לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
89928,992 עוקבים אודות עסקים

פורום כותבי מד"ב ופנטזיה

שלום וברוכים הבאים לפורום סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה!
אם אתם כותבים מדע בדיוני ופנטזיה, ותמיד תהיתם איפה ניתן לקבל ביקורת בונה על הסיפורים שלכם - זה המקום בשבילכם!
הפורום מיועד לפרסום סיפורי מד``ב ופנטזיה פרי עטכם, ולקבלת ביקורות ופידבקים עליהם מחובבים אחרים. כדי לעשות את שהייתנו בפורום מועילה ותורמת ככל האפשר, אנא הקפידו על הכללים הבאים:
1. הפורום אינו מיועד למריבות. גם מתן ביקורת וגם קבלת ביקורת ייעשו בצורה ידידותית ככל האפשר, אפילו אם מדובר בביקורת קטלנית. מותר ואף רצוי להתווכח, אך באווירה נעימה ככל האפשר. זיכרו שקבלת ביקורת שלילית על סיפור פרי עטכם אינה חוויה נעימה, אבל היא עשויה לסייע לכם להשתפר, ומצד שני זיכרו שהחוויה היא לא נעימה גם לאחרים כשאתם כותבים ביקורת. במאמרי העזר של הפורום יש מאמר על ביקורת בונה שאתם מוזמנים להשתמש בו.
2. סיפור באיכות טכנית ירודה מרמז על חוסר כבוד כלפי הקהל שלכם. אנא הקפידו על הגהה סבירה, עלילה, הגיון וכל מה שהייתם מצפים למצוא בסיפור מד"ב או פנטזיה טוב. במאמרי העזר בפורום יש פירוט על התחומים הטכניים, להנאתכם.
3. השתדלו להימנע מלפרסם התחלות סיפורים, רעיונות לסיפורים או סיפורים שאינם בשלים דיים. כולנו מעדיפים לקרוא סיפורים שלמים. רק אם ממש נתקעתם ואתם זקוקים לעזרה בהמשך הסיפור, נצלו את האפשרות. זיכרו, אף אחד לא אוהב לקבל חצי עבודה.
4. מכיוון שהפורום מיועד לדיון ענייני ויסודי בסיפורים שפורסמו בו, אנא המנעו מלפרסם לינקים לאתר הבית שלכם או לסיפור באתר הבית שלכם, אלא פרסמו את הסיפור שעליו אתם מעוניינים לקבל ביקורות בשלמותו. סיפורים ארוכים יש לחלק לכמה הודעות. מומלץ לפרסם לינק לסיפור רק כאשר יש בו תכני מולטימדיה (תמונות, צלילים וכדומה) שלא ניתן להביאם כראוי בפורום. אם תוסיפו לסיפור לינק לאתר הבית שלכם, הוא יתווסף לפי בקשתכם לרשימת אתרי הבית של חברי הפורום שבקישורי הפורום. רצוי גם לא לפרסם קבצים, אלא להדביק את הסיפור בהודעות רגילות - אנשים רבים אינם פותחים קבצים, והדבר יפגע בסיכויים שלכם לקבל הרבה תגובות.
5. במקרה של פרסום סיפור ארוך מחולק לפרקים או ספר מחולק לפרקים, אנא הקפידו לתת בכל פרק לינקים לפרקים הקודמים, לתזכורת.
6. לאחר קבלת הפידבקים על הסיפור ושיפוצו, מומלץ ואף רצוי לפרסם את התוצאה המתוקנת בפורום, לטובת ולהנאת כולם.
7. אם פרסמתם סיפור, אך לצערכם הוא לא זכה לתגובות במשך שלושה ימים וגלש לעמוד השני - ניתן לפנות אלינו בבקשה להקפיץ לכם אותו ולבקש פידבק. אנו מבקשות מכם לא לנצל זאת ולהקפיץ את אותו הסיפור עשרות פעמים. כאשר כבר קיבלתם תגובות והערות - אנא תקנו את סיפורכם, חכו יום-יומיים - ורק אז פרסמו את הגרסה המתוקנת שוב.
 
אנו מקוות שהפורום יהיה מועיל, תורם ומהנה לכולנו!
 מנהלות פורום, כותבי מדע"ב ופנטזיה

אודות הפורום כותבי מד"ב ופנטזיה

שלום וברוכים הבאים לפורום סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה!
אם אתם כותבים מדע בדיוני ופנטזיה, ותמיד תהיתם איפה ניתן לקבל ביקורת בונה על הסיפורים שלכם - זה המקום בשבילכם!
הפורום מיועד לפרסום סיפורי מד``ב ופנטזיה פרי עטכם, ולקבלת ביקורות ופידבקים עליהם מחובבים אחרים. כדי לעשות את שהייתנו בפורום מועילה ותורמת ככל האפשר, אנא הקפידו על הכללים הבאים:
1. הפורום אינו מיועד למריבות. גם מתן ביקורת וגם קבלת ביקורת ייעשו בצורה ידידותית ככל האפשר, אפילו אם מדובר בביקורת קטלנית. מותר ואף רצוי להתווכח, אך באווירה נעימה ככל האפשר. זיכרו שקבלת ביקורת שלילית על סיפור פרי עטכם אינה חוויה נעימה, אבל היא עשויה לסייע לכם להשתפר, ומצד שני זיכרו שהחוויה היא לא נעימה גם לאחרים כשאתם כותבים ביקורת. במאמרי העזר של הפורום יש מאמר על ביקורת בונה שאתם מוזמנים להשתמש בו.
2. סיפור באיכות טכנית ירודה מרמז על חוסר כבוד כלפי הקהל שלכם. אנא הקפידו על הגהה סבירה, עלילה, הגיון וכל מה שהייתם מצפים למצוא בסיפור מד"ב או פנטזיה טוב. במאמרי העזר בפורום יש פירוט על התחומים הטכניים, להנאתכם.
3. השתדלו להימנע מלפרסם התחלות סיפורים, רעיונות לסיפורים או סיפורים שאינם בשלים דיים. כולנו מעדיפים לקרוא סיפורים שלמים. רק אם ממש נתקעתם ואתם זקוקים לעזרה בהמשך הסיפור, נצלו את האפשרות. זיכרו, אף אחד לא אוהב לקבל חצי עבודה.
4. מכיוון שהפורום מיועד לדיון ענייני ויסודי בסיפורים שפורסמו בו, אנא המנעו מלפרסם לינקים לאתר הבית שלכם או לסיפור באתר הבית שלכם, אלא פרסמו את הסיפור שעליו אתם מעוניינים לקבל ביקורות בשלמותו. סיפורים ארוכים יש לחלק לכמה הודעות. מומלץ לפרסם לינק לסיפור רק כאשר יש בו תכני מולטימדיה (תמונות, צלילים וכדומה) שלא ניתן להביאם כראוי בפורום. אם תוסיפו לסיפור לינק לאתר הבית שלכם, הוא יתווסף לפי בקשתכם לרשימת אתרי הבית של חברי הפורום שבקישורי הפורום. רצוי גם לא לפרסם קבצים, אלא להדביק את הסיפור בהודעות רגילות - אנשים רבים אינם פותחים קבצים, והדבר יפגע בסיכויים שלכם לקבל הרבה תגובות.
5. במקרה של פרסום סיפור ארוך מחולק לפרקים או ספר מחולק לפרקים, אנא הקפידו לתת בכל פרק לינקים לפרקים הקודמים, לתזכורת.
6. לאחר קבלת הפידבקים על הסיפור ושיפוצו, מומלץ ואף רצוי לפרסם את התוצאה המתוקנת בפורום, לטובת ולהנאת כולם.
7. אם פרסמתם סיפור, אך לצערכם הוא לא זכה לתגובות במשך שלושה ימים וגלש לעמוד השני - ניתן לפנות אלינו בבקשה להקפיץ לכם אותו ולבקש פידבק. אנו מבקשות מכם לא לנצל זאת ולהקפיץ את אותו הסיפור עשרות פעמים. כאשר כבר קיבלתם תגובות והערות - אנא תקנו את סיפורכם, חכו יום-יומיים - ורק אז פרסמו את הגרסה המתוקנת שוב.
 
אנו מקוות שהפורום יהיה מועיל, תורם ומהנה לכולנו!
 מנהלות פורום, כותבי מדע"ב ופנטזיה
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
להמשך קריאת כללי הפורום אנא לחצו על המשך, ממש כאן משמאל.
 
כל יצירה הנכתבת בפורום זה ו/או בכל פורום אחר מעוגנת בחוק זכויות היוצרים, כמצוין בתקנון הפורומים ועל- פי חוק זכויות היוצרים. אין להשתמש בכל יצירה כתובה ללא אישור בעלי הזכויות.
 
 1. סיפור באיכות טכנית ירודה מרמז על חוסר כבוד כלפי הקהל שלכם. אנא הקפידו על הגהה סבירה, עלילה, הגיון וכל מה שהייתם מצפים למצוא בסיפור מד"ב או פנטזיה טוב. במאמרי העזר בפורום יש פירוט על התחומים הטכניים, להנאתכם.

2. הפורום אינו מיועד למריבות. גם מתן ביקורת וגם קבלת ביקורת ייעשו בצורה ידידותית ככל האפשר, אפילו אם מדובר בביקורת קטלנית. מותר ואף רצוי להתווכח, אך באווירה נעימה ככל האפשר. זיכרו שקבלת ביקורת שלילית על סיפור פרי עטכם אינה חוויה נעימה, אבל היא עשויה לסייע לכם להשתפר, ומצד שני זיכרו שהחוויה היא לא נעימה גם לאחרים כשאתם כותבים ביקורת.במאמרי העזר של הפורום יש מאמר על ביקורת בונה שאתם מוזמנים להשתמש בו.

3. השתדלו להימנע מלפרסם התחלות סיפורים, רעיונות לסיפורים או סיפורים שאינם בשלים דיים. כולנו מעדיפים לקרוא סיפורים שלמים. רק אם ממש נתקעתם ואתם זקוקים לעזרה בהמשך הסיפור, נצלו את האפשרות. זיכרו, אף אחד לא אוהב לקבל חצי עבודה.

4. מכיוון שהפורום מיועד לדיון ענייני ויסודי בסיפורים שפורסמו בו, אנא המנעו מלפרסם לינקים לאתר הבית שלכם או לסיפור באתר הבית שלכם, אלא פרסמו את הסיפור שעליו אתם מעוניינים לקבל ביקורות בשלמותו. סיפורים ארוכים יש לחלק לכמה הודעות.
מומלץ לפרסם לינק לסיפור רק כאשר יש בו תכני מולטימדיה (תמונות, צלילים וכדומה) שלא ניתן להביאם כראוי בפורום. אם תוסיפו לסיפור לינק לאתר הבית שלכם, הוא יתווסף לפי בקשתכם לרשימת אתרי הבית של חברי הפורום שבקישורי הפורום.
רצוי גם לא לפרסם קבצים, אלא להדביק את הסיפור בהודעות רגילות - אנשים רבים אינם פותחים קבצים, והדבר יפגע בסיכויים שלכם לקבל הרבה תגובות.

5. במקרה של פרסום סיפור ארוך מחולק לפרקים או ספר מחולק לפרקים, אנא הקפידו לתת בכל פרק לינקים לפרקים הקודמים, לתזכורת.

6. לאחר קבלת הפידבקים על הסיפור ושיפוצו, מומלץ ואף רצוי לפרסם את התוצאה המתוקנת בפורום, לטובת כולם.
המשך >>

לצפיה ב-'הקבוצה בפייסבוק - מנסה להוסיף קישור'
הקבוצה בפייסבוק - מנסה להוסיף קישור
20/02/2017 | 08:39
87
נפתחה קבוצה בפייסבוק שיעודה "המשך" תפקוד פורום "כותבי מד"ב".  לידיעת המחפשים ...
 
לצפיה ב-'יש קבוצה בfacebook של "כותבי מד"ב".'
יש קבוצה בfacebook של "כותבי מד"ב".
19/02/2017 | 17:25
55
הקבוצה "מחליפה" את הפורום שנסגר בתפוז. 
 
לצפיה ב-' סגירת הפורום '
סגירת הפורום
09/10/2016 | 15:48
108
נוכח רמת הפעילות הנמוכה הוחלט לסגור את הפורום בשלב הזה.

המשך גלישה נעימה ב אנשים
 
לצפיה ב-'כנס נקודת מפנה 30.11+ תחרות סיפורים 15.11'
כנס נקודת מפנה 30.11+ תחרות סיפורים 15.11
07/10/2016 | 01:40
1
71
תודה לוולדי שהפנתה את תשומת ליבי לכנס הזה:
שנשמע מעניין אך יקר טילים
 
ויש גם תחרות סיפורים עם נושא מגניב ביותר
לצפיה ב-'תודה לויימס שדואגת להחיות את הפורום!'
תודה לויימס שדואגת להחיות את הפורום!
08/10/2016 | 00:26
40
מעניין מי ישקול ללכת לכנס... 
לצפיה ב-' ושנה טובה לכל גולשי תפוז '
ושנה טובה לכל גולשי תפוז
29/09/2016 | 11:27
3
שנה טובה ומתוקה לכולם!
שתהיה לנו שנה של התחלות חדשות, שינויים, בריאות ואושר.
 
כתיבה וחתימה טובה
צוות תפוז אנשים
לצפיה ב-'היי פרק ראשון שרשמתי.'
היי פרק ראשון שרשמתי.
17/09/2016 | 19:58
1
76
שלום לכולם. אני מעלה לפה שכתוב של משהו שפרסמתי פה בעבר נראה לי, בכל מקרה זה היה גם בכינוי אחר. אני מקווה נורא לקבל ביקורות טובות ולצערי המערכת הודעות פה בתפוז לא משהו ואני לא יכול להעתיק את כל מה שרשמתי כהודעה לכן צירפתי קובץ, ממש אשמח אם תקראו.
 
לצפיה ב-'ברוך שובך '
ברוך שובך
06/10/2016 | 19:29
30
הבעיה העיקרית שלי היא שהמצב נורא סטגנטי.
עמוד 1: הם עבדים והם מסכנים. עמוד 5: הם עבדים והם מסכנים.
מה העלילה? מה הסיפור?
נניח, בדג'נגו, 2 דקות ראשונות מראים לך שהם עבדים ומסכנים, ואז מגיעה הדמות של שולץ והעלילה מתחילה.
 
 
בעיה נוספת שהייתה לי היא משפטים מסורבלים- למשל:
"דרייפוס ניסה שלא לצחוק מהמבט הנפול של מנהל המפעל, ובעיקר לנוכח העובדה כי לעבדים אסור להביע רגש כלשהו, אבל מתחת למסכת החמצן שלו הופיע חיוך קטן. "
 
מה עם 'אסור היה לעבדים להביע רגש, לכן דרייפוס הדחיק את החיוך שעלה על פניו'?
'כלשהו' זו מילה מיותרת, 'בעיקר לנוכח העובדה' זה ביטוי מיותר.
ככל שתנפח את המשפטים שלך עם מילים שלא חשובות למה שאתה רוצה להעביר, ככה תהפוך אותם למשעממים יותר.
לצפיה ב-'מבצע פסקה ביום חוזר! '
מבצע פסקה ביום חוזר!
10/09/2016 | 22:53
15
63
יש לכם 24 שעות לכתוב פסקה אחת.
תכתבו.
תכתבו.
תכתבו.
תכתבו.

אבל אין לי זמן!
זו כולה פסקה אחת.
אבל אין לי מוזה!
זו כולה פסקה אחת.
אבל זה לא ייצא טוב!
זו כולה פסקה אחת.
אבל אני במשבר קיומי- פעם לא הייתי, ואז נולדתי, כעת אני קיים, אך יום אחד כבר לא אהיה, ואף אחד לא שאל אותי לדעתי אפילו!
אממ מה?

לצפיה ב-'אוקיי, אז הנה פסקת פתיחה:'
אוקיי, אז הנה פסקת פתיחה:
11/09/2016 | 15:26
3
46

אחותי התאומה, אדל, אהבה להאשים אותי בקבלת יחס מועדף מאמא בכל פעם שקיבלתי התקף. אני האשמתי אותה בטמטום והסברתי לה שמעולם לא הצמחתי את השלפוחיות בכוונה. לא יכולתי לשלוט בהן. או באמא שתמיד הכינה עוגת שוקולד כשזה קרה. אבל אדל לא האמינה לי ומבחינתה הייתי מקבל עוגה אחת לחודש. כמובן שזה לא היה נכון – לא היו כל כך הרבה עוגות כי השלפוחיות לא תקפו אותי כל כך הרבה. אבל כשהן תקפו – הן היו חסרות רחמים.
 
לצפיה ב-' עוד עוד עוד עוד נום נום נום מו הא הא!'
עוד עוד עוד עוד נום נום נום מו הא הא!
11/09/2016 | 20:42
2
24
 
 
לצפיה ב-'עוד מה? שיתופי פעולה? פסקאות? '
עוד מה? שיתופי פעולה? פסקאות?
11/09/2016 | 22:01
1
17
לצפיה ב-'עוד פסקאות כמובן.'
עוד פסקאות כמובן.
11/09/2016 | 23:59
8
לצפיה ב-''
11/09/2016 | 20:39
2
39
הים שאג באוזניי. מר קוזנצוב התרחק ממני מעט והסיר את בגדיו. הרהרתי בכך שבני אדם תמיד נבוכים בנוגע לגופם נטול הפרווה. הוא שחה בזמן שניסיתי לצוד דגיגונים ללא הועיל- מלאכת הציד תמיד עצלה כאשר היא נעשית על בטן מלאה. כשהוא חזר והביט בי, מתנשם ורועד, רציתי לשאול אותו אם עכשיו הוא מבין את העולם טוב יותר. אבל המתורגמן של הספינה היה רחוק מכדי לסייע, ולכן לשתי את החול בכפותיי. אני מקווה שהוא הבין.   
לצפיה ב-'זה צריך להימשך.'
זה צריך להימשך.
21/09/2016 | 00:21
1
10
לצפיה ב-'לא, למעשה זה כבר הסוף. '
לא, למעשה זה כבר הסוף.
06/10/2016 | 18:20
6
לצפיה ב-'1.'
1.
12/09/2016 | 11:06
3
31
היה לרועי חור, משהו שחסר בחיים שלו - קצת כמו שחסר בחיים של כולם, אבל אחר. הוא היה שוכב בלילות, ובמקום להירדם מנסה לתת לחור צורה, משמעות. היו פעמים בהם הוא דמיין שהחור בצורה של אישה, ובאמת לרגעים הוא חשב שמישהי עשויה למלא את החור. והיו פעמים בהם הוא חשב שהחור נראה כמו מוצר, וגם בפעמים האלו הוא הכניס אליו דברים. וכל הדברים, וכל האנשים, מצאו את עצמם נשאבים אל תוך החור האמורפי של רועי - משאירים אחריהם את אותו חור, באותה צורה, עם אותם כוכבים מנצנצים סביבו.
לצפיה ב-'רעיון מגניב!'
רעיון מגניב!
12/09/2016 | 13:25
24
אני באופן אישי מנסה למלא את החלל בג'אנק פוד.
לצפיה ב-'2. 3. אבל נטע'
2. 3. אבל נטע
21/09/2016 | 00:20
1
23
2.
בדרך לבית הספר היום נתקלתי ברעיון אמורפי של מציאות אוטופית ומעדתי על הרצפה. התחלתי לשפשף את הברך שנשרטה משולי המדרכה בזמן שהרעיון האמורפי כבר נמוג אל האתר. רציתי לסנן קללה שתתאים למאורע, אבל לא מצאתי אף קללה שמתאימה לרגע בו אתה נתקל ברעיון אמורפי של מציאות אוטופית ומועד על הרצפה.
 
3.
זה לא הפריע לה, לרונית, שהלא טוב לקח אותה. בסך הכל החיים שלה נמצאים במצב לא יותר גרוע משהיו לפני כן. האוכל מגיע בזמנים יחסית קצובים ולא מרווחים מדי, יש המון מרחב פתוח, גם אם הוא מורכב בעיקר מגוונים שונים של חשיכה, והיא לא יכולה להגיד שהיה משהו לא נעים בצורה מכוונת באינטראקציה שלה איתו (איתם? עם זה?).
- את מרוצה מהחיים שלך כפי שהם?
הקול שלו/הם/זה נשמע קצת כמו אלפי זבובים שמנסים יחדיו ליצור צליל דמוי אנושי, התוכן של הדברים שלו היה קצת כמו משהו שאמא שלה היתה אומרת לפני כן.
- אני לא חושבת שהיה שינוי משמעותי לרעה במסלול בו החיים שלי הולכים.
- ולאן את חושבת שזה?
רונית לא ענתה, היא נתנה לשקט למלא את החללים ותהתה אם השאלה הבאה תיסוב סביב הביציות שלה או הגברים הפנויים במרחב הלא טוב. השאלה הבאה לא הגיע, הזמזום נחלש ודעך לכדי רעשי הרקע הרגילים.
 
אבל נטע.
פיסקה ביום זה נפלא כשיום אחד רודף את רעהו. זה הרבה פחות נפלא כשאתמול כתבתי פסקה, והיום כבר שבוע אחרי כן. זמן לא ליניארי איז א ביץ׳!
לצפיה ב-'כן... אני שונאת כשזה קורה. '
כן... אני שונאת כשזה קורה.
03/10/2016 | 08:44
12
עם כל ארוחת חג קרובי משפחה מצניחים עליי עוד ועוד תינוקות לא מוכרים ואני משוכנעת שהם פשוט עשו אותם במימד זמן מקביל או משהו כזה.
לצפיה ב-'שתי פסקאות'
שתי פסקאות
12/09/2016 | 13:27
28
"לא שושי, שושנה", היא אמרה. ידה האחת הייתה כרוכה מסביב לנכד כזה או אחר, השנייה אחזה בצביר שקיות מתפקעות מהסופר. המוכר הביט בה והנהן. הם תמיד הניחו שקוראים לה שושי. האם זה היה שיערה, הצבוע בגוון מלאכותי מדי? בגדי המבצעים וההנחות? האם זה היה גילה, אותו היא כה התאמצה להסתיר באמצעות שכבות מבוצרות של איפור?
 
"שושנה", היא התרתה בו. באותו הרגע היא רק רצתה לשמוט את הילד ואת השקיות, לפנות אחורה בעוד שיערה מתנופף מאחוריה. שושנה, ממש כמו וורד. ממש כמו רוזה. פרח נאה ומיוחד. עלי כותרות שמתכנסים זה לתוך זה, בוהקים וענוגים ויקרים. בעלי ערך.
לצפיה ב-'סיכום ישיבת צוות 12.9.16'
סיכום ישיבת צוות 12.9.16
12/09/2016 | 20:26
40
ייצוא:
שום נשפכה דוגמת שוב, כלומר שוב נשפכה דוגמת שום על המכנסיים שלי. יש להוציא נוהל אריזת דוגמאות מחדש.
זוהי תקלה חוזרת ממאי 2014, אז נשפכה עליי פפריקה עם מקקים. מועד לביצוע: ראש חודש כנעני.
אבטחת איכות:
לקוח מתלונן כי במקום שוקולד טבעוני התקבל אצלו קרטון חתלתולים. יש לנסח התנצלות ותגובה יחד עם מחלקת שיווק. יש להשמיד את החתלתולים.
מלאי:
15 שקים של אורז
18 חביות של שמן
מלחייה
מחקר ופיתוח:
במקרר המעבדה נמצאה וודקה שהושארה שם על ידי מנהל המו"פ הקודם שיצא לפנסיה. וודקה לכולם בהפסקת צהרים על חשבוני.
תפעול:
יששכר חולה ואין מי שיגרד בפומפייה. יש להכשיר עובד נוסף לצורך העניין.
דיון מחודש ביום ראשון 18.9.16
נוכחים: אני, אתה, את, גם את, גם אתה, אוי, גם את פה, איך לא ראיתי אותך...
לצפיה ב-'שכחתי לציין שאם השתתפתם אתמול ולא תשתתפו היום- '
שכחתי לציין שאם השתתפתם אתמול ולא תשתתפו היום-
12/09/2016 | 22:17
33
סאמסרה תגיע אליכם.
אז באמת, בלי לחץ.
(השמועה אומרת שניתן לעכב אותה ע"י כתיבת שתי פסקאות באותו היום, אחת בבוקר ואחת בערב, אבל מוטב שלא להתגרות בגורל!)
לצפיה ב-'אבל אנחנו לא רוצים, נטע! אנחנו לא רוצים!'
אבל אנחנו לא רוצים, נטע! אנחנו לא רוצים!
13/09/2016 | 21:39
36
סיכום ישיבת צוות 18.9.16
כללי:
יש להוסיף פתקית לכל המאכלים שבמקרר כך שיהיה ברור של מי הם, ומתי אפשר לזרוק אותם לפח.
אין לאחסן דוגמאות שום במקרר!
מעבדה:
הזומבים התחילו לדבר זה עם זה. המחקר שלי מתקדם יפה מאוד. עם זומבים.
ייצוא:
הייצוא טוען שהייבוא לא תמחר נכון קרוקודילים או כך הוא טוען שהוא חושב שהוא אמר.
שיווק:
שני לקוחות יצטרפו אלינו ביום כיף בכנרת. יש לתכנן מראש פינות שיזוף כיוון שהם לא יודעים שהכנרת לא נמצאית בקרית אתא.
לצפיה ב-'פרק ראשון של סיפור'
פרק ראשון של סיפור
11/09/2016 | 07:05
8
61
היי (הייתי פעיל כאן בפורום לפני כמה שנים, לא חושב שמישהו יזכור אותי)
אחרי תקופה לא קצרה שבה לא כתבתי שום דבר, ישבתי לכתוב פרק ראשון לסיפור שמתגבש בראש שלי בחודשים האחרונים. אשמח לשמוע מה דעתכם
 
לצפיה ב-'אני זוכרת אותך, זוכרת היטב'
אני זוכרת אותך, זוכרת היטב
11/09/2016 | 21:09
1
44
(יצא לך לקרוא ספרים של ינו רייטו? נראה לי מתאים לך)
 
זה ממש שעשע אותי! אני אוהבת את הסגנון הזה מאוד. הדמויות מגניבות, אני רוצה לדעת עליהם יותר. D: ההגמוניה נשמעים מגניבים, ולאה הזאתי
 
However.
טרי פראצ'ט אמר פעם שצריכה להיות אתנחתא טרגית בסיפורים. ברגע שכל הסיפור הוא 'ראו כמה זה מוגזם ואבסורדי!' אחרי כמה זמן זה נעשה רפטטיבי ומתיש בשבילי. אני צריכה להיות מופתעת מדי פעם, אני צריכה שיהיה לי אכפת מהדמויות מדי פעם. אני צריכה שלדמויות יהיה אכפת מהדמויות מדי פעם.
אני לא באמת דואגת לאייזק אם הוא הולך להיות מעין ליצן כזה שהולך להתנגש בדברים ולהחליק על בננות. אפילו אם הוא ימות ולא יחזור זה יהיה מוות בצחוק-לא-באמת כמו בפתן השחור ובננס אדום.
 
האם הקפיצות בזמנים מוצדקות או שהן שם רק כדי לבלבל את האויב (=אני)?
 
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
11/09/2016 | 23:52
21
(לא שמעתי על ינו רייטו, אבל עכשיו, אחרי שקראתי עליו, אני חייב להשיג את הספרים שלו)
 
 
לצפיה ב-'היי, אתה כותב טוב'
היי, אתה כותב טוב
11/09/2016 | 21:40
1
34
והכינוי שלך מוכר לי מפעם. עולה לי לראש סיפור שמתרחש בטירה, אבל אולי אני מתבלבל. 
 
בכל מקרה, אתה כותב טוב. אני אוהב את הסגנון הקליל, ואהבתי את הדמות הראשית, את השפה ואת התיאורים ואת האווירה. ובסך הכל זה היה דיי מעניין. מה שאהבתי במיוחד זו התחושה שאתה מכיר את העולם שבנית מאד טוב. המונחים הטכנים, השמות, הכל נשמע מאד אמין, וזה עושה חשק להמשיך לקרוא, כי אני מאמין לך שהולך להיות סיפור מורכב ומעניין. אז קודם כל - טפיחה על השכם.
מעניין אותי לדעת איזה ספרים קראת לאחרונה.
 
ועכשיו לבעיות:
1. אתה מתחיל את הסיפור בסצנה מותחת (יחסית), ואז אתה עוצר בשיא המתח (יחסית) וחוזר אחורה בזמן. זה טריק חמוד, אבל לא עובד פה משתי סיבות:
- ההתחלה לא מותחת ברמה שאני אומר לעצמי - "וואי, וואי, אני מת לדעת איך זה ממשיך" וגם לא - "וואי וואי אני מת לדעת איך הוא הגיע לסיטואציה הזאת" (ככה אני מדבר). לא מאד אכפת לי מהדמות, והסיטואציה לא מיוחדת כל כך (מאיימים על מישהו באקדח). אם תנסה לחשוב על מקומות שבהם השתמשו בטריק הזה, תראה שהסצנה הראשונה צריכה להיות הרבה יותר מיוחדת ומסקרנת משלך בשביל שהוא יעבוד. (עולות לי בראש כרגע דוגמאות מהקולנוע והטלוויזיה -  שובר שורות ואינספשן).
- אתה משאיר את הקורא במתח, ואז חוזר בזמן אחורה. אוקיי, אחלה. אבל אחרי עוד איזה 1500 מילים אתה שוב חוזר להתחלה ומראה את ההמשך. כלומר - לא הראת פה תהליך מעניין שאחריו הדמות שלך הגיעה לסצנה הראשונה. ונשאלת השאלה - מה כל הטריק הזה בעצם נתן לך? כרגע זה נראה שהשתמשת בו בצורה שרירותית לגמרי, סתם כי הטריק עלה לך לראש וחשבת לעצמך - איך אני יכול להשתמש בו? 
בקיצור, זה לא ממש עובד כאן לדעתי.
 
2.  מאד לא אהבתי שאתה מכנה את הדמות הראשית נוכל. ראיתי בסוף שהוא "נוכל להשכרה", אבל אין צורך להגיד שש פעמים לפני כן שהוא נוכל ("הנוכל ירה בו" וכו'.) תן לי להבין לבד שהוא נוכל. באופן כללי, תיזהר מלהראות יותר מדי. 
למשל - 
"זה היה אגרוף רגיל למדי, אבל האמת מעולם לא הייתה נר לרגליו של אייזק פוליניאק." הוא משפט חלש, כי הוא ישיר מדי. מספיק אם היית מוריד את החלק האחרון. תגיד שהאגרוף היה רגיל, וזהו. הקורא יעשה אחד ועוד אחד, ויבין שהגיבור גוזמאי (ויהיה מרוצה מעצמו, כי בגדול הקוראים אוהבים להבין דברים לבד).
 
3. הסצנה במסעדה (כשהוא מקבל את המשימה) - בסך הכל אהבתי אותה, אבל היה חסר לי שם קצת מתח. מה יש לגיבור להפסיד? מה יש לו להרוויח? מה הוא רוצה? הוא בסכנה? הוא מתרגש? הסצנה תשתפר פלאים אם יהיה שם קונפליקט, חוץ מהמיקוח הקטן הזה בסוף. לדוגמה, תסתכל על סוף הסצנה -
 
מאקו אסקריבה הניח את ידו על הנפצר שלו. "אתה ליצן, פוליניאק, והפסקת להצחיק אותי. אני זה שקובע את הכללים כאן, לא לאה ראיגן. שישים אלף קראון ואתה זוכה לשמור על הראש שלך מחובר לכתפיים".(אני כקורא מצוי כאן בשיא המתח - מה יקרה? הוא יכריח אותו לבצע את המשימה? אולי יהיה קרב? אולי הגיבור יוותר על המשימה ומשהו יקרה?)
וההמשך - 
"אתה זה שקובע כאן את הכללים?" שאל אייזק. "אז למה לא אמרת? תשלם לי מאה וחמישים, אסקריבה, ואני אעביר לך שלושים מתוכם".
הקולונל חייך והושיט לו את ידו.
 
בום. פתרת את כל המתח בשתי שורות. פספסת פה הזדמנות לסחוט את הלימון. 
 
4. אני לא אוהב שפעם את מכנה את הגיבור אייזק ופעם פוליניאק. אותי זה בלבל קצת. אבל זה עניין של טעם, אני מניח.
 
יש לי עוד כמה הערות על השפה (כמה מעידות קטנות. נסה לעבור שוב על הקטע הראשון), אבל נגמר לי הזמן. אולי פעם הבאה.
 
בהצלחה!
 
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה'
תודה רבה על התגובה
11/09/2016 | 23:47
15
אשב לתקן. 
לצפיה ב-'אוי, והסיפור הזה ממש שונה'
אוי, והסיפור הזה ממש שונה
11/09/2016 | 21:45
32
בסגנון שלו מהסיפור ההוא שלך עם כל בני המלוכה ההם שמתככים אחד כנגד השני, כיף לראות מישהו כה מולטי דיסיפלינארי.
לצפיה ב-'אני בהחלט זוכרת אותך'
אני בהחלט זוכרת אותך
13/09/2016 | 15:40
2
33
אני חושבת שהכתיבה שלך מאוד טובה, ולי אישית לא הייתה בעיה עם הקפיצות והמתח (סנופקין - תן דוגמה מתוך ספר ולא סרט מתי סצינות שמתחילות בבום כן עובדות. זה עבד בשבילי, זה כן היה מעניין).
בעצם, הכל פיצוץ חוץ מהדיאלוגים. הדיאלוגים שלך נשמעים מתורגמים מאנגלית וקלישאתיים.
"לעזאזל איתך", הוא נאנק. "בוא נירגע ונדבר על זה, תאודריון. זאת בסך הכל אי הבנה קטנה. אנ-"
אני פשוט קוראת את זה ומתרגמת בחזרה לאנגלית, כי במקור זה נשמע הרבה יותר טוב. הקלישאה היא שכבר שמעתי את זה בעבר בכל מיני סרטים. כל משפט שכל גיבור בסיפור שלך אומר כבר שמעתי איפשהו, אף אחד מהם לא מקורי שלך. וזה חבל כי - וזה חשוב מאוד להדגיש את זה - הקצב עצמו של הדיאלוגים הוא נכון. כלומר, אם לתת ציון על הקצב של הדיאלוג קיבלת מאה.
וזאת ההערה היחידה שלי בעצם. 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
13/09/2016 | 15:59
20
באמת העירו לי לגבי הדיאלוגים, אני אשב לעבוד עליהם.
 
תודה רבה על התגובה!
לצפיה ב-'לא התכוונתי שיש לי בעיה'
לא התכוונתי שיש לי בעיה
14/09/2016 | 20:55
19
עם סצנות שמתחילות בבום. אני דווקא אוהב את זה. דיברתי נטו על הקטיעה והקפיצה לאחור בזמן.
אין לי דוגמה כרגע מספר שעושה משהו כזה, אולי כי זה טריק קולנועי.
 
אגב, אני גם מסכים עם מה שאמרת לגבי הדיאלוגים - הם באמת נשמעים מתורגמים.
לצפיה ב-'ילד צייר לי חלומך '
ילד צייר לי חלומך
12/09/2016 | 17:34
31
בא ילד צייר לי  חלומךהאור בפרחים נותן לי תפילה
שיהיה לך טוב  
 
יש לך מן כזאת מגינה
המזכירה את הדק שבעלים
 
בכלל אולי בשנה החדשה כשתרוץ  והשמים איתך    
 יבוא שלום בארצנו בחלבנו הזך   
 
 
שלום אני בן אבי .אני מזמין אתכם לבלוג שלי בתפוז: הבלוג של בן אבי .
המשך טוב .
לצפיה ב-'סיפור קטנטן'
סיפור קטנטן
03/09/2016 | 20:28
23
68
היי פורום יקר,
כתבתי סיפור קצרצר שהוא משחק עם רעיון שהייתי רוצה להרחיב למשהו גדול יותר... אשמח אם תקראו ותאמרו לי מה אתם חושבים :)
 
 
 
לדוד ריצ'רד חשוב מאוד שאלמד לבצע קסמים ולחשים "כמו כל הבנות בגילי".
כבר מילדות היה מפרט ומגולל באוזניי את עץ המשפחה המפואר שבו הנצתי ושממנו אל לי ליפול רחוק. החל ממרלין בכבודו ובעצמו ועד לאבי רב העוצמה והמסתורין, שאותו מעולם לא פגשתי, ואפילו לא ראיתי תמונה, או איזה ציור שמן, או קריקטורה קטנה, או אפילו קיבלתי תיאור כללי של פניו. עם זאת, ריצ'רד הבהיר כי אבי הוא אחד המכשפים המפורסמים והמוכשרים בהיסטוריה, שעוררו יראה בלבבות אנשי העולם כולו, וכי ברגע שהוא יחזור, כדאי שהוא ימצא אותי מתנהגת יפה לדוד ריצ'רד ולומדת בחריצות היסטוריה וצרפתית ובעיקר את ספרי הלחשים והשיקויים והקסמים שלי, אחרת הוא יכעס מאוד מאוד.
ואכן, האימונים התחילו בגיל צעיר. בגיל 5 ידעתי כבר לדקלם בעל-פה את 70 הלחשים הבסיסיים למאה העשרים ואחת, לפי דירוג האקדמיה לקיסום הסמנטי. בגיל 6 נחת בידיי (וכמעט הפיל אותי מהרגליים) ספר השיקויים הרשמי של מועצת הקלחת הטרנס-אטלנטית, שהיה כבד כמו מחצית משקל הגוף שלי והעלה עננת אבק שנישאה למחצית מגובהי, וקיבלתי פקודה ישירה לרקוח בכל יום מתכון אחד עד שאדע לשלוף את כולם מזכרוני ולהתקין אותם בניסיון ראשון. ובגיל 7, כשהילדים סביבי רק החלו לגלות כי ניצוצות מסתוריים ניתזים לפעמים מנחיריהם כשהם כועסים, או שאחיהם הקטנים הופכים לפעמים לקרפדות כשהם מציקים - לי כבר הושט השרביט הראשון שלי והתחלתי לבלות תשעים דקות ביום באימוני הנפות, מחוות וסלסולים זעירים ומדוייקים בעזרת מפרק כף היד.
ולמרות כל זאת ועם מיטב המאמצים שלי ושל הדוד ריצ'רד, מעולם לא יצאה ממני טיפה של קסם.
דיקלמתי ולחשתי וצעקתי וקצצתי ופרסתי וערבבתי והרתחתי ונופפתי עד שנרדמו לי הידיים, ומעולם לא קרה שום דבר.
הדוד ריצ'רד לא ויתר. כל פעם ניסה רעיון חדש. הוא הכיר חבר של המשפחה שאחיין שלו לא הראה סימן לקסם עד גיל 11, והמשפחה שלו כבר התייאשה, עד שיום התאמן בפעלולים עם הסקייטבורד וסטה והחליק מהרמפה הגבוהה - ופשוט המשיך לנסוע באוויר, כמו דמות מצויירת שעדיין לא קלטה שנגמר הצוק מתחת לרגליה.
הדוד ריצ'רד החליט שהמפתח לשחרור יכולות הקסם הטמונות בי הוא להבהיל אותי מספיק בשביל שלא תהיה לי ברירה אלא להגיב בכישוף קטן. הוא הכניס אותי למכוניתו ונסע במהירות הולכת וגוברת לעבר קיר של בניין, ולא בלם ממש עד הרגע האחרון. הוא זרק אותי לנהר שמחוץ לעיר ולא זרק לי חבל הצלה ממש עד שעמדתי להישאב וליפול לתוך המפל. פעם אחת, מפחידה במיוחד, סרב להאכיל אותי במשך שבוע שלם ואני הייתי מתגנבת בחושך אחרי שהלך לישון וטורפת מלאי של סוכריות טופי שהחבאתי פעם בארון הספרים.
הדוד ריצ'רד החליט שהמפתח הוא תזונה עתירת שומן. ואז נטולת שומן.
הוא החליט שהמפתח הוא מדיטציה ומיקוד כוח הרצון.
או לישון כפיות עם חברה מהכיתה שהקסמים שלה התפתחו מוקדם.
או להיכנס לאגם הקפוא שמתחת למפל, לשבת שם ולחשוב על אש עד שאפסיק לרעוד.
או לקשור את העיניים ולנסות לזהות בעזרת אנרגיות בלבד מי מהעוברים ושבים ברחוב הוא קוסם, ומי בוּר שפל נטול קסמים בכלל.
הדוד ריצ'רד נהיה מתוסכל.
לפעמים בשעות מאוחרות בלילה היה מספר לי שהוא מעולם לא רצה לקחת אותי אליו, שהדבר האחרון שהיה צריך על הראש זה את התינוקת הפגומה של אבא שלי, שידע שנולדתי חולה וילדה, והיה מאוכזב וזועם גם ככה, ואולי עדיף שלא הספיק לראות כמה חלשה וטיפשה וחסרת תועלת גדלתי להיות.
בלילות כאלה ידעתי שחשוב להישאר שקטה מאוד ולא לעשות תנועות חדות ואם אפשר, לתת לו לשכוח שאני נמצאת בחדר, אבל לא לצאת מהדלת כי זה מושך את תשומת ליבו ואז הוא בא אחריי.
 
 
לצפיה ב-'נחמד'
נחמד
05/09/2016 | 00:21
2
40
היי עט רועד, קראתי הכל, וזה אומר שהכתיבה קולחת. התיאורים יפים וצבעוניים, וזה יוצר תחושה של עולם מעניין. הייתי שמח לקרוא את ההמשך.
 
אבל (זה השלב שבו אני קוטל) - 
1. זה לא בדיוק סיפור - אלא רק התחלה של סיפור. אלא אם כן פספסתי משהו.
2. הקצב מאד מהיר - זה כתוב יותר כמו תקציר מסוגנן, מאשר סיפור אמתי. 
3. דמות המספרת עדיין לא מעניינת מספיק. מלבד משפט אחד - "אולי עדיף שלא הספיק לראות כמה חלשה וטיפשה וחסרת תועלת גדלתי להיות." (אחלה משפט!) לא מצאתי שום דבר ייחודי בה. אבל יש לה פוטנציאל.
4. העולם נראה קצת כללי מדי - יש קסמים, יש ספרי כישוף, יש מרלין, יש שרביטים, אנרגיות. שום דבר מקורי במיוחד, שיגרום לי להתעניין בעולם. אהבתי את "ספר השיקויים הרשמי של מועצת הקלחת הטרנס-אטלנטית" ואת "70 הלחשים הבסיסיים למאה העשרים ואחת, לפי דירוג האקדמיה לקיסום הסמנטי" אבל זה לא מספיק (גם אין עלילה מעניינת במיוחד כרגע, אבל מכיוון שזו רק התחלת הסיפור נניח לזה).
5. החלק שבו הדוד מנסה להוציא ממנה את הקסם בכוח מזכיר מאד מאד - על גבול ההעתקה - את הקטע בהארי פוטר שבו נוויל מסביר איך הדוד שלו תלה אותו מהחלון כדי להוציא ממנו את הקסם.
6. המשפט הראשון כתוב בזמן הווה, למרות שכל שאר הקטע כתוב בזמן עבר. שימי לב לקפיצות האלה.  
7. את מנסה לכתוב במשלב גבוה, אולי כדי ליצור מעין אווירה קסומה ומרוחקת, אבל זה עובד רק באופן חלקי. יש הרבה צרימות - טעויות קטנות, ומשפטים שאמורים להיות יפים, אבל למעשה נשמעים מסורבלים.
דוגמאות - 
- כבר מילדות היה מפרט ומגולל באוזניי את עץ המשפחה המפואר שבו הנצתי ושממנו אל לי ליפול רחוק - מאד מסורבל ולא מדויק. למה צריך גם "מפרט" וגם "מגולל"? מה בעצם ההבדל בין שתי המילים? אלה מסוג הדברים שלכאורה נשמעים יפה, אבל רק הורסים את המשפט. האם אפשר "לגולל עץ משפחתי"? (האם אפשר לגולל ספר? לא. אפשר לגולל את עלילת הספר). האם אפשר להנץ ~בתוך~ עץ? ("שבו הנצתי"). הרבה אי דיוקים קטנים שיוצרים רושם לא טוב. 
 
- החל ממרלין בכבודו ובעצמו ועד לאבי רב העוצמה והמסתורין, שאותו מעולם לא פגשתי, ואפילו לא ראיתי תמונה, או איזה ציור שמן, או קריקטורה קטנה, או אפילו קיבלתי תיאור כללי של פניו.
 
- עם זאת, ריצ'רד הבהיר כי אבי הוא אחד המכשפים המפורסמים והמוכשרים בהיסטוריה, שעוררו יראה בלבבות אנשי העולם כולו, וכי ברגע שהוא יחזור, כדאי שהוא ימצא אותי מתנהגת יפה לדוד ריצ'רד ולומדת בחריצות היסטוריה וצרפתית ובעיקר את ספרי הלחשים והשיקויים והקסמים שלי, אחרת הוא יכעס מאוד מאוד.
 
אני מציע לך לוותר על הכתיבה במשלב כזה כרגע, ולדבוק במשלב קצת יותר נמוך, שבו את שולטת מצוין. חוץ מזה אני מציע לך להיזהר ממשפטים ארוכים, כי הם פחות מדויקים אצלך מאשר משפטים קצרים. 
 
זהו, מקווה שלא הוצאתי לך את הרוח מהמפרשים. תמשיכי לעבוד על זה, יש פוטנציאל! בהצלחה :)
 
לצפיה ב-'תודה לכל הקוראים!'
תודה לכל הקוראים!
07/09/2016 | 12:07
1
19
אני תמיד שמחה לדבר על כתיבה וזה לא מוציא לי את הרוח מהמפרשים.
 
אתם צודקים שלא מדובר בדיוק בסיפור, אלא במין הגיג-אווירה לא מוגדר כזה… זו הדרך שלי קצת ללעוס את הדמויות לפני שאני מצליחה לכתוב אותן. אני עובדת על סיפור קצר אמיתי בתוך אותו עולם - מקווה שגם אותו תקראו ותתנו ביקורת!
 
בעניין הדמיון להארי פוטר – אני כותבת על עולמות דומים מאוד לעולם ה"פ ולכן זו תמיד סכנה ואני שמחה לשמוע מתי אני מתקרבת יותר מדי! האם לדעתכם כל הקטע שבו הדוד מנסה "לנער" ממנה את הקסם הוא דומה מדי למקרה נוויל וצריך לבטל את כולו, או שמספיק שאשתמש בדוגמאות רחוקות יותר?
 
 
 
לצפיה ב-'כן! תלעסי עוד ואז תקיאי את הסיפור '
כן! תלעסי עוד ואז תקיאי את הסיפור
07/09/2016 | 17:56
18
לתוך הפה שלנו כמו אמא ציפור שאנחנו הגוזלים שלה!
לצפיה ב-'היייי ^_^'
היייי ^_^
05/09/2016 | 10:51
1
19
אני מחבבת את הרעיון של ילדה שמגלה בגיל 12 שהיא *לא* קוסמת/ בעלת כוחות על/ היחידה בעולם שיש לה יותר מתכונה אחת/ הנבחרת וכו', זה מעורר בי אופטימיות שהיא אשכרה תצטרך להשתמש בעורמה, יצירתיות ונחישות כדי להסתדר בחיים. וזה סיפור שהייתי רוצה לקרוא.
 
כיוונים להמשך אם את מעוניינת:
אולי היא יכולה ליצור מצג שווא כאילו אכן יש לה כוחות כך שדוד הנרי יירד ממנה? אבל אז היא תצטרך להמשיך להעמיד פנים וה stakes יהיו יותר ויותר גבוהים עם הזמן?
בצד השלילי, השפה כבדה ומסורבלת, אם היא ילדה במאה ה 21 היא צריכה להישמע בהתאם. כאילו, זה לא חייב להיות 'סלפוש עם הנרוש! עושה קסמים עם היפות שלי!' אבל הסיפור היה זורם יותר טוב אם היא הייתה מדברת באופן יותר רגיל ויומיומי.
לצפיה ב-'שמחה לשמוע!'
שמחה לשמוע!
07/09/2016 | 12:01
8
את באמת מנחשת קצת את הכיוון שחשבתי ללכת אליו, אם כי בראש שלי זה כמובן מורכב יותר.
בנוגע לשפה - זה דבר שאומרים לי הרבה ועדיין אני עקשנית... אעבוד על זה בסיפורים הבאים, אשמח אם תמשיכי לקרוא!
לצפיה ב-'מצטרפת לאחרים'
מצטרפת לאחרים
05/09/2016 | 18:27
17
21
אין פה סיפור. מה שאת עושה נקרא לספר במקום להראות. את מספרת איך הדוד ריצ'רד היה מתוסכל, במקום להראות לנו סצינה שבה זה מתרחש. אני יכולה לכתוב "הארי פוטר גדל אצל דודים מרושעים" ואני יכולה ממש לפרט את הסצינה שבה מראים איך הוא מתעורר בחדר שמתחת למדרגות ואז מכין לכולם חביתות (תכלס לא כזה רע...). אז אם תפרטי את כל מה שכתבת למעלה יהיה לך אשכרה סיפור.
אני לא מסכימה עם סנופקין לגבי נוויל והדוד שלו - זה לא משהו שהתייחסתי אליו בזמן הקריאה. בנוסף, יש כל כך הרבה אלמנטים עלילתיים שחוזרים על עצמם בכל מיני מקומות, שכבר אי אפשר להיות מקורי. הכי חשוב זה הביצוע. הנה, למשל, the magicians מאת לב גרוסמן. נער שמגיע לבית ספר לקוסמים. הרעיון טוב והביצוע שלו על הפנים! ואז קשור בהערה נוספת של סנופקין לגבי העולם. לי לא היה חשוב אם זה מקורי או לא (כל השיקויים והמחברות והקסמים. להפך, אם יהיה עוד סיפור קסום כזה כמו הארי פוטר אני אשמח לקרוא), הכי חשוב זה הביצוע.
אז אני לא ממש יכולה לתת לך ביקורת על תקציר.
לצפיה ב-'אז את לא ממליצה על "הקוסמים?"'
אז את לא ממליצה על "הקוסמים?"
05/09/2016 | 23:24
16
19
דווקא הוא היה נשמע לי מעניי וחשבתי לקנות אותו.
 
 
לצפיה ב-'אישית לא'
אישית לא
06/09/2016 | 09:44
15
18
הכתיבה הייתה מאוד תקועה בעיניי. גרוסמן מפרט הכל! ממש הכל. נגיד אם איזושהי דמות תאכל גלידה הוא יכתוב בדיוק איך נראה הגביע, מה הטעם שלו, איך ההרגשה בידיים, כמה כדורים יש, איזה טעם, מה זה עשה לגיבור. פעם אחת, פעמיים, זה נסבל. אבל כשזה ככה לאורך כל הספר (כי זאת הכתיבה) זה מאוד מעיק. בנוסף, מאוד לא מצאה חן בעיניי האווירה. הגיבור הוא בחור פסימי ומדוכא ולא מצליח למצוא שום דבר טוב מסביבו. אז כל קסם שהיה יכול להראות "מגניב", פתאום הופך לסתמי. וכשהעולם סתמי, למה בעצם צריך עולם קסום "מיוחד"? היה יכול לכתוב על נער שלומד הנדסת חשמל בטכניון, היה מקבל את אותו האפקט.
בנוסף, הוא מספר הרבה במקום להראות. יש הרבה סצינות עם פוטנציאל לסצינת חברים כיפית, וגרוסמן בוחר לספר על החברים שלו. "אליס הייתה ככה וככה, קוונטין היה ככה וככה". וזה חבל.
אני חייבת לציין שלא הצלחתי לסיים את הספר, אז יכול להיות שבחצי השני זה משתפר. 
לצפיה ב-'עד כדי כך, אה?'
עד כדי כך, אה?
06/09/2016 | 22:02
14
20
עכשיו אני חייב לקרוא כמה פרקים כדי לראות על מה דיברת.
מעניין אותי לדעת אם קראת הערפילאים ואם כן מה חשבת עליו. פשוט קראתי את הסדרה לאחרונה, והזדעזעתי מרמת הכתיבה הנמוכה. 
לצפיה ב-'לגמרי'
לגמרי
07/09/2016 | 10:11
13
17
לדעתי אפשר למצוא כמה פרקים אונליין בשביל להתרשם מהכתיבה.
 
או, יפה שהעלת את הערפילאים! בדיוק היה לי עליו דיון עם עמית לעבודה שחולה על הסדרה. התחלתי לקרוא את הספר הראשון ושוב, התייאשתי אחרי 250 עמודים. (משתי ההודעות  האחרונות שלי זה נראה כאילו אני זורקת ספרים סדרתית אבל
באמת שהספרים האלה קשים לקריאה והזמן שלי מוגבל).
ממש לא אהבתי. אני חושבת שהרעיון בבסיס מעניין והעמודים הראשונים אפילו היו דיי מעניינים. אבל אז חיכיתי וחיכיתי למשהו מעניין ובמקום זאת קיבלתי חפירות. ים של חפירות! הרגשתי שאני קוראת בויקיפדיה על נושא המתכות ואיך משתמשים בהן.
כשהחבורה התאספה כדי לדון באיך הם הולכים לתקוף, לא ראיתי הבדל בין הדמויות. אולי זאת גם הסיבה שעכשיו אני לא זוכרת את השמות שלהם. וגם למה לספר על התכנית? בואו נראה אותה, אני כבר אבין מה קורה תוך כדי...
בעיקר לא אהבתי את העמודים על גבי עמודים של ההסברים על המתכות. כשהבנתי שאני מדלגת על עמודים שלמים מתוך הספר הבנתי שאני צריכה להפסיק לקרוא אותו.
מה הייתה דעתך על הכתיבה? 
לצפיה ב-'הו הו'
הו הו
11/09/2016 | 21:57
12
17
הערפילאים הסעיר אותי ממש, אבל לאו דווקא מהסיבות הנכונות.
קודם כל, קראתי את כולו מהר מאד. הוא דווקא כן עניין אותי, וחשבתי שהעלילה של הספר הראשון מצוינת ומותחת ובנויה היטב. (אם כי שני הספרים הבאים נורא שיעממו אותי). אהבתי את נושא המתכות, ולא הפריע לי החפירות על הנושא (אולי אני פחות רגיש לחפירות ממך?) הדבר שעבד בספר הכי טוב לדעתי, זה המסתורין שהוא מצליח ליצור בקשר לעולם. קראתי את הספר כמו סיפור תעלומה. למען האמת, קראתי אותו רק בשביל התעלומה - כי כל השאר על הפנים.
זה מה שהסעיר אותי כל כך. שמעתי המון על הסדרה הזאת, והבנתי שסנדרסון הוא האלוהים החדש של הפנטזיה, ולכן הייתי המום מכמה שהכתיבה הייתה לא טובה. 
הדמויות, כמו שאמרת, לא הרגישו לי כמו דמויות בכלל. גם אני לא הבדלתי ביניהן, והאפיונים שלהן היו כל כך מאולצים. (נניח יש את האם, שהאפיון שלו הוא - האיש שאוהב להתעמק בדברים, מעין פילוסוף כזה. אבל בפועל סנדרסון רק ~אומר~ שזה האופי שלו. באופן כללי הספר פשוט אומר לקורא מה לחשוב על הדמות).
הדיאלוגים - היו כל כך לא טובים. שום רגש אמיתי. הומור מהתחת. סנדרסון הוא טיפוס מאד לא מצחיק. ה"שנינויות" שחברי החבורה מחליפים ביניהם מביכות ממש. 
- הכתיבה עצמה - תפלה, לא מעניינת, תיאורים כלליים וחיוורים. לא מעבירה שום צבע ורגש. הרגשתי כאילו מחשב כתב את זה. כמות הפעמים שהדמויות "מפלבלות בעיניהן" או "נוחרות בבוז" כמעט שברה אותי.
 
אבל בשורה התחתונה נהניתי מהספר הראשון. סוף סוף ספר פנטזיה שמעמיד את העלילה במרכז (בניגוד למשל לשיר של אש ושל קרח, שבשני הספרים האחרונים לא קורה כלום), וסוגר את כל הקצוות באופן כמעט מושלם. אם היו נותנים את העלילה הזאת לסופר שגם יודע לכתוב זאת הייתה יכולה להיות יצירת מופת.
(ההמשכים זוועה)
 
לצפיה ב-'איזה באסה!'
איזה באסה!
12/09/2016 | 00:02
11
19
תמיד אהבתי לשמוע את ההסברים שלו בנוגע לכתיבה, אז הנחתי שהספרים שלו אחלה בחלה, וברגע שאסיים עם 4000 הספרים של פראצ'ט, אגיע גם אליו, אז... אין לי למה לצפות עכשיו בחיים, בעצם.
לצפיה ב-'ניסיתי להקשיב להסברים שלו על כתיבה'
ניסיתי להקשיב להסברים שלו על כתיבה
14/09/2016 | 13:03
1
16
וזה היה בלתי נסבל. אולי זה ההנדסת תכנה שמדברת פה כרגע, אבל זה היה יותר מדי בלה בלה.
לצפיה ב-'ובכן, אני אהבתי. אבל את הווארד יותר. '
ובכן, אני אהבתי. אבל את הווארד יותר.
14/09/2016 | 17:42
8
לצפיה ב-'לא לא'
לא לא
14/09/2016 | 20:51
8
17
כדאי לך לחיות!
יש לו הסברים מעולים וחשיבה מאד בהירה (וולדי, מה הכוונה יותר מדי בלה בלה?) הוא גם טוב בהרבה דברים, ואפשר ללמוד ממנו המון. אבל הכתיבה עצמה, הסגנון - בזה הוא לא טוב. (ומסתבר  שיש המון המון אנשים שזה לא מפריע להם, או שלא מבחינים בזה).
בסוף זה עניין של טעם, ואומרים שהוא השתפר עם הזמן, אז אולי תנסי את אחד הספרים האחרונים שלו. 
לצפיה ב-'אני גם שמעתי שהוא משתפר עם הזמן'
אני גם שמעתי שהוא משתפר עם הזמן
14/09/2016 | 22:27
5
23
בלה בלה - יכול להיות שזה פשוט סגנון הלימוד שלו, שאליו לא התחברתי. אני אוהבת מרצים שמסדרים הכל לפי נושאים: "עכשיו הולכים ללמוד דיאלוגים. דיאלוג טוב זה: 1, 2, 3. דיאלוג לא טוב זה: 1, 2, 3. זה לא טוב כי כך וכך וכך, ואם תעשו כך וכך אז זה יצליח" (איך שאתה מסביר, סנוף). ואצל סנדרסון הרגשתי שיש תוהו ובוהו. כל הלוח מקושקש, יש כל מיני עלק בדיחות באמצע השיעור (כמו העלק בדיחות בספר הערפילאים - מסכימה עם מה שאמרת), ולא באמת הבנתי בכל רגע מה הוא מנסה להסביר, לאן הוא חותר ואיך זה יעזור לי. אז יכול להיות שהוא מורה טוב, ואם הוא מוכר כל כך הרבה ספרים כנראה שבכל זאת יש שם משהו, אבל לי זה לא התאים.
לצפיה ב-'ויכול להיות שכל אחד שמע הרצאות שונות'
ויכול להיות שכל אחד שמע הרצאות שונות
14/09/2016 | 22:31
2
14
כשבהרצאה שאני שמעתי הוא הגיע שיכור.
 
מה אתה שמעת/ראית, סנוף? ומה איתך, ויימס? (זה נשמע כמו קבוצת תמיכה...)
לצפיה ב-'אני ראיתי '
אני ראיתי
06/10/2016 | 21:50
1
8
כמה הרצאות שלו ביוטיוב, מקורס כתיבה שהוא מעביר. רוב ההרצאות טובות, אבל יש כמה באמת מבולגנות.
חוץ מזה שמעתי לא מעט פרקים מהפודקאסט - writing excuses (של סנדרסון וחבריו), וגם זה נחמד.
לדעתי אפשר ללמוד ממנו הרבה בכל מה שנוגע לבניית עולם, עלילה ומבנה. בדמויות ובפרוזה עצמה הוא חלש קצת. 
 
שנה טובה וולדי!
לצפיה ב-'שנה טובה ופורה כתיבתית!'
שנה טובה ופורה כתיבתית!
08/10/2016 | 00:28
2
לצפיה ב-'אוי, '
אוי,
17/09/2016 | 20:20
10
אני מתעבת הנחיות מהסוג של 'דיאלוג טוב זה 1 2 3' 'דיאלוג לא טוב זה 1 2 3' והכי הכי אני מתעבת 'אם תעשה X Y Z תצליח'.
 
אני אוהבת 'החלק הזה עובד כי...' 'לא עובד כי...'
 
שמעתי את ה 2-3 עונות הראשונות. הבנתי הכל, כאילו שקרן אור חזקה נפלה על משהו שתמיד היה בצל ואני אפסיק לגנוב מ'חשמלית ושמה תשוקה'.
 
*אשכרה הייתי צריכה לחפש את שם הסרט בגוגל באמצעות התיאור
the movie where he shouts Stella
לצפיה ב-'אבל אני חוששת שהעיסוק האובססיבי בתיאוריה של 'איך צריך לכתוב''
אבל אני חוששת שהעיסוק האובססיבי בתיאוריה של 'איך צריך לכתוב'
17/09/2016 | 20:25
13
מאפשר לנו לא לכתוב, אבל להרגיש כאילו אנחנו כן עוסקים בכתיבה.
and that, Pete, is a lie
 
מישהו שרוצה לנהוג לא יכול רק ללמוד תיאוריה כל הזמן, צריך מדי פעם לעלות על הכביש ולעשות תאונות.  
לצפיה ב-'וואו, אני פה אחרי טריליארד זמן שלא הייתי'
וואו, אני פה אחרי טריליארד זמן שלא הייתי
18/09/2016 | 00:12
1
33
ואני רואה שסנופקין פה! וגם וולדי (למרות שממנה אני פחות מתלהבת, לא כי אני פחות אוהבת אותה, נשממי שכמוה, אלא כי היא יותר קלה להשגה), והם מנהלים להם דיונים ברומו של עולם על כלמיני ספרים שלא קראתי (התחלתי לראות את הסדרה אבל. הקוסמים. היא מעפנה) וכל מה שאני רוצה הוא להרגיש שייכת. אז אני פשוט אהיה כמו החנונים האלה שנואשים להשתלב, ונעמדים פתאום בין הילדים המקובלים ומתחילים לקשקש על איך שעכביש המחמד שלהם למד לאכול סלרי, וכולם כזה איכ WTF? רק שאני אדבר גם על ספרים. כדי להשתלב:
חתול: לספר האחרון שאני קראתי קוראים "הכלבים". זה ספר ממש מגניב על ילד שבורח עם אמא שלו מהאבא הפסיכופת שלו, והוא מגניב כי זה מהספרים האלה שלא ברור אם האבא באמת פסיכופת, ואם כל הדברים הפסיכופתיים שקורים בהמשך באמת קורים, או שכולם סתם חולי נפש. הוא גם כתוב יפה.
לצפיה ב-'היי חתול!'
היי חתול!
06/10/2016 | 21:45
11
איך לימדת אותו לאכול סלרי?
 
לא שמעתי על הספר הזה. איפה את משיגה את הספרים שלך? את קוראת באנגלית?
 
שנה טובה!
לצפיה ב-'נפתח פורום אולימפיאדה ריו 2016'
נפתח פורום אולימפיאדה ריו 2016
03/08/2016 | 14:09
2
המשחקים האולימפיים של קיץ 2016 עוד רגע כאן, ואנחנו מזמינים אתכם לפורום אולימפיאדה ריו 2016 כדי להתעדכן ולדבר על כל מה שחם!
 
 היכנסו כבר עכשיו:
לצפיה ב-'פרס עינת 2016 התחרות נפתחת! '
פרס עינת 2016 התחרות נפתחת!
28/07/2016 | 17:22
4
51

כותבים וכותבות, בואו להשתתף בתחרות סיפורים קצרים ולזכות בפרסים כספיים.
האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ומשפחתה של עינת פלג ז"ל מכריזות בזאת על "פרס עינת" – תחרות סיפורים קצרים בז'אנר הספרות הספקולטיבית, במטרה לעודד יצירה ישראלית מקורית.
אנו מזמינים אתכם לכתוב סיפור קצר באחד מהז'אנרים הספקולטיביים: מדע בדיוני, פנטזיה, היסטוריה חלופית, ריאליזם מאגי, אימה על-טבעית ודומיהם. הזוכים יוכרזו במהלך פסטיבל אייקון, הפסטיבל השנתי למדע בדיוני ולפנטזיה, ויזכו את שלושת הסיפורים הזוכים בפרסים כספיים: 1,500 שקל למקום הראשון, 1,000 שקל למקום השני ו-500 שקל למקום השלישי.
במקביל למסלול הרגיל יתקיים מסלול מיוחד שמיועד לצעירים וצעירות עד גיל 18. המקום הראשון במסלול הזה יזכה בפרס כספי. בני נוער עד גיל 18 שיגישו סיפורים לתחרות יוכלו לבחור באיזה מסלול ברצונם להתחרות.
 
שופטי התחרות יהיו ורד טוכטרמן (יו"ר) יואב אבני וריקה גרציאני-טייכהולץ.
 
המועד האחרון להגשת הסיפורים: 1 בספטמבר 2016.
על הסיפורים להיות באורך של 5,000-1,500 מילה ולעסוק בנושא "משחקים". לא יתקבלו סיפורים שהוגשו לתחרות בעבר או פורסמו בפומבי בכל מדיום שהוא בעבר.
לפרטים נוספים, היכנסו לאתר הפרס, לחצו לייק בפייסבוק או כתבו להנהלת התחרות.
אז הרימו שרוולים והתחילו לכתוב. בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'כמו כן: פרויקט כתיבה ירושלמי'
כמו כן: פרויקט כתיבה ירושלמי
03/08/2016 | 22:13
3
147
לצפיה ב-'מענייו!'
מענייו!
04/08/2016 | 18:07
2
30
וכמובן - גם תחרות פרס עינת מעניינת.
 
לצפיה ב-'will you be writing? '
will you be writing?
06/08/2016 | 14:53
1
36
אני כבר כתבתי סיפור אחד על משחקים, ואני לא חושבת שיש בקרבי רעיון לעוד אחד. אבל אני תמיד יכולה לכתוב סיפור עם נושא לא קשור, ופשוט לקרוא לסיפור 'משחקי ה(נושא לא קשור)'.
לצפיה ב-'הייתי רוצה, אבל'
הייתי רוצה, אבל
07/08/2016 | 10:34
37
1. כרגע אין לי רעיון
2. לא בטוחה שאני רוצה להתגרות בגורל 
לצפיה ב-'נפתח פורום פוקימון GO'
נפתח פורום פוקימון GO
26/07/2016 | 11:54
9
 אם גם אתם נפלתם לטירוף החדש שמשגע את העולם, הפורום הזה נועד בדיוק בשבילכם!
היכנסו עכשיו לפורום פוקימון GO בתפוז, שם מחכים לכם פוקימונים נדירים ביותר:
לצפיה ב-'אתגרי כתיבה דו-שבועיים'
אתגרי כתיבה דו-שבועיים
23/07/2016 | 01:49
41
אהלן חברים,
כבר קצת יותר משנה שאני מפרסם בפורום הפונדק כל שבועיים אתגר כתיבה דו-שבועי בנושאי פנטזיה ומד"ב, שבו אני נותן נושא כלשהוא, וכולם מוזמנים לפרסם עבורו סיפור.
יש שם כמה חבר'ה מגניבים שמפרסמים סיפורים ומגיבים לסיפורים של אחרים, אבל אני חושב שאף פעם לא יזיקו עוד כותבים מוכשרים
 
האתגר הקרוב מסתיים ביום שני הקרוב, ואחריו יתחיל אחד חדש, מוזמנים להצטרף:
http://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=9&t=37552
 
הפורום פה נראה מגניב למדי מבחינת אנשים, וכנראה הייתי נשאר ומפרסם פה, אבל העיצוב של הפורומים של תפוז מזעזע בעיניי, במיוחד עבור הודעות ארוכות (שאותן הוא מתאמץ לקצר). נראה כאילו כל שנה הם רק הופכים את זה לגרוע יותר - הפרסומות בתוך ההודעה זה ממש מוגזם.
 
נ.ב. מתנצל מראש אם עברתי על איזה חוק-לא-כתוב של הפורום, לא היה שום דבר מפורש נגד בחוקים
לצפיה ב-'כותבת ספר ומחפשת הוצאה לאור, פרסמתי את הפרק הראשון'
כותבת ספר ומחפשת הוצאה לאור, פרסמתי את הפרק הראשון
21/07/2016 | 02:45
4
67
מכיוון שאין אפשרות להעלות את הפרק במלואו העליתי קובץ PDF
לצפיה ב-'היי, את! הבחורה עם הסנפיר במים!‏'
היי, את! הבחורה עם הסנפיר במים!‏
22/07/2016 | 00:27
1
107

כן, את. אל תעמידי פנים שאת לא שומעת. צאי החוצה מיד ולכי חפשי לך נושא אחר לכתוב עליו. בנות ים זו התחום שלי. מבינה את זה? שלי.
שין, למד, יוד..
 
אז ישבתי לי לתומי על הספה, מלטף את החתול וצופה בטלויזיה כשלפתע הפלאפון רטט בהתרגשות.
"פיניקס. בוא מהר! מישהי פרסמה סיפור בפורום!"
"נו, אז מה?" אמרתי באדישות. לאף אחד כבר לא איכפת יותר מסיפורים.
אבל הקול בצד השני לא הרפה. "זה סיפור על בת ים!"
באותו רגע הפלאפון נשמט מידי ונשבר על הרצפה. החתול קפץ בבהלה ורץ החוצה לשחק עם הקרפדות בחצר. ורק אני נותרתי לעמוד קפוא במקום.
סיפור? בנות ים? WTF? איך היא מעזה? היא לא יודעת מי אני? היא לא יודעת שבנות הים רכושי הבלעדי?
אז נכון, הנס כריסטיאן אנדרסן עשה זאת לפניי, אבל מה הוא כבר יודע על בנות ים?
מה הן אוכלות, איך הן נושמות, איך הן מדברות, והכי חשוב, מאיפה הן משתינות.
למישהו יש תשובות לכל השאלות?
לא?
וובכן, לי יש תשובות להכל. אבל היי... בואי נראה עד כמה את קרובה.
 
טוב, טוב. אז אולי אני קצת מגזים. שכל אחד יכתוב על מה שהוא רוצה. אבל כאן אנחנו נותנים ביקורות, ואת ביקשת אחת. אז הדקי את החגורות, כי הנחיתה לא הולכת להיות רכה.
 
נתחיל מהפתיחה, ואני מצטער, אבל היא ממש חלשה. להתחיל עם מזג אוויר זה בנאלי. ככה מתחילים שיחה כשיש שתיקה מביכה, לא סיפור שאמור להיות רב מכר.את נותנת לנו אקספוזיציה מיותרת על שלושה נערות שהרגע סיימו כיתה ט' כשלפתע נורית מחליטה לחלוק את חברותיה בסיפור מעניין. ואז החלטת לדחוף לנו גם תיאור שלה, שזה מוזר כי אנחנו עוד לא יודעים איך הגיבורה (שירה) בכלל נראית, או ספיר.
בכל מקרה, מסתבר שנורית פגשה זקן באוטובוס שסיפר לה על מקום בחוף הים ששומע מחשבות ומגשים משאלות. עכשיו תסלחי לי, אבל בהנחה שנורית לא משקרת, זה לא נשמע אמין כל כך. כלומר, מתי פעם אחרונה *את* ישבת ליד זקן שסיפר לך כל מיני אגדות? (סבא שלך וחרדים לא נחשבים). זקנים בדרך כלל חופרים לך על נימוסים ודרכי ארץ. אבל לכי תדעי, אולי הוא בכלל היה איזה פדופיל שניסה לפתות אותה בסיפורים קסומים (למרות שלדעתי סוכרייה תהיה יעילה יותר).
 

הדיאלוגים שלך פשטניים מידי. אנשים לא מדברים ככה. ודמויות בסיפורים בהחלט לא צריכות לדבר ככה.
 

"אם מקום כזה באמת קיים" התלוצצה ספיר נערה עם תלתלים בהירים ועיניים גדולות וירוקות "אז אולי הוא ישמע את המחשבות שלי ואגשים את החלום שלי להיות שחקנית" - זה נשמע כמו משהו שילדה בגן תגיד ליד ההורים שלה, לא כמו משהו שנערה בת 15 תגיד ליד חברות שלה. ואת גם לא צריכה לדחוף תיאור של הדמות בכל פעם שהיא אומרת משהו. יש המון דרכים להעביר תיאור של דמות. היא יכולה להעביר אצבעות בתלתלים הבהירים שלה, או לגרד את העיניים הכחולות שלה (תיאור דרך פעולה זה הדבר).
"לא נראה לי" אמרה נורית "הניחוש שלי הוא שניתן להגשים רק משאלות שקשורות לים, כך שתמשיכי ללכת לחוג דרמה ואולי תהיי שחקנית." - למה שנורית תסיק דבר כזה?
אחרי זה מגיע דיאלוג שלם שעוסק בבנות ים. והיי, אני המומחה מספר אחת לבנות ים אבל זו לא הסיבה היחידה שאני רוצה לעבור על הדיאלוג הזה:
 
"האיש ההוא אמר לי גם שיש דבר כזה בתולות ים" המשיכה נורית "הוא סיפר שראה באחת ההפלגות שלו שתי נשים מוזרות עם זנב של דג יושבות על סלע." - אוקיי, נורית מטרידה אותי. היא תאמין לכל דבר שיספרו לה?
שתי הבנות האחרות התפקעו מצחוק "הוא בטוח היה משוגע" אמרה שירה "או שהמציא את כל הסיפורים שלו כדי לראות איך תגיבי."
"הוא נשמע לי לגמרי רציני." השיבה נורית. - האמת, זה יכול להיות נחמד אם נורית תתואר כילדה פתי, אולי עם פיגור קל, שלא ממש מתנהגת בהתאם לגילה. אבל אז מה ספיר ושירה עושות איתה?
"אני לא מבינה איך הן בכלל מתרבות" אמרה ספיר "אם יש אצלן רק נשים." - פתאום עברנו מלדבר על זקנים משוגעים לבנות ים
"אבל יש גם בני ים בחלק מהסיפורים" אמרה נורית. "ואצל בנות ים ברוב הסיפורים הזנב נהפך לרגליים כשהיא מתייבשת, אז הן בטח יכולות לנהל רומן עם בן אדם" "בסרטים מתארים בנות ים כבחורות יפות עם קול יפה(איזה סרטים? יש את בת הים הקטנה, ועד איזו סדרת אנימה, וזהו פחות או יותר. לא זוכר עוד סרטים שיש בו בנות ים ששרות), אבל יש גם סיפורים על בתולות ים שמסוגלות להרוג ולאכול בן אדם." אמרה ספיר. "קראתי במיתולוגיה על הסירנות שמתאורות כחצי אישה חצי דג." אמרה נורית "הן היו שרות בקול יפה כדי לפתות מלחים ואז הספינה הייתה מתרסקת על הסלעים וטובעת, אף אחד לא יודע איך הן נראו בדיוק כי מי שראה אותן כבר לא חזר." "ואז הן כנראה היו אוכלות אותם." אמרה ספיר.
"מה השטויות שאתן מדברות?!"
התערבה שירה "מה לא ברור לכן שבנות ים זו המצאה והן קיימות רק בסיפורי ילדים? -בוקר טוב אליהו... כלומר, שירה.

עכשיו תראי, אני מכיר טוב מאוד את הערך בויקיפדיה על בנות ים. אני הרי כתבתי אותו (אוקיי, לא באמת, אבל נגיד  ). בכל מקרה, מה שעשית פה זה לקחת את הערך מויקיפדיה ודחפת אותו לתוך הפה של הדמויות בסיפור כי החלטת שהקוראים צריכים ללמוד על בנות ים לפני שהם יפגשו אחת.
אלא שלא.
כי הרסת פה את כל ההפתעה. עשית לנו ספויילר.
בכלל, כל הדיאלוג הזה שלהן, מהסיפור על הזקן ועד לבנות הים הוא סתם ספויילר אחד גדול למה שהולך לקרות עוד חצי עמוד בערך. למה הן לא יכולות להיות סתם נערות שהולכות לבלות בים? מדברות, שוחות, רבות (כי חשוב שיהיה קונפליקט ברקע) ואז פתאום אחת מהן הופכת לבת ים.

אז אחר כך הבנות נכנסות למים, שוחות מדברות ועושות בערך את כל מה שהצעתי לך קודם. רק שאת מספרת לי את כל זה במין fast forward כזה. כאילו את מנסה להריץ מהר מהר שנגיע לקטע המעניין. ואת עושה את זה הרבה בסיפור שלך. מספרת הרבה ומראה מעט. אל תספרי לי על שלושה חברות שהולכות לים. תראי לי אותן.
בכל מקרה, שירה מפנטזת על בנות ים, הולכת לאורך החוף ומגיעה באורח פלא למקום שהזקן סיפר עליו ומוצאת שם קונכיה זוהרת.
לבסוף הגיעה אל אזור מבודד של החוף על החול הייתה מונחת קונכייה גדולה וזוהרת בזוהר צבעוני שהתחלף בהדרגתיות מכתום לירוק ואז לכחול ורוד וסגול זה היה החפץ המוזר והמסתורי ביותר שראתה מימיה. ההיגיון הבריא אמר לה שעדיף לא לגעת בחפץ ולמהר לחזור אל חברותיה, ואולי מוטב היה לו הייתה נוהגת כך כי המעשה שבחרה לעשות באותו רגע שינה את חייה לנצח. - זה מוזר שאת מתייחסת לקונכייה כאל 'חפץ' כשאנחנו יודעים שמדובר בקונכייה.
אחרי הקטע הזה, ממש בשורה הבאה (בלי אפילו רווח נוסף) נקודת המבט עוברת אל שתי הבנות האחרות שלא מוצאות את שירה. מעבר לכך שהמעבר הזה הוא מאוד צורם, למה הוא הכרחי? למה אנחנו צריכים לדעת שספיר ונורית מחפשות אותה?
כשנקודת המבט חוזרת אל נורית אנחנו מגלים שהיא הפכה לבת ים.
הצרחה שהשמיעה לא הייתה צרחה רגילה. לא היו לה עוד מיתרי קול כמו שיש לבני האדם, לקולה היה תדר על שמע שאינו נקלט באוזן האנושית אלא מובן ליצורי ים בלבד. - לא ברור אם הסיפור מסופר ע"י מספר יודע כל או שכל מה שרשמת פה זה משהו ששירה הבינה. חוץ מזה, למה את מספרת לנו את זה עכשיו אם פסקה אחרי היא פוגשת שני בני ים:
הם הקיפו את הנערה המבוהלת וצחקו. ליתר דיוק הם לא דיברו ולא צחקו כפי שעושים בני האדם אלא הביעו את עצמם על ידי צלילי על שמע. אם בן אדם היה יכול לשמוע אותם, לא היה מצליח להבין דבר וסביר לוודאי שהיה מחשיב את הקולות שהשמיעו לרחש הגלים ויללות הרוח. אבל מכיוון ששירה נהפכה לבת ים היא הייתה מסוגלת לזהות את הצלילים ששמעה כדיבור והבעת רגשות. - זה כמעט אותו הדבר מה שרשמת קודם. אין צורך לחזור על מידע פעמיים. בטח שלא במרחק של פסקה.
אבל עזבי את כל זה רגע. יש משהו ממש מהותי שחסר בסיפור שלך. אני לא בטוח איך לקרוא לזה. פליאה? חיות? משהו שיגרום לי להרגיש שאני בתוך הסיפור וחווה אותו יחד עם הדמויות. הגיבורה שלך הפכה לבת ים אבל אני לא רואה את הפאניקה שלה. הגיבורה פוגשת בני ים לראשונה בחייה ו... כלום. היא מדברת איתם כרגיל (מאיפה היא בכלל מבינה את השפה שלהם? זה שיש לה את הכלים לדבר בשפה שלהם לא אומר שהיא מבינה אותה.) איפה הפליאה? הסקרנות? אני שוב מרגיש שאת מספרת לי במקום להראות. אני רוצה להרגיש שאני בתוך המים. אני רוצה להרגיש איך זה לא לנשום בעזרת הריאות (איך היא נושמת אצלך אגב?) אני רוצה להרגיש שאני שם, חלק מהתפאורה וההתרחשות. אבל אני לא מרגיש את זה.
 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
22/07/2016 | 00:38
38
הסיפור שלך מזכיר יותר כמו משהו שאמא תספר לילד לפני השינה. (היה הייתה פעם נערה שהפכה ‏לבת ים... בלה בלה בלה). עכשיו, אם זו הכוונה אז אני מניח שסבבה. אבל את אמרת שאת רוצה ‏להוציא את זה לאור. ואני מניח שקהל היעד של הסיפור הוא לא ילדים בני חמש. אז את צריכה להתאמץ ‏הרבה יותר מזה (מצטער, אבל אין מה לעשות).‏
 
בכל מקרה, פה בערך הפסקתי לקרוא כי הסיפור פשוט לא היה מעניין או אמין מספיק מכדי שאמשיך ‏איתו. היא פוגשת עוד בני ים, מדברת איתם, מחפשת דרך לחזור. הכל מוצג בצורה מאוד שגרתית ‏ויבשה כזו. זה יכול להיות מעניין, אבל זה פשוט לא. עצה שלי- תנסי לכתוב את הסיפור שלך מגוף ‏ראשון. אני חושב שזה יעזור לך להיכנס טוב יותר לתוך הראש של הגיבורה שלך, שזה אחד הדברים ‏החשובים שחסרים לך.‏
 
יש לך עוד הרבה עבודה על הספר לפני שתתחילי לחשוב בכלל על הוצאה לאור. אבל היי, לפחות יש לך ‏רעיון, ובנות ים זה בהחלט רעיון מעולה (אני יודע מניסיון).‏
 
שיהיה בהצלחה
 
לצפיה ב-'טוב אז ככה'
טוב אז ככה
24/07/2016 | 14:00
1
43
לצערי הרב אני צריך להודיע לך שזה ממש לא מתקרב לרמה של ספר, שום הוצאה לאור לא תחזיר לך תשובה על דבר כזה. מכיוון שהעבודה עדיין רבה.
פינקס צודק בכל ההערות שלו. נראה שאין לך עדיין ניסיון רב בכתיבה.
אז כלל ראשון: אל תתעצלי. אם את רוצה לתאר משהו, תתארי אותו עד הסוף ולא רק בכמה מילים ותמשיכי הלאה.
דבר שני אל תכתבי כאילו את רואה סרט. אלא כאילו את מתארת סרו למישהו שלא ראה אותו.
 
כדאי לך מאוד לקרוא ספרים ומצוא קטעים של תיאורים, תתמקדי בהם ותראי מה את יכולה ללמוד מהם.
 
כשאת יוצרת סיטואציה תחשבי איך את היית מגיבה אם היית נתקלת בסיטואציה כזו. ואיך היית פועלת.
 
על מצה את צריכה לעבוד:
רגשות
תיאורים
האכלה בכפית. (בקובץ המצורף יש הסבר)
סופר יודע כל (ראי מה שפינקס כתב)
משלב.
 
אני מבין שזה הספר הראשון שאת כותבת ומקווה מאוד שהביקורות לא החלישו את ידיך.
אני יכול לומר בשמי לפחות, שכשאני נותן ביקורת, המטרה היא לקבל ספר יותר טוב.
אין לי שום כוונה לפגוע!!!
אם תצטרכי עזרה זה הפורום הנכון.
יש כאן אנשים עם ידע עצום בכתיבה בכלל פנטזיה בפרט ובנות ים בכלל בפרט!
לצפיה ב-'וואו!!! ממש השקעתם בקריאה ובתגובות שלכם!'
וואו!!! ממש השקעתם בקריאה ובתגובות שלכם!
12/09/2016 | 23:19
21
אני מבינה שלא מתים כאן על הכתיבה שלי,
אבל נעשתה כאן השקעה גדולה התאמצתם לקרוא עד הסוף ונתתם ביקורת מפורטת והערות ועל זה תודה,
אקח לתשומת הלב.
לצפיה ב-'נפתח פורום שמאות מקרקעין'
נפתח פורום שמאות מקרקעין
21/07/2016 | 09:53
3
 האם אתם לקראת רכישה או מכירה של נכס? נמצאים בהליך לקיחת משכנתא וזקוקים לסיוע או הכוונה בהתנהלות עם שמאי הבנק?
 
בפורום שמאות מקרקעין בתפוז תקבלו תשובות לכל השאלות:
לצפיה ב-'סינופסיס'
סינופסיס
14/07/2016 | 08:48
2
49
אני מצטער, אבל בגלל שאני לא מצליח למחוק/ לערוך את ההודעות הקודמות, אני שולח תיקון נוסף.
 
תודה וסליחה, ליאור גנון
לצפיה ב-'היוש!'
היוש!
17/07/2016 | 17:00
52
אני אוהבת את הרעיון של 'אנשים מעולם אחר בעיצומה של הרפתקאה מועדים לחייו של אדם בינוני וסביר מינוס ולפתע הוא מגלה בעצמו תעצומות נפש שלא ידע קודם וכו' וכו' וכו''
על אף שזה חוזר על עצמו הרבה בז'אנר (לעולם לא עולם. דוקטור הו. המדריך לטרמפיסט בגלקסיה) זה אפקטיבי, כי כולנו רוצים שאיזה חייזר נאה יבוא אלינו באמצע החיים ויגיד לנו, 'נטע, זנחי את המבחנות האלה ובואי איתי לרכב על חדי קרן שמחפשים את מעיין החתלתולים הקסום'
הבעיה שלי עם התקציר הזה זה שהרבה דברים קורים (קרבות, מרדפים) ולא ממש אכפת לי מהם, כי הם קורים לדמויות שלא אכפת לי מהן. חוץ מדניאל, אין להם אופי. כשלדמות יש אופי מסויים, הוא יכול להשתנות לאורך העלילה, או להתנגש עם אופי של דמויות אחרות, וזה מעניין. הרע הראשי הוא בדיחה לא מצחיקה.
 
אבל הייתי רוצה שתכתוב את הסצנה שבה דניאל עוזר למה שמם והופך אותם לאנושיים בטעות, זה נשמע מעניין.
לצפיה ב-'אוקי אז ככה'
אוקי אז ככה
18/07/2016 | 09:23
39
קראתי את הכל!
אחד הבעיות העיקריות: יש הרבה חוסר תאימות, הגיבור של הסיפור הוא כלומניק אבל הוא פתאום נבחר להצטרף למשימה מסוכנת. בכל שאר הסיפורים או שיש לגיבור איזו יכולת שבגללה הוא נבחר, או שהוא נלקח בכוח.
 
יורים על הרכב שלו אז הוא עוצר??? למה כדי שהוא יהיה מטרה נייחת?
 
לא בדיוק הבנתי איך השמידו את האילומנטי שהוא המין החזק ביותר?
 
הכל נראה מאוד מקרי: במקרה הם מוצאים קפטן שבמקרה יודע איפה יש חומצה שבמקרה יכולה להשמיד אבן. ואז במקרה הם מוצאים חיה ששתתה את החומצה.
הכל תלוי במקריות יותר מדי.
 
הדמויות חסרות תוכן: בראפלי רובי ועמליה הם אותו אדם מבחינתי, וחוץ מהאזכור שבראפלי הוא רובוט אני לא ראיתי שום הבדל בינו לבין בן אדם.
 
יש עוד דברים אבל זה הדברים הגדולים שהפריעו לי!
 
חוץ מזה הרעיון נראה טוב. אם תפתח את זה ותעבוד על הנקודות שהעירו לך אני חושב שזה יהיה ממש מוצלח.
לצפיה ב-'סינופסיס מתוקן'
סינופסיס מתוקן
13/07/2016 | 21:27
22
אני תיקנתי את הבעיות הביקורות של הסינופיס, אני מודה על הביקורות ומקווה שהתיקון יהיה יותר טוב.
 
תוודה, ליאור גנון
לצפיה ב-'סינופסיס (תקציר עלילה)'
סינופסיס (תקציר עלילה)
13/07/2016 | 15:56
1
47
שלום, אבקש לקבל ביקורת על הסינופסיס שכתבתי.
 
תודה, ליאור גנון
 
לצפיה ב-'אני לא בקיאה בתקצירים על תסריטים, אבל'
אני לא בקיאה בתקצירים על תסריטים, אבל
13/07/2016 | 20:38
48
אם יוצאים מנקודה הנחה שזה כמו תקציר של ספר, אז כבר הפתיחה שלך לא ממש טובה. 
אתה מספר לנו על 3 דמויות (רובי, עמליה וברפאלי, שאגב, בהתחלה קראתי את זה כמו "בר רפאלי" - לתשומת לבך) במקום לספר לנו על דמות אחת, שהיא הגיבור הראשי של הסרט שלך. 
דילגתי על הפסקה הזאת כי היא ארוכה מדי ועברתי לפסקה 2.
 
"במקביל איש ששמו דניאל בן עשרים וחמש, לאף אחד לא אכפת ממנו ותמיד עוזבים אותו, לכן הוא מנסה להיות ציני, מתעצבן לעיתים קרובות ולא מצליח בשום דבר, גר בדירת חדר, מובטל ומסובך עם חובות ומשפט בו הוא מתעסק במהלך היום, שמאשימים אותו בגניבה של מיליון דולר מבנק, למרות שלא עשה זאת."
 
חוץ מהעובדה שזה משפט ארוך מדי - למה אתה מספר לנו את זה. תספר בקיצור איזה בנאדם הוא דניאל. בשתי מילים, מקסימום. לדוגמה: דניאל הוא לוזר.
 
ופה באמת עצרתי כי כל הדברים התערבבו מדי.
לצפיה ב-'מלים, מלים, מלים, מלים, '
מלים, מלים, מלים, מלים,
06/07/2016 | 08:45
7
82

פורום זה הוא פורום של מלים.
כל מלה היא צירוף של אותיות.
לכל צירוף של אותיות, יש רק צורה ייחודית, כראי  ,  מלטנו ,  פרמורי , סקרי,  מיללל פוליקורי , ואם מביטים בצירוף אותיות ייחודי , מזהים צורה ייחודית וזוכרים אותה.
 
ומה אפשר לעשות עם צירופי אותיות ? מעט מאוד
צירוף אותיות יכול לשמש רק כשם של משהו...
 
כאן אין כבר טעם להמשיך ולדבר ( או להציג צירופי אותיות) וצריך לעבור אל בימת התיאטרון, אל הפנטומימה, ואל היכולת הטבעית של האדם ליצור שפה של  שמות.
 
 
על בימת התיאטרון
 
השחקן  רושם צירופי אותיות, ומביע את הצלילים שלהם.
 
רקסו  רקסו   רקסו   רקסו   רקסו   רקסו .......
פונימר  פונימר   פונימר   פונימר   פונימר   פונימר   .......
קורמי   קורמי    קורמי   קורמי   קורמי   קורמי   ..........
 
השחקן מפעיל את הקהל - הוא מצביע על צירוף אותיות, והקהל משמיע צליל.
 
השחקן מצביע על צירוף האותיות  רקסו והקהל שואג  את הצליל רקסו, רקסו...
השחקן מצביע על צירוף האותיות  פונימר והקהל שואג  את הצליל פונימר , פונימר...
השחקן מצביע על צירוף האותיות  קורמי,  והקהל שואג  את הצליל קורמי...קורמי....
 
השחקן משתחווה, מתכופף, מניף ידיים,  מחייך ,  ומשמיע את הצליל  דאלי....דאלי...
הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות
השחקן מחייך ומשמיע שוב פעם את הצליל  דאלי...דאלי..
 
השחקן ממשיך להשתמש בתנועות גופניות , והוא מצליח להעביר לקהל,
 
כי השם של מה שהוא לובש, בחלק גופו העליון יהיה  רקסו
 
וכי השם של מה שהוא לובש בפלג גופו התחתון יהיה פונימר
 
וכי השם של מה שכפות רגליו נכנסות אליו, יהיה  קורמי.
 
הקהל אקטיבי ומשתף פעולה.
אדם מצביע על מה שכפות רגליו נכנסות אליו, ומשמיע את הצליל  קורמי, קורמי, קורמי
ואדם אחר מצביע על מה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל  רקסו , רקסו , רקסו , רקסו
ואדם אחר מצביע על מה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל  פונימר , פונימר,  פונימר,
 
השחקן רושם על הלוח את צירוף האותיות  ל ל כ ו
השחקן מתחיל לנוע ממקום למקום, הוא מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו
הוא מתחיל ללכת, מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל  ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל  מאדו.
 
הקהל אינו אדיש, ואדם קם ממקומו ומתקדם לעבר המציג, כאשר הוא מוציא מפיו את הצליל  ללכו  , ללכו  ,  ללכו,  ללכו , ללכו ,  ..... 
ואז השחקן מביט אל הקהל, פורש את ידיו ומקרבן ואומר  ללכו , פורש את ידיו ומקרבן
ואומר..ללכו ,
ופתאום..כל הקהל קם ומתחיל להתקדם לכיוון השחקן.
 
השחקן מחייך, פורש ידיים, משתחווה , ומשמיע את הצליל  דאלי...דאלי..
הקהל מגיב במחיאות כפיים.
 
זוהי דרך היצירה של השפה האנושית, והיא  שפה של  שמות.
כל צירוף אותיות יכול לשמש כשם
 
 השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות, היא השאלה....שם של מה ?
והתשובה היא פשוטה מאוד המבחינה "בגדול"  בין שני סוגים של שמות.
 
שם של דברים בעלי משקל  ( כמו רקסו, פונימר , וקורמי )
ושם של דברים חסרי משקל. ( כמו דאלי)
 
איך יוצרים שם של דבר חסר משקל ? בדרך הרגילה . בוחרים צירוף שרירותי של אותיות, ומתחילים להציג את היכולת הטבעית הגופנית , ליצור שם.
 
לדוגמה: השחקן בוחר את צירוף האותיות  ט מ ו  שישמש כשם.
השחקן מכניס לפיו  את מה שהדבורים מפיקות, והוא עושה תנועות פנים עם חיוכים,
משמיע צלילים עם הלשון, מזיז את הראש ימינה ושמאלה, ומוציא את הצליל  טמו , טמו טמו , טמו , טמו,,,,
 
הקהל אינו אדיש, ואדם מכניס לפה סוכריה, ומוציא מפיו את הצליל  טמו , טמו , טמו ,
ואדם אחר מכניס לפה חתיכת נייר, מעוות את פניו, יורק את הנייר, ומוציא מפיו את צירוף האותיות אטמו  אטמו אטמו
 
טמו  זה שם של דבר חסר משקל, כמו שדאלי זה שם של דבר חסר משקל.
 
כל צירוף אותיות בשפה האנושית....הוא רק שם. השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות היא " שם של מה הוא צירוף האותיות הזה ? "
אין כל טעם לשאול  "מה זה צירוף האותיות הזה ?" כיוון שהתשובה היא ...זה שם.
 
ובכן....
שם של מה הוא צירוף האותיות הזה .......   פנטזיה  
התשובה לא יכולה להינתן במלים, אלא בהצגה על בימת התיאטרון.
אם התשובה תהיה במלים, על כל מלה של התשובה נשאל ..שם של מה ?
ואז שוב פעם יש לעלות על בימת התיאטרון.

א.עצבר
 
לצפיה ב-'יפהפה'
יפהפה
08/07/2016 | 11:58
1
32
אם כי לפי המסקנה הסופית.
השאלה נשאלת לגבי כל מילה במאמר זה.
לדוגמה: שם של מה זה "שם של מה"?
לצפיה ב-'אכן, השאלה במקומה, ומי שמסוגל לענות עליה הוא שחקן מוכשר'
אכן, השאלה במקומה, ומי שמסוגל לענות עליה הוא שחקן מוכשר
08/07/2016 | 12:13
20
על בימת התיאטרון.
 
בהודעתי המשופרת שבאה עתה, תשובתי תהיה ברורה יותר.
 

מלים, מלים, מלים,....מה אפשר לעשות עם מלים ?
 
כל מלה היא צירוף של אותיות.
כראי  ,  מלטנו ,  פרמורי , סקרי,  מיללל   פוליקורי , קומיח , זלמוסי , שוביצו , ,,,
לכל צירוף של אותיות, יש רק צורה ייחודית,
אם מביטים בצירוף אותיות ייחודי, מזהים צורה ייחודית , וזוכרים אותה.
לכל צירוף אותיות יש גם צליל ייחודי.
 
ומה אפשר לעשות עם צירופי אותיות ? מעט מאוד
צירוף אותיות יכול לשמש רק ..... שם
 
כדי להציג את השם הראשון, צריך לעבור אל בימת התיאטרון, אל הפנטומימה, ואל היכולת הטבעית של האדם להפוך צירוף אותיות נבחר ... לשם
 
הערה: צירופי האותיות המופיעים בהמשך, מתארים את המעשים של השחקן על בימת התיאטרון, אבל אלה הצופים בשחקן, נחשפים רק למעשים שלו על הבמה.  הקורא את צירופי האותיות האלה,ישתדל להתעלם מהם,וידמה שהוא אחד מהצופים בהצגה,
 
על בימת התיאטרון
השחקן  רושם צירופי אותיות, ומביע את הצלילים שלהם.
רקסו  רקסו   רקסו   רקסו   רקסו   רקסו .......
פונימר  פונימר   פונימר   פונימר   פונימר   פונימר   .......
קורמי   קורמי    קורמי   קורמי   קורמי   קורמי   ..........
 
השחקן מפעיל את הקהל -
השחקן מצביע על צירוף האותיות  רקסו והקהל שואג  את הצליל רקסו, רקסו...
השחקן מצביע על צירוף האותיות  פונימר והקהל שואג  את הצליל פונימר , פונימר...
השחקן מצביע על צירוף האותיות  קורמי,  והקהל שואג  את הצליל קורמי...קורמי....
 
השחקן, מניף ידיים,  מחייך , ומשמיע את הצליל  של צירוף האותיות   דאלי....דאלי...  דאלי.....דאלי...תוך כדי הנעת ראשו מעלה מטה....
הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות, והוא משמיע בחוזקה את הצלילים , רקסו, פונימר, קורמי,....רקסו, פונימר, רוקסי,......  רקסו , פונימר, קורמי,,,,,,,
השחקן מחייך ומשמיע שוב פעם את הצליל  דאלי...דאלי..דאלי.....דאלי....
 
השחקן ממשיך להשתמש בתנועות גופניות , והוא מצליח להעביר לקהל,
כי השם של מה שהוא לובש, בחלק גופו העליון יהיה  רקסו
וכי השם של מה שהוא לובש בפלג גופו התחתון יהיה פונימר
וכי השם של מה שכפות רגליו נכנסות אליו, יהיה  קורמי.
 
הקהל אקטיבי ומשתף פעולה.
אדם מצביע על מה שכפות רגליו נכנסות אליו, ומשמיע את הצליל  קורמי, קורמי, קורמי
והשחקן מניע ראשו מעלה מטה, ומשמיע את הצליל  דאלי....דאלי....
ואדם אחר מצביע ונוגע במה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל  רקסו , רקסו , רקסו , רקסו
והקהל כבר משמיע את השאגה דאלי, דאלי, תוך כדי הנעת הראש מעלה מטה.
 
ואדם אחר נוגע במה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל  פונימר , פונימר,  פונימר,
דאלי...דאלי...אומר השחקן בהתלהבות, ומניע את ראשו מעלה מטה.
 
בשלב זה, צירופי האותיות  רקסו , פונימר, קורמי , דאלי , נהפכו לשמות.
שמות של מהה ? 
השחקן והצופים בו יודעים את התשובה לשאלה זו, אבל אין הם מסוגלים להביע אותה
עם צירופי אותיות אחרים, כיוון שאין כאלה.
המענה הוא במעשים  שהשחקן עשה, והם פשוט מביאים את התשובה .
 
.והשחקן ממשיך ליצור שמות, עם צירופי האותיות השרירותיים  ללכו   מאדו
השחקן רושם על הלוח את צירוף האותיות  ל ל כ ו
השחקן מתחיל לנוע ממקום למקום, הוא מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו
הוא מתחיל ללכת, מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל  ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל  מאדו.
 
הקהל אינו אדיש, ואדם קם ממקומו ומתקדם לעבר המציג, כאשר הוא מוציא מפיו את הצליל  ללכו  , ללכו  ,  ללכו,  ללכו , ללכו ,  ..... 
ואז השחקן מביט אל הקהל, פורש את ידיו ומקרבן ואומר..  ללכו , פורש את ידיו ומקרבן
ואומר..ללכו , פורש את ידיו ומקרבן ואומר..ללכו
ופתאום..כל הקהל קם ומתחיל להתקדם לכיוון השחקן.
 
השחקן מחייך, פורש ידיים, משתחווה , והקהל מגיב במחיאות כפיים.
ואז השחקן מתכופף, מצמיד את ידיו אל ליבו,  ומשמיע את הצליל מאלא , מאלא, מאלא,
והקהל מגיב במחיאות כפיים.
ופתאום מגיע צופה במהירות אל השחקן, ומגיש לו פרח.
והשחקן מחייך, מחבק, ומשמיע את הצליל  מאלא, מאלא, מאלא...
 
 
זוהי דרך היצירה של השפה האנושית, והיא  שפה של  שמות.
כל צירוף אותיות יכול לשמש רק....שם
 השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות, היא השאלה....שם של מה ?
והתשובה היא פשוטה מאוד , המבחינה "בגדול"  בין שני סוגים של שמות.
 
שמות של דברים בעלי משקל  ( כמו רקסו, פונימר , וקורמי )
ושמות  של דברים חסרי משקל. ( כמו דאלי , ללכו ,  מאדו  ,  מאלא )
 
איך יוצרים שם של דבר חסר משקל ? בדרך הרגילה . בוחרים צירוף שרירותי של אותיות, ומתחילים להציג את היכולת הטבעית הגופנית , ליצור שם.
לדוגמה: השחקן בוחר את צירוף האותיות  ט מ ו  שישמש כשם.
השחקן מכניס לפיו  את מה שהדבורים מפיקות, והוא עושה תנועות פנים עם חיוכים,
משמיע צלילים עם הלשון, מזיז את הראש ימינה ושמאלה, ומוציא את הצליל  טמו , טמו טמו , טמו , טמו,,,,
הקהל אינו אדיש, ואדם מכניס לפה סוכריה, ומוציא מפיו את הצליל  טמו , טמו , טמו ,
 
כל צירוף אותיות בשפה האנושית....הוא רק שם.
השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות היא " שם של מה" ?
יש לציין כי התשובה לשאלת ...שם של מה ?  אינה יכולה להינתן בעזרת צירופי אותיות, אלא בהצגה של מעשים, מעל בימת התיאטרון.
אם התשובה תהיה עם צירופי אותיות , על כל צירוף תבוא השאלה..."שם של מה" ?  
ואז...צריך לעלות על בימת התיאטרון כדי להשיב במעשים..
 
הצד החיצוני של השפה האנושית, הוא של צירופי אותיות,
הצד הפנימי הוא של מעשים המביאים לידיעה, וזוהי ידיעתו הטבעית של האדם.
המעשים הם שמביאים את הידיעה היישר אל עולמו הפנימי של האדם, והוא לא מודע לכך.
במשך החיים עושה האדם מעשים רבים, והם מביאים ידיעות אל המאגר בעולמו הפנימי.
האדם יודע בעקבות מעשים,אבל את הידיעה הזו ,הוא לא מסוגל לתאר עם צירופי אותיות.
הכושר לחבר בין צירופי אותיות המשמשים כשם, לבין הידיעה , טבוע באדם.
 
בני אדם מבינים זה את זה, כיוון שבתת מודע שלהם, מתרחש תרגום אוטונומי,
של צירופי אותיות  למעשים. ( ומעשים מביאים לידיעה)
בלי התרגום האוטונומי הזה הפועל מעצמו, אנשים לא היו מבינים זה את זה.
אדם יכול לשמוע הרצאה הכוללת 10000 צירופי אותיות,
אם המערכת האוטונומית שלו תתרגם את כל צירופי האותיות למעשים שהוא כבר מכיר,
הרי הוא יבין את ההרצאה.
אם המערכת האטונומית שלו תתרגם 500 צירופי אותיות למעשים שהוא כבר מכיר מנסיונו, אז הוא יבין "מעט מאוד " מההרצאה.
 
לקהל הצופים יש כבר שפת שמות הכוללת 7 שמות.
במשך השנים היא יכולה להיות שפה של 10000 שמות.
כל צירוף אותיות בשפה האנושית, הוא רק שם.
 
יש הבנה ?
 
הבנה זה שם של מה ?
 
המענה במעשים על בימת התיאטרון
.
כל ניסיון לענות על השאלה...הבנה זה שם של מה ?  בעזרת צירופי אותיות אחרים
נדון מראש לכישלון.
 
מה דעתכם
א.עצבר
 
 
לצפיה ב-'אין לי כוח למילים, ועצוב כל כך בפנים. ווה. ווה. '
אין לי כוח למילים, ועצוב כל כך בפנים. ווה. ווה.
09/07/2016 | 21:23
4
35
אז אני מבינה שזה קטע על כך שלא ניתן להעביר באמצעות מילים את המשמעות של מילים, וניתן לעשות את זה רק ע"י תנועות גוף וכדומה? רעיון סביר, אבל הקטע עצמו לדעתי לא ממש עובד.
מבחינתי זו הייתה חזרה על מילים חסרות פשר.
אני מופתעת שהקהל בתיאטרון משתף פעולה עם השחקן במקום ללבוש הבעה כזו, לקחת את המעיל שלהם ולצאת אחרי הרקסו רקסו הראשון. (זה חורף בתיאטרון הדמיוני שלי, אל תשפטו)
והצליל כשלועסים משהו הוא לא טמו טמו אלא נום נום נום. באמת. איך יכולת.
 
אז... רוצה לכתוב קטע אחר על איך שלא ניתן להסביר את משמעותן של מילים? תחשוב על זה שאם הדמויות לא מבינות את המשמעות של מילה מסויימת, זה לא אומר שהקוראים חייבים לא להבין. אתה יכול לבנות עולם שבו אף אחד לא יודע מה זה 'כסא' או 'שמשייה' או 'חתול', מסיבות כלשהן, ואז הם מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם הדבר שהם לא מכירים ועם הצורך למצוא לו מילים חדשות.
לצפיה ב-'ויימס את פה!'
ויימס את פה!
09/07/2016 | 21:31
23
יש פה עוד מישהו? 
אני מרגישה שאני לבד. 
 
לצפיה ב-'סוד השפה האנושית, הוא המעשה המביא לידיעה.'
סוד השפה האנושית, הוא המעשה המביא לידיעה.
12/07/2016 | 11:36
2
16

כל התיאוריות הבלשנוית, ניסו להסביר מלים בעזרת מלים אחרות.
הסבר כזה, צפוי מראש לכישלון.
מלה, היא רק צירוף של אותיות, ומה שיש בצירוף של אותיות, זה רק צירוף של אותיות.
לכן, התפקיד היחיד שצירוף של אותיות יכול למלא, הוא תפקיד של....שם.
ואכן, השפה האנושית היא שפה של שמות....וזה הכל.
 
שם של מה ? הוא צירוף האותיות הזה.....  קרמין
 
אדם הנוגע בדופן פנימי של מקרר, עושה מעשה.
מעשה זה מביא אל האדם - באורח פלא- ידיעה
האדם יכול לתת שם לידיעה זו.
כל שם אפשרי, ובהחלט אפשר להשתמש בשם  קרמין.
 
מי שאוהב לקצר שמות, יכול להשתמש בשם קרמ
ומי שאוהב עוד יותר לקצר, יכול להשתמש בשם קר .
 
ומכיוון שהשפה האנושית היא שפת שמות ( וזה הכל)
לעולם אין לשאול ..מה זה צירוף אותיות נבחר ? כיוון שהתשובה היא ..שם
ומה כן יש לשאול ? שם של מה ? הוא צירוף אותיות נבחר.
ואיך עונים על שאלת ...שם של מה ? 
עונים לא עם צירופי אותיות אחרים, אלא עם תיאור של מעשה המביא לידיעה.
לידיעה זו , ( שתגיע אל עושה המעשה) יש שם שנבחר באופן שרירותי לגמרי.
 
א.עצבר
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כדי לפצח את סוד השפה האנושית, צריך לשתוק ולעשות.'
כדי לפצח את סוד השפה האנושית, צריך לשתוק ולעשות.
18/07/2016 | 08:47
1
14

סוד השפה האנושית.
 
כדי לפצח את סוד השפה האנושית, צריך לשתוק.
ומדוע לשתוק ?  
כי השפה האנושית עוד לא הומצאה,
ואם השפה האנושית עוד לא הומצאה , באיזו שפה נתאר את המצאתה ?
התשובה באה מאליה........כמובן, בשפת המעשים.
 
כאן מתבקש הקורא לשכוח את מה שהוא קרא, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
מכאן ואילך מתבקש הקורא לדמיין את המעשים המתוארים באמצעות מלים, כאילו מציגים  אותם שחקנים על הבמה ...ללא מלים.
 
ראובן: אני נוגע בדופן פנימית של מקרר....וידיעה פלאית באה אלי
לוי: מה אתה יודע ? 
ראובן ידיעה פלאית באה אלי בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.
לוי: תנסה לתאר לי את הידיעה הפלאית הזו.
ראובן: אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
 
לוי: גם אני רוצה שידיעה פלאית כזו תבוא אלי.
ראובן: תנגע בדופן פנימית של מקרר, וידיעה זו תבוא אליך.
 
לוי: נגעתי, נכון , וידיעה פלאית הגיעה אלי.
גם אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
 
ראובן: אולי נעניק שם לידיעה פלאית זו ? וכך נתחיל ליצור שפה.
לוי: מה זה שם ?
ראובן: צירוף של אותיות ( בעל צליל ייחודי, וצורה חיצונית ייחודית)
צירוף האותיות ל  ו  י  הוא השם שלך, וצירוף האותיות ר א ו ב ן הוא השם שלי.
 
לוי: ואתה רוצה לבחור צירוף אותיות, שיהיה השם של הידיעה הפלאית שבאה אלינו, בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר ?
ראובן: כן, זה ממש מתבקש לבחור שם לידיעה המופלאה שבאה אלינו, בעקבות מעשה
פשוט, של מגע בדופן פנימית של מקרר.
 
לוי: אתה צודק, יש שמות של בני אדם, יש שמות "לדברים" שבן אדם לובש, יש שמות "לדברים" שבן אדם אוכל, ויש שמות "לדברים" שבן אדם משתמש בהם, וככה אני יכול להמשיך ולהציג עוד שמות, ועוד שמות,  וכל שם זה רק צירוף אותיות ייחודי.
 
ראובן: השם החשוב ביותר, הוא שם של ידיעה טבעית, שבאה אל האדם בעקבות מעשה שהוא עושה. יש הרבה ידיעות טבעיות שבאות אל האדם העקבות מעשים שהוא עושה,
ואנו דנים בידיעה טבעית מסוימת, שבאה אל האדם בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.
 
לוי: אתה מסכים שצירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם שלה ?
ראובן: לכל צירוף אותיות שתציע אני מסכים, וכמובן גם לצירוף האותיות ק ר מ י ר
לוי: עכשיו המצאנו את המלה הראשונה של השפה האנושית.(צירוף האותיות ק ר מ י ר )
 
ראובן: מה בסך הכל המצאנו ? בחרנו צירוף אותיות באופן שרירותי, והחלטנו שצירוף אותיות זה , יהיה שם של ידיעה מסוימת, שבאה בעקבות מעשה מסוים.
 
לוי: עכשיו כל אדם יכול לעשות את המעשה המסוים הזה – ולדעת.
לחברת בני האדם שעשו את המעשה המסוים וידעו, יש התחלה של שפה אנושית.
המלה הראשונה של שפה זו, היא צירוף האותיות ק ר מ י ר
 
שמעון שפתאום הגיע שואל :  מה זה  ק ר מ י ר ?
לוי: זה צירוף אותיות, שהתפקיד שלו הוא שם.
שמעון: שם של מה ? שם של מי ?
 
לוי: צירוף האותיות  ק ר מ י ר  הוא שם מוסכם של ידיעה טבעית, שבאה בעקבות מעשה
של מגע בדופן פנימית של מקרר.
שמעון: אתה יכול לתאר לי את הידיעה הזו ?
לוי: עם מה ? עם צירופי אותיות אחרים ? הרי זה בלתי אפשרי.( כל צירוף הוא רק שם)
 
שמעון: ואיך תבוא אלי הידיעה הזו ?
לוי: עליך לעשות מעשה , ולנגוע בדופן פנימית של מקרר.
 
שמעון: טוב, הנה עשיתי את המעשה.....ואני מסכים שידיעה מופלאה הגיעה אלי.
לוי: עכשיו עליך להסכים, כי צירוף האותיות ק ר מ י ר  יהיה השם המוסכם של ידיעה זו.
 
שמעון: אני מסכים, אבל אולי כדאי לקצר את השם שבחרתם.
לוי: אפשר במקום צירוף האותיות ק ר מ י ר  להסתפק בצירוף האותיות  ק ר מ י
ראובן : ואולי מספיק להשתמש בצירוף האותיות קרמ
לוי : זה גם שם יפה......קרמ
שמעון : אני הייתי מסתפק בצירוף האותיות  ק  ר  מה דעתכם ?
 
ראובן: עם צירוף האותיות  ק  ר (שתפקידו הוא שם )  התחלנו ליצור שפה אנושית ?
לוי : כן, השפה האנושית היא פשוטה מאוד, וזוהי שפה של שמות.
שמעון: קשה להתרגל לרעיון הזה , האם באמת כל צירוף אותיות הוא רק שם ?
 
לוי: השפה האנושית מבוססת קודם כל על מעשים, המביאים לידיעה.
האדם עושה ויודע, ורק אחר כך הוא מתחיל ליצור שפה של שמות.
שמעון: נכון - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם בא אחרי העיקר.
 
לוי: השם המוסכם נדרש לחברה של אנשים , בתנאי שהם קודם כל ...יעשו וידעו
פתאום הופיע אשר ומצטרף אל החבורה המנסה ליצור שפה אנושית.
אשר: מה זה צירוף האותיות ק ר ?
לוי: כל צירוף אותיות...הוא רק שם.
אשר: שם של מה ? של מי ?
לוי: זה שם של ידיעה טבעית שבאה אל האדם, בעקבות מעשה של מגע בגוש שלג.
אשר: נכון, כאשר נגעתי בגוש שלג, הגיעה אלי ידיעה מופלאה.
לוי: השם המוסכם של ידיעה מופלאה זו ( בחברת האנשים שלנו) הוא צירוף האותיות קר
אשר: עשיתי ( נגעתי בגוש שלג) וידעתי, ועכשיו יש לי שפה משותפת אתכם.
 
שמעון: - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם ( צירוף אותיות )בא אחרי העיקר.
אשר: כדי ליצור שפה אנושית של שמות, צריך כמות עצומה של צירופי אותיות.
ראובן: יש צירופי אותיות ללא הגבלה , ולכל צירוף יש צליל ייחודי וצורה ייחודית.
 
 אשר: יש המון "דברים" בעולם שהאדם מבחין בהם באופן מעשי, ולכל דבר מאלה יש לבחור צירוף אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון פעולות מעשיות שהאדם מסוגל לעשות, ולכל פעולה צריך לבחור צירוף
אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון ידיעות טבעיות שבאות אל האדם בעקבות מעשים שהוא עושה, ולכל ידיעה כזו יש לבחור צירוף אותיות, שימלא תפקיד של שם.
 
שמעון: אני כבר התרגלתי לרעיון הזה , שכל צירוף אותיות הוא רק שם ?
אשר : מה זה צירוף האותיות הזה  ק ר  ע י  ל ך  ד  ר  ?
שמעון: צריך לשאול ....שם של מה ? הוא צירוף האותיות  ק ר ע י ל ך ד ר
שם של דבר ממשי ? , של דבר לא ממשי ? של פעולה ממשית ? של פעולה לא ממשית ?
של ידיעה  שבאה בעקבות מעשה ?
ראובן: הצירוף הזה פנוי , והוא יכול למלא תפקיד של שם, ......למה שנרצה.
 
אשר: נראה לי שהשפה האנושית היא שפה פשוטה מאוד.
שפה זו  מבוססת על מעשים המביאים ידיעות, וזה העיקר.
האדם עושה ויודע.....וזה העיקר.
רק אחרי זה מופיע השימוש בצירופי אותיות הממלאים תפקיד של שמות לידיעות.
 
לוי: לא פלא שיש אלפי שפות אנושיות בעולם, הרי כל אדם עושה ויודע.
לא פלא שילדים רוכשים שפה בקלות ובמהירות, מכיוון שהם כל הזמן עושים מעשים,
( משחקים ) ורוכשים ידיעות הבאות אליהם ללא מאמץ.
המבוגרים, רק מלמדים את הילדים, את השמות המוסכמים של הידיעות.
 
יש אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מלים
עתה נגיד, כי מעשה אחד = 1000000 מלים.
 
א.עצבר
7/2016
 
לצפיה ב-'קיצור תולדות השפה האנושית הטבעית'
קיצור תולדות השפה האנושית הטבעית
16/08/2016 | 15:43
7

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ