד > מורה,
30/01/2017 | 20:44
1
14
כדאי להזכיר גם את הנגזרות הנוספות: לערנער - למדן, געלערנטער - מלומד.
לצפיה ב-'כשנלמד על כל נגזרות הפועל הנ"ל'
כשנלמד על כל נגזרות הפועל הנ"ל
30/01/2017 | 21:01
12
לערן מול לערנען ולערן זיך וההבדל בין זיך לערנען לזיך אויסלערנען, תכנסנה גם המילים שציינת. טיפין טיפין, השבוע לומדים קצת מקצועות.
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שוסטער'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שוסטער
30/01/2017 | 19:58
3
20
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נמשיך בלמידת המקצועות ונלמד את המילה "שוסטער"-סנדלר. המילה זהה למקבילתה הגרמנית "Schuster". המקור הוא הלחם של המילה "Schuh" (ביידיש-שוך, נעל) והפועל הלטיני "Suō" (לְחַבֵּר).
כל אדם ששם משפחתו הוא שוסטער, יבדוק ויגלה שאחד מאבותיו היה סנדלר. אצל יהודים, רבים אמצו את שם המקצוע שלהם כשם משפחתם.
 
 
לצפיה ב-' בהמשך למקצועות. חידה. מדוע לא יחסר בשר בכלא ? צ'י'
בהמשך למקצועות. חידה. מדוע לא יחסר בשר בכלא ? צ'י
31/01/2017 | 19:50
2
10
לצפיה ב-'מה שהיה הוא שיהיה!'
מה שהיה הוא שיהיה!
31/01/2017 | 20:22
1
16
דער מעצגער האט דאך א יאטקע, וועט פלייש מסתמא נישט פעלן.
לצפיה ב-'א'יאטקע ועיס איך נישט. אובער שניידן האטער פין אלע זייטן.'
א'יאטקע ועיס איך נישט. אובער שניידן האטער פין אלע זייטן.
01/02/2017 | 17:21
19
דער רעבע.האט "געכאפט די שניט".
צ'י
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ריכטער'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ריכטער
31/01/2017 | 22:02
14
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום, המקצוע שנלמד הוא "ריכטער"-שופט. המילים "רעכט" ביידיש, ו "Right" באנגלית (בשתיהן-צדק) הן מאותו מקור, שמשמעותו בעבר "קו ישר" (משם גם הגיעה המשמעות הנוספת-ימין. גם "ריכטיק"-אמת).
 
היום נלמד גם פתגם:
"וואָס קען ווערן פון די שאָף אַז דער וואָלף איז דער ריכטער?"
-"מה יקרה לַכִּבְשָׂה, עם הזאב הוא השופט?"
 
שם המשפחה הנפוץ "ריכטר" או "ריכטער" מצביע על היות אחד מאבות המשפחה שופט.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- קרעמער'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- קרעמער
01/02/2017 | 19:14
11
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום בשבוע המקצועות, נלמד את אחד המקצועות הנפוצים ביותר אצל יהודים בגולה "קרעמער" - חֶנְוָנִי. שם המקצוע הוא שילוב של המילה "קראָם"-חנות עם סיומת התואר "ער".
*מילה נוספת לחנות היא "געשעפט"
 
שם המשפחה "קרעמער" או בכתיב אחר "קרמר" מצביע על היות אחד מאבות המשפחה חנוני.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שמיד'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שמיד
02/02/2017 | 11:09
12
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד עוד מקצוע בסדרה שלנו, והיום "שמיד"-נַפָּח, חַרָשׁ־בַּרְזֶל. מילה נוספת לתיאור בעל המקצוע היא "שמידער".
 
מקור המילה הוא בשורש האינדו אירופאי שמשמעותו "לחתוך".
 
בשל שכיחות המקצוע, שמות המשפחה בעקבותיו התפזרו ברחבי העולם. שמות כמו שמיד, שמידט, גולדשמידט (צוֺרֵף), שמידער, שמידל, סמיד, סמית', שמי, שמיט ועוד, נפוצים מאוד. לדוגמה, סמית' הוא שם משפחתם של כחצי מיליון בריטים וכ-3 מיליון אמריקאים, והוא שם המשפחה הנפוץ ביותר במדינות אלו!
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- אויטאָר'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- אויטאָר
03/02/2017 | 16:19
11
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
לסוף שבוע המקצועות נלמד את המילה "אויטאָר"-סופר. המילה מתכתבת עם המילה האנגלית "author". היהודים באירופה עסקו בכתיבה רבה של סיפורים ושירים בנושאי קודש וחול. את יצירותיהם לומדים עד היום (כמו למשל את יצירותיהם של שלום עליכם, י"ל פרץ, ח"ן ביאליק, ש"י עגנון). רבים מהסופרים אמצו לעצמם שם עט. כך למשל שמו של שלום עליכם הוא בכלל שלום רבינוביץ', ושמו של אחד העם הוא אשר צבי (הירש) גינצברג.
מילה נוספת לכותב היא "שרײַבער"-סופר, כותב, מורה לכתיבה. שם המשפחה "שרייבער" נפוץ, ומקורו בשם המקצוע.
 
 
לצפיה ב-'הארקענדיק וועגעלע?'
הארקענדיק וועגעלע?
30/01/2017 | 18:02
1
42
לא מוצאת במילון. זו העגלה של הקצב...
מה היא?
תודה.
יהודית
לצפיה ב-'הופס קופצים'
הופס קופצים
01/02/2017 | 15:04
17
למעלה
לצפיה ב-'ראיון מוקלט עם המשורר והסופר יעקב גלאטשטיין'
ראיון מוקלט עם המשורר והסופר יעקב גלאטשטיין
27/01/2017 | 16:54
34
לצפיה ב-'בעזדיטניטשקע ?'
בעזדיטניטשקע ?
24/01/2017 | 14:12
4
33
מבקשת עזרה בתרגום מילה שלא מצאתי במילונים:
" די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"
תוה
יהודית
לצפיה ב-'"בעזדיטניטשקע" היא מילה'
"בעזדיטניטשקע" היא מילה
24/01/2017 | 16:10
3
30
שמקורה ברוסית, תרגומה המילולי הוא "אישה בלי ילדים", ומשמעותה "עֲקָרָה".
לצפיה ב-'א דאנק'
א דאנק
24/01/2017 | 16:31
1
8
לצפיה ב-' די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"'
די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"
24/01/2017 | 22:33
19
כלומר?
לצפיה ב-' די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"'
די וועלט איז איר ווייניק דער בעזדיטניטשקע"
24/01/2017 | 22:34
20
כלומר?
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור כליזמר וכלי נגינה'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור כליזמר וכלי נגינה
22/01/2017 | 14:14
10
19
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- כליזמר'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- כליזמר
22/01/2017 | 14:16
23
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
בימים הקרובים נתמקד בכלי נגינה. ראשית, נתעמק קצת בתרבות הנגינה האידית, ה"כְּלֵיזְמֶר" (דער) (בכתיב נוסף, "קלעזמער") הלחם של המילים "כְּלֵי־זֶמֶר", הוא המונח שמשמש לתיאור המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה שהחלה בסביבות שנת 1500. להקות הכליזמר היו מורכבות מכמה נגנים בודדים, שהכלים הבולטים שנוגנו היו לרוב כינור, ויולה, חליל, תוף וצ'לו. בהמשך נוספו כלים כמו פסנתר, אקורדיון וגם הקלרינט שהפך להיות סמל מזהה ללהקות הכליזמר.
כיום ישנה תחייה מחודשת של הכליזמרים הן בקרב הציבור הדתי, והן בקרב הציבור החילוני, בארץ ובעולם.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פידל'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פידל
24/01/2017 | 16:28
5
15
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד את כלי הנגינה "פידל" (דער וגם די), כינור.
הכינור הוא אחד הכלים המזוהים עם היהודי הנודד באירופה, ובמיוחד עם נגני הכלי־זמר.
 
מקור המילה הוא באלה הרומית "וִיטוּלָה" שהיא אלת השמחה והניצחון. משם נוצר הפועל הלטיני "vitularia" כלומר לחגוג. הכינור כנראה שימש בחגיגות אלו. מהלטינית, השפות הרומאניות אמצו את המילה כ"viola" ולימים גם את המילה "violin" שלימים תשמש את האנגלית המודרנית. השפות הגרמאניות כמו אנגלית וגרמנית אמצו את המילים "fiddle" ו"fiedel" בהתאמה.
היידיש כמובן אמצה את ההגייה הגרמנית.
 
הכינור הוא כלי שמאוד מזוהה עם היהדות. החל ביובל ודוד המלך במקרא, וכלה במקהלות היהודיות באירופה.
 
בפולקלור היהודי נכתבו עליו מחזות כמו "פֿידלער אויפן דאַך" (כנר על הגג) שעובד גם לסרט ו"ייִדל מיטן פידל" (יהודי עם כינור) וכן ספרים כגון "הכינור" וגם "נער עם כינור", ורבים אחרים.
 
 
לצפיה ב-'מע האט אמאל געפרעגט א ייד'
מע האט אמאל געפרעגט א ייד
25/01/2017 | 18:28
4
34
צי ער קען שפילן אויף א פידל. "איך ווייס" - זאגט יענער - "כ'האב קיינמאל נישט געפרוווט, אפשר קען איך"...
לצפיה ב-'אוי א בראך. '
אוי א בראך.
25/01/2017 | 18:47
20
כ'האב פארגעסן צושטעלן א פראגע צייכן. עס דארף זיין אזוי: איך ווייס?
לצפיה ב-''
25/01/2017 | 20:46
11
ס'איז גוט. איך פארשטיי איַיך. וויציק!
לצפיה ב-'א ייד קענט אלעס!'
א ייד קענט אלעס!
25/01/2017 | 20:54
6
לצפיה ב-'ס'גייט גוט איוך מיט א פיאנו '
ס'גייט גוט איוך מיט א פיאנו
26/01/2017 | 08:07
10
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פלייט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פלייט
25/01/2017 | 20:59
12
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על כלי נגינה נוסף, שבשנים האחרונות השימוש בו בלהקות הכלי־זמרים מתמעט. "פֿלייט" [די], חליל צד.
מקור השם הוא מצרפתית עתיקה "Flaute", שם התרחש הלחם בין המילים "flaujol", חלילון ו"laut", חזק. משם המילה עברה לגרמנית כ"Flöte" וליידיש כ"פֿלייט".
היתרון של חליל הצד הוא צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים יכולים להיות רכים וחלשים, האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. חלילן מקצועי יכול אף לשנות את אופיים של הצלילים כך שלמשל הצלילים הנמוכים יהיו חדים וחזקים יותר, והצלילים הגבוהים יהיו חרישיים ועדינים. המנעד הרחב בכלי אחד אידיאלי לזמרים נודדים שלא יכלו לסחוב הרבה. כך התחבב החליל על הכלי־זמרים. עם השנים החליף אותו הקלרינט (קלרנית בעברית, קלאַרנעט [דער] ביידיש).
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פויק'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פויק
26/01/2017 | 20:24
12
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על אחד הכלים החשובים ביותר בכל הרכב מוזיקלי. התוף, או ביידיש "פּויק" [די] וגם "באַראַבאַן" [דער].
שתי המילים הן למעשה "אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה" (תַּצְלִיל בעברית). תַּצְלִיל היא מילה שמשמעותה נגזרת מהצליל שהיא מפיקה. למשל, זמזום, רשרוש, גרגור. אבל מה שמיוחד במילים "פּויק" ו"באַראַבאַן" הוא שהתצליל שלהן בא ממקורות שונים. המילה "באַראַבאַן" שאולה מהמילה הרוסית "бараба́н", שהיא למעשה שאולה ממקור תורכי, שהוא למעשה תצליל לקול התוף. המילה "פּויק", קרובה למילה הגרמנית "Pauke" שהיא תצליל בפני עצמה. מבחירת התצליל ניתן להסיק שגובה הצליל וסגנון הנגינה בתוף בכל אחת מהתרבויות היה שונה.
המילה "פּויק" שכיחה יותר בשימוש.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- צימבאל'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- צימבאל
27/01/2017 | 15:29
7
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום הפוסט עוסק בכלי נגינה די מיוחד. "צימבאַל" [דער]-צימבָּלוֹם.
 
הצימבָּלוֹם הוא כלי הקשה בעל מיתרים, הנפוץ כיום בשימוש בעיקר בהונגריה. זהו כלי נגינה שנעשה פופולרי בהונגריה ונמצא בשימוש בקבוצת העמים והתרבויות שכללה את אזור הבלקן, את יוון ואת האזור הדרומי והמזרחי של האימפריה הרוסית והקיסרות האוסטרו-הונגרית של פעם (כיום בלרוס, הונגריה, רומניה, מולדובה, אוקראינה, פולין, צ'כיה וסלובקיה).  הנגינה בצימבָּלוֹם מתבצעת (באופן טיפוסי) באמצעות הקשה בשני מקושים על המיתרים.
 
 
שבת שלום!
 
 
לצפיה ב-'בקשה לעזרה...'
בקשה לעזרה...
19/01/2017 | 18:13
20
46
יש בידי יומן שכתבה נערה בת 16 בתקופת השואה. משהו סביב 30 עמודים ביידיש. מבקש תרגום ממי שמוכן להתנדב ולעשות זאת. תודה.
לצפיה ב-'בקשה לעזרה'
בקשה לעזרה
19/01/2017 | 18:47
7
39
שלום אביבן,
כשאתה מבקש מתנדב לתרגום יומן המכיל כ-30 עמודים, האם אמנם התכוונת שהדבר ייעשה ללא שכר-טרחה?
בברכה,
דווידיש
לצפיה ב-'מי שמוכן מוכן. מי שלא, לא. אין אונס, למרות שיש שם סיפור על '
מי שמוכן מוכן. מי שלא, לא. אין אונס, למרות שיש שם סיפור על
19/01/2017 | 18:51
30
אונס. 
לצפיה ב-'חוצמזה, בוא נראה שמישהו בכלל ירים את הכפפה, ואם ירצה '
חוצמזה, בוא נראה שמישהו בכלל ירים את הכפפה, ואם ירצה
20/01/2017 | 07:35
5
23
תשלום, נדון בכך. בינתיים לא ראיתי בכלל נכונות כלשהי לבצע את המטלה.
לצפיה ב-'הרמת הכפפה'
הרמת הכפפה
20/01/2017 | 10:59
4
123
אם זה לא השתמע מהודעתי הקודמת, הנני מבהיר עתה, כי אני בהחלט מעוניין להרים את הכפפה ולבצע את המטלה. האם אפשר ליצור אתך קשר במייל או בטלפון?
לצפיה ב-'בעיקרון וכדרכו של פרס, אומר לך "כן ולא", והנה אסביר גם מדוע.'
בעיקרון וכדרכו של פרס, אומר לך "כן ולא", והנה אסביר גם מדוע.
20/01/2017 | 12:18
3
35
1. זה לא עבורי. פגשתי אתמול מישהי שעושה עבודה סמינריונית, והיא השיגה
(איני יודע איך), את החומר הזה. מדובר בסיפור אישי של ניצולת שואה, שנכתב
בכתב ידה.
2. ככל שהבנתי, מדובר בסיפור על אונס מתקופת נעוריה, וכל עוד היא חיה, היא
הקפידה שלא לדבר על זה.
3. היא ציוותה לפתוח את כתביה לאחר מותה.
4. כדרכי, הצעתי לגברת, שתעביר לי את כתב היד כקובץ שניתן יהיה להעבירו 
במייל, והיא אמרה ש(נכון לכעת) לא עלה על דעתה לבצע סריקה ולהפוך את הדפים
לקובץ.
5. במהלך שיחתנו, הערתי לה, שאני משער, שקרוב לודאי, לא יימצא מתנדב,
שירצה לעשות זאת ללא כל תמורה. היא השיבה לי, שעד כה, כל דבר שהשיגה,
השיגה בחינם, כי מטרת ההנצחה עמדה לנגד עיניי העוזרים.
6. כבר הבוקר, העברתי לה את כל ההתכתבות שהצטברה כאן בפורום, כולל
הערתך, שסביר שהמתנדב ירצה פיצוי תמורת זמנו. טרם נעניתי, ולכן ברגע זה אין
בידי אפשרות להתקדם כבקשתך.
7. כדי שניישר קו, איני שולל את גישתך ולהפך. גם אני חושב, שאדם שלוקח על
עצמו משימה לתרגם 30 עמודים שנתבו בכתב יד (אולי צפוף, אולי שגוי ואולי גם לא
ממש קריא), ראוי שיתוגמל בדרך כלשהי. 
8. לו הוריי היו בחיים, או אילו דוד שלי היה עדיין בינינו (פרופסור דב סדן ז"ל), לא
הייתה לי שום בעיה לעזור. אבל כעת, אני נאלץ לפנות לפורום, שבו איני מכיר איש
ואיש אינו חייב לי דבר. 
9. לגמרי במקרה, גם אני מנהל כאן פורום (גינון), ואף כי עבודתי פה נעשית ללא כל
תמורה, איני חושב שמישהו חייב כאן משהו לזולתו. 
 
שתהיה לך שבת שלום ובכל מקרה, תודה על ההתעניינות. אשמור עמך על קשר
כשיהיה לי מה להעביר.
לצפיה ב-'"כן ולא"'
"כן ולא"
20/01/2017 | 12:28
2
29
תודה על ההתייחסות ועל התגובה המפורטת. אמתין בסבלנות ובתקווה, שבסופו של דבר, לא ייצא מכל העניין, כדרכו של אשכול, "חצי תה וחצי קפה" ...
לצפיה ב-'וקוראים לזה קתה. או קיי. הובטח לי שבסוף שבוע הבא היא'
וקוראים לזה קתה. או קיי. הובטח לי שבסוף שבוע הבא היא
20/01/2017 | 13:06
19
תשלח לי דף אחד סרוק. אני מקווה שאצליח להכניסו כאן כקובץ, ואז, מי שירצה,
יקרא, יביע דעה ומכאן נוכל להמשיך הלאה. תודה בכל מקרה ושבת שלום. 
לצפיה ב-'חצי תה חצי קפה. בבקשה:'
חצי תה חצי קפה. בבקשה:
20/01/2017 | 13:32
73
התמונה מתוך אשכול של הומור מאת עפרה נבו-אשכול. 
 
 
לצפיה ב-'אם החומר לא סודי, העלה עמוד אחד לדוגמה'
אם החומר לא סודי, העלה עמוד אחד לדוגמה
20/01/2017 | 07:48
10
469
ומשם, אולי מישהו יסתקרן או יתאתגר, וינסה לסייע. לעתים קרובות יש רצון לתרגם אך הקושי הוא בפענוח כתב היד  מכל מקום עמוד דוגמה יכול שיקדם את עינינך.
 
 
לצפיה ב-'כרגע זה לא בר ביצוע, אבל תודה על הרעיון. אשתדל לעשות זאת'
כרגע זה לא בר ביצוע, אבל תודה על הרעיון. אשתדל לעשות זאת
20/01/2017 | 08:02
19
בהקדם. תודה! ההצעה הזו באמת חשובה ונכונה.
לצפיה ב-'אזמין אותך לקרוא את תגובתי לדווידיש. תודה.'
אזמין אותך לקרוא את תגובתי לדווידיש. תודה.
20/01/2017 | 12:19
7
17
לצפיה ב-'ובכן; קראתי. וחשוב שתדע שדווידיש הוא מטבי יודעי היידיש '
ובכן; קראתי. וחשוב שתדע שדווידיש הוא מטבי יודעי היידיש
20/01/2017 | 13:15
6
32
שבפורום. אם הוא יקבל על עצמו את מלאכת התרגום, מובטח לך שתקבל תוצאה משובחת.
חשוב מאוד שתרגום יהיה כרוחו ולא רק כלשונו. והרי דוגמה: בחור שלמד בעיר מרוחת מכפר מגוריו, שלח להוריו -שאינם יודעי קרוא וכתוב, מכתב תקופתי, כמקובל. האב הלך עם המכתב לאחד משכניו שיקריא באזניו. השכן עובר על הכתוב, מדלג על הפרטים ה'לא חשובים', ומסביר לאב שבסך הכל הילד מספר שכבר זמן רב הוא לא היה בבית ולא ראה את הוריו, ובינתיים התבלו מכנסיו והוא זקוק לכמה דברים ומבקש שילחו לו כסף. האב בתגובה; התרגז ורטן; זה מה שיש לו בראש? כסף? אנחנו לא מענינים אותו?  איך הוא מצליח בלימודים לא מענין אותנו?? רק כסף הוא יודע לדרוש?.
האם שמעה, לקחה את המכתב לחברתה שתספר לה מה הילד כותב, הגברת מקריאה ומתרגמת מידית משפט אחרי משפט: "שלום להורים היקרים. כבר זמן רב שלא התראנו, אני מתגעגע ומצפה ליום שאגיע לחופשה ונתראה. מה שלוממכם? איך עובר עליכם החורף? ובכלל איך אתם מסתדרים?  אצלי הכל בסדר, הלימודים מענינים ומחכימים,  ואני משקיע ומצליח במבחנים. הבגדים שיש לי לא כל כך מספיקים לי בחורף הקשה כאן מצפון, והיה יכול להיות נחמד -אם לא קשה לכם כמובן, לשלוח לי עוד בגד עליון לחימום, או סכום כסף כדי שאכל לקנות לי כאן בעיר הגדולה.
אני סבור שאין צורך להסביר את ההבדל בין המתרגמים.
לצפיה ב-'או קיי. הדוד שלי תמיד הקפיד על הפרטים הקטנים, וכשהוא פגש מאן'
או קיי. הדוד שלי תמיד הקפיד על הפרטים הקטנים, וכשהוא פגש מאן
20/01/2017 | 15:50
2
26
דהו ושאל לשמו, הוא יכול היה לספר לו מי הוריו, מהיכן הגיע ומי קרוביו. אבל נכון.
לא היו רבים שכמותו. 
לצפיה ב-'ואיך הוא דוד שלך?'
ואיך הוא דוד שלך?
20/01/2017 | 16:48
1
48
לצפיה ב-'אשתו הייתה אחותו של אבי'
אשתו הייתה אחותו של אבי
20/01/2017 | 16:58
10
לצפיה ב-'ביום חמישי היה כנס בבית לייוויק בנושא'
ביום חמישי היה כנס בבית לייוויק בנושא
21/01/2017 | 13:23
72
תרגומים. כמידי שנה בתקופה זו של ינואר יש שם כנס בנושאי שפות.
ניתן לראות כנסים קודמים ביוטיוב.
לצפיה ב-'תרגום מיִידיש'
תרגום מיִידיש
21/01/2017 | 21:37
1
27
ר' זקו החביב,
ראשית, ברצוני להודות לך על שבזכותך זכיתי לקיים את המאמר שבמשלי "יהללך זר ולא פיך ...". שנית, מסקרן אותי לדעת על מה התבססת בבואך לכתוב את ה"הלל" ...
שבוע טוב ובשורות טובות.
לצפיה ב-'ובכן, הרי אנו מסתובבים כאן בפורום לא מעט.'
ובכן, הרי אנו מסתובבים כאן בפורום לא מעט.
21/01/2017 | 21:58
15
ויצא לי לקרוא כמעט כל מה שכתבת כאן והתרשמתי שהיידיש שלך מעולה.
לצפיה ב-'זקו יקר, איני מכיר את באי הפורום, אבל שמעתי למשל, ש...'
זקו יקר, איני מכיר את באי הפורום, אבל שמעתי למשל, ש...
22/01/2017 | 07:58
24
ישנם למשל תלמידי תיכון, שלוקחים את היידיש כמקצוע ועושים בגרות בשפה זו. 
תלמיד כזה, יכול לקבל את כתב היד, לתרגם אותו, לנתח את הסיפור ולהגיש זאת
כעבודת פרויקט. במקרה כזה, הוא גם יקבל ליווי ואז, והיות שהחומר גם ישמש אותו
לעבודתו, הוא לא ידרוש כל תשלום בעבור התרגום.
אז כן. אני יודע, שהסיכוי למצוא תלמיד שכזה הוא נמוך, אבל כשאני נכנס לפורום בו
איני מכיר איש, אפשר גם לקוות ל"שלח לחמך על פני המים".  
 
מעבר לכך, חשוב באמת למצוא אדם סבלני, וכזה ששולט היטב הן ביידיש, והן
בעברית ורצוי שיהיה גם אחד שניחן באוצר מלים עשיר בשתי השפות.
מימי ילדותי זכור לי, שאמי (שבאה לארץ מליטא) ואבי (שהגיע מברודי - אריכטיקע 
גליציינער), דיברו בעגה שונה, ואפילו צחקו זה על זו (או להפך), כשהגו מילה זו או
אחרת באופן שונה, או אפילו השתמשו במלים שונות כדי לומר את אותו דבר.
אז כן. הם דיברו גם עברית משובחת, והמאמע לושן שלהם נועדה, כדי שלא אבין,
או כדי לשוחח עם אורחים שלא היטיבו לדבר בעברית. אני כשלעצמי מבין בינוני כשמדברים אלי לאט, אבל בטח ובטח שאיני מסוגל לקרוא את השפה.
 
מה שכן, נראה לי, שאם באמת אתאמץ, במהלך הזמן אצליח. רק שאיני מוצא את
הזמן...
 
לצפיה ב-'אני מסכים עם מה שכתב דווידיש'
אני מסכים עם מה שכתב דווידיש
26/01/2017 | 18:35
20
ומצטרף להערכה שדווידיש הוא מטובי יודעי היידיש בפורום.
לצפיה ב-'רחוב סמוצ'ה'
רחוב סמוצ'ה
20/01/2017 | 07:08
3
34
שלום! שמי בני ואני עורך מחקר על רחוב סמוצ'ה (Smocza, סמאָטשע, סמאָטשא) בוורשה בין שתי מלחמות העולם. חומר מילולי, בעיתונות ובספרות, יש בשפע, אבל אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי במציאת אנשים שהתגוררו ברחוב. האם מישהו מכיר? ואולי למישהו יש אפילו תמונות או מזכרות מהרחוב? תודה רבה.
לצפיה ב-'כדאי לשאול בפורום שושרים משפחתיים.'
כדאי לשאול בפורום שושרים משפחתיים.
20/01/2017 | 07:42
18
בו יש הסיכוי הטוב ביותר למצוא מה שאתה מחפש.
 
 
לצפיה ב-'ברוך הבא '
ברוך הבא
26/01/2017 | 18:30
1
12
מצאת את רחוב סמוצ׳ה? ואם אתה כבר בפורום תוכל לעזור לנו בתרגומים מדי פעם? 
אני אשמח מאוד אם תישאר בפורום.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2017 | 09:56
3
ובשמחה!
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור ניבים'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור ניבים
17/01/2017 | 14:40
5
19
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש מערבית'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש מערבית
17/01/2017 | 14:42
25
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
תודה לגל, שהזכיר לי שאי אפשר לדבר על כל כך הרבה מקומות מבלי לייחס להם את הקשר ליידיש. לכן, את היומיים הארחונים הקדשתי לקצת יותר למידה על הניבים הפחות מוכרים לי ואת הימים הקרובים נקדיש לניבים. על מה נלמד?
יידיש מערבית
יידיש תיכונה
יידיש מזרחית (צפון־מזרחית ודרום־מזרחית)
יינגליש (יידיש מודרנית, שמדוברת בארצות הברית)
היינט-יידיש מערבית (מערבֿ ייִדיש).
קודם כל נעשה סדר, למרות שכיום אין דוברי יידיש מערבית כשפת אם, בעבר זו הייתה הלהג הרשמי של הספרות האידית.
תחילת היידיש כולה במאה ה-9 בה יהודים החלו להתיישב בגרמניה, בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפירא, וורמייזא ומגנצא-שו"ם). לכשהתיישבו הם החלו לדבר להגים המקומיים ועם הזמן, החלו לפתח להג נפרד ששימש את כל היהודים בגרמניה, הלהג הזה התאפיין במילים מהספרות היהודית, בעברית ובארמית.
עם הזמן נקרא הלהג הזה בשם "ייִדיש-דײַטש"-גרמנית יהודית וגם "עברי-טייטש"-גרמנית עברית.
כשיהודים החלו להגר מזרחה הם לקחו איתם את השפה ושם החלו לפתח שינויים בהגייה בקירוב לשפות המקומיות וכן שאלו מהן מילים חדשות. עדיין, הניב המערבי שימש כניב התקני. עם הזמן, יהודי גרמניה בפרט ויהודי מערב אירופה בכלל, החלו לזנוח את השימוש ביידיש כדי להיטמע באוכלוסייה המקומית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של היידיש הגרמנית הוא הולם המלא, שנהגה בדומה לדיפתונג הגרמני au. כך למשל, תורה נהגתה כ-Tauroh באשכנזית וכ-Taureh ביידיש. כמו כן, יש הבדלים באוצר המילים.
הכתיב הראשון של היידיש, הוא ברכה למחזור וורמייזא (וורמס) מ1272. המשפט:
"גוּט טַק אִים בְּטַגְֿא שְ וַיר דִּיש מַחֲזוֹר אִין בֵּיתֿ הַכְּנֶסֶתֿ טְרַגְֿא‎"
מזהים?
בתמלול כללי ליידיש מודרנית (בלי שמירה על כללי דקדוק):
"גוט טאָג אים קומען עס ווער דאָס מחזור אין שול טראָגען."
תרגום חופשי:
יום טוב יבוא על נושא מחזור זה לבית הכנסת.
*כמובן שמאז, היידיש המערבית התפתחה והספרות בה דומה יותר ליידיש המודרנית.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש תיכונה'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש תיכונה
18/01/2017 | 09:41
13
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אנחנו מתחילים להתעמק ביידיש המודרנית יותר, שמדוברת גם כיום והיום נלמד על הניב הפולני, היידיש התיכונה (צענטראַל־מזרח ייִדיש-יידיש של המזרח התיכון).
הניב הפולני נשמע הרבה בארץ וכן אצל קהילות חרדיות רבות בעולם (להוציא קהילות מסוימות כמו חב"ד שמדברות בניב צפון מזרחי). לניב הפולני יש כמה מאפיינים בולטים שמבדילים אותו משאר הניבים.
תנועת אָ (קָמץ־אלף)- נהגית כ-U ולא כ-O
תנועת וּ (מלופּן וָו)- נהגית לפעמים כ-I ולא כ-U
תנועת ײַ‎ (פתח צווי יודן)-נהגית כ-A ארוכה ולא כ-AY
תנועת ע (עַין)-נהגית לפעמים כ-EY ולא כ-E
בעקבות המרכזיות של פולין בתרבות היהודית באירופה, הניב הפולני היה מרכזי ביותר וחצרות חסידיות רבות שהוקמו בפולין ובגליציה השתמשו בו. בעקבות כך הוא התפשט בקלות. בחסידות סאטמר, חבריה עודדו להשתמש בשפה זו בלבד לאחר התבססותה בארצות הברית. בעקבות כך, יידיש "תקנית" או ליטאית נדחקה לשוליים וכמעט לא מדוברת בחצרות חסידיות בארה"ב.
כיום כשלושה רבעים מדוברי היידיש בעולם, מדברים ביידיש תיכונה/פולנית. למרות זאת, הניב הליטאי (הצפון מזרחי), נבחר בתור הבסיס לתקן היידיש העולמי, בשל הדומי שלו לניבים העתיקים יותר.
אני מצרף מפה בתקריב לניבים המזרחיים.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש צפון מזרחית'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש צפון מזרחית
19/01/2017 | 22:56
14
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום ומחר נתמקד ביידיש מזרחית (צפונית ודרומית).
ראשית, יידיש צפון מזרחית (ליטוויש).
רגע, אם יידיש מערבית זה "מערב־ייִדיש" ויידיש תיכונה זה "צענטראַל־מזרח ייִדיש" אז מה זה "ליטוויש"?
עיקר הקהילה היהודית (או לפחות מרכזה) בצפון מזרח אירופה היה בליטא, הליטאים נקראים ביידיש "ליטוואקעס". על כן שפתם היא "ליטוויש". בשביל להמשיך להבין מדוע הניב הזה הוא מרכזי בימינו, אנחנו צריכים להבין את התרבות החרדית.
החרדים מתפלגים לשלושה זרמים עיקריים:
החסידים, המתנגדים והספרדים.
הספרדים-חרדיות שהחלה להתפתח רק לאחר קום המדינה, עם המפגש בין יהדות ארצות האסלאם ליהדות החרדית המזרח אירופאית במוצאה, והיא עדיין בשלבי התפחותה, כשספרדים רבים עומדים על קו התפר שבין חרדים לדתיים או דתיים לאומיים.
החסידים-מתאפיינים בכך שלכל אחת מן הקהילות החסידיות יש מנהיג - "אדמו"ר" (אדוננו מורנו ורבנו), תפקיד העובר לרוב ב"שושלות" משפחתיות קבועות של רבנים, שיטה שפחות אופיינית לחרדים הליטאים. בין החסידויות הגדולות והבולטות ניתן למנות את חסידות גור, ויז'ניץ, סאטמר ובעלז. בדרך כלל נישאים בני החסידויות הגדולות לבנות אותה חסידות.
המתנגדים/הליטאים-הליטאים כונו בעבר גם מתנגדים, בשל התנגדותם לחסידות. ראשיתה של התנגדות זו במערכה שניהלו הגאון מווילנה ותומכיו נגד תנועת החסידות המתעוררת בשלהי המאה ה-18. מאוחר יותר הוקמו במרחב הליטאי מוסד הישיבה המודרני ותנועת המוסר, שנעשו גם הם מזוהים עם ה"ליטאים". כל דור נקבע מנהיג שהוא "גדול הדור" ובמותו הוא מוחלף.
ועכשיו (מצטער על ההסבר המייגע) ליידיש:
לניב הצפון מזרחי יש שני מאפיינים בולטים במיוחד.
1-הגיית וֹי (וָו־יוד) כ-EY ולא כ-OY. לדוגמה- המילה "ברויט" (לחם) נהגית כ Breyt.
2-שילוב האותיות ש ו-ס. כך למשל המילה "פלייש" (בשר) נהגית כ"פלייס".
*המאפיין השני ידוע לרעה והדורות האחרונים מתעלמים ממנו באופן מובהק ומקפידים על הגייה נכונה יותר.
מאחר שרוב ההגייה נשמרה, והיא קלה ללמידה (בניגוד להגייה הפולנית למשל, שלעתים התנועות משתנות בה בהתאם להטעמת התנועה), נקבע הניב התקני של היידיש (על פי ייִוואָ YIVO-המוסד המרכזי האחראי על השפה) על בסיס ההגייה הליטאית.
קישור לאתר ייִוואָ- https://www.yivo.org
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש דרום מזרחית'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש דרום מזרחית
22/01/2017 | 11:01
8
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום אנחנו כבר מסיימים עם היידיש ה"קלאסית". רגע לפני שנתחיל ללמוד על ה"ייִנגליש" אנחנו צריכים לסיים עם היידיש המזרחית, ליתר דיוק היידיש הדרום מזרחית (דרום־מזרח ייִדיש).
היידיש הדרום מזרחית (אוקראינית) שימשה במזרח אוקראינה, במזרח פולין וברומניה, כולל בוקובינה, בסרביה ומולדובה. מכיוון שהניב הזה התפתח בדיוק בקו התפר בין היידיש התיכונה ל"ליטוויש", הוא קיבל השפעות משני הצדדים. כך למשל:
תנועת הקמץ (קָמץ א-אָ)ִ נהגית כ-U ולא כ-O, בדומה להגייה התיכונה. עם זאת, תנועת וּ (מלופּם וָו) נהגית בצורה שדווקא מזכירה יותר את ההגייה התיכונה, כ-I כמו ביידיש התיכונה. תנועת יי (צווי יודן) נהגית כבמקור בתנועת EY ולא בתנועת AY כמו שקורה ביידיש התיכונה.
ניתן לומר, שההגייה יותר דומה להגייה הפולנית מאשר לאחותה הצפון מזרחית.
מה שמעניין הוא, שבעוד שבליטא, שבה התרבות הייתה תרבות של ספרות וקריאה (בשל תרבות הישיבות של ה"מתנגדים") ולכן הניב המקומי הפך לבסיס של היידיש הכתובה, באוקראינה, התרבות הייתה מאוד חובבת תיאטרון וכך הניב הפך להיות הבסיס לתיאטראות יידיש ברחבי אירופה. למעשה, הביצוע המתועד הראשון של מחזה תיאטרלי ביידיש הוא הקומדיה "סערקעלע" משנת 1862, שהתקיימה בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר (אוקראינה). התיאטרון היידי נקטע בעקבות צו ממשלתי מ-14 בספטמבר 1883 אשר אסר על הצגות תיאטרון ביידיש ברחבי האימפריה הרוסית. אבל, להקות נודדות המשיכו לבצע את הרפרטואר שלהן ברומניה, בקרקוב ובגליציה, שבהן חלו הגבלות פחות חמורות מאשר באימפריה הרוסית, מה שתרם לביסוס התיאטרון היידי במזרח אירופה. בשנת 1889 אף ייסד יענקב בער גימפל (1840–1906), מוסד ייחודי במזרח אירופה: תיאטרון קבוע בלבוב, שהצליח להעלות רפרטואר ביידיש ברציפות עד מלחמת העולם השנייה.
היום, אני מצרף כרזת פרסומת להצגת "המלך ליר היהודי" בכיכובו של יעקב אדלר מ-1898, שימו לב לכתיבה המיושנת והלא אחידה. זהו מחזה שנכתב ע"י יהודי, בניב האוקראיני.
 
 
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יינגליש'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יינגליש
22/01/2017 | 11:02
10
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על ניב קצת מיוחד.
"ייִנגליש" או "אַמעראידיש" הלחם של המילים יידיש ואנגליש, ואמריקה (אמעריקע) ואידיש בהתאמה. הכוונה למילים שאולות מהיידיש שמשמשות יהודים בארצות דוברות אנגלית, ואת האוכלוסייה שנמצאת בקשר איתם. במובן הרחב יותר השמות האלו מתארים צורת השיחה כולה של קהילות אלו.
הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח "אמראידיש" הוא על ידי הסופר היהודי "לאו רוסטן" שטבע את המונח. בשל התפשטות היהודים בארצות דוברות אנגלית, ועסקנותם במסחר, צורת הדיבור הזו רווחת במיוחד. בלשנים טוענים כי יש כמה מאות אלפי דוברים של ה"ניב" המתפתח הזה. היינגליש נכתבת באותיות אנגליות. דוגמאות למילים:
Alrightnik- בחור טוב
Boychick-ילדון
Fin- קיצור של המילה פינף, הכוונה לשטר של חמישה דולרים
Mensch-מענטש, גבר חזק, ג'נטלמן
Nextdooreker-שכן
Chutzpah-חוצפה, מילה שאולה מעברית
Klutz-מגושם או טיפש, מהמילה האידית לבול עץ
Meshugener-משוגענער, משוגע
בניו יורק, ניתן לשמוע ברחוב כמעט בכל מקום סימנים ליינגליש. לא נדיר לשמוע את מוכר הבייגל שואל אם הלקוח מעוניין ב"Shmeer" (שמיר) של גבינה, או שרוכל ברחוב יבטיח לך שהסחורה שלו היא "Kosher" (כָּשר) כדי להדגיש את האותנטיות שלה.
התפתחות הניב עדיין נמשכת והיא מושא לחקר בלשני יידיש בכל העולם, למרות שהוא עדיין נחשב חלק מהאנגלית ולא ניב בשפה האידית.
לקריאה נוספת:ּ
הסבר נוסף (אנגלית)-
מילון יינגליש-אנגלית-
כתבה מעיתון "מעריב" ב1979 (בשני חלקים)-
 
 
לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
( לעמוד שלי בתפוז )
09/01/2017 | 17:44
1
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ