לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כללי ההתנהגות בפורום
קומונות שימושיות נילוות לפורום, 
וקישורים מהירים לפורומים משלימים בפרדס.
המשך >>

לצפיה ב-'הריון תאומים'
הריון תאומים
22/03/2017 | 10:16
16
166
שלום לכולן. אני כבר הרבה זמן פה, אבל כתבתי מעט פה, יותר בקומונה שבדרך. אבל נראה לי שעכשיו אני יכולה להצטרף רישמי. היום עשיתי US ראשון וגיליתי שיש לי תאומים. שני עוברים קטנים עם דופק. שבוע 6. אני בשוק..אני לבד בארץ, הורים שלי בחול, יש לי משפחה פה אבל בערים אחרות ואני לא ממש קרובה אלייהם. אני בטח אשמור את שניהם, אבל אני צריכה קצת תמיכה נפשית מאימהות לתאומים. איך מסתדרים במצבים כאלו? אני יכולה לקנות עזרה, בטח, אבל אני נורא מפחדת...
לצפיה ב-'וואוא מזל טוב!!!'
וואוא מזל טוב!!!
22/03/2017 | 13:19
2
101
בהחלט ניתן לעזור לך פה. טוב שיצאת מהארון והתחלת לכתוב! תגידי באיזה אזור את ובטח תימצא מישהו מהפורום שתוכל לעזור. בהתחלה בעיקר עם שיחות - אפשר גם בטלפון..
לקנות עזרה תתחילי מהשכנים. תדפקי על הדלת ותשאלי אם מישהו יכול לעזור. מבין השכנים אולי תהיה נערה שצריכה כסף ואז תציעי לה סכום קטן. נגיד 25 לשעה.
 
ולא לפחד! ולא להתבייש. בארץ ילדים זה ברכה! ואנשים נהנים לעזור.
אני קצת חולה. כשאבריא אשלח לך את הפון שלי..
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
22/03/2017 | 14:00
1
101
אני מבאר שבע. יש לי חוזה לשכירות עד יוני, ואני גם אצטרך לעבור דירה כי אני כרגע גרה בקומה שלישית בלי מעלית ובלי ממד. וואי, הייתי לבד כל כך הרבה זמן ועכשיו כל החיים שלי הולכים להשתנות לגמרי...יש לי גם חברים בטח רק שאני לא יודעת עד כמה אפשר לבקש מהם עזרה...
לצפיה ב-'יש לי חברה שם!'
יש לי חברה שם!
22/03/2017 | 14:06
92
אצור איתה קשר עוד מעט. היא תשמח לעזור. 
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
22/03/2017 | 14:49
1
76
קראתי הודעות שלך בקומונה.קוראת שם הרבה,בערגה...אך משום מה לא יכולה להגיב.לפי הבטא שלך ידעתי שזה הולך להיות זה:).שוב מזל טוב.אני אמא לתאומים,אוטוטו בני 4,בת ובן.רחוקה גאוגרפית ממך אך מוכנה לשוחח איתך טלפונית ו/או לענות לשאלות פה.לצערי,שיחת הטלפון הקודמת שלי,עם אמא יחידנית לתאומים שהייתה "בדרך",נפלה על אזניים ערלות והייתה מאוד מתגוננת.מקווה שהיום,בתוך האמהות היא התפכחה והבינה ששווה להקשיב ל"בעלות ניסיון" אבל זה לא מונע ממני להציע עזרה.בשמחה,איך ומתי שתבחרי ו...אל תפחדי.הכל פיקס!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
22/03/2017 | 15:26
70
אני אכתוב לך בפרטי ברגע שיהיו לי שאלות ברורות. בנתיים זה רק פחד כללי...
לצפיה ב-'בשעה טוב'
בשעה טוב
22/03/2017 | 20:14
1
66
שימשיך עגול ובריא ומלא בהתרגשות.
מובן שזה מאוד מאוד מפחיד. המעבר להורות הוא אחד המעברים הכי מפחידים שיש, קפיצת ראש אל הלא נודע בלי דרך חזרה. זוכרת את הדאגות שלי. ולעבור להורות לתאומים עוד יותר מפחיד. תסמכי על הכוחות שלך, שהביאו אותך עד הלום, שתמצאי פתרונות, ותני לעצמך להיות פחות ממושלמת. תבקשי הרבה עזרה, ותנסי באמת להתכונן כמה שיותר מהבחינה הפרקטית.
תראי מה כתבו כאן לפני כמה חודשים באותו נושא:
 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
23/03/2017 | 09:07
8
לצפיה ב-'שוב בשעה טובה '
שוב בשעה טובה
23/03/2017 | 13:01
1
16
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/03/2017 | 15:50
5
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
23/03/2017 | 13:51
2
49
ממרומי גיל שש וחצי (תאומים בן ובת) אני מברכת אותך על מזלך הטוב ומאחלת שימשיך בטוב, בשקט ובשמחה רבה רבה ההתחלה מפחידה מאוד, הרבה חרדות ופחדים וזה ברור ומובן ביותר. וההמשך .. נדבר עליו כאשר תהי בשלב מתקדם יותר בהריון טפו טפו . אם את לבד בארץ ורחוקה מהמשפחה תצטרכי לקנות עזרה בתשלום ולהיות מאוד מאורגנת ומסודרת לוגיסטית. אני העסקתי אופרית לחודשיים הראשונים (היתה אמורה להשאר שנה אבל ברחה אחרי החודשיים הראשונים המתישים וזה יצא מצוין ) ולאחר מכן הסתדרתי לבד ואז עם מטפלת שעזרה לי בשעות היום. ההורים שלי אמנם לידי אבל מבוגרים ולא יכולתי להסתמך על עזרתם. בכל מקרה אני רוצה לעודד אותך שלומדים להסתדר בכל מצב וגם עם ההתחלה קשה ההמשך הוא מדהים ואין יום שאני לא מברכת על כך שזכיתי בתאומים ושהם זכו אחד בשני. יש להם קשר מדהים ביניהם ובכלל זו חוויה שונה לחלוטין מהורות "רגילה" (ודי קסומה עם יורשה לי..) 
אשמח לענות על כל שאלה, כאן או בפרטי ובטלפון בהצלחה!!!!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
23/03/2017 | 15:50
1
36
אני אתקדם קצת בהריון ואז אתחיל לשאול שאלות קונקרטיות. בנתיים אני בשוק. למרות שאני מבינה שלטווח הארוך הריון תאומים זה מזל וברכה, אבל לטווח קצר זה יהיה מאד קשה לי בהתחלה.
לצפיה ב-'אין ספק'
אין ספק
24/03/2017 | 12:16
8
זכור לי היטב השוק הזה וגם התקף החרדה שחטפתי כשראיתי את תוצאות הבטא שלי... (מאחת שלא רצתה תאומים בגלל שיש לנו המון במשפחה וידעתי מה זה...) . קחי כל יום ביומו , נשימות עמוקות ותתמקדי כרגע בהריון. השאר יבוא בהמשך.
לצפיה ב-'קראו לי אז באתי '
קראו לי אז באתי
23/03/2017 | 21:05
2
56
ראשית, מזל טוב!
אני יחידנית+3 (ביניהם תאומים) שגרה בבאר שבע.
אשמח לעזור, מוזמנת לפנות אליי בפרטי.
לצפיה ב-'חמודה! איזה כיף לראותך!'
חמודה! איזה כיף לראותך!
23/03/2017 | 23:27
34
חייבת מתכון לעוף במרק לשבת :) הילד חייב עוף כדי לגדול!!!
לצפיה ב-'תודה רבה שבאת'
תודה רבה שבאת
24/03/2017 | 10:32
18
אכתוב לך בפרטי עוד מעט
לצפיה ב-'תתרכזי בהריון - זה הכי חשוב כרגע '
תתרכזי בהריון - זה הכי חשוב כרגע
24/03/2017 | 14:56
5
הריון תאומים בפני עצמו הוא ארוע גדול ומבורך.
בכל טרימסטר יש שמחות ואתגרים  ואת צריכה להתמודד עם זה כרגע ולא עם האחר כך.
 
קודם לשמור ולדאוג לתזונה נכונה, שינה, לא להעמיס לחצים. לקחת ויטמינים לא רק מה שצריך אלא מעבר כי זה הריון תאומים. לאכול טוב, רצוי כמה שיותר, בהריון תאומים כדאי להעלות משקל עד אמצע ההריון כי בניגוד להריון רגיל דווקא בסופו קשה מאוד לאכול ולהשמין ואם בהתחלה יש הקאות וכו' אז זה גם אתגר  (כן להשמין, גם אם את לא רזה את אמורה לעלות לכל הפחות 10 קילו עד סופו כשחלק גדול מזה זה בכלל משקל העוברים והשיליות והמים, כך שרצוי לעלות בממוצע 15 קילו, וזה הזמן להתחיל -  להזין שני עוברים) בהריון תאומים העוברים גדלים על חשבון המאגרים שבנית בהתחלה. מה גם שהרבה הריונות מסתיימים בלידה מוקדמת אז אחת כמה וכמה לכי לאכול
 
כמו כן חשוב- לעקוב אחרי הברזל. יש ירידות חדות במאגרי הברזל בגלל עלייה בנפח הדם ועוד. א זלקחת תוספי ברזל  ולבצע בדיקות דם בתדירות גבוה. וגם חלבון בשתן - לעניין רעלת הריון.
 
 להיות ערה לכל בעיה.
 
ברגע שאת מרגישה שמשהו קשה לך - לדבר עם רופא על שמירת היריון.
בהריון תאומים בטרמסטר האחרון מאשרים כמעט לכולן באופן גורף. וכמעט כל אישה בהריון תאומים- שהתגלו בעיות גם במהלך ההריון ואל רק בסופו,  קיבלה מנוחה מאושרת על ידי רופאים. בקיצור- לא לחשוש ולדאוג רק להריון ולך.
 
אם יש לך כסף לעזרה- שמרי אותו לשלושה החודשים שלאחר הלידה, שם צריך הכי הרבה.
הקישור שנתנו לך לשרשור קודם בנושא- יש בו המון עצות פרקטיות מיחידניות לתאומים (ביניהן אני) תקראי אותו ותשמרי.
 
עיצה נוספת שהיום אני יודעת להעביר בבירור- 
בדיעבד אם הייתי יודעת אז מה שאני היום הייתי מיישמת עזרה  בשעות קבועות בשבוע מיד לאחר הלידה. זה נושא מאוד מבלבל. כי את לא יודעת במה תצטרכי יותר, בלטפל בקטנים  או שאולי תרצי מישהי שתתארגן על כל המסביב, או שגם וגם- אבל לא בא לך שיסתובבו לך בין הרגליים או שגם אין כסף. מדובר על הרבה כסף.  הרבה מאוד. ויש גם את העניין של מישהי שאת צריכה לסמוך עליה עם הילדים וגם שתדע ותרצה לנקות או לבשל. 
 
אז ראיתי שמישהי מהפארק אמא לתאומים עשתה משהו חכם - לקחה מישהי שהגיעה 3-4 פעמים בשבוע משתים בצהריים עד שבע בערב.
הגיעה בשתים - לשעה לבשל, אחכ שעתיים- לטפל בתאומים בחוץ- כלומר לטייל איתם ולהאכיל אותם ולשחרר את האמא למנוחה ושקט מוחלט, ואחכ כשחזרה רחצה את הילדים עם האמא - ועשתה מעט סדר בבית, קצת רחצת בקבוקים, כביסה וכלים. זו עזרה שלדעתי היא בול מה שצריך.  מהבחינה שבתמורה לכסף את מקבלת יד בכמה מהפעולות הכי מכבידות וגם שקט ודאי שתוכלי לישון בה ולאסוף כוחות.
 
היא בטח משלמת על זה בין 3,000- 4,000 שח בחודש אבל בתקופה הזו המדוברת זה שווה כל שקל.
 
מעבר לזה כן שווה לפזול לצדדים ולראות מי בכל זאת יכול לתת יד. כי כל עזרה מבורכת. כל עזרה, אפילו ברמה של מישהו שיקנה דברים מהסופר פארם או יזרוק פח בדרך למטה, או ישלח לך אוכל מבושל. יש בפייסבוק כל מיני.
 
לקראת אמצע ההריון הייתי במקומך דואגת לארגן הכל מהכל מראש. זה יקל מאוד אחר כך. 
 
עד אז- לא הייתי עושה כלום מלבד לשמור על ההריון בחודשים האלה ולדאוג לעצמך. ממ שכלום. מחודש רביעי חמישי הייתי מתחיל הלהתעסק עם כל האלה מסביב.
 
שיעבור רגוע ובריא וקל.
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'היום בלילה עוברים לשעון קיץ!!'
היום בלילה עוברים לשעון קיץ!!
23/03/2017 | 07:45
1
40
איזה כיףףףף!!!  יותר אור בערב. תענוג.
לצפיה ב-'הלילה נולד התינוק הוירטואלי שלי '
הלילה נולד התינוק הוירטואלי שלי
24/03/2017 | 08:28
32
שימו לב נשים וטף
יש תינוקות וירטואליים
אצלי זה היצירה המושלמת
תינוק יפיפה שבא לעולם מתוך השלמה עם עצמי ופיוס ושלום.
זהו מי שרוצה לראות את התינוק מוזמנות לכתוב לי מסר. :)
לצפיה ב-'דר דובדבני - סקירה'
דר דובדבני - סקירה
22/03/2017 | 17:04
2
90
שלום בנות,
מישהי עשתה לאחרונה סקירה אצל דר ניר דובדבני?
לפני סקיר מאוחרת וראיתי עליו המלצות של חברות מכבי אבל לא מהתקופה האחרונה ולא מצליחה לאתר איפה הוא מקבל?
תודה
 
לצפיה ב-'מציעה לשאול'
מציעה לשאול
22/03/2017 | 23:24
49
לצפיה ב-'ברכות להריון עגול תקין ושלם!'
ברכות להריון עגול תקין ושלם!
23/03/2017 | 07:44
38
שיעבור בשלום את כל הבדיקות! נא לעדכן אותנו
לצפיה ב-'פינת הקיטורים לשרותכן'
פינת הקיטורים לשרותכן
20/03/2017 | 09:08
7
14
לצפיה ב-'חזר לי הסינוזיטיס :('
חזר לי הסינוזיטיס :(
20/03/2017 | 11:24
1
102
ושוב כאבי ראש נוראיים, ירידה בחדות הראיה .. בעעעע ושוב אוגמנטין חזק פעמיים ביום והפניה לא.א.ג לראות אם מסתובב לו נוזל שם שלא מצליח לצאת. אוףףף
לצפיה ב-'נשמע כואב ומבאס!! שיעבור מהר.'
נשמע כואב ומבאס!! שיעבור מהר.
21/03/2017 | 12:46
15
לצפיה ב-'וירוס נמנומים'
וירוס נמנומים
22/03/2017 | 14:09
4
71
כבר 48 שעות אני ישנה וגם הילד...
עם חום.. ודופק איטי. חשבתי שאני מתה אתמול.
גם היו בעיות עם העיניים
כעת חברה הביאה משקפיים מתיקון ואני קצת מתאוששת. רצה להביא אוכל לבכורה..
הפשוש יצא לטיול בית ספר... תחזיקו אצבעות שנעבור בשלום את הימים האלה..
 
לצפיה ב-'גם אני עם וירוס מעצבן כבר שבועיים'
גם אני עם וירוס מעצבן כבר שבועיים
23/03/2017 | 12:56
3
50
בלי חום, אבל עם שיעול יבש טורדני שמעיר אותי בלילה ודלקת בעין.
מה שהכי מעצבן זה שזה התחיל בדיוק כשהתחלתי מעקב לקראת החזרת עוברים, נרגע, ושוב חזר דווקא ביום ההחזרה.
מניחה שאת ההחזרה הזאת אפשר להספיד, עד לפעם הבאה. 
לצפיה ב-'טוב עשית שלא הלכת חולה'
טוב עשית שלא הלכת חולה
23/03/2017 | 15:08
2
41
מניסיוני המר כל ההזרעות שעברתי (12) היו בלחץ מטורף וזה פשוט לא עובד כשהמערכת בלחץ.
ההחזרה הבאה תעשי ביום כיף. קחי לך חופש מהעבודה. תשתי קפה עם חברה. תבלעי בנחת אקמול עם הקפה או עם מים... ואז תעלי לרופא...
 
לדלקת עיניים שזה גם וירוס בדרך כלל ממליצה על סיילין פשוט. קופסא קטנה בסופרפארם. לא יקר. כמה טיפות כל יום וזהו... לעיתים צריך רופא עיניים לאנטיביוטיקה. תקבעי תור. 
לצפיה ב-'כן הלכתי חולה '
כן הלכתי חולה
23/03/2017 | 15:28
1
43
זה התפרץ מחדש ביום של ההחזרה, מהבוקר הרגשתי ששוב אני לא במיטבי אבל היה מאוחר מדי לבטל.
אבל אין מה לעשות, מה שיהיה יהיה, זה בטוח לא יעזור להתבאס על זה.
אם יש משהו שהטיפולים לימדו אותי זה לשחרר דברים שלא בשליטתי.
רפואה שלמה לך וגם לילדון. 
לצפיה ב-'אני חושבת שטוב עשית שהלכת'
אני חושבת שטוב עשית שהלכת
23/03/2017 | 19:58
38
את זוכרת שאצלי הפעם גם שום דבר לא היה אופטימילי וחשבתי שהלך לי סבב. אבל מתברר שממש לא.
מחזיקה לך אצבעות. תרגישי טוב.
לצפיה ב-'יש פה מישהי שגרה ברמלה או לוד?'
יש פה מישהי שגרה ברמלה או לוד?
19/03/2017 | 08:27
7
127
אפשר גם בפרטי כמובן
לצפיה ב-'רחובות עוזר?'
רחובות עוזר?
19/03/2017 | 09:28
1
28
לצפיה ב-'לא כ''כ. אני מחפשת דירה'
לא כ''כ. אני מחפשת דירה
19/03/2017 | 09:51
147
ברמלה או לוד. בעדיפות על לוד.
ורוצה לדעת איפה כדאי
לצפיה ב-'עברתי אתמול שם בטיול'
עברתי אתמול שם בטיול
19/03/2017 | 22:49
1
140
ברמלה יש מסעדה הודית טובה :) אני הייתי עוברת לגור לידה...
בלוד פחות מכירה. חברים קנו פעם דירה בגני אביב בזול. אבל מאז עברו משם למודיעין וכעת להתנחלות נילי..
יש בלוד גם פרויקט וקהילה של סטודנטים שגרים שם. זה פרויקט של איציק שמולי ממנהיגי המחאה החברתית. תבררי.
 
קו 433 מראשון לירושלים עובר בכל ערי הלווין האלו. תסעי ותראי.
 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/03/2017 | 06:10
5
לצפיה ב-'אני לא מכירה'
אני לא מכירה
21/03/2017 | 12:49
2
119
מצרפת קישור לאתר מדלן, לדף איכות החינוך.
 
 
 
 
לצפיה ב-'מפחיד אותי להכנס לזה'
מפחיד אותי להכנס לזה
23/03/2017 | 06:11
1
19
לצפיה ב-'יש שכונות טובות יותר ופחות'
יש שכונות טובות יותר ופחות
23/03/2017 | 07:03
57
ובתי ספר טובים יותר ופחות. לא כל השכונות אותו דבר. מנהל בית ספר יכול לעשות המון הבדל. אחד המדדים החשובים זה אם לילדים טוב בבית הספר.
ולקראת תיכון אם תרצי תוכלי לעבור. מצד שני הבנתי שיש עכשיו באזור תיכון מדעים טוב ומושקע. (ממש אבל ממש רק משמועות).
לצפיה ב-'איך היה השבוע שהיה?'
איך היה השבוע שהיה?
17/03/2017 | 17:48
6
17
לצפיה ב-'שבוע מעייף עכשיו ישנתי כדי צורכי'
שבוע מעייף עכשיו ישנתי כדי צורכי
18/03/2017 | 11:47
153
שבת בבוקר עוד מעט מגיעות שתי חברות למסיבת לקים :) נשאר לי מאמא שלי הרבה לקים.... מצאתי את הקופסה במאמץ רב.
 
בערב תבוא חברה מהצבא. איזה כיף שיש חברות :)
 
שבת טובה לכן!
לצפיה ב-'שבוע קשה'
שבוע קשה
18/03/2017 | 15:30
4
185
ביום שישי הקודם חטפתי התקררות קשה מלווה בכאבי גרון, ביום שני ושלישי כבר הייתי נטולת קול לחלוטין. בגדול זה כבר משתפר אבל עכשיו זה שלב השיעולים הקשים שמפריעים לי לישון בלילה ופשוט מתישים את הגוף. אני פשוט במצב צבירה של סמרטוט.
חוץ מזה, פורים היה בשטח, ואני באמת שלא אוהבת את החג הזה. השנה בשכונה שעברנו לגור בה לפני כשנה וחצי (לצערי שכונה ממש לא טובה אבל בערך היחידה שהתאימה לתקציב ולקירבה לבית הספר והחברים של הילדים) החליטו לחגוג בגדול. לילות שלמים, מהערב ועד אור הבוקר התקבצו בני נוער והשליכו חזזים ונפצים רבי עוצמה, הציתו שריפות, גרמו לנזקים כמו עקירת תמרורים וניפוץ שמשות רכב ועוד מעשים טובים. המצחיק הוא שביום שישי בלילה הם שבתו. בכל זאת צריך לכבד את השבת. פניות חוזרות ונשנות למשטרה לא הועילו כלל. הם לא טרחו לבוא, אפילו אחרי שמכבי האש היו צריכם להגיע.
אין ספק בליבי שעוצמת המחלה פרצה על רקע הלחץ והרעש.
בקיצור, מקווה לשבועות מוצלחים יותר.
לצפיה ב-'אוי'
אוי
18/03/2017 | 17:50
3
26
לצפיה ב-'2 סיפורים קשים ממקום העבודה שמכניסים פרופורציה לקשיים'
2 סיפורים קשים ממקום העבודה שמכניסים פרופורציה לקשיים
21/03/2017 | 20:05
2
108
חברה מהעבודה שיתפה אותי בכך שיש לה בן עם הפרעה נפשית הוא מבוגר כבר (בכוונה לא חושפת פרטים שעלולים לזהות בדרך כזאת או אחרת). בקיצור הוא היה בחו"ל כמה שנים והיה להם שקט עכשיו חזר והתנחל להם בבית. מאחר והוא לא מטופל ולא רוצה להיות מטופל, הם בחרדה עצומה שכן הוא כבר היה פעם אלים כלפיהם ,הם עזבו את הבית לכמה ימים ובאותם ימים היא נראתה נורא. מבחינה חוקית אינם יכולים לעשות דבר.
 
תלמידה שלי שיתפה אותי בכך שהייתה במשך 3 שנים נתונה לחסדיו של גבר שחי עם אמא שלה והיה אלים הן כלפיה והן כלפי האם. בגלל קשיים כלכליים נאלצו להמשיך לחיות איתו, למרות שהיא חוותה גם התעללות מינית. רק לפני חצי שנה הצליחו להמלט מפניו.  היא מטופלת פסיכולוגית אבל נשמע כאילו לא מרגישה בנח לשתף אתהפסיכולוגית.  אני עובדת איתה שנה ופתאום כשסיפרה זה מסביר כל כך הרבה התנהגויות שלה, שהן קלאסיות למקרים כאלה.  כנראה שחוץ מהאמא וממני שסיפרה לי ובטח לפסיכולוגית לא יודעים על כך.
נאלצתי כמובן לדווח למנהלת שלי ומשם זה יועבר למי שצריך. מצד אחד אני מרגישה שמעלתי באמון שנתנה בי ומצד שני זו חובתי בחוק לדווח על מקרים כאלה.
ואחרי זה יצאתי עם בטן ולב כבדים, וחשבתי לעצמי שאנחנו צריכים להיות כל כך קשובים, וכל כך עדינים וכל כך זהירים עם התלמידים שלנו, שאנחנו לא יודעים לפעמים כמה כוחות נפש הם צריכים בשביל להצליח להגיע לבית הספר שלא נדבר על ללמוד. (כמובן שאני לא מדברת על כולם)
שמרו על עצמכם ועל ילדיכם.  מורות וגננות לא חשוב מה חושבים עלינו, לפעמים אנחנו המקום שבו הילדים יכולים למצוא אוזן קשבת ולב אוהב. 
לצפיה ב-'ואוסיף ברשותך...'
ואוסיף ברשותך...
22/03/2017 | 14:58
67
אני מעל 20 שנה במערכת החינוך.
החברה משתנה,ההורות בימינו,בפרט בקרב ההורים הצעירים,היא בגדר המלצהבלבד,ועבור ילדים רבים בית הספר הוא הבית הראשון ואחריו הבית בו הם מתגוררים פיזית.לרבים המורה הוא האבא/אמא ולא תמיד הביולוגים ממלאים פונקציה זו.
אמרה פעם אמאנחל למשפט שאני אישית אומרת אותו המון "הילדים שלי מאוד רצויים"!לא כל ההורים יאמרו כך.....
חבל.
לצפיה ב-'לא מבחינה חוקית אלא מבחינה טיפולית'
לא מבחינה חוקית אלא מבחינה טיפולית
23/03/2017 | 06:23
44
אדם הסובל מהפרעה נפשית כדאי שיהיה מטופל בתרופות. לא מסכים לראות רופא - אפשר להביא מטפלת הביתה. יש הרבה מה לעשות. צר לי לשמוע על חברתך.
כדאי לפנות למשרד הבריאות - סל שיקום - ולחשוב איתם מה לעשות ואיך לעזור לבחור הזה.
 
ובקשר לתלמידה כואב הלב. טוב עשית שהעברת את המידע הלאה. מקווה מאד שיטופל.
אני כילדה התחננתי לאמי שתעזוב את הבעל השני האלים - אולם היא לא הסכימה - ואני פשוט ברחתי מהבית. גם אחותי ברחה בגיל צעיר מאד - שנה אחרי.
 
 
לצפיה ב-'שלום לכולם, אני בן 36, אם מישהו/י מעוניין/ת שאקח חלק בגידול'
שלום לכולם, אני בן 36, אם מישהו/י מעוניין/ת שאקח חלק בגידול
15/03/2017 | 11:00
22
317
שלום לכולם, אני אקדמאי בן 36, אני מפרסם את מודעתי זו מדי פעם בפורום תפוז "אימוץ", אבל ייעצו לי לפרסם גם כאן, אולי מישהי תהיה מעוניינת. אם מישהו/י מעוניין/ת שאקח חלק בגידול ילד מאומץ/ביולוגי ושאהיה בעבורו/ה סוג של דמות אבהית, אשמח להכיר ולראות אם יש כימיה ואם זה מתאפשר.
העדפות: באשר לשאלה האם בן או בת, -- עדיף בן; באשר לאיזור מגורים, -- עדיף לי איזור ירושלים (היכן שאני גר), אבל גם אזורים אחרים בסדר גמור מבחינתי.
נא לכתוב לי בפרטי, או למייל שלי
תודה, ואם אפשר, לרגל חג הפסח הקרב, מאחל כבר חג שמח לכל באי הפורום! כל טוב.
לצפיה ב-'הצעה נדיבה - אנחנו נשקול את הענין בכובד ראש'
הצעה נדיבה - אנחנו נשקול את הענין בכובד ראש
16/03/2017 | 01:09
243
אה כן ואני ירושלמית!!! 
לצפיה ב-'אמבי? דעתך המלומדה?'
אמבי? דעתך המלומדה?
16/03/2017 | 01:12
19
81
לצפיה ב-'עמדתי המלומדה היא שאני כל כך מפחדת מפדופילים, שבוודאי אני'
עמדתי המלומדה היא שאני כל כך מפחדת מפדופילים, שבוודאי אני
16/03/2017 | 12:57
18
243
מפספסת פה ושם אנשים טובים...
לצפיה ב-'גם אני גם אני'
גם אני גם אני
16/03/2017 | 22:29
17
183
סתם היה לי מצב רוח טוב הבוקר אז צחקתי איתו.
בתוך כל הצעה מגונה לאמא חד הורית צריך לבדוק אם מתחבא פדופיל...
 
לצפיה ב-'הבעיה היא שאפשר דעת את זה רק כשכבר קורה משהו'
הבעיה היא שאפשר דעת את זה רק כשכבר קורה משהו
16/03/2017 | 23:13
15
55
לצפיה ב-'טוב שלא מאשימים חדהוריות בפדופיליות'
טוב שלא מאשימים חדהוריות בפדופיליות
17/03/2017 | 06:42
14
221
נראה הזוי.. אם גבר בוגר מעוניין למלא את חייו בקשר משפחתי תומך
את חושדת בהיפך המוחלט: מי שמנסה לנצל, ממש לא ינסה לטפל בקטינים.
אם כבר גם גבר יכול להיות משפחה חד הורית ואף אחד לא יעלה לגביו
חשדות כאלו.. הרי היו מורות ששידלו נערים לא פחות ממורים שנמצאו
עם קטינות. מי שם לידינו שאם חד הורית לא פוגעת רגשית/פיזית בילדיה?
מבלי להאשים אני מעלה אפשרות שעצם הבחירה בחד הוריות
נועדה לאפשר לאם לעשות ככל רוחה בפרי ביטנה ללא שותף מבקר ומשגיח.
החרדה שלך הזויה על גבול פוביה בכל מקרה מסבירה למה בחרת
להיות חד הורית. - היה לי רצון למצוא שיתוף אבל כרגע ברור כשמש
שהפורום הזה מתנגד לשיתופיות מתוך בחירה - אז למה להיות דון קישוט?
לצפיה ב-'אתה אורח כאן'
אתה אורח כאן
17/03/2017 | 07:16
1
186
תתנהג כמו אורח נעים ומנומס. וגם תקרא עיתונים. על גברים שמתברגים למשפחות חד הוריות במצוקה ופוגעים מינית או אחרת בילדים. לצערי עברתי את זה על בשרי כילדה. זה לא סתם סיפור שהמצאתי.
לצפיה ב-''
17/03/2017 | 14:12
24
לצפיה ב-'נו באמת...'
נו באמת...
17/03/2017 | 09:31
172
הרי המחשבה הראשונה שעלתה במוחנו הייתה שמדובר בפדופיל או משהו קיצוני אחר
מי שרוצה כ"כ קירבה לא יפנה באינטרנט תחת כינוי לא מזוהה אלא ינסה אצל מכרים, שכנים, חברים, מישהו שמכיר ואוהב אותו.
התשובה המתגוננת והמאשימה שלך רק מעידה עד כמה זה נכון מה שחשבנו (אני בכל אופן)...
אם היינו רוצות שותף לגידול הילדים היינו מביאות לעולם ילד בהורות משותפת או עם בעל.
נראה רע מה שרשמת!
לצפיה ב-'התגובה הקיצונית והתוקפנית שלך מחזקת את תחושתי שעדיף לא'
התגובה הקיצונית והתוקפנית שלך מחזקת את תחושתי שעדיף לא
17/03/2017 | 14:06
159
להסתבך. "הבחירה בחד הוריות נועדה לאפשר לאם לעשות ככל רוחה (אם כבר, ככל העולה על רוחה) בפרי בטנה ללא שותף מבקר ומשגיח"... אהה... כל אם חד הורית תרצה אותך כמבקר ומשגיח!
לצפיה ב-'אתה מדבר שטויות'
אתה מדבר שטויות
17/03/2017 | 16:59
8
148
אף אישה לא מבזבזת אלפי שקלים (כן אלפי! מנת זרע כיון בבק פרטי עולה 3000 ש"ח או ציבורי 1000 ש"ח) עוברת טיםולים לעיתים קשים, מפסידה שעות וימי עבודה, עוברת הריון 9 חודשים שאינו תמיד קל בשביל שאחר-כך תוכל להתעלל בילד שלה. זה ברור הרי!
ולגבייך, יחשדו בהחלט בגבר כמוך בדיוק כפי שחושדים בערבים שעוברים בנמל התעופה ובדיוק כפי שמנחשים שגבר או אישה חרדית התחתנו בגל צעיר מאד. זה נקרא חוק המספרים הגדולים. ממליצה לך לקרוא קצת סטטיבטיקה בנושא כי רב מעשי התקיפה המינית מתרחשים על-די גברים
לצפיה ב-'הוא זה במקרה אני ועניתי גם לפותח השרשור בפרטי'
הוא זה במקרה אני ועניתי גם לפותח השרשור בפרטי
17/03/2017 | 18:25
7
155
שטויות?
עובדה שנשים גרושות או אלמנות שנישאות מחדש לא תוקפות
את בן זוגן השני או השלישי בחשדות לילדהם המשותפים ..
יכול להיות שפספסתן? שיש גם כוונה ליצור משפחתיות וזוגיות?
ויותר מכך את העובדה שנשים חד הוריות ויתרו על זוגיות
שהיו יכולות להשיג כמו כל אשה, כנראה מדיסוננס וחשדנות לגברים בכלל ?
יש גם חד הוריות שמחפשות גברים וההריון היה דרך להפיג את הלחץ להרות..
אבל לטעון שבדיעבד גברים שמנסים להתחבר דרך הילדים פדופילים?
מי בכלל ירצה להתחבר אליך כשהוא מואשם מראש?
איזו זוגיות תהיה לך אם בן הזוג לא יתחבר לילדיך, אם לא זיוף רגשי?
ועוד השוואות לערבים בשדה תעופה שאכן מופלים בגזענות ומוטרדים
שברתן את השיא בנות ואני מקווה שלא הכללתי ואתן לא מייצגות
לפחות בלמתי את פרץ ההסתה הנלוזה - בהצלחה לשאר.
אגב גם לערביות שביניכן גבר ערבי כשותף יהי בכלל חלום בעתה
 
לצפיה ב-'אם מישהו רוצה ליצור זוגיות עם אשה, הרי ראוי הוא שיעשה זאת '
אם מישהו רוצה ליצור זוגיות עם אשה, הרי ראוי הוא שיעשה זאת
17/03/2017 | 20:06
6
150
עמה ולא דרך ילדה. ברור שאם הפנייה היא לחיפוש היכרות עם ילד (ועוד ציון העדפה לבן מין מסוים!) אף אשה ברת דעת לא תחשוב שהפונה מחפש זוגיות עמה!
הסיבות ליחידניות הן רבות וחבל לנסות להבין את סיבותיה של מי מאתנו מתוך פוסט מודאג. חשדנות? קיימת! אצלי-בוודאי. והרי ציינתי זאת בתגובתי הראשונה. ואף ציינתי שאני בוודאי מפספסת גם אנשים טובים. ואגב, אני לא חושבת שפדופילים הם בהכרח אנשים רעים - אם אינם מממשים את כמיהתם למגע מיני עם ילד/ה. בהרבה יותר גרועים הם אנשים שאינם פדופילים ומממשים מגע מיני עם ילד מסיבות שאינן פדופיליה - ויש כאלה.
וזוגיות - אני מאמינה שתהיה לי מצויינת, וחסר לגבר שלא יתחבר לילדיי - זה יעיד בוודאות על נכות רגשית קשה!
 
לצפיה ב-'גברים יוצרים קשר בעיקר כדי לזכות בילד - לא סתם בזוגיות עקרה'
גברים יוצרים קשר בעיקר כדי לזכות בילד - לא סתם בזוגיות עקרה
18/03/2017 | 06:16
5
126
אף אחד לא רואה את דבשתו הוא.  נשים שמביאות ילד ללא אב
גורעות אותו מלכתחילה ומתעלמות שיש בכך פגם וחסרון - שום יתרון.
סילפת באופן בוטה את הרצון לגדל ילד להכרות עם ילד? הכרות?
הרצון של גברים הוא להעניק  מנסיון חייהם, לעצב ולזכות בנחת מסוימת.
לא שונה מגבר שמחפש זוגיות עם אשה גרושה - החיבור לילדיה הוא
חלק מהחבילה בהבדל  שלאותו ילד יש כבר אב ביולוגי מוכר לו.
ניטפלת לתרוץ פדופיליות בלי שום חיבור מציאותי או רלוונטי
אדם בוגר שנגוע בכך מוכר לרשויות ובוודאי שלא יתחבר לקשר גלוי כנ"ל.
יותר מופרע להפריד התעללות בילדים מפדופיליה - איך בכלל מזהים
שוני בהתעללות? אני שוב טוען הפוסל במומו פוסל. החשדות שלכן הזויים
אין להם פרופורציה ביחס למספר חולי נפש שפועלים לרוב במחתרת.
 
העובדה שאף גבר לא התחבר אליכן ולגדול הילד צריכה לעורר קודם
כל את מצפונכן כי הילד/ה שלכן גם ישאל אותן שאלות מביכות אותכן בבגרותו.
לצפיה ב-'לא ברור מה אתה רוצה'
לא ברור מה אתה רוצה
18/03/2017 | 08:13
4
108
נכנסת לפורום עם אימהות שלילדן אין אב מוכר וכתבת שאתה מעוניין בקשר עם הילד.
נדמה לי שמישהי כבר כתבה לך שהעובדה שאתה לא מחפש קשר עם האאמא, כלומר מכיר אישה שעל הדרך יש לה גם ילדים (כי אתה רוצה משפחה מוכנה, כי אתה עקר, כי יש לך ילדים מקשר קודם ולא רוצה עוד אז מחפש מראש מישהי עם ילדים או Whatever) כל זה לגיטימי אבל אתה כותב שאתה רוצה רק בקשר עם הילד ללא שום כוונות רומנטיות בקשר עם האמא.
גבר שמכיר אישה גרושה עושה זאת קודם למטרות היכרות עם הגרושה. אם יש לה גם ילדים אז הוא יקבל אותם כחלק מהחבילה.
אני מבינה מהפוסט הזה משהו אחר. זה נשמע כאילו אתה מנסה להיות שומרוני טוב ולהציל את הילדים המסכנים מגורל ללא אב רחמנא ליצלן כי לדעתך זה יצלק אותם
 
 
לצפיה ב-'את מסלפת את שכתבתי - פניתי אליכן כאמהות לא לילדיכם'
את מסלפת את שכתבתי - פניתי אליכן כאמהות לא לילדיכם
18/03/2017 | 08:55
3
124
נכנסתי לפורום של אמהות והשיח הוא איתן לא עם ילדיהן
לא כתבתי על שום קשר עם הילד זוהי תמונת השווא של ההזיות שלך
ציינתי את הרצון לעזור לאם בטיפול ובחינוך בנה - לעזור לך
את מבינה מה שעולה מתוך האמת שלך - שיש אכן בעיה אצלך
ומישהו מנסה להציל את ילדך. אני פניתי לאמהות - לא לילדיהן
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
18/03/2017 | 10:18
2
98
אתה רוצה לקחת חלק בגידול הילד וחינוכו מבלי ליצור איתו קשר? רעיון מעניין. אם מישהי צריכה עזרה, היא תפנה לאנשים הקרובים אליה לא למישהו זר שכתב באינטרנט.
נשמע שאתה טרול. גם העובדה שכתבת בשרשור תחת כינויים שונים לא ממש מוסיפה לאמינות שלך.
בכל מקרה סגנון הכתיבה שלך בוטה ולא נראה לי שמישהי תרצה שדווקא אתה תחנך את ילדה.
לצפיה ב-'באמת? אני כותב בשמי האמיתי אחרי שהותקפתי ע"י ניק שנעזר ברשת'
באמת? אני כותב בשמי האמיתי אחרי שהותקפתי ע"י ניק שנעזר ברשת
18/03/2017 | 10:36
1
147
אני לא פתחתי בשרשור הנ"ל. נכנסתי תחילה בניק פופאפ
כדי לשמור על זהותי מכותבים אחרים בתפוז שמכירים אותי עשרות שנים.
ברור שחינוך יוצר קשר אבל הקשר הוא משפחתי לא במנותק מהאם.
הבוטות היא שלך ודחיית גבר כשותף לגידול הילד היא במקור שלך
דוקא את מחפשת עזרה במרשתת - לא מאנשים שמכירים אותך
סגנון הכתיבה שלי הוא בדיוק מה שהיה חסר לך בחינוך וגרם לתופעה
החד הורית. את בזה מראש לכל גבר כמחנך ואני כותב מהכרות אישית
עם חד הורית במשפחתי שמנעה מבנה קשר רציף אפילו עם אביו הביולוגי
שלא לציין ממני כדודו הביולוגי - מכיר את הטיפוס של החד הוריות אישית.
לצפיה ב-'היי אדוני תרגע שם תשתה תה'
היי אדוני תרגע שם תשתה תה
18/03/2017 | 11:44
124
עם עלבונות לא ילך לך לא פה ולא בחיים האמיתיים
שבת בבוקר יום יפה.
אתה מוזמן לעיין בארכיון של הפורום הזה בוודאי תלמד משהו חדש.
 
לצפיה ב-'להבנתי, מי שמחפש קשר משפחתי, יוצר משפחה'
להבנתי, מי שמחפש קשר משפחתי, יוצר משפחה
19/03/2017 | 11:47
118
ויחפש שותפה להורות, או פונדקאית, ולא יפנה בהצעות עמומות שמהותן לא ברורה:
מה זה "סוג של" דמות אבהית? מה זה "לקחת חלק בגידול"? 
יש כאלה שמחפשים הורות משותפת, וזה סבבה.
יש כאלה שרוצים להביא ילד לעולם אבל לא לגדל אותו באופן מלא ושוויוני, כלומר מה שהם מציעים לאישה זה בעצם הורות יחידנית עם אב ידוע, וגם זה סבבה למי שזה מתאים לה.
מההצעה שלך משתמע שאתה לא מתכוון להביא ילד ביולוגי משלך לעולם אלא מחפש להתברג למשפחה קיימת ולשמש "סוג של" דמות אב, וזה מעורר תהיות, ולו רק בשל הניסוח העמום.
לצפיה ב-'העלת גם לי חיוך '
העלת גם לי חיוך
19/03/2017 | 11:37
37
לצפיה ב-'מצרף הצעה לשותפות בגידול'
מצרף הצעה לשותפות בגידול
16/03/2017 | 08:31
314
למי שחסרה דמות בוגרת יותר. בן 58  סינגל תל אביבי משכיל ורגיש, לתרום
חברתית חינוכית - מוסיקלית מוכן לקחת על עצמי טיפול בחוגים
שעורי נגינה וכד' ronw@walla.com גר בצפ ישן למי שבמקרה מהאזור..
לצפיה ב-'חרדות קיומיות ועוד'
חרדות קיומיות ועוד
14/03/2017 | 21:28
10
299
שלום אימהות יקרות.
אני רוצה להתייעץ איתכן על משהו. אם אתן יכולות להתחבר למה שאני מתארת, אז אשמח לשמוע מה עוזר / מקל / מרגיע, אם יש כזה. ואם אתן לא מתחברות, או פחות מתחברות לרוח הדברים, אז אשמח לקרוא *איך אתן עושות את זה???* איך חיים ברוגע אם ה"יש" ולא עם ה"אין", איך לא שוקעים ב"אין"?
רוב הזמן, אני מאוד שמחה על האימהות היחידנית שלי, אני אפילו רואה בה יתרונות על הורות של זוג הורים. אני מאושרת על הבחירה שעשיתי, ואין יום שאני לא מודה על מה שיש לי בחיי. אני נהנית לראות את הדרך שבה המשפחה הקטנה והמיוחדת שלנו בונה את עצמה, אני חושבת שאנחנו עושים "עבודה טובה" כמשפחה וזה העיקר עבורי, זה לא משנה אם אני יחידנית או לא לצורך העניין. ובקשר ליחידנות עצמה, רוב הזמן זה לא מרגיש לי אישיו. בכלל. בימים כהרגלם, אין לי הרגשה של "אמא יחידנית" אלא פשוט הרגשה של "אימא". אבל כשהיחידנות עולה, זה בעיקר מסיבות טובות ומשמחה וגאווה מאוד גדולה שיש לי בחיי.
אבל לפעמים ובעיקר בימים מסוימים, היחידנות נוכחת בחיי בפן השלילי. כלומר, יש רגעים שבהם החסרונות נראים מאוד לעין. ואז אני תוהה האם זו בחירה נכונה, האם היא בחירה טובה לילד שלי, לי, ובכלל שאלות פילוסופיות על המושג משפחה יחידנית.
זה קורה בנקודות ספציפיות שבהן אני צריכה לעשות בחירה - למשל בחירה אם להביא ילד נוסף לעולם כאימא יחידנית, או בנקודות בהן הילד מרגיש שונה. למשל, בחגים ואירועים משפחתיים, בימי משפחה בבי"ס ועוד ועוד ועוד. אצלנו זה נראה אחרת, הרבה יותר קטן, הרבה יותר צנוע, הרבה יותר מכונס בעצמו.
לפעמים אני עוצרת לרגע ואומרת לעצמי: "וואו, אני כל מה שיש. האם זה מספיק?? האם זה טוב לבני להיות חלק ממשפחה כ"כ קטנה ומצומצמת? לאן יפנה אם אני אעצבן אותו? והאם זה טוב לי שאני כל מה שיש?! איך אפשר להיות  ה כ ל ??  והאם זה טוב למישהו?"
לזה מתווספת לפעמים גם חרדה קיומית, או לפחות ככה אני קוראת לזה: השאלה של מה יקרה אם יקרה לי משהו? בתור מישהי כל כך פונקציונאלית בחיים של הבן שלי, זה נהייה לפעמים קצת מפחיד לחשוב שיכול לקרות לי משהו והוא יהיה בלעדיי.
אני לא מתייחסת לדברים הקונקרטיים, לפתרונות, כי ברור שאפשר לסדר מי יטפל בו אם לא אהיה בעולם הזה, וברור שאפשר לדאוג לכל ביטוח שיכסה כל מה שרק אפשר לדמיין (וגם אז אנחנו לא מכוסים... והחיים גדולים...), וגם ברור שבכל משפחה - גם משפחה של זוג הורים - יכול לקרות משהו, לאחד או לשניהם.
ברור גם שיכול לקרות משהו כשאנחנו חוצים את הכביש.
אני מבינה שלדאוג ל"אם ואם ואם" זה לא מועיל וגם די מיותר, אבל.....
בכל זאת, נראה לי שהפחד הזה הרבה יותר נוכח בחיי דווקא בגלל שאני יחידנית. כי אני לא אדם מפוחד במיוחד, אני אדם די רגוע ומאוזן, אני לא סובלת מפחדים או חרדות בד"כ, ואני לא בטוחה שאם הייתי חלק מזוג הורים הפחד הזה היה כל כך נוכח בחיי.
אני די בטוחה שאם הוא היה נוכח, הוא היה נוכח אחרת, ובמינונים נמוכים יותר.
כי אני רק אדם אחד, וה"רק אחד" הזה קצת מפחיד. טומן בתוכו אחריות גדולה יותר, והשלכות רבות יותר, וגם זה שהיחידנות שלי היא מבחירה -  מרגיש לי לפעמים כאחריות גדולה עוד יותר, כי בעצם בחרתי בזה - אז נוספת לזה האחריות של הבחירה. אני מרגישה לפעמים שבגלל הבחירה הזו אני צריכה להיות עוד יותר אחראית, שקולה, מתפקדת, מעניקה, מכילה ואוהבת, בשביל לנהל את החיים האלה נכון ושבני לא ירגיש שמשהו חסר (ואם כן ירגיש, אז שיהיה לו מספיק מה"יש" כדי לאזן את ה"אין"...).
אני מקווה שתוכלו לעזור לי לעשות קצת סדר בדברים, ולתת לי נקודות למחשבה שיעזרו קצת לשים את הפחד הזה בצד ברגעים האלה בהם הוא מנסה להוציא אותי משלוותי.
כי לפעמים אני רואה את כל הטוב שיש לנו ויודעת שזו בחירה מדהימה שנכונה לנו, שלא יכלה להיות בחירה אחרת לאור הנסיבות של חיי... ושאני עושה עם הקלפים שניתנו לי את הטוב ביותר שאני יכולה.....
ועדיין, לפעמים מתגנב לו הפחד הזה, שמזדנב לו לחיים השמחים והטובים שבניתי לעצמי, מתחיל בקטן ולאט לאט מתגבר, ומביא איתו שאלות, תהיות התפלספויות והתחבטויות שהן אולי טבעיות אבל גם מעיקות ומעמיסות.
אז אני אשמח אם תוכלו לייעץ לי מניסיונכן מה עוזר ומה מקל ברגעים האלה, כדי שאפשר יהיה לחיות עם הבחירה הזו כמה שיותר בשלום


לצפיה ב-'את נשמעת לי במקום טוב בסה"כ - מקום עם הרבה "יש", בנייה, '
את נשמעת לי במקום טוב בסה"כ - מקום עם הרבה "יש", בנייה,
15/03/2017 | 00:16
146
יכולת, מודעות. יכולת להסתכל למציאות בעיניים ולשאול שאלות קשות...
גם אצלי, ואני בטוחה שאצל רובנו ככולנו, קיימות השאלות של "מה אילו" ופחדים שבוודאי גדולים יותר מאשר לו היינו בהורות עם עוד אדם. אני חושבת שזה שאנחנו לא משתגעות מדאגה נובע מיכולת הכחשה לא רעה... אני עצמי חשבתי המון על מה יהיה עם הילדים אם יקרה לי משהו, ויש כמה אפשרויות של אנשים שהייתי רוצה כאפוטרופסים (מחוץ למשפחה), אך עובדה היא שעדיין לא טיפלת בכך, והבכור שלי כבר בן 7... נדמה לי שאני מצליחה להגיד לעצמי ש"מה הסיכוי"..., אבל הגורם העיקרי לכך הוא הדחיינות הנוראית שלי...
בנוסף, אני חושבת שאני בהרבה יותר רגועה בעניין של מה יהיה אילו, מאז שיש לי עוד ילד, והידיעה שהם שניים ומאוד אוהבים זה את זה מקלה עליי מאוד מאוד!
בן/בת כמה הילד/ה (סליחה שאני לא זוכרת, ואולי לא ידעתי) שלך? יש לי תחושה שזה משתפר עם הזמן. חיים את החיים...
לצפיה ב-''
15/03/2017 | 08:11
1
120
לי היה ברור שכדאי להביא לעולם עוד ילד, מהסיבות שמנית. בעיקר כדי שלא כל הציפיות שלי יהיו על ילד אחד. נראה לי שקשה לילד יחיד לעמוס על גבו לבדו את כל הציפיות של הוריו. מובן שזה תלוי גם ביכולות פיזיות רגשיות וכלכליות שלך. בשבילי זה מוכיח את עצמו. ההבדלים בין הילדים מקלים עליי לדעת שלא הכל בגללי. נניח אם היא בלגניסטית אני רואה שהוא לא, ויודעת שזה לא בגללי. אם הוא תלמיד פחות מבריק, אני רואה שהיא כן, ומבינה שזה לא בגלל שאני לא השקעתי מספיק.
 
דבר אחר זה שאני נאחזת במושג של "אמא טובה מספיק", בשביל להסיר מעליי רגשות אשמה. ואני מרשה לעצמי לחפף פה ושם. גם הורים אחרים מחפפים, ויש בעולם הורים גרועים ממני. אז הם לא אוכלים מספיק ירקות ורואים יותר מדי טלוויזיה - זה מה יש.
 
דבר אחר הוא שאני מציבה גבולות בלי נקיפות מצפון. לא מקיימת "הורות מתוך פיצוי". לא מפנקת במה שאני לא יכולה או רוצה להרשות לעצמי. אני משוכנעת שאני מעניקה לילדים שלי חיים שווים באיכותם, אם לא יותר מזה, משל הממוצע בעולם. אני משוכנעת לגמרי שזה שהם גדלים איתי, לא פוגע ביכולת שלהם למצוא את דרכם בעולם ולהגיע לאושר. אז אם יהיו להם התחבטויות נפש בתהליך התבגרותם, זה סבבה, לכל אחד יש, בלי קשר להיכן הוא גדל.
 
יש תקופות כאלה. תני לעצמך להרגיש את הרגשות האלה, תני להם לצוף. תהיי כמה ימים בתוך הדאון הזה. אחר כך, טבעם של החיים הוא שאם מאווררים את הרגשות השליליים, יש יותר מקום לרגשות החיוביים לבוא לידי ביטוי. לפעמים יש לי תקופות כאלה, אני קוראת לזה "משלמת את חובי לדאגות". אחר כך זה חולף.
לצפיה ב-'אהבתי את "משלמת את חובי לדאגות"'
אהבתי את "משלמת את חובי לדאגות"
15/03/2017 | 10:42
105
ובכלל אוהבת לקרוא אותך, תודה
 
אני בתקופה כזו, של משלמת חובי לדאגות / ייאוש / כובד החיים
 
 
לצפיה ב-'את כותבת מקסים, ומרגיש שמהלב, אני מאוד מזדהה עם הרבה ממה '
את כותבת מקסים, ומרגיש שמהלב, אני מאוד מזדהה עם הרבה ממה
15/03/2017 | 10:41
107
שכתבת. המשפחה הקטנטנה שלי 'רצה' יפה ביום יום,
הקושי צץ מאוד בבחירות, בהחלטות, בימי מחלה, בלילות בלי שינה...
בכל מיני נקודות של ייאוש, שאם היה אדם נוסף איתי, היה לי קל יותר לצלוח אותן.
 
מודה שהרבה דברים אני מקווה לטוב לגביהם, אלו החיים.
 
* אגב, אני מאוד רוצה להתחיל תהליך לילד שני, אני מאוד רוצה שיהיה לילדונת שלי
אח או אחות, כדי שבאמת יהיה איתה מישהו אוהב בעולם הזה.
 
חיבוק גדול לך
לצפיה ב-'מחשבות שלי על פחד'
מחשבות שלי על פחד
15/03/2017 | 10:44
1
140
אבל לפני כן, רוצה לומר לך שממש נהניתי לקרוא את הדרך בה הצגת את הדברים
 
הפחד מרים ראש מדי פעם כי יש לו סיבה. בשגרה כשהכל מתנהל כרגיל והוא מופיע, אנחנו יודעים איך להתמודד. אם לדוגמא מישהו חותך אותנו בכביש, הלב קופץ  ואנחנו מגיבים מיידית, אחר כך חוזרים לשגרה ושוכחים שלרגע חווינו פחד מוות... יש לא מעט רגעים כאלה ביומיום שלנו ואנחנו אפילו לא שמים לב אליהם
 
הפחד מגיח במלוא עוצמתו כשעולות מחשבות על שינוי, ומה שהוא אומר לנו בעצם, זה שעם מה שהוא 'יודע' כרגע הוא לא בטוח שהוא ידע להתנהל בעתיד כשהשינוי יהיה, ולכן הוא מעלה לתודעה שלנו את התרחישים שמבהילים אותנו כל כך.
האינסטינקט שלנו הוא להדוף אותו ואותם, כי מי רוצה פחד בחייו, אבל מה שקורה הוא שככל שננסה להדוף, הם ישארו נוכחים במודעות שלנו עד שיצופו שוב...
 
לעומת זאת - אם נסכים לשהות עם התחושה של הפחד ולהתייחס אליו כאל רגש לגיטימי שאנחנו חווים ולמגוון התחושות שהוא מעלה בנו ולא נעבור מיד לעשות עם זה משהו אלא רק נהיה שם, נוכל לאחר מכן מהנקודה הזו לבחור איך להתמודד עם השאלות שהוא מעלה. לא לכל שאלה יהיה לנו פתרון וזו גם נקודה להסכים איתה ביננו לבין עצמנו, שלא תמיד נוכל לסגור את הקצוות ומראש, אבל אז אנחנו כבר ממילא במקום אחר שיש בו פחות בהלה ויותר התמודדות עם מציאות כמו שאנחנו יודעות לעשות טוב...
 
לצפיה ב-'וואו, תודה לכולכן!'
וואו, תודה לכולכן!
15/03/2017 | 13:26
97
היה כל כך נעים להיכנס לפה היום ולראות את התגובות הכ"כ יפות. קשה לי כרגע לחשוב על הכל, זה סתם רץ בראש בלי יותר מידי קצוות שיכולים להתחבר. העליתן דברים כ"כ נוגעים. אני צריכה לתת למחשבות לרוץ קצת בראש. אני חושבת שכנראה שהסיבה שהפחד הזה עולה יותר לאחרונה היא הרצון לעוד ילד/ה. פתאום דברים שנראו לי כ"כ הגיוניים בילד הראשון לא נראים לי הגיוניים יותר. אני חושבת שאז זה היה "הכל או כלום" ולא חשבתי הרבה על מה שיהיה... ידעתי שאתמודד עם הכל, כי אני כל כך רוצה ילד. היום כשאני יודעת איך אנחנו בתוך זה, כשיש כבר ילד, יש יותר מה להפסיד או להרוויח (גם וגם בעצם) וזה נהייה מסובך יותר.
לצפיה ב-'גם לי יש חרדה קיומית'
גם לי יש חרדה קיומית
15/03/2017 | 21:39
118
היא היתה חרדה יותר כשהיה לי תינוק קטן. בלי אבא.. עם תורם ידוע.
רוצה לנחם אותך שכיום התינוק שלי בן כמעט 13 והתינוקת הפכה לעלמה בת 22 והחרדה קצת פחתה. יש ימים עם חרדות. עברתי תאונת דרכים קשה מאד לפני כמה שנים. החרדה אז הרקיעה שחקים. זה היה ממש התקף חרדה ואחריו תקופה ארוכה של פוסט טראומה.
טיפול פסיכולוגי ממושך - זה מה שהציל אותי. בניתי לפסיכולוגית בית. והיה שווה כל גרוש. כל שקל.
 
יש לי חברה עם התקפי חרדה קשים. היא כבר מבוגרת. מבוגרת ממני. היא מצלצלת אומרת אני בהתקף חרדה ואנחנו מדברות על זה לתוך הלילה.
בסוף היא נרדמת איכשהו.
 
לחיות עם הבחירה בשלום. כן זה מה שאני עושה. אבל שנים הרהרתי וחשבתי האם אני בחרתי נכון. 
לצפיה ב-'מזדהה '
מזדהה
16/03/2017 | 10:38
83
אני מניחה שבגלל שאנחנו יחידניות ואין בן זוג בתמונה , חווית ההורות שלנו הרבה יותר אינטנסיבית לטוב ולרע. וכן, גם החרדות עוצמתיות יותר.
אני לא יודעת בן כמה הבן שלך אבל יכולה לומר לך שככל שהילדים מתבגרים ועומדים בזכות עצמם, והתלות הקיומית שלהם בנו פוחתת כך גם פוחתות המחשבות הללו והחרדות נעשות קלות יותר. זה לא שאין.. תמיד יש על מה לדאוג אבל כמו שאמאנחל כתבה , זה תקופה והיא עוברת. החרדות הכי גדולות שלי היו כשהילדים נכנסו למעון בגיל שנה (תאומים). הם היו חולים כל הזמן ואני נדבקתי מהם אינסוף פעמים. היינו בתקופה קשה נורא ובקושי תפקדתי. לא הבנתי אז איך אני אמורה ויכולה לדאוג לשני תינוקות ומשם הדאגות מתחילות לרוץ.. עברנו את זה והיום ממרומי גיל שש הפחדים הללו פחות נוכחים בחיי (ובגיל הזה אנחנו גם לא כל כך שונים בהרכב המשפחתי שלנו. יש בבית הספר מגוון משפחות שונות). אני מניחה שבסופו של דבר הפתרון הוא לחיות בשלום עם החרדות שלנו, לתת להן מקום, להבין מניין באות, לנשום עמוק ולמצוא פתרונות לדברים שיש לנו עליהם שליטה. 
לצפיה ב-'לא מגיעה למקומות האלה, אם רצית עידוד ממישהי שזה אחרת אצלה- '
לא מגיעה למקומות האלה, אם רצית עידוד ממישהי שזה אחרת אצלה-
17/03/2017 | 06:34
109
אז יש לי  אחריות זה כן.
 
דברים רעים יכולים לקרות לכולם באופן שווה וגם ההשלכות כאלה.
גם בזוגיות רגילה יש שברים, יש פרידות, יש אובדנים קשים (לפעמים של אחד אבל המשפחה מתפרקת והשבר גדול מאוד).
גם בזוגיות רגילה לפעמים גרים בארץ זרה עם השלכות קשות על ילדים, לפעמים יש נתק ממשפחות הצדדים, לפעמים יש מתחים איומים שמזיקים לילדים. 
 
גם משברים כלכליים לא פוסחים על אף אחד. 
אבל זה משהו די נורמלי בכל מקום, לא ייחודי לנו. 
 
אני כן בודקת עם עצמי להיות רכה ומכילה יותר כי אין עוד צלע שיכולה לרכך כשאמא עצבנית או להקל. זה כן. כי אם אני הכל הכל ואני עצבנית או כועסת ההשלכות על ילד לדעתי גדולות יותר מאשר כשיש עוד דמות שמאזנת. וזה מה שקורה בדרכ אצל זוגות נורמליים, כשמישהו מגיע לקצה בדרכ האחר לוקח פיקוד, כשמישהו פחות מכיל בלגן באמבטיה אז השני יכול לתת יד, כשמישהו עייף מכדי להרדים את הילדים אז מישהו אחר יכול רגע להכניס שלווה, גם ההיפך יכול לקרות, אבל דעתי  בנושא היא שככל שיש יותר דמויות משמעותיות בחיי הילד אז יש יותר עושר חווייתי ורשת רחב היותר של הכלה שלצערנו יש לנו פחות מזה, לרובינו לפחות .
 
 זה המינוס הבסיסי. 
 
וגם מה שכתבת בעניין המשפחתיות-  אצלנו הכל בקטן יותר, מצומצם יותר, מעיק ומעצבן לפעמים. אבל אני גדלתי במשפחה ענקית ענקית ענקית וחמה ועוטפת  ויצאתי די סוליסטית שלא אוהבת וממעטת להסתובב במפגשים מבחירה. ומסתבר שדווקא הילדים  (שלי, של כולנו) יכולים ללמד אותנו מה שלא הצלחנו כל החיים. למשל במקרה שלי (כדוגמא) אני חייבת להפסיק להיות סוליסטית כדי לייצר עבורם מה שלי היה מובן מאליו בילדות.. יותר מפגשים משפחתיים, יותר חברויות, יותר ויותר יוזמות חברתיות של מישהי שברירת המחדל שלה היא הכל-רק לא לזה (ומאוד קל לדבר,לעומת כמה זה קשה לשנות ולהשתנות, אני עוד רחוקה מליצור עשירית ממה שהייתי רוצה- אבל זו השאיפה).
 
ודבר נוסף, אני מכירה הומואים שהביאו ילדים לבד, לאו דווקא ממשפחות מפרגנות וגודלות- אבל עם כמויות של חברים מפה ועד הודעה חדשה, עם אנרגיות שיכולות להרים טילים. באמת שזה תענוג לא נורמלי לגדול ככה ואז גם רשת התמיכה גדולה מאוד, גם הווייב שהילדים גלדים בו אחר וכל עניין המשפחה גדולה,רגילה וכו'- מתמסמס.
 
בשורה התחתונה, שווה  להתמקד באיך לשפר את הקיים בכלים שיש לנו ופחות בכל המסביב. זה כמו שבגיל 16 תמיד התמקדנו במה שאין לי, ואחרי כמה שנים אנחנו מסתכלות על תמונות ואומרות וואוי. כמה הייתי יפה  ורזה ושובת לב, וחברותית ופיקחית. וכמה אז חשבתי שממש ההיפך.
 
אז יש לנו המון המון המון בידיים, צריך רק לעשות עם זה יותר
 
לצפיה ב-'החששות שלך מאוד מוכרים'
החששות שלך מאוד מוכרים
17/03/2017 | 19:48
77
למרות שלא אוהבת לדבר ככלל לדעתי דווקא פה תמצאי הזדהות עם הרבה יחידניות ויחידנים. זה חשש בסיסי עמוק הישרדותי...
אצלנו בנוסף ליחידניות הילדון שלי עם צרכים מיוחדים כך שהחשש לעתידו מקבל מימד עוד יותר גדול. לאחר שהחלטתי עם עצמי לחיות עד אין סוף עבורו (בצחוק כן...) ברור לי שהחיים נזילים ולא נדע לעולם מה צופן המחר. אני פשוט חיה, חיה טוב עם בני...אוהבת אותו ואומרת לו ומחבקת אותו כי לא יודעת מה יקרה מחר...כרגע אנחנו פה זה מה שחשוב לי. הפחדים עדיין קיימים אבל לימדתי את עצמי לא לחיות בהם אלא בצילם...לשמור על עצמי בשבילו ופשוט להיות :)
לצפיה ב-'שאלות על גן עירייה'
שאלות על גן עירייה
16/03/2017 | 09:30
5
142
הבנתי שהגן הוא עד 2 ואז עוברים לצהרון
כמה אתן משלמות עבור הצהרון ועד איזה שעה זה?
ו... האם שמעתם על דבר כזה יום חינוך ארוך (או שם דומה) שיש בכמה ערים בארץ ואז הגן הוא בעצם עד 4 או 5 וזה בחינם או עבור תשלום שולי?
לצפיה ב-'צהרון'
צהרון
16/03/2017 | 10:00
109
אכן הגן הוא עד השעה 14:00 ואז נכנס הצהרון עד 16:45. אצלנו אני משלמת 970 ש"ח (מחיר מלא) אבל כל עיר והמחיר שלה לצהרונים. לא שמעתי על יום חינוך אחרוך..
לצפיה ב-'צהרון'
צהרון
16/03/2017 | 10:30
93
אצלנו הצהרון היה עד 16:45 ועד 17:00 (תלוי בעיר). התשלום משתנה ונע סביב 920-980 ש"ח. אבללל , היה לי מזל ושני הצהרונים במסגרות שהיינו בהם היו מוכרים על ידי משרד התמ"ת כך שהייתי זכאית לסבסוד ודרגה בדיוק כמו במעונות כך ששילמתי חצי (יש לי תאומים וזה מאוד משמעותי). תנאי הזכאות טיפה שונים מבחינת מכסת שעות העבודה השבועיות אבל העיקרון זהה. מצד שני, לא כל הצהרונים מוכרים, אחרי שתדעי מי מפעיל את הצהרונים אצלכם תוכלי לבדוק באתר התמ"ת אם הוא גוף מוכר.
לגבי יום חינוך ארוך - אני מניחה שאת מדברת על גני יול"א שם מסגרת הצהרון היא בעצם רציפה של הגן. זה לא קיים בכל עיר ואת צריכה לבדוק מה קורה אצלכם.
לצפיה ב-'לגבי העלות של יום לימודים ארוך'
לגבי העלות של יום לימודים ארוך
16/03/2017 | 10:58
93
כלומר יול"א, אני משלמת לכל אחת מהתאומות שלי 1100 ש"ח בחודש. ממש לא חינם. קיבלתי אולי 5% הנחה מהעירייה לאחת מהבנות.
לצפיה ב-'צהרון'
צהרון
16/03/2017 | 18:29
73
היה לנו צהרון עד 17
ועכשיו הצהרון עד 16:30 ועולה 1140
לצפיה ב-'בררתי אצלנו עם חברות'
בררתי אצלנו עם חברות
16/03/2017 | 21:29
100
יש פה יום לימודים ארוך עד 16. משלמים משהו כמו 700 ₪ שנתי (לא חודשי).
מלבד יום רביעי שהילדים מסיימים ברבע לשתיים.
ניתן לרשום אותם לצהרון במתנס ואז בימי רביעי הם הולכים לשם עד 16 וזה עולה כ 150₪ בחודש.
חיסכון אדיר
לצפיה ב-'איך עבר החג?'
איך עבר החג?
14/03/2017 | 06:29
9
37
לצפיה ב-'כיף:)'
כיף:)
14/03/2017 | 09:49
1
97
היה מזג אוויר נהדר אצלנו, ילדים מאושרים בתחפושות, עדלאידע מקסימה ביום שישי ופעילויות פורים ביום ראשון. מגיל צעיר אני לא אוהבת את פורים אבל מאז שנולדו הילדים מגלה את החג הזה מחדש:) 
לצפיה ב-'נשמע כיף '
נשמע כיף
14/03/2017 | 20:11
37
זה כיף כשהם נהנים
לצפיה ב-'הבת שלי אוהבת חיות והכי נהנתה בחג מסרט מהVOD.'
הבת שלי אוהבת חיות והכי נהנתה בחג מסרט מהVOD.
14/03/2017 | 13:28
97
היה נחמד,  אבל הדבר שהיא הכי הנהנתה מימנו בחג היה הסרט הVOD  כוכב הקופים-המרד. מוגבל מגיל 14 ומעלה, לא היה ברור לה למה?  פשוט ישבה והיתגלגלה מצחוק מקטעים  של הסרט  ראתה אותו שוב ולא היפסיקה לדבר עליו.
 
לצפיה ב-'הילדים היו מאושרים מהתחפושות'
הילדים היו מאושרים מהתחפושות
14/03/2017 | 20:12
83
פרט לזה נחנו הרבה, אירחנו בני משפחה, והתארחנו במפגש מוזיקלי. חופשה זה כיף.
לצפיה ב-'שיכורה ולא מיין גבירותי!!'
שיכורה ולא מיין גבירותי!!
16/03/2017 | 07:08
4
136
בחג נסענו לצפון הרחוק. פגשנו את התורם הידוע על פי בקשת הילד. התורם מאד הזדקן. מבקש לחגוג את בר המיצווה לבנו. ואף לשלם על החגיגה.. מעיי התהפכו. 
מנוטש סדרתי הוא הפך לאבא גאה. אין מלים. רק חיוך ניצחון קטן על שפתי..
לצפיה ב-'וואו! וואו! וואו! לא מכירה את הסיפור, אבל נשמע מדהים. בטח '
וואו! וואו! וואו! לא מכירה את הסיפור, אבל נשמע מדהים. בטח
16/03/2017 | 08:07
2
110
חוויה מדהימה לילד. כמה משמח.
לצפיה ב-'אספר לך על כוס קפה כשנפגש'
אספר לך על כוס קפה כשנפגש
16/03/2017 | 08:23
1
113
תעשי טיול לירושלים! יש פה קפה משובח! :)
לצפיה ב-'אשמח בהזדמנות.'
אשמח בהזדמנות.
18/03/2017 | 12:08
46
לצפיה ב-'איזה יופי'
איזה יופי
16/03/2017 | 15:12
19
לצפיה ב-'רשת תמיכה'
רשת תמיכה
13/03/2017 | 12:52
2
151
הי לכולן,
אני אמא יחידנית דתיה לביתי הקטנה.
האם יש מקום שיש בו קבוצה של נשים כמוני, שהתאגדו לקבוצה / לקהילה וכו'?
תודה מראש לעונות!!!!
לצפיה ב-'ישנו ארגון "קיימא" לאמהות יחידניות דתיות.'
ישנו ארגון "קיימא" לאמהות יחידניות דתיות.
13/03/2017 | 14:00
102
נדמה לי בפייסבוק KayamaMoms (אני לא בפייסבוק).
 
 
לצפיה ב-'הולכת לקרא לרבנית שלנו '
הולכת לקרא לרבנית שלנו
16/03/2017 | 07:44
89
יש בהחלט קהילה קבוצה וזרם פה בירושלים..
לצפיה ב-'פינת התזונה'
פינת התזונה
13/03/2017 | 21:28
5
153
ערב טוב לכולן
מאחר ותזונה נכונה ומאוזנת מסייעת לבריאותינו, עלינו לאכול מכל קבוצות המזון ולשאוף לכלול בתפריט את כל רכיבי המזון החיוניים לגוף שלנו, כלומר לחלבונים, לפחמימות, לשומנים, לויטמינים ולמינרלים.
בפינה הפעם אני רוצה לכתוב על החלבון כאחד מאבות המזון.
 
המילה חלבון (protein) היא נגזרת של המילה היוונית - proteios שפירושה "ראשוני".
לחלבון יש חשיבות רבה בבניית רקמות הגוף ובתפקוד שלהן.
הוא מורכב מ-21  חומצות אמינו שונות, בהן 9 חומצות אמינו חיוניות, שאותן הגוף לא יכול לייצר בעצמו ועליו לקבל אותן מהמזון.
 
אדם בוגר זקוק לכמות של כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם ממשקל גופו.
גבר ששוקל 70 ק"ג למשל, זקוק לכמות של כ- 56 גרם חלבון ליום.
מחסור בחלבונים יכול לגרום לבעיות בריאות רציניות.
למשל, ילדים עם מחסור בחלבון עלולים לפתח מצב של תסמינים כמו בטן בולטת, שיער דליל, ירידה במשקל וצבע עור דהוי. אם התופעה לא מטופלת כראוי, הדבר עלול להוביל לעיכוב גדילה, ליקויים נפשיים ואף למוות.
כשם שאין הגוף יכול להתקיים ללא חלבון, כך יותר מדי חלבון עלול להיות מסוכן לגוף. למשל, רמות גבוהות של חלבון יכולות ליצור עומס על הכבד והכליות ולגרום להם לעבוד קשה במיוחד כדי לפרק ולפנות את החלבון הנוסף, כמו כן עודף חלבון יכול גם לגרום לעלייה במשקל.
 
סוגי החלבונים:
חלבון מהצומח: שילוב של דגנים (רצוי כמובן מלאים) וקטניות, יוצר חלבון מלא מהצומח.
זהו חלבון  אשר מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם (כלומר, אלו שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו).
הדגנים והקטניות מכילים ריכוז שונה של חומצות אמינו, ולכן מומלץ לגוון את התזונה ולדאוג לצריכה מספקת משתי קבוצות מזון אלה. (רובנו צורכים בתזונה שלנו מספיק דגנים, אבל "מזניחים" את הקטניות, על כן חשוב שנקפיד על צריכה מספקת שלהן.)
היחס המומלץ בין הדגנים לקטניות בתבשילים הוא 1:1, או אפילו יותר קטניות מאשר דגנים.
דוגמאות לדגנים: אורז, חיטה (לחם, פסטה, בורגול, סולת), תירס, שעורה, דוחן, קינואה, אמרנט ושיבולת שועל.
דוגמאות לקטניות: סויה, אפונה, שעועית, חומוס, פול, עדשים, תורמוס, מש ואזוקי.
חלבון מלא יכול להוות תחליף לבשר: 2 כוסות של חלבון מלא (מג'דרה למשל) הינם תחליף משביע ומזין לבשר + הפחמימה שבארוחת הצהריים.
בתזונה טבעונית, הקטניות מהוות את המזון המרוכז ביותר מבחינת כמויות החלבון ל- 100 גרם.
מאחר וכל הקטניות הן גם מקור מוצלח לברזל, לאבץ ולסידן (במקרה של סויה, שעועית לבנה וחומוס) הן גם מסייעות בהשגת תחושת שובע לאורך זמן.
חלבון מלא
 
חלבון מהחי: בשר, ביצים וחלב מכילים כמות גדולה מאוד של חלבונים.
היום, בחברת השפע, שבה מהווים מוצרים אלו חלק מרכזי בתפריט, אדם ממוצע  צורך כמות חלבונים הגדולה פי שניים ואף פי שלושה מהדרוש לו.
הבעייתיות העיקרית של חלבון מהחי נובעת בעיקר מהתוספות הנילוות לו, כמו אחוזי שומן גבוהים, שחלק גדול מהם רווי, כולסטרול, ועוד.
בעיה נוספת היא, שמזון מהחי אינו מכיל סיבים תזונתיים הטובים לעיכול, המגנים מפני סרטן המעי הגס וסוגי סרטן נוספים ומגנים מפני מחלת הסוכרת. בנוסף, חלבון מהחי מכיל כמויות אפסיות של נוגדי חמצון שונים.
ישנם מקורות לחלבון מהחי הנחשבים ל"בריאים", כגון דגים ועוף, המכילים אומנם מעט שומן רווי יחסית, אבל עדיין לא מספקים חלבון כמו זה מהצומח.
ונתון חשוב לא פחות: בעוד שבקר הוא בשר פופולרי הרבה יותר מעוף, תכולת החלבון שלו נמוכה בהשוואה לזו של העוף.
 
 כמה דוגמאות לכמויות החלבון במזונות מהצומח:
כוס קטניות מבושלות: 11-14 גרם חלבון
150 גרם (חצי חבילה) של טופו גולמי: 10 גרם
שליש כוס קמח חומוס: 7 גרם חלבון
כוס חלב סויה: 7 גרם חלבון
בביצה אחת יש 7 גרם חלבון.
מכל הגבינות, גבינת הפרמזן דלת הנתרן מכילה הכי הרבה חלבון - כ- 41 גרם למנה של 100 גרם.
מבין הדגים, טונה צהובה מכילה הכי הרבה חלבון (30 גרם למנה של 100 גרם). אחריה ברשימה: אנשובי (29 גרם), סלמון (27 גרם), הליבוט (27 גרם) ואמנון (26 גרם).
קטניות כמוקר לחלהון - ככל שהקטניה מבוגרת יותר וגדולה יותר, כך כמות החלבון בה גדולה יותר.
מתוך הקטניות, זרעי סויה קלויים ובוגרים מכילים את הכמות הגדולה ביותר של חלבון כ- 40 גרם חלבון ל-100 גרם קטניה.
גרעיני דלעת מספקים 33 גרם חלבון למנה של 100 גרם וגרעיני האבטיח מספקים קצת פחות מ-28 גרם ל-100 גרם. (כמובן, עדיף ללא מלח)
 
ולסיכום, מצרפת לכם סרטון על החלבון:
 
לצפיה ב-'תודה, מענין מאוד!'
תודה, מענין מאוד!
14/03/2017 | 09:12
16
לצפיה ב-'תודה'
תודה
14/03/2017 | 09:18
7
לצפיה ב-'תודה '
תודה
14/03/2017 | 21:13
45
ושתי הערות:
 
את מדגישה את היתרונות של חלבונים מהצומח (סיבים תזונתיים ונוגדי חימצון) אבל לא את החסרונות. לחלבון מהצומח חסר B12. וגם לרוב חסר שומן מסוג אומגה 3.
כמו כן, את מתארת את מקורות החלבון מהחי כבעלי אחוזי שומן גבוהים. יש ויש. נניח שאת משווה 100 גרם גרעיני דלעת שבהם 33 גרם חלבון ל 100 גרם של סינטה שבה 23 גרם חלבון. בגרעיני הדלעת יהיו 46 גרם שומן ובסינטה רק 9. (שלא לדבר על זה שבדלעת זה לא חלבון מלא) ובסלמון יהיו 12 גרם שומן שבחלקו אומגה 3 החיוני לבריאות. אדממה (פולי סויה) משתווה בערך לעוף.
אז יש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. זה לא רע, ואפילו בריא, לכלול מוצרים מן החי בתפריט. כמו שזה לא רע, ואפילו בריא, לכלול מוצרים מן הצומח בתפריט. הבחירה לא לצרוך מן החי היא ערכית ולא בריאותית.
 
צריך להזהר מלהגיד, לדעתי, שבחברת השפע "אדם ממוצע" צורך יותר מדי חלבון. להערכתי תזונה ממוצעת של אשה, שמנסה כל הזמן "לשמור", לא תכיל מספיק חלבון מלא. נניח 150 גרם עוף בצהרים, זה 25 עד 30 גרם חלבון. ומאיפה כל השאר? עוד ביצה בערב (מי שלא הפחידו אותה מ"כולסטרול"): 7 גרם. חסרים עוד הרבה. תלוי בגובה של כל אחת. אני שוקלת בהחלט יותר מ 60 ק"ג! (גם כשאני הכי רזה שלי). 37 גרם ביום זה לא מספיק בשבילי. מחסור בחלבון בתזונה גורם לכך שאנחנו לא שבעות והגוף מנסה להשלים את החלבון וגורם לנו לאכול יותר.
 
 
לצפיה ב-'וואוא גלית! קלעת לשורש הויכוח עם בתי'
וואוא גלית! קלעת לשורש הויכוח עם בתי
16/03/2017 | 01:22
1
77
גוזרת ושומרת ומדביקה על המקרר..
לצפיה ב-''
16/03/2017 | 02:20
36
אני שמחה שתרמתי
לצפיה ב-'מישהי עברה דירה באמצע שנה עם ילד במעון?'
מישהי עברה דירה באמצע שנה עם ילד במעון?
14/03/2017 | 09:32
6
111
אני לא יודעת איך זה הולך...
מצד אחד הילד במעון עד אמצע אוגוסט, מצד שני, הרישום לשנה הבאה מתחיל בסביבות מאי וצריך כתובת מעודכנת בת.ז. כדי להרשם וכמובן למצוא דירה.
מי התנסתה בזה?
הכוונה לעיר אחרת
לצפיה ב-'למעון אפשר להירשם גם עם כתובת לא מעודכנת'
למעון אפשר להירשם גם עם כתובת לא מעודכנת
14/03/2017 | 10:13
2
85
את פשוט צריכה לדבר עם המנהלת ולהסביר לה שאת מתכוונת לעבור.
בעבר עשיתי את זה. לא עברתי מיד בתחילת השנה אלא רק בחודש נובמבר ובמשך חודשיים שילמתי כפול (לגן בעיר המוצא ולמעון החדש) כדי לשמור את המקום שלי עד שהתגבש סופית עניין העבודה והדירה בעיר היעד.
לצפיה ב-'אבל אז אצטרך להרשם למעון במאי '
אבל אז אצטרך להרשם למעון במאי
14/03/2017 | 11:00
1
67
ולא בטוח שאמצא דירה בכלל באיזור
הרי רוב הדירות מפורסמות מעכשיו לעכשיו ולא לעוד 3 חודשים
לצפיה ב-'במקרה כזה'
במקרה כזה
14/03/2017 | 11:45
66
כדאי להירשם במספר מעונות כדי להבטיח מקום
לצפיה ב-'אני רשומה בתל אביב בתז'
אני רשומה בתל אביב בתז
14/03/2017 | 13:26
81
ןגרה פבתח תקווה והמעון בפתח תקווה. זה ממש לא משנה לקבלה איפה את רשומה בתז ואיפה את גרה בפועל. לפחות אצלי לא בדקו, לא שאלו ולא ביקשו הסברים, והתקבלתי לשני מעונות שונים בשכונה.
 
 
לצפיה ב-'שימי לב שילדים שממשיכים באותו מעון כבר יש הרשמות,'
שימי לב שילדים שממשיכים באותו מעון כבר יש הרשמות,
15/03/2017 | 10:48
50
הילדונת שלי בויצו, לפני שבועיים הייתי צריכה למלא את הפרטים באתר,
ושבוע שעבר נתתי את כל הטפסים... (חוץ מהטופס החתום על ידי עו"ד ליחידנות,
עדיין אין את הטופס לשנה הבאה).
תבדקי איך זה אצלכם.
 
לא יודעת לגבי מעבר, בהצלחה!!
לצפיה ב-'הכוונה באמת הייתה לגבי המעבר דירה'
הכוונה באמת הייתה לגבי המעבר דירה
15/03/2017 | 13:39
35
איך נרשמים למעון אם לא יודעים איפה נגור
אולי באמת צריך להרשם לכמה מעונות...
קודם אחליט סופית שאני עוברת
לצפיה ב-'אישור חיתון'
אישור חיתון
14/03/2017 | 21:38
4
55
שלום, האם מישהי סידרה לאחרונה אישור חיתון ויכולה לשתף?
(האם חייב להיות ברבנות בת''א, האם הדיון מתקיים באותו יום, מסמכים...)
לצפיה ב-'תסתכלי בצד שמאל תחת "הודעות נבחרות"'
תסתכלי בצד שמאל תחת "הודעות נבחרות"
15/03/2017 | 07:55
16
לצפיה ב-'אישור חיתון'
אישור חיתון
15/03/2017 | 13:37
2
56
מזמינה אותך לקרוא את הרשומה הזו בבלוג שלי.
בעקרון אפשרי לעשות בבית דין רבני בכל עיר, הכי כדאי בתל אביב, מכירים את הנושא ומתקתקים אותו.
 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'תודה, עוד שאלה'
תודה, עוד שאלה
18/03/2017 | 11:59
1
22
איזה אישור צריך מבנק הזרע? התורם יהודי
לצפיה ב-'בנק הזרע יודע'
בנק הזרע יודע
19/03/2017 | 11:23
20
תבקשי אישור עבור תהליך של אישור חיתון, בנקי הזרע כבר יודעים. חלק מהם זה בחינם וחלק גובים על זה כסף.
 
בהצלחה
 
לצפיה ב-'חדשה פה'
חדשה פה
11/03/2017 | 10:58
13
294
שלום לכולן, 
אני בת 41 ולאחר מחשבות והתלבטויות רבות החלטתי להופך לאמא יחידנית מבחירה. ובמהלך השנה האחרונה אני מנסה ומנסה . ניסיונות שכוללים שתי הזרעות ושתי IVF והריון כימי אחד.
אמי שהייתה שותפה מלאה להתהליך ואף זאת שדירבנה ודחפה לכך נפטרה לאחרונה, ממש בסוף שבוע של יום המשפחה. דבר שהעלה בי את המחשבה שלא רק שמענתי מהילד אבא , כעת גם לא תהייה לו סבתא. מחשבה שגררה הירהורים ורגשות רבים . 
מתוך הירהורים אלו שאלה לי אליכן , כיצד אתן מתמודדות עם יום המשפחה כאשר חוגגים בגנים ובבתי הספר עם דמויות במשפחה כגון אבות סבים וסבתות שאין אותם לילד ? 
כיצד הילדים עצמם מתמודדים עם יום המשפחה ? 
אשמח לשיתופים שלכן הן לסיפורי התמודדויות והן לתובנות .
לצפיה ב-'יום המשפחה זה חג מעצבן'
יום המשפחה זה חג מעצבן
11/03/2017 | 15:22
212
במיוחד בגילאי 3-7.
אחר כך, כבר פחות מתייחסים אליו במוסדות החינוך.
 
זה גם תלוי ילד.
הבת שלי לקחה קשה את השונות שלה בגילאים האלו.
ילדים אחרים בפורום לא התייחסו לזה במיוחד.
 
בכל מקרה גם אצל הילדה שלי שלקחה את זה קשה בגילאי הגן, היום בגיל 9 זה כבר לא כזה משנה.
והרי רוב החיים הם יהיו בגילאי 8+, ככה שכמה שנים מאתגרות זה לא נורא.
 
בגדול מבחינת התמודדות, צריך כל שנה להזכיר לגננת בערך שלושה שבועות מראש שיש לה בגן ילד ממשפחה ייחודית ולבקש שתתחשב בכך בתכנון החגיגות.
ולקוות לטוב.....
לצפיה ב-'תלוי בילד. אצל כל ילד זה שונה.'
תלוי בילד. אצל כל ילד זה שונה.
11/03/2017 | 15:44
145
הבת שלי מאז ומתמיד היתה גאה במישפחה שלנו,  ובייחודיות של המישפחה שלנו, כך שאף יום מישפחה לא הישפיעה על ההרגשה שלה. למרות שאין לה אבא ואין לה סבא.
 
לצפיה ב-'אצלנו יש סבתא, שכאשר היתה צעירה יותר, היתה מאוד קרובה '
אצלנו יש סבתא, שכאשר היתה צעירה יותר, היתה מאוד קרובה
11/03/2017 | 16:56
176
לילדון. עזרה לטפל בו והם היו חברים מאוד טובים. עכשיו הוא כבר נער, היא מבוגרת מאוד, הוא עדיין מגיע לבקר אותה במחלקה הסיעודית, אבל קשה לכולנו לראות את מצבה. אז אולי זה לא שייך בדיוק ליום המשפחה, אבל זה הקשיים שהחיים מביאים לנו לפעמים. כשהוא היה קטן המשפחה הקטנה לא עלתה כקושי בשום שלב. והיום, אם יש קושי במצב מסוים - למשל ארוחות חגים, שכרגע אין עם מי לחגוג - אנחנו מוצאים להם פתרונות. את ראש השנה האחרון בילינו באכילת בורקס משגע של אבולעפיה וגלידה מול הים ביפו. והיה נהדר וחגיגי, והרבה יותר שווה מערבי החגים שאני זוכרת מילדותי, שהיו עמוסים בקרובי משפחה מעיקים ובולסים, ואיזה כיף שאני יכולה לשחרר את עצמי מזה היום. הנער היה מרוצה. ואולי היה גם שמח לארוחה מרובת משתתפים, אבל אין לנו, ואנחנו משתדלים להוציא את המיטב מהמצב הקיים. אולי תוכלי לגייס לעזרתך שכנה או דודה מבוגרת שתהיה בתפקיד הזה, ותזמיני אותה לחגיגות הגן או בילויים משותפים אחרים? יש ילדים שהשוני מעלה אצלם שאלות, ויש כאלה שזה לא מעניין אותם בכלל. גם בלי להכיר את אמך, אני בטוחה שתשמח לדעת שיש לך ילד ומשפחה משלך, ובמיוחד שתמכה בכך. אני למשל מרגישה שסבא שלי, שלא הכרתי, שומר עלי ועל בני. לגמרי מרגישה ככה. תוכלי לספר לילד על סבתו ולהראות לו אלבומים, והיא תהיה נוכחת בדרך זו או אחרת בחייו ובליבו.    
לצפיה ב-'משתתפת בצערך לא פשוט'
משתתפת בצערך לא פשוט
11/03/2017 | 17:14
145
אני מגדלת ילד לבד ללא הורים או תמיכה משפחתית. לגבי יום המשפחה מה שתזרעי תקצרי ממש הולך כאן...אם מינקות תטפטפי שהמשפחה כוללת אמא וילד ודודה ו...
זה מה שהילד יוציא החוצה. ממש כמו שילדים מחקים התנהגות וסגנון שפתי  של הוריו כך הוא יחקה את מה שלמד בבית. כל שנה אני גאה בבני והשנה התעלה על עצמו- בני בן שש בגן חובה הגננת קראה ספר על משפחות שונות וכשדיברה על משפחה יחידנית בני סיפר איך אמא רצתה להיות אמא והלכה לרופא ששם בבטן זרע ומשם צמח זיו...היא עוד שיתפה שהילדים לא הבינו איך שמים זרע ועוד והוא הילד המקסים שלי לא נבהל וענה לשאלותיהם בגבורה...בקיצור שזה לא יפחיד אותך. תזכרי מה שתשתלי זה מה שתקצרי...
לצפיה ב-'גם אני איבדתי את אמי'
גם אני איבדתי את אמי
11/03/2017 | 20:51
154
אני כל כך משתתפת בצערך, הכאב טרי וקשה לחשוב בתקופה כזאת.
כשבני היה כמעט בן שלוש (היום בן שש) אמי נפטרה ממחלת הסרטן .למרות שהיא הייתה חולה ארבע שנים ובשנה האחרונה המצב החמיר, עדיין זה היה הלם גדול. ומתמודדים,  ימי משפחה וחגים קשים יותר ומעלים יותר רגשות, אבל צריך להסתכל על ה-יש, על הסבא המקסים שיש לו, דודים אחיינים, אמא מהממת :) . זה לא פשוט, ואני לא אצייר לך את החיים בצבעי פסטל, אבל מבחינתי ומבחינתו בכל יום המשפחה הקטנה והכל כך מלאה היא משהו מיוחד ורגיל
 
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע על האובדן, זה ממש טרי...'
מצטערת לשמוע על האובדן, זה ממש טרי...
11/03/2017 | 22:23
145
אז קודם כל מחזקת אותך, אלה בטח ימים לא פשוטים
 
יום המשפחה הוא אכן טריגר להתעסקות עם מבנה המשפחה, לנו, לילדים שלנו ולפעמים גם לחברים שלהם. וככל שאנחנו מתייחסות למשפחה שלנו כאל יחידה שלמה, כך גם הילדים והסביבה מקבלים את המסר. אין אבא זו עובדה בחיינו אבל הפוקוס הוא עלינו, אמא ובן וכל מה שהחיים מזמנים לנו, כמו לכל משפחה אחרת.
אני מגיל אפס עדכנתי כל מטפלת וגננת ובהתחלה גם וידאתי שהפעילות תהיה מותאמת למגוון משפחות. מה שמצחיק הוא שבשלב ההוא בכלל לא ידעתי כמה משפחות שונות ואחרות יש לנו בקבוצה... מאז עברנו כמה וכמה מסיבות יום המשפחה ומעולם לא קיבלתי ברכה לאבא ואמא, ובאף חגיגה לא היה משהו שכיוון רק לאבות, אלא להורים.
אצלנו לא היה, אבל אם יש ילד אחד בגן שאין לו סבים אז מיידעים את הגננת והיא לא תעשה מסיבת סבים או כל פעילות ששמה במרכז את הסבים.
יש מודעות היום לסוגי המשפחות השונות, אבל בגילאים הקטנים זו האחריות שלנו לוודא שהצוות מסונכרן עם המציאות שלנו. אחר כך הילדים כבר יודעים להסביר בעצמם
 
לצפיה ב-'אובדן גדול וטרי'
אובדן גדול וטרי
12/03/2017 | 07:01
1
222
ההתמודדות עם יום המשפחה מתחילה לפני יום המשפחה. צריך להכין את הגננות ואת הילדים.
כבר בתחילת השנה לדבר עם הגננות כדי לידע אותן על מבנה המשפחה שלנו ואיך אנחנו מתייחסים אליו. למשל לידע את הגננת שאנחנו אומרים "לילד אין אבא" כי היו גננות שכבר עדכנו את הילדים ש"לילד יש אבא, אבל הוא לא מכיר אותו". פשוט מחוסר היכרות עם הדרך שבה אנחנו מתייחסים לנושא. ואז לך תתמודד...
לקראת יום המשפחה לדבר עם הגננת מראש ולהזכיר, לראות אם מה שהיא מתכננת מתאים לכל סוגי המשפחות. לרוב יש שיתוף פעולה, היום מבנה המשפחה שלנו כבר לא חדש ולא יוצא דופן.
לזכור שבכל מקרה לא תמיד מגיע לכל אירוע ההורה או בן המשפחה שהוזמן, וזה קורה בכל המשפחות, מכל מיני סוגי אילוצים. לפעמים באירועים עם הורים מגיעים סבים וסבתות או אפילו מטפלות, בגלל שההורים עובדים ולא יכולים להשתחרר, וכו'...
בשנות הגן גם מדברים עם הילדים מראש ומכינים אותם לדעת איך לענות לילדים בגן שישאלו אותם. אפשר אפילו לתרגל איתם ממש משחק תפקידים ולראות איך הם עונים. אחרי שנות הגן הילדים כבר מתמודדים בעצמם. את הילדים שלי זה בעיקר מעצבן. "מה הוא סתום? איך הוא לא מבין כשאני אומר לו שאין לי אבא?" בכל פעם שהמסגרת החברתית מתחלפת או מתרחבת עולות שאלות.
נניח עכשיו אצל הבן שלי, בגלל מסיבות בנות המצווה, עברו ממסיבות כיתתיות למסיבות שכבתיות, אז שוב עלו שאלות מילדים שהוא לא מכיר. זה "תפס אותו בפתעה" והוא ממש התעצבן מזה. אז כבר עכשיו דיברנו על זה שבשנה הבאה הוא עובר לחטיבה, וזה בטח שוב יעלה...
 
בסך הכל זה נושא די שולי בהתמודדויות שלנו בחיים. עולה מדי פעם, מדברים, מחבקים, מכילים, ועוברים לנושא הבא.
לצפיה ב-'איזו תשובה נהדרת'
איזו תשובה נהדרת
12/03/2017 | 20:56
112
אנאנחל תודה על התשובה שנתת!   אני שומרת אותה לשנה הבאה כי הבן שלי הוא קטן.. אבל נתת קריאת כיוון וזה נהדר 
לצפיה ב-''
13/03/2017 | 08:10
4
106
שלומות,ראשית מבקשת להשתתף בצערך על האובדן.שולחת חיבוק מרחוק.הבחירה להיות אם יחידנית היא בחירה.אינך מונעת מילד אב,זו בחירה שעושים באופן מודע ולא בכפייה ולכן מביאים ילדים לעולם ללא זהות אב ידועה.
באופן אישי,הנני אם לתאומים.המשפחה שלנו פיצית ואין ספק שזה פחות "כיף" ממשפחה מורחבת וגדולה אבל זה מה יש ועם השנים אדאג ליצר עבורם סביבה חברית שמחה ותומכת.
לא רק יום המשפחה הוא טריגר.אני,בתחילת השנה,ביקשתי מהגננת למצוא חלופה לאמא/אבא שבת.חידדתי את עניין יום המשפחה(שה' יעזור לי איך הנריטה סאלד הפכה מאחת ל"משפחה") וביום המשפחה המופלאה הזו מצאה שירים וסיפורים מעולם החי,בעלי חיים ומשפחותיהם ואפילו סיפור על דובים תאומים.
אם תבחרי בדרך של אמהות יחידנית ותהיי שלמה עם הדרך הזו את תדעי איך ומתי לדבר אל הפיצי/ת שלך ולהסביר את סוג המשפחה שלכם/ן .יכולה,כמעט להתחייב,שהמשפחה החדשה שתקימי תסב לך אושר רב ובה תמצאי את הדרך האישית שלך "להתמודד",להתנהל.
בהצלחה בכל מה שתבחרי ושלא תדעי יותר צער.
לצפיה ב-'רותם, תוכלי בבקשה לפרט על החלופות?'
רותם, תוכלי בבקשה לפרט על החלופות?
13/03/2017 | 13:12
3
92
עד כה לא הטריד אותי ,אבא של שבת, מה גם שלפעמים יש עוזר לאבא של שבת (כשאמא מתבלבלת או משהו)
וגם ספרים... זה טוב בכל משפחה
תודה מראש!
לצפיה ב-'אצלנו היו "מקבלי שבת"'
אצלנו היו "מקבלי שבת"
13/03/2017 | 14:47
114
בטרום טרום הגננת רצתה לקרוא לזה "מקבל השבת / מקבלת השבת". אח"כ זה חזר להיות אמא/אבא שבת (בטרום חובה וחובה. גננת יותר ארכאית ולא רק בזה). לא חושבת שזה הפריע לילדים אי פעם. לגבי ספרים - יש המון על משפחות יחידניות. לננו יש את "אוצר קטן", "ספר המשפחות הגדול", "המשפחות של שושו" . יש עוד הרבה - כדאי לעשות חיפוש כאן בפורום אחרי הודעות בנושא (האמת שממרומי גיל שש וחצי - כבר בקושי קוראים אותם היום). 
לצפיה ב-'חלופות וספרים'
חלופות וספרים
13/03/2017 | 16:27
1
91
אני הצעתי ילד/ילדת שבת או מקבל/ת השבת. הגננת בחרה את מקבלי השבת.הנימוק שלי היה מעבר ליחידנות שאבא?אמא? הם ילדים!המושגים הללו עתיקי יומין ואין להם שום אחיזה במציאות. גם אין שום "אידאל פדגוגי" שמצריך שימוש בכינוי מבוגרים.בנוגע לספרים יש לנו על המדף כמה שמיד אציין את שמם אך,אישית,טרם השתמשתי בהם.לא מצאתי צורך.כשהילדים שואלים אני עונה "במשפחה שלנו אין אבא.יש סבתא,סבא.....".
משפחות,משפחות מיליון לפחות/לימור טלמור, המשפחה המיוחדת שלי/איתן פרץ, לתומר יש אמא/סילביה נורמן.
חג שמח
לצפיה ב-'תודה לשתיכן '
תודה לשתיכן
14/03/2017 | 05:46
15
לצפיה ב-'מחקר איכות הקשר בין הורה למתבגר '
מחקר איכות הקשר בין הורה למתבגר
12/03/2017 | 17:54
1
114

שלום לכולם,אני סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן .אודה לכם אם תוכלו לענות על שאלון קצר אשר עוסק  באיכות הקשר בין הורה למתבגר. השאלון מיועד לאמהות לנערים ונערות בין גילאי 12-18 ,השאלון הינו אנונימי . 
להל"ן מצורף קישור לשאלון 
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdckyjMxV...
אודה לכם מקרב לב על השתתפותכם .
 
לצפיה ב-'אוה סוף סוף מחקר בשבילי'
אוה סוף סוף מחקר בשבילי
12/03/2017 | 20:39
69
אשמח לקרא את התוצאות. 
לצפיה ב-'פינת הדברים המשמחים הטובים והנעימים'
פינת הדברים המשמחים הטובים והנעימים
07/03/2017 | 08:57
19
56
לצפיה ב-'ביקרתי את דודתי'
ביקרתי את דודתי
09/03/2017 | 00:36
17
332
היא בת 90 פלוס ורצה כאיילה שלוחה. מפתיע ומשמח. וגם ביקרתי בבית אמי והסיוטים פחתו. 
לצפיה ב-'סיוטים? '
סיוטים?
09/03/2017 | 22:12
8
63
לצפיה ב-'אני צועקת בלילה אמא אמא'
אני צועקת בלילה אמא אמא
10/03/2017 | 05:18
7
257
והילד רץ אלי בבהלה..
אבל הלילה יותר טוב. זה היה לפני כמה ימים. הייתי בלחץ גדול. כעת הוקל לי.
זה לא פשוט להחליט על העתיד. על דירה. על כסף. והכל לבד.
לבית אמי לא נכנסתי שנים רבות. עזבתי בגיל 17. ברחתי על נפשי.
זה היה קן הקוקיה. אבי נפטר ואמי נישאה לגבר קשה ודוחה. 
כעת כולם אינם ורק הזכרון מעיק.
 
לצפיה ב-'מאחלת לך שקט נפשי'
מאחלת לך שקט נפשי
10/03/2017 | 08:08
1
142
והתקדמות בטוחה קדימה.
לצפיה ב-'תודה אני בסדר'
תודה אני בסדר
11/03/2017 | 07:34
129
אתמול ביליתי במיון יום שלם. אבל נתנו לי ללכת הביתה לנוח. יום א בירור גיניקולוגי. אני בקבוצת סיכון למחלות לב ועוד כמה דברים נהדרים.. כעת כשנגמר המחזור צריך להכנס לבדיקות..
במיון היו הרבה ירושלמים חולים.. שוחחנו והיה נחמד.. הילדים היו בבית ואני רב השעות לבד שם.
האחות שאלה אם אני בהריון אמרה שראתה נשים בגילי בהריון..
משעשעת אותי המחשבה.
 
 
לצפיה ב-'וואו, הרגת אותי:( סיפור לא פשוט. ויש לי רעיון בשבילך:)'
וואו, הרגת אותי:( סיפור לא פשוט. ויש לי רעיון בשבילך:)
10/03/2017 | 10:41
1
222
תשתפי. תתייעצי.
אין כמו עצה טובה.
אני אלופה בלקחת עצות נהדרות. 
מה שהתאים לי - לקחתי. מה שלא - תודה אבל לא תודה.
 
את יכולה לשתף יותר?
מאיפה את? 
אני עוסקת בנדל'ן שנים רבות. וטובה מאוד:)
אולי נחשוב ביחד? 
 
 
לצפיה ב-'תודה חמודה'
תודה חמודה
11/03/2017 | 07:00
142
אני בסדר. לקחתי הרבה כדורים הלילה וקמתי על צד ימין. בלי סיוטים.
אני במקור מרמת גן. הנדלן בסדר. מטפלת בו בשלט רחוק.
אבל טוב לדעת שאת בענין.
 
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 13:41
119
לא פשוט,מקווה שהזכרונות המסוייטים ידהו עם הזמן.
לצפיה ב-''
11/03/2017 | 20:33
114
מאחלת לך שמיום ליום תדעי יותר ויותר רגעים שלווים, שהסיוטים בלילה יפסקו במהרה ושתצליחי לסיים את כל הפרשה עם הדירה
 
לצפיה ב-' '
11/03/2017 | 22:26
11
לצפיה ב-'מעולה שיש גנים כאלה משובחים במשפחתך'
מעולה שיש גנים כאלה משובחים במשפחתך
10/03/2017 | 13:42
3
58
לצפיה ב-'היא אשתו של הדוד'
היא אשתו של הדוד
11/03/2017 | 07:43
2
130
הוא עצמו נפטר בגיל 63 מדום לב..
הגנים המשובחים הם לא שלי :)
 
לצפיה ב-'אז לפחות זה נותן חשיבה אופטימית , אפשר להסניף את הגנים'
אז לפחות זה נותן חשיבה אופטימית , אפשר להסניף את הגנים
11/03/2017 | 14:00
1
33
לצפיה ב-'להסניף גנים. נשמע נהדר. מיד מבצעת. '
להסניף גנים. נשמע נהדר. מיד מבצעת.
12/03/2017 | 19:31
12
לצפיה ב-'העבר..'
העבר..
10/03/2017 | 23:58
3
143
היי מרגלית 
 
בריחה מהבית בגיל 17 זה אומר שכנראה היה גיהנום בבית.. והנפש לא שוכחת.
 
ויחד עם זאת, יכולה להציע לך להזכיר לעצמך שפעם היית חסרת אונים אל מול השינויים שקרו בבית ילדותך אבל כעת את אשה, אם לילדים ואת זו שמנתבת את חייך. גם אם יש קשיים והתמודדויות לא פשוטות עדיין את זו שמקבלת את ההחלטות ויש לך אפשרויות בחירה. לא חזרת אחורה. 
אולי זה יותר מדי אבל מציעה לך גם ללכת לקבר של אמך ולדבר איתה. 
 
שבת שלום וחג שמח
איילה
לצפיה ב-'תודה איילה'
תודה איילה
11/03/2017 | 06:53
2
126
לאמי אין קבר. היא תרמה גופתה למדע. אני מדברת איתה יום יום. במחשבות. בחלומות. בשיחה עם חברתה הטובה שאימצה אותי.
היא אהבה אותי מאד. גם את אחותי. אבל עשתה הרבה טעויות ואני שילמתי..
אחותי סבלה פחות כי אני גוננתי עליה תמיד. עד היום.
 
לצפיה ב-'מאוד מצער לקרוא משהו ממה שעבר עליך, מרגנית'
מאוד מצער לקרוא משהו ממה שעבר עליך, מרגנית
13/03/2017 | 22:36
1
58
מצטערת שאני קוראת ומגיבה רק עכשיו, לא הייתי פה כמה ימים.
אני שמחה שהסיוטים פחתו, כנראה משהו (או יותר) ממה שאת עושה - בדרך הנכונה.
שמפה ואילך רק יוסף וישתפר!
לצפיה ב-'אני בסדר. הלילה עבר בשלום.'
אני בסדר. הלילה עבר בשלום.
16/03/2017 | 08:28
29
קמתי מוקדם מוכנה לצאת לעבודה. מתי אנחנו נפגשות לקפה??
לצפיה ב-'ממליצה על ספר-העלמה מקזאן/מאיה ערד-הספר הראשון שהצלחתי'
ממליצה על ספר-העלמה מקזאן/מאיה ערד-הספר הראשון שהצלחתי
15/03/2017 | 00:47
40
להתחיל ובעיקר לסיים מאז הולדת בני השני (ואולי ספר שני מאז בני הראשון )). מאוד קריא ובוודאי רלוונטי לרבות מאתנו. לא אפרט למה כדי לא לעשות ספוילר.
לצפיה ב-'מרגנית2 מוסרת לכן שהמחשב שלה קרס '
מרגנית2 מוסרת לכן שהמחשב שלה קרס
07/03/2017 | 23:25
3
142
נאחל לה שהבעיות ייפתרו במהרה ושתשוב אלינו במלוא המרץ!

לצפיה ב-'חזרתי זמנית. אני בסדר.'
חזרתי זמנית. אני בסדר.
09/03/2017 | 00:34
113
הילד ישן. הילדה לומדת. הכל בסדר. תודה!!
לצפיה ב-'הייתי בתל אביב'
הייתי בתל אביב
09/03/2017 | 10:25
1
140
וכשחזרתי המחשב נדלק. יצאתי בשן ועין ממתקפת האקרים. אבל היי יש לי גיטרה שלא מחוברת לרשת.. היה כיף. וגם יש לי צבעים ומכחול לצייר. ומי אמר שאין חיים בלי מחשב.
 
 
לצפיה ב-'כעת חזרתי ממסע ארוך'
כעת חזרתי ממסע ארוך
12/03/2017 | 20:01
72
אין כמו פורים. חג מתאים לטיולים. יש רכבת. גם רכבת העמק. הגענו עד עפולה הפעם. מקסים. ממש אמריקה. התחנה בעפולה חדשה בת 4 חודשים. הכל מבריק שם. צוות מנקים בשכר עובדים שעות נוספות. קפה הפוך וקרוואסון הוגשו שם הבוקר למקדימים. יצאנו ב8 הגענו לפגישה בירושלים בזמן. בצהריים.
הבראתי לגמרי מכל הכאבים. הבטן הבריאה. אכלתי הרבה סלט וחסה. חזרתי שמחה הביתה. מחר תורנות בעבודה. נקוה לטוב.
לצפיה ב-'כאילו, עכשיו אתן מאמינות לי? :( '
כאילו, עכשיו אתן מאמינות לי? :(
06/03/2017 | 10:14
48
510
 מעונות ויצו ונעמ'ת - מקוללים.
 
הילד שלי נוסע בשבוע הבא לפולין.
אמרתי לו היום שאפשר לעשות סיבוב במעונות
כדי לראות את הזוועות .
למה לנסוע עד לשם?
 
נאצים יש גם כאן:(
 
 
 
 
 
המשך>>
 מעונות ויצו ונעמ'ת - מקוללים.
 
הילד שלי נוסע בשבוע הבא לפולין.
אמרתי לו היום שאפשר לעשות סיבוב במעונות
כדי לראות את הזוועות .
למה לנסוע עד לשם?
 
נאצים יש גם כאן:(
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'פינת התזונה'
פינת התזונה
08/03/2017 | 13:46
3
89
בנות יקרות, הפינה תידחה היום, מקווה למחר.
במידה ולא אצליח גם מחר, מקווה להבנתכן.
תודה!
 
לצפיה ב-' '
08/03/2017 | 23:32
5
לצפיה ב-'ממתינה לפינתך גלית!!'
ממתינה לפינתך גלית!!
13/03/2017 | 06:42
1
6
לצפיה ב-'אשתדל היום '
אשתדל היום
13/03/2017 | 12:46
23
 
 
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

מנור קריו-ספרם
תרומת זרע פרימיום
מרכז קשרים לטיפול בהתמכרויות
מרכז קשרים
ד
ד"ר איאן וייט

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ