לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

                                             לאתר עמותת "לשמה"    www.leibowitz.co.il

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

                                             לאתר עמותת "לשמה"    www.leibowitz.co.il

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אתר ישעיהו ליבוביץ - www.leibowitz.co.il
(עמותת "לשמה")

פורום זה מהווה החלק החי והנושם של אתר עשיר בתוכן המוקדש להגותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. באתר זה תמצאו מאמרים רבים, ארכיון עיתונות, וידאו, אודיו ועוד. 
המשך >>

לצפיה ב-'הפרדה בין ידיעות לערכים אצל רמב"ם'
הפרדה בין ידיעות לערכים אצל רמב"ם
04/09/2015 | 14:06
37
76
אנו מכירים דיכוטומיה זו אצל ליבוביץ' אבל הנה אצל רמב"ם:
"כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו." (הלכות תשובה פ' חמישי הלכה ה).

"הם ודעתם"- אולי הכוונה ש"הם" אלו הבוחרים בחירה ערכית.
ואצל הבורא- אין דיכוטומיה בין דעות לערכים.
אני טוען טענה זו- המניע מאחורי טיעון דיכוטומיית ערכים-ידיעות אצל הרמב"ם ואצל ליבוביץ' אינו מבוסס אלא על רצון לסתום פירצה אמונית זו- פן יסגדו בני אדם לבני אדם יוצאי דופן שאחדות פנימית מאפיינת אותם. טיעון דיכוטומיה זה אינו מבוסס על עובדות. מדוע שלא יהיו בני אדם שהם ודעתם (או ערכיהם ודעותיהם) מאוחדים?
יתכן שאצל בני אדם נורמלים- יש פיצול. אבל מצב הסכיזופרניה הכללי הזה יכול להיחשב כגורל רע שהאנושות נסחפה אליו עקב צירוף נסיבות ולא ככורח מוחלט.
אגב, בתנ"ך מוזכרים "אנשי האלוהים", "בני האלוהים" וכ"ו. תארים אליליים לכאורה, אבל מה אם הכוונה בסך הכל לאנשים במצב של אחדות פנימית שכזו?
יתכן שהרמב"ם העדיף להרחיק את דעת הבריות מעניינים מסוכנים שכאלו שיכולים להדיח לאלילות ולכן סתם את הפירצה באופן שיטחי, אבל איפה אמר שאי אפשר לו לאדם להשיג אחדות כזו או שאין אנשים יוצאי דופן שיש בהם אחדות כזו? דבריו בהחלט עשויים להתייחס על כלל בני האדם ולא על יוצאי הדופן.
לצפיה ב-'ידיעות וערכים.'
ידיעות וערכים.
05/09/2015 | 11:22
23
45
המושג הליבוביציאני 'ערך' כפי שליבוביץ מפרשו ומשתמש בו הוא נכס רטורי פרטי של ליבוביץ ואין הוא מוכר וידוע ככזה במסגרת ההגות היהודית-ההיסטורית- הרווחת. מבחינת ליבוביץ - השימוש במילה זו על פי הפרשנות שלו משמש נדבך בקונסטרוקציית הדת שהוא מבקש לבנות, היינו טכנאות דתית ללא סיבה או מניע או גורם אלא טכנאות קשיחה ואובססיבית לשמה, לא מעניקה אלא אך ורק תובעת. ברטוריקה המיוחדת לו הצליח ליבוביץ לגרום לרבים להשתמש במושג הערך הליבוביציאני כמעט בכל דבר ועניין, לדובב את נושא הערכים הליבוביציאניים ולהדהד אותו מבוקר עד ערב ממש כשם שהוא עצמו הרבה לעשות.
 
עניין "הם ודעתם" של הרמב"ם לא קשור לא לערכים בכלל ולא לערכים הליבוביציאניים אלא לשאלת הבחירה החופשית שמתעוררת ביתר עוצמה בעולמו של המאמין הרווח המייחס לאל ידיעה טוטאלית, של העבר ההוה והעתיד, ידיעת כל ברואיו ומעשיהם, ונשאלת שאלה אמונית דתית - אם האל יודע את כל הזמנים והמעשים כיצד יתכן אדם שיבחר בדרך טובה או רעה מעצמו וכיצד ניתן להענישו אם חטא כל זמן שהכל נתון בידי שמים ?
 
כחלק מהדיון בנושא זה שהוא רלוונטי לעניין ה'תשובה' מסביר הרמב"ם שבניגוד לאדם שכל ידע שלו מעשיר אותו בתוספת שהיתה חסרה בו קודם לכן ( ולכן הוא ודעתו שניים ) הרי שאצל האל לא ניתן לומר שיש בו חסרון ידע ושנוספה לו ידיעה, כי הוא שמו ודעתו אחד.
 
וקרא שוב בעיון עת פרק ה' של הלכות תשובה.
לצפיה ב-'ברטראנד ראסל השתמש בדיכוטומיה הזו הרבה לפני ל''
ברטראנד ראסל השתמש בדיכוטומיה הזו הרבה לפני ל'
05/09/2015 | 13:49
22
44
וזה ממש לא המצאה של ל', על אף שעשה ממנה יסוד גדול בתורתו:
"While it is true that science cannot decide questions of value, that is because they cannot be intellectually decided at all, and lie outside the realm of truth and falsehood. Whatever knowledge is attainable, must be attained by scientific methods; and what science cannot discover, mankind cannot know."
 
— Bertrand Russell, Religion and Science (1935), Ch. IX: Science of Ethics.
 
מכיוון שראסל השתמש בזה, אני חושב שאולי יש לחפש את המקורות של התפיסה הזו בחוג הוינאי שראסל היה קרוב אליו. כמו כן ל' מפרש את הסיום של הטרקטטוס של ויטגנשטיין באמצעות הדיכוטומיה הנ"ל (מה ש"אי אפשר לדבר עליו" הוא ערכים) והלז היה באותו החוג.
 
שנית- כשאתה אומר "בחירה חופשית" האם אינך מבין שאתה מדבר על בחירה ערכית?
בחירה חופשית אינה בין עובדות, אלא בין ערכים. כך שכפי שכבר אמרתי במפורש- ה"בוחר" או ה"שופט" הוא ה"אני" והוא נפרד מהידיעות שלו. זהו המצב הרווח בקרב בני האדם. השאלה היא לא האם זה המצב הרווח אלא האם כורח הוא שהמצב הזה יאפיין את כל בני האדם ותמיד.
ידיעה טוטאלית (שמיוחסת לאל) היא אופן אפשרי אחד של אחדות בין ערכים (או ה"אני") לבין ידיעות.
אבל לבני אדם אולי יכולות להיות עוד אפשרויות לאחדות כזו.
שלישית- אפשר לשאול- מדוע בכלל לייחס לאל תארים חיוביים כאלו- אחדות בין שמו לבין ידיעותיו? ע"פ שיטת הרמב"ם הכוונה אינה אלא שהאל אינו מפוצל (כל תואר חיובי אינו בא אלא לשלול תואר חיובי שיש בו פחיתות ואין לקחת אותו כפשוטו).
ההסבר התיאולוגי הרדוד שנגרר משלילת תואר הפיצול, שהוא הסבר בדיעבד והוא בבחינת מליצה ואגדה בלבד, הוא שלאל יש ידיעה מוחלטת.
אני יודע שאתה אוהב להתלהב ולטעון שתיאולוגיות סיפורי הסבתא הן הן הדת האמיתית וה"אותנטית" שבאה מה"עם" אבל לדעתי אתה שוגה. הסיפורים שמספרים החכמים לעם מדורי דורות מכילים מסר גלוי ומסר סמוי. המסר הגלוי הוא תיאולוגיה אלילית ותארים חיוביים והמסר הסמוי מובן רק באמצעות חשיבה שלילית.
לצפיה ב-''
05/09/2015 | 16:26
21
53
1.  לא כתבתי שזו המצאה של ליבוביץ !
כתבתי, ואני מצטט : " ...המושג הליבויציאני 'ערך' ... הוא נכס רטורי פרטי של ליבוביץ ואין הוא מוכר וידוע ככזה במסגרת ההגות היהודית-ההיסטורית- הרווחת. " כלומר ובאופן כללי, ליבוביץ אונס את הדת המסורתית-רווחת בשלל אספקטים הגותיים שניתן למצוא להן מקבילות בספרות הפילוסופית ( ובזה אינני אומר שאין הוא מביא גם מדברי חכמים ), בין אם זה ראסל, קאנט, שופנהאואר או אפלטון  ודי לקרוא את ליבוביץ כדי להתרשם כמה פעמים הוא מביא ציטוטים לא רק מהעולם המסורתי יהודי אלא מאישים מאומות העולם.
 
2.   כשאתה מדבר על בחירה ערכית אינני יודע אם אתה מבין "ערכית" במובן הליבוביציאני או במובנה הרווח. "בחירה חופשית" הינה שם כולל לשאלה הגדולה והבלתי פתורה האם האדם מונחה ע"י כוחות על או גורל, סיבתיות וכיוצ"ב או שהוא עצמאי במעשיו והתנהגותו וכיוצ"ב. במובן זה הבחירה החופשית חלה גם על השאלה האם אדם בוחר ברגע נתון מעצמו ללכת לשירותים או לחילופין לצפות בטלוויזיה בסוף משחק כדורגל מרתק או שהבחירה נכפתה עליו ע"י גורם-על חיצוני לו. האם זו בחירה בין ערכים ? תלוי את מי שואלים.
 
3. היפה והמרשים שבספורי חכמים הוא שנתן לנתח אותם כמו שמנתחים כל יצירה ספרותית משובחת. אין ספק שלכל סיפור כזה יש מסר והסיפור סופר ברגע נתון במקום נתון לקהל נתון על רקע היסטורי ודתי נתון כך שכל הפרמטרים הללו עשויים להיות חלק מהבנת המסר. לסיפוריהם, אגדותיהם ודרשותיהם של חכמים יש לעתים מבנים ספרותיים חיצוניים ופנימיים ומשחקי לשון, לעתים הם משתמשים במלים רבי משמעויות, לפעמים הם מאריכים ולעתים מקצרים והמספר בוחר אם לספר בעברית, בארמית או במשולב ויש על כך ספרות מחקרית ענפה ביותר של חוקרים מחוננים שהאירו את עיני המתעניינים והלומדים, כך שמותר לך לחשוב ככל העולה על רוחך מהו הגלוי ומהו הנסתר בדבריהם וכל המרבה הרי זה רק משובח, ובמיוחד יפה למצוא עקביות או שיטה המתקיימת בקובץ מסויים או בכמה. יחד עם זאת במידה שיש בי התלהבות כפי שכתבת עלי, הרי היא נובעת מהעושר הרב של מחשבת חז"ל, מהגוונים ומה"ראש הפתוח" וה"זורם", מהעומק שאני מוצא בדבריהם בעזרת מחקרים של אחרים שאותם אני קורא בשקיקה, אני מתלהב מחכמת החיים שלהם ומהאנושיות והרגישות שלהם כפי שהם לעתים באים לידי בטוי ( לא תמיד ) ואם יש בהם דבר אחד מן המשותף בנוסף לאינטרס הדתי הכללי הרי הוא היותם אנטיתזה לעולם הפילוסופי ! נכון אמרת בשמי, בסופו של דבר הם אלה שעצבו את יסודות הדת, לא ליבוביץ ואף לא רס"ג או הרמב"ם, החכמים של ימי המשנה והגמרא הם אלה בעיקר שניסחו את הדת בתפילות, בפיוטים, בהלכה ובמדרש,  ואין לך - לא בתפילות ולא בדרשות ולא בפיוטים ולא בתלמוד אף לא מאמר אחד של פילוסוף במובן שאנו היום מכנים את אנשי ההגות הפילוסופיים הסיסטמטיים הללו, אדרבא - אם נוספו תפילות, דרשות ומנהגים על אלה הקדומים, כולם באו מהעולם הקבלי/מיסטי, שהוא ברובו אנטי פילוסופי בעליל, עולם שהפילוסופים המרובעים לא מבינים, לא רוצים אולי להבין, בזים לו ומתעבים אותו. 
 
על אפם ועל חמתם - דווקא זו היא היהדות הרווחת שהמאמין דבק בה ובוחר בה ולא בחוכמת הפילוסופים שמעניינים רק קומץ אינטלקטואלים סטודנטים ו/או כופרים למינהם ( כמוני ).
לצפיה ב-'אני מוצא את קביעתך מוזרה'
אני מוצא את קביעתך מוזרה
05/09/2015 | 18:33
20
41
אתה אומר שהעולם הקבלי-מיסטי הוא אנטי פילוסופי.
אבל זה באמת חסר כל קשר למציאות. קודם כל- אחד מהפירושים הלגיטימים לסימבוליזם הקבלי הוא של שכלים, (אחר, לגיטימי לא פחות, הוא של מאמרות (קטגוריות)). עד כמה שאני רואה- הקבלה היא פילוסופיה אפלטוניסטית שהורדה לרמת מיסטיקה או מאגיה, כלומר לרמת מכאניקה של סימבוליזם מופשט (שדורש מילון נהיר למונחים הפילוסופיים שלו ובלעדיו הוא אינו אלא שפה זרה ומייצר דמיונות משונים, שגם להם יש תפקיד בזרם הכללי של התרבות ויכולים להפוך להיות כלי פדגוגי בידי החכמים).
מה ההבדל העקרוני בין דיון של אריסטו על השכלים לבין טקסט קבלי שמתייחס אליהם? שום הבדל עקרוני. הסימבוליזם של הקבלה מורכב יותר ורב משמעי יותר ואולי השיטה מעט שונה, אבל באופן יסודי- זו פילוסופיה וזו פילוסופיה רק שזו של הקבלה מתחבאת בתוך סמלים ומרפררת למקורות טקסטואליים תנכיים. אז מה? גם אצל אריסטו אפשר למצוא סימבוליזמים פיתגוראיים מלוא החופן וריפרור למקורות הומריים. מה ההבדל, אני שואל? חוץ מזה שאריסטו ברור הרבה יותר. האם העמימות שמשרה הקבלה על הקורא ההדיוט מבחין אותה במשהו מפילוסופיה? לא. לא חסרים כתבים פילוסופיים עמומים וסימבוליים ואפילו כתבים פילוסופיים שנושקים למיסטיקה ואפילו כתבים פילוסופיים יווניים שנושקים לזרמי מחשבה מהמזרח הרחוק, ממש כמו הקבלה עם תורת הצמצום-אור-אינסוף שלה שהוא המצאה הודית.
אם הקבלה היא התשתית של היהדות, אז היהדות בנויה על פילוסופיה, ופילוסופיה הודית-יוונית.
שנית- נחזור לטענתך- האמנם הקבלה עוינת פילוסופיה? או שמא ההיפך הוא הנכון, וזרמים מסויימים של הפילוסופיה עוינים את המיסטיקה? מה הם זרמים אלו? אמפיריציזם, כמובן. הקבלה היא ביטוי של אפלטוניזם. הספירות הן אידאות. המתח אינו אלא המתח שבין הרציונליזם שמוליך למיסטיקה (עולם האידאות והישויות של הרוח) לבין האמפיריציזם הניסיוני.
אין זה משליך כלל על "היהדות". היהדות לא עוינת לא את הרציונליזם ולא את האמפיריציזם אלא זרמים שונים שלה עושים שימוש בזרמים הפילוסופיים הללו, בעיקר כדי להשיב שיות טועים שהלכו לרעות בשדות האלו. השדות האלו עוינים זה לזה ולכן צריכה הדת להכניס את כולם תחת כנפיה ולספק להם סיפורים שיקרבו אותם אליה בהתאם לנקודת המוצא האכסיומטית שלהם ונטיות ליבם.
שלישית- כל זה לא מלמד אותנו דבר על מהי הדת. מהאלימיניציה של הזרמים הפילוסופיים הללו - לא לומדים על הדת דבר. אני אפילו לא קונה את מה שליבוביץ אומר עליה, שהאמונה היא קיום מצוות. הרי הוא גם כן מבאר אותה על פי שיטה פילוסופית, כלומר ביחס לרעיון של  הצו קטגורי הקאנטיאני.
אם יש מישהו שטענותיו לגבי דת נשמעו לי ריאליות- הרי זה ניטשה. הוא טען שיסוד הרגש הדתי הוא בבוז כלפי בני אדם. לשיטתו הרעיון של אלוהים אינו אלא צורת ביטוי מגומגמת ומעורפלת לבטא הן את אותו הבוז כלפי כל הקטנות האנושית ויחד עם זאת לבטא איזשהו רגש של שגב והוד ממה שמעבר לבני האדם. תיאוריה זו, שאני מכנה אותה "תיאוריית הבוז והשגב" נשמעת לי היותר סבירה מכל התיאוריות על הדת שאי פעם שמעתי.
אני טוען שאם יש דת אותנטית היכנשהו או מתישהו, יש לחפש את מקורותיה במאורעות היסטוריים ותרבותיים שמובילים לרגש בוז-שגב שכזה שעורר אנשים להתנסח בלשון דתית ולקיים טקסים וכ"ו
לצפיה ב-'1. מה לעשות - עולם הדת הוא מוזר'
1. מה לעשות - עולם הדת הוא מוזר
06/09/2015 | 15:59
19
35
במיוחד אם מביטים בו בעין זרה, למשל בעין פילוסופית.
 
2.  אם אתה כותב שדברי על העולם הקבלי-מיסטי שהוא אנטי פילוסופי הינם חסרי קשר למציאות, משמע הדבר שאינך מצוי בנושא, לא מצד חז"ל ולא מצד אלה שממשיכים דרכם. אני שולף לך מהשרוול - לך למשל אצל כתביו של ד.י.אברבנאל או אברהם אבולעפיה שהם מעט זעיר מן המעט מהדוגמאות של אישים המצויים גם בפילוסופיה וגם בקבלה וקרא את דבריהם.
 
3. מה שאתה רואה כזיקה בין פילוסופיה לקבלה, כגון השפעות כאלה ואחרות מכאן ומשם - הוא לגיטימי כל זמן שהבאת סימוכין לקביעתך באמצעות ציטוטים מכתבי המקובלים עצמם, לאחר שחקרת את הנושא לעומקו וקראת לא פחות מכמה עשרות או מאות כתבי-יד של חכמים החל מימי הביינים וכלה בימינו אנו, ובמקביל הינך מצוי היטב בספרות המקצועית בנושאים אלה שהיא ממלאה היכלות וסיפריות  בארץ ובכל העולם כולו, ספרים הכתובים ע"י אלה שעשרות שנים חוקרים את התחום החל מגרשום שלום ועד דניאל אברמס ועשרות אחרים. אנו לא דנים במה שאנחנו חושבים על הקבלה, ואפ' הסטיקירים הארסיים של ליבוביץ על הקבלה לא מענייננו. כדי לקבוע האם הקבלה דומה או מתנגדת לפילוסופיה עלינו להתרשם ממה שכותבים המקובלים עצמם על עצמם. ויקיפדיה לא תושיע בעניין זה.
 
4. הדת היהודית הינה יש היסטורי, ראלי, דינמי ורב משמעי בשלל תחומים. מבחינה ראלית והיסטורית החשיבה הקבלית נכון להיום הכניעה את החשיבה הפילוסופית ששום מאמין רווח לא מכיר ולא יודע ולא צריך. להוציא כמה עקרי אמונה בודדים נער יספרם - כל השאר הוא כאמור דינמי, מתפתח, מתרחב ומתפרץ וזוכה ל70 פנים ולרב-משמעויות שכולן לגיטימיות באותה מידה ולכולן אותו התוקף בבחינת אלו ואלו דברי אלהים חיים ששום פילוסוף לא היה מסוגל להשלים עם חשיבה שכזו.
לצפיה ב-'.........................'
.........................
06/09/2015 | 21:50
18
34
כפי שניסיתי להסביר לך- הדת משתמשת תמיד באופנה פילוסופית זו או אחרת כדי לפתות בחזרה את השיות הטועים.
אם היא תודה שהזרם שהיא מקדמת (נאמר קבלה, לצורך העניין) זה אותה פילוסופיה זרה- אז אנשים יתייחסו אל הזרם הזה בהתאם ויבקרו אותו בכלים של ביקורת לוגית וכ"ו, יתווכחו עליו ויבחינו מחדש בינו לבין הדת.
ולכן באופן רשמי אנשי דת שונים יכולים לומר שהם מתנגדים לפילוסופיה זו או אחרת או לפילוסופיה בכלל, אבל לספק לקהל מאמיניהם את אותה פילוסופיה, כלומר ביטוי "כשר" להלכי רוח וזרמי מחשבה ששייכים במקורם לאותה פילוסופיה.
כל פילוסופיה ששולטת בכיפה בזמן זה או אחר- הדת תמצא לה תחליף, כלומר "זרם" משלה שנותן ביטוי לאותן תפיסות, אבל בשמות מכובסים.
אז הדרישה להוכיח מדבריהם של מקובלים את היותה של הקבלה פילוסופיה יכולה להיות פרוייקט לא פשוט ואולי בלתי אפשרי גם למי שבקיא בה (לא אני).
יחד עם זאת, מחיפוש שיטחי בגוגל, הנה הודאה "מפתיעה" של "בעל הסולם" (יהודה אשלג) ביחס לקשר בין הפילוסופיה האפלטונית לבין הקבלה. כמובן שהנארטיב שלו הוא שהפילוסופיה האפלטונית גנבה מהקבלה (כן בטח, אפלטון בנה מכונת זמן, שיגר את עצמו למאה ה13 וגנב את רעיונותיו מהקבלה). מצחיק:
 
" חכמי הקבלה צופים על התיאולוגיה הפילוסופית, וקובלים על כי גנבו את הקליפה העליונה מחכמתם, שאותה רכשו אפלטון וקודמיו היוונים, בעסקם הרבה עם תלמידי הנביאים שבישראל, וגנבו נקודות יסודיות מחכמת ישראל, והתעטפו בטלית שאינה שלהם, ועד היום הזה ישבה התיאולוגיה הפילוסופית על כסא מלכות של הקבלה, וירשה את גבירתה...
הקבלה לא תוכל להוכיח טבעה ואמיתותה, ולא תועיל לה כל מיני התגלויות שיהיה די לעולם להכירה, בטרם תתברר אפסותה וכזבנותה של התיאולוגיה הפילוסופית, שירשה את כסאה.
ועל כן, לא הייתה עוד תשועה לישראל כבעת שהתגלתה הפסיכולוגיה המטריאליסטית והכתה על קודקודה של התיאולוגיה הפילוסופית מכה ניצחת."
 
בעל הסולם, תכונתה של חכמת הנסתר בכללה
 
 
לצפיה ב-'כל מה שכתבת בחלק הראשון מחייב הוכחה.'
כל מה שכתבת בחלק הראשון מחייב הוכחה.
07/09/2015 | 08:48
17
27
כלומר לא די לטעון טענה. עליך להראות כיצד היא מוכחת מהכתובים. אני מאתגר אותך - היכן תמצא מקבילה פילוסופית לקבלת האר"י למשל, שבמרכזה תורת הצימצום והשבר האלוהי המחייב את המאמין בתיקונו ע"י החזרת הניצוצות. עוד אני מאתגר אותך - היכן תמצא מקבילה פילוסופית לרעיון שהאלהות מחולקת בין פן זכרי ונקבי, בין טוב לרע, בין ימין לשמאל, ועוד כהנה וכהנה שפע רעיונות מטאפיזיים, תיאולוגיים, קוסמולוגייים ועוד.
 
אינני יכול שלא להסכים איתך שיש השפעות תרבותיות בין עמים, דתות וחברות אולם לא המבנה החיצוני של רעיון הוא העיקר, לא דרך ההבעה היא העיקר אלא המסר התוכני - הוא העיקר. אפלטון השתמש בהגותו במשלים, והוא לא  היחיד שכך נהג. האם נומר שבגלל שצורת המשל קיימת גם במקרא הרי מכאן שמשלי המקרא ומשלי אפלטון הינם היינו הך ? אותה הגברת בשינוי אדרת ?
 
הרב אשלג הוא חכם בן זמננו שחי לפני כמה עשורים, ובמובן זה הוא דומה לכל אחד מאתנו שאומר את דעתו על הקבלה. אני חוזר ואומר לך שכדי להיכנס לראש הקבלי יש לקרוא את כתבי המקובלים עצמם ושם תמצא את יחסם הם לפילוסופיה, וזה מה שמעניין.
----------------------------
הערה :
כאשר אני מדבר על פילוסופיה כוונתי לפילוסופיה הראציונאלית דיסקורסיבית.
לצפיה ב-'אה, אני חושב שהרעיון'
אה, אני חושב שהרעיון
07/09/2015 | 10:51
1
44
שהאדם יתקן את השבר האלוהי הוא רעיון גדול. אולי נעשה לו גבס? אה סליחה, זה לא הולך עם גבס, רק עם ניצוצות. תגיד, הניצוצות האלה שיוצאים מהמצת שאיתו אני מדליק את הגז זה בסדר? כי אין לי עוד מאיפה להביא ניצוצות.
לצפיה ב-'תשאל את המקובלים '
תשאל את המקובלים
07/09/2015 | 11:16
25
הם אלה שהמציאו את הרעיונות האלה.
אני לא אחראי, לא על השטויות שלהם ולא על אלה של הרמב"ם ואפילו לא על אלה של ליבוביץ ושלך. כל מה שאתה כותב על אלהים ומעמיד פנים רבי חשיבות עצמית, זה מבחינתי קישקוש כי כל הרעיון האלהי באשר הוא וכל מה שנובע ממנו הוא מבחינתי קישקוש פעם בלבוש סחבות ופעם בגלימות משי. 
 
אני נהנה רק מהלימוד עצמו, לימוד לשמו ללא בקשת שכר או תועלת כי מעניין אותי לאיזו תרבות אני משתייך בעל כורחי, סוף סוף זה הריאלטי הכי מוצלח.
לצפיה ב-'מקבילות פילוסופיות'
מקבילות פילוסופיות
07/09/2015 | 11:47
14
39
להעלאת ניצוצות- דיאלקטיקה סוקרטית (וגם הגליאנית).
ר"ל- התהליך השיחתי שבו מבחינים את האמת מהשקר, את ההגדרה המהותית מהטפל וכ"ו.
לבריאה ע"י צימצום אור אינסוף- רעיון שמובע כבר בהודו העתיקה, אמנם גם שם עדיין יש יסודות מיתיים למרות שאפשר לראות את הצורה הפילוסופית ביתר בירור- התודעה נרדמת וחולמת וכך נולדים עולמות, שבהם יש תודעות שחולמות ומולידות עוד עולמות וכ"ו. התודעה מזדהה עם הישויות שהיא חולמת. התעוררות, לפיכך, מאופיינת באי הזדהות, אי היצמדות, אדישות (אטרכסיה, נירוונה וכ"ו).
המיתוס הזה על הצימצום מביע תפיסה פילוסופית ביסודה- שהיא (ואתה מוזמן לנסחה בלשונך) שהזהות הנבדלת (של יחיד, של עם, של בני אדם, של יצורים חיים) היא אשליה שמולידה עוד ועוד חלוקות אשלייתיות שמצידן מולידות עוד חלוקות אשלייתיות וכן הלאה.
הרבה כלול בעיקרון הפילוסופי הזה והרבה נגזר ממנה: הומניזם, לדוגמא, יכול להיות נגזר ממנו כתחנת ביניים (בין תודעת השבט האשלייתית ממנה לבין תודעת החיים האשלייתית פחות ממנה אך עדיין אשלייתית).
כך שזו תפיסה שיוצרת בעצם מפה היררכית של דרגות תודעה ולכן גם מפה של ערכים שמתאימים לכל דרגת תודעה (ליבוביץ לא היה אוהב את זה).
בבחינת עיקרון מעשי (עד עכשיו הוא רק אינפורמטיבי), כלומר ערך, העיקרון שיש לשאוף לדרגות תודעה עליונות לתודעת השבט, או העם, הוא זר לרוח היהדות, שהיא בראש ובראשונה דת של עם.
יתר על כן, האם אין זה ברור כשמש שהיהדות עוצרת, מרצון, בדרגת תודעת העם ואומרת- פה נישאר? "לא בשמים היא" אומרים חז"ל.
ולכן תורות כמו זו של ליבוביץ שאומר שיש להבחין בין מדע לערכים קוסמות ואולי גם נחוצות, כי אז יכול מי שהזדהותו עם העם גבוהה, לעלות לדרגות תודעה גבוהות יותר ולא לקצץ בנטיעות ליבו, כלומר בערכים שנולדים בדרגת תודעת העם.
אז יש פה בעצם שתי תפיסות- האחת היא שעליה בדרגת התודעה פוגעת בלב (כלומר בערכים שנולדו מדרגת התודעה השבטית-עממית) והשניה היא שיש אנשים שאפשר להם לעלות ויצאו בשלום.
אלו לא תפיסות מיסטיות, ידידי, ואין להן דבר עם מיסטיקה. הלשון המיסטית של הקבלה מסתירה את חומר הנפץ שבתפיסות האלו. אלו תפיסות, או ליתר דיוק שאלות, על היחס שבין התפתחות התודעה לבין ערכים, שעלו בליבם של בני אדם מאז ומעולם.
אישית אני סבור שהשאלות האלו צצו לראשונה כתפיסות פילוסופיות מגובשות בתרבות עמק האינדוס שעשו שימוש נרחב במשקה, כנראה פסיכדלי, בשם "סומא" אשר, כדרכם של חומרים פסיכדליים, ייצר במקביל מצבי תודעה גבוהים יחד עם ניתוק מהזהויות העצמיות. הדיסוננס שנוצר עקב השימוש בו גרם לשאלות האלו ולכן לפילוסופיה הזו להיות פופולארית.
היסטוריית השימוש בחומרים כאלו היא כבר עניין להיסטוריונים, אבל באירופה של המאה ה13, בשעת הולדת הקבלה, היה נפוץ השימוש בפטריות הזיה (במיוחד באמניטה מוסקרה).
אצל היוונים היה נפוץ השימוש במשקה הקיקיון והנה אצל אפלטון יש הדהוד לתורת הצימצום (הנשמה שוכחת את מראה הדברים כהווייתם בעולמות השמימיים).
ובקיצור- כל חבורת מסטולים רצינית מפתחת מתישהו פילוסופיה (או "דת" או "מיסטיקה") שתעזור להם להתמודד, ולו במושגיות עמומה, עם הדיסוננס הקוגניטיבי שהם גורמים לעצמם.
ומשום מה חבורות המסטולים האלו מייצרות תורות שזוכות לפופולאריות עצומה. בציבור הרחב, ההתלבטות של אנשים בסוגיות של זהות מייצר עניין בתורות שמאחדות את הזהויות השונות תחת כנפי אמונת הבל זו או אחרת.
 
לצפיה ב-'לא מכיר.'
לא מכיר.
07/09/2015 | 13:12
13
31
הדוגמאות שהבאת מסוקרטס לא מוכרות לי כמבטאות את רעיון העלאת הניצוצות שעניינו לתקן את האלוהות, שהיא נתפשת בד"כ בדתות המושתתות על התגלות כשלמות טוטאלית שכולה רק טוב, ואין צ"ל שעל האדם מוטל התפקיד לתקן את האלוהות ולהביאה לכלל איזון. ראה את הנסיונות המטופשים של הרמב"ם לפתור את בעיית הרוע בכפוף לפילוסופיה היוונית שסינוורה את מוחו היהודי.
 
מה שהבאת מהודו לא שייך לענייננו מאחר שכל הדתות המיסטיות אינן עונות להגדרה "פילוסופיה ראציונאלית דיסקורסיבית" וראה הערתי בהודעתי הקודמת.
 
רעיון הצמצום משרת בין היתר את פתרון הקונפליקט שבין "מלא כל הארץ כבודו" היינו אלוהות שהיא כליל הטוב והשלמות הנמצאת בכל מכל כל, לעומת המציאות הטבעית והאנושית ששטופה רוע, אי צדק, שקר וחידלון. ברעיון הצמצום מתכנסת האלוהות לתוך עצמה ומותירה את ה"טהירו" אותו חלל שבו מתקיימים העולמות הלא אלוהיים וממילא קיימים בהם רוע, שקר וחידלון, אלא שאותו חלל מכיל עקב הצמצום "שאריות אלוהיות" = "רשימו" ועל המאמין להעלותם למקורם ע"י קיום המצוות ובכך לתקן את האלוהות. כבר בחז"ל יש יסודות לתפיסה כזו, אלה הם אותם חז"ל בעלי הדמיון הדתי הבלתי מוגבל האמונים בין היתר גם על ההלכה שליבוביץ עשאה לטכנאות יבשה, שדופה וריקה.
לצפיה ב-'מובן שאינך מכיר. זה נקרא ללמוד משהו חדש'
מובן שאינך מכיר. זה נקרא ללמוד משהו חדש
07/09/2015 | 18:30
12
26
אתה ביקשת הקבלה לשני רעיונות:
האחד הוא רעיון הצימצום אור אינסוף, השני הוא רעיון העלאת ניצוצות.
אצל סוקרטס רעיון הצמצום הוא רעיון השיכחה של הנשמה את הדברים כפי שהם, כהווייתם.
ואילו רעיון העלאת הניצוצות מתבטא בתורת ההיזכרות שלו (כל למידה היא בעצם היזכרות בידע שיש לנשמה ונשכח עם ההתגשמות בגוף פיסי)+ שיטת הדיאלקטיקה שבאמצעותה נזכרים.
ההיזכרות האפלטונית שמיושמת באמצעות הדיאלקטיקה, מוליכה להכרת האידאות של הטוב, האמת והיופי. מה זה אם לא בדיוק התפיסה של מה שקראת לו "שלמות טוטאלית שכולה רק טוב"?
שנית- בקבלה קשור רעיון הצמצום בספירת הדין. מה זה אם לא ביטוי לתפיסה ששיפוט ערכי מאפיין צמצום התודעה? במילים אחרות- זהות עצמית נפרדת מנביעה מערכת ערכים שמנביעה שיפוט.
דוגמא- אתה מזהה את עצמך כ"אנושי" וזה מנביע מערכת ערכים הומניסטית וזה מנביע שיפוט הומניסטי.
דוגמא אחרת- אתה מזהה את עצמך כחיה וזה מנביע מערכת ערכים של אי פגיעה ביצורים חיים ושיפוט בהתאם.
דוגמא אחרת- מזהה עצמך כרוח, מנביע ערכים של יושר אינטלקטואלי, מנביע שיפוט בהתאם.
אחרת- מזהה עצמך כגוף פיסי, מנביע ערכי הישרדות... שיפוט אנוכי... וכ"ו וכ"ו
כל הזדהות (או זהות) מנביעה מערכת ערכים ושיפוט. זה נדמה לי כרעיון מאחורי תורת הצימצום. אין בה, אני חוזר ואומר, שום דבר מיסטי לכשלעצמה.
כמו כן בפילוסופיה ההודית- יש את מושג ה"אגו" שהוא המקביל למושג ה"קליפה" בקבלה. כפי שלספירות הקליפות כך לתודעה האגו וכך לנשמה השיגעון  (סוקרטס קושר בין שיגעון לשיכחה של הנשמה את טבעה).
ההזדהות\השיכחה\הצימצום של התודעה\נשמה\אור מולידה אגו\שיגעון\קליפה. אלו רק שינויים קוסמטיים במונחים, בהתאם להקשר התרבותי, אבל הפילוסופיה היא אותה פילוסופיה.
 
לצפיה ב-'פרשנות'
פרשנות
07/09/2015 | 22:39
11
22
מה שכתבת לעיל זו פרשנות. אינני יודע אם היא שלך או של אחר או אחרים, אבל כל טקסט זכאי לפרשנות. היצירות הגדולות זוכות לפרשנויות רבות וכמעט שהייתי אומר שהמדד ליצירה גדולה וחשובה הוא מספר הפרשנויות שלה. 
 
מה שכתבתי לעיל ושעליו הגבת בתמיהה שהעולם הקבלי מתנגד לפילוסופיה היא עובדה ולא פרשנות והיא עולה באופן חד משמעי מכתבי המקובלים עצמם על עצמם, הם כותבים זאת לא כטקסט קבלי אלא ברשימות פרטיות, אגרות, פולמוסים וכיוצ"ב.
לצפיה ב-'גם ההתנגדות שלהם היא פרשנות'
גם ההתנגדות שלהם היא פרשנות
08/09/2015 | 12:32
10
65
אחד העקרונות המשעשעים והמרגיזים בפוסטמודרניזם הוא שהאמן לא יודע יותר טוב מאחרים לפרש את יצירתו ויש אף שיגידו שיודע הכי פחות.
"מקובלים" הם בני אדם ובלי שום קשר לערכן של יצירותיהם הם גם רטוריקנים, חיות פוליטיות, בעלי פחיתויות, דעות קדומות, טירופים, כסל וכ"ו, פשוט מכיוון שהם בני אדם.
הראה לי היכן מצויה התנגדות מפורשת לפילוסופיה בתוך היצירה הקבלית עצמה, בטקסט חשוב שלה ואז אומר- או קיי, מצאת ראיה.
אבל אם אתה מביא מכתבי פולמוס שלהם- זה לא אומר שום דבר כי זה סביל להשפעות פוליטיות וחברתיות.
אז מהי פרשנותם של המקובלים לקבלה- האם היא אובייקטיבית או שמא כמעט הכרח גמור הוא שהיא תהיה כלי בידם להשפעה?
יתר על כן, גם בתוך טקסט כזה אפשר שחלק מסויים יפנה למביני דבר ושחלק אחר יפנה להמון.
אז "התנגדות" (במקרה הזה לפילוסופיה)- מהי בכלל? למה אתה קורא "התנגדות"? האם היא מציאת פסול? האם היא אזהרה על סכנות תוך כבוד לקורא שיבחר בתבונה גם אם יכנס לאיזור הסכנה? האם היא פונה לכולם כאחד? אתה טוען משהו מאד כללי, מאד גורף, מאד רב משמעי ולא מביא בעצמך שום ראיות (שנינו באותה סירה, מסתבר :) ).
לפי זכרוני טיעוני ההתנגדות מבוססים בעיקרם על שני עקרונות- האחד- שאין צורך בחוכמת גויים, השני- שחוכמת גויים מביאה לכפירה.
עכשיו- טיעונים שכאלו, מעבר לכך שאפשר לחלוק עליהם (לא בערך האמת שלהם עוסק דיוננו), קשורים לרוח הזמן בתקופה שהם נכתבו ואינם אינטגרליים ואינם אינהרנטיים עם הקבלה. הם קשורים, ברובם, לפולמוס סביב תנועת ההשכלה. יש לציין שהיו לא מעט משכילים מקרב התנועה הזו שלמדו קבלה לעומק וכשאני אומר "למדו" פירושו של דבר שהם גם יצרו אותה.
אני גם לא מקבל את קביעתך שמקובלים במאה ה19 מודרנים מדי ולכן אינם מקובלים אמיתיים.
אני גם לא יודע כיצד אתה מבחין בין "מקובלים" לבין סתם משכילים שעוסקים בקבלה לעומקה כתחום עיוני (!) אני טוען שאין שום הבדל.
לצפיה ב-'אם כך - גם תגובתך זו שלעיל היא פרשנות ...'
אם כך - גם תגובתך זו שלעיל היא פרשנות ...
08/09/2015 | 17:33
9
20
ואולי גם שלי ?!
מי יודע. באופן זה נגיע עד לאבסורד ואין לדבר סוף.
כאשר נכתב טקסט סימבולי, כמו הטקסטים הקבליים, הרי שמלכתחילה הוא מוליד פרשנות. אולם כאשר נכתב טקסט פולמוסי או איגרת תשובה מתוך כוונה תחילה להביע עמדה כך שהיא תהיה ברורה וחד משמעית הרי שמלאכת הפרשנות היא התחכמות מיותרת, אם כי כשרה מבחינה ספרותית או פסיכולוגית.
 
מאחר שקבעת, ואני כמובן מסכים אתך, שגם המקובלים הם בני אדם, וכך גם אתה ואני, הרי שאין מנוס אלא לקבוע ע"פ אותה המשוואה שנסחת לעיל שמה ששנינו כותבים, אתה ואני הינו בחזקת ( ואני מצטט אותך ) : רטוריקה, פוליטיקה, דעה קדומה, טירוף, כסל וכו' פשוט מכוון שאנו בני אדם ... וכל מה שנותר הוא שיבוא מאן דהוא וינסח פרשנות יצירתית לדברינו וכך ייעשה גם לדברי פרשננו קרי לסופר קומנטר, שגם הם יזכו לפרשנות ואין לדבר סוף.
לצפיה ב-'לא הבנת'
לא הבנת
08/09/2015 | 21:32
8
19
מכתבי פולמוס הם חוץ טקסטואליים לקבלה. בערך כמו מכתבי אהבה, רשימות מכולת, רכילות וכ"ו
על הטקסט להיות מוערך על פי עצמו, בנפרד. כך הוא הדבר במדע- שאין חשיבות מכרעת למה מפטפטים המדענים מחוץ לרפרנס המחקרי.
הקבלה היא מדע (במובן של העולם העתיק, מדע אפיסטמולוגי). אין זה חשוב אם מקובל זה או אחר התנגד, בחייו החברתיים והפוליטיים, לאישיות כלשהי, להגות כלשהי או לאמונה כלשהי. מה שחשוב הוא מה הוא כתב בתוך המסגרת של הטקסט הקבלי ולא מה שכתב מחוצה לו.
לצפיה ב-'לא מדוייק'
לא מדוייק
08/09/2015 | 23:04
7
24
מכתבי הפולמוס אינם כמכתבי אהבה או רשימות מכולת, הם עוסקים בעניין עצמו ולא בזוטות מכל הבא ליד. גם מכתבי המדענים לא כולם בגדר רשימות מכולת, כאשר הם מופנים לעמיתיהם הם אולי לא בהכרח מתכתבים בנוסחאות וסימנים מתמטיים אך בהחלט מובעים בהם עניינים הקשורים ישירות לעיסוקם המדעי, ממש כשם שליבוביץ התכתב והתפלמס למשל עם גרשום שלום ומתוך מכתביו ניתן ללא כל פרשנות הכרחית להבין את דעותיו והגיגיו.
לצפיה ב-'הם לא עוסקים בעניין עצמו'
הם לא עוסקים בעניין עצמו
08/09/2015 | 23:21
6
22
אלא הם משתמשים בעניין עצמו כקרדום לחפור בו. העניין שהם עוסקים בו הוא שיכנוע, השפעה, רטוריקה. כחלק מהרטוריקה הזו אפשר להם להציג עמדות ערכיות אישיות כמסקנות אופרטיביות שנגזרות מהעיסוק המדעי, אולם זה יהיה שקר.
לצפיה ב-'כלומר מדבריך עולה,'
כלומר מדבריך עולה,
09/09/2015 | 01:03
5
22
שליבוביץ במכתב הזה שיקר.
 
אני לא מקבל זאת.
לצפיה ב-'הבנת על מה כתב ל' במכתב הזה ?'
הבנת על מה כתב ל' במכתב הזה ?
09/09/2015 | 01:24
4
24
הוא מסכם את תמציתו במענה על השאלה הזו- מדוע ניצחה הקבלה את הפילוסופיה הרציונליסטית בקרב על לב העם.
הוא לא דן במהי הקבלה! הוא לא דן בהבדלים המהותיים והחפיפות המהותיות בין קבלה לפילוסופיה.
אלא הוא פשוט מציין עובדה היסטורית- הקבלה קסמה לאינסטינקטים האליליים של ההמון "מכיוון שהיתה קרובה" להם (מה מהות קירבה זו- לא ברור מהמכתב).
האם זו הבעת דעה על הקבלה עצמה? לא.
האם זה בכלל קשור לטיעון שלי שאפשר למקובלים "להציג עמדות ערכיות אישיות כמסקנות אופרטיביות שנגזרות מהעיסוק המדעי, אולם זה יהיה שקר"? לא, אין שום קשר לטיעון הזה.
האם עולה מדברי ששיקר במכתבו? לא, כי אין שום קשר בין הדברים.
נראה לי שקצת איבדת את החוט של הדיון הזה.
לצפיה ב-'נראה לי שדווקא אתה איבדת קצת את חוט הדיון ....'
נראה לי שדווקא אתה איבדת קצת את חוט הדיון ....
09/09/2015 | 09:21
3
24
קרא שוב להלן, אתה טוען שמכתבים לחוד וטקסט קבלי לחוד ואילו אני אומר לך שאפשר שמכתב יעסוק בעניין עצמו גם אם הוא אינו טקסט קבלי תיאולוגי פרופר ולפיכך אין המסר זקוק לפרשנות מאחר שהכותב מסביר את העניין בעצמו באותו מכתב :
 
1.  אתה : מכתבי פולמוס הם חוץ טקסטואליים לקבלה. בערך כמו מכתבי אהבה, רשימות מכולת, רכילות וכ"ו על הטקסט להיות מוערך על פי עצמו, בנפרד. כך הוא הדבר במדע- שאין חשיבות מכרעת למה מפטפטים המדענים מחוץ לרפרנס המחקרי.
הקבלה היא מדע (במובן של העולם העתיק, מדע אפיסטמולוגי). אין זה חשוב אם מקובל זה או אחר התנגד, בחייו החברתיים והפוליטיים, לאישיות כלשהי, להגות כלשהי או לאמונה כלשהי. מה שחשוב הוא מה הוא כתב בתוך המסגרת של הטקסט הקבלי ולא מה שכתב מחוצה לו.
 
2.  אני : לא מדוייק. מכתבי הפולמוס אינם כמכתבי אהבה או רשימות מכולת, הם עוסקים בעניין עצמו ולא בזוטות מכל הבא ליד. גם מכתבי המדענים לא כולם בגדר רשימות מכולת, כאשר הם מופנים לעמיתיהם הם אולי לא בהכרח מתכתבים בנוסחאות וסימנים מתמטיים אך בהחלט מובעים בהם עניינים הקשורים ישירות לעיסוקם המדעי, ממש כשם שליבוביץ התכתב והתפלמס למשל עם גרשום שלום ומתוך מכתביו ניתן ללא כל פרשנות הכרחית להבין את דעותיו והגיגיו.

3.  הם לא עוסקים בעניין עצמו, אלא הם משתמשים בעניין עצמו כקרדום לחפור בו. העניין שהם עוסקים בו הוא שיכנוע, השפעה, רטוריקה. כחלק מהרטוריקה הזו אפשר להם להציג עמדות ערכיות אישיות כמסקנות אופרטיביות שנגזרות מהעיסוק המדעי, אולם זה יהיה שקר.
 
4.  כלומר מדבריך עולה, שליבוביץ במכתב הזה משקר.
 
ובכן, הבאתי את מכתבו של ליבוביץ לא בעניין יחס המקובלים לקבלה, וודאי שלא - אלא הבאתי אותו כדוגמא לכך שאדם בעל הגות ידועה, מוכרת ומנוסחת בספרים ומאמרים מתכתב עם אדם אחר לא בענייני אהבה, ולא בענייני רכילות, ולא בעינייני רשימות מכולת אלא כותב פולמוס לשמו שאין כל צורך לפרשו כי הוא מדבר בעד עצמו - וכך הוא המצב במכתבי המקובלים שמפולמוסיהם ניכר שלדעתם הפילוסופיה נחותה מהקבלה ורק הקבלה היא דרכו של המאמין לאלוהיו.
 
לצפיה ב-'אשאל אותך זאת'
אשאל אותך זאת
09/09/2015 | 12:21
2
20
האם ממכתב הפולמוס של ל' לגרשום שלום אתה יכול ללמוד על מחקריו המדעיים בתחום כלשהו?
לא. אינך יכול.
מ.ש.ל
כל סוגת מכתבי הפולמוס, במיוחד הפומביים, נתונה תחת השפעות שונות ומהן זרות למדע (אמפירי או אפיסטמולוגי). יתכן שבנוסף לעוד השפעות זרות, ידובר במכתב על נושא מדעי ומידת האובייקטיבות\מקצועיות ביותר. אולם- שום דבר לא מבטיח זאת ומבחינה הסתברותית- מכתבי פולמוס אינם מהימנים ללמוד מהם על היחס של המדען לתחומו. כל מכתב לגופו, צריך להיות נבחן בהקשרו.
אי אפשר לנתק את ההקשר של המחלוקות החברתיות-פוליטיות של הזמן שבו נכתב המכתב מהמכתב.
איך ניסח זאת גתה- "הכישרון מתפתח במסתור והאישיות מתפתחת בשאון העולם".
מכתבי פולמוס שייכים לתחום האישיות ומושפעים משאון העולם ואינם מייצגים מהימנה את העיסוק של האדם בעל הכישרון. אני מניח שהיו מקובלים מוכשרים מאד בתחומם ובדיוק בגלל כבוד זה שאני חולק להם, אני לא מייחס חשיבות לשום דבר פולמוס שאמרו.
יתר על כן- סביר שהתפתחות הכישרון והתפתחות האישיות באות זו על חשבון זו. ולכן- כל בעלי הכישרון, בכל תחום שהוא- דבריהם הפומביים המתפלמסים אינם שווים כקליפת השום בעיני. בעיני יש אמינות רק להתפלמסות של האישיות האידאלית- שהיא של פילוסוף בטלן נטול כל כישרון מפותח לאיזשהו תחום. פילוסופים כאלו, כדוגמת סוקרטס, דיוגנס, ובכלל כל חבורת הבטלנים היוונים האלו הם התגלמות של הפומביות הטהורה ולכן גם שכלם מאוחד עם השכל הקולקטיבי, הם גם הכירו בעובדה שקיים רק שכל אחד, מה שאולי בלתי אפשרי לתפיסה לאנשים בעלי כישרון, שהתמחויותיהם מתנות את הכרתם (הרגלי חשיבתם) באופן שלא מאפשר תפיסה של התמונה הגדולה של הדברים.
אמר קוהלת "חוטב עצים יעצב בם". משמע ההכרה של המתמחה מותנית ואופקיו מוצרים ואין הוא מסוגל יותר להיגדים רחבים על העולם.
וכך, מכתבי הפולמוס של אנשי ההתמחות המוכשרים ביותר- כל כך מפוקפקים!
לצפיה ב-'מי שבעיניינים וקורא את המכתב של ליבוביץ'
מי שבעיניינים וקורא את המכתב של ליבוביץ
09/09/2015 | 21:06
1
27
לא יכול שלא לזהות שהוא זה שכתבו. שום רוכל בשוק או רב של קהילה איננו מכנה את הקבלה 'אלילות' וזו רק דוגמה אחת מתוך שורה של טרמינולוגיות ליבוביציאניות מובהקות שחושפות לכל מי שבעיניינים את משנתו כפי שהיא מובעת גם מחוץ למכתב באותו עניין מסויים. בנוסף לכך ל' פותח את מכתבו באמירה מפורשת "ברצוני להרצות לפניך בכתב את שאלותי והשגותי ...." כך שכל בר דעת מבין שמדובר במכתב פולמוסי וכל פרשנות אחרת לאותו מכתב תהיה עוות וזיוף.
 
מותר לך כמובן לזהות כל מיני אינטרסים כאלה ואחרים שעומדים מאחורי המילים המפורשות הללו, אולם ספק אם דבריך יתקבלו ומכל מקום אני חולק עליך, ולדעתי מיצינו.
 
שנה טובה.
לצפיה ב-'הדיון אינו על האם יש אמת במכתב'
הדיון אינו על האם יש אמת במכתב
09/09/2015 | 21:54
26
וגם לא על האם הוא מכתב פולמוסי.
הדיון נסוב על השאלה האם במכתב הפולמוסי הזה ל, מבסס את טיעוניו על עיסוקו המדעי.
שנית- נדמה שאינך קורא מילה מדברי, הרי אמרתי במפורש שיתכן אפילו שבמכתב פולמוס יהיו דברים מבוססים מדעית. אלא מה- כסוגה, מכתבי פולמוס של העוסקים במדע (גם במובן הלא מודרני- האפיסטמולוגי) צריכים להיבחן כל מקרה לגופו ואין להקיש מהם ככלל על עמדה אינהרנטית למדע שבו עוסק הכותב.
טיעונים פשוטים אלו שאני חוזר עליהם שוב ושוב נענים מצידך בטענות שאין להן כל קשר אליהם.
בהחלט מיצינו, אלא אם כן, בטרם תענה בפזיזות ועזוז לאיש קש פרי דמיונך תדאג שהטיעון הובן היטב.
חג שמח!
לצפיה ב-'טרם אתייחס לדבריך החשובים!'
טרם אתייחס לדבריך החשובים!
05/09/2015 | 20:46
11
58
עליך לשנות ניסוחך. אין הכוונה בדעת הרמב"ם, ובדעת כל ההוגים מימות קדם בעניין זה, להפרדה (=או דיכוטמיה) בין ידיעות לערכים, אלא בין ידיעות להערכות!  (או, בלשונו של הרמב"ם: "מפורסמות"). ידיעה משמעותה רציונלית. הערכה אינה אלא אירציונלית. הבדל זה אין סמנטיות בעוכריו, אלא הוא הוא המבדיל בין קודש לחול. 
לצפיה ב-'לא מובנת לי ההבחנה שלך'
לא מובנת לי ההבחנה שלך
07/09/2015 | 20:49
10
27
ערכים - הערכות? מה ההבדל? ערך הוא שם עצם והערכות שם פעולה אבל מה בכך? במה הבחנה זו מעלה או מורידה?
ולמה דווקא "מפורסמות" כמילה נרדפת להערכות? הרי גם ידיעות שגורות בפי הבריות, פתגמים וממרות הם כולם "מפורסמות".
שמא אתה מתכוון להסכמות קולקטיביות על נושאים ערכיים? בקיצור- צר לי אך לא ירדתי לסוף דבריך.
לצפיה ב-'בדבריך העלית הפרדה בין ערכים לידיעות '
בדבריך העלית הפרדה בין ערכים לידיעות
07/09/2015 | 22:46
9
31
ידיעות הן שם כולל. ערכים, הם תולדות של הערכות, או מוסכמות. רוצה לומר: לא כל הערכה - היא ערך (אך מוכרח שכל ערך יהא תולדה של הערכה, או מוסכמה). לדוגמה:  אני חושב שביבי נתניהו הוא רע למדינת ישראל - זוהי הערכה, אך בשום אופן איננה ערך. 
 
על כן שני משפטים מקבילים יהיו אלו:
1. אני חושב שביבי רע למדינה ישראל (הערכה).
2. אני יודע שזווית ישרה של משולש היא תשעים מעלות (ידיעה).
 
משפטים לא מקבילים יהיו אלו:
1. אני יודע שזוויתו של משולש ישר זווית הוא תשעים מעלות (ידיעה). 2. אני הומניסט (ערך). 
 
כותרתך שייכת לחלק השני, וזו הייתה הודעתי. 
 
לצפיה ב-'ועדיין'
ועדיין
08/09/2015 | 12:06
8
17
לא הבנתי מדוע ולמה זה משנה משהו.
הערכה-ערך, התוודעות- ידיעה. נו, אז? למה הדגש?
לצפיה ב-'ודאי שיש'
ודאי שיש
08/09/2015 | 17:19
7
27
באומרך ההפרש בין ידיעות לערכים - רצונך לומר כי לערכים יש מספר אלמנטים הגדרתיים, שהבולט שבהם  הוא אלמנט האירציונליות (מה שנכון) רק שצריך להדגיש שכל הערכה היא אירציונלית (ולא רק תולדתה). שגם כשאתה שומע מוזיקה והיא נעימה לאוזניך, וגם כשאתה רואה תמונה והיא יפה בעיניך, וגם כשאתה אוהב את בנך, וגם כשאתה אוסר על עצמך מלעגוב על אחותך, ומלרצוח את שכנך וכו כו וכו' כל אלו הם לא רציונליים בעליל - הערכות, פוסטלטים, מוסכמות הן, ולמרות זאת - כל אלו אינם ערכים. 
 
אגב, התוודעות אינה תולדת ידיעה.  תולדת ידיעה היא לימוד. 
 
לצפיה ב-'השאלה העולה מתוך זה'
השאלה העולה מתוך זה
08/09/2015 | 21:49
6
21
היא האם בכלל יש בנמצא ערכים או רק נטיה לפעולות שאפשר לנמק אותן ערכית.
חז"ל אומרים "אחרי המעשים הולכים הלבבות" כך שהם מודים שיש קדימות סיבתית לפעולת הבחירה על פני הגדרת הערך הפורמלית.
אבל אני מרחיק עוד יותר וטוען שכלל לא וודאי שאפשרי לאדם לגבש מה שקרוי "מערכת ערכים".
מדוע אי אפשר לאדם שתתנסח אצלו "מערכת ערכים"?
מכיוון שהחיים דינמיים, והמחשבה סטטית.
אני טוען דבר כזה- דווקא מכיוון שהבחירה הערכית אינה רציונלית, לא יתכן שערכים ינוסחו בכלל. ניסוח הערכים הוא כבר ניתוח רציונלי ואין לו דבר עם מה שקיים. זה בסך הכל פירוש מסלף באמצעות מערכת פורמלית של סיבה ותולדה- הערכים הם "סיבה" והפעולות הן תולדה. אבל אז כיצד יתכן שאחרי המעשים הולכים הלבבות?
אז אני טוען שאין דבר כזה ערכים. זו תיאוריה פסיכולוגית להסביר פעולות, מאד פשטנית ואין לה שום קשר למציאות החיים בה פעולותיו של אדם הן בלתי מוסברות לחלוטין.
פה אני הולך עוד צעד בשיטה של ליבוביץ ומוציא מסקנה יותר קיצונית ממנו. דווקא משום שבחירה היא אירציונלית, לא תיתכן ידיעת הערכים (צורה של נימוק) ולפיכך, מכיוון שאין ידיעה על ערכים, אין להניח שהם קיימים כלל וודאי שאין להניח שיש להם איזושהי השפעה נפשית, רוחנית ומעשית כלשהי.
 
לצפיה ב-'העובדה שקיימות נטיות אצל אדם '
העובדה שקיימות נטיות אצל אדם
10/09/2015 | 05:46
5
26
בין מולדות בין נרכשות, אינה אומרת, או לכל הפחות אינה מפריכה, את היות האדם מגבש תודעת ערכים על-פי הם יחיה (ולא מן הנמנע שיגבש ערכים בניגוד לנטיותיו) - זהו האדם, רועי. אדם שערכיו תואמים את נטיותיו, ייתכן ואין בערכיו שום מעלה. 
 
מה שנראה בעיניך "זרימה" על פי נטיות, שאדם מתרגם אותן ל-"מערכת ערכים", ובשל כך, נראה לך "המצאה" קטיגוריות שאינה מבטאת את המציאות לאשורה - טעות היא!  בני אדם "זורמים" על פי נטיותיהם - והם הרוב - הם פשוט בעלי ערך הדוניסטי/אגואיסטי הרואים ברווחתם האישית (התועלתנית כלכלית/ מנטאלית/ חברתית) את הערך אשר בו ידדו, ובו יבקיעו מסילה.
 
בפסוקיך האחרונים כתבת: "מכיוון שאין ידיעה על ערכים, אין להניח שהם קיימים כלל וודאי שאין להניח שיש להם איזושהי השפעה נפשית, רוחנית ומעשית כלשהי". אני מחלק את המשפט הזה לשניים. בחלק הראשון (ידיעה על ערכים אין להניח שהם קיימים) אתה מייחס לערכים איזו אונטולוגיות, "ישיות", וטוב היה משפט זה אילו לא היה בא לעולם, באשר הורתו הרעיונית באיוולת (ערכים שייכים לתורת ההכרה, ואין הם "ידיעות" ולא בעלי "קיימות אונטולוגית") והולדתו הניסוחית בהתאם.
באשר למשפט השני (אין להניח שיש להם - לערכים - השפעה נפשית, רוחנית ומעשית כלשהי) נראה לי כאילו אינך חי עימנו פה היום, והכרותך את העולם, אשר בו אנשים הורגים ונהרגים למען ערכיהם (במקרים רבים בניגוד לנטיותיהם) זר לך.
 
--
 
המשפט: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" השייך לבעל ספר החינוך, הוצא מהקשרו כליל. ואין כוונתו לומר אלא שמעשים בפועל (אצל בעל החינוך - מצוות) משפיעים על תודעה. ללא קשר מה קדם למה מבחינה תודעתית. 
  
 
 
 
 
לצפיה ב-'...........................'
...........................
11/09/2015 | 14:19
4
28
אנשים בעלי ערך (סיבתי) הדוניסטי\אגואיסטי אינם בנמצא כלל- קיימים, לעומת זאת, פירושים לפעולותיהן של אנשים שמדמים מאחוריהן רציונל, כלומר סיבתיות ערכית.
מה שיש הוא פעולות. המסגרת התפיסתית של ערכים כסיבה לפעולות- אין לה שחר.
גם "ערך הזרימה" שציינת, אינו סיבה כלל לאיזושהי פעולה. החלום לחיות במצב של זרימה אימפולסיבית הוא, לרוב, פנטזיה (חסרת שחר, יש לציין) של תיירים נאיבים בארצות המזרח הרחוק שלא מבינים שהאינסטינקטים הטבעיים שהם מעלים על נס לא מתאימים לסביבה המלאכותית שהם חיים בה ואל מול המבחן הריאלי הראשון האינסטינקטים הללו כושלים ומה שמציל את ישבנם האבוד הוא התבונה שהם בזים לה כל כך.
כך שלחיים אין מערכת הפעלה ערכית. החשיבה הסטטית שלנו לא יכולה לתפוס את החיים הדינמיים ולכן אנו לא יכולים לנסח מערכת ערכים שתואמת לחיים וזו הסיבה שאין מערכת ערכים שמחזיקה מעמד מול החיים.
נכון, יש מטומטמים חולי נפש עיקשים כחמורים שבקנאות מטורפת אוחזים ברעיונות הבל נוקשים ושיטחיים ומתים כתוצאה מכך. אלו הם ה"גיבורים" של ליבוביץ הקשקשן. המטורפים האלו, כנראה לוקים בחוסר איזון כימי-הורמונלי כלשהו או בעלי נטיות התאבדותיות, הם יוצאים מהכלל, עם מחלה סבוכה ביותר, ואינם בשורה לאנושות כלל, אלא דוגמא ומופת לניוון הרוחני שאפשר לאדם להגיע אליו.
אנשים שמתים למען ערכים- זה לא אומר כלום. זה לא שווה כלום לחיים. שימותו! טוב מאד. לטבע יש דרכים מצויינות להיפטר מסרח עודף ומקולקל. מה זה אם לא צדק פואטי? הלוואי שכל האנשים שמוכנים למות בשביל "ערכים" יתפגרו! אמן! ויפה שעה אחת קודם! זו תהיה בשורה לאנושות!
התיאוריה ההזויה הזו על ערכים כסיבות- זה כשל של החלפת סיבה ותולדה. הערכים הם לא סיבות, הם תולדות, פרשנויות של פעולות.
גם הרמב"ם הבין זאת, לעומת ליבוביץ' שלא תפס אפילו שמץ של הבעיה וחי בתמימות הזויה של בתולה נוצריה (ליבוביץ מייצג בלי משים את רוח הנצרות, על קדושיה המפגרים-מטורפים) . מדוע לדעתך הרמב"ם משתמש במילה "מוסכמות"? מכיוון שהערכים שיש בריאליה נולדים מהסכמה על מטרה של אנשים שמעשיהם חופפים. גם פה- הערך נולד לאחר המעשה. הערך הוא פרשנות, ולא מהמדוייקות! הערך הוא מיצוע של פעולות, הוא שייך לתחום התודעה ביסודו, כלומר לתחום ההכללות הקולקטיביות שמשבשות ומעקמות את תמונת המציאות כך שתתאים לתנועת ההמונים. וההמונים מבינים כלום! עדרים נוהרים מהריק אל הריק!
 
לצפיה ב-'עשה למען הרוגים ושרופים על יחוד קדושת שמך'
עשה למען הרוגים ושרופים על יחוד קדושת שמך
15/09/2015 | 20:28
3
25
רצונו של האדם, שהערכים (כל הערכים) הם תולדותיו, נטול סיבה. אדם עושה רצונו לא מפני שקדמה לו סיבה כלשהי אשר בשלה הוא ביצע אותה, ובכל אופן לא סיבה שהכריחה אותו לביצוע הפעולה, אלא רצונו הטרים את מה שנראה בעיננו כסיבת פעולתו. ועל כן, כל המקטע הראשון בדבריך לא מובן לי מדוע הועלה. 
 
---
אני דוחה, ולא בראשונה, את גישתך ככלל, וזו העולה בהודעתך האחרונה בפרט, המאופיינת בערבוב דעותיך הסובייקטיביות בכל אנליזה, טעונה ככל שתהיה. עבורך, אדם המקריב את עצמו למען ערכיו הוא "חולה נפש", ועבור רבים, ואני ביניהם, כל המקריב עצמו למען ערכיו, בהם למען זולתו, הוא גיבור. בין אם זה טוראי נתן אלבז שהתפוצץ עם רימון בפעילות שגרתית כדי להציל את חבריו, בין אם זה סגן עובד לידז'ינסקי במבצע קדש שסוכך על חברו מפגיעת רסס רימון ובין אם זה רס"ן רועי קליין ז"ל שזרק את עצמו על רימון במלחמת לבנון השנייה תוך הקריאה המהדהדת: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". כל אלו גיבורים, ולא חולי נפש. ומדגם מייצג זה, אשר ההיסטוריה האנושית, ואין צורך לומר היהודית, מלאה בהם, מצביע כאלף אנליזות ודעות נפסדות, כיצד אנשים שונים, בדרגות שונות, מרקעים שונים, בסיטואציות מגוונות, בזמנים שונים, ולמען ערכים שונים, מוכנים להקריב את חייהם. 

הסלט, שאתה מציג בהודעתך זו, באופן כללי ובאופן פרטני אצל הרמב"ם, אינו ערב לחך ולא למראה. אצל הרמב"ם המפורסמות אינם ערכים. אלא פוסטלטים, מוסכמות. לא לקיים סקס עם אמא שלי, לא שמתיו בעיניי לערך. ואני לא מכיר אדם בר דעת שאצלו גילוי עריות הוא ערך אשר בו ישים את יהבו, ולמענו יקריב את חיו. 
 
כל המחלוקת הגדולה בנושא הפרקטיקה ההתנהגותית של האדם מה קובע את מה, האם התיאוריה את הפראקסיס או להיפך, אינה קשורה לדיוננו. סוקראטס אכן חשב שהתיאוריה מעצבת את הפראקסיס, כלומר האנליזה מעצבת את התנהגותו של האדם (ואני בכוונת מכוון מדגיש את המילה: מעצבת), ואילו אריסטו חשב שהפראקסיס קובע את התיאוריה (הרי כל הגותו של מארקס עוסקת בנושא היחס הזה). וביהדות, הרמב"ם הוא ראש וראשון לגרוס כי הפראקסיס מעצב את התנהגותו של האדם (הרמב"ן סבר אחרת), ומכל מקום מחלוקת פדגוגית זו, שטרם הוכרעה עד ימינו, אין לה קשר כלל בנושא שאנו דוברים אודותיו.  
______
יש אנשים שאומרים על ליבוביץ שהוא מדבר שטויות ו"קשקושים", ברוב המקרים חוסר ידיעתם והבנתם בהגותו ובמאטרייה הנדונה, היא זו שגרמה להם להיגדים אלו. האם הנך רוצה להמנות על קבוצה "אליטיסטית" זו?
לצפיה ב-'............................'
............................
15/09/2015 | 23:01
2
23
השאלה שלך לגבי קבוצות נעלות ונחותות אינה מעניינת אותי. אני לא מעוניין להמנות על שום קבוצה ממילא ומבחינתי קבוצות הן רע הכרחי למטרה תיפקודית בלבד.
שנית- ליבוביץ טעה והטעה. בעיני הוא מטיף דת, וליתר דיון מפתה, מדיח לדת. הטיעונים שלו אינטליגנטיים, חדים ויפים. הוא בולט כאבן חן מבין חצצי קשקשני הדת הרגשניים והעמומים בתקופתנו ולכן הוא מעניין אותי. לא כמורה, אלא כיריב (וממילא נוכחתי שרק יריבים הם מורים של ממש). אני שמח שהדת יכולה להוציא מקרבה אנשים כמוהו שעושים מלחמה רוחנית ראויה לשמה.
שלישית- אני לא מתרשם מאנשים שמתים למען אמונתם וערכיהם. בהיסטוריה המטורפת של האנושות אנשים מתו בשביל כל שטות והבל שאפשר להעלות על הדעת. כמה אפשר להרכין ראש ולקבל את מצעד המוות חסר התוחלת הזה? אם ימות מישהו בשביל בננה רקובה- זה לא יהפוך את הבננה הרקובה לחשובה. זו עדיין בננה מסריחה ורקובה ששווה שום כלום!
לא הייתי רוצה לצער את מכריהם וקרוביהם של מקריבי עצמם שאולי רוצים לשמוע שמותם לא היה לשוא אבל אני חושב שמי שנכון למות למען משהו- סובל ממצוקה נפשית סמויה שהעובדה שחייו קלים בעיניו מעידה על כך כאלף עדים.
הוריהם ומחנכיהם ששטפו את מוחם של ילדים להקרבה עצמית והילדים מתו כתוצאה מכך הם רוצחים ובעולם מתוקן מקומם בכלא! איזה הורה שפוי מחנך את ילדיו למות למען המדינה? או למות בכלל? זה הורה קניבל! והמחנכים? והפוליטיקאים? בעיני- הם רוצחים! שוטפי מוח!
מלחמה היא הונאה. פוליטיקאים שולחים ילדים למות בשביל מזימות הון של אנשי עסקים צינים. והילדים מאמינים לכל שטות ושקר! קוראים לזה ערכים? אני קורא לזה גוש של חרא!
רביעית- אני חוזר ואומר- אין פעולות שנובעות מערכים כלל. יש סוג מסויים של פעולות שנובעות מחלומות, כלומר מעירבוב בין תשוקות סתומות לבין דמיונות רב משמעיים. זה סוג של שיגעון, מחלה. אדם שפוי יודע למה הוא משתוקק ומכיר את יסודות הרצון שלו בתחום התשוקות והתאוות. אומר שפינוזה- התאווה היא מהותו של אדם. שפינוזה צדק אבל זה לא נוח לשוטפי המוח שרוצים להדיח ילדים לצבאות של מדינה, צבאות של דת, צבאות של צרכנים וכ"ו
המדיחים האלו צריכים להמשיך לקיים את הבילבול. השיטה עובדת כך.
ואם בקבוצות עסקינן- אתה רוצה להימנות עם הקבוצה של המבולבלים (רוב רובה של האנושות)? האם אינך מבין שכל הרצונות הם חושניים ביסודם? מכאניזמים של גרוי ופורקן. אין רצון בעולם האידאות. אין רצון "חופשי" ועל השקר הזה של רצון חופשי מבוססת כל תפיסתו של ליבוביץ'.
לצפיה ב-'אין אדם שלא רוצה לחיות '
אין אדם שלא רוצה לחיות
16/09/2015 | 06:10
1
16
ובכלל זה כל אלו שהקריבו עצמם למען מה שהם ראו בעיניהם ראוי וחשוב יותר מחייהם. אדם שרוצה להקריב את עצמו מלכתחילה, הוא בעל לקות פסיכית, וממילא, אין באקט ההקרבה שלו מעלה. לאלו שלא מוכנים להקריב את חייהם בשום מצב, ובכלל זה לא עבור הצלת ילדיהם מרוצח שפל שנכנס לביתם באישון ליל, יש שם: אגואיסטים. אל תכלם מהצגת גישתך ככזו. 
 
שוב, ההתאמה המלאה שאתה מייחס לערכים ולרצונות הנמשכת כחוט השני אצלך נראה כי רק בכירורגיה גסה תבוא על פתרונה. עבורך, אדם שרוצה לראות סרט שווה מבחינה קטיגוריאלית לאדם בעל ערך מסויים (ואינך מעלה על דעת כלל שבאותו בית קולנוע יושבים 100 איש שייתכן וכל אחד ואחד מהם בעל ערך שונה בתכלית איש מרעהו). 
 
הפסיכולוגיזם הצרוף והאופורטניסטי שאתה מנסה לייחס לכלל האנושות אין לי אלא לתארו אלא במילה אחת: בערות.
 
כבר כתבתי לך בעבר, שלשאלת הרצון החופשי אין קשר לערכים. גם המטריאליסטים הנוקשים ביותר סבורים שאדם חי על פי ערכים מסוימים שהוא מתווה לו בחייו, ומכל מקום אין למכניזמים והמנגנוניים הדטרמניסטיים המכריחים את פעולותיו משמעות (בכל מובן של המילה משמעות) להכרעותיו הרצוניות והערכיות.
 
אך, מה שכן מעניין אותי הוא הדואליות שבתפיסתך, כיצד אתה משוכנע בהודעה אחת שאדם פועל ללא שום סיבה, ומצד שני משוכנע שלא קיים רצון חופשי (היינו אדם פועל על פי סיבה מכניזמית של פורקן וגירוי). לסכיזופרניה אפיסטימולוגית זו, יש לי רק תשובה אחת: זיץ לערנען (שב תלמד). 
 
 
 
 
לצפיה ב-'..................................'
..................................
16/09/2015 | 09:33
18
יש הבדל בין "אגואיזם" לבין הכרה עצמית של יסודות הרצון בתשוקות ותאוות וכ"ו.
אם אדם מקריב עצמו למען ילדיו, יסוד הדבר באהבתו אליהם שחזקה מרצונו לחיים. אהבה אינה "ערך" מצד עצמה אלא היא רגש, הפעלה חזקה. היא גם אחד הרגשות המנוצלים ביותר בהיסטוריה, מנוצלים ע"י אידאולוגיות, דתות, צבאות, אנשי עסקים, פוליטיקאים ועוד כדי להשליט את הערכים הרקובים והמלאכותיים שלהם.
שנית- אני גם מוצא את קביעתך הנחרצת "אין אדם שלא רוצה לחיות" מופרכת לחלוטין. יש הרבה מאד אנשים שרצונם לחיים חלש. דבריך אינם מבוססים על הריאליה. המוני בני אדם התאבדו בהיסטוריה, מדוע? כי נפשם היתה מעורערת. התאבדות זו תופעה נפוצה בחברות שמטילות משקל רב של ערכים ואידאלים (פרסוניפיקציה של ערכים) על כתפי הפרט.
האידאל רחוק מהאדם מעצם הגדרתו. האידאל הוא דמות מופת שאינה האדם בריאליה, באופן מהותי האידאל הוא "לא אתה", כלומר- שלילה שלך. ולכן מנכר האידאל את האדם לסביבתו וחברתו ומונע את אישורו העצמי, ולכן את אושרו (אני סבור שהאושר הוא נגזרת של אישור עצמי. הדמיון בין המילים אושר-אישור עשוי אף הוא להעיד על כך). כתוצאה מכך נגרמים קונפליקטים נוירוטיים לפרטים וחלק ניכר מהם מאבד רצון לחיות.
אנשים כאלו, אומללים שנמחצו ע"י מערכת הערכים הטוטאליטרית של החברה יכולים או להתאבד סתם או להתאבד בהקרבה עצמית על מזבח הערכים הללו.
זה מחריד. אתה לא מכיר את החברה האנושית שבה אתה חי? אינך מבין את שורש המצב הנוירוטי האנושי?
ובכן- לך תלמד! ובמקרה שלך- לך תתבונן.
הייתי גם ממליץ לך לקרוא את כתבי קרישנמורטי.
שלישית- לגבי הבחנה בין ערכים לרצון. ערכים אשר בוחרים בהם מרצון חופשי- זה המושג שמוכר לנו ליבוביץ'. אני לא קונה את זה. ה"רצון" שבוחר בערכים, אינו נטול תודעה, והתודעה של רצון כזה היא במצב חלום (עירבוב בין תשוקות סתומות לדמיונות רב משמעיים). אדם שראייתו מטושטשת אינו "בוחר" אלא הוא טועה. בחירתו מותנית בהימשכות מצב החלום וכדי שימשיך לבחור, כלומר לטעות, עליו להמשיך לחלום. בגלל זה התרבות מייצרת כל כך הרבה שקרים.
התרבות מעוניינת להאריך ככל האפשר את מצב הטעיה בתוך החלום. ולמצב הזה יש מחיר- אנשים מאבדים את חייהם. אנו חיים בתרבות רוצחת.
לצפיה ב-'ההבחנה שמבטל הרמב"ם'
ההבחנה שמבטל הרמב"ם
06/09/2015 | 10:47
55
בין הקב"ה לדעתו אינה נוגעת רק לעניין הידיעה אלא היא מקיפה את כל ההבחנות שאנו, בני האדם, מבחינים בין העצם ותואריו, תכונותיו, הפונקציות שלו וכיוצא בהם. בתפישה שלנו אין העצם ותואריו דבר אחד, אלא העצם הוא הנושא את תואריו. פירושו של דבר, שכל התארים הם מקריים לעצם. על כל תואר ותואר אפשר להעלות על הדעת את קיומו של אותו העצם מבלעדי אותו התואר.
אם נחזור לעניין הידיעה כדוגמה, הרי לפנינו שני בני אדם בכל מובן מן המובנים של מושג זה, אחד מהם יודע ש 2X2=4, והשני אינו יודע זאת. הרי שאותה ידיעה, והאדם עצמו, הם שני דברים שונים. 
אבל אצל הקב"ה זה לא קיים. הקב"ה אינו בעל ידיעה, כמו שהאדם הוא בעל ידיעה, אלא ידיעתו של הקב"ה, ומציאותו של הקב"ה, ורחמיו של הקב"ה, וקנאתו של הקב"ה, וידו של הקב"ה וכו' וכו', והקב"ה עצמו - הכל דבר אחד. "ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו". יש כאן ביטוי למונותיאיזם הצרוף והמוחלט של הרמב"ם. כשאנו אומרים "אחד" על דבר שבמציאות, הוא אחד מבחינה מסוימת וריבוי מבחינה אחרת. אין במציאות דבר שהוא אחד מכל צד ומכל בחינה. ואילו אצל הקב"ה זה להיפך. אין באלוהות שום ריבוי משום צד ומשום בחינה. הוא אחד "בלבד". 
לצפיה ב-'ישיעהו ליבוביץ על אמונתו של עגנון'
ישיעהו ליבוביץ על אמונתו של עגנון
05/09/2015 | 00:38
48
בעייני הרצאה מעניינת צפייה מהנה :https://www.youtube.com/watch?v=-zjVx6EJggQ
לצפיה ב-'שאלה ל"בעלי תריסים"'
שאלה ל"בעלי תריסים"
01/09/2015 | 23:36
17
84
אפשר שאין זה המקום, ואפשר שכן, והכל תלוי במענה אשר יושב. 
 
השאלה בתמצית: הרמב"ם אינו מונה את מצוות התשובה במניין תרי"ג המצוות. הרמב"ן, כן. מבחינה פורמלית, לדעת הרמב"ן מצוות התשובה היא דאורייתא, ויודעים אנו, שקיים כלל הלכתי הקובע, כי לאו הניתק לעשה, אין לוקים עליו (וי"ג לא נענשים כלל גם בידי שמיים). לדוגמה: לא לגזול, זהו לאו דאורייתא, אך קיימת מצוות עשה הקובעת ו"השיב את הגזלה אשר גזל" - זהו לאו (לא תגזול) הניתק לעשה (והשיב את הגזלה) ולכן במהותו, מכיוון שהוא בר תיקון, לא נענשים עליו.
נמצא לפי הרמב"ן שכל מצוות לא תעשה בתורה הם לאו הניתק לעשה של מצוות התשובה, שהרי אם היא דאורייתא, כל לא תעשה שבתורה בר תיקון על ידי התשובה.  
 
שאלה זו שואל החיד"א על הרמב"ן, ורבים נשארו בצ"ע עליה, ואולי מפורום מחכים זה תבוא הישועה. 
לצפיה ב-'מצוות התשובה היא על לאוין ועשין כאחד'
מצוות התשובה היא על לאוין ועשין כאחד
02/09/2015 | 06:34
12
19
לצפיה ב-'נו.. ו..?'
נו.. ו..?
02/09/2015 | 14:15
4
12
לצפיה ב-'המונח "לאו שניתק לעשה" מבוסס על ההבחנה בין לאו ועשה'
המונח "לאו שניתק לעשה" מבוסס על ההבחנה בין לאו ועשה
03/09/2015 | 08:14
3
24
מה שאין כן מצוות התשובה שאינה מבחינה ביניהם
לצפיה ב-'לאו הניתק לעשה לא מבוסס על הבחנה כזו'
לאו הניתק לעשה לא מבוסס על הבחנה כזו
03/09/2015 | 19:34
2
33
זוהי מחלוקת אמוראים האם היא גזירת הכתוב (שאינו דומה ללא תחסום שור) או מטעם סברא, ומכל מקום שני הטעמים המובאים שם בגדול (שיש הגורסים שהם משלמים זה את זה- שאגת אריה) היא מכיוון שלאו זה הוא בר תיקון בפועל.
 
אם כן., נמצאנו למדים אליבא דהרמב"ן, שכל עבירה (לא תעשה) היא ברת תיקון מדאורייתא, היינו תשובה בצידה. ואם תרצה לטעון כי מצוות התשובה לא סמוכה בפסוקים ללאווים (כדעת אחד הטעמים), הרינו לומר שכל מהותה של מצוות התשובה שהיא מובנת בתוך העבירה עצמה, היינו לא רק סמוכה, אלא ממש בה. והדרא קושיא לדוכתיה (וחזרה השאלה למקומה).  
לצפיה ב-'"שלושה חילוקי כפרה... עבר על מצוות לא תעשה תשובה תולה..."'
"שלושה חילוקי כפרה... עבר על מצוות לא תעשה תשובה תולה..."
04/09/2015 | 06:55
1
25
אבל עוד לא מכפרת
לצפיה ב-'--'
--
04/09/2015 | 08:24
36
נו, ר' חיים.. תשובה מכפרת על הכול (למעט שעבר וחילל את ה').. דין תולה (עד יום הכיפורים) אינו שייך לעצם מהות התשובה (אלא דין אחר, התלוי בקרא מפורש.. כי ביום הזה וכו'). וכי אם הגיע כיפור, אע"ג שעיצומו של יום מכפר, ולא עשה תשובה, יכופר לו?
 
קיצורם של דברים, מה לי עתה, מה לי לאחר זמן או לאחר כיפור, עצם העובדה שאליבא דהרמב"ן קיימת אפשרות תיקון לכל עבירה (למעט חילול ה') ובענייננו, למצוות לא תעשה, מדאורייתא, זהו לאו הניתק לעשה מובהק.
 
לצפיה ב-'עיקר התשובה תלוי בלב. (רבי נחמן)'
עיקר התשובה תלוי בלב. (רבי נחמן)
05/09/2015 | 21:50
6
32
"ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת..."
 
לצפיה ב-'גם אם נניח שאת צודקת בדברייך '
גם אם נניח שאת צודקת בדברייך
05/09/2015 | 23:14
5
30
(ואני אינני משוכנע שכך הוא, אם כי די מסופק) כיצד זה עונה על השאלה..?
לצפיה ב-'התשובה חייבת לבוא מתוך'
התשובה חייבת לבוא מתוך
06/09/2015 | 18:35
33
התעוררות הלב.
תשובה מאהבה (לא מיראה) הופכת את הזדונות לזכויות.
"שובו אלי ואשובה אליכם"
תתעוררו אתם בתשובה ואז אשיב אתכם אלי (בכל מצב).
הרי הוא (ה') יודע שאם ישיבנו אליו "בכוח" לא נשוב
ולכן הוא נותן לנו את ההזדמנות להתעורר ולבקשו...
"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאֶתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
ומיד הן נגאלין..
החטא והתשובה שייכים לאותה יכולת נפש!
"המוכן לחטא מוכן לתשובה" (המהר"ל)
הלב הוא המפתח לתשובה מאהבה!
גדולה תשובה מאהבה שדוחה את לא תעשה שבתורה! 
"לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".
 
לצפיה ב-'דברים שבלב אינם דברים...'
דברים שבלב אינם דברים...
07/09/2015 | 13:30
11
לצפיה ב-'טענתך היא טענה חזקה.. '
טענתך היא טענה חזקה..
07/09/2015 | 18:47
2
24
(ובשלה אני מסופק כאמור בהודעתי) אבל היא לא משיבה לשאלת החיד"א שאותה הבאתי ובה אנו עוסקים, ולא במהות התשובה כשלעצמה. 
לצפיה ב-'אתמול זה קרה! '
אתמול זה קרה!
08/09/2015 | 16:55
1
35
זכיתי לקיים את מצוות שילוח הקן !!!
ואז עלה בראשי רעיון...
בשילוח הקן יש עשה ולא תעשה יחדיו. 
מדברי הרמב"ם בספר המצוות ובהלכה עולה כי מצות עשה של שילוח הקן עומדת לעצמה, ואין היא רק מתקנת את הלאו. 
כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.
העשה אינו מתקן את הלאו אלא עומד לעצמו!
לדעתי, מצוות התשובה עומדת בפני עצמה?!
מה דעתך?! 
לצפיה ב-'מעין זה עונה הרב קוק '
מעין זה עונה הרב קוק
08/09/2015 | 17:22
29
רק בהרחבה יתרה ובהטעמה (היות התשובה קודמת לבריאת העולם וכו') סליחה, ואיישר חילך על המצווה החשובה והקשה הזו שקיימת, אבל לא באתי על יישובי בעניין זה. קשה לספק אותי:)
לצפיה ב-'"והלכת בדרכיו" '
"והלכת בדרכיו"
02/09/2015 | 14:49
3
51
ציווי זה כן נכנס לתרי"ג המצוות. 
כל המצוות צריך להיות בדרך של הליכה, "והלכת",
כלומר בדרך של שיפור, הוספה והתקדמות.
קיום המצוות צריך להיות באופן כזה שהאדם יצליח לצאת ממצבו הקודם ולהתעלות למדרגה גבוהה יותר.
ציווי זה "והלכת בדרכיו" מכיל את מצוות התשובה?!
 
.
 
לצפיה ב-'לא. '
לא.
02/09/2015 | 16:12
2
64
ציווי זה דווקא מתקשר לנושא הקודם שהעלית.. והוא הציווי לדעתו, היינו ללכת אחר הרציו, ולהשבית את היצרים. וזה נושא ארוך מכדי להעלותו הנה, אך זוהי משנתו הפדגוגית של הרמב"ם בקיום המצוות, כפי שמתבטאת בשמונה פרקים ובמורה, וממש אכמ"ל. 
 
ובכל אופן אין ציווי זה, בכל אינטרפטציה שתתני לו, קשור למצוות התשובה. מה עוד שאין זה עונה על השאלה כלל. 
לצפיה ב-'אאאשר, איפה אתה?'
אאאשר, איפה אתה?
02/09/2015 | 17:06
1
60
אויש נו במת, אשר, אתה כזה רציני, כזה מרובע. הבחורה מנסה לפתח איתך שיחה, אז תזרום איתה, תתקדם איתה, תעלה איתה גבוה, תפרוש כנפים, תמריא לשמים. במקום זה אתה מוציא לה את כל הרוח מהמפרשים עם הפדגוגית הזאת ואיזה אכמ"ל כזה. ככה לא מתנהגים.
לצפיה ב-': באמת אשר תזרום-P'
: באמת אשר תזרום-P
05/09/2015 | 00:15
33
( צוחק).
לצפיה ב-'"אילו ידעתיו - הייתיו" (הרמב"ם) '
"אילו ידעתיו - הייתיו" (הרמב"ם)
30/08/2015 | 09:30
24
97
האם שם, בהר סיני, "ידעו" אותו?
האם הרמב"ם "ידע" אותו?


בוקר טוב! שבוע טוב!
לצפיה ב-'אולי הרמב"ם ניסה לכפות את עצמו עליו'
אולי הרמב"ם ניסה לכפות את עצמו עליו
30/08/2015 | 22:17
14
73
כי אחרת איך אפשר להבין מדוע חיבר ספרים הלכתיים?


האם הרמב"ם חשב שהוא(הרמב"ם) הבין את המציאות?


 
לצפיה ב-'האם אין זאת התרסה כנגד המציאות,שכל בני האדם בדמותו של הרמב"ם'
האם אין זאת התרסה כנגד המציאות,שכל בני האדם בדמותו של הרמב"ם
30/08/2015 | 22:34
13
69
הרי זה בדיוק הכוונה של מעשה בראשית,נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.(של הקדמונים)

ואיפה האחריות לכל המחלות שזה שם בכולם?


חיים קצרים יש לפרט("אדם"),ועם ההגות  האיומה הזו,יתכנו יותר קצרים.

תמים תהיה?
למה?למה?
לצפיה ב-'למה? למה? למה? '
למה? למה? למה?
31/08/2015 | 21:03
12
54
ככה! 
"רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה". (משלי) 
לצפיה ב-'את קרובה לחב"ד?'
את קרובה לחב"ד?
01/09/2015 | 19:45
11
24
לצפיה ב-'אני מבין שאת מאוד בריאה,כי אהבה היא למעשה מחלה'
אני מבין שאת מאוד בריאה,כי אהבה היא למעשה מחלה
01/09/2015 | 19:53
10
77
ואיך את משלבת(חכמה ובינה) את זה ללא אהבה?!





עם השנים גיליתי עצב,ובעצב אהבתי אותך.

סתם הגיג!

 
לצפיה ב-'שיר עצוב'
שיר עצוב
01/09/2015 | 20:19
9
55
אני מקווה שלא ימחקו את השיר.
כל אחד ואוסוציאציות שלו.
לצפיה ב-'יהודה, אל תהיה עצוב. '
יהודה, אל תהיה עצוב.
02/09/2015 | 13:44
1
56
אתה שואל: ואיך את משלבת(חכמה ובינה) את זה ללא אהבה?!
ואני עונה: 
"עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה" 
הפסוק מדבר על ערנות.
השומר חייב להיות ערני ודרוך,
אחרת "האויב" יסתנן פנימה ויחמוק תחת עיניו הרדומות.
עיני השומר תמיד בוחנות וערניות.
ערנות למה? 
לתוכן שעובר בראשינו, לכל מחשבה, לכל רגש שמתעורר.
ערנות = מודעות!
מודעות היא למידה, מודעות היא אהבה.

 
לצפיה ב-'מצחיק מאוד..'
מצחיק מאוד..
02/09/2015 | 18:33
44
לצפיה ב-'שיר מדהים'
שיר מדהים
05/09/2015 | 00:18
6
28
אני מאוד אוהב את אביב גפן. ועצוב .
לצפיה ב-'אל תהיה עצוב ,תקשיב לחכמה ונחמדה '
אל תהיה עצוב ,תקשיב לחכמה ונחמדה
05/09/2015 | 15:33
5
65
יש איזה שיר באמתחתך שאולי תרצה לסבר מעט את אוזננו?


בינתיים,אני אשים שיר חדש ליוצר ישראלי,שמזכיר מעט את פרל ג'ם,אבל אחלה שיר.

אם בא לך להכנס קצת לעצבים

אחלה שיר.

:)

 
לצפיה ב-'תרקוד קצת - ישחרר לחצים'
תרקוד קצת - ישחרר לחצים
05/09/2015 | 16:14
4
56
פתאום
לצפיה ב-'שבוע טוב!'
שבוע טוב!
05/09/2015 | 21:48
3
37
לצפיה ב-'אהבת הדסה'
אהבת הדסה
07/09/2015 | 13:34
2
32
מה עם הדסה,ראית אותה לאחרונה?

האמת אני מתגעגע לתפילות

 
לצפיה ב-'הכניסיני תחת כנפך'
הכניסיני תחת כנפך
07/09/2015 | 17:57
1
30
האם ביאליק שכתב את השיר הכניסיני תחת כנפך,האם הוא התתכוון להדסה?
כיון שהדסה נלמדה בבתי המדרש,אבל הוא החליט לעזוב את המקום,למה הוא התכוון שהוא כתב את השיר,כשהוא עזב את בתי המדרש ,האם הדסה הלכה אחריו? למישהו יש רעיון?
מדוע הוא הפך למשורר הלאומי?
לצפיה ב-'אז תשתה קפה טורקי - אתה המשורר'
אז תשתה קפה טורקי - אתה המשורר
07/09/2015 | 18:54
23
אז תשתה קפה טורקי - ותתעורר!!
לצפיה ב-'ידעו שלא יודעים'
ידעו שלא יודעים
31/08/2015 | 12:31
2
14
לצפיה ב-'חיים, תודה! '
חיים, תודה!
31/08/2015 | 21:39
1
25
ידוע לי... "תכלית הידיעה – שנדע שלא נדע".
ובכל זאת, במעמד הר סיני ה' התגלה לעם ישראל.
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם..."
ביציאת מצרים כתוב: שם על גדות ים סוף ראו עיניה של שפחה על פי חז"ל יותר ממה שראו גדולי הנביאים.
ישעיהו לייבוביץ כתב שאכן העם "ידע" את ה' אך זה היה זמני...?!
"אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים ל"ד);
ולאחר מכן חטא העגל והעונש.
 
"אילו ידעתיו - הייתיו"
אני חושבת בקול, :) מדוע המשפט הזה לא בא לידי ביטוי לאחר מעמד הר סיני?
דור חדש נכנס לארץ ישראל. 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'במעמד הר סיני לפי הרמב"ם'
במעמד הר סיני לפי הרמב"ם
01/09/2015 | 07:04
34
הוכח לישראל חיוב מציאותו ושכל השאר אפשריים.
"הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך" מבטא לדעת הרמב"ם את זה שה' קבע בלבנו אמתות נבואת משה (הקדמה לפירוש המשנה)
אשר ידעו ה' פנים אל פנים מבטא הכרה שלמה של משה את חובתו כלפי ה' ללא תיווך המדמה.
מדברי ל' נראה שבמעמד הר סיני היו בעיקר קולות וברקים ועוד ניסים שהשפעתם לדעתו זמנית ככל מה שלא מגיע מהכרעת האדם עצמו.
המשפט "אילו ידעתיו הייתיו" אומר שלא ניתן לדעתו. שהרי איננו הוא.
לצפיה ב-'יש לך מראה מקום שהרמב"ם כותב זאת?'
יש לך מראה מקום שהרמב"ם כותב זאת?
31/08/2015 | 23:49
5
43
האפיגרמה הזו מיוחסת לכל כך הרבה אישים ובדרך כלל בצירוף המילים: כמאמר החכם: ... ונראה לי שמקורו הוא בכלל  של בעל ספר העיקרים (מאמר שני פרק ל'), ''אילו ידעתיו, הייתיו''.
ואני יודע שרווח מאוד לייחס זאת לרמב"ם - רק שאני לא מצאתי את מקורו, אלא את היפוכו: 
 
הרמב"ם פותח את  משנה תורה במילים המונמנטליות: "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון", וידיעת דבר זה היא מצוות עשה אליבא דהרמב"ם. 
 
כמובן שאין ידיעתנו כידיעתו, וזה רמב"ם מפורש - אבל אילו ידעתיו הייתיו est chose d'autre
לצפיה ב-'"השגתו היא אי היכולת להגיע לחקר השגתו"'
"השגתו היא אי היכולת להגיע לחקר השגתו"
01/09/2015 | 06:56
1
28
לצפיה ב-'חיים, מאוד מעניין, '
חיים, מאוד מעניין,
01/09/2015 | 16:36
19
אני מעתיקה מתוך הקישור.
[ככל שהשלילה רבה יותר - השגתו גדולה יותר]
וכיון שכל אחד הבין שאין להגיע להשגת מה שיש בכוחנו להשיג כי אם על ידי השלילה, והשלילה אינה מסמנת מאומה בשום אופן מאמיתת הדבר אשר נשלל ממנו הדבר שנשלל, אמרו כל בני אדם בהדיא, החולפים והעתידים, כי ה' יתעלה לא ישיגוהו השכלים , ולא ישיג מה הוא כי אם הוא, ושהשגתו היא אי היכולת להגיע לחקר השגתו. 
 
תודה רבה!  
 
לצפיה ב-'סליחה. התבלבלתי עם המשפט "תכלית הידיעה..." לגבי "אילו ידעתיו'
סליחה. התבלבלתי עם המשפט "תכלית הידיעה..." לגבי "אילו ידעתיו
01/09/2015 | 07:05
23
יש במורה בדיון על הידיעה שציפיתנו לדעת את ידיעתו היא ציפייה שנהיה אנחנו הוא
לצפיה ב-'אשר, תודה! גילגלתי שוב בגוגל, '
אשר, תודה! גילגלתי שוב בגוגל,
01/09/2015 | 16:25
1
28
 וזה אשר העליתי בחכתי. 
 
"וידעת את ה'"
ישנו פתגם של הראשונים (המופיע בספר העיקרים) האומר (ביחס לבורא): "לו ידעתיו – הייתיו". הרבי הרש"ב היה אומר שכאשר הוא יושב מאחורי דלת סגורה ולומד ליקוטי תורה הוא קורא את המשפט הזה בניחותא – בלי סימן שאלה – "ידעתיו – הייתיו"!
אמרה חריפה זו הוסברה בדרכים רבות, ונביא כאן ביאור אחד לדברים.
בחסידות מוסבר כי ישנן שלש דרגות בדעת:
הידיעה החיצונית ביותר – ידיעה אודות מציאותו של דבר, כלומר: ידיעה שישנו מושג מסוים במציאות (הרובד הראשוני ביותר של "לידע שיש שם מצוי ראשון") גם ללא הכרתו פנים בפנים. הידיעה הפנימית יותר היא ידיעה שיש בה הרגשה פנימית של התאמתות הדבר, מעבר לידיעה החיצונית על מציאותו – אך גם ברובד זה הידיעה היא ידיעת המציאות, ולא הכרת המהות.
בדרגת הידיעה הפנימית ביותר – ההכרה – מתחבר האדם לגמרי עם הדבר אותו הוא יודע. המילה הכרה רומזת לנישואין – חיבור ממשי ומשמעותי של ידיעה עצמית (כפי שהרבי מכנה הכרה זו "הכרת עצם בעצם", על דרך ההכרה שבנישואין: "זאת הפעם עצם מעצמי") – כפי שדורשים חז"ל במגילת רות: "'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני' –  מלמד שנתנבאה שהוא עתיד להכירה כדרך כל הארץ".
על האפשרות שדרגת הידיעה העמוקה ביותר תתפוס ביחס לבורא העולם טבעו הראשונים את הביטוי  שהזכרנו קודם "לו ידעתיו הייתיו".
על פי השכל ניתן לדעת על מציאותו של הקב"ה בידיעת המציאות, ואף לחוש בעוצמה רבה את התאמתות הידיעה הזו – תחושה שהיא היא הפנמת האמונה למודעות (תפקידו של ה'רבי' רועה האמונה). אמנם – כך קבע הרמב"ם – לא ניתן להשיג את מהות האלקות, כלומר: לא ניתן 'להכיר' את האלקים. הדרך היחידה המתקרבת לידיעת ה' מן הפן המהותי ― ולא רק המציאותי ― היא ב'ידיעת השלילה', הידיעה שה' שונה ואחר מכל דבר מוכר, חלקי ומוגבל. השכל התופס את אין-סופיותו הבלתי-מוגבלת של ה', מבין כי רק ה' יכול לדעת את עצמו ואדם איננו מסוגל להגיע לידיעה נעלית כזו, שהרי "אילו ידעתיו הייתיו".
אמנם, למרות ההנחה שאין אפשרות להכיר את ה', קובע המדרש כי "בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו", כיצד? למרות שלא ניתן להמחיש בכלי השכל וההבנה את הכרת הבורא, חז"ל מלמדים כי התכונה הנפשית היהודית הפנימית היא הכרת הבורא ממש – מתוך החיבור העצמי של היהודי עם ה', והיכולת לחוש חיבור זה.
אם הקביעה שאין יכולת לדעת את ה' מתנסחת במשפט "לו ידעתיו הייתיו", חוזרת הקביעה כי היהודי מכיר את ה' בשל החיבור, הקשר ואף הזהות ביניהם ומתנסחת במשפט שהבאנו קודם בשם הרבי הרש"ב: "ידעתיו – הייתיו"!
 
 
 
לצפיה ב-'הוא אשר אמרתי. הרמב"ם התכוון במשפט זה שלא ניתן לדעתו כי '
הוא אשר אמרתי. הרמב"ם התכוון במשפט זה שלא ניתן לדעתו כי
02/09/2015 | 05:26
16
אין אנו הוא, ויש מאחרוני החסידים שהפכו את המשפט על פניו היפך מכוונת הרמב"ם.
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
01/09/2015 | 16:11
6
|בית|מחדשים את הבית לקראת החגים? יש לכם שאלות לגבי העיצוב?
בואו לדבר על זה עכשיו בפורום הום סטיילינג:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|כדור|מעצבים את חדר הילדים מחדש? יש לכם שאלות לגבי הריהוט המתאים ביותר ליקרים לכם מכל?
היכנסו עכשיו לפורום חדרי ילדים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|שתיל|מחדשים את החצר לקראת החגים? מחפשים ריהוט לגן?
בואו לדבר על זה עכשיו בפורום ריהוט לגן:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|מוצץ|עומדת ללדת ויש לך שאלות בנושא הנקה? מתלבטת מה הכי נכון עבורך ועבור תינוקך?
בואי לדבר על זה עכשיו בפורום ייעוץ הנקה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|בלונד|מתחתנת? יש לך שאלות לגבי השמלה או האיפור? מלאה בהתרגשות לקראת היום הגדול?
עכשיו בפורום סלון כלות תוכלי לקבל מענה להכל:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

<img src=">מתעניינים בתחום הנדל"ן? מתלבטים איזה קורס לקחת בתחום התיווך?
היכנסו עכשיו לפורום קורס תיווך ותקבלו את כל המידע הנחוץ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|בית|מחפשים דירה בתל-אביב? מוטרדים מהאופן בו עבודות הרכבת הקלה ישפיעו על הנדל"ן בעיר?
באו לדבר על זה עכשיו בפורום השקעות נדל"ן בתל-אביב:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

<img src=">">מחפשים דירה בחיפה? חושבים על השקעה באזור?
היכנסו לפורום השקעות נדל"ן בחיפה ותקבלו את כל המידע הדרוש:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|@|מתעניינים בתחום הנדל"ן באירופה? יש לכם שאלות בנושא?
בואו לדבר על זה עכשיו בפורום השקעות נדל"ן באירופה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'אם עוד לא שמתם לב'
אם עוד לא שמתם לב
31/08/2015 | 14:50
55
מצד שמאל מתנגן לו flix של ליבוביץ. זה פיטשר חדש שהכניסה ההנהלה, וזה יפה. אמה בינתיים הוא יודע לנגן רק סרט אחד, וזה נמאס צ'יק צ'ק. שלחתי להם בקשה שישדרגו אותו לנגן כמה סרטים בלופ. לא יכלו לחשוב על זה לבד?
לצפיה ב-'ריקי'
ריקי
28/08/2015 | 15:27
8
43
ראיתי שנוספה לכותרת הפורום כתובת האתר. אם הדבר קרה בעקבות הערתי - הרי תודתי אבל היה ראוי מבחינה עצובית שיהיה רשום בצד הכתובת "אתר ליבוביץ" ולא סתם  לתקוע את הכתובת שכאילו  "כלאחר יד".
 
בנוסף - מנוע החיפוש של האתר לא עובד.
 
לצפיה ב-'עוד ....'
עוד ....
28/08/2015 | 22:59
32
בלשונית "ספרים" שבאתר מתקבלת רשימת ספרים שע"י לחיצה על הכיתוב הכחול אמורום להתקבל פרטים נוספים על הספר. יוק. 
חרא של תפוז, או שמא זו בעייה באתר ?
לצפיה ב-'קבלתי. כל מה שקשור לאתר העמותה'
קבלתי. כל מה שקשור לאתר העמותה
28/08/2015 | 23:15
6
38
מנוהל ע"י יחיאב. אני מנהל רק את אתר הפורום.
לצפיה ב-'האם תעביר לו או שעלי לעשות זאת ?'
האם תעביר לו או שעלי לעשות זאת ?
28/08/2015 | 23:30
5
21
לצפיה ב-'תעשה בבקשה מה שאתה רוצה ודרך אגב מהי ה - "עמותה " ?'
תעשה בבקשה מה שאתה רוצה ודרך אגב מהי ה - "עמותה " ?
29/08/2015 | 09:43
14
לצפיה ב-'העבר אתה בבקשה'
העבר אתה בבקשה
30/08/2015 | 21:05
1
17
לצפיה ב-'הועבר.'
הועבר.
31/08/2015 | 14:17
10
לצפיה ב-'אוריאל,זה אני Souffle פשוט iricky חסם לי את הניק הקודם'
אוריאל,זה אני Souffle פשוט iricky חסם לי את הניק הקודם
30/08/2015 | 21:32
1
51
בקשר למה שאמרת לגבי בית המדרש בינה
יצרתי איתם קשר,אבל אין להם מגוון קורסים רחב.

הלימודים מתחילים באוקטובר,הם אמורים לחזור אליי בימים הקרובים,גם עלות הקורסים לא כ"כ יקרה וזה יפה.

אבל עדיין לא גיבשתי החלטה.

תודה על העיצה.
לצפיה ב-'איחולי הצלחה רבה ושנה טובה.'
איחולי הצלחה רבה ושנה טובה.
31/08/2015 | 14:21
27
כל מה שתלמד ותרחיב ידע, רק יוסיף לך ויעשיר את השכלתך.
 
לצפיה ב-' תפוז גאה להשיק '
|תפוז| תפוז גאה להשיק |4U|
( לעמוד שלי בתפוז )
30/08/2015 | 14:58
11
|*| מערכת תפוז גאה להשיק את קהילת הכותבים החדשה!
בפורום הכותבים החדש תוכלו לשתף, להתייעץ, לחלוק, להכיר כותבים כמוכם ולקבל עוד כמה הפתעות.

בואו לאוורר את המגירה!:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'Countdown Starts...'
Countdown Starts...
23/08/2015 | 22:40
2
148

 
לצפיה ב-'אם אתה רוצה להשתתף בפורום '
אם אתה רוצה להשתתף בפורום
25/08/2015 | 08:40
1
84
אז תשלח פוסטים לעניין. אם לא - אז לא צריך. ראה הוזהרת.
לצפיה ב-'באיזה נושא?'
באיזה נושא?
30/08/2015 | 21:23
44
ולמה אתם מוחקים לי כל הזמן שירים?
לצפיה ב-'אתם לא רציניים...,יש כאן מישהו?'
אתם לא רציניים...,יש כאן מישהו?
23/08/2015 | 21:17
67

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ