לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
70077,007 עוקבים אודות עסקים

פורום Yelem תמיכה לנוער

אנחנו מאד שמחים שקפצתם אלינו והצטרפתם למי שכבר פה. כאן אפשר לדבר או לשתוק... לבכות או לצחוק... אפשר לבוא רק להגיד שלום... ואפשר פשוט להיות פה!
שימו לב: הפורום מיועד לבני נוער עד גיל 21 בלבד

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר…

Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר)

האתר והפורום נולד מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה לכל מה שחשוב לכם – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות.

ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל הצעירים המבקשים זאת.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום Yelem תמיכה לנוער

אנחנו מאד שמחים שקפצתם אלינו והצטרפתם למי שכבר פה. כאן אפשר לדבר או לשתוק... לבכות או לצחוק... אפשר לבוא רק להגיד שלום... ואפשר פשוט להיות פה!
שימו לב: הפורום מיועד לבני נוער עד גיל 21 בלבד

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר…

Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר)

האתר והפורום נולד מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה לכל מה שחשוב לכם – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות.

ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל הצעירים המבקשים זאת.

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 

אנחנו מאד שמחים שקפצתם אלינו והצטרפתם למי שכבר פה. כאן אפשר לדבר או לשתוק... לבכות או לצחוק... אפשר לבוא רק להגיד שלום... ואפשר פשוט להיות פה! שימו לב: הפורום מיועד לבני נוער עד גיל 21 בלבד. הכנסו גם ל Y elem- אתר התמיכה והמידע המלא שלנו.

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר…

Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר)

האתר והפורום נולדו מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה לכל מה שחשוב לכם – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות.

ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל מי שמבקש זאת.

המשך >>

לצפיה ב-'לא במצב טוב'
לא במצב טוב
25/01/2018 | 00:18
2
134
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה ככה אבל קראתי בגוגל שכניראה יש לי דיכאון כליני.. זאת אומרת אין לי מצב רוח ביכלל אני חושבת מחשבות אובדניות רע לי בחיים בבוקר אני לא רוצה לקום בלילה קשה לי לישון אוכל לפעמים אני אוכלת יותר מידי לפעמים ביכלל לא אני כבר לא יודעת מה לעשות
לצפיה ב-'דיכאון'
דיכאון
31/01/2018 | 07:40
60
שלום עדי,
ברוכה הבאה לפורום.
התחושות שאת מתארת מחייבות התייחסות וטיפול. 
לא כתבת לנו בת כמה את וכמה זמן את מרגישה את התחושות האלה, אבל יש מה לעשות ויש איך לעזור. את צריכה עזרה.
תוכלי לשתף בכך את הורייך? או את היועצת בבית הספר?
אל תישארי עם זה לבד. את צריכה לקבל עזרה וטיפול.
מחכה לשמוע ממך עוד
רותם
לצפיה ב-'היי עדי'
היי עדי
24/02/2018 | 15:12
12

מוזמנת לפנות אלי לשיחה בפרטי
תודה ויום נפלא 
 
לצפיה ב-'יש לי חיים חרא'
יש לי חיים חרא
24/01/2018 | 21:05
1
128
אמא אבא קשה לי קשה ורע לי כל יום אתם רק איתו כי אתם בבית חולים כבר עבר חצי שנה ואתם עדיין שם ואני אני כבר שוחכת איך אתם נראים כי זה קשה ואני שומעת כל פעם שאתם בטלפון מנסים לעודד אני שומעת את הריבים שלכם ואני יודעת את כל הסודות שלכם אבא שלי מאיים אל אמא שלי והיא אומרת שהיא תיקח סמים אני יודעת הכל אל תסתירו מימני אני יודעת שאהבה שלכם נעלמה ואתם שם רק בישבילו אם לא היה לו את הסרטן והייתם איתנו בבית אוליי זה היה שונה אבל לא זאת המציאות והיא קשה ואיימתם שתתגרשו ואני יודעת שאם לא הייתם צריכים להיות איתו שם כבר הייתם נפרדים ואנחנו בטח לרווחה לא סיפרתי לאף אחד וגם זה לא קשור אבל חבר טוב שלי התאבד חברה שלי חולה בלוקמייה ומתה שלשום ואת ואת החבר היחיד שבאמת אהב אותי לקחו משרד הרווחה בגלל ההורים שהכו אותו ומה איתי מה למה אף אחד לא תומך בי לא עוזר לי אני לבד וגם הלימודים קשים לי אני צריכה לשמור אל ה4 אחים הנוספים שלי חוץ ממנו כי הוא איתם ורק הוא מקבל אהבה ורואה אותם אני יודעת שהסרטן שלו קשה אבל גם לי ואפילו יותר הרבה אומרים לי את מגזימה סתם שטויות את משקרת אז זהו שלא
לצפיה ב-'אח חולה'
אח חולה
31/01/2018 | 07:37
50
ש.צ יקרה,
אני מודה לך על השיתוף הפתוח, הכנה והאמיתי. הפתיחות שלך מרגשת ונוגעת ללב.
סרטן אצל אח הרבה פעמים מזעזע את המשפחה כולה. ההורים נמצאים איתו בבית חולים, האחים האחרים מוזנחים והנטל בטיפול באחים הצעירים נופ הרבה פעמים על האח או האחות הגדולים שנשארים בבית. לפעמים הלחץ והמתח גורמים גם למשברים קשים בין ההורים, כמו שתיארת. מה שאת מתארת קורה בהרבה משפחות שנאלצות להתמודד עם מחלה של ילד. זו התמודדות לא פשוטה בכלל ואת גיבורה אמיתית. 
אני מאמינה שבבית החולים שאחיך מטופל אפשר לקבל עזרה רגשית גם עבורך. אולי תבקשי מאמא או מאבא לדבר עם העובדת הסוציאלית במחלקה ולדאוג לך לפגישות שבועיות כדי שיהיה מי שיקשיב לך ויעזור לך להתמודד עם התקופה הקשה הזו?
עצוב לשמוע על החברה שחולה, על החבר שהתאבד ועל החבר הטוב שהוצא מהבית. כמה התמודדויות!
אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולשתף, מקווה שנצליח להיות עבורך - אפילו קצת.
רותם
לצפיה ב-'במשפחה(הכאילו )שלי'
במשפחה(הכאילו )שלי
20/01/2018 | 15:16
3
94
במשפחה(הכאילו )שלי...
אצל המשפחה(הכאילו)שלי אני מתגוררת כבר קרוב ל12 שנים , יש שלושה אחים ושני הורים עם סטנדרטים מאוד מאודד גבוהים וציפיות וחלומות על עתידם של ילדיהם.
אני לא מהמשפחה הזו,אני מאומצת ואף פעם אני לא ארגיש כמו שילדיהם מרגישים, הרגשה של בית.
האב כל הזמן מצפה שאהיה כמו האחות הגדולה והוא לעולם לא יבין שאין ביניי לבינה שום דבר דומה,היא היא ואני אני ולעולם לא היה כמוהה,האחים לא מתחברים אליי ו..אין מה לומר..
אני מגיעה אלייהם פעם בשבועיים וחגים ככה שאני לא רואה אותם הרבה כל כך.אבל כל פעם שאנ מגיעה אני לא נינוחה אני אף פעם לא מרגישה כמו אחותם או ביתם כי אני תמיד דואגת להזכיר לעצמי את זה שאני לא חלק מהם,שאני לא קשורה אליהם אף פעם...האב והאחות מתייחס אליי כמו אל טיפשה,וחושבים שזה די מצחיק אפילו שזה לא,אני מפחדת להתנגד או אפילו להתחצף כמו כל טינגיירית אך מפחדת שינטשו אותי,אני אוגרת המון בפנים ולא מספרת למשפחה הזו כלום,זה סך הכול בכיאילו מה שקורה פה,ההורים בכאילו גם שלי,האחים בכאילו האחים שלי והבית הוא בכאילו הבית שלי ואני מרגישה שאני בתוך משחק שכולו בכאילו
לצפיה ב-'בית'
בית
22/01/2018 | 17:04
52
לולה יקרה,
 
תודה לך על השיתוף שכל כך נוגע ללב.
 
12 שנים בבית בלי להרגיש הרגשה של בית.
תוכלי לשתף עוד קצת על עצמך? כמו איפה את נמצאת בין ביקור לביקור? האם שם יש לך תחושה של בית?איפה יש לך מקום או דמות שאת יכולה להשען עליה כשצריך?
 
בנתיים, את ממש מוזמנת לשתף בכל מה שתבחרי ותרצי פה אצלנו בפורום או בצ'ט.
כאן תוכלי לצאת לרגע מהמשחק שכולו 'כאילו' כמו שכתבת ולשתף בכל מה שכואב. נקבל אותך על כל מה שתביאי איתך.
בשביל זה אנחנו כאן.
 
מחכה לשמוע ממך,
שלך,
שחר 
לצפיה ב-'היי לולה'
היי לולה
19/02/2018 | 13:39
19
היי לולה,
אני מרגישה מדבריך את הקושי הגדול אותו את חווה. את אכן מתארת סיטואציה לא פשוטה- מצד אחד, הפחד שלך להינטש על ידי משפחתך אשר מוביל לכך שאת חוששת להביא את אשר נמצא על ליבך מולם ולהתנגד לדעותיהם במידת הצורך, ומצד שני קושי להתמודד עם הציפיות שלהם ממך, אשר את מרגישה כי מאלצות אותך להתנהג באופן שאינו מתאים למי שאת. כל אלו יוצרים את המצב אותו תיארת, שהכל "בכאילו". 
 
אמרת כי את דואגת להזכיר לעצמך כל פעם שאת לא חלק ממשפחה זו. יתכן כי את עושה זאת מתוך אותו פחד אישי שציינת בפנייתך להינטש, שכן אולי את מאמינה כי אם תזכרי לעצמך שאינך חלק מהמשפחה הזו פחות תיפגעי בעתיד. זה נשמע לי כל כך טבעי שתרגישי כך לאור חוסר הביטחון והשייכות שאת חווה ביחס למקומך בבית. 
עם זאת, יתכן ואת צריכה לנסות לסמוך עליהם מעט יותר מכך. העובדה כי הורים אלו מצפים ממך ומגיעים עם סטנדרטים גבוהים, מעידה על כך שאכפת להם מהעתיד שלך, וכי הם רוצים לסייע לך להתפתח לכיוונים חיוביים. יתכן ששיח כנה עמם על הפחדים והרגשות אותם תיארת עשוי לעזור להם להבין אותך טוב יותר, לתאם את הציפיות שלכם מהקשר, ולחזק את מערכת היחסים בינכם. אני מאמינה כי יכולות ההתנסחות הגבוהות שלך והעובדה כי את מודעת לרגשותיך ומסבירה אותם בבהירות תוכל לסייע לך ביצירת שיח משמעותי וכנה.
האם יש מישהו מבין חברי המשפחה אליו את מרגישה יותר קרובה? 
 
את נשמעת לי נערה מאוד חזקה, ומעודדת אותך על כך שפנית ושיתפת אותנו במציאות אותה את חווה. מקווה שתמשיכי לעדכן אותנו בהמשך איך את.
 
  
לצפיה ב-'לולה יקרה'
לולה יקרה
25/02/2018 | 13:33
7
ההודעה שכתבת נכנסה לי ישר ללב. עצוב לקרוא את התחושות שלך, שאת כותבת בצורה כל כך כנה וכואבת. 
אני בטוחה שלהיות מאומצת זה קשה בפני עצמו, ועוד לחוות תחושה כזו של חוסר קשר למשפחה המאמצת זה קשה פעמיים. את מתארת שלא מתייחסים אליך יפה, שצוחקים ממך, שאת לא מתנגדת או מתחצפת ובעצם, לא יכולה לבטא את מי שאת ואת מה שכואב לך.
אני שמחה שלפחות כאן יכולת לכתוב את מה שאת מרגישה ואוכל לומר לך שאני לפחות הצלחת להגיע ובא לי לתת לך חיבוק ענק על כל הרגש והתסכול שהוצאת ממך. את מרגשת בכנות שלך ובבגרות שלך ויש שם הרבה יופי וכוח שאני בטוחה שיעזרו לך המון בחיים שלך.
אני לא מכירה את המשפחה המאמצת שלך ולא יודעת אם הם באמת חושבים עליך מה שאת חושבת שהם חושבים או לא ואם נכון לך לעשות את הבירור הזה ולם. אני מבינה מאוד את החששות שלך. יש מישהו שאת כן יכולה להיות כנה איתו? לומר לו מה שאת מרגישה? פשוט להיות את עם התסכול והכאב והכל? מישהו כזה יכול לעזור. 
את יכולה לפנות למישהו מקצועי, אולי ליועצת של בית ספר? או למישהו אחר? אפילו להמשיך לפנות בפורומים כאלה. העיקר לא להיות לבד. 
מאמינה שברגע שתוכלי לבטא את מי שאת, העולם ירגיש אמיתי יותר ולא הכל ב"כאילו"
חיבוק גדול
לצפיה ב-'לחזור לסיכום?'
לחזור לסיכום?
14/01/2018 | 21:54
3
75
הפסיכולוגית שלי זרקה אותי לפני כמה חודשים, זה היה די טראומתי וכואב. היא שברה לי את האמון בפרצוף ועברה על חוקי אתיקה של פסיכולוגים, שלחה את המזכירה להודיע לי שהטיפול איתה הסתיים. אחרי שהתעצבנתי מלא סופסוף הצלחתי קצת להניח לזה, לשים את זה בצד. עכשיו אני כבר פחות כועסת, התחלתי קצת לתת אמון באנשים אחרי הכאב הזה.
ועכשיו היא התקשרה לאמא ושאלה אותה אם אני רוצה לבוא למפגש סיכום. בום. לא צפוי. ואני לא יודע מה לעשות אני לא יודע. לחזור אליה שוב לסיכום העיקר לסכם ושיגמר יפה? או להניח לזה ככה? אני לא בטוח שיש לי הכוחות להציף את הכל שוב, אני לא יודע כבר
לצפיה ב-'לסכם או לא'
לסכם או לא
22/01/2018 | 17:05
2
40
שלום רתם,
מצטערת על העיכוב בתגובה. מתארת לעצמי שבנתיים כבר החלטת מה לעשות - האם ללכת לשיחת סיכום אצל הפסיכולוגית או לא. בכל מקרה אשמח אם תשתף בהחלטה שלך.
אני לא לגמרי מבינה מה קרה בטיפול ולמה הפסיכולוגית שלך החליטה לסיים אותו מבלי לשוחח איתך על כך ולעשות איתך את התהליך. ממה שאתה מספר נשמע שאולי היא בעצמה הבינה שיש חשיבות לסיכום ולכן יצרה קשר עם אמך. 
אני יכולה להבין את הכאב שלך.
מה החלטת לעשות?
רותם
לצפיה ב-'לא הלכתי'
לא הלכתי
28/01/2018 | 21:18
1
31
היא פשוט אמרה למזכירה שתודיע לאמא שלי שיותר אין פגישות איתה וזהו
ככה במפתיע בלי התראה מראש
לצפיה ב-'הי רתם'
הי רתם
31/01/2018 | 07:28
25
הי רתם,
ממש מבאס שככה זה נגמר, אבל אני מכבדת את הבחירה שלך שלא ללכת.
תרצי לספר לנו קצת על עצמך? נשמח להכיר
רותם
לצפיה ב-'אני אחת כזו שאומרים לה הכל ולא מספרת כלום'
אני אחת כזו שאומרים לה הכל ולא מספרת כלום
05/01/2018 | 01:37
4
93
היי,אני חיה בדירה עם 10 נפשות,כןכן עשרה..
אנחנו כולנו הגענו דיברנו התחברנו...
חוץ ממני כמובן,אני זאת שעושים איתה שחנ״ש (שיחת נפש),אני הצד שמקשיב,מנחם,מחבק ושומר..אני שומרת את סיפורייהם אך אף פעם לא העזתי לספר את שלי,לפי דעתי הסיפור שלי די קורע לב  ואני עדיין לא מוכנה לומר אותו בכל רם כי אחר כך כולי אשפך ואבכה,אני אגרתי את הסיפור שלי מגיל 16 ואני עכשיו בת עשרים ושש,כןכן עשר שנים..אני מרגישה שההסתרה של הסיפור שלי גורם לי להשתגע,להחליף מצבי רוח,לכעוס,לבכות, לשתוק,להיות אגרסיבית וזה לא טוב לי,אני מרגישה רע עם זה אבל אני פשוט לא מרגישה אל מישהו משותפי את הרגשת הביטחון לספר,כולם יודעים לפנות אליי כשצריכים לפרוק,אני לא מתלוננת אני אוהבת את זה,אבל כאשר רואים שאני צריכה אוזן קשבת...זה לא קורה!?!
למה אני צרכה להקשיב כשהם לא מקשיבים לי?למה אני צריכה לתמוך כאשר זה לא חוזר בהדדיות?למה אני צריכה לנחם ולהעריך את מה שהבן אדם שמולי עבר,כשהוא לא חושב על שיט שאני מרגישה ואני לא מסתירה את ריגשותיי,אני לא מצליחה להסתירם,עם כל הכוחות שלי אני לא מסוגלת להיות צבועה אל עצמי ופשוט להחביא את מה שאני מרגישה בפנים,אני לא מסוגלת לשדר הבעת פנים קרה כשאני כועסת,מאוכזבת,עצובה... כן ניסיתי להיות אקטיבית וכן ניסיתי לפנות אבל מסתבר שאין לי קול דומיננטי מספיק כדי לסקרן,או שאין לי אישיות מספיק בולטת כדי שישימו אליי לב לפאקינג שעה מהיום?!?
לצפיה ב-'תכתבי למישהו ואל תראי לו את המכתבים'
תכתבי למישהו ואל תראי לו את המכתבים
05/01/2018 | 18:07
35
היי,
מציעה לך לקנות חוברת גדולה להתחיל לכתוב את הסיפור שלך וכל מה שאת מרגישה.
תחשבי על מישהו שאת מחבבת בוטחת בו והיית רוצה לספר לו.
או אפילו תמציאי מישהו שאת לא מכירה אבל בדימיון שלך יש לו את כל התכונות והתגובות שהיית רוצה שיהיה לו.
וכשאת כותבת תכתבי לאותו אדם.
תסבירי מה את מרגישה ולמה את מרגישה כך. ואיך כן היית רוצה להרגיש ודברים דומים.
וכמובן שאינך צריכה להראות לאף אדם מה כתבת, גם אם האדם הזה שאת כותבת לו קיים במציאות.
Trigger
לצפיה ב-'אחד הדברים החשובים ביותר בחיים אלו יחסים עם אחרים'
אחד הדברים החשובים ביותר בחיים אלו יחסים עם אחרים
06/01/2018 | 10:16
42
אחד הדברים החשובים ביותר בחיים אלו יחסים עם אחרים.
כל רגע שתקדישי כדי לשפר את מערכות היחסים שלך והאמון שלך בקשרים יפעל לטובתך בחיים בכל תחום ותחום.  אף רגע כזה אינו מבוזבז לריק.
הייתי בוחרת אחד מהחברה הללו להיפתח אליו מעט ומעט יותר בפעם שאחרי אם זה מרגיש בטוח כמובן וכך הלאה.
כשמחפשים מוצאים
תחפשי מישהו שאת יכולה לסמוך עליו, אני בטוחה שתמצאי.
איך תדעי שאת יכולה לסמוך עליו, את צריכה לפתוח את הלב מיד עם כל הדברים הגדולי, רצוי להתחיל עם דברים קטנים כמו איך הרגשת כשהתעוררת בבוקר אחר כך אם האדם מרגיש לך אמין לספר עוד קצת על עצמך. קשר הוא דבר שנבנה לאט לאט. זהו תהליך שיש בו הרבה גישוש ובחינה של התגובות והיחס.
ולגבי הכתיבה, לפעמים מעמידים פנים שיש מישהו לכתוב לו ואז הוא מגיע.
והכתיבה בפני עצמה, מאפשרת להתמודד עם הרגשות וכתוצאה מכך העוצמה שלן יורדת ויותר קל עם האירועים שקרו.  
חשוב לכל רגש לבדוק איזו פעולה היית עושה כשהיית מרגישה אותו. אלו פעולות גרם לך הרגש לעשות. כך תכירי טוב יותר את עצמך ובטח תמצאי שחלק מהתגובות / פעולות היית רוצה לשנות.
לא כדאי לך לוותר על הקשר איתם אם מרגיש לך שהקשר תורם לך.
Trigger
לצפיה ב-'משחק נחמד לפני השינה'
משחק נחמד לפני השינה
07/01/2018 | 17:49
56
שלום לך
הייתי רוצה לנסות איתך משהו נחמד.
משחק נחמד לפני השינה.
שתי שאלות לפנייך, תשאלי את עצמך שאלות אלו לפני השינה והזכירי לעצמך לקבל תשובה ומסרים בזמן השינה. ובבוקר תקדישי תשומת לב למחשבות שעולות לך בראש  ולתשובה שתתגלה לך דרכם.
בכל ערב ל(פני השינה) שאלי את עצמך רק שאלה אחת.
שאלה ראשונה
מדוע אני צריכה לסמוך עליהם?
שאלה שניה
איך אני יכולה ללמוד לסמוך על עצמי?
 
בבקשה חזירי עם תשובה.
מחכים לשמוע ממך.
Trigger
לצפיה ב-'לספר את הסיפור'
לספר את הסיפור
10/01/2018 | 10:43
38
הי שלו יקרה,
תודה על השיתוף ועל שסיפרת לנו על הסיפור שלך.
להסתובב בעולם עם סיפור שלא מסופר ומבקש לצאת החוצה ולמצוא אוזניים קשובות ובעיקר לב מכיל,זה לא פשוט. ממש כמו שכתבת.
כנראה את מציבה רף מאוד גבוה של יכולת הקשבה. האנשים סביבך מרגישים בטוח להפקיד אצלך את ההתלבטויות שלהם,את הקשיים וכל מה שעובר עליהם. 
 
את צודקת בכך שצריך להרגיש אמון כדי לשתף.
אני מזמינה אותך לחשוב- האם יש מישהו בסביבתך שאת יכולה לשתף במשהו משמעותי על עצמך? ( לאו דוקא  סיפור החיים כולו וגם לא עובדה סתמית,אלא משהו שמספר על עצמך משהו בלי לחשוף יותר מדי בלי שתבחרי בכך )
 
שיתוף כזה הוא כמו בלון ניסוי. את משתפת ורואה מה התגובה. האם יש לך רצון להעמיק את הקשר ואת רמת השיתוף או שלא.
 
לך יש יכולת נדירה לאותת לאנשים מסביבך :" אתם יכולים לסמוך עלי"
לא תמיד אנחנו יכולים לקלוט את זה על אנשים אחרים.
אבל אני מאמינה שיש כאלה סביבך שיוכלו להעניק לך אוזן קשבת.
אני מדברת על חברים,בני משפחה,חברה טובה.
וגם לפעמים, בסיפורים יותר מורכבים,אפשר ונכון לשתף אנשי מקצוע שזה תפקידם:
להקשיב,לתת מקום לכל מה שמתחולל בפנים, ולחשוב ביחד על רעיונות שמסמנים איך ממשיכים מפה הלאה.
 
האם יש לך נגישות לגורמים כאלה? 
 
שלו יקרה, עשית נכון שפנית גם לפורום תמיכה.
הפורום שלנו מיועד לבני נוער עד גיל 21. אני מזמינה אותך לפנות באמצעות האינטרנט או טלפונית למי שיוכל לסייע לך ( כמו סהר או ערן ) ובעיקר לשמוע את הסיפור שלך.
מגיע לך לספר את הסיפור שלך. 
את לא צריכה להשאר איתו לבד.
 
שלך,
שחר 
 
 
לצפיה ב-'אני נמשכת לאלה שמתנהגים אליי מסריח'
אני נמשכת לאלה שמתנהגים אליי מסריח
05/01/2018 | 14:07
3
59
אין לי מה לומר חוץ מזה שאני מסכנה, אם גבר טוב לב,חמוד,נחמד ואדיב יבוא אליי אני אקח אותו כמובן מאילו ואתייחס אליו כחבר טוב או אפילו לא אדבר איתו הרבה וזה מוזר לי.אני מרגישה שזה טעות אני מרגישה שזה...קצת לא אנושי אני אמורה לשנוא בן אדם שמתייחס הזילזול ומגעיל לסובבים אליו ופשוט...
לצפיה ב-'צעדים קטנים מביאים לשינויים גדולים.'
צעדים קטנים מביאים לשינויים גדולים.
05/01/2018 | 18:15
29
היי,
יכולות להיות לכך כמה וכמה סיבות אז בואי נקפוץ ישירות לפתרונות.
צעדים קטנים מביאים לשינויים גדולים.
את לא צריכה ישר לקפוץ ליחסים, את יכולה להתחיל בצעדים קטנים.
לשבת ליד מישהו נחמד בלי להגיד שום דבר במשך דקה בכל פעם או בכל יום.
זאת התחלה טובה.
מה דעתך?
אם זה ילך טוב תוכלי לחשוב על עוד צעד קטן לעשותו ואולי עוד אחד קטנטן ולראות לאן זה מוביל.
Trigger
לצפיה ב-'לא יכולתי להתאפק'
לא יכולתי להתאפק
06/01/2018 | 10:30
32
 ניסיתי לא לעשות זאת אבל לא יכולתי להתאפק. אז אומר לך מה הסיבה שלדעתי שזה קורה
קשר נבנה לאיטו.
כאשר מתנהגים אלינו לא יפה מעוררים בנו הרבה רגשות ומיד נוצר קשר חזק אנוחנו טובעים בתוך הרגשות הללו מצד אחד זה מערער אותנו מצד שני יש שמחה של שינוי יצרתיות וחיים. אנחנו נכנסים למערבולת רגשית ועסוקים בה ובאיך לפתור אותה האדם המגעיל מתחיל למלא חלק לא מבוטל מהזמן רגשי שלנו.
כאשר מישהו מתנהג אלינו יפה זה לא מעורר בנו הרבה אז הקשר לא ממש נוצר, כדי שיווצר הקשר צריך להוסיף לכך עוד נתבך ועוד נתבך. וכדי שהקשר יסחוף אותנו ותיהיה בו תשוקה צריך לפעול לכיוון הזה. אבל בדרך כלל פעולות שמעוררות תשוקה פועלים אחרי שהקשר מתחזק.
הכי נכון זה פשוט לפעול פעולות קטנות ולהתקרב בכל פעם קצת יותר.
Trigger
לצפיה ב-'קשר'
קשר
10/01/2018 | 09:39
22
הי אתי,
תודה על השיתוף שלך בפורום שלנו.
כתבת על מצב שאני חושבת שיש הרבה שיכולים להזדהות איתו.
למה קל לנו להזדהות עם מישהו שמתנהג אלינו בצורה פוגענית יותר ממי שיפרגן לנו.
זה רלוונטי לקשרים זוגיים אבל גם לפעולות שגרתיות יותר כמו מחמאות:
איך אגיב למחמאה?
האם כשמישהו יתן לי מחמאה אני אומר פשוט "תודה"
או שאבטל את המחמאה, או אחמיא מהר חזרה.
 
כל זה קשור לאיך שאנחנו תופסים את עצמנו.
האם אני ראויה לקבל מחמאה? האם אני ראויה להיות בקשר טוב ונעים?
התשובה על זה תוכל להסביר כמה מהבחירות שלנו.
 
אתי יקרה,אני לא מכירה אותך מעבר למה שכתבת. אבל גם בלי להכיר אני יכולה להאמין שאת ראויה לקשר טוב ונעים. שמגיע לך להיות בקשר שתוכלי לקבל בו מקום שקט ובטוח.
 
אז בעצם רגע לפני שנכנסים לקשר ,שווה לבדוק קצת עם עצמנו, האם אני יכולה לפתוח אצלי מקום בלב שמוכן לקבל תגובה טובה ,מחמאה ופרגון.
 
אני מאמינה שתוכלי ובטוח שווה לנסות.
 
אשמח לשמוע מה דעתך,
שלך,
שחר 
לצפיה ב-'פרידה מהפורום'
פרידה מהפורום
31/12/2017 | 22:34
4
89
אז זהו היום אני בת 21 והגיע הזמן להיפרד...
אחרי הרבה שנים שהפורום הזה היה הבית השני שלי המקום שבו יכולתי לפרוק ולהיטען מחדש המקום שתמיד היה תומך אוהב דואג ולא שופט אותי...אני לא טובה בפרידות אבל זה הכרחי אני רוצה להגיד תודה רבה על המון אהבה
תודה על דאגה
תודה על הכלה אין סופית
תודה על קבלה
מאוד קשה לי להיפרד מהפורום הזה היו לי פה תקופות טובות יותר וטובות פחות היו לי פה חברים שחלקם הכרתי גם מחוץ לפורום בכיתי פה וצחקתי פה והתלבטתי פה ובחלק מהתקופות אתם הייתם אלה שהצילו אותי ואפשר להגיד שאני כאן בזכותכם...
אז היום אני במקום אחר אמנם הדיכאון של עבר והוא גם לא יעבור אבל אני לומדת לחיות איתו ולהבין איך להתמודד איתו ובסופו של דבר לאהוב אותו כי הוא חלק ממני והוא בעצם הביא אותי למקום שבו אני נמצאת היום... היום אני אחרי לימודי מקצוע עובדת במקום עבודה שטוב לי בו אני קמה בבוקר עם חיוך והוא לא יורד לאורך כל היום אני רוצה להתחיל ללמוד באוניברסיטה ובעזרת השם אני יעזור לנערים שנמצאים במצבים שאני הייתי בהם זה הההחלום ואולי ניפגש במשרדים של העמותה :)
אני רוצה להגיד לכל הנערים שנמצאים פה שיכול להיות אחרת אל תתייאשו תחשבו חיובי אל תתנו למצב להפיל אתכם תקחו את זה כאתגר שצריך לעבור וכל פעם שהצלחתם תצברו מזה כוחות ותזכרו את זה לפעם הבאה שיהיה קשה...
אני מקווה שאני אוכל לבקר מידי פעם ולפרוק וגם אם זה לא אפשרי מבחינת החוקים של הפורום אני יהיה פה בשקט...אני מאוד מאוד מאוד מאוד אוהבת את כולכם ורוצה להגיד תודה תודה תודה והלוואי שיכולתי לתת חיבוק לכל אחד ואחת מכם....



לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
01/01/2018 | 09:41
27
שלום לך,
חבל שלא נשמע ממך עוד.
מאמינה בך, בטוחה שתמצאי את הכוחות להגשים את כל החלומות.
ושתדעי שיש לך כישרון ניסוח בכתב מאוד טוב.
מקווה שתוציא משהו לאור ותספרי בו על החוויות שלך ושנזכה כולנו לקרוא זאת.
בהצלחה ובאהבה  Trigger
 
לצפיה ב-'שיר פרידה '
שיר פרידה
10/01/2018 | 09:28
52
Bad life1 יקרה,
אחרי שנים שאת איתנו,את נפרדת בהודעה כל כך כנה ,אמיצה ובעיקר מרגשת.
את כבר בת 21. עברת כל כך הרבה. והיתה לנו הזכות ללוות אותך במהלך הדרך בנסיונות,בקשיים ובעיקר ביכולת  שלך להמשיך ולהמשיך לנסות.
כל מה שכתבת על ההווה שלך מרשים ומשמח ואפילו יותר אם נזכור איזו דרך עשית כדי להגיע ללימודים ולמצב שאת יכולה לחייך מפנים ובחוץ באופן מלא.
והחלומות שלך לעתיד נראים במרחק נגיעה וכל כך מתאימים לך.
כשאת תהיי זו שעוזרת לבני נוער בנקודות קושי וכאב, את תדעי בדיוק מה הם מרגישים כי היית שם. היית שם והצלחת לפתוח לעצמך עוד אפשרויות שכוללות חיוך רחב.
יקירה,את אמנם בוגרת הפורום. אבל את מוזמנת לקפוץ ולעדכן מה קורה איתך. את חלק מהפורום הזה ויציאה שלך מהפורום לא כוללת יציאה מהלב שלנו.
קחי מכל מה שקיבלת פה גם הלאה,
קחי איתך את החיבוק החם, ההכלה ובעיקר את הגאווה שלנו על הדרך המדהימה שלך.
בהצלחה,
שלך,
שחר
לצפיה ב-'פרידה מהפורום '
פרידה מהפורום
10/01/2018 | 17:34
1
38
"Bad life" יקרה ואהובה,
איזו הודעה מרגשת השארת כאן. עשינו יחד דרך ארוכה ארוכה..
נפגשנו כאן מאחורי המסך בכל כך הרבה רגעים. משמחים, מרגשים, עצובים, כואבים... היית כאן בכל כולך, בכנות בפתיחות, למדת לתת אמון, לסמוך, להיעזר, והיום את אפילו עוזרת לנערים ונערות אחרים ברגעים הלא פשוטים בחייהם.
אני מאמינה בך, בטוחה שתהיי משמעותית בכל מקום אליו תגיעי. ואם יזדמן לך להגיע למשרדי העמותה, בתפקיד כזה או אחר, אנחנו יותר מנשמח לתת לך חיבוק גדול
הפורום שלנו נשאר כאן, ואת תמיד מוזמנת לעדכן ולספר מה שלומך. 
בית נשאר בית. גם כשהגוזלים עוזבים את הקן.
דרך צלחה אהובה והרבה מזל טוב ליום הולדתך!
רותם
לצפיה ב-'תודה רבה...אוהבת אתכם הכי בעולם'
תודה רבה...אוהבת אתכם הכי בעולם
13/01/2018 | 21:47
14
לצפיה ב-'מדהים כמה זה נכון!!!!!!'
מדהים כמה זה נכון!!!!!!
29/12/2017 | 22:31
29
לצפיה ב-' פורומים חדשים מחכים לכם '
פורומים חדשים מחכים לכם
24/12/2017 | 13:21
18
 
פורום חדש יעסוק בדיני המס כולל תחום המיסוי הפלילי, בו תקבלו ייעוץ מעו"ד מומחה, לשעבר מנהל תחום במחלקת החקירות של רשות המיסים 
היכנסו עכשיו לפורום דיני מע"מ ומס הכנסה 
 
פורום חדש מרכז ייעוץ משפטי ומענה על שאלות בנושאים של ויזה, דרכון זר, הגירה, אזרחות ואשרת עבודה בחו"ל, בבריטניה וארה"ב בעיקר
היכנסו עכשיו לפורום ויזה ואזרחות בבריטניה וארה"ב
לצפיה ב-'אוליי אברח מבעיותי ודי'
אוליי אברח מבעיותי ודי
17/12/2017 | 15:15
6
85
אולי אברח מבעיותיי וכוסעמו?
אין לי את היכולת להמשיך אם זה רודף אותי כל חיי!
שאלה-זה נראה לכם הגיוני שילדה בת 5 בקושי הופרדה מאימה בדרך מזעזעת ונזרקת לפנימייה?
כן גם לי לא,אני ראיתי את אמא שלי בוכה כשהיא הבן אדם המאושר ביותר שראיתי בחיי,פעם אחת לא ראיתי אותה עצובה..
אני בת 17 עכשיו וגיליתי דברים לא כאלה מראי פנים.
אני הולכת לפסיכולוג אבל עדיין מרגישה שבעיותי לא פתורים ויש כל כך הרבה כאלה
בקושי לב פסיכולוג אני מספרת משהו, קשה לי לסמוך על אנשים ומכל האנשים,לא מצאתי בן אדם אחד לסמוך עליו מספיק כדי לומר לו את זה.אני מנסה לספר,באמת שכן אבל כל פעם שאני מנסה אני חושבת על ההשלכות ועולות לי דמעות ואני בורחת,אני לא מסוגלת אני מרגישה חלשה ופגיעה,אני מרגישה כל מילה שיוציאו מהפה אני אהיה על סף דמעות.מה עושים ברגעים כאלה??כן זה לעיתים קורה לי שאני חושבת על זה אבל זה לעיתים קרובות.
לצפיה ב-'בריחה ובחירה'
בריחה ובחירה
20/12/2017 | 22:24
49
אדל יקרה,
תודה רבה על ששיתפת במה שעובר עליך אצלנו בפורום.
עברת כל כך הרבה.. סיפרת על פרידה כואבת מאמא בגיל חמש.. כתבת שקשה לך להרגיש חלשה ופגיעה.
לכולנו יש רגעים של חולשה ופגיעות. גם למי שעבר חיים פחות או יותר רגילים
. חולשה,פגיעות, כאב - הם חלק ממרכיבי החיים.. כמו שמחה,חוזק והנאה. אלה לא בהכרח הפכים. לפעמים נרגיש שמחה דווקא כשנפגוש מישהו שנוכל להיות לידו חלשים.וזה יהיה בסדר.
זה בסדר שהדמעות פתאום פורצות.
זה בסדר שאין כח ונמאס מהכל
זה בסדר כשמתגעגעים,מתחרטים,נפגעים -הכל בסדר.
אני מזמינה אותך למצוא פה אצלנו בפורום או בצ'ט מקום לשתף בכל מה שעולה בך.
כדי לתת מקום לכל סוג של רגש
ובעיקר כדי לצמוח דרכו לעוד נקודה חדשה של התפתחות.
שאלת האם לברוח מבעיותייך
לברוח זה רק אחת מהאפשרויות.
בואי ננסה לחשוב ביחד על עוד כמה אפשרויות.
אני מאמינה שנמצא.
מחכה לשמוע ממך,
שלך,
שחר
לצפיה ב-'היי אדל'
היי אדל
22/12/2017 | 11:07
23
אשמח לשוחח איתך בפרטי
תפני אלי בבקשה
יום נפלא
לצפיה ב-'בכוח הוא אצלך'
בכוח הוא אצלך
29/12/2017 | 20:49
21
שלום לך,
החלטת לכתוב כאן, אז חשוב לי לטרוח ולכתוב לך חזרה.
ראשית, הלוואי ואני הייתי מגלה כבר בגיל 17 שאין לי על מי לסמוך ולא אחרי כל-כך הרבה שנים שהשקעתי באנשים ורק אחר כך התברר שאי-אפשר לסמוך עליהם. וכל ההשקעה היתה לריק. דבר לא יצא ממנה רק בזבוז זמן.
 
כמובן שהיה לי קשה לעזוב אותם, הייתי בטוחה שזה יהרוג אותי, אבל זה הוביל למוות זה דווקא הוביל לחיים חדשים טובים יותר.
 
שנית, הכאב שלך כל-כך גדול ועצום מפני שאת בטוחה שאת תלויה באחרים.צריכה אותם כדי ליצור חיים טובים ומספקים אך אין זה כך, את יכולה לחיות חיים נהדרים מלאים ומשמעותיים בזכות היכולות שלך,ההחלטות שלך והמעשים שלך
כשגדלנו, מגיל אפס לא יכולנו לעשות כמעט שום דבר בעצמנו היינו צריכים עזרה באכילה, בהליכה וכדומה. לכן אנחנו תופסים את המציאות כאילו הכוח אצל מישהו אחר והוא מחליט על העולם שלנו. מישהו אחר בא אליך הביתה ולקח אותך לפנמייה.
הכוח אצלך
אבל היום את מבוגרת מספיק ואת הכוח המחליט בחייים שלך. לך הכוח לקובע מה תעשי עם החיים שלך ואת מחליטה מה לבצע בעולם שלך.
 
והיום אין מי שיעצור אותך, אין עוד צורך להשאיר את החלומות והתקוות במצב של חלומות רק בראש. עכשיו את יכולה לממש בחיים שלך מה שתחליטי.
זה הזמן, תחליטי מה את רוצה לממש ותבני תוכנית פעולה מעשית. ותתחילי לצעוד בכל פעם צעד. אחרי כל צעד כבר תדעי מה לעשות בצעד הבא.
את הזהות שלך את קובעת
בגיל ההתבגרות עוברים תהליך טבעי המורכב משלוש משימות הסתגלות: עיצוב זהות, היפרדות הדרגתית מן המשפחה וחקירת העולם החברתי.
זאת הסיבה השניה לכך שאת חשה כאב עמוק, נראה שמנעו ממך את היכולת לממש תהליך טבעי זה של עיצוב הזהות שלך.
כי אין לך קשר לאימך ואת מנועה מליצור חברויות בונות.
 
אבל שוב אינך תלויה באחרים ולא בהתנהגות שלהם. את יכולה למצוא את הדרך לבטא את מי שהינך. את תחליטי מי את רוצה להיות ואין גבול להחלטה שלך, נולדת בצלם האל ויש לך תכונות אלוהיות ואת יכולה לפתח כישורים ויכולות על-פי בחירתך ולהתחיל ליישם אותם כבר עכשיו עם אנשים. אף אחד לא יכול לעצור אותך, את עצמאית, מלאת עוצמה אישית.
 
דוגמא אחת למימוש יכולה להיות שתתחילי ללמד מנסיונך האישי מה הן ההשלכות של להוציא ילדה מהבית ולתת לה לגדול במקום זר ואולי גם מנוכר כמו הפנימייה. ואולי יש לך רעיונות לתת לסגל איך לעצב את הפנמייה אחרת כדי ליצור אווירה טובה יותר.
אולי איך הפנמייה יכולה לתת תמיכה רגשית לילדים במקום באופן יותר אפקטיבי ממשפחה אומנת.
אולי את יכולה להצביע על הגורמים שהביאו אותך לא לסמוך על הצוות המטפל ולהציע מה כדאי לשנות על-מנת ליצור אמון בין הצוות המטפל לילדים הגדלים במקום.
אבל זוהי רק דוגמא. את יכולה לפתח את זהותך בכל כיוון שתבחרי ועל-ידי הפעולות והמעשים שתבחרי לעשות לעצב אותה.
הרבה בהצלחה לך, את הרבה הרבה יותר חזקה משנדמה לך היום.
Trigger
לצפיה ב-'המודעות והבחירות השונות כבר ישנו הכל לטובתך'
המודעות והבחירות השונות כבר ישנו הכל לטובתך
30/12/2017 | 06:58
9

טיפול פסיכולוגי הוא טוב מכמה סיבות אבל יש מקום לערוך בו שינוי כבר מעכשיו לעשותו מצויין ותיכף אני אפרט.
בנוסף הטיפול מאפשר לך לעושות תיקון, בעבר היה לך את אמא שלך שסמכת עליה עד שהגיע מישהו (ואני בטוחה שהרצון שלהם והכוונה שלהם היתה טובתך ושלומך) והפסיק את הקשר הטוב הזה.
עכשיו יש לך פסיכולוג ואת סומכת עליו ובוודאי יגיע הרגע שיאמרו להפסיק את הקשר הזה, אבל עכשיו הינך מודעת למצב הזה ועכשיו את יודעת שהכוח אצלך ולכן עכשיו את יכולה להחליט להמשיך את הקשר עם הפסיכולוג עד מתי שאת תרגישי שאת יכולה להפסיק אותו.
 
לגבי הטיפול עצמו. טיפול פסיכולוגי עובד על תפיסת המציאות, מעלים את האירועים שקרו בוחנים אותם בעינים חדשות וכתוצאה מכך תופסים את האירועים אחרת.
השינוי בתפיסה הוא אשר משנה את המציאות שלנו לטובה יותר.
 
בטיפול פסיכולוגי מעלים את האירוע ובוחנים את הרגשות והמחשבות בלבד ואנו מוצפים ברגשות ועם הזמן יהיה לך יותר קל עם הרגשות.
אבל יש מקום לעשות שינוי בטיפול ולהוסיף לו יעד, דרכי ביצוע (דרך), ובנוסף בחינה גם של אומונות.
 
לרגע אציג משל ואחר-כך הדברים יתחברו,
ניקח לדוגמא ספינה, אם נשלח ספינה על אנשי הצוות שבה ורב החובל אל הים ללא יעד וללא ציוני דרך, סביר להניח שהספינה אם תצליח לצאת מהמעגן לא תגיע ליעדה.
כך גם בטיפול פסיכולוגי צריך שיהיה יעד וצריך ציוני דרך כדי שהטיפול יאפשר לך להתגבר על האירועים ולחיות חיים טובים.
נתחיל עם הדרך,
צריך בטיפול עם הרגשות והמחשבות שעולות בך לבחון בכל פעם מחדש איזו אמונה נמצאת מאחורי הרגשות והמחשבות האלו, (כל האמונות שיש לך ויוצרים את הרגשות הללו נולדו בך בילדות וסביר להניח שהיום הן כבר לא יראו לך נכונות או רלוונטיות ואז צריך להחליף את האמונות הללו באמת אחרת) ובנוסף לכך לבחון איזה דרכי ביצוע, איך החלטת להתנהג כאשר עלו בך הרגשות והמחשבות הללו. (גם כאן בוודאי תחליטי שעכשיו יש לך אפשרות להתנהג אחרת לעשות דברים אחרת).
ומכל מפגש כזה כדאי לצאת עם החלטה מה לעשות, איזו פעולה לנקוט.
וכעת אל היעד,
צריך יעד ברור לטיפול והיעד צריך שיהיה שתכירי בכך שהכוח להחליט על החיים שלך הוא בידיים שלך כעת.
ועוד יעד חשוב הוא ההבנה שאינך תלויה עוד באחרים ולא בהחלטות שלהם, הינך הסמכות בחייך. הינך עצמאית.
והיעדים מתחברים לדרכי הביצוע,
כעת את תחליטי איך לפעול והפעולות שלך כדאי שיהיה בהם שלושה דברים.
1. משהו שחשוב לך, שיש לך רצון חזק להיות מעורבת בו.
2. משהו שאת מעונינית לשפר אותו להשפיע על איך שהדברים נעשים היום.
3. משהו שישפיע על האנשים או הילדים שאיכפת לך מהם.
 
ובהמשך בוודאי תרצי ללמוד יותר ולדעת יותר בכל הקשור לתחום שתבחרי כדי שתוכלי להשפיע ולשנות יותר לטובה, להטיב עם האנשים / ילדים שאיכפת לך הם.
ואלו הדברים שיצרו את השינוי, שום דבר כבר לא יחזור על עצמו.
המודעות והבחירות השונות כבר ישנו הכל לטובתך. הכול יפעל לטובתך מעכשיו.
Trigger
לצפיה ב-'יש לך את כל הכלים הנחוצים להרגשה טובה ולחיים טובים'
יש לך את כל הכלים הנחוצים להרגשה טובה ולחיים טובים
30/12/2017 | 10:29
10

מה בעצם צריך לפתוח ולפתור עם הפסיכולוג?
את הקונפליקט עם הסמכות שנוצר לך.
וזה מתחלק לשני דברים:
שכהוציאו אותך מהבית בגיל 5 אולי הכוונה שלהם היתה טובה אבל את מרגישה מאוד רע עם המעשה, וזאת האמת שלך. זה היה רע.
אבל בגיל 5 לא היה לך הכוח לעצור אותם להגיד לא.
אבל היום יש לך את הכוח לבחור עבור עצמך מה טוב לך ומה נכון עבורך. היום את הכוח בחייך.
את הגעת לפנמייה ואולי רצית לסמוך על הצוות המטפל אבל כנראה היתה לך התנגדות מבפנים אליהם לא יכולת לסמוך על מי שלקח אותך מאמא שלך ופגע בך וגם פגע באמא שלך, ראית כמה היא התעצבה כשלקחו אותך.
מצד אחד היית תלויה בצוות מצד שני לא האמנת להם שהם לטובתך.
היום אינך תלויה בהם. היום את עצמאית ואת בוחרת מה טוב לחיים שלך בעזרת הרגשות שלך והמחשבות והרצון שלך. היום יש לך את האינטלגנציה, המוטיבציה, האינטואציה, ההדרכה מבפנים, החיוניות וכל אלו עומדים לרשותך לנווט על חייך ולהחליט מה טוב לך, אינך תלויה עוד בהחלטות של אחרים.
Trigger
לצפיה ב-'אין סיבה להרגשת אשמה'
אין סיבה להרגשת אשמה
01/01/2018 | 09:53
12
היי,
אני חושבת שהסיבה שלא התחברת עם אף אחד מהילדים היא בגלל שהרגשת אשמה.
אני חושבת שלקחת על עצמך את אשמה על כל מה שקרה באותו יום. וראית את אמא שלך עצובה כל-כך ואת פתחת את הדלת וזה הכל באשמתך לפי התפיסה שלך ולכן לא הסכמת לעצמך להתחבר עם אף אחד להיות שמחה להמשיך בחיים.
רק אדם מאוד חזק יכול לעשות בחירה כזו. אבל נראה לי שאת צריכה לשנות את הבחירה שלך, לצאת מהבידוד להתחבר עם בני גילך.
אני חושבת שהיום את מבינה שזה לא אשמתך ואי אפשר היה לעצור את האירוע הזה. זה היה קורה בכל מקרה בלי קשר למה שהיית עושה או לא היית עושה.
אני מקווה שעכשיו כשאת מתבוננת על האירועים ממקום בוגר את יכולה לקבל שהצוות המטפל בעצם רוצה את טובתך.
לצפיה ב-'אתם חייבים לראות את זה!!!!!'
אתם חייבים לראות את זה!!!!!
07/12/2017 | 15:04
37
לצפיה ב-'איך פועל ״הצ׳אט אחד על אחד״ שלכם?'
איך פועל ״הצ׳אט אחד על אחד״ שלכם?
03/12/2017 | 10:45
1
68
אתם יכולים להסביר לי לעזאזל איך אני מקבלת מענה ?
לצפיה ב-'צ'ט אחד על אחד'
צ'ט אחד על אחד
06/12/2017 | 17:27
54
שלום לי,
כדי להיכנס לצ'ט האישי את צריכה ללחוץ על הקישור המופיע מטה.
הצ'ט שלנו פתוח בין השעות 19 ל-24 בימי א' עד ה'.
עדכני אותי האם הצלחת.
רותם
לצפיה ב-'א-סיוט ב-למות ד-...'
א-סיוט ב-למות ד-...
02/12/2017 | 02:19
2
94
כיתה א-מסריחה,מכוערת,את נראנת כמו בן,שחורה
כיתה ב-חרם שכבתי עליי
כיתה ג-הכרתי את קים הילדה החדשה שהגיעה לכיתה ונהינו החברות הכי טובות
כיתה ד-החליפה אותי בחברה אחרת וזרקה אותי לכלבים למרות כל מה שאמרתי לה
כיתה ה-מסריחה,מגעילה,בודדה,״על חתולה שחורה צריך לירוק 3פעמים כדי שיעבור המזל נאחס״
כיתה ו-״אמא שלי אמרה לי לא להתקרב לשחורים אל דנה התקרבתי במקרה אבל לא אל מוריה״
 
אלו היו חיי ביסודי,כיתה א-ירדו עלי
                         כיתה ב-חרם
                          כיתה ג-חברה חדשה
                           כיתה ד-חוזרת למצב 0
                           כיתה ה-עלבונות נוראיים
                כיתה ו-הקש ששבר את גב הגמל
 
ואז אנשים מופתעים למה אני כזאת חלשה ולא יכולה להגיב כשמקללים אותי,מעליבים,משפילים,פוגעים-את כל זה אני סובלת עד היום
 
אם למישהו יש פיתרון בשבילי לפני הקץ לחיי!?אני חושבת שהגיע הזמן לומר לי...
 
״ההיסטוריה חוזרת על עצמה״
לצפיה ב-'מושיטים יד לעזרה'
מושיטים יד לעזרה
02/12/2017 | 16:07
52
הי מוריה,
קראתי מספר פעמיים את ההודעה שכתבת וכל כך התעצבתי.
לאף אדם בעולם לא מגיע לחוות השפלות, חרמות, עלבונות ופגיעות.
סיפרת על בדידות חברתית גדולה והשפלות קשות שאת חווה מכיתה א'.
בת כמה את היום? 
מהמעט שכתבת אני דווקא מתרשמת מכך שאת חזקה, עברת כל כך הרבה דברים קשים ואת עדיין מחפשת פיתרון ועזרה.
ההיסטוריה לא חייבת לחזור על עצמה, אני בטוחה שיש עוד מה לעשות ושמוות הוא לא פיתרון. לא סיפרת לנו דבר על משפחתך.. עם מי את חיה? הם יודעים על הבדידות ועל ההצקות?
מה ניסית עד כה? מה עזר ומה בכלל לא?
בואי ננסה לחשוב יחד.
נשמח גם אם תיכנסי לצ'ט שלנו מחר בערב ותשוחחי באנונימיות ובפרטיות עם אחת המתנדבות www.yelem.org.il
בקיצור, כאן או שם. או גם וגם? איפה שנוח לך.
מושיטים לך יד ובטוחים שאפשר למצוא פתרון שישאפשר לך לחיות חיים בטוחים ומספקים.
רותם
 
לצפיה ב-'ההיסטוריה חוזרת על עצמה'
ההיסטוריה חוזרת על עצמה
08/12/2017 | 14:54
37
שלום לך,
המציאות אכן חוזרת על עצמה והיא תמשיך לחזור על עצמה עד שתשני אותה.
בעיקרון יש לך 2 אפשרויות:
1. לספר את האמת  2. לשנות את האמת
הרבה שנים ניסיתי לשנות את החזרה הזו, להפסיק אותה עד שלמדתי שיש רק דרך אחת לשנות את ההתרחשויות הללו שחוזרות על עצמן כמו בלולאה,
הדרך היא לשנות את עצמי.
בחיים אנחנו נולדים לפעמים למציאות לא קלה. אבל דווקא במציאות לא קלה מגיעים להשגים הכי גדולים.
לדוגמא:
יש הרבה שחקני כדורגל מצטיינים שהגיעו מברזיל, מדוע?
מסתבר שבברזיל יש משחק לילדים, הם משחקיים כדורגל בתוך חדר קטן.
השחקנים נמצאים במקום כל כך צפוף שהם חייבים לשלוט היטב בכדור כדי שלא יחטפו להם אותו.
  הקושי שבמשחק כזה מצמיח אלופים.
עוד דוגמא,
העם היהודי נחשב עם חכם, כמות הסטארטאפים שיצאו מכאן מוכיחה זאת.
מסתבר שאלפיים שנים בגולה, ללא בית, ללא זכויות, ללא בטחון ממשי אילצו את אותנו לאלתר, להמציא פתרונות, לשרוד במצבים בלתי אפשריים.
 המאבק הופך אותנו לחכמים יותר.
דווקא בגלל שנפגעת, כשתכנסי לקשר שוב את תחפשי את הדרך לשמור על הקשר אם הוא טוב, בונה, איכפתי. יש לך מוטיבציה ללמוד איך עושים זאת. יש לך רצון להיות בקשרים טובים לטווחי זמן ארוכים יותר מלנערות אחרות בגילך.
אולי יש שם נערה שמרגישה יותר בודדה ממך, בזכות האמפטיה שיש לך אליה, את יכולה להתחבר איתה רק כדי להקל עליה את ההגשה הזו.
 
בברכת המון קשרים טובים ואיכפתיים, כי קשר טוב הוא הבסיס ליצרתיות אהבה והגשמה.
 
Trigger
 
לצפיה ב-'אני באמת מנסה שלא לבכות'
אני באמת מנסה שלא לבכות
01/12/2017 | 19:39
2
90
 
 
 
 
לילה אחד,הייתי בת 5 בערך,הייתי די מאושרת יחסית לעכשיו,אמא הכינה קוסקוס והייתה דפיקה בדלת,שאלתי מיזה וענו לי בשאלה אם אמא שלי בבית,אמא סימנה לי בשקט לא לומר כלום אבל אני פשוט צעקתי שרק אני בבית,הם ענו לי ״מתוקה אנחנו יודעות שאמא בבית תפתחי לנו בבקשה״לקחתי כיסא וראיתי בעיינית שתי נשים שמחכות שאני אפתח,סימנתי לאמא שאני פותח והיא תפסה את ידיי ולחשה שלא,אחרי שעה ששתי הנשים עמדו וצילמתי בדלת הן הגיעו לאיומים ״אם לא תפתחי נקרא לשוטר שיפתח במקומך״אני ידעתי על המצב הכלכלי של הבית והוא לא בשמיים עם כל החשבונות שתמיד אמא שלמה נשאר בסה״כ 250 לשלוש נפשות בבית שתי חדרים..שמעתי כבר את השוטר סופר לפני שהוא פורץ את הדלת אני לא רציתי שיפרצו את הבית ולא הייתה לי ברירה אלה לפתוח אמא כעסה עליי ובו זמנית בכתה אני לא אשכח את המראה השבור של אמא על פניה היא היית הבן אדם השמח ביותר שקיים,בחיים לא ראיתי את אמא בוכה..אמא לא שחררה לי את היד והשוטר פשוט תפס אותה וחסם אותה,אני הייתי כל כך בשוק שלא זזתי ממקומי,אני פשוט בהיתי באמא משתגעת ובוכה ובו זמנית נלחמת בשוטר כדי שישחרר אותה אישה אחת ממש  משכה אותי מידיי כדי שאבוא,לא היכרתי אותן מעולם ולא ראיתי אותן מעולם,אני שנאתי אותן,על זה שהן קראו לשוטר,על זה שגרמו לאמא שלי להתחרפן עד איבוד עשתונות,על זה שלקחו אותי לגיהנום שעד היום אני מתעבת שם כל דבר,את האוכל,את המיתות,את חדרים בכל!מה לא הייתי נותת כדי לגור עם אמא שלי שוב........................
 
וככה הגעתי לפנימיה....
 
לצפיה ב-'געגועים לאמא'
געגועים לאמא
02/12/2017 | 15:57
60
שלום יוליה,
תודה ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך. מהדברים שכתבת אני מבינה שהזיכרון הקשה הזה ממשיך ללוות גם כיום. היית כל כך קטנה..
הגעגוע לחיים המשותפים עם אמא כל כך טבעי ואנושי.
בת כמה את היום? האם יש לך קשר עם אמך? מה שלומה?
מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולשתף.
נשמח ללוות אותך ולהושיט יד.
שבת שלום
רותם
 
לצפיה ב-'בפנמיה'
בפנמיה
06/12/2017 | 10:37
44
שלום לך,
דברים שחשוב לציין,
אפשר לומר באופן חד משמעי על-פי הדברים שאת מספרת שהדלת היתה נפתחת בצורה כזו או אחרת, בוודאות, כך שאין זו אשמתך שהם נכנסו אליכם הביתה.
אינך אשמה במה שקרה.
הסיטואציה המתוארת היא סיטואציה מלחיצה מאוד, והיתה מלחיצה כל אדם בכל גיל, על אחת כמה וכמה ילדה בת 5.
התנהגת באומץ רב בסיטואציה הזו ואני בטוחה שצריך המון אומץ וכוח ונפש חזקה במיוחד לחיות בפנמיה כל-כך הרבה שנים.
במדינה שלנו כמעט כולם מתגייסים בגיל 18 ראיתי המון חיילים וחיילות מתמודדים עם תנאי פנמיה בשנים הספורות הללו של השרות הצבאי , לא היה אחד מאיתנו שזה היה לו קל.
 
Trigger
 
לצפיה ב-'אשמח לעזרה '
אשמח לעזרה
28/11/2017 | 17:21
54
אני סטודנטית לתואר שני ואשמח אם תמלאו את השאלון המצורף בלינק.
תודה רבה!
http://idc.az1.qualtrics.com/jfe/form/SV_ey2h7Cm9I...
לצפיה ב-'6 צרכים בסיסים להרגשת שמחה ושביעות רצון מהחיים'
6 צרכים בסיסים להרגשת שמחה ושביעות רצון מהחיים
24/11/2017 | 18:38
45
להיות מאושר ושבע רצון עם החיים
לכל בני האדם 6 צרכים ,4 צרכים בסיסים ו - 2 צרכים לנשמה.
כשאנו עונים על כל ה 6 אנו מסופקים וטוב לנו.

ומהם הצרכים:
1. בטחון וודאות, עלינו להרגיש בטחון בקיומינו ולא פחד. 2. גיוון
ואתגרים, אנו זקוקים לשינויים על מנת לא להשתעמם מהחיים.
3. שייכות ואהבה, עלינו להרגיש מקובלים ורצויים בסביבה בה אנו
נמצאים.
4. ייחודיות ומיוחדות, עלינו להרגיש שאוהבים אותנו על מי שאנו, לדעת
שאין לנו תחליף ושיש משמעות לחיים שלנו.
כולנו מוצאים דרך לענות על הצרכים הללו, בצורה כזו או אחרת אך רק
אם נענה על הצרכים הללו באופן חיובי נוכל לענות על 2 הצרכים
שנותרו.

וכדי להיות מאושרים ושבעי רצון עלינו לענות על כל 6 הצרכים שלנו.
 
דוגמא למענה על 4 הצרכים הראשונים:
1. בטחון וודאות, על-ידי שליטה באחרים או עבודה קבועה וצפויה או
אמונה דתית או תפיסה שאומרת שיש סיבה למה שקורה לנו ומה
שקורה לנו תמיד לטובתינו.
2. גיוון ואתרגים, על-ידי צפייה בסרט או עבודה מאתגרת או על-ידי
עישון סמים או עבודה שכוללת מספר תחומי עיסוק שונים.
3. שייכות ואהבה, להיות חולה הרבה ולקבל התייחסות ואהבה או זוגיות
או משפחה או לאהוד קבוצת כדור-רגל או לעשן סגריות כי כל החברה
מעשנים.
4. ייחודיות ומיוחדות, על-ידי לבוש בסגנון מיוחד או מספר רב של
תארים מהאוניברסיטה או אימוץ דרך התנהגות ייחודית עם ערכים
וסטנדרטים גבוהים.
 
יש משהו טריקי ב- 4 הצרכים הראשונים.
בטחון וודאות הינם הפכים של גיוון ואתגרים ולמרות זאת צריך למצוא
דרך להתגבר על הניגודיות ועדין לענות על שני הצרכים הללו.
ייחודיות ושייכות גם הם יוצרים ניגודיות.
ושוב להיות מאושרים ושבעי רצון עלינו לענות על כל 6 הצרכים הללו.
 
שני הצרכים הנותרים הם:
5. צמיחה, אנו זקוקים לצמיחה רוחנית להפוך להיות יותר משהיינו.
6. לתרום מעבר לעצמינו, לתת לאחרים, להשביע את רצונם של
אחרים ללא קשר לרצון שלנו.
 
והדרך לענות על שני הצרכים האחרונים היא לתרום למי שאכפת לנו
ממנו (זה יכול להיות אנשים שאיננו מכירים אותם או אנשים מאוד
קרובים לנו.)

כולנו מוכנים לעשות עבור מי שאיכפת לנו ממנו יותר מאשר אנו עושים
עבור עצמנו.
וכדי לתת או לתרום למי שאכפת לנו ממנו עלינו לצמוח, ללמוד, להפוך
ליותר ממה שהיננו כעת ואז יש לנו אפשרות לתרום, לספק את צרכיו
של האחר, להתחבר לאחר.
 
וזה מה שעושה אותנו מאושרים הצמיחה והתרומה.
 
ואת שני הצרכים הללו אנו יכולים לממש רק כאשר אנו כבר ממשים
את ה-4 הצרכים הראשונים בדרך חיובית.
 
רק כאשר אנו נמצאים עם אנשים שאוהבים אותנו ואליהם אנו מרגישים
שייכות וקיים אמון הדדי, רק כאשר אנו במקום בטוח ולא מאיים, כשיש
גיוון ועניין בחיינו וכאשר אנו מרגישים ייחודיים ושלחיינו יש משמעות
וייעוד.
רק אז אנו יכולים לצמוח ולתרום מעבר לעצמנו לתת לאחרים.
רק אז יש לנו קרקע בטוחה לצמוח ללמוד להתאמץ לטובתינו ולטובת
אחרים.
זהו הסוד לחיים מאושרים.
 
אשמח אם תשאירו תגובה, עד כמה הדברים האלו עזרו לכם?
1. עזרו מאוד  2. עזרו קצת    3. לא עזרו בכלל
 
שבוע טוב
TRIGGER
לצפיה ב-'סליחה'
סליחה
23/11/2017 | 11:59
1
56
שלום רותם,
סליחה שנכנסתי ככה לפורום, רציתי להביא עוד קול, קצת אחר, לא חלליה לדחוק אותך. אני חושבת שכל קול חשוב ותורם. כשמתייחסים לנערים והנערות האלו ואיכפת מהם עצם ההתייחסות עוזרת להם.
אני אפסיק אם תגידו לי שהגברים שלי מהווים בעיה. בבקשה תגובתכם.
דבר חשוב נוסף, אני יודעת שבפסיכולוגיה משאירים לאדם את החופש להחלים את עצמו לאתר פתרונות בעצמו,
אני גם יודעת שהדרך לקצר טיפול פסיכולוגי משבע שנים לשבעה שבועות או שבעה ימים היא לא להתייחס רק לרגשות או מחשבות להתייחס גם לפעולות. אנו חייבים לפעול פיסית לנקות פעולה על מנת להתקדם.
בברכת שבת שלום, הצלחה וברכה.
Trigger
לצפיה ב-'התנדבות בפורום'
התנדבות בפורום
27/11/2017 | 21:04
31
שלום רב,
פורום זה מיועד לבני נוער עד גיל 21.
מבוגרים הפועלים בפורום עושים זאת במסגרת התנדבותם בעמותת עלם, לאחר שעברו הכשרה לכך ונמצאים בתהליך הדרכה קבוע ומתמשך.
כך שאם אינך נערה נבקש שלא תמשיכים לכתוב בפורום, אלא אם את מעוניינת להתנדבות ובמידה ותמצאי מתאימה תוכלי לעשות תהליך של התנדבות המלווה בהכשרה ובהדרכה כמקובל.
רותם
לצפיה ב-'על מצב רפואי'
על מצב רפואי
21/11/2017 | 21:52
2
50
היי אני בכיתה יב בקרוב כבר בת 18 ןבשנתיים האחרונות המצב הרפואי שלי על הפנים. חיה בבתי חולים יוצאת ונכנסת מאשפוזים. הרבה תרופות, כאבים יומיומיים ודברים שאנשים מסביבי לא מבינים ולא מרגיש לי שהם מנסים להבין. 
אמא שלי אומרת שאני צריכה להתחיל לקחת שליטה על המחלה שלי כדי לצאת ממנה והיא מתעצבנת שאני לא מבינה על מה ביא צדברת כי אני עושה ככל שביכולתי שיהיה לי טוב. על החימודים אני כבר לא חושבת לצערי למרות שהשאיםות שלי נשארו גבוהות שזה משהו שבותר את עצמו ואני חא יודעת איך להוריד ציפיות מעצמי כדי להתפנות לטפל עצמי ושלא אגיע שוב לטיפול נמרץ כי זה לא הכי כיף עולם שם חח. אני גם רוצה שיהיו לי קצת חברים מהאזור שלי. יש לי חברים והמון אבל אף אחד לא גר קרוב אחי ואם אני הולכת לבית ספר אני חוזרת ואני לבד בבית, גם לא ממש רוצים ללמוד איתי ואני חושבת שזה בגלל המצב הרפואי שלי שגם גורם לי להתקפי חרדה ןכעס כי מה לעשות המצב הפרואי הפיזי משפיע על הנפשי ולהפך. וקשה לי. פשוט קשה לי כרגע ואני לא רוצה שהמצב המשפטי שלי ידרדר יותר אבל זה מרגיש לי בכיוון לשם ןזה עושה לי רע ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
לצפיה ב-'להתמקד במה שאנו רוצים'
להתמקד במה שאנו רוצים
22/11/2017 | 20:50
20
שלום לך,
יש מקום מסויים בו לומדים איך לשמור על פוקוס.
במקום הזה אתה נוהג ברכב באופן ורטואלי. נהיגה מאוד מהירה ופתאום מופיע קיר לפנייך, אתה צריך להסיט את ההגה על מנת לא להתנגש בקיר אבל הפחד שאוחז בך כל כך עצום שאתה לא מצליח להסתכל על הכיוון איליו אתה רוצה להגיע והמבט שלך ננעל על מה שאתה מפחד ממנו ואתה מתנגש בקיר.
וכשאתה מנסה לעשות זאת שוב, הפעם אתה בא מוכן לאתגר, דרוך אתה מחכה שיופיע המכשול לפניך אך רק כשאתה מתחיל להרגיש בשליטה שהכל בסדר , המכשול קופץ לפניך ושוב אתה מתנגש בו.
אחרי כמה ימי אימונים כאלו אנשים לומדים לשמור על המבט במקום שהם רוצים להגיע איליו ולא להסיט אותו גם כשעולים מכשולים קשים לפניהם.
בחיים אנו נוטים לנהוג באותה דרך.
אנו כל כך מפחדים שלא נצליח במשהו, שנאבד דבר מה או שלא נבריא, עד כדי כך שהפחד משפיע על ההחלטות שלנו, המעשים שלנו והרגשות שלנו  ואנחנו מוצאים עצמנו ממוקדים במה שמפחיד אותנו, עסוקים בלמנוע את הנפילה אנו עושים את המעשים שיפילו אותנו.
עלינו להתמקד במה שאנו רוצים ולהאמין שזה שלנו ולעשות את המעשים מתוך פוקוס מלא במה שאנו רוצים.
תאמיני שאת בסדר שבעוד רגע תבריאי ותכיני את עצמך לרגע זה. תמקדי בלימודים, תתקדמי בצמיחה, תתמקדי במה שאת רוצה להיות עכשיו.
כשאת באשפוז תעמידי פנים שאת בים. כשאת עושה שיעורים תעמידי פנים שיש איתך חברים טובים. 
ותמיד תזכרי את המקום שאת רוצה להגיע איליו (כמו :להצטיין בלימודים, לעשות קורס במקצוע שאת אוהבת)  ותחפשי דרכים מעשיות להגיע לשם. ולשמור על הפוקוס בדברים הללו.
 
המון בריאות ושמחה והצלחה.
Trigger
 
 
לצפיה ב-'היי אנונימית, בורכה הבאה לפורום '
היי אנונימית, בורכה הבאה לפורום
22/11/2017 | 23:25
18
 
היי אנונימית, אני שומעת את הקושי שלך ואת הרצון והמאמץ לחיות חיים "רגילים" למרות המחלה.
תרצי לשתף מעט יותר על המחלה ועל הטיפולים שאת עוברת?
האם בנוסף לטיפול הרפואי את מקבלת גם סיוע נפשי או תמיכה כלשהי?
כתבת שאת מרגישה שלא רוצים ללמוד איתך בגלל המצב הרפואי והתקפי החרדה והכעס. אני חושבת שיכול מאוד לעזור אם תדברי עם החברים שלך על הסיטואציה. תשתפי אותם במה שאת עוברת ובהתקפי החרדה. הרבה פעמים כשאנחנו לומדים "להכיר" ולהבין דברים אנחנו פחות חוששים מהם ומבינים שהשד הוא לא כזה נורא... מה דעתך?
 
איתך
נויה Yelem
לצפיה ב-'בלבול מגדרי'
בלבול מגדרי
20/11/2017 | 19:04
2
60
היי
נולדתי בת
ואני ג'נדרפלואיד (נע בין מגדרים בעיקר מבן לבת)
אני מרגיש העדפה שיפנו עליי רק בבן ודחף לדבר על עצמי רק בבן
ואני לא יודע עם אני טרנסגנדר אני פשוט לא בטוח
לצפיה ב-'העוצמה שבנשיות'
העוצמה שבנשיות
22/11/2017 | 20:21
30
שלום לך,
אנו נקלעים לעיתים למצבים שיוצרים אצלו בלבול,
אתן לך דוגמא אמיתית,
ראיתי אישה, שסיפרה כשהיתה ילדה, אביה היה מכה אותה ואת אחותה, כדרך חינוך.
ואחותה היתה מתחילה לבכות והאב היה מפסיק להרביץ לה. ואותה אישה, (היום היא אישה אז היתה רק ילדה קטנה) ראתה בכך חולשה ולכן היא לא היתה בוכה אלה מגיבה כמו ילד ומסתירה את הרגשות, והאב היה מכה אותה יותר. ולימים היא הלכה לבית ספר לנערים בלבדגדלה והתחתנה ויש לה שני ילדים, אבל היא לא היתה עושה שופינג כמו נשים אחרות וראתה בכך בזבוז ועוד ביטויים של המצב הנפשי המבלבל הזה.  הבן שלה שגדל והתחתן ציפה שאישתו תתנהג כמו אימו כגבר ולכן הנישואים שלו כשלו.
מספיק שבסביבה שלנו מופעל עלינו לחץ להתנהג שלא כפי טבענו, שלועגים לנו כשאנו נשברים או בוכים זה דוחף אותנו לחרוג מהטבע שלנו ומכוון שאת הסיבה שגרמה לכך שכחנו מזמן זהיוצר בנו בלבול.
יש המון עוצמה ברכות, בהתחשבות בתכונות נשיות בכלל.
תעשי פעולות באופן יזום שנשים עושות (כמו קניות, להתאפר, לשנות קצת את הלבוש ליותר נשי ) ותראי שעם הזמן תרגשי עם זה יותר נוח וטבעי.
בברכת פרנסה טובה והמון שמחה.
TRIGGER
 
לצפיה ב-'שלום ילד שהוא ילדה '
שלום ילד שהוא ילדה
22/11/2017 | 23:18
37
 
היי ילד שהוא ילדה, ברוך הבא לפורום. אני שמחה שהגעת אלינו וששיתפת.
תרצה לספר מעט יותר על עצמך? בן כמה אתה? מתי גילית שאתה ג'נדרפלואיד?
האם שיתפת עוד מישהו בתחושות הללו?
 
מחכה לשמוע ממך
נויה Yelem
לצפיה ב-'העתיד לא נראה ורוד'
העתיד לא נראה ורוד
16/11/2017 | 23:37
5
63
בזמן האחרון יוצא לי לחשוב הרבה על העתיד ועליי...אני לא רואה איך אנחנו מתחברים כלכך טוב...אני כבר לא ילדה אין זמן להיות בבית זה הזמן לצאת להכיר בחורים/בחורות לנסות להתאהב אבל לא זה לא קורה לי...אני רואה איך העתיד שלי נראה בדיוק כמו עכשיו...לבד בחדר בלי אהבה בלי חברים בלי משפחה אני ממש יכולה לראות את זה...זה אולי נשמע קצת מופרך אבל מבחינתי זה ממש לא...אני לא רואה את עצמי מוצאת את האחד/האחת בגלל הרבה סיבות ואני בוכה על זה המון...אני לא רואה לאן החיים שלי עוד יכולין להתפתח אם בכלל וכשמדברים איתי על העתיד ועל מה נראה לי שיקרה וכל זה אין לי תשובות או שבעצם יש אבל כלכך קשה להגיד את זה...להגיד שאני יישאר לבד בלי כלום בעבודה שכבר מיצתה את עצמה במקום שכבר לא כיף לי בו עם 2-3 חתולים אולי גם כלב יושבת ומתמרמרת על מר גורלה...זה הדבר הכי כואב שיצא לי לחוות אין בן אדם שלא רוצה אהבה משפחה שמחה כולם רוצים אבל לצערי אני יהיה אחת מאלה שלא יזכו לכל זה כי זה לא בשבילי כי אסור שיהיה לי טוב ואסור לי להיות שמחה
לצפיה ב-'למה?'
למה?
18/11/2017 | 20:11
31
שלום לך,
למה אסור לך להיות שמחה?
למה אסור לך חיים טובים?
זה בגלל שאת אשמה כשלמישהו רע? הכל באשמתך?
המוח המופלא שלנו ימצא לנו את הסיבות הכי טובות להאמין בכל דבר שנבחר להתמקד בו, בכל דבר שנבחר להאמין.
אנחנו צריכים להחליט במה להאמין ואז נקבל הוכחות לכך. גם אם זה ההפך הגמור ממה שהאמנו לו עד עכשיו.
אבל יש לך עוד אפשרות, את יכולה לעשות מעשים מכוונים, לטובת אחרים.
לבחור מקצוע שכולו נתינה כמו אחיות או משהו דומה.
אני מאמינה שאם תשני את אופי הפעולות שלך תשתנה ההרגשה שלך.
וכשאנו מרגישים טוב אנו טובים יותר לעצמנו ולאחרים.
הכי חשוב, תעקבי אחר שטף המחשבות שלך, ודבקי במחשבות שכוונתן טובה.
את המחשבות עם המאפיינים השלילים השלכי מהראש, ממש כמו פסולת.
שבוע טוב,
Trigger
לצפיה ב-'Bad life'
Bad life
22/11/2017 | 23:15
2
41
היי Bad life,
נשמע שאת נמצאת כרגע בתקופה שבה את לא פנויה (כרגע) ריגשית לצאת ולהכיר בחורים\בחורות. עם זאת, מדובר במשהו שנכון היום אבל יכול מאוד להשתנות בהמשך (ואני גם בטוחה שכך יהיה...)
כתבת שאת לא רואה את עצמך מוצאת את האחד בגלל הרבה סיבות. יכולה לשתף מהן הסיבות הללו?
איך היית רוצה שהעתיד שלך יראה ולמה את לא מאמינה שהוא יכול להיראות כך?
 
שולחת גדול
נויה Yelem
לצפיה ב-'חיים בלי עתיד'
חיים בלי עתיד
28/11/2017 | 21:11
1
19
לא פעם ולא פעמיים אמרו לי תאהבי את עצמך ויאהבו אותך ככה במצב הזה זה לא יקרה...אני לא יכולה לראות את עצמי לא אוהבת את עצמי וגם לא יאהב אף פעם זה בעיה...זה חוסר ענק בביטחון עצמי שלא נראה שזה הולך להשתנות בקרוב ואני יצטרך להשלים עם זה מתישהו...לא משנה מה אני עושה זה לחשוב מאתיים פעם על למה עשיתי את זה אולי הייתי צריכה לעשות משהו אחר אולי זה טעות קשה לחיות ככה...וואי אני ראיתי את העתיד שלי אחרת לגמרי ראיתי את עצמי לומדת קרימינולוגיה/פסיכולוגיה/סוציולוגיה עובדת בזה זה החלום שלי אבל בנתיים אני תקןעה בעבודה שאני מצטערת שנכסנתי אליה חשבתי היה לי טוב שם אבל גיליתי שלא רק שלא טוב לי אני גם לא יכולה לצאת משם זה נראה כאילו כל החיים אני יהיה שם
לצפיה ב-'התחלה חדשה'
התחלה חדשה
08/12/2017 | 19:23
9
היי,
בבקשה עני על השאלות הללו בכנות מקסימלית רצוי בכתב (לעצמך בלבד):
1. האם במקום העבודה תומכים בך, איכפת להם ממך, והם רוצים את טובתך?
2. האם כשהיית יותר צעירה לפני 4 שנים, לפני 8 שנים, לפני 12 שנים גם הרגשת ככה?
3. האם את מרגישה היום שאת תלוייה במשכורת של מקום העבודה?
4. האם את מרגישה היום שאת צריכה את האישור של האנשים שאת עובדת איתם להרגיש טוב עם עצמך?
5. האם את תומכת כלכלית בהורים שלך?
6. אם תחליטי ללמוד במקביל לעבודה (במסגרת שמאפשרת זאת כמו האוניברסיטה הפתוחה) האם ההורים שלך יתמכו בך כלכלית?
7. אם תחליטי היום להתחיל להרגיש טוב לגבי עצמך, האם תוכלי לעשות זאת? (את לא צריכה לעשות זאת, רק לחשוב האם זה אפשרי לעשות זאת)
8. אם תחליטי לצאת לעצמאות כלכלית האם תוכלי למצוא את הדרך לממש יעד זה?
הרגישי טוב. Trigger
לצפיה ב-'העתיד לא נראה ורוד'
העתיד לא נראה ורוד
10/12/2017 | 19:08
10
היה משהו שאמרת ולא ממש הצלחתי להבין איך הגעת למסקנה הזו.
אמרת רציתי ללמוד ועכשיו זה אבוד.
ניסיתי לבדוק את המסקנה הזו שלך וזו המסקנה שהגעתי אליה.
הרגשות המשתלטים של זעם ובידוד נובעים מהמציאות שחיינו בה.
גם הרגשת הזהות שאבדה ולא תשוב וחוסר האונים מול המצב הזה הם תולדה של אירועים מהעבר.
היום המצב שונה. היום את יכולה לעבוד על יצירת מציאות אחרת.
נראה כאילו אין לנו שליטה על מה שקורה לנו, כאילו יש למישהו בחוץ כוח גדול לכוון את החיים שלנו איך שהוא רוצה, שאנחנו תלויים באחרים וחייבים להכנע לתכתיבים שלהם ולרצון שלהם. זאת אשלייה.
לפעמים התנאים והאירועים נתפסים כמעצבים את החיים שלנו, וחזקים מאיתנו.  גם זאת אשלייה.
למעשה אנחנו מעצבים את החיים שלנו על פי התפיסה שלנו, הרצון שלנו, ההחלטות שלנו והנכונות שלנו להשקיע.
והוכיח לך זאת,
1.האם את יכולה יום להתחיל ללמוד בכוחות עצמך?
האם את יכולה להתחיל עם ספר אחד? לדוגמא, תקראי את הספר טראומה והחלמה של גודית הרמן או את התקציר של הספר. התקציר נמצא בקישור הזה
https://drive.google.com/drive/my-drive
2.האם את יכולה לחסוך מעט כסף בכל חודש? אני בטוחה שכן.
3.האם את יכולה בזכות הרצון העז להצליח (בלימודים, בחיים, בעבודה) לעמוד איתן מול דחף לשתות או לעשן?  אני בטוחה שאת סוגלת, כבר עשית זאת בעבר.
4.האם את יכולה למצוא עבודה עם יותר סיפוק, עבודה שיש לה משמעות עבורך, עבודה שתוכלי ללמוד בה מקצוע לחיים? אני יודעת שכן.
ודבר נוסף הזהות שלנו
הזהות שלך התחזקה העצימה ולא אבדה, אי אפשר לגזול ממך את מי שאת.
מה שנתפס כמחליש אותנו בעצם בונה אותנו.
שתי נקודות חשובות לציון, לסיכום:
הזהות שלך ממשיכה להיות מעוצבת על ידך בלבד.
והכוח לברוא חיים טובים תמיד נמצא בידייך.
(למרות שלפעמים אנחנו טועים לחשוב שלא)
רצית ללמוד סוציולוגיה/פיכולוגיה/קרימונולוגיה.
אני חושבת שאת ממש תצליחי בתחום הזה, ואפרט למה.
אדם שלומד תחומים אלו ועובד בהם נפגש עם אנשים הנמצאים במצבים פיזים ונפשיים שבדרך כלל הוא לא מכיר ולא מבין.
אני חושבת שאת תוכלי להבין את המצבים הנפשיים והפיסים של האנשים שתעבדי איתם הרבה יותר טוב.
אני גם חושבת שתוכלי לעזור לאנשים שתעבדי איתם באופן משמעותי הרבה יותר מהעובד הסוציאלי הטיפוסי מפני שאת כבר נמצאת במקום אחר ותדעי איך להביא את האנשים האלו למקום טוב יותר.
מי שעושה שינוי בחיים שלו עצמו, יודע איך לעשות את השינוי ויכול להדריך אחרים למקום הזה.
ניסיון החיים שלך הוא חלק מעוצמה שלך.
אתן לך דוגמא,
עיתונאית בשם אופרה ווינפרי השפיעה בחייה על מיליוני אנשים באופן בונה וחיובי. הפכה למיליונרית בזכות עצמה. עברה בילדותה אונס כמה פעמים. בילדותה היא השקיעה שעות רבות בקריאה ולמדה המון בזכות זה.
 
אולי בכל זאת עדיף עתיד ורוד, 
Trigger

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ