לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1282912,829 עוקבים אודות עסקים

פורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כללי ההתנהגות בפורום
קומונות שימושיות נילוות לפורום, 
וקישורים מהירים לפורומים משלימים בפרדס.
המשך >>

לצפיה ב-'דילמת הילד השני'
דילמת הילד השני
21/01/2018 | 20:54
20
יודעת שהנושא נדון כאן רבות, אבל אני מעלה שוב. 
השאלה שלי היא פחות לגבי אמצע השבוע, כי יותר קל למצוא עזרה בתשלום ל3-4 שעות אחרי הצהריים. השאלה היא לגבי סופשבוע וחגים וארוחות משפחתיות, כשיש עוד ילדים ולא תמיד (כמעט תמיד) אין עוד זוג ידים לעזור, אבל יש 2 שמתרוצצים
מה עושים ב3-4 שנים הראשונות שצריך לשמור עליהם בכל רגע נתון?
תודה
 
לצפיה ב-' אירוח בנושא תזונת ספורט '
אירוח בנושא תזונת ספורט
21/01/2018 | 12:06
6
 
 
כולנו עושים ספורט ושומרים על תזונה נכונה, טוב נו... לפחות מנסים.
אז עכשיו יש לכם הזדמנות מעולה להתחיל.
ביום רביעי, 24.1, נארח בפורום קרב מגע והגנה עצמית את אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית, קאוצ'רית ונטורופתית, בנושא תזונת ספורט.

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור האירוח כבר עכשיו!
 
 
לצפיה ב-'יומולדת 9'
יומולדת 9
18/01/2018 | 10:52
6
134
אתמול, א' בשבט חגגתי יומולדת 9 לבן שלי.. אחרי שנים שחגגנו לכל הגן ואחר כך הכיתה, החליט הילד שהגיע הזמן לחגוג רק עם הבנים.. אז חגגנו בבאולינג בתוספת  קולנוע רב-חושי.. היה פשוט נהדר! הם שיחקו ואני ישבתי עם הילדונת והסתכלתי בגאווה על הילד שלי שכל כך גדל (הזמן טס מהר מידי לטעמי:) ), ילד אוהב ואהוב על כולם. אני עדיין לא מעכלת שעברו 9 שנים מאז הלידה.. אז לא אתחיל להשתפך כאן כי זה לא יגמר :) אבל רציתי לשתף כי כאן שיתפתי בפעם הראשונה פוסט ראשון חודש לאחר הלידה שלו:)
לצפיה ב-'מזל טוב שותפה לתמיהה איך הזמן טס.....'
מזל טוב שותפה לתמיהה איך הזמן טס.....
18/01/2018 | 13:08
25
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
18/01/2018 | 15:27
39
מזל טוב לילד, ומזל טוב גם לך לאמהות של תשע שנים
 
שתמשיכי לגדל אותם בנחת ובגאווה ובאהבה.
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
18/01/2018 | 17:01
10
לצפיה ב-'מזל טוב!!!'
מזל טוב!!!
18/01/2018 | 19:03
36
החגיגה נשמעת נהדר - תהני משניהם :)
לצפיה ב-'יום הולדת שמח '
יום הולדת שמח
20/01/2018 | 09:07
7
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
21/01/2018 | 09:35
22
אין כמו ילדים כדי להמחיש לנו איך הזמן טס מאחלת המון  נחת, בריאות ואושר !!
לצפיה ב-'מציאת אחאים'
מציאת אחאים
20/01/2018 | 20:17
1
87
היי לכולם,
מחפשת אחאים מבנק זרע סופרם בת"א.
אשמח לדעת אם יש מישהי שלקחה משם תורם
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
20/01/2018 | 22:20
64
אנחנו לא מחפשים אחאים כאן בפורום. הנושא כולו די שנוי במחלוקת. בפרט, אם את נכנסת כאורחת לא רשומה אין אפשרות לענות לך באופן פרטי.
 
יש קבוצות ייעודיות בפייסבוק.
לצפיה ב-'צוואה'
צוואה
18/01/2018 | 13:57
2
129
היי בנות אני מעוניינת לערוך צוואה מסודרת ולפי- שאפנה לעורך דין אשמח לשמוע מכן נקודות חשובות שכדאי לכתוב מה ייחודי לנו מה אתן ממליצות להוסיף.
תודה
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
20/01/2018 | 17:48
1
56
אחד הרעיונות שנתקלתי בהם זה לקבוע מראש שעיקר הכספים יועברו לידי הילדים רק בהגיעם לגיל 25, או לפני כן רק לצורך לימודים. כדי למנוע בזבוז הכסף בגיל צעיר בלי מחשבה על העתיד.
 
רעיון אחר הוא להפריד בין מי שמקבל חזקה על הילדים למי שמקבל את ניהול הכספים, כדי שהכספים לא ינוצלו לרעה. לא יודעת לגמרי מה אני חושבת על זה.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
20/01/2018 | 20:58
41
מצוין תודה :)
לצפיה ב-'מזמינה אתכן להשתתף במחקר שלי'
מזמינה אתכן להשתתף במחקר שלי
18/01/2018 | 19:36
79

נשים יקרות,

אם ילדתם בחצי השנה האחרונה, באחד מבתי החולים בישראל, אודה לכן מאוד באם תכנסו לקישורית הנ"ל ותשיבו על השאלון.
המחקר בוחן את הקשר בין שביעות רצון מחוויית הלידה וממהלכה לבין תסמיני מצב רוח בשאיפה לשפר את חוויית הלידה בבתי חולים בישראל.
השאלון הוא אנונימי וההשתתפות במחקר היא על בסיס התנדבותי.
ניתן לפרוש ממילוי השאלון בכל עת מבלי שהדבר יפגע בך.
המחקר קיבל את אישורה של ועדת האתיקה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. 


אם ילדת בלידה רגילה אנא לחצי כאן מלא את הטופס
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfeUi4KiY...

אם ילדת באמצעות ניתוח קיסרי אנא לחצי כאן מלא את הטופס

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdGU0siTP...;



בברכה ובתודה,



צוות המחקר
 
 
לצפיה ב-'קרה מקרה ואני לא יודעת איך לאכול את זה'
קרה מקרה ואני לא יודעת איך לאכול את זה
16/01/2018 | 20:16
7
274
אני שנים בטיפולים. אחרי שנתיים נקלטתי להריון ויש לי ילד. כשהיה בן חצי שנה חזרתי לטיפולים לילד שני. מאז עברתי שתי הפלות כשאחת מהן מעט הסתבכה. לפני ואחרי עברתי הרבה החזרות ושאיבות שלא נקלטו ואחרי השאיבה האחרונה שכמעט מתתי בה בגלל דום נשימה, החלטתי לקחת הפסקה ולעשות דיאטה.
בינתיים היה לי סטוץ עם מישהו שעובד איתי. הסטוץ שלנו לא חוקי לא כי חלילה הוא נשוי אלא כי הוא בכיר בחברה ואסור לו לנהל מערכת יחסים כזו או אחרת עם עובדת שלא בדרגה שלו.
רצה הגורל שאין לי בכלל מושג איך זה יכול להיות ונכנסתי להריון מהסטוץ הזה.
פה מתחילה הדילמה. אם הוא יגלה הוא ידרוש הפלה. הוא הרבה יותר מבוגר ממני, גרוש עם ילדים גדולים ובטח שלא ירצה עכשיו בגלל זיון מסכן לקשור את משך חייו איתי וגם המשרה של שנינו בסכנה לכשזה יתגלה.
אם אשמור על ההריון שכ''כ הרבה זמן חיכיתי לו זו תהיה בעיה להסתיר אותו ממנו.
אוכל לשקר ולהגיד שזה מטיפול. לא יודעת אם יאמין או ידרוש הוכחה.
למיטב הכרותי איתו ברגע שאגיד לו שזה לא ממנו הוא לא ימשיך לברר ויגיד לעצמו תודה לאל.
כמובן שאין לי שום דרישה ממנו, גם ככה תכננתי ילד (נוסף) בלי ''אבא''.
תמיד קיים החשש שהילד יצא דומה לו
אני לא מצליחה להחליט מה לעשות.
עצות (בלי לשפוט) יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'לכי עם ה'
לכי עם ה
16/01/2018 | 20:40
70
לצפיה ב-'דילמה קשה'
דילמה קשה
17/01/2018 | 05:03
181
לא כל קשר בין ממונה לעובדת מסכן את מקום העבודה, אלא רק קשר כזה שהוא כזה חד פעמי, לא מחייב. אם שני אנשים רוצים בקשר ומצהירים על קיומו במקום העבודה אין עם כך כל בעיה. לכן, הריון הוא לא מה שמסכן את מקום העבודה, אלא קיומו של קשר לא מחייב וההריון הוא רק "הוכחה" לקיומו.
 
מאחר ולא מומלץ לבחור באופציה שבה את נאלצת לסחוב על גבך שקר כל חייך - בין אם זה לאיש שממנו הרית, בין אם זה לילד שיוולד ובין אם זה לסביבתך - אני חושבת שמחובתך לספר על ההריון לאיש ממנו הרית. תוכלי לקבל החלטה בשלב מאוחר יותר האם לשמור על ההריון או לא, בהתאם לתגובתו ולנתונים החדשים שיהיו בידייך.
 
סביר שבהתחלה תהיה אצלו התנגדות. אבל יכול להיות שאם הוא יראה שאת נחושה לשמור על ההריון על אף התנגדותו, הוא יבחר בסופו של דבר להיות בתמונה במידה מלאה או במידת מה.
 
תהיי פתוחה לכך שגם אם תציגי עמדה נחושה בתחילת הדרך, את עשויה להפוך לפחות נחושה, בהתאם לטיעונים שהוא יציג בפנייך.
 
כמובן, שאם הוא יבחר לקחת חלק מלא בחייך ובחיי הילד, תוכלו לבשר על כך לעולם כולו וגם במקום העבודה מבלי שזה יסכן את משרתו של איש.
לצפיה ב-'התגובה האינטואיטיבית שלי:'
התגובה האינטואיטיבית שלי:
17/01/2018 | 05:20
188
תשמרי על הילד, ותחליפי מקום עבודה.
לצפיה ב-'אם דבר כזה היה קורה לי'
אם דבר כזה היה קורה לי
17/01/2018 | 09:52
183
לא הייתי חושבת על הפלה אפילו לרגע. כל כך רצית עוד הריון שעברת דרך כל כך קשה כדי להשיג אותו ופתאם קיבלת אותו במתנה.. זה יכול להיות גם הריון אחרון שלך. וגם אם לא, צריך גם להגיע ללידה. על הפלה כזאת אפשר להצטער אחר כך כל החיים.
לגבי הגבר - אני כנראה הייתי משקרת כדי לחסוך לעצמי סיחסוכים, דרישות הפלה, עצבים וכו... אבל זה כבר לא כל כך  חד משמעי מבחינתי כמו מה לעשות עם הריון עצמו.
 
לצפיה ב-'קרה לך נס, ועל נס מברכים'
קרה לך נס, ועל נס מברכים
17/01/2018 | 09:59
162
הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על הבריאות שלך. את לא צריכה לשאת על גבך את משא העולם ואת הבעיות של אנשים אחרים. לא ברור לי למה המשרה שלך בסכנה אם יש הבדלי בכירות.
דרך אגב, גם הורות משותפת אסורה בחברה?
ותורם ידוע?
 
תמיד אפשר לתפור סיפור אחר.
 
להרוג היריון רצוי רק כי האב חושש שכך תתגלה העברה זה להוסיף חטא על פשע. ואם ישתמש בכוחו בחברה להזיק לך, את צריכה להגן על עצמך.
אינטואיטיבית לא הייתי מספרת לו דבר עד השלב שזה יתגלה, בתקווה שהפלה כבר לא תהיה רלוונטית אז. תדאגי לעצמך בלבד. אם את לא מאוד רזה, ההיריון יכול להתגלות רק סביב שבוע 20.
ועוד משהו קטן: תקליטי את השיחה איתו דרך הנייד, למקרה שישמיע איומים או יפעיל לחצים בוטים. רוב הסיכויים שלא תזדקקי לזה, אבל את צריכה להגן על עצמך.
ואז תחשבי מה טוב לך. להישאר בחברה ולחשוש מגילוי? לחשוש ממתח?
איטואיטיבית כן הייתי שוקלת מעבר.
מה מעבר כזה יעשה לאיש? האם ירצה מעורבות?
מה את רוצה?
איך חשבת להסביר לילד העתידי את המצב?
תיזהרי לא לספר לאיש בחברה על המצב עד שתיסגרי על עצמך,עד שתוודאי שההיריון מחזיק מעמד, ושתבחרי או תבחרו ביחד סיפור כיסוי.
ושיהיה המון מזל טוב, כי נראה לי שבאמת היה לך מזל ענק.
לצפיה ב-'ההריון הזה הוא רצוי, והוא שלך'
ההריון הזה הוא רצוי, והוא שלך
17/01/2018 | 11:01
157
סטוץ עם אדם מזדמן (אפילו קולגה) לא הופך אותו לבעל דעה בנוגע להחלטות הגדולות ביותר בחייך . ולכן, על מנת למנוע לחץ - נתקי מגע. תפוגגי מגע.  לדעתי אל תערבי אותו. אם הוא לא שואל - את לא צריכה לנדב הסברים. אם הוא שואל - את יכולה להגיד שההריון הזה מטיפולים. תמיד תוכלי לספר לו בשלב מאוחר יותר, אם תחליטי, את האמת. 
אבל תורידי מעצמך את הלחץ לשתף אותו (הופתעתי מהשאלה "ומה יהיה אם הוא ירצה הוכחה?" - האדם הזה,בכיר ככל שיהיה,  אינו בעמדה לדרוש ממך דבר). 
תשמחי בהריון שכל כך יחלת לו, ובבוא היום, תבדקי מהן תחושותייך, ממרחק של זמן ותחליטי כיצד לנהוג. 
בנקודת הזמן הזו, נשמע שאת זקוקה לייעוץ אנושי על מנת לקבל גיבוי למהלך הזה.   תמצאי מיהו האדם, או האישה עימם תוכלי לדבר, ולקבל חיזוק. 
לצפיה ב-'חתיכת דילמה'
חתיכת דילמה
17/01/2018 | 15:14
162
קודם כל תהיי רגועה- הוא לא יכול לדרוש ממך כלום- לא הפלה לא בדיקת אבהות ולא לפטר אותך (אם יתגלה יכולים לפטר רק אותו כבעל הסמכות).
כך שסביר להניח שלא יטריד אותך שעיקר הסיכון בשבילו.
 
מצד שני סביר להניח שידע שזה ממנו (אדם בכיר לרוב יש מעט שכל בשביל לא לסבן אותו בכזאת קלות..)
מצד שליש יש את הילד שתצטרכי לשקר לו כל החיים איך הגיע.
 
אני הייתי באה אליו בטוב מסבירה לו שאת כבר שנים כמהה לילד , ושזה קרה במקרה ושאין לך עניין להטריד אותו או לתבוע ממנו מזונות להגיד את האמת בלי לסבן ולאפשר אופציה לקשר בעתיד אם ירצה..
 
לצפיה ב-'שאלה בקשר לטופס 101'
שאלה בקשר לטופס 101
15/01/2018 | 16:20
3
150
שלום לכולן. כשממלאים טופס 101 צריך לסמן שאני הורה יחיד ולא משפחה חד הורית, נכון?
לצפיה ב-'נכון'
נכון
15/01/2018 | 17:32
2
100
יש הסבר בטופס עצמו למטה. הורה יחיד - שאין אב רשום במרשם האוכלוסין או לאלמנות. במקרה כזה האם זכאית לקבל את נקודות הזיכוי שלה וגם את של האב החסר.
משפחה חד הורית משמע יש שני הורים קיימים ורשומים לילדים. האב יקבל את נקודות הזכות שהוא זכאי להם למשכורת שלו והאם תקבל את שלה.
לצפיה ב-'סעיף ח'9 וזכאית ל13.75'
סעיף ח'9 וזכאית ל13.75
15/01/2018 | 17:39
34
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/01/2018 | 18:59
25
לצפיה ב-'שאלה לאמהות לתאומים'
שאלה לאמהות לתאומים
14/01/2018 | 21:17
3
164
הי,
האם קניתן במשחקים כל דבר כפול?
אני מתכוונת לבימבה/עגלת בובה/דובי וכד'
יש אצלנו מגוון של כלי תחבורה/עגלות למיניהן אבל מכל דבר יש אחד.
בומבה אחת, תלת אופן אחד, עגלת בובה אחת ויוצא שהתאומים רבים ומושכים הרבה כשמישהו לוקח משחק השני מיד רוצה בדיוק את זה
מה אתן מציעות לתת להם להתסדר או לדאוג שמכל סוג יהיו שניים לפחות?
לצפיה ב-'עונה'
עונה
15/01/2018 | 06:58
106
כשהיו פיצים-כן.כל מה שהיה במחיר סביר בעייני רכשתי שניים.לדוגמא,היו לנו שתי במבות ג'וק,שני קורקינטים,שתי עגלות בובה.היקרים יותר כמו אופנוע חשמלי רכשתי אחד,בנוכחותם,וידעו שלא יהיו שניים כי זה מאוד יקר.
היום,כשגדלו,לה יש את ההעדפות שלה ולו את שלו אז לרוב קונה לטעמם אבל תמיד לשניהם ולעולם לא רק לאחד.
משחקי קופסא יש אחד מכל אחד ואם וכאשר רבים "שלי-שלך" אני אומרת "שלנו" ו"בבקשה לחלוק".
 
לצפיה ב-'שני צעצועים לא זהים אבל מאותה "משפחה"'
שני צעצועים לא זהים אבל מאותה "משפחה"
15/01/2018 | 09:06
99
אצלי בת ובן ויש משחקים משותפים ויש שהם חילקו ביניהם (משחקים ביחד אבל יש בעלות..) אבל אם זה לא משחק שאפשר לחלוק יחד ברור שאני קונה שניים. לדוגמא - משחקי קופסא ברור שאחד מספיק. אבל בימבות ועגלות בובה ובובות - לכל אחד היה את שלו. בימבה ממילא את צריכה שניים - עוד מעט תרצי לרדת איתם לגינה עם בימבות, שניהם רוכבים ואת לצידם. 
אז היו לנו שתי בימבות , לכל אחד בצבע שלו. עגלות בובה - לה היתה עגלת בובה ורודה ולו קניתי עגלת "סופר" לקניות והתחלפו ביניהם. לא נראה לי פייר לבקש מהם "להסתדר" . הם שני אנשים שונים ואין סיבה שלא יהיה לכל אחד את הצעצוע שלו.
לצפיה ב-'דודה של תאומים, קנו להם הכל כפול... בצבעים שונים, '
דודה של תאומים, קנו להם הכל כפול... בצבעים שונים,
15/01/2018 | 11:19
105
עד הגיל שבו הם בוחרים משחקים שונים, או חוסכים ביחד למוצרים גדולים
 
היו גם ספרים אהובים שנקנו כפול
בימבות, בימבה ג'וק, קורקינטים...
 
 
 
לצפיה ב-'המלצות- הכנה ללידה'
המלצות- הכנה ללידה
09/01/2018 | 21:34
1
174
הי
מכירות דולה ו/או קורס הכנה ללידה באזור השרון (אבן יהודה)?
לצפיה ב-''
11/01/2018 | 10:37
80
אין לי תשובה, מצטערת.
 
לא זוכרת אם כבר ברכנו אותך להריון. שימשיך בריא ומרגש
לצפיה ב-'קורס הכנה ללידה לאמהות יחידניות'
קורס הכנה ללידה לאמהות יחידניות
10/01/2018 | 09:15
8
193
נותרו מקומות אחרונים בקורס הכנה ללידה לאמהות יחידניות. הקורס מתקיים במועדון היולדות של בית החולים ליס, איכילוב ומועבר ע"י מיילדת מחדרי הלידה. הקורס הקרוב יפתח 15.2.18
טלפון לרישום: 03-6973113; 03-69734787
לפרטים נוספים: https://www.tasmc.org.il/Lis/Mamy-Lis/events/Pages...
לצפיה ב-'רק אותי זה מעצבן?'
רק אותי זה מעצבן?
11/01/2018 | 09:01
7
175
אומנם פורום פתוח, אבל זה פורום להתייעץ ולא פורום פירסומי.
אף אחת לא מפרסמת פה את העסק שלה ואיכילוב באים ומפרסמים פה את עצמם.
מעצבן אותי!
לצפיה ב-'אני אישרתי להם'
אני אישרתי להם
11/01/2018 | 10:35
6
164
בוקר טוב,
 
איכילוב הוא בית החולים היחיד שבו מוצע קורס הכנה ללידה ליחידניות. הסיבה היא שבמרכז יש יותר הריוניות בבת אחת בכל עת ובשביל לפתוח קורס כזה צריך קהל. נשים בפורום לאורך השנים סיפרו שהן יצרו, בעקבות הקורס, קהילה תומכת של נשים יחידניות עם ילדים באותו גיל (כי מי שבהריון ביחד...) שנשארו בקשר הרבה זמן אחר כך. לכן אני חושבת שלפרסם את הקורס הזה הוא שרות חשוב לקהילה שלנו.
 
אם את מכירה עוד שרות ייחודי שחשוב לקהילה שלנו את מוזמנת ליידע אותי.
מדי פעם מופיעות כאן פרסומות של גורמים פרטיים ועסקיים, אותם אני מוחקת.
 
אני מקווה שעכשיו זה ברור יותר.
לצפיה ב-'מהניסיון שלי...'
מהניסיון שלי...
13/01/2018 | 20:56
3
115
לפני שנה וחצי התלבטתי: האם לעשות קורס הכנה ללידה ליחידניות באיכילוב, או לבד עם הדולה שתכננתי לקחת.
בסוף הלכתי על איכילוב ואיזה מזל!!!
אנחנו קבוצה של כ 10 יחידניות, הילדים בפערים מאוד קטנים ועוברות הכל יחד, נפגשות ומתייעצות. ממש מרגישה שהרווחתי כמה חברות לחיים מהקבוצה.
ממליצה בחום, גם לאימהות בדרך לתאומים.
לצפיה ב-'יכולה לספר קצת על הקורס?'
יכולה לספר קצת על הקורס?
14/01/2018 | 13:30
2
96
אני ממש מתלבטת לגבי הקורס הקרוב. מצד אחד ממש אין לי עניין בקורס כזה מצד שני חושבת שזה שתהיה לי קבוצה כזו זה סופר חשוב.
יכולה לספר קצת מה היה בקורס? 
לצפיה ב-'עונה לך :)'
עונה לך :)
14/01/2018 | 15:40
1
111
היי, בדיוק מה שאני חשבתי לפני שנה וחצי, ולהגיד לך בכנות אני לא ממש זוכרת מה למדנו...היו 4 או 5 מפגשים, פעם בשבוע בשעות הערב. כל מפגש הוקדש לנושא אחר...התכנים זהים לכל קורס הכנה ללידה. האם זה תרם לי ללידה עצמה? אולי....אבל...יצרנו קבוצת ווטסאפ, בהתחלה לא היתה פעילה אבל מיד כשהתחילו הלידות התחלנו לשתף, להתכתב ולהפגש וזה עד היום, כיף מאוד וגם עוזר.. אני ממש ממליצה לך להצטרף בדיוק בשביל זה! 
לידה קלה ורק טוב :)
 
לצפיה ב-'יואו איך ביאסת אותי '
יואו איך ביאסת אותי
14/01/2018 | 21:17
115
אני לא מאמינה שאני הולכת להשקיע 9 שעות הדרכה כדי לחזר אחרי חברות חדשות
 
המון המון המון תודה על התשובה! מניחה שעוד 4 חודשים אני אהיה אסירת תודה על העצה
לצפיה ב-'לידיעה, גם בשיב"א יש קורס הכנה ליחידניות בלבד'
לידיעה, גם בשיב"א יש קורס הכנה ליחידניות בלבד
16/01/2018 | 16:33
1
20
לצפיה ב-'תודה על המידע, טוב לדעת.'
תודה על המידע, טוב לדעת.
16/01/2018 | 17:54
16
לצפיה ב-' פנסיה/ ביטוחי חיים- אבקש דגשים'
פנסיה/ ביטוחי חיים- אבקש דגשים
09/01/2018 | 21:15
102
יש לי קרן פנסיה, אין ביטוח חיים.
מה צריך לוודא בקרן על מנת למקסם את הילדים במקרה מוות.
או שאולי  צריך לבדוק משהו אחר?
וביטוח חיים הוא במקום או בנוסף?
 
היה שרשור קצר לאחרונה ואת השרשור שקדם לו לא מצאתי
לצפיה ב-'שינת יום- תינוקת נסיכה בת חודשיים וחצי'
שינת יום- תינוקת נסיכה בת חודשיים וחצי
08/01/2018 | 15:39
5
158
היי בנות, אשמח להתייעץ איתכן מניסיון שלכן. הבת שלי ישנה שינות קצרות במהלך היום, לפעמים חצי שעה כל פעם, נדיר שנרדמת ליותר משעה בצהריים. בלילה היא ישנה טוב ב"ה, נרדמת בסביבות 21:00 עד 7:00 עם האכלה אחת באמצע וקימה למוצץ. אני מקפידה על טקס שינה בסביבות 18:30, שכולל מקלחת, הלבשה ועיסוי אם היא לא עייפה, באורות חלשים בלי גירויים. אני מנסה כל יום להאריך לה את שנת היום, אם בעזרת טיול, מוצץ אחרי 20 דקות כשמתחילה להתעורר. היא נרדמת בנענוע כל הידיים ושמיעת הקול שלי. הפסקתי עם כדור הפיזיו כי הבנתי שזאת תלות שקשה אחר כך להפריד. משתדלת גם להפריד שינה מאוכל. עוקבת אחרי חלונות השינה ומנסה להרדים כאשר מראה סימני עייפות. לפעמים אפילו משאירה 20 דקות על הידיים כדי שתיכנסי לשינה עמוקה. מישהי נתקלה בתופעה? הבנתי שרק מגיל 5 חודשים אפשר להתחיל הירדמות עצמית בגלל המלוטין שיופרש. חשוב לציין שבמהלך היום היא עירנית וחייכנית. למעט הימים שממש הצליחה לישון רק חצי שעה כל פעם (לפחות 3 פעמים ביום).
לצפיה ב-'מה מדאיג אותך?'
מה מדאיג אותך?
08/01/2018 | 16:46
2
96
לדעתי, אם היא עירנית וחייכנית תזרמי איתה. זה שהיא ישנה לילות ארוכים וקמה רק פעם בלילה - זה נפלא, את לא מבינה איזו מתנה זאת. סביר להניח שזה עוד ישתנה כמה פעמים במהלך החודשים והשנים הקרובות.
 
וברוכה הבאה
לצפיה ב-'מדאיג אותי ששינה קלה, לא עמוקה ורציפה לא טובה להתפתחות שלה'
מדאיג אותי ששינה קלה, לא עמוקה ורציפה לא טובה להתפתחות שלה
09/01/2018 | 14:30
1
81
ומה יהיה כשתיכנס למסגרת ושם לא תצליח להירדם במהלך היום?
לצפיה ב-'אל תדאגי לגבי המסגרת'
אל תדאגי לגבי המסגרת
09/01/2018 | 16:35
84
המטפלות מכירות את כל סוגי התינוקות וידעו להתמודד איתה לפי מה שהיא תצטרך. וחוץ מזה - עד אז הרבה יכול להשתנות. תינוקות קטנים משתנים מאוד בזמנים קצרים.
לצפיה ב-'היא מאוד קטנה עדיין ללו"ז מדוייק'
היא מאוד קטנה עדיין ללו"ז מדוייק
09/01/2018 | 15:12
1
90
זה עדיין גיל של גזים , וידיים וחום גוף שחסר להם מאוד. בגיל הזה זכור לי שהחלה להתבסס שנת בוקר שזיהיתי ממש וכל השאר עדיין היה לפ דרישה. והרדמתי רק בידיים ובטרמפולינה (תאומים, זה לא היה פשוט בכלל... עם הרבה ידיים וצרחות של גזים עד חצות כל יום). ברגע שהגזים הסתיימו (שלושה חודשים) נעשה יותר קל. ואז גם ניסיתי שלא להרדים בידיים אלא להכניס למיטות. הבת שלי החלה לישון לילות מלאים לבד, לבן לקח עוד חודש. הירדמות עצמאית הם למדו בגיל ארבעה חודשים והיה ל מזל גדול בעניין הזה.. לגבי השינות הקצרות - מציעה לך שתשחזרי עבורה את האוירה של הערב כשנרדמת לתנומה ארוכה יותר. תשכיבי לישון במיטה שלה, בחדר חשוך וכשמתחילה להתעורר אל תוציאי מייד, אל תדליקי אור. נסי להרדים חזרה. לפעמים זה עובד. 
אבל שוב - זה גיל מאוד צעיר לדאוג לדברים הללו. 
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובות..דאגות של אמא טריה..'
תודה רבה על התשובות..דאגות של אמא טריה..
09/01/2018 | 19:18
24
לצפיה ב-'הגיע זמן השאלות כנראה :)'
הגיע זמן השאלות כנראה :)
08/01/2018 | 09:49
5
283
אז הילדון כבר גדול.. (החודש יהיה בן 9) והוא מתחיל להתעניין.. את השיחה על התורם והזרע ועל כך שהוא ואחותו אחים בדם (כך הוא קורא לזה שהם מאותו תורם:) ) כבר ניהלנו בהצלחה. אתמול באוטו הוא אמר ש"מעניין מי זה האיש שתרם".. האמת שאני לא נותנת לזה הרבה פתח לדיונים.. אמרתי שזה כנראה איש נחמד שעשה מעשה טוב ותרם לאמהות שלא יכלו להביא ילדים אם לא היה תורם להן ויש עוד גברים כמוהו שתורמים. ואמרתי לו גם שאני מבינה שזה יכול לעניין אותו אבל אותי באופן אישי זה לא מעניין לדעת מי הוא כי הוא לא חלק מחיינו. התשובה סיפקה את הילדון.. גם שאלתי אותו אם יש מבחינתו בעיה שאין לו אבא (שאלה קצת מוזרה.. אני מודה..) אבל לשמחתי הוא אמר שממש לא ועדיף לו להיות בחיים והבן שלי מאשר לא להיות. אז נראה לי שהצלחתי ליצור לנו סביבה בריאה :) והכי יפה שהוא מעביר זאת גם לילדונת.. מקווה ומייחלת שימשיכו באופן החיובי הזה גם בעתיד:)
לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
08/01/2018 | 13:43
54
לצפיה ב-'איזה יופי! '
איזה יופי!
08/01/2018 | 20:35
107
לגמרי מקסים
לצפיה ב-'רק מצרפת לינק לאותו עניין'
רק מצרפת לינק לאותו עניין
08/01/2018 | 22:30
2
160
הייתה שיחה בטד על הנושא, איך ילדי תרומת זרע תופשים את דמות התורם . הנה לינק - 
 
 
לצפיה ב-'הרצאה מעולה.. צפיתי עכשיו..'
הרצאה מעולה.. צפיתי עכשיו..
09/01/2018 | 10:03
103
נותן חיזוק לדרך בה אני פועלת וחושבת.. להאמין ביכולות שלנו כי אנחנו יכולות! ומחזק את חשיבות התקשורת בין הילד להורה. תודה:) 
לצפיה ב-'תודה רבה על הקישור'
תודה רבה על הקישור
09/01/2018 | 10:14
97
מאוד מעניין.
 
מעניין שלא הוזכר כלל נושא קבוצות ברשת. אני חושבת שבימינו הוא מאוד משמעותי. כשרוצים עצות המקום הנכון הוא ברשת. כי שם (כאן) אפשר לפגוש את האנשים עצמם שהתמודדו עם הנושא באמת וגם לשמוע הרבה דעות וגישות. אם פונים לייעוץ, אז בגלל התקציב, שומעים בדרך כלל יועץ אחד אשר מי יודע מה הוא הניסיון שלו בתחום, ושומעים רק גישה אחת.
לצפיה ב-'קבוצת פייסבוק למציאת אחאים בתוכנית של אורלי וגיא'
קבוצת פייסבוק למציאת אחאים בתוכנית של אורלי וגיא
04/01/2018 | 23:00
29
297
מה קרה לפורום הזה,כזה דל.
לצפיה ב-'כיף לראות אותך כאן'
כיף לראות אותך כאן
05/01/2018 | 00:39
12
214
את יכולה להגיד באיזה תאריך ובאיזו דקה? כי כל תוכנית אורכה שעתיים....
לצפיה ב-'משום מה לא נפתח ישר לתוכנית'
משום מה לא נפתח ישר לתוכנית
05/01/2018 | 23:08
11
194
אבל רשום שזה 4.01.18.
וזה בערך אחרי שעה ו20 דקות.
זה בא לי מאוד בזמן.כי אחרי 11 שנה הילד התחיל להתעניין איך קורים לתורם וכו' וימים ספורים אחרי שאל אם יש תמונות.הייתי מופתעת,יש להגיד.מצאתי לו בפייסבוק של בת זוגתו יחד עם עוד ילד שמן הסתם אחאי כזה..החמוד שלי לא עצר בזה ושאל אם אפשר לראות תמונות של התורם שהיה קטן.עוד יותר מוזר שאחרי 11 שנה ושבוע אחרי שהנושא עלה,התורם גם התעורר ואז אם כבר אמרתי שבני ביקש תמונות של ילדותו.וזה גם קיבלתי.מי היה מאמין.
אז החלטתי להראות את התוכנית לבני.שיראה שיש עוד תורמים ויש מהם כמה וכמה ילדים.רק שאנחנו לא צריכים פייסבוק כי יודעים פחות או יותר.אולי לא על כולם.
הוא התלהב ורצה להירשם,חחח.אז נאמר שם שמתקבלים ילדים מגיל 16.כך שהוא יחכה קצת..שנגיע לגיל,נגלה שאין מה לחפש בקבוצה.
אם כבר ניסים קורים,יכול ליצור איתו קשר בגיל 18.לפני זה לא ממש נראה לי נכון.
לצפיה ב-'צרוף מקרים מדהים למדי'
צרוף מקרים מדהים למדי
05/01/2018 | 23:33
10
224
שהתורם בדיוק עכשיו החליט ליצור קשר. בעוד שנה שנתיים בטח בנך יעשה עבודת שורשים בבית הספר. מעניין מה הוא יחליט לעשות אז. מעניין שזה סוף סוף קרה והוא התחיל לשאול.
 
הבן שלי התחיל השנה חטיבה ויצטרך לעשות עבודת שורשים. מעניין מה הוא יחליט לעשות. בינתיים הוא לחוץ מהעניין. לדעתי אין לו שום סיבה, אבל דעתי לא מתקבלת .
לצפיה ב-'אז גיליתי כבר מה מחכה לו'
אז גיליתי כבר מה מחכה לו
05/01/2018 | 23:52
5
211
ואני לחוצה מהענין כי בצד שלנו אין כמעט כלום וזכרונות קשים על סיוט שעברתי עם הבכור.שבסופו של דבר הופיע שם בזכות אביו אחיו של אמי עם כותרת "סבא".ולא נתנו לי לגעת בתוצאה שלא אטפל בטעות שלהם ולא הייתי משאירה את הדף,כמובן.
הפעם אף אחד לא יתערב לי ובינתיים נראה שנכניס את התורם כ"אב ביולוגי" עם כל הילדים כולל בתו בארה"ב ​,אין סודות בפייסבוק שלה.
אולי חלילה חולה במשהו והחליט ליצור קשר.מוזר.
לצפיה ב-'נכון, לא חשבתי על זה שעברת את זה עם הבכור'
נכון, לא חשבתי על זה שעברת את זה עם הבכור
06/01/2018 | 07:26
2
164
פתרון "יצירתי" העניין עם ה"סבא". מי יודע, הם עשו מה שהיה נראה להם נכון, ואולי בשבילו זה באמת היה הפתרון הנכון. אני תומכת בלספר את האמת, אבל אולי בשלבים מסוימים בחיים לאנשים, במיוחד צעירים, אין את הכוח ל"האמת, כל האמת ורק האמת".
 
אפילו בתורה, בעשרת הדיברות, לא כתוב "לא תשקר" אלא רק "לא תענה ברעך עד שקר" שזה דבר אחר, שקשור בשקרים מכוונים וברורים שיכולים לגרום נזק לאדם אחר, בפרט בנסיבות משפטיות.
לצפיה ב-'אז לא ההנת נכון'
אז לא ההנת נכון
06/01/2018 | 14:16
1
150
אביו אידיוט והוא הרי תמיד הצליח לשלוט. היו לו תמונות גם של אבי וגם של דודי. הוא לא טרח לבדוק מי זה מי. הבן לא מעיז לצייץ.
לשים אדם עם מדים של הצבא ולרשום שזה אבי. אוטיסט שמסר כל הגנים שלו לנכדיו. מתפוצצת עד היום.
לצפיה ב-'מממ, עכשיו התמונה יותר ברורה'
מממ, עכשיו התמונה יותר ברורה
06/01/2018 | 18:32
34
לצפיה ב-'אולי חזר בתשובה.....'
אולי חזר בתשובה.....
07/01/2018 | 10:00
34
לצפיה ב-'אנחנו ציירנו לב במקום שם... רעיון של בני.'
אנחנו ציירנו לב במקום שם... רעיון של בני.
17/01/2018 | 13:31
11
לצפיה ב-'אני כבר מטפטפת זמן מה'
אני כבר מטפטפת זמן מה
06/01/2018 | 13:23
2
163
שאיזה כיף לה שתוכל לעשות רק חצי עבודת שורשים :). עד כה מרוצה.
אבל אם זה יהפוך לאישו שיש בו בולטות כיתתית/שכבתית - אני מניחה שתתלהב פחות.
לצפיה ב-'לדעתי אין שום אישיו - זה בראש שלו'
לדעתי אין שום אישיו - זה בראש שלו
06/01/2018 | 18:44
1
125
הרי כמבוגרות אנחנו יודעות שאף אחד לא באמת מתעניין בעבודת השורשים של השני, אלא רק בשל עצמו. אם בכלל אז מסתכלים על טיב הכריכה ומאפיינים בולטים דומים. הבנתי שיש משפחות שמשקיעות בזה ממש הרבה כסף.
 
אבל אין ברירה, כל אחד צריך לעבור את התהליך הזה של ההבנה של ההסתכלות של אחרים. וכל אחד צריך לפתח את העמידה בהצקות המפגרות של החברים (לא מדברת על אלימות בכלל, רק על הערות קטנות ומציקות). אפשר לעזור, אבל רק עד גבול מסוים. ההבנה מגיעה כשעוברים את זה ומגלים שנשארנו בחיים, או כשמפנימים סוף סוף שהומור עצמי הוא מה שצריך במקרים כאלה. אני מנסה להתאמן איתם בבית על החלפת הערות מפגרות. הבת שלי כבר עברה את זה לפני שנתיים וכבר הפנימה, ודווקא הגדול הסתדר עד כה חברתית בצורה כל כך טובה, שהוא עדיין לא הפנים את האומנות של ההומור העצמי.
לצפיה ב-'עוד לא הגענו לשם'
עוד לא הגענו לשם
06/01/2018 | 19:42
92
עד עכשיו כנראה לא הציקו בכלל אצל הגדולה, והקטנה יודעת להסתדר מצוין, וגם חיה נפלא עם השונות. מוצא חן בעיניה להיות מיוחדת.
 
אבל באמת כיתה ז שונה, וכל מסגרת חדשה יכולה להלחיץ.
נראה...
לצפיה ב-'כשהבן שלי היה צריך לעשות עבודת שורשים, שממש לא התחשק לו, '
כשהבן שלי היה צריך לעשות עבודת שורשים, שממש לא התחשק לו,
06/01/2018 | 21:58
135
התגובה הראשונה שלו היתה שאיזה מזל שאין לו אבא ונחסך לו לחקור את כל הצד הזה של המשפחה. כך שיש גם יתרונות, מסתבר.
לצפיה ב-'מציאת אחאים כבר מצאנו..עכשיו בעיה חדשה'
מציאת אחאים כבר מצאנו..עכשיו בעיה חדשה
07/01/2018 | 09:59
15
254
אשר קיויתי שנים....ועכשיו אני חוששת אפילו להעלות את זה על הכתב..
ה"אבא" נזכר שהוא רוצה לראות את הילדה.
קודם רוצה להיפגש איתי לבד.
אמרתי לו שאתיעץ.
אשמח לעיצות...לקראת הפגישה איתו...
 
לצפיה ב-'התפתחות מפתיעה'
התפתחות מפתיעה
07/01/2018 | 11:32
9
206
הייתי שוקלת לבוא עם עורך דין לפגישה. לשדר ידע ועמדת כוח.
 
 
לצפיה ב-'אני מאוד לחוצה..לא בא לי לטלטל את חיינו'
אני מאוד לחוצה..לא בא לי לטלטל את חיינו
07/01/2018 | 11:41
7
217
הוא התקשר איזה יום..בהפתעה גמורה ואמר שרוצה להתחיל לשלם לי כסף כל חודש.כי הגיע למסקנה שאולי דברים לא טובים קורים לו בחיים, בגלל זה.אז בר חודשיים משלם.סימלית, אבל גם טוב.
 
והצעד הבאה שידעתי שיקרה...שלח לי ווטסאפ וביקש להיפגש איתי בקשר לרצונו לראות את הילדה.
 
עניתי לו שאני צריכה להתייעץ על זה משום שעבר כמעט עשור..וצריך לעשות את זה בזהירות.
אז אתיעץ עם גורמי מקצוע.
 
בגדול..לא רוצה אותו יותר מידי בחיים שלי..היה עדיף בכלל לא..הסתדרתי יופי עד עכשיו.ומה אם יבקר שוב פעם במיליון שנה?או להפך..ירצה הסדרי ביקור ארגילים?(בחלומות בלילה.לא יקרה).
 
בכל מקרה...אם אסכים שייפגשו...רק בהשגחה.
לצפיה ב-'חלומות ואשליות'
חלומות ואשליות
07/01/2018 | 22:39
6
170
מצב מסוכן מאוד בעיניי.
הנה המחשבות שלי, ואני מתנצלת מראש אם אני בוטה או לא מבינה נכון את הסיטואציה.
הוא משחק בחלומות שלך, ועלול לשחק בחלומות של הילדה. את כמהה לשינוי כלשהו, למישהו שיציל אותך, והוא משחק: זורק קצת כסף, הבטחות, סיפורים. משתמש בילדה כדי לפתור איזו קארמה רעה בחיים.
אבל אי-אפשר לשחק כך באנשים.
הייתי תופסת את עצמי חזק, כי את מגיעה ממקום מוחלש: חוקית הוא האב, והאשליה שהוא מוכר היא בין השאר גם משהו שאת רוצה בעצמך, לעצמך, לילדה, אולי גם למשפחה כולה.
1. הייתי מתייעצת עם עורך דין. קודם כול חשוב לברר מהם מזונות ריאליים לילדה. לזרוק כמה מאות שקלים לא מקנה זכות אוטומטית לאבהות. ויש גם חובות, לא? אני חושבת שזה עשוי להחזיר לך קצת מהשליטה על הסיטואציה, כי פתאום גם לך יש כוח.
 
2. ייעוץ פסיכולוגי נצרך כאן. מה יודעת הילדה? איך משתנה הנרטיב? מה יקרה כשייעלם אל האופק?
3. יש עוד אחאים נכון? אני מניחה שכדי להסיר את קללת הקארמה הרעה פנה גם אליהם. מה עומד לקרות? כמה ילדים יש? הוא מתכוון להכניס את כולם לחייו? באיזה סטטוס? לבחור מי מוצא חן בעיניו יותר? 
 
הייתי מנסה ליצור פגישת חירום עם כמה שיותר אימהות, ואולי לעמוד מולו ביחד. כשאת לבד, את מאוד חלשה, הוא יכול לשחק בך. אל תגיעי לפגישה איתו לבד, בכל מקרה. אבל הוא יכול למכור אשליות. אם אתן כמה אימהות שפוגשות אותו ביחד, הוא יימצא בעמדת נחיתות. כולכן באותה הסירה.
 
בכל מקרה, אם הוא עומד על דעתו לייצר קשר קבוע, תדרשי שיממן פסיכולוג, לבחירתך, שילווה את התהליך. אבל המימון שלו. הוא יצטרך לעבוד כדי להוכיח רצינות ואחריות. אי-אפשר להגיח, לספק יצר מציצני, ואז להיעלם ולהשאיר אתכן עם לב שבור.
 
לצפיה ב-'תודה על מה שכתבת!'
תודה על מה שכתבת!
08/01/2018 | 08:39
3
139
אני כבר אחרי עשור של גידול ילדה לבד..החלומות כבר נעלמו..כך שזו לא הסיטואציה בה אני כמהה לשינוי ורוצה שיצילו אותי.הסתדרתי עד עכשיו לבד וזה מה שאמשיך לעשות.
הוא רוצה קודם כל להיפגש איתי לבד ולדון באפשרות.ז"א הרבה תלוי בי.אם לא אסכים,אני מניחה שיקבל את גזר הדין.
תראי, לגבי מזונות, אחת האמהות תובעת אותו כבר שנים בבית משפט ולא רואה שקל.כי מצבו הכלכלי כך הבנתי, לא מזהיר(כמוני).כך שמזונות רגילים,גם אם אתבע,אני לא אקבל.אז המעט שהוא נותן, זה הכי הרבה שאקבל.
בוודאי שנצרך יעוץ פסיכולוגי...נראה לך שאגיש לו את הילדה על מגש של כסף?עניתי לו שבגדול כן אבל אני צריכה להתיעץ עם גורמי מקצוע.ואפילו לגבי פגישה רק של שנינו..הוא אמר שהוא מבין ושאקח את הזמן.ואתמול קבעתי פגישה עם פסיכולוגית בית הספר,פגישה שבוטלה בגלל שביתה.מחר יש לי יעוץ הורים בקופה..אתיעץ גם שם.לא הולכת לפגוש אותו ללא יעוץ.אין מצב בעולם.
איכשהו..וזה תנאי,הוא יצטרך להבטיח שזה לא יהיה חד פעמי.יצטרך למצוא דרך להוכיח שזה יהיה קבוע.וגם...אני לא ארשה ביקוקרים ללא השגחה.אין מצב שבעולם שאתן את הילדה לבילוי משותף רק היא והוא.
הילדה לא מודעת להתפתחות האחרונה הזו.היא יודעת על כל האחים.4 אחים בנים ואחות.
הוא פנה לאחים הנוספים.כן.בינתיים כך הבנתי,בקש רק ממני להיות בקשר עם הילדה(כי אנחנו מאותה עיר).
בעייה להיפגש כל האמהות יחד..כל האחת מעיר אחרת.לא ריאלי.
נתת לי רעיון....לא שיממן פסיכולוג אבל שהוא גם יקבל הדרכת הורים לאיך ליצור קשר עם תמר..תודה רבה לך.לא חשבתי על זה.
 
בזמנו, רציתי להחתים אותו על ויתור אבהות..הסכים.עד שזזתי...חבל שלא עשיתי את זה.
 
לצפיה ב-'קחי בעירבון מוגבל את הפסיכולוגית של בית הספר'
קחי בעירבון מוגבל את הפסיכולוגית של בית הספר
08/01/2018 | 09:17
2
131
היא יכולה להיות טובה, ויכולה גם לא.
לפסיכולוגים רבים לא קל עם קונספט היחידנות. גם אלה שמאוד בעד, ברגע שנפתחת דלת קטנה למצב שבו "יש אבא" הם עשויים לפתוח אותה בשמחה רבה. זה מבחינתם המצב המועדף.
הבעיה הגדולה בעיניי היא היציבות שלו.  בהדרכת הורים תדרשי להשתתף בחלק מהפגישות. תתני את עירוב הילדה ב"אישור" של גורם מקצועי שבירר לעומק את המניעים ואת היכולות הרגשיות שלו. וגם אז צריך מאוד לחשוב מה מציגים לה.
 
מאחלת מכל הלב הצלחה רבה והמון כוחות!
לצפיה ב-'זה רעיון!!!!!!'
זה רעיון!!!!!!
08/01/2018 | 09:28
115
אני לא מאמינה שהפסיכולוגית תתלהב ותתדחף לכיוון של אבא מעורב...אני אספר לה את הסיפור..
הרעיון שננת לי...להשתתף איתי בהדרכת הורים, יכול להיות מעולה!!!!!!!!או שילך לבד או איתי..מחר אשאל את מדריכת ההורים.
 
 
לצפיה ב-'לגבי יציבותו....'
לגבי יציבותו....
08/01/2018 | 09:29
113
עד עכשיו הוכיח יציבות רבה בכל מה שקשור לאי-קשר עם ילדיו...
לצפיה ב-'עורך דין זה ממש מיותר'
עורך דין זה ממש מיותר
10/01/2018 | 18:54
67
זה מיועד למטרת תביעה.
מה. מש לדבר על חובות. זה רק דרך בית משפט. אם יודעים מאמא אחרת שזה לא הועיל, מה צריך עורך דין. יש לאמא הנ"ל עורך דין חינם. התקדמה רחוק, שמענו, אפילו לא שקל.
לצפיה ב-'מי אמר שאמהות נוספות יתעניינו'
מי אמר שאמהות נוספות יתעניינו
10/01/2018 | 19:06
61
אני אישית לא הייתי זזה מהכסא לשום פגישה משותפת כי חיים כל כך עמוסים בין עבודה ובית שזה נשמע בדיחה. נניח, אני צריכה לארגן פגישות בנוגע לפוליסות ביטוח מנהלים כי דפקו אותי ואפילו נראה לי לא מציאותי. כאשר אני בכל חוג עם מחשב נייד ועבודה. וערמות שך חומר.
אז בגלל איזה תורם להתרוצץ? בשביל מה הוא תורם. בדיוק למטרה כזו. שלא יפריע.
למזלי, לא רשום בתעודת לידה אז מי שרוצה שתרוץ. נסתפק בתמונות.
מספיק שקראתי ולא הספקתי לעבוד!!! עוד מעט נגמר החוג:-(
לצפיה ב-'לגבי עורך דין....'
לגבי עורך דין....
08/01/2018 | 08:42
122
לא חשבתי על זה אבל......היום אני הולכת לקליניקה משפטית בעניין אחר, קליניקה חינמית,ואשאל על העניין הזה.
תודה רבה!!!!!!
לצפיה ב-'עדכון...'
עדכון...
10/01/2018 | 11:30
4
136
אני אפגש עם "אבי" בתי ואשאל על כוונותיו..אשאל למה נזכר עכשיו,מה עומד מאחורי כוונותיו, בכמה תדירות ירצה לראות את הילדה..
 
לאחר מכן..אכין את תמר..אספר לה שיש לי משהו מרגש לספר אבל אולי גם מבלבל...ושאבא רוצה פגישה..ושאנחנו לא יודעים אם את התדירות, לכן זה עלול לבלבל..
 
לדעת יועצת בהדרכת ההורים, אפילו פגישה חד פעמית תועיל לילדה.מאחר שפתאום תהיה לה דמות של אבא וזו מתנה בשבילה..שלא תמשיך לחיות עם הדימיון..
 
אני אדרוש ממנו לפני שייפגש עם הילדה, ללכת לפגישה עם הצוות במרפאה בה נמצאת הילדה, (פסיכולוג לה ויועצת הורים לי), כדי שיקבל הדרכה לגבי מפגש ראשוני עם הילדה.
 
לא נראה לי דרישה מוגזמת..נראה אם יסכים..
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'נראה לי מאוד מאיים'
נראה לי מאוד מאיים
10/01/2018 | 14:37
3
108
את נמצאת בין שתי קבוצות של יועצים: אנשי המקצוע, שכמו שחשבתי ייטו לסבור שכל דמות אב היא מתנה והקונספט של אין אב קשה להם מאוד, ואנחנו, היחידניות, ש"הורגות" את דמות האב כליל, ורבות מאיתנו מונעות מפחדים וחששות על אובדן השליטה על חיינו וחיי הילדים שלנו.
ובין שני אלה את צריכה לנווט.
מהכיוון הקיצוני שלי - מה שהיועצת אמרה הוא שגיאה חמורה. ברגע שהמפגש הזה הוא מרגש ומופלא, וברגע שאת מודיעה שלא ידועה התדירות את עלולה לגרום נזק עצום. איך תיקבע התדירות בעיני הילדה? לפי כמה שהיא יפה? מנומסת? חכמה? תלמידה טובה?
אם לא יהיה המשך רצוף קבוע לאורך שנים, מה שסביר שיקרה, מה תישא איתה כל חייה?
לפי תפיסתי מהצגה כזאת אין דרך חזרה, ולעומת זאת בהתקדמות זהירה מאוד ואיטית, תמיד אפשר לשנות ולבנות מסד יציב יותר. הסיכונים קטנים הרבה יותר.
מכיוון שהכיוון שאליו את נוטה ברור, הייתי נוקטת לכל הפחות כמה אמצעי זהירות: מספר מפגשים של הדרכת הורים, פגישות רציפות שלך ושל האב, קבועות - כדי לבחון עד כמה הוא נחוש ולהכיר את הילדה דרכך, והמתנה של לפחות חודשיים עד למפגש עם הילדה.
חיכיתם שנים, שיחכה עוד קצת כדי לבחון את השאלה אם מדובר בגחמה רגעית שתיעלם או במשהו שאפשר לבנות בקביעות. נטל ההוכחה ליציבות מוטל עליו, לא עלייך.
ומבחינת הילדה הייתי מתייעצת שוב. ככל שתעצימי את יותר את המפגש, כך הסיכוי להתרסקות מצלקת גדול יותר. בשום אופן לא הייתי הולכת עם הנרטיב שהצגת כאן. 
לצפיה ב-'הכיוון שאליו אני נוטה...לא משמח אותי בכלל'
הכיוון שאליו אני נוטה...לא משמח אותי בכלל
10/01/2018 | 14:51
1
106
קבעתי עכשיו פגישה עם פסיכולוגית בית ספר....או שאין טעם להתייעץ עם יותר מידי אנשים?
 
אני לא מתכוונת להציג את המפגש, כדבר נפלא ומרגש...אתיעץ איך לעשות זאת באמת...
 
לא הרגשתי/מרגישה שהקונספט של יחידניות מפריע..אצלי זה לא זה הרי..יש אב..עאלק אב בעצם..והילדה מדמיינת אותו..עדיף שתראה ותהיה לה דמות מציאותית...
 
אני די נוטה לחשוב כמוך....שחד פעמי זו לא מתנה אם אין המשך.כי כמו שאמרת...הילדה תחשוב שהוא נעלם שוב בגלל שהיא לא מספיק טובה בעינייו.
 
כל מה שאתן כותבות,אקח למפגש עם פסיכולוגית בית הספר.
לא פשוט בכלל..מה הוא צץ לי עכשיו...
לצפיה ב-'יצא לי לשמוע על מקרים בחו"ל'
יצא לי לשמוע על מקרים בחו"ל
10/01/2018 | 15:53
98
שבהם יש מרחק גאוגרפי, שהתורם הוגדר תורם ידוע, והייתה לו משמעות בחיי הילד.
פעם, פעמיים בשנה טס לפגישה, שלח מתנה מפעם לפעם.
ההגדרה של המיעוט ושלילת המודל של האב סייעה. מה קורה בנפש הילד, אפשר לדעת רק אחרי שיגדל.
הייתי בוחרת נרטיב מינימלי מאוד שמגדיר מיעוט ציפיות. 
לא בטוח בכלל שהמציאות עדיפה על דמיון. בפורומים של אימוץ דנים פעמים רבות איך לחשוף בפני הילד המאומץ תמונות של היולדת. זה דבר שמצריך בשלות.
ובמקרה שלכם זה הרבה יותר מבלבל ומסוכן.
לצפיה ב-'כן. זכור לי נאום של ורדה'
כן. זכור לי נאום של ורדה
10/01/2018 | 18:57
97
שעדיף טיפלה של אבא מאפס אבא. כמה רתחתי. אז היה לי רק בכור עם 200 אחוז אבא. וחלמתי על אפס. מוחלט. קיבלתי :-)
לצפיה ב-'משפחת ברדפורד הבריטית'
משפחת ברדפורד הבריטית
07/01/2018 | 21:03
1
168
למשפחה החביבה הזו יש 20 ילדים (!). הם לא הביאו אותם בגלל קנאות דתית אלא כי הם נהנו מהחוויה של גידול הילדים
ועדיין, אתן מדמיינות לעצמכן להיות בהריון 20 פעם, ללדת 20 פעם???
הילדים עצמם כפי שרואים בסרטון מטופחים ומסודרים. כל הכבוד להם. חבל לי שכל מיני קוראים שופטים אותם. הם לא חיים על קצבאות ןמתפרנסים בכבוד מעסק שלהם
 
לצפיה ב-'אנחנו תמיד שופטים אחרים, זה מובנה בנו'
אנחנו תמיד שופטים אחרים, זה מובנה בנו
15/01/2018 | 09:05
33
לא ניתן לשנות זאת.
אבל יחד עם זה אני חושב שרצוי שאם אנחנו רוצים לומר  את דעתינו אז בעדינות ולא בנחרצות כדי לא לפגוע .
במקרה הזה למשל ספציפית אם החליטו או הגיעו למצב של 20 ילדים אז כנראה שזה היה בסדר והם ראו כי טוב והמשיכו והמשיכו והגיעו ל 20.
הם שמחים אז סבבה.
יחד עם זאת הם לקחו סיכון במצב הזה כי הוא לא רגיל, ויש המון המון אחריות במצב הזה.
מה יקרה אם תהיה להם בעיה ? נגיד עם ההורים עצמם?
לגדל 2 ילדים זה לא כמו לגדל 20....
טוב , שיהיה רק טוב.
לצפיה ב-'אמהות לילד בהורות משותפת וילד באמהות יחידנית?'
אמהות לילד בהורות משותפת וילד באמהות יחידנית?
07/01/2018 | 16:07
2
177
הבאתי ילד בהורות משותפת, החלטה שאני לא שלמה איתה בכלל כרגע. השותף לא בעניין של עוד ילד ותכלס גם אני לא בעניין של שותפות נוספת אבל כן רוצה עוד ילד. התחלתי תהליך מול בנק הזרע ואשמח לשמוע מאמהות בסיטואציה דומה. אני די בטוחה שבמהלך נכון אבל בכלתזאת יש פחדים: מה אומרים לילדים? אתמול חשבתי מה אומר לילד השני אם ישאל למה אבא של הילד הגדול לא רוצה להיות גם האבא שלו.....
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
07/01/2018 | 17:04
117
ממש אין לי דעה, אז רק מאחלת בהצלחה בכל דרך.
לצפיה ב-'לי יש ילד מזוגיות(אם אפשר לקרוא לזה זוגיות)'
לי יש ילד מזוגיות(אם אפשר לקרוא לזה זוגיות)
10/01/2018 | 23:37
112
ונסוף שרק שלי.הוא לא הגיע ב-11 שנה לשאלות למה אבא "כלב" לא יכול להיות אביו.הוא שנא אותו תמיד כי בגללו אחיו לא חלק מחיינו (הוא גר אצל אביו).
אפילו-אפילו ניסיתי לשכנע את הבכור לקחת אותו לאיזה ערב חג כי לנו אין לאן ללכת והוא לא היה מוכן.בשום אופן.גם אחרי שהבכור כמעט הצליח לשכנע את אביו ולקחת..
באמת שלא הייתי עסוקה בשטויות האלה.רציתי ילד משלי-והבאתי.ולפחות מדוגמא שלי זה לא חייב להיות כמו שנראה לך...והכי חשוב-מה שאת משדרת.ובטח שלא מתנצלת שיש רק לאחד.
לצפיה ב-'אי הבנה מאנשים'
אי הבנה מאנשים
04/01/2018 | 16:02
28
337
היי לכולן,
אני בטוחה שכבר דנו בנושא הזה בפורום, אבל... לאחרונה מוצאת את עצמי בסיטואציות האלה די הרבה, ורוצה קצת להוציא קיטור, אבל גם אולי לקבל עצות לגבי מה לעשות ואיך להגיב...
אני מרגישה שאנשים לא ממש מבינים מה זה להיות אמא יחידנית, ואני מבינה שאנשים רואים דברים מתוך עולמם ומתוך התייחסות לחייהם, אבל לפעמים זה ממש מרגיש ומעליב אותי שאין הבנה... אפילו לא מינימאלית...
היו לי כמה מקרים לאחרונה שממש עצבנו אותי ורציתי לשתף אתכן.
אחד המקרים היה בעבודה. המנהלת שלי הטילה עליי שתי משימות חדשות ולא צפויות, שיקחו לי בערך 4 ימי עבודה לצורך השלמתן, מה שאומר שאת כל שאר המשימות (הרגילות) אני צריכה לסיים ב-4 ימים פחות. ואין הנחות. 4 ימים פחות בשבילי זה להוסיף עוד הרבה מאוד שעות עבודה אחה"צ, כדי שאוכל להספיק את שאר המשימות.
הסברתי לה שזה נורא מעמיס עליי, ושאני מבקשת לדחות מעט את מועד ההגשה של אחת מהמשימות, והיא אמרה "אבל זה לא כל כך הרבה עבודה! זה לא אמור לקחת כ"כ הרבה זמן! צ'יק צ'ק ואת מסיימת" ונתנה לי הסברים נורא הגיוניים של איך לסיים את זה במהירות, אבל הסברים שלא תקפים כלל ללו"ז של החיים שלי.
ניסיתי להסביר לה שזה לא אפשרי בשבילי לקחת כל כך הרבה עבודה, והיא לא הבינה למה, היא היתה בעמדה של "אבל לכולם יש ילדים" (כל השאר במקום העבודה שלי הן לא אמהות יחידניות).
אז אוקיי, אני יכולה בסופו של דבר להבין שאלה החובות שלי שם, ושאם אני לא מרוצה אני יכולה להחליף עבודה... אני יכולה להסתכל על זה בצורה קרה כזו, אבל משום מה האופן שבו הגיבה והתמיהה שלה ניגנו לי על נקודה רגישה, וכן יש לי איזשהו רצון להבנה ולאמפתיה, לא מתוך חס וחלילה חולשה אלא מתוך ההבנה שאימהות יחידנית היא אחרת, ולו מבחינת מערכות התמיכה שקיימות לך.
מקרה אחר: המורה שאלה אותי, למה הקטן לא הולך לחברים וחברים לא באים אליו? (הוא דווקא כן נפגש עם חברים, אבל לא כל כך הרבה.)
לרגע לא ידעתי מה לענות. מה אגיד לה? הכל נשמע כמו תירוצים. אבל הם לא. הם לא תירוצים. בלו"ז העמוס שיש לנו, זה לא יכול לקרות כל כך הרבה. היא אמרה "לפחות שזה יקרה פעם בשבוע!!" ולא הבינה ש"פעם בשבוע" זה כבר המון בשבילנו.
גם במשפחה הקרובה, לפעמים מבקשים ממני "תישארי עוד..." או "בואי ל..." ואני לפעמים חייבת לסרב, כי אני ממהרת, והם עושים לי פרצופים ונעלבים ואני מנסה להסביר והם אומרים "נו, תחיי את החיים קצת!"
קל כל כך להגיד "תחיי את החיים קצת", כשאין לך מיליון עבודה כמפרנסת יחידנית בחצי מהיום הראשון, ובחצי יום השני: להוציא את הילד, לקחת לחוג, לקחת לרופא, לשחק עם הילד ולהקדיש לו זמן איכות, לעזור לו להכין ש.ב, ללמוד איתו להכתבה, ערימת כביסות, ערימת כלים בכיור, רצפה לשטוף, קניות בסופר שמחכות רק לך, לשלם על ביטוח רכב, למלא אוויר בגלגלים של האוטו, להתקשר לבנק, אתן יודעות... מיליון משימות קטנות שרק את יכולה לעשות..... ואת רצה רצה רצה רצה רצה....
וכן, זה כיף וזו זכות וזה תענוג, ואני מברכת על כל רגע שאני עם הבן הנפלא שלי, ואני נהנית מההורות הזו, ואני גם מרגישה לפעמים שאני צריכה לענות להם על הגלגול עיניים של "אבל את בחרת!" כן אני בחרתי!!! וזה נפלא!!! אבל רבאק... זה הרבה עבודה, אתם באמת לא יכולים להבין? איך אני יכולה להסביר להם את זה? או שזהו קרב אבוד מראש?
תודה לכל מי שתגיב

לצפיה ב-'זה באמת קשה ומעייף. וזה שם אותך במקום יותר שברירי ופגיע'
זה באמת קשה ומעייף. וזה שם אותך במקום יותר שברירי ופגיע
04/01/2018 | 19:19
4
196
לתגובות של אנשים סביבך. אין לי תשובות לגבי מה לומר בעבודה, אבל במשפחה או למורה - את יכולה לומר חופשי. ואת זה כמובן קל לי לומר ממרום שנים של יחידנות. תמיד בחרתי לא לענות, מטבעי גם לא חונכתי לענות חזרה. אבל היום אני יודעת כמה זו היתה טעות. למשפחה את יכולה להציע לבוא לשמור על הילד אם הם רוצים שתחיי קצת. ולמורה בהחלט מותר לך לומר, בנימוס, שאין לה מושג מה זה תפקוד של אמא יחידנית ושלא תטיף לך מוסר.  תראי שהיא תיסוג תוך שנייה. אולי אפילו תרגיש לא נוח עם מה שאמרה. ורק שתדעי, הרבה מאוד זוגות הורים לא מזמינים ילדים הביתה כי אין להם זמן וכוח, אז שהיא תגיד לך משהו כזה? את מתאמצת ועושה כל מה שאת יכולה, וזה צריך להספיק. ואם למורה יש בעיה אם זה, זו בעיה שלה. ומה הדבר הכי נורא שיכול לקרות אם תגידי לאנשים סביבך את התשובות הנ"ל? כלום. להבדיל ממקום העבודה, שם עדיף, לדעתי, להיות מאופקת וזהירת. אלא אם יש לך אופציות חלופיות. עוד קצת הילדון יגדל, והכל יהיה יותר קל.   
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
04/01/2018 | 19:23
3
138
אהבתי את התגובה שלך. את ממש צודקת לדעתי לגבי הכל. אשתדל ליישם.
לצפיה ב-'אוהווווו כמה שאני מבינה אותך'
אוהווווו כמה שאני מבינה אותך
04/01/2018 | 20:15
2
169
היום שוחחתי בדיוק על זה עם חברה טובה ושאלתי,רטורית,בדיוק את אותה השאלה-מה לא ברור???יחידנית???תאומים????
גם לי לפני שבוע הציעה הגננת להזמין וללכת לחברים.נפלא!מתי בדיוק?!?!לא עניתי אבל בליבי יודעת שהיא צודקת,זה חשוב אבל זה יחכה ו"יבשיל" איתנו.אגב,אספר לך שכשהילדים היו פיצים הייתי מתבוננת מהצד באמהות שישבו עם התינוק על מחצלת בשמש.אוהווו קינאתי.חשתי שהקטנים מפספסים ועם הזמן למדתי שהם לא מפספסים כלום!!!אני יחידנית,סדר היום שלנו לא גמיש בעליל ולא חסר להם כלום!!!יגדלו-נגדל יחד!!!חברים מהגן בחוגים.אנחנו לא.יחכה.גם זה יגיע כש"נבשיל".משפחה מעקמת פרצוף גם לי.למדתי להתעלם.אני מגדלת ילדים לבד.רווחתי ושלוותי היא רווחתם ושלוותם והיא קודמת לכל.ולא,יקרה,זר לא יבין."התחשלי",האמיני בלב שלם בדרך ועם אסרטיביות ואמונה קבלת ה"מעקמים"תהייה קלה יותר ואת תעמדי על שלך בצורה חד משמעית.
סוף שבוע כייפי לשניכם
לצפיה ב-'תודה על התגובה!!'
תודה על התגובה!!
04/01/2018 | 20:45
129
העלית לי חיוך על הפנים
באמת מה לא ברור להם???? כנראה שבאמת זר לא יבין.
הילד דווקא נפגש עם חברים, אבל זה יוצא נגיד פעם בחודשיים שלושה, לפעמים פחות, נו אז מה... הוא גם בצהרון ושם יש ילדים, כמה אפשר להיפגש עם חברים ומתי??? אני גם חושבת שהעולם הוא לא מה שהיה פעם, ההורים עסוקים יותר באופן כללי והילדים פחות פנויים בשעות אחה"צ. רובם בצהרונים. מסכימה עם המורה שזה חשוב, יש משהו באינטרקציות של להזמין הביתה וללכת לחבר, זה כנראה מפתח את החברויות שבכיתה וגם גורם להכיר משפחות אחרות ולראות סגנונות חיים אחרים, אבללל זה לא הכי חשוב בעולם ולא חייב להיות במינון כזה גבוה, יש דברים חשובים יותר, העיקר שהוא בריא ומאושר (וגם אמא שלו).
התחברתי כל כך למילים "נגדל יחד" ו"נבשיל", זה כל כך נכון... מדויק... תודה. 
לצפיה ב-'גם אני מתחברת לתשובה'
גם אני מתחברת לתשובה
04/01/2018 | 21:22
141
אחה"צ אני משתדלת להיות איתם. ה-4 שעות (מוציאה מוקדם מהצהרון ועד סביבת 20 שינה) מאוד חשובים לי. זה הזמן שלנו. לפעמים קצת גינה, או מזמינה חברים, ילדים של חברות שלי(בעיקר אמהות שהן סופרוומן ומרגישות בנוח לתקתק ענינים במטבח). אבל זה זמן די צפוף- מבחינת הספק ארוחת ערב .. מקלחות וכו'.
מבחינת משפחה- רגע לפני שהם מאבדים את זה אני משתדלת לחתוך. לא מסבירה קשיים, לכולם יש והמטען שלי הוא שלי.
 
בעבודה משתדלים להתחשב כשצצות בעיות, מה גם שאני לא "מנצלת" לטובתי וכשצריך פשוט לא קמה מהכסא. מתמודדת. לא מדברת יותר מדי... משתדלת במסגרת הזמן. אם צריך (חד פעמי) מנסה לשריין עזרה.
 
אבל בכנות, הקושי הגדול יותר זה כשאחד מהם חולה, או כשיש מרשם ואיך אפשר לצאת לקנות אותו בשעת לילה.
אני די מוותרת לעצמי בכל מה שקשור לסדר נקיון ואפילו ארוחות ערב.. מה שיש או מה שקל ומהיר עובד אצלי.
לצפיה ב-'ההתמודדות היומיומית אכן עשויה להיות מאתגרת'
ההתמודדות היומיומית אכן עשויה להיות מאתגרת
04/01/2018 | 23:31
8
164
אני מאד מעריכה את זה שאת מתחברת למה נוח ורצוי לך ופועלת לפי זה, ללא כל קשר לתגובות של סביבתך. זה מעיד על CORE חזק אצלך ותשמרי על זה.
 
לגבי הסיטואציה הראשונה: במקום העבודה אין מה להתחכם. זה מקור הפרנסה שלך ואת צריכה להשתדל להיות שם במיטבך. זה המקום בו הכי פחות הייתי מחפשת אמפטיה למצב המשפחתי (למרות שתמיד רצוי שתהיה כזו).
 
בקשר ליתר הסיטואציות, בהנחה שמדובר באנשים שאוהבים אותך, אכפת להם ממך ורוצים בחברתך מציעה לבחון האם הם מנסים לשקף לך דברים שהם רואים מהצד ולך קשה להבחין בהם. זו הזדמנות טובה לבחון האם יש מקומות שבהם את יכולה "לזרום" או להקל על עצמך:
 
אם את נהנית מלהיות במקום מסוים/לעשות משהו, אולי תשקלי לשחרר ולחרוג מהלו"ז הקבוע במעט (אלא אם זה עולה לך אח"כ "ביוקר"....).
 
לעיתים דווקא להזמין חברים הביתה לילד יכול לפנות לך זמן - בזמן האירוח - לתקתק את הבית (כלים, כביסות, טלפונים וכיו"ב).
 
סופר - ניתן להזמין באינטרנט ושיגיע במשלוח.
 
לצפיה ב-'זה עולה אח"כ ביוקר,'
זה עולה אח"כ ביוקר,
05/01/2018 | 10:49
7
154
אני כן משחררת מהלו"ז אבל במקומות בהם אני מרגישה שאני יכולה. כשאני יודעת שזה יעלה לי ביוקר, אני פשוט לא נכנסת לזה. יכול להיות שהם משקפים משהו שהוא נכון, או נכון מבחינתם, אבל זו הדרך שמצאתי לי כדי לחיות ולתפקד, אני לא נכנסת להם לדרך שבה הם בחרו וזה מעצבן שהם נכנסים לי לשלי. 
דווקא הדרך בשבילי לשחרר וליהנות מהחיים היא כן לסיים קודם כל את החובות שלי, ואז הלב שלי שקט והזמן שלי פנוי ואני יכולה לעשות דברים כיפיים עם הילד, או דברים משלי שאני אוהבת.
להזמין ילד הביתה - אצלנו זה לא מפנה לי זמן, הילד שלי ילד עם צרכים מיוחדים והוא תמיד צריך אותי כשהוא עם חברים. זה בעייתי.
לגבי מקום העבודה, אני מתפקדת שם במיטבי, או לפחות משתדלת. אני יודעת שמאוד סומכים עליי שם וגם מסתמכים עליי. אני כבר הרבה שנים שם ואני חושבת שיש לי איזשהו ביטחון כלכלי שם, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת.
הבעיה שלי היא שאת שתי המשימות האחרונות המנהלת הטילה עליי באופן לא צפוי ולא הגיוני. אלה לא דברים שבד"כ מוטלים שם על העובדים, זה משהו שהוא אובר, עם ערך מוסף, אבל מבחינתי זה אומר שבחודש הקרוב לא אהיה בערב עם הבן שלי לפחות יום אחד נוסף בשבוע (וגם ככה יש לי ערבים שאני לא איתו במסגרת העבודה) היא חשבה שזה יחמיא לי, כי היא נתנה אותן דווקא לי בגלל "הכישורים שלי" בתחום, וכנראה שהיא גם יודעת שאני אעשה את זה על הצד הטוב ביותר, אז זה טוב לה... יכול להיות שגם אימהות אחרות אמרו לה "אנחנו לא פנויות לזה" והיא קיבלה ואז עברה אליי.
אבל מה לעשות שזה לא הפוקוס שלי כרגע. העבודה שלי עמוסה גם ככה... הפוקוס שלי הוא לא הקריירה אלא הבן שלי. אין במקום עבודה שלי משרת אם, אבל כן יש התחשבות באמהות, כן הרגשתי עד עכשיו שיש אמפטיה, ולכן אני כן מתלבטת איך לנצל אותה לטובתי. אולי אני לא כל כך טובה ב"שפת העבודה"  אני די רגשית ומגיבה ממקום מאוד רגשי, יכול להיות שאני צריכה להיות מאוד קצרה ועניינית... זה הקטע שיותר קשה לי.
לאחרונה אני מרגישה שהיא מאוד מתחשבת באמהות האחרות שנגיד ילדו לאחרונה, או שיש להן ילדים צעירים מבני, אבל לגביי היא חושבת שאיכשהו אני מסוגלת ליותר. אולי כי כל הזמן הראיתי שאני עושה הכל ולפי רצונה, או כי הבן שלי נחשב ל"גדול" (אבל הוא פחות מגילו בעצם בגלל הצרכים המיוחדים... אני לא יודעת עד כמה זה משהו שהיא מבינה). אולי שידרתי מסר לא נכון.
ואולי אני באמת צריכה להתייחס למקום העבודה כמקום עבודה ותו לא. יכול להיות שבגלל שהיחסים שם עם הצוות מאוד מאוד טובים וכן יש התחשבות אנושית שם, גלשתי ואני מתייחסת לזה באופן רגשי מידי...
 
לצפיה ב-'עבודה'
עבודה
05/01/2018 | 14:36
3
108
אעיד על עצמי,אולי זה יעזור-
לפני שהקטנים נולדו הייתי "וורקוהוליק" ברמות של 7/24.ביה"ס היה בביה"ס ואצלי בבית יום ולילה.שנים עבדתי במסירות,נאמנות,רכשתי מעמד והערכה ממנהלים ועד לפיקוח ואז,בעצת חברה טובה,ניגשתי לרופא תעסוקתי ש"גזר" לי שליש משרה (הייתי אחרי עשור של טיפולי פוריות ומבחינתו 0 עבודה גם היה מתקבל.בחרתי שליש כי קשה היה לי להתנתק).באותה שנה הריתי!ביום שילדיי נולדו קיבלתי החלטה- אני "מורידה רגל מהגז"!!!!ומאז כך אנחנו חיים.מקום העבודה בטוח,חזרתי רק כשמלאו להם 3,חזרתי למשרה מלאה אבל עם 0 התחייבויות.היו אינספור ניסיונות מצד המערכת לנסות להחזיר אותי לכל תפקיד נחשק כזה או אחר ושכרו בצידו ועניתי לכולם שימתינו.אינני פנוייה כעת,לא יודעת לעשות חצי עבודה,הפרפקציוניזם שלי יבוא לידי ביטוי כעת ב"קטן" וכשהילדים יגדלו אחשב מסלול מחדש.
ואת,עשי בחלקת האלוהים של העבודה את הטוב שעשית עד כה ושדרי לניהול שבשעות העבודה את 100.אקסטרות...מחירן כבד ובבקשה להמתין עם זה.
אם אינך חוששת מאובדן מקום העבודה שלך יכולה לומר לך שאנשים מוערכים וטובים לא ישלחו הביתה כי כרגע,בחייהם האישיים,הם בעלי פניות נמוכה יותר.
אל תתבישי להעמיד אתכם בראש סדר העדיפות.יהיו אנשים אחרים שיוכלו לעשות את האקסטרות.הניהול ייאתר אותם ואת תמשיכי לתפקד ב100% שלך בתוך השפוי והמתאים לך,כעת,בזמן בו את מגדלת יחידנית את בנך.
שבת חמה ונעימה
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/01/2018 | 18:52
2
91
אני כנראה צריכה למצוא בתוכי את האומץ להציב את הגבול הזה.
בינתיים לקחתי את המשימות על עצמי, ואני ממש מתחרטת שלא עמדתי על זה יותר
 
לצפיה ב-'אל תצטערי. עכשיו, שליבנת את הנושא בינך לבינך, ואווררת את כל '
אל תצטערי. עכשיו, שליבנת את הנושא בינך לבינך, ואווררת את כל
05/01/2018 | 21:39
1
100
המחשבות, יהיה לך יותר אומץ וכוח לעשות את זה בפעם הבאה. ולא מתוך אמוציות אלא בצורה הגיונית ושקולה ורגועה. והכל יהיה בסדר.  הצבת גבולות היא דבר קשה נורא, לומדים את זה לאט, ותוך כדי הסקת מסקנות בדרך. הפעם הבאה תהיה הרבה יותר פשוטה.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
06/01/2018 | 18:41
18
לצפיה ב-'בעייתי'
בעייתי
06/01/2018 | 13:40
2
105
נשמע שנורא נורא עמוס לך, ובאמת זר לא יבין.
דווקא מבחינת העבודה הייתי נוהגת אחרת מהמסקנה הסופית שלך - לא הייתי רוצה שהיחידנות תיתפס כנכות כשהילדים פעוטים - זה מצב זמני. אבל היחידנות ארוכה יותר (כשגדלים הילדים, הרבה הרבה יותר קל).
אני רואה מסביבי הרבה נשים בזוגיות שאין שום אופציה שבן הזוג ייצא מוקדם ויהיה עם הילד (אלא אם מתגרשים) ובפועל אם הן נדרשות לעבודה נוספת, הילד לא עם ההורים. אז נכון, יש סט נוסף של סבא-סבתא, ויש גם יותר כסף לקנות עזרה (ויש פתרונות איכותיים מאוד לילדים, לפעמים), אבל הייתי מתנתקת מרגשי האשם אם מדובר בפרויקט חד-פעמי.
אני לא יודעת איזו עבודה זו, כמה היא מתגמלת, וכמה את מרגישה חייבת. אישית כן הייתי מנסה מדי פעם להיענות לאתגרים הללו, אם המקום מתגמל כראוי תומך ומאפשר לקנות עזרה.
מבחינת מפגשים עם ילדים אחרים - אני לא מקדשת אותם בכלל, וזורמת עם הילדות שלי שחיי החברה שלהן לא מפותחים מדיי. אבל אני רוצה להזכיר שדווקא בסופי שבוע בולט לי הזמן הפנוי שיש לנו בהשוואה לכל החובות המשפחתיים שיש לזוגות. אולי זה זמן למצוא  חברים מדי פעם. ואם יבואו אלייך - בפעם הבאה הילד יוזמן, ואת תזכי בכמה שעות פנאי יקרות ערך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/01/2018 | 18:47
1
95
אני לא יודעת אם ניסיתי שהיא תבין את זה כנכות.
יותר מהכיוון של - אני רוצה להיות עם הילד שלי. לא רוצה לפספס את הילדות שלו. גם כך העבודה הזו לוקחת לי כמה ערבים בשבוע, אז עוד אחד...
אם הייתי תמיד עובדת מהבוקר עד 2,3, או 4, זה היה משהו אחר, אבל היא יודעת שזה לא כך, היא יודעת שאני הרבה פעמים עובדת עד הערב.
זה לא שהוא עם אבא שלו או עם סבא וסבתא שלו כשהוא לא איתי. הוא בידיים זרות לחלוטין, תמיד. זה קשה לי.
נכון שלהרבה נשים בזוגיות אין אופציה שבן הזוג ייצא מוקדם, אבל לפעמים יש, אני רואה איך האמהות האחרות בעבודה שלי מסתדרות וכן יש אופציות. גם מבחינת הסבאסבתא, לי אין בכלל אופציה. זה תמיד בייביסיטר. תחשבי גם כמה כסף הולך לי על בייביסיטר, זה המון... 
נכון, זה פרויקט חד פעמי, אבל אני מרגישה שזה דפוס שהתחיל להירקם לו, ואני רואה עובדות אחרות שמות גבול והיא מקבלת את זה, ואני איכשהו מתקשה. זה לא ממש קשור ליחידנות, אבל דווקא בגלל היחידנות אני רוצה להצליח בזה. לא רוצה לפספס את הילדות האחת של הילד שלי...
 
לצפיה ב-'נשמע מאוד משכנע'
נשמע מאוד משכנע
06/01/2018 | 19:39
78
לכי עם הלב שלך!
לצפיה ב-'אנשים לא מבינים... לא יעזור כלום...'
אנשים לא מבינים... לא יעזור כלום...
06/01/2018 | 18:38
10
130
אף אחד לא מבין איך זה שאין עזרה בכלל,
כי לרוב האנשים יש משפחה שעוזרת, ויש למי ללכת לאכול ארוחת ערב בשישי,
ולמי לקפוץ לשבת, לפעמים הרגעים האלו משחררים קצת לחץ.
 
ולא, אין לי עזרה בכלל.
לגבי היום יום - משלוחים מהסופר, כל מה שאפשר לעשות דרך המחשב, אני עושה דרך המחשב, כל התשלומים - העברתי להוראת קבע על הויזה, פחות התעסקות.
כלים - מדיח (אל תקני קטן על השיש, לא שווה הרבה...)
כביסה - מייבש, מוציאה מהמייבש ומקפלת או שלא מקפלת ומתלבשים מהערמה...
שטיפה - כשאין זמן מעבירה ויש פעם בכמה ימים, זה שומר על בית נקי יחסית.
 
בהצלחה
ותעשי הכי טוב שאת יכולה, לא יותר, לא פחות. בלי לגמור על עצמך.
 
 
 
 
לצפיה ב-'ממש ככה...'
ממש ככה...
06/01/2018 | 18:53
9
124
אין לי למי ללכת לאכול ארוחת ערב בשישי. ולמי לקפוץ בשבת. 
תודה על העצות. חשבתי על מדיח ומייבש, הבעיה שהבית שלי נורא נורא קטן ובקושי יש מקום להכניס משהו נוסף. צריך יהיה לעשות פה כמה שינויים, מקווה שאמצא לי זמן פנוי וסוף סוף לעשות אותם, כי את ממש צודקת וזה באמת יכול להקל עליי את החיים...
תודה!!!
 
 
לצפיה ב-'תמצאי מקום, את לא יודעת איזה שיפור באיכות החיים זה...'
תמצאי מקום, את לא יודעת איזה שיפור באיכות החיים זה...
06/01/2018 | 20:02
6
131
הפסקתי לתלות ולהוריד כביסה, חסך לי כאבי מפרקים, ובעיקר זמן...
המדיח שלי לא יצא מוצלח במיוחד, אז כדאי לקנות מדיח לא מאלו שעל השיש,
הוא פשוט כל כך קטן שלפעמים כלים של יום אחד לא נכנסים בו...
 
מייבש זה באמת הצלה, ממליצה בחום,
אם אין הרבה בלגן על הרצפה גם רובוט שוטף יכול להקל על החיים... אני לא קונה
כזה כי הבית עמוס, והוא פשוט ייתקע בצעצוע הראשון שזרוק על הרצפה
 
ועוד משהו, אני מנמיכה ציפיות מעצמי לגבי ניקיון, סדר וכו'...
בגדים נקיים, כלים נקיים, וכל השאר.... מסתדרים.
 
אז לא תמיד מבריק, או נקי
אף אחד לא מת מקצת אבק.
 
חוץ מזה, יש לנו ייתרון מאוד גדול, אין גבר בבית שיגיד - מה את עושה כל היום
אם אם היום לא בא לי... לא קרה כלום.
 
אפשר גם לאכול מרקים טעימים ומהירים,
בישולים קצרים, לפעמים חביתה לילדונת זה אחלה ארוחת ערב / בוקר.
 
 
 
לצפיה ב-'אצלי מדיח על השיש עובד רק פעם בשבוע'
אצלי מדיח על השיש עובד רק פעם בשבוע
11/01/2018 | 00:08
5
50
כמובן,עם השלמות ביד של סירים וכו'.
אני קוראת שנים על ערמות ותוהה למה,זה הרי רק אמא וילד.כמה כבר כביסה וכמה כלים.
ולמרות שאצלי הכל פעם בשבוע אני עדיין זקוקה ל-48 שעות ביממה.
לצפיה ב-'מאוד פשוט, אני לא יעילה במיוחד במטבח...'
מאוד פשוט, אני לא יעילה במיוחד במטבח...
11/01/2018 | 17:20
4
46
אני מבזבזת המון כלים, לא מערבבת כלים מסיר לסיר,
מוציאה המון מגבות בכל יום...
 
אני מפעילה את המדיח מידי פעם, אבל נכנסים בו ממש מעט כלים,
כך שביום של בישולים עדיין נשארים לי הרבה כלים לשטוף.
לא ממש יעיל..
 
 
 
לצפיה ב-'חשבתי שאני הכי גרועה'
חשבתי שאני הכי גרועה
11/01/2018 | 19:47
3
41
איטית מאוד.אבל לא מפעילה מדיח חצי ריק..
לצפיה ב-'אני לא מפעילה חצי ריק... הוא כל כך קטן שמתמלא מהר '
אני לא מפעילה חצי ריק... הוא כל כך קטן שמתמלא מהר
12/01/2018 | 10:10
2
30
מספיק סיר קטן והמדיח חצי מלא
לצפיה ב-'בגלל זה אני לא מכניסה סירים'
בגלל זה אני לא מכניסה סירים
12/01/2018 | 19:55
1
29
לא משתלם.
לצפיה ב-'בת'כלס, עדיף לקנות מדיח מהזן הגדול, פשוט לא ענק'
בת'כלס, עדיף לקנות מדיח מהזן הגדול, פשוט לא ענק
12/01/2018 | 20:21
31
הרבה יותר שימושי, נראה לי...
 
 
לצפיה ב-'שבת....'
שבת....
07/01/2018 | 17:56
1
90
שישי אין לי מה להציע....עובדת בבוקר,אוספת מהגן הביתה ומנוחה עד הערב.שום דבר "מיוחד" אבל בשבתות בדר"כ יוצאים.אם את בשפלה או שמתחשק לכם טיול....נארח אתכם בכיף ונוכל לבלות יחד.
שבוע טוב
לצפיה ב-''
08/01/2018 | 16:47
43
תודה, איזה מקסימה את!!! אנחנו מהצפון 
לצפיה ב-'הם לעולם לא יבינו באמת איך זה..'
הם לעולם לא יבינו באמת איך זה..
07/01/2018 | 14:11
2
124
לי יש מקום עבודה תומך ומבין ומשפחה שעוזרת ואף על פי כן לאורך השנים אני רואה ויודעת שהם רואים שאני "מסתדרת" ולכן קל להם לחשוב שהכל מאוד פשוט וקל לי. הם לא מבינים איזה ג'ינגול זה לעשות סידורים (לא בשישי) , לעשות קניות פיזיות ולא באינטרנט, לנהל את הבית או בכלל - פשוט לקחת רגע לעצמי לנשום. זה כל כך חשוב וכל כך נדיר.... 
למרות זאת חייבת לומר שלי יש כלל מנחה מהיום שהבאתי את הילדים לעולם - הם באים קודם. לםי כל סידור ועבודה ומטלה, הילדים קודם. לא מרשה לעצמי להגיע למצב שהם לא מקבלים משהו או "מקופחים" במשהו בגלל שבחרתי להביא אותם לעולם לבד (מקופחים נשמע רע, אבל לא מצאתי משהו אחר). שמה רגע את העבודה בצד כי כאן באמת שאין לך יותר מידי שליטה והמשאבים שלך צריכים להיות מכוונים לשמירת מקום העבודה. 
אבל למשל - הנושא החברתי - למה הילד שלך לא פוגש חברים? זה עניין של סדרי עדיפויות אישיים שלך. לי באופן אישי מאוד חשוב הקטע החברתי של הילדים. בלו"ז שלנו אני תמיד שומרת יום פנוי בשבוע שבו הילדים יכולים לארח אצלנו ושיהיה עוד יום אחד לפחות שאין להם חוגים ומטלות ויכולים להתארח. 
סידורים וקניות ושאר מטלות הבית אני עושה בערב כשישנים (ניקיון , קניות וסידורים שאפשר באינטרנט) ואם אין ברירה, אני יוצאת מהעבודה קודם, לוקחת עזרה תשלום או מוצאת סידור אחר. 
התאומים שלי כבר בני שבע. לאורך השנים מצאתי שאין לי איך להסביר את החוויה והמחוייבות לאנשים זרים שמנהלים משק בית "רגיל". הפסקתי לנסות.. מפנה את האנרגיות שלי לניהול הבית שלנו כמו שאני בוחרת.
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
08/01/2018 | 16:51
1
74
תודה על העידוד וההבנה.
אני מוצאת זמן שילך ויזמין חברים, אבל אחת לחודש כזה, נגיד, לא יותר. איך את מצליחה אחת לשבוע?  זה המון בשבילי. בכל מקרה כל הכבוד!
לצפיה ב-'רק בנושא של ילד עם צרכים מיוחדים, תבדקי אם יש '
רק בנושא של ילד עם צרכים מיוחדים, תבדקי אם יש
10/01/2018 | 18:04
57
האזור שלך סניף של "כנפיים של קרמבו" זו תנועת נוער נפלאה לילדים עם צרכים מיוחדים
לצפיה ב-'אמהות יחידניות לבני/ות נעורים'
אמהות יחידניות לבני/ות נעורים
06/01/2018 | 08:51
2
159
בוקר אור,
פעם ראשונה נכנסת לכאן, ובכלל
הנני אם יחידנית לבת נעורים ולא פעם מתעורר הצורך להתארגן ולהתאגד. (לא חברה בפייסבוק מתוך עקרון)למטרות הכרות  ותמיכה עם קבוצת השייכות.
אשמח לדעת אם ישנה קבוצת אמהות לבנות הנעורים אשר מארגנת ארועים, טיולים בארץ ובחו"ל.
אם אין אשמח  ליזום וליצור עמכן כזאת
תודה
אורחת
 
 
 
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
06/01/2018 | 18:48
94
בת כמה הבת שלך? מאיפה את בארץ?
 
בגיל ההתבגרות הילדים כבר לא רוצים לבוא לפעילויות עם ההורים. הם מתרכזים בחיי החברה שיש להם סביבם. את מתכוונת לפעילויות עם עוד אמהות?
לצפיה ב-'חו"ל בטוח לא יצא מפה'
חו"ל בטוח לא יצא מפה
10/01/2018 | 23:42
48
נסי ברשת חברתית "הלב".אבל משם לא יצא לי.
לצפיה ב-'היום ישבתי עם רופא במחלקת IVF לקראת פרוטוקול חדש'
היום ישבתי עם רופא במחלקת IVF לקראת פרוטוקול חדש
01/01/2018 | 13:04
30
351
תכף בת 44, הוא אמר שאני מקבלת המון הורמונים, ואין לי יותר מידי תגובה..
אמר שהיום לא יודעים מה תהיה השפעת ההורמונים בגיל מבוגר יותר,
ושבכל מקרה הסיכויי מאוד מאוד נמוך.

והכי גרוע, שאמר לי שלפי בדיקות הדם נראה שבכלל לא שמתי
את הקרינון, אם זה ככה, למה אף אחד לא הסתכל על בדיקות הדם לאורך הטיפולים? הגוף שלי לא מגיב אליו, כנראה.

אני מאוד עצובה.
והילדונת שלי חזרה עם חום מהגן,
ואני מצד אחת מאוד רוצה עוד ילד, שיהיה לה אח/ות
ומצד שני, יש לי ידיים מלאות בטוב הזה,
וכמה עוד אפשר להתמודד עם הטיפולים?

איך אני יודעת שזהו, לוותר?
אני יודעת, אין לכן תשובה בשבילי,
אני פשוט מאוד עצובה עכשיו.

חשבתי ש 2018 תהיה טובה איתי,
אבל היא לגמרי מתחילה עקום.






לצפיה ב-'חיבוק ממני'
חיבוק ממני
01/01/2018 | 14:04
1
181
את צריכה את הכוחות שלך בשביל הילדה. ההחלטה קשה - תעשי מה שטוב לך ולילדה. מקוה מאד שהשנה החדשה תשתפר עבורך.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
01/01/2018 | 16:24
47
לצפיה ב-'עונה בקשר לקרינון'
עונה בקשר לקרינון
01/01/2018 | 23:08
2
180
משהו שהרופא אמור לדעת...
מדידת הפרוגרסטרון שמוחדר וגינלית בדם לא משקפת את מה שקורה במציאות.
לצפיה ב-'אז האמירה שלו בכלל היתה מיותרת '
אז האמירה שלו בכלל היתה מיותרת
02/01/2018 | 11:12
57
לצפיה ב-'לא מדוייק'
לא מדוייק
02/01/2018 | 18:54
119
ערכי הפרוגסטרון צריכים להתבטא בבדיקת הדם 
אם הבדיקה מצביעה על ערכים נמוכים זה כן מעיד על בעייה
לצפיה ב-''
02/01/2018 | 03:06
3
187
איזו הרגשה נוראית...
אז "איך אני יודעת שזהו, לוותר?"
את לא מוותרת, את משנה מסלול!
אחרי הצפיה בראיון בו השתתפתי לתכנית של אושרת קוטלר הזדעזעתי!
יחד עם זאת הייתי בדרייב מטורף עם כוחות אחרונים באותו טיפול.
הצהרתי שלא אוותר עד שלא אהיה אמא.
באותו יום של קבלת תשובה שלילית (אחת מיני אי אלו שליליים...) פשוט הרגשתי שדי! למה אני עושה את זה לגוף שלי? למה אני עוד יותר עושה את זה לנפש שלי?
הייתי צמאה לשינוי ותוך חצי שעה מקבלת השלילי עשית מנוי למכון כושר בעסקה טלפונית והתקשרתי למדריכה בקבוצת הדיאטה.
התחלתי באותו יום והרגשתי כזו הקלה עצומה!!!!!!!!!!!!
 
שבי עם עצמך וראי עד כמה את מוכנה להמשיך ומה הפרמטרים שלטובתך, מה בעד ומה נגד, מה החיובי ומה לא.
מאחלת לך רוגע ושלווה לנפשך והמון שמחה בליבך.
ואולי תחילת שנת 2018 אינה כה עקומה, אלא חיובית לדרך אחרת של הצלחה
 
לצפיה ב-'תודה על תגובה מעצימה '
תודה על תגובה מעצימה
02/01/2018 | 11:21
2
147
מאחלת גם לך ששנת 2018 תביא איתה ח"י של טוב וידיים מלאות
 
לצפיה ב-'מה עושים'
מה עושים
02/01/2018 | 18:52
1
145
הי

אני אספר טיפה עלי כדי לא יצא שאני מייעצת בפסקנות בלי להסביר למה
לא יחידנית ואמא ל 2, הגדולה נולדה כשהיתי בת 37 אחיה שנה ותשע אחכ היתי בדיוק בת 39.
ידעתי שאני רוצה  עוד ילד אבל הצפיפות בניהם הייתה קשה לי וגם היתי קצת מדושנת עונג מזה שלמרות הגיל נכנסנו ב IUI די מהר (הייתה בעיה אחרת שהצריכה IUI)
רק כשהוא היה בן שנתיים ואני בת 41 והוא נכנס לגן התחלתי לנסות שוב ובזבזתי כמעט שנה על IUI משום מה היה ברור לי שיצליח ולא הצליח.
ב 42 התחלתי IVF התגובה הייתה די בינונית וההורמונים היו די זוועתיים עבורי סבלתי בכל מובן ממש. ריווחתי בין הטיפולים דחיתי אותם וככה. 
4 הפריות או 5 לא הניבו ילד והיתי כבר בערך בת 44 קצת פחות.
ואז התחלנו להתלבט על תרומת בייצית ואז היה לי איזה עניין בריאותי שלא אפשר לי הריון ועכשיו אני בת 45.5 עם 2 ילדים מקסימים וקצת עצב שאין לי את השלישי שממש רציתי (אבל כנראה לא מספיק)
אז מה אני רוצה לאמר לך, ש 44 זה מין רגע לחשוב מה את רוצה ומה לא, והאם יותר חשוב לך אח או ממש חשוב לך שזה יהיה ביולוגי שלך
הסיכוי ב 44 להצליח מביצית שלך לא מאד גבוה אפשר לנסות עוד פעם פעמיים אבל אם מאד חשוב לך עוד ילד גם אם זה לא מביצית שלך תנצלי את הרצון, את זה שאת בריאה עכשיו ויכולה לשאת הריון ותנסי תרומה.
מצד שני גם ממש בסדר להחליט שילד אחד זה נהדר, רק בישראל זה מרגיש לא הכי מספיק 
אני לפחות לא בעד המון הורמונים עם סיכויים קטנים שעשויים לפגוע בבריאות ולא הייתי מנסה המון הפריות בגיל כזה.
אם כן היתי מנסה הייתי הולכת לרופא שיש לו ניסיון עם נשים מבוגרות כמו איתי בר חווה
מקווה שימצאו התשובות המתאימות עבורך וללבך ושהשנה תביא איתה  רק בשורות טובות
לצפיה ב-'כבר עברתי החזרה ביוני, היה כימי'
כבר עברתי החזרה ביוני, היה כימי
03/01/2018 | 11:30
113
ולפני חודשיים כל התהליך מחדש, יצאו 2 עוברים, לא נקלטו.
 
אני חושבת לנסות עוד פעם אחת...
 
לגבי תרומת ביצית זה מעולה שיש אופציה  כזו, אבל אין לי יכולות
כלכליות ובעיקר רגשיות לצאת להרפתקאה הזו...
 
פשוט עוברת איזה משבר של סוג של אבל, על כל החלומות שהתנפצו.
תמיד חשבתי שתהיה לי משפחה, בן זוג, ילדים...
תודה לאל על הילדונת שיש לי, היא עולם ומלואו, אבל באמת שאני מקווה
שאצליח ללדת עוד ילד, בשביל שתינו. ללב שלי, שיתמלא עוד קצת.
וגם בשבילה, שלא תהיה לבד בעולם הזה.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אחאות '
אחאות
02/01/2018 | 23:13
18
288
היא מתנה לילד, בעיני, ולמרות שהיא גוזלת ממנו את הבלעדיות, היא נותנת המון. כך שקל לי להתחבר לרצון שלך בילד נוסף.
המחיר הפיזי והרגשי של הטיפולים הוא עצום. השחיקה - הפיזית והרגשית - גם היא רבה. ולבד המשא כבד עוד יותר. כך שהעייפות שלך מן המסע המטלטל הזה מובנת לי מאד. מה גם שקיים לצידו החשש מהשלכות ההורמונים.
אז איך מחליטים. אני חושבת שזו לא החלטה שמתקבלת מהשכל אלא מהבטן. ונראה לי שלא 'חושבים' אותה אלא 'מרגישים' אותה. את תדעי אם יש בך הכוחות לעוד שאיבה, לעוד סבב. את תדעי אם את מוכנה לוותר על הביולוגיה לטובת הורות לשניים. ואת תדעי אם הגיע זמנך לעצור ולהסתפק בטוב הקיים.
אני חושבת שכל עוד הסוגיה מעוררת כאב גדול, זה סימן שהרצון גובר על החשש והקושי. ההחלטה לעצור לרוב מלווה בסוג של הקלה ורווחה, לא רק בצער.
מאחלת לך שתהיי שלמה עם הדרך בה תבחרי ללכת.
לצפיה ב-'המשפט הלפני האחרון כל כך נכון, אני במקום של צער, מצד שני עוד'
המשפט הלפני האחרון כל כך נכון, אני במקום של צער, מצד שני עוד
03/01/2018 | 11:34
148
לא עצרתי.... לפחות עוד סיבוב אחד לפני. ואחר כך נראה...
 
 
לצפיה ב-'לבד לא "כבד עוד יותר"'
לבד לא "כבד עוד יותר"
03/01/2018 | 17:32
16
194
זה די מבאס שמי שאינו לבד טורח להסביר למי שכן שזה "אוי".
לא, זה לא ככה. לבד זו ברכה גדולה. זה מביא איתו אתגרים, לא גדולים יותר ולא קטנים יותר מהאתגרים שיש לכם, הזוגות.
לצפיה ב-''
03/01/2018 | 21:44
2
119
ותקנו אותי אם אני טועה אבל...
בתחושה האישית שלי הפורום הפתוח הזה הפך,לאחרונה,למשהו קצת אחר.שינה פניו/יעודו....
נכון,רובנו אם לא כולנו נשים אבל....הפורום לאמהות יחידניות מבחירה.
פתאום יש בדרך....(כשבקומונה הרבה יותר נכון לקבל תשובות כי הן ממש בתוך העניין ומתמצאות כאן ועכשיו בפרטים),יש אורחות בכינויים זמניים שמייעצות ומציעות עצות שחלקן הן עצות אחיתופל,נשים נשואות שמייעצות מנסיונן בגידול ילדים (לא רע אבל לבל נשכח...הפורום ליחידניות!יש לכך משמעויות) ועוד כהנה וכהנה.
פתאום לא ממש מרגיש כמו בית לחברות לדרך אלא יותר פרוץ.
ואולי....זו רק אני שמרגישה שקצת פחות לאחרונה....
לצפיה ב-'חלק מהחסרונות והיתרונות של תפוז'
חלק מהחסרונות והיתרונות של תפוז
03/01/2018 | 22:44
149
הרבה יחידניות בחרו לעבור לפייסבוק. שם זהות הגולשים/גולשות ידועה.
 
אחד היתרונות והחסרונות המרכזיים של תפוז הוא האנונימיות, מצד אחד אפשר לשאול שאלות שאין מקום אחר לשאול אותן, מצד שני לפעמים בחסות האנונימיות נכתבים דברים שליליים שלא היו נכתבים בזהות ידועה.
 
יש גם יתרון בהיותו של הפורום פתוח, זה מאפשר חשיפה לדעות "מן החוץ" ולפרספקטיבה שאולי לא חשבנו עליה. מצד שני צריך איזו עמידות פנימית בפורום שכזה. היכולת לקרוא דעות שונות משלך, לא להסכים, ואז להגיב או לא להגיב בלי להיגרר לקריאה בשמות. היכולת לא להיפגע מכל מילה או ביטוי. היכולת להבין שגם אם כולן יחידניות לא כולן חושבות אותו דבר בכל נושא.
 
אני מסכימה איתך שהפורום קצת שינה את פניו, פעם הוא היה מקום חברתי יותר, הייתה קבוצה גדולה של נשים עם ילדים באותם גילאים, שחלקו את חוויות היום יום ואת השאלות של היום יום. עם הזמן כשהילדים התבגרו השאלות השתנו. ניסינו לקיים פינה לשאלות של אמהות לגדולים ופינה לחוויות ושאלות של אמהות לקטנים אבל זה לא כל כך הצליח.
לאחרונה כאשר אני פותחת שרשור של סוף שבוע "איך היה השבוע שהיה?" אותן שתיים עונות כל פעם. זה בסדר. לפורום יש חיים משלו. הוא משתנה בהתאם למשתתפות ולצרכים ולחלופות שיש בסביבה. פעם הקבוצות היחידות היו בתפוז היום יש פייסבוק וווטסאפ ומקומות אחרים. גם העובדה שתפוז כל כך לא נוח מסלולרי פוגעת בו ומורידה באופן קבוע את מספר הגולשים והגולשות בכל הפורומים. ומצד שני העובדה שחלק מהנשים כותבות בפורום בעיקר מהסלולרי גורם להודעות להיות קצרות יותר ובעלות אופי שונה מאשר הודעות שנכתבות במחשב בבית עם מקלדת נוחה.
לצפיה ב-'מי בדיוק מאלה שבדרך'
מי בדיוק מאלה שבדרך
04/01/2018 | 14:11
99
לא צריכות להיות פה? נשים שמתלבטות, נשים שבתהליך וגם אלה שבהריון כבר?
נכון, ששאלות ספיציפיות על תהליך יותר כדאי לשאול בקומונה, כי שם יש מידע מעודכן וגם אפשר לדבר עם יותר נשים במצב דומה. אבל לכל השאר מקום יותר נכון הוא פה, ובעקר לנשים בהריון.
לצפיה ב-'אני מתנצלת על חוסר הרגישות'
אני מתנצלת על חוסר הרגישות
03/01/2018 | 21:58
12
180
אמנם התייחסתי רק ל'לבד' בהקשר של הטיפולים ולא באופן כללי - ובכל זאת זו הערה שאינה במקומה.
אני מבקשת את סליחת כל חברות הפורום.
לצפיה ב-'לטעמי, את לא צריכה להתנצל'
לטעמי, את לא צריכה להתנצל
03/01/2018 | 22:27
7
142
כתבת את מה שאת חושבת ומרגישה בצורה משתפת ומכבדת, וזה לגמרי בסדר. לטעמי אי אפשר לקיים תקשורת זורמת אם נתפסים לכל מילה. למשל, יש נשים שלא אוהבות שקוראים להן "בנות". לי זה לא מפריע. מה כבר ההבדל הגדול. אני לא מרגישה שמנמיכים אותי, וכו'.
 
אני כן חושבת שיש ביחידנות משהו שיש בו יותר עומס, אפשר גם לקרוא לזה קשיים, בכל זאת אנחנו עושות בעצמנו עבודה שמתחלקת בדרך כלל בין שני אנשים אז ברור שיש הרבה יותר עבודה. וגם אין כתף זמינה להישען עליה, למרות שלרובנו כן יש למי לפנות במשפחה או חברים, אין את הזמינות של התמיכה שבזוגיות. נכון שלזוגיות יש את הקשיים שלה/אתגרים שלה שנחסכים מאיתנו, אבל בחשבון הכללי אנחנו עושות הרבה יותר.
 
כל מי שמגיע לכאן להביע דעה בצורה מכבדת מוזמן בהחלט לקרוא ולכתוב ולשתף, במיוחד בצורה הרגישה והאוהדת שהבאת איתך.
לצפיה ב-'אין לי בעיה עם דעה, או הודעה תומכת'
אין לי בעיה עם דעה, או הודעה תומכת
04/01/2018 | 00:22
6
128
יש לי בעיה עם אנשים בזוגיות שמסגבירים ליחידניות כמה קשה להן כי הן לבד.
יש לי בעיה עם אנשים שלא עברו טיפולי פוריות שמסגבירים כמה זה קשה ומתיש. 
באופן כללי יש לי בעיה עם כאלה שמסגבירים משהו שהם לא חוו על בשרם.
לצפיה ב-'את מתייחסת לחמש מילים בתוך הודעה שלמה'
את מתייחסת לחמש מילים בתוך הודעה שלמה
04/01/2018 | 06:33
1
112
חלק קטן ושולי של משפט בתוך הודעה שלמה שבה הכותבת מתארת את חוויותיה האישיות ומייעצת ותומכת מדם ליבה. מתוך חווית חיים שברור שהיא לא פשוטה. מישהי שברור לגמרי שהיא נכנסה לכאן מתוך רצון כן לעזור ולתמוך. וכל מה שיש לך זה להגיב בקטנוניות לחמש מילים שלא מצאו חן בעינייך. בפרט שברור שהן נכתבו מתוך רצון להזדהות. צריך ללמוד להתייחס לכוונות של אנשים ולא לשפוט על כמה מילים חריגות בתוך טקסט שלם. אין צורך להבריח מכאן כותבים חיוביים ותורמים.
 
אני מניחה שנמשיך לא להסכים.
לצפיה ב-'ראשית, זו לא הפעם הראשונה שלה'
ראשית, זו לא הפעם הראשונה שלה
04/01/2018 | 14:41
91
שהיא מנסה לשפוך פה את הגיגיה ותובנותיה לגבי יחידניות.
שנית, תודה על השיעור בחינוך. 
שלישית, אפשר שלא להסכים על הכותבת. אני לא חושבת היא חיובית. ניסיון כואב מפורומים אחרים. 
לצפיה ב-'אחת הבעיות היא רגישות היתר שלנו'
אחת הבעיות היא רגישות היתר שלנו
10/01/2018 | 10:57
3
54
כאן עלתה רגישות על מי שאיננה אם יחידנית ומגלה אמפתיה ליחידנות. בשרשור אחר עלה קושי שאימהות בזוג לא מבינות יחידניות בעבודה ולא מגלות אמפתיה.  
ויכוחים שלמים היו בעבר סביב השאלה אם בסיפורים לילד אפשר לכתוב שאימא לא הייתה מאושרת לבד ורצתה להקים לעצמה משפחה. צרות על הורות מחולקת אפשר לחלוק בפורום, אבל דברים טובים לא (כי מיד זה נחווה כנפנוף מול הפרצוף). 
לבטים על הדרך מתפרשים לפעמים כחוסר בשלות, קשיים שמנפצים בועה אידילית עלולים להתפרש כהתרסה/חוסר בשלות ועוד. 
הכול נורא רגיש.
אני חושבת שככל שמרגישים בנוח עם המצב שלנו, על כל קשייו ועל ברכותיו, אפשר לגלות סובלנות רבה יותר לשלל תגובות. לא מפריעה לי בכלל אמפתיה מאנשים בזוג, אני שמחה עליה. לפעמים יש מבטי רחמים שאני פחות אוהבת, בעיקר מבני הדור המבוגר מאוד - אבל אני מסתכלת על האדם שמולי ורואה שבפנים כוונותיו טובות. 
יש איזה ספר ילדים על מקל בועות סבון שנונה יכולה לקרוא דרכו מחשבות וכוונות. כך היא לומדת להיפתח יותר לעולם ולסביבה ולהיפגע פחות. משתדלת לאמץ - אם אצמצם את עצמי לאינראקציה חופשית רק עם אנשים שחוו על בשרם בדיוק אותו גון קושי שאני חווה, אכנס בעצמי לתוך בועה ואפסיד המון.
לצפיה ב-'אהבתי מאוד את תגובתך'
אהבתי מאוד את תגובתך
10/01/2018 | 17:49
1
9
לצפיה ב-'תודה '
תודה
10/01/2018 | 18:32
6
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
11/01/2018 | 13:05
23
למי שמתעניין, חיפשתי ומצאתי:
 
 
אקנה בביקורי הבא בחנות הספרים.
 
לצפיה ב-'לא,חלילה...'
לא,חלילה...
04/01/2018 | 07:06
3
129
איןאריותכאלה,ההודעה שלי לא כוונה אליך,באופן אישי.
אני שנים גולשת בתפוז ומכירה היטב את "הסיפור" שלך גם מפורומים אחרים ודעתך מאוד ראוייה בעיניי.
מודה לך על ההתנצלות מהמקום של היחידנות כי ההערה שם אכן צרמה אבל לא חלילה ביקשתי להפנות המלל /ההערה/הארה שלי "לכיוונך".
אמאנחל-קראתי הודעתך ו....חבל.
אני לא משתמשת בפייסבוק והפורום הזה והקומונה "שירתו" אותי נאמנה מעל עשור וחבל שכך הם פני הדברים.
לצפיה ב-'הי,'
הי,
04/01/2018 | 07:45
2
100
מצטערת שאני לא זוכרת, בן/בני כמה הילדים שלך?
 
האם את יודעת אם יש כאן עוד כותבות עם ילדים באותם גילאים בערך? האם לדעתך כדאי לנסות לפתוח פינה שבועית קבועה עם נושאים שנוגעים לגילאים האלה? יש לך רעיונות אחרים? בקשות? הצעות?
 
גם אני בלי פייסבוק והפורום כאן הוא ה"בית" שלי ברשת. נעים לי בבית הזה, עם כל העליות והמורדות שהוא חווה. לפעמים תוקפים אותי כשאני מביעה את דעתי. אני יכולה לחיות עם זה. לרוב הדיונים כאן פוריים, ואני למדתי ולומדת המון מהכותבות כאן. יש כאן כמה נשים דעתניות עם רעיונות ודעות מאתגרים וחשובים. הרבה פעמים אני לא מסכימה, ובכל זאת זה נפלא!
לצפיה ב-''
04/01/2018 | 09:44
1
88
ילדיי בני 4 וחצי ומסכימה שדעתניות יש פה לרוב ונשים מדהימות בהחלט!
דעות שונות הן מבורכות. זה לא סותר/נוגד את תחושתי האישית שהפורום "פרוץ" לכל מען דבעי ועל כך חבל לי.
ולא, אין לי הצעות ועצות מעשיות למעט הדבר, שסביר להניח שלא יקרה בגלל היותו של הפורום פתוח, והוא לפעול כך או אחרת שהפורום ישמור על צביונו כפורום לאמהות יחידניות ולא (אולי) פורום לנשים באשר הן נשים.
לצפיה ב-''
04/01/2018 | 10:00
71
אם יהיו לך הצעות אני אשמח.
אני כל הזמן על המשמר למצוא את הגבול לגבי איך שאני חושבת שהפורום צריך להתנהל. הפורום הוגדר ומוגדר על ידי הנושאים שלו ולא על ידי הגבלה על המשתתפים שלו. היה ויכוח היסטורי בפורום לגבי צורת ההגדרה של הפורום, והפורום התפצל לשני פורומים. הפורום השני, שהוגדר כך שהמשתתפות יהיו יחידניות מבחירה בלבד, כבר לא איתנו. הילדים של קבוצת האמהות שניהלה אותו גדלו, המשתתפות עברו לפייסבוק והפורום נסגר. הפורום שלנו עדיין חי וקיים ואני חושבת שיש בו תועלת וצורך.
ימים יגידו...
לצפיה ב-'אני אומרת לא להתייאש!'
אני אומרת לא להתייאש!
07/01/2018 | 11:03
1
78
מתי עשית את הטיפול האחרון שלך?
מניסיון אישי צריך לתת לגוף לנוח קצת בין טיפול לטיפול. אני עברתי 5 הפריות תוך 9 חודשים 2 ראשונות נקלטו ונפלו 2 נוספות בהן הגוף לא הגיב להורמונים ולבסוף לאחר שנתתי לגוף חודש נוסף של מנוחה נקלטתי. בנוסף ממליצה לך לברר עם הרופא אם לא כדאי לנסות הורמון פרגונל שהוא מיועד לנשים מאותגרות ביציות ואם אכן יש הפריה לפני ההחזרה של העובר לבקש שיעשו לביצית המופרית תהליך שנקרא assisted hatching שזה למעשה מחליש את מעטפת הביצית ועוזר לה להשתרש ברחם.
שיהיה בהצלחה!!!
לצפיה ב-'תודה הטיפול הקודם היה חודש שעבר'
תודה הטיפול הקודם היה חודש שעבר
07/01/2018 | 13:56
55
אני מתלבטת מאוד אם להתחיל שוב מחר, או לחכות, הבעיה שאני לא נהיית יותר צעירה,
ואני די חוששת שאני ארים ידיים,
יש לי מנת זרע אחת, ומעט מאוד הפריות...
 
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פונדקאות מנור מדיק
פונדקאות ישראלית בחו"ל
ד
ד"ר גיא ביבי
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ