לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום שורשים משפחתיים
גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

הנהלת הפורום:

אודות הפורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

מנסה מחדש
31/05/2016 | 10:32
1
שלום רב,
אני מחפש פרטים אודות הוריו של יחזקאל לייב טסלר שנולד בוישו במחוז מארמורש.
יתכן והם עברו לקימפולונג מחוז בוקובינה.
ביד ושם מופיע תיאור של אדם כזה- אך לא מופיעים שמות הוריו.
הבן- הניצול היחידי- יוסף טסלר גר היום בר"ג ולא מכיר את שמות הסבא והסבתא ולא אף אחד מהאחים של יחזקאל לייב.
אשמח אם למישהו יש כיוון.
עזרה באיתור מחט בעריפת שחת
31/05/2016 | 08:48
2
12
חברים יקרים שלום.
 
להלן דף עד של סבא רבא שלי ר' שמואל איסקוביץ- isakovits 1890-944, אב סבתי, שכל מה שגיליתי עליו מסתכם בשם הוריו (ככל הנראה) - יצחק וסוסי, וכן העובדה שהגיע מצ'כיה לטרנסילווניה (לעיירה טושנאד tasnad) עוד לפני המלחמה לאחר שנפצע במלחמת העולם הראשונה, שם בטושנאד נשא לאישה את מרת אסתר לבית דווידוביץ ונספה יחד עימה ועם כל משפחתה בשואה האיומה.
ידוע גם כי לפחות שני אחים/גיסים שלו שרתו בצבא הצ'כי במלחמת העולם הראשונה, כנראה תחת פיקוד רוסי.
 
אודה לכם מאוד אם תעיינו בדף העד המצ"ב שמילאה אודותיו סבתי ז"ל, לאמת את שמות הוריו, ואם אפשר גם לנסות להבין מה נכתב לאחר המילה צ'כיה בסעיף 6.
 
תודה מקרב לב!
בשורה 6 כתוב בשתי מילים צ'כו-סלובקיה.
31/05/2016 | 10:13
1
2
חבל.... ציפיתי לשם של כפר/עיר.
31/05/2016 | 10:22
במאגר שמות קרבנות השואה קיימים כמה וכמה שמואל איסקוביץ מסטולפינה (אז צ'כיה וכיום אוקראינה), יתכן ומדובר בבני דודים
 
אנסה את הכיוון הזה
 
תודה בכל מקרה!
אזרחות אוסטרית לסבתא רבא
29/05/2016 | 23:15
2
59
איך אני יכולה לגלות אם היתה לאמא של סבתי אזרחות אוסטרית? אני יודעת שהיא היגרה לשם לאחר מלחמת העולם הראשונה, נישאה שם (לא למקומי) וסבתי ואחותה נולדו שם. 
אני יודעת שחלק מבני המשפחה קיבלו אזרחות, אבל לא יודעת לגביה. 
מנסה לאתר גם את תעודת הנישואין שלה. 
לאן פונים? האם יש מאגרים ברשת? תודה. 
מטרת השאלה היא לצורך מחקר
30/05/2016 | 12:52
1
45
או לצורך נסיון לקבל אזרחות אוסטרית?
 
אני שואלת כי אם זה רק לצורך אזרחות אז תחסכי מעצמך את הטירחה כי נשים לא יכולות להוריש אזרחות אוסטרית למי שנולד לפני שנת 1983.
 
יחד עם זאת, גם אם המטרה המקורית היא אזרחות, אני עדיין ממליצה להפוך את המטרה למחקר מעניין בלי קשר ליכולת לקבל אזרחות או לא. זו הדרך הכי מעניינת ללמוד הסטוריה לדעתי.
 
מידע את יכולה לנסות לאתר ב-genteam.at או ב-familysearch או בארכיון היהודי בתשלום.
תודה יעל!!
30/05/2016 | 13:17
21
בית כנסת - מוזאון בצ'כיה
30/05/2016 | 12:55
28
היי, שוב אני. :)
בין השאר אני מחפשת מידע על יהודים (משפחת Kohn-Zerkowitz) מאיזורים:
 Zvěrkovice, Třebíč District, Vysocina Region, Czech Republic
ו/או 
Hranice, Přerov District, Olomouc Region, Czech Republic

ונתקלתי במידע בבית כנסת/מוזיאון (Synagoga Hranice) באתר הזה - 
http://mmghranice.cz/encyklopedie/objekty1.phtml?i...

משתפת במידה וזה רלוונטי למישהו. 
אשמח אם תפנו אליי אם יש לכם מידע נוסף.
אודה גם להפניות למאגרי מידע (תעודות לידה, נישואין, קבורה) של יהודים בפראג.
תודה :)
חיפוש משפחת בורדן (ברדיצ'בסקי)
28/05/2016 | 18:26
2
131
משפחת בורדן דוד ומניה יצאו מאוקראינה בשנת 1917. המכתב האחרון היה מהם בשנת 1962 לאומן, אוקראינה. הייתה כתובת על המכתב,
104 winston park blvd
downsview, ontario.
במשפחה היו שני בנים ובת ואחר כך נכדים. מחפשים מישהו מהמשפחה.
תודה
לא הבנתי את מי ומה את מחפשת?
30/05/2016 | 11:25
21
את המשפחה באקראינה או ב ontario ???
ותכתבי בבקש את השמות באנגלית
תודה,
לובה.
אולי זה קשור ל דוד שלך?
30/05/2016 | 11:36
27
מצ"ב
תוכנת עץ שורשים
29/05/2016 | 16:43
5
88
שלום לחברים,
האם אפשר להמליץ לי על תוכנת "עץ שורשים" איכותית,
לקניה או חינמית
ושאינה מתפרסמת באינטרנט ואינה קשורה לאתרי גנאולוגיה כגון My Heritage ודומיהם ?

בתודה מראש
אפשר לעבוד עם MyHeritage אופליין
29/05/2016 | 20:19
2
55
ואז היא חינמית ואינה מוגבלת במספר האנשים המתועדים.
My Heritage Off Line
29/05/2016 | 23:22
1
55
תודה ארנון,
אבדוק שנית את העניין מאחר וכל זמן שלשמחתי יש לי אנשים חיים ברשימה הרי אני צריך להזהר שבעתיים כי לא ביקשתי וגם לא קיבלתי מאף אחד מהם אישור לפרסם שמם ומידע שאספתי אודותיהם,
ומאחר ומאתר האינטרנט של My Heritage לא עונים לשאלותי בדוא"ל מזה שבוע, ומאחר ואינם מחזירים צלצול בטלפון גם זה משבוע שעבר, הרי  בינתיים יש לי חששות\ספקות בעניין ה"אוף ליין" המוצע על ידם.
 
אם בעבר היה צריך לסמן, בכל דף אחורי של מי מאלה שהכנסת שמם לאילן באם מותר לפרסם את המידע שלהם או לאו, הרי שאם פספסת סימון של הסימן V בריבוע של ה"לא לפרסם" בתוכנה אז מה ארע לכל דף שכזה, הועתק ופורסם או לא ?
שלא יובן בשוגג כאילו מדובר בפרנויה מתפתחת, בכלל לא ! רק זהירות יתר במידע פרטי של צד שלישי היא הסיבה היחידה.
 
ממש לא פרנויה, ברירות המחדל שלהם מקוממות בכל הקשור לפרטיות
30/05/2016 | 06:16
25
אני ממליץ על אחת מהשתיים
30/05/2016 | 00:39
1
55
MyHeritage Family Tree Builder
ההורדה והשימוש חינם ואין חובה להעלות לאינטרנט
 
או 
GenoPro
גם זאת ההורדה והשימוש חינם ואין חובה להעלות לאינטרנט
 
לכל אחת מהשתים הנ"ל יתרונות וחסרונות אך שתיהן מצויינות.
 
אילן
תודה אילן,
30/05/2016 | 01:21
31
אנסה את הצעתך השניה.
 
זהוי שם של ערים
29/05/2016 | 17:30
1
94
מצורפים שני מסמכים באנגלית ועברית מתוך תעודת התאזרחות
הם מישהא יכול לזהות את שמות הערים שמופיעות בו
זה חשוב לי מאד
תודה לכל המשתדלים
לפי מה שרשום, השמות הם קושנקה וניקסדורף
29/05/2016 | 19:18
41
לגבי ניקסדורף, יתכן שמדובר על העיירה הצ'כית הזו (Mikulášovice).
 
יש אולי בקהל מומחה להתיישבות היהודית ביפו בסוף המאה ה-19?
27/05/2016 | 19:00
9
72
התבקשתי לסייע למחקר אקדמאי הקשור לקבר ומצבה עתיקים למדי שנמצאו ביפו - מישהו אולי יודע האם הייתה קיימת בהתיישבות היהודית ביפו קהילה של יהודי תימן? מישהו אולי יכול להפנות אותי למקורות רלונטיים?
תודה מראש.
מה זה נקרא "עתיקים למדי"
28/05/2016 | 07:40
50
בכל מקרה גם אני אשמח לשמוע אם תגלה דברים חדשים
דפדפתי בחוברת "אבני זכרון" המתעדת את בית הקברות היהודי ביפו
28/05/2016 | 08:22
2
62
(ראו מידע אודות הסדר בוויקיגניה, החוברת הזו לא מקוונת) ולא מצאתי שם שמות משפחה תימניים "קלאסיים" (כפי שמופיעים כאן).
תודה ארנון, ננסה אם כך להתמקד באוכלוסיות הידועות (מהמגרב)
28/05/2016 | 14:47
30
אבני זכרון של גריבסקי
28/05/2016 | 15:13
55
החוברות הועלו אל הרשת במסגרת אתר ה-HebrewBooks. בחנתי אותן לפני זמן רב, ואז לא כול החוברות נסרקו, אך בהחלט איתרתי שם גם חוברת הקשורה בבית-העלמין ביפו, ומצאתי שם את מבוקשי.
 
הקישור לאתר: http://www.hebrewbooks.org/
 
בנוסף, אפשר לנסות לבדוק באתר של החברה קדישא של ת"א והמרכז בחיפוש תחת בית-העלמין ביפו. איני יודעת אם ניתן לחפש בחיפוש המתקדם רק ע"פ בית-העלמין ללא שם ספציפי ולקבל רשימה של כל הקבורים במקום, אבל שווה לנסות. האתר אינו פעיל בשבת, כך שיש להמתין לצאת-השבת. הנה הקישור: http://www.kadisha.biz/
 
 
 
 
יכולה להיות משפחה מתימן
29/05/2016 | 06:04
4
32
העליה המתועדת הראשונה של יהודים מתימן במאה ה-19 היתה בראשית שנות השמונים.
אמנם, ככל הידוע לי, הם עלו לירושלים, אבל בהחלט יכול להיות שחלק מהם הגיעו גם ליפו.
עליית-התימנים
29/05/2016 | 08:52
3
35
אכן, מוכרת העלייה המכונה אעלה בתמ"ר (על שום השנה, תרמ"ב), אבל היתה עלייה מוקדמת בהרבה, שמשום מה נשכחה, בשנת 1810. גם אז התיישבו העולים בירושלים, אבל בהחלט יתכן שהיה מי שעבר גם ליפו. 
 
אשר לאתר של החברה קדישא ת"א והמרכז, ניתן לחפש (החיפוש באמצעות דפדפן אקספלורר) בחיפוש המורחב רק ע"פ בית-העלמין יפו, ומתקבלת רשימה של הנקברים שם. 
ובמחשבה נוספת
29/05/2016 | 12:49
2
23
כרם התימנים היא שכונה שהוקמה ע"י יוצאי-תימן (למיטב זכרוני מקרב אותם עולים שעלו בעלייה של תרמ"ב, ועברו מאוחר יותר לאיזור-יפו). היא אמנם הוקמה כשכונה נפרדת מחוץ לשטח המוגדר של יפו, אך היתה חלק מיפו (תל-אביב עדיין לא נוסדה אז). רק בשלב מאוחר יותר הפכה לחלק מתל-אביב. 
 
עם זאת, נדמה לי שנוסדה ממש בתחילת המאה ה-20 (ולא במאה ה-19 כמו השכונות נווה-צדק ונווה-שלום), אבל זה ניתן לבדיקה. 
 
 
 
כרם התימנים הוקמה בשנת 1906 ואוכלסה בעיקר
29/05/2016 | 14:28
1
27
על ידי יוצאי ירושלים.
ע"פ הויקיפדיה הראשונים החלו "לטפטף" לשם
29/05/2016 | 18:23
27
עוד בשלהי המאה ה-19. בתחילת המאה ה-20 החלו ליישב אותה עולים רבים יותר, ולכן אולי זה נחשב תאריך-היווסדה. 
פרטים על חיילים יהודים בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה
25/05/2016 | 15:36
5
94
סבי שירת בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השניה (לא בריגדה), אני מחפשת פרטים אודות שירותו הצבאי. כדי לפנות למשרד ההגנה הבריטי יש צורך במספר אישי של החייל אותו אין לי. אשמח לקבל מידע היכן אוכל להשיג מידע זה.
ידוע ששירת בחיל התותחנים RA, עד 1946.
תודה,
ענבר
האם התגייס כאן בארץ?
25/05/2016 | 17:53
1
34
בתשובה לשאלה האם סבי התגייס בארץ, לא סבי יליד לונדון גוייס
31/05/2016 | 07:56
2
בשל היותו אזרח בריטי
 
מציעה לפנות לבית הגדודים
26/05/2016 | 06:37
1
45
למרות שהם עוסקים יותר במלחמת העולם הראשונה, הם מחזיקים מידע גם לגבי חיילים במלחמת העולם השניה.
לפי מה שאני יודעת, גם בלטרון, במרכז המידע, ישנו מידע על חיילים בצבא הבריטי.
שווה לנסות בשני המקומות.
האם יש לכם תמונה/מכתב/סמל שלו מהשירות?
יש תמונה לפי הסמל על הכובע והאותיות RA על הכתף
31/05/2016 | 07:58
4
הבנו שהשתייך לחיל התותחנים
הגאזט הלונדוני הוציא בפברואר 1943 שלושה מוספים
27/05/2016 | 16:23
51
מסודרים על פי חילות וגדודים. למיטב זכרוני מופיע גם המספר האישי לצד שם החייל.
https://www.thegazette.co.uk/
בצד שמאל ישנה תיבת חיפוש. הכנס השם וקווה לטוב 
Chaim Frydman - מחנות העקורים LAMPERTHEIM ו-ZEILSHEIM
26/05/2016 | 12:21
85
האם קיימות רשימות של השוהים במחנות העקורים הללו או במקומות המצויינים למטה?
מחפשת מידע על יליד זקרוצ׳ים 1923 ,Chaim Frydman

במהלך המלחמה היה במקומות הבאים:
circa Februar 1940 he was sent to a small work camp in Nasarzewo which was
circa 18 kilometers from the main Lager called Mlawa until Nov. 30,1942

On Dec. 1, 1942 he was taken to Ghetto Lonsk for a few days

and on Dec. 3, 1942 he was on a transport to Auschwitz where he stayed
until Jan. 18,1945
on Jan. 19,1945 he was taken to KZ Bergen-Belsen and was freed April 15,1945

כל רעיון ייתקבל בברכה

מחפשת מידע, שם, תמונה וכל רעיון נוסף3
26/05/2016 | 08:29
1
121
1. לגבי מחנה עבודה בטייגה שבערבות הצפוניות של סיביר בו שהו יהודים נוספים. מחנה העבודה המדובר היה כנראה של קצינים רוסים. בסביבת העיר יקוטסק (לא ירקוצק) על גדות נהר לנה כנראה אחת השלוחות של אלדן. אביה שמאי קרמר דוד, שימש כחייט ותפר מדים לקצונה. בתו מספרת שהם גרו מול המחנה, היא למדה עם ילדי הקצינים וכל בוקר אספו אותה ואת אחיה לביה״ס ואת אביה למתפרה. (מכיוון שבעברו היה לו בית אופנה או בדומה באוסטריה, היתה לו יכולת להוציא מספר מרובה של מדים מכל גליל בד.) באיזה שהוא שלב הם היו חופשיים לנוע.בתחילה הפליגו דרומה בספינה על נהר שמצידו הצפוני התנשאו הרים/חומות/קירות ועליהן ציורי קיר פרהיסטוריים.
דברים מפיה:
״המחנה‭ ‬הרוסי‭ ‬הזה‭ ‬הספציפי‭ ‬שבו‭ ‬היינו‭‬ היו‭ ‬מקבלים‭ ‬את‭ ‬הקמח‭ ‬ואת‭  ‬המוצרים‭ ‬היבשים‭ ‬מארה‭"‬ב‭ ‬דרך‭ ‬הקוטב‭ ‬הצפוני‭ ‬עם‭ ‬אווירונים‭.‬
אינני‭ ‬יודעת‭ ‬כתוצאה‭ ‬ממה‭ ,‬נתנו‭ ‬לכל‭ ‬היהודים‭ ‬לחזור‭ ‬למרכז‭ ‬רוסיה‭.‬ היו‭ ‬כנראה‭ ‬איזה‭ ‬שהן‭ ‬שיחות‭ ‬או‭ ‬משהוא‭,‬ וברגע‭ ‬ששמענו‭ ‬שיש‭ ‬אפשרות‭,‬ אבא‭ ‬שלי‭ ‬עשה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬המאמצים‭ ‬ועברנו‭ ‬למרכז‭ ‬רוסיה‭ .‬הייתי‭ ‬כבר‭ ‬בת‭ ‬6-7‭ ‬באותו‭ ‬שלב‭. ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬למדתי‭ ‬בבית‭ ‬הספר‭ .‬הנסיעה‭ ‬היתה‭ ‬באניות‭.‬ אינני‭ ‬יכולה‭ ‬לשכוח‭ ‬שצד‭ ‬אחד‭ ‬של‭ ‬הנהר‭ ‬היה‭ ‬כולו‭ ‬גרניט‭ ‬או‭ ‬שיש‭ ,‬משהוא‭ ‬כזה‭,‬ ועל‭ ‬כל‭ ‬הקיר‭ ‬היו‭ ‬חקוקות‭ ‬תמונות‭ ‬כנראה‭ ‬פרה‭ ‬היסטוריות‭.‬ היה‭ ‬שם‭ ‬קיר‭ ‬ופתאום‭ ‬רואים‭ ‬תמונה‭.‬ עמדתי‭ ‬מעט‭ ‬עם‭ ‬אמא‭ ‬אבל‭ ‬בעיקר‭ ‬עם‭ ‬אבא,‭  ‬כי‭ ‬אבא‭ ‬שלי‭ ‬היה‭ ‬יותר‭ ‬לכיוון‭ ‬של‭ ‬האמנות‭.‬ הוא‭ ‬היה‭ ‬קורא‭ ‬לי‭ "‬בואי‭ ‬בואי‭ ‬נראה‭" .‬זה‭ ‬הקסים‭ ‬אותי‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬‮–‬‭ ‬ועברו‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭ ‬ואני‭ ‬עדיין‭ ‬זוכרת‭ ‬כמו‭ ‬היום‭ ‬את‭ ‬המראה‭ ‬הזה‭. ‬״
2. לבסוף הם הגיעו למחנה מעבר בגרמניה אייכשטאט שבו האב בנוסף להיותו חייט התנדב וסייע בגיוס לוחמים (גחל). את הבן שלו שלמה קרמר הוא שלח בין הראשונים והוא נלחם בין היתר בקרב לטרון. האב, האם והבת הגיעו לאחר מכן במטוס תובלה לחיפה (שם המטוס נאלץ לחוג בשמים עד אור הבוקר כנראה לשלילת האפשרות שמדובר במטוס אוייב. השנה 1947.
3. חנות/מתפרה בשם קרמר - כשהגיעו ארצה לאחר שהות קצרה בהמעברה בנתניה, דוד פתח ברחוב הראשי של כפר סבא חנות אופנה. חציה היה ביתם וחציה היתה מתפרה. לימים העסק התרחב והם עברו לדירה  משלהם.
גם בכפר סבא האיש היה פעיל ונפטר בגיל צעיר. לוויה גדולה נערכה לו עם חשובי העיר דאז.
למרות חיפושים רבים לא מצאתי עדיין פיסת מידע לגבי נתונים אלה.
חן חן
ענת אידלסון
idelson7@gmail.com
כמה שאילות
26/05/2016 | 11:46
49
איך כותבים את השם משפחה ב אנגלית?
מה שנת לידה של דוד קרמר? (בערך)
מקום לידה של דוד?
שם האב של דוד?
שם של אימא שלך? 
של של אשתו של דוד?
 
סמוטריץ'
24/05/2016 | 14:33
1
114
שלום!
יש כאן אנשים עם שורשים בסמוטריץ' (קמניץ פודולסק באוקראינה)?
העיירה סמוטריץ
25/05/2016 | 15:20
58
מאת  יואל  דרורי
 
יד  ו  שם  דפה  עד
נא  לחפש  בדפים  האים  יש  עדות  יהודים  מאותו  עיר על  המשפחה  יש  שם  כתובת  המוסר  עדות
 
האם יש לאדם שני מקומות לידה?!?
22/05/2016 | 21:34
7
125
בן דוד של אבי עלה ארצה ב1935. הוא עלה עם "אשתו" ("נשא" אותה בכדי שיוכלו לעלות, בעזרת הסרטיפיקט שלו כזוג נשוי).
הוא נולד בטרנובז'ג, בגליציה שבפולין בשנת 1904. הגברת נולדה בשנת 1908 בעיירה קרוסנו, אף היא בגליציה בפולין.

הוא פנה בשוף שנות השלושים בבקשת אזרחות ארץ ישראלית משלטונות המנדט.
בטופס בקשת האזרחות  שלו (דרישה של ממשלת המנדט הבריטי) מחק את מקום הולדתו (הן בטופס בעברית והן בטופס באנגלית) ורשם Sylaj בהונגריה כמקום הולדתו.

יש למישהוא השערה - מדוע?

והאמת?
הוא נולד בטרנובז'ג, בקרוסנו הנפיק דרכונו.
מצרפת את התעודה.
ועוד ...גם סבו של nimbo חברנו לפורום, שהיה אף הוא בן דוד של אבי עם סיפור זהה.

תודה!
לאה  
סיפור עם דמיון מסוים לסיפורך:
23/05/2016 | 12:20
1
83
משפחת סבא רבא שלי עלו מרוסיה, מדרום מזרח לקייב, העיר הורודישצ'ה שליד שפולה והעיר קרמנצ'וג.
בבקשת ההתאזרחות של אחיו משלטון המנדט הופיע כתובת בספרד.
הנ"ל נהנה מחסות ספרד בעת שלטון העותמאנים, כנראה שחלק מבני משפחתי רכשו האזרחות הספרדית, הן ליהנות מהחסות והן להיפטר מקשר עם רוסיה.
בנוסף לכך, סב סבו של סבי, רבי יואל חייקין שנולד בעיר שקלוב, בלארוס. במכתבים שעברו מטבריה לשקלוב בין 1778 - 1817 הוא מופיע לעתים כיואל מסמוליאן, יואל משקלוב, יואל מטבריה...
באשר לגליציה, היא היתה חלק מרוסיה הגדולה עד תום המלחמה הגדולה ואולי גם כאן הסתייעו ברכישת דרכון בעל תועלת רבה יותר עבור נושאה...
גליציה היתה חלק מאוסטרו-הונגריה ולא מרוסיה.
23/05/2016 | 22:27
31
לפי JRI בני משפחה של אבא שלך היו גרים ב בטרנובז'ג
23/05/2016 | 14:22
1
75
חלק מילדים נולדו שם..
 
לובה יקרה - טרנובז'ג
23/05/2016 | 22:33
64
היא עיר הולדת סבתי, אם אבי. משפחתה המורחבת ובהם בני דודים של אבי נולדו שם.
זה ממש לא ה יה חדש לי.
את הרשימות מהJRI   אני מכירה היטב. הן הגיעו לא מזמן וההפתעה הייתה נעימה.
בשיחה עם בני דודיי הבוגרים,
הסתבר לי שאכן "המכסה" של יהודי פולין נגמרה... והם ידעו שחברים "עלו" מהונגריה. הם עדו כך גם כן.
 
ולך תודה גדולה! את הרי אינך יכולה ללא הפיכת כל אבן בכדי למצא רמז.
לאה
סוג הסרטיפיקט, וניחוש
23/05/2016 | 16:11
2
76
הי לאה,
האם הבן-דוד הגיע עם סרטיפיקט של בעל הון? אם כן, אין לי מושג.
אך אם הוא הגיע עם סרטיפיקט של תנועה / הכשרה - היו מכסות עליה לפי מדינות. יתכן כי נותרו מיכסות לא מנוצלות עבור יהודי הונגריה, בעוד שהמיכסה עבור יהודי פולין מוצתה. במקרה זה, ניתן לשער כי היה מי שדאג להפוך אותו ל"הונגרי".
בארץ, בעת מילוי הטפסים להתאזרחות, הדוד "נזכר" פתאום היכן נולד.
מסתדר?
אורית
לט-א -
23/05/2016 | 22:42
1
68
תודה על הניחוש!
 
איש ממשפחת אבי לא היה בעל הון.... הם היו יהודים פשוטים מגליציה.
 
השניים היו חברי "הפועל המזרחי" ועלו דרך המכסה שנתנה לתנועה זו.
משתמה המכסה גם של פולין "נולדו" בהונגריה...
ידעתי את סיפור המכסות. וראיתי  את הסירובים של המשטרה/הבולשת/מחלקת ההגירה ברגע שההקצאות תמו והמכסה הייתה מלאה.
  ניסיון "לידה בשני מקומות" - עבד היטב.
הפקיד הבריטי שלא נתן דעתו כשראה את המחיקות.....עוד הוסיף חיוך.
 
כמה הם רצו לעלות לכאן.
לאה
טוב, זאת עדיין השערה בלבד
24/05/2016 | 09:33
45

 
מפתח השמות והעניינים לפרוטוקולים של הקונגרס הציוני השישי,
23/05/2016 | 01:09
8
130
בהמשך להודעה הזו כתבתי לארכיון הציוני ובקשתי עזרה.
הם הזמינו אותי אליהם. לא יקרה בקדנציה הזו שלי, יותר מידי רחוק. מסתבר שיש ספר בשם: מפתח השמות והעניינים לפרוטוקולים של הקונגרס הציוני השישי,באזל, 28-23 באוגוסט 1903 (הוכן בידי מנפרד וינקלר ומשה שרף) תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות על שם חיים ויצמן, 1967.
 
ובו רשימת הצירים. 
 
האם יש משהו שבידיו הספר? או יכול להגיע אליו בקלות?
נ.ב כנראה שאני לא יודעת לקשר, ההודע נמצאת בעמוד הזה, חתחת הכותרת "המרכז הציוני"
מסתבר שיש מפתחות לפרוטוקולים של עוד כמה קונגרסים ציוניים...
23/05/2016 | 08:53
7
66
הסדרה פורסמה באנגלית, שמה:
Index to the minutes of the ... Zionist Congress
 
כדאי לחפש בקטלוג המאוחד מיקומים של הפרסומים השונים. לפחות זה אותו את הזכרת אינו נמצא אצלי בקמפוס (אונ' ת"א).
הנה הקישור לקטלוג המאוחד
23/05/2016 | 09:03
5
49
ממש כאן.
אחד מהם אולי מקוון
23/05/2016 | 09:17
2
52
חווה תודה, נראה מעניין אבל בגרמנית
23/05/2016 | 14:58
1
28
לא הצלחתי להבין מה בדיוק הספר הזה
ואם יש בו היכן שהוא רשימת משתתפים של הקונגרס השישי
 
 
רק רציתי להראות דוגמה מקוונת לשם הספר שמצא ארנון
23/05/2016 | 20:14
23
לא בטוחה שנוגע לקונגרס השישי אבל את יכולה להתרשם מסוג הספר. 
גם בקטלוג המאוחד אינו מופיע
23/05/2016 | 14:57
1
26
ושום חיפוש בגוגל אינו מביא היכן הוא נמצא, מלבד בארכיון הציוני
 
 
וודאי שמופיע בקטלוג המאוחד
23/05/2016 | 15:31
36
חפשי את השם באנגלית, כמו שהעתקתי אני בתשובתי למעלה.
תודה ארנון וחווה
23/05/2016 | 12:40
24
אלמד את התשובות שלכם
ספר זעוייל
23/05/2016 | 17:55
69
מצאתי ספר זעוייל חלק עברי ללא שער וחלק יידיש עם שער. המעוניין יפנה במסר.
עזרה בצילום קבר ביאסי רומניה
23/05/2016 | 14:23
1
47
שלום רב,
אם יש מישהו שמתכוון לנסוע לרומניה ליאסי, אשמח אם אוכל להעביר לו פרטים מדוייקים של מקום קבורת 3 מבני משפחתי בכדי שיצלם את הקברים שלהם עבורי.
תודה מראש.
עזרה בצילום קברים ביאסי
29/05/2016 | 19:31
21

הי צוק, אולי אוכל לתרום לך אינפורמציה שתעזור לך במידה כלשהיא,
בית העלמין של יאסי כולל 60,000 או יותר קברים שבחלקם קשה לזהות את הכתוב עקב ארוזיה טבעית של האבן שעשויה ברובה מעין בטון.
גם במקרה שיש לך רישום של - גוש, חלקה, שורה בחלקה ומספר הקבר בשורה - אני מסופק אם מישהו יצליח לאתר את הקבר הרלוונטי בעצמו (אני לא הצלחתי) באשר:
1) בשטח בית הקברות אין סימונים\שלטים של גוש, חלקה,שורה ומספרי הקברים.
רק שומרת בית העלמין המבוגרת (נוצריה) מכירה ויודעת להגיע לקברים מסויימים ואם "למזלך" הקבר נמצא בקצה הצפוני של בית העלמין (1.5 ק"מ אורך בערך) הרי מפעת גילה היא עשויה לבקש הסעה לשם ברכב (מונית זה ממש לא דבר יקר ביאסי)
2) אני מקווה ששומרת בית העלמין המבוגרת (נוצריה)משמשת עדיין בתפקיד, שמה הוא - אולגה ואפשר לצלצל אליה בסלולרי.
3) אולגה אשה חביבה ויש להציעה לה תשלום עבור שרות האיתור (עשויה לבקש עד 100 רון, נתון למו"מ)
4) חלק ניכר של בית העלמין מכוסה בצמחיה עבותה של עצים, שיחים דוקרניים ועשב צפוף ושרוע הצומח על הקברים ומכסה אותם לחלוטין עד כדי שלא ניתן לחדור בעד הצומח או להסיט את העשב מעשרות קברים כדי למצוא את מבוקשך.
 כך שלפעמים האלטרנטיבה היא לגייס פועלים מקומיים שיעבדו עם מסורי שרשרת, מזמרות וכיוצ"ב.
מצ"ב צילום המתאר מעט את המצב בבית העלמין ביאסי, המצבות בתוך העשב ומתחת לעצים.
 
Wladzimir
22/05/2016 | 22:29
53
בפי היהודים נקראה העיר לודמיר. אבי נולד בה. בערך לודמיר בויקיפדיה ניתן לאמת את דברי.
סיוע בפיענוח סיומות במסמך בעברית מ-1906 מצפת
20/05/2016 | 13:59
9
113
שלום חברים,
מצ"ב 2 קבצים שצילמתי מתוך מסמך מעוטר ובו חתימות מקבלי התמיכה מכולל קאסוב בצפת ב-1906. המסמך עצמו מוצע למכירה באתר למכירות פומביות והצילום של העמוד הראשון חושף את פרטיהם של אבות-אבותי שאני חוקר.
צילמתי את שורות 2-7 שמתייחסות למשפחתי, אך לא את הכל אני מצליח להבין.
הקובץ הראשון כולל "מניפולציה גרפית" כדי שהכתב יהיה חד יותר. אני מקווה שהקובץ לא קטן מדי (אפשר אולי להוריד למחשב ואז להגדיל את התמונה).

השמות שמופיעים הם אברהם גאדול פעטראנק (כיום שם המשפחה מאוית פטרנק), יעקב שלום פעטראנק, חנה בת יעקב שלום, מרים דרימער, פישל בין יעקב שלום, ושמעיה בן יעקב שלום.
החלקים שלא הצלחתי לפענח הם:
א. שורה 3 - יעקב שלום במהג? במהק? מה הסיומת ומה פירושה?
ב. שורה 4, מרים דרימער בהרב? מה הסיומת ומה פירושה? (מרים היא היחידה במסמך שאינני יודע מה הקשר שלה למשפחה).
הרבה תודה!
ניסיון לצרף תמונות קצת יותר ברורות
20/05/2016 | 14:05
55
בהר"ב = בן/בת הרב
21/05/2016 | 11:15
33
הכוונה לרב בעל חשיבות וקיימות משפחות שזה הוא שם משפחתן.
שמות משפחה
22/05/2016 | 21:38
1
41
לפי השורות האחרות, וכל עוד הדבר אינו סותר את הידע שבידיך, נראה לי שמדובר בשני שמות משפחה.
בהרב הוא בן הרב, אבל כאן הוא נראה כשם משפחה.
אינני מצליח לפענח את המילה האחרונה בשורה 3, אבל כפי שאביה הוסיף את שם משפחתו בשורה 3, כך היא הוסיפה את שם משפחתה (אחרי נישואין) בשורה 4.
תודה אשקט
22/05/2016 | 21:56
25
ידוע לי לחנה ביתו של יעקב שלום היו 2 בעלים (לפחות): שם משפחתם דיאמנד ורוסקין, אם זה אכן שם משפחה זה אומר שהיה גם בעל שלישי, אך שם משפחה בהרג או בהרק אינו מוכר לי כשם משפחה שנתקלתי בו עד כה.
בהרב , במה"ק
26/05/2016 | 23:27
4
16
לפי עניות דעתי -- 

בהרב - כפי שנכתב, בת/בן הרב, אבל לא מדובר בשם משפחה, אלא ציון כי היתה בתו של הרב.  עם זאת, לא ניתן לדעת מהרישום לבדו ברב של איזו קהילה מדובר. 

במה"ק -- "במקום הק', במקום הקטן", בד"כ נכתב במסמכי הישוב הישן כאשר אשה חותמת בשם בעלה שנעדר מהבית, לעיתים היו כותבים "... במה"ק, בעלה בחו"ל". 
תודה. האופציה השנייה הרבה יותר סבירה
27/05/2016 | 17:24
3
18
חנה הייתה ביתו של יעקב שלום פעטראנק, שמופיע בעצמו ברשימה, ולמיטב ידיעתי לא היה רב, אלא בנאי. חנה בת יעקב שלום נולדה ב-1864 (בצפת) ואכן סביר להניח שהייתה כבר נשואה בגיל 42 ואפשר שבעלה היה בחו"ל. 
מי נקרא בהרב?
27/05/2016 | 18:14
2
10
אבל לפי מה שאני רואה, לא חנה מכונה בהרב, אלא מרים דרימר, שורה מתחתיה..
חנה חתמה (בטור השמאלי): חנה ב"ר יעקב שלום במהק
27/05/2016 | 18:50
1
14
בשורה מתחתיה, מרים דרימר חתמה בהרב (אם זה אכן מה שכתוב שם), אך אינני יודע איך היא קשורה למשפחת פטרנק ולא מצאתי ביניים כל אזכור שלה במקורות גנאולגיים אחרים של צפת, כך שיתכן שהיא אכן בת רב, איך איני יודע איזה רב.
 
שלמה דרימר
27/05/2016 | 19:06
9
כיוון אפשרי לגבי מרים -- 
 
קשר משפחתי לרבי שלמה דרימר, שהיה מגדולי רבני גליציה, ראו בלינק הבא: 
 
 
לפי הערך בוויקיפדיה, לשלמה דרימר היתה בת מרים, אשת משה הלוי מבוטושאן. אולי עלו לארץ? כדאי לנסות לעץבדוק בספריו של מטיר וונדר על מאורי גליציה, בהקדמות ספריו של דרימר, וכו'. כמוהן, גם אני לא רואה אינדיקציה או סיבה להניח קשר משפחתי בין המופיעים ברשימה לבין עצמם
הבנת מסמך
20/05/2016 | 10:19
3
88
שלום. מדובר במסמך החרמת רכוש של אבא של סבתא שלי. אני מנסה להבין מהמסמך את מעמד ההחרמה. מי מחרים? המשטרה? האם הוא מגיע אליהם מיוזמתו או שהם הגיעו אליו הביתה? (אבל אז איך הדפיסו)
תודה
הונגריה 1944. המסמך בהונגרית
22/05/2016 | 00:11
2
24
במידה שלא יהיה כאן מי שיתרגם
22/05/2016 | 19:02
1
46
אני מציעה לך להעלות את הבקשה גם בפורום תרבות הונגריה שבתפוז. אני מניחה שיהיו שם יותר דוברי-הונגרית, ומקווה שיוכלו לסייע יותר. 
 
תודה, אנסה
23/05/2016 | 00:44
10
לידיעת המחפשים באוסטריה
22/05/2016 | 14:49
79
שלום לכולם,
מזמן לא ביקרתי פה.
רציתי להביא לידיעתכם שהחל מחודש אפריל האחרון הארכיון היהודי גובה כסף על החיפוש בו גם אם מגיעים למקום (בעבר היה תשלום רק על הוצאת המסמכים. לדעתי גם בארכיון העירוני יש שינוי לגבי זה).
העלות: 15 אירו דמי שימוש ועוד 40 אירו לכל חצי שעת חיפוש כשפגישה מקסימלית היא שעתיים כל פעם. בנוסף, כל עותק של תעודה מקורית עולה 10 אירו וכל עותק של מיקרופילם 1 אירו.
אמנם בכל מקרה תכננתי להשאיר לארכיון תרומה כי זה מפעל חשוב, אבל הסכום שהם גובים נראה לי גבוה.
אצלנו זה מתחלק בין 4 משפחות אז זה לא נורא, אבל למי שרוצה לחפש לבד זה קצת מעיק...
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
כנרת אייזנברג
מחפשים קהל מתאים
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ