לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1422914,229 עוקבים אודות עסקים

פורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמהות יחידניות מבחירה

ברוכים הבאים לפורום אמהות יחידניות מבחירה

הרבה בחירות אנו עושים במהלך חיינו, ובחירה זו היא הגדולה מכולן: ההחלטה להפוך להיות הורה ללא בן/בת זוג. היא בעצם הבחירה לא לוותר על ההורות

הדרכים והסיבות שהובילו אותנו לבחירה הזו שונות ומגוונות:
 
- תקתוקו של השעון הביולוגי שגורם להבין שאם לא עכשיו, אז לעולם לא.
 
- הריון (מתוכנן או לא), שבמהלכו התברר כי לא יהיה שותף להורות, ולמרות זאת הוחלט להמשיך ולגדל את הילד בכוחות עצמנו.

- אימוץ כהורה יחידני.
 
- חוסר רצון לחכות עד אשר תימצא זוגיות שלתוכה נרצה להביא ילדים, והחלטה למימוש הזכות להורות עכשיו.

הפורום הוקם על מנת לספק תמיכה ולשמש בית חם לכל מי שבחרו בהורות היחידנית.
 
הפורום הוא ביתן של החוששות והמתלבטות, הנמצאות בדרך להורות יחידנית, ושל אמהות שמגדלות את ילדיהן לאחר שהתהליך הושלם. (הכתיבה בלשון נקבה אך הפורום מכוון להורים משני המינים).
 
זה המקום לחששות, להתלבטויות, להשתטויות, לקשיים, להנאות, לצחוקים, ולדמעות הכרוכים בחוויות ההורות היחידנית. זה המקום שבו אנו מתיישבות שלא על מנת ללכת. זה הבית שלנו.
 
אנא כבדו את הבית שאליו נכנסתם ואת כלליו. {אותם ניתן למצוא ב"כללי ההתנהגות בפורום" (באדום) - בהודעות המנהלתיות בכניסה לפורום}

שתהיה לכולנו השתתפות מהנה ופורייה
 
נכתב על ידי מנהלות הפורום הוקדמות - dafnapo ונטאשKה
ומאמצת בכל לב את כל שנאמר, אמאנחל
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כללי ההתנהגות בפורום
קומונות שימושיות נילוות לפורום, 
וקישורים מהירים לפורומים משלימים בפרדס.
המשך >>

לצפיה ב-'בשעה טובה לפני כמה ימים'
בשעה טובה לפני כמה ימים
31/05/2020 | 02:58
5
75
ילדתי בת.
אני מעוניינת לקרוא לה על שם אבי ז"ל
אבי התאבד, מאוד אהבתי אותי
ורציתי לקרוא על שמו לילדי עוד כשהיה בחיים
רציתי להפתיע אותו אבל הוא הפתיע אותי.
ההתלבטות שלי אם לתת לילדה שם על אבא
כשלה אין אבא.
וגם על ההתאבדות נראה לי קצת קשה
לבנתיים לא יכולה לחשוב על שם אחר
רק רוצה להוסיף שגם אימי נפטרה מאוד דאגתי לה
כשחלתה אבל לא הייתי קשורה אליה.

לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
31/05/2020 | 10:47
2
52
וברכות ללידה, איזה יופי. תגדלו אותה בנחת, תשמרי על עצמך, ואל תשכחי גם להנות.
 
העלית שאלות מאוד קשות ואין לי תשובות חד משמעיות. אני אישית לא הייתי נותנת שם לילדה שהוא כל כך טעון. אולי תתני לה שם פרטי אחר, ואת השם של אביך כשם שני. לבן שלי יש שם פרטי שני על שם סבי שאהבתי.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/05/2020 | 12:17
1
51
לאבי ז"ל קראו משה אני רוצה לקרוא לה שהם זה אותם אותיות רק סדר שונה
חשבתי לכתוב גם שוהם להוסיף ו ככה שזה לא יהיה אחד לאחד ויהיה יותר קריא
לצפיה ב-'לדעתי את צריכה לחשוב אם היית קוראת לה שוהם בלי קשר לאביך'
לדעתי את צריכה לחשוב אם היית קוראת לה שוהם בלי קשר לאביך
03/06/2020 | 10:49
13
ואם אין לך שאת השם שחלמת עלין בשבילה
לפי זה הייתי בוחרת שם
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
31/05/2020 | 14:51
54
שוהם - איזה שם מקסים!
אני לא רואה כל סיבה להימנע להנציח סבים. אילו היה בחיים היית קוראת לו אבא - דווקא נראה לי בריא להנכיח סבא וסבתא בעולם של הילדים שלנו בין שהם חיים ובין שלו.
עניין ההתאבדות קצת כבד לי, אבל רק את יכולה לקבוע, אלה החיים שלך.
נשמע שזה חשוב לך, שזה סוגר מעגל.
במקרה הזה אולי לא הייתי מספרת לסביבה על מהות השם, וגם לא לילדה עצמה, ושומרת את הסיפור הזה לעצמך. זה לא "סוד" שמסתירים שעלול להתגלות, אז סיפורון קטן אישי שלך, שנתן עוד דחיפה לבחירת השם הזה דווקא - הוא פרטי שלך.
בקיצור - הייתי הולכת על זה, אבל בלי להפיל את המשא עליה.
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
01/06/2020 | 20:13
31
אכן קשה לבחור שם. לבתי נתתי שם של ספר שאהבתי. היא שנאה את השם ושינתה אותו במשרד הפנים..
לבני נתתי שם רגיל שבתי בחרה ונראה שהוא מבסוט ממנו. ילדים אוהבים להיות כמו כולם. למשל בכיתה יש ארבע נועה..
לדעתי צריך לחשוב על הילד. מספיק צרות חברתיות יש לבני.. שאם גם היה לו שם מיוחד זה היה נורא..
בהצלחה..
לצפיה ב-'המלצה לכרית שינה לילדים בני 7'
המלצה לכרית שינה לילדים בני 7
26/05/2020 | 09:15
4
52
אני חד הורית, והייתי שמחה מאד מאד להמלצה לכרית ללילה לשינה לילדים בני שבע
לצפיה ב-'אצלנו'
אצלנו
26/05/2020 | 09:23
43
ישנים על כרית רגילה. אולי דקה יותר מכריות שנמכרות בחנויות.
אני בילדותי ישנתי בלי כרית בכלל בהמלצת המורה בשיטת אלכסנדר. שזו שיטה ליציבה נכונה.
הילדים שלי אסמטיים וזה מחייב הרבה כריות גבוהות בזמן התקף.
לצפיה ב-'אצלי'
אצלי
26/05/2020 | 18:16
44
בני 7 ישנים על כרית סינטטית (אני נגעלת מפוך ונוצות גם בשמיכות וגם בכריות ולכן קונה רק סינטטי).
קונה בורדינון, הום סטייל וכד'. מבקשת כרית סינטטית היפואלרגנית.יש רכות וקשות.
בטוב תלינו.
לצפיה ב-'אני קונה לילדים מה שיש במבצע בסופר'
אני קונה לילדים מה שיש במבצע בסופר
26/05/2020 | 20:45
47
נראה לי ממש לא משמעותי.
לצפיה ב-'תודה בנות יקרות עזרת לי מאד'
תודה בנות יקרות עזרת לי מאד
27/05/2020 | 12:39
18
לצפיה ב-'התמודדות עם השאלה מי אבא שלך? והכרות עם גבר'
התמודדות עם השאלה מי אבא שלך? והכרות עם גבר
23/05/2020 | 23:08
3
97
שלום
ביתי בת שנה וחמישה חודשים. מאלפת ומלמדת.
אשמח לקבל טיפים לגבי השלבים בחשיפת הילדה לאינפורמציה מי אבא שלך?
ואיך מכניסים גבר חדש לחיים ?
תודה
לצפיה ב-'הי'
הי
24/05/2020 | 10:43
1
77
הי,
בפורום אם הילד מתרומת זרע אנחנו בדרך כלל משתמשות במושג תורם ולא במושג אבא. ואנחנו אומרות לילד שאין לו אבא. זה מונע הרבה שאלות.
כאשר הוא גדל ולומד על המושגים של זרע וביצית את יכולה לדבר על תורם הזרע. אם בתחרי בכך תוכלי להגיד לו שבחברה יש אנשים שקוראים לתורם הזרע בשם אבא ביולוגי.
אבא זה מישהו שמגדל ילד.
 
יש ב"הודעות הנבחרות" כמה שרשורים שרלוונטיים לנושא.
 
לגבי הכנסת גבר לחיים - אין לי שום מושג. אני לא מעוניינת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/05/2020 | 22:23
7
לצפיה ב-'לא הצלחתי'
לא הצלחתי
26/05/2020 | 09:29
55
למצוא אדם מתאים כדי להכניס אותו למשפחה שלי. בתשובה לשאלתך על גבר חדש בחיים. ניסיתי. זה לא הלך. הילדים זרקו אותו מהבית. עשו הפגנות..
את צריכה מאד להזהר. במיוחד שבתך תינוקת. שומעים הרבה על אבות חורגים מתעללים.
לבדוק את האדם טוב טוב. להיות ערה לכל סימן. וכן להיות מוכנה להפרד ממנו כי טובת הילדה היא מעל לכל. (כך לדעתי).
 
לצפיה ב-'האנונימית מהקורנה '
האנונימית מהקורנה
20/05/2020 | 18:07
2
110
הי בנות,
זו אני מהפוסט עם הכותרת של "קורונה".
סתם רציתי לשתף שאכן נכנסתי לדכאון בתקופה הזו. אבל אחרי שקיבלתי את התשובות של מי השפיר שהכל תקין, ובמקביל הקטנצ'יק התחיל לבעוט בי, התאוששתי.
חזרתי לשגרה מבחינת עבודה.
אני כבר בשבוע 27, הקטנצ'יק גדל ובועט, הבטן קופצת לה ואני מתענגת על הרגע.
מצאתי כבר ציוד לקטן ובהחלט אני עם מצב רוח טוב.
כל ההריון בשבילי הוא מסע אחד מופלא עם עליות ומורדת, ומקווה שהכל ימשיך בצורה תקינה.
תודה על החיזוקים!
לצפיה ב-'נהדר. שמחה לשמוע'
נהדר. שמחה לשמוע
20/05/2020 | 18:24
58
אכן זה מסע מופלא עם הרבה הורמונים שמשבשים את מצב הרוח.
שיהיה לך קל בשרב הזה!
מוזמנת לעיין פה בפורום בארכיון. יש פה הרבה ידע.
לצפיה ב-'איזה יופי שחזרת לעדכן '
איזה יופי שחזרת לעדכן
21/05/2020 | 00:22
47
שימשיך לך רגוע ותקין.
הבעיטות בבטן, זה דבר כל כך מיוחד ומרגש.
 
שולחת לך איחולים מהלב.
לצפיה ב-'עבודת סמינריון'
עבודת סמינריון
20/05/2020 | 15:07
47
היי, קוראים לי ניצן ואני סטודנטית לחינוך מיוחד לגיל הרך. אני עושה עבודת סמינריון בנושא ילדים וכסף. לצורך ביצוע המחקר אני מחפשת אמהות יחידניות מבחירה לילדים בטווח הגילאים 5-8. אשמח שתיצרו איתי קשר במספר 052-8281505. תודה מראש! ��
לצפיה ב-'גמילה'
גמילה
15/05/2020 | 14:04
7
99
הבנות בנות שנתיים וחצי. במהלך היום כבר אפשר להגיד שגמולות. יש פיספוסים פה ושם, אבל בקטנה.
נשארו שני דברים
1.הן מבקשות טיטול לקקי. ניסיתי לשכנע לעשות בסיר - לא הולך. פה אני צריכה להגיד שלי דווקא יותר קל להחליף טיטול עם קקי מאשר לנקות סיר. שמעתי שטיטול לקקי זה דבר די נפוץ. מה עושים?
2.הבנות עדיין עם טיטול בשינה. בלילה אני בנתיים לא מתכוונת להוריד, שאלה רק לגבי שנת צהריים. להוריד או לחכות שיהיו יבשות?
כל ההמלצות יתקבלו בברכה.
לצפיה ב-'מחשבות'
מחשבות
16/05/2020 | 13:02
1
58
זה נשמע שאתן בשלב טוב בתהליך, הן יודעות לזהות מתי הן צריכות פיפי או קקי, ויודעות להגיד את זה. הן יכולות להתאפק עד שאת שמה טיטול וזה כבר מראה על שליטה רצונית. שזה כבר מעולה.
לגבי שינה, אני הייתי נותנת טיטול עד שיהיו יבשות באופן טבעי. גם בצהריים אם צריך. השליטה בשינה והשליטה בעירות הן לדעתי שני מנגנונים שונים.
לגבי הקקי בטיטול. זה שלב וגם זה יעבור...
1. אני העדפתי קקי בסיר. הטכניקה היא להכניס קצת מים לסיר, לערבל בתנועות סיבוב, לשפוך לאסלה ואז לנגב את הקצת שנשאר במגבון. הרבה יותר פשוט מאשר לנגב טוסיק מרוח...
2. הילדים שלי נגמלו מקקי הרבה לפני פיפי אז לא מניסיון אישי. היו כאן בפורום אמהות שדיווחו שמה שעזר להם במעבר לסיר זה לתת לילדים לעשות בחוץ על האדמה בכריעה. (לאסוף אחריהם כמובן עם שקית). ואחר כך לעבור לסיר.
3. עם החזרה למסגרות הן תראינה דוגמא של החברים בגן ואולי כך התהליך ייעבור שלב.
 
בהצלחה!!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
16/05/2020 | 13:19
50
הן היו במסגרת כל הזמן הזה כי אני עובדת חיונית לפי צו בריאות עם. מה שכן, הן או עושות קקי ברגע ששמים להן טיטול לשנת צהריים, או שמתעפקות עד הבית ושם מבקשות טיטול.
הן לא מסכימות לעשות צרכים בחוץ לא בסיר. אז אנחנו הולכות לטיולים ארוכים עם סיר בתיק. לפני טיולים קצרים אני מבקשת לעשות פיפי בבית בסיר לפני ולרוב זה עובד.
לגבי שינה - בעיה היא שברגע ששימים להן טיטול הן יודעת שמותר לעשות לשם פיפי ולא מבקשות סיר כבר. לכן אני חושבת אולי להוריד כבר גם לשנת צהריים.  
לצפיה ב-'רק הצעה קטנה...'
רק הצעה קטנה...
16/05/2020 | 15:47
1
63
לוותר על הסיר ולקנות ישבנון נוח.
להלהיב אותן לעלות עליו לעשות באסלה.
אפשר לקשט אותו במדבקות:)
בהצלחה
לצפיה ב-'אני לא נסיתי '
אני לא נסיתי
16/05/2020 | 15:49
56
אבל ניסו איתן בגן עם אסלה -יש שם שרותים לילדים עם אסלה נמוכה - לא רוצות.
לצפיה ב-'גמילה משינה'
גמילה משינה
17/05/2020 | 00:07
2
55
היי, לגבי קקי אין לי הרבה תובנות - רק שלנקות סיר קל יותר אם מרפדים אותו בנייר טואלט לפני שמתיישבים. וההפרדה  בגמילה בין קקי לפיפי מאוד נפוצה.
בנוגע לשנת הצהריים - שם דווקא  חוויתי  שתי גישות שונות -- עם הגדול, חיכיתי שיגמל לבד בלילה , ובגיל ארבע וקצת התחלתי להוריד חיתול עוד לפני שהיה יבש בכלל , ותוך שבועים  הוא נגמל לגמרי מטיטול בלילה. 
זה גרם לי לחשוב. עם הילדה הצעירה יותר, כשהיא נגמלה ביום מפיפי, בסביבות גיל שנתיים וחצי, הורדתי טיטול גם בלילה. והסברתי לה שאין לה טיטול. תוך שבוע היא היתה גמולה  מפיפי גם ללילה. לדעתי, כשילדים נגמלים, הם כן יכולים לשלוט גם בלילה, אבל אנחנו משהים ומושכים  את הגמילה שלהם עם חוסר האמון בהם (והמחשבה שמדובר בשני מנגנונים שונים ליום וללילה). כנראה  שהם עצמם מסוגלים לרוב לשלוט בזה, אם נבקש מהם, ונגלה סבלנות ואמון. אין לי קבוצת התייחסות מספיק גדולה - שני הילדים שלי בלבד, אבל בשני המקרים הילדים לא היו גמולים מעצמם כשהורדתי את הטיטול בלילה. 
לצפיה ב-'אצלי'
אצלי
17/05/2020 | 06:18
1
47
אחד הילדים כבר היה גמול לילה, ואז בחורף התחיל לעשות בלילה במיטה. אחרי שני לילות של החלפת מצעים בלילה, החלטתי שאני רוצה לישון בלילה. אז החזרתי טיטול, בקיץ נגמל ולא חזר שוב.
 
(יש גם ילדים שלא נגמלים בלילה עד גיל שמונה. זה לא נפוץ, אבל גם לא ממש נדיר. אבל זה כבר סיפור לגמרי אחר).
לצפיה ב-'בלילה אני לא מתכוונת לגמול בקרוב'
בלילה אני לא מתכוונת לגמול בקרוב
17/05/2020 | 22:18
49
בדיוק כי אני לא רוצה להתעסק עם החלפות מצעים בלילה
אבל בשנת צהריים נראה לי שכדאי בגלל התפוס שלהן שברגע שיש טיטול מותר לעשות לשם פיפי. ככה הן לא הולכות להיגמל לבד.
לצפיה ב-'ראיתן אתמול את התוכנית על שתי הבנות שהכירו '
ראיתן אתמול את התוכנית על שתי הבנות שהכירו
14/05/2020 | 12:55
4
111
בגיבוש לשנת שירות והצחברו וגילו שהן אחיות מאותו תורם זרע?
לצפיה ב-'לא,מה שםהתוכנית?'
לא,מה שםהתוכנית?
14/05/2020 | 15:59
3
72
אחפש בגוגל
לצפיה ב-'כן, היה מעולה'
כן, היה מעולה
14/05/2020 | 17:08
2
88
נעשה עם המון אהבה לקונספט עצמו.
אחר כך גם חיפשתי את הקבוצה בפייסבוק ולמדתי המון.
מתברר שהבדיקות הגנטיות תופסות תאוצה, הן מקשרות בין קרובי משפחה ביולוגיים ברמות שונות, ונראה שיש בעייתיות עצומה עם בנקי הזרע: המון צאצאים לאותו התורם מבנקים שונים, ומסירת מידע כוזב על תורמים.
 
לצפיה ב-'ניסיתי לשים קישור'
ניסיתי לשים קישור
15/05/2020 | 13:54
1
82
לצפיה ב-'תודה:) איזה נערות מתוקות, באמת צירוף מקרים מפתיע'
תודה:) איזה נערות מתוקות, באמת צירוף מקרים מפתיע
17/05/2020 | 12:28
23
לצפיה ב-'שם משפחה לילד'
שם משפחה לילד
13/05/2020 | 18:19
3
111
שלום לכולם, אני חדשה כאן. אני גרושה ויש לי בת מנישואים קודמים ועכשיו אני בהריון מתורם זרע. רציתי לשאול שאלה לגבי שם המשפחה של הילד שיוולד אם משהי יודעת ותוכל לענות, אשמח.  כרגע שם המשפחה שלי הוא עדיין של הגרוש שלי. אני מתכננת להוסיף במשרד הפנים את שם המשפחה הקודם שלי ( שם נעורים) ושיהיו לי שניהם על מנת שישאר לי גם שם המשפחה של ביתי.
כאשר ארשום את הילד החדש בלידה האם אוכל לתת לו רק את שם המשפחה שלי או שכוון שיש לי את שניהם, הילד מקבל אוטומטית את שניהם?
בנוסף,  האם צריך איזשהו אישור מבנק הזרע על מנת לרשום שלילד אין אב?
תודה מראש
לצפיה ב-'הילד יקבל את שם משפחתך-נעוריך'
הילד יקבל את שם משפחתך-נעוריך
13/05/2020 | 20:12
78
ולא, אין צורך באישור מבנק הזרע.
רישום ניתן לבצע גם בבית החולים.
אגב, יש לי חברה שיש לה 2 ילדים מהגרוש.הם עם שם המשפחה שלו.
ילדה נוספת מבן זוג-נושאת,בהסכמת שניהם, את שם המשפחה של האם (מנעוריה) ואת שם המשפחה של בן הזוג.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה וברכות להריון '
ברוכה הבאה וברכות להריון
13/05/2020 | 20:22
26
לצפיה ב-'הייתי במצבך'
הייתי במצבך
14/05/2020 | 15:02
65
אני קראתי לבני השני בשם המשפחה של הגרוש ואבי בתי הבכורה. כבר התרגלתי לשם הזה ולא חזרתי לשם נעורי.
אמו של הגרוש כעסה על כך שילד לא מהם יישא את שמם.. אבל היא היתה מכשפה בכל כך הרבה דברים אחרים - ולא התייחסתי לרשעות.
כיום הגרוש לי ביקש סליחה על כל העוול שנעשה לי ואמר שטוב שילדתי את בני השני וגם השם נשאר על הדלת. והכל טוב.
 
לצפיה ב-'המלצה לקורס הכנה ללידה ליחידניות ו/או דולה ליחידניות אם יש ב'
המלצה לקורס הכנה ללידה ליחידניות ו/או דולה ליחידניות אם יש ב
13/05/2020 | 23:14
27
הי לכולן, תודה על התשובות . אשמח לקבל המלצות אם יש לקורס הכנה ללידה ליחידניות בחיפה ו / או דולות מומלצות ליחידניות אם יש ,  בחיפה. יש עוד זמן אומנם אבל לא מזיק להיערך. תודה
לצפיה ב-'הימים ימים מאתגרים'
הימים ימים מאתגרים
10/05/2020 | 07:58
27
263
את הסגר עברנו יפה.
הילדים,בני 7, היו נינוחים ונעימים. ניהלנו שיגרת למידה והיה נחמד.
ביום העצמאות עשינו מנגל קטן בחצר והילדים שמחו בו מאוד רק שהבת שלי טיפסה על שרפרף,נפלה ולמחרת היינו 10 שעות במיון וחזרנו הביתה עם גבס.
החברים חזרו לביה"ס, אני עדיין בבית.התלמידים שלי עוד לא חזרו.
בשבוע שעבר הוצאתי אישור מחלה ולא לימדתי מרחוק על מנת להיות זמינה לביתי.היא שברה את היד הדומיננטית מה שגורם לה להיות סיעודית בחלק מהדברים.השבוע עבר מצוין,היינו בביקורת בבית החולים ואמרו לבוא עוד שבוע.
מאתמול "צפוף" לי בלב.אני לחוצה.לחוצה שהילדים לא בבית הספר ולא יגיעו אליו,כנראה עד 12 ביוני בתקווה שהגבס ירד לפני,לחוצה בעיקר מתחילת יוני שבו אם אדרש לעבוד לא אוכל כי הילדים בבית.לחוצה כי עצרתי התשלום לצהרונים,ביטלתי הרשמה כי בלאו הכי הם לא שם ומה יהיה בימים ביוני? אאלץ לעבוד רק עד 12 ולהגיע לילדים.
מנסה "להרגיע" את עצמי שמדובר,כנראה, רק בחודש ואולי קצת,לקחת חל"ת חודש ולגעת בקרן השתלמות לא ממש מתחשק לי ובקיצור מחפשת דרך להתעודד,לסדר לעצמי המחשבות ולדעת שאנחנו במסלול הנכון.
בינתיים הימים מאתגרים.דעתכן?
שבוע טוב.
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
10/05/2020 | 09:03
7
96
חשבתי שכתות א-ג חזרו ללמוד. הילדים שלך לא חזרו לבית הספר? למה לא יגיעו לבית הספר עד 12 ביוני? ילדים עם גבס, גם ביד הדומיננטית, הולכים לבית הספר.
לצפיה ב-'חזרו ושלי לא'
חזרו ושלי לא
10/05/2020 | 09:28
6
89
מה תעשה הילדה עם הגבס?עד שהגבס לא יוסר אין לה מה לעשות בבית הספר.
היא לא יכולה לכתוב,עם האוכל אני עוזרת ומה שעושים בכיתה אני עושה איתם בבית.
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע על נפילה ועל הגבס'
מצטערת לשמוע על נפילה ועל הגבס
10/05/2020 | 10:28
4
86
אבל את לא חושבת שאם לא תעשי במקומה הכול היא תלמד להסתדר? גם אני מבינה שהם באותה כיתה ואחיה יכול לעזור לה טיפה, לא?
תראי, את צריכה לדעת שגם אחרי שיורידו לה גבס היא לא תוכל להפעיל יד ב100 אחוז ותצטרך פיזיאוטפיה.
בקיצור, אני חושבת שכדאי לשחרר, למרות שזה קשה לך.
 
לצפיה ב-'זה לא עניין של למידה'
זה לא עניין של למידה
10/05/2020 | 10:40
3
82
ואני ממש לא עושה עבורה הכל.
כשעובדים בחוברות אני כותבת התשובות שלה,איפה שמותחים קווים היא איכשהו מסתדרת.לקרוא היא קוראת בעצמה.
את תרגול הכתיבה היא מתעקשת לנסות והיא כותבת על דפים גדולים עם טושים.לא פעם זה מתסכל אותה כי זה לא יוצא איך שהיא רוצה.
אחיה איתה בכיתה אבל לא מתפקידו לסייע לה. הוא תלמיד עם המשימות שלו ואינני רוצה להטיל עליו גם את שלה.
אני תוהה אם היא תחזור לביה"ס מה היא תעשה שם? תקשיב נטו כי לכתוב היא איננה יכולה,לצייר,לגזור ולצבוע גם כן לא,בהפסקות יש ריחוק והשבר שלה מאוד רציני כך שאסור שהיא תיפול או תקבל מכה ביד.
כשהגבס ירד יהיה קל יותר לבקש ממנה להפעיל את היד.כרגע הוא כבד מאוד,עם סד ומגביל אותה עד מאוד.
לצפיה ב-'אני מסכימה שזה לא פשוט'
אני מסכימה שזה לא פשוט
10/05/2020 | 10:50
1
71
אבל הפתרון שלך גם לא הכי נכון בעינני.
קודם כך, הבן שלך בכל זאת לא רוצה לחזור לבית הספר? הוא לא רוצה או שאת לא מחזירה אותו?
לגבי הבת אני בכל זאת חושבת שבגיל 7 אפשר ללמוד לעשות הרבה דברים עם יד השניה. זה לא פשוט, אבל ילדים צעירים גמישים מאד.
החלמה מהירה ותרגישו טוב!
 
לצפיה ב-'הבן שלי לא רוצה'
הבן שלי לא רוצה
10/05/2020 | 11:26
69
הוא מחכה להחלמה של אחותו.אני שואלת בכל יום.
השבר קריטי ואין לי כוונה לשחק באש.
אחכה לביקורת הבאה ואתייעץ עם הרופא בנוגע לחזרה של ביתי.
ואגב,לא מדוייק.יש לי ילדה מאוד רצינית ועקשנית שמנסה כל מה שרק אפשר עם יד שמאל ולפעמים קצת עם האצבעות (במיוחד הזרת) של יד ימין.זה לא עניין של 'סתגלנות' היא באמת מוגבלת כעת אבל,תודה על דעתך.
שבוע טוב

לצפיה ב-'תסמכי על המורה שתדע להתמודד '
תסמכי על המורה שתדע להתמודד
10/05/2020 | 22:08
48
חלק מהתפקידים של המורה זה לעשות התאמות לתלמידים עם קשיים שונים ולבצע למידה דיפרנציאלית .  דברי עם המורה ותראו איך ניתן להתמודד עם המגבלה הזמנית של הבת. שבר ביד אחרי שהכאבים עוברים זה בהחלט לא סיבה להשאר בבית
 
 
 
לצפיה ב-'בית ספר זה יותר מלימודים'
בית ספר זה יותר מלימודים
10/05/2020 | 15:59
63
זה מסגרת, זה לצאת מהבית, וזה להיות עם חברים וחברות, לפגוש את המורים והמורות, לשבת בהפסקות עם חברות. מה שלומדים בבית הספר בגיל 7  אפשר להשלים בקלות אחר כך.
 
את זאת שיודעת את המצב הבריאותי, ואת תשפטי האם ההגנה על היד מצדיקה מניעה של המגע החברתי עם הילדים האחרים.
 
עוד שיקול לקחת בחשבון זה מצב הקורונה בעיר שלך. בעיר שלי לא זוהה חולה חדש כבר שבוע. אז אין שום סיבה לא לשלוח ילדים לבית ספר ולצהרון. את יודעת היכן אתם גרים ומה באמת האיום אצלכם. השיקול הכלכלי מצטרף לשיקול של החזרה לשגרה ולסדר יום נורמלי. תבדקי אם את כן יכולה לרשום אותם שוב לצהרונים כך שתוכלי לעבוד כרגיל. גם אם עדיין לא יורידו את הגבס, היד אולי כבר לא תהיה כל כך רגישה, ותוכלי לשלוח את הילדים לבית הספר ולצהרון.
לצפיה ב-'כתבת שאסור שתקבל מכה'
כתבת שאסור שתקבל מכה
11/05/2020 | 02:05
69
ילדים דוחפים וזה יכול להיות מסוכן. אני תומכת בהחלטה להתאפק עוד חודש לפני החזרה לשגרה
לצפיה ב-'גם אצלנו ימים מאתגרים'
גם אצלנו ימים מאתגרים
12/05/2020 | 11:32
10
96
מבינה אותך לגמרי. מקוה שתסתדרי מבחינה כלכלית. הרבה בריאות לכולכם!
 
אצלנו משבר הקורונה הגיע. בני התפרק לגמרי. בכי בלי הפסקה.. הבאתי את המטפלת שלנו המשפחתית הביתה. בהתחלה היא שגתה ועשתה עוד יותר גרוע את המצב. היה לילה בלי שינה. ממש קשה. למחרת היא באה שוב ושוחחה עם הילד בלי נוכחותי. נראה שהוקל לו.
קשה בלי בית ספר. בלי סדר יום. בלי לצאת. ואנחנו רק שנינו. אחד על אחד.
 
מקוה שיסתדר לך בדרך בה בחרת. אני בטוחה שאת חושבת רק על טובת הילדים. תחזיקי מעמד!
 
לצפיה ב-' אוי, קשה מאוד'
אוי, קשה מאוד
12/05/2020 | 12:06
8
67
תרגישו טוב שניכם.
כבר אפשר לצאת מהבית. אולי תצאו כל יום שניכם? לפארק להסתובב, לקניות בסופר, לקנות חולצות בית ספר/כלי כתיבה לשנה הבאה?
הוא כבר יכול לצאת לפגוש חברים. נפגשים בפארק עם מסכות ויושבים במרחק זה מזה.
השניים שלי כבר היו כמה וכמה פעמים בחוץ, איתי ובלעדיי.
לצפיה ב-'המצב החברתי'
המצב החברתי
12/05/2020 | 14:43
7
80
מאד הוחמר בקורונה. והיכולות החברתיות גם נחלשו. כך שהילד לא רוצה לצאת מהחדר.
זה גם לא גיל שאמא מזמינה חברים..
לקניות אנחנו יוצאים מדי כמה ימים ביחד. הוא עוזר לי לסחוב. אבל אם פוגש חברים מבית ספר הוא מתעלם מהם. והם גם מתעלמים.
היה גם משבר רומנטי ברקע.. כן הגענו לשלב הזה.. לבי לבי עליו.
 
לצפיה ב-'אוי, כואב הלב'
אוי, כואב הלב
12/05/2020 | 17:24
6
81
טוב שהוא יוצא איתך מהבית לפעמים.
 
יש לך גישה לטלפון שלו, בדקת שלא קרה שם משהו?
לצפיה ב-'לא אין לי גישה'
לא אין לי גישה
13/05/2020 | 08:46
5
70
לטלפון. בדרך כלל הוא מספר לי אם קורה משהו. הוא סיפר לאחרונה שגם החבר הכי קרוב לו מסתגר כעת עם הטלפון ולא מתקשר. וככה נותרנו בלי חברים.
חבר ילדות נוסף עזב את בית הספר וניתק קשר.
 
לצפיה ב-'אולי'
אולי
13/05/2020 | 12:29
4
64
תדברי עם המחנכת שתתן לכולם משימות קבוצתיות, וכך הוא יהיה חייב להיות בקשר עם חברים? אולי אפילו משהו שצריך לעשות בחוץ? לאסוף עלים של עצים ממינים שונים נניח
לצפיה ב-'מתאוששים. שמחים לחזור לבית ספר'
מתאוששים. שמחים לחזור לבית ספר
15/05/2020 | 17:34
3
46
הילד לא מסכים להסתפר אבל מתרגש לקראת החזרה לבית ספר. היה ארוך מדי הבידוד הזה.
אני בקשר רצוף עם המחנך והיועצת. יהיה טוב.
 
לצפיה ב-'יופי, נראה איך יהיה'
יופי, נראה איך יהיה
17/05/2020 | 06:21
2
39
גם אני חוזרת היום לבית הספר. "יהיה שמח" כי 40 מעלות בחוץ, ורוצים שנהיה עם מזגנים דולקים וחלונות פתוחים. ומניסיון העבר, מערכת החשמל בבית הספר כנראה תקרוס.
הילדים שלי חוזרים מחר.
לצפיה ב-'היה שבוע מוצלח'
היה שבוע מוצלח
23/05/2020 | 17:53
1
16
למרות החום הכבד. הילד קם בזמן ויצא בשמחה לבית ספר. היועצת יזמה שיחות איתו ובית ספר מאד הולך לקראתו. מסתמן שלא ייגש לבגרות בכמה מקצועות. בית ספר מקבל את זה. המחנך ביקש אישור מהמנהל. יש אישור. רוצים אותו שם גם בלי בגרות מלאה. זה נהדר. עוזרים לנו להתגבר על המשבר הזה.
 
לצפיה ב-'יופי שחזר בשמחה.'
יופי שחזר בשמחה.
25/05/2020 | 17:20
10
לפעמים לא עושים דברים בקצב של כולם. זה בסדר גמור. הבגרויות יחכו. ציונים הם לא חזות הכל, והחיים לא נגמרים בגיל שמונה עשרה. אני מזכירה את זה לתלמידים שלי שוב ושוב כשצריך.
לצפיה ב-'עוד יהיו ימים טובים מאלה'
עוד יהיו ימים טובים מאלה
12/05/2020 | 12:49
23
לצפיה ב-'נשמע שאת דווקא מסתדרת'
נשמע שאת דווקא מסתדרת
13/05/2020 | 13:29
1
63
אישית הייתי ממשיכה ללמד מרחוק ולא מבזבזת ימי מחלה, שאולי תזדקקי להם בהמשך. זה יפתור את בעיית החל"ת.
 
הילדים יסתדרו, וגם התלמידים שלך, במקרה שתהיה הפרעה.
 
הייתי בהחלט משאירה בבית, אני לא סומכת על דיווחי הקורונה. צמצמו מאוד את הבדיקות אצל חולים פוטנציאליים חדשים, כך שבעיקר שומעים על מחלימים.
 
על המתים מדווחים בסתר: לא בכותרות ראשיות בעיתונים, בדרך כלל מאוחר בערב: יש ימים של 6 מתים, יש של 5 - ואנחנו לא יודעים עליהם כלום. בעיתונות המקומית לפעמים נכתב, נניח בת 52 מירושלים עם מחלה רקע (איזו מחלת רקע? גם סוכרת היריון שחלפה נחשבת מחלת רקע). ייקח עוד כמה שבועות עד שמספר המונשמים ייתן אינדיקציה אם יש התפרצות נוספת, כך שאני מעדיפה להמשיך לשמור על ריחוק.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/05/2020 | 20:08
45
האמת שישבתי ועשיתי מחשבות עם עצמי,
קראתי אתכן,
התייעצתי עם חברות ועם הארגון שלנו
והודעתי למנהלת שלי שאני מצפה שהיא תעמוד כעת לצידי,
משמע תאפשר לי להמשיך למידה מרחוק.
ביום ראשון יש לנו ביקורת בבית החולים אז אהייה 'חכמה' יותר.
אם אדרש ללולינות אעשה גם אותה.
רווחת הילדים,אצלי, קודמת לכל
על אחת כמה וכמה בריאותינו, כולנו.
תודה רבה!

לצפיה ב-'לא פשוט'
לא פשוט
21/05/2020 | 17:11
4
21
מחניק. מקווה שהימים עד ה12 ביוני יעברו לך מהר מהר..
גם לנו לא פשוט. אני ילדתי ממש בתחילת הקורונה, ואת כל חופשת הלידה "הקרבתי" לקורונה, ככה אני מרגישה.
לא מצליחה להנות מחופשת לידה של ממש. כל החלומות שלי על טיולים וישיבה בבתי קפה הלכו להם לבלי שוב, שלב הניו בורן המתוק עבר ואני בימים הקשוחים של הגזים... ואחכ יבואו השיניים וזהו... הלכה חופשת הלידה המתוקה שדמיינתי לי.
אבל מי הבטיח לנו זר של שושנים? החיים הם אף פעם לא כמו שדמיינו לנו...
בינתיים מנסה להנות מהשהות עם שניהם בבית. בסה"כ הילדון לא היה זוכה להתחבר כל כך לאחותו התינוקת אם היה בביה"ס ובצהרון וחוזר כל יום מאוחר. ככה הוא איתנו כל הזמן והקשר שנוצר ביניהם זה משהו מיוחד ממש.
גם הילדון לא חוזר עדיין לביה"ס. ככה החלטתי. אני רואה שללבוש מסיכה בשבילו הוא לא רוצה להכריח אותו. מה גם שחוששת מהידבקות של התינוקת, היא כזו קטנטנה ועדינה... 
אז מצד אחד קשה עם שניהם לבד, רוב הזמן סגורים בתוך הבית, ומצד שני יש גם הרבה רגעים מחברים וכיפיים. 
עוד מעט כל הרע הזה יהיה מאחורינו, אני מאמינה. וגם מאחוריכם. החיים ישובו לתיקונם, לדברים יש נטייה להתאזן... גם לעניין הכלכלי שתיארת. רק להחזיק מעמד עוד קצת ולהיות שם אחד בשביל השני... זה כל מה שצריך עכשיו. 
לצפיה ב-'יווו מזל טוב!!!'
יווו מזל טוב!!!
22/05/2020 | 13:55
1
19
כמה שמחה לקרוא שילדת.
בכלל,תמיד נהנית לקרוא תגובות שלך:).
אין ספק שהקורונה עשתה לנו משהו אחר.
אישית מאוד נהנתי בבית עם הילדים.
חופשת לידה זה עולם אחר.בתי קפה,טיולים....לא נורא.כמו שכתבת...גם בבית הקירבה עושה פלאים.
ביום ראשון האחרון היינו בביקורת בבית החולים.
בשני הילדים חזרו לבית הספר עם אופטימיות שבעוד שבועיים הגבס ירד.
שוחחתי עם צוות בית הספר וב"ה כולם דואגים לרווחת המגובסת ואחיה.
אני אחזור לעבוד ביום ראשון.
איפשרתי לילדים ולי הסתגלות וחזרה לשגרה בקצב שלנו.
כל התקופה הזו, עם כל האתגרים שעמדנו מולם, רק חיזקו אצלי את המחשבה שאמא יודעת הכי טוב מה ומתי טוב לה ולילדיה.
מחזקת אותך בבחירתך להשאיר את הילד בבית.
עכשיו כבר אפשר לצאת.שמרו על בידוד חברתי וצאו.
לכו לטייל בשמש, קחי קפה בטרמוס,תקני גלידה לילד, שבו על ספסל בחוץ ותהנו:)).
איך הוא קיבל את הקטנה?
מזל טוב ושבת מבורך לכוווווולכם:)
לצפיה ב-'טוב לשמוע את החדשות הטבות'
טוב לשמוע את החדשות הטבות
22/05/2020 | 16:45
14
החלמה מהירה!
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
22/05/2020 | 16:44
4
לצפיה ב-'מזל טוב!!!'
מזל טוב!!!
23/05/2020 | 18:00
11
תודה על השיתוף. לא קל עם שני קטנים. יש לך עזרה?
אני ניסיתי בשעתו להקדיש זמן לילדה הבכורה בנפרד. עד היום היא זקוקה לזמן איכות.. למרות שהיא בת 25.. מחר אפגוש אותה בתל אביב.. הפגישות איתה הן די נדירות וחשובות לשתינו.
שיהיה בהצלחה.. והמון מזל טוב!
לצפיה ב-'מה הייתן עושות אם הייתן מגלות שאחותכן בוגדת'
מה הייתן עושות אם הייתן מגלות שאחותכן בוגדת
09/05/2020 | 22:28
6
126
בגיס שלכן.
גיס שהוא כמו אח בשבילך, אהוב ביותר
אני מניחה שרוב התשובות שאקבל יגידו שזה לא ענייני, או לא לעשות כלום וכד׳. האם מישהי כן הייתה עושה עם זה משהו?
לצפיה ב-'היא יודעת שאת יודעת?'
היא יודעת שאת יודעת?
10/05/2020 | 07:45
83
אם לדבר על זה זה רק איתה.
שבוע טוב
לצפיה ב-'את יכולה לדבר איתה'
את יכולה לדבר איתה
10/05/2020 | 07:57
32
לצפיה ב-'היא לא יודעת שאני יודעת'
היא לא יודעת שאני יודעת
10/05/2020 | 17:07
2
77
אני כ"כ כועסת שאני לא מסוגלת ךהסתכל עליה, בטח שלא לדבר על זה
לצפיה ב-'פחות מוצלח אבל אולי בהודעה/וואטסאפ'
פחות מוצלח אבל אולי בהודעה/וואטסאפ
10/05/2020 | 21:05
24
לצפיה ב-'יש כאן המון שאלות'
יש כאן המון שאלות
10/05/2020 | 21:41
80
כמו מה את יודעת? איך את יודעת? עד כמה את בטוחה במה שאת יודעת?
 
דברי איתה. תזכרי שהיא לא הראשונה בהיסטוריה שעשתה דבר כזה. לכל סיפור יש שני צדדים. אולי עצם זה שהיא תדע שאת יודעת, תגרום לה להבין שהדבר לא סודיים כמו שהיא חושבת, ולשקול את ההשלכות.
 
תשאלי את עצמך מה מקור הכעס העצום שאת מרגישה. לא כל אחד היה מגיב בצורה כל כך קשה. בסך הכל זו התרחשות לא נדירה בעולמנו. ושלא יובן כלל שאני מצדיקה התנהגות כזאת.
לצפיה ב-'כלום'
כלום
10/05/2020 | 21:37
71
אולי את רק חושבת? אולי קוראת מפה לא נכונה? אולי יש להם יחסים פתוחי? אולי הוא יודע? יש הרבה סימני שאלה באוויר וחוץ מזה שזה שלה 
את לא באמת יודעת מה יש ביניהם ואין מה לכעוס
לצפיה ב-'מסיבת יום הולדת .'
מסיבת יום הולדת .
08/05/2020 | 23:00
3
102
שלום לכולם.
זמן רב לא הייתי כאן, הבת שלי היום בת 11 וחצי,  יצאה למסיבת יום הולדת, של חברה שלה.
כשחזרה סיפרה שכל הבנות ישבו על השטיח והיא ישבה על כיסא ,בגלל הקורונה העדיפה לשבת מעט במרחק מיתר הבנות.
במצב זה, אחת הבנות אמרה לה  "תיזהרי שלא תישארי לבד כמו אימא שלך", הבת שלי נתנה לה מבט קשה, עד שהילדה השנייה ,  הורידה מימנה את המבט והסתכלה לרצפה.
הגבתי בפליאה קשה היה לי להאמין על אותה ילדה (שהיא גם חברה של הבת שלי) היא תתנהג כך.  ושיבחתי את התגובה  של הבת שלי . רציתי לשאול אותכם איך הייתם מגיבות?  ואיך כדי להמשיך לדבר על הנושא אם הבת שלי?  אם בכלל.
 
לצפיה ב-'התנהגות חברתית'
התנהגות חברתית
08/05/2020 | 23:41
80
זה מאוד מסובך.
 
דעתי היא שאם כולם יושבים על השטיח כדאי שגם היא תשב על השטיח. החברה רוצה בטובתה של הבת שלך, ולמעשה הזמינה אותה להצטרף. אולי הניסוח לא היה מעודן, אבל בהחלט יכול להיות שהמסר החברתי הוא המסר הנכון.
 
נכון שאנחנו רוצים ילדים עצמאיים, אבל אנחנו גם רוצים ילדים שיודעים להסתדר בחברה ולהרגיש שייכים. זה משהו מורכב שקשה ללמד. האיזון הוא תמיד מאוד עדין ותלוי סיטואציה.
לצפיה ב-'ואני רואה את זה אחרת'
ואני רואה את זה אחרת
09/05/2020 | 09:20
1
82
גאה מאוד בבת שלך שיודעת לעמוד על שלה ולא ללכת עם העדר. כנראה שהמסר של זהירות מהקורונה בבית עבר אליה בצורה טובה ויישמה אותו גם במסיבה. אני אישית הייתי משבחת אותה על כך.
לגבי התגובה של הילדה, תשמעי, זה כנראה משהו ששמעה בבית והעבירה הלאה. לא נראה לי שזה בא סתם ככה.  נראה לי שאם הבת שלך שיתפה אותך, אז קודם כל יש ביניכן יחסים טובים ואמינים ושנית שזה שווה דיבור. הייתי מחכה להזדמנות נכונה ופותחת את עניין הבחירה שלך והיותך מאושרת ובטוחה ביחידניות שלך ובתא המשפחתי שלכן. תמהה עם עצמי מה מרגישה הבת שלך עם ה"חברה" הזו.
שוב, מבחינתי, כל הכבוד לבת שלך.
לצפיה ב-'גם אני חושבת כמו פנגושית'
גם אני חושבת כמו פנגושית
09/05/2020 | 16:31
67
מה שמצער הוא שבבתים, שאמונים על חינוך הילדים, שומעים כל מיני אמירות שכאלו.
הילדים שלי בני 7 ובכיתה שומעת לגבי ילדה אחרת אמירות בעניין אחר ובכל פעם זה מקומם אותי מחדש.
אני חברה של האמא של אותה ילדה ושאלתי אותה לא פעם למה היא לא מצלצלת לאמא שהבת שלה אומרת את מה שאומרת ונותנת לה שיעור בחינוך????
היא ענתה לי "אני מחנכת רק את הילדים שלי.מחנכת לביטחון ולהעצמה.הבת שלי תדע איך להגיב".
אני מסכימה איתה אך בפועל לא בטוחה שהייתי עומדת בזה ולא מצלצלת לאמא האחרת לומר את דבריי.
שבוע טוב ויש לך בת נהדרת.
לצפיה ב-'עזרה דחופה בבקשה '
עזרה דחופה בבקשה
05/05/2020 | 07:05
2
132
הי אני בהריון ומיוסרת מאוד . אני מתגוררת בסמיכות להורי בשכונה חרדית בירושלים ומעוניינת לעבור לדירה בתל אביב בבעלות המשפחה .עלי להחזיר תשובה דחופה לגבי מעבר לתל אביב . גרתי במרכז רוב חיי . באיזור הכי יותר ידידותי עבורי ומעוניינת בזוגיות גם . אבל בתל אביב לא תהיה לי עזרה צמודה. בבקשה מה לעשות
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
05/05/2020 | 07:34
62
אם כל כך כמהה נפשך לעבור-עברי.
עזרה אפשר לקנות.
הריון קל,רגוע ורק בריאות.
לצפיה ב-'בסוף רק את יכול לבחור'
בסוף רק את יכול לבחור
05/05/2020 | 07:44
80
אני בחרתי להשאר לגור במרכז ולא לעבור לאזורים מרוחקים (הגליל תמיד קרץ לי בנופיו) כדי להשאר קרובה להורים ולאחים שלי, ולא רק בקטע כלכלי ושל עזרה אלא בגלל הקשרים האנושיים והמשפחתיים. בעיניי המשפחה היא ערך חשוב בחייו של אדם. מגלים את זה יותר ויותר כשיש לך משפחה משל עצמך. המשפחה המורחבת נפגשת לפחות פעם בשבועיים לקידוש, ואת חלק מהאחים שלי אני רואה כמה פעמים בשבוע, והילדים שלי בקשרים טובים וקרובים עם בני הדודים. הילדים שלי הם לא חלק ממשפחה בת שלוש נפשות. הם חלק ממשפחה בת עשרים נפשות בערך. זה הבדל גדול בתחושה לדעתי.
 
גם בצד הפרקטי עזרה צמודה זה דבר יקר מאוד וחשוב מאוד ליחידנית. זה חוסך לך המון כסף וגם המון דאגות. למשל אם הילד חולה, או אם את חולה חלילה, וזה קורה הרבה בשנתיים שלוש הראשונות, יש לך היכן להשאיר אותו בזמן שאת יוצאת לעבודה. יותר קל להורים שלך לבקר ולבוא לעזור וגם להנות מהקרבה לנכדים. אצלנו גם היה במשך שנים "יום נכדים". יום שבו כל הנכדים מתכנסים אחר הצהריים אצל סבתא וסבא וגם אוכלים יחד ארוחת ערב משותפת. זה נהדר לקשרים בין סבא וסבתא לנכדים, ובין הנכדים לבין עצמם, וגם יוצר יום חופשי קבוע להורים.
 
אני מניחה שגם אם תעברי לתל אביב הורייך יוכלו לבוא לעזור מדי פעם, ואצל רוב המשפחות בארץ ובעולם זה מה שקורה. אבל זה לא אותו דבר.
 
רוב הסיכויים שבשנים הראשונות את תהיי עסוקה מאה אחוז מהזמן בעבודה ובגידול הילדים ולא יהיה לך זמן לזוגיות בכלל. אם בכלל, אולי דווקא הקרבה להורים מגדילה את הסיכוי שתוכלי לצאת מהבית לפגוש אנשים אם יהיה לך סידור לילדים.
 
כשהילד/ים יגדלו ויהיה קצת יותר קל לגדל אותם, תוכלי לשקול שוב את המעבר.
 
את זאת שיודעת את המצב הכלכלי שלך והאם תמצאי עבודה מכניסה בקלות במרכז או לא.
מבחינה כלכלית אני מניחה שיוקר המחייה כולו גבוה כמה וכמה בתל אביב מאשר בירושליים במיוחד סביב שכונות חרדיות. בשכונות חרדיות הכל יותר זול מחיתולים והלאה. בתל אביב הכל הכל יותר יקר. הארנונה, שכר הדירה, ואפילו מחירי המוצרים הבסיסיים ביותר. לדעתי בקניות במכולת ההבדל יכול להיות של מאה אחוז תוספת. וגם, לסביבה יש השפעה גדולה על ההוצאות ועל הדברים שהילדים רוצים. בשכונות מסוימות אי אפשר, מבחינה חברתית, לחיות באותה צניעות שבה חיים בשכונות שבהן כולם חיים באותה צניעות. וזה הבדל מאוד גדול. הצניעות הכלכלית פוגעת חברתית בילדים אם הם יותר מדי יוצאי דופן יחסית לסביבה שלהם.
 
אולי יכתבו לך כאן עוד מעט דעות שונות משלי. וזה טוב. אולי הלב שלך זועק לברוח מירושליים מסיבות כאלה ואחרות. אם את ממש שונאת את ירושליים ויש לך יכולת כלכלית, אז אל תחיי במקום שאת שונאת. יכול להיות שתחושת הפספוס והויתור תעיק עלייך יותר מדי. אבל אם את לא שונאת ממש את המקום שבו את חיה ,את יכולה לחיות בירושליים ולצאת מדי פעם לתל אביב. אם תצליחי לראות בזה בחירה ערכית, למענך למען ילדייך ולמען ערך המשפחתיות, ולא ויתור וכניעה, יהיה לך טוב.
 
רציתי לכתוב משהו יותר מאוזן אבל יצא מאוד לכיוון אחד. לא נורא...
לצפיה ב-'התייעצות ותמיכה מחדשה'
התייעצות ותמיכה מחדשה
03/05/2020 | 19:52
2
106
הי לכולן, אני חדשה כאן ושמח לעיצות ותמיכה. יש לי בת , בת 8 מנישואים קודמים ועכשיו אני בהריון ( עדיין התחלתי) מתורם זרע. ביתי נמצאת אצל הגרוש שלי כ 40% מהזמן ו 60% מהזמן איתי. אשמח לעיצות איך ומה לספר לבת ולסביבה ( כשיראו בטן , כמובן אין לי רצון לספר לפני) אודות ההריון. מה לספר לילדה שתשאל מי יהיה אבא של התינוק/תינוקת? האם לספר שהוא מתורם? האם הסביבה לא תשאל ותסיק מסקנות לבד ואז פשוט לא אגיד כלום? האם בדרכ מחטטים? מה לספר לחברים של הבת ( מספיק גדולים בגיל זה לשאול שאלות בלי טאקט ובלי להתבייש)? מה להגיד לילד/ה בעתיד כשישאל, ויראה שלאחותו יש אבא ולא אין? באיזה גיל? אשמח לעיצות ותמיכה. אני בשביל עצמי מאוד שלמה עם התהליך החד הורות. מאוד רציתי עוד ילדים ולא מעוניינת בזוגיות כרגע ולפחות לכמה שנים הקרובות, אבל אין ספק שהשאלה של איך הילד והסביבה תקבל את ההחלטה שלי קצת מטרידה אותי. תודה מראש
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
03/05/2020 | 20:13
73
בדיוק כמו שהצגת פה את הדברים.
לילדה- "רציתי מאוד עוד ילדים,להגדיל המשפחה שלנו וכיו"ב ולכן בחרתי להרות לבד,בעזרת תרומה (היא וודאי תשאל למה הכוונה אז הסבירי לה שזה אדם אנונימי שתרם)".
לאחרים- לא עניינם. אם תבחרי את יכולה לענות "תרומה".
כשהילד יגדל- בדיוק כמו שהסברת לאחותו (ראי מעלה).באיזה גיל? כשיהיה ורבלי או כשישאל.את תרגישי בעצמך מתי טוב לכם לשוחח בעניין.
לדעתי יש לך את כל התשובות אצלך.אל תהססי להשתמש בהן.את לא זקוקה לעצות שלנו:)
אם את שלמה עם הדרך שבחרת את בטוחה בעצמך ואני בטוחה שתדעי לענות לכל אחד בדיוק מה שמתאים לו .
הריון קל,עגול ובריא.

לצפיה ב-'בשעה טובה '
בשעה טובה
04/05/2020 | 08:11
50
לספר את האמת בהתאם לגיל.
מובן שלבת שלך (ולילד העתידי) את חייבת את האמת, לעולם לא לשקר או להסתיר בשום שלב. אמון הוא חשוב כל כך  ואין לשבור אותו. מובן שלא בכל גיל מתאימים כל הפרטים, אבל בוודאי הם צריכים לדעת. את תחליטי באיזו רמת פרוט לספר בהתאם לגיל ולשאלות.
 
לדעתי, ילד תספרי מוקדם מאוד, לפני שהוא יודע לדבר. תספרי על מבנה המשפחה ועל ההיסטוריה של המשפחה בצורת סיפור. יש בהודעות הנבחרות קישור לסיפורים שכתבו בנות הפורום עבור ילדיהן, את יכולה להתאים אחד מהם לצרכייך.
 
לשאלה הצפויה "למה לא התחתנת שוב?" את יכולה לענות "ככה בחרתי".
לצפיה ב-'מוטרדת'
מוטרדת
02/05/2020 | 20:43
3
132
היי בנות,
לאחרונה אני לא יודעת למה עוברות לי מחשבות לא חיוביות בראש..  אשתף אתכן אולי למישהי יש רעיון איך להתמודד..
בת 42 וחצי ללא ילדים ותמיכה משפחתית, אני לא יודעת אם אני בשלה ומוכנה להיות אמא מהרבה בחינות, אבל בגלל הגיל אני מבינה שאין לי בכלל אפשרות לדחות את הטיפולים במידה וכן הייתי רוצה לממש את האמהות בשלב מסוים.
אני ממש לפני התחלת הטיפולים ויש לי כל הזמן חרדות שאולי יהיה לי ילד עם אוטיזם (אולי בגלל לא מעט זוגות שאני מכירה סביבי שנולד להם ילד אוטיסט)...
אולי החשש שלי גובר בגלל הגיל ומצב הביציות הגרוע ואולי סתם בגלל חוסר מזל שתמיד היה לי בחיים עד היום...
המחשבות הקשות איך אתמודד עם מציאות שכזו מדירות שינה מעיניי ואני ימים על גבי ימים לא מצליחה לישון וגם כשכן יש לי סיוטים נוראיים...
מה דעתכן? אני כל כך חוששת לאבד את ההזדמנות למשפחה וילד (בן זוג אין בתמונה, כך שזו תרומת זרע)..
איך מתמודדים? למישהי יש רעיון?
לצפיה ב-''
03/05/2020 | 09:27
1
80
מרגישה את הקושי שלך,מכתיבתך,עד אלי.
שולחת לך חיזוקים מרחוק.כל החלטה שתקבלי חשוב שתהיי שלמה איתה.זה מה שייתן לך את הרוגע המיוחל.
חושבת "בקול"-אם מצב הביציות לא משהו ואת חשה שכל חייך הכל קשה אז דעי שאפשר לעשות חישוב מסלול מחדש ולקחת תרומת ביצית.
אני מבינה את החשש מלידת ילד לא בריא אבל אין ערבויות.יש בדיקות מקיפות והשאר בידי שמיים.
את מאוד מוטרדת ומנגד חשה לא בשלה.
אולי תניחי לעניין?נכון ש"השעון הביולוגי" מתקתק אבל אם זה לא הזמן אז זה לא.ואולי,אפשר לוותר?נכון,אני אמא שנכנסה לתהליך בנפש חפצה ואחרי עשור וטריליון טיפולים נולדו ילדיי אבל אני יכולה להבין נשים שבוחרות לא ללדת.
גם אני ילדתי מבחירה.
חושבת שאימוץ ואומנה סגור ליחידניות אבל אם זו יכולה להיות אפשרות אולי כדאי לברר?
אל תהיי קשה עם עצמך.נסי להוריד רגל מהגז.את לוחצת ולא זזה וזה מלחיץ אותך.
שבי עם עצמך,חשבי יום יומיים ולא יותר,קבלי החלטה ואל תפעלי במקביל בעניין הטיפולים.
כשתחליטי לכי על זה בכל הכוח.גם אם החלטת שלא עכשיו ובדקת עם תרומת ביצית את תשמעי שאפשר גם עוד 3 שנים.
לא אוהבת לומר זאת אבל בהעדר משפחה...יש לך עם מי לדבר?את מי לשתף בהתלבטויות והלחצים?אם לא אולי "תקני" שיחות בתשלום?
נסי לאסוף מידע על עניין האמהות היחידנית והאל-הורות והאפשרויות,אולי זה יפתח לך צוהר לאפשרויות שלא חשבת עליהן.
שבוע טוב ורגוע.


לצפיה ב-'חיזקת אותי'
חיזקת אותי
12/05/2020 | 15:31
24
תודה רבה �� �� ��
לצפיה ב-'ללדת ילד, וללדת ילד לבד, זו חוויה שמעלה המון'
ללדת ילד, וללדת ילד לבד, זו חוויה שמעלה המון
03/05/2020 | 16:23
97
מחשבות, והרבה חששות...
זה חלק מהתהליך כנראה.
 
רק לגבי אוטיזם, יש לי חברה שילדה בגיל 21 ילד עם אוטיזם,
הגיל הוא לא הפקטור היחיד לעניין...
 
כל אחד נולד עם הסל שלו, ואיתו מתמודדים
אם אוטיזם זה הפחד הכי גדול שלך, תקראי על התסמונת,
תפרקי לגורמים את הפחדים שלך
ותבדקי איך את חושבת שתתפקדי כאמא.
 
זה די טבעי לחשוש מהלא נודע... כל התהליך הזה הוא סוג של מסע.
בהצלחה..
 
 
לצפיה ב-'התייעצות בנושא רגיש'
התייעצות בנושא רגיש
29/04/2020 | 19:17
4
159
שלום לכולן, אשמח להתיעץ בנושא שהוא קצת רגיש. תינוקת שלי כבר בת 4 חודשים ואני צריכה עוד מעט לחזור לעבודה. בגלל כל המצב הנוכחי יש בלגן עם המשפחתונים, יחלק נסגרו, חלק לא עובדים, חלק לא מקבלים תינוקות חדשים.
האופציה היחידה היא שאבא שלי ישמור על התינוקת, הוא הציע לי. רק שיש לי איזשהו חשש. הורי התגרשו לפני 25 שנה בגלל האלימות מצד האבא, בעיקר כלפי אמא לפעמים גם כלפינו. כמה שנים לא דיברנו. בגיל 24 הקשר עם אבא חזר, הבנתי שהוא עבר טיפול בתקופה הזאת ועד עכשיו שזה הרבה שנים, הקשר בינינו טוב, הוא עזר בזמן ההיריון וגם כל הזמן הזה. השאלה האם הייתן משאירות תינוקת ליום שלם לאבא כזה?
לצפיה ב-'לא'
לא
29/04/2020 | 20:23
42
לצפיה ב-'הייתי מבקשת ממנו סיוע כלכלי'
הייתי מבקשת ממנו סיוע כלכלי
29/04/2020 | 23:49
95
כדי שתוכלי לשכור מטפלת בתשלום.
לא הייתי משאירה תינוקת איתו. מסוכן מדי.
תלכי לגינה ובטח תמצאי שם אישה שמטפלת בתינוקות. או שתפרסמי באזור שלך.
בהצלחה!
לצפיה ב-'תינוקות קטנים מצריכים הרבה מאוד סבלנות'
תינוקות קטנים מצריכים הרבה מאוד סבלנות
30/04/2020 | 07:11
104
והם גם לא יכולים לדבר ולהתלונן.
אז לא הייתי עושה נסיונות.
 
פרט למטפלת, כפי שהוצע כאן, יש גם את האפשרות למצוא עוד משפחה או שתיים בסביבה ולחלוק בהשגחה.
לצפיה ב-'בעולם אידיאלי - לא'
בעולם אידיאלי - לא
30/04/2020 | 21:29
101
אבא שלי היה אחד כזה...אבל הוא מת על הבנות שלי הגם הן עליו. אני מנסה כמה שפחות להשאיר אותן איתו, אבל לפעמים בכל זאות עושה את זה. לא הרבה.
אולי את יכולה לקחת טיפה חל''ת ולחזור לעבודה כשהגנים יחזרו לשגרה? אני מניחה שבעוד כמה שבועות יהיה ברור כבר מה קורה.
לצפיה ב-'שאלה '
שאלה
24/04/2020 | 09:10
6
167
ערב טוב לכולם ויש לי שאלה, שאולי פחות קשורה לפורום, אבל הכרחית עכשיו. כרגע הוכרז על הסגר, אנו יושבים בבית ואפילו להורים לא הולכים. שכן אחד אוסף כסף לתיקון צינור ודורש שנפתח לו את הדלת ונשלם שזה בניגוד להנחיות ההסגר ופשוט מסכן אותנו. ליאן ניתן לפנות כדי שיבהירו לשכן שזאת לא התקופה הנכונה. האם יש סנקציות בעניין.? תודה ויום טוב.
לצפיה ב-'אל תעשי דברים שאת מרגישה בהם שלא בנוח'
אל תעשי דברים שאת מרגישה בהם שלא בנוח
24/04/2020 | 11:29
2
82
או מסכנים אותך. 
אבל גם אל תתחמקי מתשלום - לכולם קשה.
את יכולה להשאיר צ'ק מחוץ לדלת, או להעביר תשלום בצורה דיגיטלית.
מכל מקום, בהנחיות החדשות העברת תשלום בעיניי חוקית.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/04/2020 | 11:52
1
71
הצעתי לשלם באשראי, אבל לא מסכימים, גם צק לא, רקמזומן ואין לי אפשרות ללכת להוציא עכשיו, צריך להגיע לבנקומט להמתין בתור שזה פשוט מסוכן.
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שהייתי יוצאת, אם מרגיש לך לא נוח'
אני לא בטוחה שהייתי יוצאת, אם מרגיש לך לא נוח
24/04/2020 | 14:48
62
צ'ק, פייבוקס, ביט, פייפאל - יש דרכים אלקטרוניות להעברה.
לצפיה ב-'תיקון צינור זה הכרחי. את יכולה לצאת לכספומט'
תיקון צינור זה הכרחי. את יכולה לצאת לכספומט
24/04/2020 | 12:39
2
84
ולעמוד בתור עם מסכות וכפפות במרחק שני מטר מכל אחד אחר.
זה לא מסוכן.
אם את מעבירה את הכסף במעטפה לשכן כשהוא ואת לובשים כפפות או שהוא עומד מרחוק ואת מניחה על הרצפה ליד הדלת והוא אוסף אחרי שאת סוגרת את הדלת, זה בסדר גמור.
צריך להעריך את שכן על זה שהוא מטפל בצנרת של הבניין ולא להקשות עליו.
זו דעתי.
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
24/04/2020 | 14:20
1
92
זהו שאני לא בטוחה שמדובר בצינור משותף, וכבר קרו מקרים, אבל אין לי כרגע דרך לבדוק. לטענתו, יש לו נזילה מצינור משותף, או שכן או שלא. תאמיני לי אף אחד לא יטפל מרצונו ללא אינטרס אישי. אבל זאת לא הנקודה. יש חולים כרונים וזה מסוכן.
לצפיה ב-'רכוש משותף'
רכוש משותף
25/04/2020 | 21:45
73
יש לכם קבוצת ווטסאפ של הדיירים, או את בקשר עם אחד השכנים האחרים כדי לשאול אם הם בדקו אם מדובר ברכוש משותף ואת צריכה להשתתף. ואם כן, אם יש מישהו שיש לו מזומן ואת תעבירי לו בפייבוקס/ביט/פפר... כי אין לך אפשרות לצאת כרגע. 
לצפיה ב-'הפגת בדידות וסיוע הדדי בתקופת קורונה'
הפגת בדידות וסיוע הדדי בתקופת קורונה
24/04/2020 | 23:43
1
96
מעוניינת להכיר אם חד הורית או יחידנית מדרום הארץ לסיוע הדדי, סידור לילד לפי אם יש צורך, בילויים משותפים, תמיכה רגשית בתקופת קורונה ובהמשך.
לצפיה ב-'מקוה שתמצאי'
מקוה שתמצאי
28/04/2020 | 09:43
41
אנא הישארי איתנו כאן בפורום. זה קצת עוזר לחלוק את הצרות. והשמחות.
תמיכה רגשית בוודאי יש כאן.
כל הכבוד על היוזמה!
לצפיה ב-'שמעו שיחה שהייתה לי אתמול'
שמעו שיחה שהייתה לי אתמול
19/04/2020 | 23:30
10
211
היי
אתמול סוף סוף יצאתי קצת להתאוורר בחוץ עם הילד.
פגשנו למטה חבר מהגן עם אמא שלו. ישבנו קצת ודיברנו על כל המצב ההזוי הזה ואז היא שאלה אם יוצא לי להפגש עם אמא שלי.
אמרתי לה שאנחנו גרות יחד אז היא התחילה לצחוק
חייכתי ושאלתי "מה?" באמת לא הבנתי
אז היא אומרת לי: "מה גרה עם אמא שלך, בת כמה את?"
אמרתי לה 40 פלוס
אז היא המשיכה לצחוק ואמרה שהיא מגיל 20 לא גרה עם ההורים ושאני קצת "נשארתי מאחורה"
מצאתי את עצמי מתנצלת בפניה ואומרת לה שהטיפולים היו יקרים ושהיה לי סדר עדיפויות שכלל קודם כל להביא ילדים לעולם ואח"כ לנסות להסתדר כלכלית ושקשה להסתדר היום עם משכורת אחת ושזה לא לכל החיים
היא אמרה שהיא מבינה, אבל זה עדיין נשמע לה הזוי שמישהי בגילי גרה עם ההורים ושבחיים לא שמעה דבר כזה.
פה כבר התעצבנתי ואמרתי לה שתנסה לדמיין את עצמה עכשיו עם שני ילדים ומשכורת אחת בלבד.
אז היא אמרה לי: "טוב, במקרה כזה הייתי חושבת אם להביא ילדים ובטח ובטח לא הייתי חושבת על יותר מאחד. אבל עשית מה שטוב לך וזה סבבה"
כאילו תודה באמת שאת מאשרת
אח"כ בבית חשבתי על זה בלי הפסקה, על השיחה הזאת, וזה פשוט עשה לי רע.
גם התגובה המתנצלת שלי וגם הביקורת המגעילה של אותה אמא.
עכשיו אני אשכרה מפחדת לספר לאנשים שאני גרה עם אמא שלי (והייתי בכלל בטוחה שכולם יודעים את זה)
זהו, סתם פרקתי. אין באמת פואנטה לסיפור

לצפיה ב-'אל תקחי ללב'
אל תקחי ללב
20/04/2020 | 09:00
119
טבע ישראלי על כל המשתמע מכך.
יש משפט שאומר "לפעמים אנשים סביבך לא יבינו את הדרך בה בחרת.הם לא צריכים להבין.זו לא הדרך שלהם".

לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
20/04/2020 | 10:37
130
אני חושבת שהיית צריכה להציב גבול ממש בהתחלה
היא יכולה לחשוב מה שהיא רוצה, אבל זה ממש לא לעניין להעיר לך
לצפיה ב-'מצב שבו כולם מרוויחים'
מצב שבו כולם מרוויחים
21/04/2020 | 08:28
2
122
את לא חיה לבד, ואמך לא חיה לבד. אתן חולקות חיים משותפים. זה טוב לכל הצדדים.
 
את יכולה לבדוק עם עצמך אם זו שותפות שווה או שאחת חיה על חשבון השנייה. לוודא שיש לך עתיד כלכלי וחסכונות לעת הצורך, ולוודא שיש לה עתיד כלכלי וחסכונות לעת הצורך. לבדוק עם עצמך שאת לא חיה בהווה על חשבון העתיד של אמא שלך, או להיפך. להתארגן יחד כך שכל אחת מרוויחה, ואף אחת לא מפסידה.
 
זה נראה לי הגיוני, ונכון כלכלית ואנושית, לאחד כוחות.
לצפיה ב-'לא יכולה לדמיין מצב אי פעם'
לא יכולה לדמיין מצב אי פעם
22/04/2020 | 18:02
1
95
שאבקש מילדותיי שכר דירה או לחלוק הוצאות איתי - כל עוד יש לי. 
אני חושבת שאת מצטרפת כאן לשיפוטיות של החברה.
לצפיה ב-'לא יודעת אם זו שיפוטיות'
לא יודעת אם זו שיפוטיות
22/04/2020 | 20:29
82
אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אני אחיה על חשבון הפנסיה של אמא שלי - כל עוד יש לי. כך שזה הולך לשני הצדדים.
מדובר בשני אנשים בוגרים, ההסדר צריך להתאים לשניהם/שתיהן. את ואני לא יודעות מה המצב הכלכלי של האם ומה המצב הכלכלי של הבת. ולכן מה שכתבתי אמור היה להיות נייטרלי. רק לשים לב. אולי הסבתא מאוד עשירה וזה שום דבר בשבילה. אולי היא בקושי סוגרת את החודש בעצמה. את לא יכולה לדעת. האם הסבתא מצטמצמת בהוצאות שאחרת הייתה יכולה להרשות לעצמה?
עד גיל 18 זו חובת ההורה לפרנס. מעל גיל 18 (או למעשה אחרי השירות הצבאי) מדובר באדם בוגר שאמור לפרנס את עצמו. אז ההסכם צריך להיות בין שני מבוגרים, חלוקה בהוצאות, חלוקה בטיפול בבית, בניקיון, בקניות, בבישול וכו'. לפי מה ששני הצדדים מוכנים, מסוגלים, או מסכימים לתת.
 
יש ילדים שחיים אצל ההורים ולא חושבים על הדבר הזה, ולא מציעים לחלוק בהוצאות. ואין לי שום מושג אם זה המצב או לא המצב אצל פותחת השרשור.
לצפיה ב-'לא להתרגש'
לא להתרגש
21/04/2020 | 22:43
77
לדעתי, בארץ, לעזוב את הבית בגיל 20 זה גם קצת חריג, אז אולי יש שם mommmy issue והיא סתם הוציאה את זה עליך.
או קצת כמו ילד קטן, תוקפת כי היא מקנאה... אמרת שהיא העלתה את נושא ההורים
לכל אחד יש את דעתו. אני למשל מאד שמחה שחזרנו לגור אצל ההורים עכשיו, הם לא לבד וקטנצ'יק ואני לא לבד. 
 
לצפיה ב-'זה הכי שלה וממש לא שלך'
זה הכי שלה וממש לא שלך
22/04/2020 | 11:08
75
ראשית מי היא בכלל שתשפוט ובכלל שצריך להתנצל ולהסביר בפניה
שנית יש מי שאין לו קשר טוב עם המשפחה ולא יבין את זה את צריכה להיות גאה שיש לך קשר כזה עם אמך שבו את יכולה להרשות לעצמך לחיות איתה יחד - יהיו הרבה כאלה שיתחלפו איתך בדקה
את עושה את מה שטוב לך ולילדייך וכן ילדים הם בראש סדר העדיפויות ותהי גאה שאת מתפשרת על עצמך ועל הנוחות שלך ועל הפרטיות שלך כדי שלילדים שלך יהיה טוב
בקיצור הרווחת את אמא שלך ואת היכולת לתת לילדים שלך דברים ולא לחיות בצמצום ולא להעניק להם כלום רק בשביל להגיש שאת גרה לבד בגיל 40
 
לצפיה ב-'התגובה שלה גועלית'
התגובה שלה גועלית
22/04/2020 | 18:11
84
אני חושבת שבאמת את צריכה ללמוד לזהות טוב יותר אנשים וכיוונים שבאים לא טוב. היא למשל נשמעת אחת כזאת, מישהי שיש לה צורך להצמיח את עצמה על חשבון אחרים, אחרת אני לא רואה סיבה ללעוג. השיחה הייתה צריכה להסתיים אחרי משפט אחד בכיוון. לא נורא, למדת להמשך - לא להסתיר לא להילחץ, אבל בטח לא להמשיך במקום שלא נוח לך ועם מישהו לא נעים.
 
תמצאי את הנרטיב שמתאים לך: אתן גרות ביחד, טונות של אהבה יש כאן לכולם, את, הילדים והיא מאושרים, זאת מתנה ענקית, ממש ענקית בשביל כולכם ובמיוחד בשבילה (אני חושבת שבמצב הזה אשמח מאוד שהנכדים שלי יגדלו איתי), ואת מאחלת לה את כמות האהבה שיש לך ולילדים שלך בעולם(ובהרבה תרבויות אגב זה המצב).
לצפיה ב-'אני בשוק מהחוצפה של אנשים.....'
אני בשוק מהחוצפה של אנשים.....
30/04/2020 | 21:05
42
אני בת 53.....עד לפני שנה וחצי..גרתי עם אמא......אין לך במה להתבייש....מה לעשות..לא כולם יכולים לממן מגורים לבד.אני רותחת בשבילך.
לצפיה ב-'מה רע? הכי כיף לגור ביחד'
מה רע? הכי כיף לגור ביחד
03/05/2020 | 16:43
36
אני יכולה להניח שהמגורים המשותפים נעימים וטובים לכל המשפחה,
לך לאמא ולילד.. אז הכי כיף בעולם!
 
אל תתגונני, להיפך, גרות ביחד כי טוב לנו ביחד!
אני מכירה כמה אנשים שגרים אצל הורה בודד שלהם,
כי ככה נעים וטוב לכולם.
 
אין בזה שום רע, להיפך.
תהני מזה, תתגאי בזה.
 
 
ותמיד אפשר להגיד - אמא גרה איתי,
אני עוזרת לה. וסותמים לאידיוטים המתערבים את הפה.
 
לצפיה ב-'מתי אומרים שאין אבא '
מתי אומרים שאין אבא
14/04/2020 | 14:58
5
160
שלום,
אני חדשה כאן. ילדתי את בתי הבכורה לפי כחמש וחצי חודשים מתרומת זרע.
אני מתלבטת כיצד לגשת לנושא מולה,על כל היבטיו. מתי לשתף? איך לשתף? באיזה גיל?
ביני לבין עצמי קצת קשה לי שעשיתי לה את זה ושאין לה אבא, מרגישה שהייתי אגואיסטית וחשבתי על עצמי ולא עליה. יש מישהי עם נסיון ועצות בנושא.
אשמח לכל זויות...
אגב, ברור לי שזה קצת מוקדם אבל מרגישה צורך להכין את עצמי להתמודדות הזו ולא בטוחה מה הכי נכון.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
14/04/2020 | 17:17
1
107
בצד שמאל תמצאי את ההודעות הנבחרות של הפורום. תחפשי שם יש התייחסויות לנושא.
 
יש שיטה שדוגלת בלספר כשהילד שואל.
אני מאמינה בלספר לפני שהוא שואל, כדי שיהיו לו תשובות מוכנות כשישאלו אותו.
וגם בשביל שלא יהיה "הרגע שבו גיליתי" אלא זה יהיה "תמיד ידעתי ש".
 
ואני לא חושבת שזה מוקדם זה בדיוק הזמן להתחיל להתאמן על להשמיע את המשפטים המוזרים האלה ולהתרגל לצליל שלהם על הלשון. כדי שכשיגיע הזמן המשפט יתגלגל מהלשון בקלות. חמודי אתה רק שלי. במשפחה שלנו אין אבא, זה אתה ואני. יש כל מיני משפחות בעולם, ובמשפחה שלנו אין אבא.
 
אני זוכרת שבערך בגיל הזה הייתי צריכה להרגיל את עצמי להגיד "אני אוהבת אותך". כי במשפחה שבה גדלתי הייתה הרבה אהבה, אבל היא לא נאמרה. והייתי צריכה להתרגל להגיד את המשפט הזה, כדי שאוכל לשמוע אותו בחזרה ביום מן הימים. היום זה מרגיש כל כך טבעי לשמוע ולהגיד את המשפט הזה. ולחבק הרבה ומכל הלב. איזה כיף!!
לצפיה ב-'עד כמה זה נכון'
עד כמה זה נכון
15/04/2020 | 13:35
88
גם לי הייתה בעיה גדולה להגיד "אני אוהבת אותך". גם כשנולדו הבנות זה עדיין היה קשה, אבל עכשיו זה יוצא ממש טבעי. ואיזה אושר לשמוע את המילים האלה בחזרה!
לצפיה ב-'קודם את'
קודם את
14/04/2020 | 18:51
2
93
האמת, קצת העציב אותי לקרוא שאת מתקשה לקבל את הצעד שעשית, כאישה בוגרת ומבחירה "קצת קשה לי שעשיתי לה את זה...".
חושבת שקודם חשוב שתהיי את שלמה עם ההורות היחידנית,עם הבחירה שעשית, היי שמחה בה ובילדה הנפלאה שלך,שילדת ורק אחרי שתרגישי נוח ובטוח עם הבחירה שעשית יהיה לך נוח ופשוט לומר לה ולהסביר לה את מבנה המשפחה שלכן.
חג שמח
לצפיה ב-'קודם אני '
קודם אני
17/04/2020 | 07:22
1
80

הי , 
את צודקת זה באמת עצוב, גם לי.
אני מאוד שלמה עם ההחלטה לגביי, כיף לי, מאוד!
יש לי ילדה מדהימה, חכמה, חייכנית, מקסימה, כל מי שרואה אותה מתאהב, אני הכי מאושרת בעולם וכ"כ שמחה שהיא באה לעולמי. אבל.. היא אדם בפני עצמו, יש לה ויהיה לה את העולם שלה. בעוד שאני עשיתי בשבילי את ההחלטה הכי טובה החלטה שלי משפיעה עליה. היא, בגללי, תחיה בלי אבא. נכון לעכשיו. אולי ישתנה . אבל עכשיו היא בחסר, בגללי, בגלל שככה לי טוב. 
אפשר להגיד שיהיו לה עוד הרבה דברים שהיא תפגע או תחסר בגלל החלטות שלי, אבל כן אולי זה לא פולטקלי קורקט בעולם של היחדניות אבל כן כואב לי. בגלל שחשבתי על עצמי יצרתי חיים שיחיו בחוסר, כך זה מרגיש לי כרגע. אני מקווה שהיא לא תרגיש כמוני, אני  מקווה שאצליח למלא את החסר, אני מקווה שזה יעבור גם לי. אבל כרגע אלו הם תחושתי. ואלי באמת את צודקת בגלל זה קשה לי להגיד את זה בקול. למרות זאת אנסה. 
לכולן, תודה רבה על ההתיחסות אני אנסה את עצתכן.
 
 
לצפיה ב-'מה שאת מרגישה מאוד טבעי בעיניי'
מה שאת מרגישה מאוד טבעי בעיניי
19/04/2020 | 13:53
59
עומדת מולך תינוקת קטנה וחסרת ישע, והרצון להגן עליה בשילוב הורמונים, בדידות וחרדה (שמתגברת עם המצב) גובר.
הניסיון שלי הראה שזה חולף כמעט לגמרי עם השנים (אצלי נותרה עדיין החרדה אם יתייתמו חלילה - זה לא עובר עם הגיל). כשהילדים גדלים קורים כמה דברים:
1. המעורבות שלנו בהגנה תמידית עליהם יורדת ולכן הכול מתאזן.
2. המצב בבית פחות בודד - כרגע יש לך עדיין יותר מדיי שעות עם עצמך ועם המחשבות שלך (ותוסיפי מחשבות לילה וחוסר בשעות שינה)
3. הכי חשוב: את מקבלת הוכחה חיה שהילדים בסדר. ממש בסדר. מדי פעם עלולות להיות צביטות - אבל הם הרבה יותר בסדר ממה שאפשר לצפות.
אז אל תלקי את עצמך על עצם המחשבות, זה לא אומר שטעית, שאת אימא לא טובה, שאת גורמת עוול לילדה. 
פשוט תנסי לזרום יותר.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום תרומת ביציות
בואו לשאול שאלות ולקבל
שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ