לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1232512,325 עוקבים אודות עסקים

פורום חוזרים בתשובה-תמיכה

בס"ד
   ברוכים הבאים   
   תהליך החזרה בתשובה אינו תהליך קל. לא לאדם עצמו ולא לסובב אותו מאחר והוא מצריך שינוי משמעותי בחיים. כמעט תמיד השינויים האלה משפיעים רבות על הסובבים אותנו ו/או הסובבים אותנו משפיעים רבות על תהליך החזרה בתשובה. דבר זה עלול לגרום לבעיות ולחיכוכים רבים עם הסובב אותנו ובעיקר עם בני משפחתנו והחברה שאנו נמצאים בה. לא תמיד אנחנו יודעים איך להתמודד עם הבעיות וזקוקים לעזרה מרב או רבנית בעלי ניסיון עם חוזרים בתשובה, ולאוזן קשבת מאדם שעבר חוויות דומות ויכול לייעץ לנו כיצד לפעול בתבונה. מצד שני, גם הסובבים אותנו לא תמיד יודעים כיצד ללכת איתנו בין הטיפות על מנת לשמר את החיים בצוותא, בשלווה ובהרמוניה.
   פורום זה מיועד לכם, החוזרים בתשובה שביצעתם את ההחלטה שברצונכם לחזור בתשובה על מנת שתוכלו לחלוק את חוויותיכם, ההתלבטויות והבעיות הכרוכות בשינוי מהותי בחיים ושמו החזרה בתשובה. פורום זה מיועד גם לכם, בני משפחותיהם של החוזרים בתשובה. כאן תוכלו לחלוק במה אחת עם חוזרים בתשובה, ובני משפחה של חוזרים בתשובה, על מנת שתוכלו להתמודד עם החוזר בתשובה הפרטי שלכם ו/או לעזור לאנשים אחרים הנמצאים במצבכם.
   מן הראוי לציין שפורום זה מיועד לשומרי תורה ומצוות ושאינם שומרי תורה ומצוות כאחד.
   מטרת הפורום היא לא לעורר דיונים בנושאי הלכה או אמונה בשביל דיונים כאלה קיימים פורומים אחרים בתפוז. הפורום מיועד לאנשים שכבר החליטו לבצע את הצעד. מהסיבה הזאת הפורום לא מיועד כדי לשכנע את החוזרים בתשובה בטעות דרכם.
 
   כללי הפורום:
   1) אנחנו בפורום חוזרים בתשובה ולכן, בבקשה, אל תשכנעו אותנו לחזור בשאלה. בשביל לשכנע אנשים לחזור בשאלה ישנם פורומים אחרים בתפוז.
   2) פורום "חוזרים בתשובה" לא נועד לויכוחים על רקע דתי-אידיאולוגי. בשביל אלה קיימים פורומים אחרים בתפוז.
    3) פורום "חוזרים בתשובה" לא הוקם כדי להוות בימה להידברות בין הדתיים ללא דתיים. על כן, אין מקום בפורום לויכוחים בין הדתיים ללא דתיים גם לא ויכוחים פוליטיים בין הדתיים ללא דתיים.
   4) בפורום שלנו מדברים בשפה יפה ובכבוד לאורח השפה הנהוג בעולם הדתי-חרדי. הן בלי קללות אפילו לא קללות של סלנג, הן בלי ביטויים מיניים, עוד כיוצא באלה. מי שלא יכול לכבד את רגשות חברי הפורום - מוזמן שלא לדבר בפורום שלנו בכלל.
    5) בפורום שלנו מעצם טבענו כחוזרים בתשובה מכבדים את היהדות ואת מורי דרכה הרבנים. על כן בפורום שלנו מתייחסים בכבוד הן לתורה והן לרבנים ולא מקללים. זה לא אומר שלא ניתן להביע דיעה, אלא שצריך לעשות זאת מתוך הכבוד הראוי.
   6) הפורום אינו מיועד לשאלות הלכתיות. לצורך כך קיים פורום ייעודי בתפוז קהילות: 'לשאול את הרב'. כמובן ששאלות הלכתיות מפי חברי הפורום הקבועים, יתקבלו בברכה.
   7) דף הפורומים בתפוז קהילות, מחזיק חמש עשרה הודעות ראשיות בלבד. על כן, חברי הפורום מתבקשים שלא לקפוץ ולפתוח הודעה ראשית נוספת, כל זמן שנמצאת בדף הראשי הודעה קודמת של אותו גולש, או במשך זמן סביר מפתיחתה, כדי להשאיר מקום בדף הראשון גם לחברים אחרים בפורום.
     8) הערות והארות להנהלת הפורום, יתבצעו במערכת המסרים בלבד!
 
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חוזרים בתשובה-תמיכה

בס"ד
   ברוכים הבאים   
   תהליך החזרה בתשובה אינו תהליך קל. לא לאדם עצמו ולא לסובב אותו מאחר והוא מצריך שינוי משמעותי בחיים. כמעט תמיד השינויים האלה משפיעים רבות על הסובבים אותנו ו/או הסובבים אותנו משפיעים רבות על תהליך החזרה בתשובה. דבר זה עלול לגרום לבעיות ולחיכוכים רבים עם הסובב אותנו ובעיקר עם בני משפחתנו והחברה שאנו נמצאים בה. לא תמיד אנחנו יודעים איך להתמודד עם הבעיות וזקוקים לעזרה מרב או רבנית בעלי ניסיון עם חוזרים בתשובה, ולאוזן קשבת מאדם שעבר חוויות דומות ויכול לייעץ לנו כיצד לפעול בתבונה. מצד שני, גם הסובבים אותנו לא תמיד יודעים כיצד ללכת איתנו בין הטיפות על מנת לשמר את החיים בצוותא, בשלווה ובהרמוניה.
   פורום זה מיועד לכם, החוזרים בתשובה שביצעתם את ההחלטה שברצונכם לחזור בתשובה על מנת שתוכלו לחלוק את חוויותיכם, ההתלבטויות והבעיות הכרוכות בשינוי מהותי בחיים ושמו החזרה בתשובה. פורום זה מיועד גם לכם, בני משפחותיהם של החוזרים בתשובה. כאן תוכלו לחלוק במה אחת עם חוזרים בתשובה, ובני משפחה של חוזרים בתשובה, על מנת שתוכלו להתמודד עם החוזר בתשובה הפרטי שלכם ו/או לעזור לאנשים אחרים הנמצאים במצבכם.
   מן הראוי לציין שפורום זה מיועד לשומרי תורה ומצוות ושאינם שומרי תורה ומצוות כאחד.
   מטרת הפורום היא לא לעורר דיונים בנושאי הלכה או אמונה בשביל דיונים כאלה קיימים פורומים אחרים בתפוז. הפורום מיועד לאנשים שכבר החליטו לבצע את הצעד. מהסיבה הזאת הפורום לא מיועד כדי לשכנע את החוזרים בתשובה בטעות דרכם.
 
   כללי הפורום:
   1) אנחנו בפורום חוזרים בתשובה ולכן, בבקשה, אל תשכנעו אותנו לחזור בשאלה. בשביל לשכנע אנשים לחזור בשאלה ישנם פורומים אחרים בתפוז.
   2) פורום "חוזרים בתשובה" לא נועד לויכוחים על רקע דתי-אידיאולוגי. בשביל אלה קיימים פורומים אחרים בתפוז.
    3) פורום "חוזרים בתשובה" לא הוקם כדי להוות בימה להידברות בין הדתיים ללא דתיים. על כן, אין מקום בפורום לויכוחים בין הדתיים ללא דתיים גם לא ויכוחים פוליטיים בין הדתיים ללא דתיים.
   4) בפורום שלנו מדברים בשפה יפה ובכבוד לאורח השפה הנהוג בעולם הדתי-חרדי. הן בלי קללות אפילו לא קללות של סלנג, הן בלי ביטויים מיניים, עוד כיוצא באלה. מי שלא יכול לכבד את רגשות חברי הפורום - מוזמן שלא לדבר בפורום שלנו בכלל.
    5) בפורום שלנו מעצם טבענו כחוזרים בתשובה מכבדים את היהדות ואת מורי דרכה הרבנים. על כן בפורום שלנו מתייחסים בכבוד הן לתורה והן לרבנים ולא מקללים. זה לא אומר שלא ניתן להביע דיעה, אלא שצריך לעשות זאת מתוך הכבוד הראוי.
   6) הפורום אינו מיועד לשאלות הלכתיות. לצורך כך קיים פורום ייעודי בתפוז קהילות: 'לשאול את הרב'. כמובן ששאלות הלכתיות מפי חברי הפורום הקבועים, יתקבלו בברכה.
   7) דף הפורומים בתפוז קהילות, מחזיק חמש עשרה הודעות ראשיות בלבד. על כן, חברי הפורום מתבקשים שלא לקפוץ ולפתוח הודעה ראשית נוספת, כל זמן שנמצאת בדף הראשי הודעה קודמת של אותו גולש, או במשך זמן סביר מפתיחתה, כדי להשאיר מקום בדף הראשון גם לחברים אחרים בפורום.
     8) הערות והארות להנהלת הפורום, יתבצעו במערכת המסרים בלבד!
 
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
  
המשך >>

לצפיה ב-'דרשת שמע קצרה בנושא: הכנה ליום הכיפורים עם הלכות ודברי מוסר'
דרשת שמע קצרה בנושא: הכנה ליום הכיפורים עם הלכות ודברי מוסר
18/09/2018 | 15:05
2
בס"ד
 
 
לצפיה ב-'דרשה קצרה בנושא: עשרת ימי תשובה, מוסר ותיקון המידות'
דרשה קצרה בנושא: עשרת ימי תשובה, מוסר ותיקון המידות
17/09/2018 | 23:31
2
בס"ד
 
 
לצפיה ב-'היו זהירים באהבה ובאחדות שהעולם עומד עליהם'
היו זהירים באהבה ובאחדות שהעולם עומד עליהם
17/09/2018 | 15:49
3
בס"ד
 
איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). וחשבתי בעה"י שישנו מכנה משותף מענין בין השלושה והוא שהם מרחיקים את האדם משנאת חינם ומצורת החשיבה השקרית והפירודית, שהאדם עלול לחשוב בטעות שאין כל קשר, חיבור ושייכות בינו לבין שאר הנבראים והפרטים השונים במציאות האלוקית כשהוא מרגיש כמו עלה תלוש בחינת אני ואתם, אני וכל השאר, וכאן נכנסים לתמונה שלושת הדברים עליהם העולם עומד כשהם מעצימים ונותנים ביטוי לשתי המגמות השמימיות המרכזיות במציאות האלוקית של אהבה ואחדות. אהבה בגימ' 13 וגם אחד בגימ' 13 (כנגד אחדות) וביחד זה מצטרף ל-26, הגימ' של שם הוי'ה ב"ה.
 
כשהאדם גומל חסדים ולא רק בממונו אלא מעניק עצה נבונה, מילה טובה שמעלה חיוך ומשפרת את מצב הרוח של השני, עוזר לחבריו מחכמתו, מכשרונו, מזמנו או מכוחו הוא מוכיח בכך עד כמה הוא מחובר לעוד אנשים וקשור אליהם, שהם חשובים לו, ושהוא אוהב אותם בצורה שלמעשה יוצרת אהבה ואחדות ביניהם ולא רק ברמת התודעה אלא אף בפועל במציאות האלוקית כולה בצורה שעושה נחת רוח ומשמחת מאוד את מי שאמר והיה העולם. הוא מבין שהוא לא יותר טוב או חשוב מכל אדם אחר והוא שמח לעזור ולתרום מעצמו בכל הזדמנות אפשרית כדי שהחיים של כמה שיותר אנשים יהיו טובים יותר, והוא מחבר ומזהה את עצמו בכך עם הכלל, כשהוא מבין שכל עם ישראל מהוה גוף אחד, כשכל אדם מהוה איבר בגוף השמימי, הקדוש והנצחי הזה, כשאחד הרצונות העיקריים של ד' יתברך היא ליצור בתוכו אהבה ואחדות, וכשהוא נותן צדקה לאדם אחר הוא מבין שזה בדיוק כמו להעביר כסף מידו האחת לשניה וכשהוא עוזר לאדם אחר הוא למעשה עוזר לעצמו, כדאיתא במדרש רבא (רות ה, ט): "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית", כנלמד מרות שקיבלה פרוסה מבועז ואעפ"כ אמרה לנעמי: 'שם האיש אשר עשיתי עמו היום' ולא אמרה 'אשר עשה עמי', שהרי כספי הצדקה יעזרו לעני במעט בעולם הזמני והשפל הזה, בזמן שנותן הצדקה זכה לקיים בכך כמה מצוות חשובות מדאוריתא שיזכו אותו לשכר אינסופי בעוה"ב שהוא נצחי. כתב הרמב"ם: "כך למדו בפירוש מצוה זו (והלכת בדרכיו) מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש, ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין: ארך אפים ורב חסד, צדיק וישר, תמים, גבור וחזק וכיוצא בהן להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו" (הלכות דעות א, ו). אמר הרב אליהו לופיאן: "נתינה מולידה אהבה" וגם הרב אליהו דסלר אמר זאת בלשון שונה. וחשוב לדעת שהצד שנותן תמיד חש סיפוק ונהנה יותר מהצד המקבל, ואחד הטעמים לכך הוא שזה מאפשר לו להתחבר לצד האלוקי שבו ולהוציאו מהכח אל הפועל, מאחר והנתינה מאפשרת לאדם להתקרב ל-ד', להידבק בו ולהידמות לו במידותיו יתברך, ולהביא לידי ביטוי את מידת החסד והרחמים של הקב"ה, וכשהאדם נותן מעצמו לזולת זה פועל עליו בצורה נפלאה שמעצימה את ראייתו האחדותית ואהבתו כלפיהם, וככל שהאדם עוזר, מרחם ומעניק ליותר אנשים זה מראה שתפיסת ה"אני" שלו רחבה ומקיפה יותר ודעת האלוקים שלו נעלה יותר.
 
התפילה בדומה לכך עושה את אותה פעולה אלא שכאן זה פועל כלפי ד', אליו האדם פונה ומדבר איתו יתברך, משבח אותו על כמה שהוא גדול, גיבור ונורא בצורה שאין השכל מסוגל לתפוס, מודה לו על אינספור החסדים, הטובות, הניסים והנפלאות אשר העניק לו ולכל ישראל ברוב חסדו, ועל הזכות להשתייך לעם הנבחר ולעבדו בקדושה, שוטח בפניו את כל אשר על לבו, מבקש ממנו בקשות ומצפה לישועות ובכך מזהה את עצמו איתו, מיחד אותו, מעמיק את הקשר עמו יתברך ומעצים את האהבה הטהורה שקימת ביניהם. קראתי בספרו של הרב יעקב עדס "פרקי מחשבה" שכאשר האדם מתפלל ל-ד' זה מוכיח לא רק שהוא מאמין בעצם קיומו יתברך אלא גם שהוא היחיד שיכול לעזור לו ולהושיעו. עכ"ד. התפילה מחברת ומדבקת את כל הנבראים לבוראם שמבינים שהוא מהוה את מקור כל חיותם, ברכתם, שמחתם, כוחם, בריאותם ופרנסתם, ומביאה לידי ביטוי את האמת שאין כל נתק בין הנבראים לבוראם מאחר והם כלולים בו יתברך ועם זאת הוא יתברך הרבה יותר מרומם וקדוש מהם לאין ערוך בצורה שלא ניתן לתפוס בשכל, כדכתיב: "גָּדוֹל ד' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר" (תהלים קמה, ג), וגם: "גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר" (שם, קמז, ה), וגם: "לית מחשבה תפיסא בך כלל" (הזוהר הקדוש, פתח אליהו הנביא).
 
אך יותר מכל אין כמו התורה הקדושה שדרך הלימוד בה מתגלה ללומדיה על האהבה והאחדות שיש במציאות האלוקית אע"פ שהיא כוללת אינספור פרטים וחלקים שקשורים זה לזה בקשר אחדותי, וכיצד אפשר להביא אותה לידי ביטוי לא כל אחד כפי הבנתו הפרטית בצורה שיכולה להביא לקלקולים ושיבושים איומים ונוראים אלא ע"פ הוראות היצרן של בורא עולם, וככל שהאדם מעמיק יותר בתורה קל לו יותר להביא לידי ביטוי את העקרונות האלוקיים האלה ולהוציאם מהכח אל הפועל כל פעם בצורה טובה יותר, שנאמר: "תּוֹרַת ד' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים יט, ח), ואין תמים אלא שלם היינו לא מפורד כי אם מאוחד, וברגע שהאדם זוכה להגיע למדרגה הרוחנית הגבוהה בה הוא מצליח לתפוס את העולם ולקלוט את המציאות ע"פ ראית האמת האלוקית, בין יתר המעלות להם הוא זוכה, התורה הופכת עבורו גם למשיבת נפש ומעלה את כל מציאות החיים שלו לקומה עליונה ביותר בעבודת ד' יתברך.
לצפיה ב-'למה דוקא על שלושת הדברים האלה העולם עומד?'
למה דוקא על שלושת הדברים האלה העולם עומד?
17/09/2018 | 15:34
4
בס"ד
 
איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). ומדברי שמעון הצדיק ניתן להבין שכשם ששולחן יכול לעמוד רק אם יש לו לפחות שלוש רגלים שמחוברות אליו בעת ובעונה אחת, כך גם העולם יכול לעמוד רק כשיש מציאות של תורה, עבודה וגמילות החסדים גם יחד.
 
נשאלת השאלה מדוע הובאו דוקא שלושת הדברים האלה וחשבתי בעה"י לבאר זאת שעל התורה נאמר במשנה: "ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה א, א) והיא מאפשרת לכל יהודי להגיע לרמת החיבור הגבוהה ביותר עם ד' יתברך, כשאחת הסיבות העיקריות בגללן נברא העולם היא כדי שישראל ילמדו את התורה.
 
אך עלול אדם ללמוד תורה שלא לשמה רק כדי להעשיר את עצמו כמו האקדמאים או מטעמים תועלתניים פסולים אחרים ולשם כך נועדה התפילה.
 
לאחר שהאדם יצר את החיבור עם הבורא ברובד השכלי-מחשבתי מגיעה התפילה שמאפשרת לו להתחבר אליו יתברך גם ברובד הרגשי-פנימי, כדי לאפשר לו לעבוד את ד' יתברך גם דרך המח מקום משכן הנשמה וגם דרך הלב מקום משכן הרוח, ולמעשה לשעבד את שני המקומות החשובים והקדושים ביותר שבו לבוראו, לאפשר לו להיכנס ולשכון בתוכם בקביעות ולהעניק לו יתברך אחיזה ושליטה מלאים בהם כשם שמשה רבינו הצליח לעשות.
 
איתא בגמרא: "תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב), והמעלה הגדולה ביותר של לומד התורה היא כשהוא לומד על מנת ללמוד, ללמד, לשמור, לקיים ולעשות, ואין זה מובן מאליו שלומד התורה הצליח להוציא מהכח אל הפועל את תלמודו, וכפי שמביא רבי משה כשר בסדרת הספרים לביאור מושגי החסידות, המשמעות העמוקה היא שאדם כזה הצליח להוריד את הרעיונות האלוקיים האלה מהעולמות העליונים אל עולם המעשה. ובכך שהאדם גומל חסד עם הזולת הוא מקיים את אחת המצוות החשובות ביותר שמהוות גילוי דעת מצדו שהוא לא לומד רק כדי ללמוד אלא גם כדי להביא את התורה לידי ביטוי בעולם המעשה. הוא לא רק לומד אלא גם חי את התורה, וזאת אחת המטרות העיקריות שכל חיי האדם יהיו המשך ישיר של אור האינסוף ותורתו הקדושה שהיא חכמתו.
 
עוד במשנה: "רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם" (אבות א, יח) ומצאתי בעה"י קשר ישיר בין שתי המשניות מאחר והתורה היא כנגד הדין מאחר והיא מלא בדינים ומי שלומד את התורה יודע להכריע את הדין בצורה הנכונה ועוד ידוע הביטוי "דין תורה". העבודה שהיא התפילה היא כנגד השלום מאחר וזה יוצר שלום בין הנברא לבורא אליו הוא מתפלל ומתחבר אליו בכך. וגמילות חסדים כנגד אמת, כשם שנאמר על מי שנותן צדקה שהוא עושה צדק מאחר וחלק מהכסף שקיבל מבוראו יועד לאותה צדקה אותה הוא נותן, אזי גם אצלנו כשהאדם גומל חסד עם הזולת הוא פועל מעשה מצד האמת האלוקית, כדכתיב: "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ" (תהלים פה, יא).
 
ואפשר להעמיד את הדברים בצורה שונה כשהתורה היא כנגד האמת שהרי כל האמת נמצאת בה ולא בשום תורה שקרית אחרת. וגמילות החסדים כנגד הדין, ואם זה נראה סותר ותמוה, שהרי מדובר בשתי ספירות שונות, נסביר שבהרבה מאוד מצבים יש קשר ישיר ביניהן מאחר וכדי שיוכל האדם לגמול חסד ולתת צדקה או תרומה עליו להתגבר על יצרו ולשם כך הוא נדרש להפעיל מידת הגבורה והדין שבקרבו.
לצפיה ב-'מה ההלכה אומרת על גניבת ארכיון הגרעין מאיראן?'
מה ההלכה אומרת על גניבת ארכיון הגרעין מאיראן?
13/09/2018 | 00:11
4
שלום,

סיפרתי למישהי דתיה (שלא שומעת וקוראת הרבה חדשות) על מבצע גניבת ארכיון הגרעין מאיראן (אני מקווה שכולם מכירים את הסיפור ) ותגובתה המיידית הייתה "אבל אסור לגנוב!".

הופתעתי מתשובתה ולא ממש ידעתי מה לענות לה באותו הרגע, מה דעתכם? הרי כתוב במפורש בתורה "לא תגנוב", איך זה מסתדר עם המבצע שלנו באיראן? האם לפי התורה וההלכה היינו אמורים פשוט לוותר עליו?
לצפיה ב-'"השליחות" של החוזרים בתשובה....'
"השליחות" של החוזרים בתשובה....
09/09/2018 | 10:55
5
האם לכל חוזר בתשובה יש שליחות מסויימת אחת.... או שכל החוזרים בתשובה הם שליחים בתבנית אחת במטרה כוללת
לצפיה ב-'מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה'
מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה
13/09/2018 | 03:24
3
בס"ד
 
כתב החכם באדם: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), שהרי בדומה לתכונה המופלאה של ארץ ישראל להקיא מתוכה את כל מי שלא ראוי להיות בה כך גם לביהכ"נ יש תכונה דומה להקיא מקרבו את מי שלא ראוי להיות בו, לדוגמא בזמן דברי תורה שמוסר הרב בין מנחה לערבית אע"פ שהם נמשכים בדר"כ כעשרים דקות, כאשר הצמאים לשמוע דברי אלוקים חיים נשארים לשמוע את דרשת הרב ונהנים מכל מילה, ולעומתם ישנם כאלה שאין להם חשק לשמוע דברי תורה וגם התפילה מהוה מטרד עבורם ולכן במקום להרגיש מתיקות, קשה להם לשמוע דברי תורה ולכן הם יוצאים מיד בתום תפילת מנחה מחוץ לביהכ"נ וחוזרים לתפילת ערבית כפי שמסביר הרב הגאון מאיר אליהו.
 
מקובל לחשוב שלכל יהודי יש נשמה אך ישנה מציאות שעל אדם מסוים נגזרה מיתה בראש השנה במידה והוא רשע כפועל יוצא של החטאים והעוונות אשר עשה או ביום הכיפורים אם היה בינוני והכף הוכרעה עבורו לבסוף למיתה, וע"פ אחד הפירושים הדבר בא לידי ביטוי לא ברובד הגשמי של הגוף הבהמי שלו שממשיך להתקיים עם דרגת חיות שדומה לזו של הגויים ובעלי החיים שאע"פ שגם להם אין נשמה אלוקית הם חיים, זזים ופועלים בעוה"ז, אלא מצד הנשמה הנצחית שנלקחת ממנו, שהרי "אין ברוך מתדבק בארור" כפי שאמר אברהם אבינו לאליעזר עבדו שרצה להשיא את בתו ליצחק בנו, כדכתיב "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בראשית ט, כה).
 
וחשבתי בעה"י לפרש את הפסוק באופן הבא, שכאשר אדם כזה מגיע להתפלל ללא החלק של הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ומתוך כך יש לה כמיהה וערגה להידבק בבוראה מפאת הריחוק שנוצר בינה לבוראה כתוצאה מירידתה לעולם השפל הזה, ולאחר שהאדם הולך לעולמו היא זו שממשיכה הלאה לחיי הנצח של העוה"ב, חסר לו החלק העיקרי שצריך להיות לכל יהודי כשר ומתוקן כשתפיחלה אל אדם כזה מתבצעת רק עם החלקים היותר גשמיים ושפלים שבו, ומילא כשאדם עם נשמה נצחית מתפלל לאינסוף ב"ה יש כאן בחינה של מין שנמשך למינו ונוצר כאן חיבור שמימי וקדוש, אך כשגוף גשמי, סופי ומוגבל ללא נשמה מתפלל אל ד' זאת נחשבת לתועבה עבורו יתברך ביחס לחברו הצדיק שהרי אין לך ניגודיות גדולה יותר מדבר אינסופי ובלתי מוגבל ביחס לדבר סופי ומוגבל, כדאיתא בגמרא: "הקב"ה מתאוה לתפילתם של צדיקים" (יבמות סד.), שהרי לצדיק יש נשמה איתה הוא מתפלל ומסוגל להגיע באמצעותה עד לכסא הכבוד, בחינת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב). ופירוש המילה "תועבה" ע"פ בר קפרא הוא תועה אתה בה (גמרא, נדרים נא.), היינו אם האדם הביא את עצמו למצב כה שפל וירוד עד כדי כך שאיבד את נשמתו, הדבר מלמד על כך שאורחות חייו ותפיסת עולמו היו פסיפס של שקרים, טעויות ושעבוד ליצר הרע שגרמו לו להתרחק מהאמת ומהתכלית לשמה נשלחה נשמתו לעולם, והגרוע מכל מבורא עולם והתורה הקדושה, ואין לך עונש וקללה גדולים מאלו.
 
האדם החכם יבין שהברכה הגדולה מכולן טמונה בקרבה ודבקות באינסוף ב"ה, ולצורך כך יתפלל על כך השכם והערב ויגלה בכך דעתו עד כמה זה חשוב ויקר לו, ובעיקר ירבה בלימוד תורה, קיום מצוות ומעשים טובים, יתקן את מידותיו ויתאים את ההשקפה וקליטת המציאות שלו לאלו של ד', ישתבח שמו ויתברך, ואז הנשמה תחזור גם לאדם שהיה הרשע מכולם, כפ שאמר רבי אבהו: "מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ" ואז ירגיש שדקה אחת של אורה, עונג, אושר ושמחה של דבקות בבוראו אף בעוה"ז מתוקה לו הרבה יותר מסך כל ההנאות האסורות והעונג המזויף שחוה לפני שתיקן את מעשיו וחזר בתשובה.
לצפיה ב-'תפילות להכנה רוחנית לפני ובזמן ראש השנה והימים הנוראים'
תפילות להכנה רוחנית לפני ובזמן ראש השנה והימים הנוראים
09/09/2018 | 14:13
4
בס"ד
 
תפילה להכנה רוחנית לפני ראש השנה והימים הנוראים
 
אבינו שבשמים, ראש השנה קרב ובא. ציויתנו שלא לכעוס ושלא להיות עצובים ביום החשוב והקדוש הזה מאחר והדבר עלול להשפיע על כל השנה הבאה עלינו לטובה. מתוך הבנה של חשיבות העניין ברצוני להתפלל אליך שלא יהיו לי נסיונות בכלל ונסיונות של כעס ועצבות בפרט, מאחר ואיני רוצה לצער אותך, את השכינה הקדושה ואת כל מי שיהיה איתי ביום הזה.
 
למדתי שהקב"ה לא שולח לאדם נסיון שאין הוא יכול לעמוד בו, ובמידה ויהיה לי אחד כזה, אנא ממך תן לי כח להתמודד איתו בהצלחה רבה בתוך כל הנסיונות העתידיים, כדי שאגרום לך, אבינו מלכנו, להרבה נחת רוח, עונג ושמחה, שאשמש דוגמא טובה לבניך ובנותיך היקרים שיתחזקו, יקבלו ממני השראה וירצו גם הם להתקרב ולהידבק בך מלך מלכי המלכים, הקב"ה, כך שמעז יצא מתוק ויצמח מכאן קידוש שם שמים ברבים.
 
שנית, ברצוני לבקש ממך מלך מלכי המלכים, שלא אחטא כלל בחילול שבת, שנאת חינם, הוצאת שם רע, עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות, יאוש, שקר, ליצנות וחנופה, [לגבר: ביטול תורה והוצאת זרע לבטלה], [לאישה: וחוסר צניעות], ואם יש בי מהדברים החמורים האלה רק אתה יכול להסירם ממני באופן מוחלט, כדי שלא יהיו קליפות ומחיצות שמפרידות ביננו, וכדי שלא אצער את מי שברא ומחיה אותי יום יום שעה שעה ולו במעט. לא רוצה להחזיר לך רעה תחת כל אינספור החסדים והטובות שעשית לי ח"ו. רק אתה יכול לעזור לי. אין אף אחד אחר. רק אתה. אין עוד מלבדך.
 
כ"כ הרבה ניסים ונפלאות עשית עמדי ועם כל אחד ואחת מבני עמך הנבחר והנצחי ישראל, ולמרות שאין ביכולתי להחזיר לך באותה מידה, אנא ממך ריבונו של עולם, עזור לי לעשות כל שביכולתי כדי להודות, לברך, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, לקדש, לייחד, לייקר ולהמליך אותך עליי ועל כל הבריאה כולה. שכל הנבראים והיצורים ירגישו בכל איבריהם וגידיהם ש-ד' אחד ושמו אחד, שאין עוד מלבדו, אין בלתו, אפס זולתו ומלוא כל הארץ כבודו.
 
אבא שבשמים עזור לי שלא אכשל בלשון הרע, שלא תפגע בי כל עין הרע ושאצליח להתגבר על היצר הרע ולבער את כל מה שמצער, מאכזב ושנוא עליך מקרבי. מחוק ממני את כל המחשבות הזרות, הרהורי העבירה, הזכרונות הרעים, המנהגים השליליים, החרדות, הדאגות, הספקות והפחדים. עזור לי לתקן את כל המידות שלי למענך וביניהן גם את מידת הגאוה, מידת הקנאה, מידת הכעס והרדיפה אחרי הכבוד, שמירת העיניים, (לגברים: שמירת הברית) ושמירת הלשון, מידת הסבלנות, מידת הנקיות ומידת הזריזות, מידת החריצות, מידת האיפוק ודחיית הסיפוקים המיידים, תאוות האכילה ותאוות הממון. עזור לי להיתקן לכבודך, להיטהר למענך ולהתקדש עבורך. עזור לי לבטל את החשיבה האנושית והמצומצמת שלי בפני החכמה, הבינה והדעת האלוקיים והנשגבים שלך.
 
אבא, אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר ויודע שלא תעזוב אותי לעולם. אני לא יכול ולא רוצה להיות בלעדיך בכל זמן, מקום ומצב. קרב אותי אליך, עזור לי להתמסר לך ולהידבק בך ובמידותיך, בתורתך הקדושה, (באשתי / בבעלי), במצוותיך היקרות, ביצר הטוב ובאמת. אב הרחמן, עזור לי לתקן את מעשי, דיבורי ומחשבותי ולעשות רצונך כרצונך. עזור לי לעבוד אותך באיזון הנכון שבין אהבה זכה ויראת הרוממות, באמונה ובבטחון, בשמחה ובעונג, בקדושה ובטהרה, בענוה ובטוב לבב, בחשק ובערגה, בישרות ובתמימות, בעוז ובגבורה, בחסד וברחמים, באמת ובתפארת, במנוחת הנפש, בישוב הדעת, בשקט נפשי וברוגע פנימי. הפוך אותי לכלי מפואר להופעת אור ד' יתברך, תוליך אותי בדרך ד', התורה והמצוות, האמת, הצדק והשלום, הטוב, הנכון והישר. אני רוצה להיות קדוש/ה, אני רוצה להיות קדוש/ה, אני רוצה להיות קדוש/ה.
 
תפילה בזמן מצבי נסיון של כעס בראש השנה
 
אבינו שבשמים, ציויתנו שלא לכעוס ושלא להיות עצובים בראש השנה מאחר והדבר עלול להשפיע על כל השנה הבאה עלינו לטובה. מתוך הבנה של חשיבות העניין התפללתי שלא יהיה לי נסיונות בכלל ונסיונות של כעס ועצבות בפרט, מאחר ואיני רוצה לצער אותך, את השכינה הקדושה ואת בני ביתי שכאן איתי, אך עתה מששלחת לי את הנסיון הזה, ראשית ברצוני להודות לך על כך מעומק ליבי, מאחר ובמשלי ג פס' יב כתוב: "כי את אשר יאהב ד' יוכיח, וכאב את בן ירצה" ועוד למדתי שהקב"ה לא שולח לאדם נסיון שאין הוא יכול לעמוד בו.
 
שנית, ברצוני לבקש ממך מלך מלכי המלכים, שלא אחטא כלל בחילול שבת, שנאת חינם, הוצאת שם רע, עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות, יאוש, שקר, ליצנות וחנופה, [לגבר: ביטול תורה והוצאת זרע לבטלה], [לאישה: וחוסר צניעות], ואם יש בי מהדברים החמורים האלה רק אתה יכול להסירם ממני באופן מוחלט, כדי שלא יהיו קליפות ומחיצות שמפרידות ביננו וכדי שלא אצער את מי שברא ומחיה אותי יום יום שעה שעה ולו במעט. לא רוצה להחזיר לך רעה תחת כל אינספור החסדים והטובות שעשית לי ח"ו, רק אתה יכול לעזור לי. אין אף אחד אחר. רק אתה. אין עוד מלבדך.
 
אנא ממך תן לי כח להתמודד גם עם הנסיון הזה בהצלחה רבה בתוך כל הניסינות העתידיים, כדי שאגרום לך, אבינו מלכנו, להרבה נחת רוח, עונג ושמחה, שאשמש דוגמא טובה לבניך ובנותיך היקרים שיתחזקו, יקבלו ממני השראה וירצו גם הם להתקרב ולהידבק בך מלך מלכי המלכים, הקב"ה, כך שמעז יצא מתוק ויצמח מכאן קידוש שם שמים ברבים.
 
כ"כ הרבה ניסים ונפלאות עשית עמדי ועם כל אחד ואחת מבני עמך הנבחר והנצחי ישראל, ולמרות שאין ביכולתי להחזיר לך באותה מידה, אנא ממך ריבונו של עולם, עזור לי לעשות כל שביכולתי כדי להודות, לברך, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, לקדש, לייחד, לייקר ולהמליך אותך עליי ועל הבריאה כולה, שכל הנבראים והיצורים ירגישו בכל איבריהם וגידיהם ש-ד' אחד ושמו אחד, שאין עוד מלבדו, אין בלתו, אפס זולתו ומלוא כל הארץ כבודו.
 
אבא שבשמים עזור לי שלא אכשל בלשון הרע, שלא תפגע בי כל עין הרע ושאצליח להתגבר על היצר הרע ולבער את כל מה שמצער, מאכזב ושנוא עליך מקרבי. מחוק ממני את כל המחשבות הזרות, הרהורי העבירה, הזכרונות הרעים, המנהגים השליליים, החרדות, הדאגות, הספקות והפחדים. עזור לי לתקן את כל המידות שלי למענך וביניהן גם את מידת הגאוה, מידת הקנאה, מידת הכעס והרדיפה אחרי הכבוד, שמירת העיניים, (לגברים: שמירת הברית) ושמירת הלשון, מידת הסבלנות, מידת הנקיות ומידת הזריזות, מידת החריצות, מידת האיפוק ודחיית הסיפוקים המיידים, תאוות האכילה ותאוות הממון. עזור לי להיתקן לכבודך, להיטהר למענך ולהתקדש עבורך. עזור לי לבטל את החשיבה האנושית והמצומצמת שלי בפני החכמה, הבינה והדעת האלוקיים והנשגבים שלך.
 
אבא, אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר ויודע שלא תעזוב אותי לעולם. אני לא יכול ולא רוצה להיות בלעדיך בכל זמן, מקום ומצב. קרב אותי אליך, עזור לי להתמסר לך ולהידבק בך ובמידותיך, בתורתך הקדושה, (באשתי / בבעלי), במצוותיך היקרות, ביצר הטוב ובאמת. אב הרחמן, עזור לי לתקן את מעשי, דיבורי ומחשבותי ולעשות רצונך כרצונך. עזור לי לעבוד אותך באיזון הנכון שבין אהבה זכה ויראת הרוממות, באמונה ובבטחון, בשמחה ובעונג, בקדושה ובטהרה, בענוה ובטוב לבב, בחשק ובערגה, בישרות ובתמימות, בעוז ובגבורה, בחסד וברחמים, באמת ובתפארת, במנוחת הנפש, בישוב הדעת, בשקט נפשי וברוגע פנימי. הפוך אותי לכלי מפואר להופעת אור ד' יתברך, תוליך אותי בדרך ד', התורה והמצוות, האמת, הצדק והשלום, הטוב, הנכון והישר. אני רוצה להיות קדוש/ה, אני רוצה להיות קדוש/ה, אני רוצה להיות קדוש/ה.
לצפיה ב-'הכנה רוחנית לפני ראש השנה והימים הנוראים'
הכנה רוחנית לפני ראש השנה והימים הנוראים
09/09/2018 | 12:29
4
בס"ד
 
אדם שמונע מעצמו לשמוע דברי מוסר ותוכחה גרוע מחולה שמתחמק מרופאו שרוצה לשוחח עמו אודות האבחנה הרפואית של סדרת הבדיקות שעשה ולהעניק לו טיפול הולם. מילא זה שהתחמקותו יכולה להשפיע ישירות על המשך חייו בעוה"ז, אך לבריחה מהמציאות של קודמו יש השלכות חריפות לחיי הנצח של העוה"ב. שהרי אדם שיודע מה דרוש תיקון אצלו יודע מה עליו לעשות ובמה להשקיע את מאמציו. אך אם יבוא אדם ויגלה לו שאם לא יגיש טופס מסוים המשכורת הבאה לא תופקד בחשבונו, איך יודה לו מקרב לב על החסד הגדול שעשה עמו? אם יספרו לו שבנו צריך לגשת למבחן חוזר במקצוע מסוים כדי שיוכל לקבל את תעודת הסיום שלו, איך ישמח לבו שמנע ממנו את התקלה הזאת? ומה זאת משכורת עלובה ותעודה חסרת משמעות ביחס לכל חיי הנצח של העוה"ב, שהאדם יכול לאבד אם לא יפתח את העינים, יקח את עצמו בידים ויבין שחייו הם לא הפקר, יש דין ויש דיין, שום דבר לא קורה במקרה אלא בהשגחה פרטית מדוקדקת עד לרמת הפרט האחרון של עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, חוקר כליות ולב ששום מעשה, דיבור, רגש, מחשבה ורצון של אף יצור חי בכל העולם כולו לא נעלמים ממנו, ואת הכל יביא ד' במשפט. סדר העדיפות של אנשים רבים הפוך, וכך אם יש משהו בגוף הגשמי והזמני שלהם שאינו מושלם הם יהיו מוכנים לעשות כל דבר כדי לתקן את המעוות אף אם יהיה צורך בניתוח מסובך ומסוכן, כמו ניתוח לישור האף וניתוח ליזר להסרת משקפים, ולעומת זאת אם ימצאו בקרבם מידה שדורשת תיקון הם יתיחסו לכך באדישות ולא יחשבו שעליהם לעשות כל השתדלות אפשרית כדי לתקנה, כשההיפך הוא הנכון, שהרי בבית דין של מעלה לא ישאלו את האדם מה היה אורך האף שלו או אם חבש משקפים אם לאו, אלא יבדקו כמה תורה למד, כמה מצוותיו עשה, כמה יראת שמים היתה לו וכמה עסק בתיקון מידותיו. האדם הוא הנשמה האלוקית שלו שבבוא היום תמשיך לחיי הנצח של העוה"ב, ולא הגוף הזמני שבבוא היום יכנס לאדמה וברוב במצבים יתליע. ואדם שמשקיע בדבר זמני וחסר כל חשיבות תוך שהוא מזניח את הדבר העיקרי והעליון ביותר שבו לא יכול לקרוא לעצמו חכם ונבון, שנאמר: "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְו‍ֹת" (משלי י, ח), כדוגמת משה רבינו שבזמן שבני ישראל עסקו בביזת מצרים הוא לקח את עצמות יוסף כדי להביאו לקבורה ראויה ומכובדת. לא סתם נקרא הרועה הנאמן איש האלוקים, שעוד בעוה"ז חי ע"פ עולם המושגים של העוה"ב, וזה הסוד הגדול לכל מי שרוצה לזכות לאושר ושמחה אמיתיים בחיים. בהצלחה לכולם. שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל.
לצפיה ב-'דרשה קצרה: רחמנא ליבא בעי, זיכוי הרבים, האש של ת"ח, אוהב השם'
דרשה קצרה: רחמנא ליבא בעי, זיכוי הרבים, האש של ת"ח, אוהב השם
07/09/2018 | 02:48
3
בס"ד
 
לצפיה ב-'סיפור אמיתי | תכנית מהפכנית על קו התפר בין שני עולמות'
סיפור אמיתי | תכנית מהפכנית על קו התפר בין שני עולמות
06/09/2018 | 22:29
6
בס"ד

מסופר על אדם שבשלבים הראשונים של חזרתו בתשובה הוא קיים ראיון לתכנית טלויזיה ששלחה כתבת שטח למקום נופש בו תיקלט במהלכו חשף את הכשרון שלו לכתיבת שירים, וכשראו את זה בגל"צ החליטו להזמין אותו להתארח באולפנם במסגרת תכנית ההומור השבועית שלהם, ולאחר זמן מה הציעו לו פינה קבועה בתכנית והוא הסכים לכך בשמחה רבה. הם לא ידעו שכל האוצר הספרותי שלו מסתכם בשלושה שירים. הוא ידע שהוא יצטרך לכתוב חומרים חדשים עבור התכנית הרביעית ולכל אלה שיבואו אחריה, ונדרש להחליט מה ובאיזה סגנון לכתוב.

אע"פ שהיה על קו התפר בין שני העולמות, הוא הרגיש איך האור ואהבת ד' מתחילים להציף אותו וגרמה לו לאושר ושמחה ברמות שטרם הכיר אע"פ שעשה הרבה דברים שריתקו, ריגשו והלהיבו אותו לפני שחזר בתשובה, והוא החליט לעשות מעשה אמיץ ונועז לכבוד הבורא ב"ה. הוא ידע שזאת לא באמת הפינה שלו אלא של קונו כמו כל שאר הדברים בעולם והחליט להקדיש את הפינה הזאת ל-ד' יתברך ולשרת את רצונו ומטרותיו העליונות בצורה הטובה והמסורה ביותר גם דרך ההזדמנות הזאת ש-ד' זימן לו, ולנצל אותה לזיכוי הרבים.

הוא התחיל לכתוב קטעי פרוזה ארוכים שכוללים דברי תוכחה ומוסר נוקבים בנסיון להעיר את עיניהם של המאזינים ולקרבם אל אביהם שבשמים. הוא ידע שהסיכוי שהפינה הזאת תשרוד לאורך זמן ממושך קלוש ביותר, שהרי מה הסיכוי שבתכנית הומור בתחנת רדיו חילונית ירצו לשמוע דברי הטפה נוקבים, אך בפועל התקיים כאן הפסוק "הֲיִפָּלֵא מֵ-ד' דָּבָר" (בראשית יח, יד) כפשוטו.

הוא עטף את זה באריזה של הומור בכך שדיבר איתם בצורה חברית ומלהיבה והצחיק אותם תוך שימוש בכל מיני משחקי מילים, וכל זאת רק לפני ואחרי החלק המרכזי של "השירים" אותם זכה להקריא מדי שבוע מדם לבו ונשמתו, כשבדר"כ התגובות של שני השדרנים לאחר סיום הפינה היו של הלם מוחלט. הוא הצליח לבלבל אותם. הם תפסו אותו כתופעה - תקליטן שכותב שירים רומנטיים כתחביב, ולא הבינו כיצד זה שלפתע פתאום וללא כל התראה מוקדמת הבחור הזה עשה מהפך שלם לנגד אוזניהם והתחיל להעביר מסרים תורניים, אמוניים ומוסריים מעל גלי האתר.

הוא לא ציפה שימשיכו להעלות אותו לשידור במסגרת אותה פינה אך הוא לא יכול היה להרשות לעצמו למעול בתפקיד שהקב"ה נתן לו, וכנגד כל הסיכויים הפינה המשיכה עוד שבוע ועוד שבוע כך למשך שמונה תכניות בסה"כ במהלכם נכתבו עוד ועוד "שירים" שנועדו לזכות את הרבים ולקרב רחוקים, במהלך שהיוה עבורו סנונית ראשונה לתיקון מעשיו וישור אורחותיו אותו התחיל לעשות מהרגע שהתחיל לחזור בתשובה, כשהאמת האלוקית התגלתה לו ואהבת ד' החלה לבעור בקרבו בעה"י.

ניתן לראות כאן השגחה פרטית מופלאה מצד ד' יתברך שהכניס אותו לתכנית בנקודת הזמן המתאימה ביותר, מאחר והמראה החיצוני שלו לא הסגיר שום סממן דתי שיכול היה להרתיע את צוות ההפקה, אע"פ שהתפקיד המרכזי של כובע המצחיה שחבש באותה תקופה היה לשמש ככיפה לכיסוי הראש, כשבפועל לבו כבר היה שייך לבורא עולם והיה בשלבים לעבור לצד הקדושה כפי שבא לידי ביטוי במסגרת אותה פינה, וכשהבין שחלק גדול ממעשיו והרגליו אסורים מדאוריתא או מדרבנן הוא החליט לכפר על מעשיו ולפתוח דף חדש שמוקדש כל כולו למי שברא ומחייה אותו ומשגיח עליו בכל רגע נתון, שחיכה לו בסבלנות במשך כשלושים שנים כדי שיעשה את הצעד המתבקש והנכון ויתקרב אליו כפי שהוא מחכה ביחס לכל אחד מבניו ובנותיו היקרים והאהובים, וכשעשה את הצעד הזה הרגיש שהתקיימו בו דברי חז"ל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" (מדרש שיר השירים רבה ה, ב).
לצפיה ב-'איפה משיגים רבנית באשדוד'
איפה משיגים רבנית באשדוד
04/09/2018 | 10:49
8
היי אז ככה אני בתהליך של התחזקות אבל אין לי כיוון אז רציתי לשאול אם מישהו יודע איפה אפשר למצוא רבנית באשדוד שככה תדריך אותי 
לצפיה ב-'דרשה קצרה בנושא: כיצד זה שבני האדם לא מפחדים לחטוא?'
דרשה קצרה בנושא: כיצד זה שבני האדם לא מפחדים לחטוא?
05/09/2018 | 02:21
5
בס"ד
 
לצפיה ב-'מה הקשר בין מצות שילוח הקן למגילת אסתר?'
מה הקשר בין מצות שילוח הקן למגילת אסתר?
31/08/2018 | 01:44
8
בס"ד
 
איתא בתורה: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז). "האם" ר"ת המן, אסתר, מרדכי. כשהקב"ה ראה שבני ישראל מתרחקים ממנו זה ציער אותו מאוד והטביל מהלך כולל שנועד לקרבם אליו חזרה, ולכן שלח אליהם מצד אחד את המן הרשע שהידק את הטבעת סביב צוארם, העמיד אותם בסכנה קיומית וגרם להם להרגיש שכלתה אליהם הרעה ואם יש מישהו שיכול להושיע אותם זה רק ד' יתברך, ובמקביל שם בתמונה את שליחיו הנאמנים מרדכי ואסתר שיושיעו את עמו הנבחר במהלך מדהים של השגחה פרטית כפי שמתואר במגילת אסתר, שגרם לעם ישראל להתחזק ביראת שמים, אהבה, דבקות אמונה ובטחון בבורא עולם, וזהו "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ", שעשו תשובה וחזרו בסופו של דבר לחיקו החם והאוהב של אביהם שבשמים.
 
אחד הטעמים למצוה המיוחדת של שילוח הקן כפי שמוזכר בדברי המקובלים הוא שבזמן שאדם מישראל מבצע מצות שילוח הקן ובכך גורם לאם לעזוב את בניה ולהצטער שהרחיקו אותה מגוזליה, הדבר מעורר רחמי שמים מצד ד' יתברך כלפי בניו ובנותיו היקרים והאהובים, כשהוא נזכר בגלות השכינה וחורבן ביהמ"ק שגרמו לעמו הנבחר לשנים רבות של סבל ויסורים קשים, ומתוך כך הדבר מקרב בצורה משמעותית את זמן הגאולה, ביאת המשיח ובנין ביהמ"ק השלישי שיהיה בנין עדי עד בעה"י. וניתן לראות את הקשר הנפלא בין הטעם הזה לכל המהלך של מגילת אסתר שמסתים בישועה וגאולה להם זכו עם ישראל כפי שעתידים לזכות בקרוב בעה"י, שבדומה להרחקת האם מבניה שגרמה צער לכל הצדדים, גם ד' יצר מציאות בה העצים את הריחוק אותו התחיל ליצור עם ישראל בינו יתברך לבני עמו והראה להם בכך לאיזה שפל נוראי כל המציאות יכולה להתדרדר אם הקב"ה מתרחק ומסיר את השגחתו ולו במעט מעל בני ישראל ח"ו, אע"פ שמצד האמת בורא עולם מעולם לא עזב ולו אדם בודד רשע כל שיהיה אחרת הוא לא היה יכול להמשיך לחיות ולו למשך שניה אחת, כשהוא ממשיך לתת לכל הרשעים עוד ועוד הזדמנויות שישובו מדרכם הרעה היישר לזרועותיו הפתוחות, וכל שכן שמעולם לא עזב את כלל ישראל או חשב לעשות כן. נהפוך הוא, ד' יתברך מנסה לעזור לנו להתקרב אליו יותר ויותר בכל דרך אפשרית ונותן לנו את כל הסיבות והכלים לצורך כך.
 
ניתן ללמוד מכאן דבר חשוב מאוד שאם בני ישראל לא היה מתרחקים מ-ד' מלכתחילה לא היה לו יתברך כל צורך לשלוח להם את המן הרשע ולהעביר אותם בכל שלבי התהליך הזה, בדומה למציאות של עמלק שאף היא נוצרה כפועל יוצא של כפיות הטובה של עם ישראל והתרופפות אמונתם חרף כל הניסים והנפלאות שפקדו אותם זמן קצר לפני כן בין היתר במהלך עשר המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף. וכך כל יהודי ויהודיה צריכים לדעת שבזכות קרבתם לבורא עולם והמצאותם במגמה מתמדת של התחזקות והתעלות בעבודת ד', יראת שמים, אהבה, אמונה, בטחון ודבקות במי שאמר והיה העולם הם חוסכים מעצמם המון צרות ובעיות ושאר מרעין בישין שאלוקים שולח למי שזקוק לניעור וזעזוע כדי להשיבו למוטב ולדרך הישר ולטובתו, אך אם האדם כבר נמצא בתהליך הזה מעצמו אז אין לו יתברך כל צורך לעוררו לכך אלא רק לשמוח ולהתמלא אושר ונחת רוח עצומים, ולהמשיך לעזור לו ללכת מחיל אל חיל, לרוממו ממדרגה למדרגה ולהעניק לו עוד ועוד שפע וברכה ברוחניות ובגשמיות כדי לעזור לו להגיע אל התכלית לשמה נשלחה נשמתו לעולם בצורה שתועיל לא רק לו ולבני ביתו אלא לכלל ישראל ולתיקון המציאות כולה, כדברי רבי אליעזר במדרש תנחומא: "אם יש דין למטן אין דין למעלן. אם אין דין למטן יש דין למעלן. כיצד? אם יעשו התחתונים את הדין מלמטה אין הדין נעשה מלמעלן. לפיכך אמר הקב"ה: שמרו את המשפט, שלא תגרמו לי לעשות משפט מלמעלן, שנאמר: 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים' (שמות כא, א). אמר הקב"ה: כל מה שאני עושה בדין אני עושה, שאילו הייתי מבקש פעם אחת לעבור את הדין לא היה העולם יכול לעמוד".
 
דבר נוסף, האדם נדרש להבין דבר מתוך דבר מכח הבינה העליונה שהעניק לו בוראו כפי שרמוז בהמשך הפסוק: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כב, ז) מהם מתקבלים בס"ת "בנתכם", היינו שכאשר האדם מפעיל את בינתו ומצליח למצוא באמצעותה בתוך כל ההעלם שיש בעולם (עולם מלשון העלם) את ד' יתברך והאמת האלוקית ומתוך זה דבק בו והולך בדרך המלך למרות כל הקשיים, הנסיונות, הסחות הדעת והספקות שנמצאים [כמעט] בכל מקום אפשרי, הוא זוכה לברכות ולטובות הגדולות מכולן ולאריכות ימים בעוה"ז וכמובן גם לחיי הנצח של העוה"ב כדברי הפסוק. אשריו ואשרי חלקו של אדם כזה, שנזכה לכך כל עם ישראל בעה"י, כאשר המצוה השניה שגורמת לאיכות חיי האדם כמובא בתורה היא מצות כיבוד אב ואם, וגם זה מתקשר לענייננו ללמדנו על חשיבות הכבוד שהאדם מצווה להעניק למי שברא וילד אותו בצורה שעוזרת לו לתקן את כפיות הטובה בה נכשלנו בעבר ולהפוך את זה להכרת הטוב.
 
חידוש התורה מוקדש לכל ישראל שיחזרו בתשובה שלמה מתוך אהבה ויראה אמיתיים וטהורים, יקבלו עליהם עול מלכות שמים, תורה ומצוות ויזכו לבשורות טובות, ישועות ונחמות בעה"י.
לצפיה ב-'מה יותר חמור, חילול שבת או רצח?'
מה יותר חמור, חילול שבת או רצח?
29/08/2018 | 23:33
1
13
בס"ד
 
כל אדם בר דעת שהיה רואה שיש תינוק מתחת לאחד מגלגלי רכבו, לא היה מעיז לחשוב ולו לרגע אחד לסכן את חייו אף אם היה בדרכו לנופש עבורו חסך כסף במשך שנים רבות, אלא היה מוציא אותו משם מיד ודואג לטפל בו ולמצוא את הוריו. ולו יצויר שלא היתה כל אפשרות להוציאו משם הוא היה מוותר על כל הנופש וכל הכסף שהשקיע בלי לאמץ את מחשבתו אם זה היה מגיע לכך, ובטח שלא היה גורם לתינוק להיפצע וכל שכן שלא היה עושה דבר שהיה עלול לסכן את חייו ולו במעט. אך מה שמחללי שבת בפרהסיא אינם יודעים הוא שכאשר הם נוסעים בשבת, בכל התנעה ובכל פעולה שהם עושים במהלך נסיעתם, הם עושים נזק הרבה יותר חמור לאין ערוך מאחד כזה שהיה רוצח את אותו תינוק באכזריות, הן לנשמתם הקדושה והן לכלל ישראל, והדין כמובן זהה לגבי כל שאר העבירות שנעשות בשבת בפרהסיא כמו הליכה למקומות בילוי מחללי שבת, מנגל בפארק, שיחה בפלאפון, שמיעת שירים בנגן או עישון ברחוב. ומעבר לכך אין להם שמץ של מושג שגם העונש על כך הרבה יותר חמור אף מרצח מתועב שהדעת אינה יכולה לסבול.
 
בעשרת הדיברות שמסודרים מהכבד אל הקל הדיבר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" הוא הרביעי והעונש עליו כמו לעובדי עבודה זרה הוא מוות בסקילה שהוא הקשה והנורא מכולם, בזמן שהדיבר "לֹא תִרְצָח" הוא השישי והעונש עליו הוא מיתה בסיף וודאי קל יותר מסקילה, ומכאן שחומרת החטא והעונש של מחלל השבת חמורים מאלו של הרוצח עד כדי כך שהרוצח אמנם נחשב ליהודי שפל אך עדיין יהודי, ומחלל השבת בפרהסיא לעומת זאת הרי הוא כגוי לכל דבר, כאשר ע"פ ההלכה אסור לקבור מחלל שבת אף אם קיים את כל שאר המצוות בחלקה בה קבורים רוצחים שפלים שומרי שבת.
 
חשוב לדעת שהסיבות העיקריות שגורמת לאותו חלק בעם להזדעזע בנוגע לאותו תינוק מחד ומאידך לחוסר הזדהות עם כבוד השבת הן חוסר מודעות וחינוך לקוי, שהרי מגיל קטן כולנו שמענו עד כמה שרצח זה פשע חמור ועל כך שהרוצחים הם עברינים שנמצאים בשולי החברה שעושה כל מאמץ בנסיון להוקיע אותם מתוכה ולכלוא אותם במקומות סגורים כדי שלא יגרמו נזק לציבור, אך מה עם השבת? למה לא כולם מזהירים את הנשמות היקרות שזיכה אותנו ד' יתברך להביא לעולם על החומרה של חילול השבת, על הנזק החמור שזה גורם, העונשים הקשים על כך, על הצער העצום שנגרם לאלוקים ועל הריחוק שנוצר בין מחללי השבת לבוראם?
 
מי הוא אותו חכמולוג שחושב שעם טיפת זרע וביצית של איש ואשה אפשר לברוא אדם בעל דעת ותבונה שיכול לדבר, לחשוב, לאהוב, לעשות דברים גאוניים ומפוארים ולהיות תלמיד חכם גדול אלמלא הקב"ה היה נכנס לתמונה ונופח באפו נשמת חיים נצחית שהיא חלק אלוקה ממעל שיכולה לפעול את כל הדברים הנפלאים האלה? ולו יכול אדם להעלות על דעתו שבשר ועצמות יכולים לדבר, ליצור דברים מדהימים, לחלום ולהביע רגשות?
 
ברוך ד' ותודה לאל על אותם מוסדות חינוך מצוינים בהם מחנכים את התלמידים ע"פ הערכים והיסודות הנפלאים של היהדות, מדריכים אותם ללכת בדרך ד', התורה והמצוות ומעניקים להם השקפה נכונה לחיים ע"פ האמת האלוקית, וכל אדם שאוהב את ילדיו יעשה כל מאמץ כדי שכל בניו ובנותיו ילמדו רק במקומות כאלה אם הוא באמת אוהב אותם ורוצה לטובתם גם אם זה גובל במעבר דירה או או כל שינוי משמעותי אחר, וזה הדבר החשוב ביותר שהוא יכול ומצווה להעניק להם, מאחר וכמו שכל אחד מבין שאי אפשר לתדלק מעבורת חלק בדלק של אופנועים ולצפות שהיא תצליח להתקדם יותר מכמה קילומטרים בודדים, כל שכן שאי אפשר לתת לנשמה של יהודי שיש לו נשמה אלוקית שחצובה מתחת כסא הכבוד חינוך שמתאים לגויים וגם זה בספק, ולצפות במקביל שהוא יצליח לממש ולו חצי אחוז מכל היכולות והכשרונות האדירים אותם העניק לו ד' יתברך.
 
אל תתאכזרו ליקיריכם, תנו להם את הטוב ביותר, זה מגיע להם, וגם אתם תהנו מזה בגדול ללא צל של ספק.
לצפיה ב-'רצח זה יותר חמור מחילול שבת'
רצח זה יותר חמור מחילול שבת
05/09/2018 | 11:31
6
מי שרצח אז הוא עשה מעשה נורא ובלתי הפיך לדורי דורות, אי לכך יותר חשוב להתחזק בשמירת הגוף ובשמירה על חוקי התנועה, ובעצם הכל חשוב, אין טעם וצורך להתפלפל בזה
לצפיה ב-'הפורום הזה חי?'
הפורום הזה חי?
15/08/2018 | 01:15
2
25
לצפיה ב-'לא כל כך...'
לא כל כך...
30/08/2018 | 17:53
12
בעזהי"ת
 
 
היו ימים...
לצפיה ב-'חי ובועט'
חי ובועט
31/08/2018 | 11:24
7
אבל אנחנו צריכים את עזרתך להפיץ אותו בין כל חבריך
לצפיה ב-'על חומרת הדיבור בבית הכנסת'
על חומרת הדיבור בבית הכנסת
14/08/2018 | 02:56
22
בס"ד
 
נתאר לעצמנו איך כל אחד מאיתנו היה מגיב אילו לבית העסק שלנו היה נכנס אדם שמתנהג בגסות רוח, משמיץ את הבעלים, המנהלים והעובדים באוזני כולם ואומר להם ללא כל שמץ של בושה: "לא כדאי לכם לקנות כאן, יש מקומות טובים וזולים יותר עם מוצרים איכותיים יותר ושירות מוצלח יותר, חבל על זמנכם היקר, קדימה צאו מפה, אין לכם בכלל מה לחפש כאן, טעיתם בכתובתף חפשו מקום אחר". מי היה נותן לאדם כזה לשהות באותו מקום שניה נוספת לפני שהיה מזעיק את כוחות האבטחה כדי שיגיעו אליו כמה שיותר מהר ויגרשו אותו משם מהר ככל האפשר וככל הנראה שהיה דואג להוציא לו בנוסף לכך צו הרחקה מהמקום.
 
ואם כך בבית עסק שכל מטרתו להרויח כסף ששייך לעולם הזמני הזה, על אחת כמה וכמה כשמדובר במושגים של העוה"ב שהוא נצחי ואינסופי וכל טעות יכולה להיות הרת אסון, באחד המקומות הקדושים ביותר לאדם באחד הזמנים הקדושים לו ביותר בו נשמתו מנסה להגיע לחיבור ודבקות עם בוראה, ואיך תצליח לעשות זאת אם בין המתפללים ישנם המדברים שלא בענין התפילה ומגרשים בכך את השכינה הקדושה משם? איך תוכל להישמע תפילה כזאת? לאן בכלל היא תוכל להגיע ואיזו תועלת היא תשיג?
 
אם היו אומרים לאדם שאחת מתפילותיו לא תגיע ליעדה ולא תפעל דבר, הוא הרי היה הופך עולמות כדי להסיר את כל המונעים האפשריים ולתקן כל עיוות אפשרי כדי שלא תימנע ממנו הזכות להתפלל לבוראו ולדבקה בו. יותר ממה שהגוף הגשמי זקוק לחמצן, אוכל ושתיה, הנשמה זקוקה לתורה, מצוות ותפילה, זה מזון המלכות שלה ובלעדיהן אין לתאר את הצער והסבל שיש לה.
 
אדם כזה לא מודע לנזק העצום שהוא עושה כשהוא מזיק לתפילת הציבור הרב רק בגלל כמה מילים מיותרות שבער לו לומר דוקא באותו זמן ומקום ולא חשב שהיתה זאת עצת היצר הרע שהצליח להכשילו שוב בעוון חמור, שהרי הוא יכול להתאפק בקלות ולדבר על מי שהוא חפץ לאחר התפילה מחוץ לביהכ"נ בצורה שלא רק תמנע את כל הנזקים החמורים האלה אלא גם תהפוך אותו בעיני ד' יתברך לגיבור אמיתי, שנאמר: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו", אלא אם יש בדיבור איסור מצד עצמו כגון: קלות ראש, רכילות, שקר ולשון הרע.
 
האדם החוטא לעולם לא יוכל לדעת כמה שפע וברכה הוא מנע מהעולם כולו בכך שלא שלט במוצא פיו, שהרי אולי לפלוני היתה חסרה עוד תפילה אחת כדי למצוא את הזיווג ההגון שלו ולאלמוני כדי להיפקד בזרע קודש בר קימא לאחר שנים של המתנה וציפיה דרוכה. מי מסוגל לקחת תיק כ"כ כבד על הגב שלו? מעכשיו כבר אי אפשר להשתמש בתירוץ של "לא ידענו". אדם שיש לו ולו מעט אחריות, רגישות, התחשבות ואהבה כלפי כל בני עמו בכלל ובני ביתו וחבריו בפרט לא יעיז אפילו לחשוב על אפשרות להזיק לחייהם בצורה כזאת נוראית.
 
זה אמנם לא נראה כזה נורא מבחוץ כשמדברים פה ושם אך לצורך ההמחשה גם בשביל להדליק גפרור בשבת לא צריך להתאמץ כדי לעשות מעשה חמור שאסור מדאוריתא, ובדומה לכך גם כדי לשגר טיל עצמתי נדרשת בסה"כ לחיצה קלה על כפתור קטן. לא יותר מזה, כאשר מי שיושב בחדר הבקרה לא מבחין בשום נזק כשבפועל אין לשער את הנזק שנגרם במקום אחר בעולם בו נחת הטיל. והנזק שנגרם בעולמות העליונים הוא הרבה יותר חמור לאין שיעור, כאשר אי הידיעה אינה מונעת הן את הזנק והן את העונש שאותו אדם יקבל על מעשיו.
 
ו"אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד" שיחפש להיות בצד שבונה, מתקן ומועיל ולא בזה שהורס, מחריב ומזיק ח"ו. "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע" (קהלת יב, יד). אפילו אלה שרואים סרטים שונאים את כל הדמויות הרעות והמרושעות שמזיקות לסביבתן, ולעומת זאת אוהבים את הדמויות הטובות והחיוביות שמחפשות רק לעזור, להועיל ולעשות רק את הטוב, הנכון והישר העיני אלוקים ואדם.
 
אשרינו שזכינו לקבל את התורה שבלעדיה לא היינו יודעים מה אסור ומה מותר, מה טמא ומה טהור, ולכן חשוב שכל אחד מאיתנו יתחזק במצוה החשובה מכולם של לימוד תורה שהיא כנגד כל המצוות ויוסיף הן בזמן, הן באיכות, הן בעמל והן בלשמה ואין ברכה גדולה יותר מזו שיכול כל אדם להכניס לחייו.
לצפיה ב-'המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק א'
המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק א
11/08/2018 | 23:28
3
25
בס"ד
 
הסיפור שלנו מתרחש בין השנים ה'תשעה-ו, התקופה בה הממשלה הורידה את התקציב של לומדי התורה בישיבות ובכוללים לשפל היסטורי. במקום בו למד האברך סדר יום מלא קלטו ישיבה שלמה של בחורים צעירים ובמקביל הודיעו לחלק גדול מהאברכים שלא יוכלו להמשיך לשלם להם מלגה מתחילת הזמן הבא. הוא היה אחד מהם. אשתו של האברך לא עבדה באותה תקופה והמלגה הזאת היתה הכנסתם העיקרית שעזרה להם עם התשלומים השונים, כך שלא היו לו הרבה ברירות. האברך התחיל במסע שארך יותר משנה למציאת כולל חדש בו יוכל ללמוד את התורה הקדושה ובמהלכו ביקר בכחמישים כוללים באותה עיר ולאחר שעברו דירה ממזרח הארץ למרכזה לאור פסיקת רבם גם בעיר החדשה בנסיון לחזור לאוהלה של תורה, כשאם מחשיבים גם את אותם מקומות איתם יצר קשר טלפוני אפשר להגיע אף לכשבעים כוללים. במהלך החיפוש למד בבוקר עם חברותא באופן פרטי ללא מלגה ובנוסף במסגרת כולל ערב. הוא הרגיש כל צעד וצעד שעשה במהלך מסעותיו למציאת כולל מאחר וסבל מציפורן חודרנית באותה תקופה, ולמרות הכל התגבר על כל הקשיים והסבל כשהוא נחוש לחזור לבית ד'. בתוך תוכו הוא הרגיש שהקב"ה מנסה אותו ובודק עד כמה הוא מעונין ללמוד תורה וכמה הוא מוכן לתת מעצמו לצורך כך.

כמעט כל התשובות של ראשי הכוללים איתם נפגש היו זהות והתמקדו בכך שאין ברשותם מספיק תקציב שיאפשר להם לצרף אברך נוסף, כשגם עם המצב הקיים הם מצליחים להסתדר רק בקושי בחסדי ד' יתברך.

אחד מהכוללים שהאברך ניסה להתקבל אליהם הוא כולל בר"ג שבראשו עומד הרב הרצל חודר, אחד מהרבנים שהאברך מאוד אוהב. הוא זכה להכיר אותו ולהתחזק ממנו דרך השיעורים שהוא מוסר בערוץ "הידברות". הרעב של האברך ללמוד תורה היה כה רב שלא הפריעה לו העובדה שהגיל הממוצע של כל האברכים שם כמעט כפול משלו. היה לו בטחון שאם יקבלו אותו לשם הקב"ה יעזור לו להשתלב שם. אמנם גם בכולל הזה לא היתה אפשרות לקלוט אברכים חדשים מהסיבה הכלכלית, אך הוא לעולם לא ישכח את השיחה האבהית והנעימה של ראש הכולל ששאל את האברך: "אתה דואג?" וכשזה ענה לו ש"לא" הוא שב לשאול אותו: "מי כאן בעל הבית?" והאברך ענה לו "הקב"ה כמובן" ואז אמר לו הרב: "יפה, אם אתה מבין שהקב"ה הוא בעל הבית אז באמת אין לך מה לדאוג, הכל יסתדר לטובה".

גם רבו האישי של האברך היה שותף בתהליך, התפלל עליו, בירך אותו ונתן לו עצה: "תבכה, תשפוך את הלב ותבקש מהקב"ה שיעזור לך למצוא כולל". האברך פנה לרבנים רבים שהוא הכיר כדי שינסו לעזור לו למצוא כולל. אחד מהם היה הרב חיים הררי מבני ברק שנרתם למשימה וניסה לעזור לו מכל חדרי לבו, אך השורה התחתונה מכל מאמצי האברך וכל הרבנים שעזרו לו היתה שזאת לא התקופה הכי טובה לחפש בה כולל בלשון המעטה.

בשלב מסוים לאחר שעבר לדירה החדשה הרחיב את חיפושיו גם לערים אחרות. למרות שאין לו רשיון נהיגה הוא היה מוכן לנסוע כל יום עם אוטובוסים במשך זמן רב כדי להגיע לאוהלה של תורה.

אמנם היה כולל אחד שהסכים לקבלו אך האברך מצדו לא היה מעונין מאחר ולומדים בו רק סדר אחד והוא חיפש כולל שיוכל ללמוד בו שני סדרים לפחות. כל אינספור הטובות והחסדים וההשגחה הפרטית שהעניק לו הקב"ה יצרו בקרבו בעירה פנימית להעניק ל-ד' יתברך את לבו יחד עם כל כולו כך שהוא לא יכול היה להרשות לעצמו להתפשר על פחות משני סדרי לימוד שמתפרשים על יום מלא. פחות מזה לא היה בא בחשבון מבחינתו. זאת היתה נקודת הפתיחה מבחינתו. הוא ידע שככל שידע יותר תורה כך יתחזק באהבה, יראה, אמונה, בטחון ודבקות במלך מלכי המלכים ויוכל להתחבר ולהיות קרוב אליו יותר. גם לפני שחזר בתשובה חי חיים טוטליים והיה עושה ימים כלילות עם עיסוקיו ותחביביו, והיה מוכן להקדיש את כולו לטובת החלומות והמטרות שהציב לעצמו, ואז כששמע בישיבה את אחד הרבנים שאומר שכל אדם צריך לחיות חיים אקסטרימליים, היינו לתת את כל הלב והנשמה, עד קצה גבול היכולת במסירות נפש ומבלי לחפף, שתה את דבריו כמו מים חיים שמסיימים צום רוחני ארוך במיוחד. הוא לא שכח שאחד מכללי היסוד של כל יהודי הוא שהכל לטובה, ואכן המצב הזה היוה לאברך מבחן ארוך שבא לבדוק עד כמה הוא באמת רוצה, עד כמה זה חשוב לו, כמה הוא מוכן להשקיע וכמה דמעות הוא מוכן לשפוך עבור זה.

שנים רבות לפני שחזר בתשובה הציב לעצמו מטרה חשובה והיא להתחיל לעבוד בתפקיד מסוים שקשור למוסיקה עם אדם מסוים מאחר וזיהה שיש לו מידות טובות. הכונות שלו אמנם היו טובות וטהורות, לשמח, לרגש ולהלהיב כמה שיותר אנשים, אך הדרך שבה נעשו הדברים היתה מנוגדת להלכה כפי שהוא למד כמה שנים לאחר מכן. רק כעבור כשנה וחצי של מאמצים והשתדלויות הוא עמד במשימה והתקבל לאותו תפקיד שכלל שיתוף פעולה עם אותו אדם. לאחר שהתקבל לכולל הוא הרגיש שהקב"ה בחן אותו אם הוא מוכן להשקיע עבור החלום ללמוד בכולל שבא מצד הקדושה לא פחות זמן ומרץ ממה שהיה מוכן להשקיע עבור אותו חלום ישן שבא מהצד האחר, ונזנח ע"י האברך לאחר שזכה לחזור בתשובה ולמצוא את האמת ובתוכה גם את עצמו ביחד עם אשתו, למרות שהיה זה הדבר שהכי הלהיב, העסיק, ריתק וריגש אותו לפני שהקב"ה, התורה והאמת נכנסו לתמונה.

בשלב מסוים גמלה בליבו ההחלטה שחרף החשיבות הרבה של המלגה והתרומה הכלכלית שלה עבורו ועבור בני ביתו בצירוף העובדה שאשתו לא עבדה באותה תקופה, שנאמר "אם אין קמח אין תורה", הוא לא מוכן יותר להתנות את הרצון העז שבער בקרבו ללמוד את התורה הקדושה בקבלת מלגה כלשהי, והחליט לשים את כל מבטחו בקב"ה. הוא התרשם לטובה מכל הכוללים בהם ביקר אך החליט להגיע לאותו כולל בו היה חפץ ליבו ללמוד, פנה לראש הכולל והסביר לו שהוא היה שמח להתחיל ללמוד שם תורה גם על דעת זה שלא יקבל כל מלגה כספית מתוך רצון לעשות את רצון ד', להתחבר ולהידבק בו יתברך.

הוא הפך את הכולל למקום תפילתו הקבוע ומדי פעם היה מדבר עם ראש הכולל במטרה להתקבל למסגרת הכולל כאברך מן המנין, אך זה הסביר לו שבאותו מקום לומדים אריות של תורה, תלמידי חכמים גדולים, חלקם הוציאו לאור ספרים חשובים, הם מוסרים שיעורי תורה במקומות שונים, משמשים כשליחי ציבור ומזכים את הרבים, והוא לא חושב שזה יהיה נכון לשלב שם חוזר בתשובה שלא נמצא ברמת הלימוד, הידע והבקיאות שלהם.

כשראש הכולל אמר לו שלא ירגיש בנוח עם העובדה שכל האברכים יקבלו מלגה חוץ ממנו וזה יצער אותו מאוד ענה לו האברך שהמלגה הכספית זה ענין פעוט וזניח ששייך לעניני העוה"ז שהוא זמני וחולף, לעומת הנצח והאינסוף שגלומים בתורה הקדושה שהיא כ"כ חסרה לו והוא מתגעגע אליה ורעב לחזור וללמוד אותה במסגרת קבועה, רצינית ומחיבת, ואם הוא יזכה אותו בכך הכסף לא מהוה כל תנאי או גורם משפיע במערכת השיקולים וההחלטות שלו.
 
בכל פעם שהוא היה מגיע לשם הוא היה מרגיש תחושה נעימה של שיכות וביתיות וחש שזה המקום שלו. הוא הוקסם מהחכמה, מהמידות הטובות, מהצניעות, מהענוה ומהיחס הטוב של אברכי הכולל. היה אברך אחד שנהג לשוחח איתו לאחר התפילה בדברי תורה ובתקופת בין הזמנים היו מגיעים בחורים צעירים איתם נהג לשבת ולמסור להם דברי תורה.

לאחר שראש הכולל הבין שהאברך נחוש בדעתו שאל אותו אם יסכים שזה לא המקום בשבילו במידה והרב האישי שלו יפסוק לו כך והאברך ענה בחיוב. רבו היקר והאהוב של האברך הכיר אותו ואת הכמיהה והצמא שלו לחזור לכותלי בית המדרש ודיבר עם ראש הכולל שיחה ארוכה שארכה כשעה ולמרות כל התקוות שהאברך תלה בה הבין שראש הכולל הצליח לשכנע את רבו שזה לא המקום בשבילו.

האברך למד באחד משיעוריו של הרב רעיון עמוק ממנו הבין שעליו להתעקש ולא לוותר, ולכן שאל את רבו אם יוכל להציע לראש הכולל להגיע לכולל מדי פעם כדי ללמוד שם ללא כל התחיבות מצדו והוא הסכים ובעה"י לאחר כחודשיים של נסיונות שכנוע גם ראש הכולל הסכים לקבלו בתנאי הזה.
לצפיה ב-'המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק ב'
המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק ב
11/08/2018 | 23:30
4
בס"ד
 
מהשאלות שראש הכולל התחיל בשלב מסוים לשאול את האברך הוא שם לב שאולי זוהי תחילתה של תפנית. כשראש הכולל שאל: "אולי תסכים ללמוד רק חצי יום ובחצי השני תעבוד?" האברך ענה לו בנחרצות שזה לא בא בחשבון מאחר והוא לא רוצה להרגיל את עצמו לשגרת חיים עם סדר יום שכזה מאחר ולתורה מקום מרכזי בחייו, ושחשוב לו ללמוד שני סדרים כבר מההתחלה. ראש הכולל הוסיף ושאל: "מה אשתך תגיד אם תלבש חליפה עם מגבעת?" והאברך ענה לו שלדעתו היא תשמח ותקבל את זה בשמחה. עד עתה הוא אמנם התהלך בלבוש חרדי אך ללא מקטורן ומגבעת שמאפינים לומדי תורה והבין את החשיבות והאמירה בלבוש אחיד שתואם את כל באי המקום. הוא לא רצה להיות יוצא דופן. אשתו שבעצמה מקפידה על לבוש צנוע מאוד הסכימה וכל מה שהיה צריך לעשות זה לקנות מגבעת חדשה ולהוסיף למכנס שנהג ללבוש את המקטורן התואם שחיכה בארון ליום המתאים בסבלנות רבה. הם עשו דרך ארוכה ביחד. זו היתה החליפה העיקרית שהוא נהג ללבוש לכבוד שבת קודש בתהליך החזרה בתשובה. היא כ"כ יקרה לו שהוא לא היה מוכן לוותר עליה גם לאחר כל הפעמים שהיא נקרעה והתקלקלה וביקש ממרת אמו שהיא תופרת מקצועית שתתקן לו אותה.

לאחר כחודש הזדמן לאברך ללמוד בחברותא במסכת שבת עם אחד מהאברכים הנפלאים של הכולל. הוא הרגיש שהוא מגיע לרמות גבוהות מאוד של עונג, שמחה, התלהבות, מתיקות ועריבות במהלך הלימוד, ואז לפתע באחד מרגעי השיא ניגש אליו ראש הכולל כשבידו 500 ש"ח במזומן כמענק מיוחד לכבוד חגי תשרי אותו החליט להעניק לו באופן בלתי צפוי ביחד עם כל אברכי הכולל, ובמקום לשמוח ולהיות מאושר באופן טבעי בקבלת הסכום המכובד, הוא דוקא הרגיש עגמת נפש וצער עמוק מעצם ההפסקה שנגרמה בלימוד המהנה והנחיתה מאותו מקום שמימי ונשגב ששייך לעולם הנצח והאינסוף אליו הגיע במהלך הלימוד המעמיק לאותו מקום ארצי ושפל שהחזיר אותו לעניני העוה"ז, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא**, וכל זאת חרף המאזן הכספי השלילי בו היה עם הוצאות מרובות וכמעט ללא הכנסות, ולמרות הנס שהיה מגולם בעובדה שקיבל סכום כסף משמעותי ובלתי צפוי, אך לאחר סדר הלימוד באותו ערב נתן את דעתו ושמח על כך והודה ל-ד' שהכל ממנו יתברך.

כעבור כמה שבועות הודיע ראש הכולל לאברך שהוא מעונין לשלם לו מלגה חודשית קבועה ע"ס 1000 ש"ח, ומחודש לחודש סכום זה הלך ועלה ולאחר כשנה וחצי הגיע למלגה שמקבלים שאר האברכים באותו כולל, מתוך מסירות נפש גדולה שראש הכולל הפגין מצדו ואמונה גדולה שהיתה לו באותו אברך.

האברך שם לב שכאשר ראש הכולל אמר לו באחת משיחותיהם הראשונות שאינו יכול לקבלו לכולל, אע"פ שבאופן גלוי אמר לו "לא" הוא איכשהו הצליח לשמוע באופן בלתי מוסבר את המילה "כן" ברובד הנסתר של המילים, היינו למרות שתשובתו היתה שלילית הרגיש ברובד הפנימי שהוא כן רוצה לקבלו לכולל.

כמה חודשים לפני שמצא את הכולל מרת אמו של האברך, אשה צדיקה ורוחנית מאוד, ראתה חזיון ובו בנה יושב עם תלמידי חכמים כשהוא לובש חליפה ומגבעת למרות שמעולם לא ראתה אותו בלבוש הזה. חשוב לציין שלא מדובר בחלום שנחלם בזמן שינה אלא במראות שהתגלו לה במהלך היום כשהיתה ערה.

האברך החליט שאת ראש שנת ה'תשעו הוא רוצה לחגוג עם הוריו שידעו על מאמציו למצוא כולל ואף התפללו עבורו, בעיקר כדי להפתיע ולשמח אותם ולקדש שם שמים. הוא ידע שגם אחותו ובתה תהינה שם והוא רצה לחזק גם אותן. את המגבעת הטריה שהביא איתו הוא החביא בתוך קופסה וחיכה לרגע הנכון כדי לחשוף אותה. הוא התחיל לספר את הסיפור כפי שמופיע כאן ואז פנה לאמו ושאל אותה: "אמא, את זוכרת את החזיון שלך שבו ראית אותי לפני כמה חודשים?" והיא ענתה לו: "בטח שאני זוכרת", ואז הוא הוציא את המגבעת ממקום המסתור, חבש אותה על ראשו ואמר לה: "אמא, החזיון שלך התגשם. הדמיון שלך הפך למציאות. תודה לא-ל הבן שלך מצא כולל וחזר ללמוד תורה במסגרת קבועה בעה"י". אמו לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות, ניגשה אל בנה והחלה מחבקת ומנשקת אותו מכל לבה. מהדמעות שלה היה אפשר אולי למלא דלי שלם. היא ידעה עד כמה זה היה חשוב לו, על הצער הגדול שהיה לו בכל אותה תקופה, ועל כל הזמן והמרץ שהקדיש לצורך כך. הוא שם לב שגם אביו, אחותו ובתה התרגשו מאוד וגם העינים שלהם לא נשארו יבשות.

הוא ניסה לעשות את כל זה בצורה מאוד עדינה שתגרום לקידוש שם שמים בצורה מפוארת עם דגש על ההשגחה הפרטית שהיתה כאן מחד ומאידך הוא נזהר שהזרקור לא יופנה אליו ושלא יעניקו לו כבוד מיוחד כתוצאה מכך. הוא ידע שגם בסיפור הזה היחיד שמגיע לו כל הכבוד הוא רק ד' יתברך, עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות.

לאחר מספר ימים ראש הכולל דיבר עם האברך על שני אברכים שהם קרובי משפחתו וסיפר לו שגם הם ניסו להתקבל לכולל אך הוא לא קיבל אותם ואז אמר לו "תספר למשפחה שלך את גודל הנס וההשגחה הפרטית שהיתה לך שהצלחת להתקבל לכולל בזמן ששני אברכים חשובים משאר בשרי לא התקבלו לכאן".

כעבור כמה חודשים ביקש ראש הכולל מהאברך שימסור שיעור בין קבלת שבת לערבית של שבת קודש ולא מפתיע שזה היה בפרשת השבוע "בשלח" שמגוללת את קריעת ים סוף, וכעבור כמה חודשים זכה למסור שיעור נוסף בזמן הקדוש הזה, כשלאחר כל אחד מהם ראש הכולל פנה לאברך בהתרגשות ואמר לו שהוא מאוד נהנה ואף נתן לו לדבר יותר זמן מהמקובל.

באחד הימים נוצר מצב בו ראש הכולל והאברך היו לבד בכולל ואז אמר לו: "אמנם אני מאמין באלוקים, אך כשאני מסתכל עליך יושב במקום שלך ולומד תורה, ונזכר בסיפור שלך וכל מה שעברת עד שהתחלת ללמוד כאן זה מחזק אותי באמונה, אני רואה בחוש שיש אלוקים, יש מושל בבירה, אחרת אין כל דרך אחרת להסביר את זה".

במהלך שיחה עם אחד האברכים בכולל הם הגיעו לדבר על נושא קבלתו לשם ולפתע אמר לו משפט שמאוד ריגש אותו: "שמע אתה עשית דבר גדול, אתה פשוט זרקת את עצמך על הקב"ה". הוא התיחס לעובדה שהאברך היה מוכן ללמוד תורה אף ללא כל מלגה, ושם את כל מבטחו בבורא עולם שיזון ויפרנס אותו בצורה שהיא מעל לטבע.

כשהם עברו לעירם הקודמת במזרח הארץ האברך תחילה מצא בה כולל בו יוכל ללמוד ורק אז התחילו לחפש דירה להשכרה שתהיה בקרבת מקום בעיקר מאחר ולשני בני הזוג אין רשיון נהיגה והיה חשוב להם לקבוע את מקום מגורם ליד אוהלה של תורה, שנאמר: "הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה" (אבות ד, יד), והבית הכי קרוב שהצליחו למצוא היה במרחק של כשבע דקות הליכה. לעומת זאת לאחר שעברו לעירם החדשה ומצאו בה דירה להשכרה עפ"י הפסיקה וההנחיות של הרב, האברך התקבל לכולל שהיה במרחק של כדקת הליכה. הוא הרגיש שזאת השגחה פרטית שהיא פועל יוצא מכך שהתבטלו לדעת תלמידי חכמים והגיעו לשם מתוך רצון אמיתי לברר ולעשות את רצון ד' יתברך בצורה הזכה והמדויקת ביותר. הוא אמר לראש הכולל שהעובדה שהכולל נמצא במקום הררי שממוקם גבוה יותר ממקום מגוריו והוא צריך לעלות אליו היותה עבורו יתרון, אות וסימן חיובי מאחר ועפ"י ההלכה בית הכנסת צריך להיות הבנין הגבוה ביותר ביחס לכל בתי העיר וגם מתוך שמעלין בקודש.
לצפיה ב-'המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק ג'
המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק ג
11/08/2018 | 23:32
3
בס"ד
 
בשלב מסוים נזכר האברך בתקופה שקדמה לחזרתו בתשובה. הוא עבד בצעירותו כתקליטן ועשה הפסקה למשך כמה שנים לטובת עולם המחשבים וכעבור עוד כמה שנים גמלה בלבו ההחלטה לחזור לשמח, לרגש ולהלהיב אנשים במועדונים. לצערנו הרב הוא לא חשב אז במושגים תורניים של מותר ואסור וכונותיו היו אמנם טהורות בדומה למלך כוזר אך הוא כלל לא ידע שמעשיו אינם רצויים בשמים מאחר ולא היה בקיא בהלכות ודיני התורה אעפ"י שמאז שהוא זוכר את עצמו היה אדם מאמין ושומר מסורת. במהלך נסיונותיו לחזור לענף הוא פגש יחצן שהרשים אותו מאוד מאחר וניחן במידות טובות ונתפס עבורו כאדם ישר ונאמן. תמיד היה לו חשוב לעבוד עם אנשים טובים והוא סימן לעצמו למטרת על לעבוד איתו. במשך תקופה ארוכה מאוד עשה כל מאמץ אפשרי כדי להתחיל לעבוד עם אותו יחצן אך זה לא היה קל עבורו כלל וכלל מאחר והשוק היה מוצף בתקליטנים בעלי שם ומוניטין בזמן שהוא היה עלום שם, אך הוא לא התיאש ולא הפסיק לנסות והיה פוקד בקביעות את המועדונים בהם היחצן עבד כדי למשוך את תשומת לבו בתקוה שהיום המיוחל בו יתחיל לשתף איתו פעולה בוא יבוא, ולאחר כשנה וחצי נוצר מצב מיוחד באחד המועדונים בהם עבד היחצן שאפשר לו להתחיל לעבוד שם בקביעות בלילות שישי (חמישי בלילה). אחד החלומות הכי גדולים שלו התגשמו בכך וכעבור זמן לא רב אף התבקש לעבוד בנוסף גם בליל שבת. כל זה קרה לפני שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות ובתוך כך גם שמירת שבת, ולמרות שהיה ממש נלהב ומכור לענין ואף עשה ימים כלילות לטובת כך גמלה בלבו ההחלטה לאחר כמה דקות של מחשבה שהוא לא מתכוון ח"ו לחלל את כבוד השבת עבור כך וויתר על ההצעה המפתה חרף העובדה שכמה אנשים מאותו מועדון ניסו לשכנע אותו בענין. הניצוץ היהודי נדלק בקרבו והציל אותו מרשימה ארוכה של חטאים נוראים ואיומים שהיו מצערים את ד' יתברך ובתוכם חילול שבת והחטאת הרבים מעבר לכל אלה שיש שם אף בימי חול. הוא עבד שם במשך כמה חודשים ולא ידע שלימים הוא עתיד להתחרט על כך בגדול ולחזור בתשובה על כל אותם רגעים ששימחו והלהיבו אותו וגרמו לו לאושר רב. האברך הרגיש ש-ד' מציב בפניו אתגר ונסיון שמהוים הזדמנות לתקן את חטאי העבר ומבחן מורכב שנועד לבדוק האם יהיה מוכן להתאמץ ולהשקיע מעצמו כדי להגשים את החלום החדש שלו מצד הקדושה למצוא כולל ולהתחבר לעולם התורה ובכך להידבק בקונו עם לא פחות מסירות נפש, נחישות ורצון ביחס לחלום הישן. זאת היתה הזדמות אמיתית לאברך לגלות דעתו שהוא יכול לנצח את החושך עם האור, את הרע עם הטוב ואת הטומאה עם הקדושה. הקב"ה בדק אותו כמה רחוק אתה מוכן ללכת בשביל זה? כמה כסף אתה מוכן להשקיע וכמה אתה מוכן לזרוק את השכל שלך כדי להתקרב אלי? האברך מצדו היה מוכן ללמוד בכולל ללא כל תגמול כספי וחיפש כוללים בערים רחוקות שהיו מצריכים אותו לנסוע כל יום בין שעתים לשלוש עם אוטובוסים. גם כאן הקב"ה לא רצה שהאברך יסבול כדי ללמוד תורה אלא רק שיגלה דעתו כמה הוא רציני כשלמעשה מציאת הכולל היותה דיבור אלוקי כשהאברך הרגיש שהקב"ה אומר לו את כל זה היית מוכן לעשות למעני ולמען התורה? תן לי לסדר לך את הכולל הכי קרוב שאתה יכול לעלות על דעתך במרחק של דקת הליכה ובנוסף לכך תקבל מלגה שלא רחוקה בהרבה משאר האברכים שלומדים בו.

לאחר כשנתים דיברו עם האברך מטעם הכולל ואמרו לו שהוא צריך למצוא לעצמו כולל חדש מאחר ויש תכנית לשנות את האפיון של הכולל לרמה גבוהה יותר וללמוד מתחילת הזמן הבא "חושן משפט" ולכן לא תהיה לו שום אפשרות להישאר שם מצד רמת הקושי הגבוהה של הנושא. בשלב מסוים רמזו לו שיוכל להישאר בכולל כל עוד לא מצא כולל חדש מאחר והם לא רוצים שישאר ללא מסגרת תורנית, ומדי פעם היו שואלים אותו אם הלך לבדוק כוללים אחרים לצורך המעבר המדובר, אך הוא כ"כ הרגיש מחובר לכולל הזה עד כדי כך שהיה מוכן ללמוד בו ללא כל מלגה חודשית שהיה קשה לו לחשוב על אפשרות כזאת מאחר וזה היה הכולל שלבו היה חפץ ללמוד בו מהרבה סיבות חשובות יותר ופחות, ולכן לא הלך ולו לכולל אחד כי ראה את עצמו ממשיך ללמוד שם ולעשות כל מאמץ שידרש כדי להתאים את עצמו לרמת הלימוד בכולל, שהרי זה בדיוק מה שהוא עשה כשהוא נכנס לשם בפעם הראשונה וצורת הלימוד היותה עבורו קפית מדרגה רצינית מאוד, וכמובן שהוא זקף את כל הצלחתו אך ורק לבורא עולם מאחר והוא הרגיש בחוש שבשר ודם לעולם לא יכול היה לעשות את כל המהלך הזה שהיוה מהפך בלתי נתפס בחייו, ואע"פ שהוא קפץ בצעירותו מכיתה ד ל-ה אך ההקפצה הזאת היתה המשמעותית ביותר בחייו מבחינה רוחנית ותורנית יחד עם נישואיו והולדת בנו.

באחת השיחות עם אחד מראשי הכולל דיבר מקירות לבו וסיפר לו שבצעירותו היה לו חבר שנהג לעשן ומדי פעם ניסה לשכנעו שינסה גם, אך מאחר והיתה לו סלידה גבוהה מסיגריות מאז שהוא זוכר את עצמו נהג לדחות אותו כל פעם מחדש, עד שיום אחד החליט לעשות מעשה וכשחברו הציע לו לעשן לקחת את הסיגריה מידיו ושאף ממנה אל ריאותיו בצורה עמוקה במטרה לחקוק על לוחות לבו את החויה הלא נעימה הזאת וליצור טראומה יזומה שתרחיק אותו עוד יותר מבחינה תודעתית מאחד הדברים שדחו אותו הכי הרבה, ובכך לשים גם סוף לנסיונות חברו שניסה לשדלו לעשן.

והנמשל הוא שגם אם האברך היה מנסה לבדוק הרבה כוללים אחרים היה עלול למצוא סיבות כאלה ואחרות מדוע הכולל הנוכחי עדיף על כל אחד מהם, מאחר וידע שלבו חפץ ללמוד באותו כולל שמהוה המשך ישיר לביתו. הוא לא סיפר על כך לאיש, אף לא לאשתו באותו שלב, אלא רק לבורא עולם, והתפלל אליו בצורה כזאת שאם רצונו שימשיך ללמוד באותו כולל שיעזור לו להישאר שם ואם יש כולל טוב יותר שמתאים יותר לרמה הרוחנית שלו וברצונו יתברך שילמד שם כדי להשלים את התפקידם והמטרות לשמם נשלחה נשמתו לעולם שיעזור לו לעבור לשם, מאחר והוא ידע שרק הקב"ה יכול לראות את התמונה המלאה והוא לא רצה לכפות מציאות שאולי פחות טובה עבורו ממה שה-ד' רוצה עבורו, ובטח בו יתברך שיעשה את הטוב ביותר עבורו. לאחר כמה שבועות הוא התבשר שהתכניות של הכולל השתנו ועם סיום הלימוד של הלכות שבת הכונה היא להתחיל ללמוד את הלכות יו"ט ופסח, ולכן יוכל להישאר ללמוד בכולל. אין לתאר כמה הוא שמח מהבשורה הזאת, הודה לבוראו וידע שגם הישועה הזאת באה ישירות ממנו ורק ממנו יתברך.
 
לאחר כמה חודשים ליוה האברך את ראש הכולל לביתו ובדרך דיברו על שאלה הלכתית ולאחר מכן פנה ראש הכולל לאברך ואמר לו שיש לו בשורה חשובה עבורו. רקע קצר - אותו אברך לומד עם חברותא אחת בסדר א' וחברותא אחרת בסדר ב', והחברותא של החברותא שלו מסדר ב' איתו למד בסדר א' עבר לכולל אחר והוא נשאר בלי חברותא בסדר א' והתחילו לחפש עבורו חברותא כשראש הכולל רצה שימשיך ללמוד איתו גם בחלק מסדר ב' ורק אז יעבור ללמוד עם האברך למשך כשעה ורבע.

חשוב לציין שהאברך מאוד אוהב ומכבד את ראש הכולל הזה ובנוסף לכך היה לו מצב רוח טוב באותו רגע והוא פשוט אמר לו שהוא יקבל באהבה והבנה כל החלטה שיקבל, בידיעה שהמשמעות מבחינתו היא שתמנע ממנו האפשרות ללמוד ברוב סדר ב' עם אחד האברכים שהוא הכי נהנה ללמוד איתם.

הוא התחיל לעכל את הבשורה והמשמעות שלה במהלך הימים הבאים, ולא היה לו קל עם זה בלשון המעטה, ולאחר כשבועים כשזכה ללוות שוב את ראש הכולל לביתו דיבר איתו או ליתר דיוק הלב שלו דיבר מגרונו והוא שיתף אותו עד כמה חשוב לו ללמוד עם אותה חברותא, על החיבור המיוחד שנוצר ביניהם, ועד כמה הוא נהנה מלימודם המשותף. ראש הכולל הקשיב לו לא רק עם אוזניו אלא בעיקר עם לבו, הבין שהנושא רציני ואמר לו שישקול את הנושא שנית ויחזיר לו תשובה בקרוב.

התשובה הגיעה סמוך לשבת וחג השבועות ה'תשעח והיא שימחה מאוד את האברך. ראש הכולל הודיע לו שיוכל להמשיך ללמוד עם החברותא שלו בסדר ב' ולאברך החדש ימצאו חברותא מהכולל. האברך חיפש עוד ועוד מילים שמביעות הודיה והערכה לראש הכולל על ההחלטה שלו והתפנה לאחר מכן להודות מעמקי נשמתו למי שעומד מאחורי כל ההחלטות בעולם וגם מאחורי זו - הקב"ה. הדבר בא לידי ביטוי גם בתפילת המנחה שהתחילה כמה דק' לאחר שלא היתה כמו כל תפילה.
 
האברך הרגיש שעצם הנכונות שלו לבטל את רצונו לזה של ראש הכולל כבר בפעם הראשונה שדיבר איתו על כך, והעובדה שהיה מוכן לקבל כל החלטה מבלי להתלונן ולהתנגד למהלך תרמה לכך, מאחר וברגע שאחד מהצדדים מנסה להילחם בצד השני עלול להתפתח מאבק של גאוה כאשר כל צד מנסה לקדם את רצונו האישי שלו מתוך נקודת הנחה שהוא צודק וחכם יותר ומגיע לו יותר, בדומה לסיפור שסיפר אחד הרבנים על שניים שנוסעים בכביש ומנהלים ביניהם תחרות שנובעת מגאוה פסולה מי מביניהם יהיה הראשון שיכנס לנתיב המבוקש, ואז לפתע אחד מהם מסמן לשני בידו שהוא מוותר לו ומזמין אותו להיכנס לנתיב ואז התגובה הטבעית של הנהג השני לא מאחרת לבוא כשהיא זהה לזו של הראשון ואף הוא מסמן לו בידו שיכנס הוא לנתיב, מאחר וכשמוותרים מפילים בכך את חומות הגאוה ואז כשהענוה נכנסת לתמונה אפשר להתחיל לדבר במושגים של עולם האמת כפי שבורא עולם היה רוצה לראות.
לצפיה ב-'המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק ד'
המסע המרגש והמדהים למציאת האמת ואור האינסוף - חלק ד
11/08/2018 | 23:33
5
בס"ד
 
לאברך היה חיבור מיוחד לא רק עם ראש הכולל אלא גם עם אביו שהוא רב חשוב ומשמש בין היתר כנשיא הכולל נוצר חיבור מיוחד מהרגע ששמע אותו במהלך ארועים מיוחדים מוסר דברי תורה שרגשו אותו מאוד והזכירו לו את הסגנון המרגש של הרבנים הראשונים שהכיר והוא מאוד אוהב שהיוו עבורו את שער הפתיחה למסע ההתקרבות שלו ל-ד' יתברך ותורתו הקדושה. לאחר יותר משנתים מהרגע שהתחיל ללמוד בכולל במהלך אחת השיחות ביניהם חשף ראש הכולל בפניו עובדה מענינת ברגע של גילוי לב שרגשה את האברך כשאמר לו: "לא סתם אתה אוהב את אבא שלי ומחובר אליו בצורה כזאת. כשניסית להתקבל לכולל התיעצתי איתו לגביך והוא אמר לי שאם הוא דבק בך כמו שרות דבקה בנעמי ולא היתה מוכנה לעזוב אותה, תכניס אותו מאחר ורואים שיש כאן יד מכוונת שחיברה ביניכם".

בשלב מסוים הכולל עבר למשכנו החדש בקרבת אותו מקום, ולאחר כמה חודשים האברך הביט בפרשת השבוע "ראה" באותה שבת בשנת ה'תשעח, והתרגש מאוד מהסמיכות המדהימה שבין שני הפסוקים הבאים: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי... כִּי יַרְחִיב ד' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ" (דברים יב, יט-כ), מאחר וממש כמו שכתוב בתורה המקום החדש אליו עבר הכולל שהסכים לקלוט אותו מבין כל העשרות אליהם ניסה להתקבל הוא גדול בערך פי ארבע מהמקום הקודם, גם לפי מה שראש הכולל הצהיר עוד לפני שרוב האברכים ראו את המקום החדש, והוא נדהם מהדרך בה המציאות בורכה והתעצמה ע"פ הכתוב מפורשות בתורה, והרגיש כאילו ד' יתברך אומר בכך לראש הכולל: "אתה זיהית את הרצון העז של בני ללמוד תורה והסכמת לקבלו לכולל שלך ובכך עזרת לו להתקרב אלי, וכעת תראה כיצד גם אני לא אשאר חייב ואברך אותך בכך שארחיב את משכנך כמובטח בתורה", וארבע הרי זה מספר האותיות של שם הוי'ה ב"ה, מידה כנגד מידה, כפי שקירב את האברך הלוי למי שאמר והיה העולם ששמו מורכב מארבע אותיות, כך גם ד' ירחיב את משכנך פי ארבע.

אחד מבתי הכנסת שהיו סמוכים לביתו בהם נהג האברך להתפלל בירושלים היה אמנם מפואר מאוד מחד ומאידך הציק לו מאוד ששם ד' לא צועק מבין קירותיו בכל צורה שהיא כפי שהיה רגיל מכל בתי הכנסת בהם נהג להתפלל בעבר, שקירותיהם היו מקושטים מכל עבר בנוסח הקדיש, פיטום הקטורת, מודים דרבנן, שיר למעלות וכו'. סיפור נוסף, בעיר המגורים החדשה במרכז הארץ אליה עברו היה לאברך שיעור קבוע שאהב מאוד ללכת אליו בביכ"נ שנמצא לא רחוק מבית המדרש בו זכה ללמוד וגם להתפלל, וכדי להספיק אליו היה יוצא מיד לאחר תפילת ערבית של מוצש"ק ורץ לשם במהירות כדי לא להפסיד ולו מילה אחת של תורה ומתענג מכל שניה בתקוה שהשיעור לא יסתים. לא במקרה הובאו כאן שני סיפורים שונים, מתקופות שונות וערים שונות אלא כדי להראות עד כמה אהב ושמח ד' יתברך מזה וגם מזה עד כדי כך שסידר לאותו אברך למסור שיעורי תורה, והיכן? בדיוק באותו ביכ"נ אליו היה רץ בטירוף, כאשר אחד מהדברים המרכזיים שמאפינים אותו זה שהוא מלא כמעט בכל הסוגים האפשריים של הנוסחים השונים שמזכירים ומפארים את שם ד', ולא זאת בלבד אלא שמעל לארון הקדוש מופיע שם הוי'ה ב"ה באותיות ענק בגובה של חצי מטר לפחות, כשם שלא ראה עד כה בשום מקום אחר. כשהאברך חיבר את כל הנקודות הוא התרגש מאוד, כמו שומע את ד' יתברך מדבר איתו ואומר לו: "בני היקר, היה לך כ"כ חסר ששמי יתנוסס בביהכ"נ בו התפללת? אתה עד כדי כך אוהב אותי? אל תדאג, אתה עוד עוד תדרוש בכזה ביכ"נ שמפאר את שמי אף יותר ממה שהכרת עד כה, תשאיר לי את זה. עוד ראיתי כיצד היית רץ בהתלהבות ושמחה כדי לשמוע שיעורי תורה אף שהיו לאחר השבתות שהיית ממלא אותן בתורה, מצוות, שירי קודש, סעודות ותפילות. זה לא הספיק לך ורצית להוסיף עוד תורה, עוד חכמה ועוד קדושה כדי להתקרב אלי ולהידבק בי יותר. חושב שזה נעלם מעיני? אתה יודע כמה זה חשוב ויקר עבורי? דוקא אתה תהיה זה שידרוש שם בקביעות וימסור שם שיעורי תורה שיגרמו לקהל היקר והקדוש שמגיע לשם להתקרב אלי. ברכה והצלחה בני היקר, אני אוהב אותך".
________________________________________________________

* ידוע שכאשר האדם מתמלא בתורה ההסתכלות שלו על העולם תואמת יותר לחכמה והאמת האלוקיים ולכן התגובה הזאת משקפת בצורה מדויקת את היחס הנכון לצד החומרי של הבריאה בכלל ולכסף בפרט, כמו אותו תלמיד חכם זצ"ל שהיה נוגע בכסף רק פעם אחת בשנה מאחר וזה היה לצורך מצוה וגם אז היה מקפיד ליטול את ידיו לאחר מכן מתוך חסידות לפנים משורת הדין.

** באחת הדרשות סיפר הרב שנפגש עם בעלים של אולם שמחות ושם לב לדבר משונה. לאחר שקיבל ממנו את הכסף לצורך האירוע שרצה לקיים במקום הוא שם לב שהוא משליך אותו לאשפה. לרב היה קשה להתאפק והחליט לשאול אותו מדוע הוא זורק את כל הכסף לפח, וזה ענה לו שהוא מוציא משם את הכסף לאחר מכן ומשתמש בו, אך הוא נוהג לעשות כך כדי לקבל את היחס הנכון לכסף ושלא ירגיש שהוא משועבד לחומריות ולעניני העוה"ז. הוא לא רצה להרגיש שהכסף מנהל אותו ושהוא עבד של הכסף.
לצפיה ב-'מה שהרבה לא יודעים על חומרת חילול השבת'
מה שהרבה לא יודעים על חומרת חילול השבת
05/08/2018 | 01:00
2
38
בס"ד
 
בלא מעט מצבים מדגישים רק את החלק הראשון של המשנה המובאת כאן במלואה, שתעזור ללא מעט מאיתנו להציל את חיי הנצח של העוה"ב ולעשות תשובה ע"פ הנדרש:
"כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר' (יְשַׁעְיָה ס כא). וְאֵלּוּ שֶּׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֶפִּיקוֹרוֹס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר: 'כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ד' רֹפְאֶךָ' (שמות טו). אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו" (משנה, סנהדרין י, א).
וחשבתי בעה"י להסביר מדוע למחלל שבת בפרהסיא אין חלק לעוה"ב, שהרי דינו כגוי ונחשב לעובד עבודה זרה ומומר לכל התורה כולה, הוא אינו מצטרף לשום דבר שבקדושה, אסור להעלותו בין שבעת העולים בשבת שצריכים להיות שומרי שבת אלא רק בתור מוסיף, בעשרת הדיברות שמסודרים מהכבד אל הקל הדיבר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" הוא הרביעי והעונש עליו הוא מוות בסקילה שהוא הקשה והנורא מכולם, בזמן שהדיבר "לֹא תִרְצָח" הוא השישי והעונש עליו הוא אמנם גם במיתה אך בדרגה הרבה יותר קלה, ומכאן שחומרת החטא והעונש של מחלל השבת חמורים מאלו של הרוצח עד כדי כך שהרוצח נשאר יהודי ומחלל השבת הרי הוא כגוי לכל דבר, יינו יין נסך ואם פתח בקבוק יין לא מבושל או טלטל כוס או בקבוק פתוח היין שבו נפסל לשתיה, הוא פסול לעדות ואם שימש כאחד משני העדים בחתונה אותו זוג אינו נחשב לנשוי ועליו להינשא שוב עם שני עדים כשרים שומרי שבת, לא ניתן לקברו יחד עם יהודים שומרי שבת אחרים אף אם הם רוצחים או פושעים שפלים מכל סוג אחר, ומתוך כך הוא אינו נכלל בתוך אותם ישראל שיש להם חלק לעוה"ב, והוא נידון למוות הן בעוה"ז בצורה שיקצרו לו את שנות חייו שנקבעו לו והן בעוה"ב, כדכתיב בתורה הקדושה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ" (שמות לא, יד), אע"פ שלמרבה הפלא לגויים צדיקים שקיימו שבע מצוות בני נוח ולא הזיקו או שנאו יהודים יש חלק לעוה"ב למרות שהם כלל לא מצווים לשמור שבת, כאשר גוי ששומר שבת מתחייב במיתה כמו יהודי שמחלל שבת, אלא אם עשה תשובה והתחיל לשמור שבת כהלכתה, כדכתיב: "אין לך דבר העומד בפני התשובה", ללמדנו על האהבה האינסופית שיש לבורא עולם כלפי ישראל שנתן לנו אותה כאחת משלושת האותות שמסמלים את הברית הנצחית ביננו, כאשר כל המחלל את השבת דומה לבעל עסק שהוריד את השלט מעל לבית העסק שלו ומכאן כל הלקוחות מבינים שפשט רגל או פשוט הפסיק את פעילותו, וכך גם סימן ההיכר הבולט ביותר של היהודי הוא שמירת השבת, כפי שאנו אומרים בברכה האמצעית שבתפילת העמידה בשחרית של שבת קודש:
"יִשְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקו, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּו. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁו נָתַתָּ, בְּעָמְדו לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. שְׁנֵי לוּחות אֲבָנִים הורִיד בְּיָדו, וְכָּתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂות אֶת הַשַּׁבָּת לְדרתָם בְּרִית עולָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אות הִיא לְעלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ד' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ: וְלא נְתַתּו ד' אֱלהֵינוּ לְגויֵי הָאֲרָצות, וְלא הִנְחַלְתּו מַלְכֵּנוּ לְעובְדֵי אֱלִילִים, גַּם בִּמְנוּחָתו לא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כִּי לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נְתַתּו בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ: יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי עונֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּו וְקִדַּשְׁתּו, חֶמְדַּת יָמִים אותו קָרָאתָ".
לצפיה ב-'ההשראה וחלק מהמידע נלקחו מדרשותיו המחזקות של הרב יוסף מזרחי'
ההשראה וחלק מהמידע נלקחו מדרשותיו המחזקות של הרב יוסף מזרחי
05/08/2018 | 01:20
4
לצפיה ב-'המאמר עודכן'
המאמר עודכן
10/08/2018 | 11:39
8
בס"ד
 
בלא מעט מצבים מדגישים רק את החלק הראשון של המשנה המובאת כאן במלואה, שתעזור ללא מעט מאיתנו להציל את חיי הנצח של העוה"ב ולעשות תשובה ע"פ הנדרש:
 
"כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר' (יְשַׁעְיָה ס כא). וְאֵלּוּ שֶּׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֶפִּיקוֹרוֹס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר: 'כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ד' רֹפְאֶךָ' (שמות טו). אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו" (משנה, סנהדרין י, א).
 
וחשבתי בעה"י להסביר מדוע למחלל שבת בפרהסיא אין חלק לעוה"ב, שהרי הוא כגוי לכל דבר, נחשב לעובד עבודה זרה, נכרת ונבדל מעדת ישראל ומומר לכל התורה כולה.
 
[-] כמו האפיקורוס גם אותו לא מצרפים לשום דבר שבקדושה, ואם הוא העשירי אי אפשר להוציא ספר תורה ולומר קדיש, קדושה, ברכו וחזרת הש"צ, אסור להעלותו בין שבעת העולים בשבת שצריכים להיות שומרי שבת אלא רק בתור מוסיף, ואם הוא כהן אסור לתת לו לעשות את ברכת הכהנים. כששומר שבת שהוא העשירי בביהכ"נ נחשב לעשירי אף אם נרדם לגמרי ולעומת זאת מחלל השבת בפרהסיא לא מצטרף לעשרה אף כשהוא ער גם אם מדובר באישיות חשובה ומכובדת בעיני העם.
 
בעשרת הדיברות שמסודרים מהכבד אל הקל הדיבר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" הוא הרביעי והעונש עליו כמו למי שעובד עבודה זרה הוא מוות בסקילה שהוא הקשה והנורא מכולם, בזמן שהדיבר "לֹא תִרְצָח" הוא השישי והעונש עליו הוא אמנם גם במיתה אך בדרגה הרבה יותר קלה, ומכאן שחומרת החטא והעונש של מחלל השבת חמורים מאלו של הרוצח עד כדי כך שהרוצח נחשב עדיין ליהודי אך מחלל השבת בפרהסיא הרי הוא כגוי לכל דבר.
 
[-] יינו יין נסך כך שאם פתח או מזג בקבוק יין לא מבושל או טלטל כוס או בקבוק פתוח היין שבהם נאסר לשתיה.
 
[-] גם אם שחט את העופות והבהמות הבריאות והמהודרות ביותר שחיטתו פסולה ואסור לאכול מהבשר הזה.
 
[-] אוכל שבישל מחלל שבת בפרהסיא אסור במאכל.
 
[-] אם עשה קידוש לכל בני משפחתו לא יצאו לידי חובה וחייבים לעשות שוב קידוש.
 
[-] אף ע"פ שגמילות חסדים מהוה את אחד משלושת העמודים עליהם העולם עומד כדאיתא במשנה (אבות א, ב), אין מצוה לגמול עמהם חסד כפי שמחויבים כלפי כל אחד מישראל (אהבת חסד ח"א ג, ג).
 
[-] הרבה יהודים נזהרים לצום ביום הכיפורים ולכבדו כשהם אינם יודעים כלל שהעוון והעונש על חילול שבת הרבה יותר חמור מחילול יום הכיפורים, שמטרתו לכפר לעם ישראל על חטאיהם, שהרי בשבת קודש יש את המספר הגבוה ביותר של העולים לתורה, שבעה, בזמן שביום הכיפורים יש שישה, ביום טוב חמישה, בראש חודש ובחול המועד ארבעה ובימי שני וחמישי שלושה עולים.
 
[-] הוא פסול לעדות מאחר ואם לא אכפת לו מגופו שעלול למות במהלך חייו ונשמתו שתיכרת מחיי הנצח, כיצד יוכל לשמש כעד ראוי בצורה שתגרום לבית דין לגזור מיתה על אדם אחר? ואם שימש כאחד משני העדים בחתונה אותו זוג אינו נחשב לנשוי ועליו להינשא שוב עם שני עדים כשרים שומרי שבת.
 
[-] לא ניתן לקברו יחד עם יהודים שומרי שבת אחרים אף אם הם רוצחים או פושעים שפלים מכל סוג אחר, ואם עשו כן צריך לפתוח את קברו ולהעביר את גופתו למקום אחר הראוי לו, כפי שפסק הש"ע: "אין קוברין רשע אצל צדיק. אפילו רשע חמור אצל רשע קל. וכן אין קוברין צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג" (יורה דעה שסב סימן שסב, ס"ה).
 
[-] אחד מארבעת הדברים עליהם מעיד עקיבא בן מהללאל במשנה הוא: "מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות רשע שעת אחת לפני המקום (הקב"ה)" (עדיות ה, ו), ורשע הוא לא בהכרח מי שנתפס כזה בעיני רוב הציבור אלא יכול להיות גם אדם משכיל, מכובד, מנומס, אדיב ונוח לבריות, מאחר ורשע ע"פ הגדרת התורה הוא אדם שאינו שומר את התורה, עובר במזיד על חוקי הבורא ומורד בו.
 
[-] על אף חשיבותה של מצות השבת אבידה שמחייבת להחזיר את האבידה לבעליה אף אם הוא יהודי רשע שאוכל נבלה לתאבון, אסור להחזיר אבדה למחלל שבת בפרהסיא כמו לעכו"ם ולאוכל נבלה להכעיס שהרי הוא כאפיקורוס.
 
[-] הרמב"ם פסק שאין מקבלים קרבן ממחלל שבת ומעובד עבודה זרה, ואף קרבן עולה שמקבלים מהגוי אין מקבלים מהמשומד הזה.
 
[-] אחת העבירות החמורות ביותר שאסור ליהודי לעשות היא להלוות בריבית והעונש על כך הוא שלא יקום בתחיית המתים, ואעפ"כ כשמדובר במחלל שבת בפרהסיא מותר להלוות בריבית מאחר ואין כל סכנה שלא יקום בתחיית המתים שהרי הוא כגוי גמור, ולגוי ע"פ ההלכה מותר להלוות בריבית, כדכתיב: "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ" (דברים כג, כא).
 
ומתוך כל הדברים האלה מובן מדוע אינו נכלל בתוך אותם ישראל שיש להם חלק לעוה"ב, והוא נידון למוות הן בעוה"ז בצורה שיקצרו לו את שנות חייו שנקבעו לו והן בעוה"ב, כדכתיב בתורה הקדושה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ" (שמות לא, יד), אע"פ שלמרבה הפלא לגויים צדיקים שקיימו שבע מצוות בני נוח ולא הזיקו או שנאו יהודים יש חלק לעוה"ב למרות שהם כלל לא מצווים לשמור שבת, כאשר גוי ששומר שבת מתחייב במיתה כמו יהודי שמחלל שבת, אלא אם עשה תשובה והתחיל לשמור שבת כהלכתה, כדכתיב: "אין לך דבר העומד בפני התשובה", ללמדנו על האהבה האינסופית שיש לבורא עולם כלפי ישראל שנתן לנו אותה כאחת משלושת האותות שמסמלים את הברית הנצחית ביננו, כאשר כל המחלל את השבת דומה לאדם שהוריד את השלט מעל לבית העסק שלו ומכאן כל הלקוחות מבינים שפשט רגל או פשוט הפסיק את פעילותו, וכך גם סימן ההיכר הבולט ביותר של היהודי הוא שמירת השבת, כפי שאנו אומרים בברכה האמצעית שבתפילת העמידה בשחרית של שבת קודש.
 
"יִשְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקו, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּו. כְּלִיל
לצפיה ב-'ישיבה חדשה באור הגנוז -אתר: www.yeshivaor.co.il'
ישיבה חדשה באור הגנוז -אתר: www.yeshivaor.co.il
31/07/2018 | 19:03
10
שלום חברים,
 
ישיבה חדשה לבעלי תשובה ולא רק ביישוב או הגנוז, לינק לאתר - www.yeshivaor.co.il
 
בישיבה אנחנו משלבים לימוד תורת הנגלה והנסתר בהתנדבות ועבודה קהילתית במגוון פרויקטים ביישוב.הישיבה הוקמה מתוך מחשבה להוות מקום של התפתחות רוחנית , מקום שמאחד יחד אנשים שרוצים להתחבר אחד לשני, להתחבר לשם יתברך, לתורה הקדושה ולעם ישראל. החברים בישיבה מגיעים מרקעים וגילאים שונים , רצוננו להיות מקום לכל מי שחפץ ליבו ללמוד בצורה אמיתית ומעמיקה , לא משנה מאיזה רקע דתי אתה מגיע , בעל תשובה או חושב על כך - בוא לביקור! הישיבה ממקומת ביישוב אור הגנוז שבגליל העליון בסמוך להר מירון, היישוב החסידי השיתופי הראשון שהוקם על מנת לקיים אורח חיים שיתופי.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מיסטיקה
פורום עולם המיסטיקה
אימון למציאת זוגיות - ויקי שלום
מפסיקים לחפש ומוצאים
פורום אימון למציאת זוגיות
מתייעצים בפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ