אינני מדבר על החזרת המערכת לתחנות מרכזיות בלב הערים הגדולות בלבד כי זה לא פרקטי בתנאי התנועה המודרניים. יתכן שמסופים אזוריים חדשים כמו מחלף חמד, בית שמש, צומת רעננה, עפולה וכדומה יתאימו יותר כמוקדים לישובים ולפרברים, ושהמערכת הארצית צריכה לעבור בין מוקדים כאלו, אולי כעצירת ביניים בין התחנות המרכזיות העירוניות נוסח העצירה ההיסטורית במחלף הראל בדרך לירושלים. אני גם בעד תיכנון מערכת יעילה יותר לציבור החרדי שמוקדיו שונים משמעותית ממוקדי הציבור הכללי (בני ברק, צפון-מרכז ירושלים, בית שמש שכולן זקוקות לתחנות מרכזיות ייעודיות) תמורת ביטול קווי ה"מדלת לדלת" המסורבלים הקיימים אצלהם כיום הסתמכות מערכתית על מספר מצומצם של מוקדים כאלו תאפשר לקצץ תופעות שעולות בפורום שסתם מסרבלות את מערך התחבורה הארצית.
- קווים מספר פעמים ביום מישובים קטנים בנגב לישובים קטנים בגליל, ואם אפשר מוסיפים להם מספר תחנות ביניים גדול. עדיף שתחבורה כזו תסתמך על קווים אזוריים תדירים שיגיעו מהישובים למוקדים ומשם על הרכבת, קווים מהירים בכביש 6, ותדירות בין-מוקדית גבוהה. מבנה כזה יחסוך את השעתיים שהקו עושה בין הנגב לגליל ויעביר תשומות נהגים למערכת ראשית וממוקדת יותר.
- קווים שאינם יודעים אם הם בינעירוניים או שכונתיים. שמעתי על קו מבת ים להרצליה דרך אור יהודה או משהו בסגנון. אף נוסע הגיוני לא יסע בין הנקודות האלו בקו הזה והקישוריות שקו כזה נותן באזורים היקפיים כמו אור יהודה - חולון נפגע בגלל שהמסלול הארוך והמסורבל סביב כל גוש דן יוצר עיכובים ופוגע בלו"ז. אני חושב ששמעתי על קו שחיבר את ירושלים, אריאל ונתניה בחוסר הגיון דומה. פיצול תפקידים בקווים כאלו יביא לקווים בינעירוניים מהירים בין המוקדים העיקריים וחיבורים אזוריים תדירים בין המוקדים. תמיד קוראים פה שרוצים שקו בינעירוני יעצור בעוד צומת ועוד צומת עד שהוא הופך לשכונתי. עדיף לעבוד על פיצול תפקידים בין הקו המהיר לקו האיטי המשלים.
- הסתמכות על קווים בינעירוניים או מטרופוליטניים לתחבורה פנימית בערים ובשכונות. גדלתי בשכונת גילה "שבירושלים" אך נמצאת למעשה מדרום לעיר ובמנותק מכל רצף יישובי יהודי לעיר וכל התחבורה הפנימית התבססה על קווים שהגיעו מהעיר תוך חציית בית צפאפה והצד הישראלי של מחסום קבר רחל. יש מצב דומה במעלה אדומים ומבשרת ציון. קווים פנימיים היו מאפשרים קישוריות פנימית גבוהה יותר לשכבות גיל כמו תלמידים ופנסיונרים שנוסעים יותר בתוך שכונות וערים אלו, וכן היו מאפשרים ליותר קווים חיצוניים לעצור במוקד תחבורתי בקרבתן (מחלף הראל, מחלף הרוזמרין החדש בגילה) מבלי להצטרך להכניס קווים ייעודיים או להוסיף סיבובים מסרבלים.
כל זה נובע מהתפתחות יישובית ממצב של מרכזי ערים דומיננטיות למצב פרברי ומבוזר יותר שמרכזי הערים אינן יכולות לשרת בגלל שנסיעה אל תוך הערים מסרבלת את הנסיעה הפרברית. בחיפה פיצול שתי התחנות המרכזיות במקביל לפיתוח הרכבת, המטרונית ומנהרות הצ'ק פויינט יוצר מצב מבוסס מוקדים אם כי חסר מוקד תעבורתי בשדרות חורב.