לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
71637,163 עוקבים אודות עסקים

פורום אכילת יתר

כ-3.5% מהנשים ועוד כ-2% מהגברים בעולם סובלים מאכילת יתר. 
ואתם???
 
פורום "אכילת יתר" הוא בית חם ומחבק לכל מי שרק מחליט ש-מהיום! מעכשיו! מבקש את חייו בחזרה,
אז בואו לקבל טפיחה וחיבוק, לשאול ולייעץ, לשתף ולהשתתף - כי כולנו כאן יחד באותה הסירה 
 
גלישה נעימה,
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אכילת יתר

כ-3.5% מהנשים ועוד כ-2% מהגברים בעולם סובלים מאכילת יתר. 
ואתם???
 
פורום "אכילת יתר" הוא בית חם ומחבק לכל מי שרק מחליט ש-מהיום! מעכשיו! מבקש את חייו בחזרה,
אז בואו לקבל טפיחה וחיבוק, לשאול ולייעץ, לשתף ולהשתתף - כי כולנו כאן יחד באותה הסירה 
 
גלישה נעימה,
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
 ברוכים הבאים לפורום אכילת יתר
בפורום זה תוכלו לשתף, להתייעץ, ולקבל תמיכה ועידוד
פורום זה הינו פורום תמיכה וייעוץ, ואינו מהווה תחליף להתייעצות מקצועית במידה ונדרשת
 

 לפורום קיים תקנון מתומצת וברור שנכתב למען הסדר הטוב. השקיעו דקה מזמנכם על מנת לקרוא אותו לפני שאתם מצטרפים אל הבית.
גלישה מהנה!
שרון
 
המשך >>

לצפיה ב-'שלום לכולכם אשמח לקבל טיפים טובים איך לא להגזים '
שלום לכולכם אשמח לקבל טיפים טובים איך לא להגזים
10/09/2017 | 15:23
29
בתקופת החגים
לצפיה ב-'אז מה איתכם בקור הזה?'
אז מה איתכם בקור הזה?
08/01/2015 | 08:07
4
104
בחיי, את מזג האוויר בשבוע האחרון אני יכולה לקטלג בצבעים:
יומיים תכלת (שמש ושמיים בהירים), יומיים חום-צהוב (באר שבע - עיר החולות והאבק. רוח דרומית מערבית = ענני חול ואבק בכל מקום)
ומאתמול אחר הצהריים אנחנו באפור רטוב.
אז לא מבול, ולא שלג, אבל קור שחודר לעצמות.
 
לי מזג אוויר כזה עושה חשק למאכלים חמים, מהבילים, ועתירי גבינה צהובה נשפכת - ממליגה, מק'נ'צ'יז, פסטה בשמנת, פונדו (כן. אנחנו מחדשים את אופנת שנות ה-70, ומכינים פונדו), פיצה....
(בעצם בשביל שיהיה לי חשק לפיצה לא צריך שום סיבה מיוחדת. מזג האוויר רק נותן לי תירוץ)
ושוקולד....
המון המון שוקולד...
מהיכרות עצמית של המון שנים, הבנתי שאין לי טעם להלחם בחשק הזה. הוא לא יעבור ורק יתגבר.
אז החלטתי - הבא ונתחכמה לו.
קניתי טונות של גבינה צהובה מגורדת. העמדתי את המיקסר הגדול שלי. את הסירים הגדולים.
והזמנתי חברים לארוחות ערב חורפיות. כל אחר צהריים-ערב אנחנו מארחים חברים למנה חורפית. כבר עשינו ערב פיצות, ערב פונדו. אתמול הייתה אצלנו בת שירות של הצופים שאנחנו "מאמצים" (מבחינת הילדים שלי היא כמו אחות גדולה וכיפית) ועשינו תבנית ענקית של מק'נ'צ'יז.
אז אני נהנית מכל האוכל הזה שאני אוהבת, אבל במנות קטנות - כי אני מכינה את אותה הכמות שהייתי מכינה בכל מקרה, רק היא מתחלקת ליותר סועדים.
והכי כיף - חברים טובים בחורף
 
 
מה אצלכם?
איך עברתם את הסערה?
לצפיה ב-'גבנ"ץ בטונות '
גבנ"ץ בטונות
08/01/2015 | 13:38
2
79
מודה שגם לי יש נטיה, אבל זה לא הכי בריא בגלל השומנים והמלחים שמוסיפים שם...
לחלוק עם חברים זה מבורך כי הברוך הגדול  כשאוכלים לבד...
מאידך עברתי  בשלום שפעת קצרה 4 ימים  סה"כ  חרא של הרגשה ופחות פעילות
האוכל בקושי הספיק והצטדייתי מחדש רק היום  כי לא יצאתי כמעט בכלל...
קניתי גם שקית תרד טרי ובצל ירוק ,פטריות ועוד כך שאבשל לעצמי משהו בייתי..
לצפיה ב-'שמחה שאתה מרגיש טוב יותר'
שמחה שאתה מרגיש טוב יותר
08/01/2015 | 14:34
1
48
מה אתה מכין מתרד?
 
חוץ מפשטידה או חביתה  אני לא יודעת להכין שום דבר עם תרד. וחבל.
זה מכיל המון ברזל והמון ויטמינים ומינרלים אחרים, וגם יש לי די הרבה עלי תרד בבית (הגיעו בארגז האורגני. אבל אין לי מושג מה עושים איתם)
לצפיה ב-'תודה.. כנראה עם אורז'
תודה.. כנראה עם אורז
08/01/2015 | 19:05
48
יש מנה תרד עם אורז במסעדה בולגרית ( ויטושה) שאני מת עליה
מצאתי ברשת כמה מתכונים שעושים כמו ריזוטו
אני אאלתר כנראה עם פחות שומנים ואורז מלא
אפשר לאכול טרי בתוך סלט
בתאבון  
להיום כבר טרפתי רבע זנב סלמון  שנמכר טרי ושמתי בגריל עם חרדל
 
לצפיה ב-'מרק מרק מרק'
מרק מרק מרק
09/01/2015 | 22:42
45
אני משתדל להכין ציר עוף ושיהיה במקפיא.
השבוע הכנתי ממנו מרק תירס.
היום הכנתי מרק בשר ושעועית עם טונה ירקות ויצא מדהים! מרק שזורק אוצי בבת אחת לילדות.

אהה וכן, גלידה... אבל רק דלי אחד.
לצפיה ב-'אפשר להצטרף?'
אפשר להצטרף?
04/01/2015 | 23:15
4
102
היי,
אני איתי ובמקרה מצאתי את הפורום הזה, שככ מתאים לי.
ואהו, אני מנסה לכתוב ולא יוצא לי קוהרנטי...

אני מכור לגלידה ומסוגל לחסל 2 דליים של האגן דאז ביום.
זה מושך אותי באופן לא רצוני ואחכ אני מתייסר ומבטיח שלא לקנות ושוב ושוב נופל...

יש למישהו רעיון לסיוע?
לצפיה ב-'קודם כל - ברוך הבא '
קודם כל - ברוך הבא
05/01/2015 | 09:26
3
71
תמיד שמחים לקבל עוד חברים אלינו.
 
אז קודם כל  - נעים להכיר.
אני שרון. אמא ל-3. מכורה לפיצה ושוקולד.
 
בתור מי שכמוך -מכירה את הבעיה אבל לא מסוגלת להפסיק להכניס את זה הבייתה (אני "רק קונה גבינה צהובה לילדים", ובפועל לוקחת אותה לפיצה שאני מכינה לעצמי),  קשה לי לתת עיצות פרקטיות. העצה "לא להכניס אויבים הבייתה" מעולם לא עבדה אצלי. להיפך, רק גרמה לי לקנות יותר ולהתייסר יותר מיסורי מצפון.
אז אני אנסה שאלה אחרת - מה לגבי הפחתת כמויות? אולי במקום שני מיכלים תקנה אחד? או אחד גדול ואחד קטן? הטעם של הגלידה ישאר לך, אבל הכמות תפחת.
ובעוד כמה שבועות, תפחית עוד קצת. וככה, בצעדים קטנים, תגיע למצב שאתה לוקח מנה של גלידה, אבל נשאר עוד במקפיא.
 
אני לא מאמינה בהפסקה בבת אחת. כלומר, כן מאמינה אבל אצלי זה לא מחזיק מעמד. אחרי כמה ימים (במקרה הטוב. לרוב זה פחות מיום), אני נשברת. ואז מתחיל מסלול יסורים שכולל גם רגשי אשם, גם ביטול עצמי ("אין לי אופי"..  תראה קצת למטה. יש בדיוק הודעה כזו שלי). ולעבוד זה לא עובד.
 
בו ננסה הצלחות קטנות
כל יום משהו קטן טוב, ומשהו קטן שאפשר לעשות טוב יותר מחר.
 
שרון
לצפיה ב-'תודה שרון (-:'
תודה שרון (-:
05/01/2015 | 22:47
1
54
הבעיה אצלי היא, שאם יש משהו בבית, הוא "מדבר אלי", "קורא לי".
בגלל זה זו בעיה עבורי שיהיה בבית. יהיה, אני אוכל (גם 8 קרמבואים ביום)...

פעם הייתי קונה 2 ליומיים, אבל בשנה האחרונה זה מספיק ליום.
לקנות אחד? כן... אבל אני לא רוצה את זה בכלל...
לצפיה ב-'הי איתי, הפתרון קל - לחתוך'
הי איתי, הפתרון קל - לחתוך
08/01/2015 | 13:30
57
לחתוך אבל לא על חשבון אוכל שאתה חייב לעצמך
ההסבר שלי שכל מה שאוהבים בה לספק צורך תזונתי
מה יש לנו בגלידה? מוצקי חלב שהם חלבון סידן וסוכרים / פירות
לכן 2-3 גביעי יוגורט עם פרי יחפו על החשק ויתרמו לך גם בריאות ופחות קלוריות..
2 יוגורט ביום כארוחת ביניים הם הרגל טוב לכל אחד/ת..
ופעם ב שבוע/שבועיים תאכל גלידה בגביע בחוץ.
לצפיה ב-'תודה שרון (-:'
תודה שרון (-:
05/01/2015 | 22:47
35
הבעיה אצלי היא, שאם יש משהו בבית, הוא "מדבר אלי", "קורא לי".
בגלל זה זו בעיה עבורי שיהיה בבית. יהיה, אני אוכל (גם 8 קרמבואים ביום)...

פעם הייתי קונה 2 ליומיים, אבל בשנה האחרונה זה מספיק ליום.
לקנות אחד? כן... אבל אני לא רוצה את זה בכלל...
לצפיה ב-'אין לי אופי במיל '
אין לי אופי במיל
29/12/2014 | 10:28
4
132
התערבתי עם הבן שלי.
הוא בן 11, וזולל ממתקים כאילו אין מחר. כל שקל פנוי שיש לו (דמי כיס, מתנות שמקבל, תשלום על עבודה שהוא עושה ועוד)  הוא מבזבז על ממתקים.
אז הצעתי לו התערבות - שהוא יפסיק עם ממתקים. בתמורה הוא דרש ממני להפסיק עם פיצה.
הרחבנו את זה שהוא מפסיק עם סוכר (ממתקים, עוגות ועוגיות, שתייה ממותקת), ואני מפסיקה עם קמח לבן ובצקים.
ההתערבות נכנסה לתוקף אתמול.
החזקתי כל היום - אכלתי מסודר, אכלתי נכון (אמנם אכלתי פסטה עם קציצות, אבל לא קציצות בלחמניה כמו שאני אוהבת).
ואז בערב, אחרי שכולם הלכו למיטות, הכנתי פיצה. לעצמי. תבנית שלמה.
 
אז נכון, הילד לא "תפס" אותי. אבל יום אחד לא הצלחתי להחזיק בהתערבות הזו.
אני בטוחה שאם הייתי מחזיקה עוד - זה היה עושה לי טוב בסוף (אחרי כמה ימים קשים), אבל אפילו יום אחד לא החזקתי.
 
לצפיה ב-'ועוד איך יש לך!'
ועוד איך יש לך!
29/12/2014 | 22:41
70
עצם הכוונה היא החשובה.
וכמו שהכינוי שלי אומר - לעולם אל תפסיקי לנסות. אני נדרשתי ל-6 שנים של נסיונות ללא הפסקה עד שמצאתי את הדרך שמתאימה לי.
לצפיה ב-'להיפך התחייבת יותר מדי'
להיפך התחייבת יותר מדי
30/12/2014 | 07:29
61
למה להפסיק לגמרי עם בצקים? גם פסטה היא בצק וגם פרוסת לחם
צריך להגביל את המינון, כי פסטה אפילו יותר מפיצה היא פחמימה שסופחת נוזלים
אחרי מנה פסטה גדולה עם תוספת אפשר להעלות ק"ג שלם במשקל בן לילה ולהיפך
בתפריט דל בפחמימות יורדים לפחות ק"ג ביומיים הראשונים.
אז אוכלים מעט וכנ"ל ממתקים אפשר יום כן יום לא או רק בסופשבוע
גם לא הייתי מלחיץ ילד בהמנעות טוטאלית אלא בהקניית הרגל של מותר פעם ב.
כמו משמעת בכל התחומים.
אגב גיליתי תוסף הרזיה מהטבע - גבעול סלרי ירוק חתוך רענן, כל ביס מחטב..
לצפיה ב-'גם להודות זה חוזקה'
גם להודות זה חוזקה
05/01/2015 | 22:51
1
50
היי שרון,
לפעמים להודות במשהו, לא מגיע ממקום של חולשה, אלא של חוזק.
ולכן, אני חושב שאת ממש ממש לא חלשת אופי!

בנוסף, אני חושב שאת כן צריכה לספר לבן שלך.
לומר לו כמה חשובה כנות וזה שיעור טוב לחיים על כנות, על יושרה ועל כמה הודאה בטעות היא חוזקה!!!
לצפיה ב-'ברור שהודיתי. למחרת בבוקר'
ברור שהודיתי. למחרת בבוקר
05/01/2015 | 23:06
51
לא מחביאה את החולשות שלי, כמו שאני לא מחביאה אתהחוזקות שלי  - מהילדים שלי.
הודיתי. צחק עלי. הודיע לכולם שהוא ניצח אותי. אכלנו גלידה יחד. והתחלנו מחדש.
בינתיים יומיים בלי פיצה או ממתקים.. אבל השבוע עוד ארוך...
 
 
תודה
לצפיה ב-'גאווה עצמית - ארוחת חנוכה משפחתית'
גאווה עצמית - ארוחת חנוכה משפחתית
21/12/2014 | 09:58
4
102
ביום שישי אירחתי את כל המשפחה שלי להדלקת נרות וארוחת ערב.
מכיוון שאני גרה רחוק מהמשפחה, ארוחות כאלו אצלנו לא קורות הרבה (לרוב אנחנו נוסעים להורים או לאחים שלי), אז תמיד כשאנחנו מארחים אני נסחפת ומכינה המון אוכל.
גם הפעם...
והפעם - ברוח החג, הרוב היה מטוגן או עם שמן (בחלק השמן לא ממש הורגש, או שהטיגון היה קצר מאוד. אבל עדיין - שמן).
והמון מתוק - צ'ורוס עם שוקולד, ספינג', לביבות...
 
שמחה וגאה בעצמי שמכל האוכל הזה אני טעמתי צ'ורוס אחד (קצר, ובלי שוקולד. מספיק היה טבול בסוכר) ושתי לביבות.
בארוחה הקפדתי לאכול מאוזן, ולקחת גם ירקות מבושלים (דאגתי להכין גם ירקות שאני אוכלת, וגם כאלו שאני לא אגע בהם עם מקל - אבל אחרים אוהבים).
ובסוף - הכנתי ספינג' אבל לא נגעתי בהם.
 
ואחרי שכל האורחים הלכו - את כל המתוקים זרקנו לפח. למקרר ארזנו רק "אוכל אמיתי" - לא סופגניות ולביבות, כך שלא נשארו פיתויים בבית.
לצפיה ב-'שרון, כל הכבוד'
שרון, כל הכבוד
23/12/2014 | 06:51
35
נותן לי השראה
לצפיה ב-'יש משהו שהיית רוצה לספר לנו על הירקות האלו..'
יש משהו שהיית רוצה לספר לנו על הירקות האלו..
23/12/2014 | 18:36
2
62
שלא נוגעת בהם עם מקל.. כי כבר כתבת שאת מתעבת
בשם מועצת הירקות והדחליל בגינה מבקשים הסבר
היה היה מתארח זללן , שנשאל אם יש מה שהוא לא אוהב,
במפתיע ענה תפו"א .. לארוח  הבא הכינו תפו"א פירה טעים
והוא זלל כהרגלו, כשהזכירו לו שהוא לא אוהב  תפו"א
ענה: לא התכוונתי  למבושלים ..
 
לצפיה ב-'שנואי נפשי'
שנואי נפשי
23/12/2014 | 20:08
1
61
הרשימה היא לא ממש ארוכה:
קישואים, חצילים, ברוקולי, ארטישוק, בננות - באלו אני לא אגע אפילו במקל (אני גם לא מסוגלת לסבול ריח של בננות. מעדיפה ריח של גויאבה)
תפוחי אדמה, תרד,  כרוב - אני לא אוהבת בצורות מסויימות, אבל יכולה לסבול בצורות אחרות (למשל לא אוהבת פירה, או צ'יפס אבל כן תפוחי אדמה אפויים)
 
כרובית אני אוהבת בכל צורה - אז הכנתי כרובית אפוייה.
לצפיה ב-'מכופפת הבננות..'
מכופפת הבננות..
25/12/2014 | 18:11
41
מעניין ותודה על השיתוף, אולי יש זכרון מתבשיל לא מוצלח
או רסק או משהו שהיה רכרוכי מדי והזכרון נצרב כדוחה?
אני רק מנחש.. אין על בננה מטוגנת או בננות מיובשות כחטיף
הן גם טובות בעודף כולסטרול (דיאטת הקופים)
לגבי ברוקולי,בישול ארוך מקבצ'ץ'  והורס את כל המרקם  הצבע והטעם
חייבים לצאת ירוקים כהים. מבשלים עם מעט מים  ומלח ואגב המים טעימים כמו מרק.
אני סלדתי שנים ממרקים ,דייסות וכל מה שרכרוכי כמו צדפות חיות ואפילו מיונז
שעשוי מחלמון חי. עם הזמן למדתי להתפשר ולטעום ,מכאן הבנתי שאופן ההכנה משנה הכל.
דוגמא נוספת בדגים, דג ממולא מתוק גורם לי להחויר עד התעלפות אבל מפולפל טעים מאוד.
בתאבון אחרי כל השנואים הללו...
 
 
 
 
לצפיה ב-'שינוי, טירוף, ו"לא אכפת לי כי טוב לי"'
שינוי, טירוף, ו"לא אכפת לי כי טוב לי"
22/12/2014 | 15:32
1
114
בשבוע שעבר החלטתי שנשבר לי.
נשבר לי מאיך שאני מרגישה עם עצמי, מאיך שאני מסתכלת על עצמי במראה ולא מרוצה ממה שאני רואה משתקף אלי.
בקיצור - הגיע הזמן לשינוי!!!
התלבטתי כל סוף השבוע מה בדיוק אני רוצה לעשות. רציתי משהו מהיר, שתיהיה לו השפעה ישירה על מצב הרוח שלי.
גיליתי שאצלי - שינוי קטן מוביל לשינוי גדול אחריו. פשוט נותן לי מוטיבציה להמשך. ואחרי החנוכה הזו - שבה, אולי לא ברחתי לאוכל, אבל בהחלט נסחפתי קשות עם כל המטוגן והמתוק, והיציאה למסעדות וכו', בהחלט אני צריכה דחיפת מוטיבציה להשאר במסגרת נורמלית של אכילה.
 
אתמול ניצלתי את העובדה שהילדים אצל סבא-סבתא לחופש חנוכה, והלכתי למספרה.
החלטתי לתת מקום לטירוף שלי לצאת קצת החוצה
 
תראו בתמונה מה התוצאה.
 
אני מרוצה. לי זה כיף. וכל העולם שיקפוץ לי עם ההערות שלהם, כי כשטוב לי עם עצמי - לא אכפת לי מהאחרים
 
 
 
לצפיה ב-'מקסים, שרון'
מקסים, שרון
23/12/2014 | 06:49
41
הבאת גם לי חשק
לצפיה ב-'חנוכה בפתח - על סופגניות, לביבות ומה שבינהם'
חנוכה בפתח - על סופגניות, לביבות ומה שבינהם
16/12/2014 | 08:04
3
44
נתחיל בווידוי - אני אוהבת סופגניות!!! אני אוהבת מאוד לביבות!!! (מה שדי מוזר, כי אני מתעבת תפוחי אדמה בכל צורה אחרת).
(זה השלב של כל מי שגולש בפורום הזה  להגיד לי "We love you Sharon" כמו בכל הסרטים האמריקאיים הדביקים בהם מראים מפגשים של קבוצות תמיכה )
 
איך שנגמרות חגיגות שמחת תורה, אי שם באוקטובר, ועד אחרי חנוכה, כשכל ביקור במאפייה / קונדטוריה ממלא את האף בריחות המשכרים של בצק מטוגן - אני מתחילה להסתחרר.  לא יכולה לעבור ליד הריח הזה בלי לאכול סופגניה. לפחות אחת. והחסרון - אני לא אוהבת את המילוי, אז אני תמיד קונה אחת שהיא כולה בצק.
(אחת?? הצחקתי את עצמי. אני קונה תמיד 5 או יותר - "בשביל הילדים"... אבל גם הם לא צריכים כל כך הרבה סופגניות, וגם זה לא תמיד מגיע אליהם).
 
מזל שלביבות זה הרבה עבודה: לקלף, לגרד, לסחוט, לערבב, לטגן...
אחרת גם את זה הייתי אוכלת כל יום.
 
מצד אחד - זה מאכל שלא אוכלים כל השנה.
מצד שני - כל סופגנייה זה פצצת סוכרים ושמן, שאני לא בדיוק צריכה (וגם לא ממש בריאה). ותמיד יש דרכים יותר טובות לאכול תפוחי אדמה - לאו דווקא מטוגנים עם קמח וביצים.
 
מה אצלכם?
חנוכה - חג אהוב או חג שנוא?
מאכלי החג - אוהבים או לא מתקרבים?
לצפיה ב-'סופגניה '
סופגניה
16/12/2014 | 18:28
2
45
אוהבים אותך שרון   והסופגניות הכי בסיסיות הכי טובות. את הקטנטנות אני אוכל בשלישיה
או בזוגות .. דיאטנית אחת ניסתה לקלקל לנו ששמרים הם פטריה שממשיכה את דרכה לבטן..
אז ניסיתי אמש משהו בריא. פלפלים אדומים יפים עם אורז מלא ועגבניות משומרות איטלקיות
מתובל טוב.. בקושי התקרר גמרתי כמעט את כל הסיר האדום לזכר המכבים.. חגשמייח
לצפיה ב-'תודה על התמיכה. אבל לא התבלבלת בחג?'
תודה על התמיכה. אבל לא התבלבלת בחג?
16/12/2014 | 20:34
1
41
עגבניות איטלקיות זה מרד רומא = ל"ג בעומר.
עכשיו אנחנו צריכים צזיקי טוב עם אוזו.
 
והסופגניות הקטנות - זה סופגניות ביס - גומרים אותן בביס אחד ואז אוכלים עוד אחת
 
חג שמח לכולנו
לצפיה ב-'יאסו '
יאסו
17/12/2014 | 16:30
34
לצפיה ב-'שבת שלום ומנוחה שקט מדי '
שבת שלום ומנוחה שקט מדי
12/12/2014 | 16:20
1
34
הרבה חיוכים פירות וירקות וטעמים טובים
לצפיה ב-' המון חיוכים לסוף השבוע'
המון חיוכים לסוף השבוע
12/12/2014 | 20:53
9
לצפיה ב-'יום חדש - ספירת מלאי: הצלחות קטנות להיום'
יום חדש - ספירת מלאי: הצלחות קטנות להיום
10/12/2014 | 08:07
1
41
בואו נסכם את הימים האחרונים:
מה עשיתי שאני גאה בעצמי בגללו?
מה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי היום?
מה אני רוצה לעשות יותר טוב מחר?
וכמובן - כל דבר נוסף שבא לי לשתף (מחשבה, תמונה, שיר... כל מה שבא לי באותו רגע)
 
צעדים קטנים. כל דבר שעושה לנו טוב. כל נקודה שאנחנו חושבים שעינו בסדר, אבל תמיד אפשר יותר טוב...

 
לצפיה ב-'סיכום (ארוך ופטפטני)'
סיכום (ארוך ופטפטני)
10/12/2014 | 08:32
49
מה עשיתי שאני גאה בעצמי בגללו?
האמת - הפעם זו שאלה די קשה. כי המון דברים תיכננתי, ואיכשהו הכל התחרבש.
זו תקופה משוגעת בעבודה, שאין לי ממש זמן לנשום. מה שמשפיע גם על הבית - כי אין לי כוח לשום דבר בבית.
הסלון שלי נראה כאילו התפוצץ בו משהו (נכון שסיפרתי שצבעתי וסידרתי את החדר של הילדות - אז כמעט גמרנו. נשאר רק להקים את השולחן בחדר שלהן, ולהחזיר את הספרים. אבל בעלי לא מתפנה לעשות את זה, ולי אין כוח / חשק לעשות את זה. וכל הספרים וציוד בית הספר שלהן מפוזר בסלון ומחרפן אותי)...
 
אבל נחזור לעיניינינו:
השבוע אני לומדת לאכול.
שזה אומר - לאכול 3 ארוחות מסודרות ביום, ועוד 2 ארוחות ביניים. כרגע לא כל כך מסתכלת מה יש בארוחות הללו, ומה הגודל שלהן. העיקר שזה יהיה באיזושהי מסגרת.
אז כל בוקר אני לוקחת כריך לעבודה, ובערך בשמונה בבוקר אני אוכלת אותו.
הבאתי קופסת קורנפלקס שאני אוהבת וקערה. ובערך בשתים עשרה אני אוכלת מהקורנפלקס (אני אוהבת אותו יבש).
בארבע אני אוכלת ארוחה עם הילדים בבית.
בתשע ארוחת ערב עם בעלי.
 
זה מחזיק כבר 3 ימים. נקווה שיחזיק הלאה. ואז אני אוכל לטפל בכמויות ותוכן.

מה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי היום?
פה אני צריכה לחפש קצת.
היומיים הללו היו מלאי חטאים. התחיל ביום שני כשהילדה קיטרה שתמיד מכינים ארוחת ערב מה שהיא לא אוהבת. המשיך בהתבכיינות שלה ושל אחיה שהבת השלישית במסיבת יום הולדת ובטח אוכלת המון ממתקים וכמה לה כיף ולהם לא.... בקיצור - נשברתי. הסכמתי להכין מה שהם אוהבים ומבקשים לארוחת ערב. הם ביקשו להזמין פיצה. אז הזמנו שני מגשים של פיצה - אחד לילדים ואחד לאמא .
אתמול בעלי חזר עייף ורעב מהלימודים. לא רצה לאכול שום דבר שהצעתי. אז החליט להזמין take aeay. פיתה גם אותי... האוכל הגיע לקראת אחת עשרה בלילה. (טעות פאטלית בשבילי לאכול בשעות כאלו).
 
אבל...
לא חיסלתי את כל המגש של הפיצה ביום שני. אכלתי 3 משולשים בלבד (שזה ממש מעט בשביל) - ואת היתר אכלנו בארוחת בוקר למחרת.
אתמול הייתי אצל חברה שהגישה פיצה לילדים ולנו. אכלתי רק משולש אחד קטן ודי (למרות שהיו עוד הרבה)
כשזהמנו אתמול אוכל - אמנם לקחתי המבורגר עם הלחמניה והכל, אבל בלי צ'יפס ובלי קינוח
והבוקר - בעלי קנה לילדים ולי סופגניות. "שכחתי" את שלי בבית, ובמקום זה לקחתי לחמניה עם גבינה לבנה.
עדיין יש לי חבילת שוקולד במגירה במשרד. זה היום ה-3 ברציפות (שמתי אותה שם ביום ראשון. עדיין סגורה!!!)

מה אני רוצה לעשות יותר טוב מחר?
לבשל היום. להכין מנות בשריות - שיהיה לבעלי כשהוא חוזר מהלימודים, שלא יהיה רעב ויתפתה (ויפתה אותי) להזמין מבחוץ.
להכין כמה פשטידות ירקות שהילדים אוהבים, במנות אישיות, ולהקפיא. כדי שלא יקטרו בארוחת ערב, ואני לא אכנס לתסכול בגלל זה ואפנה למוצא הקל ביותר שיוצר לי יותר פיתוי.
לנשום עמוק ולהזכיר לעצמי שכל יום מורכב מעליות ומורדות. שבסך הכל אני בכיוון הנכון.
וכמו שאומרת חברה שלי - גם בעיטה בישבן זה צעד קדימה. לפעמים צריך קצת ימים כאלו כדי לראות בבהירות מה אני רוצה לעשות הלאה.
 
 
ואני מצרפת את השיר "ספירת מלאי" בביצוע של יוסי בנאי. כי הוא מזכיר לי לספור את הדברים הבנאליים הקטנים, ולראות כמה הם יוצרים את המציאות שלנו.
לצפיה ב-' כמה האוכל משפיע על החיוניות והרגש בניגוד לאכילה ריגשית'
כמה האוכל משפיע על החיוניות והרגש בניגוד לאכילה ריגשית
07/12/2014 | 18:42
5
76
אני חש שהדגש צ"ל איך משפיע עודף משקל ולא  מה גרם לעודף  משקל מלכתחילה.
הדגש צ"ל על מה עושה לנו כל מאכל או הפרזה בכמות ולא מה גורם לנו לכך...
 אם נהיה מודעים לקשר התוצאתי, המוטיבציה תשמור עלינו הרבה יותר בקלות.
 
לרב מתרגלים לעודף משקל.. קונים בגדים גדולים שמסתירים ואולי אף נהנים שלא עושים חשבון בארוחות.
מאידך הכובד וחוסר כושר פוגע בתפקוד ביכולות  הפיזיות ואולי המנטליות בסגנון שלנו ובהערכה העצמית.
 
האוכל - כל מאכל משפיע ריגשית תפקודית מנטלית מעבר לבריאות.  פחמימות מדגנים מלאים מרגיעות
חלבון נותן כח אבץ ברזל מחזקים דגים תורמים למנטליות . אלכוהול בוודאי מכירים את התופעות..
פירות נותנים אנרגיה זמינה וירקות  לתחושה טובה לקלילות ולאספקת נוזלים .
 
כחלק מעולם החי יש לנו נטיה מובנית לבחור במה שטוב לנו כל עוד הוא בנמצא
לכן מומלץ שיהיו לנו בהישג יד כל  אבות המזון- כל מה שבריא וחלק מהתפריט עליו יש קונצנזוס
בגיל הרך נמצא שרובינו מסוגלים לבחור לבד בדיוק את המרכיבים הדרושים להם מתוך תפזורת
בהמשך אנחנו קצת מאבדים את זה אך קל לחדד את החושים ולראות איך משפיע עלינו כל מרכיב
זהו אגב הבסיס לדיאטות בהן מקצים בהתחלה מרכיב מסויים למשך כל יום  - כדי להכיר את ההשפעה שלו.
ואח"כ חוזרים לתפריט מאוזן ועשיר. אפשר לדלג על הקטע אם  מבינים את העקרון.
לשיקולכן לפחות לחשוב על הכיוון.
 
לצפיה ב-'רון, תודה ששיתפת'
רון, תודה ששיתפת
08/12/2014 | 01:18
4
29
ודברי ההיגיון האלה עוזרים לך בהתנהלות מול/עם האוכל?...
לצפיה ב-'כן, העקרונות האלו משותפים לכולנו ברמות מודעות שונות'
כן, העקרונות האלו משותפים לכולנו ברמות מודעות שונות
08/12/2014 | 04:27
3
33
מבדידות לבהירות.. אקדים שאשמח אם תפרטי לנו קצת מעבר למשמעות הניק
והבקשה לכולם, להכיר טיפה אפילו שטחית, כדי לקבל פרופורציה למהות, כמו עודף משקל, גיל, עיסוק..
(כמו במרכיבים של מזון) יש נשים שמשקלן תקין ואף נמוך מאוד ועדיין מוטרדות בחרדות מכל ק"ג עודף
מאידך יש בינינו עם עודף גדול של עשרות ק"ג, בוגרים יותר, מנוסים בתקופות מוצלחות יותר או פחות
אני אגב מהאחרונים לאחרונה.
לשאלת ה"תפיסה התוצאתית" וההתנהלות עם האוכל -אכן הידע + התחושה מנהלים אותי ולדעתי את כולנו.
לכולנו מתחשק משהו שמעיד על צורך,כולנו מבינים את הקשר בין קלוריות והשמנה נוזלים וצמא זה בבסיס.
אישית תמיד תמיד גם בהתנהלות הכי פחות מעוגנת בצרכים, נשאר המנוע של סיפוק צרכים  מהמזון.
תמיד חשתי צורך בפירות ביום או קפה בבוקר או מנת חלבון וידעתי להמנע משומנים מיותרים כמו בהרגל מובנה..
רמת ההקפדה והתכנון היא מה שעושה לי את ההבדל, כמו בכל תחום בחיים .
 הכדור אצלכן/ם.
לצפיה ב-'רון היי'
רון היי
08/12/2014 | 14:14
2
13
אני שמחה שנכיר לאט לאט, תוך כדי הדיאלוגים כאן.
מה שאני יכולה לספר על עצמי זה שסבלתי מדכאו נות מרבית חיי. עכשיו אחרי עשרות (ללא הגזמה) שנים של טיפולים נפשיים, וגם טיפולי אוכל שונים (קצרים יחסית) וטיפול תרופתי אני בסדר פחות או יותר נפשית. עם האוכל זה קשה. מאבק יומיומי.
ספר על עצמך אם בא לך. למה אתה צריך כל כך להקפיד על האוכל?... למה הרסן יכול ללכת לאיבוד כל כך מהר?..
לצפיה ב-'ככה, בגישה שלי אין בכלל טענות לעצמי '
ככה, בגישה שלי אין בכלל טענות לעצמי
08/12/2014 | 18:21
1
23
קבלה עצמית  (שכוללת סליחה עצמית אמונה בכח והערכה על השגים בעבר)
 היא הבסיס.
אם ספרת על דיכאונות הרי שהם באמת מכשלה ענקית.. ונדרש לסגל גרעין פנימי
כדי לנער אותם כצעד ראשון - זאת הקבלה העצמית - יש לכולנו את היכלת הזאת תמיד. 
 
העליה במשקל שלי היתה מאוד הדרגתית במדרגות של 3 ק"ג לכמה חודשים ואז המשקל מתייצב.
למה נדרש להקפיד? הסברתי בעבר כי לחלקינו כנראה נטיה להשמין שמתבטאת ברעב פיזיולוגי  נרכש או מולד.
כששמרתי משך 7 שנים ,פיתחתי מודעות לאותו רעב מציק ,כמו  כושר גופני לא להענות לו.
בשלב מסויים כנראה נחלשתי, או היו משימות מעיבות שהרפו ממני את ההקפדה והעמידה ברעב
ואז פשוט אכלתי יותר - לא בולמוס אלא מנות גדולות וגם מרכיבים שנמנעתי מהם לחלוטין בעבר.
מהון להון עודף המשקל המצטבר פגע בהתמדה על פעילות יומית סדירה. כאן נצמד חזרה לבסיסי ביותר
צעידות נמרצות של שעה ליום (כמעט כל יום ..)וקצת תרגילי כח .
מטבעי אוהב לחזור מהר לשליטה מלאה, לא צעד קטן שהצלחתי בו היום אלא סדר יום מלא.
אבל נהנה לקרוא את הגישה של שנויים קטנים והצלחות קלות כל יום..
בהצלחה  מלאה לכולנו כי מגיע לנו כמו לכולם.
לצפיה ב-'בהצלחה גם לך רון'
בהצלחה גם לך רון
09/12/2014 | 01:44
3
לצפיה ב-'בואו נפתח לנו פינה: הצלחות קטנות'
בואו נפתח לנו פינה: הצלחות קטנות
08/12/2014 | 10:15
7
56
בעקבות ההודעות של מבדידות לבהירות, ואתגרי פייסבוק שמתעקשים לאתגר אותי בהם, אני רוצה להציע פינה חדשה: הצלחות קטנות.
בואו כל יום (או כשיש חשק) נעשה "ספירת מלאי" קצרה, של הדברים הטובים שהיו לנו:
 
מה עשיתי שאני גאה בעצמי בגללו?
מה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי היום?
מה אני רוצה לעשות יותר טוב מחר?
וכמובן - כל דבר נוסף שבא לי לשתף (מחשבה, תמונה, שיר... כל מה שבא לי באותו רגע)
 
 
לצפיה ב-'ואני אתחיל'
ואני אתחיל
08/12/2014 | 10:28
4
66
מה עשיתי שאני גאה בעצמי בגללו?
גמרתי לצבוע ולארגן את החדר של הילדות שלי.
זה היה פרוייקט די גדול. החלטנו לארגן להן את כל החדר מחדש - להוציא הכל החוצה, למיין, לארגן מחדש. הוצאנו מהחדר שלהן כוננית ספרים ענקית, וארון למשחקים, ובמקמם שמנו כוורת קטנטונת, שני מדפי ספרים ושתי מגירות (שבאו מובנות עם השולחן החדש שקנינו). ואז אני החלטתי שאם כבר מוציאים הכל - בואו נצבע להן את החדר בצבעים שהן תאהבנה. נבחרו צהבהב וסגול. שני קירות בצבע אחד, ושני קירות בצבע השני.
זו הייתה עבודה ענקית (לא להאמין כמה דברים יש בחדר של שתי ילדות בנות 6. רק כמות הבגדים שלהן הייתה אדירה). אבל אתמול בחצות זה נגמר.

מה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי היום?
שני דברים:
הראשון - אתמול, כשהבנו שמשימת הצביעה והסידור לא יגמרו מוקדם, בעלי הציע להזמין אוכל מבחוץ. הפעם בחרתי באופציה "בריאה" (יחסית לבחירה הקבועה שלי - פיצה) והזמנו המבורגר וסלט מאגאדיר. היה טעים ומשביע.
השני - הבוקר הכנתי לי סנדוויץ לעבודה. וגם זכרתי לקחת את קופסת הקורנפלקס שקניתי לי למשרד (כדי להכריח את עצמי לאכול משהו במהלך היום, ולא להגיע מורעבת לערב). שיפור משמעותי בהרגלי האכילה!! (רק שיחזיק ליותר מיום אחד...)

מה אני רוצה לעשות יותר טוב מחר?
עזבו מחר... הערב: אני רוצה לשבת עם הילדים לאכול ארוחה. אני רוצה להכין משהו עם ירקות שגם אני אוכל (אני מתעבת ירקות, והילדים שלי אוהבים). מספיק עם take out.
ועוד משהו - אני רוצה להכין לי אוכל שאני אוהבת בקופסא לקחת מחר לעבודה.

וכמובן - כל דבר נוסף שבא לי לשתף (מחשבה, תמונה, שיר... כל מה שבא לי באותו רגע)
אז אני מצרפת תמונה של הצבע החדש בחדר.
באור יום הוא יותר בהיר...
אני מרוצה מאוד (וגם ה"לקוחות" )
 
 
לצפיה ב-'איזה יופי מוזמנת לצבוע גם אצלי '
איזה יופי מוזמנת לצבוע גם אצלי
08/12/2014 | 11:06
1
32
מתעצל כבר הרבה זמן..
מאידך אמש פתחתי לבד סתימה מניקוז של המטבח, המדיח הציף קצת
יצאתי דרך המרפסת עם סולם לגגון שמתחתי מה שדרש פרוק חבלי כביסה רופסים ממילא
העברתי ספירלה מאולתרת עם סקוטש שקשרתי עליה והג'יפה יצאה..
אח"כ שטיפה נקוי מקלחת ויצאתי לקניון לקנות חבלי כביסה חדשים.
על הדרך התחדשתי ב 2 זוגות מכנסיים שקצת נמתחים עד שאחזור לאלו שמחכים בארון
והתפנקתי עם סופגניה אחת כי בבית אין מתוקים.  הבקר כיבסתי והחבלים כבר מתוחים ועמוסים
וגם העבודה שמחכה לי כמובן
המשך יום נעים
לצפיה ב-'רון, יישר כוח(:'
רון, יישר כוח(:
08/12/2014 | 14:27
4
לצפיה ב-'הי שרון, כל הכבוד על הצביעה ועל'
הי שרון, כל הכבוד על הצביעה ועל
08/12/2014 | 14:26
1
23
השינוי בהרגלי האכילה.
אני הייתי גם באו איי, כחלק מחיפושיי בנושא האוכל. הרבה דברים לא לקחתי משם, אבל כן את "רק להיום" גם רבי נחמן מברסלב דיבר על להתחיל כל פעם מחדש. אפיךלו כמה וכמה פעמים ביום. אז מה Gשעשית אתמול הוא נהדר!!!!  ולא חשוב כהרגע מה יהיה מחר  (מגיבה לך בקיצור כי אין לי זמן ככ, סליחה)
 
אני מאוד מאוד שמחה בפינה החדשה, תודה על היוזמה
לצפיה ב-'מה שהיה היה'
מה שהיה היה
08/12/2014 | 14:35
17
והיום יום חדש!!!!
(מה שהיה זה התנהגות מבישה אצל מ שביקשתי שתפנק אותי בתה ופתי בר שראיתי על השולחן  ופשוט הסתערתי עליהם, והיא הביאה גם בייגאלעך ששל עבאדי והתסתערתי עליהם גם, והיא פדוט ברגע מסויים לקחה את השקית ושמה אותה בקוםסה וסגרה. רציתי למות!!! מבושה!!!!!)
אבל, לעומת זאת:
כן בשילתךי מרק בשבת, ועל כן בלילה אכלתי מהמרק. אם לא היה מרק, הייתי בטח מסתערת על פחמימות. אז מעולה!
(אמנם לא שלוש שעות, אבל) הפסקתי לאכול כשעתיים לפני השינה.
(אמנם לא אספיק לעשות אימון כמו שתכננתי כי אין לי מספיק זמן, אבל) אני בעוד כעשרים דקות יוצאת לחדר כושר ומה שאספיק אסםיק!!! פי מיליון יותר טוב עשרים דקות בחדר הכושר מאשר בכלל לא! (לךזכור לא לחכותמעצמי למושלמות, אלא להיות בהשתדלות כאשר אני מצליחה, ולנסות להימנע מלהלקות את עצמי כשאינני מצליחה, כמו אתמול)
ישנתי שמונה שעות!  (כמה זה חשוב לי לישון מספיק מכמה סיבות, אבל בהקשר של האוכל שאם אני עייפה אני פחותך שולטת באוכל)
רוצה להספיק להכין לי לעבודה שני סנדויצים, אפילו בחיפוף עם יקות ושני תפוחים ובננה.
 
תודה לכולכם. שרון שוב תודה על הפינה הזאת. עוזר
לצפיה ב-'כיף לשמוע לורה'
כיף לשמוע לורה
09/12/2014 | 01:42
לצפיה ב-'התקדמויות קטנטנות מהימים האחרונים פלוס בקשה:'
התקדמויות קטנטנות מהימים האחרונים פלוס בקשה:
06/12/2014 | 14:08
5
78
 היות שאני חדשה בפורום ולא מרגישה עדיין בטחון לשתף, נורא נורא חשוב לי להבהיר למה אני זקוקה כדי שאוכל לשתף מתוך תחושת בטחון.
אני זקוקה לפירגון
(ולא לביקורת).
לא רוצה עצות רבות שיתנו לי הרגשה שאני לא יודעת מספיק. אפשר מעט מדי פעם.
בעיקר, כמו שכתבתי עשכיו, אני רוצה פרגון , ואם אפשר גם שיקוף של הדברים הטובים שעשיתי, כדי לחזק את הקול המפרגן בתוכי. אני יודעת מניסיון שזה עוזר לי ונותן לי מוטיבציה להמשיך השתדלות.
אם זה אפשרי, מאוד אודה לכם.
 
(כמובן שהרבה יותר קל לי לראות איפה לא הצליח לי, אבל אני רוצה לנסות להתמקד, לפחות אחת לכמה ימים, במה כן עשיתי טוב, איפה הצלחתי, כמו שעשיתץי כשהייתי בטיפול  אצל המטפלת-אוכל שלי):
א. ביום חמישי, כשעמדתי לקום ולקחת עוד מהכיבוד, אמרתי לעצמי :ר5גע, תשהי את זה, חכי, עכשיו תשתי, ואז תראי מה את מרגישה.
ב. לפני כן כשרק הגעתי - אכלתי את הסנדויצים שהבאתי איתי, עם שני מלפפונים (כל הכבוד לי שלא ויתרתי על ירקות), ואמרתי לעצמי - קודם כל אוכל, ואחר כך לנשנש אפשר תמיד, וזה היה ממש טוב, כי אחרת הייתי יורדת בכסח על הכיבוד.
ג. כשיצאתי משם הלכתי לקיוסק המנציז (כמו כמעט תמיד), אבל הפעם לא קניתי עוגיות (שכמובן רוב הסיכויים שהייתי גומרת את כל הקופסה) ולא תפוציפס או משהו מזעזע כזה. אלא הסתפקתי בשקית קטנה של במבה. שיחסית זה לא נורא, וזה אפילו יחסית בריא.
ד. אתמול בלילה אכלתי שני מלפפונים - כלומר, לא ויתרתי על הירקות.
ה. בישלתי אתמול(:(:(: ודי בריא. (לא, למה די, בריא): פסטה מחיטה מלאה וסייטן\ בכמות מספקת שיישאר לי גם להיום, ואולי אפילו גם למחר.
ו. קניתי לפני יומיים קישואים ושורש ופטרוזיליה להוסיף לסנפרוסט של המרק.
ז. התייאשתי מהאפשרות לעשות מרק כי... כל מיני סיבות... נוסעת בשבוע הבא ואז מה אעשה עם כל הכמות וכולי... ואז החלטתי היום שאעשה מרק קטנטן רק מהקישוא או שניים, הכמה גזרים והשורש והפטרוזיליה, ויהיה לי בדיוק ליומיים שלושה עד נסיעתי.
וח. ומאוד מאוד חשוב:  (בחוסר חשק מוחלט, בעייפות ובבאסה) אני בעוד פחות מעשר דקות קמה, לובשת את בגדי ההתעמלות שלי, נועלת את הנעליים הורודות הנחמדות שלי הטובות (נעלי ספורט כמובן) והולכת לחדר-הכושר!!!!!
 
כעת כשאני כותבת את זה אני רואה שאלה בהחלט התקדמויות ושיש תקווה!
 
לצפיה ב-' כל הכבוד'
כל הכבוד
07/12/2014 | 08:09
1
25
קראתי הכל ואני כולי התרשמות:
קודם כל - מהתכנון של הדברים. עצם זה שאת חושבת קדימה - להביא כריך, לא לשכוח ירקות, לקנות מצרכים לתבשיל בריא ומזין. כל זה, גם אם לא הכל יוצא לפועל בסוף, זה המון. זה מראה שאת לא פועלת רק מאימפולסיביות.
ואז - היכולת לעצור, לתת לעצמך כמה דקות כדי לחשוב האם את באמת רוצה עוד, ולא ישר לקום ולקחת -
והחדר כושר - הערצתי הנצחית...
אני עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לנעול את נעלי ההתעמלות השנה.
 
 
 
ועיצה פרקטית - מרק ירקות קופא טוב, אם לא שמים בו תפוחי אדמה.
אנחנו מבשלים כמות גדולה של מרק ירקות (בעלי לא יודע מה זה לבשל בסירים קטנים. אצלו מבשלים מרק בסיר הכי גדול שיש), ואז מחלקים למנות בצנצנות, ומקפיאים. כשזה מתחמם - חלק מהירקות קצת מתפוררים, אבל שומרים על הטעם שלהם. רק תפוחי אדמה נעשים דוחים כשהם מוקפאים.
לצפיה ב-'שרון, תודה רבה רבה'
שרון, תודה רבה רבה
07/12/2014 | 13:47
24
מאוד נעים לקרוא את המילים החמות שלך.
אני מרגישה שזה כל כך חשוב לזכור את רגעי ההצלחה כדי לקבל אמון והשראה לעוד רגע קטן של הצלחה
 
בקשר למרק  -  אני עושה את ההיפך הגמור.
היות שבעבר הייתי עושה סיר ענק, אז בדרך כלל הייתי רק מתכננת לעשות סיר ענק, ולא הייתי עושה, כי רק הייתי חושבת על כל העבודה והייתי מאבדת את כל טיפת המוטיבציה והכוחות.
כך שהיום, בכל בישול או סלט שאני עושה אני אומרת לעצמי: בחפיף! ובקטנה! אל תעשי מזה פרוייקט. על הדרך. ייקח לך רבע שעה, לא יותר. וכך אני מצליחה לעשות משהו במטבח בזמנים שאני מצליחה.
 
חוצמזה, גילוי נאות, וממש ממש לא נעים:
אני מרגישה די זווע ה (פיזית).
כל הלילה שילשלתי והיו לי צמרמורות קור והדלקתי תנור צמוד אלי.
ולא, זה לא וירוס.
זה מה שקורה לי מעת לעת כשהגוף מנסה לנקות את עצמו מאכילת היתר שלי.
עצוב.
אבל מה אני יכולה לעשות?..
אני באמת עושה כמיטב יכולתי.
\אולי עכשיו אנסה עוד קצת.
 
שוב תודה רבה רבה על התמיכה שרון, ואשמח לשמוע מה איתך גם, אם בא לך...
לצפיה ב-'אני רוצה היום:'
אני רוצה היום:
07/12/2014 | 13:54
2
36
להקישב לגוף שלי
להשתדל לנוח כמה שיותר בין העבודות
לקצר את הפגישה של שלוש לחצי שעה!  (להתנצל, אבל אין מה לעשות, מרגישה לא טוב וצריכה לשמור על עצמי)
את השיחונת של חמש לדחות לשבוע הבא?....
לשתות עכשיו כמה שיותר מים עם לימון וקרח
ובין לבין לנסות להתנמנם
כל מה שאפשר כאמור לדחות
להיות רכה עם עצמי
גם את הקבלות שצריכה לתת הערב, אתנצל ואתן מקסימום בפגישה הבאה
לצפיה ב-'מצוין לדעת לשים גבולות ועדיף להשאיר לנו פנאי '
מצוין לדעת לשים גבולות ועדיף להשאיר לנו פנאי
07/12/2014 | 18:21
1
31
לפעמים מרוב צורך לרצות אנשים, מנסים לנצל אותנו ולהוציא לנו את המיץ ..
מנוחה שלמה ותאכלי כמו שצריך, המזון  עושה אותנו, אני אפתח  בנפרד בהמשך..
 
לצפיה ב-'רון, תודה רבה על ההודעה הנחמדה...'
רון, תודה רבה על ההודעה הנחמדה...
08/12/2014 | 01:16
15
אשמח לקרוא יותר עליך כשיתאים לך...
לילה טוב
לצפיה ב-'האם אנחנו אוכלים יותר בחברה או לבד?'
האם אנחנו אוכלים יותר בחברה או לבד?
01/12/2014 | 09:58
7
47
ארחי שבועיים מחלה, בהם הייתי רוב הזמן לבד בבית, עלתה בי התהייה:
האם אכילת יתר מתגברת כשאנחנו לבד, או דווקא בחברה?
 
האם החברה, כשכולם אוכלים יחד, ויש מגוון מנות, ואווירה נעימה - מעודדת אותנו לאכול יותר ממה היינו אוכלים לבד (טועמים ממנות נוספות, ממשיכים לאכול גם כששבענו כי אחרים עוד אוכלים, "מנשנשים" עוד קצת כדי להאריך את משך הזמן...)
או שאולי כשאנחנו לבד - אין מי שיכול להגיד משהו על הכמות, על סוג האוכל. אולי זה מאפשר לאכול אכילת יתר?
 
אצלי לא שמתי לב להבדל. אולי רק כשהחברה היא אנשים שאני יודעת בוודאות שמעבירים עלי ביקורת (AKA ההורים שלי). בכל מצב אחר - זה רק תלוי מצב רוח.
 
מה אצלכם?
לצפיה ב-'שרון, שלום לך, אני פעם ראשונה פה'
שרון, שלום לך, אני פעם ראשונה פה
02/12/2014 | 22:45
6
33
אני מבינה שאת חדשה פה גם, לפחות כמנהלת.
אני מתכוונת לנסות להיעזר בפורום (ואולי גם לעזור?.. לפעמים נדמה לי שזה מאוד דומה) כדי לרדת במשקל.
לא בדיאטה!!!!
לא דיאטות!!!!
גמרתי עם זה לכל חיי.
עוד אכתוב יותר בהמשך אני מניחה, ובשלב הראשון אנסה החל מעכשיו לא לאכול יותר עד השינה.
תודה, וארצה לנסות להמשיך לכתוב כאן, לאט לאט
 
לצפיה ב-'אלך עכשיו'
אלך עכשיו
02/12/2014 | 23:20
1
28
לקחת כדורים עם כוס או שתיים מים
ואעשה לי שוקו מפנק עם חלב סויה לסגירת היום
ואנסה ללכת לישון מוקדם, בין השאר כי כאשר אני לא עייפה אני לא מרגישה מורעבת(:
לילה טוב
לצפיה ב-'ובא לי גם בננה'
ובא לי גם בננה
02/12/2014 | 23:44
19
אז מםפרגנת לעצמי בכיף ובשמחה ולהינות מהטעם
 
ואם מאוד ארצה עוד משהו, אז אוכל לאכול תפוח עץ, ולחתוך לי אותו לפלחים כמו שאני אוהבת
 
לילה טוב
לצפיה ב-'ברוכה הבאה. מבחינתי: דיאטה=תזונה'
ברוכה הבאה. מבחינתי: דיאטה=תזונה
03/12/2014 | 07:16
3
30
ברוכה הבאה לפורום.
אכן, אני חדשה בתור מנהלת. הייתי פה בתור גולשת בקיץ, ואז הייתה דעיכה קלה...
 
ולגבי דיאטה - אצלנו בבית יש 3 דיאטות במקביל:
הבן הגדול - "דיאטת השמנה" (הילד בן 11, שוקל קצת פחות מ-25 קילו. מצד שני - נולד "מתחת לאחוזונים" ותמיד היה רזונצ'יק).
הבעל - "דיאטת הרזייה"
 
וכל השאר - דיאטה מאוזנת.
אבל הכל ביחד מנסה להתכנס לתפריט אחד. מסודר. מאורגן. שכולל 3 ארוחות, ועוד ארוחות ביניים. ולפחות ארוחה אחת בכל יום - ארוחה משפחתית .
 
האם זה עובד?
לא.
כי קשה לנו, בסדר יום של כולם, להתכנס לתפריט מסודר ומאוזן.
אני ובעלי יודעים, שלא צריך "לעשות דיאטה" . מדיאטות של הרזייה אנחנו תמיד חוזרים בסוף למשקל גבוה. אנחנו צריכים לסדר את ההרגלים שלנו. והחשוב מכל - את הרגלי האכילה שלנו אנחנו מלמדים את הילדים.
אני לא רוצה שלילדים שלי יהיו את הרגלי האכילה שלי!!!
לכן אני מנסה לארגן את התפריט המשפחתי.
האם זו דיאטה? יתכן.
 
 
מקווה שהבננה הייתה טעימה
 
יום נעים
שרון
לצפיה ב-'הי שרון'
הי שרון
03/12/2014 | 21:23
2
20
תודה על ההתייחסות.
אני מצידי לא רוצה אפילו לעשות שוב שימוש במילה האיומה הזאת שהטילה עלי טרור כמעט כל חיי. וזה הרבה שנים.
הבננה הייתה טעימה, וגם השוקו.
ברגע הראשון כשרציתי אותלה הלקיתי את עצמי כאוטומט,
ואז נזכרתי שבדיוק ההיפך.
אצלי תחושת איסור והלקאה עצמית מביאים לבולמוסים.
אז פירגנתי לי מכל הלב ויכולתי להסתפק בזה.
תודה וערב נעים
לצפיה ב-'צודקת. זו מילה מאוסה'
צודקת. זו מילה מאוסה
04/12/2014 | 07:34
1
19
אצלנו בבית המילה הזו לא עולה (רק בהקשר של סבתא - שתמיד בדיאטה)
המילה שלנו זה "תפריט".
אנחנו בונים תפריט שבועי, על פיו בונים רשימת קניות (שתי מטרות ברשימה אחת: גם מתכננים מראש ולא נסחפים בקניות = חסכון כלכלי, וגם הילדות, שבכיתה א, מתרגלות כתיבה = שיעורי בית ), ומנסים לעקוב אחרי התפריט.
 
לא תמיד הולך. אתמול נתקענו בסופר (מי המטורף שהולך לקניות ביום רביעי אחר הצהריים עם שלושה ילדים??? רגע! אני עשיתי את זה ). אז סיימנו את הקניות בפיצרייה עם שני מגשי פיצה (אחד לילדים, ואחד לאמא שלהם).
האם המצפון מציק לי? לא!!! כי זו ארוחת ערב. אפילו די מאוזנת (פחממה, ירק, חלבונים). הבעיה שכול המשפחה יודעת לעצור אחרי שניי משולשים, ואני אחרי 6. אבל עובדים על זה.
 
שמחה שפירגנת לעצמך. לפעמים הפרגון הקטן עוזר למנוע דברים גדולים יותר ומזיקים יותר.
 
לצפיה ב-'טוב שאת לא יורדת על עצמך(:'
טוב שאת לא יורדת על עצמך(:
04/12/2014 | 10:36
17
וכן, אני מסכימה לגבי הפירגון לעצמי
 
אני רוצה היום להשתדל להיות בקשב לעצמי
לא למנוע מעצמי
לא להיכנס לתחושת קיפוח
רק להזכיר לעצמי שכדאי, אם אני יכולה, להשתדל טיפה, ואולי עוד טיפה, לאכול פחות דברים משמינים ושמנים, כי כדאי שארד במשקל
וגם להזכיר לעצמי שאתמול אכלתי יחסית ממש בסדר והיום אני מרגישה יותר טוב פיזית
וגם להזכיר לעצמי שאם יהיה מתח ולחץ בעבודה - לא הכול תלוי בי, ואל הכול בגללי, ושאני עושה את העבודה שלי אחלה ולפחות משתדלת כמיטב יכולתי, ומי שזה לא מספק אותו, אני יכולה לשמוע אותו, אבל כל מה שאני יכולה לעשות זה באמת כמידת יכולתי הטובה ביותר, ולהשתדל לזכור ולהיות עם אנושיות ורכות ואולי גם חמלה כלפ]י אנשים  , ובטח כלפי עצמי, לזכור שכולנו בני תמותה.   ועם זאץ, לא לתת לאף אחד לטפס לי על הראש
כל זה יעזור לי מאוד לא להתנפ על הכיבוד
 
הרבה תודה
יומטוב
 
לצפיה ב-'נפתח פורום תמ"א 38'
|*|נפתח פורום תמ"א 38|*|
02/12/2014 | 18:16
4
|פירמידה|חיזוק של מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה אמנם משפר את עמידותם, אך לא בהכרח עד כדי הנדרש בתקן - לפעמים אף לא קרוב לכך.
בשביל זה פתחנו לכם את פורום תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה!

מה מקבלים הדיירים במסגרת הליך תמ"א 38? איך מתמודדים עם דייר סרבן ? איך בודקים חברה יזמית שבאה להציע לכם את שירותיה? כמה חניות צריך להוסיף במסגרת התמ"א  ?
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום, לשאול כל שאלה ולקבל ליווי צמוד במשך כל התהליך
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
לצפיה ב-'מי אמר שכיף להיות חולה '
מי אמר שכיף להיות חולה
28/11/2014 | 08:05
1
36
אז הצלחתי לתפוס שפעת.
לטפל בה טוב טוב - עד שגדלה והפכה לדלקת ראות.
שגם בה אני טיפלתי יפה והיא הסתבכה לתופעות של ורטיגו עצבני...
 
אז מכל זה יוצא שאני כבר שבוע בבית. בקושי מסוגלת לזוז, ובלי תאבון.
אבל אתמול תפסתי בולמוס:
חיסלתי חצי עוגה (ואת כל הקרם שנשאר מהעוגה), את כל השניצלים ששמרתי לילדים, פיצ משפחתית שלמה...
 
והיד עוד נטוייה.
 
מזל שהיום הורטיגו חזר עם בחילה.
לצפיה ב-'שרון תרגישי טוב גם עם עצמך'
שרון תרגישי טוב גם עם עצמך
28/11/2014 | 17:50
20
מקווה שיש מי שמטפל בך ועוזר לך. כל מה שאכלת בהגזמה נבע בעיקר מחסך ורעב של המחלה.
אבל מה עם מרק ירקות ? יש המון ירקות קפואים/טריים שאפשר לשלב והם תורמים גם לחיזוק ולחיסון
חייבת שיהיה לך סיר גדול כזה גם לכל בני הבית בתוספת קטניות עדשים/שעועית/חומוס וגריסים תקבלי גם חלבון מלא
וגם בצל ושום לבריאות
שבת מנוחה,  מתחשק לנוח ולהתכרבל כמה שיותר מתחת לשמיכה..
לצפיה ב-'מיתרונות השפעת '
מיתרונות השפעת
24/11/2014 | 09:45
2
36
אם לא ציינתי את זה אף פעם - פיצה זו התאווה / המכשלה הכי גדולה שלי. אני אף פעם לא אומרת "לא" לפיצה. ובדרך כלל אני גם לא מסוגלת לעצור במשולש אחד-שניים. זה תמיד יגמר בשלושת רבעי מגש או מגש שלם (משפחתי גדול).
 
אבל בשלושה ימים האחרונים אני עם שפעת. כזו אמיתית - "כמו בספרים". לא מסוגלת לזוז, לא לנשום, לא לחשוב. והכי - לא לאכול.
בעלי, שרוצה להיות נחמד ולעזור, החליט להזמין פיצה לארוחת ערב לילדים. כרגיל בבית שלנו - הזמין שתיים:אחת לילדים, ואחת לאמא של הילדים (לי!!!).
משולש אחד אכלתי, שבעתי, הבנתי שדי לי.
הבוקר קמתי רעבה. חיממתי משולש אחד. אכלתי אותו. והגעתי למסקנה שזה מספיק לי.
 
היתכן??? אולי אני אוכל לעצור אחרי משולש אחד? או שהחום פשוט שיבש את כל המנגנונים שלי?
מצד שני, חמי נגמל מעישון (היה מעשן כמעט 4 קופסאות ליום) אחרי שפעת, שבגללה לא היה מסוגל לנשום טוב ולכן לא עישן. אולי זה יתתו אפקט גם עלי
לצפיה ב-'בכ"ז עדיף בריאות ובמהרה..'
בכ"ז עדיף בריאות ובמהרה..
24/11/2014 | 11:59
1
37
ראשית התפספס לי לפחות לאחל לך יומולדת שמח וכן סקרנת את כולם מיהו אופיר?
אכן בזמן מחלה נוטים לאכול פחות אצלי היתרון מתבטא בפחות קפה..
לגבי פיצות, כבר שנים נגמלתי מההרגל להזמין, שווה יותר לרדת לקנות אוכל אמיתי בסופר הסמוך.
אם נפרק את הפיצה לגורמים הטובים: יש בה רסק עגבניות שקל לשמור במזווה, כמו גם שימורי טונה זיתים תירס וכד
במקום הבצק השמנוני, לחם טוב. המוקש היא הגבנ"צ  שכדאי להחליף לגבינת צאן פחות שמנה או מקור חלבון אחר
הרעיון שפיצה בעצם מספקת לנו צורך במרכיבי מזון.  אם נקבל אותם ממקור אחר - החשק לפיצה ירד פלאים.
הרי מתי לרוב מזמינים?  כשאין בבית אוכל מוכן..
 
 
 

 
לצפיה ב-'המון תודה'
המון תודה
25/11/2014 | 21:46
15
אז חגגתי יום הולדת כשהבעל והגדול היו בטיול שנתי.
מה שלא מנע ממני להכין עוגת יום הולדת מקושטת ולהביא למשרד. היתרון שהעוגה (טורט ממולא בשוקולד. עם קרם וקצפת. העוגה הכי אהובה עלי) נשארה במשרד. שם כיבדתי את כולם, ולקחתי רק פרוסה אחת לעצמי.
 
פיצה אני כבר שנים לא מזמינה. מאז שקניתי לעצמי מתנה ליום הולדת 39 מקסר kmix גדול, יפה ואדום. מאז אני מכינה בצקים בבית.
היתרון - אני שולטת על מנה שנכנס לפיצה (תערובת של בן וקמח מלא, מעט שמן, רוטב עגבניות בלי סוכר, גבינה אמיתית ולא תחליף). החסרון - זה זמין, זה קל, זה מהיר. ואין את הצורך המדכא להוציא את הארנק (שאצלי משמש הרבה פעמים כמחסום).
 
 
 
 
ובגלל ששאלת - אופיר
בני בכורי.
הגברבר שכבש את חיי ותפס בהם מקום מרכזי.
לצפיה ב-'מזמן לא היה לנו - סבב היכרות '
מזמן לא היה לנו - סבב היכרות
17/11/2014 | 18:44
8
57
בואו ונכיר...
ספרו קצת על עצמכם:
מי את/ה?
מאיפה?
מה משמעות הכינוי?
מה הביא אותך לפורום?
מה את/ה מצפה שיהיה בפורום?
וכמובן - כל דבר נוסף שבה לשתף
לצפיה ב-'ואני אתחיל (רק על עצמי לספר ידעתי)'
ואני אתחיל (רק על עצמי לספר ידעתי)
17/11/2014 | 19:00
69
שמי שרון.
אני אהיה בת 41 בעוד יומיים
נשואה כבר כמעט 15 שנים.
אמא לבן גדול - בן 11, ולתאומות חמודות בנות 6. הוא בכיתה ו', הן ב-א'.
גרה בבאר שבע. עובדת במפעל תעשייתי גדול פה באזור.
כשהצטרפתי לתפוז, לפני המון שנים, בחרתי כינוי על שם הגברבר שהיה מרכז חיי. אז השנים חלפו, לחיי נכנסו עוד אנשים נוספים, אבל הוא עדיין מרכזי מאוד. וחוץ מזה - לא בא לי לשנות כינוי כל פעם. אז זה נשאר.
אבל לא. אם במקרה מישהו תוהה - אופיר זה לא בעלי.
 
מאז שאני זוכרת את עצמי אני בן אדם גדול. גבוהה. רחבה. שמנה.
זה מעולם לא הפריע לי. עד שנולדו הילדים. עד שהגעתי למסקנה שהרגלי האכילה שלי הם הרגלי האכילה שאני מלמדת את הילדים שלי. כמה שאני אלמד אותם הרגלי אכילה נכונים - 3 ארוחות ביום, מול שולחן, עם מגוון.... בסופו של יום - הם מחקים אותנו. והרגלי התזונה שלי זה משהו שממש ממש ממש לא כדאי להוריש הלאה.
בטח שלא כאשר אבות המזון שלי הם פיצה, שוקולד, ודיאט קולה. בטח שאני אוכלת רק ארוחה אחת ביום, אבל בארוחה הזו מסוגלת לאכול מגש שלם של פיצה, מנה ענקית של פסטה, לשתות עם זה בקבוק משפחתי של דיאט קולה, ולקנח בחבילת שוקולד.
התובנה הזו, שהילדים הם מראה של ההורים (בשינויים ובשדרוגים, אבל עדיין מראה שלנו), הביאה אותי לחפש תמיכה. מישהו לחלוק את המחשבות שלי, את התובנות שלי. מישהו שיעודד, יקשיב, יצעק אם צריך...
אבל הרבה יותר קל לי בצורה וירטואלית.
 
ופה אני מגיעה לפואנטה - מה אני מחפשת בפורום?
לא מחפשת אנשי מקצוע. בשביל זה יש לי את קופת חולים, שומרי משקל, חלי ממן, אכלנים אנונימיים ועוד המון כאלו.
אני מחפשת פורום תמיכה. פורום חברתי שידע לחבק ולחזק את מי שרוצה או צריך. ידע להגיד "We love you Sharon" כמו בסרטים האמריקאיים. אבל גם ידע לחלוק עיצה, ואוזן קשבת, ואפילו גערות וצעקות (וירטואליות או אמיתיות) כשצריך.
 
לצפיה ב-'בהצלחה, שרון '
בהצלחה, שרון
19/11/2014 | 21:15
1
50
מאחלת לך להצליח איפה שאני נכשלתי
אשמח להשתתף!
לצפיה ב-' איזה כיף שאת פה!'
איזה כיף שאת פה!
20/11/2014 | 07:26
31
רותם!!!!!
 
את לא נכשלת - את הקמת את הפורום.
 
בתור ילידת פתח תקווה אני אזכיר שגם את מושבות הראשונות הקימו, ואז הקדחת באה ודי דיללה את השורות, ובאו מתיישבים גל שני, ושוב הקדחת דיללה, וכך הלאה עד ש"תפס"., וקם ישוב.
 
אותו דבר פה - את הקמת את הפורום, והתדלדל...  אני מנסה להקים את הגל השני (מתוך תקווה שיתפוס).
 
אשמח לראות אותך פה עוד הרבה, ולהעזר בניסיונך הרב.
 
לצפיה ב-'הו, הנה פורום שמתאים לי בול...'
הו, הנה פורום שמתאים לי בול...
19/11/2014 | 23:29
2
53
נעים מאוד, אני רוני ואני בת 39 - אם לחמישה ילדודים. ראיתי לינק לפורום הזה וכמובן שמיד הזדהיתי. אני נוטה לאכילת יתר, וזה הולך ומתגבר עם השנים. מרגישה שזה פסיכולוגי מאוד ומושפע ממצבי רוח, וגם משעמום. מחפשת בעיקר תמיכה והבנה... רוב האנשים לא מבינים איך אפשר לאכול כמויות ככ גדולות בלי בכלל לשים לב.
לצפיה ב-' ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
20/11/2014 | 07:29
25
עם חמישה ילדים - קודם כל אני מצדיעה לך על זה שאת בכלל זוכרת לאכול, ובכלל לא מתפלאת שלא זוכרת לעצור.
לפעמים, עד שככבר מתיישבים לאכול, לא עוצרים - כי לך תדע מתי יהיה זמן לאכול מסודר שוב.
או שאין את הזמן הזה, ואז כל היום "מנשנשים". (אני מהסוג ה"מנשנש" - כי אין לי מתי לשבת כמו בן אדם).
 
מקווה שתמצאי פה את התמיכה שאת מחפשת.
 
 
לצפיה ב-'אנחנו בטוחים שאכילת יתר זה פסיכולוגי אבל זה בעצם הורמונאלי'
אנחנו בטוחים שאכילת יתר זה פסיכולוגי אבל זה בעצם הורמונאלי
22/11/2014 | 02:03
46
תראו כאן ואת כל ההודעות שכתבתי בפורום הזה
 
אותם בולמוסי אכילה בלתי נשלטים, זה הכל הורמונים. רק מי שנמצא תקופה על תזונה קטוגנית ונכנס למצב של קטוזיס (שבו מדידת קטונים בדם היא באופן קבוע על ערכים שבין 3-5 מילימולר בניגוד לערכים מתחת ל-0.1 מילימולר אצל אדם רגיל) מכיר את התחושה של העדר תחושת רעב שמאפשרת לו להעביר ימים שלמים ללא צורך באוכל.
 
למעשה, גם שובתי רעב נכנסים למצב של קטוזיס לאחר 48-72 שעות של צום. תראו כאן במאמר של הסתדרות הרפואית על שביתת רעב
"הקטוזיס משכך את תחושת הרעב העזה הקיימת במהלך שניים-שלושה הימים הראשונים של צום מוחלט. "
 
אלא שבתזונה קטוגנית אין צורך בצום מוחלט כדי להיכנס לקטוזיס. מספיק להפסיק לאכול פחמימות כדי להיכנס לקטוזיס. אם עושים זאת נכון מאבדים תחושת רעב תוך כמה ימים ואחרי כמה שבועות של תקופת הסתגלות הופכים להיות קטוגנים -אנשים שמתדלקים בשומן במקום בגלוקוז.
 
נ.ב תזונה קטוגנית מחייבת הדרכה כי אפשר לעשות הרבה טעויות. הנה בעברית מדריך של אביב מיזלין לתזונה קטוגנית
והנה מדריך לטעויות נפוצות בתזונה קטוגנית:
 
 
לצפיה ב-'העיקר בלי להתחייב יותר מדי..'
העיקר בלי להתחייב יותר מדי..
22/11/2014 | 08:56
1
47
אני כותב בשמי בלי כנויים בד"כ בנושאים "רציניים"
תל אביבי
הביא אותי: נסיון הן בעודף משקל והן בחזרה למשקל תקין וחוזר חלילה
  והסיפוק בהרחבת אופקים בנושא לאחרים ולי.
מצפה לפתיחות ושיתוף כי התמיכה והפורקן טובים באופן כללי בכל תחום
 
מבחינת שיתוף,  מצאתי שעדיף לי להוריד את הציפיות בהנאה והתעסקות באוכל
כמו כל תוכניות הבישול המתוחכמות - הן בדיוק האנטיתזה הקיומית לדרכי..
ובסיפא חושב שצריך להאמין שאפשר לשמור בקלות יחסית בגישה פרגמטית.
בחיים לא קטרתי ש"זה לא הולך למרות שניסתי" וכאלו תחמונים עצמיים...
 
 
לצפיה ב-'היי גם לך'
היי גם לך
23/11/2014 | 13:27
20
שמחה שאתה פה.
זווית ראייה גברית תמיד מוסיפה. במיוחד בנושאים ש(לצערי) נחשבים "נשיים".
מקווה שתשאר איתנו
לצפיה ב-'אכילת יתר - בעיה תזונתית או בעיה נפשית?'
אכילת יתר - בעיה תזונתית או בעיה נפשית?
18/11/2014 | 20:17
2
74
שאלה מעניינת (לפחות אותי) 
האם הנטייה לאכילת יתר היא בעיה תזונתית - אני לא יודעת לשים לעצמי את הגבול עם אוכל שאני אוהבת, ועל כן אוכלת יותר מידי ממנו
או אולי בעייה נפשית - נטייה לאכילה בולמוסית בכמויות גדולות, מתוך תכנון מראש.
אם נחפש הגדרה לאכילת יתר, נגלה גישות שונות ומגוונות לנושא. החל מהגדרת הנושא כסוג של הפרעת אכילה משפחה של בולמיה, דרך אכילה רגשת כדך התמודדו עם דיכאון או לחץ וחרדה, ועד נושא של חוסר כחהתמודדות עם משטר תזונה.
 
 
אבל אני לא מסכימה עם זה.
לא עם הגישה שזו בעיה של שליטה בכמויות אוכל ודיאטה (כמה אני שונאת את המילה הזו) לא נכונה לאדם
ולא עם הגישה שמדובר בבעיה נפשית שנובעת ממצבי דיכאון וחרה.
 
העולם הוא לא שחור ולבן.
העולם אפור עם הרבה גווני ביניים.
אצלי מדובר הרבה באכילה על בסיס רגשי - כשעצוב לי, או שכאני כועסת, אני נוטה להתנחם באוכל שאני אוהבת, ובהבה ממנו. תחושת השובע שלי שונה כשאני במצב רוח טוב או כשאני במצב רוח רע. אבל המוזר הוא שכלים שדווקאכשאני במצב רוח טוב - אני אוכלת יותר.
 
מה דעתכם?
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
19/11/2014 | 11:59
39
אכן אכילת יתר שיייכת למשפחה של הפרעות אכילה והיא מוגדרת כבעיה נפשית.
לפי מה שכתבת גם את מכניסה את אכילת היתר לתחום הזה.
כשאת שמחה את אוכלת יותר וכשאת עצובה או כועסת את מתנחמת באוכל ואוכלת יותר והרבה ממנו.
למען האמת, זה נמצא מצידה השני של הסקלה של הפרעות אכילה כמו אנורקסיה.
להבדיל מבעייה של השמנת יתר/עודף משקל שבה אדם אוכל יותר מהנדרש ועולה במשקל בצורה קבועה,
שזו לא הפרעה נפשית אלא יותר בעיה התנהגותית ואורח חיים,
באכילת יתר התופעה נובעת בפירוש מצורך נפשי בלבד ומאופיינת ב"התקפות אכילה".
אני מטפלת בתחום התנהגויות אכילה ותחום התזונה.
מטופלים שמגיעים אלי ואני מזהה אכילת יתר כפי שתארת, אני מפנה לפסיכיאטר/פסיכולוג שזה תחום ההתמחות שלהם.
 
 
 
לצפיה ב-'הי שרון, תכלס זו בעיה פיזיולוגית'
הי שרון, תכלס זו בעיה פיזיולוגית
22/11/2014 | 08:40
40
בפיזיולוגיה ניתן להכליל את המיינד הפן המחשבתי מה שנראה לי יותר קורקטי מרגש
ואת הפן היצרי התהליכים ההורמונליים החייתיים יותר בבחינת יצר השרדות בסיסי.
כי המחשבות או הרגש, שבטרמינולוגיה שלי שייך לרגישות, בבסיסם תהליכים ביולוגיים.
 
המסקנה שלי שבתנאים אופטימליים של "שקט תעשייתי"  אין בעיה לאכול בדיוק ולפעול ספורטיבית.
אלא שיש לרובינו לחצים ואילוצים שאכילה מופרזת  משמשת להם פתרון במידת מה של צדק
לכך מצטרפת ההכבדה של עודף משקל כמו תהליך רגנרטיבי: גוף גדול דורש יותר אנרגיה..
חשיבה ותפקוד בלחץ דורשים אנרגיה. המיינד דורש את הסוכר הזמין שלו כי חייבים לעמוד במשימות בזמן.
 
הפתרון כמה לא מפתיע מגיע מכוון המיינד שמחייב לעצמו סדר עדיפויות תכנון הכנת המצרכים וסדר באכילה.
לאחרונה שמתי לב שאפילו כאב בחניכיים  הוא טריגר לאכילת יתר מרגיעה ומאלחשת  למרות שיש פתרונות אחרים.
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ