לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1167811,678 עוקבים אודות עסקים

פורום לרזות בראש אחר

ברוכים הבאים לפורום לרזות בראש אחר
גישה שמשלבת תזונה נכונה ושינוי הרגלי חשיבה.
שילוב גוף ונפש, עבודה על הזנה של הגוף והתייחסות לכל מה שמסביב במודע ובתת מודע. 
הרעיון שהגישה היא גישה מערכתית שמשלבת גוף וראש
מקבלת חיזוקים ממחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא.
תזונה בריאה המשלבת שינוי בתבניות חשיבה,
יציאה מהאוטומט של האכילה, התייחסות למכלול, משנה חיים
 
אז בואו נפסיק לעשות more of the same
בואו נעשה את השינוי שכל אחד, שקורא שורות אלה, כל כך רוצה בו.
 
שמי ורדה דודי, מוסמכת הטכניון בהנדסת מזון, מוסמכת ב NLP, אימון אישי, בעלת קליניקה פרטית לטיפול בבעיות השמנה, שינוי הרגלי אכילה, תזונה נכונה וירידה במשקל.
אני מטפלת באופן פרטני ומנחה קבוצות הרזיה.
 
 

אודות הפורום לרזות בראש אחר

ברוכים הבאים לפורום לרזות בראש אחר
גישה שמשלבת תזונה נכונה ושינוי הרגלי חשיבה.
שילוב גוף ונפש, עבודה על הזנה של הגוף והתייחסות לכל מה שמסביב במודע ובתת מודע. 
הרעיון שהגישה היא גישה מערכתית שמשלבת גוף וראש
מקבלת חיזוקים ממחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא.
תזונה בריאה המשלבת שינוי בתבניות חשיבה,
יציאה מהאוטומט של האכילה, התייחסות למכלול, משנה חיים
 
אז בואו נפסיק לעשות more of the same
בואו נעשה את השינוי שכל אחד, שקורא שורות אלה, כל כך רוצה בו.
 
שמי ורדה דודי, מוסמכת הטכניון בהנדסת מזון, מוסמכת ב NLP, אימון אישי, בעלת קליניקה פרטית לטיפול בבעיות השמנה, שינוי הרגלי אכילה, תזונה נכונה וירידה במשקל.
אני מטפלת באופן פרטני ומנחה קבוצות הרזיה.
 
 
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
 
כן, אני רוצה לשנות, כן, אני יודעת מה לעשות, רק שכל פעם מחדש אני נתקעת.
 
אנחנו פה, מלווים בעצה, עזרה, תמיכה לכל מי שרוצה להיות בתהליך של שינוי שיוביל לירידה במשקל
                                    !        
חדשים בפורום? אנא הקליקו כאן והציגו את עצמכם:-) לפני הכתיבה בפורום יש לקרוא את כללי הכתיבה בו - נא לא לציין תפריטים ולא להציעם לאחרים - תודה  
המשך >>

לצפיה ב-' נפתח פורום שי חי '
נפתח פורום שי חי
15/03/2016 | 16:19
14
פחות מחודש אחרי שהחלה העונה הנוכחית של "האח הגדול" של זכיינית ערוץ 2 קשת, היה ברור כי מדובר בדמות ריאליטי שלא ראינו כמוה.
כשיצא בסופ"ש האחרון מבית האח הגדול העניין במתמודד השנוי במחלוקת הלך וגדל הרבה יותר מאשר בתוכנית עצמה.
 
אנחנו מזמינים אתכם להתעדכן במתמודד האהוב עכשיו בפורום שי חי:
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2563

ביקשתם - קיבלתם!
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
17/02/2016 | 13:59
21
 מתעניינת בניתוח להגדלת חזה? רוצה לדעת מהן האופציות שעומדות בפנייך?
בפורום ניתוחי חזה תוכלי לקבל מענה לכל שאלה!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2558
 
 יש לכם שאלות לגבי רכישת נעליים ברשת? מתלבטים לגבי מידה ולא יודעים איך לבחור?
פורום נעליים הוא המקום בשבילכם!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2559
 
 מעצבים את הבית מחדש ויש לכם התלבטויות בנוגע לבחירת הריצוף? מעוניינים לקבל טיפים או רעיונות?
היכנסו עכשיו לפורום שיש ואבן בתפוז!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2554
 
 עומדים להתחתן ויש לכם שאלות לגבי ההתנהלות בחופה? עליכם לבחור רב ואתם מעוניינים לדעת על מה לשים את הדגש?
בפורום רב לחתונה בתפוז תוכלו לקבל את כל התשובות!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2556
 
לצפיה ב-'פטירת מנהלת הפורום '
פטירת מנהלת הפורום
09/02/2016 | 18:06
12
606
בצער רב אנחנו מודיעים על פטירתה בטרם עת של ורדה דודי.
ורדה מנהלת ותיקה ומוערכת בפרדס, לצערנו היום אנו נפרדים ממנה בנסיבות מצערות.
ליבנו עם משפחתה של ורדה.
 
לוויתה תתקיים ביום ד' בשעה 15:00 בבית העלמין מנוחה נכונה, כפר סבא.
לצפיה ב-'כל כך עצוב '
כל כך עצוב
09/02/2016 | 18:09
213
משתתפת בצער המשפחה.
לצפיה ב-'מצער אותי מאוד לשמוע'
מצער אותי מאוד לשמוע
09/02/2016 | 18:12
196
לא הייתי פעילה פה כמה זמן אבל אני מכירה את המנהלת מהפורום (לא באופן אישי) ועצוב לי מאוד לשמוע על העניין !!
 
היא הייתה מנהלת מאוד טובה והפורום היה מאוד פופולרי וכיפי להיות בו ואני מודה למנהלת שהייתה לו שעשתה עבודה סופר טובה !
 
ז"ל ות.נ.צ.ב.ה 
לצפיה ב-'עצוב מאוד '
עצוב מאוד
09/02/2016 | 19:31
43
לצפיה ב-'ברוך דיין האמת'
ברוך דיין האמת
09/02/2016 | 19:50
162
מצער מאוד
לצפיה ב-'עצוב, יהי זכרה ברוך'
עצוב, יהי זכרה ברוך
10/02/2016 | 09:26
35
לצפיה ב-''
10/02/2016 | 10:24
20
לצפיה ב-'עצוב לשמוע'
עצוב לשמוע
10/02/2016 | 14:41
130
תקופה ארוכה לא נכנסתי ובאתי לראות מה קורה, חדשות עצובות וכואבות
לצפיה ב-''
10/02/2016 | 15:08
22
לצפיה ב-'אבל איך? מה קרה? '
אבל איך? מה קרה?
12/02/2016 | 12:45
118
היא היתה כאן, ונשמעה פעילה ושמחה כהרגלה, לא נאמר דבר על מחלה או צרה ופתאום איננה? 
אם מישהו יודע אני אודא לכם אם תספרו לי, אני חסרת מנוחה וזה השפיע עלי עמוקות 
לצפיה ב-''
12/02/2016 | 19:11
106
אוי
 
לצפיה ב-'אני המומה. לא ידעתי. משתתפת בצער המשפחה. '
אני המומה. לא ידעתי. משתתפת בצער המשפחה.
18/02/2016 | 22:14
86
מישהו יודע מה קרה? 
לצפיה ב-'ברוך דיין האמת'
ברוך דיין האמת
30/03/2016 | 13:42
30
מאוד מצטערת לשמוע על כך.
היא הייתה אישה נהדרת עם המון רצון לסייע ולעזור לאנשים.
אני יכולה להעיד על כך עדות אישית מהשיחות שהיו לנו.
עצוב לי על הסתלקותה בטרם עת...
לצפיה ב-'רציתי להוסיף דוחן לתזונה'
רציתי להוסיף דוחן לתזונה
06/02/2016 | 13:59
83
לצפיה ב-'דיאטת דש'
דיאטת דש
30/01/2016 | 13:10
105
הפייסבוק מלא פירסומים על דיאטת דש.
הבטחות שזו הדיאטה הכי טובה .
מומלצת לכאורה מכל כיוון.
מישהו שמע על זה משהו?
לצפיה ב-'ניקנוR, מרימה את הכפפה'
ניקנוR, מרימה את הכפפה
25/01/2016 | 20:49
4
85
ואשמח שכולם יגיבו לי מה שיש לכם לומר על הנושא.
אז קודם כל קצת רקע: אני שמנה מגיל הילדות המוקדמת (ככל הנראה שילוב של אכילה רגשית עם אהבה לאוכל, וחוסר בהכוונה איך לאכול נכון ובאילו כמויות להסתפק). עשיתי המון דיאטות בחיים שלי, כשהשיא היה ניתוח טבעת לפני 6 שנים.
הצלחתי לרדת עם הטבעת בערך חצי מעודף המשקל שלי, עליתי בחזרה, ירדתי שוב ושוב עליתי. כיום אני נמצאת במשקל בו נותחתי. כעת יש לי עודף של יותר מ 40 ק"ג.
אני שוקלת לסגור קצת את הטבעת, אבל יודעת שזה לא מספיק. אני צריכה איזה שהוא שינוי בראש כדי לא לרמות את הטבעת או לאכול יותר מידי ולהקיא את העודף כל הזמן. בכל אופן, אם אני אוכלת בסדר, הסגירה הנוכחית מגבילה אותי באופן סביר.
הבעיה הנוכחית שלי היא לאכול באופן סביר. יש לי תפריט שקיבלתי לאחרונה מדיאטנית, ולכאורה הוא צריך להספיק לי, אבל בפועל אני לא מסתפקת בו. אני כל הזמן רעבה, ולפעמים לא מצליחה אפילו לרווח 3 שעות בין ארוחה לארוחה. שלא לדבר על כך שקשה לי לעמוד בכמויות של האוכל בכל ארוחה. אני כמעט לא אוכלת ירקות חיים בגלל הטבעת. למעשה גם ירקות מבושלים אני כמעט ולא אוכלת, די מעצלנות.
אני פותחת כל בוקר בהחלטה טובה שהיום אני אצליח לעמוד בתפריט, ומתוסכלת בסוף היום כשלא מצליחה לעשות זאת. בין המחשבות שעולות לי לראש יש את המחשבות המייאשות שבדיאטה נשארים רעבים, שאני רעבה - ואני חייבת אוכל עכשיו! (מנסה לטשטש את זה עם כוסות תה, מים ושתיה דלת קלוריות אחרת), שאני כישלון כי אני לא מצליחה לעמוד בתפריט של הדיאטנית, ואיכשהו אי העמידה בכל אלו מרגישים לי תירוצים, כמו בהודעה שבה הבאתי את דבריו של מרקוביץ, כי אם הייתי באמת נחושה, הייתי מצליחה למרות הקושי.
זהו בערך.
תגיבו, תשאלו שאלות ואני אענה, ואז בטח יהיה יותר קל להבין מה עומד מאחורי הדברים ואיך אני יכולה להתמודד איתם יותר טוב.
תודה
לצפיה ב-'2 הסנט שלי'
2 הסנט שלי
26/01/2016 | 22:02
1
57
1.התפריט מהדיאטנית בוודאי נותן גמישות מסוימת, עברי עליו ושייכי אותו
  להחלטה שלך כאילו את בחרת בו וסגורה שזה מה שתאכלי ללא פשרות
2. אני מעריך שהשבירה נובעת מחוסר מיקוד וריכוז בגלל לחצי היומיום
     להתמקד ולהתמודד וגם להבליג לקצת רעב, דורש בעיקר שלווה ושקט
   לכן נסי את מזלך בשעת כושר בה פחות לחץ ורשמי לעצמך טיפים ותזכורות.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/01/2016 | 12:54
33
טיפים מצוינים.
לצפיה ב-''
27/01/2016 | 01:23
1
38
קראתי את מה שסיפרת, מרתה, וחשבתי לעצמי שגם לכתוב כאן, לספר, לנסות למצוא דרך שמתאימה לך, זה להתחיל מחדש.
שוב.
וזה בטח לא פשוט לגייס את הכוחות כל פעם להתחיל לטפס למעלה... לא יודעת, פשוט.. רציתי להגיד תודה על הפתיחות וכל הכבוד לך על הנחישות. זה ממש לא מובן מאליו.
(אח״כ קראתי שאת מאמינה שחוסר נחישות הוא מה שמכשיל אותך. מעניין).


נשארתי עם הרגשה שאת מאוד לבד בתהליך שלך.
את אמנם נפגשת עם דיאטנית ומקבלת ממנה תפריט, ואולי יש גם רופאה שמלווה אותך- או לפחות מכירה אותך ואפשר לקבוע פגישה להתייעץ וכד׳- אבל בסופו של דבר, לפחות לפי התיאור, את נושאת לבד משא כבד של אחריות ואשמה..

ואת לבד עם תחושת חוסר האונים מול הרעב שתוקף והזעקה ״אני רעבה!!״ (זה כאילו נשארת בלי תשובה לעצמך מה עושים כשאני רעבה? הסחות הדעת השונות לא עובדות עבורך, זה ברור.
ואין ספק שלהישאר בלי תשובה זה מייאש ).


זה נשמע שמהרגע שפנית לדיאטנית, העברת אליה את שיקול הדעת ואת ההחלטות לגבי מה שקורה איתך. היא קובעת תפריט היא מחליטה על הכללים. את מקבלת תפריט ומנסה לעמוד בכללים שנקבעו לך.
זה באמת ככה או שזה רק נשמע מהתיאור?
ואם זה ככה- זה בסדר מצידך או שהיית רוצה שיהיה אחרת?
אולי תוכלי להגדיר לעצמך (ולספר לנו אם תרצי) מה היתה המטרה בפנייה אליה,
מה התפקיד שלה ומה התפקיד שלך. מה תחומי האחריות שלכן.

לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/01/2016 | 13:11
25
הייתי היום שוב אצל הדיאטנית. היא דווקא אמרה לי כל הכבוד על כך שניסיתי, שרשמתי את מה שאכלתי, שהשתדלתי לעמוד בלוחות הזמנים של האוכל, והשתדלתי להכניס כמה שיותר מהמזונות שבתפריט (גבינות, בשרי וכיו"ב). היא גם הרגיעה אותי שאנחנו בתחילת התהליך, וזה עוד ישתפר. היא גם עודדה אותי להכניס מתוק לתפריט, ואפילו עשינו רשימה של מתוקים שאפשר לאכול, וגם אם אני רוצה, למשל, שקדי מרק אז לקנות את השקיות הקטנות ולא את הגדולות, ככה שגם זה ייכנס בגבול.
 
אני לא באמת רוצה להעביר את כל האחריות לדיאטנית. בסך הכל אני "יודעת את החומר" (ככה גם היא אמרה לי בשבוע שעבר). אני צריכה בעיקר לעשות סדר עם מה שאני יודעת, לארגן סדר יום של ארוחות ולאכול נורמלי. זו הסיבה שפניתי אליה. היא אחראית לכוון אותי, אני אחראית לעמוד במשימות שהוגדרו.
 
אני לא ממש לבד בתהליך. גם בעלי והפסיכולוגית שלי מלווים אותי. העומס הכבד של האשמה מופיע כי אני תמיד מרגישה אשמה בהשמנה שלי. זו תחושה שאני מזלזלת בעצמי, שאני לא אחראית לעצמי. ובכלל תחושת אשמה מלווה אותי כל חיי גם בהקשרים אחרים.
 
לצפיה ב-'קבלו מתנה - פגישה אישית עם מאמן לניתוח נתונים וזיהוי כשלים'
קבלו מתנה - פגישה אישית עם מאמן לניתוח נתונים וזיהוי כשלים
22/01/2016 | 00:23
37
שלום לכולם, אני אמיר מ- get-fit ואני רוצה להציע לכם הצעה (ללא עלות):
כמו שאתם יודעים, שמדברים על עלייה במשקל, לעלות במשקל לא קרה ביום אחד. זה קרה לאורך תקופה ובגלל התנהלות לא נכונה והרגלים לא נכונים שגרמו להשמנה.
 
מה אני מציע:
פגישה אישית עם מאמן ללא עלות לזיהוי הכשלים וההרגלים שגרמו להשמנה.
 
מה עושים בפגישה?
1. שקילה ומדידת מדדי גוף - משקל,אחוז שומן, שריר, שומן תוך בטני ושריפת קלוריות במנוחה.
 
2. זיהוי מקור הבעיה - בחינה מעמיקה של סדר היום שבעזרתה נזהה את הכשלים ונראה לך איך אפשר אחרת.
 
3. במידה ותרצו, ניגש לתוכנית שינוי שתעזור לך מהשורש להוריד את הבטן, לעצב את הישבן והירכיים  ולשמור על התוצאה לתמיד. יש לנו חמישה סניפים ונשמח לת לכם שרות. ( הפגישה 35 דקות) לפרטים נוספים, כנסו ותגללו להצעה מספר 1
 
בנוסף - יש לנו מדריך חינמי שיכול לעניין אתכם ושובר חודש אימונים.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'לקחת אחריות על האכילה?!'
לקחת אחריות על האכילה?!
19/01/2016 | 08:55
21
176
למה מתכוונים כשאומרים את זו שאחראית על האכילה שלך?
תפסיקי להאשים, להסביר ולתרץ למה אכלת את המאכל הזה או המאכל ההוא.
אם את הולכת לחוג, האם האחריות עליך או שיש חלוקה עם אנשים נוספים בקבוצה ובמיוחד דין וחשבון לשותפים ולמנהלת הקבוצה.
איפה נמצאת האחריות על האכילה שלך?
 
לצפיה ב-'אחריות'
אחריות
19/01/2016 | 13:37
20
70
יש פוסט ישן של יוסי מרקוביץ שפעם כתב בתפוז על מוטיבציה. היום הפוסט הזה כבר לא קיים, אבל שמרתי אותו במחשבי. אני חושבת שהוא גם מסביר על אחריות. לדעתי הוא מציב רף מאוד גבוה של אחריות אישית ומחוייבות למטרות שקבענו לעצמנו.
 
מתוך מאמרי פורום "תזונה צמחונית": הקרדיט במלואו ליוסי מרקוביץ`  ו    ו תאריך : 28/06/2007  .
 
בניגוד ליתר המאמרים שכתבתי, זה הולך להיות קצר, תמציתי, ישיר ובוטה . אם יש לכם בעיה עם זה לכו ת***ו.
 
מי שטרח לקרוא את הודעת המנהל שכתבתי או שרואה את התשובות שלי בפורום יודע שאני לא תומך, לא מעודד ולא נותן מוטיבציה. פשוט אין לי סבלנות לזה, זה הכל. אנשים קובעים לעצמם מטרות שונות בחיים: לקנות מכונית מסוימת, לרכוש השכלה, להגיע להישגים ספורטיביים, להנות מבריאות טובה וממשקל גוף תקין או כל דבר אחר. ברוב המקרים, כדי להשיג משהו משמעותי אתם צריכים להשקיע ולהתאמץ, ככה זה ומי שאומר אחרת מנסה למכור לכם משהו.
 
יש לי חבר שסובל ממשקל יתר והחליט לקחת את עצמו בידיים ולעשות דיאטה, דבר מבורך ורצוי לכל הדעות. מהרגע שהוא התחיל את הדיאטה אני רק שומע ממנו למה הוא לא מצליח לשמור עליה, למה הוא נשבר, למה למרות הדיאטה הוא אוכל יותר ממה שהוא צריך ועוד כל מיני תירוצים. וזו בדיוק הבעיה, אלו רק תירוצים למה הוא בעצם לא עומד בהחלטה שלו.
 
הבעיה של הרוב המוחלט של האנשים היא שהם רוצים להשיג את המטרה שלהם אבל הם לא רוצים לשלם את המחיר. בתקופה שרכבתי בצורה תחרותית על אופני כביש הייתי רוכב מעל 700 ק"מ בשבוע, מטפס עליות שהיו שוברות אנשים אחרים מבחינה מנטאלית, סובל מפציעות, שפשופים, תקריות עם נהגים מטומטמים, עייפות תמידית, לא היו לי כמעט חיי חברה כי הייתי תמיד מתאמן למחרת ועוד. נהניתי מזה? ממש לא אבל עשיתי את זה כי רציתי להיות הכי טוב והייתי מוכן לשאת במחיר. וזה מה שאני אומר לך: אתה רוצה להיות חזק, שרירי, גדול? תתאמן כמו שצריך. אותו דבר עם דיאטות, את יכולה להיות רזה וחטובה ולסבול מרעב ומהצורך להגביל את עצמך במה שאת אוכלת או שאת יכולה להיות שמנה ולאכול מה שבא לך מתי שבא לך. אבל לעזאזל, עשי את הבחירה שלך ושאי בתוצאות.
 
אני מתאמן 5 פעמים בשבוע מדי בוקר, כשרוב האנשים עדיין ישנים. 3 פעמים בשבוע, אחרי העבודה אני חוזר למכון כדי להמשיך להתאמן נוסף על אימון הבוקר. יש לי תפריט מוקפד שחלק ממנו אני שוקל מדי יום עד לרמת הגרמים. אני מודע לויתורים שאני עושה ולמרות שהם לא קלים לי אני משלם אותם כי לדעתי התמורה, בריאות טובה וכושר גבוה, שווים את זה. נכון, אני יכול להיות כמו חלק מהחברים שלי: לעשן כמו קטר ולשתות כמויות מסחריות של אלכוהול אבל אני לא רוצה. אל תבינו אותי לא נכון, אין לי שום בעיה עם זה שהם מתנהגים ככה וכל עוד הם מוכנים לשלם את המחיר של ההתנהגות שלהם אני אפילו מעריך את זה. יש לי בעיה עם אפסים שמתנהגים כמוהם אבל מתלוננים ומקטרים על זה.
 
כל אחד עושה את הבחירות שלו, ואני לא האדם שישפוט מישהו אחר על הבחירות שהוא עושה. אבל ברגע שעשית את הבחירה המ***ת שלך אל תתלונן עליה, אל תתרץ למה אתה לא יכול לעמוד בה ואל תבוא אלי כדי שאני אעודד אותך. למה? כי כבר אמרתי את זה כמה פעמים במאמר הזה:
 
עשה את ההחלטות שלך, שא בתוצאות ותמשיך בחיים העלובים שלך
 
לצפיה ב-'כאילו שאת אומרת יש אחריות ברמות שונות?'
כאילו שאת אומרת יש אחריות ברמות שונות?
19/01/2016 | 20:13
13
61
ובעצם זו לא שאומרת, מביאה ציטוט בשלמותו.
האם את מסכימה עם כל מה שהוא כותב.....כולל הכל?
יש חלקים שנראים לך יותר מדי או פחות מדי?
 
לצפיה ב-'אני לא מסכימה בהכל'
אני לא מסכימה בהכל
20/01/2016 | 06:35
12
44
הרף שהוא מציע הוא אחריות מלאה, ללא צורך בעזרה וסיוע מהצד. רוב האנשים אינם כאלה, וזקוקים לסיוע זה או אחר. מבחינתו, איך שאני מבינה, אין מקום לנפילות טבעיות. פשוט לך עם זה עד הסוף.
לכשעצמי אני לא בדרגה שלו. אני רוצה להיות רזה, אבל מתקשה בכך. אני מקטרת, אני מתלוננת ואני רוצה עזרה. מרגישה שהאחריות והמחוייבות שלי לא ממש שלמים, ושאני זקוקה ליד מכוונת צמודה יותר.
הלוואי והייתי יכולה להיות כמוהו. לקבוע יעדים, ולהלחם להגיע אליהם עד הסוף, למרות השבירות שבדרך.
לצפיה ב-'נראה כאילו אצלו הכל פשוט'
נראה כאילו אצלו הכל פשוט
20/01/2016 | 18:58
11
54
מחליטים וזהו.
מה שאת כותבת הוא חלק מהטבע האנושי.
השאלה מה עושים עם זה: האם נשאר במסגרת איוורור רגשות או אוכלים על זה.
הכי לא אהבתי אצלו את ניבולי הפ ואת הדטרמינזם שיש דרך אחת ואין אף אחד בלעדו.
לצפיה ב-'יש אנשים שהכל אצלם פשוט'
יש אנשים שהכל אצלם פשוט
20/01/2016 | 21:21
9
30
יש לי חברה שכשהיא מחליטה משהו היא הולכת עם זה עד הסוף. ככה היא הורידה במשקל כ 60 קילו, והיא עוד יורדת (אם כי כרגע באיטיות) במשקל, ואני מאמינה שהיא גם תגיע להיות רזה ולשמור על המשקל שלה. זה לא אומר שהיה לה קל (בדיוק כמו שהוא מתאר שגם לו היה לא קל), אבל היא לא מתלוננת על הקשיים, ומבחינתה אם היא החליטה, אז הכל מסתדר לפי ההחלטה שלה.
אני חושבת שגם אבי519 מהפורום הוא מהאנשים הללו. (קצת ראיתי הודעות שלו כאן ובפורום הסמוך).
והשאר? אני לא יודעת. אני רק יודעת שאני די מוותרת לעצמי כשקשה לי, ובעיני זה מצטייר כחוסר אחריות לעצמי. יכול להיות שאני פרפקציוניסטית במחשבה שלי איך צריכה להיראות אחריות עצמית, ויש פער בין איך שאני תופסת את האחריות הזו, ואיך אני מתנהגת בפועל.
בעיני, זה מחזיר את השאלה למקומה - מהי אחריות עצמית בזמן דיאטה, ואיך מגיעים לכך.
לצפיה ב-'לדעתי הפער הוא בין ה"צריך בכל מחיר"'
לדעתי הפער הוא בין ה"צריך בכל מחיר"
20/01/2016 | 22:07
7
31
לבין החיים באמיתיים וסדר העדיפויות *האמיתי* שלך.
לדעתי ברגע שזה "לוותר לך", כלומר מעשה לא לגיטימי - זה בעיה. את יוצרת את המסגרת והשבירה שלה, במקום לצור סדר עדיפויות גמיש בו הרזייה לא במקום הראשון.
 
אחריות בעיני היא לא ללכת עם הראש בקיר, אלא ליצור מצב בו המאמצים שאני מקדישה לנושא מסויים פרופורציאונליים למידת החשיבות שלו, ובני-קיימא.
 
כלומר, אם אני "מוותרת לעצמי" הרבה אז אני מתבוננת בפערף מסתכלת על הסיבות שלו, ומחפשת איך לשנות משהו כך שהוא לא יתקיים. לשנות את ההרגלים שלי, את הסביבה החיצונית, את טווח הזמן של המטרות...
 
ולי זה עובד.
 
אני לא מפרידה את שאלת האחריות בזמן דיאטה לשאלת האחריות בכל שאר הזמנים ובשאר הנושאים, מבחינתי זה אותו דבר.
לצפיה ב-' יש הרבה מעשים שהפנמנו כלא לגיטימיים '
יש הרבה מעשים שהפנמנו כלא לגיטימיים
22/01/2016 | 09:04
6
46
לא מוותרים לנו אם נפגע בזולת במכלול גדול של חוקים.האם המסגרת יוצרת שבירה?
לא מוותרים בקלות על חובות כספיים התחייבויות של לוח זמנים.
כפי שלא מבזבזים כסף לריק, ניתן גם לא לאכול רק מהיכולת והתאווה.
האם חובות ומטלות בתכנון מעוררים שבירה, או ההיפך עוצרים התברברות?
 
הרגלים נוגעים יותר לרגישות שלנו להקפדה בנושאים בהם אין פשרות
כפי שלא נצא בהופעה מרושלת או מעורטלים.. מדוע לא ניתן להכיל
אותה חשיבות למראה והרכב הצלחת בארוחה?
 
שרש הפרדוקס: המניע שנוגד את הריסון הוא הצורך התודעתי להנות מהאוכל
עלכך ניתן בקלות להתווכח אם הנאה חייבת להתבסס על אוכל כשיגרה וחקוי.
לצפיה ב-'אולי אתה הפנמת'
אולי אתה הפנמת
22/01/2016 | 13:32
3
29
לי אין בעיה לצאת מהבית בהופעה מרושלת, אני פוגעת בזולת לפעמים, ואפילו מאחרת לפעמים...
ונחש מה? באף אחד מהמקרים האלו אני לא מדברת על "שבירה"
 
וכן, תכנון של חובות ומטלות מעודד שבירה, וגום להרבה אנשים לדחות ולדחות אותן.
 
אפשר להצליח בדיאטה על ידי משמעת. זו דרך גרועה לעשות את זה, לדעתי. זו הדרך הסטנדרטית, ואחוזי ההצלחה שלה ידועים - 5% שלא חזרו למשקל הקודם אחרי חמש שנים. לא נתונים מרשימים במיוחד...
 
אני מעדיפה לשנות את הסביבה ואת הרגלים שלי כך שאני אהנה מהאוכל באופן קבוע ולא אפעיל ריסון, ובכל זאת ארזה (או לא ארזה, כבר הגעתי חזרה למשקל שלי).
 
לדעתי, זו דרך לא רק הרבה יותר מהנה, אלא גם בת קיימא. מה שאי אפשר להגיד על גישת הריסון, לגבי 95% מהאנשים...
לצפיה ב-'תמיד ובכל מצב עדיף לדחות קצת מאשר להדחיק צרכים ולהמנע מתכנון'
תמיד ובכל מצב עדיף לדחות קצת מאשר להדחיק צרכים ולהמנע מתכנון
25/01/2016 | 06:01
2
27
האם בנין יבנה מאליו? האם עץ יצמח ללא dna
כך לכל אדם נדרשת תודעה פנימית לצרכיו. אם ימנע מלתכנן - יסחף לגחמותיו
נסחף כעלה ברוח לדיאטה  מחד ולגרגרנות וגסטרונומיה מזה..
את כותבת על אחוז גבוה שנוטש דיאטות אבל זה עדיף עשרות מונים
על מי שבכלל לא מתחיל ליישם שליטה ריאלית באורחות חייו ומאכליו.
הסחפות לא מהנה, היא מתסכלת ומנציחה אצלך את החשש מהתמודדות..
מאותם נתונים על כשלון, מאותה שטיפת מח על הנאות מאוכל שמטמטמות
אותנו תוך ערבוב הנאה ורעב.   בלי תכנון ותודעה ניתן רק להחריף את ההשמנה.
לצפיה ב-'ה-DNA דווקא נבנה מאליו'
ה-DNA דווקא נבנה מאליו
25/01/2016 | 13:57
1
26
בלי שום מתכנן תבוני. כמו גם המין האנושי, וכל הצמחים והחיות.
 
ויש נזק בלרדת במשקל ואז לעלות. נזק בריאות ברור.
 
בכל מקרה, בתור מי שהצליחה לרדת במקל בלי להתחיל ליישם שליט ריאלית, הרשה לי לומר, פחחחחחחחחחח!
לצפיה ב-'פוך ? הצלחת משמע התכוונת מראש. אין לנו זמן כמו לאבולוציה'
פוך ? הצלחת משמע התכוונת מראש. אין לנו זמן כמו לאבולוציה
25/01/2016 | 14:15
20
בכל מקרה העובדה שאת לא מנתחת ומפרקת מה הסיבה שירדת במשקל
לא סותרת את העובדה שעשית משהו בכוונה ולא בולשיט של הרגלים כנ"ל
שלוקח לסגל לפי הספר 30 יום (מי החליט פחח?)
ה dna נבנה במליוני שנים של נסוי וטעיה - לנו אין כ"כ הרבה זמן למשחקים
וכן לרדת ולעלות במתינות משקל הוא מהטבע שהרי היו תקופות בצרת
ומאגרי השומן נועדו בול כדי להתרוקן ולהתמלא אין שום נזק בכך
נשים שיולדות כל שנה  ירדו ויעלו במשקל דו ספרתי מעבר להרבה פרמטרים קריטיים
כמו סוכר סידן וטפשת הריון:) וישארו בריאות לעילא ולעילא
לצפיה ב-'על מסגרת והרגלים'
על מסגרת והרגלים
25/01/2016 | 17:50
1
16
באופן כללי, מסגרת מסמנת גבולות.
ההשפעה של גבולות על הבנאדם היא משתנה כתלות בפרמטרים כמו אישיות, טיב ההתאמה בין הגבולות לאדם, נושא ההגבלה והפרשנות האישית של המונח ״גבול״ או ״מסגרת״.
אחד ירגיש שהמסגרת שומרת עליו ומונעת ממנו ללכת לאיבוד, אחר ירגיש חנוק.

מעצם קיומה של מסגרת, יש לפחות האפשרות לשבור אותה (אם לא היתה מסגרת, לא היה מה לשבור..). זה לא אומר שחייבים לשבור, לא אומר שתמיד שוברים, אבל מסגרת שאינה מותאמת היא כשלעצמה מהווה לפעמים מכשול בדרך להשגת המטרה, כי נוצרת מטרה חדשה ״לשבור את המסגרת״, או כי הפוקוס עובר להתמודדות עם המסגרת.

(וגם מי שבסה״כ שומר על הכללים, יכול מדי פעם- אולי מול מסגרת מסויימת- להחליט לפרוץ את הגבולות. זה לא שחור או לבן כמו שאתה מצייר את זה, שאם המסגרת טובה לי אז היא תמיד טובה ובכל מצב).


מעניינת בעיני האבחנה שאתה עושה לגבי הרגלים, שהם משהו שקורה רק בנושאים שאנחנו לא מסכימים להתפשר עליהם.
אני עוד אחשוב על זה, אבל בינתיים אני נזכרת בשאלה מעניינת שהעלתה פעם קשר. היא שאלה למה הרגלים מסויימים ״נתפסים״ ואחרים לא. אולי מה שאמרת כאן הוא התשובה- או לפחות השביל אליה..

לצפיה ב-'דוגמא להמחשה אכילה עם סכו"ם'
דוגמא להמחשה אכילה עם סכו"ם
25/01/2016 | 19:06
24
אכילה מנומסת סביב שולחן עם מסובים מחייבת שימוש בסכו"ם /מקלות אסיאתיים
מלמדים ילדים לאחוז מזלג ביד שמאל סכין בימין והוא מחקה ומסגל הרגל.
יוצא כך שחוק הנימוס הופך להרגל מעצם החוקיות, מה גם שהוא בד"כ יעיל ונוח
אפשר גם לפרוק עול ולאכול בידיים. בעיקר כשאין מסגרת חברתית ביקורתית
שתפקח או כשאין לנו אכיפה עצמית וצורך למרוד במוסכמות לתקוף את החוק.
רובינו להערכתי כן אוכלים בנימוס בכל מצב מתוך המסגרת המוערכת עלינו,
שנטעה את ההרגל.  חג  נטיעות שמח...
 
 
לצפיה ב-'היי מרתה'
היי מרתה
25/01/2016 | 17:23
21

את מספרת על מעגל שחוזר על עצמו: כשקשה לך, את מוותרת ואח״כ מתחילה מחדש- עד שקשה שוב.
אם מותר, הייתי מציעה לך לבדוק את המקום הזה שחוזר על עצמו:
מה את אומרת לעצמך שמוביל להרמת ידיים, מה היית רוצה שיהיה אחרת ואיך לדעתך אפשר להשיג את זה.

אם תרצי, אפשר לעשות את זה כאן בפורום, ביחד.
לצפיה ב-''
20/01/2016 | 21:48
4
לצפיה ב-'פיקוח מתמיד'
פיקוח מתמיד
24/01/2016 | 19:30
4
35
אני חושבת שיש הנחה סמויה בדברים שצוטטו מיוסי מרקוביץ.
ההנחה היא שהאנשים נמצאים במצב של פיקוח עצמי תמידי. מודעות למה אתה עושה, ומה מצבך בכל רגע.
אני אתן דוגמאות מתחומים אחרים. יש אנשים שתמיד יחזיקו את הגב ויעמדו זקופים, ואחרים בכלל לא ישימו לב ליציבה שלהם. יש אנשים שיקפידו על צורת הדיבור בכל מצב. יש אנשים שכשהם מתלהבים הם ידברו בקול חזק מאד ואפילו לא ישימו לב.
זה רצף.
בקצה אחד, יהיה מי שמודע לעצמו בכל שניה ובקיצון השני מי שבחוסר מודעות, לא מלבש באופן מתאים, לא מדבר באופן מתאים, אוכל איך וכמה שבא לו וכו'.
נראה לי שיוסי מרקוביץ הוא הקיצון של הפיקוח העצמי. במצב הזה, הוא רק צריך להחליט על מה הוא מתפקס, ועושה. ככה פשוט.
מצד שני הוא לא סובל מתבכיינים. הוא מוכן לקבל שיש אנשים שמוותרים לעצמם, כל עוד הם לא יתבכיינו על זה, או אפילו יבקשו עזרה בנידון.


לצפיה ב-'עניין של הרגל'
עניין של הרגל
24/01/2016 | 19:44
2
24
אני עכשיו יושבת עם גב עקום. את חושבת שאני מודעת לכך? משתמשת בפיקוח עצמי מתמיד בשביל זה? לא, אני צריכה להיות מודעת כדי לשנות את היציבה שלי ליציבה בריאה יותר.
 
אבל עובדה, אני לא צריכה מודעות מתמדת (מודעות, ולא פיקוח. שכן בהחלט יכול להיות מצב שבו אחליט במודע לשבת בצורה עקומה) בשביל לשבת בצורה עקומה.
 
למה? כי זה ההרגל שלי. זו ברירת המחדל, הדיפולט.
 
ברגע שהרגל מוטמע (וזה לא דבר קל במיוחד, ולשנות הרגלים זה לפעמים מסובך עוד יותר. יש בני מזל שהולך להם בקלות) אז לא דרוש פיקוח מתמיד בשביל לעשותו.
 
באותה המידה, לא נחוץ לי פיקוח עצמי כדי לזכור להתלבש, או ללכת לצחצח שיניים. כי זה מה שאני עושה בבוקר, כל יום, מאז שאני זוכרת את עצמי. זה - הרגל. וכזה שמוטמע עמוק.
 
אני לא חושבת שמדובר על הקפדה, אלא על הטמעה ברמה כזו שההקפדה כבר לא נדרשת.
 
בעיניי, יוסי קיצוני לא בפיקוח העצמי שלו, אלא בקלות בה הוא משנה הרגלים. להיות בפיקוח עצמי מתמיד בלתי אפשרי בלי לשלםם על כך מחירים כבדים. אבל מי שעובר תקופה מסויימת בה הוא נוהג בצורה ברורה ומדוייקת לפי ההרגל החדש (המספרים המקובלים במחקר להטמעת הרגל חדש הם 21 ימים של חזרה מושלמת, או 28 של חזרה לא מושלמת) מטמיע את ההרגל.
 
 
לצפיה ב-'אני לאי מדברת על דברים שצריך לעשות פעם ביום '
אני לאי מדברת על דברים שצריך לעשות פעם ביום
25/01/2016 | 07:09
1
24
לצחצח שיניים בבוקר יכול להיות הרגל. 
לשים לב כל הזמן שהשיער נמצא במקום ואף שערה לא זזה, ואם כן לתקן. לשים לב כל הזמן שהגב מוחזק. לשים לב שהאודם תמיד נראה טוב ולא צריך לתקן איפור. 
יש אנשים שאם יש להם חור במכנסיים, או יש רכבת בגרביון, הם יזכרו את זה כל הזמן, וינסו להסתיר או ירגישו לא נעים. יש אנשים אחרים, מהקיצון השני, שתוך שניה ישכחו מהעניין. זה לא שהם היו יוצאים ככה מהבית לכתחילה, אבל אם כן, אז זה לשניה קפץ למודעות כי הם שמו לב או מישהו אמר להם ואחר כך זה נשכח.  כי אין את המודעות הבלתי פוסקת הזאת/הפיקוח הבלתי נפסק של איך אני נראית. 
 
 
לצפיה ב-'להחזיק גב עקום, זה הרגל?'
להחזיק גב עקום, זה הרגל?
25/01/2016 | 13:55
18
את מתאמצת, מודעת לעצמך, וטורחת בכוונת תחילה כדי ללכת עם גב עקום?
כל אדם שעומד או יושב (ואין לי שום סיבה להניח שאת כל היום נמצאת במיטה) מחזיק את עצמו בדרך כלשהי. והדרך הכלשהי הזו היא הרגל.
 
אם מקודם תיארת את המודעות/פיקוח בתור בחירה של אדם, עכשיו זה נשמע לא בחירה - כי אם יש חור במכנסיים שאי אפשר לעשות איתו משהו, אז להיות מודעת אליו כל הזמן זה סתם בזבוז של משאבים נפשיים.
 
 
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
25/01/2016 | 17:15
17

את בעצם אומרת שאחריות אישית היא להיות במודעות ולבחור כל פעם מחדש?
אני יכולה להתחבר להגדרה הזאת
לצפיה ב-'אהבתי את המאמר'
אהבתי את המאמר
27/01/2016 | 01:40
15
זה עניין של החלטה שהרבה אנשים לא רוצים לקבל אותה ועדיפים להישאר לשבת על הגדר.
מידי פעם הם קמים מהגדר ועושים משהו, אבל זה עדיין לא מספיק.
 
לצפיה ב-'מהם העקרונות של לרזות בראש אחר?'
מהם העקרונות של לרזות בראש אחר?
22/12/2015 | 20:13
22
77
לצפיה ב-'להתפלסף בפורום עד שהראש מתכווץ.'
להתפלסף בפורום עד שהראש מתכווץ.
24/12/2015 | 10:27
14
58
לצפיה ב-'הפורום הזה אינו עבורך'
הפורום הזה אינו עבורך
25/12/2015 | 12:50
13
119
הוא עבור אנשים שלא מאמינים בעינים עצומות לכל מה שאומרים להם  (בטענה חסרת כל שחר של אמת מדעית ) ומוכנים לבחון דעה שונה, את ההגיון שמאחוריה ואת האמת המחקרית שבעקבותיה היא עולה.
 
לצפיה ב-'נכון לא עבורי כי אני הצלחתי לרזות ולהשאר רזה בגוף ולא בראש.'
נכון לא עבורי כי אני הצלחתי לרזות ולהשאר רזה בגוף ולא בראש.
04/01/2016 | 12:03
12
49
לצפיה ב-'יש תמונה להוכחה?'
יש תמונה להוכחה?
12/01/2016 | 14:11
11
67
מי שמתריס ומקניט אחרים, מוטב שיוכיח את דברי הרהב של עצמו. יש לך במקרה תמונות לפני ואחרי?
לצפיה ב-''
13/01/2016 | 14:34
14
לצפיה ב-'יש רק מעכשיו, המידה הקודמת היתה 52 ותרמתי אותם '
יש רק מעכשיו, המידה הקודמת היתה 52 ותרמתי אותם
13/01/2016 | 14:42
9
118
לצפיה ב-'אתה לא צריך להוכיח כלום, אבי.'
אתה לא צריך להוכיח כלום, אבי.
18/01/2016 | 13:46
7
59
ולדעתי אין לאף אחד בכלל זכות לדרוש הוכחות על מה שנכתב כאן מהתנסות אישית.
מה, אנחנו במשפט כאן?
 
פאלאדה- אם המה או האיך של אבי מרגיזים אותך, יש דרכים אחרות להגיד את זה.
 
 
לצפיה ב-'הי ניקנו את עוד פה?'
הי ניקנו את עוד פה?
18/01/2016 | 17:45
6
120
אז מנצלש לשתף צילום מהתוכנית עם קרולינה עליה סיפרתי באוגוסט האחרון
שם אני בעודף 25 ק"ג ועדיין מדשדש באזור לצערי.. רק השבוע יצא לשידור :)
לצפיה ב-'איזה יופי, תודה על השיתוף '
איזה יופי, תודה על השיתוף
18/01/2016 | 20:04
2
44
יצא מקסים! ואיזה רגוע אתה, כל הכבוד. אני בטח הייתי שוכחת איך מדברים
אני זוכרת את הסיפור שסיפרת לנו כאן בפורום. בטח היית גאה ככ לספר על אבא שלך בפורום רחב יותר, ושידעו כולם..
מגניב ביותר!
 
 
 
עודף של 25? אתה בטוח?
מוזר.
ראיתי את הסרטון לפני שקראתי את מה שכתבת, והמחשבה שלי כשראיתי אותך שם היתה ״זה ה׳אחרי׳ שלו״.
 
שמור על עצמך!
לצפיה ב-'מסתבר שבחרתי בצדק לשתף כאן '
מסתבר שבחרתי בצדק לשתף כאן
18/01/2016 | 20:32
1
48
כי  ציפיתי לתגובה מפרגנת ונחמדה ואכן התעלית על הציפיות
רגוע אולי אבל פיזית הייתי מיובש וטוב שקרולינה  שעוברת מסך טוב
תקשורתית וכמובן שרה מקסים עשתה את העבודה ..
סרט כזה (כידוע טלויזיה גם משמינה) מבחינתי קצת שוק, מצוין למוטיבציה.
למרות שלא נראה מאוד שמן, מבנה הגוף שלי מחפה אולי אבל
על הפנים העודף בולט לי.  ושוב תודה.
 
 
לצפיה ב-''
18/01/2016 | 21:26
26



ובאמת שהיית מצוין.
גם אם הביקורת העצמית לא מרשה לך להרגיש את זה



לצפיה ב-'יופי של שיר'
יופי של שיר
19/01/2016 | 13:28
1
37
ויופי של הופעה.
<אני ממש אוהבת סיפורים על שירים>
לצפיה ב-'תודה וח"ח על הציטוט מפורום תזונה'
תודה וח"ח על הציטוט מפורום תזונה
20/01/2016 | 12:10
6
לצפיה ב-'יפה כל הכבוד!'
יפה כל הכבוד!
21/01/2016 | 23:50
19
לא פשוט ויפה
לצפיה ב-'אבי, כשאין מה להגיד ויש רצון רק להקניט....'
אבי, כשאין מה להגיד ויש רצון רק להקניט....
19/01/2016 | 08:44
66
כתב יהודה עמיחי - המקום בו אנו צודקים 
מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב.
המקום שבו אנו צודקים
הוא קשה ורמוס
כמו חצר.
ואני מוסיפה, תוותר, אתה צודק, אתה מבין מצויין הכל.
הדרך שלנו לא מתאימה לך וכבר כתבת את זה כמה פעמים.
אז, הכי בעדינות בעולם ומתוך דאגה.....מה אתה מחפש פה?
כתבת שאתה עושה את זה מתוך שעמום.
מבקשת ממך, חסוך מאיתנו.
 
לצפיה ב-'כתוב בהקדמה לפורום'
כתוב בהקדמה לפורום
25/12/2015 | 12:48
6
80

ברוכים הבאים לפורום לרזות בראש אחר
גישה שמשלבת תזונה נכונה ושינוי הרגלי חשיבה.
שילוב גוף ונפש, עבודה על הזנה של הגוף והתייחסות לכל מה שמסביב במודע ובתת מודע. 
הרעיון שהגישה היא גישה מערכתית שמשלבת גוף וראש
מקבלת חיזוקים ממחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא.
תזונה בריאה המשלבת שינוי בתבניות חשיבה,
יציאה מהאוטומט של האכילה, התייחסות למכלול, משנה חיים
 

אז בואו נפסיק לעשות more of the same
בואו נעשה את השינוי שכל אחד, שקורא שורות אלה, כל כך רוצה בו
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
25/12/2015 | 15:25
5
41
איך עושים את זה בפועל?
 
לצפיה ב-'בפועל לכל אחד יש ראש אחר'
בפועל לכל אחד יש ראש אחר
26/12/2015 | 07:09
1
54
הרעיון שתמצאי מה עובד בשבילך (בד"כ מותנה במה שספגת מהסביבה)
חלק מסתדרים עם מסגרת. לאחרים יש צורך להסתכל ולהקשיב מחדש,
לנמק, ליצור דרך ותוואי. אחרים עושים next  ומוצאים אושר בכך שהסירו
את התלות הקשה בהתענגות על אוכל. קשה ומיותר להכנס לראש של אחר.
המטרה  להגיע למסה שנח ונעים לחיות בה. הדרך בעיקר בתזונה
למרות שפעילות גופנית תורמת (אבל פחות) להרזיה - יותר לחיוניות הכללית.
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/01/2016 | 18:53
6
לצפיה ב-'איך עושים את זה בפועל?'
איך עושים את זה בפועל?
01/01/2016 | 20:36
2
60
בודקים מה באמת רוצים.
את, מה את רוצה בשביל עצמך, מה את מוכנה לעשות בשביל להגיע לתוצאה שאת רוצה להשיג, אילו כוחות יש לך ומי האנשים בסביבה שיכולים לעזור לך להגיע לשם.
הכוונה, להיות את ולפעול לפי ההבנה שלך ולקחת אחריות על הפעולות והתוצאות.
במילים אחרות: לבחור תוכנית שנראת מתאימה לך או לבנות תוכנית שמתאימה לך, להתחיל ולשנות לפי המצב שקיים בפועל.
בדרך כלל, אנחנו מעבירים אחריות למישהו אחר, מישהו חיצוני כמו דיאטה מסויימת, מדריכה בקבוצה, דיאטה טרנדית אחרונה שקראנו.
הכוונה פה , ללמוד את מה שנכון לך, יתכן ובהתחלה בעזרה מקצועית אבל לכל אורך הדרך, את המרכז ולא הידע של העזרה הנוספת.
האם הייתי ברורה או שסיבכתי?
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/01/2016 | 18:55
1
32
מה שאני מבינה ממך הוא שאני צריכה לקחת אחריות על חיי, ועל הדיאטה שלי. כן?
לצפיה ב-'לגמרי לקחת אחריות על החיים'
לגמרי לקחת אחריות על החיים
19/01/2016 | 08:46
32
אף אדם לא יכול לעשות את זה בשבילך.
יחד עם זה, אם תכתבי פה, אפשר לעזור בתגובות, רעיונות....
לצפיה ב-'5:2'
5:2
30/11/2015 | 06:26
11
135
האופציה המעניינת החדשה.
5 ימים של אכילה נכונה, מגוונת, בריאה.
2 ימים סדר גודל של 800 קלוריות.
הטענה, כמו באינטרוולים בספורט, זורק את המטבוליזם לאתגרים, מעורר מערכות ומאיץ ואז חזרה לקצב מתון, שפוי והגיוני.
מעניין?
מאתגר?
תופס חזק בארה"ב, נכנס לסדרת 10 הדיאטות הטובות ביותר.
למען האמת, סותר את נושא הset up במוח שקובע כיוון.
סותר את המתינות והאכילה הנכונה.
תפס חזק.
קצת יותר טוב מ 1:1 שהיה טרנד קודם של יום כן ויום לא.
באותו עניין, אכילה "רגילה", אכילה 800 קלוריות.
נשמע מאתגר או עוד טרנד שבא והולך?
לצפיה ב-'זה מיועד לאנשים שמעוניינים לשמור על הק"ג האחרונים '
זה מיועד לאנשים שמעוניינים לשמור על הק"ג האחרונים
30/11/2015 | 11:08
1
79
כל הסלבים, שרוצים להראות נוצץ ו"רזה" באירוע הקרוב, 
או לאנשים עם עודף משקל משמעותי? 
(לא שמעתי על זה בכלל). 
לצפיה ב-'כל הזמן מחפשים '
כל הזמן מחפשים
01/12/2015 | 06:23
68
זו האופנה החדשה עד שיתברר אחרת או שהאופנה תהפוך לאמת של כולם.
לאוו דווקא של הסלבס, הם מבלים עם מאמני כושר צמודים, מבשלת ורואת עתידות שגרה להם בנשמה :)
יש הגיון בדברים בתנאי שעובדים עם השיטה באופן ישר ולא בהפוכה.
ששי-שבת,חגים ומועדים נכנסים בסדר הדברים ולא תחמון מתבקש שבו ימי ראשון שני הם ימי ה - 2 והו מתקזזים על שבת שכלול ב 5.
הכוונה 5 רגילים במובן הטוב של המילה ו 2 קצרים בקלוריות.
יש בזה הגיון, מעניין.
 
לצפיה ב-'כמה תיקונים..'
כמה תיקונים..
03/12/2015 | 02:05
6
66

1. יכול להיות שנכנס לרשימת הדיאטות, אבל במקור מדובר בהתנהגות קבועה כדרך חיים וממש לא דיאטה לזמן מוגבל. זה משהו שקיים כבר כמה שנים.

2. 5:2 מבוסס על 1:1 (מעניין: למה נתפס בעיניך כ״יותר טוב״? מאיזו בחינה יותר טוב?) בעקבות התנסות אישית ופיתוח לו״ז שהתאים יותר לאותו אדם.
ה- 1:1 הוא לא טרנד אלא צורת אכילה שפותחה ומבוססת על סדרת מחקרים אקדמיים, ומראה תוצאות מדידות. יכול להיות שאין לזה הד קבוע,  אני גם לא זוכרת ששמעתי משהו על זה בארץ, אבל זה (לדעתי) רק בגלל הצורה בה עובדת התקשורת ולא בגלל שזה עניין חולף.

3. התפריט אומר ״5 ימים של אכילה רגילה, יומיים של אכילה מוגבלת״ (אני מכירה 500 קלוריות, אבל יכול להיות שעשו איזושהי התאמה לתכנית).
אכילה רגילה זה לא אומר לבלוס, והמטרה של היומיים היא לא ״לקזז״ צריכה קלורית (לפחות לא המטרה העיקרית, עד כמה שאני יודעת, אלא כלי במערך הכולל). ולכן, אני לא רואה שום בעיה עם זה שהיומיים יהיו ראשון ושני. צריך כן לקחת בחשבון, שיומיים של אכילה מוגבלת זה לא דבר שמתאים לכל אחד, ולא תמיד (יש תקופות עמוסות יותר בפעילויות ואז אולי פחות מתאים).

4. לדעתי זה לא סותר את האכילה הנכונה. זו פשוט הצעה לאכילה נכונה אחרת, לא זו שגדלנו עליה.
זה בטח לא סותר מתינות- אם כבר, זה הסמל למתינות.. מעניין למה הרגשת שזה סותר.


 
לצפיה ב-'500 או 800 קלוריות נשמע כמו אכילה מתונה?'
500 או 800 קלוריות נשמע כמו אכילה מתונה?
04/12/2015 | 08:53
4
52
יש כוונה מסויימת באינטרוולים.
ברור שהמטרה של היומיים אינה קיזוז.
עדיין, איפה החיבור לאכילה מאוזנת, מסודרת.
למה 5:2 היא סמל המתינות?
 
לצפיה ב-'לדעתי את מסתכלת על זה לא נכון.'
לדעתי את מסתכלת על זה לא נכון.
04/12/2015 | 10:18
3
48

לצורת האכילה הזאת יש הגיון.
כדי להבין אותו צריך להסתכל על הסה״כ ולא על יום אחד.
להסתכל רק על היום בו האכילה מוגבלת ולפי זה להסיק על השיטה כולה או על האכילה לפי השיטה הזו, זה להוציא דברים מהקשרם ולפספס את ההגיון של השיטה.
כשמסתכלים על המכלול, רואים את האיזון והאכילה המסודרת.
מי אמר ש״מסודרת״ זה בהכרח לאכול כל יום באותה צורה, אותה כמות?
מי קבע שצריך לאכול 3 ארוחות ביום כל יום? או 5? או כל 3 שעות?
הרי כל אלה הן הנחיות ״מלמעלה״. מי אמר שהם צודקים, אלה שהנחיתו עלינו את ההנחיות?...

ומתינות- כן, בהחלט. אין בולמוסים, אין התנפלות על האוכל או שפה של קיזוזים והתחשבנויות. אין הימנעויות וצומות מתוך רגשות אשם ואיסורים ואין התפרקות ויציאה מאיזון מול השפע שקיים סביבנו כל הזמן.
יש אכילה מסודרת ומדודה.

ועדיין לא אמרת למה בעיניך הגבלת אכילה (5:2, 1:1) היא לא דוגמה למתינות.
או שרמזת, ואני לא הבנתי. מוכנה להרחיב?

לצפיה ב-'ההגיון באינטרוולים'
ההגיון באינטרוולים
08/12/2015 | 06:46
2
56
הבנתי למה בחרת במונח מתינות גם בשיטה הזו.
ברגע שאת כותבת מה אין שם (קיזוזים, הימנעויות, יציאה מאיזון) אני מסתכלת על מה שיש שם.
מה שאין שם אילו מושגים שמתקיימים בעולם של "דיאטות" שבהם מותר ואסור משחקים תפקיד.
ברגע שכתבת "למה הגבלת אכילה היא לא דוגמה למתינות" כתבת את התשובה.
הגבלת אכילה מכניסה לתחום של עד כאן זה בסדר ופה זה כבר לא.
בכל מובן הגבלת קלוריות של 500  היא קיצונית.
אין שום מתינות וכל הסבר שזו התוכנית, זה הרציונאל וההסתכלות היא שבועית וזה חלק ממערך ומהבנת מערכת.
עדיין היומיים האילו הם קיצונים ו 500 קלוריות גובל בצום.
זו ממש לא מתינות.
 
לצפיה ב-' + הפנייה למי שמעוניין להבין יותר'
+ הפנייה למי שמעוניין להבין יותר
09/12/2015 | 11:19
34

תודה על התשובה, אני חושבת שהבנתי מה את אומרת.
גם אני מסתכלת על מה שיש ולא רק על מה שאין (וגם כתבתי את זה), וכנראה שזה עניין של הגדרה.

בכל מקרה שבו עוברים מאכילה בלתי מודעת לאכילה מודעת- בין אם ספירת קלוריות, חישוב תזונתי (פחמימות חלבונים וכו׳), הקשבה לגוף- יש הגבלה של אכילה.
ויש סימון של ״בסדר/לא בסדר״.
אז מאחר והגבלה קיימת בכל מקרה, מה שיותר חשוב בעיני זה להבין מי קבע, עד כמה היא מותאמת אישית, באיזו מידה יש גמישות במידת הצורך וכד׳.

המחקר הזה מאתגר את השאלות האלו ואחרות ובמובן מסוים את התפיסה הקיימת, והוא מעניין בעיני הרבה מעבר לתפריט לזמן מוגבל (״דיאטה״).
הוא מציע בחינה מחדש של צורת האכילה שלנו, והשפעות לטווח הארוך- לא רק על המשקל שלנו אלא הרבה מעבר.


הגבלה של 500 קלוריות היא בהחלט קיצונית בהשוואה למקובל היום.
״קיצונית בכל מובן״? לא ברור לי מה זה ״בכל מובן״. שוב- נראה שזה חלק מצורת החשיבה
שהתפיסה הקיימת לימדה אותנו.
מבחינת ההרגשה האישית, למשל, נמצא שזה לא קיצוני.
במקור, היום בו האכילה מוגבלת נקרא ״יום צום״ (למרות שזה לא צום מלא).
אבל האם העובדה שמדובר בכמעט צום- או אפילו צום מלא- היא בעייתית? או מראה על חוסר מתינות?
מה אם הגוף לא דורש מעבר לזה? (ולכן שאלתי ״מי קבע שצריך לאכול כל יום באותה צורה). אני חושבת שאנחנו מסכימות, ש״אני צריכה לסיים מהצלחת״ היא אמירה בעייתית..
וזה אותו הדבר. אם הגוף לא דורש- ואנחנו נותנים לגוף מה שהוא מבקש- זו אכילה מתונה. אכילה בהתאם לצרכים האישיים, לא חוסר ולא עודף.

וזו אחת השאלות מסוג ה״מאתגרות״... :) אולי אנחנו (באופן כללי, כחברה) בכלל אוכלים יותר מדי?
מי שנמצא בעודף משקל, סביר להניח שאכל יותר ממה שהגוף זקוק לו..


ולמי שרוצה לשמוע ממקור ראשון, חפשו krista varady.
בנוסף למחקרים שלה, יש גם ראיונות מצולמים וגם פייסבוק וטוויטר ואולי אפשר לשאול אותה ישירות ולהבין יותר.




לצפיה ב-'טעות הייחוס הבסיסית'
טעות הייחוס הבסיסית
09/12/2015 | 12:01
27
מתון ביחס למה? קיצוני ביחס למה?
עד ממש לא מזמן, אנשים היו צמים באופן קבוע. פשוט כי לא היה להם מה לאכול.
*בעיניי* לא לצום אף פעם ולאכול כל יום, ככה כל החיים - זה ממש קיצוני!
 
בעיניי לאכול את הכמויות המקובלות בעולם המערבי - זו קיצוניות.
 
ובנוגע לעולם הדיאטות - בעולם יש מותר ואסור. אם את רוצה להיות רזה, אז אסור לך לעשות X Y Z שפוגע במטרה. זה לא חוקים אנושיים, אלו כללי הטבע. מי שאוכל המון - משמין. יש וריאציות כתלות בגנטיקה וכו', אבל תכלס, אלו חוקי הטבע.
כמו שלא אסור לי לעוף, אני פשוט לא יכולה.
כך גם לא אסור לאכול הרבה דברים משמינים אם רוצים להרזות, אלו פשוט רצונות מתנגשים, והם מתנגשים בגלל חוקי הטבע.
 
הבחירה לראות בדיאטה מותר ואסור - זו בחירה שלך. רוב האנשים שעושים דיאטה, רואים בה כללי הפעלה. תאכל את זה - תרזה. תאכל את זה - תשמין.
 
ואם כבר מדברים, לאורך רוב שנות קיום האנושות, בעצם, לא "רוב" אלא "כל", היו המון דברים אסורים ומותרים. ואנשים לא השמינו בגלל זה...
 
אני חושבת שההתנגדות שלך למותר ואסור היא קיצונית
 
 
<אין לי שום דבר נגד קיצוניות, דברים מותרים, דברים אסורים, אכילה מודעת, אכילה לא מודעת (שזה מה שהיה לאורך רוב ההיסטוריה האנושית), צומות, אכילה ללא הפסקה, ושאר פרקטיקות. אבל אני מעדיפה שהטיעונים לכאן ולכאן יהיו הגיונים. ולהגיד "קיצוני" זה בעצם להגיד "שונה ממה שאני רגילה עליו". לא טיעון כבד משקל בעיניי. אם מישהו חי בארצות הברית, שם יש בתים שנבנים בלי מטבחים, אז בעיניוו להכין את האוכל בבית, כל יום, ולא לקנות דברים תעשייתיים כמעט בכלל - זה קיצוני מאוד מאוד!>
לצפיה ב-'במחשבה שנייה, אולי זה כן בעייתי לבחור את ראשון ושני, כי'
במחשבה שנייה, אולי זה כן בעייתי לבחור את ראשון ושני, כי
04/12/2015 | 11:21
36
זה מבטל את אפקט המחזוריות.
לצפיה ב-'התמודדות עם רעב היא לא סיבולת ספורטיבית'
התמודדות עם רעב היא לא סיבולת ספורטיבית
04/12/2015 | 09:10
1
47
יותר כמו בהתמודדות עם כאב כלשהוא
מנגד לאינטרוול ספורטיבי שמפתח משהו בשריר ובנימי הדם
ההסתגלות לרעב היא עצבית נטו.
אין  בגישה הזו מעבר  לקיזוז  ודינמיות בתפריט
בסה"כ יש מאזן בין סך הקקל השבועי לרמת הפעילות
 
לצפיה ב-'תיאוריה יפה, אבל לא מסתדרת עם העובדות בשטח..'
תיאוריה יפה, אבל לא מסתדרת עם העובדות בשטח..
04/12/2015 | 10:23
14
לצפיה ב-'PlayBuzz הגיע לתפוז '
PlayBuzz הגיע לתפוז
19/11/2015 | 12:11
8
מהיום ההודעות שלכם יכולות להראות אחרת!
בלחיצת כפתור תוכלו להוסיף סקרים, חידונים, תכנים ויראלים ותוכן אינטראקטיבי מתוך אתר PlayBuzz!
 
לחצו על האייקון של playbuzz (ליד צירוף הקבצים) - העתיקו את הקישור - ופרסמו את ההודעה!
לצפיה ב-'למה קבוצות ההרזיה מלאות באנשים?'
למה קבוצות ההרזיה מלאות באנשים?
17/11/2015 | 08:09
5
110
קבוצות ההרזיה שעוסקות במדידה, שקילה, בונוסים, תפריטים, קלוריות או נקודות מלאות באנשים.
הן פונות למכנה מסויים שמשותף לכולם - הרצון לרזות כאן ועכשיו.
אנשים באים, מרזים, חוזרים למשקל הקודם או "רק" מעלים חלק, מאשימים את עצמם שלא החזיקו מעמד, שכח הרצון שלהם חלש ו...חוזרים לקבוצה או מחפשים קבוצה אחרת.
למה?
מה הקסם בסגנון הזה?

לצפיה ב-'אני חושבת שיש כמה סיבות'
אני חושבת שיש כמה סיבות
17/11/2015 | 17:12
2
80
1. יש נשים שאוכלות לא בריא/בכמויות גדולות מתוך חוסר מודעות. לנשים הללו, ללכת לקבוצה ולשמוע מה מציעים שם (ללכת לפי תפריט/ לרשום נקודות) זה חידוש. הן הולכות ומקבלות מדי שבוע טיפים שהן לא הכירו קודם. יכולות לשאול שאלות. 
2. יש נשים שבאות לקבוצה כדי שיהיה מישהו חיצוני שישקול אותם, שהם יתנו לו דין וחשבון. זה מגביר מבחינתם את מידת המחוייבות שלהם. הרבה פעמים אני שומעת נשים אומרות, אני לא אוכל עכשיו שטויות, כי לא נעים לי מ-X (שם המדריכה בקבוצה). 
3. יש נשים שהולכות לקבוצות הללו, כמפגש חברתי. הולכות כמה חברות ביחד, ועל הדרך לא יזיק להן לרדת במשקל. 
4. יש נשים שמבחינתם הקבוצה וההשתתפות בה היא דרך חיים. ככה הם מרגישות שהן שומרות על המשקל. שהן עדיין בעניינים. גם אחרי שהן סיימו את הירידה, הן ממשיכות באדיקות לבוא. איזשהו פחד, שבלי הקבוצה, הן תעלנה במשקל.
5. יש נשים שהולכות מסקרנות. רואות שמישהי ירדה המון במשקל. שואלות אותה "איך עשית את זה" היא נוקבת בשם הקבוצה, אז גם הן נרשמות. אולי גם להן יצליח בשיטה הזאת.  
לצפיה ב-'ניתוח מרתק'
ניתוח מרתק
18/11/2015 | 17:44
1
52
אני חושבת שהקפת את כל המגוון:
ידע
מיקוד שליטה חיצוני
חברתי 
חוג לכל החיים
הוכחה חברתית של הצלחה ונהיית ה"עדר".
מעניין שבכל המרכיבים שכתבת אין מיקוד שליטה פנימי, רכישת הרגלים נכונים, שינוי גישה לאוכל.
גם אני לא שומעת אנשים מדברים על הכיוון הזה.
מעניין כי בכל זאת זה מה שמאפשר בסוף להגיע לש"מ עם האוכל למי שאיבד את זה בדרך :)
 
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שלא ניתן לדעת איפה מוקד השליטה'
אני חושבת שלא ניתן לדעת איפה מוקד השליטה
23/11/2015 | 21:14
25
מי שהולכת לקבוצה, כדי ללמוד שיטה חדשה, לא יודעת מה השיטה. יתכן שהשיטה מדברת על שינוי הרגלים/שינוי גישה לאוכל/מיקוד שליטה פנימי. עד שלא מגיעים לקבוצה, ממילא לא יודעים בדיוק מה השיטה. 
גם מי שהולכת לקבוצות כמו שומרי משקל או חלי ממן, שאפשר בהן לדעת מראש מה השיטה, הולכת כדי לשנות את ההרגלים שלה באוכל ולעבור לאכול לפי השיטה החדשה, להחזיר לעצמה, באמצעות השיטה, את השליטה על מנגנון האכילה. 
אבל, יש גם מקרים שבהם באמת מדובר על מיקוד שליטה חיצוני. 
במיקוד שליטה פנימי, האשה מרגישה שהמעשים שלה משפיעים על התוצאות. יש לה מוטיבציה לעשות ולקבל תוצאות. לכן מי שהולכת לקבוצה, כדי ללמוד דרכים חדשות, ניתן לטעון עליה שהיא בעלת מיקוד שליטה פנימי ומעוניינת לחזק אותו. עצם ההליכה, ההצטרפות לקבוצה, ההתמדה בקבוצה, הניסיונות לבצע את הנלמד בקבוצה, מעידים על מיקוד השליטה הפנימי. 
לעומת זאת, מי שהולכת לקבוצה, כדי שהקבוצה "תחזיק אותה" בעצם מעבירה את האחריות לתוצאות למישהו חיצוני (לקבוצה). האמונה שלה שהיא יכולה  לבד נפגעת ואז בעצם מיקוד השליטה הוא חיצוני. 
 
אגב, העניין הטריקי הזה, עם מיקוד השליטה, רלוונטי גם לטיפול פסיכולוגי/להדרכות הורים ולא רק לייעוץ דיאטה/אורח חיים בריא. לעיתים הורים הולכים כדי לקבל כלים לטפל במצב שנוצר עם הילדים שלהם. רוצים לחזק את מוקד השליטה שלהם. לצאת ממצב חוסר האונים. להרגיש שהם יודעים איך להתנהג כדי להגיע לתוצאות הרצויות להם. ואז, התלות במטפל, דווקא מחלישה אותם. הם מעבירים את השליטה בסיטואציה למטפל.

 
לצפיה ב-'זה מקובל חברתית, אופנתי'
זה מקובל חברתית, אופנתי
18/11/2015 | 17:57
33
פעם היה אופנתי להיות שמנה, אז האביסו כלות לפני חופתן. היום אופנתי להיות רזה...
חוץ מזה, אנשים אוהבים קבוצות. רוב האנשים גם מעדיפים להתאמן בקבוצה.
 
לצפיה ב-'לדעתי פחות קשר להרזיה יותר לצורך חברתי'
לדעתי פחות קשר להרזיה יותר לצורך חברתי
20/11/2015 | 10:55
39
בחברה (ואף לעצמם) רוב השמנים חשים מתוסכלים
מעצם המפגש הם מורידים את רמת התסיכול ונהנים מליגיטמציה
הרי במפגש הם גילו מוטיבציה לרזות..
האשמה עצמית דוקא טובה כדי להסיק מסקנה כלשהיא
מאידך הם זוכרים שהצליחו כך בעבר ומה שעבד פעם יצליח שוב
אולי יותר טוב פעם שניה ושלישית.
כל התחלה צ"ל מבורכת לדוגמא לשמור חצי יום ביום הראשון
למחרת עד הערב ורק ביום השלישי עד השינה
כנ"ל פעילות גופנית להתחיל פעמיים בשבוע ולהוסיף עד ליום יום
להוציא יום מנוחה אחד בשבוע. בוא אפשר גם לחרוג  קצת בתזונה.
לצפיה ב-'5 טיפים לאכילה נכונה'
5 טיפים לאכילה נכונה
08/11/2015 | 00:23
6
143
אם היו שואלים אתכם מה הם הדברים החשובים ביותר באכילה נכונה, באילו טיפים הייתם בוחרים.
מה הם 5 הטיפים שהייתם נותנים לאדם שממש אבל ממש לא מבין באכילה נכונה.
לצפיה ב-'הטיפים שלי'
הטיפים שלי
08/11/2015 | 08:23
2
116
1.לדאוג שיהיו בבית מגוון של מצרכים בריאים . 
2.להכין רשימה של מאכלים שאנו אוהבים ואם צריך לבדוק תחליפים
3.לאכול בצורה מסודרת , 3 ארוחות גדולות ו3 ארוחות ביניים
4.לשלב ירקות טריים ומבושלים  בארוחה וגם פירות.
5. לתכנן ארוחות - לדאוג שיהיו תבשילים מוכנים על מנת למנוע התנפלות על אוכל
לצפיה ב-''
08/11/2015 | 20:25
14
לצפיה ב-''
10/11/2015 | 15:10
15
לצפיה ב-'הטיפים שלי'
הטיפים שלי
10/11/2015 | 12:35
2
85
* אכילה מאוזנת של כל אבות המזון. 
* התחלת אכילה ברעב וסיום בשובע נוח. 
* ויתור על אכילה ריגשית. 
* אכילה בזמנים שמתאימים לגוף ולא לפי תכתיב חיצוני. 
* אכילה של אוכל "אמיתי" כולל כל סוגי האוכל שאוהבים ולא דיאט/מופחת/נטול לסוגיו. 
לצפיה ב-''
10/11/2015 | 15:12
1
40
הטיפ השלישי פותח נושא גדול והשאלה המתבקשת:
מה הטיפים שלך לויתור על אכילה רגשית?
לצפיה ב-'ויתור על אכילה ריגשית '
ויתור על אכילה ריגשית
10/11/2015 | 17:11
78
הכי חשוב זה לזהות אותה: 
* אם פתאום מרגישים רעב פתאומי, ולא רעב צובט בבטן, קטן ומזדחל - רוב הסיכויים שמדובר ברעב ריגשי. 
* אם נמצאים בסערת רגשות (התרגשות טובה או דיכדוך או כעס או עצבים) יש לשים לב, אם מתלווה לזה רצון עז לאכול - הרצון הזה הוא בד"כ רעב ריגשי. 
* אם פתאום את מוצאת את עצמך במקרר, בלי שהבנת איך הגעת לשם - רוב הסיכויים שהרגשת לפני כן רגש לא נעים והוא הוביל אותך לשם. 
 
כשמזהים, חשוב לנסות לזהות מה הרגש שקדם לרצון העז לאכול. 
 
כשמוצאים מה הרגש, מנסים למצוא פתרונות חלופיים. לדג' אם אני מרגישה חוסר אונים, אז לראות מי יכול לעזור לי/לתמוך בי, במקום ללכת ולאכול כדי לנסות להתמודד איתו. אם יש רגשות בלתי פתורים שחוזרים על עצמם, אפשר ללכת לטיפול ממוקד ברגשות הללו. 

כאשר מזהים ומחליטים באופן מודע שהאופציה של אכילה ריגשית היא לא הפתרון, פתאום עולות כל מיני אפשרויות אחרות. 
לצפיה ב-'התניות כוזבות'
התניות כוזבות
05/11/2015 | 09:14
19
123
הנושא קשור לאכילה שאין בה פצוי על תחושת רעב
או התענגות או נחמה באוכל, אלא התניה שהתפחה דוקא
בתקופת הקפדה והצלחה יחסית.
לדוגמא הכללה בתפריט של מרכיב פחות קריטי, בצוע תרגיל התעמלות
מסוים ואז נוצר צורך טיקסי לחזור על אותו מרכיב כחלק מסדר היום

האם התמודדתן/ם עם הרגל סתמי שכזה?
לצפיה ב-'אתה יכול לתת דוגמא? '
אתה יכול לתת דוגמא?
05/11/2015 | 11:11
44
למה אתה מתכוון? 
לצפיה ב-'נשמע כמו OCD'
נשמע כמו OCD
05/11/2015 | 11:55
17
47
עד כדי כך?
אתה נותן מילים שמתארות התפתחות הרגל כפייתי.
האם לזה התכוונת?
לצפיה ב-'בכלל לא הכוון של חזרה אין סופית '
בכלל לא הכוון של חזרה אין סופית
05/11/2015 | 12:16
16
46
אלא פרט בתפריט/התנהלות שעוזר לתחושת סיפוק
ואין לו חשיבות בדיעבד,נאמר לאכול ב10 ארוחת ביניים
של יוגורט ופרי וכמה שקדים, להשקל כל בוקר..
תרגילי התעמלות שאני יודע שרבים עושים ולא חיוניים.
אין בהם מועקה, אבל הם תומכים בתחושה שאני בסדר.
כאילו הביצוע שלהם מונע התדרדרות לאכילה בלי חשבון.
מבחינה מסוימת יש כאן חזרה שלא מסתיימת כשזה כל יום..
העניין ששכנעתי את עצמי שזה תורם מעבר למה שזה באמת.
 
 
לצפיה ב-'אם הפעולות נותנות תחושת סיפוק, '
אם הפעולות נותנות תחושת סיפוק,
08/11/2015 | 00:03
1
30
ותומכות בתחושה שבלעדיהן תהיה הדרדרות לאכילה בלי חשבון, 
אז הערך של הפעולות הללו הוא גדול מאד. 
לא יכולה לחשוב על פעולות כאלה אצלי. 
לצפיה ב-'בהמשך למה שכתבה קשר....'
בהמשך למה שכתבה קשר....
08/11/2015 | 00:13
24
מה הערך של פעולות שאדם עושה?
ההסתכלות היא במספר מישורים, אין מישור התייחסות אחד.
יש את הערך התזונתי.
יש את הערך הקלורי.
יש את הערך הרגשי.
יש את הערך הנפשי.
ומעבר לכל אחד בנפרד יש את הערך האדדיטיבי וברור לכולם שמדובר היום על סינגריה.
התוצאה הכוללת היא מעבר לסך הבונוסים אלא סינרגיה שתורמת לגוף ולנפש.
אתה מבין שלאכול יוגורט ושקדים בארוחת 10 זה הרבה מעבר ליוגורט ושקדים.
לכן אתה חוזר על הפעולות האלה ונהנה מהתרומה שלהם לwell being שלך.
 
 
לצפיה ב-'נשמע כמו פחד לאבד שליטה.'
נשמע כמו פחד לאבד שליטה.
08/11/2015 | 20:05
13
19
מה אתה אומר?

לצפיה ב-'יותר צורך במסגרת '
יותר צורך במסגרת
08/11/2015 | 20:23
12
22
שליטה יותר נכון פרופורציות איבדתי קצת
במקום לחזור אליהן, נתלה בטקסיות הנ"ל
שהיא מסגרת קשוחה יותר חוסכת צורך להחליט ומעגנת.
נראה לי שפרופורציה  ומידתיות היא המפתח לסדר
לעצמי הרבה עניינים (אולי לא רק לי..?)
לצפיה ב-'השאלה היא'
השאלה היא
08/11/2015 | 20:46
11
18
מה המקור של הפרופורציה והמידתיות.

כשהמקור הוא פנימי, אתה קובע לעצמך מה המידתיות שנכונה לך.
מה שאתה מתאר, נשמע כמו הסתמכות על מקור חיצוני בצורה קיצונית, כשנוצר ממש חשש להרפות מהלו״ז הקבוע.

הייתי מציעה לך (כמובן, אם זה מפריע לך, כמו שנשמע ממה שכתבת), לשאול את עצמך מה יקרה אם תשחרר את הלו״ז הקבוע.
ולבדוק את זה. האם באמת תאבד שליטה, או שאולי זה חשש שלא יתממש, כי למדת מה נכון לך ומה לא, ואתה יכול כבר לסמוך על עצמך שתדע לבחור נכון.


כמובן שזה תהליך, לא קורה ברגע אחד.
ואם תלך על זה- מאחלת לך המון בהצלחה!

לצפיה ב-'אני חושבת שהמעבר להסתמכות על מקור פנימי'
אני חושבת שהמעבר להסתמכות על מקור פנימי
10/11/2015 | 06:58
10
20
מתחיל קודם כל בהחלטה לעבור אליו/לנסות לעבור אליו. 
אם לא מחליטים, וסתם מסירים את המקור החיצוני הנוקשה, הדרך לכאוס היא די ודאית בעיני. 
להסיר משהו, בלי לתת אלטרנטיבה, לא עובד בעיני. 
 
גם אחרי שמסכימים ומחליטים להסתמך על מקור פנימי, במקום על מקור חיצוני, הדרך עוד ארוכה. גם שם ניסוי חד פעמי יכול ודי סביר שיכשל ולכן לא מומלץ להסתמך עליו. מדובר על דרך ארוכה ללמוד להסתמך על מקור פנימי. 
לצפיה ב-'המקור מאומץ כפנימי'
המקור מאומץ כפנימי
10/11/2015 | 07:26
8
14
הרעיון לארוחת ביניים והמימוש היה במקור שלי, אני מאמין שהוא נכון
אין לי צורך לפתח רעיונות חדשים כל יום, יותר הרגשתי שעמום בגישה..
במאמר מוסגר, דוקא שיתוף שאני חושב בקול רם כאן, יוצר מקור חיצוני
ולאו דוקא אצלי, שגורם לזילות בהחלטות שלי לעצמי.
- הן כבר לא פרטיות... זו הסיבה שאני די פוסל מיני טיפולים קוגניטיבים.
יש דברים שהם בין האדם לעצמו בלבד ונדרש לו רק ידע המקביל לצרכיו
לגבש לעצמו דרך.
וכן גם כשהמקור חיצוני, כמו הוראה של מאמן, הרי הפנימיות שלנו  מסתמכת עליו
על המקצועיות שלו ובכך מאמצת את הוראותיו לפיכך המקור עדיין פנימי (בעקיפין)
אם כי תלותי ופחות עצמאי לנו.
 
 
 
לצפיה ב-'ההבדל בין מקור פנימי לחיצוני '
ההבדל בין מקור פנימי לחיצוני
10/11/2015 | 12:30
7
11
איננו מי קיבל את ההחלטה. 
ברור שגם אם מישהו אמר לך לאכול ב-10 יוגורט ואתה הסכמת וגם אם אתה החלטת לבד, בשני המקרים ההחלטה הסופית והביצוע הם שלך. 
הכוונה בהבדל בין מקור חיצוני לפנימי, 
היא בשאלה איך תדע  מה לאכול? כמה לאכול? מתי לאכול? 
אם התשובה לשאלה מה לאכול היא שבתפריט נקבע שאני אוכל יוגורט, אז המקור הוא חיצוני, כיוון שהמקור הוא התפריט. 
אם אתה תדבר עם עצמך והגוף שלך יגיד לך שעכשיו הכי מתאים לו יוגורט, המקור הוא פנימי. 
כנ"ל לשאלה כמה לאכול: 
אם אתה אוכל יוגורט 1 כי כך נקבע בתפריט, הכמות נקבעת באופן חיצוני. אם אתה אוכל עד שתהיה שבע, אז יכול להיות שתאכל 2 ביסים ויכול להיות שתאכל 2 יוגורטים. המקור כאן הוא פנימי. 
השאלה מתי תאכל: 
אם התשובה היא 10, כי ככה כתוב בתפריט המקור הוא חיצוני. אם התשובה היא כשאני אהיה רעב, אז המקור הוא פנימי. 
 
לגבי עצמי, 
אני החלטתי שאני אוכלת לפי תפריט ואז המקור של מה אני אוכל הוא חיצוני. ולגבי השאלה כמה? ומתי? המקור יהיה פנימי. אני אוכל כשאני אהיה רעבה ועד שאני אהיה שבעה. כיוון שאני לא יודעת בדיוק כמה אוכל, אני מביאה קצת יותר ממנה סבירה בעיני, ואם נשאר מחזירה הביתה מה שלא אכלתי. 
הסיבה שהחלטתי לפעול לפי תפריט היא מטעמים פרקטיים של תכנון. אני עובדת הרבה מאד שעות, אני צריכה להתארגן מראש ולהביא מהבית את האוכל לכל היום, אחרת אני אקנה מה שיש פה בסביבה (פיצה/פלאפל/בורקס/כריך) או אוכל את העוגיות/עוגות/שוקולדים שיש במשרד.
 
ורק הערה לגבי אמירת הדברים שבינך ולבינך בפני כולם. אצלי זה רק מחזק את ההחלטה. אם גם החלטתי וגם התחייבתי בפני אחרים, אז ההחלטה יותר חזקה. רלוונטי בעיקר בהחלטות של שינוי הרגלים, שבהן קל יחסית להחליט על שינוי, אבל הרבה יותר קשה לבצע, ותמיד יהיו תירוצים מצויינים למה הפעם בדיוק לא. 
  
 
לצפיה ב-'אם אקשיב לגוף ללא דו"ח תפריט, המגמה תהיה השמנה '
אם אקשיב לגוף ללא דו"ח תפריט, המגמה תהיה השמנה
10/11/2015 | 12:39
6
15
המקור הפנימי הוא מבחינתי בהחלטה פנימית כמו סוד לעצמי.
האם לא יצא לך מעולם להחליט משהו בינך לבין עצמך
ולחוש סיפוק מההצלחה שלו? האם זה לא שונה לגמרי
מביצוע של המלצה או הוראה ? קוראים לזה שכנוע עצמי.
מאידך, אין לי כוונה לשכנע את עצמי בשובע כוזב כי כדי להשאר
במשקל המתאים לי כנראה אשאר רעב במידת מה (גנטיקה)
לצפיה ב-'כבר הזכרתי בעבר את הספר של איילת קלטר'
כבר הזכרתי בעבר את הספר של איילת קלטר
10/11/2015 | 14:08
5
20
היא התחילה עכשיו גם להעביר קורסים במסגרת האוניברסיטאות. 
לטענתה, לא כל אחד יכול להיות רזה אם הוא יאכל לפי רעב ושובע. 
בדיוק כמו שאתה אומר. 
המסקנה שלה היא, שכדאי ללמד אנשים לקבל את הגוף שלהם (כפי שיש גבוהים ונמוכים יש שמנים ורזים) ולא להתייסר בגלל זה. לוותר על מודל הרזון. להאחז במודל הבריאות. עדיף להיות שמן ובריא מאשר רזה ולא בריא (בגלל כל מיני דיאטות ואיסורים שהאנשים מייסרים בהם את הגוף). 

המסקנה שלך, אם הבנתי נכון, היא להצמד לתפריט, ולקבל החלטות לגבי אכילה ממקור חיצוני. לחיות כדרך חיים עם תחושת רעב מסויימת, אבל להיות רזה/במשקל שמתאים לך. 

אני לא מקבלת את הנחת המוצא. לדעתי, אפשר לחיות ללא רעב, לאכול לפי רעב ושובע ולהיות רזים (בטווח ה-BMI הנורמלי). מקווה שאני צודקת ואני בכיוון הנכון בעניין הזה. 
לצפיה ב-'תחושת הקלילות והיכולת משמעותית לי הרבה יותר מהשובע '
תחושת הקלילות והיכולת משמעותית לי הרבה יותר מהשובע
10/11/2015 | 14:37
4
16
 מכיוון שההחלטה שלי מה לאכול משרתת את הצורך בתחושה הכוללת.
הרעב הוא פרמטר משני לחלוטין ובכל מקרה ההחלטה היא פנימית מושכלת
מה גם שהיא מוטה מתחושתיות פנימית. עודף משמעותי במשקל פוגע בי הרבה
יותר מרעב שעה קלה לפני הארוחה. 
לא ברור לי למה שמת את תחושת השובע כקרדינלית מעבר לשאר תחומי החיים
והיצרים המשפיעים מבפנים. שבעתי מההקצבה שלי מה טוב -  לא לגמרי לא אסון.
לצפיה ב-'הצורך באוכל דומה לצורך בשינה'
הצורך באוכל דומה לצורך בשינה
10/11/2015 | 17:04
3
13
לצורך בשתיה לצורך ללכת לשירותים לצורך באויר. 
הוא חלק מהצרכים הבסיסיים שלנו. 
אי מילוי הצורך גורר התראות חוזרות ונישנות של הגוף. כאשר הצורך ממולא, הגוף פועל יותר טוב והוא גם יותר בריא. 
למרות זאת, נושא האוכל הוא שונה. כל תעשיית המזון בעולם, עושה עשרות מחקרים ומשקיעה המון כספים כדי לגרום לאנשים לאכול יותר/לצרוך יותר משירותיה. יש פרסומות, יש אריזות, יש ריחות, יש נגישות גדולה לאכול, יש תוספים לאוכל שהם שילוב של מלח סוכר ושמן שגורמים לאנשים לאכול עוד ועוד. לכן, המנגנון הפשוט הזה של אכילה הפך להיות מאד מסובך. ההקשבה לצורך ומילויו (לא פחות מידי ולא יותר מידי) היא משימה לא פשוטה. 
לצפיה ב-'לא דומה ולא מסובך כשקובעים מכסה וצרכים'
לא דומה ולא מסובך כשקובעים מכסה וצרכים
10/11/2015 | 17:20
2
13
חוסר בשינה פוגע בתפקוד מקצר חיים - צריך להתאמץ לא לישון
על אויר ושרותים בכלל אין דמיון שואפים ופולטים ככל שנדרש.
אכילה  במידה ואפילו בגרעון קל דוקא תורמת לבריאות ומאריכה חיים
אין שום תועלת בשובע גם לא נפשית "כשהבטן מלאה הנפש יגעה"
למה הצורך להקשבה שכזאת אם ניתן לתכנן מה נדרש אופטימלית לגוף?
למה ליצור סיבוך כדי לשרת  פרסומות וחוויה מדומה ביחס לקלילות ונמרצות?
אולי זה רק בראש שאוכל הוא כזה תענוג גדול יחסית לשאר?
כדי לאכול פחות לא נדרש להתאמץ -  בכלל ,פשוט חוסכים מעצמנו מה שמיותר.
לצפיה ב-'הסיבה למצוא פתרון אלטרנטיבי היא מבחן התוצאה'
הסיבה למצוא פתרון אלטרנטיבי היא מבחן התוצאה
11/11/2015 | 07:32
1
12
הכי פשוט היה, בדיוק כפי שאתה אומר, למצוא תפריט, שיהיה מאוזן מבחינת אבות המזון, שנותן לפי כמות הקלוריות שבו את המשקל הרצוי, ולדבוק בו.
הבעיה היחידה היא מבחן התוצאה. זה לא עובד. 95% מהאנשים שינסו לפעול בדרך הזאת, גם לא יצליחו להחזיק מעמד לאורך זמן, וגם בד"כ כשהם יעלו חזרה, הם לא יחזרו למשקל ממנו התחילו את התהליך, אלא יעלו מעבר אליו.
אם אתה בקבוצת ה-5%, שהשיטה של תפריט קבוע מתאימה לה, ורעב קל לא מפריע לך/מרפה את ידיך, אז באמת אין לך שום סיבה להחליף מנגנון שעובד טוב.
לצפיה ב-'זה קצת דטרמיניזם + האלטרנטיבה כלל לא מבטיחה יותר'
זה קצת דטרמיניזם + האלטרנטיבה כלל לא מבטיחה יותר
11/11/2015 | 09:38
16
אני לדוגמא הצלחתי להיות גם ה5% מספר שנים וגם לחזור
לסורי מתוך סחף ואילוצים אחרים. תפריט מסודר וגמיש קל לי יותר למימוש.
הקשבה לשובע לא תעבוד מהסיבה שהנטיה להשמין מחדש ביולוגית מובטחת.
אלא אם הופכים את ההקשבה לשמירה על סף רעב קל בממוצע
ומשתכנעים שהוא למעשה שובע - לא פשוט בלשון המעטה...
לצפיה ב-'נכון. בגלל זה כתבתי שזה תהליך ולא קורה ביום אחד '
נכון. בגלל זה כתבתי שזה תהליך ולא קורה ביום אחד
10/11/2015 | 19:14
4
לצפיה ב-'דיאטת low carb high fat'
דיאטת low carb high fat
04/11/2015 | 16:21
2
96
שלום,

מישהו פעם שמע, או יותר טוב, התנסה בדיאטה מסוג זה?
מחפש לשמוע עדויות חיות לשמועות שקראתי ברשת.

תודה מראש.
לצפיה ב-'מה השמועות שקראת ברשת?'
מה השמועות שקראת ברשת?
04/11/2015 | 22:37
54
אנשים או פרסומות סמויות?
לצפיה ב-'לא'
לא
05/11/2015 | 11:12
17
לצפיה ב-'מטרות ויעדים - חידוש התחייבויות '
מטרות ויעדים - חידוש התחייבויות
27/10/2015 | 05:03
8
80
עברו 3 חודשים מאז סימון המטרות והיעדים בפעם הקודמת. 
זמן מצוין לבדוק מה קרה ב-3 החודשים האחרונים ולסמן מטרות קדימה. 
 
מעתיקה שוב את ההודעה של ורדה, 
על מנת שמי שמעוניין יוכל לחדש את המטרות והיעדים ל-3 החודשים הקרובים: 
 
מה המטרות שאני רוצה להשיג בעוד 3 חודשים?
בעוד 3 חודשים אני רוצה לשקול............
זה אומר שארד במשקל.ב 3 חודשים.................
לשם כך אני מוכנה לעשות..................
חשוב לי שבתפריט שלי יהיו................
חשוב לי שאעשה את הפעילות הגופנית.................... בתדירות של..........
 
מה המטרות שאני רוצה להשיג בעוד שנה?
גוף - משקל, מראה, בגדים
נפש - ספרים, לימודים, הצלחות
בואו נתן יד להצלחה שלנו  
 
 
לצפיה ב-'מעדכנת '
מעדכנת
27/10/2015 | 06:14
6
54
מה שכתבתי לפני שלושה חודשים היה: 
 
שמחה וגאה לספר שעמדתי בהתחייבות של לפני 3 חודשים וגם של לפני 6 חודשים.
ב-3 חודשים האחרונים ירדתי 5.2 ק"ג.
האתגרים הגדולים שלי היו החופשות מחוץ לבית והארוחות המשפחתיות בחגים. מקווה שעם הזמן, אני אלמד איך להתנהג גם בהם. הגרף הפעם של הירידה במשקל, במקום להיות רציף, הראה עליות וירידות. עליות בחופשות וארוחות משפחתיות, ירידות אח"כ, וחוזר חלילה. רכבת הרים ריגשית מבחינת הדיאטה. 
 
ההתחייבויות שלי ל-3 החודשים הבאים: 
בעוד 3 חודשים אני רוצה להפחית בין 5 ל-7 ק"ג. 
לשם כך אני מוכנה להמשיך לאכול לפי התפריט שלי, ללא אכילה ריגשית. לנהל מו"מ עם עצמי מול הטריגרים ולהחליט לגופו של עניין האם לאכול אותם או לא. 
חשוב לי שבתפריט יהיו: כל אבות המזון. לאכול אוכל רגיל ולא דיאט מכל סוג שהוא ולא גבינות/מוצרים רזים. לאכול קינוחים. בנוסף, להקפיד שיהיה בתפריט באופן יומי: צמחי תבלין, סוגים שונים של אגוזים ושמן זית, קטניות (זה חידוש. בד"כ לא הייתי אוכלת קטניות. התחלתי להוסיף אותם לתפריט לפני כשבוע). ופעם בשבועיים: דגים (לא אוהבת, אבל אני אתרגל לטעם). 
חשוב לי שאעשה את הפעילות הגופנית/בתדירות: פילטיס פעמיים בשבוע ועוד פעם בשבוע פעילות ספורט עצמאית: אופניים/הליכה/שחיה/תרגילי קרוספיט. 
 
מטרות שאני רוצה להשיג בעוד שנה:
גוף - משקל/מראה/בגדים: להפחית 15 עד 20 ק"ג. להראות ולהרגיש בריאה ונמרצת. להקפיד על בגדים מחמיאים והתאמת אביזרים. גב זקוף, להעלות את הגמישות וחוזק השרירים.
נפש - ספרים, לימודים, הצלחות: להמשיך בתהליך של בחירת "התפריט" המתאים בכל תחומי החיים: עבודה, זוגיות, תחביבים, משפחתיות/אמהות, ניהול הבית והטיפוח העצמי. לקרוא ספרים בנושא, ללמוד אסטרטגיות חדשות, ולאסוף הצלחות שלי ושל אחרים. 
רוח (להרגיש חלק ממשהו יותר גדול): להשתתף בפורום הזה ובקבוצות נוספות של הרגלי אכילה נכונים/בריאות טובה. לקדם, להשתתף באירועים ולהפיץ מסרים בנושאים הקשורים לעבודה. 
 
 
לצפיה ב-''
27/10/2015 | 07:35
2
29

ממה שכתבת לגבי החודשים הבאים
נשמע שאת מרגישה יותר בשליטה על האכילה שלך מאשר קודם.
את מרגישה את זה?

נהדר, תמשיכי בדרך שלך



לצפיה ב-'כן ולא'
כן ולא
27/10/2015 | 08:25
1
30
עניין הארוחות המשפחתיות והחופשות לא נפתר. בשגרה, אני מרגישה הרבה יותר בשליטה על האוכל. התקופה הבאה לשמחתי היא תקופה של שגרה (למרות שבעבודה זו תקופת לחץ...). 
מקווה שבעתיד, אני אמצא את הדרך המתאימה להתנהל גם בתקופות של חופשות ובארוחות משפחתיות. 
לצפיה ב-'בהצלחה'
בהצלחה
27/10/2015 | 17:51
6
לצפיה ב-'מעולה שאת עושה שינוי מערכתי'
מעולה שאת עושה שינוי מערכתי
27/10/2015 | 17:12
2
43
עובדת נכון.
בוחרת, בודקת, מעדכנת, עושה שינויים תוך כדי הליכה,מתאימה את מה שיש עם עצמך ורצונותיך, עושה טיונינג עדין.
פשוט מצויין.
האם אני מבינה נכון שבמהלך 6 החודשים האחרים הורדת 10 ק"ג ממשקלך?
שאפו על התהליך ושאפו על התוצאה.
לצפיה ב-'12 קג ב-6 החודשים האחרונים '
12 קג ב-6 החודשים האחרונים
27/10/2015 | 23:06
1
27
לצפיה ב-'מעולה, קצב מצויין'
מעולה, קצב מצויין
28/10/2015 | 22:55
11
לצפיה ב-'מטרות לשנה החדשה'
מטרות לשנה החדשה
02/01/2016 | 17:43
4
בעוד 3 חודשים אני רוצה לשקול 57
זה אומר שארד 5 ק"ג (אני 1.61)
לשם כך אני מוכנה לעשות ריצה של 8 ק"מ פעמיים בשבוע לפחות
חשוב לי שבתפריט שלי יהיו הרבה ירקות, קצת שקדים, יוגורטים ומעט מאוד שטויות
בנוסף תותר לי ארוחה מותרת פעם בשבוע :)
בעוד שנה אני רוצה... לשקול 55 ק"ג
לקרוא יותר על דברים שמעניינים אותי, להצליח בלימודים
שיהיה לכולם בהצלחה!!!!
לצפיה ב-'ארוחה עם פחמימות או בלי'
ארוחה עם פחמימות או בלי
21/10/2015 | 14:47
18
123
לפעמים מוותרים על פחמימות כמו בדיאטת פלאו.
לפעמים בוחרים ארוחה אחת לאכול ללא פחמימות.
ניסיתם?
הרגשתם הבדל בין לאכול ארוחה עם פחמימות וללא פחמימות?
תחושת השובע המיידית, תחושת השובע לאורך זמן?
את הסברים משאירה לזמן שלאחר התשובות שלכם.

לצפיה ב-'אני מנסה'
אני מנסה
22/10/2015 | 05:15
62
אני כעת מנסה דיאטה דלת פחמימות באופן קיצוני.
הימים הראשונים הם הכי קשים, כי הגוף נגמל מהפחמימות, אבל אחר כך זה נרגע ומרגישים שובע ליותר זמן. אני מצליחה לרווח גם 6 שעות בין ארוחה לארוחה ללא כל מאמץ.
לצפיה ב-'פליאו כולל פחמימות'
פליאו כולל פחמימות
22/10/2015 | 17:07
67
למשל בטטה, ושאר ירקות שורש. אפילו בגרסאותה קיצוניות יותר שלו. בגרסאות פחות קיצוניות יש גם תפוח אדמה, קינואה, אורז.
 
אני אישית לא הרגשתי הבדל בין ארוחה בלי ועם פחמימות, אולם הרגשתי הבדל בין ארוחה מבוססת פחמימות, לבין כזו שלא מבוססת פחמימות.
 
<ע"ע שתי ארוחות ביום ושובע לאורך זמן>
 
לא מאמינה בגמילה מפחמימות - פחמימות זה לא סם. אפשר לעבור לקטוזיס, שאז הגוף שורף שומנים במקום פחמימות, אבל זה לא נחוץ ולרוב אנשים לא עושים את זה.
לצפיה ב-'אני אוכלת פחמימות בערב'
אני אוכלת פחמימות בערב
22/10/2015 | 17:17
58
ראיתי שכאשר אני אוכלת תוספת של פחמימה (פסטה/אורז/לחם) במהלך היום, אני יותר צריכה להתמודד במהלך היום עם טריגרים של אוכל. הרבה יותר דברים פתאום מאד מאד מדברים אלי. בנוסף, אני רעבה הרבה יותר מהר אחרי הארוחה. 
כלומר, הארוחה הבאה תהיה בפער הרבה יותר קצר. 
אני לא נמנעת מפחמימות, אני אוכלת בצהריים שניצל או קציצות שיש בהם פירורי לחם, אבל לא יהיה לצידם פסטה/אורז/לחם. 
אני אוכלת את הפחמימות (פסטה/אורז/לחם) בארוחת הערב. 
 
לצפיה ב-'איזה תזמון, בדיוק נכנסתי להתיעץ'
איזה תזמון, בדיוק נכנסתי להתיעץ
22/10/2015 | 20:22
9
70
התזונאית שלי הציעה שאוריד פחמימות וסוכר כדי להתמודד עם העליה הקלה אך המתמדת שלי באיזור הבטן בלבד. כבר שלושה ימים ללא סוכר ופחמימות וזה בכלל לא קשה לי כמו שחשבתי מבחינת גירויים ותפריטים אבל אני מרגישה חולשה מסויימת, לא מצליחה להחזיק מעמד שלוש שעות בין ארוחות קטנות מה שכן היה בעבר וארוחת בוקר פשוט לא משביעה אותי, לא שאני רעבה ממש אבל לא מרגישה רוגע 
האם זה חולף? לא מתאימה לי התזונה הזו? חסר לי משהו ספציפי? כי האמת שפשוט אכלתי ירקות וחלבונים, לא הספקתי להתארגן על קינואה ובטטות למשל.
לצפיה ב-'לדעתי חסרים לך דברים משביעים...'
לדעתי חסרים לך דברים משביעים...
22/10/2015 | 22:25
47
ירקות זה בריא, אבל זה לא משביע במיוחד כשלעצמו. דברים משביעים יכולים להיות מה שנהוג לההחשיב לחלבונים - קטניות, בשר, ביצה, מוצרי חלב, ומה שנהוג להחשיב לשומנים - בשר, שמנת ומצרי חלב שמנים, אבוקדו, אגוזים.
בעיקרון קינואהה זה פחמימות, אבל אם מותר לך אז אפשר לאכול קינואה, בטטות, תפוחי אדמה, ירקות שורש למינים, שלרוב יותר משביעים ממני ירקות אחרים.
 
מה את אוכלת לארוחת בוקר? מה שזה לא יהיה - אם תאכלי יותר, תהיי יותר שבעה. אם את אוכלת יותר ושבעה ועדיין לא מרגישה רוגע, זה לא רעב, זה משהו אחר.
לצפיה ב-'מה את אוכלת לארוחת בוקר? '
מה את אוכלת לארוחת בוקר?
23/10/2015 | 06:30
4
20
לצפיה ב-'חביתה ירקות פריכת עם גבינה לבנה וקפה'
חביתה ירקות פריכת עם גבינה לבנה וקפה
23/10/2015 | 08:57
3
50
לצפיה ב-'מציעה לך להוריד את הפריכית'
מציעה לך להוריד את הפריכית
23/10/2015 | 15:19
2
65
פריכית היא אורז=פחמימות. 
גם אני בבוקר, אם אני אוכלת פרוסה/פריכית עם גבינה ביצה וירקות, מרגישה בדיוק כמו שאמרת. חוסר רוגע. 
בגלל זה אני לא אוכלת את הפריכית/פרוסה. 
אם לא שבעת, תוסיפי עוד קצת גבינה לבנה (מאד משביע בעיני) או עוד קצת ירקות (בשביל תחושת הלעיסה), עד שתרגישי שובע נוח. 
תראי אם מתאים לך. 
לצפיה ב-'אבל לחם כן משביע אותי'
אבל לחם כן משביע אותי
25/10/2015 | 13:33
1
39
אכלתי עד עכשיו שתי פרוסות לחם קל בבוקר וזה השביע אותי מעולה. אז למה פחמימה של פריכית לא משביעה? 
לצפיה ב-'השאלה היא כמה פריכיות '
השאלה היא כמה פריכיות
26/10/2015 | 06:00
37
שוות לשתי פרוסות לחם קל (לכמות שנותנת לך שובע)? 
האם אותה כמות או קצת יותר של פריכיות משביעה אותך? 
לחלופין, אם רוצים להפחית, אז למה לא להוריד לפרוסה אחת של לחם קל? 
 
אבל זה לא העניין בעיני. 
לדעתי רצוי לסיים ארוחה בשובע נוח ולא במצב לא נוח. מצב לא נוח/צורך לא מסופק, דורש את סיפוקו בהתחלה בקול ענות חלושה ואחר כך ברעמים וברקים. בשביל מה להיות שם בכלל?!
אם רוצים להפחית פחמימות ועדיין להשאר בשובע נוח, הדרך בעיני היא להגיע לשובע ממשהו אחר. כלומר להוסיף משהו כמו עוד גבינה או עוד ביצה או עוד ירקות (לתחושת הלעיסה). 
רק להפחית פחמימות, ולוותר על שובע נוח, זו בעיני בכלל לא אופציה. 
 
לכן, אני הייתי מוותרת על הפחמימה בכלל בארוחה, מקבלת את השובע ממשהו אחר, ומרכזת את הפחמימה לארוחה שלפי התפריט, אפשר לאכול בה יותר מפריכית אחת. 
 
לצפיה ב-'קינואה, בטטות, פריכיות אורז'
קינואה, בטטות, פריכיות אורז
23/10/2015 | 16:56
2
73
כל מה שכתבת הן פחמימות.
שתי התייחסויות למה ששאלת:
1. כשיש עצירה בירידה במשקל אחת הדרכים להתניע את התהליך או לזרז את קצב הירידה היא להוציא פחמימות לתקופה קצרה של שבוע - שבועיים.
לא מציעים יותר מזה אלא אם כן נכנסים לדיאטות נטולות פחמימות כמו אטקינס או פליאו ששם ההזנה מגיעה גם מאחוזים גבוהים של שומן במזון.
כשמורידים פחמימות, תחושת הרעב נעלמת, תתכן עצבנות קלה בהתחלה, הגוף מפרק שומנים וחלבונים ויכול להגיע למצב של קתוזיס.
מסיבות אילו, נותנים תפריט כזה לתקופה קצרה ובביקורת מתמדת.
2. השמנה באזור הבטן יכולה להעיד על שומן ביטני. יש כמה סיבות למה לא אוהבים את ההשמנה הביטנית ובינהן היותה רקמה שיוצרת תנגודת לאינסולין וגם חומרים יוצרי דלקת. הורדה של פחמימות לתקופה מורידה את רמת האינסולין בדם וכך מסייעת לגוף להתגבר על תנגודת לאינסולין שמקורה בשומן הבטני.
האם התזונאית בקשה בדיקות דם ולפי תמונת הדם קבעה את שינוי התזונה או רצתה לתת restart לגוף?
 
לצפיה ב-'הי ורדה'
הי ורדה
25/10/2015 | 13:32
1
36
כל מה שכתבתי זה מה שהדיאטנית אמרה לי - להוריד את הפחמימות הפחות טובות (קמח לבן בעיקר) להשאיר אורז, בטטה, תפוחי אדמה, קינואה. הכוונה לעשות ריסטרט לגוף אני חושבת. 
מעניין עניין החומרים יוצרי דלקת, לא שמעתי את זה בעבר ואני לא מצליחה להפטר מדלקת בגידים - אולי זה מה שיציל אותי. 
אז מה העצה שלך? את יודעת שאני מתיחסת לעצות שלך הכי ברצינות!  אשמח לקצת הכוונה. אני תקועה עם המשקל ואף סופגת עליות קלילות אך קבועות וזה מתחיל לעצבן אותי ממש. אכלתי לפי התפריט ללא סטיה ובכל זאת עליתי השבוע
 
לצפיה ב-'קצת אחרת'
קצת אחרת
27/10/2015 | 17:01
29
כתבת בהתחלה שקבלת תפריט ללא פחמימות וסוכר.
בהבהרה כתבת ללא קמח לבן.
כשרוצים לעשות ריסטרט למערכת מורידים פחמימות ועושים את זה לתקופה קצרה.
קמח לבן וסוכר פשוט מאד דומים כי הזמן הדרוש לפרוק קמח לבן הוא קצר מאד והוא מתפרק לסוכר ואז התוצאה דומה.
כשאוכלים קמח מלא זמן הפירוק יהיה איטי יותר בגלל הסיבים שנמצאים במערכת ומאיטים את התהליך.
לגבי הדלקת, קיימים מזונות נוגדי דלקת ומזונות מעוררי דלקת.
בין מעוררי הדלקת החזקים ביותר נמצאים מזונות מתועשים, בשר אדום, שומן טראנס, קמח לבן וסוכר. שימי לב שבתזונה שלך אין בכלל מזונות מתועשים ומזונות המכילים שומן טראנס ואת ממעיטה בבשר אדום, קמח לבן וסוכר.
לגבי אני אוכלת לפי התפריט ועולה במשקל שווה לראות האם זו שקילה חד פעמית או לאורך זמן.
אם לאורך זמן אז שווה לבדוק מה קורה.
 
לצפיה ב-'פחמימות כחלק מהחיים'
פחמימות כחלק מהחיים
23/10/2015 | 16:43
4
56
פחמימות הן תרכובות שמספקות אנרגיה לגוף.
בתאוריה לא חייבים אותן.
אפשר לקבל אנרגיה ממקורות אחרים כמו שומן או במקרה גרוע יחסית גם מחלבון.
אבל פחמימות אחראיות על יצור סרוטונין שיוצר הרגשה טובה, הן ספקיות מעולות של אנרגיה, הן חלק מאבות המזון שבתזונה רגילה וסדירה מצויות בתפריט.
כמה עובדות לגבי חילוף החומרים של הפחמימות:
1. פחמימות חייבות אינסולין כדי לאפשר להן להספג ממערכת הדם אל התאים.
האינסולין שמופרש לדם הוא הורמון בונה כלומר מעודד היווצרות רקמת שומן. 
לא אוהבים שהרבה אינסולין מסתובב בדם בגלל הפעילות שלו כהורמון בונה ולכן היעוץ הוא לאכול פחמימות בארוחה או כארוחה ולא לנשנש אותן לאורך היום כי כל הכנסת פחמימות לגוף גוררת הפרשת אינסולין.
2. פחמימות מעלות את כמות הסוכר בדם. מרכז הרעב והשובע מושפע גם מרמת הסוכר בדם. עליה מהירה ברמת הסוכר בדם, גוררת הפרשת אינסולין בכמות גדולה והכנסה מהירה של הסוכר לתאים ו....נפילה מהירה ברמת הסוכר בדם שמובנה גירוי מרכז הרעב כלומר שדר של רעב, אין מספיק סוכר וחוזר חלילה.
היעוץ הוא לאכול פחמימות מורכבות בליווי סיבים כדי שהספיגה שלהם לגם תהיה איטית ואז רמת הסוכר תעלה לאט והפרשת האינסולין תהיה בהתאם ואז לא תהיה השפעה דרסטית על מרכז הרעב והשוב ימשך לאורך זמן.
 
ארוחה ללא פחמימות שמכילה חלבונים, ירקות (ברור שיש פחמימות רק שהאחוז נמוך יותר) מאפשרת שובע בלי "משחקים" ברמת הסוכר בדם ויותר מזה אין הפרשת אינסולין.
אני בעד אכילת פחמימות, פחמימות מלאות. השאלה מינונים וכמויות ומה הרכב הארוחה, שילובים של מזונות שונים וכמובן המגוון.
מניעה מפחמימות לחלוטין היא הוצאת מרכיב חשוב וספק אנרגיה מעולה.
 
איך כל זה מתקשר לשאלה שלי לגבי התחושות שלכן לאחר ארוחה עם פחמימות ובלי פחמימות?
נראה לי שעכשיו ברור.
 
לצפיה ב-'מה לגבי סוכר/פירות? '
מה לגבי סוכר/פירות?
25/10/2015 | 03:21
3
30
הסוכר והפירות גם פועלים כפי שפועלות הפחמימות? 
לצפיה ב-'סוכרים ופירות'
סוכרים ופירות
27/10/2015 | 17:07
2
29
סוכרים הם השם המעוברת של פחמימות.
את מתכוונת לסוכר לבן?
הוא עובר אותו מסלול של הפחמימות. תרכובת אחת של סוכר לבן בנויה  משתי יחידות של חד סוכר בעוד שהעמילן שבלחם/אורז/תפוח אדמה......בנוי מהרבה יחידות של חד סוכר. הטיפול בהם בגוף לאחר הפירוק ליחידות בודדות של חד סוכר הוא אותו טיפול (אינסולין וכו')
סוכר הפירות, פרוקטוז, עובר מסלול אחר. הוא נספג בכבד ללא סיוע של אינסולין. לכאורה מעולה ובאופן מעשי גרוע אחרת. בחילוף חומרים בכבד הוא משוחרר לדם כשומן ואילו השומנים בם או מילים מקצועיות יותר טריגליצרידים או בסימון שמופיע בבדיקות דם TGA.
 
לצפיה ב-'אז למה זה טוב לאכול פירות? '
אז למה זה טוב לאכול פירות?
27/10/2015 | 23:10
1
26
בגלל הויטמינים? 
לצפיה ב-'פירות'
פירות
28/10/2015 | 22:57
34
בפירות יש הרבה יותר מויטמינים.
יש ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים שהם אנטיאוקסידנטים, סיבים, מים וגם סוכר.
סוכר זה לא שם רע.
השאלה באיזו מעטפת הם נמצאים :)
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
22/10/2015 | 16:39
6
|כסף|יש לך שאלות לגבי העסק שלך? מעוניין לדעת כיצד למקסם את הרווחים?
|שמאל|היכנס עכשיו לפורום ייעוץ עסקי ושדרג את העסק שלך:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|@|מעוניין להסיר את הקעקוע הישן? רוצה להתייעץ לגבי שיטות ההסרה הקיימות בשוק?
|שמאל|היכנס לפורום הסרת קעקועים, תשאל ותתייעץ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|לב-ש|עומדים להתגרש? יש לכם שאלות לגבי התהליך?
|שמאל|בפורום גירושין תוכלו להתייעץ עם עורך דין מומחה ומנוסה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|דושיח|עליכם ליישב סוגיה שאינה פתורה? הסתכסכתם עם השכנים?
|שמאל|בפורום גישור תוכלו לשאול ולהתייעץ בדרך ליישוב המחלוקות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|מתעניינים במפת הכוכבים? מחכים לדעת איזה יום מצפה לכם מחר?
|שמאל|פורום אסטרולוגיה בהנהלה חדשה! הכנסו עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'קופיקס - מומלץ!'
קופיקס - מומלץ!
18/10/2015 | 21:26
3
132
היות ואני מנסה לחסוך כסף, אם אני בסידורים בחוץ - רק קופיקס. אבל גיליתי תגלית - שלא סתם המחירים נמוכים - הם פשוט "מתקמצנים" על חומרים.
 
סנדביץ' בחנות "רגילה" הוא בגט ענק שכל העולם דחוס לשם. כריך של קופיקס זה עוגיה וחצי. מן פרוסת לחם שחצויה לשני משולשים ובתוכו מורחים ממש קצת ...


הקמצנות הזו היא יתרון ענק. מצאתי את עצמי ביום סידורים. הרעב תקף אותי בין לבין. לא מוכנה להוציא על אוכל 40 ש"ח (שזה המחיר של קפה וכריך בבית קפה). הלכתי לקופיקס. מיץ גזר + "כריך" סלומון. ומשהו מוזר קורא לי אחרי הכריך.
 
תחושה שלא אכלתי עד למיצוי הרעב ולתחושת שובע. אלא הפסקתי דקה לפני, כי הכריך שלהם קמצני לאללה (בקטע טוב). וכל הזמן שאחרי ה"כריך" הגמדי והקמצני הזה, אני מסתובבת עם קלילות בבטן, עם אנרגיה, תחושת רעב קטנה ונעימה (שכן ה"כריך" שלהם קמצני ולא משביע), וזה פשוט היה לי נעים!


אז מסתבר שאפשר לאכול לא עד השובע אלא קצת לפני (הרמ"בם ממליץ על זה), וזה עושה פלאים.

זו פעם שניה שזה קורה לי אחרי קופיקס. פעם אכלתי שם תבשיל של תפוחי אדמה וירקות מבושלים עם מיץ גזר. אותה תחושה של שובע קליל, נעים ולא כבד.

אאוקצור, סוד המחירים הנמוכים של קופיקס, זה קמצנות אדירה במנות. קמצנות מבורכת. בפעם הראשונה בחיי שאני אוכלת בחוץ ולא חשה מפוצצת, אלא נינוחה וסבבא.
לצפיה ב-'מקום שנותן אוכל בכמות שמתאימה לך זה אחלה'
מקום שנותן אוכל בכמות שמתאימה לך זה אחלה
19/10/2015 | 05:20
56
מצד שני, 
השאלה האם במקום אחר, שמגיש כריך גדול יותר, את מרגישה מחוייבת לסיים הכל? כי מישהו אחר קבע לך את גודל הכריך? כי שילמת 40 ש"ח? כי אולי תהיי רעבה אח"כ? 
 
אם התשובה היא כן, מציעה לך לבדוק, אם התנהלות כזאת מתאימה לך. 
לצפיה ב-'הם לא מתקמצנים'
הם לא מתקמצנים
19/10/2015 | 18:32
1
70
הם נותנים תמורה למחיר ועדיין ביחס עלות תועלת את מרוויחה.
לא מתייחסת לאיכות, לא בדקתי אבל קצת הפריע לי החזרה על כך שהם קמצנים.
לגבי הכמויות והגעה לסף שובע - בסקלה של רעב ושובע, ההמלצה היא להפסיק לאכול בשלב של שובע קל. יתכן וקופיקס מסייעת לך לתרגל את המצב הזה.
יתכן ואת עדיין, לפי הדברים שכתבת, אפילו לא בשלב שובע קל ובהשקעה של 5 שקלים נוספים יתכן ותהיי שם. 
 
לצפיה ב-'מסכימה לגביי הקמצנות'
מסכימה לגביי הקמצנות
19/10/2015 | 18:48
16
לצפיה ב-'מחזור, עייפות, צורך בפחממות'
מחזור, עייפות, צורך בפחממות
11/10/2015 | 21:42
13
77
היוש
 
מניחה ששאלו כבר, אולי מספר פעמים, וסורי אם כך...
 
האם אתן חשות במחזור צורך בפחממות?

אני לא אוכלת לחם, ופחממות אני מקבלת מפירות, קטניות, אגוזים, דגנים כגון קינואה או אורז מלא... וכן משקדים, זרעי צ'יה וכו'...גרעיני דלעת וחמניה וכו'...

עד אתמול - מחזור שנמשך זמן רב ממה שאני רגילה (שבוע). לרוב נמשך 3-4 ימים. עייפות נוראית. ומחשבות אינסופיות על פחממות. 

מוכר?
לצפיה ב-'לא מוכר'
לא מוכר
13/10/2015 | 05:28
1
13
לצפיה ב-'רווח נקי שלך'
רווח נקי שלך
13/10/2015 | 09:14
10
לצפיה ב-'תופעה מוכרת וידועה'
תופעה מוכרת וידועה
13/10/2015 | 09:13
10
39
השינויים ההורמונלים לפני מחזור יוצרים מצב של עיפות, עצבנות ותשוקה חזקה לקלוריות נוספות. בד"כ מתבטא בתשוקה לפחמימות.
בטח לא חלמת או חשבת על לחם מלא אלא על שוקולד, עוגות אבל יש כאלה שהפחמימות אצלן הן מהסוג המלוח. כל אחת והמחשבות שלה.
ההסבר למצב הזה הוא שהסרטונין שנוצר בזמן אכילת הפחמימות גורם למצב רוח טוב ותחושה טובה שמאזנת את מצב הרוח שנוצר כתוצאה מהשינוי ההורמונלי של קדם וסת.
לגבי מה שכתבת לגבי לחם, פחמימות את מקבל מהקבוצה הראשונה של המאכלים שכתבת, הכמות מכל השאר היא זניחה.
איך את מתמודדת עם התופעה שכתבת, בעיקר עם העיפות?
 
לצפיה ב-'ההתמודדות היא פשוט בזמן מחזור להפגין סלחנות עצמית'
ההתמודדות היא פשוט בזמן מחזור להפגין סלחנות עצמית
13/10/2015 | 12:03
9
35
במחזור האחרון ההתמודות הייתה בין היתר בהליכה לגלידריה - עם שוקולד תפוז, בננית, ולימון. הליכה לבית מאפה - קפה ושני בורקסים.

פעם בחודש זה די סביר לחרוג בפחממות. אני מודעת לכך שהגוף שלי זקוק לזה, ומרשה לעצמי לחרוג מהמותר במחזור. וגם סלחנות עצמית על עייפות. לגוף יש דינמיקה משלו ולא אריב איתו על שטויות. זה מתאזן בתזונה נכונה כל החודש
 
לא הבנתי באילו מאכלים הפחממות זניחות ובאלו משמעותיות. כי בכל המאכלים הנ"ל לפי הערך התזונתי שבדקתי, יש הרבה פחממות. ומשם אני צורכת פחממות. לחם עם כל הגלוטן, החיטה והחומצה הפיטית שלו זה NO NO. אם כריך - אז רק פריכית אורז מלא או לחם שיפון מלא (לא מעורב עם חיטה).

לפעמים כשיש נטיה לגלוש או לחרוג, עדיף לחבק את הנטיה הזו ולתת לה להתקיים, מאשר להתנגד לה. אם כבר אוכלים פחממות, לעשות את זה בכיף. אז במחזור הבא אני בונה על גלידה נוספת ואולי עוגה. יש קונדיטוריה מדהימה בשם מלי מלי עם העוגות הכי טובות. ולשם אלך בקרייבינג הבא שלי לפחממות, עוד 4 שבועות
לצפיה ב-'לחבק את הנטיה ולתת לה להתקיים'
לחבק את הנטיה ולתת לה להתקיים
13/10/2015 | 13:38
8
26
זה נפלא מה שאת כותבת.
בעצם את אומרת, אני בוחרת ללכת עם מה שיש ולא להתנגד.
מוסיפה ומחזקת את מה שאת אומרת, ברגע שמתנגדים יוצרים מאבק שבו תמיד יש מפסידים. אין שום רווח במאבק. הדרך הנכונה היא לבחור ולהתקדם עם הבחירה.
ההסבר הוא הורמונלי.
את יכולה, לגרום לגוף ליצר הורמונים שמשפרים את ההרגשה גם ע"י עשיית דברים אחרים שמשמחים אותך. 
הבחירה בפחמימות היא הבחירה ביצירת סרוטנין באמצעות פחמימות.
אפשר לייצר אנדורפינים שנותנים תגובה דומה ע"י ספורט, הליכה בפארק, חברים, ריקודים, שקיעה בים.
לגבי הפחמימות, אמשיך את התשובה בערב :)
כל אחת מהאופציות האלה היא בחירה שנותנת בסיכומו של דבר עליה בהורמונים המייצרים אושר.
 
לצפיה ב-'העניין הוא ש..'
העניין הוא ש..
14/10/2015 | 20:47
7
33
מחזור זה העיתוי האחרון שבו מתחשק לי לעשות ספורט... בניגוד לכל הפרסומות עם המשקה הכחול הנספג בקלות והנשים המתעמלות

הסוד לדעתי לקיום משמעת עצמית, הוא לדעת מתי להרפות.... במחזור הבא אני כבר הולכת לקונדיטוריה מלי מלי, שלדעתי היא הקונדיטוריה הכי טובה בארץ...... אני מספיק מקפידה כל החודש...
לצפיה ב-'ברור שלא...'
ברור שלא...
15/10/2015 | 13:10
30
כתבתי עקרונית על התמודדות.
בטח לא כשאת מתארת מצב של עיפות או תשישות.
 
לצפיה ב-'בלי קשר לפחמימות'
בלי קשר לפחמימות
17/10/2015 | 23:49
22
(שאני הייתי מעדיפה לאכול בצורה של פירות, אבל לא זה העניין)
 
אני ממליצה על ספורט. גם לי לא תמיד מתחשק לעשות ספורט, אבל חוץ מזה שזה ממש מקל על המחזור, אני תמיד מרגישה כל כך טוב אחרי הספורט. מומלץ, גם בזמן הווסת וגם בזמנים אחרים.
 
ובאופן כללי אני מאמינה שדיאטה שמבוססת על משמעת עצמית נדונה לכישלון, ברוב מוחלט של המקרים. יש אצלך הרבה שפה של איסורים ומגבלות: הקפדה, גלישה, חריגה, לא חבל?
לצפיה ב-'לפעמים מחזור הוא רק התירוץ '
לפעמים מחזור הוא רק התירוץ
18/10/2015 | 12:04
4
23

לדעתי, אם את הולכת לפי הקשבה לגוף, אז אין שום בעיה לאכול מה שזה לא יהיה.
שמת לב שבמחזור הגוף מבקש פחמימות והחלטת ללכת עם זה- אחלה.
בעיני זה לא עניין של סלחנות.

באותה מידה הגוף יכול לדרוש פחמימות מתוך עייפות בסיטואציות אחרות.

ובאותה מידה, בחודש אחר הגוף יכול לדרוש דברים אחרים.
אפילו אם זה פחמימות- זה יכול להיות מתוק, מלוח, גלידה, מאפים...
זה שאת מתכננת מראש מה תעשי במחזור הבא, כשהגוף עדיין לא ביקש ולא ברור מה *בדיוק* חסר לו- את בעצם משתמשת במחזור כתירוץ לאכול דברים שהוצאת מחוץ לתפריט כי ״אסור״.
ככה, את בעצם מתרחקת מהקשבה אמיתית לגוף, מתרחקת מלקיחת אחריות על האכילה שלך...



לצפיה ב-'חידוד קטן'
חידוד קטן
18/10/2015 | 12:16
17

לסמן מראש מקומות מועדפים כשמתחשק מתוק- קונדיטוריה מועדפת, גלידריה וכו׳- יכול להיות דרך מוצלחת מאוד להתמודד, אם הקרייבינג מציף ויש חשש שיתפתח לאכילת יתר (אגב- גם זה קשור להטלת איסורים מלכתחילה).

להחליט מראש מה נאכל בסיטואציה מסויימת, כשעדיין לא ברור אם בכלל נהיה רעבים- ולאילו מאכלים- לזה התכוונתי כבעייתי. זה יוצר צימוד בין הסיטואציה לאכילה, וריחוק מהצורך האמיתי שלנו.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שהאידיאל הוא "הקשבה אמיתית לגוף" ואכילה בהתאם'
אני לא חושבת שהאידיאל הוא "הקשבה אמיתית לגוף" ואכילה בהתאם
18/10/2015 | 15:03
2
29
או שאולי לא הבנתי אותך נכון. 
כאשר הגוף דורש פחמימות מתוך עייפות זו בדיוק הדוגמא בעיני. 
הגוף מאותת שהוא עייף. שזה העניין המרכזי. 
בנוסף הוא מאותת שהוא רעב, כיוון שאם בוחרים להשאר ערים למרות העייפות, הגוף רוצה פחמימות (כלומר אנרגיה זמינה). 
האפשרות "לפתור" את בעיית העייפות באמצעות אכילת פחמימות, איננה הקשבה אמיתית לגוף בעיני. 
פתרון אחד הוא לנוח. יש לו מחיר, כיוון שאז אולי לא אספיק את כל הפעילויות שרציתי לעשות. 
פתרון שני הוא לאכול פחמימות. יש לו מחיר, כיוון שאז סביר שאעלה במשקל/אשאר במשקל גבוה, או בלי קשר למשקל, אוכל סוגי אוכל שאינם בריאים לי אבל מעוררים מאד (כמו ממתקים למיניהם). 
אני חושבת, שאיתות של הגוף לצורך באוכל, כיוון שהוא יכול לסמל הרבה דברים (עייפות, צמא, הורמונים לא מווסתים, רגשות לא מטופלים), עדיף למצוא את השורש שלו, ולנסות, במידת האפשר, לטפל בבעיה עצמה, ולא באיתות הרעב שהופיע. אם השורש של האיתות הוא צורך גופני באוכל (מה שאני מכנה "רעב אמיתי") אז רצוי לאכול. 
לצפיה ב-'..'
..
18/10/2015 | 16:53
1
20
 
הקשבה לגוף עומדת בפני עצמה. את יכולה לבחור לפעול לפי מה ששמעת, או לבחור אחרת.
(כדאי לזכור שלא מדובר באירוע בודד, ככה שיש אפקט מצטבר ועם הזמן- וזה הניסיון שלי- הנטייה ללכת עם דרישות הגוף הולכת וגדלה, כי לאורך זמן מבינים שכשבוחרים אחרת מרגישים לא טוב פיזית).
 
מה שכן, קחי בחשבון שהפרשנות שנתת כאן אינה בהכרח תיאור של מה שקורה. בוודאי שאינה הפרשנות היחידה.
את אומרת שהרעב הוא סימפטום של עייפות.
יכול להיות שזה הפוך: הגוף דורש אנרגיה, לא נענה ולכן אנחנו מרגישים עייפות.
בתרחיש הזה, העייפות היא הסימפטום.
 
אני מאוד מסכימה איתך שכדאי לחקור לעומק ולהתייחס לשורש הבעיה, לא לסימפטום.
כשמקשיבים לגוף לאורך זמן לומדים לזהות את הסימנים וגם להבדיל למשל בין עייפות של ״לא ישנתי מספיק בלילה״ לתשישות של הגוף, כמו שקורה לפעמים בזמן מחזור.
 
 
 
ושאלה: מה היית את מציעה לעשות במצב כזה של עייפות ורעב בו זמנית? ואם תוכלי להסביר מה מנחה אותך, כי לפי מה שהבנתי, גם את מדברת על הקשבה לגוף לזהות את שורש הבעיה.
 
 
 
לצפיה ב-'מה שמנחה אותי '
מה שמנחה אותי
18/10/2015 | 20:42
18
הוא סבירות, סימנים של רעב ותכנון. 
אם אכלתי חצי שעה קודם ארוחה, אז הסבירות שמדובר על רעב היא נמוכה מאד. בנוסף, אני כבר מכירה את התחושה של רעב לאוכל, כיווצוצים קטנים שהולכים ומתגברים בקצב איטי יחסית. בנוסף, בד"כ ברעב של עייפות, הרצון אצלי הוא למתוקים ולא לאוכל ממש, שזה גם סימן. 
לעניין התכנון יש הבדל בין מה עושים בפועל לבין השגרה. לא תמיד אפשר בדיוק ללכת לנוח. לכן באותה פעם, הכיוון באמת יכול להיות אכילה. בשגרה, הרעיון הוא לא להגיע למצבים הללו, של עייפות כזאת שתביא לחשק למתוקים. הדרך לא להגיע לשם עוברת דרך תכנון היום/ המנוחות. 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ