פורום שורשים משפחתיים

שלחתי לך הודעה בפרטי

עד לסוף המאה ה- 18 לרוב היהודים במזרח אירופה לא היו כלל שמות משפחה.

ב- 1787 פרסם קיסר אוסטריה יוזף השני צו שמחייב את כל היהודים לאמץ שמות משפחה גרמניים.

(מן הסתם מי שכבר היה "כהן" או "לוי" לא נדרש לשנות זאת)

מיד אחר כך גם פרוסיה הפעילה בהדרגה דרישה דומה, ואחר כך איזורים אחרים בגרמניה. עד אמצע המאה ה- 19 הסתיים התהליך בכל האיזורים דוברי הגרמנית.

(במקביל היה תהליך דומה גם בקיסרות הרוסית, אבל זה לא רלוונטי לענייננו.)

 

בהנחה שהעיירה בה חיה משפחתך היתה בשלטון אוסטרי או גרמני, הרי שהצו חל גם עליה. כנראה שאחד מאבות אבותיך היה מוכר בסביבה בכינוי "בעל שם", ולכן במקום לבחור (או לקבל בכפייה) שם משפחה לפי מקום המגורים, מקצוע, או תכונה פיזית, הוא פשוט תרגם לגרמנית את הכינוי שלו וזה התקבל ע"י הפקיד הממשלתי ונרשם כשם המשפחה.

אם לנסח זאת באופן אחר, לא אחת נדרשו היהודים לשמות משפחה לא במיוחד מכובדים, או במקרה הטוב שמות משפחה המזהים מאין הגיעה המשפחה, שם של עיר או כפר, או שמות עצים, פרחים, בעלי מקצוע, צבעים וכד'. כאן זו יכולה בהחלט להיות דוגמא של שם מכובד, מתורגם, שהמשפחה בחרה.

בעיקר (אבל הוא נותן גם רקע למדינות אחרות) בהקשר למחקר גנאלוגי ובדיקות DNA ניתן למצוא כאן. 

 

 זה כמובן על פי אלכסנדר ביידערגרשון לעהרער
אנטווערפען, בלגיה
 

הי יעקב,

נתקלתי בשם נימוירט במסגרת פרוייקט "לתת פנים לנופלים".

ייתכן וקשור למשפחתך? 
 

אך בעבר המלצתי לא פעם לעשות שימוש לא רק בחיפוש הרגיל בגוגל אלא גם בגוגל ספרים. כשאתה נכנס לגוגל, בתפריט למעלה יש עוד אפשרויות (חיפוש בתמונות, מפות וגם תחת הסעיף "עוד" ניתן לחפש בספרים).

 

עם אותו מנוע חיפוש הצלחתי להגיע ל"דפי זהב" של אזור בפולין (של 1928) ובתוכו למאפייה של סבי. הגעתי לעוד דברים שאיתם אי אפשר להגיע במנועים המוצעים.

 

או

מכיוון שהוא אתר דינמי, ומפעם לפעם לוגן המופלא מוסיף עוד מקורות-מידע, כולל מדריכים מוקדמים, בהחלט אתר מומלץ לשמירה במועדפים.

 

בתגובה של עופרמן9 מופיע הקישור לאתר.

בראש הדף כאן יש רובריקה "חפש בפורום זה"

נסה לחפש שם את ההודעה המקורית שאליה אתה מתכוון.

נסה לשחזור מזכרונך אילו מלים היו בהודעה המקורית ההיא והקלד אותן ברובריקה.

אם הגבת בזמנו להודעה ההיא שפורסמה כאן נסה גם לחפש לפי השם יוסי גודל, ואולי תמצא את תגובתך המשורשרת להודעה המקורית.

כך מצאתי בגוגל. יש להניח שמדובר אולי בנכד של אברהם כהן סקלי המקורי? טלפון אחד יכול אולי לגלות זאת ובאותה הזדמנות עוד פרטים הנחוצים לך. בהצלחה

לפי מה שכתבת, היא היתה נשואה לאברהם כהן סקלי וילדה בן בשם אברהם.

אם אלה נישואיה היחידים, מוזר מאוד שבנה נקרא בשם אביו.

(למיטב ידיעתי מצב כזה קורה רק אם האב נפטר לפני לידת הבן.)

במייהריטייג יש אתר שמנהל נדב כהן סקלי אולי הוא יודע

Ayala tree Web Site

הוא קשור לאליאשים מטבריה. 

צפורה בורלא היא בתם של פישל ורוזה אליאש מטבריה.
צפורה גרה בירקונה.

משם יוכלו לדעת איך לעזור לך.

בארכיון הציוני ובארכיון-המדינה מצויים רישומים של אוניות והנוסעים עליהן רק מהמאה ה-20. ארכיון-המדינה העלה את הרישומים לרשת, אך לא ניתן לחפש שמית אלא לחפש בתוך הרשימות של האוניה המבוקשת בתאריך המבוקש. 

 

הרישומים המוקדמים ביותר הם משנת 1919, ובכל מקרה הרישומים משנת 1919 ותחילת שנות ה-20, כך לדברי האנשים בארכיון הציוני, הם חלקיים ולא מלאים. 

 

 

 

- למחנה המעפילים בעתלית (04-9841980) ולהתייעץ איתם לגבי

מקורות שניתן לפנות אליהם על הפלגת אוניות לא"י במאה ה-19 (בזמן

השלטון העותמני). ייתכן ויהיו להם רעיונות להפנייתך.

- גורם נוסף, שייתכן ויוכל לסייע בעצה לחיפוש מקורות, הוא מוזיאון חיל הים

בחיפה (טלפון: 04-8536249).

שני הגופים אינם עוסקים בתקופה המבוקשת, אך בהיותם בקיאים בנושאי

הים, ייתכן ויוכלו לסייע.

אולי יש עבודות מחקר באוניברסיטאות על התקופה העותמנית, וניתן יהיה לשאוב

מהם מידע. צריך לחפש.

 

 

ממליץ לפנות לאורנה 054-6470427 בהוצאה גלילית.

הם מתמחים בנושא.

 

כל המעלות ואף יותר.

לאה

בסניפי  ביטוח לאומי קיים שירות כזה. מפיקים חוברת מודפסת צבעונית ללא תשלום.

ממליצה על יעל הורוביץ - משעולי חיים

 

אני מכירה יוצרת, מראיינת וכותבת מדהימה, בעלת יכולת תקשורת נפלאה עם הגיל השלישי.

יש לפנות לאודט בדוא"ל:

odett.orr@gmail.com 

אינני בטוחה שתוכל למצוא שם את מבוקשך. עם זאת, ייתכן וידעו לאן להפנותך.

המרכז שוכן במתחם בית האבות ליאון רקנאטי, רחוב אינשטיין 23, קרית מטלון, פתח תקווה. טלפון: 03-9185707

ייתכן גם שיש מי שגר בבית האבות ויוכל לסייע, אך לשם כך נדרש שיתוף פעולה מצד הנהלת הבית.

בכל מקרה, כדאי לנסות.

שלום.

מניחה שעשית גוגל על השם עצמו וגילית תמונה שלו במוזיאון חצר הישוב הישן. אם לא, כדאי.

שנית, יש הבדל אם מדובר בנוטר או בשוטר, והשאלה גם באיזה שנים. מניחה שאתה מדבר על תקופת המנדט.

הייתי מציעה שתנסה להעזר בשלומי שטרית, היסטוריון המשטרה, אולי כדאי דרך כתובת המייל הבאה :  moreshet@police.gov.il  

שלישית, בזמנו פניתי לארכיון המדינה בחיפוש דומה ומצאתי את תיקו האישי של אבי, כולל לוח החופשות שלו .... הכל מתקופת המנדט. הם כעת ממוחשבים,אבל כדאי לפנות אליהם בשאילתא. השם כרגע לא הניב תוצאות, אבל אולי הנושא הזה טרם מוחשב.

בהצלחה, ואנא עדכן.

אכן מצאתי כמה וכמה תמונות, אבל באף אחת מהן לא היו פרטים שעזרו לי, זאת אומרת, כתוב ששירת בשנות השלשים של המאה העשרים, אבל זה לא אומר לי אם אמנם זה מתחילת שנות השלשים. אבל כדברייך אעשה ואפנה לכתובות הנ"ל אולי נחכים.

אני מחפש לדעת אם הוא שירת בקיץ של שנת תרצ"ג שזה השנה השלישית של שנות השלשים.

נראה שמוזיאון חצר הישוב הישן יכול לעשות לך קיצורי דרך. התקימה בו תערוכה בשם "בלוז לכחולי המדים" ושם מופיעות מספר תמונות של מקס. 

בכתבה במקומון "כל העיר" מ25.5.2017 נזכרת בתו של מקס, תלמה. 

אין לי ספק שבמוזיאון יודעים עליה פרטים ודרך התקשרות. מה טוב יותר ממקור ראשון? שווה מאד לנסות.

דבר נוסף, לפי הכובע מדובר ב"גפירים" .קראתי שהם החלו לפעול ב1936, מצד שני מצאתי תמונה של גפירים מכפר סבא ושם מופיע התאריך 1933, אותו תאריך שסיקרן אותך, אגב, מדוע? אם תרצה כמובן לספר.

אז ללא ספק שמצפה לך קצת עבודה, אבל נראה לי שכדאית ומעניינת. אם תרצה לעדכן, יהיה ללא ספק מעניין לקרא.

לפי מה שנכתב באתרים, הרי שבתו תלמה עדיין חיה, וגם התאריך של כל העיר הוא ס"ה לפני שנה, אלא שאני בארה"ב והיא בארץ, נראה לי שיהיה קשה לתקשר דרך הטלפון.

 

אני מחפש פרטים פשוט בשביל לברר על תמונה בה רואים אותו יחד עם האדמו"ר מסדיגורה וזוויל ליד הכותל. ואני רוצה לדעת באיזה שנה זה היה.

 

ושוב תודה

הרבה מאד יהודים היגרו לדנציג אחרי המהפכה ברוסיה, וכפי שצוין כאן אכן

jewishgen יכול לגלות למשל פרטים על מי שנולד בדנציג, כולל כתובת, ויש גם בספריה הלאומית מיני ארכיון של עורך דין ליכטנשטיין וגם בו אמורים להיות חומרים.אם מדובר על השנים שלפני 1918 , הרי התיעוד שם הוא גרמני ולכן בהחלט אפשר למצא פרטים. צריך לזכור שהקהילה התפרקה מנכסיה עקב הנסיבות. חלק מנכסיה, ואולי גם מסמכים כתובים נמצא במוזיאון היהודי התיאולוגי בניו יורק, לשם הועברו חפצים מבית הכנסת עצמו ואולי עוד.

אגב, כדאי לעיין בספרו של אליהו שטרן על יהודי דנציג. נמצא בספריות גדולות.

 

ובכן ככה. כדאי להסתכל בjewishgen  בגרמניה.  יש 5 אנשים . ראשית יש משפחה שלמה, שלושה אחים  אנה, הילגריד ומוריץ, בני וולף לנדסמן ומרי הרשהורן.

אנה נולדה ב 6 ביוני 1920. הילגריד ב- 13.11.1921 ומוריץ 15.2.1923.

מופיע כנראה גם בן דוד שלהם,  שנולד ב8.9.31 בן שמואל גורנקי וגיטלה לנצמן. הם גרים ממש בשכנות, מה שמחזק עוד יותר את ההנחה שמדובר בבני אותה משפחה.

מופיע גם נתן בן אברהם לנדסמן וברנדלה רוזנברג יליד 5.6.1936.

כפי שכבר כתבתי, אחרי מלחמת העולם הראשונה התרחבה הקהילה היהודית מאד, הן על ידי יהודים פולנים והן על ידי יהודים שברחו מהמהפכה ברוסיה.

בהעדר רישומים שקודמים ל1920 אני משערת שאותה משפחה שייכת לגל המצטרפים עליו כתבתי. אם כך הוא, אז אפשר להמשיך לחפש לפי ארץ המוצא.

אגב, ניתן כיום להצליב את שמות הרחובות של דנציג , השמות הגרמניים, עם השמות הפולניים העכשווים. בעזרת גוגל מאפ אפשר לראות אפילו את הרחוב, או להגיע לשם....

ספר שהוציא מוריץ לזכור ולא לשכח בהוצאת יד ושם. מופיע גם בקטלוג שלהם.

יש להניח שהוא נותן שם לא מעט פרטים. 

מקווה שמי שמחפש גם קורא מה שמצאתי וזה יהיה לו לעזר.

תודה חנה לגבי המידע

אכן מתאים למשפחה, אשמח אם תוכלי להסביר לי איך הצלחת לחפש באתר כי אני לא הצלחתי

ולגבי הספר לא ידוע כמה ממה שכתוב שם נכון או לא נכון

שגיב שלום. האם אתה רשום לג'ויש גן? ההרשמה חינמית וקלה. אחרי ההרשמה אני מניחה שכבר יהיה לך קל. אם לא, בהחלט אסייע. 

 

שלחתי לך את הכתובות שלהם בפרטי. שמות הרחובות היו אז שמות גרמניים ולאחר מלחמת העולם השניה שונו לשמות פולניים. אפשר לגלות מה שמות הרחובות כעת. דנציג הופצצה אך שוחזרה . מנסיוני אם מדובר ברחובות יחסית צדדיים, לא השקיעו מי יודע מה בשיחזור אבל אפשר למצא תמונות וגלויות שהגרמנים עצמם הדפיסו ואז לראות לפחות איך נראו אז הרחובות, כלומר לפני מלחמת העולם השניה,. ואז באמת כאב לב שהעיר בידים פולניות, לפחות במה שקשור לארכיטקטורה ושחזור , להוציא רחובות מרכזיים ובולטים.ששם נעשתה עבודה יפה

קהילה יהודית?

ארכיון קרקוב?

נהרס במלחמת העולם ה-2,הוחל בשיפוץ רק ב-1990,הסתיים בשנת 2000 לערך?נערכה בר-מצוה ב-54??פנה לארגון יוצאי קרקוב,cracowassoiation@gmail.com,כתובת המערכת  לחוברת שהם מוציאים,ת.ד 17209, תל-אביב יפו 6117102,בית הכנסת קדושי קראקא,בני ברק.

מתוך האתר של ארגון יוצאי קרקוב:

"בימי מלחמת העולם השניה נהרס בית הכנסת על ידי הגרמנים ושימש כמחסן ואורוות, וקירותיו סויידו. אחרי המלחמה שב המקום לשרת את הקהילה היהודית, הפרוגרסים והאורתודוקסים, שעבורם הוקצה חדר נפרד בבניין. בית הכנסת תפקד עד מותו של החזן האחרון בשנת 1895, ואז נסגר"

(כנראה צ"ל 1985)

 

אפנה אליהם.

מדוע לפנות לבית הכנסת קדושי קראקא?

 

תודה