לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1233812,338 עוקבים אודות עסקים

פורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כללי ההתנהגות בפורום
קומונות שימושיות נילוות לפורום, 
וקישורים מהירים לפורומים משלימים בפרדס.
המשך >>

לצפיה ב-'שנה טובה ומתוקה '
שנה טובה ומתוקה
20/09/2017 | 09:10
2
14
בעיר שלי ובשכונה שלי יש כל כך הרבה אנשים שעושים טוב. בוודאי גם אצלכן ובסביבתכן. שנעשה טוב בשנה הקרובה, אפילו קצת, בקטנה, ושנזכה להנות מהטוב שיש לעולם ולסובבים אותנו להציע.

שנה טובה טובה!
לצפיה ב-'שנה טובה'
שנה טובה
20/09/2017 | 10:48
8
לצפיה ב-'שנה טובה'
שנה טובה
20/09/2017 | 14:21
17
שתהא טובה יותר מהקודמת,בריאות מיטבית,אושר ושפע
לצפיה ב-'התייעצות לגבי נושא "אין אבא"'
התייעצות לגבי נושא "אין אבא"
19/09/2017 | 21:46
2
53
חדשה בפורום, אמא עתידנית לשני ילדים, הגדולה אוטוטו בת 4 וקטנציק בן 10 חודשים.
אשמח לקבל חומרים לגבי נושא העדר דמות האב. מה מסבירים? היא עדיין לא שואלת אבל רוצה להיות מוכנה כשזה יקרה.
 
לצפיה ב-'כדאי להתחיל להסביר לה כבר'
כדאי להתחיל להסביר לה כבר
20/09/2017 | 00:08
37
גם אם היא לא שואלת, כדאי לדעתי לנצל הזדמנויות, גיל 4 זה כבר גיל שבו יכולים להתקיל אותה ילדים מהגן, וכדאי שהיא תהיה מודעת לזה. כלומר אני מניחה שהיא מבינה שאין אבא אבל שהנושא לא דובר עדיין אצלכם..
אני מגיל אפס בערך מספרת לילדה שלי מי כן יש לנו במשפחה - "אמא והילדה והחתולה וסבא וסבתא והמוןןן חברים וחברות". לאחרונה אני גם מוסיפה הסבר שיש כל מיני סוגים של משפחות - אמא ואבא, שתי אמהות, שני אבות, והמשפחה שלנו - ושוב - אמא והילדה והחתולה וסבא וסבתא והמוןן חברים וחברות".
 
הכנתי לה גם אלבום בלופה שמספר את כל הסיפור איך היא הגיעה לעולם ואיך החלטתי ובחרתי להביא אותה לבד, אבל זה עוד מוקדם מידי לדעתי. היא אוהבת להסתכל בתמונות אבל עוד לא התעמקנו בטקסט.. גם זה יגיע.. 
 
 
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
20/09/2017 | 12:12
25
תראי בראש העמוד בכחול את הלחצן "כלים ומידע", בלוח שייפתח תבחרי "הודעות נבחרות", שם תוכלי למצוא כמה שרשורים שעסקו בנושא.
 
יש גם "הודעות נבחרות" מצד שמאל של הפורום, אבל שם נפתחות בכל פעם באופן אקראי רק חלק מכלל ההודעות הנבחרות.
לצפיה ב-'האם הלכתן לבד לכל הבדיקות?'
האם הלכתן לבד לכל הבדיקות?
17/09/2017 | 06:58
22
95
לצפיה ב-'כן'
כן
17/09/2017 | 09:26
90
מלבד צילום רחם ושאיבות, הכל לבד
לצפיה ב-'בראשון הייתי עם חברה'
בראשון הייתי עם חברה
17/09/2017 | 10:01
94
בהריון השני - כמעט הכל עשיתי לבד. כולל שאיבה. 
לצפיה ב-'אמנם היה מזמן....'
אמנם היה מזמן....
17/09/2017 | 10:35
93
אבל תמיד לבד..גם לשאיבה.גם להחזרה.
לצפיה ב-'את הרוב לבד'
את הרוב לבד
17/09/2017 | 11:15
81
בדיקות כמובן, החזרות לבד, שאיבות 80% לבד, ברובן עשיתי שאיבות ללא הרדמה מה שהקל על ההגעה לבד מבחינת הבית חולים וההתנהלות אח"כ.
 
לצפיה ב-'לא הייתי ב IVF'
לא הייתי ב IVF
17/09/2017 | 11:32
93
לפני ההריון את הכל עשיתי לבד. בהריון לסקירת מערכות ולמי שפיר לקחתי את אמא.
לצפיה ב-'עם אמא שלי לכל בדיקה:)'
עם אמא שלי לכל בדיקה:)
17/09/2017 | 11:43
31
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
17/09/2017 | 13:43
77
לשאיבה הראשונה הלכתי עם חברה (כי בכל זאת לא ידעתי
למה לצפות...) ולכל החמש אחרי לבד (הרדמות מלאות תמיד)
ולמי שפיר אבא ליווה אותי  
 
לצפיה ב-'לבדיקות לפני ההזרעה לבד'
לבדיקות לפני ההזרעה לבד
17/09/2017 | 15:06
68
להזרעה עם אמא.. וסיקרות הריון או אמא או חברה
לצפיה ב-'שאיבות ומי שפיר עם אמא, כל השאר לבד.'
שאיבות ומי שפיר עם אמא, כל השאר לבד.
17/09/2017 | 17:50
22
לצפיה ב-'כמעט'
כמעט
17/09/2017 | 17:51
8
97
רק לסקירה מוקדמת הלכתי עם חברה. כל שאר לבד. ועכשיו אני חושבת האם זה בסדר אם אלך לבד לקסרי...
לצפיה ב-'קיסרי...'
קיסרי...
17/09/2017 | 18:13
5
91
ילדתי את ילדיי התאומים בקיסרי,לבד.הקיסרי הוא לא העניין.העניין הוא אחרי.קשה לקום מהמיטה,צריך להקפיד לשטוף הרבה והמקלחת קשה עם הקליפסים.אם חברה תוכל להיות איתך ,בביה"ח,לפחות לחצי שעה כשאת מתקלחת זה יהיה לך טוב.
אפשר הכל לעשות לבד אבל הרבה יותר נעים אם אפשר שמשפחה או חברים יהיו.פחות ב"דרך", לעשות בדיקות ושאיבות לבד זה לא ביג דיל אבל לידה ואחריה זו חוויה אחרת.
לצפיה ב-'יש לי שתי חברות'
יש לי שתי חברות
17/09/2017 | 18:24
4
116
שדיברתי איתן על אופציה לבוא איתי ללידה כשעוד לא ידעתי שזה יהיה קיסרי. אבל אחד עברה לגור לצפון ושניה נכנסה להריון אז עכשיו זה לא אופציה. ביקשתי מבת דודה שלי לבוא כשנשתחרר מבית חולים להיות איתי כמה ימים , אבל יש לה שלושה ילדים קתנים בבית, אז אי אפשר לדעת מה יהיה. חברה מהצפון כנראה תבוא, אבל גם לה יש ילדים בבית אז לכי תדעי... בבית גם אמא שלי תהיה איתי, אבל היא לא כל כך בריאה וצעירה כבר...
לצפיה ב-''
17/09/2017 | 20:24
1
60
לקיסרי תוכלי להיכנס לבד.בעז"ה תלדי בזמנך ותדלגי על הפגייה.אחרי הקיסרי כמה ימים מעצבנים כי הקליפסים "מושכים" בנשמה אבל כשהם יצאו תשכחי מהקיסרי ועם תאומים...בכלל אין זמן להתפנק.אמא שלך תהייה שם לטובת מצב הרוח שלך,לחיזוקים,גם עזרה מינימאלית היא יעילה.
בגדול הכל אפשר לקנות בכסף אבל לאט.תראי קודם איך תסדרי.
שנה טובה!
לצפיה ב-'תודה רבה ושנה טובה!'
תודה רבה ושנה טובה!
17/09/2017 | 20:41
17
לצפיה ב-'תבדקי בקופת חולים שבה את מבוטחת'
תבדקי בקופת חולים שבה את מבוטחת
18/09/2017 | 21:33
51
במאוחדת למשל אפשר לשכור אחות ע״ח הסל הריון 
לצפיה ב-'אני לקחתי דולה לקיסרי שלי'
אני לקחתי דולה לקיסרי שלי
20/09/2017 | 00:11
17
אמא וחברה חיכו בחוץ.. העדפתי דולה שתסייע לי גם לפני הלידה, גם במהלך הניתוח וגם אחריה. נתתי לה גם הוראות כשהיא היתה עם הילדה ואני בהתאוששות, היו דברים שהיו מאוד חשובים לי וידעתי שהיא תסייע לי להוציא אותם לפועל, ולא היתי בטוחה שאמא שלי תהיה מספיק אסרטיבית בשביל שאכן יצאו לפועל.
חוץ מזה שהדולה גם הרגיעה, ניגבה את דמעות (ההתרגשות) וצילמה.
 
גם בלידה הבאה עלי לטובה אני לוקחת את הדולה הזו.
 
ודרך אגב - תבדקי את הביטוח של קופח שיש לך ואם יש לך גם ביטוח פרטי - יש זכאות והחזרים על אחות שמלווה אותך בימים אחרי הלידה, לפחות על ניתוח קיסרי זה ככה, לא יודעת מה לגבי לידה רגילה (לא קראתי את כל השרשור אם את צריכה קיסרי או לא - בכל מקרה - שווה לברר)
לצפיה ב-'כמו שכתבו לך'
כמו שכתבו לך
17/09/2017 | 22:04
78
הניתוח עצמו זה לא בעיה.
הקושי הוא אחר כך, מאוד קשה לעבור משכיבה לישיבה ולהיפך. קשה להוציא תינוק מהעריסה ואז להתיישב איתו על הידיים.
בימים הראשונים הייתי צריכה שיגישו לי את התינוקת.
אבל מהר מאוד למדתי שאפשר ללכת לשבת בתינוקיה כל היום ושם יש תמיד מי שתעזור לך, רק ששם את לא יכולה לישון, רק להניק ולחבק.
ממליצה לך לשקול מלונית כדי שלפחות כשתרצי לישון אז תוכלי לישון. אני לא הצלחתי לישון במחלקה בגלל כל הרעש של היולדות האחרות.... וזה ממש קריטי להחלמה לישון.
אני הייתי זקוקה לעזרה גם כשחזרתי הבייתה, לקח לי עוד שבוע בבית עד שהייתי מסוגלת לטפל בעצמי בתינוקת.
אבל אני חושבת שבקסרי מתוכנן ההחלמה תהייה יותר מהירה, במקרה שלי הקסרי היה אחרי שכבר הייתי יותר מ 24 שעות בלידה, מתוך זה 4 שעות בפתיחה מלאה וצירי לחץ. ככה שהגוף היה כבר מותש לגמרי.
 
לצפיה ב-'עברתי שני ניתוחים קיסריים'
עברתי שני ניתוחים קיסריים
18/09/2017 | 11:54
72
הראשון היה מאוד כואב. וההתאוששות לא פשוטה. גם השני - אבל אז כבר ידעתי למה לצפות, ותפקדתי הרבה יותר טוב.  לדעתי - אל תלכי לבד לקסרי. יש מי שמתאוששת מהניתוח מהר, ויש מי שיותר קשה לה. זה לא צפוי, ולכן כדאי להעזר. 
לצפיה ב-'לבדיקות כן.'
לבדיקות כן.
17/09/2017 | 18:41
72
הלכתי לכל הבדיקות לבד. להזרעות  אמא שלי באה איתי.
לצילום רחם אמא שלי לא יכלה להגיעה, אבל דאגה שאחי התלווה אלי, הוא ישב כמובן בחוץ , אבל כל זמן ההתנה השתדל להיות תומך ומעודד , וזה היה כמובן לפני שהיו לו ילדים.
לניתוח הכיסרי אמא שלי התלוותה אלי,  ואחי הצטרף יותר מאוחר וגם הביא עוגה.
לצפיה ב-'הרוב לבד'
הרוב לבד
17/09/2017 | 22:33
61
לשאיבות אמא שלי באה איתי, למעקבים בטח שלא וגם לא להחזרות.
שנכנסתי להריון אמא שלי באה איתי לשקיפות ולסקירות. למעקבים השוטפים הלכתי לבד. אני ילדתי בקיסרי חירום אז אמא שלי ואחותי חיכו בחוץ.
 
לצפיה ב-'מעקבי זקיקים והזרעות כן'
מעקבי זקיקים והזרעות כן
18/09/2017 | 00:57
66
בשאיבה אמא שלי הייתה איתי, וגם במהלך ההריון עד כה היא ליוותה אותי לכל בדיקות האולטרסאונד - שקיפות ושתי הסקירות, וגם לא זזה ממני כשהגעתי למיון עם הקאות.
אין כמו אמא. 
לצפיה ב-'הרוב כן'
הרוב כן
19/09/2017 | 15:11
27
לרוב הבדיקות / הזרעות / שאיבות / החזרות לא הרגשתי שום צורך בליווי.
אמא שלי באה לסקירות בהריון הראשון,
בלידות כן היה חשוב לי ליווי.
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:11
5
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'אפשר לקטר קצת?'
אפשר לקטר קצת?
17/09/2017 | 21:45
9
175
שלום לכולן. אני אזכיר שאני בהריון תאומים שבוע 31+. מהיום יצאתי לחופשת מחלה כי נהיה כבר קשה מדי לעבוד. אתמול בערב הלכתי לסופר להביא למשהו קטן ונפלתי ברחוב. לא משהו רציני, סתם נתקלתי במשהו ונפלתי עקב חוסר שיווי משקל - בטן כבר ממש גדולה. לא קיבלתי מכה בבטן, אני מרגישה את העוברים כרגיל, אז נראה שהכל בסדר. בפעם הזאת. מפחיד אותי שאם יקרה לי משהו בבית - ברחוב אני מניחה שמישהו בסופו של דבר יזמין מד''א - אף אחד אפילו לא ידע על זה ולא יוכל לעזור. קרה לכן משהו כזה? איך התמודדתן?
לצפיה ב-'לקראת סוף ההריון'
לקראת סוף ההריון
17/09/2017 | 21:51
2
126
קבעתי עם אמא שלי שאנחנו מדברות כל בוקר וכל ערב.
ככה שאם לא התקשרתי היא תדע שמשהו קרה.
כמו כן, הקפדתי שהטלפון יהיה כל הזמן עליי, גם בבית וגם בלילה.
 
וגם, מכיוון שאת יודעת ששיווי המשקל שלך בעייתי, את צריכה להיות הרבה יותר זהירה וקשובה לעצמך כשאת בתנועה.
 
לצפיה ב-''
18/09/2017 | 02:17
17
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/09/2017 | 03:28
79
אמא שלי תבוא לארץ בשבוע הבא אז יהיה לי טיפה יותר קל אני מקווה
זו פעם ראשונה שנפלתי בהריון הזה, אז עכשיו אני אדע שצריך להיזהר
לצפיה ב-'תרגישי טוב!'
תרגישי טוב!
18/09/2017 | 01:03
2
81
חבל שאת גרה כל כך רחוק.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/09/2017 | 03:29
1
83
מה איתך? איך עברה המסת סוכר 100?
לצפיה ב-'הרופא ויתר לי '
הרופא ויתר לי
18/09/2017 | 08:25
91
יצא לי ערך גבולי בהעמסה של 50 אבל אין לי שום סימנים מחשידים אחרים לסוכרת וסוכר בצום תמיד נמוך, וגם הסגרתי בפניו את האחות שלא נתנה לי לחכות שעה לפני הבדיקה ולקחה לי דם אחרי 50 דקות גג. 
החלטנו שלא נעשה בינתיים העמסה מלאה אלא אם כן פתאום יתגלו סימנים מחשידים לסוכרת. 
אני כמובן שומרת על עצמי מבחינה תזונתית ליתר בטחון. 
לצפיה ב-'כן קרה לי...'
כן קרה לי...
18/09/2017 | 03:16
1
100
זה באמת מפחיד. אני החלקתי במדרגות כשהייתי בהריון.. ונגרם נזק לברך - אחר כך את סוף ההריון ביליתי במיטה.. כי היו לי כאבים קשים.
 
מזל שלא נפלת על הבטן. האם יש לך נעליים טובות? סנדלים זה עוזר לחוסר יציבות..
האם הלכת לרופא?
האם יש לך אפשרות אולי לגור עם ההורים? או אחים? רק לחודש חודשיים הקרובים?
יש גם כפתור מצוקה ששמים על היד כמו שעון. למקרה שאת נופלת בבית לבד.
זה כרוך במנוי לחברה שנותנת שירות רופא עד הבית.
 
שיעבור  לך בקלות ובבריאות..
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/09/2017 | 03:26
71
זו הייתה נפילה לא רצינית, קיבלתי מכה קלה ברגליים, אבל לא משהו רציני, לא כואב לי כלום ואין סיבה ללכת להיבדק לדעתי
לגבי לעבור לגור עם משפחה - נכון להרגע הורים שלי לא בארץ - אמא תבוא להיות איתי בשבוע הבא ואני בת יחידה, אז כרגע אין אפשרות כזאת
לגבי נעליים את צוקדת - הייתי עם שמלה ונעליים לא ממש מתיאמות לאישה בהריון מתקדם. יום-יומי אני עם אחרות בדרך כלל, אבל כבר יש לי בעיה עם בגדי הריון בגלל שזה תאומים - מכנסיים הכי גדולות שיש לי כבר בקשי עולים עליי...
לצפיה ב-'מוכר תשמרי על עצמך'
מוכר תשמרי על עצמך
18/09/2017 | 09:47
73
הריון תאומים הוא הריון "גדול" בהרבה מובנים... שיווי המשקל מופר מאוד בקלות וזה הריון שמועד לנפילות. אני מכירה היכרות אישית כמה מקרים כאלו של נפילות שבמזל נגמרו בשלום. אישית עברתי מהר מאוד לנעלי נוחות טובות ששימשו אותי כמעט כל ההריון וירדתי מסנדלים לא יציבות ובוודאי מנעלי עקב (שעד היום לא חזרתי אליהם....) . מעבר לזה יש הרבה פחדים בהריון. אני חושבת שזה זמן טוב בשבילך לחזק קשרים עם חבורת שנמצאות באיזור, שכנות בבניין ואמהות לעתיד מהסביבה). אני מקווה שאת דואגת לעצמך גם לעזרה פיזית אחרי הלידה כי התקופה הראשונה מאוד מאוד קשה.
לצפיה ב-'איך היה השבוע שהיה?'
איך היה השבוע שהיה?
15/09/2017 | 09:50
14
34
לצפיה ב-'שבוע של עשיה ברוכה'
שבוע של עשיה ברוכה
15/09/2017 | 14:54
1
124
הילד מרוצה בבית ספר. גם מחזיק מעמד בשיעורי ספורט. ולי יש שקט לעבוד וללמוד.
הילדה גם היא בסדר. אני מקוה שהיא תגיע הערב לארוחת שישי. בתוכנית להערב: הזמנת פיצה. חם מדי מכדי לבשל.
 
אצלנו הרבה יותר שקט לאחרונה. בזכות בית ספר והטיפול הפסיכולוגי. וגם אני עובדת על עצמי להרים קול פחות. לא להשיב למתבגרים באותו טון מגעיל שבו הם מדברים אלי. להיות תמיד אופטימית. להכיל. כן המילה המעצבנת הזו. להכיל את כל מה שקורה ולנהוג בשלווה. או כאילו שלווה. להתפוצץ בפנים ולהכיל.
לצפיה ב-'נשמע טוב'
נשמע טוב
16/09/2017 | 18:29
46
להכיל זה לפעמים באמת לא קל. מקווה שתגיעי לשלב שבו לפחות בחלק מזמן תוכלי להבחין שזה בכלל משהו שלהם, ולא קשור אלייך.
לצפיה ב-'שנה חדשה, מחלות חדשות'
שנה חדשה, מחלות חדשות
15/09/2017 | 18:27
3
120
חום ויראלי של 40 מעלות שלושה ימים.
עם כמה שאני עייפה, החוסר אונים המוחלט מראות אותו סובל מתסכל הרבה יותר. וכדי שיהיה כיף, חצי מהצוות שלי יוצא לחופש בתחילת השבוע, אז עשיתי חפיפה בטלפון על משימות לשבוע הבא. בתקווה גדולה מאד שנחזור לשגרה.
 
לצפיה ב-'החלמה מהירה'
החלמה מהירה
16/09/2017 | 15:48
1
55
קשה להיות עם ילד חולה. מקוה שהיום כבר יותר טוב. כל הכבוד לך על התפקוד!
לצפיה ב-''
16/09/2017 | 20:06
8
לצפיה ב-' קישטא מחלות '
קישטא מחלות
16/09/2017 | 18:30
16
לצפיה ב-'הרבה יותר טוב !'
הרבה יותר טוב !
16/09/2017 | 21:30
1
58
לפני שבוע נראה היה שהקליטה לכיתה א בכלל לא קלה.
מאז, מרגע לרגע הכל הולך ומשתפר.
זה אולי לא בית הספר שאני רציתי,
אבל קטני - בוגר, חרוץ, ובעיקר - מרוצה :)
שנה טובה יקרות !
לצפיה ב-'שמחה לשמוע!'
שמחה לשמוע!
18/09/2017 | 20:16
10
לפעמים הם מפתיעים אותנו הקטנים האלה... ביכולת שלהם להתאקלם..
חיבוק ממני
לצפיה ב-'שבוע יומולדת '
שבוע יומולדת
17/09/2017 | 14:09
5
88
היפים שלי חגגו יום הולדת שבע ! מדהים איך הזמן טס. הפעם חגגנו בחיק המשפחה (ויהיה המשך בראש השנה). ובחרתי לעשות לכל ילד מסיבה בכיתה שלו. המסיבה של הבחור מאחורינו ושל הגברת בקרוב מתיש אבל ממלא.
לצפיה ב-'אוווו, מזל טוב!! איזה גדולים כבר!'
אוווו, מזל טוב!! איזה גדולים כבר!
17/09/2017 | 17:49
8
לצפיה ב-''
17/09/2017 | 18:15
1
לצפיה ב-''
18/09/2017 | 08:48
לצפיה ב-'מזל טוב :)'
מזל טוב :)
19/09/2017 | 09:25
8
הרבה נחת:)
לצפיה ב-'מזל טוב וכל הכבוד לאמא '
מזל טוב וכל הכבוד לאמא
19/09/2017 | 22:31
3
לצפיה ב-'חדשה מנהריה :)'
חדשה מנהריה :)
14/09/2017 | 23:00
2
152
שלום בנות,
אני אם יחידנית לבנצ'יק מקסים בן חודשיים.
מקווה להכיר נשים כמוני מהאזור ובכלל, וליצור חברויות לשיתוף.
אשמח לשמוע מכן.
לילה טוב :)
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
15/09/2017 | 05:26
1
91
ומזל טוב תהני ממנו.
לצפיה ב-'תודה רבה רבה :)))'
תודה רבה רבה :)))
16/09/2017 | 04:11
18
לצפיה ב-'דחוף'
דחוף
12/09/2017 | 13:56
9
310
הי בנות,
מחפשת המלצה על דולה באיזור המרכז..
די דחוף..ממש מעכשיו לעכשיו מאחר והתוכניות של המלוות שלי השתנו :(
לצפיה ב-'מבינה את הלחץ'
מבינה את הלחץ
12/09/2017 | 17:31
1
129
אני ילדתי פעמיים לבד לגמרי. בלי דולה ובלי קורס ובלי משפחה. לא מכירה דולה. 
מקווה מאד שתמצאי.
אבל לנשום עמוק ולדעת שאת יכולה לעמוד בזה.
לידה קלה!
לצפיה ב-'תודה רבה:)'
תודה רבה:)
14/09/2017 | 11:00
38
ומורידה את הכובע...באמת
לצפיה ב-'יש בפורום הריון בדפים האחרונים כמה המלצות'
יש בפורום הריון בדפים האחרונים כמה המלצות
12/09/2017 | 19:18
32
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
13/09/2017 | 05:06
71
לי אין תשובות. עד שיענו לך תעשי חיפוש בפורום. יש תיבת חיפוש בצד שמאל למעלה. היו כאן בעבר מספר המלצות.
 
המון בהצלחה.
לצפיה ב-'מיכל ליבנה'
מיכל ליבנה
13/09/2017 | 08:58
1
88
לא מנסיון אישי שלי כי ילדתי תאומים בקיסרי, אבל מכירה אותה אישית והיא מקסימה. שמעתי עליה המלצות חמות מחברות.
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
14/09/2017 | 11:01
35
מצאתי מישהי מקווה שתהיה זמינה מהרגע להרגע
:))
לצפיה ב-'מלווה ללידה'
מלווה ללידה
13/09/2017 | 15:11
1
97
הי,
קודם כל מאחלת לך לידה קלה וטובה.
ישנה דולה ומלווה מקסימה שפגשתי בשם ענת מליסדורף, חפשי אותה בגוגל. אישה מהממת ומיוחדת!
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
14/09/2017 | 11:02
70
מצאתי מישהי, מקווה שתהיה זמינה
 
L:)
לצפיה ב-'דולה'
דולה
15/09/2017 | 19:13
42
חוה שפירא
מקסימה
לצפיה ב-'הנחה למעון לחד הורית שלא עובדת'
הנחה למעון לחד הורית שלא עובדת
12/09/2017 | 16:59
19
179
אני מגדלת לבד ילדה (כגרושה בלי מזונות)
ממש ממש קשה לי לבד כל היום עם הילדה (אין לי הורים וכו')
לכן שלחתי אותה למעון שלפחות תראה חברה ושלי יהיו כמה שעות של שקט.
המעון עולה 1800ש"ח (לא מצאתי עד 4 משהו יותר זול באיזור שלי)
אני לא עובדת ולא לומדת לכן כנראה לא אקבל הנחה מהתמ"ת, נסיתי לפנות לרווחה אמרו שרק ילד בסיכון זכאי להנחה. נשאר ביטוח לאומי (אני מקבלת מהם הבטחת הכנסה), רציתי לדעת אם מישהו פה יודע אם יש להם הנחה-השתתפות כלשהי בהוצאות של מעון, או אם מישהו יודע איך אפשר לקבל בכל זאת הנחה.
לצפיה ב-'מציעה לך'
מציעה לך
12/09/2017 | 17:26
5
145
גם לחפש איזו עבודה קטנה. זה ייתן לך בטחון בעצמך.  וגם אז תוכלי לקבל הנחה במעון. אפשרות נוספת היא לעבוד כעצמאית - גם זה נחשב לעבודה בתמת.
תשאלי את מנהלת המעון על אפשרות נוספת להנחה. תגייסי אותה לעזור לך עם הבירוקרטיה של התמת.
 
המון בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה על התשובה המהירה,אז זהו שאני '
תודה על התשובה המהירה,אז זהו שאני
12/09/2017 | 20:23
4
128
אני עובדת כפרילנסיט לא משהו קבוע לתמ"ת בטח זה לא יספיק נכון? בטח צריך בשביל זה משהו רישמי נכון?
לצפיה ב-'צריך אישור של רואה חשבון על היקף שעות עבודה'
צריך אישור של רואה חשבון על היקף שעות עבודה
12/09/2017 | 21:07
3
110
אם אני לא טועה מעל 20 שעות שבועיות מזכה אותך בהנחה.
 
את לא חייבת להיות שכירה, את חייבת להיות עובדת.
 
לצפיה ב-'כל רואה חשבון? אני צריכה להראות לו/להם קבלות?'
כל רואה חשבון? אני צריכה להראות לו/להם קבלות?
13/09/2017 | 14:24
2
21
לצפיה ב-'אני ביקשתי ממשרד רואי החשבון שעשה לי את הדוח השנתי'
אני ביקשתי ממשרד רואי החשבון שעשה לי את הדוח השנתי
14/09/2017 | 10:45
1
74
למס הכנסה.
הם אמרו שזה בכלל לא תפקיד שלהם ושלא אמור להיות להם מושג כמה שעות אני עובדת.
אבל בגלל שאני לקוחה שלהם הם הסכימו להוציא דף עם חתימה שלהם וכתבו כמה שעות שביקשתי מהם לכתוב...
כשאת עצמאית אין שום דרך לדעת כמה שעות בפועל את עובדת כדי להגיע להכנסה מסויימת. ככה שזה דיי מטופש לבקש אישור כזה.
כנראה שעושים את זה כדי שלא יהיה קל לאמהות שבכלל לא עובדות לרמות את המערכת.
 
לצפיה ב-'הבנתי נשמע הגיוני '
הבנתי נשמע הגיוני
17/09/2017 | 13:39
27
אני אנסה כמוך לפנות לאיזה משרד רו"ח שאני מכירה שאולי יסכימו לעשות לי טובה. תודה על התגובה
לצפיה ב-'תנסי ב-'
תנסי ב-
12/09/2017 | 20:06
3
110
 ידידות טורונטו-נתיבים לתעסוקה.לא אופטימית כי לעניות דעתי כל הסבסודים הן של התמ"ת והן של טורונטו,כמדומני,ניתנים רק לנשים עובדות אבל שווה בהחלט לברר איתם.
לצפיה ב-'הבעיה שאני כרגע לא מעוניינת בעבודה מספיק לי עבודה כפרילנסיט'
הבעיה שאני כרגע לא מעוניינת בעבודה מספיק לי עבודה כפרילנסיט
12/09/2017 | 20:25
2
49
לצפיה ב-'אם את פרילנסרית ומופיעה כעוסק פטור במע"מ ובמס הכנסה'
אם את פרילנסרית ומופיעה כעוסק פטור במע"מ ובמס הכנסה
13/09/2017 | 03:39
1
106
את צריכה להצהיר על 20 שעות עבודה בשבוע. אני חושבת שאצלך אפילו לא יבקשו חתימה של רואה חשבון אלא רק הצהרה שלך וכמובן גם שומת מס של השנה הקודמת (טופס שנותן מס הכנסה לגבי כל ההכנסות שלך באתה שנה ואם היית צריכה בכלל לשלם מס) וכן אישור שפתחת תיק במע"מ ובמס הכנסה
לצפיה ב-'אני רק עכשיו פותחת תיק'
אני רק עכשיו פותחת תיק
17/09/2017 | 13:40
9
לצפיה ב-'תמצאי עבודה- זה לא מה שרצית לשמוע אבל כדאי שתחשבי על זה'
תמצאי עבודה- זה לא מה שרצית לשמוע אבל כדאי שתחשבי על זה
16/09/2017 | 14:12
3
87
דווקא בגלל שאת חסרת תמיכה ואמצעים כמו שכתבת, הדבר הטוב ביותר עבורך ועבור הילדה זה לעבוד במשרה חלקית אם קשה לך במשרה מלאה כי הכל עלייך וזה מובן, אבל לפחות חלקית - ככה שתקבלי גם הבטחת הכנסה וגם משכורת. ותעבדי במקום שמשלמים לך בו ביטוח בריאות, ופנסיה- שכוללת ביטוח נכות ואובדן כושר עבודה. תארי לך שחלילה קורה משהו, את שוברת את האגן כי החלקת על כביש רטוב ביום גשום- 3 חודשים של שיקום, 3 חודשים שצריך עזרה יומיומית בבייביסיטר והוצאת הילד המהגן ודאגה לקניות בבית, 3 חודישםש את צריכה טיפולים ומוניות ובדיקות ומישהי שתטפל גם בך. י ש לך כסף לזה? מדובר באלפי שקלים כל חודש בנוסף להוצאות השוטפות. וזה סהכ שבר. לא רוצה לחשוב על משהו גרוע יותר שיש לו השלכות ארוכות טווח. בעבודה שיש לך ביטוחים מסודרים- את מסודרת, ואם זו תאונה בדרך לעבודה או בעבודה- אז בכלל. 
בנוסף כשאת עובדת הוצאות הבית יורדות משמעותית. החשמל, המים, אפילו המזון והביזבוזים כי אין לך זמן פנוי.
 
ובנוסף, למה שתקבלי מעון מסובסד אם את לא מתכננת לעבוד?  גם אני לא עבדתי וגידלתי שני ילדים בבית (ועדיין מגדלת בבית) וכעסתי בתקופתו - שלא קיבלו אותנו כי לא עבדתי בזמן הרישום אבל לרגע לא תיכננתי לא לעבוד כשהם בגנים.
 
אני מבינה את הצורך לךנשום קצת לבד אז לכי על זה בקטנה.. ותחפשי עבודה במקביל. את תודי על מזלך הטוב כשתמצאי משהו טוב, ונחמד ושתוכלי לאפשר לילד הולך הרבה יותר  מכרגע.
 
אגב תתבעי מזונות, לא חבל?
 
ובכל מקרה, 1,800 שח זה כלום כסף למעון. במרכז משלמים בין 2,800 ל4,000 שח. במעום פרטי ובויצו לדעתי סביבות 3,000 לא מסובסד. אז בכל מקרה את במצב טוב.
 
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'קודם כל תודה על התשובה המבינה'
קודם כל תודה על התשובה המבינה
17/09/2017 | 13:37
51
פשוט החשבון שלי שאם אני יוצאת לעבוד יורידו לי מהקיצבאות - הבטחת הכנסה ומזונות (מקבלת מביטוח לאומי מזונות כרגע), לכן אני מעדיפה לעבוד מהבית כפרילנסריט כך שמצד אחד יש לי עוד הכנסה מצד שני זה לא פוגע בקיצבאות.
לגבי המעון מבחינתי זה הצלת נפשות, אני לא שורדת את הילדה 24 שעות לבד בבית איתי.
מנחם אותי לדעת ש1800 ש"ח זה לא נורא חשבתי שהם לגמרי הגזימנו.
ושוב המון תודה על התגובה
עזרת לי...
לצפיה ב-'הגזמת'
הגזמת
18/09/2017 | 00:17
1
49
מעונות יום גובים 2,474 ש"ח תשלום מלא על תינוק ו-1889 על ילד מעל גיל 1.3 
וזה ממש לא "כלום" למי שמשתכרת שכר מינימום שאומנם צפוי לעלות ל-28.5 ש"ח לשעה אבל בהרבה מקומות שבהם מעסיקים בשכר מינימום יש נטייה לאפשר רק עבודות חלקיות כך שזו גם לא תהיה משרה מלאה. אם היא תרוויח 4,000-4500 אז הסכום שרשמתי למעלה הוא נתח נכבד. ומה עם חשבונות ומה עם שכר דירה?
אני גרה במרכז. שנה שעברה שלחתי לגן פרטי ושילמתי 2500 לחודש. על כל פניםלגבי ביטוח תאונות, מעצם היותה תושבת היא חייבת במס גולגולת לביטוח לאומי. כל אדם שאינו עובד משלם מדי חודש 170 ש"ח לביטוח לאומי שאמורים גם לבטח אותו למקרים של פגיעה בגוף
אם לכותבת אין עבודה כלל ואים חסכונות, היא תוכל לקבל הבטחת הכנסה של משהו בסביבות 2500-2700 ש"ח ולעבוד קצת מהבית אולי להיות בעצמה בייביסיטר או אפילו רחמנא ליצלן לעבוד בשחור (כן זה לא הכי חוקי אבל הרבה עושים את זה ולצערי במצב של היום זו לפעמים הדרך היחידה לשרוד)
לצפיה ב-'הדברים שלך רק מחזקים את הצורך לעבוד'
הדברים שלך רק מחזקים את הצורך לעבוד
19/09/2017 | 13:36
15
ולא לסמוך על קצבאות.
 
אני מדברת מנסיון, ולא משום מקום אחר- קצבאות אל מאפשרות מעבר לכמו שציינת- לשרוד, וכשאת המגדל פעוטות כמפרנס יחיד- זה המקום הכי גרוע להיות בו. אתה אל רוצה וצריך לשרוד, כי בקטסטרופה הראשונה- אתה והילדים שלך תקרסו כלכליץ, נפשית, בריאותית.
 
לגבי עלויות מעונות, כאן בת"א גבעתיים תא המחירים גבוהים בהרבה וכך גם המחייה. כל הנחה משמעותית אבל 1,800 זה לא סוף העולם.
לצפיה ב-'קיבלת תשובה ראשונית'
קיבלת תשובה ראשונית
18/09/2017 | 02:26
4
76
אז אני מזכירה שהפורום הזה אינו מיועד לגרושות. יש בתפוז פורום גרושים גרושות.
 
אני מאחלת לך לא להילכד במלכודת העוני. אני מקווה שאת בריאה ומסוגלת לפרנס את ביתך. מאחלת לך שתמצאי עבודה שתגרום לכך שלא תזדקקי כלל לאבטחת הכנסה וגם לא למזונות מביטוח לאומי. תמצאי את הדרך לפרנס את הילדה שלך מחוץ למעגל העוני. אנשים בריאים צריכים לפרנס את הילדים שלהם. חולים ונכים זה משהו אחר...
 
בהצלחה
לצפיה ב-'אוקיי סורי לא חשבתי שאסור לכתוב פה '
אוקיי סורי לא חשבתי שאסור לכתוב פה
18/09/2017 | 12:24
3
38
בכל אופן תודה על התגובות שבכל זאת קיבלתי פה.
ולגבי ההערה "אנשים בריאים צריכים לפרנס את הילדים שלהם"
אני באמת לא מאחלת לאף אחת להגיע למצבים של לחץ וקושי בחיים שמביאים למצב של חוסר יכולת לעמוד על הרגליים, לצאת, לפרנס, להתמודד עם חברה, עם עוד אחריות וכו',
והקושי היותר גדול הוא שכיון שזו לא מחלה רישמית או נכות אז גם אמפטיה או השתתפות אין. מה שאני באה לומר, קל לשפוט כשאת לא במקום הזה, אבל תדעי שיש מצבים בחיים שאין ברירה חייבים להעזר בביטוח לאומי, הרי שילמתי כל חודש בחודשו לביטוח לאומי, הרי זה ביטוח כמו ביטוח רכב, ביטוח חיים וכו,
לצפיה ב-'ללא ספק טוב שיש עזרה במצבי קיצון'
ללא ספק טוב שיש עזרה במצבי קיצון
18/09/2017 | 15:08
47
מאחלת לך שתצאי מזה מהר ותחזרי למקום טוב בהרבה.
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע על המצב הקשה שלך'
מצטערת לשמוע על המצב הקשה שלך
18/09/2017 | 19:57
1
27
אני בטוחה שלאט לאט הילדה תגדל ואת תחזרי למצב של תפקוד ותתאוששי.
יש פה פורום ביטוח לאומי שתוכלי לשאול שם איך להעזר בהם.
זה מוסד בירוקרטי מסובך אבל כן עוזר במצבים קשים.
 
את יכולה גם לחשוב פה על דברים נוספים שאת אוהבת לעשות ויכולה להרוויח כסף מהם. הרבה בריאות! ושנה טובה ומתוקה!
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה האמפטית ♥'
תודה רבה על התגובה האמפטית ♥
18/09/2017 | 20:20
6
לצפיה ב-'משהו ששמתי לב אליו '
משהו ששמתי לב אליו
11/09/2017 | 12:19
13
351
יכול להיות שלרוב האמהות היחידניות נולדות בנות ולא בנים ?
איכשהו כל החידניות מסביב (ונראה לי שגם הרוב פה בפורום) מביאות בנות ...
יש משהו בדבריי או שזו סתם מחשבה שטותית שחולפת לי בראש ?
יש שוני לדעתכם בין בנות לבנים לקבלת היעדר דמות אב בחיים  ?
לצפיה ב-'לא ממש לא'
לא ממש לא
11/09/2017 | 12:45
199
דווקא רוב היחידניות שאני מכירה הן אמהות לבנים. ובכלל - נדמה שיש סטטיסטיקה מוכחת שבטיפולי פוריות (הפריות) נולדים יותר בנים. לי אישית יש תאומים בני שבע , בן ובת. יש שוני בדרך הקבלה שלהם את היעדר דמות האב בגלל האופי השונה ובגלל ההתפתחות השונה של כל אחד. הבת היתה מודעת לעצמה ולסביבה בגיל הרבה יותר צעיר מהבן ומעבר לכך באופיה האישי היא מאוד תחרותית וביקורתית וחשוב לה להיות כמו כולם או יותר. אז בגילאים הצעירים היא שאלה הרבה יותר שאלות לגבי למה לא התחתנתי. הבן היה מקשיב מהצד. אח"כ התהפכו היוצרות.. הבן התחיל שים לב לסביבה יותר, לאינטראקציה הגברית והתחיל לשאול בעצמו. במקרה שלו זה פחות בגלל שלכולם יש אלא הסקרנות על מה שאין לו.. כרגע (גיל שבע) שניהם לא מתעסקים בזה בכלל. בכיתות שלהם בביה"ס יש סוגי משפחות שונות, הם לא יוצאי דופן והנושא כמעט ולא עולה.
לצפיה ב-'העדר דמות אב'
העדר דמות אב
11/09/2017 | 15:07
179
הבן שלי בן 13 וכעת מתחיל טיפול פסיכולוגי. לעתים אני שותפה בשיחות הטיפוליות ומקשיבה לבן שלי על האופן בו הוא רואה את העולם.
ניכרת בהחלט בעיה. בבית ספר הוא מתעמת עם המורים הגברים. ומסתדר בקלות עם המורות הנשים. כאילו אין לו דפוס התנהגות איך להתמודד מול גבר בעל סמכות. בשיחה האחרונה הוא התלונן על מספר מורים - על אופן הלימוד - על היחס שלהם לתלמידים - על השעמום בכיתה. 
אנחנו בית של נשים. אמי. אחותי. בתי. וזה יוצר מצב של התמודדות אצל הילד.
לצפיה ב-'ממש לא '
ממש לא
12/09/2017 | 10:14
2
145
יחידנית עם 2 בנים
לצפיה ב-'אצלנו'
אצלנו
12/09/2017 | 11:33
1
162
אצלנו בבית יש רק בנות
וגם אין סבים, רק סבתות..
 
לא יודעת מה עדיף שיוולד בסיטואציה כזאת בן או בת ? כמובן שלא נתון בשליטתי... אנחנו נשמח לגוון קצת בבית אבל מה עם הילד ?! אוף זה כזה מטריד..
לצפיה ב-'רק הצעה'
רק הצעה
12/09/2017 | 14:29
138
פחות להיות מוטרדת ממין העובר והרבה יותר לשמוח בהיריון ותינוק תקין ובריא.
בהצלחה
לצפיה ב-'לא ואין שוני'
לא ואין שוני
13/09/2017 | 13:33
7
131
בין בנות לבנים.
 
ההתייחסות של הילד לדמות האב מושפעת לדעתי מכמה גורמים :
האישיות המולדת של הילד,
הסביבה שבה גדל הילד (אם הוא גדל בפריפרייה והוא היחיד בבית ספר שיש לו הורה יחיד או שהוא גדל בתל אביב ויש לו בכיתה מגוון של משפחות מיוחדות),
וסגנון ההורות (אמא שתהייה עסוקה כל הזמן בנושא האב גם תגרור את הילד להיות עסוק בנושא).
לצפיה ב-'אז בעיני - סגנון הורות. '
אז בעיני - סגנון הורות.
13/09/2017 | 18:12
6
138
תמיד דיברתי בחופשיות על היחידנות ועל תרומת הזרע
ועל כמה שאני בת מזל
וכפי שאת יודעת אני עפה על עצמי כיחידנית. 
ולא מעט הומור סביב האין אבא. 
אני מאמינה בכל לבי שהשיח בבית משנה מאוד את הגישה של הילד.
 
זהו, לא צריך יותר.
 
אני מכירה לא מעט יחידניות החושבות שאם לא מדברים
על הנושא - הוא לא קיים.
אין שיח ואין טיפת הומור סביב הנושא.
 
וכמו שאני תמיד אומרת לילד שלי "מה עשיתי בעולם הזה שקיבלתי אותך?"
והוא תמיד עונה -  "אימא, הלכת לבנק הזרע" 
 
 
 
לצפיה ב-'מקסים , כל הכבוד על הגישה '
מקסים , כל הכבוד על הגישה
13/09/2017 | 20:38
34
לצפיה ב-'איך זה משנה את הגישה של הילד?'
איך זה משנה את הגישה של הילד?
13/09/2017 | 21:26
4
100
אני מנסה לאבין.
למה צריך להיות סיח על משהוא שאין, אין אבא על מה הסיח?
ואיך זה משנה את הגישה של הילד?
הילדה שלי מדברת בחופשיות על יחידניות ותרומת זרע וטוב שכך, היא גאה במישפחה שלה ,כי כך חינכתי אותה.
אבל להשתמש בהומור על אבא, בסיח עם ילד שאין לו אבא, ניראה לי מכאיב.
לצפיה ב-'לא חייב להיות טראומתי כל כך'
לא חייב להיות טראומתי כל כך
14/09/2017 | 10:14
88
הילדים עלו לכיתה ב' והיו להם משימות למלא פרטי הורים בדפים של בית הספר וביומנים. היו שם פרטי שם האב, מקום עבודה, טלפון עבודה, טלפון נייד. משהו כמו חמש שש שורות למלא כמה פעמים. עזרתי לילדים וכשהגענו לזה דילגנו ואמרתי להם שאיזה כיף... חסכתי להם שיעורי בית כי אצלנו אין אבא. זה מאוד הצחיק אותם  
זה לא ממש הומור על זה שאין אבא אלא על היתרון המפתיע שצץ להם פתאום.. 
לצפיה ב-'את יודעת מה מכאיב נורא?'
את יודעת מה מכאיב נורא?
17/09/2017 | 09:29
2
37
ילדים החווים גיהנום בבית שלהם.
ויש המוני ילדים שקמים בכל בוקר לגיהנום הפרטי שלהם.
 
אז אני רואה בעיניים אחרות את הבית שלי.
ולא כי רע שם.
כי טוב נורא אצלנו.
 
יש ביננו המון הומור על ה-אין אבא. וזה אחלה.
מתה על השטויות שלנו:)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'רק להזהר'
רק להזהר
17/09/2017 | 09:58
1
32
שמרוב הומור הוא ירגיש בכל זאת בנוח לשתף אותך כשמשהו בנושא מטריד אותו או מעציב אותו. כי צריך להיות מקום גם לרגשות האלה. את יודעת שאת מאוד אינטנסיבית בנוכחות שלך, אז קחי את זה בחשבון ותוודאי שאת לא חוסמת דברים שהילד רוצה להשמיע.
לצפיה ב-'זהו, אנחנו לא כל היום צוחקים. זה באמת נשמע כך. '
זהו, אנחנו לא כל היום צוחקים. זה באמת נשמע כך.
17/09/2017 | 11:10
35
ואת יודעת, זה הדבר היחידי שהצלחתי בו ממש.
הילד שלי משתף אותי עם כל בעיה המגיעה לפתחו.
וזה לא אומר שאין לו סודות ממני. שיהיה ברור.
 
הוא מתייעץ איתי לגבי שאר הנושאים המטרידים אותו.
ושוב, הוא לא תמיד הולך בדרך שלי.
וזה גם בסדר. 
 
 הוא אמר לי לפני כמה ימים - לא פשוט לחיות איתך.
את מבריקה וזה לא פשוט.
נשבעת.לא נגעתי.
קצת נסחף אבל זה מה שהוא חושב עלי:)
 
אם אני כותבת על דברים מצחיקים שביני לבינו
זה נשמע כאילו כל היום צוחקים על ה-אין אבא.
אז לא צריך להגזים.
אבל בהחלט אין עצב בסיפור שלנו.
 
כשהיה קטן שאל לא מעט שאלות על זה שאין אבא בבית.
תמיד עניתי ברצינות ולכל שאלותיו.
והאמיני לי שהיו שאלות מצדו.הוא ילד חכם. 
אבל אולי כי אני רואה את היותי אם יחידנית כ- ברכה
אזי התשובות היו כנראה בהתאם.
 
אולי אני קצת שונה.
החיים שלי לא היו פשוטים בלשון המעטה
ואפילו קשים ביותר. התמודדתי שנים ארוכות עם מחלה קשה.
היה לי די ברור שלא יהיו לי ילדים.
וכשהילד נולד - באמת נגעתי בשמים.
והאופטימיות מדבקת.
ושמחת החיים שלי נוגעת גם בו.
 
שוב, אנחנו לא צוחקים כל היום על הנושא הזה.
זה רק נשמע כך. 
 
לצפיה ב-' מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם '
מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם
12/09/2017 | 12:55
15
 
מומחים ואנשי מקצוע חדשים מחכים לכם בפורומים הבאים 
 
 
בפורום משפט פלילי תוכלו לשאול הכל על התחום ולקבל תשובות מעו"ד מומחה

בפורום טיפול זוגי תוכלו להתייעץ ולשתף בבעיות בזוגיות או בבניית זוגיות
 
בפורום ריפוי ותזונה טבעית תוכלו לדעת איך לרפא את גופכם בעזרת תזונה ואורח חיים בריא

בפורום השקעות נדל"ן בקנדה תוכלו להתייעץ לגבי כל סוגי ההשקעות עם עו"ד ישראלי וקנדי

בפורום שמאות מקרקעין תוכלו לשאול על מיסוי נדל"ן, תכנון ובנייה, תביעות מקרקעין ועוד

בפורום נזקי גוף ותאונות דרכים תוכלו לקבל ייעוץ משפטי לגבי כל סוגי נזקי הגוף והתאונות

בפורום אוטיזם- גישה ביו רפואית תוכלו לדעת איך מפחיתים את התסמינים של אוטיזם לפי עקרונות הרפואה המשלימה

בפורום מכירות ופיתוח עסקי תוכלו לשאול על מכירות b2b, פיתוח עסקי, הגדלת רווחים ועוד

בפורום משפחות מורכבות תוכלו לשתף ולהתייעץ בהכל אם אתם נמצאים בפרק ב' מעט מורכב 
 
בפורום דרכון פורטוגלי ידברו אתכם על הוצאת דרכון ואזרחות פורטוגלית-אירופאית
 
 
גלישה נעימה
 
לצפיה ב-'בחירת תורם- מה דעתכן?'
בחירת תורם- מה דעתכן?
09/09/2017 | 19:20
9
215
הי,
מעוניינת לקחת תורם מחו"ל. 
1) האם ניסיתן לבדוק אם הילדים שהם תוצר של אותו תורם- בריאים? יש קבוצות ספציפיות שאתן ממליצות עליהן?
2) מחיפוש ברשת הבנתי שלא תמיד הבנקים הזרים מתייחסים לדיווח על מוטציה בילדים של תורמים שלהם, ויכולים להמשיך לשווק את המנות שלו. גם אתן התרשמתן ככה? 

המון תודה :)
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
10/09/2017 | 06:13
50
לצפיה ב-'אין לי מושג'
אין לי מושג
10/09/2017 | 10:01
121
אני רק יודעת שאם הייתי עושה ילד עם בן זוג, לא הייתה לי שום דרך לבדוק שום דבר מהדברים האלה מראש.
לצפיה ב-'מקפיצה'
מקפיצה
10/09/2017 | 20:26
76
לצפיה ב-'לא יודעת עד כמה המידע שלי רלוונטי'
לא יודעת עד כמה המידע שלי רלוונטי
11/09/2017 | 09:16
97
עברו מעל שמונה שנים.. אבל לקחתי תורם מחו"ל. בזמנו עדיין לא היו לו הריונות מדווחים אז לא היה מה לבדוק. זה היה תורם שני שבחרתי. בראשון היו הריונות ולידות אבל לא זכור לי שהיה אפשר לבדוק האם הם תקינים. בבנק הזרע באסף הרופא הסבירו שאם חלילה היתה בעיה הוא לא היה ממשיך להיות תורם פעיל (הגיוני). לגבי השאלה השניה - לא, זו לא היתה ההתרשמות שלי. מבחינתי זה היה עסק מסחרי לכל דבר והבנקים הללו בוודאי לא מעוניינים בתביעות ותקלות. למה שימשיכו לשווק "מוצר" פגום שעלול לעלות להם ביוקר? בכל מקרה, בנקי הזרע בחו"ל עושים בדיקות גנטיות בסיסיות. את שאר הבדיקות אני עשיתי לכל מה שהיה רלוונטי לנו בישראל. 
לצפיה ב-'לקחתי מחו"ל'
לקחתי מחו"ל
11/09/2017 | 10:14
4
107
מנסיון אישי יכולה להגיד לך שנמצא משהו אצל ילד שנולד לתורם.
דיווחו לי על כך עוד בשלב שהבנק ערך ברור על כך והתורם הורד מהאתר.
לצפיה ב-'באיזה בנק מדובר'
באיזה בנק מדובר
11/09/2017 | 12:07
3
94
הי. אפשר לדעת באיזה בנק בחו"ל מדובר?
לצפיה ב-'fairfax'
fairfax
12/09/2017 | 10:16
2
76
לקחתי דרך אסף הרופא
לצפיה ב-'ההתרשמות שלי'
ההתרשמות שלי
12/09/2017 | 11:29
1
118
דווקא ההתרשמות שלי ש fairfax הוא בנק מעולה . יש שם המון מידע .
מישהי יודעת איך בנקים בדנמרק מתנהלים בנושא ?
לצפיה ב-'אז למה ה"דווקא"?!?'
אז למה ה"דווקא"?!?
12/09/2017 | 14:26
39
לצפיה ב-'קבוצת שיתוף ליחידניות בתל אביב '
קבוצת שיתוף ליחידניות בתל אביב
11/09/2017 | 20:22
109
קיבלתי פוסט שנפתחת קבוצת שיתוף ותמיכה ליחידניות בתל אביב
מי שרוצה פרטים אני אשמח לעביר
לצפיה ב-'אמורה להיות מאושרת אבל לא..'
אמורה להיות מאושרת אבל לא..
10/09/2017 | 22:46
6
282
בת 39. הזרעה ראשונה כנראה בהריון. לא סגורה על התורם שבחרתי לא סגורה על הרצון להריון. הכל קרה כי לא רציתי לפספס אבל בתכלס לא מרגישה שמחה ולא מאושרת. האפשרות לזוגיות נגמר . מרגישה כל כך לא יציבה כלכלית ועבודה. שילד?? הצילו... למה נכנסתי.  אשמח לקצת עידוד. 
לצפיה ב-'אושר זה ענין יחסי'
אושר זה ענין יחסי
11/09/2017 | 05:47
174
שלום לך וברוכה הבאה!
מבינה אותך - את בשלבים ראשונים של כניסה להריון. עשית את הצעד הראשון. פנית לרופא. בחרת תורם. קשה להחליט על הכל לבד. יש מחשבות ופקפוקים.
מקוה בשבילך שהשלב הזה יעבור. אם את בהריון - שיהיה לך קל ועגול ובשעה טובה.. ואולי הילד יביא אותך לידי יציבות בחיים.
לגבי זוגיות זה לא סוף הדרך. אם תחליטי שאת רוצה זוגיות תוכלי למצוא גם עם ילד. 
מקוה בשבילך שהימים הבאים יהיו יותר קלים. והאושר עוד יגיע..
לצפיה ב-'נכנסת לחיי ההורות'
נכנסת לחיי ההורות
11/09/2017 | 06:38
180
מלא אחראיות ומלא ספקות.
 
וייצור אחד קטן שחושב שאת האדם הנפלא ביותר, החכם ביותר, החזק ביותר, והטוב ביותר שקיים בעולם.
בהתחלה את לא רוצה לאכזב אותו אז את משתדלת, אבל מהר מאוד את מגלה שבשבילו את יכולה להיות הכי חזקה והכי חכמה והכי נהדרת בעולם.
 
זה קשה בהתחלה, אני לא אשקר, גם למי שמאוד רוצה, השנים הראשונות קשות. הראשונה הכי קשה, ואחר כך זה משתפר משנה לשנה. בגיל 10 זה כבר יותר דומה למגורים עם שותף לדירה שלא משתתף בשכר דירה וגם לא בניקיונות
 
מבחינת זוגיות, למצוא זוגיות עם תינוק נראה לי הזוי. אבל תינוק לא נשאר תינוק לנצח. לעומת זאת את תשארי אישה לנצח, וזוגיות אפשר למצוא בכל גיל. ובטח כשהסעיף "מוכן להיות להכניס אותי להריון" הוא לא שיקול, אז מגוון הגברים האופציונליים לזוגיות גדל.
 
אני מאמינה שיש חלק בתוכך שרוצה ילדים, אחרת לא היית בכלל מוטרדת מהגיל ולא היית מתחילה בכלל בניסיונות. תנסי להתחבר רגשית לחלק הזה בתוכך, לתת לו מקום גדול יותר כדי להרגיש טוב יותר עם ההריון.
 
ודבר אחרון, הריון מייצר שינוי הורמונלי שעלול להשפיע על מצב הרוח, לרוב אחרי הלידה, אבל אני מניחה שגם בהריון יכולים להיות שינויים. אם את מרגישה מוצפת ברגשות שליליים ולא מצליחה להשתחרר מהם, תפני לעזרה מקצועית.
 
 
 
לצפיה ב-'הכרה בבעיה היא הצעד הראשון לפתרון'
הכרה בבעיה היא הצעד הראשון לפתרון
11/09/2017 | 07:29
146
למזלנו הריון נמשך כ- 40 שבועות, זמן לא מבוטל
ההורמונים משתוללים ומצבי הרוח משתנים.
קחי לך את הזמן לעכל, להבין, להפנים. ייתכן מאוד ודי מהר תתאהבי בבטן הגדלה והציפייה תהיה כה חזקה שכבר תרצי לראות את הילד/ה.
אל תאמיני אם אומרים לך שאת צריכה להיות מאושר והשמחה באדם כבר מההתחלה, זהו לא מצב קל ומקובל וכל אחת צריכה את הזמן שלה.
אני זוכרת אחרי הלידה הייתי בחדר הנקה עם כל היולדות (הייתי במלונית) וכל אחת נישקה את הילד ולא הפסיקה להגיד שהיא מאוהבת. הרגשתי כ"כ רע עם עצמי שאני לא מסוגלת להגיד את זה, פשוט לא התחברתי לילד. לקח זמן...
השינוי התחיל בברית שראיתי שהוא סובל וכאבתי את כאבו ולאט לאט התאהבתי...
כל אחת והקצב שלה.
ולגבי זוגיות, צר לי אבל אני לא מסכימה איתך.
דווקא עכשיו ממרומי שתי שנותי כאימא, אנ יעכשיו רוצה יותר מאי פעם זוגיות והחלטתי שאני מתחילה לחפש...
אולי לא אבחר ברווק ללא, אבל בהחלט מאמינה שאמצא זוגיות. אין לי ספק שזה אפשרי.
שיהיה המון בהצלחה ובשעה טובה
לצפיה ב-'נשמע לי טבעי לגמרי'
נשמע לי טבעי לגמרי
11/09/2017 | 09:09
129
כשמחליטים זה מלחיץ, כשמבצעים זה מלחיץ.. המוח מתחיל לרוץ והחששות גוברים . מה עשיתי? למה הייתי צריכה את זה?.. כל הורה שאני מכירה עבר את זה בשלב כלשהו. ככה המוח שלנו עובד. מציעה לך לא לחשוב על זה יותר מידי קדימה, תזכרי בסיבות שגרמו לך ללכת על זה ולעבור את התהליך וזהו לבינתיים. תני לגוף להתרגל והנפש תסתגל גם. עשית משהו מדהים וטבעי שהוא יבהיל אותך אבל כמו שאמרו פה קודם, לא סתם הריון נמשך 40 שבועות. יש לך עוד הרבה זמן להתרגל. שיהיה בהצלחה!
לצפיה ב-'מאד מבינה אותך.'
מאד מבינה אותך.
11/09/2017 | 14:09
116
גם אני נכנסתי להריון כי לא רציתי לפספס, כל ההריון כאב לי שאני לא בזוגיות.
אבל לא נתתי מקום לעיעורי חרטה.
הייתי עסוקה ומודאגת שההריון יהיה תקין (אני הפוכנדרית).
אז תסתקלי קדימה ותתני לדברים לזרום, זה מה שעשית, אין הרבה משמעות לבחירה של התורם., יש משמעות לילד שהוולד ממך ולחינוך שתתני לו.
וטוב שאת עושה את זה אכשיו .
לצפיה ב-'תודה רבה לכל מי שהגיבה'
תודה רבה לכל מי שהגיבה
11/09/2017 | 17:52
143
לכל הבנות שהגיבו המון תודה לכן. כל מילה שלכן הרגיעה, יותר ויותר איכשהו נתנה לי קצת אויר לנשימה. מצליחה לראות קצת יותר חיובי. 
לצפיה ב-'שאלה על האבא.'
שאלה על האבא.
08/09/2017 | 23:22
14
286
שלום
 
אני אמא יחדינית הבת היום הפתיעה אותי.פתאום אמרה "אמא הייתי רוצה שיהיה לנו אבא שיגור איתנו"
 
שאלתי אותה מה היה נותן לה אבא שיגור איתנו
 
והיא הסבירה דברים שהיה עושה אם היה  אבא בבית
 
האמת עשיתי טעות-היה בעל מקצוע בבית יום לפני כן ((שכחתי שגיל חמש כבר מבינים ולא תינוקות))-וליד בעל מקצועי כדי שיוריד את הסכום אמרתי לו שאני אמא יחידה ו והיא שמעה הכול -ואז בעל המקצוע שאל "איפה האבא" אין אבא ? וכל מיני שאלות שלא עניתי -אבל הייתיאותו יום מצב לא משהו -(והתחלתי לבכות) לידם
 
אז היום היא פתאום העלתה את זה וגם אמרה "אמא היית רוצה בבית שיגור פה אבא"
 
אני יודעת שלא אעשה יותר דבר כזה "שום הוצאה כספית לא אשתמש במעמד "המסכן" שאני מרגישה שאני נימצאת בו 
לצפיה ב-'בנוסף'
בנוסף
08/09/2017 | 23:26
2
185
דיון אחר -אחיינים שלי תמיד כשניפגשים (גיל 7 ו 4 ) תמיד בשנה אחרונה כל מיפגש מתחילים לשאול אותנו למה אין אבא.לאמא שלי לא בנוכחותי אמרו שאנו מסכנים שאין אבא.כל הזמן שואלים שאלות .האחיין אף הציע למכור את אבא שלו בתור אבא.והאמת קצה סבלנותי.אני כל הזמן חושבות על ראש השנה -שהפעם ((בגלל שההורים שלהם לא עוצרים זאת))-->פשוט אהיה לא נחמדה לשם שינוי .הוכח השאלות שלהם.
כל מיני הערות של אז איך באתם-מי נג רק אבות נוהגים.למה לא התחתנת מצד הילדים (7,4)
לצפיה ב-'עכשיו'
עכשיו
08/09/2017 | 23:30
171
כשאני רואה שהבת שלי כבר מודעת לחוסר באב-ההערות שלהם עוד יותר מעצבנות אותי ויותר מעצבן שההורים שלהם לא מחנכים אותם להפסיק זאת.((אני לא כל כך ביחסים כאלה שמרגישה בנוח להעיר לאחי  ואשתו על שום התנהגות שלו לא רק בנושא הזה)-
האבסורד שמצד אחד יש הערות שאנו מסכנים מצד שני כשבחופש הם היו צריכים עזרה ואמא שלי אמרה להם שבזמן שאני בחופש יום אחד היא רוצה לעזור לי גיסתי התנפלה עליה שרק ממני איכפת לה-כמה צביעות.
לצפיה ב-'לגבי האחיינים'
לגבי האחיינים
09/09/2017 | 12:37
151
השאלה מתחלקת לשניים.
 
אם הם לא מבינים איך מביאים ילדים לעולם בלי גבר, את זה הם צריכים לשאול את  ההורים שלהם וההורים צריכים להסביר להם. רוב הסיכויים שבגילאים שלהם לא זה מה שמטריד אותם.
 
אם הם לא מבינים למה במשפה שלך אין גבר, את יכולה להגיד להם "ככה בחרתי". "לא התחתנתי, ובחרתי להביא את מותק לעולם בלי אבא". או כל ניסוח דומה שמתאים למה שאת מרגישה. תשובה שמכילה בחירה, באה מעמדה של עוצמה ועצמאות.
לצפיה ב-'לא עשית טעות.'
לא עשית טעות.
09/09/2017 | 07:24
4
180
זה לא סוד שבבית שלכם אין אבא ואת אמא יחידנית וזה מה שאמרת לבעל המיקצוע.
 
ואכשיו זה הזמן לדבר אם הילדה , ולאגיד לה שבבית שלנו אין אבא, יש אמא ויש לך גם סבתא ,בני דודים , אבל אבא אין.
אבל אנחנו מסתדרים  וטןב לנו גם בלי אבא  לכן הבאתי בעל מקצוע  . הבאתי בעל מקצוע שיעשה דברים שאני לא יכולה לעשות ואולי אם היה לנו אבא הוא היה עושה.
 
 שהבת שלי היתה בת 5 , היא היתה אונמרת דברים דומים, ואני לא בנוסף להסבר הייתי מספרת לה על היתרונות שיש במשפחה יחידנית , כמו שאמא היא רק אתה, היא מקבלת המון, לכל הילדים יש סבתא ,אבל לאף ילד אין סבתא כמו שלה.  ושהיא ילדה מיוחדת ממשפחה מיוחדת.
אהבתי לספר לה את הספר "תפילילה" , יש שם דף אחד שעוסק בסוגים של משפחות והוא משתלב עם כל הסיפור. ויש עוד ספרים על סוגים שונים של משפחות.
והבני דודים שלכם הם ילדים סקרנים,  כשהבני דודים של הילדה שלי היו מדברים כך. הייתי נותנת להם  לדבר ומקשיבה , גם אם הם היו מדברים בינהם וגם אלי, ואחרי זה הייתי אומרת להם שלילדה שלי אין אבא" . ולא הייתי נותנת הרבה פתח לעוד שאלות, כך שמהר מאד הם עברו לנושאים אחרים.
 
לצפיה ב-'אחיינים'
אחיינים
09/09/2017 | 14:37
3
130

בפעם ראשונה -עניתי ממש בסבלנות ואפילו הסברתי מה שההורים שלהם צריכים מבחינה חינוכית -הסבר על זוגי משפחות.

אבל זה חוזר על עצמו כל עם דגש על כל מפגש.ואפילו נודע לי מאמא שלי (שלא בנוכחכותנו כששמרה עליהם-אמרו לה שאנו מסכנים והיא שאלה למה אותם (את האחיין בן ה7 -הוא אמר בגלל שאין אבא).אחכ שוב שאלות של למה לא התחתנתי ושוב למה אין אבא במהלך ארוחות.ושוב הצעת פתרונות .
עכשיו שאני מודעת לעובדה שזה חסר -או מובן ->אין לי סבלנות לשאלות האלה יותר.הן כבר הפכו למטרד. ((כפי שאמרתי יש סוג של ריחוק מאחי ואשתו -זה לא יחסים שקל לומר מה מפריע))
 
לצפיה ב-'הייתי מנסה לאמץ איזו תשובה קבועה'
הייתי מנסה לאמץ איזו תשובה קבועה
09/09/2017 | 22:02
111
ולא תוקפנית, כי בכל זאת מדובר במשפחה.
וגם יש בתשובה שלך דוגמא לשאר המבוגרים.
 
אפשר משהו כמו: "אני מבינה שאתה דואג לנו, אל דאגה הכל בסדר גם בלי אבא".
אם ממשיכים לחפור אפשר גם להוסיף "אני רואה שאתה מאוד רוצה לדבר על זה. עכשיו זה לא מתאים. נדבר אחרי X".
 
בדרך כלל ילדים חופרים על נושאים שמדאיגים אותם או על נושאים שמייצרים מתח במבוגרים סביבם.
 
אני חושבת שאם את מצד אחד תשדרי להם שאת לא מתרגשת מהם ולא נלחצת מהחפירות, ומצד שני תאפשרי להם את הזמן לבוא ולדבר איתך על זה ב 4 עיניים. אז החפירות ייפחתו.
 
לצפיה ב-'לדעתי את צריכה לדבר עם ההורים שלהם'
לדעתי את צריכה לדבר עם ההורים שלהם
10/09/2017 | 10:09
86
ילדים בני שבע שאני מכירה מעולם לא העלו על דעתם שהילדים שלי מסכנים, זה מעולם לא נאמר. לדעתי זה משהו שהוא שמע מההורים שלו וזה מדאיג  
בפעם הבאה שיחפרו לך ליד הילדים תעני להם "ככה בחרתי", "לא התחתנתי ורציתי כבר את ___ " וזהו. בלי הסברים נוספים. כל המשך שאלה לענות "ככה" וככה בא לי"... תאמיני לי שילדים מבינים את השפה הזו היטב. וכל שאר החריפותא צל ההורים שלהם בבית. את ההורים תשאלי אם הם מעוניינים שאת תסבירי על ביצית וזרע ושהלכת לרופא. או שהם יעשו את זה. תבואי גם אליהם וגם לילדים מעמדה של כוח ובחירה ואל בגישה מתנצלת או מתמסכנת . ילדים מכבדים את זה. 
לצפיה ב-'לא פשוט שאחיך ואישתו לא עוזרים אלא להפך.'
לא פשוט שאחיך ואישתו לא עוזרים אלא להפך.
10/09/2017 | 16:14
80
נשמע לגמרה לא פשוט שאחיך ואישתו לא עוזרים אלא להפך,
הייתי פונה לאמא שלך מסבירה לה ומתייעצת איתה, יכול להיות שאם היא תפנה לאחיך, ותסביר לו על החפירות של הילדים, אז הוא יגיב ויסביר לילדים את המצב בצורה יותר חיובית, ולא יציג אותכם כמסכנות.
מהצד שלך אני חושבת שאת צרכה כמה שפחות לענות ולהגיב, הילדים כבר קיבלו את ההסבר שלך, תראי שאין לך מה להוסיף, והם יכולים להמשיך לחפור ללא תגובה מצדך.
ויחד עם כל אלו תחזקי את הילדה,  ותדגישי שהיא לא פחותה משני הבני דודים. ושהייחס שלהם מאד לא אוגן ואין לא יסוד.
לצפיה ב-'חושבת ש...'
חושבת ש...
09/09/2017 | 09:20
147
גם כשלפעמים קשה מנטלית,כלכלית וכו' כדאי לזכור שאנחנו אמהות יחידניות מבחירה,שצריכות להודות על הילדים המופלאים שלנו,על בריאותם ואושרם ומהמקום הזה,מהביטחון והאמונה בדרך בה בחרנו פשוט יותר לבסס בילדים את ההבנה ש"אין אבא".
ואגב,לא רק בקרב הילדים שלנו אלא בקרב כל הסובבים.
מעמד "מסכן" הוא התמסכנות.קורה וזה בסדר להיות בדאון וגם לבקש הנחה מבעל מקצוע כי את יחידנית זה בסדר גמור!וזה ממש בסדר שהילדים חשופים לשיח מבוגרים על מבנה המשפחה המיוחד שלהם.יש גם ימים כאלו של עצב/בכי אבל אני מקווה עבורך שזו לא התחושה היומיומית שמלווה אותך,תחושה שבחרת בטעות באמהות יחידנית וזה עושה אותך מסכנה.
שבת שלווה ומבורכת
לצפיה ב-''
09/09/2017 | 12:47
103
לבקש הנחה כי את יחידנית זה בסדר גמור. את מפרנסת את משפחתך בעזרת משכורת אחת ולא שתיים, זה הגיוני לבקש הנחה. לפעמים מקבלים ולפעמים לא מקבלים.
 
לילדה תסבירי שאת בחרת לגדל אותה בעצמך ואת בהחלט מסוגלת לעשות את זה היטב. יש ימים שאת לא מרגישה טוב, כמו כל בן אדם, נשוי או לא נשוי. ובקשה להנחה יכול כל אדם לבקש, נשוי או לא נשוי. את גם יכולה להסביר לה שאם יש דברים שאת לא יכולה או לא יודעת לעשות את מבקשת עזרה בתשלום או לא בתשלום, וגם במשפחות שיש בהן אבא לא תמיד בני הזוג יודעים לעשות כל דבר בבית וגם זוגות נשואים מזמינים בעלי מקצוע כדי לעשות את מה שהם לא יכולים או לא יודעים או לא רוצים לעשות בעצמם.
 
כשהיא אמרה שהיא רוצה אבא נהגת מצוין. שאלת אותה לדעתה, בזה הבהרת לה למעשה שאת מוכנה לדבר על הנושא. יכול להיות שאת צריכה שיחה משלימה כדי להבהיר לה שאת מקבלת את זה שהיא רוצה אבא, אבל את לא רוצה בן זוג ולכן לא יהיה בבית אבא. או שתגידי שאת מחפשת בן זוג אבל גם אם יהיה לך בן זוג הוא לא יהיה אבא שלה. או כל מסר שמתאים לך להעביר. כלומר לכבד את הרצון שלה, ואת הרגשות שלה, אבל לא לתת מקום לתקוות לא מציאותיות. אני גם מוסיפה שאני משוכנעת שהיא יכולה להיות מאושרת ומצליחה בחיים גם בלי אבא.
לצפיה ב-'לגבי האחיינים'
לגבי האחיינים
10/09/2017 | 09:57
99
אם זה מגיע לרמה של חפירות למרות שכבר ענית להם בצורה ברורה וקוהרנטית בעבר, אני הייתי מערבת בזה את הוריהם.
ילדים "חופרים" או על דברים עליהם הם לא מקבלים תשובה ברורה, או על דברים שהם שומעים\מרגישים בבית או בסביבתם הקרובה, גם כן בצורה לא ברורה שמשאירה אותם מוטרדים.
את נושא התשובות הברורות את יכולה לקחת על עצמך, אם טרם עשית את זה, אבל אם זה לא עוזר בהחלט הייתי מערבת את ההורים כי זה חלק מההורות ואם הם לא מסוגלים\מעוניינים להסביר להם את המצב אז לפחות שיסבירו שלהציק כל הזמן עם אותן שאלות זה לא מנומס.
לצפיה ב-'ואצלי....'
ואצלי....
10/09/2017 | 10:40
2
113
הילד (בן שנתיים) קורא לגיסי אבא
לאחיינים שלי כנראה זה מפריע אז שתיים מהן כל הזמן אומרות לו: זה לא אבא שלך, אין לך אבא.
אחרי כמה פעמים לקחתי אותן לשיחה והסברתי להן שהוא לא באמת חושב שזה אבא שלו, אלא בגיל הזה לכל אחד קוראים אבא. אחרי שזה לא עזר הערתי להן די באסרטיביות שזה לא תפקידן להגיד לילד שאין לו אבא וכשאני אחליט לספר לו אני זו שאספר לו.
גם זה לא עזר ומדי פעם הן זורקות לו את המשפט הזה ואז מסתכלות עלי לראות אם אני כועסת ומתחרטות מהר.
הן לא עושות את זה מרוע, אבל כן מרגישה צורך להעיר להן.
חייבת לציין שכשהן אומרות את זה ליד אחותי אחותי מעירה להן ואפילו צועקת עליהן שיפסיקו להגיד את זה.
מניחה שהן יפנימו בשלב זה או אחר. גם הילד די קטן אז זה עוד לא מפריע לי כ"כ.
אם זה היה מפריע לי מאוד או לילד כמובן כן הייתי מדברת איתן שוב ושוב ושוב עד שיפנימו....
לצפיה ב-'את לא צריכה לדבר איתן'
את לא צריכה לדבר איתן
10/09/2017 | 10:59
1
131
את צריכה לדבר עם הבן שלך והגיל הזה שבו הם קוראים לכל גבר אבא הוא בדיוק הזמן. מציעה שכל פעם שהוא קורא לגיסך אבא תגיבי ב - "נכון, זה אבא של ___ ".. ואפשר גם להכניס את השם שלו ולאט לאט זה יחלחל.
לצפיה ב-'אני עושה את זה'
אני עושה את זה
11/09/2017 | 07:31
91
אבל האחייניות מקדימות אותי בד"כ
 
לצפיה ב-'לא קל להתחיל את כיתה א :('
לא קל להתחיל את כיתה א :(
07/09/2017 | 23:06
14
227
התלבטתי המון לאיזה בי"ס לרשום את קטני.
ויתרתי על בי"ס מדהים ומיוחד שאותו רציתי מאד,
כי הוא נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה מהבית 
במקומו התפשרתי על בי"ס מ"מ רגיל,
שנמצא איכשהו במסלול סביר לעבודה
וששמעתי עליו דברים נפלאים - בעיקר כמה הם חיוביים ומעצימים
וכמה שם תמיד יש עם מי לדבר.
 
עבר שבוע.
בכל אחד מששת הימים האלה ההתלהבות של הילדון הלכה ודעכה.
היום באמצע משחק הלך לחדר, אמר שרוצה להיות לבד, ומחה דמעה.
בערב סיפר לי שהמורה צועקת, גם עליו, גם על אחרים.
וכנראה גם נעלב היום מחברים.
יש גם חוויות טובות, אבל כנראה שדי אפילו בצעקה אחת כזאת כדי לגרום לו להרגיש אומלל.
את המעטפת המגוננת והרכה שהובטחה לילדי כיתות א אינני רואה
במקומה - אני רואה שעורי בית כל יום.
 
אני כל כך מבואסת מכך שוויתרתי על ביה"ס המדהים ההוא.
מתכוונת לשוחח עם המורה ועם המנהל
מקווה שצדקו מי שהבטיחו לי שיש שם עם מי לדבר ולעשות...
עצוב לי.
לצפיה ב-'הרבה מחווית בית הספר תלויה במורה'
הרבה מחווית בית הספר תלויה במורה
08/09/2017 | 07:54
3
169
שנופלים עליה ופחות בבית הספר.
יש דברים כמו שיעורי בית בכיתה א', שהם מנוגדים לחוזר מנכ"ל ואפשר לפעול לשינוי שלהם.
ויש דברים כמו סגנון ההתבטאות של המורה שהוא תלוי הבן אדם שהיא ופחות אפשר לשנות....
 
זה הזמן לעזור לילד לגדל עור פיל, כל ילד במערכת החינוך צריך מתי שהוא ללמוד לגדל עור פיל. להסביר שהמורה צועקת כי היא לא מכירה דרך אחרת, אפילו אם היא צועקת עליו זה לא בגללו, זה בגלל שהיא לא יודעת אחרת. וזה לא אחראיות שלו. שיזכור תמיד שהוא ילד נפלא. מה לעשות שיש אנשים שלא יודעים לדבר כשהם מתוסכלים.
 
גם בבית ספר ייחודי ומעולה אפשר ליפול על מורה פחות טובה ....
 
 
לצפיה ב-'לגבי חוזר מנכל'
לגבי חוזר מנכל
08/09/2017 | 13:18
2
116
אדי יקרה, תודה על התשובה המרגיעה.
לגבי שיעורי בית בכיתה א,אני בהחלט מתכוונת להעלות את הנושא הזה.
האם את בטוחה שחוזר המנכל הזה עדיין תקף ?
גוגל מצא לי חוזר מנכל מ 2006 שאומר שכל בי"ס יכול להחליט לעצמו
ויש להתייחס להחלטה הזו עם הההורים / התלמידים.
אשמח לכל אסמכתא שתגבה את ההתנגדות שלי לזה..
(..אבדוק גם עם מורות שמכירה מבי"ס אחר..)
תודה !
שבת שלום 
לצפיה ב-'צודקת'
צודקת
08/09/2017 | 21:55
1
83
גם אני לא מצאתי.
בעבר הצלחתי למצוא הנחייה שבכיתות הנמוכות לא אמורים להיות שיעורי בית ומבחנים. ועכשיו אני לא מוצאת.
יכול להיות שזו הייתה המלצה של משרד החינוך בזמנו של שי פירון ועכשיו כבר לא....
 
לצפיה ב-'חבל.. תודה !'
חבל.. תודה !
09/09/2017 | 22:02
9
לצפיה ב-'אל תצטערי לגבי ההחלטה על בית ספר קרוב. אם היית צריכה להביא'
אל תצטערי לגבי ההחלטה על בית ספר קרוב. אם היית צריכה להביא
08/09/2017 | 09:40
130
אותו ולאסוף אותו כל יום במרחק של חצי שעה, זה היה הופך לעינוי. וכשהיה גדל קצת היה צריך ללכת את כל זה ברגל, גם בקיץ, גם בגשם, כי את הרי לא היית מסיעה אותו לשם עד כיתה ו' או ח', תלוי מתי הם עוברים בי"ס לחטיבה או תיכון. כך שעשית נכון. יכול להיות בית ספר טוב ומורה גרועה. גם אנחנו חווינו את זה, מורה פשוט איומה, מאיימת, צורחת, פשוט נורא. הבן שלי היה די מבוהל בהתחלה. אבל עם הזמן זה מסתדר, הילדים כבר לא מתרגשים מצרחות אלא צוחקים על המורה, ולומדים להסתדר. זה לא נפלא, אבל עלול לקרות בכל בית ספר. המורה שלנו, אגב, זכתה בתואר "מורה מצטיינת עירונית", עד כדי כך ידעה להתחנף ולצרוח במקביל. אבל עם השנים הוא זכה גם לכמה מורות נפלאות ומנהלת נהדרת, והיום הוא לא מתרגש כשמישהו צורח עליו, אבל גם יודע להעריך את המורות הטובות. תעודדי אותו, ואולי כדאי לדבר איתה ולומר שיהיה קל יותר להקשיב לה כשהיא לא כל כך תקיפה. (וממילא הרי זה נועד לילדים המפריעים, ולא לו, אבל אולי משהו מהפנייה שלך ירככך אותה כלפיו). בהצלחה, ונשימה עמוקה.
לצפיה ב-'יקירתי את בתחילת הדרך..'
יקירתי את בתחילת הדרך..
08/09/2017 | 10:45
126
כיתה א זה מאד מרגש. והקטנים מתחילים לראות את החיים האמיתיים. וכן גם עלי צועקים לפעמים. ואי אפשר בכיתה גדולה להמנע תמיד מצעקות..
אני בילדותי גדלתי בגן עדן כזה. לא שמעתי אף צעקה.. לא אמי. לא אבי. תמיד דיבור בשקט. בהקשבה.
אבל טיבם של גני עדן שהם נגמרים. כששמעתי לראשונה צעקה מכוונת אלי מאחד המורים בתיכון.. זה היה מבהיל ביותר. 
 
מציעה לך להסתכל קדימה. לשוחח עם המורה והמנהל כדי שיכירו את הילד שלך. ויתנו לו יחס טוב. לחבק את הילד והלקשיב לו.
 
נא תעדכני אותנו. חיבוק ממני.
לצפיה ב-'תודה לכן !!!!!'
תודה לכן !!!!!
08/09/2017 | 11:11
37
לצפיה ב-'לא קל להתחיל כיתה א''
לא קל להתחיל כיתה א'
10/09/2017 | 00:08
76
זה מעבר משמעותי מאוד מהגן וכזה שדורש הסתגלות לילדון ולא פחות גם לנו ההורים
נראה שעשית החלטה אבל נשארת עם כיווץ ותחושה של פשרה וזה עוד יותר מקשה
 
מה היית רוצה שיקרה?
למצוא דרך לעבור לבית הספר המדהים?
למצוא את אותם דברים נפלאים ששמעת שיש בבית הספר שבחרת?
תעשי חושבים עם עצמך על כל אפשרות ותחליטי באיזו מהן את בוחרת להתמקד ותשקיעי את כל כולך בזה, כי כשאת לא בטוחה, הילד שלך מרגיש אותך גם בלי מילים וזה קשה לשניכם.
בית ספר יכול להיות חוויה טובה וגם להיפך, זה תלוי בכל כך הרבה גורמים וגם באישיות של הילד. מקווה שתמצאו את המקום שטוב בעינכם ושהילד שלך יפרח שם
 
לצפיה ב-'לא קל בכיתה א'. קחי הרבה אוויר'
לא קל בכיתה א'. קחי הרבה אוויר
10/09/2017 | 10:04
1
67
אצלי עלו לכיתה ב' ועדיין לא קל. ביה"ס יכול להיות מדהים אבל מה שקובע בפועל זה הרכב הילדים בכיתה ואיכות המורה. זה עניין של מזל לצערנו ולא הנורמה. כך שאל תצטערי על ביה"ס השני. בעיני עדיף להשאיר את הילד ליד החברים שלו והשכונה שהוא מכיר.
לגבי בית הספר עצמו - אני כל הזמן אומרת (ורואה את זה גם על ילדים של חברים) שכיתה א' היא קץ התמימות. זה קורה בבת אחת וזה מפחיד אותנו ההורים. ההמשך תלוי בך ובילד - אם הוא מסוגל לפתח עור של פיל מעצמו ולהתחסן נפשית מה טוב. אם לא , לבקש עזרה מהיועצת ולקחת הדרכות וחיזוקים לילד (זה מה שאני עושה היום). 
לגבי שיעורי בית - אצלנו יש שיעורי בית ואפילו המון והם לחלוטין לא תואמים לגיל הילד. כלומר ב 99% מהמקרים לא מדובר בשיעורי בית שהילד יכול לעשות לבד בלי תיווך ועזרה מההורים. מזעזע. קחי הרבה אוויר, זו רכבת הרים ריגשית לך ולילד וההלם הראשוני יוצר חשש גדול. אבל לרוב זה משתפר בהמשך.
לצפיה ב-'תודה על כל התשובות !'
תודה על כל התשובות !
10/09/2017 | 23:44
32
הייתי זקוקה למישהו שיעזור לי להרגע ולחשוב, ואתן עזרתן לי מאד !
חוץ מזה, נגעתן בכמה נקודות רגישות..
קשה להסתגל לבי"ס. זה נכון לגבי קטני, ונכון בגדול לגבי.
קודם כל, ישנן הטראומות מנסיוני שלי העגום במערכת החינוך,
וישנן הדיעות שלי על מערכת החינוך המיושנת והנוקשה שלנו..
בית הספר שבחרתי אינו בשכונה שלנו.
בחרתי בו כפשרה של בית ספר שאפשר לשלב באופן סביר במסלול שלי לעבודה
יחד עם המלצות מדהימות -
על כמה רואים שם כל ילד, ומעצימים, ותמיד יש עם מי לדבר..
הבעיה היא - שברגע שאני מתקרבת לבניין הזה,
הבטן שלי מתמלאת מועקה.
ובכל זאת בחרתי דווקא בו. בחרתי בראש והתעלמתי מהבטן.
ואני מאמינה גדולה בתחושות בטן !
 
וקץ התמימות, ועור של פיל - עושים לי כל כך עצוב,
עד שאני חושבת שעדיף היה לרשום לביהס הרחוק ולהתמודד עם הנסיעות..
 
היום דיברתי עם המורה והיא היתה חיובית.
וגם שידכתי לו חבר גדול מכיתה ג'.
ואני מקווה לטוב.
ואם לא יהיה טוב - נעבור ויהיה טוב.
 
תודה לכן !
לצפיה ב-'לא מניסיון כי אצלי עדיין קטנצ'יק '
לא מניסיון כי אצלי עדיין קטנצ'יק
10/09/2017 | 13:10
1
74
אבל בנוסף לכל הדברים החכמים שהציעו לך, הייתי מוסיפה
גם שיחה קלילה דווקא שלך עם הילד, תספרי לו שלמורה קשה להשתלט
על הרבה ילדים ולפעמים שאגה קטנה עוזרת ולאט לאט יתרגל לכל
מיני רעשי רקע לא הכי כייפים ושכל יום את תחכי לשמוע על חוויות היום
הרעשניות שהיו לו.. בקיצור עם הרבה הומור וככה תחזקי אותו מבפנים 
לצפיה ב-'תודה ! עובדת על זה :)'
תודה ! עובדת על זה :)
10/09/2017 | 23:45
11
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
12/09/2017 | 21:56
1
47
קודם כל, אני רואה בהשתאות איך קטני שלי גדל ונעשה אמיץ ונחוש.
הוא ממשיך ללכת ברצון לביה"ס, משתף פעולה, ומשתדל.
דיברתי עם המורה, בינתיים הספקנו שיחה קצרצרה, ואני מקווה שזה מועיל.
וגם - בעצתכן הסברתי לו שלמורה קשה,
שיש מורות טובות שיודעות להסתדר בשקט, ויש את אלו שצועקות.
והוא ממש הבין עניין.
ולאט לאט החוויה נעשית חיובית יותר.
 
בינתיים אני המשכתי בדיונים סוערים עם עצמי, על מעבר לביהס הנפלא והרחוק.
עד שהיום אחה"צ, בנסיעה ארוכה שחצתה את העיר באיטיות,
כשעברנו באיזור של ביה"ס ההוא,
הוא קיטר שמשעמם לנסוע ככ רחוק ויש לו בחילה.
אני חושבת שזה די סיכם את העניין 
 
וחוץ מזה, הוא הולך ומתבגר, ונעשה נחמד ורגוע יותר,
ופתאום לא מפחד מהמים וקופץ לבריכה.
כמה טוב 
לצפיה ב-'איזה חמוד ובוגר!!'
איזה חמוד ובוגר!!
14/09/2017 | 14:26
5
לצפיה ב-'המלצות למעון/משפחתון בכרמיאל'
המלצות למעון/משפחתון בכרמיאל
08/09/2017 | 05:41
4
75
שלום לכולם
אני מחפשת מעון / משפחתון גם פרטי וגם של ויצ"ו ונעמ"ת בכרמיאל לתינוק בן 3 חודשים, אשמח לקבל המלצות  -
תודה

לצפיה ב-'ויצו נתיב הלוטוס מאוד מומלץ. אפשר לקבל הנחה לפי דרגה'
ויצו נתיב הלוטוס מאוד מומלץ. אפשר לקבל הנחה לפי דרגה
08/09/2017 | 22:25
21
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
09/09/2017 | 06:54
44
תודה רבה:)
לצפיה ב-'הי כרמיאלית...יש קבוצת אימהות יחידניות פעילה בעיר'
הי כרמיאלית...יש קבוצת אימהות יחידניות פעילה בעיר
09/09/2017 | 20:21
64
במידה ותרצי להיות חלק מהקבוצה תשלחי לי הודעה ואוסיף אותך לקבוצת ווטסאפ ואעדכן אותך בפעילות הקיימת ליחידניות בעיר.
בני היה במעון עפרוני של נעמת יש לי רק זכרונות טובים משם.
שבוע טוב
לצפיה ב-'המון תודה על ההמלצה:) '
המון תודה על ההמלצה:)
15/09/2017 | 05:59
10
המון תודה על ההמלצה:)
לצפיה ב-'שבת שלום נשים וטף. איך היה השבוע שהיה?'
שבת שלום נשים וטף. איך היה השבוע שהיה?
08/09/2017 | 17:26
9
38
איך בית הספר? הגן? המורים? החברים? חוגים חדשים? תלמידים חדשים?
לצפיה ב-'שבת שלום '
שבת שלום
08/09/2017 | 17:30
4
96
שבוע לא פשוט, הסתגלות בגן
לי באופן כללי קשה בימים האחרונים,
 
מקווה שיהיה קל יותר בהמשך
 
שבת שלום לכולן
לצפיה ב-'שיהיה לך קל.. יש ימים כאלה'
שיהיה לך קל.. יש ימים כאלה
08/09/2017 | 18:36
1
76
אני זוכרת את הבכי של הנטישה בגן. קורע לב..
עכשיו הם כבר מתים להשאר לבד עם החברים.. ואני מתחננת שיענו לטלפון..
 
זה שבוע קשה לכל האמהות.
תקחי אויר. תשתי קפה. תצאי קצת לגינה או לבית קפה.. מסביב כולם עוסקים באותו ענין.. המורה. הגננת. הילדים. התחלה חדשה. לי זה עוזר לשמוע סיפורים של חברות. 
חיבוק ממני
לצפיה ב-'תודה בהחלט נהניתי להסתובב קצת חופשייה היום'
תודה בהחלט נהניתי להסתובב קצת חופשייה היום
08/09/2017 | 22:54
56
לעשות סידורים וקניות...
 
 
לצפיה ב-'השבועות הראשונים תמיד קשים לי'
השבועות הראשונים תמיד קשים לי
08/09/2017 | 18:51
1
80
תמיד לוקח לי זמן להסתגל, יותר מלילדים אפילו. אם זה שינוי סדר הזמנים של ההסעות לחוגים, אם זה הארוחות השונות שצריך להכין בבוקר, אם זה סידורי ההשכמה המשתנים משנה לשנה, שלי ושלהם, הרכישות היומיות של "השלמות" למיניהן. לקחת אויר. אחרי סוכות הדברים נרגעים
לצפיה ב-'נכון, תמיד אחרי סוכות הדברים נרגעים,'
נכון, תמיד אחרי סוכות הדברים נרגעים,
08/09/2017 | 22:55
54
ואז מגיע חנוכה,
פסח
ונגמרת השנה
 
 
לשמחתי היא עדיין באותו גן, כך שעדיין סדר היום שלנו דומה...
 
 
לצפיה ב-'אצלנו נרשמה התחלה טובה '
אצלנו נרשמה התחלה טובה
08/09/2017 | 18:45
1
94
הילד חזר ברצון לבית ספר. גאה בהשגיו. הביא לכיתה משחק חדש וכולם סביבו רוצים לשחק בהפסקות..
שיעורי בית בפיזיקה יש הרבה. אני מנסה את כוחי. צריכה ריטלין :)
הילדה עסוקה בחבורת נערות שסביבה. הן משועממות ורבות על מי המנהיגה. כרגע הן בטראק בצפון... שלחה תמונה שהן באיזה מעיין..
היא עונה לטלפון הדואג שלי כי לא נעים ליד החברות לסנן את אמא..
חוגים הילד לא רוצה. מטפל בחתול של השכנים. מנגן קצת. שבת. נחים פה..
לצפיה ב-'נהדר '
נהדר
08/09/2017 | 22:56
16
לצפיה ב-'המון המון התחלות חדשות'
המון המון התחלות חדשות
08/09/2017 | 19:04
1
101
אצלי היו בעיות רציניות במערכת שלי בבית הספר, בסוף עשו איזה סידור חצי בסדר. שלוש כיתות חדשות, כל אחת עם חומר לימוד שונה. וכתה אחת שעולה איתי מי"א לי"ב.
 
הבן התלהב ממש מחזרה ראשונה בתזמורת (בדרך לשם עוד אמר לי שהוא מתחרט שהסכים בכלל לנסות). כמו כן, התלהב משעור ראשון של ברייקדנס, אבל היה מאוכזב מעצמו בשעור השני. הסברתי שלוקח זמן לגוף ולמוח ללמוד מיומנות חדשה ושיהיה סבלני עם עצמו.
בחטיבה בתחילה התלהב מהמורות הנחמדות, אחר כך, בשעור שני עם כל מורה, אמר שכל אלה שהיו נחמדות בהתחלה צעקו בשעור השני (חוץ מאחת ). אני לא מתרגשת, גם מורות טובות צועקות לפעמים, בפרט בתחילת השנה.
עוד הסתגלות בשבילי: עכשיו האוכל בשקית ולא בקופסה. ועוד הסתגלות בשבילו: מתעורר עם שעון מעורר ויוצא מהבית לפי לוח צלצולים שונה משל אחותו.
 
הבת מרוצה מהמחנכת החדשה. היו להם השבוע גם שיעורי שחיה, והייתה צריכה לארגן כל יום שני תיקים וגם לזכור לתלות בגד ים. נו טוב, באחד הימים נזכרה אחרי שכבר הייתה במיטה שבגד הים עוד בתיק. אז תלתה אותו על כסא מול המאוורר ועד הבוקר היה יבש.
נרשמה הצלחה והתלהבות מחוג הבלט החדש!! (החוג הישן עבר לשכונה מרוחקת ואני תלויה בזה שהיא תלך לחוג ברגל, כי אני מסיעה את הגדול באותו יום).
 
חוץ מזה, היינו שלוש פעמים בחנות לכלי כתיבה, ופעמיים בחנות בגדים...  ואני החלמתי ממחלה של שבוע שעבר.
 
אבל ברגע זה נראה שהכל הסתדר, אני אחרי מקלחת, רגועה ומרוצה. שבת שלום.
לצפיה ב-'3 כיתות חדשות זה המון, בהצלחה! '
3 כיתות חדשות זה המון, בהצלחה!
08/09/2017 | 22:59
53
למה אוכל בשקית ולא בקופסה?
 
תיהנו מכל ההתחלות החדשות
 
 
 
לצפיה ב-'יא-אללה של ויצוווו לא נגמר הסרט איתם'
יא-אללה של ויצוווו לא נגמר הסרט איתם
06/09/2017 | 12:16
11
283
אז השנה החלטתי שהולכים לגן. הילדים בשלים וגם אני לגמרי שם.
לסניף שליד הבית לא התקבלנו כי מסתבר שהוא מלא עד אפס מקום מתינוקות שהמשיכו לבוגרים.

נרשמתי לסניף מרוחק, אבל ממש... מרחק חצי שעה הליכה עם עגלת תאומים וכל המסביב. אין אוטובוסים ישירים. סרט.
אמרתי, לא נורא, תלכי, תתחילי, שייכנסו, שתשתחררי, שתעבדי יותר, אחכ נמצא פיתרון אחר.

הגענו.
יומיים הסתגלות.
הילדים - נהנים לאללה. הגן מרווח יחסית, גינה חדשה, הילדים מקסימים מלבד כמה אגרסיבים.... שלי כמובן חייכנים הרמוניים, חושבים שזו משחקייה חדשה. נהנים מכל רגע. אבללל  הצוות- מגעיל. דוחה. כאילו שנות השבעים קפצו לי לפנים. גננת שמסרבת להתייחס לילדים בוכים כי "זה רק יגביר את הבכי" ומסרבת שאחרים ינגעו בהם (מלבד מטפלות שהגישה שלה נוגעת גם בהן. ספציפית היתה שם ילדה אתמול שבכתה כל שעות הבוקר עד שהלכתי, אבל בכי אובסיסיבי ומילמול שהי אורצה את אמא. כל מי שהיה במקום כולל מור הלתנועה וכמוני חיבקנו נישקנו, הילדה באמוק. לא אוכלת אל שותה לא משחקת. והגננת - "היא תלמד! היא כבר שנה שנייה פה במערכת! אי אפשר להתקשר להורים על כל דבר". אחת הסייעות התווכחה איתה, שהילדה במצב נוראי, שההורים חייבים לקחת אותה- ומסתבר שהיא נשארה עד ארבע
היום בבוקר התקשרתי סתם בקשר למשהו.. להודיע שכרגע אני מחכה עם ההרשמה, שזה רחוק.  כי אני חוששת לוותר על זה למרות כל האיכס הזה, כי מה אעשה? גן פרטי?! מה?! 
אז היום כשהתקשתרי ניסיתי לברר מה עם הילדה, וננזפתי.. על ידי סייעת פישרית בצורה בוטה וגועלית.

כל הזמן יש צעקות על ילדים ונזיפות. הגננת צרחה על הבן שלי ביום הראשון כשנגע במגירת צעצועים בזמן שכולם משחקים.. אמרתילה, שאפשר גם לבקש. היא אמרה- הוא יתרגל, אני צעקנית. אמרתי לה- גם את צריכה ללמוד כל ילד, לא רק הם אותך.
 
ענתה בזלזול בסדר ואחכ נכנסה בי כל השהות שלי שם.אבל ממש, בפניי!

מסתבר שגם יש לה ניסיון של קרוב ל40 שנה שם...מהדור הישן. וכנראה דחפור לא יזיז אותה (אולי הפנסיה תדפוק על הדלת בעוד חודש?)"

אני בתסכול עמוק. התקשרתי לסניפים אחרים של מעונות ממומנים. לא לכולם, אין לי כח לזה. לאלה שהתקשרתי התשובה שלילית. אין מקום וגם שם כל מנהלת הותגובות האנטיפטיות שלה. ממש נאבקתי להסביר למה אני מתקשרת עכשיו ולקבל מידע על מקומות פנויים היה קשה כמו דיאטה.

מה קרה, בוחרים אותן לפי מה בדיוק? קצת שירותיות? זה לא מוסד פרטי שעומד בפני עצמו, זה מוסד ציבורי.

ואל שבאתי עם ציפיות על. אני יודעת שבמסות של ילדים קשה עד בלתי אפשרי להתייחס לכולם. אין ספק שילדים בגנים ל אמקבלים מענה מהיר לכל צורך. וז החלק מהדיל כי במקום זה הם מקבלים המון גירווים והסחות דעת וסדר יום שמקל את ההתמודדות. ברור לי שילדים בוכים וילדים לא מרוצים תמיד יהיו, בטח בהתחלה אבל גם בהמשך. לא מחפשת עכשיו גן אנתרופוסופי במעורבות הורית עם 5 סייעות וגננת רוחניקית. מצד שני- למען השם, אנחנו בעידן אחר, שבו משתדלים לכל הפחות להתנהל מול הילדים באופן סביר. נעים. לא להשפיל אותם.
באמת.
ראיתי את הילדים האחרים בגן, שרובם  סופגים את הבוטות והגועל ואיכשהו מבליגים, כלומר די מוסחים מהאטרקציות ואין אין על גן בגיוריים האלה. לא משנה כמה אני משתדלת בביתת - אי אפשר לעמוד בקצב הזה.
 
הילדים. נהנים מהמשחק. אבל עדיין ילדים בוכים ובקושי מתייחסים אליהם, בקושי. הצוות מסוגל לשמוע צרחות זמן רב בלי להסתכל על הילד ואז להגיע אליו ולסנן משהו מגעיל.

מה עושים, מה עושים. בא לי לדפוק את הראש בקיר. חשבתי לפתוח פעוטון קטן בבית. גם כסף גם הילדים יהיו איתי, אבלללל עוד שנה להיות בבית עם הילדים? י שלז הכל כך הרב המינוסים שאני לא רוצה להיכנס לזה.
 
חשבתי אולי צהרון, או לשלוח לגן פרטי לחצי יום ועדיין זה ייצא יקר מאוד. פי שניים מויצו.
בתסכול.
גדול.
לצפיה ב-'גן פרטי'
גן פרטי
06/09/2017 | 14:37
148
כשהילדים היו קטנים הלכתי לראות את ויצו אצלנו בשכונה וחטפתי חום.. אולי זאת אני שלא מוכנה להתפשר כי המון כן נרשמו . החלטתי שבשנים החשובות האלו אני אצטמצם וארשום אותם לגן פרטי. וכך היה, רשמתי לגן מדהים שהייתי מאוד מרוצה ממנו והילדים פרחו ואני הצטמצמתי בהוצאות של דברים אחרים. לפחות הייתי רגועה כשהלכתי לעבודה. אבל זה מאוד אינדוידואלי לגבי האפשרות להצטצמם ולהתפשר. המון בהצלחה! 
לצפיה ב-'מאוד מאוד עצוב מה שאת מספרת'
מאוד מאוד עצוב מה שאת מספרת
06/09/2017 | 15:12
146
זה כל כך לא ככה בגן שהילדונת שלי נמצאת בו, גם ויצו
המטפלות מרימות, מחבקות, כן מתקשרות להורים של ילדים שקשה להם להישאר.
 
ממש ממש עצוב מה שאת מספרת.
גם בגן של הילדונת יש ילד שבוכה המון, אבל הן כנראה כבר מכירות אותו
משנה שעברה, והוא מהזן הזה שבוכה הרבה.
 
יש גנים פרטיים של התמ"ת תבדקי, יכול להיות שתוכלי לקבל את אותן הנחות
גם בגן פרטי.
 
חיבוק גדול על התחושות שלך.
 
ועוד משהו, חצי שעה הליכה זה המון. הגן של הילדונת רבע שעה הליכה
ובימי חורף קרים וחורפיים, והיו כמה כאלו השנה, היה לי מאוד קשה....
אין אף אוטובוס שמגיע לשם, ומשם לעבודה שלי. אני הולכת מרחקים מאוד
גדולים בבוקר.
 
אז אם את לא שלימה עם הגן אז חפשי משהו יותר קרוב הביתה.
 
 
 
לצפיה ב-'עצוב לי לקרוא אותך.'
עצוב לי לקרוא אותך.
06/09/2017 | 15:19
140
הבן שלי היה שנה אצל מטפלת עד שנכנס לגן. היא סיפרה שעבדה בכמה מעונות וראתה איך מתייחסים לילדים ולא עמדה בזה, עזבה. אמרה שגם עבדה בגן פרטי שגם שם לא התייחסו יפה לילדים.
יש מעונות כן טובים, אבל כנראה שבשלב הזה הם מלאים.
אל תשאירי את הילדים שלך שם, קחי כמה ימים אויר ותנסי לחשוב על פיתרון אחר. עדיף צריף רעוע מלא אהבה מאשר משחקים וגירויים אבל יחס כזה.
יודעת כמה זה קשה, הייתי שם, מזל שמצאתי את הגן הפרטי שבו הבן שלי היה עד גיל 4.
חושבת בקול רם מסיפורי אמהות: אולי תנסי למצוא גן פרטי שתסגרי להם את שני המקומות האחרונים ולכן הם יתנו לך הנחה רצינית. גן פרטי שעכשיו נפתח ולכן עוד לא שמעו עליו ולא מילאו אותו והם מנסים להוציא לעצמם שם טוב.
לצפיה ב-'מתסכל מאוד'
מתסכל מאוד
06/09/2017 | 21:35
112
לצערי זו המציאות בארצנו, עדיין יש אנשי ״חינוך״ ו״טיפול״ כאלו.
פחות ממה שהיו בשנות ה 70, אבל עדיין יש לא מעט. ואם את נתקלת בכמה כאלו, אז זה לא משנה לך שיש אחרים לא כאלו....
 
אני שלחתי לגן פרטי, אבל דווקא לא בגלל שמאסתי בוויצו, אלא בגלל שהיה לי את המימון לפרטי.  
 
איך שאני רואה את מצבך עכשיו יש לך כמה אפשרויות :
1. להחליט שאת מוציאה מהגן הזה ומוצאת איזה שהוא פתרון אחר (בית, גן פרטי חצי יום, להמשיך לחפש מסגרת מסובסדת).
2. להשאר בגן הנוכחי ולפעול לשיפורו. וגם פה יש שני מסלולים אפשרייים :
א. להכנס לתהליך של ביקורת, לדבר עם המנהלת, להפעיל את הוועד, להקליט בסתר. וכל מה ששומעים בתקשורת לגבי התנהלות מול גננות בעייתיות.
ב. להתחבב על הצוות המטפל, למרות כל המינוסים הרבים מספור שלהן, כך שלפחות תהיי בטוחה שכשהן פוגשות את הילדים שלך בכל מיני סיטואציות עולות להם מחשבות טובות עליך ועל הילדים.
אני בחרתי בדרך האחרונה כשהבת שלי הייתה בגן עירייה עם צוות כזה, וזה קצת הקל על שתינו את החוויה. זה כמובן אחרת בגיל 4 . אז אני לא בטוחה שזה יתאים לכם.
 
לצפיה ב-'לחפש מעון אחר דחוף'
לחפש מעון אחר דחוף
07/09/2017 | 10:25
1
116
כתבת ששנות ה 70 קפצו לך לפרצוף.. אני קראתי לזה מנהרת הזמן לשנות ה 50 .. אבל אצלנו זה התבטא בגישה מיושנת לתכנים, להצמדות ללו"ז שלא התאים לכל הילדים, למבנה עצמו והציוד שהיו עתיקים. א-ב-ל (!) הצוות היה נעים ברובו, במיוחד עם הילדים. הסייעות הותיקות מאוד אצלנו היו כאלו שבחרו לעבוד שם ולהשאר עם המנהלת וזה היה סימן חיובי. פה את מדברת על מישהי שחוקה לגמרי וגם אם לילדים שלך טוב כרגע, הם לא ממש מדד כי הם לא מכירים משהו אחר וילדים הם סתגלניים. את לא תוכלי להכניס אותם כל יום בלב שלם ולא תסמכי על הצוות וזו תחושה נוראה ומרירה , הצורך הזה להסתפק ביחס כזה כי "זה מה שיש". חפשי גנים אחרים. לא חייב להיות ויצ"ו (יש להם מעט מאוד סניפים באיזור שלך לדעתי). יש נעמ"ת, יש נשות אמונה, נשות חירות, אמילי וכו . תדברי עם המנהלות ותבקשי שישימו אותך ברשימת המתנה לפחות. מהניסיון שלי יש הרבה הורים שלא עומדים בגישה / ביחס / בכמות המטפלות ומוציאים מהמסגרת הזו בחודש-חודשיים הראשונים. כלומר, אחרי החגים יכול להיות שיתפנה לך מקום. תמשיכי לנסות. ואגב, מציעה לך מאוד לחפש מקום נגיש יותר - שלפחות יש לך אוטובוס קרוב אליו. כי ההליכה הזו שאת מתארת לא אפשרית בחורף ומאוד תקשה עליך לטווח הרחוק. 
לצפיה ב-'אגב, לגבי הילדה הבוכה'
אגב, לגבי הילדה הבוכה
07/09/2017 | 10:48
124
אצלנו היו תאומים כאלו ואני אישית סיפרתי גם לאבא וגם לאמא מה ראיתי לגביהם (האבא היה איתי בועד) . הם משכו כתפיים ואמרו שאין להם בעיה עם זה, "ככה הילדים שלהם תמיד". אז לא להסיק מסקנות.
לצפיה ב-'התמונה המלאה היא כמובן לא שחור לבן'
התמונה המלאה היא כמובן לא שחור לבן
07/09/2017 | 23:04
4
131
אני תיארתי את הצרימות, אבל כמובן שהן ל אמתנהלות ככה כל הזמן.
הן בהחלט מחבקות ומקשקשות עם הילדים, ביום הראשון ראיתי כל הזמן מישהי יושבת עם אחד הילדים על הרגליים שלה ומנסה לקשקש/להקריא סיפור לעוד כמה, או לדבר עם ההורים.
 
אני תמיד מודאגת כשאומרים לי "אצלנו הגן נהדר, היחס חם " וכו'
לעולם אין שחור לבן.
כי גם פה יש חיבוקים ויש חיוכים ויש התאמצות להעסיק אותם, ואף אחת לא עוברת וחובטת מילולית או יזית בילדים.
 
אלב מה שהיה בוטה זה קודם כל זה שכולן שם לא דופקות חשבון לאף אחד. לא לילדים, לא להורים ולא למנהלת המקום. מדבורת בבוטות.
שנית - הצרימה הזו בין סדרי העדיפויות מאוד בלטה- נכון שיש שחיקה ונכון שלשמוע כל יום ילדים בוכים הופך אותך להרב הפחות רגיש ואפילו למיואש.  יחד עם זה לא ייתכן וזה קו אדום שסייעות יקשקשו עם הורים בפינת החדר, ישבו בצד עם שני ילדים מחוייכים- בזמן ש4-5 ילדים צורחים וקופצים על הדלת ואף אחת לא ניגשת.
לא יעלה על הדעת שמישהי מספרת סיפור, ומישהי אחרת מנקה את המקום ושלישית מענשת סיגריה וילדה בוכה שעה (!) ליד הדלת בלי שמישהי תיקח אותה אלי הותנסה בכל דרך להרגיע אותה. גם םא ז האומר לצאת לחצר, או להתקשר להורים, או להניח אותה עליה לבד.
 
גם בג'ימבורי, כל כך לא בטיחותי, חדר רגיל שפרסו בו כמה סוגי ג'ימבורי והילדים מטפסים וקופצים לרצפה! ויושבות שתי סייעות מפטפטות! כמ הפעמים ילד קפץ על הבטן של ילד אחר שלא הספיק להרים את עצמו מהרצפה לפני שחברו זינק עליו ממדרגת ג'ימבורי.
 
מים,ל אמקפידים לתת מים, להגי בלמי שמבקש מים.
 
ויחד עם זה, מחייכות הרבה, מחליפות חיתולים, מגישות אוכל בשפע (ומתיישבות לאכול שניהי אחרי ההגשה כאילו שאין 30 ילדים שצריכים עזרה עם האוכל!).
 
 
מכבי דעליי מאוד. כי זה היה קרש ההצלה שלי. אני כבר על הקצה של הקצה מכל בחינה אפשירת. כלכלית, מנטלית, הילדים שלי צריכים חברת ילדים, צריכים מרחב מוגן להשתולל בו, צריכים מרחק מאמא (וגם ההיפך), ממש צורך שהו אלא פחות חשוב מהצורך בשייכות ואהבה.
 
פניתי לגנים פרטיים בבקשה לחצי יום בעלות נמוכה. אני מנסה את כוחי בנגים שלא התמלאו, וכמו שכתבתן כאן שווה לנסות גם בהמשך.
אני מציקה לסניף ויצו שמתחת לבית שלי (מתחת! איזה יאוש! ואל התקבלנו כי היה שילוב של כמעט תפוס המלאה של "ממשיכים" אל מול זה שהתחלתי לעבו דחלקית מיד לאחר ההרשמה ולא לפני ).
 ואני שוקלת גם בעוונותיי לקחת עוד שני ילדים ולגדל בבית עם שלי. 
כי למרות הכל הלכ, אני עידין מספקת להם אהבה ויציבות ומאוד אוהבת ילדים, מאוד מאוד. 
מצד שני זו האופציה האחורנה כי באמת שכולנו צריכים להתאוורר מעצמנו וגם להפוך דירה לפעוטון זה לא עניין של מה בכך.
לצפיה ב-'מציעה לך להשאיר אותם שם בינתיים .'
מציעה לך להשאיר אותם שם בינתיים .
09/09/2017 | 13:29
55
בתנאי שיש שם מטפלת אחת שנראית אנוושית יותר , תצמידי אותם אליה , תדברי איתה , תגידי שקשה לך ואת זקוקה לעזרה בהתחלה . בינתיים תקבעי פגישה עם מנהלת המעון תסבירי לה שאת רואה גם יתרונות אבל את החסרונות חייבים לשפר אחרת תעברי הלאה . יש טלפון של ויצו הארצית ואת יכולה לדבר עם מפקחת אזורית ולהיפגש איתה במעון ועם המנהלת ולדרוש שירעננו שם נהלים ויבקרו לעיתים קרובות. הילדים שלך כבר בני שנתיים ויחד יש להם יכולת להסתדר טובה יותר ואת זקוקה לאוויר . תהיי חזקה זה מוסד ציבורי ויש לך זכות להתעקש תתעלמי מההתנגדויות שלהם . את לקוחה מגיע לך . במקביל תפעלי לשיפור עד שתראי אותו , אפשר גם לרענן צוות ולהכניס לפעוטון מישהי עם גישה מודרנית יותר . חזקי ואמצי!
לצפיה ב-'קשה לקרוא את שכתבת...'
קשה לקרוא את שכתבת...
09/09/2017 | 20:34
53
המנהלת כנראה חסרת אונים אם הצוות מתנהג כפי שתיארת...אוף מקווה שתמצאי מעון מפוקח אחר בקרוב...כפי שכתבו לך יהיה קשה לתפקד כשאת יודעת שהשארת את הגוזלים שלך אצל יצורות כאלה
לצפיה ב-'ממה שרשמת..'
ממה שרשמת..
10/09/2017 | 09:57
1
46
זה נשמע ממש כמו המעון שלנו לשעבר  הצוות מקבל משכורת רעב ואין שעות נוספות כך שכל מה שהן צריכות לעצמן בא על חשבון הזמן עם הילדים. זה כולל את הניקיון וסידור החדר בתום היום כשהילדים עדיין שם ואין להם במה לשחק כי החזירו משחקים למקום. הוא שאמרתי קודם - תחשוה מרירה של להסתפק במה שיש כי אין ברירה. אני דיברתי עם מנהלת המעון והיא כן עשתה כמה שינויים לבקשתי (ועוד הורים - נסי לבדוק מה חושבים השאר ). תיכף תהיה אסיפת הורים ותוכלי להעלות גם שם דברים שמציקים ממש. אבל הקטע הזה של סייעת אחת מאכילה, השנייה מנקה והשלישית בהפסקה מאוד מאוד מוכר  
לצפיה ב-'אני די מתוסכלת אבל כנראה שלא מספיק'
אני די מתוסכלת אבל כנראה שלא מספיק
10/09/2017 | 14:41
65
כדי לרשום אותם לשם.
צריך לזכור שיש נשים שחייבות לחזורלעבוד המסויימת כדי לשמור על התפקיד שלהן וכו'. אצלי זה שונה אני עובדת בחצי משרה בעבודה דוחה רק כדי לעמוד בקרינטריונים מתוך תקווה שבהמשך אחרי הסתגלות והכל אמצא עבודה ראויה ומכניסה וטובה מבחינות נוספות.
 
לכן האין ברירה שלי ל אמחייב אותי להכניס אותם בלחץ היסטרי ולמהר לעבודה. אבל האין ברירה שלי הוא היסטרי מבחינות אחרות- כלכלית אני חייבת חייבת להכניס הרב היורת כסף מכרגע, נפשית גם לא פשוט. חיכיתי כל כך הרבה לספטמבר, עם הלשון בחוץ מכל כך הרבה בחינות.
 
ברו ר לי שסייעות תמיד תהיינה עסווקת, שתמיד יהיה פעםר בין המצוי לרצוי, אבל הגננת שם פשוט מפחידה.  לא בא לי שלילדים שלי לא תהיה דמות של גננת טובה ואוהבת, ולפחות סייעת אחת שתדאג להם, תחבק כשצריך ולא תמשיף הלאה. הגננת רכנה מעל הבן שלי כשהוא ישב עם קוספא של חלקים להרכבה, לא הבנתי המ היא עושה אבל היה ברו רשהיא מסתירה אותו ושלשו דוקת אחכ פתאום קראו לכולם לג'ימבורי, כי היא צרחה על ילד אחר של איוציא חלקים מהקופסא... ואז גם על הבן שלי שרצה לשחק בקוביות במגירה.  ביום השני בחייו לגן כשאני שם כן? זה נשמע לי כל כך רחוק מדמות של גננת סבירה שאני לא בטוחה שאסיפת הורים תעזור. 
 
גם הצוות מתנהל שם ללא רסן. ז המשהו עמוק מדי. מצד שני חברה שלי תהיה באסיפת הורים ואני ארצה לשמוע ממנה מה נאמר ואיך הגיבו. ואם לא תהיה ברירה אבקש להיכנס לקבוצה של הקטנים יותר... שכבר נאמר לי שאין סיכוי. ואם גם זה לא- אעלה את התלונה על הגננת כימה יש לי להספיד ונראה מה תהיה תגובת המנהלת. אבל איך מתלוננים בלי לייצר אנטי? אני יודתע להתבטא נעים ופוליטיקלי קורקט, אבל זה באמת מצב עדין. גננת שנמצאת שם 30 שנה... אמרה אחת האמהות שלא בטוח שבכל למנהלת יש מילה ודיעה בעניינה.
 
 
לצפיה ב-' זקוקה להמלצה על רופא שיניים במרכז שלמד בארץ'
זקוקה להמלצה על רופא שיניים במרכז שלמד בארץ
07/09/2017 | 09:34
68
ומומחה לטיפולי שורש וכתרים
אשמח לקבל המלצות במסר פרטי
 
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פונדקאות מנור מדיק
פונדקאות ישראלית בחו"ל
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
פורום ניתוחי בקע
פורום ניתוחי בקע

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ