לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום ספרים וספרות

ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרים וספרות

ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'אירוח בנושא אבחון גנטי'
אירוח בנושא אבחון גנטי
( לעמוד שלי בתפוז )
28/03/2017 | 12:24
 יש לכם שאלות בנוגע לאיבחון מחלות גנטיות של עוברים בטרם החזרתם לרחם?
מחר, ה-29.3, נארח בפורום פוריות את ד"ר ברוך פלדמן, מומחה בגנטיקה רפואית, יילוד וגניקולוגיה ומנהל את מרכז ה- PGD שישיב על שאלותיכם בנושא.
 
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו 
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/180/182031366
 
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
25/03/2017 | 19:47
12
46
אני אוהבת לקרוא הרבה ספרים, במיוחד בשבת. 
מאוד הייתי רוצה המלצות על ספרים.
אין לי העדפות לנושא מסויים. 
אשמח אם תכתבו לי שמות של ספרים.
 
תודה. 
אילה
 
לצפיה ב-'כבר הרבה זמן אני מחפשת תירוץ לכתוב על ספרים שאני אוהבת'
כבר הרבה זמן אני מחפשת תירוץ לכתוב על ספרים שאני אוהבת
25/03/2017 | 22:45
33
והנה את הגעת 
הנה רשימה של ספרים שקראתי בתקופה האחרונה ומאוד אהבתי:
הפרדס / לארי טרמבלה - כי זה ספר שכתוב בצורה אנושית כל כך, ושינה את הצורה שבה אני מסתכלת על דברים, מעבר לכתיבה המעולה והיפהפייה.
של עכברים ואנשים / ג'ון סטיינבק - כי זו קלאסיקה ספרותית נהדרת ושוברת לב, והדמות של לני נכנסה לי ללב בצורה בלתי רגילה.
מזל קטן / קלאודיה פיניירו - אחד הספרים הרגישים והמרגשים שקראתי השנה, שגרם לי להזדהות עמוקה עם הגיבורה שלו, שהיא אחת מהדמויות הנוגעות ביותר ללב שקראתי עליהן.
ספר הגברים / ננו שבתאי - הספר הזה כתוב בצורה מיוחדת מאוד, שירית כמעט ולכאורה אפיזודי אבל יותר מכל מצביע על מצב כללי הרבה יותר על יחסים בין גברים ונשים. זה אחד מהספרים האמיצים יותר שיצאו לאור במחוזותינו ובנקודות רבות שובר את הלב. כל מי שאומר שהרשימה הקצרה לפרס ספיר השנה לא כללה אף יצירה אקטואלית, לא קרא את הספר הזה.
השלישי / ישי שריד - סיימתי לקרוא אותו לפני פחות משבוע, ואמנם לא קראתי אף ספר מהרשימה הקצרה לפרס ספיר מלבד ספר הגברים אבל לספר הזה בעיניי לחלוטין הגיע להיות שם. מעבר לחזון הדיסטופי שהספר הזה מציע, הוא בעל רבדים רבים ומעביר ביקורת גם על החברה שלנו בימינו אנו, ולאן אנו עלולים להדרדר. ספר נפלא.
והספרים של יואב בלום - כי הכתיבה שלו אמנם יומיומית אבל מעבירה בתוכה רעיונות ומסרים עמוקים מאוד. בכל אחד מהספרים שלו הוא מציג לנו עולם כמו שלנו רק עם טוויסט מד"בי מסוים שהעולם מסתדר לפיו. הוא משחק ברעיונות שונים בספריו בצורה שמפתיעה ומרתקת אותי בכל פעם מחדש.
לצפיה ב-'רשימה קצרה של ספרות שנחשבת מופת שאהבתי'
רשימה קצרה של ספרות שנחשבת מופת שאהבתי
26/03/2017 | 00:47
41
\
 
הנה הרשימה :
 
הקומדיה האלוהית של דנטה נחשב ליצירה השירית הכי חשובה בתרבות המערב בעיני רבים , מספר על מסע בעולם המתים של דנטה שהוא מחבר הספר מכור המצרף עד גן העדן והמפגש עם אלהים, פורש את כל הידע האנושי החשוב שהיה בימיו מי המתלוגיה היווני עד כתבים של פילוספיה של תאולוגים נוצרים מימי הביינים כמ אקונס ועוד .
 
אודאיסה ואליאדה של הומרס סיפורי עלילות גיבורים שכוללים מיתוסים ידועים כמו הסוס הטרואיני או מסעו של אודיסאוס בחזרה לאתיקה ולאשתו פנלפה שמחכה לו , וכאן נוצר המוטיב של השיבה אחרי מסע ארוך מאוד .
 
מוטרומפזאות של אובידוס שהוא ספר שמכיל את רוב האגדות והמיתוסים של יוון העתקה החל מבריאת העולם עד איך התחיל האדם להשתמש באש כו וכוו מחלוק לתקפות ולחמש עשרה ספרים, זה נחשב ליצירה לא אחידה ,ודי מפוזרת ויד שרואים בה ממש יצירה פוסט מודרנית ככה לפחות שמעתי בהרצאה " ספרות מופת במערב " שיש ביוטיוב מפי
 
 
מחזאות יוינים היווני " אדיפוס המלך " אני אהבתי את היסורים שלו ,ואת המאבק בעצמו , וגם העניין שהכל הוא גורל מעניין גם מהיבט פסיכלוגי של הילד שירצח את האב וישכב עם האם מה שכתב עליו מסה פרויד מעניין ...
 
 
שקספיר " אותלו " מקבת " "  רומיאו ויולה " " המלט " " חלום ליל קיץ "  ועוד אני מאוד אוהב את שקספיר וחוושב שהוא גאון כל הגאונים ומת על הורטאיוזיות שלו בעיני הוא ענק, קראתי את רוב מה שתורגם כבר מגיל צעיר .
 
זהו יש עוד הרבה אבל אין לי כוח לכתוב זה מה שהכי אהבתי  מיצירות חשובות בתרבותת המערב ..
 
מודרני יותר :
 
החייל האמיץ שוויק קורע מצחוק
מלכוד 22 קורע מצחוק מאוד אהבתי
כל מה שיצא מקפקא עמוק וכואב במיוחד רופא כפרי
ועגנון מאוד אוהב אותו כל מה שיצא מידו הוא בעיני טוב
מה שהכי אהבתי זה סיפור פשוט ואדנית והרוכל
ביאליק מגילות האש  ובעיר הרגיה עוצר נשימה .
 
זהו בערך קראתי הרבה אבל הרבה יותר אבל קשה לי לשלוף ..
 
מקווה שעזרתי, אני לא קורא בדרך  כלל ספרות שהיא לא קלאסית או נחשבת למופת .
כי  אני רוצה להשלים פערים כדי ללמוד מהגדולים , אז אני קורא בעיקר ספרות
כזו ... אז זה כאלו מה שאני יכול להמליץ ומכיר .
 
לצפיה ב-'הבקשה מאוד כללית ויש כל כך הרבה ספרים בעולם...'
הבקשה מאוד כללית ויש כל כך הרבה ספרים בעולם...
26/03/2017 | 10:47
7
29
הנה כמה ספרים שאני מאוד אוהב (מז'אנרים שונים):
- האמן ומרגריטה מאת מיכאיל בולגאקוב
- 12 הכיסאות מאת אילאף ופטרוב
- שלושה בסירה (מלבד הכלב) מאת ג'רום ק. ג'רום
- שלושה בבומל מאת ג'רום ק. ג'רום
- מלכוד 22 מאת ג'וזף הלר
- ענבי זעם  מאת ג'ון סטיינבק
- תקנות בית השיכר מאת ג'ון אירוינג
- טרילוגית שר הטבעות מאת ג'. ר. ר. טולקין
- משפחתי וחיות אחרות מאת ג'ראלד דארל
- עין כמונים מאת אפרים קישון (אאל"ט בהוצאה מאוחרת יותר נקרא השועל בלול התרנגולות)
 
לצפיה ב-'מה חשבת על האמן ומרגריטה ?'
מה חשבת על האמן ומרגריטה ?
26/03/2017 | 15:33
6
20
אני מבין שזה התכתבות עם פאוסט של גתה ויש אזכורים ,וזה מאוד מצחיק ומשוגע כמו פאוסט, רק שזה פרוזה ולא שירה , זה טוב ? מה אהבת ? אני רוצה לרכוש, ורוצה לשמוע חוות דעת לפני . שמעתי גם שהקריאה קשה והספר מורכב וגדוש באזכורים וגם לברית החדשה ? לא זוכר ממש, אבל כך הבנתי, אשמח לחוות דעת ,שלך ושל אחרים, תודה מראש .
 
נתנאל .
לצפיה ב-'אני מאוד אהבתי אבל מחשבות יוכל לספר לך שזה ספר אוילי'
אני מאוד אהבתי אבל מחשבות יוכל לספר לך שזה ספר אוילי
26/03/2017 | 15:46
5
23
הספר מכיל פנטזיה, ביקורת על הממשל הקומוניסטי וכן - גם אזכורים לברית החדשה.
לדעתי הוא כתוב באופן מרתק והתפתחות העלילה מעניינת וגם משעשעת.
לצפיה ב-'הנה קישור לביקורת ודיון על הספר בפורום'
הנה קישור לביקורת ודיון על הספר בפורום
26/03/2017 | 15:51
2
17
לצפיה ב-'תודה רבה לך על המענה האישי '
תודה רבה לך על המענה האישי
26/03/2017 | 15:56
1
11
ועל הקישור לדיון אני אקרא .
לצפיה ב-'קראתי, זה מעניין עושה חשק לקורא'
קראתי, זה מעניין עושה חשק לקורא
26/03/2017 | 16:07
12
אני ארכוש כבר ... לא יודע מתי .
לצפיה ב-'לא אוילי, הבלותי. ספר לגמרי מיותר.'
לא אוילי, הבלותי. ספר לגמרי מיותר.
26/03/2017 | 16:53
1
15
לצפיה ב-'אם תשלחי לי, או כל אחד אחר, מייל במסר,'
אם תשלחי לי, או כל אחד אחר, מייל במסר,
26/03/2017 | 16:54
27
תקבלי את רשימת הנצח שלי, המכילה חמישים עמודים. המלצות בשפע.
לצפיה ב-'חיפוש אחר שם של ספר'
חיפוש אחר שם של ספר
25/03/2017 | 22:47
2
38
הי, אני מחפשת בנרות שם של ספר מקסים שקראתי לפני כ- 20 שנה ומתחשק לי לקרוא שוב. הספר מתורגם מאנגלית על אם  שכותבת לביתה אשר ניתקה עימה קשר.  בספר היא מגוללת את זכרונות הילדות של בתה ומתארת ומסבירה את מערכת היחסים ביניהן. ממש בחיםוש נואש אחר שמו של הספר, אודה לכל עזרה.
לצפיה ב-'זה כללי מידי בעיני'
זה כללי מידי בעיני
26/03/2017 | 13:16
18
יכול להיות אין סוף ספרים עם נושא כזה, אם היית מפרטת יותר זה היה יכול לעזור, למשל דברים שהם " יחודיים " יותר וכו או יותר על עלילה ,ככה נראה לי קשה להצביע על ספר מסיום ..
לצפיה ב-'באמת תיאור מאוד כללי'
באמת תיאור מאוד כללי
26/03/2017 | 21:42
15
אם את לא זוכרת פרטים נוספים, הייתי מנסה לפנות לאיתמר לוי, הוא ידוע כמאתר ספרים אפילו על פי פרטים קלושים:
לצפיה ב-'מה קוראים בשבת'
מה קוראים בשבת
23/03/2017 | 06:07
15
19
השבוע האחרון של שעון החורף, והלילה נאבד שעת שינה לטובת שעון הקיץ.
מה הכנתם לכם לקריאה בשבת
לצפיה ב-'שבוע של ספרים מומלצים'
שבוע של ספרים מומלצים
23/03/2017 | 10:24
47
פתחתי את השבוע עם "חטיפתו של אדגרדו מורטרה" מאת דייויד קרצר. הספר מספר על פרשה שאירעה במאה ה-19 באיטליה: ילד יהודי נלקח ממשפחתו בידי הכנסיה בתואנה שהוטבל לנצרות. מרתק.
אחריו קראתי את "הזהב של קחמרקה" מאת יאקוב וסרמן, נובלה פסיכולוגית המבוססת על ארועי הפלישה הספרדית לדרום אמריקה. מעניין.
אחר-כך השתעשעתי ונהניתי עם האוטוביוגרפיה של פוצ'ו, "בחיי". הספר מתאר את חייו מילדות ועד תום מלחמת העצמאות. מהנה, משכיל ומצחיק.
האחרון היה "ארבעה אבות" מאת אמיר זיו, ספר ביכורים כתוב בבשלות אודות מספר דמויות בישראל בשלוש תקופות זמן, ומספר על חיי מציצנות, חיים עם סודות, ואתגרי האבהות.
 
הבא בתור יהיה "ימי עלמה ותום" מאת דן שביט.
 
שבת שלום 
לצפיה ב-'"תמות, אהובי", אריאנה הרוויץ'
"תמות, אהובי", אריאנה הרוויץ
23/03/2017 | 15:32
5
33
ספר בהוצאת זיקית המנוחה. ההיפך הגמור של הספרות הבריטית-מופנמת אך נוקבת שקראתי בשבועות האחרונים.
מין מונולוג פרוע ואלים של אישה צעירה התקועה בכפר כלשהו בערבות ארגנטינה (כנראה), והגיהנום שהיא חווה, חיי המשפחה המשמימים, הסביבה המשמימה.
לצפיה ב-'קראתי סקירה בהארץ על הספר'
קראתי סקירה בהארץ על הספר
26/03/2017 | 13:20
4
13
ועל הסופרת נראה שמאמנים בה והיא סופרת מבטיחה חוץ מזה לפי מה שהבנתי הספר מאוד מיני ובוטה וזה הוסיף לה וגרם להד, אני לא קראתי אז אין לי מושג ,אבל ככה שמעתי ...
לצפיה ב-'זה מאוד אינטנסיבי, פרוע, גס לפעמים, חצוף, סתום לא אחת'
זה מאוד אינטנסיבי, פרוע, גס לפעמים, חצוף, סתום לא אחת
26/03/2017 | 13:59
3
10
כשאני לא מבינה למה מתייחס משפט כלשהו, אין קשר לא למשפט שקדם לא לזה שאחריו. מהיר, קולני, עצבני, חסר נשימה. לא תמיד ברור מה אמת מה בדיון, הערכתי גם את המיניות הבוטה, הסובייקטיבית, לא דבר נפוץ בכתיבה נשית.
 
לפעמים צחקתי בקול רם מהאבסורד, מההומור השחור, מהחוצפה לומר את הדברים, נדרשה תעוזה לכתוב ספר כזה. ברגע מסוים, אבל, הוא עלה לי על העצבים ורק רציתי לגמור את הספר אבל לא עלה על דעתי לנטוש אותו, גם כי הוא קצר גם כי הסתקרנתי. ואז עברו לי העצבים.
 
(גם עצם זה שמדובר באזור כפרי לא רחוק מפריז, ממש לא בארגנטינה כפי שהנחתי, מולדתה - הסופרת חיה בצרפת לצורך לימודים בסורבון וכפי הבנתי נשארה שם עד היום - הפתיע אותי, כי את זה רק קראתי אחר כך, על הספר, אין לכך שום רמז)
 
מעניין גם לקרוא את הראיונות עם הרוויץ שפורסמו בוויינט ובישראל היום. כשהיא אומרת שלא צריך לקחת את הלקח לחיים אלא לחשוב על הספרות. אבל אני כן לקחתי והסיום היפה בעיני, רק חיזק את בחירת החיים המסוימת שלי, כי חיים כפי שמתוארים שם - מינוס הטירוף - הם כל מה שפחדתי ממנו מגיל צעיר, בית, נישואין. והסוף רק מאשש את המחשבה הזאת. והוא גם אמיץ, לדעתי.
 
הספר הזה התקשר אצלי בחוויה של קריאה של כמה ספרים עם קול מספר/ת חזק ואובססיווי: "אוריאן" של שירה פנקס, "השעה לילה" מאת לודמילה פטרושבסקיה, "עריק" מאת עילי ראונר ו-"המעבר בים סוף" מאת זופיה רומאנוביצ'ובה, את כולם קראתי בשנה ומשהו האחרונות, כולם מעיקים ולתחושתי, מעניקים חוויה קיצונית.
 
לא כוס התה שלי בכל ספר, כמובן, אבל כנראה משהו מושך אותי לכאלה.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מעניין התיאור שלך'
מעניין התיאור שלך
26/03/2017 | 15:28
2
9
את בהחלט יודעת לכתוב מה את מרגישה כאשר את קוראת זה יפה ,אני הרבה פעמים קשה לי להסביר ,נהנתי לקורא, נשמע ספר מעניין אולי אני אקרא ,תודה על הסבר הכה יפה ומושך .
לצפיה ב-'תודה לך. אני עסוקה הרבה במה קורה אצלי בנפש, ברגש'
תודה לך. אני עסוקה הרבה במה קורה אצלי בנפש, ברגש
27/03/2017 | 10:47
1
7
וספרים קשורים ישירות לכך, מה הם עושים לי, מה אני חווה מהם, איזה מאמץ אני משקיעה בפענוחם. זה חשוב לי, אחת הפעילויות האהובות עלי בחיים. אולי אין לי חיים בלעדיה (במובן שבריאותי תיפגע אם לא אקרא, ממש, חוזק מערכת החיסון).
לצפיה ב-'כן ממש רואים שספרים הם חלק בלתי נפרד מחייך'
כן ממש רואים שספרים הם חלק בלתי נפרד מחייך
27/03/2017 | 12:24
5
זה מאוד מאוד בולט גם אני ככה, אבל הבדל שאת יודעת לנמק יפה למה וזה טוב, זה החיסרון שלי עדיין להוציא החוצה, אבל כן ספרים יכולים  להיות ממש " כמו לחם או טובים כיין " כמו שאמר אלתרמן בשיר לאוהבה " ניגון עתיק " רק שזה לא לאוהבה פיזית אלא לספרים מוכר לי מאוד .
לצפיה ב-'אני קוראת את'
אני קוראת את
24/03/2017 | 09:39
1
42
בנדיט מאת איתמר אורלב, ספר מצויין עד כה. עוסק במשפחה פולנית שהאם יהודיה והאב פולני
לצפיה ב-'זה מעניין'
זה מעניין
25/03/2017 | 23:57
10
בעיקר המתח בין הזהות היהודית לזו הנוצרית ובלבול ומיזוג בין דתות ובמיוחד כאלו שיש להן היסטוריה משותפת ואף עוינת מאוד מעניין הזהות של ילד שנולד להורים מדתות שונות . במיוחד נוצרים ויהודים, וכיום בישראל ערבי יהודי, מאוד מאוד מעניין אבל קשה להכלה, כי עניין שימרה על טהר היהדות ואיסור חמור על מגע מיני או זיוג עם גויה שזה נושא מאוד שנוי במחלוקת ולא רק במגזר החרדי אלא גם בקרב חילונים גמורים זה לא מקובל ....  אז מבחינה זו ספרים על ילד שנולד להורה יהודי ואחד לא מעניין מאוד מבחינה של שוני של תרבות וזהות מבולבלת וכו ...
לצפיה ב-'אני עדיין מתענגת על "קאמילה"'
אני עדיין מתענגת על "קאמילה"
25/03/2017 | 08:08
24
אפילו הקטעים הארכאיים וסוג של דידקטיים ברוחם כמו הטפות מוסר בסגנון רשמי של הורים לילדים וכד' גורמים לסוג של עונג כי הם משקפים כל כך את רוח התקופה. אך הקטעים ההומוריסטיים והאירוניים פשוט אדירים ובהם מרגישים ממש משב רוח מודרני שובב. אני פשוט מאוהבת בספר על כל הפגמים שבו.
לצפיה ב-'קתרינה הגדולה \ אנרי טרויה '
קתרינה הגדולה \ אנרי טרויה
25/03/2017 | 15:41
2
25
 
קתרינה הגדולה
אנרי טרויה
מצרפתית: חייים קדמן
כנרת-זמורה-ביתן 2000
470 עמ'
הביוגרפיה של קתרינה השניה, שליטת רוסיה במחצית השניה של המאה הי"ח, מרתקת ומעוררת מחשבות שונות ומגוונות. מחשבות על דגם של מנהיגות נשית בעולם גברי, מחשבות על העם הרוסי ועל מדינתו רחבת הידיים, ומחשבות על האופן שבו האתוס הרוסי, שלקתרינה השניה היה חלק בעיצובו, השפיע על אנשים שמוצאם בארצות שהיו חלק מהקיסרות הרוסית. תוך כדי קריאת תיאורי הטקסים והתככים בחצר הקיסרית, נזכרתי לא פעם בסדרות ההיסטוריות הבריטיות, ששודרו בערוץ הראשון בשחור לבן בשנות השבעים. אני זוכר סדרה אחת, שליוותה את העשורים האחרונים של השושלות הקיסריות ברוסיה, פרוסיה ואוסטריה. נראה, שהטקסים והתככים לא השתנו הרבה מימי הזוהר של קתרינה השניה עד ההתרסקות במלחמת העולם הראשונה. אולי זו הייתה הבעיה של שלוש המדינות הללו, שדבקו בעבר, באמונה שמה שעבד פעם – יעבוד תמיד.
הביוגרפיה כתובה היטב, מחולקת יפה לפרקים לפי תקופות ולפי נושאים, עוברת בקלילות אלגנטית מהזדהות עם הגיבורה הראשית לריחוק אירוני ממנה, ובחזרה. יש ביוגרפיות שמכוונות להלל את מושאן, יש ביוגרפיות שמכוונות להוקיע את מושאן. בשני המקרים, יש בכך כדי להעיק על הקורא. אם הייתה לטרויה כוונה כזו, הוא הצליח להסוות אותה היטב. הרושם שאני קיבלתי היה, שהוא רצה לספר סיפור מרתק, על דמות מרתקת, בעלת סיפור חיים מרתק. הצליח לו.
קתרינה השניה נולדה בשם סופי בעיר שטטין, היום בשטח פולין. היא הייתה בתו של נסיך גרמני פרוטסטנטי, ששלט על נסיכות גרמנית פעוטה. בהיותה בת עשרה, היא הוצעה לבית המלוכה הרוסי ככלה ליורש העצר פטר, נכדו של פטר הגדול, שהיה בן עשרה גם הוא. כמו קתרינה, גם פטר גדל והתעצב בנסיכות גרמנית פעוטה. ברם, קתרינה הייתה בחורה נבונה וחרוצה, ופטר היה אידיוט. קתרינה התנתקה מעברה, ודבקה בארצה החדשה. היא שנתה את שמה לשם רוסי, קיבלה עליה את הדת האורתודוכסית, למדה רוסית בשקדנות, קראה את ספרי ההוגים החשובים של תקופתה, החלה מתכתבת עם וולטיר ודידרו, קשרה קשרים עם האצולה ועם הכנסיה, ונשאה באורך רוח את היחס הרע של הקיסרית יליזבטה, דודתו של פטר. פטר לא טרח ללמוד רוסית, בז בגלוי לכל מה שלא היה פרוסי, בילה את רוב זמנו במשחק בחיילים, השניא את עצמו על האצולה ועל הכנסייה. אפילו לעבר את אשתו הוא לא הצליח. קתרינה מצאה לה מאהבים. הקיסרית יליזבטה העלימה עין, העיקר שיוולד יורש עצר, שימשיך את השושלת אחרי פטר. או במקומו. היורש פאוול אכן נולד, אף שלא ברור ממי. יליזבטה מתה, ופטר נמשח לצאר. ימים קשים באו על רוסיה. פטר השלישי המשיך לעשות את כל השטויות שעשה בתור יורש העצר, רק שעכשיו היו בידיו סמכויות בלתי מוגבלות של קיסר. כשניסה להיפטר מאשתו כדי לשאת את פילגשו, חוללו ידידיה של קתרינה הפיכה והכתירו אותה לצארינה, בברכת הכנסיה ובתמיכת העם. את ההפיכה הנהיג גרגורי אורלוב, מאהב לשעבר של קתרינה, יחד עם ארבעת אחיו. פטר השלישי הוכרח לחתום על כתב ויתור.
קתרינה בת שלושים ושלוש, ויש לה אנרגיות שלא תיאמנה. סוף סוף הגיע הזמן ליישם בארצה החדשה את כל הרפורמות שהגתה במשך שנים, ברוח ערכי הנאורות של המאה הי"ח. היא יוזמת, היא מייסדת, היא מכנסת, היא מקימה, היא עובדת ולומדת מצאת החמה עד צאת הנשמה. אבל שום דבר לא זז, שום דבר לא מתרומם. בכל זאת, זו רוסיה. לאט לאט מתפוגגת ההתלהבות העממית הראשונית מהכתרתה, ואז פורץ מרד איכרים בראשות אחד פוגאצ'ב, שכמעט עולה לה בכסאה. המרד הזה משמש לה קריאת השכמה. לא יהיו יותר רפורמות, לא יהיה ביזור סמכויות, לא יוקל עול שיעבוד האיכרים. קתרינה תמשיך להתכתב עם ההוגים הגדולים של הנאורות, לקרוא בספריהם ולפטפט עליהם עם ידידיה ומאהביה. לימים, היא תביא לנכדיה מחנך שווייצרי בעל השקפות רפובליקניות ושמו לההארפ. אך על האיכרים היא תשלוט ביד ברזל, על האינטלקטואלים היא תאסור להתבטא, ועל כל גילוי של עצמאות היא תעניש באכזריות המזוהה עם ארצה החדשה: הגליה, מלקות, קטיעת איברי האדם החי, פשיטת עורו בעודו חי. היא תשלוט דרך האימה. לקראת סוף ימיה של קתרינה תפרוץ המהפכה הצרפתית, ותקצין את עוינותה של הקיסרית לכל מה שמריח כמו חירות בפרקטיקה, ולא רק בתיאוריה.
משהבינה קתרינה שלא על הברק האינטלקטואלי ולא על הרפורמות החברתיות תהיה תפארתה של רוסיה, הפנתה את מרצה וכישוריה להרחבת גבולות הקיסרות. הייתה לה תכנית גדולה, גדולה יותר מארבעים הקילומטרים שלנו: היא חלמה לכבוש מידי האיפריה העות'מאנית את הבלקן ואת קונסטנטינופול, איסטנבול של ימינו, צור מחצבתה של הדת הנוצרית האורתודוכסית. היא רצתה לייסד בקונסטנטינופול ממלכה נוצרית, ולהמליך בה את נכדה קונסטנטין, אחיו הצעיר של נכדה אלכסנדר, אותו יעדה למלוך בסנט פטרבורג. קתרינה לא העריכה ביותר את בנה פאוול, שאולי לא היה בנו של בעלה פטר השלישי, אבל התגלה כאידיוט לא פחות ממנו. בראש הצבא שנשלח דרומה עמד גרגורי פוטיומקין, החזק ורב ההשפעה בין מאהביה לשעבר.
לפוטיומקין ולגנרלים שלו היו הצלחות רבות, ביניהן הרחבת גבולה הדרומי של רוסיה עד הים השחור והשתלטות על האדמות הפוריות של אוקראינה. אבל לקונסטנטינופול - הוא לא הגיע. קתרינה נאלצה להשלים עם אבדן חלומה. היא יכלה להתנחם בהצלחות במערב: צבאה של קתרינה כבש את פינלנד מידי ממלכת שוודיה, והשתלט על חלק הארי של פולין. פולין חדלה להתקיים כמדינה, שטחה חולק בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה. המלך האחרון של פולין היה סטניסלאוס פוניאטובסקי, עוד מאהב לשעבר של קתרינה, שהיא עצמה דאגה להושיב על כס המלכות כמה עשורים לפני כן.
קו עלילה עיקרי בסיפור חייה של קתרינה השניה הוא זה שמונה את המאהבים שלה בזה אחר זה. מה שהתחיל כאילוץ, בן זוג ילדותי ונעדר כח גברא, הפך להיות שגרה: בכל תקופה של חייה היה לצארינה מאהב, שהתגורר באגף של הארמון, ובלילה עלה במדרגות הלולייניות לחדר משכבה. מאהביה היו תמיד צעירים, נאים, נמרצים ומעניינים בדרך זו או אחרת. כעבור מספר שנים, או שקתרינה מאסה בהם, או שהם מאסו בתפקיד התובעני, והם הוחלפו באחרים. המוכשרים שביניהם הפכו במהלך תקופת הכהונה שלהם לאנשי ממשל בכירים, מוציאים לפועל של המדיניות של קתרינה. הרופסים יותר שולחו אחר כבוד לנחלה שהוענקה להם במתנה, יחד עם האיכרים המשועבדים שישבו עליה, ובצירוף מתנות כספיות נדיבות. והנה החלק הכי טוב בסיפור: המוכשרים שביניהם הבינו שהגיע זמנם לפרוש, בחרו עבור הצארינה את המועמדים להחליפם בחדר המיטות הקיסרי, ונשארו החברים הכי טובים של הצארינה. להבנתי, זה לא היה בגלל טובות ההנאה שיכלה להעניק להם, אלא משום שהיא הייתה אשה שהיית רוצה שתהיה ידידה שלך, גם אם אתה כבר לא שוכב איתה. כל החגיגה הזו לא הייתה סוד: כל החצר ידעה עליה, בכל חצרות המלוכה של אירופה ידעו עליה. לאחר הירצחו של פטר השלישי, שלפי הביוגרפיה אירע ללא ידיעתה ובניגוד לרצונה של הצארינה, אפילו הכנסיה לא יכלה לטעון כנגדה שהיא נואפת. העם הפשוט, האנלפבית ברובו, המשיך לראות בה את השליטה החסודה, ראש הכנסייה, זו שמקפידה להופיע בטקסים הדתיים ותמיד נראית כאילו היא ממש חזק בעניין של הנצרות האורתודוכסית. בשורה התחתונה, הנה לנו הוכחה, שבליבה של ארץ דתית מאד ושמרנית מאד יכול להתקיים אי של חופש ומתירנות, ובלבד שהוא יודע להגן על עצמו כראוי.
יהיה מעניין לקרוא ביום מן הימים ביוגרפיה של אנגלה מרקל, המנהיגה הפוליטית הבולטת של ימינו, ולהשוות. שתי נשים גרמניות, חכמות וחזקות, שמצאו דרכים לגייס גברים שיתמכו בהן ויסייעו להן בהגשמת השאיפות האישיות שלהן והחזון הלאומי שלהן במדינות גדולות ועתירות משאבים. על צד השוני, האחת הייתה רודנית והשניה ראש מדינה דמוקרטית. האחת מצטיירת כנהנתנית וכבעלת נטייה אינטלקטואלית, השנייה מתנאה באורח חיים צנוע, בדיאלוג בגובה העיניים. אקווה שהביוגרפיה של מרקל תהיה כתובה טוב לפחות כמו זו שכתב אנרי טרויה על קתרינה השניה.
 
קתרינה הגדולה
אנרי טרויה
מצרפתית: חייים קדמן
כנרת-זמורה-ביתן 2000
470 עמ'
לצפיה ב-'מי כתב את הסקירה ? אתה ? סקירה יפה'
מי כתב את הסקירה ? אתה ? סקירה יפה
26/03/2017 | 13:14
7
ומעניינת, מעניין לקורא על נשים  מנהיגות במיוחד בתקופות שזה בכלל לא היה מקובל, גם היום זה לא הכי מקובל אבל בטח לא כמו לפני מאתיים שנה ....
לצפיה ב-'ספר מצויין'
ספר מצויין
27/03/2017 | 14:25
1
קראתי אותו לפני שנים כשרק יצא לאור.
והסקירה שלך מצויינת מעוררת בי חשק לחזור ולקרוא אותו.
לצפיה ב-'שירים של יל"ג'
שירים של יל"ג
25/03/2017 | 22:27
15
בפרויקט בן יהודה שירה יפה ומורכבת עם התכתבות ענפה מאוד עם המקורות ,בדומה לסופרים ומשוררים שבאו אחרים הוא עשיר באלוזיות ואזכורים וללא ידע מקיף ביהדות קשה לרדת לעומק הדברים, לי אין ידע מאוד מקיף אך עסקתי רבות ביהדות וביחוד במקרא ובתלמוד אז אני מבין חלק מאזכורים ,אבל ברור שאני מפספס חלק , חוץ מזה הלשון היא ארכאית מקראית וקשה לקורא המודרני הממוצע להבין את השפה, אבל בגלל שאני חובב שפה כזו מקראית וזו השפה הדיפה והחביבה עלי אני מאוד מסתדר ואוהב ,זהו זה מה שאני קראתי בשבוע האחרון, לא הכל כי יש הרבה,אלא חלק למשל קראתי שוב את הפואמה הכי מוכרת ומהפכנית שלו " קוצו של יוד " ובעיני זו יצירה גדולה ואף מהפכנית, והסברתי למטה למה , אז זה מה שקראתי כרגע ,אני כבר לא קורא ספרים, כי אין לי סבלנות, אז מה שנותר זה שירים בעיקר קצרים ברשת ובעיקר בפרויקט בן יהודה הנפלא
לצפיה ב-'סיימתי את "הקבוע היחידי" / יואב בלום'
סיימתי את "הקבוע היחידי" / יואב בלום
26/03/2017 | 21:41
12
והתחלתי את "סיפורי מארי דה פרנס"
 
שבוע טוב לכולם
לצפיה ב-'עזרה בבקשה: מי מכיר/ה מי יודע/ת'
עזרה בבקשה: מי מכיר/ה מי יודע/ת
24/03/2017 | 13:39
1
32
שלום לכולם
הספורת "שולמית הראבן" כתבה מסה בשם "נשף המסכות של המילים".
אולי תוכלו לעזור לי למצוא באיזה ספר מספריה התפרסמה מסה זאת.
כמו כן אשמח לקבל  מידע על ספרים שירים סרטים העוסקים במסכות מכל הסוגים והמינים
מכל מלמדי השכלתי וכל מידע יתקבל בברכה
תודה מראש למשיבים
לצפיה ב-'בקובץ המסות "עיוורים בעזה"'
בקובץ המסות "עיוורים בעזה"
24/03/2017 | 16:54
5
לצפיה ב-'50 גוונים'
50 גוונים
20/03/2017 | 10:02
4
47
שווה לקרוא? יותר טוב מהסרטים? 
 
לצפיה ב-'נדמה לי ש siv30 קראה (באנגלית?)'
נדמה לי ש siv30 קראה (באנגלית?)
20/03/2017 | 21:38
36
בזמנו היה פה שרשור בעקבות ביקורת של מנחם בן על הספר, נזכרתי שבעקבות כך קראתי פרק לדוגמה שפורסם ב-Ynet וממש לא התרשמתי.
 
 
לצפיה ב-'לא קראתי ולא ראיתי את הסרט אך'
לא קראתי ולא ראיתי את הסרט אך
21/03/2017 | 16:42
37
שמעתי ביקורות של קוראים שאמרו שזו פורנוגרפיה זולה וספר גרוע שלא היה צריך לעבור את השלב של הוצאה לאור, כלומר להתפרסם ,זה מה ששמעתי אין לי מושג, אבל ממה שאני יודע אל תצפי לספרות מופת או טובה ממש זה יותר בידור וגם נראה לי שהוא לא מתיימר יותר מזה, הוא פרובוקטיבי מאוד, מיני, חושפני, על יחסי סאדו מאזו קשים, ספרות פורונוגרפית כאמור, שלרוב ספרות כזו היא לא פאר הספרות ואני דווקא מחבב ספרות  כזו לפחות שהייתי נער, לא פרונגרפיה כמו אבל ארוטי ,וזה נחמד, אבל לא מופת  או טוב מידי, שוב לא מכליל לא מכיר הכל . אבל ממה שהכרתי זה לא נחשב ספרות גבוהה .
לצפיה ב-'בעברית תרגום'
בעברית תרגום
24/03/2017 | 09:41
1
29
לא להיט. מעניין לקרוא אותו כסמן של תופעה שאחריו התחזקה
לצפיה ב-'איזו תופעה התחזקה ? ולמה מעניין ?'
איזו תופעה התחזקה ? ולמה מעניין ?
25/03/2017 | 22:20
3
לצפיה ב-'מה קוראים בשבת'
מה קוראים בשבת
16/03/2017 | 09:12
33
24
עוד שבוע חלף, ואנחנו מתקרבים יותר ויותר לשעון הקיץ...
אז מה אתם קוראים בשבת
לצפיה ב-'כלום'
כלום
16/03/2017 | 12:05
48
אבא עדיין לא רכש לי ספרים מחכה כבר הרבה זמן , וגם אני לי מצב רוח בכלל אז לא נראה לי שאקרא בקרוב
לצפיה ב-'היה שבוע מגוון'
היה שבוע מגוון
16/03/2017 | 13:08
4
66
בתחילת השבוע סיימתי ספר עיון, "קארדוזו" מאת מרדכי ליאור. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט, והוא מתאר שתי דמויות בדרום-קרולינה במאה ה-19. מעניין.
אחריו קראתי ספר סיפורים, "כל ילדיה של דודה הגר" מאת אדוארד פ' ג'ונס, סיפורים מוצלחים על חייהם של האפרו-אמריקאים.
הבא בתור היה "אלמוניות" מאת אגור שיף, ספר המפגיש בנסיבות קיצוניות סופר אלמוני וסופר בעל שם עולמי. כתוב יפה.
נטשתי את "טוהר" מאת ג'ונתן פראנזן, ספר להגני בעיני. משכתי כ-250 עמודים, וכשל כוחי.
קיבלתי פיצוי מקסים על האכזבה בעזרת מאיר שלו ו"גינת בר". הספר הוא אוסף של הרהורים והתבוננויות סביב גינת הבר ששלו מטפח בביתו בעמק יזרעאל. ספר משובב לב.
האחרון היה "היום בתוך הבלגן" מאת גיום ריס, שעוסק בתקשורת ובהיעדרה בעולם הטכנולוגי. לצערי לא התרשמתי ממנו.
עדיין לא בחרתי ספר לשבת מבין שלושה מועמדים.
 
שבת שלום  
לצפיה ב-'אלמוניות מסקרן אותי, התאכזבתי מה שאמרת על טוהר'
אלמוניות מסקרן אותי, התאכזבתי מה שאמרת על טוהר
16/03/2017 | 18:45
3
48
וגם גינת בר מסקרן אותי אחרי השיחה עם קומי מידן.
לצפיה ב-'האם אהבת את ספריו האחרים של פראנזן?'
האם אהבת את ספריו האחרים של פראנזן?
16/03/2017 | 19:07
2
40
אם כן, אולי תחשוב אחרת ממני על "טוהר". קראתי את "התיקונים", וגם ממנו לא התלהבתי.
לצפיה ב-'התיקונים היה מעולה. זו בטח התשובה עבורי.'
התיקונים היה מעולה. זו בטח התשובה עבורי.
16/03/2017 | 19:08
1
16
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
16/03/2017 | 19:22
10
לצפיה ב-'ויליאם טרבור, Death in Summer'
ויליאם טרבור, Death in Summer
16/03/2017 | 16:16
7
39
אחרי "לולי וילוז" בשבוע שעבר, נזכרתי כמה אני אוהבת לקרוא ספרות בריטית ושלפתי את הספר מאת מחבר "המסע של פליסיה", שאין לי כח נפשי לקרוא שוב, כי הוא סיפור כתוב כל כך טוב וחריף - האיש ידע לספר סיפור - אבל הוא למעשה סיפור זוועה שמציע רק גאולה קטנה בסוף.
 
הספר הזה מעודן, כתוב באדרסטיימנט ועם הרבה רגישות וקשב, של סופר שיודע לבנות דמויות ראשיות של נערות או נשים צעירות ממנו בהרבה ("פליסיה" שלו היא בת 15 והוא הוציא את הספר כשהיה בן 65, והמרחק המגדרי והגילאי לא ניכר בו כלל). המבנה המעמדי של בריטניה מועבר כבר בהתחלה, כמובן גם בשפת הדיבור של הדמויות משני עברי המתרס.
 
המוות בקיץ הוא מוות פתאומי של אישה, אם טריה מאוד ובגיל 40 פלוס מינוס, שמוצאת מותה בתאונת דרכים. ההמשך הוא ניסיון למצוא אומנת לתינוקת, שנשארה לבדה עם אביה (ההססן, הפלגמטי משהו, זה שאינו יודע בדיוק מה הוא רוצה ואם כן, איך לומר זאת) בבית אחוזה מפואר (אך שירד מגדולתו) והמתחים המובנים בינו ובין חמותו, הנוטרת לו מתוך אמונתה שנשא את בתה לאישה רק משום כספה. מכאן הכל פתוח, אני עדיין בהתחלה ונושמת כל מילה.
לצפיה ב-'ועדיין מחפשת כל רגע פנוי לקריאה, כבר בסוף ולפניי כמה עשרות'
ועדיין מחפשת כל רגע פנוי לקריאה, כבר בסוף ולפניי כמה עשרות
21/03/2017 | 15:00
6
13
עמודים. ובכן הספר חזק. טרבור (נפטר בשיבה טובה לפני חודשים ספורים), היה לו הכישרון לתאר גם דמויות אפלות, אפילו פסיכופטיות, בצורה שאפשר להזדהות איתן ולו במעט. אין רק מפלצות עם קרניים.
 
ויש מגע בעצב, זה בכל ספריו שקראתי עד עכשיו. הנכונות לגעת בעצב תהומי של קיום, של נסיבות חיים נוראות. זה ראוי להערכה וגם מעיד על עומק רגשי ועל הבנה פסיכולוגית עמוקה. כך ב-"מסע של פליסיה" (יצא בעברית וגם היה סרט, של אטום אגויאן) שהוא סיפור מעורר אימה המפנה אצבע מאשימה לחברה בה אנו חיים, הדוחפת את החלשים, ובעיקר את החלשות והצעירות, אל פי תהום, כבר מגיל צעיר, הקרתנות הדתית האירית, האכזריות הכלכלית של משטר ת'אצ'ר.
 
כך ב-"לקרוא את טורגנייב", שעד כמה שזכור לי מתאר את חייה הקשים ביותר של אישה צעירה באירלנד השמרנית והדתית (טרבור היה אירי שהשתקע באנגליה בגיל צעיר).
 
כך גם כאן, הכאב קשה מנשוא. ולפעמים מוביל למעשים קשים מנשוא. ועוד משהו, כמה קשה הפער לפעמים בין תמונת עולם שאנחנו בונים לעצמנו, סך כל החוויות שלנו, ובין המציאות כפי שחווה אותה הזולת. הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על המשמעות של הזולת בחיינו, שלנו בחייו, וכמה כל זה רחוק ממציאות. כמה זה מכאיב.
 
ושוב, דיון מפורש במופנמות הבריטית, בחוסר היכולת לדבר על הרגשות, על מה אני מרגישה ברגע. זה חוזר שוב ושוב בספרים שנכתבים באנגליה, גם באירלנד.
לצפיה ב-'וגם "המסע של פליסיה". היום לא אחת מדובר על מסע כעל "מסע'
וגם "המסע של פליסיה". היום לא אחת מדובר על מסע כעל "מסע
21/03/2017 | 15:35
5
7
החיים", "משנה הדרך ולא המטרה". שזה אולי קביל יותר לאוכלוסיה שבעה, בורגנית.
 
לאור זאת, כמה אירונית המילה "מסע" בספר הזה, מבחינת הסיבה בגינה יצאה פליסיה למסע, הבחירה אם בכלל לצאת למסע אם לאו (שנתונה לרבים מאיתנו ולרבות מאוד, ממש לא) הפער בין התפיסה שלה את המטרה לבין התפיסה שלנו, כבר מההתחלה, את מי היא פוגשת במסע הזה, מה היא לומדת על החיים בקשר לשכר ועונש (או להיעדרם למעשה). ואיך היא מוצאת את הכח ללכת הלאה, להמשיך בדרך, שאולי תוביל אותה יום אחד לחיים טובים יותר.
 
קראתי שוב את הפרק האחרון בסופה"ש. לא זכרתי את כל הפרטים, רבים הם התייחסויות למקומות שונים בספר, אבל הוא הותיר אותי שוב, עם דמעה. המשפטים האחרונים בעיקר השלישי מהסוף, על כח, על בחירה בחיים. זה ספר מומלץ למי שמוכן ומוכנה לעמוד בקושי הרגשי הרב שהוא מעורר.
 
וגם "מוות בקיץ", או Death in Summer, הוא ספר מומלץ. עדיין יש הפער הזה בין החיים שלי כאן ובין ספר שנכתב באנגליה לפני 20 שנה, פער תרבותי שלא ניתן לגשר עליו, שאולי חבר שלי שגר בלונדון שנים, בשבילו אין כאן פער. בשבילי יש. ואפילו את זה אני אוהבת. כי לא צריך לדעת הכל בחיים, אפשר להנות מהאלמנטים האנושיים האוניברסליים שיש בספר.
לצפיה ב-'במה מתבטא הפער ? ולמה לא ניתן '
במה מתבטא הפער ? ולמה לא ניתן
21/03/2017 | 16:33
4
8
לגישור ? כאלו מה הבדל התרבותי ? ואת אומרת עשרים שנה ואנגליה שזה מדינה מערבית כמו שלנו ,אז למה ? זה ממש לא ברור לי, למה חשת ככה ? לא אומר שאין הבדל אלא לא עד כדי כך קיצוני כאלו מה כבר השתנה ? אשמח להסבר,
לצפיה ב-'מאכלים. או מותגים של מאכלים מוכנים. '
מאכלים. או מותגים של מאכלים מוכנים.
21/03/2017 | 17:05
3
13
זוג מבוגר נשכר לעבוד כעובדי משק בית באחוזה. זה משהו שהולך רחוק לתקופה של אדונים ומשרתים, נכון? אלה אנשים שעשו קריירה מעבודת השירות הזאת, שאולי ויתרו על להיות הורים בשבילו. אנשים שמקדישים חיים שלמים לשירות הזולת. (כולם גרים באותו בית).
 
מישהו נוסע בסופי שבוע לבקר מה שנקרא Stately Home (זה מ"פליסיה"). אלה בתי קייט, כנראה, של העשירים, באזורי הכפר האנגליים, שפתוחים לציבור.
 
אנשים פונים באדוני ובגברתי לכל זולת. זו צורת ההתבטאות. בישראל בדרך כלל המילה "אדוני" או "גברת" זה כדי להסתיר אגרסיה, זה נאמר בכעס, דווקא בחוסר כבוד.
 
באנגליה אומרים דברים לא בצורה ישירה, לפחות במעמד מסוים עושים זאת. מסייגים, מרככים, הרגשות נשארים מוסתרים, טון הדיבור הוא מופנם. זה מאוד שונה מהמוחצנות הישראלית.
 
יש לשון שונה למעמדות שונים. יש משפטים שם שברור לי שמיוחדים לא רק לצעירים, אלא לכאלה שיש להם פחות כסף, לא למדו בבתי ספר גבוהים, גדלו אולי בבית יתומים - כמו זה שמתואר כאן, זוועת עולם, אבל תמיד מתואר בפה משפט שם משפט, כפלאשבקים, זה לא נזרק לך לפנים, אבל אתה מבין את גודל הזוועה של המקום הזה ככל שהספר מתקדם. הם אומרים משפטים או משמיטים מילים שונות ואתה מבין את ההקשר, אבל אין סיכוי שהשניים שגרים באחוזה כרגע, האלמן וחמותו, היו מדברים כך.
 
עדיין, הזיכרון של מלחמת העולם הראשונה קיים.
 
אלה דברים שיכולתי לחשוב עליהם, בשליפה.
לצפיה ב-'הבנתי, תודה על התשובה המנומקת'
הבנתי, תודה על התשובה המנומקת
21/03/2017 | 17:30
2
8
אב עדיין כמו כל ספר טוב יש לו מאפיינים כללים שלא קשורים בתרבות או מעמד או מנטליות , לכן עדיין אפשר להנות ממנו וזה מה שהופך ספרות לטובה שהיא כללית, ולא רק קשורה בזמן או מקום, לא מדבר על הספר הזה  ספציפית כי לא קראתי אלא בכלל על ספרו טובה, והבנתי שהספר הזה עונה על הגדרה הזו ? לכן אהבת,  וכן אני מסכים שיש הבדלים בין תרביות ולא ניתן לגשר אלא אם תלמד את השפה, ועכשיו אחרי שהסברת הבנתתי נקודתית, תודה לך .
לצפיה ב-'נכון. לא הייתי צריכה לגור בבית יתומים איום '
נכון. לא הייתי צריכה לגור בבית יתומים איום
21/03/2017 | 17:36
1
12
(וחשבתי על זה שאולי יש כאן קריצה עצובה לאלה המיתולוגיים מהספרות האנגלית)
כדי לדמיין קשר שלי עם זולת באופן אחר מכפי שהיה במציאות. כל כך רציתי אבל מה שהיה שם זה בעיקר רצון שלי. זה אופייני לחשיבה של נשים צעירות. במיוחד כאלה עם חסך רגשי.
אז כאן זה פוגש אותי. בעקבות הקריאה עלה לי לפני כמה ימים איזה מקרה לא נעים שקרה לי שקשור בדמיונות כאלה, מקרה שקרה לפני רבע מאה.
 
אז זה דווקא לא נעים כל כך. ובכל זאת. אני שמחה שאני יכולה להרגיש ולהתמודד עם העבר שלי, ושזה קורה בעקבות קריאת ספר טוב.
 
ומעבר למה שכתבתי בהודעה הקודמת, יש חוויות מעמדיות בוודאי של היומיום, של מי שגרים בארץ הזאת, שהן מוכרות להם והם פוגשים אותן בספר ומבינים אותן מייד. ואני לא. (וזה דווקא לא כל כך חסר לי).
 
לצפיה ב-'כן ספר יכול להיות מאוד טרגרי'
כן ספר יכול להיות מאוד טרגרי
21/03/2017 | 17:51
8
אני מסכים , וספר טוב באמת משנה בך משהוא כנל שירה זה מה שעושה ספרות מופתית בעיני, ככל שהאפקט עליך הוא עמוק או לטווח ארוך ככה הספר נחשב טוב לפחות בעינך, לכן ספרות היא כל כך אישית  וכל אחד וטעמו ויש שמדבר עליך יותר וכזה שפחות, עמוס עוז אמר בהרצאה על ספרות, שכל קראיה בספר היא של אדם היא שונה משל אחר, כלומר כל אדם קורא ספר אחר, ולאחד יש כימה ולאחד לא, זה העניין בסוביקטיביות ,לכן גם אם יש לך יכולת קראיה טובה לא בטוח שתהנה או תבין למה ספר מופתי, למשל אחד לא סובל את החטא ועונשו והוא מופת  לא ? זה לא אומר כלום כי אליךהספר לא מדבר לכן החוויה היא אישית, ויש כאלו שמושך יותר וכאלו שפחות וכאלו שבאופן יותר אובקטיבי כללי מחקרי טוב וכאלו שפחות, אבל אתה בסופו של דבר מי שמחליט  מה טוב ומה לא, לא במבקר, ולא החוקר, ולא אף אחד ,זה דעתי על עניין הטרגר .
לצפיה ב-'"קאמילה" של פאני ברני.'
"קאמילה" של פאני ברני.
17/03/2017 | 10:10
5
39
קראתי ספר אחר שלה, "אוולינה", בעבר ונהניתי, אך הספר הזה מהנה ברמה אחרת. אני מופתעת לגלות שזה רומן ממש מבריק ובעל נגיעות מודרניות, מלא הומור משובח, אירוניה חריפה, אלמנטים של פרודיה והבנה עמוקה ודקה של הטבע האנושי על כל גווניו, כולל הסתכלות ממש מודרנית על הפער הבין דורי ועל מעמד האישה. בין הדמויות אפשר למצוא כמה טיפוסים קומיים שחבל על הזמן. מרגישים שאוסטן הושפעה ממנה, אם כי סגנון הכתיבה של אוסטן מתעלה בהרבה על קודמתה. אבל למרות שאינו מושלם ולפעמים טיפה מסורבל במשפטיו הארוכים מאוד, אם מקלפים את העטיפה החיצונית שנראית לפעמים מיושנת מעט, מגלים בפנים אוצרות. הספר ממש שווה, במיוחד לחובבי הרומן האנגלי הקלאסי, התובנות והתיאורים שלו גורמים לי לא אחת לצחוק בקול רם ממש. אני חושבת בהנאה על המאות הרבות של עמודים שעוד נותרו לי בספר המאוד ארוך הזה.
רק לחשוב לאילו רמות אפשר היה להגיע אילו לנשים הייתה הזדמנות ללמוד, להשתתף במגוון פעילויות רחב יותר ולהרחיב אופקים כמו לגברים. מתכווץ לי הלב לחשוב כמה עוד נשים כשרוניות בטירוף היו בתקופתה (או לפניה ואף אחריה) שלא היו להן את התנאים או ההשכלה או האפשרות להביא את הפוטנציאל שלהן לידי מימוש. כמה עוד יצירות מבריקות כאלה היו יכולות לצאת לאוויר העולם או אולי אף יצאו ואיש אינו מודע לקיומן עד עצם היום הזה. 
לצפיה ב-'בעיני כתיבה נשית חשובה מאוד'
בעיני כתיבה נשית חשובה מאוד
17/03/2017 | 22:57
4
28
כל עוד היא מציגה תמונה רחבה של המצב של המאבק בין גברים ונשים בין האישה לחברה, אבל  לפי ידעתי יש לא מעט כותבות  " פימנסטיות " שכותבת חד צדדי וחד כווני ומציגות תמונה חסרת גוונים ,נוטה לכייון האשמה והאדרת האישה כ - "קורבן  מלאך" ואת הגבר " כשטן - פושע " זה נהוג מאוד לפי ידעתי, ובעיני זה פסול, התמונה מאוד מאוד מורכבת יותר מ - " טובים " או " רעים " אז כותבת שמציגה את הנושא החשוב הזה מכל הכוונים ומראה את שני הצדדים בעיני היא כותבת טובה ,לכן אני לא נגד כתיבה נשית בועטת אני נגד כתיבה נשית סטרוטאיפית חד מימידית וזה תקף לכל כותב גם שחורים, או הומאים- לסביות וכו, בעיני כתיבה טובה היא כזו שמציגה  מגוון רחב של קולות גם כאלו שמנוגדים לקול הפנימי שלי _ (של הסופר - האדם ) ונותנת לכל  אחד מקום, זה בעיני כתיבה טובה, באופן אישי אני הודה שלא קראתי כמעת כתיבה פימינסטית אלא רק מעט מאוד שירה ועל זה אני מסתמך , וגם לא הרבה מעט מאוד מאוד, רוב הקריאה שלי היא של יוצרים גברים ...
לצפיה ב-'אבל פאני ברני אינה קשורה לתנועת הפמיניזם,'
אבל פאני ברני אינה קשורה לתנועת הפמיניזם,
18/03/2017 | 08:05
3
24
שמטבע הדברים עוד בכלל לא הייתה אפילו בתכנון בתקופתה. הפמיניזם שלה הוא ברמת הפמיניזם של ג'יין אוסטן - של לתת מקום וחשיבות גם לדמות הנשית בעולם גברי ולהציג אותה בצורה קצת פחות סטריאוטיפית ושטחית, או כדבריה של ג'יין אוסטן, לא רק כ"fine lady" המשמשת לקישוט בלבד, אלא כ"rational creature" המסוגלת לחשוב, להבין ולהרגיש לעומק ואף להביא תועלת מעשית כלשהי. בתקופה שנשים לא נחשבו אפילו לבני אדם בעלי זכויות, כמו זכות בחירה, ירושה או לימודים, אין בכלל מה לדבר על פמיניזם במשמעות המודרנית של המילה, כך שכל מה שכתבת כאן לא ממש רלוונטי לסופרת שחייתה ופעלה בין המחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19.
לגבי כותבות פמיניסטיות מודרניות, אני מסכימה שכל קיצוניות והגזמה היא דבר שלילי ולא בריא, אבל אין לכך קשר לביקורת שלי על הספר הספציפי הזה.
לצפיה ב-'אני לא מכיר אותה'
אני לא מכיר אותה
18/03/2017 | 08:18
2
21
אני מדבר באופן עקרוני על התופעה לא על הספר או הסופרת הזו, אני נוטה לדבר באופן כללי שאני שומע על כתיבה נשית כי הזכרת  את המונח הזה או על כל נושא אחר, אני לא מבטא את דעתי על הנושא של כתיבה נשית אבל היה מעניין לדבר על הבדלים, מאוד מעניין לראות איך כתבה אישה במאה השמונה עשרה לעומת היום, התפתחות היא עניין מרתק בעיני ובכל תחום .
לצפיה ב-'אני מבינה שההערה הייתה כללית, וגם מבינה שלא קראת אותה,'
אני מבינה שההערה הייתה כללית, וגם מבינה שלא קראת אותה,
18/03/2017 | 16:25
1
26
אך יחד עם זאת, גם בלי לקרוא אותה, לטעמי גם הכללה צריכה להיות במסגרת הסביר וההגיוני, תוך התחשבות במה שמתקבל על הדעת לאור ההקשר ההיסטורי והעובדתי. הרי לא ייתכן משום בחינה שהיא שסופרת בת תקופתה, בין אם אתה מכיר את כתיבתה או לא, הייתה פמיניסטית "שורפת חזיות", כשעוד לא הומצאו חזיות אפילו. הרעיונות הפמיניסטיים הקיצוניים מהסוג שאתה מתייחס אליהם אינם רלוונטיים בשום אופן לתקופתה, שהתאפיינה בדיכוי נשים קיצוני, ששום מחאה נגדו לא יכולה להיראות מוגזמת, ובפרט לא הייתה מאפשרת את חופש הפעולה והביטוי שיש לפמיניסטיות כיום, שנותן להן בכלל את ההזדמנות להביע את עצמן ולפעול בצורה כה קיצונית, לפחות בציבור.
אני כותבת את זה כדי להסביר מדוע זה לא מתקבל על הדעת בעיניי לקשר את הספרות הנשית של המאות 19 ו-18 לסוג כזה של פמיניזם, אף על פי שבהכללה, כשמדובר בפמיניזם המודרני, אני מסכימה איתך שיש פעילות ויוצרות הלוקחות אותו לקיצוניות ההפוכה, שהיא גם מוגזמת ומכוערת. 
לצפיה ב-'ברור אני לא מנסה לקשר לתקופה של המאה השמונה עשרה'
ברור אני לא מנסה לקשר לתקופה של המאה השמונה עשרה
18/03/2017 | 19:11
16
או התשע עשרה  למצב שקורה היום בעידן המודרני והפוסט מודרני שזה בכלל החריף מה שאני מנסה לומר, שאני התייחסתי רק למילה אחת שאמרת והיא כתיבה נשית ,ועליה כתבתי שבעיני איך היא צריכה להיות ואיך היא כרגע אולי הייתי צריך לציין זאת אני נוטה להסכים אבל לא חשבתי על זה אז אבל מה שאני נסיתי לומר באופן כללי מה היא כתיבה נשית ראויה בעיני ומה היא לא,טענתי שאוטסטין או באני כאלו הן " שורפי חזיות" ממש לא  אלא אמרתי שיש תופעה כזו ובעיני זה לא ראוי ,כאמור אני מתייחס לפרט אחד כללי שנאמר ושופך את דעתי לא בהכרח בהקשר של הנאמר, זה העניין בטפל או עיקר, אצלי הטפל הוא עיקר ועיקר הוא טפל , זה מאפיין אוטיסטי ,אבל לא נדבר על זה פ כיזה לא הפורום המתאים ,ואני אומר את זה רק כדי להסביר למה כך פעלתי ואיך זה קשור לאישיות שלי .
לצפיה ב-'אני עם'
אני עם
18/03/2017 | 21:32
9
50
הבשורה על פי יהודה.
מעניין, אם כי לפעמים עוז לוחץ חזק מידי עם האג'נדה שהוא מוביל.
לצפיה ב-'זה הספר החדש של עוז'
זה הספר החדש של עוז
19/03/2017 | 00:52
7
41
ראיתי ראיון שלו עם קובי מידן היה ראיון מעניין עשה חשק אבל אי רוצה לקרוא קודם את " סיפור של אהבה ושל חושך " שנחשב לגולת הכותרת של יצירותו .
לצפיה ב-'ספר שווה. המשכתי אותו קצת בתקופה המאוד קצרה'
ספר שווה. המשכתי אותו קצת בתקופה המאוד קצרה
19/03/2017 | 09:41
6
47
שבה חזרתי לבית הישן. אבל עכשיו כבר התפנינו משם וכרגע בתקופת מעבר, אז הוא שוב נזנח עד שנתארגן בבית החדש.
לצפיה ב-'כן נחשב ליצירת המופת שלו'
כן נחשב ליצירת המופת שלו
19/03/2017 | 10:04
5
26
שלפי ידעתי זה בפרס גתה על ספרו וגם למעומדות לנובל ,אז מבחינה זו יש מה לצפות,, אני אחכה שתסייימי אותו כי אני רוצה לקרוא  את החוות שלך עליו .
לצפיה ב-'לרגע לא חשבתי שזה נחשב כך. התחלתי ונטשתי.'
לרגע לא חשבתי שזה נחשב כך. התחלתי ונטשתי.
20/03/2017 | 17:44
4
9
לצפיה ב-'למה נטשת ? ואכן זה נחשב לגולת הכותרת של יצירתו'
למה נטשת ? ואכן זה נחשב לגולת הכותרת של יצירתו
20/03/2017 | 19:07
3
15
כלומר עליה הוא זכה בפרסים וכו ,אני לא קראתי אז אין לי מושג אבל אני יודע שהספר הזה נחשב ליצירת המופת שלו .
לצפיה ב-'נטשתי כי הוא היה משעמם. פרסים, בעיקר מאן בוקר, גורמים'
נטשתי כי הוא היה משעמם. פרסים, בעיקר מאן בוקר, גורמים
20/03/2017 | 19:28
21
לי לא לקרוא ספרים שזכו.
לצפיה ב-'ספר של מחבר מוכשר בטירוף,'
ספר של מחבר מוכשר בטירוף,
22/03/2017 | 10:00
1
25
עם תובנות עמוקות והומור עצמי. אני בכללי לא מעריצה של עוז, אבל הספר הזה בעיניי הוא פנינה. אולי לא היה מזיק לו טיפה קיצור פה ושם כי יש מעט נטייה לחזור על עצמו מדי פעם ולהפליג בתיאורים מוגזמים מעט, אך לא משהו ברמה של להרוס. בעיניי הספר לא משעמם בכלל, אלא ממש מענג ואנושי. כדאי לפחות לנסות.
לצפיה ב-'זה עניין של טעם אישי'
זה עניין של טעם אישי
23/03/2017 | 18:02
7
ואני אנסה אותו לא אומר שלא, נסיתי לרככוש שהיה מבצע שלוש במאה אבל לא היה בסניף שאליו הלכתי .
לצפיה ב-'בינוני ולא יותר.'
בינוני ולא יותר.
20/03/2017 | 17:43
10
לצפיה ב-'magnus chase and the hammer of thor מאת ריק ריירדן'
magnus chase and the hammer of thor מאת ריק ריירדן
19/03/2017 | 12:08
1
17
עוד ספר נוער מעניין בסדרת המיתולוגיות שלו. מצא חן בעיניי שהוא הקדיש את הספר לטולקין.
לצפיה ב-'לא פגשתי כותב גאוני כל כך כמו טולקין'
לא פגשתי כותב גאוני כל כך כמו טולקין
21/03/2017 | 17:54
12
בסוגה הזו הוא האב של כולם בעיני, מאז שקראתי אותו אני לא יכול להנות ממש מאף ספר פנטיזה בטח לא כמו מספריו המופלאים והגאוניים, ממש מעריך אותו, דמיון יוצא מהכלל, יצר עולם שלם, וגם מרטין שנחשב לסופר גאוני שיצר יצירת למופת לא נגע בי בכלל ב " שיר של אש ושל קרח " נטשתי בספר הראשון, אף אחד לא כמו טולקין, אך מקווה שיקום לו יורש וטוב יותר .
לצפיה ב-'בחצי של "הקבוע היחיד" / יואב בלום'
בחצי של "הקבוע היחיד" / יואב בלום
20/03/2017 | 21:33
22
שבוע טוב לכולם
לצפיה ב-'הקראת פואמה לפני הצעת נישואים!!!'
הקראת פואמה לפני הצעת נישואים!!!
17/03/2017 | 18:54
2
48
היי
חבר שלי מתכנן להציע נישואים ורוצה להקריא לחברתו את הפואמה הזו לפני....חלק ממנה אנחנו מצליחים להבין וחלק לא...
אשמח אם תעזרו לו בפירוש...:
She walks in beauty, like the night
Of cloudless climes and starry skies;
And all that's best of dark and bright
Meet in her aspect and her eyes:
Thus mellowed to that tender light
Which heaven to gaudy day denies.
One shade the more, one ray the less,
Had half impaired the nameless grace
Which waves in every raven tress,
Or softly lightens o'er her face;
Where thoughts serenely sweet express
How pure, how dear their dwelling-place.
And on that cheek, and o'er that brow,
So soft, so calm, yet eloquent,
The smiles that win, the tints that glow,
But tell of days in goodness spent,
A mind at peace with all below,
A heart whose love is innocent!
 
או בעברית:
בַּנּוֹי תֵלֵך
בַּנּוֹי תֵלֵך, כְּלוּלָה כִּשְׁחוֹר
עֲתִיר כּוֹכָב וְצַח מֵעָב,
וְכל הַטּוֹב בִּשְׁחוֹר וּצְחוֹר
בְּחִין־עֵינָהּ נִמְסַך־נוֹשַׁב,
נִגְלַם לְתוֹך רוֹך זֶה שֶׁל אוֹר,
נִמְנַע מִיּוֹם שֶׁל רַהַב רָב.
צְלָלִית פָּחוֹת, בַּת־אוֹר יוֹתֵר,
קִמְעָא יַמְעִיטוּ מֶשֶׁך חֵן —
נוֹפֵף בְּכל קְווּצּוֹת עוֹרֵב,
מַקִּיף פָּנִים, עָנוֹג, קוֹרֵן;
הֵם פְּנֵי שִׂיבְרָהּ, מָתוֹק, שָׁלֵו
מֵפִיק יְקַר ראשׁ בּוֹ שָׁכֵן.
וּמֵעַל לֶחְיָהּ, עַל גַבּוֹתֵיהָ —
רַכִּים שְׁקֵטִים אַך כּה בְּרוּרִים
גְּוָּנִים אוֹרים, חִיּוּך נוֹצֵח,
שָׂחִים יָמִים בַּטּוֹב עוֹבְרִים;
דַּעַת נוֹחָה לְכל תַּחְתֵּיהָ
לֵב אוֹהֵב, בַּר וְתָמִים.
לצפיה ב-'זה של בירון'
זה של בירון
17/03/2017 | 22:19
37
שיר מאוד יפה לא יודע ממש מה לומר על התרגום אבל זה חלק מ " מנגינות עבריות " .\
בנוגע לפירוש לפי דעתי זה שיר אהבה שמציג את האישה כשיא היופי והאור לכן כל התיאורים הם כה מברקים כמו בְּחִין־עֵינָהּ נִמְסַך־נוֹשַׁב,
נִגְלַם לְתוֹך רוֹך זֶה שֶׁל אוֹר, " ועוד ועוד זה תיאור מאוד קלאסי של האדרת היופי של אהובה שזה מאפיין מאוד שירה קלאסית ורומנטית בפרט לעומת השירה המודרנית שמנסה לדייק ולראות גם פגמים כמו אצל בודלר ואצל רמבו שמראים את " המפלצתיות" אצל נשים לכן נחשים מאוד אנטי נשיות קלאסית ואף מזוגנים מאוד, בירון נראה כאן מאוד הולך בקו של המשורר המאפר החל מתיאור הגבות כעורב ועד האור וכו,  לב אוהב וכו וכו, זה דעתי כרגע .
לצפיה ב-'ואולי אפשר להרחיב ולומר'
ואולי אפשר להרחיב ולומר
17/03/2017 | 23:29
27
שהוא מתאר את האישה "  האדיאלית "  כעדינה , כרגועה , כמקור של אור ושל רכות שזה תפישה מאוד ישנה שמה את האישה כרגשנית יותר כיותר עדינה כיותר נִמְנַע מִיּוֹם שֶׁל רַהַב רָב.
צְלָלִית פָּחוֹת, " כזו שלא בולטת בעצם השיר הזה הוא פארפראזה ל " אשת חיל מי ימצא "שכתוב בסידור בשבת רק שכתב אותה בירון שהוא משורר אנגלי בלי קשר ממש ליהדות, לכן השירים האלו שנכללו בספר קטן שנקרא  " מנגניות  עבירות " כל כך מתאים, הוא פשוט לוקח מוטיבים יהודים וכותב אותם בלשון רומנטית בלשון השירה, אז גם זן צורה להסתכל על זה, מנוקדת מבט מודרנית פימנסטית זה מאוד מיושן כי הפימניזם רוצה לטשטש את השוני הזה בין גברים לנשים , ויותתר להחצין את עצמך את המיניות, ולהיו יותר מורדת בכל מה שהשיר הזה מיצג של  " היופי הנשי המפואר " כמקור להערצה או כיתבת שירה מפוארת אבל שלא נוגעת באישה באמת, במה שהיא רוצה, אלא רק מקשטת  אותה כמו אצל שקספיר " עיני אהובתי שמש " מי באמת חושב ככה ? אף גבר נראה לי, והשירה המודרנית והפוסט מודרנית מעררת כל זה ועל הפתוס שהציג בירון ואחרים כאישה כאידל של יופי וקישוט בלבד ..
לצפיה ב-'מחפשת ספר -מי יכול לעזור?'
מחפשת ספר -מי יכול לעזור?
17/03/2017 | 19:56
48
אני מחפשת ספר עבור חברה לקויית ראיה. אני מקריאה לה.
מדובר על ספר הרפתקאות של קבוצת נשים שמה שמאחד אותן זה נקמה. מישהו אולי יודע? מישהו מכיר?
לצפיה ב-'המלצה מכל הלב והקישק'עס:גברים נשים אהבה דרור בראונשטיין'
המלצה מכל הלב והקישק'עס:גברים נשים אהבה דרור בראונשטיין
14/03/2017 | 15:02
3
50

גברים נשים אהבה מאת דורון בראונשטיין ספר חדש. נגיד שיש בחור בלי אבא שבו הוא מכיר ובלי אמא מסיבה כזו או אחרת, כי היא מאושפזת במחלקה םפסיכיאטרית כסכיזופרנית, עם הפרעה דו קוטביךת, אובססיה טורדנית כפייתית ודיכאון קליני-כן, כל זה במנה אחת: מה שמקבלים מזה זה זה התעללות מינית שבוצעה על ידי האב. אז איך לא יצא לנו בחור הומוקסקסואל? 259 עמודים מרגשים ושווים כל עמוד!
"היה זדוני.
זדוניות מולדת, נרכשצת, מטעה ומתעתעת-זו היתה זדוניותו.
זדוניות מבעבעת, מתחת- לפני- השטח.  
אלימה-
באלימות מהסוג הכאילו-לא-אלים.
צורבת-
מהסוג הכאילו-לא-צורב.
בעור. ובתוך העור.
בתוך תאי הדם."
לצפיה ב-''
14/03/2017 | 20:29
30
כשאתה כותב "אז איך לא יצא לנו בחור הומוקסקסואל?" זה מה שהספר אומר, או תוספת שלך?
לצפיה ב-'מצטרף לשאלה מה הקשר ?'
מצטרף לשאלה מה הקשר ?
14/03/2017 | 22:35
10
לצפיה ב-'נושא חשוב מאוד'
נושא חשוב מאוד
14/03/2017 | 22:35
30
לכתוב על התעללות מינית זה עניין חשוב מאין כמותו גם על מחלות נפש בעיני זו ספרות טובה ומקווה שהוא יודע איך לבטא את זה באופן טוב,  בעיני שירה וספרות צריכה לגעת בנושאים כאלו ולא כרק בפולטיקה או במצב ישראלי פלסטיני דתי חילוני וכו יש הרבה נושאים נשכחים ולא מוזכרים וזה אחד מהם, מעניין גם לראות תאוצה בכתיבה על  טרנסים בעיני נושא חשוב מאין כמותו ,בעיני נושא מבורך וכן ירבו, לא קראתי אך מדבר באופן עקרוני שהנושא בעיני הוא מהחשובים והראוים ביותר  לכתיבה .
 
לצפיה ב-'בבקשה המלצות על ספרים שעוסקים בשיגעון וגאונות'
בבקשה המלצות על ספרים שעוסקים בשיגעון וגאונות
12/03/2017 | 03:33
31
44
אני קראתי ספר אחד על זה בשם גאונותת ושיגעון  אבל בעיני  הספר לא מספיק טוב ולא מראה קשר ברור כמו הכותרת היומרנית של הספר אז אני לא הייתי ממש מרוצה ,,  אני יודע שיש ספר של שוהם גיורא אני הוספתי אותו לרשימה  וארכוש אותו , אני מחפש גם ספרי פרוזה שעוסקים בזה בדמויות כאלו הנושא מאוד מעניין אותי ואני מוצא קשר בין חריגות לבין גאונות  לא אומר שכל משוגע או חריג או גאון אבל הרבה מהדמיות שאני מכיר היו כאלו וזה נושא בעיני מעניין ויש מחקר על כך ואני רוצה לעמיק את ידעותי בנושא זה , אז אני יודה לכל המלצה , תודה מראש נתנאל
לצפיה ב-'נפלאות התבונה / סילביה נאסר'
נפלאות התבונה / סילביה נאסר
12/03/2017 | 11:08
1
27
ביוגרפיה של ג'ון נאש, חתן פרס נובל, שסבל מסכיזופרניה
לצפיה ב-'תודה אוסיף לרשימה'
תודה אוסיף לרשימה
12/03/2017 | 11:36
3
לצפיה ב-'אין קשר בין גאונות לשגעון '
אין קשר בין גאונות לשגעון
12/03/2017 | 11:54
28
63
(1) לגאונות עצמה אין הגדרה. יש גאונויות שונות בתחומים שונים: איינשטיין, באך, ליאונרדו, גיתה, מאדם קירי או טיורינג. על המוזכרים כאן שמענו, אבל יש עוד גאונים רבים וטובים שלא הותירו את רישומם בהיסטוריה.
(2) גם ל"שגעון" אין הגדרה (סכיזופרניה? היסטריה? OCD? פרנויה?...)
הזכרת את הספרים של שלמה גיורא שוהם. כתבתי לאחרונה מסר אישי לאחת המשתתפות בפורום עליהם. עושה גזור הדבק: 
אם תקראי אותו ("טירוף, סטיה ויצירה"), תסתנוורי מזיקוקי הדינור של הידע המפוזרים בו בשפע רעשני, אבל לאט לאט יתגלו לפנייך החוטים הרופפים והשטחיים שמהם נארג הספר, וההערצה-העצמית של המחבר את עצמו. (זה בולט מאוד גם בספר המקביל שלו, "מרד, יצירה והתגלות"). 
הוא משתמש בכמה דוגמאות כדי לבסס את הנחותיו ומסקנותיו המופרכות. כדי להעצים את הרושם, הוא הופך את האומנים שאותם הוא בחר כדוגמה ליוצרים עילאיים ובני-אלמוות. למשל: 
# הטירוף של ואן-גוך, והאלימות  של קרוואג'יו. [האם אפשר להסיק מכך שגם רמברנט, רפאל, רנואר, מונדריאן או קאנדינסקי היו מטורפים, אלימים או סוטים?]. 
# המלחין ג'זואלדו חי בעולם של סאדו-מאזו, והלחין בעיקר מדריגלים יפים [נו, מכאן יוצא שגם ברהמס, באך, או שוסטקוביץ היו סוטים מטורללים?] 
# הסופר ז'אן ז'אנה ההומו והגנב והרוצח שהיה "מחזאי גאוני" [בחיי שאני מכיר סופר או שניים שהיו סטרייטים, אנשים ישרי-דרך, ולא רצחו את בנות זוגם]. 
שוהם מפלרטט עם מסקנות מביכות, משתלח בפסיכולוגים, שולף צימוקים מהרבה עוגות ומנסה ליצור מהכל תבשיל פסיאודו-אינטלקטואלי קודח. 
בקיצור, הרבה רעש וצלצולים, רעמים וברקים, ובסופם שקט מביך ויבש. 
יש  אמנים, מדעניות, פוליטיקאים או ממציאים גאונים שעלולים בשלב כלשהו בחייהם להשתגע, בדיוק כמו בנקאיות, נגרים, או עיתונאיות. גאונות אינה תנאי לשגעון, ושגעון אינו תנאי לגאונות. ברוב מכריע: נהפוך הוא.
לצפיה ב-'יש דעות לכאן או לכאן'
יש דעות לכאן או לכאן
12/03/2017 | 12:09
25
אני לא נוטה לזה בפן הרומנטי כלל ועיקר אך אני חושב שיש קשר מובהק בין חריגות לבין גאונות, ואני קראתי המון ביוגרפיות שמראות על כך למשל בספר שהזכרתי קודם " גאונות ושיגעון " בסוף הספר בכמה עשרות עמודים אחרונים מציגים את תמונה שבעיני היא מאוד מעניינת, רוב הכותבים סבלו או מדיכאון או מצבי רוח משנים או מהמכריות דוגמאות מוכרות משלנו אלתרמן ואף זך דוגמאות לדיכאון דליה רביקוביץ כמובן ותרצה אתר ואף ביאליק סבל מדיכאון, בנוגע להאם זה תנאי הכרחי ? אני לא יודע באמת שלא אבל לא הייתי ממהר לומר נהפוך הוא , אך אני יכול לומר שאני בתור אחד שהוא מאוד מאוד אובסיסיבי אחרי ביוגרפיות של " אישים גדולים " יכול לומר שרוב האנשים שקראתי אליהן היו חרגים ורגישים מאוד מאוד , השאלה היא מזה שיגעון ? אני לא יודע מזה שיגעון, סיוכפרניה זה שיגעון ? אני חושב שבכלל יש בעיות בהגדרות הנורמטביות של מה זה שיגעון ומה לא, אני לא חושב שיש דבר כזה מחלות נפש לא מאמין בזה, אני אנטי פסכיטרי מובהק ולא מקבל את התזות של " המדע "  הזה לכן שיגעון עבורי הוא = ריגשות או ריגשות גבוהה במיוחד ובזה התברכו רוב הגאונים אם לא כולם , בנוגע לשאר המלחינים ברור שיורם מגזים כי הוא לוקח מקרי קיצון אבל אני לא מתייחס למקרי קיצון אלא לחריגות ובעיני אדם שהוא גאון חייב לחשוב מחוץ למה שקיים הוא חייב להיות רב פרשני לא נרטיבי מעבר לתקופה ובו בזמן גם בה וזה לא יכול להתקיים שיש לך חשיבה ממוצעת נורמטיבית זה הטענה שלי לא הטענה הרומנטית לאיזה מוזה פלאית או לגאון מיוסר ממש לא , בנוגע לסוף אני מאוד מסכים לא כל משוגע הוא גאון אך בעיני כל גאון הוא חריג במידה מסיומת מהסביבה, מהתרבות בה הוא חיי, אפשר לדון על זה הרבה ,ואני מוכן, אבל לא נראה לי שנגיע להסכמה ואולי מוטב שכך כי טוב מחלוקות לכן " ברוב המכיע " זה בעיני לא נכון כלל,ואם תרצה נדבר על אנשים ומקרים וכל מה שכרוך בזה .
לצפיה ב-'בנוגע ליאונרדו'
בנוגע ליאונרדו
12/03/2017 | 12:13
6
21
אני חייב לציין שהדמות הזו היא אהבת חיי במשך שנים לא מעטות היא הדמות שאני הכי מעריך ואוהב ואצלי לעומת הרבה אנשים אחרים אני מתחבר לא רק באופן שכלי או הערצה אלא באופן של הזדהות קיומית עמוקה מאוד אני משתקף בו, לכן לאונרדו הוא אוהב ליבי, וקראתי עליו כל ספר שתורגם בעברית וכל מאמר כמעת שעסק בו קראתי ואני רוצה ללמוד אנגלית כמעת אך ורק כדי לקורא עליו,  כי בעיני לאונרדו עבורי ועבור רבים הוא אדם לא מן העולם הזה ויש לי חיבה עמוקה מאוד אליו ,אז יפה שהזכרת אותה שמעלים את שמו זה עושה לי טוב מאוד ,ואני מקווה שימשכו לחקור עליו בעיקר את המחברות שנותרו אני מאוד אוהב לראות איורים שלו ובעיני הוא ענק .
לצפיה ב-'בנוגע לליאונרדו'
בנוגע לליאונרדו
12/03/2017 | 12:35
5
39
# למזלנו הטוב ליאונרדו לא היה משוגע, אלא אם כן נכניס כשרון רב-תחומי, הומוסקסואליות, אקסטרווגנטיות או יכולת אבחנה יוצאת דופן להגדרת ה"שגעון".
# האם קראת את ליאונרדו דא-וינצ'י של מרז'קובסקי? שני כרכים שיצאו בהוצאת מיצפה ? כמו סטפן צוויג, הוא היה ביוגרף טוב. 
 
 
לצפיה ב-'בהחלט לא היה משוגע אך היה חריג'
בהחלט לא היה משוגע אך היה חריג
12/03/2017 | 12:41
22
כן קראתי בענוג צרוף בקריאה אחת .
לצפיה ב-'למה למזלנו הטוב ? יש לך סטגימה'
למה למזלנו הטוב ? יש לך סטגימה
12/03/2017 | 12:44
17
כנגד שיגעון ? או " מחלות נפש " ? בעיני אלו דברים טובים מאוד ואני מכיר לא מעט אנשים כאלו שהם אנשים מאוד נחמדים ולא מעט מוכשרים גם אם לא גאונים ,ורגישים בצורה יוצא דופן .
לצפיה ב-'וזה לא ממש ביוגרפיה במובן המקובל'
וזה לא ממש ביוגרפיה במובן המקובל
12/03/2017 | 12:53
12
כמו שציפיתי אלא רומן שמערבב בין דמיון למציאות כולל ציטוטים מהמחברות וכתוב באופו די ארכאי אפשר לומר לפחות לעומת ספרות מודרנית שאני מכיר, מה שאהבתי בספר הוא העלילה המעניינת שנגעה בית ספורצה וקטע שמאוד העציב אותי ברומן הזה שהצרפתים פלשו לארמון המלוכה לפי זיכרוני הם טבחו ברבורים צחורים ויש תיאור מצמרר של הרצח הנורא הזה ואני בתור אוהב בעלי חיים  מושבע כאב לי מאוד וזה נחרט בזיכרוני נורא ,.
לצפיה ב-'מעניין על התנהגות חריגה'
מעניין על התנהגות חריגה
12/03/2017 | 13:05
12
 
זה על הקשר למשל צוין שאצל אספגר שזה סוג של אוטיזם זה הכי בולט, וזה מעניין כי אני עוסק בנושא הזה הזה המון ,ואני בעצמי אוטיסט ... אז מעניין שקישרו את זה לזה .
לצפיה ב-'בנוגע לאונרדו כאיש אשכולות'
בנוגע לאונרדו כאיש אשכולות
12/03/2017 | 16:10
10
אני מאמין שקראת ספרים על המגוון העצום של תחומי המדע - הנדסה- המצאה שהוא עסק בהם ,יש לא מעט ספרים כאלו לפי ידעתי שמראים על לאונרדו המהנדס והמדען שגילה ופיתח תאוריות מאות שנים קודם למשל ב " המדע של לאורדו דה ןינצ"י " מופיע תיאור די טוב של הגלוים שהקדמו את זמנו במאות שנים ברפואה או במדע למשל תורת הכבידה וחוקי התנועה או גלוים שהטרמו את דרווין במאות שנים וגלוים באניפי וטומופלוגיה וכו וכו , חוץ מזה הוא נחשב על ידי רבים לגדול הממצאים אי פעם וראיתי שנכתב ספר עליו באנגלית " הרובטים האבודים של לאונרדו , מפי מהנדס מאוד מוכר זה ממד מדהים הוא טוען שלאורדו פיתח מחשב אנלוגי ראשון לפני מאות שנים קראתי מאמר על זה, כי אני עוקב דווקא אחרי התחומים האלו, אז אני רוצה לרכוש את הספר ולקורא עד כמה סה אמין ומה שמפתיע שזה התקבל לפי מה שהבנתי, חוץ מזה יש ספר של קנת קיל חוקר והסטריןון של הרפואה ואחד מגדולי חוקרי לאונרדו שכתב ספר על גלויו באנוטמיה שלושה כרכים עבי כרס שגם אני רוצה לרכוש וזה נחשב לספר מאוד חשוב ואיכותי , אז אני מתמקד בעיקר בלאונרדו המהנדס המדען הממציא וכו פחות מעסיק אותי האמן צרלס ניקול שקראתי את הבגיורפיה הנפלא על  לאונרדו פרי עטו טוען שהוא רצה להיות אמן כמובן שזה לא נכון הוא צייר מעט מאוד והעסק רוב הזמן בנושאים אחרים לגמרי החל מכניקה עד  חקר הנוזלים והמצאה ועוד ועוד אז אני חולק עליו בקטע הזה, אבל הביוגרפיה באמת יפה ואהבתי אותה קראתי די מזמן ואולי אני אחזור עליה בקרוב .
לצפיה ב-'איך אתה מגדיר שיגעון ? '
איך אתה מגדיר שיגעון ?
12/03/2017 | 12:21
16
19
"כמחלות פסיכוטיות " ? אם זו הגדרה שלך אז באמת שהרבה גאונים לא היו פסיכוטים או לא נתרמו בגלל זה, אבל דוגמה אחת היא דווסטיויסקי שמעיד על עצמו שאפילפיסה שלו תרמה לו רבות ליצרותיות ורבים מ הסובלים מן נמחלה הזו מעידים כך שוב לא מוכח לא וודאי אבל דוגמה שיש כיוון לזה, אבל למשל מקרים אחרים תומס מאן היה אדם מיושב לגמרי בעיני, לא מכיר את יצירתו כל כך אבל מהיכרות עם הביוגרפיה הוא היה אדם מאוד מיושב וצלול אז הנה דוגמה לא משוגע שהוא גאון לפחות לפי הגדרה מסיומת .אז מה שאני טוען זה כמוך על כל מקרה אפשר להביא מקרה הפוך, זה ברור . אבל עדיין הנודא מעניין ומעסיק את האם החל מהמוזה האלוהית מיוון העתיקה עד הרומנטיקה ועד ימנו אנו, וראוי לחקור את הנושא הזה גם מזוויות אחרות .
לצפיה ב-'איך אתה מגדיר יהודי?'
איך אתה מגדיר יהודי?
12/03/2017 | 14:21
13
72
יש סוגים שונים של "שגעון", כמו סוגים של  טעים, יהודי,יפה וכד'.
נתנאל, צימוקים אינם עוגה. אפשר לשלוף מקרים בודדים כמו התקף אפילפסיה של דוסטוייבסקי** או כריתת אוזן של ואן-גוך. אלה הם יוצאי הדופן המועטים.
הרוב המכריע של יוצרים, מדענים וגאונים לא היו משוגעים (קח אויר, כי אני מאריך בכוונה): מוצרט, מאן, שפינוזה, פרוקופייב, שרלוט ואמילי ברונטה, י. עמיחי, רבלה, רפאל, גלילאו, טשרניחובסקי, אמילי דיקנסון, טורגנייב, דקארט, בוקאצ'יו, קופרניקוס, קארל מרקס, מארי קירי, אריסטו, בוטיצ'לי, לייבניץ, ורפל, מנדלייב, מאפו, בטהובן, רמברנדט, צ'כוב, ברניני, איינשטיין, גרשווין, קאמי, מיכלאנג'לו, אומברטו אקו, קאנט, טולסטוי, מוחמד, פרויד, היידן, דרווין, שימבורסקה, שאגאל, ניוטון, הנדל, סימון דה-בובואר, רמב"ם, דיקנס, מולייר, ברהמס... טוב, אני קוטע את הרשימה האינסופית הזאת.
כתבת: "על כל מקרה אפשר להביא מקרה הפוך". בבקשה, אתה מוזמן להוכיח זאת.
** אפילפסיה אינה סוג של שיגעון.
הערות לדברים אחרים שכתבת למעלה:
1. אין אדם שאיננו חריג. זה לא אומר שכולנו "משוגעים". העניין הוא במינון: האם החריגה גורמת ל"משוגע" לפגיעה בעצמו או בזולת.
2. אין לי שום סטיגמה או שיפוט לחולה שחפת, סרטן, פרנואיד, אילם וכד', אלא אם כן הוא פוגע באחרים. כתבתי "למזלנו הטוב" על ליאונרדו, כי אם הוא היה חלילה חריג במשהו שבתקופתו נחשב למשוגע חסר תקנה, לא היינו שומעים עליו.
3. למרז'קובסקי יש אבחנות טובות לדעתי. כך בספר על לאונרדו, וכך בספר על יוליאנוס.
לצפיה ב-'חלק ממי שמניתה בעיני היה בהחלט חריג'
חלק ממי שמניתה בעיני היה בהחלט חריג
12/03/2017 | 14:58
15
למשל יש שיטענו שלמוצרט היה סוג של אוטיזם ככה לפחות אני יודע לא בטוח עד כמה זה אמין כנל אינשטיין שבעיני היו לו מאפינים אוטסטים לפי ידעתע לא דיבר עד גיל יחסית מבוגר כנל ניטון שהיה חריג מאוד בנוגע לכל השאר אני לא מכיר ביוגרפיה שלהם אז אין לי מושג אני אמנה כמה שמות שאני מכיר .
 
קנטור אבי תורת הקבוצות סבל מדיכאון ומנדוי
סליבה פלאת דיכאון והתאבדה
המנגוי התאבד
גוגול היה לו ככל הנראה הזיות והפרעות במצבי רוח
פוש'קין היה מהמר והיה לו ככל הנראה הפרעות במצבי רוח
אלתרמן היה מוכר לשתיה
נתן זך שתיין אך נגמל ככל הנראה
טריונג ככל הנראה בעל מאפפיינים אוטסטים
ארדש מגדולי המתמטקאים היה ככל הנראה אוטיסט ראה ביוגרפיה עליו
פול סזאן מגדולי הציירים המודרנים היה מאוד מאוד חריג ושונה חשבו שהוא מטורף
רבי נחמן מברסלב בעל נטיות של שיגעון גדלות חריך יש לו אמירות שהוא הגדול מכולם
וגם סבל  מדיכאון
המרקיז דה סאד היה סוטה, פושע, ואולי אף פדופיל נאסר ונכלא ביתי משוגעים
ביאליק סבל מדיכאון קשה ותיאר רבות אתת זה בשיריו
דליה רביקוביץ כקרווגוכל הנראה מאניה דפרסיה דיכאונו ונסיונו התאבדות
אבידן היה לו שיגעון גדלותת חריף וגם הבנתי שאושפז באחרית ימיו לא בטוח בנוגע לזה
דווסיוסיקי היה המהמר כפייתי זה סוג של מחלה
קרווגוי כאמור פושע רוצח
בודלר סבל מדיכאון חריף והיה מכור לטיפה המרה ולסמים
הלדרלין מגדולי משוררי גרמניה השתגע בשנות השלושים לחייו
נפלאון שיגעון גדלות
אלכסנדר מוקדון ככל הנאה שיגעון גדלות ומאניה דפרסיה
יונה וולך סיכופרניה פראנודית אושפזה
פסואה ככל הנראה היה חריג מאוד ופחד להשתגע קראתי ביוגרפיה עליו
אבל לא מאובחן
ואן גוך כרת את האוזן  והתאבד
זאן וגנה פושע ורוצח
אבעולופיה חזיונות נבואים שעזרו לו לטענתו לפתח אתת הקבלה אקסטטית
שבתאי צבי משיח שקר וככל הנראה מאניה דפרסיה
בנוגע למדענים אני מסכים אבל אצלם היה נטייה לחריגותת באופן שונה למשל יש כאלו שניסו למצוא קשר בין הנדסה ומדע לאוטיזם בעיני זה מעניין מאוד .
 
 
בנוגע להגדרה אנו מגדרים מאוד שונה אני לא חושב כמוך שיגעון זה אומר לפגוע בסיביבה או להיותת אלים בעיני שיגעון זה חריגות גבוהה ממוצע ובכל מי שמניתי יש שוני ניכר מהחברה , כלומר אנו מגדרים מאוד שונה אני רואה חריגות בולטת כשיגעון ולא מה שאתה מתאר, בנוגע למי שמנית אני מכיר את רובם ואני לא מכיר את כל הביוגרפיה שלהם , וגם לא חושב או מעריך שקונפיקוס היה כזה גאון בעיני הוא לא כזה כל כך כולל מוחמד אתה מביא דוגמאות לאישים בולטים וחשובים אבל בעיני הרבה מהם לא גאונים בכלל למשל עמיחי לא גאון בעיני לא רואה בו גאונות בלבד לא אוהב אותו כנל טשנרחובסקי שלא כזה נראה לי גאון ועוד ועוד שאני לא  מחשיב לגאונים , בנוגע לאפליפסיה אכן זה לא מחלת נפש אך זה סוג של פגעיה מוחית ויש לה תופעות לואי כמו הזיות וכו אז יש קשר מסיום
בנוגע לסטיגמה אני מבין ומקבל אבל אני חושב שהגדרה שלי לחריג או " למשוגע " הוא לא דומה לשלך, אני רואה בגאונים אנשים חרגים לעומת שאר האכלוסיה כאלו יותר וכאלו פחות ,אני לא רואה בהם פושעים או אלימים בכלל לא לכן לא ברור לי הגדרות האלו, בשבילי גאון חריג זה אחד שיכול להכנס אולי להגדרה של " מחלת נפש , ויש רבים כאלו ראה ערך מאניה דפרסיה , או שיוצאים דופן בעלי התנהגות חריגה כמו אוטיזם וכולי,  בנוגע לכולם חרגים יכול להיות, אבל אני מדבר על חריגות גבוהה ממוצע ובעיני הרבה מן הגאונים עונים על הגדרה הזו וחלק לא .
 
 
לצפיה ב-'כנראה הגדרה של שיגעון היא מוטעת'
כנראה הגדרה של שיגעון היא מוטעת
12/03/2017 | 15:04
11
וצריך לשנות את זה לחרייגות מן הממוצע אני חושב שזה יותר יתאים וזה יותר מאפיין את מה שאני מנסה לומכ, כנראה המונח משוגע הוא לא נכון כל כך, אולי רומנטי מידי, ועדיף לומר חריג שונה , שונה ממוצע לא לגמרי נורמטיבי וכו .
לצפיה ב-'עוד כמה יוצרים גאונים '
עוד כמה יוצרים גאונים
12/03/2017 | 15:10
11
ורגינה וולף התאבדה
מקסים גורקי מגדולי בסופרים הרוסים במאה עשרים ניסה להתאבד
פול צלאן גדול המשוררים היהודים במאה עשרים בעיני רבים התאבד
ניטשה השתגע בסוף ימיו לאחר שראה  עגלון מכה סוס
ויש עוד הרבה שאני פשוט לא זוכר
לצפיה ב-'זזה בדוק העניין אני לא טוען שהם'
זזה בדוק העניין אני לא טוען שהם
12/03/2017 | 15:14
8
משוגעים חסרי תקנה אתה לא מבין מה אני אומר אני אומר שהרבה גאונים היו חרגים ושונים מן האדם הממוצע הנורמטיבי זה כל הטענה שלי , אני לא חושב שכולם ניסו לרצוח או להתאבדגם הרבה מחולי הנפש לא מנסים לעשות את זה אלא די מעט אז מזה אומר ? שלא היו להם מאפיינים חרגים ? כל מי שמנית חשב כמו אדם ממוצע נורמטיבי  ? הם לא היו רגלים בעיני לא בהנהגות ולא בחשיבה .
לצפיה ב-'תוכל להסביר לי בבבשה למה אתה מכוון סוגים שונים של שיגעון ?'
תוכל להסביר לי בבבשה למה אתה מכוון סוגים שונים של שיגעון ?
12/03/2017 | 15:33
9
אני מתנצל על חוסר חדות אני לא מרוכז כל כך ואין לי בכלל מצב רוח אז קשה לי להגיב ולנסח תגובות ,אז אני עבור יותר לשאלות ותהיות ויוסיף הערות כי אני בכלל לא חד ולא ישנתי כל הלילה אז בכלל אי לא במצב לנסח . סליחה כי אני כן רוצה לנהל דיון אבל קשה לי נורא
לצפיה ב-'אגב איך אתה יודע שאלו שמנית לא היו " משוגעים "'
אגב איך אתה יודע שאלו שמנית לא היו " משוגעים "
12/03/2017 | 15:51
7
11
קראת ביוגרפיות אליהן מאיפה הידע ?
לצפיה ב-'הערות קצרות'
הערות קצרות
12/03/2017 | 17:17
6
24
1. אין הגדרה ל"שגעון": יש חריגוּת קוגניטיבית, התנהגותית, רגשית, התפתחותית-פיזית, ולכל אחת מהנ"ל יש דרגות שונות. ההגדרות של לפני המאה ה-19 היו בעלי-דיבוק, עובדי-שטן, חולי-ירח, מכשפות...
2. עד עמוק לתוך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, הרבה מיני חריגויות נחשבו לשגעון (ראה סעיף קודם), והאנשים הוזנחו או נודו מהחברה. יתכן שכך האנושות איבדה המון יוצרים בתחומים שונים. האנשים שהזכרתי מהמאה ה-19 וקודם לכן לא נחשבו למשוגעים ע"י החברה, ולכן אנחנו שומעים עליהם.
3. לאחוז גדול מבני האדם, כולל אומנים ודייגים, מדעניות או עקרות בית יש תקופות של דכאון דיסתימי, וזה חלק מה"נורמה" שהשתרבבה לרשימה שכתבת. דיכאון קליני זה סיפור אחר, המפריע לתפקוד היומיומי.
4. התאבדות: יש התאבדויות שהן ביטוי ל"שגעון" ארוך. חלק נכבד מההתאבדויות אינן כאלה, ועד לפעולה האובדנית האדם מתפקד כרגיל.
5. חלק מה"שגעונות" של פעם הם סימפטומים סופניים למחלות שונות כגון עגבת (ניטשה, בודלר, דוניצטי), טטנוס, כלבת, טרשת נפוצה ועוד ועוד. 
6. לך לנוח ואל תתאמץ.
 
לצפיה ב-'אוקי תשובה'
אוקי תשובה
12/03/2017 | 17:35
5
18
מי שאני מניתי סבל מדיכאון קליני קשה מאוד למשל פלאת או אן סקסטון שבסוף הוביל להתאבדות כנל בודלר והלדרלין שלא התאבד לכן אתה טועה הם סבלו מדיכאון קליני גם קונטר וכל השאר, אני לא חושב שאתה מפריך את מה שאני אומר אלא רא רק מוסיף שיש שוני בין הגדרות או הקבלה ואני מסכים אבל זה לא אומר שאמנים גדולים לא סבלו מדיכאון קליני וכל מי שמנתי החל מדליה רביקוביץ עד ביאליק סבל מדיכאון חריף מאוד יש כאלו שיכולים להתמודד טוב יותר וכאלו שפחות, אני למשל סובל מדיכאון קליני ואני יכול לומר שיש ירדות ויש עליות אז זה לא רק לשכב במיטה כל היום ולא לעשות כלום זה לא נכון, לכן אני חולק על מה שאתה טוען שהם לא סבלו מדיכאון קליני רבי נחמן מתאר כמה הוא סבל כמה הוא התענה כנל , בנוגע לעניין התאבדות אני חושש שאתה טועה התאבדות היא לרוב לאחר דיכאון ויאוש עמוק מאוד וממושך ואת זה אני אומר בעצמי מקור ראשון כאודני וכאחד שמכיר לא מעט ומתכב עם כאלו לפעמים זה נמשך שנים עד האירוע עצמו, לכן בעיני אתה טועה לא הכל הוא מתפרץ לפחות לא אצלי ואצל אחרים שהכרתי, חוץ מזה אני שאלתי את המטפלת שלי שהיא מומחית " להפרעות התפחות " בדגש על אוטיזם והיא אמרה בירור שיש קשר בין אוטיזם וקשב וריכוז למחוננות ואוטיזם זו " הפרעה " הכי נפוצה בקשר מחוננים אז יש קשר ברור בין מחוננות וחכמה לחריגות חברתית לא סתם  הרבה חנונים שעוסקים במדע או במחשבים יש להם " קשים חברתיים " למשל בארון כהן חקר את זה על אוטיזם וזה מעניין אז בעיני יש קשר, ואף מגובה מחקרית לפחות לגבי אוטיזם, אם אני אמצא מחקרים אני אראה לך, טוב זהו היה נעים לדבר, אני אזוז לנוח ,אני עייף
לצפיה ב-'בבקשה מאמר אחד על הנדסה והקשר אוטיזם'
בבקשה מאמר אחד על הנדסה והקשר אוטיזם
12/03/2017 | 17:53
4
12
לצפיה ב-'הנושא היה: הקשר בין שגעון לבין גאונות'
הנושא היה: הקשר בין שגעון לבין גאונות
13/03/2017 | 18:36
2
22
וכאמור: לא ידוע על קשר כזה. היו גאונים ש"השתגעו" בשלב מסויים מסיבות שונות, אבל ברגע שהשגעון עבר מינון מסויים, הגאונות כבר לא יכלה להתקיים.
(קשה לי עם המילה הכוללנית והלא נעימה "שגעון", אבל זאת המילה המובנת לכולם).
# יש אינסוף אנשים  מ-א-ו-ד  כשרוניים בתחומים שונים. זאת אינה גאונות.
# במועדון "מנזה" הבינלאומי לאנשים בעלי רמת IQ גבוהה במיוחד, אחוז הגאונים הוא נמוך. היו ויש גאונים בעלי IQ רגיל.
# אם הגאונות היתה גנטית, צריכים היינו להכיר משפחות של גאונים. זה ממש ממש נדיר בהיסטוריה, ואין מקרים בהם הגאונות המשיכה אפילו מספר דורות קטן. לצערנו יש מקרים מסויימים של "שגעון" שעוברים גנטית, לפחות פוטנציאלית ו/או לטנטית.
לצפיה ב-'כן אני מסכים עם הרוב'
כן אני מסכים עם הרוב
13/03/2017 | 18:50
10
גם לי נוח עם המילה שיגעון בעיני היא מעליבה מאוד ודי פרמטיבית ,בנוגע למנת משכל אין לי ממש מידע אבל אני מסכים שלא חייב להיות קשר ברור בין מנת משכל לגאונות בעיני אין קשר וגם אם כן הוא חופף מאוד, בנוגע  לגנטיקה זה נושא מעניין ומנסים למצוא קשר ויש דוגמאות כמו משפחת ברונלי או משפחות רבניות שם יש שושלת של חכמים בתורה כמו אצל חב"ד ועוד  אבל כמובן שזה לא מוכיח כלום , בנוגע למינון אין לי מושג אני חושב שזה מאוד מורכב ותלוי באדם ובנסיבות ,בנוגע לגאונות זה מאוד מאוד מורכב וכמו שאמרת יפה אין הגדרה לגאונות ואין לי ממש תשובה מה עושה אותך גאון אני יודע שיש דמויות שאני חש שהם גאונים וזה הכל אין לי מושג למה ואיך זה קורה . בנוגע להאם יש קשר או יודעים ראה את הכתבות שעלתי היא מצביעה על מחקרים שטוענים שיש קשר אז תציץ ותאמר את דעתך והנושא הזה נחקר לפי ידעתי ואני קראתי את הספר " גאונות ושיגעון " שנכתבו על ידי פסכיטרים מוכרים והטענה שיש קשר בעיקר באומנות ובפרט בשירה אני מציע לרכוש את הספר ובסוף הספר יש מידע סטיסטי מעניין, חוץ מזה כמו קודם טוענים שיש קשר ברור למאניה דפרסיה ולדמיות מאוד מוכרת וגאוניות הכל מדנאים עד אמנים ומדענים יש ספר של פסכיטרית שסובלת מאניה דפרסיה שמצביעה על כך, שכחתי מה השם אבל תכנס לערך ושם נמצא הספר
לצפיה ב-'לפי ידעתי'
לפי ידעתי
13/03/2017 | 18:54
15
סיוכפרניה היא גנטית אבל אולי אני טועה בנוגע לשיגעון או למחלות נפש אני לא חושב שזה דבר פסול או לא חיובי, אני חושב שכל בני אדם יש מקום ולכל " לקות " יש מקום וטוב שהיו מגוון סוגי בני אדם כל עוד אין פגעיה בזולת אני לא רואה שום בעיה בהפרעה נפשית או כל סוג אחר של חריגות אפילו הכי להפך, אני לא מתת בלשון מעטה על מה שמכונה " נורמה " . וזה ג נאמר עמובן בתור חריג שלא רוצה להתכופף ולהתיישר על פי הנורמה .
לצפיה ב-'שגעון'
שגעון
15/03/2017 | 15:41
1
20
חוסר שליטה
לצפיה ב-'כן חלק ניכר מזה זה חוסר שליטה בהחלט'
כן חלק ניכר מזה זה חוסר שליטה בהחלט
15/03/2017 | 16:16
2
לצפיה ב-'אהבתי מאד את מה שכתבת '
אהבתי מאד את מה שכתבת
16/03/2017 | 08:14
2
45
נראה לי שקל לנו מאד לשים במגירה אחת שני דברים שקשה לנו להבין, לא כל שכן להגדיר: גאונות ושיגעון.
לצפיה ב-'מסכים'
מסכים
16/03/2017 | 10:41
10
אבל אני חושב שכדי לנסות לדבר על זה ולברר
לצפיה ב-''
16/03/2017 | 21:44
214
לצפיה ב-'השירה מדרדרת מרגע לרגע'
השירה מדרדרת מרגע לרגע
10/03/2017 | 04:31
13
75
אני עוקב אחרי השירה בארץ ואין כמעת שירה טובה הכל שטיחי ובנאלי שפה כל כך נמוכה יכולת ביטוי עלובה, ואני שואל מתי כבר המצב
ישתפר ? מתי יקומו פה משוררים גדולים כמו שהיו ? הרמה ממש עלובה אני מאוכזב שירים כאלו נחשבים שירה ,זה פשוט לא שירה ולא אומנות .
לא יכול להתחבר לזה , יש כמה משוררים שאני אוהב מהדור הפוסט מודרני שראוים להקרא משוררים כמו אלמוג בהר או יחזקאל נפשי ויש עוד
כמה. אבל הרוב ? פשוט לא זה לא שירה טובה, זה אפילו לא פרוזה שירית אלו פשוט פוסטים מנוקדים , אני מאוד מאוד מקווה שהשירה תחזור
לעצמה, כי אני מאוד אוהב שירה ואני רוצה שתהיה שירה טובה אני לא אומר שצריך לכתוב כמו פעם אבל בטח לא לבטל את כל הכללים קיצור .
אכזבה . ולמה אני כותב את זה ?ר כי ראיתי עכשיו " שיר " של  " משורר " שזה פשוט נראה לי כמו קטע מיומן ולא קטעי יומן זה לא שירה בטח
לא מה שראיתי .
לצפיה ב-'זה אכן המצב.'
זה אכן המצב.
10/03/2017 | 07:59
1
44
משום כך אולי כדאי להשקיע בקריאה והגות במשוררים שאנחנו אוהבים במקום להפליג בקינות על מצב השירה העברית. הייתי שמח אם במקום כל מאמר בעד או נגד ערס-פואטיקה, כל אחד היה כותב על שיר אחד שעשה לו את זה. לעתים קרובות ישנו עיסוק מוגזם בעניינים הכמו-מופשטים (״זו לא שירה, זו תעמולה״, ״זו לא תעמולה, זו שירה״, וכן הלאה) במקום להתעסק בשירה גופא.  
לצפיה ב-'כן וזה מה שאני עושה'
כן וזה מה שאני עושה
10/03/2017 | 12:42
33
קורא את המשוררים הטובים ואני לא חושב שזה רק בעיה של ערס פאוטיקה אפילו שהם דוגמה בולטת , אלא זה מאוד כללי כמעת כל מה שמפורסם בארץ זה לא שירה בעיני ,  אבל אני מסכים שעדיף לקרוא משוררים עברים טובים ולא לחשוב על זה כל הזמן אני מסכים אבל זה קשה כי אני רוצה שתהיה אומנות טובה בישראל וזה לא קורה אז אני מאכזב ., בנוגע לכתיבה נגד או בעד בעיני זה אלמנט חיובי אבל מסכים שזה נעשה יותר מידי זה מוריד מאפקט ועדיף פשוט לומר למה אתה מתחבר ולמה לא ולנמק ולא רק לבטל או לשבח . בהחלט זה נכון בעיני ..
לצפיה ב-'ויואלדי, באך, טולוז-לוטרק או מאטיס - כמשל'
ויואלדי, באך, טולוז-לוטרק או מאטיס - כמשל
10/03/2017 | 21:01
7
45
יוהאן סבסטיאן באך היה מלחין, "מנהל מקהלה" ונגן עוגב ידוע בימיו. באחרית ימיו התהילה שקעה, ולאחר מותו תלמידי עוגב ופסנתר התאמנו על חלק זעיר מיצירותיו לכלי מיקלדת. כ-80 שנה לאחר מותו, המלחין פליקס מנדלסון מצא בארכיון של לייפציג תווים של המתיאוס-פאסיון, ובעקבות הביצוע הזה באך חזר לתודעה ויש הרואים בו את גדול המלחינים שהיו אי-פעם. עד לפני כ-60 שנה העולם הכיר את ויואלדי רק כמלחין של "ארבע העונות". לאט לאט העלו מהארכיונים עוד ועוד קונצרטי שלו להרכבים שונים, ובעשור האחרון התחילו לבצע גם את האופרות שלו. 
על כל באך או ויואלדי יש לפחות עשרות מלחינים שנעלמו או לא צלחו את מבחן הזמן. מאידך יש אחרים שנשכחו, וברוח ימינו הם הופכים אקטואלים וזוכים לתחיה מחודשת.
בכל תקופה יש ציירים ופסלים שהציבור מתעלם מהם במקרה הטוב, או בז להם. כך עם טולוז-לוטרק שבימיו "הסכימו" שיצייר כרזות למועדוני לילה, או מאטיס שאותו ואת חבורתו כינו "פוביסטים" (פראי-אדם). יש עשרות רבות של אמנים בכל דור שהציבור החשיב אותם, וזכרם התפוגג במהלך השנים.
כך קרה וקורה בכל תחומי האמנות. אם במשוררים עסקינן, הבה ניזכר במשוררים עבריים שהיו המופת של תקופתם: יל"ג, מיכ"ל, פיכמן, למדן, שמעוני (שלושת האחרונים זכו בפרס ישראל לשירה). מי קורא אותם היום, כולל אנשים קוראי-שירה מובהקים?
תאמרו: טוב, זאת שפה מיושנת ונושאים ארכאיים. האם לא יאמרו את אותם דברים בעוד 30-40 שנה על גולדברג ושלונסקי, אלכסנדר פן או זלדה?
אני זוכר כיצד "ליכלכו" על יונה וולך ודוד אבידן, ואיך נידו את אבות ישורון. היום הם קלאסיקה עברית. קלאסיקה בין אלה שמכירים וקוראים אותם, כמובן, שתמיד היו המיעוט.
כשהעלו לראשונה את "פולחן האביב" של סטרווינסקי וניז'ינקי, זה עורר מהומות ובוז, והיום שניהם נחשבים לקלסיקאים. הצגות הבכורה של "כרמן" היו כישלון צורב כי טענו שהיא וולגרית ולא מוסרית. 
כדי לא להעמיס ולפרט, נסו להיזכר כיצד דחו והשמיצו בתחילת דרכם את מרסל ינקו, לואיס בוניואל, ג'ון קייג', הקוביזם של פיקאסו, מחברות עמנואל הרומי, אנטוניו גאודי ועוד ועוד...
"הכל שטחי ובנאלי, שפה כל כך נמוכה, יכולת ביטוי עלובה...מתי יקומו פה משוררים גדולים כמו שהיו? הרמה ממש עלובה...". נתנאל ידידי, הקינה שכתבת למעלה אינה חדשה בהיסטוריה.
היום לא כותבים ספרות של המאה ה-19, קנטטות של המאה ה-18, לא בונים קתדרלות גותיות או מציירים ציורים אמפרסיוניסטיים, ולא כותבים פואמות בנוסח ביאליק או שמעוני. מאידך מול כל פושקין ובטהובן היו אינספור אמנים "נחשבים" שהתפוגגו מההיסטוריה.
הבה ניתן לזמן לעשות את שלו, להשכיח את מי שצריך או להעלות-לגדולה את משוררי ואומני העבר וההווה הראויים.
 
יצא ארוך כמעט כמו מגילת אסתר... חג שמח 
 
לצפיה ב-'כן ברור שהיא לא חדשה'
כן ברור שהיא לא חדשה
11/03/2017 | 11:51
24
אני מודע לזה אבל אני חושב שעדין  יש צורך  לדבר על זה אני מודע לרוב מה שאמרוכתבת יפה אבל עדיין אני חושב שהמצב טעון שיפור ,ועל זה אני מדבר .כמובן שהיו משוררים דשנחשבו ונעלמו וכאלו שלא נחשבו והיום נחשבים אתה צודק, אבל הכתיבה של היום בעיני לרוב היא מאוד לא טובה, ואולי זה עניין של טעם וכי אני רגיל לשירה אחרת קלאסית- ורומנטית אבל אני יכול לומר שגם היו בעידן הפוסט מודרני יש משוררים מכולים, אני מודע לכך  לגמרי, אבל חושב שבלי ביקורת ןעינים  פקוחות לא תהיה שירה טובה ,זה לפחות דעתי, וזה נאמר מהלב ולא כדי להתריס או לפגוע אלא פשוט קראתי אתמול בארץ וממש התאכזבתי .
לצפיה ב-'והערה'
והערה
11/03/2017 | 12:04
3
18
אני כמובן לא מדבר רק על  מבט היסטורי אלא מנקודת מבט אישית מהיכרות שלי עם השירה העברית ושירת העולם אני רואה הידרדרות בכתיבה על פי טעמי כמובן, יש כאלו שיאמרו שזה לא כך . אבל שאני קורא שירה אנגלית כמו " קין " של בירון אני פשוט מתענג על הסגנון והמסר מורכב מאוד ולא בטוח שהבנתי אותו  או  שירים של ביאליק כמו מגילות האש או  עד שיריה מודרנית כמו השיר  של אבידן מלחמה אבודה ואת הנאה הזו אני לא מרגיש שאני קורא שירה פוסט מודרנית לרוב ועל זה אני מבכה ורוצה שהיה שיפור, בעיקר עבורי, כי אני מאמין שיש סיכוי לשירה המודרנית ולא חשוב שצריך לכתוב כמו לפני מאה שנה אבל באופן כמעת ברור נראה לי שהשירה של ילג או של אצג הרבה יותר טובות משל משוררים כיום גם הטובים בהם כמו בהר או קפלון וכו שהם משוררים מעולים אבל לא מרגשים אותי כמו מי שמנתי ועל זה אני מדבר בעיקר על העדפה שלי, אכן אני מתחבר לקלסיקה ולרומנטיקה הרבה יותר מהפוסט מודרניזם אבל אני יודע שאי אפשר או לא רוצה שיכתבו כמו פעם ומקווה לטוב, אני אופטימי באמת שכן ... ויש משוררים מעולים כמו רבקה מרים, או קפלון ,ועוד ועוד שאני מאוד אוהב ..
לצפיה ב-'את הדברים שכתבת על הפוסט-מודרניזם'
את הדברים שכתבת על הפוסט-מודרניזם
11/03/2017 | 16:08
2
34
כתבו לפניך על המודרניזם, ולפני כן על האקספרסיוניזם, ולפני כן על האימפרסיוניזם, ולפני כן....
זאת דרכו של עולם, כי לכולנו נעים ונח עם המוכר והמובן. סגנון, סטרוקטורות ונושאים חדשים בד"כ מרתיעים, ותמיד דורשים מאיתנו מאמץ להתרגל ולהבין. אין קל מלשלוף את המגננות הידועות של קינה וגעגוע אל העבר. בחלוף הזמן, יתכן שנאהב ויתכן שלא. 
ההיסטוריה תעשה את הניפוי, ואין ההיסטוריה אלא קוראי השירה של מחר.
לצפיה ב-'אני יודע'
אני יודע
11/03/2017 | 16:11
16
זה נכון מאוד אבל אני מאמין שבפוסט מודרניזם וחושב שהיא יכולה להצמיח שירה טובה מאוד יותר ממה שהיה אבל כרגע אני רואה שזה לא קורה אבל אני מאמין שיש סיכוי שזה יקרה .כמו שאמרתי אני מאוד אופטימי לא אומר שאין סיכוי הכי להפך אבל יש צורך לבקר בעיני צריך לשלב בין הישן לחדש ולא לשכוח מה תרומו הקודמים לך .
לצפיה ב-'כלומר מה שאני אומר שאני מסכים ואתה צודק'
כלומר מה שאני אומר שאני מסכים ואתה צודק
11/03/2017 | 16:15
3
לצפיה ב-'בנוגע ליל"ג בעיני הוא עדיין אקטואולי מאוד'
בנוגע ליל"ג בעיני הוא עדיין אקטואולי מאוד
13/03/2017 | 11:11
1
15
ויש לו שיר אחד "קוצו של יוד " שמתאר באופן מרשים וחד את מקומה של היהודיה בדת היהודיתת מתאר ממש בבכי ובכאב נורא מה אותה עברייה ( שהיא כל הנשים העבריותמאז ומתיד ובעיני זה גלובלי והוא מתאר את כל הנשים והמאבק שהתתחיל לצמח בדיוק בתקפותו ) וזה מראה על עין חדה ועל ראיה של הזמן וידע במה לגע ובמה לא אז בעיני זהשיר מדהים שיוצא נגד הרבנים ומציג אותם רע מאוד כלא רגשים לכאבי הנשים העבריות והיום שצציםם כל מינימקרים של התעללות בנשים במשפחה ורצון לגט ומה שהמעררכת הרבניתעושה השיר הזה שנכתב לפני למעלה מאה שנה אקטאולי מתמיד והיה אקטאולי כל עוד המוסד הזה קיים,והוא פונה ואומר בלשון ממ של יסורים לא מילה במילה "מה היה איתך אישה עברייה "ועשרות שנים  לאחר מכאן יכתוב בעיני מגדולי המשוררי העברים בכל הזמנים באליקשיר התתרסה נגד השמים שיר של ביקורת נגד היהודים שלאעושים דבר כדי להגן על עצמם ויאמר במילים שלי ובהבנה שלי " לזה האלוהים אתם מתפללים ? לזה שבמשך כל הדורות ראה ולא יעשה דבר כדי להחיתת כאבכם וידרוש וידרוש " וזה נחרט בי כמו אבן וכמה שהשיר הזה יכול לגעת באירוע גדול יותר כמו השואה שאיפה היה האלוהים אז ? והוא תאיר את עיר הרגיה שזה בעיני שיר
התרסה נגד האלוה\ים ושיר כאב מהגדולים שראיתי בימי וראיתי כאלו גם של גתה ושל עוד. ובאף אחד אין עוצמה כזה ואף אחד לא כתב ככה מעולם לפחות לא שאני ראיתי .
אז מי שאומר שביאליק או  יל"ג לא אקטואלים הוא מדבר שטויות נכון שיל"ג הוא ארכאי מאוד מאוד לא זורם ובעל חניניות כמו ביאליק לכן הוא גם הרבה פחות מוכר אבל יש לו הרבה שירים יפים החל מספר האגדות בשירה שזו שירה נפלאה פיוטית מאוד ורטאויזית אפילו נשגבת מבחינת אוצר המילים והשימוש בהשפה מקראית מאוד גבוהה יל"ג כמו הרבה משוררים אחרים באותה העת היה תלמיד חכם ואף עלוי נושב ישיבה שבא מעולם הזה, הזה והכיר את השפה העברית והמקורות היהודים כל נים ונים היה משכיל באופן בלתי רגיל הלוואי עלי להיו בקיא כמהו ואני מכיר לא מעט את העולם הזה ואת השפה המקראית תלמודית - קבלית אבל הוא היה עילוי ואחריו בעאו ביאליק וטשנרחובסקי שפחו היה טוס משניהם בקיאות ושליטהלא יודע אם יש לו השפעה אליהם לא קראתי אבל הוא כמשורר ומאפו כסופר הנחלו למשוררים וסופרים הבאים את העידוד לכתתוב שירה ופרוזה בשפה מקראית מאפו בשפה הנמלצת עד בכי באמת בצורה בלתי רגילה וגורדון בהבנה ועומק של השפה הוא ממש הבין איפה כל מילה אומרה לשבת הוא בעיני קפדן מאוד מדקדק בכל מילה ו " קוצו של יוד "בעיני הוא הוכחה וגם שירי האגדה שהם ברובם מבוסיסי על אוזיפיוס המספר היווני הדגול אבל עדיין הנימה השינוי הנתינה של טעם יהודי ליווני מה שעשה טשנחרובסקי עשרות שנים רחרי עשה גורדון כבר באמצע המאה ה19 ובעיני גורדון הוא גדול משוררי השכלה ומגדולי משרננו בכלל
לצפיה ב-'ובנגע לחדשנות ומקרים מקבלים'
ובנגע לחדשנות ומקרים מקבלים
13/03/2017 | 13:40
13
אני לא מכיר כמעת אף סופר או משורר שכתב על מצב הנשים  ועל הדיכוי אף אחד לא כתב מה שהוא כתב לא בירון שאמנם כתב שירי אהבה יפים והי דמות שנויה במחלוקת אף הוא לא כתב שום כתב התרסה נגד המצב הנשי גם לא קיטס גם לא פושקין או לרמנטוה אני פשוט לא מכיר והיו כאלו שאפילו הכי להפך בודלר למשל תיאר את האישה באופן מבזה כתאותנית חולת מין ורעה ויש לו הרבה שירים כאלו שקראתי בפרחי הרע שזה ספר מאוד חתרתתני ונחשבבעיני רבים לספר חשוב מאוד מאוד ומודרני ובודלר נחשב לאבי השירה המודרנית בזכותו ,רק דמות אחת נראתלי יכולה להדמות מעט לגורדון היא וולט ויטמן שתאר את האישה כשלמה וכטובה וכלא נחותה אבל בטח לא כתבבהתרסה כזו אפילו נשים לא כתבו בכזו התרסה זה לא היום שזה מקובל לגנות באופן כזה בוטה ומתריס לכן בעיני השירהזה הוא חדשני מאוד ועד היום אין שירה גברית פמנסטי מאוד אני לא מכיר משוררים שנוגעים בזה הרבה ואף נשים רבו מעדיפו שלא כיזה לא אותנטי בעינהם והן רוצות לכתוב על עצמם, בעיני הן טועות וכתיבה מהצד יכולה להאיר הרבה מאוד נקדות שהן לא שמות לב אליהם אבל לא נכנס לזה, אבל מה שאני מנסה לומרשהוא ביטא דבר שלא היה קיים לפחות לא מהכרותי בעיני השיר הזה הוא חתרני וחלה שהוא מתאר את האישה כמנקה ,מבשלת, מניקה אבל מה הוא אומר ? שלא זה לא חיובי הם מדרים אותה מהחברה איזה דבר אדיר זה מה שנוגע בנו עד היום  ומאז ומתמיד ,ובכזה כעס ובתעוזה אין דברים כאלו לא מכיר ואני מכיר לא רע את השירה של המאה התשע עשרה לפחות אלו הגדולים בירון, קיטס, פושקין, מצקביץ,בודלר, רמבו, ורלן ועוד ועוד יש להם ביטוים בעד הומאיו למשל ורלן כתב על משגלים עם גבריםועל היופי בזה כנלוולט ויטמן אבל לא נגע בשירה פימנסטית לא מכיר וכאמור עד היום זה לא מקובל לפחות מהכרותי ,
לצפיה ב-'40 שנה השירה העברית מזמזמת זימזומה בזהירות מרובה'
40 שנה השירה העברית מזמזמת זימזומה בזהירות מרובה
16/03/2017 | 14:30
6
לצפיה ב-'מכיר אחלה משורר ומתרגם'
מכיר אחלה משורר ומתרגם
23/03/2017 | 17:58
7
באמת מוכשר כותב גם בכתב העת " בגלל " שהוא גם טוב ברובו ...
לצפיה ב-'מה קוראים בשבת'
מה קוראים בשבת
09/03/2017 | 06:21
12
31
גם שבת, גם חג פורים - לא סיבה למסיבה? למי יש זמן לספרים? אה, לנו
 
מה אתם קוראים בשבת
לצפיה ב-'שבוע של קריאה חוזרת'
שבוע של קריאה חוזרת
09/03/2017 | 10:20
2
79
בתחילת השבוע סיימתי את "ציפור כהה בדרך" מאת יוסל בירשטיין, ארבעה סיפורים המתרחשים בשנים שאחרי המלחמה על ציר פולין-אוסטרליה-קיבוץ, כתחנות חייו של הסופר. 
אחריו קראתי את "פובי ודינגן" מאת בן רייס, ספר קסום המתרחש בעיירת מכרות אופאל באוסטרליה. משום מה הוא מסווג כספר נוער, אבל לדעתי הוא ממש לא.
כבר מזמן אני מתכננת לחזור אל ספריו של פיליפ רות', והשבוע מימשתי. "מבצע שיילוק" הוא ספר מתעתע, עוסק בנושאים הקבועים של רות'.
"מים רבים" מאת מנחם בן ימי ויהודית רותם היה היחיד השבוע שלא נקרא בקריאה חוזרת. זהו סיפור חייהם של מנחם ואשתו חנה, שניהם ניצולי שואה. מעניין.
לסיום השבוע חזרתי אל "ספינות טרופות" מאת אקירה יושימורה, ספר עדין אך מטלטל אודות החיים בכפר דייגים עני ביפן.
כעת אני קוראת את "קארדוזו" מאת מרדכי ליאור, ספר המבוסס על עבודת דוקטורט בנושא היהודים והאפרו-אמריקנים בדרום-קרולינה במאה ה-19. עדיין לא בחרתי את הספר שאחריו.
 
שבת שלום 
לצפיה ב-'ספינות טרופות הוא חטא ועונשו קלאסי, לא כמו הספר האוילי'
ספינות טרופות הוא חטא ועונשו קלאסי, לא כמו הספר האוילי
09/03/2017 | 20:13
1
51
ההוא של דוסטויבסקי.
לצפיה ב-'איוולי ? עליו ? מעניין '
איוולי ? עליו ? מעניין
09/03/2017 | 21:31
7
לצפיה ב-'לקחתי השבוע מהספריה את "סונטת קרויצר" של טולסטוי'
לקחתי השבוע מהספריה את "סונטת קרויצר" של טולסטוי
09/03/2017 | 11:13
45
את "סונטת קרויצר" כבר סיימתי לקרוא - בחציו השני הוא בעיקר הרגיז אותי, בחציו השני פיתחתי קצת יותר הבנה לדמות הראשית.
בספר יש עוד שלושה סיפורים קצרים (או נובלות בעצם) - אני קורא כעת את "אושר המשפחה".
לצפיה ב-'עמודים אחרונים של "לולי וילוז", הספר שלא נותן לך לגמוע אותו '
עמודים אחרונים של "לולי וילוז", הספר שלא נותן לך לגמוע אותו
09/03/2017 | 11:25
34
במהירות. אלא דורש שתלכי איתו בקצב שלו, לאט לאט.
זה כיף של קריאה, של יופי, של חוכמה של מוזרות.
 
אני שוקלת אחר כך לגמוע - אכן - את "תמות, אהובי", של אריאנה הרוויץ, עוד אחד שבועט בציוויים הבורגניים, אבל קצת חדש יותר (נראה לי שהספר בן 3, בעוד "לולי" בן 90) וכפי הצצתי עד כה, ההזהרה על כריכתו, "זהירות, חומר נפץ", יאה לו.
טקסט מריר, חומצתי. וכזה שכתוב בקצב מהיר אז כנראה אקרא אותו מייד אחר כך, למרבה הניגוד. אם כי קרה כבר שגם כשנערמו 5 ספרים בקצה המיטה (מיתרונות הלינה באלכסון), הבא אחרי נבחר מתוך הערימות האינסופיות המפארות את שאר הבית.
 
 
לצפיה ב-'היה לי שבוע קריאה מוזר'
היה לי שבוע קריאה מוזר
09/03/2017 | 15:34
3
68
הייתי חולה השבוע כך שהיה לי הרבה זמן פנוי לקריאה, אבל לא בהכרח לטובה.
המשכתי לקרוא את פרחי החושך, אבל מדי פעם אני מפסיקה איתו כי זה ספר כבד יחסית שלא מתאים לכל מצב רוח, עם כמה שהוא כתוב טוב.
התחלתי לקרוא את הספר של המינגווי "למי צלצלו הפעמונים" שכבר כמה זמן רציתי לקרוא אבל הוא איטי לי מדי כרגע ואני בטח אחזור אליו בהמשך.
והיום בבוקר התחלתי את "השלישי" של שי שריד, שבינתיים נראה מבטיח. אני מקווה שאצליח להחזיק עם הקריאה בו.
לצפיה ב-'השלישי הוא לגמרי ספר מיותר.'
השלישי הוא לגמרי ספר מיותר.
09/03/2017 | 20:15
2
17
לצפיה ב-'אני ממש בהתחלה אבל אני נהנית ממנו בינתיים'
אני ממש בהתחלה אבל אני נהנית ממנו בינתיים
09/03/2017 | 21:06
1
26
ושמעתי עליו הרבה דברים טובים. אוכל לדעת מה אני חושבת עליו רק בסיום הקריאה.
לצפיה ב-'בהתחלה הוא מבטיח ובסוף הוא כלום. אני לא שמעתי עליו'
בהתחלה הוא מבטיח ובסוף הוא כלום. אני לא שמעתי עליו
10/03/2017 | 08:53
35
דבר טוב, רק השמעתי דברים בגנותו.
לצפיה ב-'שירים של טנשרחובסקי'
שירים של טנשרחובסקי
09/03/2017 | 21:35
22
כותב מעולה אוהב אותו שירי אהבה יפים וגם שירי טבע יפים בינתיים נהנה
לצפיה ב-'אני עם'
אני עם
10/03/2017 | 19:40
37
אחוזות החוף מאת אמיר גוטפרוינד. עד כה אהבתי את הסיפור הראשון "היסטוריה" ואת הסיפור השלישי "שעונים".
לצפיה ב-'סיימתי את "מדינת ישראל תעשה הכל"'
סיימתי את "מדינת ישראל תעשה הכל"
12/03/2017 | 22:39
29
ספר מרתק, הזמן שלקח לי לסיים אותו הוא לחלוטין בגללי, ולא בגללו...
שבוע טוב לכולם
לצפיה ב-'#רומיאו#יוליה'
#רומיאו#יוליה
06/03/2017 | 22:06
2
95
אז מסתבר שכדי למשוך את הנוער למחזות השייקספיריים, חייבים לרדד אותם לרמת שיחות וואטסאפ...
 
לצפיה ב-'לצחוק או לבכות?'
לצחוק או לבכות?
07/03/2017 | 07:32
15
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחח זה גדול'
חחחחחחחחחחח זה גדול
08/03/2017 | 21:40
40
לאיפה מדרדרים זה ממש מצחיק אותי אני קראתי את שקספיר בכיתה ז ומאוד אוהב אותו בעיני הוא גאון הגאונים וזה פשוט מבייש ככה לעשות,  אבל זה באמת מצחיק .
לצפיה ב-' חמה: טרילוגיית האיביס / אמיטב גוש (קיום ההבטחה לנתי)'
חמה: טרילוגיית האיביס / אמיטב גוש (קיום ההבטחה לנתי)
07/03/2017 | 07:03
2
59
The Ibis Trilogy / Amitav Gosh
Sea of Poppies
River of Smoke
Flood of Fire
*הערה: הספרים השני והשלישי בסדרה נקראו באנגלית וכנראה טרם תורגמו לעברית. להלן הפרטים של התרגום לעברית של הספר הראשון:
ים של פרגים / אמיטב גוש
תרגום מאנגלית: אינגה מיכאלי
בהוצאת אופוס, 2012
541 עמ'
 
לרוב, אני אוהבת מאוד ספרות הודית, וטרילוגיית "האיביס" זוכה למקום של כבוד בפנתאון הספרים המשובחים שנכתבו בידי סופרים ממוצא הודי. הסדרה מורכבת משלושה רומנים היסטוריים רחבי יריעה ומרובי דמויות שלוקחים אותנו למחוזות רחוקים מבחינת מקום וזמן גם יחד.
העלילה של הרומן הראשון, "ים של פרגים", מתרחשת בהודו הקולוניאלית ומגוללת את סיפורם של שלל טיפוסים ססגוניים מרקעים שונים שהגורל מפגיש ביניהם לקראת ובמהלך הפלגה סוערת, תרתי משמע, בספינת העבדים "איביס" השייכת לבעל מפעל אופיום בריטי עשיר ומושחת, מר בורנאם. הספינה אמורה להביא פועלים חסרי כל, שבפועל זוכים ליחס של עבדים, לאי מאוריציוס. חלק מהדמויות מוצאות את עצמן על ה"איביס" כמפלט אחרון בנסיבות בלתי אפשריות, על אחרות המסע נכפה, ואילו היתר הן חלק מצוות הספינה. בין הגיבורים הראשיים שאנו פוגשים בהם:
דיטי, אשה כפרית פשוטה וחרוצה, אך בעלת חוש נבואי, שלאחר מות בעלה המסומם בורחת מגורל אכזר ביחד עם בחיר לבה, קלואה;
קלואה, הר אדם רב עוצמה ובעל לב זהב, שמתאהב בדיטי ומציל את חייה;
פולט, נערה יתומה אינטליגנטית ונועזת ממוצא צרפתי היורשת מאביה המנוח את האהבה לבוטניקה, המתאהבת בצעיר בשם זאקרי והנמלטת מהטרדותיו המיניות של מר בורנאם, שפרס עליה את חסותו;
ניל, ראג'ה מכובד, משכיל ומעודן שפשט את הרגל, הורשע בדין והוגלה מארצו בגלל מזימה עסקית מרושעת של מר בורנאם;
אה פאט, חברו הסיני המסומם של ניל, שאיתו הוא התיידד כששניהם חלקו תא בכלא בהמתנה לגירוש;
מוניה, צעירה פלרטטנית וקלת דעת, שהתנהגותה הפוחזת עולה ביוקר לאנשים רבים;
ג'ודו, יליד המקום שגדל עם פולט, סיראי (משיט סירות) ממעמד חברתי וכלכלי נמוך שעקב נסיבות בלתי צפויות זוכה להתקבל לעבודה על הספינה ורואה בכך את הזדמנות חייו;
זאקרי, מולאטי נאה ונעים הליכות בעל צבע עור לבן שבדרך נס מקודם ממעמד של מלח פשוט לתפקיד הבכיר והמכובד של חובל שני ומשקיע מאמצים רבים כדי לא לחבל במעמד החדש שזכה לו;
באבו נוב קיסין, טיפוס קומי של קנאי דתי המשמש אמנם כאחראי מטען על הספינה של מר בורנאם, אך בסתר רוקם תכניות הזויות המבוססות על אמונתו העיוורת, ומטרתו היחידה בחיים קשורה לטרנספורמציה דתית שהוא משוכנע שצפויה בזכות ההפלגה על ה"איביס" הנושאת עליה את מושא הערצתו הקדושה, זאקרי.
בנוסף, אנו פוגשים בשורה שלמה של אנשי צוות ובעלי תפקידים נוספים על הספינה, בכירים יותר ופחות, בורים וחסרי תרבות יותר או פחות, אכזריים ומרושעים יותר או פחות ובעלי אג'נדות נסתרות ואינטרסים אישיים כאלה ואחרים, הדוברים בליל מורכב וצבעוני של לשונות וניבים. כל הדמויות האלה, שהנסיבות הביאו אותן לשהות משותפת "באותה סירה" (תרתי משמע), יוצרות מארג שלם, רקמה אנושית רבגונית ומרתקת, שהופכת את ההפלגה לסוערת במיוחד, ביותר ממובן אחד, ויוצרת מתח ודרמה, המשמרים עניין בלתי פוסק בקרב הקוראים.
ניתן ללמוד מהספר רבות על התרבות ואורח החיים על התקופה המדוברת בהודו ובסין, על הפקת האופיום והמסחר בו ועל ימאות והתפקידים השונים על סיפונה של ספינה גדולה. בין היתר, הספר מכיל לקסיקון (או מקראה) נרחב עם פירוש של מונחים רבים מתחום הימאות המוזכרים בספר, כגון לסקאר, סיראנג וטינדאל. לי אישית הפריע מעט שבמקום להכניס את הפירושים כהערות שוליים בתחתית של כל עמוד, ריכזו אותם ברשימה בסוף הספר, כי הדבר פגע ברצף הקריאה, אך חיסרון זה בטל בששים לעומת כל יתרונותיו של הספר.
הרומן השני בטרילוגיה, "River of Smoke" (נהר של עשן), עוקב בעיקר אחר סחר האופיום במובלעת המערבית פאנקי-טאון שבעיר קנטון לשעבר (גואנגג'ואו) שבסין, ובמתיחות הגוברת בין האימפריה הבריטית לסין בעקבות התנגדות הקיסרות להמשך הסחר בסם הממכר. ברומן זה אנו שבים ופוגשים בחלק ניכר מהגיבורים שהכרנו בספר הראשון, עם מיקוד מיוחד בסיפורם של ניל, אה פאט ופולט, לצד היכרות עם כמה דמויות מרתקות חדשות, כגון:
בהראם, סוחר הודי משגשג הנשוי לאישה ממשפחה עשירה ומכובדת, שבהמשך מסתבר שהוא גם אביו של אה פאט בעקבות רומן ממושך עם אישה סינית פשוטה. כעת המעמד הכלכלי והחברתי היוקרתי, שבהראם עמל כה קשה לבנותו, נמצא בסכנה אמתית ומיידית בשל האיסור למכור את האופיום הרב שרכש במימונם של משקיעים בהודו;
רובין צ'ינרי, דמות פיקטיבית, בנו הלא חוקי וההומוסקסואל של הצייר הבריטי שהיה קיים במציאות, ג'ורג' צ'ינרי, וידיד ילדות של פולט, המסייע לה בחיפושים אחר פרח נדיר בקנטון;
זאדיג ביי, סוחר ארמני טוב לב ורומנטי וחבר קרוב של בהראם, שלמרות אהבתו לחברו מתנגד נחרצות לסחר באופיום;
ושלל דמויות נוספות, חלקן היסטוריות, של סוחרים, עיתונאים, אינטלקטואלים, פוליטיקאים, עניים וכו', מקומיים וזרים, אשר בוחשים בקלחת או שחייהם מושפעים ממצב המסחר ומהיחסים בין המעצמות. הספר מיטיב להדגים את המציאות המורכבת והאבסורדית הנוצרת בעקבות ההתעקשות הנפשעת של הסוחרים והשלטונות הבריטיים להמשיך בהפצת הסם המסוכן בשטחה של סין חרף התנגדותה. הצביעות האנגלית (והמערבית) מודגשת ביתר שאת לאור העובדה שהסחר באופיום, שנחשב לסם מסוכן, אסור ברחבי האימפריה הבריטית, עובדה שכלל אינה מפריעה לסוחרים האנגלים רודפי הבצע לזעוק כי האיסור על מכירתו בסין מהווה פגיעה בעקרון הנעלה מכל של הסחר החופשי, שיש להגן עליו גם במחיר של מלחמה עקובה מדם. יחד עם זאת, הספר מאוזן ואף בקרב המערביים והזרים האחרים יש בני אדם טובים ומוסריים, וגם בצד שלהם ישנם קורבנות. במקביל, אנו עדים, כמובן, גם להתפתחויות וההרפתקאות בחייהן האישיים של הדמויות המרכזיות הרבות. אם הספר הראשון העשיר את הידע בתחום הספנות, הרי שספר זה מספר בפירוט על חיי התרבות והמסחר בסין, ובפרט בפאנקי טאון שבקנטון וסביבתה, כולל היבטים מתחום הגאוגרפיה, הארכיטקטורה, הלשון ועוד.
"Flood of Fire" (שטפון של אש), הרומן האחרון בטרילוגיה, נפתח לקראת פרוץ מלחמת האופיום הראשונה ועוקב אחר מהלכה. לצד עליונות הטכנולוגיה המערבית, הוא מצליח להדגים את חוסר התוחלת והצדק במלחמות, שבהן משתתפים גם כוחות שאין מבחינתם כל משמעות או קשר אישי למאבק ושמקפחים את חייהם או את בריאותם הפיזית והנפשית על אדמה זרה בשל החלטות שרירותיות המונעות על ידי רדיפת בצע ושררה בלתי מתפשרת של מנהיגים פוליטיים ואנשי עסקים. ברומן זה אנו זוכים להכיר מקרוב את התפקיד שמילאו חיילים הודיים בצבא אנגליה הקולוניאלית, את מעמדם ודרגותיהם.
זהו גם ספר הקושר את כל הקצוות הפתוחים ומספר על שעלה בגורלן של כל הדמויות החשובות שפגשנו במהלך כל שלושת הרומנים. זאת בנוסף לגיבורים חדשים המצטרפים לעלילה בשלב זה, וביניהם:
קסרי, סמל הינדי המפקד על יחידה הודית בצבא הבריטי הלוקחת חלק בקרבות בסין, שהוא גם אחיה האהוב של דיטי;
מרת בורנאם, אשתו המושכת של מר בורנאם, שהבליחה לפרק זמן קצר עוד בספר הראשון בסדרה, המנהלת רומן סוער עם זאקרי ומשתפת אותו בסוד האהבה האסורה בינה לבין קצין בריטי, מפקדו של קסרי, גילוי לב המתגלה עם הזמן כטעות מרה וגורלית;
ראג'ו, בנו הקטן של ניל, שמפליג מהודו תחת חסותם של באבו נוב קיסין וזאקרי בניסיון למצוא את אביו האובד ומוצא את עצמו בשירות הצבא הבריטי;
ושירין, אלמנתו של בהראם, היוצאת לסין בליוויו של זאדיג ביי, הסוחר הארמני ההגון, כדי לנסות לקבל פיצוי משלטונות בסין על הכספים שהפסיד בעלה המנוח ולהתחקות אחר בנו הלא חוקי האובד, אה פאט.
אחד מקווי העלילה המרשימים של חלק זה ביצירה, מעבר לתיאור מפורט של מהלכי הקרבות והזוועות חסרות התוחלת של המלחמה, הוא השחתתו המוסרית ההדרגתית של זאקרי הצעיר, שמספן פשוט, עני ותמים הופך לסוחר אופיום ממולח, חסר רחמים ובעל אמביציות, ולשותפו העסקי של מר בורנאם, שכמובן אינו יודע דבר על יחסיו האינטימיים של שותפו החדש עם אשתו ועל תרומתו הנבזית לטרגדיה שפקדה אותה. הפרשה הזו של יצירת דמותו של "איש העסקים המודרני", מדגימה היטב את ההשלכות ההרסניות של הסחר באופיום והרדיפה אחרי השררה והממון שהוא מייצג, אולי המוטיב המרכזי של הטרילוגיה כולה.
לצפיה ב-'המשך (מתנצלת על האורך)'
המשך (מתנצלת על האורך)
07/03/2017 | 07:11
1
36
הסדרה מצטיינת לטעמי בכמה מישורים במקביל: ראשית, היא מגוללת סיפורי עלילה מקוריים, מורכבים ומרתקים, שהם מעין שילוב מוצלח בין מותחן לדרמה היסטורית, ומפיחה חיים, עומק ואותנטיות במגוון רב של דמויות בעלות רקע גאוגרפי, אתני, תרבותי, לשוני, כלכלי ומקצועי שונה. שנית, ניתן ללמוד ממנה רבות על התרבות ואורחות החיים של התקופה המדוברת בהודו, בסין ובמקומות אקזוטיים נוספים, על היחסים, ובעיקר קשרי המסחר, בין המזרח למערב, ועל מאזן הכוחות הפוליטיים, הכלכליים, הצבאיים והטכנולוגיים ביניהם. הלוליינות הלשונית של גוש ראויה לציון מיוחד: הוא מתבל את ספריו בנדיבות בשפות, ניבים וביטויים מפי דמויותיו הרב-לאומיות, ובכך תורם לאותנטיות היצירה ומעשיר את טעמה. ולבסוף, חרף הקשיים והטרגדיות האיומים הפוקדים ללא הרף את הדמויות בספרים, היצירה על כל חלקיה מצטיינת גם בהומור, אירוניה וסאטירה משובחים ומענגים. בלא מעט מקומות צחקתי או גיחכתי בשל יכולת המספר להציג דמויות ומצבים משעשעים ואבסורדיים, ולהראות את הפן המגוחך של סיטואציות ושל טיפוסים אנושיים שונים. האתנחתות הקומיות האלה מאפשרות לקחת הפוגות קצרות ממצעד הזוועות, שאחרת היה עלול להיות בלתי נסבל עבור הקוראים הרגישים יותר, מחד גיסא, ומדגישות את אנושיות הדמויות ואף מוסיפות נופך של אמינות וחן לסיפור, מאידך גיסא. התרגום של אינגה מיכאלי לספר הראשון מעולה, במיוחד לאור האתגר שמציב שעטנז השפות והניבים המופיעים בו, אם כי אפשר היה להקפיד מעט יותר בהגהה. נותר רק לקוות שגם הספרים האחרים בסדרה יזכו בהקדם לתרגום עברי משובח לא פחות. לסיכום, לדעתי מדובר בסדרת רומנים היסטוריים מעולים, נציגים מכובדים של מיטב הספרות ההודית, שמומלצים ביותר לקריאה. לחובבי הסוגה צפויה חוויית קריאה מענגת, מרתקת, מגוונת ומעשירה במיוחד.
לצפיה ב-'תודה רבה לך'
תודה רבה לך
08/03/2017 | 21:38
16
סקירה יפה מאוד ומקיפה אהבתי אני אקרא אותה שוב כי כרגע אני לא ממש מרוכז ולא במצב רוח הכי טוב אז קשה לי לקלוט הכל ,אבל ממה שהבנתי נשמע ספר טוב מאוד .
לצפיה ב-'Fake acceptance'
Fake acceptance
03/03/2017 | 22:19
22
65

בזמן האחרון עלה לכותרות המושג של פייק ניוז. מונח שהוטבע על ידי דונאלד טראמפ. ניתן לדבר בהקשר של שירה עברית ב 40 שנה האחרונות,  על פייק אקספטנס. כלאמר התקבלות מזויפת. כל מיני כותבים מתקבלים על ידי עולם השירה כמשוררים. הם מפרסמים בביטאוני השירה, וקליקות השירה דוחפות אותם. יש כאלה נדירים שיש להם אלפי מעריצים, אבל לעולם לא כל 8 מיליון אזרחי ישראל. זה הקרטיריון ה 8 מיליון. ה 8 מיליון  כן נחשפים לשירים של הכותבים הללו, נותנים להם הזדמנות, מאוד לא מתלהבים, ובד"כ  לועגים. זה שמקריאים שיר בתוכנית טלוויזיה זה בכלל לא אומר שהוא שיר ראוי. ה 8 מיליון קובעים ורק הם. פייק אקספטנס.
 
לצפיה ב-'האם שירה יכולה להיות לא נישתית? '
האם שירה יכולה להיות לא נישתית?
05/03/2017 | 09:07
4
24
שמעתי ריאיון בגל"צ עם פרופ' לספרות, לא זוכר את שמו. שמעון משהו, נדמה לי. הוא נשאל על זכייתו של בוב דילן בפרס נובל לספרות, וענה שלדעתו שירה לא אמורה להיות נחלת הכלל, שעליה להיות נחלת יחידי סגולה שמקדישים את חייהם להבנתה ולפרשנות שלה, כשם שהמתימטיקה המודרנית היא נחלת יחידי סגולה, שהדיוטות אינם מסוגלים להבין מה הם כותבים.
 
חשבתי לעצמי, שאילו היה אותו פרופסור מעורב קצת יותר בקהילה המדעית, כי אז היה יודע כמה עצומה תרומת המתימטיקאים להתפתחותם של המדעים השימושיים, וכמה הפיסיקאים, הכימאים, הביולוגים, המהנדסים ומדעני המחשב מוקירים את תרומתם. ואין כוונתי רק לתחום הקרוי "מתימטיקה שימושית", אלא גם לתחום הקרוי "מתימטיקה טהורה", ועוסק בסוגיות שלא ברור מראש למה הם עשויים להועיל, אך בדיעבד נמצא שהועילו מאד.
 
 
לצפיה ב-'השירה צריכה לשאוף להיות נחלת הכלל'
השירה צריכה לשאוף להיות נחלת הכלל
05/03/2017 | 17:35
26
השירה צריכה לגעת בכל אדם זה העניין בשירה שהיא טובה שהיא יכולה לגעת בעצב הרגשי של כל אדם שמתחבר למידה הזו, מה שכן לא כל אחד נוטה לשירה וזה בסדר גמור אבל לא כדי לעלות את השירה למעלה למעלה למגדל השן . אני גם לא טוען שצריך לכתוב פשטני או ברמה נמוכה אלא פשוט שהיו הרבה גוונים החל משירה שמתאימה יותר לציבור הרחב הלא משכיל עד שירה לאינטלקטאולים " וליחידי סגולה " אני באופן אישי מכיר גם וגם אבל מעדיף קלסיקות בעיקר, אבל אני יכול לומר אינני יחד סגולה ולא חכם גדול ואני אוהב את מה שנחשב לשירה הגדולה ביותר, לכן זו טעות לראות במי שאוהב שירה גדולה אדם יחיד סגולה או חכם או עמוק יותר מידי זה סך הכל אומר שיש לו נטייה ואהבה לזה כנל מתמטיקה שאני גם אוהב ועוסק בה באופן אקדמי, אז לא זה לא אומר כלום על האדם, כמובן שיש יוצאי דופן אבל לא כל מי שקורא שירה הוא יחד סגולה זה שטויות בעיני והוא טועה .
לצפיה ב-'רוסיה כמשל'
רוסיה כמשל
23/03/2017 | 11:18
2
4
ברוסיה הסובייטית משוררים כמו ולדימיר מאיאקובסקי ויבגני יבטושנקו הופיעו בפני אלפי צופים, באצטדניונים וכיו"ב. כמובן, ניתן לזקוף את הצלחתם לזכות העובדה שבבריה"מ היו חסרים סוגי בידור אחרים: הקולנוע עד אמצע שנות ה-50 עסק בעיקר בתעמולה וכו' וכו'.
 
אבל גם היום, אם לשפוט לפי מספר העוקבים של משוררים מסוימים בפייסבוק, לשירה הרוסית בהחלט יש קהל.
לצפיה ב-'ואיך אתה מסביר את זה? '
ואיך אתה מסביר את זה?
25/03/2017 | 15:36
1
3
שמא בגלל גודלה של האוכלוסיה הדוברת רוסית, גם שבריר אחוז הוא עדיין אלפי אנשים?
 
לצפיה ב-'נכון, אבל לא רק'
נכון, אבל לא רק
25/03/2017 | 19:51
2
למשל, שירה סאטירית, כולל פרודיות מושחזות על יצירות קאלט מאז ומעולם הייתה באפנה בגלל התחושה של "חילול הקודש" והעונג המתלווה לזה. כמובן, אותן יצירות הקאלט נלמדו ועודן נלמדות בבתי ספר, כולל שינון בעל פה. בנוסף, המשוררים הרוסיים עדיין כותבים תוך הקפדה על חרוז ומשקל, מה שמשמר את היופי החיצוני של השירה ומעניק לקורא יכולת להבדיל בין כשרון לגרפומן (אבחנה שהולכת לאיבוד כשמדובר ב"שירה מדורנית").
לצפיה ב-'בשום מקום בעולם אין ולא היה מצב'
בשום מקום בעולם אין ולא היה מצב
06/03/2017 | 09:18
16
50
שאמנות או תרבות גבוהה מוכרת, אהובה ומקובלת בקרב 100% מהאוכלוסיה. נכון, יש הרבה בשירה המודרנית שאני לא אוהבת ולא ברור לי למה זה בכלל מוגדר כשירה, אך זו שאלה נפרדת, גם אם קשורה. יש תקופות, עמים ותרבויות שבהם אמנות גבוהה מקובלת יותר ויש שפחות, ויש תקופות שבהן היצירה האיכותית פורחת יותר או פחות, אך לטעמי ההכללות שלך הן מוגזמות. אסור גם לשכוח שבתקופתנו יש הרבה יותר אופציות לסוגים שונים של בידור נגיש וקליל שפעם לא היו. רבים מהאנשים היום לא מתעניינים בספרות ובשירה בכלל, כולל ביצירות היפות והאיכותיות בה (וגם כאלה לא חסרות, למרות הכל). לטעמי, אצלך הכל יותר מדי שחור ולבן, ללא גוונים, וגוונים תמיד יש.
לצפיה ב-'100% אולי לא. אבל 50% כן. '
100% אולי לא. אבל 50% כן.
06/03/2017 | 10:01
12
27
טשרניחובסקי, ביאליק, רחל, גולדברג, אלתרמן, זך, אבידן, עמיחי, וולך, סומק, נתן יהונתן
מוכרים ואהובים מאוד על 50% ומעלה
שיקספיר, וורדסוורת', בלייק, ביירון, שלי, קיטס
מוכרים ואהובים מאוד על 50% ומעלה
 
מוטי
לצפיה ב-' אתה רציני ?'
אתה רציני ?
06/03/2017 | 19:18
11
30
חצי מאכלוסיה מכירה את סומק ? לפי דעתי אפילו חובבי השירה בארץ לא מכירים אותו לגמרי, בטח לא חצי מהם, אתה מדבר פשוט שטויות לא קוראים את אבידן או את ביאליק וכל השאר שמנית אולי מכירים בשם אבל לא יותר מכך , ומאז ומתמיד השירה הייתה של מעטי מעת ואני לא חושב שזה יכול להשתנות אפילו שבעיני כדי שתהיה יותר נגישה ובזה אני מסכים איתך . אבל איני מבין מאיפה מביא את הנתונים האלו, זה לא הגיוני בעליל ...
לצפיה ב-'בתקופות יותר טוב לשירה'
בתקופות יותר טוב לשירה
06/03/2017 | 19:46
10
24
החלק הראשון של המאה ה19 בשירה האנגלית. וורדסוורת' היה המלך הגדול בהרבה יותר מזוכי כוכב נולד
 
במידה מעט פחותה
רחל, אלתרמן, ... בזמנם
מי
לא הכיר והעריץ את ביאליק
 
וגם הכירו חלק מהשירים
לצפיה ב-'יכול להיות שהוא היה מוכר אני'
יכול להיות שהוא היה מוכר אני
06/03/2017 | 19:51
15
לא מכיר אותו כל כך או את הביוגרפיה שלו גם בירון היה המשורר המפורסם בעולם וגם גתה שהיה נערץ עוד בימי חייו, אבל מזה בעצם אומר ? : זה שהכירו אותו בשם זה לא אומר כלום, גם הרבה מכירים את זך כשמאלני ובעל אמירות בוטות נגד מזרחים .מי מכיר אתת שיריו באמת ? מי קרא את שלושת הכרכים של שיריו שיצא לפני כמה שנים ? מעט מאוד, לכן אני מדבר על הכרה של היצירה ולא של הדמות, בנוגע למי שהזכרת אני לא מכיר אותו כל כך, יודע שנחשב למתחילי זרם הרומנטיקה אבל דוגמה אחת לא מעידה על הכלל, רוב המשוררים בהיסטוריה לפי ידעתי לא היו מוכרים ממש בחייהם חוץ בקהילה הסגורה ובחוגים ספרותיים ורבים מהם לא הוכרו בחייהם כמו קיטס או דניקסון שהיא בכלל פרמסמה אולי כמה שירים בחיה ורק לאחר מותה הכירו בגדולתה כנל פסואה ועוד רבים, לכן מקרה בודד לא מעיד על הכלל .
לצפיה ב-'" הכרו חלק מהשירים " זה כבר מצביע על כך'
" הכרו חלק מהשירים " זה כבר מצביע על כך
06/03/2017 | 19:54
6
16
שלא הכירו את היצירה אלא את האדם שמעוד מאחוריה ובעיני זה לא אומר כלום,  סך הכל הערצה עיוורת זו תוכנה מאוד רעה, אז אתה בעצמך אומר שלא ממש הכירו את השירה של המשוררים אלא את הדמויות כמו שכל אחד מכיר את ניטון בשם אבל מי למד מה הוא הגה ? מי למד את תורת הכבידה ? מעטים , או אנשטיין כולם מכירים בשם מי מבין את תורת היחסות . באמת שזה לא אומר כלום, וזה גם טיפשי ביותר .
לצפיה ב-'אכן, השאלה מי מכיר?'
אכן, השאלה מי מכיר?
06/03/2017 | 19:59
5
24
היוצר אולי מקובל בקרב חוגים של מבקרי ספרות, אמנים ומשכילים, ורוב העם אולי שמע את שמו, אבל הרוב לא באמת הכירו או קראו. מרבית פשוטי העם לא התעניינו מעולם בשירה גבוהה, מקסימום בשירי זמר עממיים, וגם זה בעיקר בזכות זה שהייתה להם מנגינה. אסור גם לשכוח שמרבית בני האדם הפשוטים בעבר כלל לא ידעו קרוא וכתוב. כשמדובר על כך שמישהו היה מוכר ומפורסם, הכוונה היא בקרב מומחים, עמיתים ומשכילים, בשום אופן לא בקרב העם כולו.
לצפיה ב-'נכון מאוד'
נכון מאוד
06/03/2017 | 20:04
4
13
וזה העניין שהציבור מכיר משוררים או אמנים ומדענים אך לא מכיר מה הם באמת עשו, ובעני זה לא הכירות אמתית אלא שיטחית נורא .
לצפיה ב-'אבל שים לב מה כתב פושקין:'
אבל שים לב מה כתב פושקין:
06/03/2017 | 20:12
3
62
הוא לא כתב רק או בעיקר "סתם" שירה, הוא כתב אגדות לילדים, סיפורים ומיתוסים מחורזים, רומנים מחורזים. הוא היה גאון נדיר מבחינה זו, שהצליח להיות מאוד נגיש ברוב יצירתו אפילו לילדים, ויחד עם זאת לכתוב בצורה גאונית. ועדיין, אני חושבת שממש לא כל איכר הכיר מקרוב את מרבית יצירתו, בטח לא את השירה ה"רגילה", שלא הייתה קשורה לסיפורים או אגדות, אף על פי שהיא הייתה לא פחות גאונית. אך לא לחינם פושקין נחשב עד היום למשורר במ' רבתי של רוסיה, אחרי מאות שנים, שלא קמו עוד כמוהו לא לפניו ולא אחריו. הוא תופעה חריגה, אפילו בקרב העם הרוסי, שנחשב תמיד לעם ספרותי מאוד יחסית. יש עוד הרבה מאוד משוררים מחוננים ומוכשרים מאוד שלא זכו לתהילה חריגה כזו.
לצפיה ב-'נכון מאוד'
נכון מאוד
06/03/2017 | 20:18
2
12
אני מסכים איתך ואני חושב שכדי ללמוד ממנו יש בהחלט מה ללמוד ממנו, אני באופן אישי מכיר אותו מילדות, כי אמי מעריצה שלו מילדותה והייתה מקראיה לי שירים שלו  אז הוא צרב לי בזיכרון, הוא בהחלט גאוני אבל לא יודע משום מה הוא לא נוגע בי כל כך כמו גתה או דנטה ואחרים .אבל אני מבין את הערך הספרותי שלו וקראתי עליו ביוגרפיה היה טיפוס יוצא דופן, אז כן אני מסכים ולא לקחתי את זה בחשבון אכן הערה נכונה . ובעניין התהילה היחידים זכו לתהילה כמהו לפי ידעתי זה גתה שהוא גם המשורר הלאומי של גרמניה כמו פושקין שהוא של רוסיה ושקספיר וגם אני לא בטוח עד כמה זה נכון לגבוי אפילו שבעיני הוא גאון הגאונים והיוצר אוהב עלי ביותר ... בטח יותר מפושקין . בנוגע לנגיש אני לא יודע אולי כי אינני קןרא רוסית התרגומים של שלונסקי קשים לי נורא ולא מתחבר כולל של שאר המתרגמים, אבל ברור לי שהוא גאון מיוחד ואני לא מוריד מערכו אפילו שאני לא ממש מתחבר וזה קשה לי .
לצפיה ב-'אכן, הלשון המקורית של פושקין נשמעת קלילה ומובנת'
אכן, הלשון המקורית של פושקין נשמעת קלילה ומובנת
06/03/2017 | 20:22
1
24
לכל רוסי אפילו כיום, בעוד לא כך התרגומים של שלונסקי. אי אפשר לשפוט את פושקין מהתרגומים "הכבדים" האלה, ובטח לא להסביר את הפופולריות הרבה שלו. השפה שלו היא קלילה, אוורירית ונגישה, כאילו מרחפת באוויר. נורא קשה להשיג את האפקט הזה בתרגום וגם להעביר את מלוא הגאונות של כתיבתו.
לצפיה ב-'כן כמו חשבתי'
כן כמו חשבתי
06/03/2017 | 20:25
12
אני אצטרך ללמוד רוסית כדי להבין את גדולתו שולנסקי תרגם אותו כבד מידי בעיני . ובנוגע לתרגום בעיני בלתי אפשרי לתרגם משורר גדול או בעל סגנון יחודי כי השפה בה הוא השתמש זה קו המחשבה שלו ואי אפשר לעביר את זה בשפה אחרת וזה תקף לרוב המשוררים הגדולים גם גתה ובכלל דנטה נשמעים אחרת לגמרי בשפות בהם הם נכתבו .
לצפיה ב-'נו, באמת...'
נו, באמת...
07/03/2017 | 19:50
1
26
"וורדסוורת' (וקיטס וביירון וכו') היה המלך הגדול בהרבה מזוכי כוכב נולד". של מי בדיוק: של כורי הפחם, פועלי המספנות, הכובסות, הפועלים במפעלי האריגה הבריטיים שלא ידעו קרוא וכתוב? 
ובעודם בחיים, איזה רסיס-אחוז ידעו לקרוא ולהבין את אייכנדורף ופושקין, מיצקביץ ויל"ג, מילטון או למרטן? מרבית אוכלוסיית העולם היתה אז אנאלפביתית, וגם אם ידעה לקרוא, לא יכלה להרשות לעצמה לקנות ספרי שירה. מערכות החינוך הציבוריות התחילו רק במחצית השניה של המאה ה19.
התקופות הטובות יותר לשירה, עלק.
לכבוד יום האישה חובה להוסיף: מדובר באוכלוסיה הגברית. כמה משוררות אנחנו מכירים עד למאה ה-20 מלבד אמילי דיקנסון והאחיות ברונטה? 
ללא ספק: מראשית המאה ה-20 ואילך התחילה התקופה הטובה ביותר למשוררות, למשוררים ולצרכני השירה. 
 
 
לצפיה ב-'נכון מאוד'
נכון מאוד
08/03/2017 | 12:14
3
לצפיה ב-'בנוגע לשירה המודרנית אני מסכים אך'
בנוגע לשירה המודרנית אני מסכים אך
06/03/2017 | 19:32
2
23
לפי דעתי השירה המודרנית היא עדין בחיתוליה כלומר בסך הכל היא החלה לפי ידעתי לפני 150 שנה עם הופעתם של המשוררים הצרפתים המקוללים כמו בודלר או ורלן ורמבו או האמרקאי וולט ויטמן כלומר שהחלו למרוד בכללים הספרותיים שהיו מאז היוונים כלומר חרוז ,משקל, ומקצב וכל השאר .לכן אני לא מתייאש ולפי דעתי לאט לאט יקומו משוררים גדולים לא פחות מאשר אלו שכתבו בסגנון המסורתי אני מאמין בכך באמת . ויש משוררים מודרנים טובים למשל טס אליוט או אודן או משלנו אבידן ויונה וולך ועוד ועוד, לכן בעיני לא נכון להשען על העבר ובאופן כללי המעבר בין השירה הקלאסית  -רומנטית לבין השירה המודרנית והפוסט מודרנית היא מאוד חיובית ואני מאמין שזה יוביל ליצירה מאוד מאוד פורה וטובה לכן המרידה בכללים באופן עקרוני היא דבר חיובי מאוד וראוי למרוד תמיד וליצור חדש, אך בעיני כדי לא לשכוח את הקדמונים וכמו שאמר ניוטון להשען על כתפי ענקים וללמוד מהם בלי לימידה של הקלאסיקה  אי אפשר לגדול ולהיות משורר גדול או סופר או צייר זה פשוט חובה, לכן לא לשכוח ללמוד את הישן וליצור חדש טס אליוט הוא דוגמה כזו שנשען המון על ספרות יוון והקדמונים ויצר שפה חדשה וסגנון חדש שלא היה קיים, וממנו הושפעו אבידן וזך ובכלל דור המדינה הוא האב הגדול שלהם . לכן כן צריך להזכר ולא לזלזל בקדמונים אבל לא לכתוב כמוהם וליצור מחדש, אני לא מאמין במה שאמר סוופט שאי אפשר לכתוב טוב כמו הקדמונים הוא טעה, אפשר לכתוב הרבה יותר טוב מהם, הבעיה שהיום הכל זול ופלסטי ואין באמת שירה טובה כי בעיני לא אמצו קווים קלאסים או רומנטים ושכחו את כל היסטוריה המפוארת של השירה והספרות וזה טעות, אני מאמין בלימוד מהגדולים כדי להיות גדול בעצמך, ולכך אני מצפה מעצמי  ללמוד מהם ורוצה שכל משורר או סופר יתחיל קודם מלימידה של ספרות ושירה של הגדולים החל מיוון העתיקה עד ימנו אנו פשוט לפני שכתוב שיפתח ספרים וילמד ויושפע, משורר שלא בקיא בסגנונות ובזרמים השונים לא יכול להיות גדול באמת, זה דעתי ולכן אני באופן אישי התחלתי בשנים האחרונות ללמוד החל מספרות יוון העתיקה עד ממש ימנו אנו עד הפוסט מודרנייזם כמובן שאני עדיין לא בקיא וחסר לי המון ידע אבל אני לפחות משתדל ללמוד ולהיות מושפע וגם פילסופיה יכולה לעזור ולפתוח כיוונים זה עזר כדמוני למאן שהוא סופר מאוד דקטטי וקפדן ונאמר עליו שאצלו כמעת הכל עבודה קשה ולא מוזה מתפרצת וגם לימידה וסבלנות וקפדנות חשובה למשורר,סופר, ואמן ומדען גדול . .
לצפיה ב-'כמובן, לא טענתי שכל השירה המודרנית גרועה'
כמובן, לא טענתי שכל השירה המודרנית גרועה
06/03/2017 | 19:53
1
18
או שתהיה גרועה בעתיד. טענתי שחלק לא מבוטל ממה שכותבים כיום ומגדירים כשירה לא נראה בעיניי שירה בכלל. אבל ברור שיש גם שירה מודרנית טובה, ואנחנו למשל מפרסמים שירה בסגנון מודרני שהיא איכותית לטעמנו. בנוסף, הפסילה הגורפת של אלמנטים שיריים חשובים כמו חריזה ומשקל אינה מקובלת עליי ולדעתי אפשר לכתוב גם כיום שירה נפלאה תוך שימוש באמצעים הללו בלי שזה יהיה מיושן או פאסה. לדעתי לא צריך לפסול שום סגנון, בכל סגנון אפשר לכתוב היטב ואפשר לכתוב גרוע. 
לצפיה ב-'מסכים מאוד, ולא טענתי שטענת שהיא גרועה'
מסכים מאוד, ולא טענתי שטענת שהיא גרועה
06/03/2017 | 20:00
8
ואגב בעיני חשוב מאוד לשלב בכתיבה חרוז משקל ומקצב זה יוצר מוזקאליות מעולה שאי אפשר כמעת לקבל ללא שילוב כזה, אבל בעיני צריך לסנתז בין הישן לחדש כלומר בין המודרני - לקלאסי כמו שאת אומרת . אחד הרצונות שלי בתור כותב זה ללמוד את חוקי החריזה, ואני לומד הרבה שירה כזו, ואני מצליח לקלוט קצת, אז כן זה מאוד חשוב ובעיני זה מאוד חשוב כתב העת שלכם הוא בעיני עושה עבודה טובה וגם דורי מנור מנסה להחזיר את החרוז והמשקל ובעיני זה נכון, אבל לא רק חריזה או משקל אלא גם סינתוז לכתיבה חופשית, בעיני את מאוד מאוד צודקת , והמשוררים הכי אהובים עלי היו אשפי חריזה אז יש לי כבוד רב להם ולמי שבמבטא בקיאות בסגנונות הקלאסים .
לצפיה ב-'מבצע פורים בסיפור חוזר'
מבצע פורים בסיפור חוזר
03/03/2017 | 16:24
48
בתאריכים 7-14.3 מבצע פורים,
בחנויות סיפור חוזר ברחבי הארץ!
ספר ב 15 בשקלים, או ב 10 שקלים אם הגעתם מחופשים 
לצפיה ב-'מה קוראים בשבת'
מה קוראים בשבת
02/03/2017 | 06:00
7
33
רגע, לא היתה שבת כאן רק לפני יום יומיים?...
 
אז מה אתם קוראים בשבת הזו?
לצפיה ב-'לונה זה ירח בספרדית / איילת ולדמן'
לונה זה ירח בספרדית / איילת ולדמן
02/03/2017 | 09:53
20
לצפיה ב-'במשך רוב השבוע קראתי את ספרו של איאן קרשו'
במשך רוב השבוע קראתי את ספרו של איאן קרשו
02/03/2017 | 10:22
54
"היטלר: היבריס 1889 - 1936", שמתאר את חייו של היטלר, במשולב, כמובן, עם קורות התקופה בגרמניה ובעולם. ספר מרשים. ממתין לי הספר הבא, "היטלר: נמסיס 1936 - 1945".
אחריו קראתי את "כשנשארנו לבד" מאת אלון אלטרס, המתאר את יחסיו עם אביו ועם כמה נשים בשנים שאחרי מות אמו. לא התרשמתי, לצערי.
האחרון היה "ציפור כהה בדרך" מאת יוסל בירשטיין. יש משהו מרנין בכתיבה שלו, גם כשהוא מתאר מצבים לא קלים.
 
שבת שלום 
 
לצפיה ב-'קראתי'
קראתי
03/03/2017 | 07:30
52
את "a room with a view" שהיה מקסים.
עכשיו אני קוראת את "מחול העקרבים" מאת שיפרה הורן. מתנדנד בין מצויין לסתמי.
לצפיה ב-'עדיין עם "שלג יורד על ארזים".'
עדיין עם "שלג יורד על ארזים".
03/03/2017 | 11:21
38
אמור להיות מותחן משפטי, אך בפועל זה רק סיפור המסגרת ומדובר ברומן מורכב העוסק בנושאים מגוונים, כמו דעות קדומות, אפליה, מלחמה, אהבה, פערים תרבותיים, דייג, חקלאות, עיתונאות ועוד. יש גם הרבה תיאורי טבע ממש יפים.
לצפיה ב-'"לולי וילוז", סילביה טאוסנסד וורנר'
"לולי וילוז", סילביה טאוסנסד וורנר
05/03/2017 | 09:37
1
33
שאיזה מזל שלא התפתיתי לעזוב אותו לאחר 15 עמודים. צודקת שרה ווטרס בהקדמה שלה (אני חושבת שבגרסה האנגלית בלבד), היא לא קלה לקריאה ונחשבת עד היום למין סוד שמור למעריציה.
 
אני חושבת שזה ספר שכתוב במסורת של אוסטן ואליוט (עברו שנים רבות מאז קראתי את שתיהן), על אישה אחת שהיא קצת שונה ו...שומו שמיים, אינה רוצה להתחתן. וקורותיה עד אמצע החיים שאחריהם...אני חושבת, עושה בדיוק מה שבא לה ומוצאת את ייעודה.
 
זה שנון, מצחיק וגם סתום (לכן לדעתי יש ערך בקריאת הגרסה העברית, שאני בטוחה שנותנת הערות שוליים שלי בגרסת המקור חסרות, כי אין לי רקע תרבותי והסטורי נדרש) לפעמים, וזה מקסים. ומשובב. ומעורר אמון מחודש - אם אי פעם היה בו צורך - במדיום הספרותי.
 
 
לצפיה ב-'ואני חייבת להודות להוצאת "לוקוס" שחשפה אותי לפנינה הזאת'
ואני חייבת להודות להוצאת "לוקוס" שחשפה אותי לפנינה הזאת
05/03/2017 | 11:43
26
יחד עם "השעה לילה" (בקרוב ספר סיפורים קצרים של פטרושבסקיה). הוצאה קטנה, עצמאית, שתלויה בחסדינו כדי לשרוד. אני שמחה לתמוך בה (אם כי ספציפית עכשיו יותר ברוחי מאשר במעשה, כי העדפתי לקרוא את הספר בגרסתו המקורית).
לצפיה ב-'מתקדמת עם "מדינת ישראל תעשה הכל"'
מתקדמת עם "מדינת ישראל תעשה הכל"
06/03/2017 | 22:02
16
אולי בשבת הבאה כבר אסיים אותו
לצפיה ב-'סיכום חודש פברואר'
סיכום חודש פברואר
01/03/2017 | 21:51
6
40
1. ספר החודש:
2. סרט/סדרת החודש:
3. שיר/דיסק החודש:
4. הדבר הטוב שקרה החודש:
5. הדבר המבאס שקרה החודש:
6. תוכניות לחודש מרץ:
7. למה אתם ו/או בני משפחותיכם מתחפשים בפורים
8. האם עשיתם משהו מיוחד לכבוד יום המשפחה שחל השבוע
לצפיה ב-'החודש שלי '
החודש שלי
01/03/2017 | 22:39
53
1. ספר החודש: מזל קטן / קלאודיה פיניירו, ספר רגיש, מרגש ונוגע ללב. וגם ספר הגברים של ננו שבתאי, כתוב נהדר ובסגנון מיוחד, ספר אמיץ, מרגש ועוצמתי.
2. סרט/סדרת החודש: אור ירח, שזכה באוסקר. סרט שעשוי ברגישות עצומה.
3. שיר/דיסק החודש: אין משהו ספציפי, אבל לפני כמה ימים הקשבתי לשירים שלא שמעתי הרבה זמן וזה עשה לי טוב בלב.
4. הדבר הטוב שקרה החודש: רגעים עם הילדים שאני עובדת איתם במסגרת השירות הלאומי, והשתלמות שהייתה לי בחמישי כשראיתי הרבה חבר'ה שהכרתי בסמינר שנערך בקיץ ומאז לא ראיתי שוב.
6. תוכניות לחודש מרץ: אין משהו מיוחד, חוץ מזה שאני הולכת להארוקון בפורים.
7. למה אתם ו/או בני משפחותיכם מתחפשים בפורים: אני מתחפשת לגנבת 
8. האם עשיתם משהו מיוחד לכבוד יום המשפחה שחל השבוע: בגן שאני עושה בו את השירות הלאומי היה אירוע מיוחד לקראת יום המשפחה בראשון הזה. היה ממש כיף ומרגש.
 
לצפיה ב-'לא קראתי כלום כמעת'
לא קראתי כלום כמעת
01/03/2017 | 22:55
47
חוץ  מאדם מן הבשר של לאה דובב שעוסק באנטומיה של לאונרדו דה וינצי אהובי מבחינה הגותית  כתוב פיוטי זה היה ספר מעניין והיה מאוד אקדמי ואהבתי אבל חוץ מזה לא קראתי כלום .אין לי מצב רוח בכלל לקריאה או לסרטים .
לצפיה ב-'עונה'
עונה
03/03/2017 | 09:38
45
1. ספר החודש: קראתי כמה ספרים טובים מאוד החודש, אבל אם מוכרחים לבחור אז המובילים שלי הם שני ספרי עיון, "פני הרייך השלישי" מאת יואכים פסט ו"להיות בן תמותה" מאת אטול גוואנדה
2. סרט/סדרת החודש: יס משדרים בשידור חוזר את veep, סדרה מוצלחת על הממשל האמריקאי
3. שיר/דיסק החודש: באך
4. הדבר הטוב שקרה החודש: שגרה
5. הדבר המבאס שקרה החודש: היה חודש בסדר :)
6. תוכניות לחודש מרץ: עוד מאותו הדבר

 
לצפיה ב-'פברואר, ומה שנשאר '
פברואר, ומה שנשאר
05/03/2017 | 09:18
27

1. ספר החודש:
 - הונאה \ פיליפ רות
 - המפה והטריטוריה \ מישל וולבק
2. סרט/סדרת החודש:
 - סרט: מערב להרים ולגבעות \ ערן קולירין
 - סדרה: שקרים קטנים גדולים, עם ריס וויתרספון וניקול קידמן
3. שיר/דיסק החודש:
 - שיר: מה שחשוב \ ג'יין בורדו
4. הדבר הטוב שקרה החודש:
 - מזג אוויר מצויין, ביקרנו את הבן שלי בדירתו החדשה בנחלאות.
5. הדבר המבאס שקרה החודש:
 - כרגיל, נתניהו-ליברמן-בנט-גופשטיין.
6. תוכניות לחודש מרץ:
 - להתמקד בלימוד נושא מקצועי חדש.
7. למה אתם ו/או בני משפחותיכם מתחפשים בפורים?
 - אולי אקנה איזה כובע מצחיק-עלק ואחבוש אותו למסיבת פורים.
8. האם עשיתם משהו מיוחד לכבוד יום המשפחה שחל השבוע?
 - נמנעתי מגלישה באתרי אקטואליה" רכה" באותו יום.


 
לצפיה ב-'עדיין אפשר לסכם?'
עדיין אפשר לסכם?
06/03/2017 | 13:25
25

1. ספר החודש: קראתי רק שני ספרים החודש, את הראשון התחלתי כבר בינואר ואת השני סיימתי במרץ... שניהם נכתבו לפני יותר ממאה שנה. אבחר את "טריסטרם שנדי"
2. סרט/סדרת החודש: סרט תיעודי על דיויד בואי - "חמש השנים האחרונות"
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7389437
3. שיר/דיסק החודש: ברוח הסרט הנ"ל - Lazaros של בואי
4. הדבר הטוב שקרה החודש: הזמנו חופשה בפראג לאפריל
5. הדבר המבאס שקרה החודש: יותר מדי זמן הייתי מצונן (ואני עדיין)
6. תוכניות לחודש מרץ: לחגוג יום הולדת
7. למה אתם ו/או בני משפחותיכם מתחפשים בפורים: כנראה שלא אתחפש בפורים. הבן שלי יתחלפש ל"מלך בדיחות הקרש" והבת למורטישיה אדאמס.
8. האם עשיתם משהו מיוחד לכבוד יום המשפחה שחל השבוע: בעבודה ציינו את יום המשפחה בטקס (שהיה מוקדש יותר לאיזה הישג בעבודה) ובהרצאה (שלא הייתה קשורה ליום המשפחה). נתנו לנו גם מתנה ליום המשפחה - סט פונדו.
מאז שהילדים סיימו את הגן אני בקושי יודע מתי יום המשפחה...
לצפיה ב-'מסכמת'
מסכמת
06/03/2017 | 22:17
25
1. ספר החודש: "אנשי הנהר" / אדגאר וואלאס - הרבה יותר מהנה משציפיתי.
2. סרט/סדרת החודש: "לוציפר" - ללא ספק אחת הסדרות הכי משעשעות ומרגשות שראיתי השנה, לגמרי מצפה להמשך העונה השניה בחודש מאי. וגם: הפרק האחרון (לצערי) של "שרלוק"
3. שיר/דיסק החודש: מצאתי את עצמי לאחרונה מזפזפת שוב ושוב לקול המוסיקה, ובאחד הימים הפתיעה אותי שם "מוסיקת לילה זעירה" שהיה לי ממש כיף לשמוע
4. הדבר הטוב שקרה החודש: ערב סושי וסרטים עם חברים
5. הדבר המבאס שקרה החודש: כרגיל, עבודה עבודה עבודה
6. תוכניות לחודש מרץ: בעיקר לעבור בשלום את פורים את תחילת ההכנות לפסח
7. למה אתם ו/או בני משפחותיכם מתחפשים בפורים האחיינים שלי הם כנראה היחידים במשפחה שמתחפשים, ונראה לי שהם טרם סגורים למה בדיוק...
8. האם עשיתם משהו מיוחד לכבוד יום המשפחה שחל השבוע שיתפתי הרבה בדיחות וממים
לצפיה ב-'"הערצה יוצרת" - תופעת ה"פאן פיקשן"'
"הערצה יוצרת" - תופעת ה"פאן פיקשן"
28/02/2017 | 08:35
12
88
במוסף "שבת" של לפני שבועיים התפרסמה סקירה של בכל סרלואי על הספר "מעריצה" מאת ריינבו ראוול, שעוסק בחייה של נערה שחייה סובבים סביב כתיבת fan fiction (ספרות מעריצים) הממוקמת בעולם של סדרת הספרים האהובה עליה:
 
 
סרלואי כותבת:
 
עם הקצב המהיר של התפתחות האינטרנט נולדה סוגה תרבותית שלמה בשם פאן פיקשן (fan fiction) – ספרות מעריצים. לפאן פיקשן עולם מונחים וכללים משלה: ישנו הקאנון – היצירה המקורית שאיש אינו יכול לערער עליה; הפאנדום (fan kingdom) – העולם העלילתי החדש שאותו יוצרים המעריצים, הבנוי על הקאנון ויש בו שיפים – מערכות יחסים חדשות (מן המילה relationship) או פרטי עלילה חדשים; אפשר לעשות בו צדק עם דמויות שוליות או מרושעות ועוול לדמויות המוכרות והאהובות. הפאנדום הוא תרבות נלווית לספרות המודפסת וחלק ממנה – זה שאינו לוקה במחלות ילדות של כותבים או פורנוגרפיה – ראוי לקריאה כפרשנות או כמעט כיצירה בפני עצמה.
הפאן פיקשן עונה על צורך רגשי חזק, וכתופעות אינטרנט רבות אחרות הוא ממכר מאוד. מעריצים רבים מוצאים את עצמם בו, כיוון שהוא מייצר עבורם חלופה למציאות הקיימת: הפאנדום סביב יצירה מסוימת הוא הרחבת האסקפיזם של העולם הדמיוני הקיים והעמקה שלו, והוא מאפשר לאדם השקוע בחיי לימודים ועבודה (גם מבוגרים כותבים, קוראים ומתמכרים) לשקוע בעולם דמיוני. הספרות הפנטסטית הרווחת כל כך היום, שמספקת את דרישת הבריחה של האדם ואת הצורך שלו בגיבורים פגומים וגדולים מהחיים, מציעה רק אפשרות מוגבלת. בעולם ספרות החובבים שברשת, האפשרות הזו היא אינסופית.
 
מה אתם אומרים על תופעת ספרות המעריצים? האם אתם כותבים או קוראים סיפורים מסוג זה?
לצפיה ב-'לא אני לא מכיר'
לא אני לא מכיר
28/02/2017 | 14:35
2
44
אבל בזמנו הייתי חלק מקבוצה של נערים שכתבה סיפורים על פי סרטים או משחקי מחשב זה אותו דבר כמו פה, יצא לחלקם לא רע למשל סיפורי פנטיזה בסגנון מרטין רק על סרט של דיסני וכל מיני כאלו, זה יפה אבל  בשביל להיות סופר אמיתי צריך לבורא עולם משלך, ולא להיות חיקוי של עולם אחר, זה לפחות דעתי וזה מה שאני משתדל לעשות בעצמי ,כי גם אני מושפע   מ - ייון העתיקה או מהמקרא אבל צריך לתת נימה אישית, לא רע להיות מוושפע מסגנון אפילו זה חשוב ברכט אמר שמשורר טוב זה משורר שלא גונב משורר אחד אלא גונב מאלף  משוררים כנל גתה שהושפע  משקספיר ואף לקח ממנו שיר שלם והוסיף לפאוסט אז יש קשר בין ציטוט טוב לבן יצירה טובה : , ( כלומר שאתה חוקר יצירה ומבין את המגנון " ומחקה " אותה זה טוב בתנאי ),שאתה נותן נימה אישית כמו שעשה עגנון למשל שהושפע מאוד מהמשנה התלמוד והמקרא ואף הזוהר אבל יצר שפה שונה ומשלו שמורכבת ומסועפת מהמקורות, זה דעתי .
לצפיה ב-'רוב כותבי הפאןפיקים לא "מתיימרים" להציג את היצירה כשלהם'
רוב כותבי הפאןפיקים לא "מתיימרים" להציג את היצירה כשלהם
28/02/2017 | 15:09
1
74
הם לא טוענים שהם "סופרים אמיתיים" (כדברייך), אבל הם גם לא "מחקים" או "מושפעים".
הם משתמשים בעולם קיים ובדמויות קיימות כדי ליצור סיפורים חדשים. הם לא ממציאים את הגלגל, הם פשוט לוקחים אותו לעוד כיוונים.
 
תחשוב על זה מכיוון של תכניות טלוויזיה למשל - הפאןפיקים הם בעצם פרקים נוספים לתכנית.
 
יש כאלה שהם בהחלט מספיק מוכשרים כדי להתפתח ולהצליח בתחום הכתיבה, אבל המטרה של הפאןפיקים היא לא "להתפרסם כסופר". אלא לקחת עולם שאתה אוהב, לקחת דמויות שאתה אוהב, וליצור להם סיפורים נוספים. זה אקט של הערצה ויצירתיות, לא חושבת שיש מישהו שמתיימר לתייג את עצמו כסופר בגלל זה.
לצפיה ב-'זה לא הטענה שלי'
זה לא הטענה שלי
28/02/2017 | 16:50
29
אני מדבר באופן כללי ומביא  דוגמאות על השפעות מסגננות ועל איך צריך להביא גם נימה אישית . כאמור אני לא מכיר את התופעה הזו אלא מכיר תופעות דומות ואליהם אני מצביע ומקשר לפי מה שנראה לי קשור למה שהוצג ועל פי ניסיוני עם ממשכי סיפורים ידועים או יותר סרטים של דסני...
לצפיה ב-'תופעה מדהימה בעיני (לא קוראת ולא כותבת, ועדיין)'
תופעה מדהימה בעיני (לא קוראת ולא כותבת, ועדיין)
28/02/2017 | 15:26
41
בכלל עולם הפאנדום הוא עולם מרתק - אם לפני עשר שנים ראית סדרת טלוויזיה שאף אחד מסביבך לא הכיר או לא אהב, לא היה לך עם מי לדבר על זה.
האינטרנט שינה את חוקי המשחק, וגם אם אין בסביבה המיידית שלך אנשים עם אותם תחומי עניין, אתה יכול להכיר ברשת אנשים שיבינו אותך ותוכל לדבר איתם על אותם דברים.
 
ואם כשאנחנו היינו ילדים היינו מדמיינים הרפתקאות חדשות של חסמ"בה, היום יש במה לפרסם את זה ולקבל פידבקים.
 
אני לא קוראת פאןפיקים, אבל אני חושבת שזה נהדר שתכניות טלוויזיה או ספרים מצליחים לעורר כזו יצירתיות ומקוריות אצל המעריצים, שמצידם לוקחים את זה צעד נוסף קדימה.
לצפיה ב-'בדרך כלל לא קוראת.'
בדרך כלל לא קוראת.
01/03/2017 | 10:21
25
היצירה היחידה שקראתי כל דבר שניתן עליה ובעקבותיה, כולל "פאן פיקשן", היא "גאווה ודעה קדומה". הופתעתי שהיו אפילו כמה יצירות לא רעות בכלל.
לצפיה ב-'קראתי פאנפיקים בעבר'
קראתי פאנפיקים בעבר
01/03/2017 | 19:14
5
29
ועד היום זכורים לי פאנפיקים שקראתי ומאוד אהבתי, ושאם היו משנים את השמות של הדמויות הם היו יכולים להיות רומנים מעולים. יש גם כותבים שאני זוכרת לטובה עד היום, וחושבת שיש להם סיכוי טוב להפוך לסופרים מעולים, אם הם יחליטו ללכת לכיוון של כתיבת ספרים.
פעם גם כתבתי כמה פאנפיקים קצרים, אבל היום אני כבר לא עושה זאת, וגם לפני וגם לאחר מכן כשאני כותבת אני כותבת דברים מקוריים.
לצפיה ב-'את עוסקת בכתיבה בתור תחביב ? או באופן מקצועי ?'
את עוסקת בכתיבה בתור תחביב ? או באופן מקצועי ?
01/03/2017 | 22:59
4
21
כלומר רוצה להיות סופרת
לצפיה ב-'בתור תחביב'
בתור תחביב
02/03/2017 | 16:06
3
25
אבל בהחלט יכול להיות שאני ארצה להוציא לאור ספר בעתיד.
לצפיה ב-'הבני, שהיה בהצלחה בהמשך'
הבני, שהיה בהצלחה בהמשך
02/03/2017 | 17:02
2
19
הרבה התחילו מתחביב ונהיו סופרים אז אם תרצי ללכת בדרך הזו אני מאחל הצלחה .
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
02/03/2017 | 19:05
1
6
לצפיה ב-'בכיף'
בכיף
02/03/2017 | 19:26
3
לצפיה ב-'לא ניסיתי'
לא ניסיתי
03/03/2017 | 07:32
22
אני יודעת שזו תופעה מאוד פופולארית אבל זה עיניין של תיעדוף.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא שימור דם טבורי
אירוח בנושא שימור דם...
ביום ג` נארח בפורום את נעמי קדוש, אימא של עמית...
אירוח בנושא שימור דם טבורי
אירוח בנושא שימור דם...
ביום ג` נארח בפורום את נעמי קדוש, אימא של עמית...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

הכח לשמוח- בוקר קסום של מיקסום
הכח לשמוח
סולו עיצוב גרפי לימודים אונליין
עיצוב גרפי בלי לצאת מהבית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ