לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1264012,640 עוקבים אודות עסקים

פורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כללי ההתנהגות בפורום
קומונות שימושיות נילוות לפורום, 
וקישורים מהירים לפורומים משלימים בפרדס.
המשך >>

לצפיה ב-'סיפור שהיה כך היה - סליחה מאד ארוך'
סיפור שהיה כך היה - סליחה מאד ארוך
23/11/2017 | 15:48
16
333
אני לא נוהגת לכתוב בפורומים אנונימיים ומעדיפה דווקא קבוצות בפייסבוק אבל הפעם חשוב לי לקרוא דעות של נשים במצב כמו שלי רק מבלי לחשוף את זהותי האמיתית.
עד לא מזמן היו לי רק שני ילדים קטנים בן 3 ובת שנה. החלטתי מהר שאני רוצה עוד ילד או ילדה ולכן מייד כשיכולתי הלכתי לסיבוב שלישי ונקלטתי די מהר. ילדתי לפני כשבוע ילדה נוספת.
 
אני צריכה לתת לכם הקדמה לשאלה שלי בסוף. תכך תבינו שהכל קשור:
 
אציין רק שכל הלידות שלי הסתיימו בהצלחה ובלידה רגילה. הלידה הראשונה החלה בירידת מים והתארכה כמעט לידי יומיים מכיוון שהייתה ירידת מים אבל בלי צירים, קיבלתי זירוז עם אפידורל ולאחר לא מעט שעות ילדתי. הלידה השנייה החלה אף היא בירידת מים ולאחר 17 שעות החלו צירים באופן טבעי. בלידה הזו ניסיתי להקהות את כאבי הצירים עם כדורפיזיו וסתם דימיון מודרך. זה הצליח לי עד שהכאב הפך בלתי נסבל וכל 5 דקות היה ציר. בבית החולים שבו ילדתי הצוות היה אפאטי ונראה שלא היה לאחיות ממש אכפת והן לא הקשיבו לי. בסופו של דבר הייתי בפתיחה של 5 ס"מ והעבירו אותי מהר לחדר לידה ושם כב רהתחננתי לאפידורל. האגן כאב לי בגלל מצב טרום לידה שסבלתי ממנו ובקיצור לא הספיקו לתת לי אפידול. כאבים של צירי לחץ הם נוראיין ורק מי שהרגישה אותם בלי הרדמה יכולה להבין את גודל הזוועה. אבל גם לידה זו הסתיימה בלי בעיות.
בלידה הראשונה לא היה לי איש קשר כי אף אחד לא חיכה לי בבית אולם בלידה השנייה הייתה אחותי עם הבן.
זו הייתה אמורה להיות גם בלידה השלישית. הכל היה מוכן. הייתי שבוע 39, מיטה ועגלת תאומים מוכנות עם כל הציוד. אחותי הייתה בכוננות עם הטלפון ליד גם בלילה. רצה הגורל והבן שלה שיחק עם הטלפון ימים לפני ללא ידיעתה והעביר את השם שלי לרשימת החסומים  מה שאומר שאם רציתי להתקשר, לא יכולתי להשיג אותה. 
 
עכשיו הפסקה קטנה: 
עוד לפני סוף חופשת הלידה שלי התחלתי לעבוד במשרה חלקית של יום בשוע באיזה מקום וקיבלתי המלצות על מטפלת מצוינת שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות. המטפלת בהחלט הייתה טובה אם כי לעולם אי אפשר לדעת בביטחון מלא מה קורה בהיעדרכן. היא טיפת בבית שלה ונראה היה שהכל בסדר. מה שכן היא בהחלט הייתה קצת, איך לומר תאבת בצע וביקשה 50 ש"ח לשעה. הסכמתי. איזו ברירה כבר הייתה? לא אהבתי את העובדה שהיא הייתה אחת מאלה שאומרות משפטים צבועים וחסרי שחר כמו "את כמו הבת שלי", "הילדים שלך הם כמן הנכדים שלי" אלו משפטים שאני אישית קוראת להם משפטי בולשיט כי אין מאחוריהם כלום ואני אישית שונאת לשמוע אותם. בהמשך היא ניסתה לדחוף לי גם את הצהרון שלה עבור הבן שלי במחיר יחסית מופקע של 2300 ש"ח לשלושה שבועות (צהרון עירייה עולה אותו מחיר לכל החודש והם עוד משלמים מיסים וכו')
אבל הסתדרתי איתה ובסך הכל היא הייתה בסדר. אפילו הייתה לי כוונה לשכור אותה כמטפלת עבור הבת שלי שנולדה לא מזמן כדי להמשיך באותה עבודה. כבר דיברתי איתה והיא הסכימה. חשוב לי גם לכתוב לכן שאותה מטפלת גרה בסך הכל קילומטר אחד מהבית שלי ויש לה רכב והיא פנויה כי היא בת 59 והילדים שלה כבר גדולים ומזמן עזבו את הבית.
 
עכשיו המשך הסיפור: 
 
יום חמישי בערב בשעה 20:15 מרגישה קצת כאבי בטן. חושבת לעצמי שום דבר וממשחכה הלאה. אחרי עוד איזה 10 דקות שוב כאב אבל בעוצמה פחותה יותר. לא ייחסתי לכאבים חשיבות כי הם היו נסבלים וגם לא סדירים ולא באותה עוצמה. באיזשהו שלב הם הפסיקו ונכנסתי למיטה מנסה לישון ואז שוב כאב חד בבטן התחתונה. הלכתי להתפנות בעודי חושבת שזה כלום אלא סתם קריאה של הטבע. הכאבים באו והלכו ואז פתאום התחזקו כל 5 דקות. זה היה כבר אחרי חצות. נםל לי אסימון שאלו צירים!!! (בפעם הקודמת הרגשתי אותם בגב התחתון ובישבן). התקשרי כמובן לאחותי שתגיע בזריזות אולם היא לא ענתה. נשמע איזה צלצול מוזר ואז ניתוק. ניסיתי כמה פעמים ו...כלום! ניסיתי לתפוס א בעלה אף כפי שהתברר מאוחר יותר הוא היה עייף כבר כמה ימים ושם את הטלפון על "שקט" בקיצור מפה לשם נכנסתי פפאניקה מטורפת. "מה אני אעשה עכשיו?" את מי מזעיקים? מי יישאר עם הילדים שלי? איפה אני אלד? להישאר בבית וליילד את עצמי? מה יקרה אם זה יסתיים באסון? לקרוא למד"א? אלו הרי שירותי חירום ויקחו אותי ישר לבית החולים הקרוב הם לא שירותי בייביסיטר. קשה לי להעביר לכן בכתב את גודל הםאניקה שחשתי וכל אותו זמן יש צירים שצריך להתמודד איתם. התחלתי לחשוב למי עוד אני יכולה להתקשר. השעה הייתה כבר 1:15 בלילה. יש לי שלוש שכנות שאני בקשר איתן עם אחת קשר קצת רופף אבל הפעם בגלל המצב הקריטי לא היה זמן לחישובים. התקשרתי לכל מי שרק אפשר שגר לידי וחשבתי שיוכל לעזור לי להיות עם הילדים לפחות כמה שעות עד שהלידה תסתיים ולקחת אותם לגן שגם ככה מאד קרוב לבית. מקסימום חשבתי לעצמי במהלך היום אשיג את אחותי והיא כבר תוציא אותם מהגנים ותדאג להם. הבעיה הייתה שהם לא התעוררו  בצר לי התקשרתי גם למטפלת. היא ראתה את השם שלי על המסך וענתה. אומנם כנראה הערתי אותה מהשינה אבל היא נשמעה יחסית עירנית. סיםרתי לה מהר את כל הסיפור וביקשתי אם תוכל לבוא להיות עם הילדיןם שלי כי אני חייבת להסתלק לבית החולים כמה שיותר מהר. התשובה: "לא אני לא חושבת שאוכל. זו שעה מאוחרת. אולי תנסי בכל זאת את אחד מהשכנים" בנקודה הזו כבר התאפקתי לא לבכות. להתחנן לא רציתי אבל שוב ביקשתי ממנה אם אולי בכל זאת תוכל להגיע. לא יודעת איך בכלל אספתי את עצמי אבל היא בכל זאת אמרה לי "אבל סיגלית, התקשרת אלי ב-1:15 בלילה" במין טון יללני. היא אמרה שבכל זאת אנסה את אחד מהשכנים ושאם אצטרך אותה בהמשך, אני מוזמנת לפנות. קשה לי להביע במילים כמה חסר רגישות היה מה שהיא אמרה. אי אפשר להסביר זאת.
 
בכל אופן אספתי את עצצמי הבנתי שאין לי שום ברירה אלא לברוח לבית החולים עכשיו ויהיה מה שיהיה למרו שכל הזמן חשבתי על הבן שלי בן ה-3 שיתעורר חלילה בלילה ולא יראה אותי ויהיה עצמו חסר אונים ולא ידע לאן נעלמתי. בדרך עשיתי עוד ניסיון. עצרתי פיזית בדלת של השכנה וצלצלתי אך לא הייתה תשובה ואז צלצלתי בדלת של שכנה אחרת ולא יודעת מה להגיד כאילו מלמעלה שמעו אותי. היא פתחה את הדלת וביקשתי ממנה מהר לעלות להיות עם הילדים עד הבוקר והיא עלתה אני בינתיים רצתי.
 
הסוף טוב. בשעה 1:50 הזמנתי מונית שהגיעה מייד עליתי בדרך הצירים התקצרו ל-2.30 דקות ונהיו כבר לא פשוטים הנהג עצמו הה בפאניקה והסתכל כל הזמן מעבר לכתף מפחד שאולי אלד לא ברכב  הגעתי לבית החולים בשעה 2:25 רצתי לקבלה הראיתי תעודת זהות ונכנסתי ישר למיון נשים שם באה המיילדת ובדקה לי פתיחה. הייתי עם 7 (!) היא בקושי הספיקה מוניטור ובדטח שלא לחץ דם. ישר העלו אותי לחדר לידה ושם בפתח של חדר הלידה כבר הרגשתי כאבים מטורפים הייתי בפתיחה של 10 בתוך כמה דקות. שוב מי שלא עברה לא תבין הכאב בלתי נסבל זה ממש כאילו האש שורפת אותך. היא הבטיחה לי שתיים-שלוש לחיצות וזהו ואכן כך היה הראש כבר היה בחוץ ואחרי עוד מאמץ קטן היא כבר יצאה לגמרי. אז הכל יסתיים בכי טוב בלידת בזק. אני מבינה בדיעבד כמה מזל היה לי שהגעתי just in time. בחיים לא הייתי מתארת לעצמי שכך תיראה הלידה השלישית והאחרונה שלי בגלגול הזה אבל כך יצא.
 
ועכשיו לשאלה שלי: אחרי כל מה שכתבתי ותיארתי כאן, מה היין חושבות לגבי המטפלת? אני רואה את זה כאכזריות ואטימות. אדם שהיה מסוגל לעזור לי במצב קריטי , לא הסכים כי לא היה לו מתאים להזיז את עצמו מאזור הנוחות שלו. מיור להזכיר שכל העזרה הייתה בתשלום והייתי בשמחה משלמת לה אבל הנושא כלל לא עלה על הפרק מצידה. היא ידעה באיזה מצב אני ולא היה אכפת לה. זה לכאורה מאישה שאמרה שהילדים שלי הם כמו הנכדים שלה...כן בטח 
אני לא מצפה דווקא להזדהות איתי אבל אני אישית לא רוצה שום קשר איתה יותר. לא רוצה לשמוע ממנה לא רוצה לראות אותה ושום דבר. אחרי הלידה אגב היא ניסתה ליצור איתי קשר טפוני ולא עניתי לה. מחקתי אותה מרשימת אנשי הקשר. ההיא כנראה הרגישה אשמה ולדעתי בצדק. דיברתי ען גיסי על זה והוא טען שהיא לא חייבת לי. אז נכון לא חייבת אבל זה אדם שהכרתי, שטיפל בבת שלי, שהבת שלי "לכאורה" הייתה כמו הנכדה שלו ומעניין שלא היה אכפת לו להשאיר אותי ואותה מול שוקת שבורה ברגע של מצוקה אמיתית
מה אתן חושבות?
 
 
לצפיה ב-'וואו וואו ועוד וואו אחד!!!'
וואו וואו ועוד וואו אחד!!!
23/11/2017 | 17:37
92
ראשית,מזל טוב,ב"ה שאת אחרי ובטוב!!!גדלי הילדים בנחת.אני עוד בהלם מכל הניסים והנפלאות שאת מתארת רק יכולה לומר שממה שכתבת המטפלת הזו....איך לומר בלשון המעטה....לא "מוצאת חן" בעיניי אבל קטונתי.לא מכירה ולא אשפוט מעבר.
רק בריאות ואושר!
לצפיה ב-'עוד משהו קטן (וקצר)'
עוד משהו קטן (וקצר)
23/11/2017 | 18:14
88
הייתה לי בנוסף גם בייביסיטר בת 21 במשך כמעט שנתיים. ממנה ביקשתי עזרה ראשונה והיא לא הסכימה להגיע בגלל שההורים שלה אסרו עליה. את ההורים אני מכירה הם שניהם די פרימיטיבים אבל חשבתי שלנוכח הנסיבות אוכל לשכנע אותם. מסתבר שזה לא עזר. הם הבינו שמדובר במקרה חירום ולא היה להם אכפת. הם טענו שהן מפחדים אפילו שהסברתי להם שהיא תיקח מונית ואני אשלם עליה רק שתגיע.
אז זהו להיות יחידנית משמע שאסור לעולם להיקלע למצב חירום כי אף אחד לא מבטיח לכן עזרה. 
את שתי התכשיטים שהזכרתי המטפלת והבייביסיטר מחקתי מרשימת אנשי הקשר שלי. קשה לי להאמין שאלה האנשים שהייתי איתם בקשר כל כך הרבה זמן ושכך הנהגו כשהייתי באמת זקוקה להם
 
לצפיה ב-'מזל טוב , וואוו אמא לשלושה פצפונים, כל הכבוד!!'
מזל טוב , וואוו אמא לשלושה פצפונים, כל הכבוד!!
23/11/2017 | 18:46
74
אני לא הייתי יכולה להמשיך ולסמוך על מי שברגע האמת לא הושיט יד,
במצוקה אמיתית בה היית. כך שלא הייתי סומכת על המטפלת.
 
מה שאותי יותר מטריד זה הקטע של אחותך, במצבים כאלו כדאי להיות בקשר יום יומי,
ווטאפ, טלפון, הודעה.. אפילו כדי לדעת שאת לבד והכל בסדר אצלך.
 
החלמה מהירה ותמצאי מטפלת חדשה וטובה יותר.
מזל טוב
 
לצפיה ב-'אני חושבת שאת מדהימה'
אני חושבת שאת מדהימה
23/11/2017 | 18:51
76
לא יודעת מאיפה היו לך הכוחות לאסוף את עצמך ולחשוב חשיבה ראציונלית תוך כדי צירים על פתרונות. מעריצה אותך עד אין קץ על הכוח והרצון לרצות ולגדל שלושה ילדים. אין ספק שאת בעלת כוחות על! מאחלת המון מזל טוב להולדת הבת והרבה נחת משלושתם. מגיע לך!!
את המטפלת והבייביסיטר לזרוק לכל הרוחות בלי לחשוב פעמיים. היא אמנם לא "חייבת לך" כמו שאומר גיסך, אבל היא נמנעה מלעזור לבן אדם במצוקה וזה אפילו לא משנה מי ומה הסיטואציה. לסרב לבוא לעזרה לאמא יחידנית במהלך לידה זה בלתי נתפס בעיני. לא הייתי סומכת על אדם אטום כזה עם ילדים.
חפשי עזרה אחרת בדחיפות, כי באמת שאת חייבת עזרה וגיבוי עם שלושה אבל אל תסתמכי עליה. לא הייתי מעזה להשאר ללא רשת גיבוי בכלל  (אומרת כאמא לתאומים.. )
ושוב - המון מזל טוב וכל הכבוד על הכוחות והאומץ!! 
 
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
23/11/2017 | 22:19
52
אמא לשלושה!! תהני מהם
 
אני לא הייתי רוצה לראות יותר לא את הבייביסיטר ולא את המטפלת. תמצאי בוודאי טובות מהן.
לצפיה ב-'וואו !!!!!'
וואו !!!!!
24/11/2017 | 06:19
4
60
איזו לידה !!
לגמרי מבינה את התגובות שלך.
עם זאת, שימי לב שגם אחותך לא הצליחה להגיע ואותה לא מחקת מרשימת אנשי הקשר.
ואני לא חושבת שאת צריכה בהכרח לנתק קשר עם הבייביסיטר והמטפלת. להגיע באמצע הלילה למקרה חירום זה לא בהגדרת התפקיד המקצועי שלהן וזה טיב הקשר שלך איתן.
הקפצה באמצע הלילה זה משהו שהייתי מצפה מחברה, בן משפחה, מישהו שלא נמצא ביחסי עובד מעביד איתך.
 
רק לשם הידיעה, אומנם מדא הם לא בייביסיטר אבל הם לא היו משאירים את הילדים שלך לבד בבית ודואגים להם לסידור. אפילו ברמת לשלוח ניידת לדפוק לאחותך על הדלת.
 
 
לצפיה ב-'את מדהימה! לא פחות. איזו תושיה, איזו יכולת התארגנות, איזו '
את מדהימה! לא פחות. איזו תושיה, איזו יכולת התארגנות, איזו
24/11/2017 | 07:16
56
יכולת לעמוד בתנאי לחץ ולהמשיך לעשות החלטות! כל הכבוד.
ולגבי המטפלת - הייתי מנסה למצוא אחרת. לא כך לגבי הבייביסיטר. אם זו נערה, והוריה הם המחליטים, זו לא ממש אשמתה. קשה להחליף בבת אחת את כל העזרה באנשים חדשים. הייתי מתחילה עם חיפוש מטפלת, שבאמת היתה אטומה להחריד, ובהמשך, אם לא תהיי מרוצה מהבייביסיטר תחפשי אחרת. ובעיקר צריך לחשוב איך שומרים על קשר עם אחותך במצבי חירום. העיקר שאת אחרי הכל, ושהלידה עברה בשלום. זה הכי חשוב. שיהיה לך מזל טוב, תגדלי אותם בהנאה ובנחת.
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שגיסי אמר'
זה בדיוק מה שגיסי אמר
24/11/2017 | 11:06
2
63
את הדברים שאת כותבת לגבי יחסי עובד-מעביד וכו'
ועדיין ולמרות הכל יש כאן טעם לפגם
אפילו אם תשאירי בצד את העניין האנושי ותסתכלי על הפן הכלכלי. אני יודעת מניסיון שאותה מטפלת מפעילה גם צהרון ונלחמת על כל ילד וילדה שיבואו אליה ויישארו. אני יודעת כי היא רדפה אחרי ובלבלה לי את המוח לא מעט פעמים שאשאיר את הבן שלי בצהרון אצלה (עכשיו הוא בטרום-טרום חובה) אבל לי זה היה יקר מדי. אנ יגם יודעת מההיא שהמליצה לי עליה ועוד מכרה שגם אחריהם היא רדפה. כאשר התקשרתי אלי כשקרה המקרה הצעתי גם לשלם לה כסף והרבה כסף. מעולם לא דובר על כך שתבוא לשם שמיים אבל היא לא רצתה לצאת מהמיטה. גם כשדיברתי איתה על זה שתטפל בתינוקת לכשתיולד הצעתי לה סכום נאה בהחלט אז עכשיו אחרי כל מה שקרה נשאר אצלי טעם מר. אני מרגישה לא נוח לפגוש אותה. היא הפסידה את העבודה שלה בתור מטפלת וגם את השכר שהייתה יכולה לקבל עבור אותו אירוע חירום. ונכון שהיא לא חייבת כלום אבל מי שמשתמש במשפטי שטות בסגנון "את כמו הבת שלי" ו"אנחנו כמו משפחה" כאשר מאחוריהם אין כלום זה די דוחה (כך אני מרגישה) ורק ברגע האמת את מבינה כמה הם חסרי שחר
 
השכנה ההיא שפתחה לי את הדלת בסוף גם היא לא חייבת לי כלום. לא היו בינינו קשרי חברות אלא יותר יחסים של תן-קח ואולי קצת קשרים ידידותיים של לדבר פה ושם על טרדות היום. ועדיין היא עזרה, למרות שלבוא למישהו באמצע הלילה זו לא עזרה רגילה. 
 
מדי פעם הייתי קוראת סיפורים על אנשים שהיו מפרסמים הודעות בפייסבוק בסגנון של "חסרים אנשים למניין עבור המנוח X" ואנשים הגיעו למרבה ההפתעה גם זרים מולךטים שלא הכירו לא את המנוח (שכבר מת אז זה גם לא מקרה קריטי כבר) ולא את משפחתו וזה עוד בשעות הכי גרועות של היום באמצ הקיץ בצהרי היום והייתי תוהה לגבי זה ולמה שבכלל אדם זר יטרח בשביל מישהו אחר ועוד בשביל אדם שכבר ממילא מת. אני מניחה שתיאורתית אילו היה לי יותר זמן והייתי שמה הודעת בסגנון בפייסבוק, כבר הייתי מוצאת את מישהו אבל לא היה זמן. המטפלת ההיא הייתה אחרונה ברשימת האנשים אליה התקשרתי. 
 
לגבי מד"א באמת שאין לי מושג מכיוון שמעולם לא הייתי בסיטואציה כזו ומקווה לא להיות
 
בעניין אחותי אי אפשר להשוות. שם היה מדובר בתקלה שהיא לא הייתה מודעת אליה, סוג של חוק מרפי. רק יומיים-שלושה לפני המקרה התקשרתי אליה והכל היה בסדר. 
 
מה שכן למדתי מהמקרה זה שהרבה פעמים מדברים על לקנות עזרה בכסף. אז כפי שנוכחתי לדעת כסף לא קונה הכל. מלבד הקלישאות הרגילות של כסף לא קונה (תמיד) בריאות, הוא גם לא (תמיד) קונה עזרה.
לצפיה ב-'כסף לא קונה הכל , זה נכון מאוד.'
כסף לא קונה הכל , זה נכון מאוד.
24/11/2017 | 12:07
1
48
סתם לדוגמא, ככה היו מקרים למשל שמישהו מצא מזוודה עם כסף (והרבה הרבה כסף מזומן) והביא אותה למשטרה והיא החזירה לבעליו.
ועוד ועוד מקרים , תורמי כליה לאנשים שלא מכירים אפילו וללא כסף.
 
יש אנשים כאלה, אבל הינם נדירים ביותר.... זה כנראה עניין של אופי בין השאר...
לצפיה ב-'כלומר החזיר את המזוודה כי כסף זה לא הדבר החשוב ביותר בשבילו'
כלומר החזיר את המזוודה כי כסף זה לא הדבר החשוב ביותר בשבילו
24/11/2017 | 12:08
11
לצפיה ב-'מצטרפת לברכות ולהערכה על חוזקך ותושייתך.'
מצטרפת לברכות ולהערכה על חוזקך ותושייתך.
24/11/2017 | 09:51
1
57
אז קודם כל - מזל טוב ענק ! המון נחת, בריאות ושמחה !

לא כתבת איך אחותך הגיבה לאחר ההתרחשויות הדרמטיות....

לגבי המטפלת - מבחינתי לא היתה מקבלת בשום פנים ואופן הזדמנות שניה. אפשר להתווכח אם היתה חייבת או לא היתה חייבת, אבל זו לא הנקודה. התגובה שלה בעיני היא רוע לשמו. פשוט רוע. לראות אדם במצוקה, כאשר העזרה שאתה יכול להושיט לו - כל כך פשוטה, ובכל זאת לטרוק את הדלת (מטאפורית), זה פשוט בלתי נסלח.
שמעתי המון בחיים משפטים צבועיים בסגנון שהיא השמיעה לך - "כמו הנכדים שלי" וכאלה, ומעולם לא ייחסתי להם חשיבות, ולו מינימלית. ברור שאלה מילים ללא כיסוי, וגם לא צריך שיהיו כמו הנכדים שלה. אז פשוט להתעלם. אבל המקרה היה הרבה מעבר לכך. היא לא התבקשה להציג "כיסוי" להצהרות הריקניות שלה, אלא לסייע לזולת שנמצא במצוקה, ושלא היתה לה כל מניעה לסייע (למשל בעל חולה בבית וכאלה), לו רק היתה מוכנה לצאת טיפה מאזור הנוחות שלה.

שומר נפשו ירחק.

זו דעתי.

ולגבי הבייביסיטר - היא רק ילדונת, ואין לצפות ממנה דבר שאינו תואם את גילה. ההורים החליטו ולא ניתן לדון אותה על כך.

שוב - יישר כוח ענק ומזל טוב.
לצפיה ב-'אחותי הייתה אכולת רגשות אשמה'
אחותי הייתה אכולת רגשות אשמה
24/11/2017 | 11:32
61
היא לא ידעה שזה מה שיקרה. אני לא מאשימה אותה. מי היה חושב שבן שלה יכניס אותי תוך כדי משחק עם הטלפון לרשימת החסומים ועוד יום לפני הלידה? הוא בן 2.5. חוק מרפי במיטבו 
 
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
24/11/2017 | 09:57
34
סיפור מרגש.. וקשה.. כל הכבוד לך שעמדת בזה.
לצפיה ב-'כל הכבוד לך על התושיה'
כל הכבוד לך על התושיה
24/11/2017 | 10:38
45
הייתי לוקחת מסקנות להבא - כי עם שלושה - חייבים להתארגן. את המטפלת לא הייתי רוצה לפגוש יותר. צירך להיות חסרת לב על מנת לא להגיע לאם יחידנית עם צירי לידה. היא לא בן אדם בעיני. 
אבל כחלק מהמסקנות - חייב להיות לך מישהו בהיכון  - רצוי קרוב. אפשר לדבר עם השכנים, ולבקש אישור להיעזר במקרי חרום. את יכולה אפילו להציע תשלום מיוחד להקפצה כזאת, מבייביסיטר קבועה. אני השתמשתי בשירותיהן של בנות שירות לאומי שעבדו בגנים באזור, ותמכו בי בסופי שבוע, כשנזקקתי לעזרה מסביב לשעון. 
לצפיה ב-'אם תצטרכי עזרה , אנסה לעזור, אם את גרה קרוב כמובן'
אם תצטרכי עזרה , אנסה לעזור, אם את גרה קרוב כמובן
24/11/2017 | 11:00
58
ואם תירצי כמובן.
אשלח לך מסר.
לצפיה ב-'ואוו כמה עוצמות'
ואוו כמה עוצמות
25/11/2017 | 08:31
6
נראה לי שהייתי פועלת כמוך ומתנתקת מהמטפלת והביביסיטר.
זה נכון שהן עובדות אצלך, אבל גם ממי שעובד אצלי אני מצפה ל״ראש גדול״ ואנושיות
ואת זה שתיהן חסרו, בעיקר המטפלת שאמורה להיות בוגרת יותר ומבינה מצבי חיים הרבה יותר מילדה בת 21
לצפיה ב-'חרטות / אשמה/ הלקאה עצמית - דילול...'
חרטות / אשמה/ הלקאה עצמית - דילול...
20/11/2017 | 11:13
8
216
הי, אני לא מעט מייסרת את עצמי .
יש לי ילד מנישואים ראשונים היום בן 13 .
וילד בן שנתיים מבנק הזרע. ההריון של תרומת הזרע היה תאומים - כל אחד בשק נפרד
( אחרי הזרעה עם הורמונים. ) בהתחלה התלהבתי ופחדתי ואחר כך ישבתי עם עצמי ומכל הבחינות זה היה גדול עלי : כלכלית, לוגיסטית פיזית ובעיקר עצם העובדה שאין לי עזרה כלל הרגשתי שבני הגדול יבלע איפה שהוא שם ובקושי אוכל להתייחס אליו. בני שהיה כל עולמי עד אותו הרגע פתאום לא רק שיהיה תינוק קטן שייקח את זמני ותשומת ליבו אלא יהיו 2. לא מדברת על זה שהייתי נדרשת להחליף אוטו, אין מעלית אצלינו , לא הרווחתי הרבה ולא ידעתי בכלל איך אתמודד עם זה. ואז קיבלתי את ההחלטה שהייתי שלמה איתה ועברתי דילול ההריון המשיך תקין ונולד לי ילד מדהים וכולנו באמת מאושרים. בתקופות הקשות אמרתי לעצמי אם היו לי 2 לא יודעת איך הייתי מתמודדת. וככל שהוא גדל ונהיה קצת יותר קל חשתי אשמה מאד גדולה על מה שעשיתי. מי אני שיעשה צעד כזה בכלל. וכשאני רואה יחידניות עם תאומים או כאלה עם שלושה בהפרשים קטנים אני כועסת על עצמי למה וייתרת .
אני יודעת שאין להשיב את הנעשה אבל הייתי צריכה לפרוק ולשמוע את דעתכן.
לצפיה ב-'זה טבעם של החיים'
זה טבעם של החיים
20/11/2017 | 11:49
150
אנחנו מקבלים החלטות על סמך מצב נתון וידע נתון. לא קיבלת החלטה בקלות ראש, אלא שקלת וחשבת והיססת - ובסוף החלטת. החלטה שהיית שלמה איתה. עשית את הכי טוב שידעת. לדעתי, שימי את זה מאחורייך. ככה זה בחיים, אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יודעים ברגע של ההחלטה.
 
(אם זה עוזר את יכולה לחשוב על כל תרחישי האימים שלא התממשו, ולא רק על תרחישי האור והשמחה שלא התממשו. למשל: לא סבלת מהריון תאומים שיכול להסתבך, לא עברת שמירת הריון, לא עברת לידה מוקדמת, והילד שלך לא נולד פג עם בעיות קשות לכל החיים. לא סבלת מדכאון, לא סבלת מקשיים כלכליים בלתי אפשריים... לא רק תרחישי האושר הכפול לא התממשו, גם תרחישי האימים לא התממשו).
לצפיה ב-'נשמע לי טבעי מאוד'
נשמע לי טבעי מאוד
20/11/2017 | 15:18
110
זה כנראה מתיישב לך על היחידנות אבל אני מכירה לפחות שתי נשים נשואות שעברו דילול מתאומים לאחד ומשלישיה לתאומים ומלאות רגשי אשמה באותה מידה.
תמיד תהיה התהייה הזו לגבי הילד שלא נולד. באותה מידה כשמחליטים לא להביא עוד ילדים לעולם מגיע גם הצער על מה שלא יהיה יותר. 
אני מציעה לך להזכר בכל פעם בשיקולים שהביאו אותך להחלטה הזו. הרי היא לא נעשתה כלאחר יד והשקעת בה מחשבה. 
לצפיה ב-'אל תתחרטי ואל תלקי את עצמך- עשית החלטה סופר נכונה '
אל תתחרטי ואל תלקי את עצמך- עשית החלטה סופר נכונה
21/11/2017 | 06:57
3
112
יש לך עכשיו שני ילדים בריאים, זה עולם ומלואו,ידיך מלאות , יתכן ואם היית משאירה הריון תאומים, שהוא הריון עם סיכונים  היית מפילה, אולי ההריון לא היה מסתיים תקין  אולי הילדים לא היו נולדים מאה אחוז בסדר, בהריון מרובה עוברים יש מלא סכנות, תחשבי מה היה קורה לו היית משאירה תאומים ונופלת בסטטיסטיקות הרעות? את עכשיו במציאות הכי טובה שיש, כלורמ עשית החלטה הכי נכונה  בהתאם לתנאים ולסיכונים !
לדעתי עשית את המעשה הכי הגיוני כשהחלטת בהתאם  ליכולות שלך אז לדלל, כשאין עזרה ואין יכולת כלכלית להשאיר הריון תאומים עם כל הסיכונים הכרוכים בו זאת לדעתי ההחלטה הפחות עדיפה.
 
לצפיה ב-'אני מתנצלת מראש על התגובה'
אני מתנצלת מראש על התגובה
21/11/2017 | 07:56
2
162
ותגובה שלי היא רק להודעה הזו, אני לא שופטת אף אחד ויכול להיות שזה מה שהיה כדאי לעשות במיקרה של השואלת
אבל - לכתוב שדילול זה החלטה הכי נכונה ולהשאיר את תאומים זה פחות עדיף בפורום, שיש פה גם אמהות לתאומים וגם אלו שבהריון תאומים ומתלבתות מה לעשות, לדעתי, זה טעות. נגיד, אני כשקראתי את ההודעה הראשונה בנושא, כל כך שמחתי שהשארתי את התאומות שלי ויש לי את שתיהן ואני שלמה עם ההחלטה למרות כל הקשי. אצל השואלת מיקרה הוא אחר, אבל כדאי לחשוב גם על נשים אחרות. נגיד, אם מישהי עכשיו מתלבתת, אולי עדיף לה לשמור שתיים למרות שזה קשה ולא להצטער על החלטה אחרת כל החיים.
לצפיה ב-'יש כמה דברים'
יש כמה דברים
23/11/2017 | 09:34
1
72
אחד - יש פה מקרה של אישה שכבר החליטה. אין טעם לומר לה עכשיו "איזו טעות עשית, למה לא השארת?" זה סתפם לזרות מלח על הפצעים. 
 
שתיים - לכל החלטה שמקבלים יש השלכות. יש איסוף דוגמאות כאלה. ותמיד את יכולה להסתכל על כל החלטה בכמה דרכים. קראתי לפני כמה ימים שהחלטת לתת תמ"ל כדי לשמור על שפיות ואני מבינה אותך. לי נולד ילד אחד בהתחלה אבל החלטתי בדיוק הפוך ממך. עשיתי שמיניות באוויר בהתחלה בשביל להניק וכן שילמתי מחיר כבד של פחות שפיות, יותר התעוררויות בלילה אבל הצלחתי כמעט שנתיים וגם אני לא מצטערת. למה? כי באותה התקופה החלטתי שחלב אם זה המזון הכי טוב שיש ופחדתי שהוא יצא פחות בריא ופחות מוצלח ופחות חכם אם אני אתן לו תמ"ל. ובאמת יצא לי ילד חכם ונבון ובריא כמו שור אבל גם הבת שלי בריאה יחסית לגילה. היא בת שנה וקצת ואותה הנקתי רק חלקית. ועדיין, אם לא היה יוצא ככה אולי הייתי יושבת וחושבת כל הזמן מה היה קורה אילו?
מהבחינה הזו כל מה שכתבו לה אחרות נכון. הריון עם תאומים או שלישייה או יותר אפילו כרוך ביותר סיכון מהריון יחיד. רב הריונות התאומים נגמרים טוב אבל יש לא מעט כאלה, בוודאי יחסית להריונות של עובר יחיד שנגמרים לא טוב: בלידה מוקדמת מאד עם סיכוי גבוה לנכות או אפילו במוות של אחד
 
שלוש - יש הבדל בין מקרה של אישה שכבר היה לה ילד ורצתה עוד אחד למישהי כמו במקרה שלך שלא היה לה בכלל ושהייתה מודעת להשלכות של מה שיקרה אם לוקחים הורמונים והייתה שלמה עם התוצאה
לצפיה ב-'התגובה שלי לא הייתה מיעודת לאישה שהתחילה את הנושא'
התגובה שלי לא הייתה מיעודת לאישה שהתחילה את הנושא
23/11/2017 | 11:06
74
אלא לתגובה של ^שם זמני^. הפריע לי שהיא כתבה שדילול היא החלטה הכי נכונה במיקרה של הריון תאומים אצל יחידנית. זה הכל. לא התכוונתי להגיד שום דבר לשואלת.
לצפיה ב-'עושים הכי טוב שאפשר ברגע נתון'
עושים הכי טוב שאפשר ברגע נתון
23/11/2017 | 19:01
37
ברגע הנתון של ההיריון, לקחת החלטה, חשבת עליה, ישנת עליה,
וביצעת את ההחלטה. ברגע הנתון ההוא, זה היה הכי טוב שבחרת, שיכולת, שרצית.
הכי טוב שהיית מסוגלת להתמודד איתו.
 
רגשות אשמה, שאלות של מה היה אם... מחשבות מטרידות וכו'  יכולות להיות על כל
דבר ועל כל דבר בדרך.
 
בכל מיני רגעים קשים בחיים אני עוצרת לרגע, אומרת לעצמי אלו השיקולים שלי,
זה הכי טוב שאני מסוגלת כרגע. תזכרי את זה.
שנים אחר כך, אני זוכרת את הרגע ההוא, כשאני מרגישה אבודה / אשמה / כאב
על דברים שהיו או לא היו, וזוכרת את הבחירות שלי, ממקום של מודעות,
הכי טוב שיכולתי. לא יכולתי אחרת.
 
לא יכולת אחרת,
תהני ממה שיש לך
 
לצפיה ב-'אני חושבת שעשית החלטה מאוד טובה. שקלת, חשבת, ועשית מה שהכי'
אני חושבת שעשית החלטה מאוד טובה. שקלת, חשבת, ועשית מה שהכי
24/11/2017 | 07:24
27
נכון לך. רציתי להאיר עוד נקודה לטובתך, שלא עלתה בתגובות. הבן הגדול שלך הרוויח לא רק אח, אלא גם אותך. כך את גם שומרת עליו, ועל הקשר המיוחד שביניכם, וגם מכניסה למשפחה אח. פעלת לדעתי מאוד באחריות וברגישות. תיהני מהמשפחה המורחבת שהקמת. מזל טוב.
לצפיה ב-'התייעצות לגבי מידע עדכני שהתקבל בנוגע לתורם'
התייעצות לגבי מידע עדכני שהתקבל בנוגע לתורם
20/11/2017 | 23:44
11
212
היי,

אני כרגע כבר בשבוע 15 של ההריון. בינתיים ההיריון נראה תקין, גם לפי הבדיקות שעברתי עד כה, ואני מאושרת ממנו.
הבנק בחו"ל שרכשתי ממנו את מנות הזרע של התורם שלי מקפיד מאוד ליידע במקרה שמתגלה בעיה באחד מן הצאצאים של התורמים, אפילו אם מדובר במקרה אחד מתוך מספר רב של צאצאים שנולדו מאותו תורם.

אז דווקא בעיתוי הרגיש הזה, בעיצומו של ההריון, קיבלתי מהם הודעה  במייל שהתגלתה בעיה כלשהי בעובר שנוצר ממישהי שרכשה מנות זרע מאותו תורם, בעיה באיברי העובר שהתגלתה באולטרסאונד ושבגינה ההיריון הופסק בשבוע 16. אציין שעד כה נולדו לתורם זה צאצאים בריאים ולא דווחה על בעיה כלשהי. צריך גם לקחת בחשבון שמדובר בתורם פופולארי מאוד שהמנות שלו "נחטפות" די מהר, כך שיש להניח שנשים רבות בעולם הופרו ממנות הזרע שלו, ומכאן שמקרה אחד לא תקין מתוך לפחות עשרות הריונות תקינים לא אמור להדאיג אותי לכאורה. יתרה מזו, הם ציינו שעל פניו, הסבירות לכך שהבעיה הזו נגרמה בשל גן פגום שמקורו בתורם היא נמוכה (אבל באותה נשימה ציינו גם שהעניין בבדיקה).

בקטלוג שלהם באינטרנט, הבחנתי שגם אצל תורמים רבים אחרים בבנק הזה התגלתה בעיה כזו או אחרת אצל אחד מהצאצאים, מתוך הרבים שנולדו לכל אחד מהם (ברגע שמתגלה בעיה, ולו קטנה ביותר ואפילו אם אצל צאצא אחד בלבד של התורם, הם מציינים הערה בכרטיס שלו ומכניסים את התורם הזה למעין "רשימה שחורה" כך שאי אפשר לרכוש אוטומטית מנות מהתורם הזה - כל זה נעשה כמובן כדי שהבנק יכסה את עצמו...).

שבוע הבא אני אמורה לעבור סקירת מערכות ואני מניחה שאהיה יותר רגועה אחרי בדיקה זו. ובכל זאת, האם לדעתכן מידע כזה אמור להדאיג אותי? אני לא הכי יודעת איך להתייחס לזה... אשמח לשמוע את דעתכן!

לצפיה ב-'באמת רוב הסיכויים שהכל בסדר'
באמת רוב הסיכויים שהכל בסדר
21/11/2017 | 00:01
126
ברור שתעשי את כל הבדיקות שממילא היית עושה. אבל תנסי לשכנע את עצמך שהבעיה מן הסתם באשה האחרת, ולא בתורם שלך, ושהילד שלך יצא לאוויר העולם בריא ומושלם.
 
הרי עשית בדיקות גנטיות וגם התורם עשה, אז מה שקרה הוא לא גנטי ככל הנראה.
 
מן הסתם מבחינה רגשית זה לא פשוט להתמודד עם המידע הזה. תנסי ככל האפשר להדחיק אותו, ולחשוב על דברים אחרים ומשמחים. את עומדת להפוך לאמא בקרוב!!
לצפיה ב-'אני לא הייתי דואגת בכלל'
אני לא הייתי דואגת בכלל
21/11/2017 | 10:10
111
מומים בעובר זה דבר שקורה, לדאבוננו, וגם כשהדבר נובע מהפרעה גנטית - ממש לא בהכרח שההפרעה גם תורשתית, יש מוטציות שקורות נקודתית בזרעון\ביצית\העובר עצמו, וזה לא מעיד שום דבר על שאר הזרעונים\ביציות\עוברים (כמו טריזומיה 21 למשל, ברוב המוחלט של המקרים זו הפרעה גנטית שקורית ברמת הביצית ואינה תורשתית; יש אחוז קטן מאוד של אנשים שהם נשאים של טרנסלוקציה של כרומוזום 21, ואצלם ניתן לראות הורשה של תסמונת דאון ומקרים חוזרים של עוברים שלוקים התסמונת, אבל זה מצב נדיר מאוד).
על אחת כמה וכמה אם זה המקרה הראשון לתורם הזה. תעשי את כל הבדיקות שממילא חשוב לעשות, אבל לא הייתי נכנסת לחרדות בגלל הסיפור הזה.
לצפיה ב-'בניגוד למה שנכתב לך, אני חושבת שיש סיבה לדאוג'
בניגוד למה שנכתב לך, אני חושבת שיש סיבה לדאוג
21/11/2017 | 12:55
8
114
יש כל כך הרבה דרכים שבהן התפתחות העובר נפגעת, שלא הייתי מסתמכת רק על אולטרסאונדים, ובדיקות סקר טרום הכניסה להריון.
יתכן מאוד שיש לתורם מוטציה גנטית נדירה, והסבירות שזה יקרה לעובר שלך נמוכה, אבל עדיין מדובר בסבירות ולא בוודאות.
מציעה לפנות לבנק כדי לברר יותר פרטים ותסבירי להם שאת נמצאת בנקודה קריטית ושיתנו לך מידע שאיתו תוכלי ללכת להתייעץ עם גנטיקאי.
 
לצפיה ב-'לזכותו של בנק הזרע ייאמר,'
לזכותו של בנק הזרע ייאמר,
21/11/2017 | 13:22
7
135
שהם דווקא די פירטו לגבי המום ולגבי הערכת הסיכון.
בינתיים חפשתי מידע באינטרנט על המום הספציפי הזה, ומסתבר שלרוב הוא לא גנטי, אלא יכול לנבוע מגורמים עלומים שונים, כמו למשל מיעוט מי שפיר ברחם (אם כי ב-30% מהמקרים זה יכול להיות גנטי). 
אני מניחה שכל העניין של לקיחת תרומה זה סוג של הימור, ואין מה לעשות, אני צריכה לדעת להתמודד גם עם מידע לא סימפטי כזה שצץ לו לפתע.
 
לגבי מה שגלינקהבלנקה כתבה, האם סקירת מערכות שאעבור שבוע הבא לא תספיק להרגיע ולו במעט את החשש? (כי במקרה ההוא, המום התגלה בסקירת מערכת, נצפתה בעייה בגפיים). 
לצפיה ב-'מיי שפיר'
מיי שפיר
21/11/2017 | 14:22
90
הייתי עושה מי שפיר במקומך ... וזה לא נשמע מדאיג מאוד... נראה לי משהו שיכול לקרות סטטיסטית
לצפיה ב-'מובן שכל בדיקה שתעשי תוריד את החשש.'
מובן שכל בדיקה שתעשי תוריד את החשש.
21/11/2017 | 15:32
77
בפרט אם מדובר במשהו כל כך בולט כמו בעיה בגפיים.
תספקי את המידע שיש לך למי שיבצע את הסקירה, כדי שידע למה לשים לב במיוחד, ויוכל להרגיע אותך.
 
בדיקת מי שפיר הייתי עושה בלי שום קשר לכל ממצא אחר. כי יש דברים שאפשר לגלות רק בה. ובלי שום קשר למידע החדש שהתקבל על התורם.
לצפיה ב-'לא נראה לי שיש פה מישהי שיכולה להגיד לך'
לא נראה לי שיש פה מישהי שיכולה להגיד לך
21/11/2017 | 20:56
79
שסקירת המערכות שתעשי מספיקה. כדי להיות רגועה באמת שההריון תקין את צריכה להתייעץ עם רופאים מומחים.
לדעתי (ומנסיוני) עדיף להיות קצת ״היסטרית״ לגבי תקינות ההריון ובריאות העובר ולבדוק כל דבר אפשרי לחינם (בשם כל האלים) מאשר לשבת על זרי דפנה ולקבל כאפה בסוף.
לצפיה ב-'אני הייתי עושה מי שפיר'
אני הייתי עושה מי שפיר
22/11/2017 | 10:56
1
74
למען גילוי נאות: בהריון הנוכחי בחרתי לא לעשות מי שפיר, כי אצלי היו המון פחדים מאובדן הריון, בשלבים בהם מי שפיר היה רלוונטי לא הייתי מסוגלת לדמיין את עצמי עוברת את זה... אז זה אולי נשמע קצת מצחיק שאני ממליצה לך על הבדיקה, אבל במצב כמו שלך הייתי עושה.
נכון, נשמע מרגיע שזה משהו שאפשר לראות בסקירת מערכות, ואני באמת מאמינה שרוב הסיכויים שהכל בסדר (אכן, רוב מומי הגפיים כלל אינם גנטיים), אבל עדיף לדעת בוודאות, ותשובה גנטית ודאית (או כמעט ודאית) תתן רק בדיקת מי שפיר.
לצפיה ב-'זאת הבעיה, גם לי יש פחד ממי שפיר '
זאת הבעיה, גם לי יש פחד ממי שפיר
22/11/2017 | 12:32
81
עד שהשגתי את ההריון המיוחל הזה, אז עצם המחשבה שאני הולכת לעשות הליך שעלול לסכן אותו, גם אם הסיכון קלוש... 
רציתי כל כך להימנע מהבדיקה הזו. אבל כנראה שלא יהיה מנוס... בשביל השקט הנפשי שלי.
לצפיה ב-'לצערי אני ותיקה במועדון הבדיקות הגנטיות '
לצערי אני ותיקה במועדון הבדיקות הגנטיות
22/11/2017 | 19:49
1
98
יכולה להגיד שמניסיוני ובעיני יש לך המון מזל שהפגם האולי גנטי שהתגלה הוא משהו שאפשר לאתר בבדיקת US. זה דווקא הופך את הדילמה (בעיני) לקלה. 
תעשי בשבוע הבא סקירת מערכות אצל רופא שאת באמת סומכת עליו ותיידעי אותו לגבי הבעיה. אני חושבת שאחרי הבדיקה תוכלי להיות רגועה בהרבה.
לגבי מי שפיר - אני חושבת שבמקומך אם הפגם היה מתגלה קודם הייתי שוקלת אפילו סיסי שיליה. כרגע נראה לי ששווה לקבוע מי שפיר ולקבל החלטה אחרי הסקירה אם את רוצה לעשות או לא. מזכיכרה שכמו כל דבר בהריון - יותר קל לבטל תור מאשר לקבוע אותו 
והמון בהצלחה בסקירה!!!
לצפיה ב-'תודה! אעדכן לגבי תוצאות הסקירה ביום א'! '
תודה! אעדכן לגבי תוצאות הסקירה ביום א'!
24/11/2017 | 18:56
3
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר '
מחכים לכם בפורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר
22/11/2017 | 16:25
11
 
 
זקוקים לתשובות מקצועיות על ההריון והעובר
פרופ' יוסי שלו מייעץ לכם בנושאי אולטרסאונד בהריון, בדיקות מי שפיר, בדיקות סיסי שליה ועוד.
היכנסו עכשיו לפורום אולטרסאונד נשים- מי שפיר המחודש
 
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'זקוקה ל לאיש אלומניום ושרברב'
זקוקה ל לאיש אלומניום ושרברב
21/11/2017 | 06:50
2
53
מי שמכירה בזמנו עשיתי שיפוץ כשהקטנה נולדה, יש לי המון צרות מהשיפוץ ותקלות חדשות לבקרים, אני מחפשת כרגע אנשי מקצוע בשני תחומים, שעובדים בעאיזור המרכז:
1. מומחה אלומניום שמוכן לבצע עבודות איטום של חלון שכל פעם שיש גשם חזק במיוחד דולף מים לתוך החדר..
2. שרברב , בשלב הזה החלפת ברז מטבח והצינורות שמחברים אותו, יתכן שזה יפתור בעיה של נזילה רצינית מתחת לכיור, שגרמה לרטיבות בכל הקיר, למזלי זה יהיה רק בגלל  הברז והחיבור שלו ולא יותר רציני (מקווה שאין תקלה בצנרת החדשה שהשיפוצניק הגרוע עשה).
 
בזמנו עשיתי בדק בית ויש לי את כל הנתונים לתבוע את השיפוצניק, עשיתי בדק בית על ידי מהנדס וגם מומחה לרטיבויות , הבעיה שהשיפוצניק  לא הכי יציב בנפשו ואחרי התיעצות עם אחותי נראה לנו מסוכן לתבוע אותו כי לא ברור איך יגיב.אני עדיין מתלבטת האם לתבוע.
לצפיה ב-'אשמח גם להמלצה על אינסטלטור. איזור המרכז. '
אשמח גם להמלצה על אינסטלטור. איזור המרכז.
22/11/2017 | 21:43
8
לצפיה ב-'תשימי תמונה שנראה, תצלמי את הצינורות '
תשימי תמונה שנראה, תצלמי את הצינורות
24/11/2017 | 18:04
4
לצפיה ב-'מה קרה כשהילדים שאלו את נדב איפה אבא שלו?'
מה קרה כשהילדים שאלו את נדב איפה אבא שלו?
20/11/2017 | 14:10
111
אמהות יקרות, נותרו עוד ימים בודדים לסיום פרויקט ההוצאה לאור של ספר הילדים החדש שכתבתי "יום המשפחה (או, איפה אבא של נדב)". 274 רוכשים כבר הצטיידו בספר ונותרו עוד 2000 שקלים לגייס או שהכל יעלם ��
הספר מביא את סיפורו של נדב, בן לאמא יחידנית, ילד חמוד ומלא תושייה, שנשאל על ידי ילדי הגן איפה אבא שלו, ומעניק תשובה מעוררת השראה שחורגת הרבה מעבר לעניין המשפחתי.
הספר, הרביעי בסדרת "אוצר קטן", נותן מענה לאחת השאלות המשמעותיות שאיתם מתמודדים ילדינו, (איפה אבא של..?), אבל לא רק. הוא גם שם דגש על כל הטוב שיש בעולמם של הילדים: על האהבה הגדולה מאמא שכל כך רצתה אותם, על המשפחה שמקיפה אותם, תחושת השייכות ותשומת הלב, ולצד זה, שם את האין במקומו ומראה שלאף אחד אין את הכל.
כמו ספרי הקודמים גם הוא נכתב עם המון אהבה ומחשבה ובליווי צמוד של ניצן בן חורין, פסיכולוג קליני (שכתב גם הקדמה עם הסבר מעמיק).
אני מזמינה אתכן לרכוש את הספר במסגרת המכירה המוקדמת, ליהנות מספר חשוב ומלא אהבה ולסייע לו לצאת לאור. (הספר נכתב, נערך אויר ומודפס בהוצאה עצמית).
כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס לקישור המצורף ולבחור באחת התשורות שהכנתי לכם, (תוכלו להתחדש בכל אחד מספרי סדרת "אוצר קטן", במחירי השקה אטרקטיבים).
הנה שוב הלינק, אשמח מאוד אם תרכשו ותהיו שותפות להוצאתו לאור
לצפיה ב-'היריון חד הורי- לעבור ביותר קלות'
היריון חד הורי- לעבור ביותר קלות
20/11/2017 | 13:11
155
שלום,
אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי שנה ד'
מחפשת ליצור קשר עם אישה שעברה או עוברת היריון חד הורי על מנת ליצור
מוצר שיקל ויעזור לאותן נשים בעתיד.
אשמח לעזרה 
תודה לעונות...
 
לצפיה ב-'הריון שני........??!!??'
הריון שני........??!!??
19/11/2017 | 14:20
2
210
הי,
זו ההודעה הראשונה שלי כאן.
אני חד הורית לילד בכיתה ה'. אני גרושה ומגדלת אותו לבד. יש לי מקצוע טוב אך קשיים כלכליים בשוטף.. אוטוטו אני סוגרת את שנות ה-30 לחיי ומרגישה שבוער בי להביא ילד נוסף לפני גיל 40.
בכל יום זה בוער בי יותר ויותר.
יש בתוכי בליל של מחשבות, איך יהיה לגדל 2 ילדים לבד, מצד שני הבן כבר גדול יותר, בעיות כלכליות יש וכנראה תמיד תהיה התמודדות, כך או אחרת אז מה זה משנה (הבסיס של שכירות, מיסים וכו גם ככה בנמצא...), השעון מטקטק, הילד יהיה מאושר ובצדק (לא רוצה להשאירו לבד בעולם ברגע שלא אהיה פה!) ומעל הכל - הלב שלי רווי אהבה והנפש רוצה להעניק והיצר האמהי לא מרפה. האם הריון שני בגיל שלי יהיה קשה לגוף או להיפך - יחיה אותו?
מיליון תהיות ומחשבות בעניין.
קראתי על אם גרושה עם 12 ילדים (!) ואני חושבת לעצמי- וואו, ואת שוקלת את השני בכזו כבדות.. ובכל זאת, זה אכן נושא הדורש חשיבה מעמיקה.
אשמח לשמוע מניסיונכן, תהיות, מחשבות וכל דבר בעניין.
 
:)  
לצפיה ב-'מבינה לליבך'
מבינה לליבך
19/11/2017 | 15:35
152
גם אני בהתלבטות מסויימת.. הבת שלי בת 3.5 , יש לה אבא, והוא מעורב (וגם מפריע... רב הזמן) ואני מאוד מאוד רוצה ילד נוסף... ויש לי המון ספקות, בעיקר במובן של איך זה יהיה לגדל שני ילדים שלאחד אין אבא ולשני יש, בבית אחד
במובן הכלכלי והפיזי, אני מבינה שיהיה קשה, אבל דיי בטוחה בעצמי שאסתדר
וגם אני עוד שנייה בת 39 ... יש לי מנות שקניתי, אבל מתה מפחד להשתמש בהן
רק יכולה להגיד לך שאם את באמת מגדלת לבד כמו שכתבת ואם הגרוש לא מעורב.. אז לדעתי, זה יהיה הרבה יותר קל, מה גם שהבן שלך כבר ממש על סף גיל ההתבגרות... הוא כבר ממש גדול, אולי אפילו יוכל לעזור לך למשל להוציא מהגן, או מהמעון (אני רואה בגן של הבת שלי, ילדים מביה"ס שבאים להוציא אחים קטנים)
בהצלחה במה שלא תבחרי
לצפיה ב-'זה כל כך אישי'
זה כל כך אישי
20/11/2017 | 03:07
112
רוב הנשים שאני מכירה שהביאו ילד שני לעולם לא מתחרטות, שני ילדים זה אושר גדול, והם חשובים מאוד אחד לשני. הם מלמדים אחד את השני איך לחלוק איך להתפשר. הם מלמדים את האמא מה תלוי בה ומה הוא פשוט האופי של כל אחד מהם, ועוד המון דברים טובים. אבל כן הכרתי מישהי שאמרה לי שלהביא את הילד השני לעולם העביר אותה ממצב של "עסוקה ומרוצה" למצב של "יותר מדי", גם מבחינת העומס בחיים ובעיקר מבחינה כלכלית. את לא רוצה להגיע למצב של מצוקה כלכלית כזו שתפגע באיכות החיים שלך ושל שני ילדייך. כי מצב כלכלי זה לא רק "פחות צעצועים" זה יכול גם להגיע לחוסר שינה בגלל דאגות מהחשבונות הלא משולמים, ופחד מניתוק החשמל בחודש הבא. זה מצב שלא כדאי להיכנס אליו.
אז רק את יודע מה המצב לאשורו.
 
מאחלת לך המון שמחה בכל בחירה.
לצפיה ב-'איך זה ללדת לבד ולחזור הביתה לבד עם התינוק?'
איך זה ללדת לבד ולחזור הביתה לבד עם התינוק?
17/11/2017 | 12:10
15
264
היי שלום לכולכן אני חדשה כאן בפורום ואני שוקלת ברצינות להפוך לאם יחידנית (כרגע עושה בדיקות ראשונות, נשים, גנטי וכו')
עכשיו אחד הדברים שהכי מפחיד אותי זה גם להיות בלידה לבד
וגם הקטע של לחזור הביתה לבד עם התינוק, מה אני אעשה אם ארגיש מאד לא טוב אחרי הלידה.?
אני לגמרי לבד אין לי משפחה ואין לי חברות
לצפיה ב-'באמת קשה עם תינוק לבד'
באמת קשה עם תינוק לבד
17/11/2017 | 16:29
158
כדאי שתיצרי לך מעגל של תמיכה.. אולי שכנות. אולי עזרה בתשלום לימים הראשונים.
יש הרבה חרדות סביב הלידה וצריך אומץ
לצפיה ב-'דולה ללידה'
דולה ללידה
17/11/2017 | 19:03
125
ועזרה בתשלום אחר כך, אם צריך. לפעמים אפילו רק בייביסיטר לשעה-שעתיים כדי שתוכלי לישון קצת או לצאת להתאוורר.
 
לצפיה ב-'אחרי לידה לרוב צריך עזרה'
אחרי לידה לרוב צריך עזרה
17/11/2017 | 19:27
6
145
וכדאי להתארגן לכך מראש.
 
אם את יכולה, תשלמי לכמה ימי מלונית כדי שלפחות בכמה ימים הראשונים תוכלי לישון היטב. במלונית גם ידריכו אותך בהנקה, החתלה, האכלה וכו'.
תבררי בעיר מגורייך, יש ארגונים כמו "אם לאם" ויש ארגונים שמביאים אוכל מבושל לנשים אחרי לידה. תראי מה הם מציעים.
תארגני לך אכן בייביסיטר לאחרי לידה שתעזור לך בהתחלה, כשתראי שאת כבר מסתדרת תמיד תוכלי לשחרר. תקבעי עם שכנה שבמקרה שאת מרגישה ממש רע את יכולה להתקשר אליה שתבוא, או שתקבעי עם מישהי שאת עובדת איתה שאת מצלצלת אליה כל יום, ואם את לא מצלצלת היא מצלצלת אלייך לראות שהכל בסדר.
 
בהחלט מוטב לחשוב מראש על האפשרויות, ואחר כך לא להצטרך.
לצפיה ב-'תודה על העצות'
תודה על העצות
18/11/2017 | 18:28
5
132
לגבי שכנות- אני לא בקשר אם אף אחת, כנ"ל לגבי עבודה אני די חדשה שם
לגבי כל דבר בתשלום טוב אני אצטרך לנסות לחסוך כסף לזה (המשכורת שלי די נמוכה) וכמובן למצוא מישהי שאני אסמוך עליה
ולגבי הארגונים אם לאם וכאלה אני באמת אנסה לברר תודה רבה
לצפיה ב-'אני אגיד משהו שאולי לא תאהבי'
אני אגיד משהו שאולי לא תאהבי
18/11/2017 | 20:07
4
170
לשמוע, אבל זה מתוך אכפתיות.
אם את מתקשה לחסוך עכשיו כמה אלפים כדי לאפשר לך עזרה בתשלום, יהיה לך קשה לגדל ילד לבד, בלי משפחה, בלי עזרה ובלי תמיכה.
ילד הוא עסק יקר מאוד, ויש עוד הוצאות בלתי מתוכננות.
היעדר העזרה יתבטא בקביעות בתשלום גם כשתחזרי לעבודה אחרי הלידה, בימי המחלה של הילד, בחופשות וכו'. 
עכשיו זה הזמן לחסוך. אם אין לך הכנסה פנויה של לפחות 1000 שח בחודש היום (ורצוי שתהיה הכנסה גבוהה בהרבה)  - יהיה מאוד קשה בהמשך, והדאגות הכלכליות יצטרפו לעובדה שנשמע שאת לגמרי לבד בעולם. 
לצפיה ב-''
18/11/2017 | 20:21
92
צריך להערך היטב מבחינה כלכלית.
תראי למעלה בקוביה של "כלים ומידע" תחת "הודעות נבחרות" את ההודעה על ההוצאות על תינוקות ופעוטות, כדי שתדעי למה לצפות.
לפי הכרטיס שלך את בת 32, אז יכול להיות שכדאי לך לקחת זמן מה כדי לשדרג את מצבך הכלכלי לפני שאת מביאה ילד לעולם.
 
קשרים עם שכנות ואנשים בעבודה אפשר ליצור. בזמן הריון אפשר להצטרף לקורסי הכנה ללידה ליחידניות או קבוצות תמיכה וליצור חברויות, ואחרי הלידה אפשר לרדת לגינה שליד הבית וליצור קשרים עם עוד אמהות. יש גם הפעלות בחינם לאמהות עם תינוקות בקניונים וזה יכול להיות טוב מבחינה חברתית.
לצפיה ב-'אני מבינה את זה'
אני מבינה את זה
19/11/2017 | 12:22
2
126
אני מבינה את האכפתיות ואת צודקת, אבל אני לא חושבת שזה שאין לי משכורת גבוהה או תמיכה, יקבע את זה שאהיה ערירית כל חיי, תראי אני מאמינה שבסוף אני אסתדר, חייתי פעם ברחובות ותמיד אפשר לעשות גם דברים קיצונים בשביל כסף, אני בטוח אדאג לילד שלי
לצפיה ב-''
19/11/2017 | 12:45
98
עשית לי קווץ' בלב עם החיים ברחובות ועם האמירה על דברים קיצוניים בשביל כסף.
זה נכון, כמובן, ונשמע שתהיי אימא מסורה מאוד, אימא לביאה.
אני מבינה גם את תחושת העריריות, גם מבחינתי זאת לא הייתה אופציה לחיים שאני מוכנה לחיות.
אבל - כשנכנסים לכך מראש בעיניים פקוחות, צריך לחשוב קצת אחרת. כשאת חיה ברחובות זה דבר אחד, אבל אני לא חושבת שאת יכולה לדמיין את הכאב שתחווי כשהילד שלך יהיה במקום הזה או אפילו מקום אחר לא טוב, קיצוני פחות.
כרגע זה נשמע שזה את והילד שלך - מול העולם. בועה. 
אני חייבת לומר שהייתי שוקלת לאוורר את הדברים, ושוקלת אפילו הורות משותפת. זה לא רק בגלל הכסף, ודאי לא בגלל ההיבט הטכני של לבד אחרי הלידה (זה זמני ופתיר), אלא בעיקר כדי שהילד לא ייכנס איתך לבד לתוך הבועה של החיים.
כדי שלשניכם תיהיה איכות חיים טובה יותר (ומרגע שייוולד איכות החיים שלך תהיה תלויה גם באושרו).
אני לא מכירה אותך, זה עשוי להיות פורמט שלא מאוד מתאים לך, אבל הייתי חושבת על זה לכל הפחות, ומנסה להתייעץ.
לצפיה ב-'אני בחרתי בעריריות ולא לגדל ילד בלי כל האמצעים'
אני בחרתי בעריריות ולא לגדל ילד בלי כל האמצעים
20/11/2017 | 18:14
87
ולגמרי שלמה עם זה
לצפיה ב-'ללידה אפשר לקחת דולה שתהיה איתך'
ללידה אפשר לקחת דולה שתהיה איתך
18/11/2017 | 20:46
4
102
מהחוויה שלי עם דולה, שימי לב לאותיות הקטנות, ותבקשי ממנה להיות איתך
בכל מקרה של לידה כולל ניתוח, כי הדולה שאני סגרתי איתה פשוט הבריזה ובכלל לא הגיעה, ברגע שהבינה שאני נכנסת לקיסרי, בניגוד לסיכום ביניינו, שחלק מהצורך שלי בה
הוא עבור התינוקת. אז לסכם מראש שיהיה ברור שאת זקוקה לה גם עבור התינוק שיוולד.
 
אם יש בבית החולים מלונית להיות עוד כמה לילות כדאי להישאר שם, כך לא תהיי לבד.
כדאי לשריין מראש טלפון של דולה לאחר לידה / אחות לילה, אם תרגישי צורך.
 
אני ילדתי בניתוח חירום, אמא שלי היתה איתי בבית החולים ועוד לילה בבית,
ואחר כך נשארתי בבית לבד עם תינוקת קטנה, אחרי ניתוח קיסרי,
לא היה קל בכלל.... צריך להתארגן מראש כך שהכל יהיה מסודר בבית,
בהישג יד, שיהיה לך נוח. אני גיליתי שאני לא מסוגלת לקום לקחת את התינוקת
מהמיטה / עגלה אז שמתי אותה לידי כל הזמן.
 
אחרי כמה ימים כבר הרגשתי קצת יותר טוב, אבל בהחלט היה לי לא פשוט בכלל.
 
לגבי עזרה, יש לי משפחה אוהבת ונהדרת, אבל כולם גרים רחוק, ובפועל מעבר
ל 5 ימים הראשונים לא היתה לי עזרה בכלל. לומדים להסתדר. צריך לחשוב תמיד כמה צעדים קדימה למה כדאי שיהיה בבית, לעשות הזמנות בסופר. אפשר להסתדר.
 
לגבי משכורת, אפשר להשיג הרבה ציוד מיד שניה, כולל בגדים.
 
בהצלחה
 
לצפיה ב-'ילדתי לפני שלושה שבועות בניתוח תאומות'
ילדתי לפני שלושה שבועות בניתוח תאומות
19/11/2017 | 07:37
3
140
ואני לא הבנתי גם קודם וגם לא מבינה עכשיו, למה כולם בטוחים שצריך כל כך עזרה בבית חולים. לא בניתוח ולא בהתאוששות לא חייב אף אחד. אחרי ניתוח אני הקאתי את כל הנשימה שלי בגלל השפעה של חומרי הרדמה ולכן הביאו לי תינוקות רק בבוקר יום למחרת. בבית חולים הייתי כמעט בלי עזרה - חוץ מצוות, שעשה הדרכות וענה על כל השאלות - והסתדרתי. אמא הייתה איתי לסירוגין, אבל היא לא טיפלה בתינוקות. כמה ימים ראשונים בבית היו מאד קשים, כי היו לי כאבי גב נוראים אחרי הרדמה ספינלית, היתתי צריכה משככי כאבים בכמויות כדי לתפקד, ואז בהחלט כן צריך עזרה, אבל גם זה הסתדר תוך כמה ימים.

לצפיה ב-'הניתוח וההתאוששות זה יותר עניין נפשי'
הניתוח וההתאוששות זה יותר עניין נפשי
19/11/2017 | 12:45
1
89
בעיני, לא נעים לעבור חוויה כזו משמעותית לגמרי לבד. וגם כדאי לזכור שלך היה קיסרי מתוכנן ולכן היית מוכנה אליו יותר ולתהליך שבעקבותיו (גם אצלי היה קיסרי מתוכנן מראש). אני חושבת שבלידה רגילה שלוקחת הרבה יותר שעות נעים להיות לבד ואם אפשר להמנע מזה, למה לא? מעבר לכך יש כמובן את התינוקות. אמא שלי הלכה אחריהם לתינוקיה, צילמה לי אותם, דאגה שיטופלו ושהכל בסדר וכו. גם כאן כדאי שיהיה מישהו שדואג ושומר על האינטרסים שלהם שלא יהיו לבד. 
לגבי התפקוד בבית אחרי ניתוח קיסרי - איןס פק בכלל שחייבים מישהו להתחלה הבסיסית ביותר. 
לצפיה ב-'ברור שללידה רגילה הייתי מביאה איתי מישהי'
ברור שללידה רגילה הייתי מביאה איתי מישהי
19/11/2017 | 13:44
95
דיברתי ספציפית על ניתוח והתאוששות
לצפיה ב-'קודם כל, עברתי קיסרי חירום, זה לא משהו שאני מאחלת לאף אחת...'
קודם כל, עברתי קיסרי חירום, זה לא משהו שאני מאחלת לאף אחת...
19/11/2017 | 14:04
94
עשו לי חתך ארוך מאוד, כמעט כפול מחתכים שראיתי אצל חברות בניתוחים מוזמנים מראש.
שנית, הרדמה מלאה, 12 שעות לקח לי להתאושש, ואז קיבלתי את התינוקת, לביות מלא!
כך שאמא שלי בהחלט עזרה לי. אמא שלי לא היתה לידי 24 שעות, אבל כן היתה בנקודות בזמן שהייתי זקוקה לעזרה.
 
אחר כך יצאנו הביתה ואחרי לילה אחד, נשארתי לבד עם התינוקת.
 
אגב, את גם לא יכולה לדעת איך תצאי מהלידה, אני יצאתי מהניתוח נפוחה כולי, שילשלתי את נשמתי כמה ימים והשאירו אותי עוד יום להשגחה בגלל זה, ועם לחץ דם מתקרב ל 160 ... חייתי על משכחי כאבים כמה שבועות טובים.
 
כך שאי אפשר לדעת מה יהיה ואיך תרגישי, לגמרי כדאי שתהיה אופציה לעזרה, לפחות לימים הראשונים...
 
 
 
 
לצפיה ב-' זה הזמן לקשור קשרים'
זה הזמן לקשור קשרים
19/11/2017 | 06:40
113
זה קשה אבל שווה את זה.
 
כל האנשים שעובדים איתך הם חברים בפוטנציה,
כך גם כל השכנים בבניין.
כך גם אנשים שהיית בקשר טוב איתם בתיכון/צבא/אוניברסיטה אבל כבר כמה שנים אתם לא בקשר, זה הזמן לחדש קשרים מוצלחים מהעבר.
זה לא קל.
מתוך כל האנשים האלו, אולי שניים יהיו בסוף מספיק קרובים כדי לעזור, אבל אל תוותרי מראש.
 
סתם דוגמא:
הבת שלי כבר חודש לא מסכימה לקנות בגדי חורף, ואני יודעת שהיום עומד להתחיל החורף הממשי ואין לה אפילו חולצות ארוכות. אם אקנה לה בעצמי בלעדיה היא תסרב ללבוש מתוך עקרון. אבל היום כבר יהיה קר. מה עושים ?
עברתי בראש על כל המכרים שלי, גם רחוקים, עד שנזכרתי למי יש ילדה בגיל רלוונטי ובלי להתבייש הרמתי טלפון ושאלתי אם אולי יש להם בגדים קטנים להעביר לנו. וכך קיבלנו שק בגדים שיעזרו לנו לעבור את תחילת החורף בלי למות מקור ועקשנות.....
וזה בזכות זה שכשהיא נולדה דאגתי לחדש קשרים עם כל מי שאני פעם בחיים הייתי בקשר איתו....
 
לצפיה ב-'אמא לנסיכה בת 4 שבועות, רוצה להתייעץ לגבי תחושת מועקה קלה'
אמא לנסיכה בת 4 שבועות, רוצה להתייעץ לגבי תחושת מועקה קלה
17/11/2017 | 11:34
6
210
היי לכל האימהות, אז אני ב"ה אחרי הלידה, ילדתי נסיכה מעולם הנסיכות..היתה לידה טובה בלי סיבוכים, וחזרנו הביתה בבריאות טובה. אני גרה אצל אמא שלי ביחידה נפרדת וגם אחותי גרה איתנו. היום אחרי הלידה אני מבינה עד כמה הצעד לחזור הביתה בכניסה להיריון היה חשוב ומשמעותי. לא הייתי רוצה לחוות את זה לבד. והעזרה שיש לי היא יקרה מפז. אני עדיין בשלבי התאוששות והתרגלות לחוסר השינה. מה שמפריד לי הוא שלפעמים יש לי תחושת מועקה לא מוסברת. כלומר האם יכול להיות שההורמונים עדיין משפיעים ויחד עם חוסר השינה זה נורמלי? גם מבחינת האוכל, אני אוכלת אבל בגלל שאני מסביב לילדה רוב הזמן אז אני יכולה לפספס ארוחות..בלי להרגיש..חשוב לי לציין כי אין בי חרטות בכלל הילדה היא כל עולמי ואני לא יכולה לתאר את החיים לפניה. פשוט בגלל שמדברים הרבה על דיכאון אחרי לידה חשוב לי לשמור על עצמי בשביל המשפחה הקטנה שלנו
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
17/11/2017 | 16:24
108
נראה לי שעדיין יש שינויים הורמונליים. אבל אין לזלזל בתחושות שלך. אם יש לך אפשרות כדי ללכת להתייעץ ולדבר על כל הקשיים. אולי אחות טיפת חלב? או מישהי שיכולה להוות אוזן קשבת? 
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
17/11/2017 | 19:19
95
מה שאת מתארת נשמע לגמרי נורמלי. מובן שההורמונים משתוללים!! תוסיפי לזה את העייפות האובייקטיבית ואת ההחלמה מהלידה....  דרך אגב, לחוסר שינה לא מתרגלים. אם יש לך עזרה בצורה שתאפשר לך לישון יותר במשך היום, אם לא בלילה, זה דבר מבורך!! אם אמא שלך או אחותך מוכנות לקחת את התינוקת לטיול בחוץ, כך שאת תוכלי לישון כמה שעות זה בודאי יהיה מצוין.
 
אם תרגישי שמצב הרוח הרע נמשך הרבה זמן, או חריג בעוצמתו, או מפריע לך לתפקד, תמיד תוכלי לגשת להתייעץ עם רופא/ת נשים או רופא/ת משפחה. שיפנו אותך הלאה אם יהיה צורך.
 
מאחלת לך המשך אושר עם התינוקת. תהיי טובה לעצמך, תפרגני לעצמך כל עזרה שמוצעת לך, לא נועדנו להיות לבד אחרי לידה.
לצפיה ב-'מזל טוב תהני מהנסיכה '
מזל טוב תהני מהנסיכה
17/11/2017 | 19:20
1
92
חוסר השינה, האינטנסיביות, דילוג על ארוחות וגם ההורמונים יוצרים מצב מבלבל, נראה לי שגם הסטטוס- "אמא" לראשונה יוצר מצב שלא היינו רגילות אליו קודם. אחריות על מישהו אחר ולוחות זמנים ש"מוכתבים" לנו...
 
תנסי למצוא זמן למלא מצברים, ביחוד שיש לך עזרה בסביבה- אוכל שינה מקלחת.
תבררי באזור שלך אולי יש "מעגלי אמהות" או מפגשים דומים קבועים-  שם תוכלי באינטימיות יחסית להביע את ההרגשה שלך ולשמוע רגשות של אמהות אחרות (לא בהכרח יחידניות). יתן לך פרופורציות על ההרגשה שלך וקצת להתאוורר עם הנסיכה.
לצפיה ב-'תודה רבה, אשתמש בעצתכן'
תודה רבה, אשתמש בעצתכן
17/11/2017 | 21:30
25
לצפיה ב-'בהחלט נורמלי'
בהחלט נורמלי
18/11/2017 | 10:46
1
125
רוצה להוסיף שמעבר לתחושה הזאת, שמלווה נשים רבות גם בזוגיות, המועקה יכולה להיות מורגשת יותר אצל יחידניות. זאת החתונה שלנו, בעצם. זה הדבר שלו חיכינו כל כך, שהופך אותנו לבעלות משפחה.
אנחנו אמורות להיות בפסגת האושר, לא?
אז זהו, שתינוקות קטנים, מקסימים ככל שיהיו, לא בהכרח תורמים לאושר בלתי פוסק, גם לא להפגת הבדידות,ובלילות הארוכים בין הנקה לגרעפס, הבדידות והעייפות נותנות את אותותיהן.
ואז מתגנבת דאגה: איך זה שאני לא בפסגת האושר? מה לא בסדר?
רוצה להרגיע שזה זמני, וככל שזהמן חולף (ואצלי רק אחרי הילדה השנייה) השלמות והאושר מתגברים.
לצפיה ב-'גם משתתפת את מקסימה'
גם משתתפת את מקסימה
18/11/2017 | 11:32
108
כל כך נכון וכל כך חשוב כתבת.
לצפיה ב-'התלבטויות '
התלבטויות
17/11/2017 | 18:06
2
221
נשים יקרות שלום. 
אני רווקה בת 34 ולאחרונה כל מה שליבי קורא לי זה להיות לאמא.אחרי שנים של חיפוש אחר זוגיות החלטתי שאני לא מחכה והולכת על זה. אני שלמה עם ההחלטה מודעת מכירה את עצמי ויודעת שאני מסוגלת לזה. החששות שלי הם מהבחינה הכלכלית. אני משתכרת משכר של 12500 ש"ח. כנטו זה 10000 ש"ח לפעמים יותר. האם טכנית זה אפשרי להסתדר לחיות ולתת לילד שלי שיבוא את הטוב ביותר עם כזה שכר. תודה מכל הלב על התשובות 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
17/11/2017 | 19:30
155
מעל לשורות ההודעות בפורום יש קובייה כחולה שנקראת "כלים ומידע" תחפשי שם את "הודעות נבחרות" ותמצאי את ההודעה שמתייחסת להוצאות על תינוקות ופעוטות.
 
בסך הכל המשכורת שלך בהחלט סבירה לפרנס ילד/ה. זה תלוי כמובן ברמת החיים.
לצפיה ב-'בהחלט כן'
בהחלט כן
18/11/2017 | 10:42
134
כמובן, מותנה בהוצאות שלך, שכר דירה וכו'.
אבל אני חושבת שבמצב הזה הייתי הולכת על זה.
בהצלחה!!
לצפיה ב-'תורם אנונימי מול תורם פתוח'
תורם אנונימי מול תורם פתוח
12/11/2017 | 11:47
13
176
הי בנות
אני יודעת שהנושא הזה עולה פעמים רבות וכנראה שעוד ימשיך לככב..
מצאתי בבנק בארה"ב תורם נחמד שעונה על רוב הקריטריונים שהצבתי לעצמי אבל הוא תורם אנונימי.
כשהתחלתי את החיפוש באתרים לא עניין אותי אם זה תורם פתוח או סגור, בעיקר היה לי חשוב הפן הבריאותי והמראה.
עכשיו שכבר ננעלתי על התורם הזה ואפילו אחרי ששמחנו כולנו שסוף סוף מצאתי תורם..פתאום העובדה שהוא תורם אנונימי מאוד מציקה לי.. אני מתנחמת בעובדה שסה"כ יש מספיק פרטים על התורם (אתר בארה"ב) אבל עדיין זה לא תורם פתוח. 
מפחיד אותי שהילד שלי יכעס עלי על הבחירה הזאת.
 
מעניין אותי לשמוע את דעתכן בנושא. 
ובייחוד מאמהות יחידניות ותיקות ששמעו כבר טענה כזו ואחרת מהילד שלהן..
 
להתחיל לחפש מחדש יעכב אותי מאוד ויאלץ אותי להתפשר על משהו אחר אבל זו גם אופציה.
 
כמה מורכב הנושא הזה יכול להיות :(
לצפיה ב-'תורם פתוח'
תורם פתוח
12/11/2017 | 17:49
161
המשמעות של תורם פתוח זה שבעוד 19 שנה (צריך כמעט שנה להריון עצמו ) יוכל הילד לפנות לבנק, בהנחה שהוא עדיין קיים, ולקבל את פרטי הקשר האחרונים שיש להם לתורם.
אם התורם בחר לעדכן אותם עם השנים, דיינו, ואם לא, אז אין.
אין כאן הבטחה לשום דבר.
אני חברה בקבוצה של אימהות מהבנק הזר שמנו קניתי את המנה ופנה לשם עכשיו תורם אנונימי, שסיים לתרום לפני קרוב לעשור ומבקש להזדהות. אז גם זה יכול לקרות...
אני לא יכולה לומר איך זה ישפיע על הילד, כי אנחנו עוד לא שם, אבל ממה שקראתי כאן, מסתדרים. שיהיה בהצלחה
לצפיה ב-'אני מעדיפה תורם סגור'
אני מעדיפה תורם סגור
12/11/2017 | 20:26
1
167
אני חושבת שכאשר אומרים לילד שאף פעם לא ידע מיהו התורם, יש בזה משהו שפחות משאיר מקום לפנטזיות לא מציאותיות על "אבא" ש"נמצא אי שם, ושאולי פעם פעם יפגוש אותי". זה מפנה את המשאבים הנפשיים להתמודדות עם כאן ועכשיו.
 
זו לפחות דעתי.
לצפיה ב-'וגם דעתי'
וגם דעתי
12/11/2017 | 20:31
74
לצפיה ב-'תורם פתוח'
תורם פתוח
13/11/2017 | 09:43
154
אני בחרתי פתוח בגלל החשש הזה שלילדים שלי יהיה חשוב לחקור על מוצאם ולא יוכלו לעשות זאת בגלל בחירה לשי. העדפתי שתהיה להם אפשרות בחירה. הם עדיין קטנים והנושא לא עלה בבית כך שזה לא שחיים בפנטזיה כלשהי שיש אבא שמחכה. מניחה שככל שיתבגרו יעלו עוד ועוד שאלות ואשתדל לתת מענה בהתאם. בלי קשר לדילמה הזו אני לא מציעה להנעל על תורם כלשהו. היו כאן הרבה מקרים שנשים החליפו תורם באמצע הדרך כי לא הצליחו להכנס להריון (גם אני.. אחרי שישה ניסיונות). כדאי להחליט מהם הקריטריונים החשובים לך ולחפש משם. 
לצפיה ב-'גם אני בהתלבטות הזו'
גם אני בהתלבטות הזו
13/11/2017 | 15:48
125
אני נוטה להסכים עם jiminit2 
יש לי הרבה מחשבה על כך שהבחירה ככל שהיא מתאפשרת צריכה להיות אצל הילדים . לכשיתבגרו ויוכלו להחליט שתהיה האופציה . 
אבל גם תהיתי למה לקח כלכך הרבה זמן להחליט ? מבחינה גנטית ?
זה הרי לא נגמר... ברגע שאני אחליט אם אני פונה לתרומה מהארץ או מחו"ל אני מאמינה שאחליט יחסית מהר.. שהנתונים הבסיסיים יהיו ומשם ממשיכים כי יש כלכך הרבה אופציות ומנגד גם כל כך הרבה שאלות ודברים שעלולים להיות 
(סתם דוגמא, אם הוא אשכנזי עם עיניים ירוקות אז צריךצריך לבדוק יותר גנטיות , אם הוא עיראקי אז יש סיכוי שלא בטעם שלי וכלמיני דברים כאלה זה לא נגמר)
לצפיה ב-'אצלנו '
אצלנו
13/11/2017 | 17:47
132
בחרתי בדרך שיש בה יותר אופציות ויותר בחירה, בידיעה שפעם (בגיל העשרה, בשנות העשרים-שלושים, אחרי שלא אהיה כאן, כשיהפכו לאימהות בעצמן) זה עשוי להיות חשוב.
לא גידלתי את הילדות על אפשרות התורם הפתוח כדי שלא לתת לא נוכחות ולא לבלבל. אין אבא נקודה. תורם זה לא אבא.
הבת הגדולה שלי חושבת כרגע (תחילת העשרה) שזה לא אישו בכלל. אבל כששאלתי אותה אם הייתה ממליצה על מסלול פתוח או סגור, ענתה באופן נחרץ שפתוח. טוב לדעת שיש אופציות.
 
נראה לי שבמסלול פתוח תורמים יהססו יותר לתת מידע שקרי. נראה לי גם שזה מסלול של "יש" ושאליו העולם המערבי הולך. הרשתות החברתיות מאפשרות מפגשים קלים יותר בין קבוצות אנשים, הנרטיב שאנחנו מגדלות עליו יעמוד שוב ושוב בראי הבחירה האחרת, ואני חושבת שזה יתרון. בקטנה אני מניחה גם שזה הרגיע רגשות אשם שהיו לי על כך שגזלתי אבא מילדיי. 
ומילה אחרונה להפוך "פתוח" ל"סגור" תמיד אפשר - החופש הוא בידי הילדים להתעלם מהתורם, הפוך - לא.
לצפיה ב-'בלת"ק - הילד שלך ייכעס עליך בכל מקרה'
בלת"ק - הילד שלך ייכעס עליך בכל מקרה
14/11/2017 | 04:59
6
177
ככה זה ילדים ....
ילדים כועסים.
לפעמים.
גם בגלל דברים שלא ניתנים לשינוי.
 
ההמלצה שלי - תבחרי מה שנכון לך,
מה שאת מאמינה שהוא הכי נכון עבורך.
 
עבורי היה הכי נכון תורם סגור, מבחינה רגשית היה לי חשוב שהילדה תהייה רק שלי. ועם תורם פתוח הרגשתי שבכל זאת נשמר המקום של האב הביולוגי והיא לא תהייה *רק* שלי.
אפשר לטעון נגד ובעד זה,
אבל מה שרלוונטי הוא שעבורי, רגשית, סגור היה הכי מתאים.
 
היה כעס, והתמודדתי איתו ויצאנו מחוזקות ממנו.
 
 
לצפיה ב-'כמו התגובות'
כמו התגובות
14/11/2017 | 18:30
5
150
כמו התגובות ככה גם הראש ,חצי בעד וחצי נגד...
 
מישהי חשבה מה עונים לילד ששואל למה בחרת תורם סגור אם יכולת לבחור תורם פתוח ?
 
או לחילופין -מי שלקחה תורם פתוח ופרטי ההתקשרות לא מעודכנים הרי התורם מסר אותם לפני 20 שנה. או שהתורם בכלל לא רוצה לתקשר...
לצפיה ב-'לא חשבתי, עניתי...'
לא חשבתי, עניתי...
15/11/2017 | 06:27
2
151
ביתי היקרה העבירה אותי חקירת עומק בנושא.
היא לא קראה פה בפורום שמי שאמא שלו שלמה עם הבחירה שלה יגדל להיות ילד שמח בחלקו שלא חסרה לו דמות אב... חחחח....
חייבת להיות יוצאת דופן הילדה הזאת
 
לשאלתך,
עניתי שזו הבחירה שלי,
שרציתי שהיא תהייה רק שלי,
שרציתי שיהיה תורם ישראלי,
שלפי החוקים בארץ יש אנונימיות מוחלטת,
שלא חשבתי שזה חשוב,
ושאני מבינה שהיא כן חושבת שזה חשוב.
אבל זה מה שיש.
 
 
 
לצפיה ב-'דמות אב.'
דמות אב.
15/11/2017 | 09:22
135
רציתי לאגיד שהילדה  (שלי) גודלת אבל דמות אב תמיד תהיה חסרה -  כך זה  אצלנו
אני ניפגשת אם בעיות של חוסר דמות אב שוב ושוב אפילו שהילדה כבר גדולה ולא מיתעסקת בתורם.
יחד עם זאת אנחנו לומדים לחיות  ולצמוח עם החוסר ומאושרים מימה שיש.
לצפיה ב-'גזרתי ושמרתי'
גזרתי ושמרתי
16/11/2017 | 10:20
94
אפילו שהתורם שלי הוא פתוח.
ולא כי היתה כוונה לגדל את הילדה מתוך מחשבה שיום אחד תוכל לפגוש אותו.
 
לצפיה ב-'אני יכולה רק להניח מה אענה'
אני יכולה רק להניח מה אענה
15/11/2017 | 09:35
114
או לחילופין -מי שלקחה תורם פתוח ופרטי ההתקשרות לא מעודכנים הרי התורם מסר אותם לפני 20 שנה. או שהתורם בכלל לא רוצה לתקשר...
אני מניחה שאסביר שזו בחירה של התורם אם להשאר בקשר עם בנק הזרע, אם לאפשר איתו יצירת קשר או אם הוא בוחר להיעלם. בבסיס ההסברים עליו ממילא אסביר שוב ושוב שהוא בחר *לא* להיות אבא. *לא* לגדל ילדים משל עצמו אלא לעזור לנשים אחרות להגשים את החלום שלהן ןלכן זכותו להחליט אם להיות בקשר או לא. אני לא יודעת אם הילדים יתעניינו בפרטים שלו בכלל, אם ירצו לפגוש אותו אי פעם או יסתפקו בשם ובתמונה שלו. מה שכן רציתי זה לאפשר להם יכולת בחירה בין כל האפשרויות האלו ועל כן לקחתי תורם פתוח.
לצפיה ב-'לא מגדלים ילד על פרטי התקשרות'
לא מגדלים ילד על פרטי התקשרות
15/11/2017 | 16:08
119
גם לא על ציפייה לפגישה. לדעתי זה מזיק.
כשהנושא הופך לאישו, הדבר החשוב בעיניי לסתום את החור של הזהות הגנטית החסרה (ואם לא אישו - אז לא). הוא יקבל שם, שם משפחה, המון פרטים אישיים, אולי גם תמונה (או יוכל לחפש תמונה באינטרנט).
בעוד 20 שנה יהיה אפשר לעשות מחקר מקיף וענק על פרטי התורם - ולהצליח לאתר, להרכיב עץ משפחה, מה שאת רוצה.
ציפייה למפגש בעיניי כרגע לא בריאה, ואף אחד לא מבטיח שאכן תתרחש.
לצפיה ב-'זכויות הוריות על ילדה'
זכויות הוריות על ילדה
12/11/2017 | 16:10
10
315
שלום רב, 
את בת הזוג שלי הכרתי כשהיתה כבר בהריון (היתה נשואה) כשהיתה בחודש רביעי התגרשה מאבי הילדה והפכנו לזוג.
עד הלידה, שוחחנו הרבה בנוגע לשאלת הזכויות ההוריות שלי על הילדה והחלטנו יחד שאני אהיה הורה שלה לכל דבר ועניין.
ואכן, מרגע לידתה (בשנת 2008) ועד שמלאו לה כמעט 4 שנים, אני ואמה גרנו יחד, גידלנו את הילדה יחד, כלכלנו את הילדה יחד,  חינכנו את הילדה יחד והילדה קוראת לי מאמא.
חשוב לי לציין שאבי הילדה, בשנים הראשונות לחייה כמעט ולא היה בתמונה (נכנס ויצא מחיי הילדה מתי שרצה).
בעבר אף ביררנו האם אני יכולה לקבל אפוטרופסות על הילדה ונאמר לנו שכיוון שלילדה יש שני הורים רשומים (שני אפוטרופוסים) אין לי אפשרות לקבל עליה אפוטרופסות אלא אם כן האב יחתום על ויתור אפוטרופסות על הילדה (דבר שבת הזוג שלי לשעבר שללה על הסף כיוון שלא רצתה לפגוע לילדה ביחסים עם אביה- למרות שכאמור לא ממש היו כאלו).
בשנים האחרונות, מאז שנפרדנו, בת הזוג שלי לשעבר חוזרת ומזכירה לי שאני לא אמה של הילדה, שאין לי כלל זכויות עליה, שאם היא תרצה להגר עמה למדינה אחרת תעשה זאת מבלי להתחשב בי, שאם תרצה לא אראה יותר את הילדה. 
הבת שלנו בת 9 כבר, היחסים שלי איתה מצויינים, אנחנו מאוד אוהבות אחת את השניה וקשורות האחת לשניה. אני משתתפת ככל שאני יכולה (מקצבת נכות) בהוצאות הכלכליות, אני מתראה איתה ככל שניתן.
אך לצערי אני חיה בפחד מתמיד, שאמה אכן תממש את האיומים שלה ותמנע ממני לראות את הילדה באיזשהו שלב.
שאלתי היא, האם למרות שאין לי אפוטרופסות על הילדה ולמרות שלא יכולתי לאמץ אותה כדין, יש לי זכויות הוריות? האם ניתן איכשהו לקבל זכויות הוריות כחוק על הילדה שלי?
לצפיה ב-'עצוב לקרא את הסיפור הזה'
עצוב לקרא את הסיפור הזה
12/11/2017 | 17:58
177
אין לי מושג לגבי מה ששאלת. אולי בפורום הורות גאה תנסי.
חבל ככה שמריבות בין הורים זה על גב הילד.
מקוה שתוכלי ליצור מצב של שלום עם בת הזוג לשעבר.
לצפיה ב-'את צריכה לפנות לעורך דין לענייני משפחה'
את צריכה לפנות לעורך דין לענייני משפחה
12/11/2017 | 20:37
1
157
ולא לשאול בפורום של אמהות שמגדלות ילדים בלי בני זוג בכלל.
 
להערכתי הלא מקצועית אין לך שום זכויות חוקיות על הילדה. לדעתי בגיל תשע מצד אחד כבר אין סיכוי שהילדה תשכח אותך, את כבר לנצח תהיי חרוטה בליבה. מצד שני כיוון שאת לא גרה איתה ולא מגדלת אותה ואין לך סמכות של הטלת משמעת עליה מצד אחד ואחריות על מצבה מצד שני, את כבר לא ממש הורה שלה אלא יותר משהו כמו דודה. תמשיכי את הקשר ככל שתוכלי, וגם אם יקרה שהוא יינתק, אזי כשהילדה כבר תהיה בוגרת תוכלי ליצור איתה קשר בלי קשר לבחירות של אמה. זה יקרה בסך הכל בעוד תשע שנים....
לצפיה ב-'גם אם לא תקבלי זכויות הוריות'
גם אם לא תקבלי זכויות הוריות
12/11/2017 | 23:50
160
כבר היו תקדימים ששופטם קבעו הסדרי ראייה לסבים, ואם תוכיחי שגידלת את הילדה - יכול להיות שתוכלי לקבל הכרה במעמדך כדמות משמעותית בחיי הילדה. אל תוותרי, תפני לייעוץ משפטי. 
לצפיה ב-'תשלחי לי מסר (לא ניתן לשלוח לך כי את אורחת לא רשומה) ואתן לך'
תשלחי לי מסר (לא ניתן לשלוח לך כי את אורחת לא רשומה) ואתן לך
13/11/2017 | 02:49
162
שם של עו"ד מתמחה בעניין.
לצפיה ב-'יש אפשרות כזאת...'
יש אפשרות כזאת...
14/11/2017 | 12:46
142
עבדתי כעובדת סוציאלית בלשכה שפקידת סעד לסדרי דין המליצה לשופט לתת לאחות הסדרי ראיה על אחותה הצעירה בזמן שהאמא סירבה לקשר בין האחיות. זאת אומרת היום הגישה היא לאפשר לילד לחוות כמה שיותר קשרי משפחה מתוך אמונה שכך עולמו גדל ומתרחב והילד נתרם מכך וכל זאת לעיתים בניגוד לרצון ההורה הטיבעי. אבל לשם כך עלייך לפנות לעו"ד או לבית משפט לענייני משפחה ולהגיש בקשה ותתחילי תהליך של הכרה. קחי בחשבון שיש פקידי סעד ושופטים שיראו את המצב אחרת ממה שאת רואה. תנסי להנות מהקשר שיש כיום וככל שהילדה גדלה היא יכולה להצביע ברגליים כלומר- להתנגד לניתוק ממך למרות המלצת אימה (יש מקרים במרכזי קשר שיש פסיקה של בית משפט להסדרי ראיה של נערים עם הוריהם אך הם מסרבים להגיע ובשלב כלשהו מבינים שלא ניתן להכריח). בהצלחה רבה!  
לצפיה ב-'שיקול אחר'
שיקול אחר
14/11/2017 | 13:39
149
כדאי לשקול טוב טוב אם לערב בתי משפט כי זה יכול להביא להחרפת היחסים. לשקול טוב טוב בעד ונגד. הילדה יכולה לראות בך מישהי שפועלת כנגד אמא שלה...
לצפיה ב-'מה שאת צריכה'
מה שאת צריכה
19/11/2017 | 05:10
3
82
זה טיפול פסיכולוגי, כי הילדה לא שלך. 
לילדה יש אמא ואבא, ולך אין אף זכות עליה. עוד כשהיית זוג עם האמא היא שללה את הרעיון שלך להיות אפוטרופסית של הילדה (איזה מין רעיון מעוות זה לסלק את האב מהתמונה!).
לא ברור מדוע את משתתפת בהוצאות הכלכליות, את לא צריכה וזה מטופש מאוד. זה לא יקנה לך בעלות עליה. אני בטוחה שיש לילדה עוד אנשים קרובים שאוהבים אותה (דודים, סבים ועוד) ואף אחד לא חושב שהוא הורה שלה. 
 
לצפיה ב-'את מאוד בוטה בתגובתך, וחבל. '
את מאוד בוטה בתגובתך, וחבל.
21/11/2017 | 10:37
2
58
אני לא יודעת כמה תאי משפחה אלטרנטיביים את מכירה, אבל יש מצבים בהם הורה שאין לו זכויות משפטיות מגדל באופן מעשי את הילד, וכן, ניתן לבקש על זה הכרה כיום. 
לצפיה ב-'אכן תגובה בוטה'
אכן תגובה בוטה
21/11/2017 | 14:25
42
ממליצה לכותבת להתעלם ממנה
לצפיה ב-'אולי מטופש'
אולי מטופש
21/11/2017 | 21:14
36
אבל יחסוך לשואלת בזבוז כספים על עו"ד על דבר חסר סיכוי. יחסוך לה גם כאבי לב להכיר במציאות האובייקטיבית ולא הסובייקטיבית שלה. 
לצפיה ב-'ד"ר עידו אלדר - מרמת אביב'
ד"ר עידו אלדר - מרמת אביב
12/11/2017 | 18:40
2
164
מישהי מכירה/התנסתה/ממליצה?

לצפיה ב-'הוא הרופא שלי'
הוא הרופא שלי
13/11/2017 | 23:17
1
123
הוא נחמד ורופא טוב.
הוא היה הרופא פוריות שלי ועכשיו אני עושה אצלו מעקב הריון.
לשמחתי לא יצא לי להכיר אותו מאוד טוב כי בדיעבד העניין לא היה מאוד מורכב.
הבנות בפורום פוריות שלהן יש ה-מ-ו-ן ניסיון ממליצות עליו במאה אחוז.
לא יודעת אם את מתכוונת לפרטי אבל אני הולכת אליו במסגרת קופ"ח אז זה גם ללא עלות
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
14/11/2017 | 16:55
21
לצפיה ב-'ארבעת הפרופסורים'
ארבעת הפרופסורים
12/11/2017 | 18:39
170
מישהי מכירה/התנסתה/ממליצה?

לצפיה ב-'אישור חיתון'
אישור חיתון
09/11/2017 | 20:49
20
270
היי
האם יש בעיה בבחירת תורם יהודי מישראל, מבחינת בתי הדין הרבניים ומתן אישור עתידי לילד להתחתן?

לצפיה ב-'ממש לא'
ממש לא
10/11/2017 | 16:12
16
141
ביום ראשון,השבוע,הפיקה לי הרבנות את האישור.ביולי,בפגרה,השארתי במזכירות את כל הניירת הנדרשת ונקבע לי דיון שהתקיים,כאמור,השבוע.
שני ילדיי מתורם יהודי.
שבת שלום
לצפיה ב-'תודה רבה! שבת שלום'
תודה רבה! שבת שלום
10/11/2017 | 16:25
42
לצפיה ב-'זה בהנחה שאת מאמינה שהרבנות לא תשנה את דעתה'
זה בהנחה שאת מאמינה שהרבנות לא תשנה את דעתה
11/11/2017 | 22:42
14
113
בעתיד,  (כמו לגבי גיורים, למשל), וכשזה יקרה, תהיה לה הרשימה של פסולי החיתון שהאמהות בעצמן מסרו לה. בהתנדבות. זו דעתי בכל אופן, על כל העסק הזה של אישורי החיתון.  אני לא מאמינה שהרבנות יציבה בנוגע לעניין הזה, היה להם רצון עצום לקבל את הרשימות מבנקי הזרע, והנתיב הזה חסום בפניהם כרגע.  אז לרוץ לידיהם  ולנדב את המידע הזה? 
לצפיה ב-'אין צורך באקסטרים'
אין צורך באקסטרים
12/11/2017 | 06:59
11
109
ילדתי את ילדיי לבד,כאם יחידנית מבחירה ואני עומדת מאחוריה על כל המשתמע מכך.לרבנות,גם כן ניגשתי מבחירה ואני עומדת מאחוריה.לא "נידבתי" דבר, לא יצרתי את ילדיי בסתר וגם לא מגדלת אותם ככאלו.אני רחוקה מלהיות אישה דתייה ולמרות זאת באתי פעמיים בשערי הרבנות,לשני עניינים והתקבלתי שם בכבוד,בנימוס ואפילו בהערכה.בפעם הזו,הדיין הבהיר לי היטב מה משמעות אישור החיתון והשלכותיו.לא מוצאת בכך שום דבר נפגם או "מסוכן".ילדיי נולדו  תרומת זרע,יגדלו ככאלו וינשאו,בדרך שיבחרו לעצמם,ככאלו ואני הייתי,עודני ותמיד אהייה אמא שגאה בהם.
המוסד הדתי הזה הוא לא מפלצת אימה ולא חייבים לגשת אליו.ניגשים מבחירה.
שבוע מקסיםםםם.
לצפיה ב-'כל מילה :)'
כל מילה :)
12/11/2017 | 08:17
85
בדיוק ההרגשה שלי ולכן גם אני הוצאתי אישור חיתון לשני ילדי. ההתנהלות ברבנות היתה ממש הפתעה נחמדה (ואני מאלה שמעדיפה לא להתקרב אליהם ומעכשיו מטפטפת לילדי שחתונה באיטליה תהיה נהדרת:)  ) 
לצפיה ב-'בודאי שמבחירה - ולכן האחריות להבין את ההשלכות'
בודאי שמבחירה - ולכן האחריות להבין את ההשלכות
12/11/2017 | 09:53
9
109
לפני כמה שנים, בזמן שיעל גרמן ישבה במשרד הבריאות, היתה וועדה שניסתה להסדיר את בנקי הזרע, התרומות, ופונדקאות. הרבנות ניסתה בכל מאודה להניח יד על הרשימות של בנקי הזרע.באותה התקופה לא ניתן היה לקבל מהם אישור חיתון ל"שתוקים"שלנו.   מכיון שהרבנות לא זכתה בגישה למידע הזה, פתאום הם החלו לנפק אישורי חיתון. פתאום נמצא הסדר הלכתי. מדוע? מישהו שם ישב וחשב כנראה, שמספיק פתיון קטן, והנשים יבואו לדווח להם בעצמן. והם צדקו. רותם, ענית לי על עניין הבחירה - ברור שמבחירה - זה כל הרעיון בפתיון. ועכשיו זכותך להנות מהנימוס הרב והיחס הטוב. הרבנות מבטלים רטרואקטיבית גיורים, אישורי יהדות, וכמעט כל דבר שמתחשק להם כשמשתנה משב הרוח והאינטרס.  האופן בו עשית את ילדייך לא יהיה מקובל עליהם לעולם.  למה דווקא מהם את זקוקה לאישור? מדוע להסגיר לידיהם מידע שעלול, לא לפגוע בסיכויי ילדייך להתחתן - זה שטויות - אבל לכי תדעי עד לאן תגיע הרבנות מבחינת השפעתה בעוד כמה שנים כשהדמוגרפיה תגיד את דברה בקלפי - את באמת רוצה שילדייך יהיו ברשימות שהם מנהלים? 
לצפיה ב-'וואו.. איזה תאורית קונספירציה .. '
וואו.. איזה תאורית קונספירציה ..
12/11/2017 | 11:11
7
83
אם אני אתחיל לחיות את חיי לפי תאוריות קונספירציה כאלה ואחרות זה לא יגמר בטוב :)  בוחרת להאמין ולהיות אופטימית.. יותר בריא לכולנו. ומקסימום יכנסו לאיזו שהיא רשימה.. אז מקסימום לא יוכלו להתחתן דרך הרבנות ונעשה הילולה באיטליה, קפריסיון וכד'...  
לצפיה ב-'ובלי שום קונספירציה - '
ובלי שום קונספירציה -
12/11/2017 | 12:32
6
83
גם אם המניע של הרבנות לספק אישורים הוא רק העובדה שהיא לא רוצה להשאר לא רלוונטית לחיים הציבוריים כאן בארץ - ויש יותר מדי ילדי תרומה לטעמה, ולכן מצאה סידור הלכתי - למה ללכת ולתת להם אפשרות להיות רלוונטים? בעצם ההרשמה שם אתן מעניקות לגוף המסואב הזה כוח שימשוך אותו עוד כמה עידנים, בעוד שאם היה מנותק מרוב החיים של האזרחים בארץ, והופך ללא רלוונטי לפלח רחב באוכלוסיה, האופציה לחתונה אזרחית היתה הופכת לחוקית. זה לא משהו שהיית מעוניינת בו? לדעתי, רק מסיבה אזרחית, לא צריך להגיע אליהם ולהרשם. 
לצפיה ב-'את צודקת אבל..'
את צודקת אבל..
12/11/2017 | 13:46
4
70
הכל נכון מבחינת מה שאת אומרת וגם אני חושבת כך.. אבל את המלחמה הזאת אני לא מוכנה לעשות על הגב של ילדי שלא בחרו במצב המשפחתי שלהם. מבחינתי, מעדיפה לתת להם את אפשרות הבחירה בזמן שיצטרכו. בינתיים אמשיך לטפטף לילדי את דעתי בנושא :)
לצפיה ב-'סיימתי את הדיון הזה, אבל בכל זאת - הנה כתבה על הרבנות'
סיימתי את הדיון הזה, אבל בכל זאת - הנה כתבה על הרבנות
13/11/2017 | 22:28
3
53
מעיניה של אליס שלוי - מי שניהלה את בית הספר "פלך" בירושלים. והיא אישה דתיה. וזו דעתה על הרבנות. לי חבל שנשים שבחרו בדרך כל כך עצמאית וישרה עם עצמן, תורמות למוסד דכאני, שימשיך  את הדיכוי לדורות הבאים. לא הסדר מעמד אישי ברבנות אתן מנחילות לילדיכן - אלא את הרבנות בכבודה ובעצמה, שעשוייה היתה להיעלם לו רק היינו נותנים לה. 
 
לצפיה ב-'סיכום שלי..'
סיכום שלי..
14/11/2017 | 10:42
2
51
אני מצהירה בזאת שאני מסכימה עם הדעות על הרבנות החשוכה והפרימיטיבית ולעולם לא הייתי מתחתנת דרכם, את המלחמות שלי האישיות אני אעשה,  אבל אף פעם לא אעשה משהו שיכול לפגוע בילדי שלא ניתנה להם הבחירה איך להיוולד אלא זאת היתה החלטה שלי. אני אעשה הכל כדי שבהמשך תהיה להם האפשרות לבחור באיזה דרך שירצו ללכת בה גם אם זה להתחתן דרך הרבנות   שלצערי הרב (בואי נהיה ראליות וישרות עם עצמנו) לא הולכת להעלם במאות הקרובות גם אם נעמוד על הרגליים האחוריות שלנו, לצערי.  אני מאוד מקווה שילדי יקבלו את ההחלטה הטובה ביותר להם ולבני הזוג העתידיים שלהם:) לפחות אני פותחת להם את האופציה לקבל החלטות:) 
לצפיה ב-''
14/11/2017 | 10:46
4
לצפיה ב-''
14/11/2017 | 14:00
4
לצפיה ב-' בדיוק '
בדיוק
17/11/2017 | 08:27
14
הרבנות לא רלוונטית לחיים שלי
והיא גם לא רלוונטית לחיים של הבת שלי
והלוואי שלא הייתה רלוונטית לכל מי שלא מעוניין בה.
וכמו שלא הייתי הולכת להתחתן ברבנות אין שום סיבה שאלך להשיג לבת שלי אישור חיתון שכזה !
ואם אכשל בהקניית ערכים אלו לבת  שלי והיא תחליט בבגרותה שהרבנות כן רלוונטית לה, אז שתפתור את זה בעצמה.
זה לא עניין של חיים למוות, אפילו לא של איכות חיים ואין שום סיבה שאני שלא מאמינה ברלוונטיות של הגוף הזה, אפעל בניגוד גמור לאמונות שלי.
לצפיה ב-'וכי למה לא?'
וכי למה לא?
12/11/2017 | 18:21
60
נכון,המוסד הוא עתיק,ממסדי,דתי.אחנו יהודים כשרים שחיים במדינה יהודית,דמוקרטית.זכות הבחירה איך להינשא,רפורמי,אורטודוקסי,אזרחי,דתי בידינו.כל אחד בוחר איך לחיות ועד כמה להיות "בקשר" עם כל מה שקשור לפן הדתי אבל הוא שם ואם אפשר "להסדיר" הלכתית ולאפשר לילדים בחירה דתית אז למה לא?יבחרו אחרת?בבקשה.אני איתם.ונניח ש"נפלנו לפיתיון" אז?יש רשימה של "ילדי תרומה/שיתוקי" אז?לא יאפשרו להם להינשא?אז יטוסו לחו"ל.באמת אז מה?!?!ואת כל השאר כתבו אמא לבונבון וג'ימינית.תודה
לצפיה ב-'היי יהלולים'
היי יהלולים
12/11/2017 | 18:35
1
57
לא הבנתי כ"כ איך זה עובד..
נגיד שלא הסדרתי את העניין ברבנות מבעוד מועד והילד שלי בבוא היום ירצה להתחתן כדת וכדין, מה יהיה עליו לעשות על מנת לקבל אישור להתחתן?
 
לצפיה ב-'יהיה עליו להוכיח יהדות כמו כל אדם שנתקל בבעיה'
יהיה עליו להוכיח יהדות כמו כל אדם שנתקל בבעיה
13/11/2017 | 09:29
43
יש הרבה סיפורים על זוגות שרצו להתחתן ושלחו אותם להביא מסמכים והוכחות שהסבתא יהודיה, שההורים יהודים וכו (בעיקר מהעליות האחרונות מרוסיה).
אי אפשר באמת לדעת מה תהיה העמדה של הרבנות בעתיד אבל אם אני יכולה לחסוך לילדים שלי את התחקירים האלו או לצמצם אותם אותם עד כמה שאפשר , אז למה לא? זה נראה לי מעמד מאוד לא נעים להמצא בו. לפחות שיהיה להם מכתב מהרבנות עצמה שמראה שאני הייתי שם, שהם יהודים ושאין חשש לשתוקי (ובתקווה גם לא יהיו ברשימה כלשהי..)
לצפיה ב-'סתם שאלה על הדרך'
סתם שאלה על הדרך
12/11/2017 | 10:14
2
114
למה צריך להשיג אישור חיתון עכשיו ולא כשהילדים באמת ירצו להתחתן?
לצפיה ב-'היה לי זמן אז עשיתי:)'
היה לי זמן אז עשיתי:)
12/11/2017 | 11:12
95
בתכלס אין חשיבות מתי.. אצלי באופן אישי העדפתי להתחיל ולגמור עם זה.
לצפיה ב-'כדי שלא יעכבו אותם אז ויתחילו לתחקר את מוצאם'
כדי שלא יעכבו אותם אז ויתחילו לתחקר את מוצאם
12/11/2017 | 15:05
108
אם אני יכולה למנוע עגמת נפש מילדי, למה שלא אעשה זאת? לא מאמינה בתיאורית הקונספירציות וגם אם נניח שהכל נכון והרבנות מנסה לייצר רשימות אז מה הפסדתי בעצם? את היכולת של הילדים להתחתן אורטודוכסית שמלכתחילה לא היתה אם לא הייתי מוציאה אישור חיתון? אני אל רואה כאן בעיה גדולה , אבל כל אחת וגישתה.
לצפיה ב-'קשיי הסתגלות בטרןם טרום חובה '
קשיי הסתגלות בטרןם טרום חובה
09/11/2017 | 18:17
4
180
בתי בת השלוש שהתחילה השנה את גן עירייה טרום טרום חובה , מראה קשיי הסתגלות רבים . היא החלה אותו ברצון טוב ובערך לפני סוכות החלה להראות חוסר רצון לשתף פעולה . זה הגיעה למצב שבו אינה אוכלת ארוחת עשר , לא משחקת בחצר אלא יושבת ליד אחת הסייעות ובעיקר נראית כועסת ולא משתפת פעולה עם הגננת . הגננת היא זו שהודיעה לי שאינה משתפת פעולה איתה וכאשר יש גננת חלופית ביום החופשי היא משחקת כרגיל וגם בצהרון משתפת פעולה . שאלתי את הגננת אם קרה משהו איתה , אולי נזפה בה ובגלל זה ההסתגרות , הגננת טוענת שלא .מרגישה אובדת עצות ,  לא יודעת אם להעביר או להשאיר בגן הזה . קרה למישהי פה ?
לצפיה ב-'ומה הגננת אומרת ?'
ומה הגננת אומרת ?
09/11/2017 | 21:35
112
יש לה איזה רעיון איך לשפר את המצב ?
היא מנסה לזכות באהבה של הילדה ?
 
אין לדעת מה גרם לקושי, אבל החלפת גן לא בהכרח תועיל.
אם הגננת עושה מאמץ לזכות באמונה של הילדה הייתי נותנת לה עוד זמן. אם הגננת הרימה ידיים, אז כן הייתי פועלת להעביר גן.
לצפיה ב-'ניסית לדבר עם שאר הצוות?'
ניסית לדבר עם שאר הצוות?
11/11/2017 | 18:09
75
מה אומרת הסייעת? אם היא בצהרון, מה אומרת גננת הצהרון? 
כלומר, האם הבעיה היא ספציפית הגננת או משהו אחר שמפריע לה?
 
לצפיה ב-'מוכר:)'
מוכר:)
12/11/2017 | 08:20
82
כשזה קרה לבתי כשהיתה בט.ט.חובה שוחחתי עם הגננת והחלטנו שהגננת תהפוך אותה לעוזרת שלה:) הגננת ביקשה ממנה כל הזמן עזרה והילדונת התחילה להרגיש בטוחה במקום שלה. שווה לנסות לשוחח עם הגננת.. היא לא אמורה להיות אובדת עצות אלא אמורה לתת לך עצות. בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה לכן'
תודה לכן
12/11/2017 | 20:10
67
הסייעות בצהרון ( צוות אחר מהגן ) אומר שאצלם משתתפת , משחקת בחצר ואוכלת . הבעיה שנראה שיש לה משהו אישי מול הגננת בגן בבוקר , כשהיא רואה אותה היא מסרבת לשתף פעולה בפעילויות השונות : חצר , שולחנות יצירה בגן ואפילו בארוחת עשר היא קמה . בהרגשה שלי , הגננת נזפה בה לפני כמה זמן והתוצאה היא דווקאיות והסתגרות . הגננת לא מודה בכך ודי מתגוננת שאני משוחחת איתה אבל יש לציין שהיא משתדלת להתחבב עליה גם בליטופים וחמימות . ביקשתי צפייה של פסיכולוגית הגן , וגם היא אמרה שהילדה מתוקה ונראה שהיא בהתעקשות לא מובנת מול הגננת וממליצה להמתין ולא ללחוץ . הפחד שלי שתתקבע עליה חוויה של חוסר מעורבות בגן , מתלבטת אם לא יותר פשוט בגיל 3 שאי אפשר ממש לשוחח לעומק פשוט להעביר שתהיה עם דמות אחרת , מתאימה יותר .
לצפיה ב-'נעלמה לי רשימת אנשי הקשר בדואר של וואלה, ואני לא יכולה '
נעלמה לי רשימת אנשי הקשר בדואר של וואלה, ואני לא יכולה
09/11/2017 | 17:16
1
84
לכתוב מייל לאף אחד!
מישהי יודעת מה עושים במצב כזה?
לצפיה ב-'הרשימה חזרה מעצמה! כמה מוזר. '
הרשימה חזרה מעצמה! כמה מוזר.
09/11/2017 | 17:31
14
לצפיה ב-'עגלת בייבי ג'וגר+אמבטיה עם טרמפיסט '
עגלת בייבי ג'וגר+אמבטיה עם טרמפיסט
07/11/2017 | 11:02
5
140
היי בנות,
אני לא יודעת היכן לשאול אז שואלת פה אולי מניסיונכן    
 
בע"ה אלד כשהגדול שלי יהיה בן שנתיים.
1. יש אפשרות לחבר טרמפיסט כאשר הבייבי ג'וגר עם האמבטיה? 
2. האם טרמפיסט מתאים לבן שנתיים? 
 
המון תודה מראש
 
 
לצפיה ב-'טרמפיסט'
טרמפיסט
08/11/2017 | 12:15
4
98
מהניסיון המועט שלי (עם תאומים) - הטרמפיסט אכן מתאים לגיל הזה אבל הוא מאוד לא נוח. כלומר לא לבנות עליו בתור תחליף לעגלה. לי היה לא נוח לדחוף את העגלה כי זה נכנס מתחת לרגליים (אם את קונה כדאי לקחת טרמפיסט בצורת משולש וגבוה יחסית שלא יתנגש לך ברגליים כשאת הולכת. אני ממש דחפתי את העגלה מהצד). בנוסף הוא מאוד בעייתי עם מדרגות ומדרכות (עליה וירידה) כי הילד שעליו צריך לרדת ממנו - הוא לא יציב מספיק. 
לצפיה ב-'וואו תודה עבור הטיפים'
וואו תודה עבור הטיפים
08/11/2017 | 12:21
3
70
ממש מבאס
אין לי שום חשק לעגלת תאומים, מה גם שכשפיצי ייוולד אני לא רוצה
לשים בעגלה רגילה אלא בהתחלה באמבטיה 
לצפיה ב-'אני מבינה את הרצון לשים באמבטיה,זה הכי כיף'
אני מבינה את הרצון לשים באמבטיה,זה הכי כיף
09/11/2017 | 12:06
2
69
אבל חושבת שיש משהו הרבה יותר נוח בטיולון, משתי סיבות:
- אם ממש קשה לגדול, הוא יכול לשבת קצת בעגלה ופיצי במנשא
- בבייבי ג׳וגר הגדול יכול לשבת על המדרגה הקדמית ופיצי שוכב מאחוריו
לצפיה ב-'על איזו מדרגה קדמית '
על איזו מדרגה קדמית
09/11/2017 | 12:26
1
46
הגדול יכול לשבת...?  
לצפיה ב-'אולי מדרגה זו לא המילה הנכונה...'
אולי מדרגה זו לא המילה הנכונה...
09/11/2017 | 15:25
59
אבל מניסיון, אפשר להשכיב תינוק ולהושיב גדול לפניו (מאוד כבד.... אבל לפעמים אין ברירה)
לצפיה ב-'הילד שלי בורח ממני לחדר. והוא צודק'
הילד שלי בורח ממני לחדר. והוא צודק
08/11/2017 | 11:10
5
273
אני מוצאת את עצמי גוערת בו כל הזמן.
הוא מעצבן ממש.
לא עושה כלום. לא מוריד צלחת ולא מדיח כלים 
לא מסדר את החדר ובקיצור, כלום כלום כלום.
 
וכל פעם כשאני רואה אותו לכמה דקות כי הוא בחדרו
כל הזמן וכשיוצא שומע אותי מקטרת עליו.
 
אתמול הוא בא לסלון והתיישב לצדי.
ושוב מצאתי לי זמן לומר לו עד כמה הוא לא בסדר.
ברור שהוא אסף את עצמו והלך לחדרו.
 
ואני מודעת לכך ולא מצליחה שלא לגעור בו.
אני צודקת אבל לא חכמה.
השבוע הצעתי לו ללכת לסרט והוא סירב.
אמר שלא נעים לו איתי.
הבנתי אותו. 
אמרתי לו בחיוך שאהיה ממש נחמדה אליו. הוא עמד בסירובו.
 
מצד שני, ילד בן שבע עשרה ואני לא דורשת ממנו יותר מדי.
הוא צריך להחליף משקפיים כבר חודשיים ולעשות צילום לשיניים.
אני משתגעת מזה. באמת מוציא מהדעת שהוא לא מוצא זמן לזה.
ויש לו זמן למכביר.
 
זה בדמי להסביר לו שהתנהלות לא נכונה מביאה לתוצאות עגומות.
וללמד אותו כדרך חיים להיות יותר אחראי.
אבל יש מחיר להתנהלות שלי כרגע מולו. 
 
ואולי אני דוחקת בו והזמן גם יעשה את שלו.
לא יודעת. אבל משהו צריך להשתנות אצלי בראש. 
לצפיה ב-'מכירה את זה...'
מכירה את זה...
08/11/2017 | 11:41
176
משני ילדיי. הסתגרות בחדר. חוסר תקשורת. אני בעיקר בודקת עם עצמי. יש תקופות שאני נרגזת וזה יוצא עליהם.
דווקא התקופה האחרונה אצלנו יותר טוב. הטיפול הפסיכולוגי מאד עוזר. יש כתובת לאן לפנות כשיש מתיחות. יש אדם נוסף במערכת הקטנה שלנו.
 
לצפיה ב-' לא פשוט'
לא פשוט
08/11/2017 | 19:17
144
לא עברתי את זה. (עדיין )
 
הייתי מנסה למצוא טיפים ורעיונות בספרים של חינוך מתבגרים. יש ספר של חיים גינות "בין הורים לבני עשרה"  ויש ספר של מייזליש ופייבר: "איך לדבר כך שהמתבגרים יקשיבו ולהקשיב כך שהמתבגרים ידברו" יש בהם אפילו פרקים שאפשר לתת לנערים לקרוא (אבל רק כשהם במצב רוח טוב ).
לצפיה ב-'זה מתמיד או מעכשיו ?'
זה מתמיד או מעכשיו ?
09/11/2017 | 05:26
118
הוא תמיד היה מבצע את כל הדברים האלו ועכשיו הפסיק ?
או שהוא תמיד היה סומך עליך שתעשי ורק לאחרונה התחלת לנסות להעביר אליו את האחריות והוא החל להגיב בהסתגרות ?
 
כי אם זו תגובה חדשה להתנהלות ישנה,
אם הוא היה לרוב מגיב סבבה לסגנון ההורות שלך,
ואת עצמך לא עשית שום שינוי,
הייתי שוקלת אפשרות שההסתגרות היא לא רק בגללך.
הייתי שואלת את עצמי (אילו הייתי את) האם אני יודעת באמת מה קורה לו בחיים,
האם טוב לו בעבודה ? עם החברים ? בתחום הזוגיות ?
האם הוא מרוצה מחייו ? או מודאג לגבי העתיד ?
האם יש לו מישהו בחייו (לא חייב להיות את) לשתף אותו במצוקות שלו ?
 
לצפיה ב-'יש לי מתבגר בן 6 ואני כל כך מזדהה !!!'
יש לי מתבגר בן 6 ואני כל כך מזדהה !!!
09/11/2017 | 09:57
143
בדיוק יושבת כאן וחושבת איך שוברים את המעגל הזה.
יש ימים שנראה לי שהצלחנו,
הוא פתוח ונינוח וכל כך טוב יחד.
ואז יש ימים אחרים, שבהם הוא מתנהג ממש כמו מתבגר עצבני !
 
בדרך כלל ממה שאת כותבת, הבן שלך נשמע רגוע ורגיש.
מעניין מה קרה לו.
פתאום אני נזכרת שפעם למדתי שחלק מההתבגרות זה הצורך להפרד
ולשבור קצת את המסגרת..
לא יודעת.. אין לי היום עצות טובות, אבל אני יחד איתך  בהצלחה !!!
לצפיה ב-'מזדהה גם...'
מזדהה גם...
09/11/2017 | 13:22
117
עם "טרום מתבגרים" בני שבע בבית.. מצאתי את עצמי מעירה וגוערת יותר מידי. ממש הרגשתי שלא נעים להיות לצידי בבית מידי פעם  
מכיוון שאני מרגישה את זה אז החלטתי על שינוי. בוחרת את המלחמות שמתאימות לי, בוחרת ממה להתעצבן ובעיקר משתדלת לבקש בשקט מה שחובה לבצע לפני שאני מנחיתה פקודה ואז כועסת שלא מתבצע.
הנה את כבר מזהה את זה בעצמך.. ומכאן השינוי קל הרבה יותר.
לגבי השאר, החלטתי להרפות. התנהלות לא נכונה מביאה תוצאות עגומות, את צודקת. אבל זו ההתנהלות של הילדים ובחירה שלהם וכנראה שזה שיעור שיצטרכו ללמוד לבד.
אגב, רשמתי את עצמי לסדנה של אדלר. לא כי אני לא מכירה או יודעת מה צריך לשנות, אלא יותר כדי "להתאמן" על השינוי הזה ולשמוע פרספקטיבה של אחרים מבחוץ. זה גם עוזר לשינוי האוירה בבית.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום ניתוחי בקע
פורום ניתוחי בקע
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ