לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
61886,188 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לילדים בוגרים

שלום
הפורום מיועד להורים ששרדו את גיל ההתבגרות והיום הם מתמודדים עם "ילדים" בוגרים, בין אם הם גרים בבית ובין אם לא, שרישמית הם כבר לא ילדים אבל בעיננו הם תמיד יהיו ילדים.
אנא קיראו את תקנון הפורום לפני שתכתבו בו הודעה.
אפשר להעלות כאן כל נושא שרוצים שקשור להורות, הכלל היחיד הוא לשמור על כבוד המשתתפים האחרים.
אין לפרסם בפורום, כל פרסום צריך לעבור דרך מחלקת הפרסום של תפוז.
והעיקר שיהיה כאן נעים לכולם
יעל
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לילדים בוגרים

שלום
הפורום מיועד להורים ששרדו את גיל ההתבגרות והיום הם מתמודדים עם "ילדים" בוגרים, בין אם הם גרים בבית ובין אם לא, שרישמית הם כבר לא ילדים אבל בעיננו הם תמיד יהיו ילדים.
אנא קיראו את תקנון הפורום לפני שתכתבו בו הודעה.
אפשר להעלות כאן כל נושא שרוצים שקשור להורות, הכלל היחיד הוא לשמור על כבוד המשתתפים האחרים.
אין לפרסם בפורום, כל פרסום צריך לעבור דרך מחלקת הפרסום של תפוז.
והעיקר שיהיה כאן נעים לכולם
יעל
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'יחסי אמהות וכלות..'
יחסי אמהות וכלות..
13/02/2018 | 12:09
21
159
מדובר על קרובת משפחה אישה טובת- לב,(בגיל פנסייה,)
יש לה בן נשוי- רופא במקצועו,ויש לו 2 ילדים קטנים.

מאז שהיא יצאה לפנסיה,קיבלה על עצמה את הטיפול ב-2 הנכדים הקטנים, (תאומים בגיל שנה וחצי),ועושה זאת בהנאה רבה- וללא כול רצון בתמורה כספית,והכל בכדי שהבן והכלה יוכלו לצאת לעבודה,
(הכול נעשה בכיף ובנועם,ומאהבתה לבן ולמשפחתו.)

בנוסף לטיפול ב-2 הילדים הקטנים, היא גם מבשלת את הארוחות
לבן ולכלתה,בכדי שתהיה להם ארוחה חמה בסיום יום עבודתם,
כשהם מגיעים בערב -עייפים לביתם,והיא מאוד שמחה לעזור להם מכול הלב.
עד כאן הכול היה טוב במשך כול השנה,,עד שערב אחד ,
הוזמנו הבן והכלה לחתונה של חברים,(הזמינו בייביסיטר להשגחה על הנכדים הקטנים,משעה 7:00 בערב עד 23:00 והכול היה בסדר.)

לרוע המזל,,באותו ערב קרה מצב בו האם,המטפלת מדי -יום בנכדים -בתחילת הערב היא הרגישה רע מאוד,אך מכיוון שהיא ידעה שהם בחתונה היא לא רצתה להפריע להם,והמתינה לשיפור במצב,
אך כשמצבה החמיר בשעה עשר בלילה,שלחה הודעה,לבן שלה שמצבה לא טוב ושיגיע בדחיפות.
הבן שקיבל את ההודעה  מיד סיפר על כך לאשתו ,והיא כעסה על כך שחמותה מזעיקה את הבן שיגיע לעזרה בעשר בלילה,בעת שהם מבלים ביחד בחתונה.
(יש לציין כי האם גרה בבאר -שבע ,לא רחוק מגן האירועים כ- 5 דקות נסיעה בלבד.)
אומנם הבן הגיע לעזור לאימו שהיתה במצוקה,אך הרגיש שנמצא בין "הפטיש- לסדן",,כאשר מצד אחד,,אשתו כועסת עליו שנדרש לעזוב אותה עם החברים בחתונה,,ומצד שני עליו לסייע לאימו החולה המרגישה רע,וזקוקה לו בדחיפות.

במצב זה נוצר מתח בין בני-הזוג,והדבר שהיה הכי מפתיע באותה סיטואצייה,שכאשר הבן הגיע ועזר לאימו החולה,התקשרה אליו אשתו וביקשה ממנו למסור לאימו את הפתק שכתבה -ובו מופיע מספר טלפון של "סיוע לחולים בשעת חירום."

האם נדהמה מכך,שלאחר שהיא עושה כה רבות למען הבן והכלה -
בכול ימות השנה,היא הרגישה ממש איום ונורא בעיקר מעצם כתיבת הפתק ומחוסר הרגישות הבלתי מתחשבת,מצד הכלה- כלפיה.

קרה פעם אחת בשנה לאם החתן ,מצב בו הרגישה כול כך רע, שנזקקה לעזרת הבן היחיד שלה,והנה הכלה שולחת לה פתק
שתקבל סיוע ממקום אחר,תחושת חוסר התחשבות -בלשון המעטה..

האם לאימא אין זכות לקבל עזרה מהבן בשעה שהיא כה זקוקה לעזרתו,וכלתה כותבת לה ,להבא לפנות רק למקום סיוע לחולים,כדי לקבל עזרה ,ולא מהבן שלה.
(אגב,הבן שהוא רופא,סייע לאימו,וחזר לגן האירועים לאחר זמן קצר, להמשיך לחגוג עם אשתו וחבריו).

האם שתמיד עוזרת לזוג,מרגישה שהכעס וחוסר התחשבותה של של כלתה,היה מיותר לא הגיוני ומאוד לא ראוי להתייחסות כזו.
וגם הכלה הבהירה שהיא מרגישה פגועה ,על כך שחמותה מרשה לעצמה להתסייע בבן היחיד שיש לה ,כשהם בחתונת החברים.

הכלה הכועסת הלכה רחוק מדי,והעבירה את התאומים הקטנים למשפחתון,ולא רוצה יותר עזרה מחמותה.
בשבתות היא שולחת את הבן עם 2 הילדים לביקור אצל אימו.

מה דעתכם על כול מה שהתרחש, ואיך הייתם מתייחסים לכלה -
שכך הייתה מגיבה לכם בשעה שאתם זקוקים לעזרה ?



לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
13/02/2018 | 14:07
2
103
1)השאלה בסוף הפוסט שלך לטעמי, כבר לא רלונטית,
   מפני שהם התרחקו והן היום אויבות אחת לאחרת.וגם אם
   יחזרו ליחסים קורקטיים--הסיפור הזה יהיה כל הזמן ברקע.
    חבל--אבל עובדה.
2)איפה הבן בכל הענין, של התגובה אח"כ, ההעברה למשפחתון 
   והניתוק של אשתו. מה הוא אומר? הרי כרופא אם היה קורה
   באותו אולם ארועים משהו,לאנשים זרים, או מחוץ לאולם תאונה--לאנשים זרים--
   היה מפסיק לרקוד עם אשתו ויוצא לטפל זו חובתו, על כך חתם,
  אז מה הבעיה אם נעדר לחצי שעה כדי לטפל באמו? לא קשור בכלל
   לאם עוזרת או לא עוזרת, היה חייב לטפל כמו באדם זר.
לצפיה ב-'בקשר לבן שלה,זה שהיא סיפרה לי,'
בקשר לבן שלה,זה שהיא סיפרה לי,
13/02/2018 | 20:43
1
94
במצבו מאז המקרה ,הוא מרגיש בין הפטיש לסדן,וגם לא רוצה להתווכח בעניין עם אשתו,
אבל מצד שני הוא דואג ואיכפתי וגם מבקר את אימו.
אני הצעתי לאימו  שלא תתרגש יותר מדי מהעניין,והזמן ירגיע את הכעסים של הכלה,
לכלה יש מה ללמוד בעניין יחס וטיפול באנשים ,גם אם יש חתונה,הרי מגיעה לה כאימא לקבל מהבן עזרה בעדיפות ראשונה,.(ובפרט שזה קרה באופן חד- פעמי.)
 
אגב, הן לא אוייבות, אבל חמותה הסבירה שעדיין יש פער בהבנה בכמה נושאים שאין הסכמה ,שכנראה נובעים מחוסר בגרות והבנה מצד הכלה.(לכלה יש עדיין מה ללמוד מהחיים,ומיחסי -אנוש, היא צעירה,רק בת 24)
 
מקוה בשבילה שהכול יחזור לשיגרה,ולתחושה החמימה שהייתה שם מקודם,
כפי דברי חמותה.
 
ותודה לכול המשיבים.
לצפיה ב-'קראתי אותך,'
קראתי אותך,
14/02/2018 | 09:43
65
ואומרת מה התובנות שלי,ואתחיל מהסוף,
1)זה שאת מקוה שדברים יחזרו לקדמותם, מצטערת לא יכול לקרות.
   גם כשפצע מגליד נשארת צלקת.
   כל אחד משני הצדדים "כועס" "נעלב" על הצד האחר,
  אם לא מתקנים במידי, אז כל אחד מתבצר בעמדה שלו ומוצא עוד טיעונים
  כדי להצדיק את עצמו, והאש מעצמת.
  תנסי לברר במקרים אחרים ודומים ותראי שזו הדינמיקה.
  
אם רוצים באמת לשנות--צריך לעשות מעשה מתערב של גוף חיצוני.
ניטרלי פחות או יותר.
 
2)תחושת הבן שהוא בין הפטיש לסדן--במקרה הזה שטותית. כי במקרה של חולי
   מול בילוי יש סדר קדימויות בולט, במיוחד שהוא רופא.
   תפקידו היה להעמיד את אשתו מול המציאות והטיעונים  להרגיע, ולומר דבר         פשוט, אם היה פיגוע הייתי הולך? כאן נקראתי במשמרת. נקודה.
3)לומר הכלה רק בת 24 ותלמד--סליחה, היא כבר בת 24 היא כבר אמא,
   בעלה לא נעלם לחודש,שעה מבילוי, היו שם חברים משפחה, לא נשארה ביער,
   באמת? להקל מעליה את הענין נשמע מרגיז. 
    לא התחתנה עם סנדלר, או עם קופאי בבנק, התחתנה עם רופא--
    אז כן, יש משמרות ויש זמני חירום, לכן בעלה היה צריך לנפץ את התגובה            המתלהמת והכועסת ולא להיות בין הפטיש לסדן.
 
ההרגל שתמיד מאשימים את החמות--ואין ביקורת עצמית של כלות קצת מציק.
(אני כותבת זאת למרות שהיתה לי חמות מהגהינום)
 
 
 
 
לצפיה ב-'הבן לדעתי היה צריך לעזור לאמא שלו בלי שום קשר לשאר'
הבן לדעתי היה צריך לעזור לאמא שלו בלי שום קשר לשאר
13/02/2018 | 17:01
101
ולילדים בני שנה וחצי בכל מקרה עדיף במעון לדעתי
לצפיה ב-'זו פעם ראשונה שקרה מקרה כזה?'
זו פעם ראשונה שקרה מקרה כזה?
13/02/2018 | 17:15
2
92
אם זו פעם ראשונה שהאמא מקפיצה את הבן כי היא לא מרגישה טוב - אז הכלה הגזימה. 
 
אבל אם זה חוזר על עצמו, זו בעיה. כי גם בנים אוהבים ומסורים לא צריכים להיות זמינים לאמא 24 שעות ביממה. בלי קשר לשאלה האם האמא הזאת מטפלת בנכדיה או לא. 
 
ואני רוצה להוסיף שעצם התיאור המקדים הארוך על עד כמה החמות עוזרת ועושה שלא על מנת לקבל  - יוצר תחושה מעט מטרידה. כאילו באמת כבר כמה חודשים שהכלה חיה תחת התחושה של "תגידי תודה שיש לך כזאת חמות נהדרת". לפעמים יותר קל ונוח לתת כסף למטפלת שכירה, מאשר להיות כל הזמן תחת התחושה שאת חייבת למישהו. 
 
איך הייתי מתייחסת לכלה? 
אני חושבת שהייתי מנסה לדבר עם הבן. לבקש אם הוא יכול להבין למה הכלה כלכך כעסה עליי.
 
ולחכות קצת. כעסים שוככים עם הזמן
לצפיה ב-'כן, זה פעם אחת קרה .'
כן, זה פעם אחת קרה .
13/02/2018 | 20:12
38
לצפיה ב-'כמובן שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים '
כמובן שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים
14/02/2018 | 08:56
83
אבל אם נתיחס רק עפ"י מה שנאמר כאן -
אין ספק שהכלה נהגה בטפשות גדולה.
 
במצב הענינים הנתון כרגע, אין לחמות הרבה מה לעשות, חוץ מאשר לתת לזמן לעבור ולמשקעים לשקוע. שתיהנה מבנה ומהנכדים המבקרים אותה.
לדעתי, כשהזמן יחלוף, הכלה תתעשת ויש לקוות כי תשפר את התנהגותה. אולי אף תביע חרטה כשתבין עד כמה לא נהגה כיאות.
לחיים יש גם דינמיקה משלהם, ולמרות שהנכדים במשפחתון, היא עוד תזדקק לחמותה, והרבה. יהיו חופשות, יהיו מחלות, יהיו כל מיני פנצ'רים שבהם תזדקק לעזרתה.
 
באשר לבן - כמובן שניתן היה לצפות שהוא יעמיד אותה במקום ויבין את אמו. חבל מאד שמשתמע שזה לא כך. יש מקרים בחיים שצריך להעמיד אנשים קצת במקום. והוא לא עשה את זה. חבל, אבל כרגע נראה שזה מה שיש.
לצפיה ב-'נשמע שהבן חסר דעה חדל אישים, האמא מלאך והכלה שטן מהגהינום'
נשמע שהבן חסר דעה חדל אישים, האמא מלאך והכלה שטן מהגהינום
14/02/2018 | 17:22
3
81
רוב בני האדם לא כל כך קיצוניים, לא שבלתי אפשרי שבמקרה הזה מתוך שלושת דיבורי הסיפור שלושתם יהיו בקצה של הסקלה אבל הסיכוי מאוד נמוך.
 
להערכתי קיבלת סיפור מאוד חלקי ומאוד מוטה, לא סביר שגם הבן חדל אישים, גם האמא מלאך וגם הכלה שטן.
 
לשאלתך הספציפית, האמא קודם כל צריכה להגיב מול הבן שלה, לא מול הכלה.
לצפיה ב-'לרפי, לפי סיפורה של החמות, שהיא באמת אישה מאוד טובה,,'
לרפי, לפי סיפורה של החמות, שהיא באמת אישה מאוד טובה,,
14/02/2018 | 20:57
2
85
הכלה לא שטן ,אלא מעט קלת -דעת ולא מספיק בוגרת בנפשה.(למרות שהיא אימא )
חמותה טוענת שהיא עדיין לא למדה להכיל מצבים,ומקווה שעם הזמן היא תתבגר ותבין -שלעיתים גם צריך להתגמש ולקחת את החיים בשיקול דעת,ולא להיות בהתנגדות לכול דבר.
הבן לעומת הכלה  מאוד אוהב רוגע,לכן מוותר לה מראש,לא אוהב עימותים ובלאגן,
מעדיף חיי רוגע ושלום -בית, ובמקביל הוא עושה כול מה שהוא רוצה בשקט ,
ובלי דיבורים -מיותרים.
הוא מבקר את אימו ,מתענייין בשלומה כול בוקר,והם בקשר מאוד טוב.
 
האימא שמכירה את הכלה ,לא רוצה לסכסך בין הבן לכלה,לכן היא שותקת  ועצובה.
(רק שיתפה אותי  בעצב שלה.) היא מרגישה נורא מהעובדה שהכלה ביקשה ממנה, שלהבא תפנה לסיוע ממוקד -חירום,ולא לבן שלה.
 
לצפיה ב-'אי אפשר להיות אוביקטיבי כשמסתכלים על סיטואציה כזו'
אי אפשר להיות אוביקטיבי כשמסתכלים על סיטואציה כזו
15/02/2018 | 08:14
62
בטח כשהגיל שלנו קרוב יותר לחמות מאשר לכלה ועוד יותר בטח כששומעים את הדברים במעמד צד אחד.
מהנוסח של הדברים ברור שיש הטיה.
 
אישית כמובן שאין לי מושג מה קורה שם, כי התיאור שנרשם הוא כל התיאור שיש לי.
יכול להיות שהתיאור 100% מדוייק, אבל
אם באמת אין כאן מלאכים ושדים, כולם בני אדם סבירים והכלה היתה עונה תשובה אולי למשל היא היתה רושמת משהו כזה, אני אקצר אבל רק כדי להדגים את הרעיון ובכוונה אכתוב גם כן חד כיווני ומוטה:
חמותי שורצת אצלנו בבית 24/7, מטפלת בילדים בחינם אבל מנצלת את המצב כדי "לקנות" זכות להתערב לי ולילדים גם בזוגיות וגם בחינוך הילדים. מבחינתה הבן שלה תכלית השלמות ואני מכשפה והיא מקרינה את זה על כל בני הבית.
היתה לנו תקרית <כאן בא תיאור התקרית שנתת>, ניצלתי את ההזדמנות כדי להוציא אותה מהבית כדי להפסיק את ההסתה לסיכסוכים עם בעלי ואת ההרעלה של הילדים נגדי.
 
כמו שאת רואה אפשר באותה סיטואציה לבוא בשיפוטיות הפוכה ולתאר את החמות כשטן והכלה כמלאך.
 
אני גם יכול לכתוב קטע מקטרגעל הבעל השפן שמביא לאמא שלו את הפתקית הזו שמוציא אותו עוד יותר רע מאיך שתיארת את הכלה.
 
כמו שאמרתי אין לי את העובדות אבל קשה לי להאמין בקיצוניות כל כך גדולה של שחור ולבן, כמעט תמיד נמצאים איפשהו בסקלה של האפור.
 
אם הכלה והחמות היו בני זוג הייתי מציע טיפול זוגי. 
לצפיה ב-'"הכלה בהתנגדות לכל דבר"'
"הכלה בהתנגדות לכל דבר"
15/02/2018 | 09:04
64
נראה שגם החמות נוטה לשיפוטיות והכללות.
 
 
לצפיה ב-'ניחוש..'
ניחוש..
14/02/2018 | 23:14
76
הכלה כנראה מאוד ציפתה לבילוי עם בעלה.
היא כנראה לא זוכה לבלות איתו זמן נטו רק של שניהם.
שני ילדם קטנים, החמות כל הזמן אצלם, עוזרת להם בטיפול בילדים ובהכנת ארוחות, שניהם עובדים, הבעל רופא - שזה אומר שמזעיקים אותו הרבה לכל מיני מצבי חירום וגם שעות העבודה שלו ודאי מאוד ארוכות.
 
אפשר להבין את האכזבה והתגובה החריפה כשאמא שלו "הפריעה" באמצע.
החמות לעומת זאת מבצעת עבודה במשרה מלאה במשק הבית, ולא מקבלת על כך שכר. אולי גם לא הערכה מספקת.
 
אפשר לנחש שהבעל מבסוט מהעזרה הרבה שהוא מקבל מאמו.
לא בטוח שגם אישתו כל כך מרוצה..
 
ברור שהבעל היה צריך לעזוב הכל ולרוץ לטפל באמו.
זה מה שעושים במצבים כאלה.
 
זאת היתה טעות לתת את הפתק לאמו.
אבל אולי הוא לא ידע מה כתוב בפתק.
 
אין ספק שצריך לסדר את המינונים.
יותר זמן נטו עם אישתו ומשפחתו הגרעינית,
פחות להעביד את אמו מצד אחד, ויותר לכבד אותה.
לצפיה ב-'אולי האינטסיביות של החמות בחייהם לא באמת לרוחה של הכלה'
אולי האינטסיביות של החמות בחייהם לא באמת לרוחה של הכלה
15/02/2018 | 09:10
1
72
אישה צעירה רוצה להקים משפחה.
כשהאמא של הבעל נמצאת שם כל היום, מטפלת ומבשלת, זה נותן להרגיש שהיא מתייחסת אליהם כאל הילדים שלה. זה הבית שהיא האמא בו, והם הילדים. 
 
יש סיכוי לא רע שהכלה כבר מזמן מאסה בסידור הזה. אולי התגובה המוגזמת להקפצה מהאירוע היתה רק הטריגר.
 
הסבתא נשמעת אישה שרוצה לעזור. אבל אולי כדאי שתתרחק קצת. תתחיל לפתח חיי פנסיונרית, תמצא עיסוקים לשעות הפנאי הכלכך רבות. ובמשפחה תתפקד כסבתא, לא כאופר. אם היא תעשה כך, אני חושבת שהכלה תירגע.
סבתא זה אומר לארח, להאכיל - בבית שלה, לשחק עם הנכדים.
זה לא לעשות שום עבודה שהיא בבית של הבן. אפילו לא לקום ולרחוץ כוס תה. לא להתחיל לקפל להם כביסה. להתנהג בבית של הבן וכלתו כמו שמתנהגים בבית של חברים או קרובי משפחה.
לצפיה ב-''
17/02/2018 | 13:36
4
לצפיה ב-'לדעתי, קודם כל, אין קשר'
לדעתי, קודם כל, אין קשר
15/02/2018 | 15:32
61
בין כמה החמות עוזרת להם, לבין השאלה אם הבן צריך לבוא לעזור לה. אם חושבים שהוא צריך לעזור לה כי היא אמא שלו והוא הבן היחיד שלה, רופא, ונמצא 5 דקות משם - אז הוא צריך לעזור לה גם אם היא לא מטפלת בילדים. ואם הוא לא צריך לעזור לה כי היא אמא שלו, הוא רופא, וכו' - אז הוא לא צריך לעזור לה גם אם היא כן מטפלת בילדים. כלתה בבירור חשבה שהוא לא צריך לעזור לה בזמן החתונה - ואני לא חושבת שההתנהגות שלה גרועה יותר כי היא מטפלת בילדים שלהם. אני במקרה כן חושבת שההתנהגות שלה גרועה, אבל, שוב, בלי קשר לילדים.
עכשיו לשאלה למה הכלה הפסיקה לתת לסבתא לטפל בילדים - ההשערה שלי היא שמה שקרה גרם לריב בינה לבין בעלה, ובין אם כבר קודם לא היה לה נוח מהסידור ובין אם לא, היא הבינה שהמצב שבו האמא כל כך מעורבת בחיים שלהם בעייתי - כי זה באמת מציב את הבעל באמצע בינה לבין האמא שלו, ויכול לגרום למתחים ביחסים שלהם. לדעתי היא קיבלה החלטה נכונה. שוב, בלי קשר לשאלה אם היא הייתה בסדר בעניין של אם הבעל היה צריך ללכת לטפל בה בחתונה או לא - זה לא משנה מה היה נושא המחלוקת, הסיטואציה פשוט פקחה את עיניה לגבי הקונפליקט הבעייתי של הבעל, והבהירה לה שעדיף לצמצם את נקודות החיכוך האפשריות (ומן הסתם יש הרבה יותר נקודות כאלה אם הסבתא נמצאת אצלם בבית כל יום ומטפלת בילדים וכו').
 
לצפיה ב-'הכל בעיניי המתבונן'
הכל בעיניי המתבונן
16/02/2018 | 11:02
58
סביר להניח ששמעת את הספור מהחותנת
נשמע לי סיפור פולני לחלוטין של "אני כל הזמן מטפלת בתאומים,מבשלת, מתחזקת את הבית....ומה כבר ביקשתי?"
זוהי הזדמנות נהדרת של משבר משפחתי.
ולמה נהדרת?
כי מכאן אפשר לצמוח עם הגדרת גבולות- משפחה גרעינית-מורחבת.
 
מאד מציעה לעשות התערבות חיצונית-טיפולית, כי נשמע מתוכן ההצגה של הדברים (אני מעריכה מנקודת המבט של האם) שיש לא מעט סוגיות שצריך לעבד שם.
 
לצפיה ב-'אני מאמינה שלכל מטבע יש שני צדדים...'
אני מאמינה שלכל מטבע יש שני צדדים...
16/02/2018 | 16:02
1
55
אבל...בהנחה שהמצב הוא כמו שסיפרת- הכלה פשוט כפוית טובה ו24 זה לא כל כך צעירה.. בטח שלא כדי לספק תירוץ להתנהגות כזאת.
אני חושבת שהייתה צריכה לחזור עם בעלה לראות מה מצבה של חמותה גם אם היא התבאסה לעזוב. אם בחרה להישאר, לא הייתה צריכה לעשות דרמות מיותרות אח"כ.
 
אני מבינה את הבן שלא רוצה לריב איתה אבל אחרי מקרה כזה הייתי שוקלת אם זה האדם עמו אני רוצה לבלות את חיי.
בשלב מסוים הילדים היו צריכים ללכת למעון כך שדווקא מזה לא הייתי מתרגשת ולדעתי זה טוב שהבן מגיע עם הילדים בלי הכלה. לא חושבת שחברתך צריכה להתנצל בפניה, הכלה צריכה להתבייש בעצמה..
 
 
לצפיה ב-'יש לנו מקרה דומה במשפחה אגב...'
יש לנו מקרה דומה במשפחה אגב...
16/02/2018 | 16:07
65
לזוג עוד אין ילדים אבל אמא שלו מכרה את הדירה בארץ כדי לתת לו את הכסף לקנות בית בארה"ב (אליה הוא עבר) והיא עברה לשם.
עד שתקבל דיור ציבורי (ככה הם קוראים לה אם אני לא טועה) היא חייה איתם. הם נשואים שנה וחצי בערך וכל יום אני שומעת את קרובת המשפחה נפגעת שהיא אכלה/לא אכלה מהבישולים וכו..
הכלה רוצה לבשל לבד אבל לא יודעת, האמא המיעה לעזור אך היא לא רוצה...
הבן שלה מאוד מלא (הכלה במשקל יחסית סביר..) וקונה/מזמינה כל הזמן 'גנק פוד והאמא פשוט מפחדת שהבן שלה ימות מהתקף לב ולא יודעת מה לעשות...
 
מצד אחד הם אומרים שהם רוצים לעשות הכל לבד (לבשל, לנקות וכו) מצד שני הם לא עושים כלום וכשהיא מפסיקה הם מבקשים ממנה...
 
בקיצור, היא ממש מחכה לדיור הציבורי....
לצפיה ב-'מפניני חמותי היקרה ז"ל: "ידוע שכלה וחמותה לא מסתדרות"'
מפניני חמותי היקרה ז"ל: "ידוע שכלה וחמותה לא מסתדרות"
18/02/2018 | 20:39
2
37
על בסיס המשפט הזה התנהלה מערכת היחסים שלנו לאורך שנים.
מאמי היקרה ז"ל למדתי, שיננתי והפנמתי שני משפטים.
"לא משנה איך היא מתנהגת, לעולם אל תשכחי שזאת אמא שלו" (של בעלי אהובי)
"אף פעם אל תצפי שזה שמולך ישתנה לנוחותך ויתנהג בהתאם למה שנכון ומתאים לך. תמיד, בכל מצב שיש בו קונפליקט, תמיד  תשאלי את עצמך 
what can ido about it"
היחסים שלי עם חמותי היקרה ז"ל היו מאוד מורכבים, בלשון המעטה,
בערוב ימיה, על ערש דווי, בוקר אחד כשישבתי לצידה, היא ליטפה את ראשי (פעם הראשונה מאז שהכרתי אותה) ואמרה שהיא מצטערת שפיספסה אותי.
האישה הטובה בסיפור שלך הייתה פחות סובלת ונעלבת אם התרומה שלה והנתינה שלה לזוג היו בלתי תלויים בדבר. שהיא עושה פשוט בגלל שהיא רוצה.
המקרה הלא נעים שקרה באותו ערב, אפשר לפרש אותו ולבחון אותו דרך העיניים והחוויה של שלושתם, וכנראה שיהיו אלו שלושה סיפורים שונים.
היה הרבה יותר קל לעבור את הערב הזה ואת התוצאות הלא נעימות אם האישה הטובה לא הייתה מזכירה את דבר התמורה שהיא ציפתה לקבל לאור הנסיבות.
 
אחלה פורום יש לכם. מעניין לקרוא  
לצפיה ב-'בתור מי שזכתה לשתי חמיות (כך אומרים בעברית...)'
בתור מי שזכתה לשתי חמיות (כך אומרים בעברית...)
19/02/2018 | 12:08
1
34
נהדרות, אני מאד מאמינה בהדדיות בחיים.
חמותי הראשונה, אמו של בעלי, נפטרה בגיל צעיר מאד. היתה נהדרת - תומכת, אוהבת ומבינה.
השניה, לה נישא חמי לאחר מכן, עזרה מאד והיתה מאד טובה אליו ואלינו, במיוחד בהתחשב בזה שהנכדים לא היו שלה.
היום כשאני בעצמי חמות, אני מאד מנסה ליישם את מה שהתנסיתי והפנמתי במהלך השנים. זה עוד די תיאורטי, כי לדעתי עיקר הסיפורים מתחילים עם הגעת הנכדים. עד אז בדרך כלל היום יפה וורוד.
הנכד בדרך.... אז הכל עוד תיאורטי. אבל אני מאד מנסה לא להעיר, לא להתערב ולא להגיד. למרות שיש לי.... (פולניה או לא...)
כלתי בחורה מאד איכותית וטובה והם בזוגיות טובה מאד. משדרים מאד באותו ראש וזה נפלא. אני נהנית לראות את זה ומתעלמת משאר הדברים שפחות נושאים חן בעיני.
הייתי גם מאד שמחה אם היתה יותר חמה באופן כללי, ואלינו באופן פרטי. אבל היא לא. ניסיתי, ואני עדיין מנסה לקרב אותה, אבל היא כזאת. האמת - גם הבן שלי כזה. אז כנראה שזה מה יש ועם זה נסתדר.
לצפיה ב-'בני כמה הילדים שלך היו כשחמותך "הראשונה" נפטרה?'
בני כמה הילדים שלך היו כשחמותך "הראשונה" נפטרה?
20/02/2018 | 10:10
3
לצפיה ב-'בית הספר לסיירות '
בית הספר לסיירות
14/02/2018 | 09:08
41
שמחה להמליץ על קורס תרמילאות מקצועית של בית הספר לסיירות.
זה קורס חשוב שיהפוך את הטיול שלכם למהנה ובטוח יותר :)
 
בבקשה שתפו את הפוסט ושלחו לאנשים שיוצאים לטרק בחו"ל
 
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום אופנה וסטיילינג '
מחכים לכם בפורום אופנה וסטיילינג
06/02/2018 | 13:17
9
 
 
 כולכם, ובעיקר כולכן, מוזמנים לפורום אופנה וסטיילינג לעדכן מה לבשתם, להתייעץ לגבי בחירת בגדים, לקשקש על הסטייל של הסלבס ועל אופנה ישראלית ובינ"ל 
 
 
 
לצפיה ב-'שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים, באחד הימים'
שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים, באחד הימים
21/01/2018 | 20:15
41
1568
הזדמנו בנותי אלי ואחת מהן פלטה שלא חגגתי לה בילדותה איזה יום הולדת ופצחה בשלל תלונות מהעבר כאשר היום היא בת 40+ עם ילדים, אני הייתי בהלם נבוכה כואבת ובלי יכולת להוציא מילה מפי, התחלתי להתגונן ולהגיב ואז יצא פרץ נוסף של תלונות ואני כבר דמעתי כאשר הבת אומרת לי , אמא את צריכה לדעת מה הרגשתי בילדות.
 
מישהי...
המשך>>
הזדמנו בנותי אלי ואחת מהן פלטה שלא חגגתי לה בילדותה איזה יום הולדת ופצחה בשלל תלונות מהעבר כאשר היום היא בת 40+ עם ילדים, אני הייתי בהלם נבוכה כואבת ובלי יכולת להוציא מילה מפי, התחלתי להתגונן ולהגיב ואז יצא פרץ נוסף של תלונות ואני כבר דמעתי כאשר הבת אומרת לי , אמא את צריכה לדעת מה הרגשתי בילדות.
 
מישהי פה עברה סיטואציה כזו   , איך מתמודדים עם זה?
לצפיה ב-'פוסט פריקה לא לגמרי קשור הבוקר (שוב) נודע לי על מות של אח ש'
פוסט פריקה לא לגמרי קשור הבוקר (שוב) נודע לי על מות של אח ש
19/01/2018 | 11:20
6
246
של חברה (לא "הפתעה")"
והחברים שלי נכים ולא בריאים
אבל בשנתיים האחרונות אני בממוצע הולכת פעם ב-3 שבועות לניחום ואני "מאושרת" שהנפטר מעל גיל 70...
לצפיה ב-'משתתפת בכאב ובקושי שלך,'
משתתפת בכאב ובקושי שלך,
21/01/2018 | 05:03
5
116
פרידה היא דבר לא פשוט בכלל, 
אבל, אף אדם לא חי לעולם, ובס"האם זה לפי סדר עולם,
שהורים מתים לפני ילדים ובגיל מתקדם יחסית--אז זה כאב
של פרידה, אבל הגיוני. 
אז מאחלת לך להצטרך ללכת לשמחות--וכל הכבוד לך על ההתיחסות בניחום אבלים,
זה כ"כ חשוב.
לצפיה ב-'מיאו מיאו'
מיאו מיאו
30/01/2018 | 11:45
4
88
מותר לי לציין משהו ?
פעם מזמן, ציינת שאת מאובחנת איפשהו על הרצף האוטיסטי.
אני רוצה לציין שמהתרשמותי כאן בפורום, מהתיחסויות שלך לכל מיני נושאים ומקרים, ניכרת בך רגישות ותשומת לב לדקויות באינטראקציה בין אנשים.
 
לכאורה, אלו בדיוק התחומים שבהם אמורה להיות לך בעיה, אך לפי מה שאני רואה, את מתמודדת עם זה בגדול. יישר כוח.
לצפיה ב-'אני מאובחנת על הרצף האוטיסטי ומאוד מבלבלת'
אני מאובחנת על הרצף האוטיסטי ומאוד מבלבלת
30/01/2018 | 17:47
3
112
אני בן אדם מאוד רגיש ואיפה שצריך לפעול "מהבטן" אני מעולה, איפה שצריך לפעול מהראש אני אסון
לצפיה ב-'מותר לחלוק על דבריך כאן?'
מותר לחלוק על דבריך כאן?
30/01/2018 | 18:36
2
92
את לא אסון בשום צורה, את אדם נעים,
תמיד מענין וטוב לקרא אותך, והמודעות שלך לעובדה 
שיש לך קושי, היא מוסיפה לך הרבה חן,
ואת מתמודדת עם הקושי שלך באופן ממש מעורר הערצה.
לצפיה ב-'אני לא אסון אבל יכולה להיות קרציה רצינית במצב שהוא לא הרשת'
אני לא אסון אבל יכולה להיות קרציה רצינית במצב שהוא לא הרשת
30/01/2018 | 19:19
1
99
ובאמת שאני יודעת מה הם אסונות באמת 
לצפיה ב-''
30/01/2018 | 21:58
116
לצפיה ב-'מעלה סוגיה'
מעלה סוגיה
15/01/2018 | 07:29
38
302
שמאז השרשור של tulitush  אני תוהה לגביו.
 
עד כמה אנחנו מוכנים לקבל שזוגות צעירים שלנו 
בונים אורחות חיים שונים מהבחירות שנראות נכונות בעינינו,
והאם בגלל העובדה שהם בחרו שונה--אנחנו נראה בבקשתם לעזרה חוצפה?
האם אנחנו לא שינינו מאורחות החיים של הורינו? 
האם לא נעזרנו?
 
ואני שואלת זאת--בגלל קונסטלצית חיים חדשה שאני מתמודדת מולה.
ומענין אותי לשמע דעתכן.
 
לצפיה ב-'שאלה יפה '
שאלה יפה
15/01/2018 | 10:13
15
148
זו שאלה שאני מתחבטת בה לפעמים. 
התשובה שלי לעצמי זה לנסות לשים לב, ולהיות פתוחה לקבל דרכי חיים מעט שונות ולתמוך בהן.
 
אני עצמי מרובעת - כל חיי אני שכירה, במקצוע יציב.
אבל אני מקווה שאוכל לתמוך בילדיי גם אם יקבלו החלטות שנראות לי "מוזרות", או "מסוכנות".
 
לפעמים אני חושבת מה אם הילדה תרצה להיות, למשל, רקדנית. כנראה אין בזה מי יודע מה פרנסה. הכיוון שלי הוא כן לעזור ולתמוך. אם אהיה במצב כמו בהודעה ההיא - אני חושבת שאני כן אשלם לגנים פרטיים עבור נכדיי, אם בתי הרקדנית לא תוכל להרשות את זה לעצמה.
 
 
לצפיה ב-'קצת קשה לי לענות כי נכון לעכשיו'
קצת קשה לי לענות כי נכון לעכשיו
15/01/2018 | 11:19
1
142
זו שאלה די תיאורטית עבורי. קשה לי לדמיין איך אקבל ואנהג כאשר פני הדברים ישתנו.
 
נראה לי שאהיה יותר פתוחה לקבל התנהלות כללית שונה בחיים, כזו שמרבית הצעירים מתנהלים בה כיום, והיא שונה למדי מזו של מרבית דור "ההורים".
אני בהחלט מוכנה לקבל, ואפילו ברוח טובה. ואגב, גם זה כבר שינוי לטובה מבחינתי, כי לפני כמה שנים ראיתי את הדברים אחרת.
 
א-ב-ל,  נראה לי שיש הבדל מבחינתי, בין לקבל את צורת חייהם, לבין לעזור להם בהתנהלותם.
הם רוצים לחיות בצורה מסוימת? לבריאות. אבל הם חייבים, לטובתם ולמען עצמאותם ובגרותם, להבין שיש מחיר לכל דבר בחיים. ואם לדוגמא, מתנהלים בצורה בזבזנית ופזרנית, אז יש לזה מחירים בתחומים אחרים בחיים.
סתם לדוגמא, אם מבזבזים כספים על מסעדות, בגדים ונסיעות רבות לחופשה, יתכן שזה יבוא על חשבון יכולתם לחסוך לדירה למשל. ועכשיו, שכל זוג יחליט עבור עצמו מה סדרי העדיפויות שלו, וזה בסדר גמור.
 
קשה לי מאד לקבל שהם חיים עפ"י רצונם, אבל רצים אלינו לבקש עזרה על כל מכשול קטנטן. בעיני זו חוכמה קטנה מאד. זו לא אחריות. זו לא בגרות. זו לא עצמאות. ומטרתנו בגדול היא להביאם לחיים עצמאיים ואחראיים.
לצפיה ב-'אתחיל בסיפור אישי,'
אתחיל בסיפור אישי,
15/01/2018 | 16:43
143
כשמלאו לבכורי שנה, חמותי נתנה לי סכום של כמה לירות (נדמה לי 50, לא ממש זוכרת) ואני קניתי לו משחק קופסה--שראיתי בו נכס (עוד הוספתי כמה לירות משלי)
ובאתי בשמחה להראות לשתף ושתתן לו --היא ממש התנפלנ עלי--ואמרה
"בשביל קצת קרטונים בזבזת את הכסף?" כמה נעלבתי, 
בעיניה זה היה בזבוז בעיני משחק חשוב, מלמד, ערכי, שאפשר לשחק בו שנים ולהתקדם, וגם הילדים האחרים יוכלו להנות.
(אגב, גם הנכדים נהנים ממנו).
 
היום יוצאים לנופשים, בדילים נוחים והרבה פעמים מסובסד מאוד ע"י מקומות עבודה.
לגבי בתי קפה--התרבות השתנתה,  בעלי ישמע על לשבת בבית קפה ולא יבין בכלל.
ההסתכלות שלנו על החיים שונה משלהם--
הענין עם העזרה--כשהוא מגיע ממקום מכבד ומבקש, זה בעיני לא חצוף,
זה בעיני גם לא אומר כלום על עצמאות ואחריות 
בדור הצעיר די מקובל לבקש עזרה בכל מיני תחומים שאני מעולם לא חשבתי שאפשר.
בכל מקרה --באמת ההתיחסות שלי בתהיה היא--עד כמה אנחנו יכולים,
לראות להכיל--לא לשפוט, ולהענות לעזרה (כלכלית, שמירה על ילדים וכד')
ברצון אם יכולים, בלי להרגיש מנוצלים או לראות אותם כחצופים.
לצפיה ב-'מצטטת את הפסקה השניה'
מצטטת את הפסקה השניה
15/01/2018 | 16:13
12
171
"אני עצמי מרובעת - כל חיי אני שכירה, במקצוע יציב.
אבל אני מקווה שאוכל לתמוך בילדיי גם אם יקבלו החלטות שנראות לי "מוזרות", או "מסוכנות". חושבת ומרגישה כמוך בנקודה הזו.
את המשכת עם דוגמא של רקדנית. יש לי בת עו"ד ואחי מעודד אותה לא להיות שכירה, כי היא ממש רוצה לצאת לפתוח משרד, הבעיה הכלכלית
גם כאן גדולה. בשלב זה אני שותקת, ולפעמים מיעצת לשלב. ללפחות בהתחלה.
מי אמר שאני צודקת??

 
לצפיה ב-'באמת מפחיד. אחיך מבין בזה?'
באמת מפחיד. אחיך מבין בזה?
15/01/2018 | 16:54
5
123
הוא עורך דין? מכיר עורכי דין?
לצפיה ב-'אחי לא במקצוע,'
אחי לא במקצוע,
15/01/2018 | 17:05
4
124
אבל אחי כועס על היותו שכיר (בעיניו מנוצל) נראה לי שגם במקצועי לא תוגמלתי 
כפי ערכי. אבל יש טבלאות שכר וזהו!
היא אוהבת להחליט, היא חרוצה וחושבת שתצליח--הוא ממש מעודד אותה.
אני לא מתערבת--בדיוק בגלל שאנחנו שונות בגישה, מפני ש"הראש" העכשוי
מתנהל שונה, יש לי בת דודה שבתחום ונושפת בערפה בענין.
 
נראה לי שאני (אנחנו) למרות הצהרותינו שאנחנו משחררים, ושאנחנו 
צעירים בחשיבה, מתעלמים מהפער הבינדורי.
 
לצפיה ב-'אז הייתי די מסננת את דבריו'
אז הייתי די מסננת את דבריו
15/01/2018 | 21:59
3
91
אי אפשר לקבל החלטה מקצועית, בגלל מישהו שלא מכיר את התחום.
 
אבל אם יש בת דודה שמבינה - בהחלט כדאי להתייעץ איתה.
להעלות בפניה את כל החששות, ושהיא תסביר למה היא חושבת שיהיה בסדר.
כי זה לא שהם מודרנים ואת לא - יש הרבה יותר מדי עורכי דין במדינה, מה שאומר שלא מעט עורכי דין שמנסים להיות עצמאים - בקושי מוצאים עבודה.
 
זה לא אומר שבתך לא יכולה לעבוד כעצמאית - אבל כדאי שהיא תקבל יעוץ ממישהו שמבין.
לצפיה ב-'מסכימה עם דבריך,'
מסכימה עם דבריך,
15/01/2018 | 22:50
2
79
השאלה אבל נעשית מורכבת--
כי היא סומכת על עצמה, היא מקבלת הרבה "דחיפות" מאנשים חכמים,
אכן להיות אמיצה (ואני יודעת שהיא מוצלחת במיוחד) ולעשות מעשה.
וכאן נכנסת הדילמה--
מבחינתי--כאן יש סדר ושכר חודשי קבוע ומסודר, למה להסתכן?
וואלה--היא הולכת על זה--משהו שמערער את אג'נדת החיים שלי,
החיים המסודרים--ואם היא נקלעת לקשיים כלכליים, האם  אהיה "פולניה" 
ואומר--אמרתי לך? ואראה במעשה חוצפה ואמנע מלעזור לה?
זה לא באוטומט לחזור לשכירות--לא פרקטית ולא רגשית.
 
 
 
לצפיה ב-'לא נראה לי כמו חוצפה, ולא הייתי אומרת "אמרתי לך"'
לא נראה לי כמו חוצפה, ולא הייתי אומרת "אמרתי לך"
16/01/2018 | 08:28
1
75
אני מנחשת שהיא עבדה קשה כדי להפוך לעורכת דין. זה לא שהיא איזה בטלנית. וזו גם לא הרפתקאה מטורפת.
 
אם יש ביניכן יחסים טובים ותקשורת טובה, אני בעד לדבר איתה. שהיא תשתף מה התוכנית שלה - כמה כסף היא מסוגלת להשקיע (הרי לא ברור שמי יהיו הכנסות), איך היא מתכננת להשיג לקוחות.
 
ככה גם יהיה ברור לה שברור לך שיש כאן גם סיכוי שהעסק לא יצליח, ושזה לא כשלון. שאת לא תגידי "אמרתי לך".
 
 
לצפיה ב-'בהחלט נכון,'
בהחלט נכון,
16/01/2018 | 08:40
59
ה"חוצפה" שאני התיחסתי אליה, היא שבכל מקרה,
האפשרות לצאת להרפתקה כזו היא לגייס אותנו לענין.
זה לא שיש לה הון עצמי, ומפאת מצבה (אם חד הורית) 
וסטודנטית לתואר שלישי, וצריכה עזרה לטפל בילד,
השאלה--אם בחירות שהן לא נראות לי--מצדיקות/מאפשרות/נכונות--
להליך כזה, כשהיא ממש לוחצת בכיוון.
כאמא--גם לא רוצה להיות זו--שגודעת את החלום, 
ובהקשר לדיון עצמו--ילדים בונים שונה מהוריהם--השאלה ההתיחסות שלנו לענין.
 
נראה לי שאני כבת--לא הייתי מעזה, לבקש מהורי בקשה כזו--
אני הייתי מותרת מראש, והדור הזה מעז ומרשה לעצמו יותר.
 
לצפיה ב-'אמא שלי עורכת דין (בתחום המשפחה). כל עורכי הדין'
אמא שלי עורכת דין (בתחום המשפחה). כל עורכי הדין
16/01/2018 | 14:23
5
150
שהיא מכירה ושיש להם אפשרות כזאת - פותחים משרד (לאו דווקא לבד כמובן - חלק פותחים עם שותפים). היא היחידה שנשארת שכירה כי היא מבוגרת (והתחילה מבוגרת) ולא מעוניינת לפתוח משרד. כל מי שלמדו או עבדו איתה והיו יכולים - פתחו משרד.
לצפיה ב-'אבל דוקא'
אבל דוקא
16/01/2018 | 14:30
4
95
בגלל שהיא מבוגרת יותר, אז מן הסתם גם מבוססת כלכלית יותר.
יכלה לנסות אולי? 
לדעתי וזה בפרוש לא מוסמך--היא באג'נדת חיים שלה, ראתה עצמה כשכירה.
זה נראה לי מתאים לתקופה שכשהיית שכיר, היתה קביעות, היה בטחון כלכלי,
גם אם השכר לא היה גבוה.
החברה (ר' בסגול) רוצים עצמאות, רוצים ל"גלגל" לבד --רוצים להרויח לפי ההשקעה ולא לפי תכתיב.
קשה לי לחוות דיעה לגבי הענין, אני כבר מחוץ למעגל העבודה.
גם אם נסכים לעזור לה--זה מן הסתם יהיה עם הגבלה.
לצפיה ב-'אמא שלי? היא לא עבדה'
אמא שלי? היא לא עבדה
16/01/2018 | 14:42
3
102
מאז שהייתי בת שנתיים. אחרי שאחותי בגרה היא הלכה ללמוד משפטים ועובדת כעורכת דין מאז, על אף שהיא עברה זה מכבר את גיל הפנסיה. היא לא פתחה משרד כי היא מבוגרת מדי, לא כי יש לה "מנטליות של שכירה" - היא לא הייתה שכירה, ואין לה "אג'נדת חיים של שכירה". היא רצתה לעבוד כעורכת דין אז היא הלכה ללמוד משפטים וזה מה שהיא עושה. אנשים אחרים לא מתחילים כל כך מאוחר ולכן כן יכולים לפתוח משרד - אבל נראה לי שהמנטליות שלה לא שונה במיוחד מאלה שלמדו איתה (כלומר, הצעירים) - פשוט פרקטית זה לא מה שנכון או אפשרי עבורה. היא כן הייתה רוצה להיות שופטת - אבל, שוב, מאוחר מדי.
לצפיה ב-'כדי להיות שופטת,'
כדי להיות שופטת,
16/01/2018 | 15:10
2
93
צריך לפחות 5 שנות ותק בעריכת דין, והרבה קשרים,
והאמת יש תפקידים בתמערכת שמגדלים שופטים.
גם הבת שלי חולמת על להיות שופטת. חלומות רק לפעמים מתגשמים--,
אני לא אעכב אותה מלפתוח משרד עצמאי, למרות שבעיני שכירה זה לא עונש.
אני כנראה כן אגביל את העזרה--בהתחשב בנסיבות נוספות שלא קשורות רק אליה.
לצפיה ב-'הבעייה היא לא הותק, אלא'
הבעייה היא לא הותק, אלא
16/01/2018 | 15:24
1
87
זה שגיל הפרישה של שופטים הוא 70, אז לא ממנים אנשים מבוגרים מאוד להיות שופטים. כבר יש לה ותק של 5 שנים - זה לא העניין.
ולא ברור לי מה כתבת בסוף - את אומרת שתגבילי את העזרה לבת שלך לעומת מה שהיא מקבלת ממך עכשיו כשכירה, אם היא תפתח משרד עצמאי? או שהעזרה הכספית שהיא תוכל לקבל ממך כדי לפתוח משרד מוגבלת?
לצפיה ב-'לא זה ולא זה,'
לא זה ולא זה,
16/01/2018 | 17:58
68
לא השויתי את היותה שכירה והעזרה שלי, לבין היותה עצמאית.
כשכירה, היא מקבלת עזרה של להשגיח על הילד (פעמים בשבוע באופן קבע).
לא אקבל על עצמי להיות איתו כל השבוע.
כשכירה היא מאורגנת לדברים שלה--הוצאות מחיה, אז אני גם מבשלת ונותנת וזה בסדר. 
כשתפתח משרד, תהנה הוצאות של שכירות וכל מה שכרוך באחזקה.
מה שברור שעד שתרכוש קלינטורה לוקח זמן, אז נעזור.
השאלה כמה זמן? שנה? שנתיים? מתי תדע שהיא מחזיקה ומרויחה.
(היא לא בת יחידה ואנחנו לא מליונרים) אז האם להגביל?  במה כן ועד כמה.
אלה שאלות שלא נתתי להן מענה מבחינתי. כשזה יעבור לשלב מעשי 
מניחה שנשב ונראה יותר לעומק.
אני "שכירה" במנטליות (העתקתי ממך) אני מוכנה להסתפק בפחות אבל באופן מסודר ובטוח. היא חולמת על שינוי. מאחלת לה הצלחה.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תלוי'
אני חושבת שזה תלוי
15/01/2018 | 22:54
9
126
כרגע יש לי בטן מלאה על הבת, שגרה בבית ונראה לי שדי לוקחת אותי כמובן מאליו,במקום לעזור יותר. אבא שלה דבר איתה, אז נקווה שישתפר בכמה שבועות הבאים. היא עובדת ולא חוסכת.
 
אני חושבת שזה תלוי כמה את מוכנה ורוצה לתרום, מה המצב הנפשי, כלכלי וכדומה. לא חושבת שיש ממש חוקים
 
לצפיה ב-'חוקים ברור שאין,'
חוקים ברור שאין,
15/01/2018 | 23:22
8
88
השאלה לא כמה אני רוצה לתרום--
אלא אם אני בכלל מוכנה לתרום, לאיזו התנהלות שאני חולקת עליה,
ולא משנה מהי הסיבה.
הבת שלך לא עושה לך דוקא, נכון, היא מתנהלת באופן שנראה לה טבעי
שהיא חושבת שהיא מתנהלת נכון, לפי ההגיון/צורך/אפשרות שהזדמנה לה.
ולך בטן מלאה--יש להניח שיש לה גם תשובות, והשאלה--עד כמה ואם בכלל
זו אופציה להגיד ואם לא מצליח להניח וזהו.
האם אנחנו נגדיר זאת--חוצפה/נצלנות או כל הגדרה אחרת. והיא לא תבין על מה המהומה--לה יש תירוץ.
לצפיה ב-'מסכימהבגלל זה נתתי לאבא שלה'
מסכימהבגלל זה נתתי לאבא שלה
16/01/2018 | 00:35
7
105
לדבר איתה. הוא יכול לעשות את זה בצורה רגועה, והיא אוהבת לרצות אותו.
 
והתנהלות שאת חולקת עליה, השאלה היאלמה את חולקת? כמובן שלהתנהגות מזיקה לא נתרום. אבל אם ההתנהלות פשוט שונה מאיך שאנחנו נעשה דברים, האם אנחנו נמנע תרומה בשל רצון השליטה?
 
אין פה שחור לבן, אלא מלא אפור.
לצפיה ב-'המלא אפור הוא הקושי,'
המלא אפור הוא הקושי,
16/01/2018 | 04:36
6
79
כי אנחנו אוהבים את הילדים שלנו, ורוצים להיות שם בשבילם.
אנחנו גם לא רוצים ל"הפסיד" אותם. 
היכולת להכיל תבוא--כשלא נגדיר את ההתנהגות שלהם חוצפה, 
או רוע, או ניצול, אלא ננסה להבין שהם בעצם שונים מאיתנו,
שההתנהלות שלהם באה מהגיון שונה, ומאפשרויות שאנחנו נתנו.
 
תמיד זה יגיע בעד כמה נותר, ונמשיך לתת.
והחכמה בלי כעס.
 
ומה קורה כשזה בא בזוג? שהם כבר בונים בית משלהם, 
ויש במבנה הזה מערכת מורכבת יותר שיוצרת משהו שרחוק מאיתנו מאוד.
איפה נחליט מה באפור? עד כמה ניתן או נהיה שם בשבילם.
כמה נשפוט או לא?!
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
16/01/2018 | 05:26
5
75
בגלל זה אמרתי שיש לי עליה בטן מלאה, ולא פרטתי. כי היא עושה מה שעשתה, ומחפשת. היא לוקחת אותי כמובן מאליו, כי אני אמא. זה מתסכל, אבל גם מראה על מקום בטוח...
 
היא תתבגר. היא צריכה לצאת מהבית בשבילה ובשבילנו אבל כרגע זה לא מציאותי.
 
ובמקום שאת נמצאת, את תמצאי מה שעובד לך ולילדים ולחתן ולכל הנכדים.
לצפיה ב-'לגבי המשפט האחרון שלך,'
לגבי המשפט האחרון שלך,
16/01/2018 | 06:48
4
75
מול ילדי בסופו של דבר גם האפור(גם אם הוא כהה--מתבהר ויש ויתור)
אבל במקום שאני נמצאת--
שביתי נפטרה, והחתן--הוא בהחלט עצמאי בשטח, ואני נזהרת מאוד,
אבל יש שם ילד בן 7, שהפכתי מסבתא לקצת אמא--(בפעילויות לא במהות)
ויש עוד ילדים--אז איזו אמירה יש לי? עיצה זה טוב, היא לא חייבת
להיות מבוצעת. אבל כן מבקש ממני לבשל, להשגיח על הילד,
ואני עושה באהבה, בעלי כועס ואומר שאני נהרגת סתם, כי הוא חושב
שמגיע לו--ואפשר לקנות אוכל מוכן, ואפשר שילמד לבשל--
ואפשר לקחת בייביסיטר שתשגיח--
וכן, הם בכ"ז שלי, ומצד שני זכותו של החתן שאיננו חתן לעשות מה שהוא
רוצה--הוא לא חייב לקחת את עצותי ולישמן,--
לא רוצה לשפוט אותו, עבר טראומה התאלמן, אהה ולי לא קרה כלום?
מציאות מבלבלת, 
וכן אני נזהרת מאוד לא לשפוט אותו--ולא להעיר. אבל בתוכי .....
הרבה הייתי מצפה להתנהלות אחרת.
לצפיה ב-'תראי, במקרה העדין שלך '
תראי, במקרה העדין שלך
16/01/2018 | 08:13
1
75
מה שהייתי מייעצת זה לחכות עוד מעט זמן כי הכל עוד מאד מאד טרי.
אולי גם החתן בשלבי עיכול והתארגנות על עצמו ועל התנהלותו שלו, ושל כל משפחתו.
אבל, אחרי זמן מה, אם את רואה שהתנהלותו לא משתנה, הייתי מציעה לשבת ולדבר אתו. בנחת. בשקט.
לומר לו שקשה לך פיזית כל הבישולים האלו ושיואיל לקנות אוכל מוכן. שקשה לך לנהל שני בתים במקביל. שפה ושם תעזרי כמיטב יכלתך, עם ניהול הבית ועם הנכד הקטן, אבל שאת מבקשת שזה לא יהפוך למחויבות כובלת כי קשה לך עם זה.
 
אם היחסים ביניכם היו טובים עד כה, אין סיבה שלא ימשיכו כך גם להבא.
 
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
16/01/2018 | 08:27
72
1)היחסים היו ויהיו טובים, כי אני איפשרתי מה שהם החליטו,
  ועזרתי במה שיכולתי,(אולי קצת מעבר?)
2)אני מבינה שהוא בשלבי התארגנות ---אני מבינה שקרה לו אסון,
   ואני לא בשלבי התארגנות? לי לא קרה כלום?
3)האם שלבי ההתארגנות שלו הם לרוחי? לטעמי? באמת התארגנות נכונה?
  האם אמירות זהירות ואגביות מתקבלות?
  לא כועסת, לא שופטת, --בהחלט מתקשה ומתמודדת.
4)לגבי הדברים שלך--ואני מצטטת "לומר לו שקשה לך פיזית כל הבישולים האלו ושיואיל לקנות אוכל מוכן. שקשה לך לנהל שני בתים במקביל. שפה ושם תעזרי כמיטב יכלתך, עם ניהול הבית ועם הנכד הקטן, אבל שאת מבקשת שזה לא יהפוך למחויבות כובלת כי קשה לך עם זה."  לא יקרה, לא אומר לעולם את הדברים האלה,
אלא אם חלילה אהיה כבר במצב קשה פיזית.
ולא כי זה בנחת, אנחנו תמיד מדברים בנחת, אלא, כי חשוב לי שירגישו שאנחנו בית
עבור הצרכים שלהם,
ותאמיני לי שהוא מדבר איתי יותר אולי מבנים עם אימותיהם.
 
אבל--השאלה של המרחק בין--הבחירות שלהם להסתכלות שלנו עליהם,
ואיך לקבל--נשארת בעינה.
לצפיה ב-'לגבי העזרה לחתן, לדעתי כדאי לפחות בחצי שנה הראשונה'
לגבי העזרה לחתן, לדעתי כדאי לפחות בחצי שנה הראשונה
16/01/2018 | 19:41
1
80
"לספק" את אותם שירותים כשהבת הייתה חולה
לצפיה ב-'בינתיים הכל כרגיל'
בינתיים הכל כרגיל
16/01/2018 | 20:00
77
כפי שהיה ולא הגבלתי בתקופת זמן. עושה באהבה.
 
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שהענין הוא'
אני לא בטוחה שהענין הוא
16/01/2018 | 09:40
4
126
אורח חיים שונה. לטעמי מותר לכל אחד לבחור את אורחות חייו בעצמו כל עוד הוא תומך כלכלית בבחירות שלו (וכמובן לא מתעמר באחרים). כאן מדובר היה בבחירה שאיננה נתמכת כלכלית. וזה גבול הלגיטימיות בשבילי. זכותו של זוג להחליט שהוא עקר בית, או שהיא עקרת בית, או להביא 10 ילדים לאוויר העולם או לחיות מאוכל מסעדות, או לטייל בחו"ל כל חודשיים. כל עוד יש להם את האמצעים לכך. ברגע שדורשים ממני להשתתף במימון, מותר וחשוב לשאול את השאלה האם הם חיים בהתאם לערכים שאני מוכנה לממן. וזה נכון לילדי, למשפחתי המורחבת, ולכל אחד אחר הרוצה ליהנות מכספי. כי אפשר לקחת את זה לקיצוניות שאפילה את תגידי סטופ! את זה אני לא מוכנה לממן. השאלה האישית היא פשוט איפה עובר הגבול, וזה שונה בין אנשים שונים.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה !!'
מסכימה עם כל מילה !!
16/01/2018 | 10:07
28
לצפיה ב-'לגבי המשפט הראשון שלך,'
לגבי המשפט הראשון שלך,
16/01/2018 | 14:16
79
זה בהחלט פשוט יותר בד"כ, (גם לא תמיד)
לנראה לי שמילת המפתח ש"מקפיצה" את הענין שהם באים בדרישה.
אבל אם זו לא דרישה--אלא בקשה מנומסת, ולענין מסוים, ולפרק זמן מוגבל--
זה עדין יגרום להתנגדות?
נכון שלכל אחד הגבולות שלו, גם בנתיינה אם הם בנויים בצלמי ובדמותי והכל
לפי טעמי, גם אז נתינה היא סוביקטיבית לפי יכולת, לפי מערך שיקולים משתנה.
אבל השאלה היתה--ביחס לאורח חיים שונה.
אני חושבת כמוך שכל אחד בוחר בהתאם לאיך הוא גם מפרש את השוני ואיך הוא שופט אותו.
אני מתקשה לראות את ההימנעות מלהיות שם בשבילם,
לצפיה ב-'ונניח שחוזר/ת בתשובה'
ונניח שחוזר/ת בתשובה
22/01/2018 | 11:39
1
53
הרי שכיח מאוד שהם דלפונים מצד אחד, הבעל יושב ולומד תורה והאשה עובדת.
מצד אחד הגבול שלי לגמרי שם...(ממש תרחיש בלהות מבחינתי),
מצד שני מה אפשר לעשות?
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
08/02/2018 | 07:20
18
גם חזרה בתשובה שזה סוג של פרזיטיות צריכה למצוא את העץ לינוק ממנו. אני לא אמממן את זה . לא רואה במה זה שונה מלבחור לחיות על שפת הים בגואה.
לצפיה ב-'אצלינו אנחנו שתיים בוגרות,אחותי נשואה+ 2 עובדת בשכר טוב בעלה'
אצלינו אנחנו שתיים בוגרות,אחותי נשואה+ 2 עובדת בשכר טוב בעלה
17/01/2018 | 16:47
98
עובד, שניהם כמו כולם מחליפים עבודות לא תמיד בגלל רצון שלהם.
אני רווקה עם נכות עובדת בעבודה שיקומית ומקבלת קצבת נכות.
לי ההורים קנו דירה קטנה באזור זול לאחותי עזרו כלכלית כשעברה דירות שונות.
אני יודעת לבלות בזול ואוכלת פעם בשבוע מחוץ לבית בסכום של גג 40 ש"ח לארוחה, יודעת לקנות לעצמי את כל מה שבא לי אבל לא מותגים ובזול, בשוטף מסתדרת עם ההכנסות שלי לכיסוי ההוצאות של תחזוקת בית+ רכב+ הרבה תרופות+ תחזוק של חתולה חמודה וזקנה שגם צריכה תרופות לא זולות.
אחותי והבנות קונות רק בגדי מותגים, אין לי מושג כמה היא מרוויחה ולא מעניין אותי.
ההורים יציבים מאוד כלכלית ועוזרים לכל אחת מאיתנו מתי שהם חושבים לנכון אף אחת מאיתנו "לא דורשת" ולא מתעניינת במה נותנים לשנייה.
לצפיה ב-'רק תאורטית, כי יש לי עוד קצת זמן למעשי.'
רק תאורטית, כי יש לי עוד קצת זמן למעשי.
17/01/2018 | 20:43
1
88
ועברתי גם לדיון המקורי...
אז אם להתייחס לסיטואציה המקורית שם, אני משערת שלא הייתי עוזרת- שיימצאו גן שהם יכולים לשלם עבורו.
לסיטואציה שהצגת עם הבת- סביר להניח שהייתי עוזרת בגדול.
במקרה הראשון הם לא רק נעזרים בהורים אלא שלא עושים מספיק להגשים את הרצונות שלהם, במקרה השני היא עושה על מנת להשיג את מה שהיא רוצה.
 
הרבה יותר כייף לעזור למי שעוזר לעצמו, אם לילד שלי יהיו הרבה ילדים שהוא לא יצליח לפרנס אבל 2 ההורים יהיו עסוקים בפרנסה יהיה לי יותר קל לעזור לו מאשר אם הבעיות הכלכליות ינבעו מטיולים ומסעדות.
לצפיה ב-'נכון שהמסקנה'
נכון שהמסקנה
18/01/2018 | 08:23
61
שכיף לעזור למי שעושה בעצמו, ולא מי שרק מסתמך על עזרה.
השאלה אם העזרה לעצמו זה באמת מה שנכון/נחוץ/ראוי בשבילו 
לקיום. וזאת בהסתמך על העובדה שללא עזרה זה לא יכול להתבצע.
אני כהורה רוצה בקידום של ילדי ומוכנה לתמוך. השאלה בכמה,ומה אפשר.
 
לא הייתי רוצה לחזור לדיון המקורי--
כי לעניות דעתי--יש שם אי שביעות רצון מהכלה, ולכן כל בקשה ממנה,
מרגישה ניצול. בלי קשר "לבזבוזים",(אין לנו מושג מה באמת קורה,
למה היא מתנהלת כך, מה הבן שלהם חושב על כך, )
יש לי חברה שכועסת על בן הזוג של הבת--שנזרק מעבודה לעבודה, עם תקופות אבטלה ארוכות, והבת מפרנסת, והיא ממש זועמת עליו, כן עוזרת לבת, גם בשמירה על הנכדים וגם כלכלית, כדי שירוח לבת. 
צודקת? לא צודקת? מטפחת את העצלות שלו? לבת לא אכפת.
ומה אם המצב הפוך----(כמו בדיון המקורי)
לצפיה ב-'האמת מייקל-הלכתי לאיבוד בשלל נושאי המשנה שהתפתחו בדיון'
האמת מייקל-הלכתי לאיבוד בשלל נושאי המשנה שהתפתחו בדיון
28/01/2018 | 18:31
3
75
אבל אני עם היד על הלב
אומרת שאני שיפוטית
אני כמובן יכולה ללבוש פרצוף של "אני אתמוך בכל החלטה שיקבלו"
אבל זה לא ממש נכון.
 
אז, כן, לפעמים אני בולעת את הרוק
כשאני מכסה אובר דרפט ומוצאת את העלמה אחרי שבועיים או חודשיים במסע קניות כי היא נפרדה מהחבר והיא בדיכי.
או כשאני שומעת את הרעיונות והפנטזיות המקצועיות שמתכננים (בסיוע שלי).
 
אני לא חושבת שהבקשה שלהם לסיוע -היא חוצפה.
אני כן חושבת שזכותי לבחור לא לסייע למי שבחר באורח חיים הארי קרישנה או חסיד ברסלב (אין לי עוד כאלו למזלי).
 
יש לי צאצא אחד שגר בארנק שלי, ובהחלט אנחנו מגדירים (יחד) מטרות,יעדים,לוחות זמנים-אולי ילמד מכך התנהלות כלכלית עסקית יעילה יותר.
וכאשר לא עמד ביעדים שהוא קבע לעצמו. סגרתי את הברז.
(וזה מחייב הרבה אנרגיות ריגשיות להגיד "לא", לי בכל אופן).
 
 
לצפיה ב-'לגבי הפתיח שלך,'
לגבי הפתיח שלך,
28/01/2018 | 19:39
2
66
1)נושאי המשנה לא אני העליתי, אלא הגבתי, 
   זה טבעו של שרשור שהוא מתפתח לפי המגיבים והתגובות עליהם.
2)הדברים שכתבת, די "מסדרים" לי את הענין,
   את אומרת שאת שיפוטית--אבל זה מביא להחלטה להתארגן על גבולות.
    בהחלט מקום טוב להיות בו--אז איך את מצליחה לעצור את
   מגורי הצאצא בארנקך? והאחרים לא רואים ומשוים?
לצפיה ב-'לא הייתה טרוניה- חלילה, אני יודעת שזה טיבו של שרשור'
לא הייתה טרוניה- חלילה, אני יודעת שזה טיבו של שרשור
29/01/2018 | 14:18
1
59
רק איבדתי קצת את הידיים והרגליים.
 
אני לא די שיפוטית. אני לגמרי שיפוטית.
איך אני מצליחה? (לא מצליחה, לפעמים יותר לעיתים פחות)
בדם יזע ודמעות.
האחרים רואים. בוודאי
אבל אני לא חושבת שיש את מימד ההשוואה, אנחנו נוהגים כל השנים
"כל אחד לפי צרכיו" ואם אחד התחתן יותר צעיר-אז הוא קיבל יותר בנסיבות אלו, ואם אחר לומד באוניברסיטה מקצוע שלא מאפשר לו עבודה במקביל-אז מקבל יותר.
אני מאמינה שבסופו של דבר החיים מאזנים את עצמם.
 
 
לצפיה ב-'החיים אזנים את עצמם--'
החיים אזנים את עצמם--
29/01/2018 | 17:40
46
האמת פעם ידעתי את זה, וחייתי כך,
אבל  המציאות שלי די מבולבלת--ולא מצליחה לאזן.
אנסה להפעיל מחדש את התאים האפורים במוח ולתת ללב לנוח,
אולי אז אצליח לאזן מחדש.
לצפיה ב-'חוצפה במיטבה'
חוצפה במיטבה
08/01/2018 | 13:04
24
319
שלום לכולם,
זוג צעיר + ילד בן כשנה. האמא לא עובדת. סוג של סטודנטית נצחית על אש קטנטנה.
האבא עובד ומשתכר משכורת ממוצעת.
מתגוררים בדירה בבעלות הורי האישה ולא משלמים שכר דירה.
מנהלים חיים בזבזניים למדי - המון מסעדות, טייק אוויי. האמא עם התינוק מבלה עם חברות כמעט כל יום בבתי קפה וכו' גם להעביר את הזמן וגם כי לא מתחשק לה לבשל.
 
הם רוצים לרשום את הילד לגן פרטי שעולה כמה אלפי ש"ח. באו בהצעה - התשלום יחולק ל-3. כל זוג הורים ישלם 1/3 והם 1/3.
החברה שסיפרה לי כעסה מאד ואמרה שלא מקובל עליה וסירבה.
הבן נעלב ונהיה סיפור גדול.
 
לטעמי האישי הם חוצפנים ממדרגה ראשונה. קודם כל - אף אחד, וגם ובעיקר לא הבן, לא יחליט עבור הוריו מה וכמה ואם בכלל הם יעזרו לו כספית. עצם הצגת הענין כבעיה כללית של כולם מקוממת לדעתי.
הגברת לא עובדת כי "היא לומדת". בקצב הזה נוח לה ותמשיך עוד 10 שנים. מגישה סמינריון  בחצי שנה ומושכת בלי סוף.
במקום לבשל היא מעדיפה להזמין כל הזמן ממסעדות ולבלות בבתי קפה.
כל זה - שיהיה לה לבריאות. אבל לבוא אח"כ ולדרוש השתתפות בתשלום לגן כי זה יקר !! חוצפנית. תחסכי בבתי קפה ואל תבואי בדרישות.
 
אני נורא התרגזתי  כששמעתי את זה, והחלטתי לחלוק אתכם.
מעניין אם דעתכם שונה. אולי אני מפספסת כאן משהו.
לצפיה ב-'בכל מקרה נראה לי לא סביר'
בכל מקרה נראה לי לא סביר
08/01/2018 | 14:59
180
לדרוש מהסבים לשלם על הגן של הילד. בלי קשר לשאלה אם היא כן או לא עובדת, אם היא כן או לא אוכלת במסעדות - הם אמורים לפרנס את הילד של עצמם, לא ההורים שלהם. ואם יש קושי - היא באמת יכולה לצאת לעבוד, גם אם היא לומדת.
לצפיה ב-'ברור שיש שם חוסר תקשורת/תיאום.'
ברור שיש שם חוסר תקשורת/תיאום.
08/01/2018 | 15:30
10
167
אי אפשר לדעת מה נכון -
יש הורים שחושבים שסבבה לפרגן לבת עם תינוק שתשב במסעדות.
ויש כאלה שחושבים שזה לא בסדר והבת צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה, לפני שתבקש עזרה כספית.
 
אבל מה שבטוח שהגיעו שם לסכסוכים וכעסים. 
חבל.
 
וזו בעיקר אשמת הזוג הצעיר - חיים על חשבון הורי באישה, בלי לשים לב שהם מותחים את ההגבול. שאוטוטו להורים נשבר מהם סופית.
 
לא בהכרח הבת לא בסדר
אם הבנתי נכון - התינוק איתה בבית. היא חוסכת שכר מטפלת. ואני מסכימה איתה שיותר נחמד להיות עם אמא מאשר בגן, ולכן אולי זה לטובת המשפחה שהיא לא עובדת. 
 
אבל שוב - כל משפחה וערכיה. 
לצפיה ב-'אבל הוא מתחיל גן.'
אבל הוא מתחיל גן.
08/01/2018 | 17:32
9
60
לצפיה ב-'הוא עוד לא התחיל'
הוא עוד לא התחיל
08/01/2018 | 17:38
8
145
יש עוד יותר מחצי שנה עד שתתחיל שנת הלימודים הבאה
 
אולי האם הצעירה היא בטלנית מפונקת, וכשהילד יהיה בגן הוא תבלה כל היום בבתי קפה.
אבל אולי היא מחפשת עכשו עבודה, או מתכננת להעלות את קצב העבודה על התואר.
 
 
לצפיה ב-'אבל זה אומר ש"אני מטפלת בתינוק" לא יכול'
אבל זה אומר ש"אני מטפלת בתינוק" לא יכול
08/01/2018 | 17:43
7
149
לשמש כנימוק לכך שהסבים ישלמו על הגן במקום שהיא תצא לעבוד כדי לשלם על הגן, בין היתר. זה היה יכול לשמש כנימוק (למי שחושב שעצם הרעיון שהסבים יממנו את הגן של הילד לא בלתי סביר) אם היה עוד תינוק והבכור צריך היה ללכת לגן - אבל זה לא המצב.

לצפיה ב-'זה לא הנימוק למה היא צריכה עזרה. זה נימוק למה היא לא עובדת '
זה לא הנימוק למה היא צריכה עזרה. זה נימוק למה היא לא עובדת
09/01/2018 | 08:27
6
120
"אני מטפלת בתינוק" לא בא להסביר למה היא תצטרך עזרה בשנה הבאה.
זה כן נימוק למה האם הצעירה לא עובדת היום. 
(כדי לעצור את דיון ה"איזו אישה עצלנית שרק יושבת בבתי קפה". היא לא רק בבתי קפה - היא מטפלת בתינוק שלה).
 
אולי בשנה הבאה היא תעבוד.
אבל מירב הסיכויים שהמשכורת שהיא תביא, לא תהיה מספיקה בשביל גן פרטי.
 
השאלה האם לעזור לה או להגיד לה לשלוח לגן פחות טוב - זו כבר בחירה של הסבים.
(אני הייתי עוזרת בשמחה.)
לצפיה ב-'אממ... גן יקר עולה 3000-3500 ש"ח'
אממ... גן יקר עולה 3000-3500 ש"ח
09/01/2018 | 08:32
5
142
חצי מזה (כי יש חצי מהמשכורת של האבא) זה פחות מ-2000 ש"ח. את חושבת שהיא לא תרוויח 2000 ש"ח בחודש? והם עוד לא צריכים לשלם שכירות! ההוצאה על דיור היא ה-הוצאה שאנשים משלמים. אם היא תצא לעבוד, לא צריך יהיה לא לעזור לה ולא להגיד לה לשלוח לגן פחות טוב. אין צורך לנמק למה היא לא עובדת כרגע, כי זה לא אישיו - הבעייה התחילה כשהם ביקשו כסף על הגן.
לצפיה ב-'כל זוג צעיר שאת מכירה יכול להרשות לעצמו כזה גן?'
כל זוג צעיר שאת מכירה יכול להרשות לעצמו כזה גן?
09/01/2018 | 08:35
4
123
"צריך לנמק למה הכלה לא עובדת", כי נכון להיום החמות מפיצה בין חברותיה שהכלה עצלנית.
אולי אחת החברות תאיר את עיניה שהכלה לא בהכרח עצלנית - היא מטפלת בתינוק.
לצפיה ב-'אין כמעט אף זוג צעיר שאני מכירה שאין לו הוצאות על דיור.'
אין כמעט אף זוג צעיר שאני מכירה שאין לו הוצאות על דיור.
09/01/2018 | 08:37
127
אז כן, כמעט כל זוג צעיר שאני מכירה יכול להרשות לעצמו כזה גן אם פוטרים אותו מהוצאות על דיור (אני לא מדברת על זוגות עניים ממש, שאני לא מכירה - ושלא נשמע שזה המצב של הזוג הזה).
לצפיה ב-'בקשת עזרה תחומה בזמן יכולה לבוא מהנימוק שהעלת'
בקשת עזרה תחומה בזמן יכולה לבוא מהנימוק שהעלת
10/01/2018 | 15:28
2
98
אם הבקשה תחומה בזמן - "אנחנו מבקשים עזרה בתשלום עבור הגן לכמה חודשים עד שאמצא עבודה" - זו בקשה הגיונית. האמא כרגע לא עובדת במשרה שמכניסה כסף, אלא מטפלת בתינוק. לכן ההוצאה על הגן יכולה להיות הוצאה מכבידה (ולא חשוב מה יתר ההוצאות שלהם). ברגע שתמצא עבודה ותתחיל להכניס הכנסה - הצורך של בני הזוג בסיוע הכלכלי ירד.
מצד שני - בקשה שאינה תחומה בזמן מראה חוסר רגישות מצד הזוג, שמרשה לעצמו לתכנן את החיים כאילו ההורים ימשיכו לתמוך בו, ללא קשר לבחירותיו בסגנון ואורך חיים.
 
אותו דבר יכול להיות אם האם תבחר לעבוד רק בחצי משרה, על מנת להיות בבית ולתת לילדים ארוחה חמה בשובם מהגן, ומבית הספר - האם גם אז ניתן לצפות מהסבים שיתמכו בהם כלכלית? 
לצפיה ב-'כן, ניתן לצפות. תלוי במשפחה.'
כן, ניתן לצפות. תלוי במשפחה.
10/01/2018 | 18:41
1
84
האישה הצעירה, כנראה על סמך נסיון העבר, יודעת שיש סיכוי טוב שהוריה יסכימו לבקשה, ולכן פנתה.
עכשו היא צוברת עוד נסיון, ומבינה שהורי בן זוגה לא מוכנים לעזור.
עם הזמן היא תבין מה אפשר לצפות מכל אחד מההורים.
 
אני לא חושבת שעצם הבקשה היא חוצפה. 
זאת תהיה חוצפה אם היא לא תסכים לקבל "לא" כתשובה.
 
לצפיה ב-'אבל זה מה שאמרו פה - שהם כעסו על ההורים שסירבו.'
אבל זה מה שאמרו פה - שהם כעסו על ההורים שסירבו.
10/01/2018 | 18:43
28
לצפיה ב-'אני רואה את הדברים אחרת '
אני רואה את הדברים אחרת
08/01/2018 | 17:57
9
208
קודם כל, יש פה המון שיפוטיות וביקורת כלפי הכלה. "הגברת" לא עובדת, סטודנטית נצחית ועוד ועוד. אם זו הגישה כלפי הכלה, אין לי ספק שהיא מרגישה אותה וחבל, אחר כך אותה החמות תתלונן שהיא מקבלת יחס קר, לא נותנים לה לראות את הילד ועוד ועוד....כאשר יש תינוק בבית, יש הרבה עבודה, "הגברת" בהחלט עובדת בבית ׁ(כן, גם אם היא יושבת בבתי קפה עם חברות).
אפילו העובדה שהם גרים בדירת הורי האישה ללא תשלום מעצבנת את אמו של הבן. למה בעצם? זה לא העסק שלה בכלל.
ולגופו של עניין, מדובר ביכולת כספית. אם ההורים יכולים להרשות לעצמם, לא נראה לי כזה אסון גדול אם אכן ישתתפו בשליש מהתשלום, כך זה נראה בעיני. הילדים שלי עוד לא בגיל הזה אבל נראה לי שבמצב דומה אני אציע מיוזמתי לעזור אם אוכל. ברור שהבן ואישתו לא היו צריכים לבקש בעצמם ולכעוס כאשר סורבו אבל כאמור, לו אני במקומה של חברתך, הייתי שוקלת אם אפשר בכל זאת לעזור. דרך אגב, גם אם מסרבים, רצוי לעשות זאת ללא שיפוטיות וללא ביקורת ולא לקרא לזה חוצפה. 
 
 
 
לצפיה ב-''
08/01/2018 | 20:04
112
מסכימה איתך ומחדדת,
1)כ"כ חשוב להמנע משיפוטיות, גם כשלא מסכימים.
2)אני תמיד שמחה לעזור לילדים אם רק יכולה, ובלי תנאים של מה הם עושים.
3)אם לא מסכימים עם הדרך--אפשר לא לעמוד ב"דרישה" של ה--1/3,
ולהחליט שנותנים נניח 1/4 או קובעים סכום, ומגבילים לתקופה.
ולא יוצרים אוירה לא נעימה.
 
לגבי הביקורת על ההתנהלות, זה תפקידו של הבן לטפל, 
אלה הם חיים שבחרו ועליהם כזוג להחליט על סדר קדימויות. 
לצפיה ב-' כל מילה'
כל מילה
09/01/2018 | 08:28
6
29
לצפיה ב-'מספר דברים מקוממים'
מספר דברים מקוממים
09/01/2018 | 09:45
5
151
אותי מקוממים מספר דברים בכל התנהלות הדברים:
קודם כל - עצם הצגת הענין כדרישה. בעיני זו חוצפה.
ההורים, במקרה הזה, הם אנשים שעבדו קשה כל חייהם. לא קיבלו שום עזרה.
היום כשהם על סף פנסיה, ומבקשים לבלות קצת ולנסוע לחופשות בחו"ל (מה שכמעט לא אפשרו לעצמם כל השנים) הם "נדרשים" לעזור לילדיהם.
לגיטימי ? לא לגיטימי?
ברור שבכל משפחה הדברים נראים אחרת. אבל עצם הצגת הענין כדרישה אותי מקוממת מאד.
 
אם ההורים היו רואים את הקשיים של הצעירים ומציעים עזרה - יופי.
אם היו רואים שהצעירים מתאמצים ולא מצליחים להחזיק את עצמם - סביר שהיו נעתרים בשמחה לעזרתם.
אבל לראות אותם חיים בבזבזנות, ועוד מעזים להעלות דרישות - אותם זה קומם, ואני מוכרחה לומר שאישית אני בהחלט מבינה אותם.
אני מוכנה לעזור למי שעוזר לעצמו. לא למי שמנהל חיים עצלניים ובזבזניים, ועוד מעיז להעלות דרישות.
 
ועם כל הכבוד - הם צריכים, ויפה שעה אחת קודם, ללמוד לנהל את חייהם עפ"י יכולתם. היום זה גן, מחר זה מכונית וכו'. גם כך הם זוכים לעזרה עצומה מהורי האישה (שאגב, מודים בפה מלא שהם גידלו ילדה מפונקת....)
כל זוג חייב ללמוד לעמוד על רגליו בעצמו.  זה חלק מבגרות וחיים עצמאיים.
 
בעיני שיעור מאד חשוב לצעירים הוא ללמוד לחיות עפ"י יכולתם. לא יכולים לעמוד בתשלומים של גן יקר מאד? יואילו ויכניסו את ילדם לגן זול יותר.או יחפשו הכנסה נוספת. ענין של סדרי עדיפויות שכל אחד יחליט עבור עצמו ומשפחתו.
זה פתרון קל מאד להחליט אבל להפיל את ההוצאה על ההורים.
 
גם לא נאה בעיני המצב שההורים צריכים למצוא את עצמם היום, אחרי עשרות שנות עבודה קשה, בעמדת התגוננות והתנצלות מדוע הם לא יכולים לעזור להם.
הם רוצים קצת לנצל את הזמן לחופשות. מותר להם?
שמו בצד כסף המיועד לעת צרה (מחלה, סיעוד ועוד צרות שלא נדע).
למה הם צריכים לפרט לילדים? להתנצל? 
 
לצפיה ב-'גם אם אני מסכימה '
גם אם אני מסכימה
09/01/2018 | 10:13
109
עם כל שכתבת, הכל שאלה של נקודת תצפית ומערכת יחסים מהתגובה.
וממש אתיחס לכל טיעוניך--
1)מי אמר שהוצג כדרישה? החמות ? אולי היתה זו הצעה?! בקשה?!
   את מכירה את הסיפור/בדיחה על האדם שכתב לאביו במברק שישלח לו כסף,
   בלי ניקוד, וכל שכן קרא את הכתוב בטונציה אחרת.
   נשמע שהחמות טעונה--ושומעת הכל באוזן קשה--כדרישה.
2)השיפוטיות על התנהלות החיים שלהם לא רלונטית בכלל.
   הם חיים כפי שבחרו, כפי שמתאים להם, זה לא אמור להיות שיקול --
   ואם זה השיקול, אפשר פשוט לומר--נחשוב, נבחן, נראה, ולדבר עם הבן שלהם,
   ולומר מה מרגישים בלי "ללכלך" על הכלה. אלא להציע לשלוח לגן רגיל.
3)זה שהם עבדו קשה ורוצים לטייל, ורוצים לשמור את הכסף שלהם לעצמם--
   זכותם--אז בלי כעס, מסבירים, שהמעט חסכונות שצברו בעבודה קשה,
   הוא קצת לטייל, ואין כסף פנוי, ושבכלל מה רע בגן רגיל? --הכל ברוגע ובלי כעס.
4)לגבי הביקורת על המסעדות--רוצה לומר משהו אישי--
    פעם אירחתי המון,ואפיתי, ובישלתי לאירוח, וקניתי פירות מיוחדים וקישטתי,
    לא עוד! אין לי כח וחשק, אבל ממש אוהבת חברה, ונפגשת המון עם חברים ועם
    אחי ואחותי ועוד במסעדות--וכן הרבה פעמים בעלי בסוג מסוים של "עקיצה" 
    להעיר ולומר "גברת מסעדות" וזה מעצבן--
     זה הרבה יותר זול לי--מאשר לארח. מעבר לנוחות של אי טרחה. גם חוסך.
    אז גם ההסתכלות על הכלה במסעדה--קצת לנסות ללמוד מה זה אומר,
    אולי מפגש עם חברות, אולי סתם לצאת מהבית עם הילד, ואולי זה בכלל לא          עולה כ"כ הרבה. 
    ויש בהחלט גם פער בינדורי בבחינת התנהלות של אנשים.
 
אני מציעה לחמות הכועסת--לנסות לבחון מחדש את הסיטואציה,את השיפוטיות,
כן למצוא דרך לא לעזור אבל בנינוחות וברגיעה. 
והכלה שהוריה אמרו שהיא מפונקת ימשיכו לפנק. זה בסדר.
 
לצפיה ב-'אף אחד לא צריך להתנצל על שום דבר'
אף אחד לא צריך להתנצל על שום דבר
09/01/2018 | 10:33
3
123
וכן, ההורים לא חייבים שום דבר לילדים, יחד עם זאת, יש פה יותר מדי אנטי ויותר מדי התקוממות, זעזוע מה"חוצפה" של הילדים, הרבה טענות דמגוגיות, נאומים חוצבי להבות  והרבה יחס שלילי.
החינוך של ההורים כבר הסתיים ולא צריך להטיף לילדים ללא הפסקה, שוב, לדעתי הגישה הלוחמנית של ההורים (בעיני היא לא פחות לוחמנית מזו של הילדים) נובעת מכך שהם לא אוהבים את הכלה וחבל.
לא ראיתי בשום מקום שהאמא מצטערת שהיא לא יכולה לעזור לילדים, משהו כמו: "חבל שאין באפשרותי לעזור, הרי מדובר בנכד שלי והייתי רוצה שיהיה בגן הכי טוב שאפשר", להפך יש משפטים מגעילים כגון: "יואילו ויכניסו את ילדם לגן זול יותר", בואי לא נשכח שמדובר בנכד שלה.
 הילדים שאלו וזהו. הם לא דרשו  ופה מדובר בפרשנות אישית של מי ששאלו אותה בלבד. (הרי הילדים לא באו ואמרו: "אמא, אנו דורשים שתשלמי שליש מעלות הגן", מן הסתם ביקשו והאמא של הבן בחרה לראות בזה דרישה). אחרי שקיבלו תשובה שלילית, הם כעסו וזה אכן לא בסדר, אני חושבת שאחת הסיבות לכעס היא שהרבה פעמים אנשים נוטים לערבב בין אהבה לכסף ומבחינתם הסרוב של האמא הצביע על כך שהיא לא אוהבת מספיק. 
התחושה שמתקבלת היא מאוד לא נוחה ולא מהתנהגות הילדים אלא מהתנהגותה של האמא. לקרא לבנה וכלתה (שחוסר החיבה כלפיה זועק מכל שורה) "אנשים שמנהלים חיים עצלניים ובזבזניים, ועוד מעיזים להעלות דרישות." זה ממש לא יפה.
דווקא ההורים של הכלה נוהגים בסדר גמור ובאופן די צפוי. אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אדרוש שכר דירה מהילדים שלי, אלא אם אהיה רעבה ללחם ובמצב דומה, גרנו פעם בדירה שהייתה שייכת להורי בעלי והם לא ביקשו שקל בחיים.
יכול להיות שהאמא פשוט מרגישה לא נוח לנוכח עזרת הורי הכלה ומנסה להצדיק בעודף להיטות את התנהגותה?
בכל אופן, האמא לא חייבת לממן את הגן (אף כי כדאי לשקולׂׂ למרות שהיא עצמה לא קיבלה עזרה אף פעם וכו' וגו'. זה שלה לא עזרו לא אומר שהיא צריכה להמשיך באותה הדרך) אבל היא כן חייבת לשנות בדחיפות את גישתה השלילית ולהתחיל לראות בהם זוג חיובי. ׂ
 
לצפיה ב-'אז עכשיו האמא לא בסדר, וצריך למצוא '
אז עכשיו האמא לא בסדר, וצריך למצוא
09/01/2018 | 11:02
2
186
סיבות פסיכולוגיות ללמה היא בכלל מעלה על דעתה לא לממן את הגן של הבן שלהם?
למה שהיא תראה בהתנהלות שלהם דבר חיובי אם היא שלילית בעיניה? הרי זה הבן שלה, והיא רוצה לראות אותו עומד על שתי רגליו עם משפחה משלו, ולא נסמך על שולחנם של הוריו כשהוא כבר נשוי עם ילדים, כשהוא עוד רואה זאת כחובתם של הוריו לכלכל אותו ובלי שיעשה צעדים שיעזרו להם להסתדר עם הכסף שיש להם (למשל, לא להרבות באכילה במסעדות).
זה מאוד נחמד כשההורים רוצים לעזור ונותנים מכספם לילדיהם הבוגרים, אבל כשהילדים רואים זאת כחובתם של ההורים, זה אומר שחל פה שיבוש בהבנה שלהם את החיים כבוגרים, והם ממשיכים להתנהג כבני נוער, גם אחרי שנולדו להם ילדים וכו'. וכן, בהחלט סביר מצד הורים שדורשים מהם לממן דברים (וכן, לבקש ואז לכעוס כשלא מסכימים - זה לדרוש) להעביר ביקורת על האופן שבו הם משתמשים בכסף שכן יש להם - שהרי בני הזוג הצעיר רוצים להוציא מכיסם של ההורים כסף בין היתר בגלל אותו שימוש שבלעדיו לא היו צריכים לממנם.
לצפיה ב-'כן, האמא לא בסדר'
כן, האמא לא בסדר
09/01/2018 | 12:13
1
99
הגישה שלה שלילית מאוד. דרך אגב, היא לא צריכה לראות את ההתנהלות שלהם כחיובית אלא לראותם אותם כאנשים חיובים וזה הבדל גדול. בכל אופן, בואי נסכים שלא להסכים כי אני רואה את הדברים אחרת,  אלי התנהגו בצורה שונה ואני מתכוונת לנהוג באופן שונה עם הילדים שלי ושוב, אני מתייחסת כאן לעניין של גישה אפילו יותר מאשר לעניין של נתינה כספית.  האמא יורקת אש לכל הכיוונים וחבל.
לצפיה ב-'רק חבל, שהתחלת'
רק חבל, שהתחלת
09/01/2018 | 12:44
100
מהמקום שאמר "לא לשפוט" ואז את שופטת את האמא.
מותר/אפשר/נכון (תבחרי מה מתאים לך) לראות את ההתנהלות כמוטעית
מזוית הראיה שלך,
וליעץ לאם--לשנות גישה, רק תותרי על ה"ציון" בסדר או לא בסדר,
גם אני לא הייתי נוהגת כמוה, והייתי מתאמצת לעזור,
וחשוב להציע לה לבקר פחות ולשפוט פחות, לא בשביל הכלה--
אלא בשבילה, בשביל לשמור על מערכת יחסים תקינה ומכבדת.
לצפיה ב-'נכון שרצוי לוותר על השיפוטיות'
נכון שרצוי לוותר על השיפוטיות
17/01/2018 | 20:36
67
אבל אישה עם ילד אחד בבית שיוצאת לאכול בחוץ - לא עובדת!
את כל מה שהיא עושה עשיתי עם 2 פעוטות (ואח"כ עם 2 ילדים קטנים ופעוטה) ועבדתי 8 שעות ויותר מחוץ לבית.
בלי עזרה כלל, פרט לעזרה בשכר כשהילדים היו חולים/בחופש.
 
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך'
אני מסכימה איתך
10/01/2018 | 14:54
113
לטעמי הזוג צריך ללמוד לנהל את ההוצאות שלהם טוב יותר ולבזבז פחות לפני שהם באים לבקש עזרה כספית מההורים.
 
זו בחירה של הזוג הצעיר להחליט שבת הזוג לא תעבוד מחוץ לבית, אבל זו חוצפה לצפות וגם לכעוס על ההורים שאינם רוצים לממן את אורח החיים הבזבזני.
לצפיה ב-'ניחוש, את מהצד של ההורים של הבן, נכון?'
ניחוש, את מהצד של ההורים של הבן, נכון?
06/02/2018 | 09:18
8
לצפיה ב-'מצגת לבר מצווה'
מצגת לבר מצווה
10/01/2018 | 15:34
57
שלום לכם
מקווה שכאן משהו יכול לעזור לי
אני אב גרוש הבן שלי עוד מעט בר מצווה
לוקח עלי  את כל העלויות של הענין
צריך להכין מצגת שתוצג בארוע
אין לי תקציב לשלם למשהו שיעשה זאת
ניסיתי לבד אבל לא מצליח
אודה לכם אם משהו יכול לעזור לי
תודה
לצפיה ב-'חברות'
חברות
19/12/2017 | 11:23
43
294
שלום לכולם,
 
יצא לי מספר פעמים בשנים האחרונות לתהות על מוסד החברות.
מה משמעותו? מהי חברות אמיתית? מה חולקים ומה לא? נשענים? משתפים?
רק צוחקים ומחייכים? אם כך- אז מה זה שווה?
שני מקרים בולטים האירו את עיני.
הראשון - חברה לעבודה שאנחנו...
המשך>>
שלום לכולם,
 
יצא לי מספר פעמים בשנים האחרונות לתהות על מוסד החברות.
מה משמעותו? מהי חברות אמיתית? מה חולקים ומה לא? נשענים? משתפים?
רק צוחקים ומחייכים? אם כך- אז מה זה שווה?
שני מקרים בולטים האירו את עיני.
הראשון - חברה לעבודה שאנחנו מדברות על המון דברים פרטיים. לעתים מסתמסות ומקשקשות אחרי שעות העבודה. יורדות בהחלט לפרטים אישיים ואינטימיים.
ובכל זאת - לפני כמה חודשים הפילה עלי את הפצצה שהיא בעיצומו של תהליך גירושין מכוער שנמשך כבר זמן רב. כלומר, יותר משנה שהיינו מדברות כל יום, לא אמרה על זה מילה. ולו ברמז.
תמיד סיפרה וקשקשה מסביב אבל על זה לא אמרה מילה.
ואני תוהה ביני לבין עצמי. איך יכול להיות? איך יתכן שלא שמתי לב שמשהו עובר עליה? כשנעדרה מהעבודה תמיד סיפרה שהיתה חולה. אולי כן. אולי לא. איך אני יכולה לדעת.
גורם לי לחשוב אולי היא מסתירה עוד כל מיני דברים. והכל בעצם בינינו הוא רק כלפי חוץ. חיוכים ושטויות.
 
המקרה השני - חברה ממש טובה שלי שפתאום זרקה לי גם שהבן שלה התגרש ועזב את משפחתו. כלומר, גם בערך שנה כשדיברנו כל הזמן לא אמרה מילה. ואני תמיד שואלת במפורש על הילדים והנכדים ולא אמרה מילה. ופתאום מספרת את זה בלשון עבר.
 
כולנו כאן אנשים מבוגרים, מנוסים קצת בחיים ולא ממש תמימים. אבל בכל זאת המקרים האלו מעוררים בי מחשבות על מה היא בעצם חברות.
אני יודעת שיש כל מיני סוגי חברות. יש של לשבת בבית קפה ולקשקש פעם ב....,
יש חברות עמוקה למרות שנפגשים/ מדברים רק לעתים רחוקות. יש שנפגשים רק לצורך בילוי משותף בסרט, הצגה, מסעדה וכו'.
אבל בכל זאת - להגיד שהכל טוב ובסדר, כאשר מסתירים משהו גדול וכבד שמתמודדים אתו, מעורר בי תהיות. האם זו בכלל חברות? מה זה אומר עלי ? עליה? שלא יכולה לחלוק? רוצה לשחק שהכל נפלא בחיים?
חברות לטעמי היא גם לחלוק דברים קשים וכואבים. כשצריך כתף להישען עליה ומישהו לחלוק קצת תסכולים ובעיות בחיים. זה חלק ממהות החברות. לא הכל יופי טופי ומגוחך בעיני להציג שהכל כזה.
לצפיה ב-'הורים שעובדים אצל המחנכים'
הורים שעובדים אצל המחנכים
10/12/2017 | 12:07
10
256
שלום לכולם,
 
אני רואה היום תופעה שבזמננו, כשהילדים היו קטנים, לא היתה בכלל קיימת.
כוונתי לכך שכל שני וחמישי המורה/גננת מוצאות סיבה זו או אחרת להפיל על ההורים תיק הקשור לעבודת החינוך.
 
פעם זה בית מארח - צריכים להזמין 6-7 ילדים מהגן אליכם הביתה אחה"צ ולדאוג להם לבידור, תעסוקה ואוכל. תארו לעצמם את הרעש, בלגן ולכלוך.
סדנא להכנת חנוכיות
סדנת הכנת תחפושת / מסיכות לפורים
הפעלת הילדים ביום ההולדת של הילד הפרטי (לא סתם עוגה ופיתות. צריך להיות יצירתי ולהפעיל את כל ילדי הגן)
אסיפת הורים בתחילת כל רבעון / מחצית - כל פעם צריך לצאת מהעבודה ולהגיע לגן
ליווי טיול יומי של הילדים פעם בכמה חודשים (בדר"כ בימי שישי במקום לעשות סידורים הכרחיים שנדחים ליום הזה)
ליווי לפעילות כזו או אחרת מחוץ לגן - שכמובן מצריכים להיעדר מהעבודה
הכנת מאכל לכל הגן לכבוד יום המשפחה
וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה על המורה/ גננת
 
ואני שואלת - למה התיקים האלו נופלים על ההורים?
לא כל ההורים פנויים, יודעים, ויכולים להתפנות למשימות הנ"ל.
יש הורים שאינם יכולים להחמיץ ושעות עבודה רבות כל כך - אחרי שהפסידו שעות רבות בגלל מחלות ושאר דברים בלתי צפויים.
לא כל אחד עובד בעבודה גמישה המאפשרת לו להיעדר מהעבודה.
לא כל הורה יודע ויכול להעסיק 6 קטנטנים לבד אח"הצ שלם, במיוחד כאשר יש תינוק בבית ועוד אחים נוספים. תארו לעצמכם את העונש והבלגן.
לא לכל הורה יש דמיון וכוח לחשוב על חנוכיה מחומרים ממוחזרים, ללכת ולאסוף כאלו, לשבת בבית ולהדביק וכו' וכו'.
 
עם כל הכבוד, לנו יש את העבודה שלנו, ולמורים ולגננות את שלהם. וכל הנ"ל, לטעמי האישי, היא העבודה שלהם, ולא שלנו.
אז אנא, שיעזבו בשקט את ההורים.
אם יש הורים שנורא רוצים ויכולים להשקיע - שיערב להם. שיעשו הם בהתנדבות את מה שעולה על דעתם. אבל תפסיקו להפיל את התיקים הללו על כולם.
 
פעם כל זה לא היה קיים, ועדיין הילדים גדלו לתפארת ולא הרגישו מקופחים בשום צורה. וגם ההורים לא.
אז אנא. אפשר לאמץ את ההרגלים של פעם. לא חייבים לשנות תמיד.
לצפיה ב-'כמה דברים--'
כמה דברים--
10/12/2017 | 12:32
2
154
1)כמעט כל הרשימה שהזכרת מתנהלת כבר שנים רבות.
  ולא נכון שפעם לא היה. מה שכן, לפעמים היו לאותה פעילות
  שמות שונים--כמו ערבי כיתה ועוד...
2)לא מחייבים את ההורים תמיד ללוות בטיול.
3)היתה ליחברה שאמרה--"ילדים זה יקר" כן בשביל ילדים עושים הרבה
  גם לפעמים ימי עבודה.
4)הדבר החסית חדש זה בית מארח, שנראה לי שאישית הייתי מתחמקת ממנו.
  והוא התחיל מדרישת הורים.
 
שום דבר מכל הרשימה--לא בא במקום מה שמורה/גננת מורידה מעצמה,
אלה לא תפקידיה בשום מקרה.
 
לצפיה ב-'אני גידלתי 3 ילדים מבלי לעשות כמעט כלום מהנ"ל'
אני גידלתי 3 ילדים מבלי לעשות כמעט כלום מהנ"ל
10/12/2017 | 14:17
1
167
התלוויתי לטיולים כשרציתי.
היום יש פעם בכמה שבועות טיולון קטן ביום שישי במפורש עם ההורים, וצריכים להגיע עם המכונית המשפחתית ולהסיעם לטיול בכפר, טיול זריחה, חליבה ברפת וכו' וכו'. בחיים לא הייתי עם ילדי בכזה...
 
בית מארח - לא היה וטוב שכך. זה עונש אמיתי.
 
לי יש נטיה תמיד לחשוב על אלו שזה לא מתאים להם ולא יכולים. כמו בענין ימי ההולדת הראוותניים הנחגגים היום. אני חושבת למה צריכים ילדים שהוריהם לא יכולים להרשות לעצמם להרגיש מקופחים?
פעם כולם חגגו כמעט אותו הדבר בצניעות ואף אחד לא הרגיש שונה מאחרים.
וטוב שכך.
 
וגם באשר להיעדרות מעבודה - יש מעסיקים שמאד לא מקבלים בהבנה היעדרויות כאלו, שלדעתי האישית הן ממש לא הכרחיות. מספיק יש היעדרויות מכורח המציאות. אין שום צורך להכביד ולהוסיף עליהן. גם כאן - יש הורים שכל הפעילויות הללו הן כייף עבורם ונעים וטוב להם להיות מעורבים. שיבושם להם.
אלא שלאחרים זו הכבדה וקושי נוסף על ההתמודדויות היומיומיות הקשות להם.
לצפיה ב-'אתחיל את דברי'
אתחיל את דברי
10/12/2017 | 14:31
141
דוקא מהפסקה האמצעית--
אני גדלתי וכך גידלתי את ילדי--לא חגגנו ימי הולדת בכלל,
לא בחוץ ולא בבית--איזכרנו דיברנו וזהו.
כשאני קוראת מה האימהות וכל אחת מנסה להפקה גדולה יותר
(דפדי קצת בפורום הורים לילדים ביסודי)בא לי להגיב ולכעוסואני מתאפקת--
זכותם--אז למה מתלוננים?
הילדים שלי לא הרגישו מקופחים.
 
לגבי טיולים--התלוית כשרצית--גם עכשיו זו אופציה, כשלא מתאים לא יוצאים.
הבחירה נתונה. אפשר למצוא חלופות--לא בעיה בכלל.
 
בית מארח--אל תרחמי --מי שהסכימה לא "נאנסה"  הסכימה--
מי שלא מתאים לה מותר לה לסרב.
מי שרוצה ולא יודעת יכולה לבקש מנערה תמורת כמה שקלים,
אני לא הייתי בית מארח רשמי, אבל תמיד היתה קבוצת חברים בביתינו,
כולם נהנו.
 
נראה לי מוקצן ממש התיאור הצפוף כאילו יש חובה בכל אלה.ולא ממש לא.
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך.'
אני מסכימה איתך.
10/12/2017 | 14:21
116
זה לא נכון לצפות שכל הורה יידע להפעיל קבוצה של חמישה ילדים אצלו בבית, או קבוצה של 30 ילדים בגן (שאמנם שם הגננת נמצאת ויכולה לסייע).
 
ואני גם לא מעוניינת שהילדים שלי יילכו להתארח בבית שאיזה אמא עייפה ומסכנה מנסה לעשות פעילות, רק בגלל שהכריחו אותה. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך לגמרי. אני רואה זאת אצל הנכדים ותוהה כל פעם מחדש'
מסכימה איתך לגמרי. אני רואה זאת אצל הנכדים ותוהה כל פעם מחדש
10/12/2017 | 14:45
111
גידלתי 4 ילדים ולא נתקלתי ב"תיקים" הללו.
לצפיה ב-'אפשר להגיד "לא"'
אפשר להגיד "לא"
10/12/2017 | 17:50
102
ראשית זה היה גם היה כשהילדים היו קטנים. שנית מחפשים מתנדבים. אפשר ומותר להגיד לא. שלישית אפשר להתארגן כמה הורים ביחד, ואז העול קטן יותר. בקיצור, מי שמעונין יכול. מי שלא, אז לא.
לצפיה ב-'זה לא חדש'
זה לא חדש
11/12/2017 | 11:00
102
הכל היה קיים גם כשהבכורה שלי הייתה בגן.
 
מה שיכולתי עשיתי. מה שלא, הודעתי שאני לא יכולה.
אירחתי לבית מארח כל שנה. לא ליוויתי טיולים, אלא אם היו בשישי בבוקר. תמיד היו אמהות לא עובדות ששמחו להצטרף כהורה מלווה לטיולים באמצע השבוע.
 
כשביקשו להכין מאכל לכל הגן/הכיתה בדרך כלל קניתי מוכן.
 
ככלל אצלי, העבודה חשובה, אבל הילדים חשובים יותר. עד היום אני מצטערת שלא לקחתי יום חופש ללוות את הבת הצעירה לטיול לירושליים כשהייתה בחטיבה. אני משתדלת לא לחזור על הטעות הזו.
לצפיה ב-'אני חולקת רק על הקביעה שילדים לא הרגישו מקופחים.'
אני חולקת רק על הקביעה שילדים לא הרגישו מקופחים.
17/12/2017 | 09:19
122
לא שהפעילויות האלה פותרות את הבעייה - אבל בהחלט לאורך כל השנים ילדים שההורים שלהם לא היו פנויים אליהם אלא עבדו כל היום הרגישו פגועים מכך. השתתפות של ההורים מדי פעם בפעילויות כאלה יכולה לתרום לתחושה של הילדים שלהם שהם חשובים להורים ולא רק העבודה שלהם חשובה.
ואת זה אני אומרת כמי שמצד אחד אבא שלה לא ידע באיזו כיתה כל ילד, ומצד שני שתי הילדות שלה שיחקו באמא וילדה והאמא אמרה לילדה "לכי מפה, אני עובדת!" .  המחשבה שהילדים מקבלים את זה שההורה עסוק בעבודה היא אשלייה. הילדים רוצים שההורה ישקיע בהם, והרבה - ואם הוא לא, הם מרגישים מקופחים. העובדה שהם נמצאים כל כך הרבה זמן מהחיים שלהם במסגרות במקום עם ההורים היא העיוות, לא זה שהמחנכות "דורשות" מעורבות מינימלית כמו שתיארת בהודעה שלך.
לצפיה ב-'בית מארח מבחינתי היתה קללה שלא מהעולם הזה'
בית מארח מבחינתי היתה קללה שלא מהעולם הזה
06/02/2018 | 09:22
14
מה המטרה של העמסת קבוצת ילדים שרירותית על בני הבית?
 
מילא מטלות לעזור בגן/בית הספר. גם אם לא תמיד לרוחי אני יכולה להבין את המטרה, אבל מה הקטע בלאלץ אירוח בבית פרטי?
לצפיה ב-'בזמני זה לא היה קיים.'
בזמני זה לא היה קיים.
11/02/2018 | 08:18
8
זה באמת לא הגיוני ומאד חדש לי. אני חושבת שזה עיניין של משרד החינוך. צריכה לצאת הודעה ממשרד החינוך להפסיק את המיזמים האלה ולא להטיל עול נוסף על מה שגם ככה יש עליהם. שמישהו ירים את הכפפה ויתריע על כך. 
לצפיה ב-'למיזם חינוכי חברתי בתחום המדיה דרושים הורים אכפתיים'
למיזם חינוכי חברתי בתחום המדיה דרושים הורים אכפתיים
09/12/2017 | 19:39
1
41
שבוע טוב כולם!
 
הרבה פעמים שאני שומע תלונות של אנשים על רמת התוכן הרדודה שמוצגת היום לבני נוער בסדרות הטלויזיה. מעבר לרמת הרדידות שמורידה את ההשכלה, הסקרנות והאנושיות של ילדינו- הם גם נחשפים למסרים בעייתיים שיוצרים נורמות פסולות. יוצא שבמכלול מתעוררת שאלה קשה ואמיתית אופיו על דור העתיד הניזון מהמסכים. לכאורה נראה שאין הרבה מה לעשות. אולי רק להתלונן חרישית ולהמשיך ביומיום העמוס שלנו. אבל האמת שבעזרת כוח ההמונים נגלה  שיש מה לעשות; אם נתארגן באופן קבוצתי שיבוא בשם ההורים ויגיד "די!". הן ערוצי התוכן והן הרגולטורים שאחראיים עליהם יבינו שכללי המשחק בהפצת התוכן צריכים לשנות כיוון.אבל לצורך זאת צריך להקים קואליציה של הורים.
אני מזמין את כל מי שהנושא הזה נוגע לליבו להצטרף אליי להקמת צוות כזה שבעזרת הרשת, אכפתיות ועקשנות הורית יביא לשינוי בתחום התוכן. נא לפנות אליי במייל elchaif@gmail.com. אני מזכיר שכל הפעילות היא על בסיס וולנטרי . תודה רבה!
לצפיה ב-'אם כל הורה היה מפגין איכפתיות ועקשנות לגבי הילדים הפרטיים '
אם כל הורה היה מפגין איכפתיות ועקשנות לגבי הילדים הפרטיים
10/12/2017 | 14:42
57
שלו, מה הם יכולים לראות, מתי, מה לא יראו ומה לא יעשו בהכרח גם התוכן היה משתנה בהתאם, כי אם אין רייטינג אין תוכנית.
אבל יש הורים שקל להם יותר שאחרים יעשו עבורם את העבודה. למה להתווכח עם הילדים? למה לריב? למה להתאמץ? למה לעמול ולחנך במקום לצפות מאחרים שיעשו זאת עבורך?
לצפיה ב-'איך להתנהג ??'
איך להתנהג ??
13/11/2017 | 14:41
6
408
שלום לכולם,
בעקבות כל פרשיות ההטרדות המיניות, עלתה אצלי המחשבה על המעגל הקרוב של אותם אנשים מואשמים. כווותי למשפחה הקרובה, חברים קרובים וכו' של אותו אדם המואשם. הם הכירו עד היום אדם אחר (לפחות בעיניהם ולדבריהם) ולפתע פתאום כולם מוקיעים אותו, מאשימים, משמיצים וכו'.
איך אמורים להתנהג החברים של אותו מואשם? הרי עוד לא יודעים מה נכון ומה לא, וכולם כבר שופטים ודנים. להתקשר אליו? אולי עדיף שלא כדי לא להביכו?
להתעלם? לא להתעלם?
 
לנו היה לפני כמה שנים מקרה דומה של חבר שהיו שמועות שהיה מעורב במקרה  שחיתות פעוט יחסית במקום העבודה. לא ממש ידענו מה לעשות עם זה.
לדבר איתו על זה? להתעלם?
מאחר שגרעין החברות הוא שלי עם אשתו, התקשרתי אליה. כמובן שהיא הכחישה הכל וטענה שתפרו לו תיק. אולי כן ואולי לא. האמת שעד היום אני לא ממש יודעת את הפרטים. הוא כבר לא עובד באותו מקום ומאז לא דיברנו על זה.
 
נהגתי בסדר? לא בסדר?
פעמים רבות אנשים לא יודעים איך להתנהג מתוך מבוכה, ובדיעבד מסתבר שציפו מהם להתנהגות שונה לגמרי.
לצפיה ב-'לדעתי פעלת כראוי...התנהגת כחברה ולא כמו שופטת או חוקרת...'
לדעתי פעלת כראוי...התנהגת כחברה ולא כמו שופטת או חוקרת...
13/11/2017 | 16:57
1
116
זה גם לא מתפקיך..
 
אני מודה שאם היה מדובר בהטרדה מינית, אין לי מושג איך הייתי פועלת..
אני מאוד רגישה לנושא ונוטה להאמין לקורבן...אבל לפני כמה שנים נתקלתי במישהי ששיקרה וכמעט הרסה את החיים של מישהו..
 
הוא כמעט פוטר, אישתו כמעט עזבה אותו וכמעט התחילו משפט עד שלבסוף היא הודתה שהמציאה את הכל...מאז הפכתי לחשדנית יותר...
 
נראה לי קצת מוזר ויש לי הרגשה שיש נשים שמנסות לרכב על הגל הזה של ההטרדות...
 
בקיצור....
המצב הזה מצד אחד משמח שפתאום אנשים שעברו הטרדות מיניות מתחילים לדבר על זה אבל אני מודה שזה פשוט מפחיד וממש מעציב אותי...
לצפיה ב-'בקיצור, שאלת שאלה לא קלה... :)'
בקיצור, שאלת שאלה לא קלה... :)
13/11/2017 | 16:58
32
לצפיה ב-'נהגת בסדר לפי דעתי. לנתק קשר תמיד אפשר. '
נהגת בסדר לפי דעתי. לנתק קשר תמיד אפשר.
13/11/2017 | 18:18
85
לא תמיד החשוד אשם במה שמאשימים אותו.
לצפיה ב-'אני התעלמתי'
אני התעלמתי
13/11/2017 | 18:21
112
בעלה (לשעבר) של מישהי שאני מכירה (אימא חופפת גילאי ילדים) נכנס בזמנו לכלא בגין עבירות מרמה או גניבה, משהו כזה.
לא ידעתי איך להתנהג. כל פעם שאני פוגשת אותה (ופגשתי) לשאול אותה לשלומה על אמת? לשוחח על המורה שולה? לשאול איך הילד שלה עבר לחטיבת ביניים? באמת שלא ידעתי.
 
הנחתי שבמילא היא תתן רק את התשובות המתבקשות, לא רציתי להעיק עליה עם שאלות שאולי חזרה על התשובות 1000 פעם, ואולי הן חטטניות עבורה, לא רציתי להביך אותה.
או את עצמי?
בכל אופן בחרתי להתעלם ולנהל שיחות חולין סתמיות.
 
אחרי שנים ,ואחרי הגירושים (כן, זו הייתה הסיבה) היא אמרה לי מתי שהוא כבדרך אגב שאף אחד לא דיבר איתה על איך היא מרגישה כשהוא בכלא, ועל ההונאה וכו...
 
אז לך דע- מה נכון ומה לא נכון ביחסים עם אנשים.
 
אגב- תקף גם לגבי הטרדה מינית.
לצפיה ב-'לדעתי יש הבדל בין עבירות מרמה קלות במקום העבודה'
לדעתי יש הבדל בין עבירות מרמה קלות במקום העבודה
14/11/2017 | 16:39
100
לבין פשעים אחרים.
 
אם מדובר בחברים טובים (או בני/בנות זוג של חברים טובים), אז אם אגלה שמישהו שעובד בחברה גדולה מעל בכספי ההחברה, אני לא חושבת שאנתק קשר איתו.
אם אגלה שהוא גנב משכנתו הקשישה - לא אהיה מסוגלת להמשיך איתו בשום קשר שהוא.
 
אני חושבת שאני הייתי עושה כמוך. לדבר עם האישה, לא לטאטא מתחת לשטיח. ולהרגיש מה מתאים להם - יש כאלה שמתאים להם שחברים טובים יתעניינו וישאלו מה קורה במשפט. ויש כאלה שמתביישים ולא רוצים לדבר על זה בכלל.
 
 
לצפיה ב-'נראה לי שהצפת בעיה'
נראה לי שהצפת בעיה
16/11/2017 | 12:16
109
מורכבת, לא פשוטה, שמכילה לא רק את הדוגמאות שהעלו כאן,
אלא הרבה מצבי חיים. (למשל--בשבעה--כמה משפטים טפשיים נשמעים?!
שהאומר אותם חושב שהוא ממש חכם, ולא יודע כמה מכאיב)
לא נראה לי שאפשר לדעת מה מתאים לומר למי במצבים מביכים--
ויתכן מאוד שלו היינו אומרים או מתענינים או משתפים,
אז לאחר זמן היינו מבוקרים על האמירה.
המסקנה שלי--אין אפשרות לתיאום ציפיות--גם שאלות נייטרליות עלולות להשמע אחרת, אין נכון או לא נכון. החכמה, בעיני, היא רק לשמור על קשר,
לאפשר לדעת שאנחנו שם בשביל המתמודד, --בהכי מעט חיכוך מילולי או מתערב.
לצפיה ב-'האם יש לכם לפעמים אכזבות מהילדים שלכם?'
האם יש לכם לפעמים אכזבות מהילדים שלכם?
28/10/2017 | 16:37
24
757
למשל מסננים אתכם בטלפון.
 
כאשר הם מבקשים משהו כגון הלוואה או ביביסיטר אנחנו אומרים אמן אבל כאשר אנחנו מבקשים מהם משהו אין להם זמן או סבלנו.
 
או כל אכזבה אחרת אשמח לשירשור בעניין זה שמאוד מציק לי אישית.
לצפיה ב-'אכזבות מהילדים זו הגדרה קשה ורחבה'
אכזבות מהילדים זו הגדרה קשה ורחבה
29/10/2017 | 08:00
2
353
מסננים בטלפון? כן. לעתים זה קורה.
כשאני מטלפנת והיא בדיוק עסוקה עם הילדים וכו', אז היא לא עונה לי באותו הרגע. אבל תמיד חוזרת כשהיא מתפנה. כנ"ל האחרים.
הבן שלי דברן קטן מאד, ולא ממש טורח להתקשר ולשאול לשלומנו במהלך השבוע. ברוב המקרים זו אני שמתקשרת אליו. פעם הערתי לו על זה ותשובתו היתה - הכל בסדר, מה יש לי לחדש לך?
אז זה קצת מפריע לי, אבל להגדיר את זה כאכזבה ממנו זו מילה גדולה ומוגזמת ביותר.
 
כשהורי ז"ל היו בחיים הם תמיד נתנו לי ולאחותי את ההרגשה שאנחנו לא בנות מספיק טובות ודואגות להם. במיוחד אמי ז"ל. זה הפריע לי מאד ההרגשה הזו, כי לטעמי האישי היינו מסורות ודואגות, אבל הרי תמיד אין מספיק ואי אפשר להתחרות עם הבת של השכנה או של החברה הטובה (פולניה אמרנו....???)
 
הלקח שלקחתי אתי לחיים מזה הוא לא לתת לילדים שלי את ההרגשה שיש לי מהם ציפיות לא הגיוניות. הם עסוקים, טרודים בילדים ועבודה, ואני ממש לא רוצה להתעלק עליהם ושירגישו חובה.
יחד עם זאת, מאד מאד חשובה לי המחויבות המשפחתית. את זה אני כן מטפטפת להם כל הזמן. הם צריכים לדעת שיש מחויבות בין בני המשפחה אחד כלפי השני, וכולם נרתמים לעזור לזה שזקוק לעזרה באותו הרגע.
לצפיה ב-'חברה שלי שהתגרשה לאחרונה'
חברה שלי שהתגרשה לאחרונה
29/10/2017 | 11:17
1
349
אמרה לי יום אחד משפט קשה: "האכזבה הכי גדולה שלי בחיים היא הילדים שלי. לא האמנתי שככה הם יתנהגו, אחרי שנתתי להם את הנשמה כל השנים".
 
הרקע - סיפור גירושין קשה שנפל עליה בהפתעה. בגדול היא ציפתה שהילדים יעמדו יותר לצידה, והם לא. בשבילם הוא האבא שלהם, ולמרות הכל הם לא התנתקו ממנו.
היא ציפתה שכן. כמובן שזה לא הגיוני.
בנוסף, היא עברה ניתוח לא קל, והרגישה שלילדים זה "לא מתאים" ללו"ז...
למי זה מתאים?
היא לבד, וציפתה שיבואו איתה, יהיו איתה לאחר הניתוח ויטפלו בה, גם פיזית וגם נפשית. וזה לא ממש קרה. לפחות לא כמו שציפתה.
ואז היא אמרה את המשפט הנ"ל.
לצפיה ב-'לפעמים יש הרגשה שילדים שלך'
לפעמים יש הרגשה שילדים שלך
21/12/2017 | 20:02
55
הופכים לאויבים שלך, ממש כמו בסיפור שסיפרת, ואין איך ולהתמודד  עם זה, לימדו אותנו שתמיד ובכל מצב צריך לתמוך בהם, ומה איתנו?
לצפיה ב-'לא אכזבות כמו אלה שאת מתארת'
לא אכזבות כמו אלה שאת מתארת
29/10/2017 | 11:14
12
344
את מתארת שאת מאוכזבת ממערכת היחסים שלך עם הילדים שלך.
 
זה לא בדיוק אכזבה מהילדים, אלא עלבון
 
 
 
לצפיה ב-'אכזבה תמיד היא'
אכזבה תמיד היא
30/10/2017 | 08:17
11
300
סוג של עלבון.--לא כך?
לצפיה ב-'לא כך אני מבינה את המילה אכזבה'
לא כך אני מבינה את המילה אכזבה
30/10/2017 | 16:31
10
252
כשראיתי את הכותרת ״האם התאכזבתם מהילדים״ חשבתי שהכוונה לכך שהילדים לא עמדו בציפיות שלנו. הילד לא הצליח לסיים אוניברסיטה, הילד לא הסכים ללמוד לנגן על פסתנר. דברים כאלה.
לצפיה ב-'נראה לי,'
נראה לי,
30/10/2017 | 18:29
217
שגם אי מימוש עצמי של ילד מעבר למה שאת מתארת,
הוא סוג של עלבון, אולי זלזול במה שחשוב להורה,
ויתור על משהו שלהורה לא רק חשוב אלא גם "פמפם" אותו לאורך השנים.
 
לצפיה ב-'הבנתם יופי, הכוונה היא אכזבה'
הבנתם יופי, הכוונה היא אכזבה
30/10/2017 | 19:48
8
244
לא עלבון!!!
 
כאשר מסננים בטלפון זו אכזבה, כי כאשר הם מצליחים אנחנו מיד עונים ונהנים.
 
כל בקשה של הורה לילדיו הבוגרים שלא נענית מסיבה זו או אחרת היא מאכזבת, מה יהיה לכשנזדקן ונהיה חייבים לעזרתם איפה הם יהיו????.
 
בשבילנו הם יהיו עסוקים, וזו האכזבה מהילדים.
לצפיה ב-'הייתי מחלקת את דבריך'
הייתי מחלקת את דבריך
30/10/2017 | 21:45
7
212
לכמה ענינים.
למשפט הראשון--איך אומר הפתגם?! אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים,
עשרה ילדים לא יכולים לגדל אמא אחת,
אז כן, אנחנו עומדים לרשותם, אנחנו תומכים בהם, הם בתקופה ובגיל--
שהם עסוקים עם עצמם, הם טרודים בבעיות שמעסיקות צעירים--זוגיות, ילדים, פרנסה, לימודים, ואין להם פניות לדאוג למלא אחר הציפיות שלנו, לנו נשארת המחויבות ההורית. במקום להתאכזב--להעלב--להרגיש רע עם המציאות--
צריך ראשית להבין, שנית להמשיך להעיר/להאיר/להזכיר, בסוף הדברים נטמעים.
 
לגבי הענין של העתיד--זו דאגה ולא אכזבה--ראשית צריך לחשוב על פתרון--
בלי להעמיס עצמינו עליהם--אבל ואבל גדול--נראה לי שבנקודה זו אם חינכנו נכון--
הם יודעים להתגייס, והם יודעים להיות בשבילינו. יש הבדל בין למלא איזו מחויבות,
שיש בה הרבה מן הנימוס ויותר מן "הבטחון לשמע מה קורה" לבין מלוי מחויבות של צורך.
אנחנו במשפחה עברנו פעמים תקופות לא קלות--פעם אבי היה חולה--
וראיתי עד כמה הילדים היו מגויסים--ולפעמים פטרו אותי מתורנויות קשות,
ובהחלט היו שם במלוא הדרם, 
ופעם שניה--אבא שלהם היה חולה--(תודנה לאל הבריא) אני לא סיפרתי והסתדרתי הם הרגישו והתגייסו הכי בכבוד שאפשר.
אז תסמכי עליהם--וקוי שלא תצטרכי אותם.
מאחלת לך נחת.
לצפיה ב-'הבת שלי מאכזבת ואפילו ככה אני אוהבת אותה וכואבת על המה שהיא '
הבת שלי מאכזבת ואפילו ככה אני אוהבת אותה וכואבת על המה שהיא
02/11/2017 | 21:07
6
276
מפספסת בחיים. הבת שלי רווקה בת 35, היא לומדת לתואר של 4 שנים כבר כמעט 10 שנים. היא יפיפיה, אבל העקשנות שלה עומדת לה לרועץ. פניתי למספר פסיכולוגים אבל יש כמה דרכים להתנהג במקרה כזה. היא ברוגז עם הרבה אנשים במשפחה וכן עם כמה מהחברות שלה, נתקה קשרים. יכול להיות שהדבר האחרון הזה של נתק קשרים עם חברות זה דבר טבעי בעיקרו אבל עם המשפחה? אתי היא ברוגז על כל מילה שנראת לה לא במקום, אסור לטעות חלילה. רק היא שקובעת את הכללים. הדבר מאוד מסובך, אבל כשהיו הילדים קטנים היינו משפחה מלוכדת והראנו להם דוגמא של מסירות להורים. כעת היא הנבדלת מבין אחיה. הדבר מאוד חורה לי והייתי מאוד רוצה לשנות את פני הדברים.היא חיה באונ' והיא בעיקר מאוד בודדה. אני בוכה על מצבה זה וקשה לנו מאוד עם כך. היא הגיעה למצב של מינוסים היות והלימודים והמחיה דורשים המון כספים. אמנם עזרנו לה בעבר וגם בהווה. אך העזרה הולכת ומתמעטת. מכיוון שאינני רואה התקדמות במצבה אלא להיפך. היא משמינה, מוזנחת. הבריאות שלה לא משתפרת אלא להיפך. הלוואי והיא כבר תבין שהיא צריכה לשנות את הכיוון ולהתחיל חיים חדשים, ואולי גם שינוי בגישה ובכל מה שקשור לעזרה נפשית. אנחנו גם רוצים מאוד שהיא תפסיק את לימודיה, שלטענתה ימשכו רק עוד שנה וזה בכלל לא נראה ככה. כיוון שהיא משקיעה את כל כוחותיה בלימודים היא לא מחפשת בן זוג. 
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך,'
כמה דברים לדבריך,
02/11/2017 | 21:45
2
220
1)מבינה את הכאב שלך, ואת הצער, ושולחת לך  לחיזוק.
2)הבת שלך כבר בת 35, בן אדם בוגר, שאחראי על חייו,
   את מספרת על המצב של היום, לעומת ההתנהלות בבית,
   השאלה ממתי ההתנהגות החריגה שלה, ביחס לעולם, מה קרה שם?
   האם טופלה שם כשקרה השינוי. 
3)את כותבת שאת אוהבת אותה--האם היא יודעת/מרגישה בזה?
   לא מספיק שאת מכריזה, יש התנהגויות שמראות אכפתיות, את מגיעה לבקר        אותה במעונות? את מעודדת אותה בלימודים? ההתנהגויות שלנו 
  משדרות את רגש כלפי מושא האהבה.
4)האם יש מישהו קרוב אליה מהמשפחה, כדי שיוכל לתוך ביניכם
   ובין האנשים שהיא ניתקה קשר איתם, אם כן כדאי להשקיע בבנית קשרים,
   טובים וחדשים.
 
מאחלת לך הרבה נחת. 
לצפיה ב-'בתי '
בתי
03/11/2017 | 01:03
1
222
היא כבר לומדת כל כך הרבה זמן, שזה כבר לא לימודים זה מסטיק. כל אדם שפוי היה כבר מחליט שזה די והותר. כל אדם היה מקדיש זמן לכל דבר, ולא משקיע יותר מנאמר עד 6 שנים. אבל פה ישנה בעיה שאני מבינה אותה כבריחה מהחיים. אנחנו כן מבקרים אותה מדי פעם והיא גם מגיעה לבקר אותנו, אבל זה תמיד נגמר בקרע שנובע מסתם דברים פעוטים שנעשים ענקיים כי היא זאת שרואה אותם כל כך משמעותים. היא משקיעה כל כך הרבה זמן וכוחות בלימודים עד שלא נותר בה עוד למשהו נוסף ולכן כך אני מבינה, כל דבר פעוט משפיע ואז מגיע הברוגז שהוא בעצם הכוח שלה. היא לא מבינה או שלא איכפת לה מעצמה, מכיוון שהברוגזים האלה מפחיתים מכוחותיה. היא בודדה מאוד, היא כל שנה נתקלת באנשים צעירים ממנה ואין שום סיכוי למצוא אפילו חברות עם נשים. כי הפער גדל והיא מזניחה את עצמה כיוון שאין לה גם כספים לטיפוח, היא בדיכאון שלא מוצהר ולא מוכרז על ידיה. אנחנו רק מחכים עד מתי המצב הזה ישתנה. אמנם היא היית אצל פסיכולוג רק פעמיים אבל היא לא רואה שום צורך להמשיך טיפול. אלא רק להתלונן נגדי, אמה. המצב לא פשוט כיוון שהיא לא רוצה לקבל את האמת ואת המצב שלה שצורך עזרה. היא עקשנית ועומדת על שלה ובמיוחד מתנגדת לכל שינוי בחייה. כל הסימנים להבין שהיא לא במצב טוב.
לצפיה ב-'שלחתי לך מסר.'
שלחתי לך מסר.
03/11/2017 | 07:25
73
לצפיה ב-'מרשה לעצמי לתת לך עצה'
מרשה לעצמי לתת לך עצה
04/11/2017 | 18:56
2
227
שאת יכולה לאמץ או לא כרצונך, כמובן.
מאחר ואינכם יכולים/מצליחים לשנות את הגישה שלה, תנסו לשנות את הגישה שלכם.
קל לאמר , קשה לבצע. לדעתי שווה ניסיון.
נסו לקבל כל מה שהיא עושה עם חייה כדבר חיובי. הדקו את הקשר איתה, תתענינו בלימודים שלה, נסו לשדר לה שאתם מעריכים את מה שהיא עושה.
אין לכם מה להפסיד.
אני מקצרת ולא מעמיסה עלייך פה את כל התיאוריה. 
אם יענין אותך לשמוע עוד. תגידי וארחיב.
 
לצפיה ב-'אשמח לשמוע עוד על התאוריה.'
אשמח לשמוע עוד על התאוריה.
13/11/2017 | 14:22
1
87
קראתי לא מזמן איזה ספר עיון...שדבר על שינוי בגישה שלנו.
הייתי רוצה להבין על זה יותר.
איך עושים זאת?
 
לצפיה ב-'על רגל אחת :'
על רגל אחת :
14/11/2017 | 22:03
94
לא מנדנדים ולא נותנים עצות בסגנון של עשה ואל תעשה.
לא מזכירים לה שוב ושוב עד כמה היתם רוצים לראות אותה עם עבודה קבועה שבצידה משכורת טובה +בעל+ילדים. גם היא רוצה, תאמיני לי, אבל זה לא מצליח לה.
מציעים עזרה . פשוט שואלים פעם בשבוע במה אפשר לעזור. אפשר לציין באוזניה שכלכלית קשה לכם לעזור אבל תשמחו לעזור בדרכים אחרות. לבשל ולהביא לה אוכל לדירתה בתקופות מבחנים למשל. לקנות לה פעם בחודש משהו קטן. פעם משהו לדירה, פעם בגד. לפנק.
מתענינים במה שהיא עושה. אם מרכז חייה הוא התואר, שואלים איך הולך, מבקשים שתספר במה היא עוסקת, איזה עבודות מגישה וכו'. אם יודעים שיש מבחן גדול, מתקשרים ערב קודם לאחל בהצלחה וכו'.
בסוף שנת לימודים אפשר להציע ללכת יחד למסעדה/בית קפה לחגוג את סיום שנת הלימודים.
מחמיאים לה מפעם לפעם, כשיש על מה, לא סתם. שהיא נראית נחמד, על משהו שהצליח לה.
כמה חודשים כאלה ברצף, אולי שנה, אמורים להצליח לבסס מערכת יחסים שיש בה מינימום של אמון (שלה בכם) שאתם רוצים בטובתה וגם לא חושבים שהיא סתם אפס.
ואז היא אולי תפתח אליכם קצת יותר.
 
לצפיה ב-'ברור שיש אכזבות'
ברור שיש אכזבות
04/11/2017 | 18:41
258
גם מהילדים.
אנחנו בני אדם עם ציפיות ורגשות ומחשבות ורצונות
וכאשר דברים לא מתרחשים איך שאנחנו מצפים
אז יש אכזבה (ות)
כל אחד מילדיי איכזב אותי חלק מהפעמים
(וכל אחד מהם שימח אותי בפעמים אחרות).
אני רק מנסה (לא תמיד מצליחה) לא להעמיס עליהם את הציפיות שלי
כי אם הוא לא בדיוק רופא או עורך דין--- אז לא נורא
 
לצפיה ב-'בודאי'
בודאי
04/11/2017 | 18:50
185
בשני המישורים. גם במה שקשור ביחס אלינו ההורים, לפעמים היינו רוצים יותר תשומת לב מהם, וגם במובן שההשגים שלהם הם לא תמיד מה שהם יכולים ומה שקיווינו.
אבל אלה החיים. לא תמיד מקבלים מה שרוצים ב 100% ולא תמיד מגיעים בדיוק לאן שרצינו וחיים עם זה ברוח טובה.
למזלי הרב הפער בין הציפיות שלי (שהן לא נמוכות במיוחד בשני המישורים כאמור, בעיקר בכל הקשור ליחס אלי) לבין המציאות הוא לא עד כדי כך גדול כך כך שאני לא מרגישה שיש מקום להסתובב מאוכזבת ומתוסכלת.
נהנית ממה שיש ומברכת על כך.
 
לצפיה ב-'כגודל הציפיות כן גודל האכזבה.'
כגודל הציפיות כן גודל האכזבה.
07/11/2017 | 06:59
210
האכזבה באה תמיד כאשר מצפים למשהו וזה לא קורה. את מצפה מהילדים שכשאת מתקשרת הם יענו מיד, והם לא. האם שאלת פעם למה הם 'מסננים' אותך? אולי אין להם זמן? אולי הם בדיוק בישיבה בעבודה, או בערב, מקלחים את הילדים? אולי השיחות איתך לא נעימות להם? כי לפי הכותרת, את בטח גורמת להם לרגשי אשמה שהם לא עונים לטלפון, ולכן לא נעים להם לדבר איתך.
אומרים שאמא אחת יכולה לגדל וכו', אבל שוכחים שאותם עשרה ילדים עסוקים בעשרה ילדים משלהם.
אני אישית לא מצפה מהילדים לשום דבר. נתתי מה שיכולתי ועדיין נותנת מה שיכולה, וכשהם באים לבקר, או אני הולכת אליהם, אני מברכת על כל פגישה, בלי לתת לילדים הרגשת אי נוחות. לכן אני מציעה להרפות. אל תתקשרי אליהם בתדירות גבוהה, תתרכזי במה שיש לך, בהובי, בבילויים עם בן זוגך, זה בהחלט יכול לעזור לך וגם הקשרים עם הילדים יכולים להיות יותר מועילים.
המשך יום נעים. 
 
 
 
לצפיה ב-'בחיי שאני לא מבין אתכן!'
בחיי שאני לא מבין אתכן!
07/11/2017 | 08:52
2
286
יש לי (תודה לאל שיחיו) 3 ילדים, 28 19 18 - אני (ואשתי) יוזמים את הקשר ומקבלים תשובות גם כשהם בצבא. אנילא מצפה מהם ליזום שיחה (ואשתי גוערת בגדול לפעמים שהוא לא מתקשר, והוא מתנצל)  - מזה להגיע לאכזבה? חס וחלילה ! כשגדלו, עשו כל מה שאמרנו? ודאי שלא! הם במסלול של החיים שלהם , ואנחנו שחקני משנה, לא הכוכבים בסרט של החיים שלהם. האושר הוא שלנו!  
לצפיה ב-'טוב, זה ידוע שאתה קשקשן ושקרן פתולוגי שמאמין לשקרים של עצמו'
טוב, זה ידוע שאתה קשקשן ושקרן פתולוגי שמאמין לשקרים של עצמו
11/11/2017 | 20:41
1
53
לצפיה ב-'says who?'
says who?
13/11/2017 | 09:10
86
10 שנים יש לי בלוג כמעט 1000 רשומות יותר מחצי על הילדים שלי, וקמה פלצנית ומעירה הערה משום מקום. 
יש אנשים רציניים יותר ויש פחות, את לא, פשוט לא.
לצפיה ב-'הילדים לא בחרו לבוא לעולם, ההורים החליטו להביא אותם לעולם'
הילדים לא בחרו לבוא לעולם, ההורים החליטו להביא אותם לעולם
09/11/2017 | 09:58
1
160
לא מתפקידם של הילדים לחנך את ההורים, תפקיד ההורים לחנך את הילדים.
 
הבאנו את הילדים שלנו לעולם מטעמים אגואיסטים שלנו, חינכנו אותם כמו שחינכנו.
אין שום טעם לנסות ליצור משוואה מאוזנת בין ההורים לילדים.
 
קרה לי שהתאכזבתי מהילדים שלי? אף פעם לא.
קרה לי (באופן נדיר) שהתאכזבתי ממעשה או מחדל של הילד או הילדה, לא מהילד או הילדה.
ואם היה מעשה או מחדל כזה מי האחראי? בד"כ אני, כי אני נתתי מירב החינוך ומחוסר ברירה גם את הגנטיקה.
לצפיה ב-'ואם אתה אחראי, זה הופך את העלבון לקל יותר?'
ואם אתה אחראי, זה הופך את העלבון לקל יותר?
27/12/2017 | 12:34
39
נראה לי ברור שביחסי הורים ילדים יכולים להיווצר גם קונפליקטים, חוסר סבלנות, עלבונות, אכזבות (לא רק ממעשיו של הילד, גם מהילד עצמו - התפתחותו כתוצאה ממעשיו, למשל) הרי מדובר בבני אדם עם רגשות, רגישויות, ציפיות, הזדקקות, וכל מה שמאפיין יחסים בין בני אדם.
ייתכן שההצלחה טמונה בתגובות חכמות.
אולי על סמך היכרות עם הילד הורה אמור להיות נבון מספיק על מנת לדעת כיצד יאמר את דבריו מבלי שיישמע מבקר או מאוכזב.
מכירים מישהו שהצליח בכך עם כל ילדיו?
 
לצפיה ב-'ראיתי אתמול סופר נני ונזכרתי בפורום המקסים'
ראיתי אתמול סופר נני ונזכרתי בפורום המקסים
17/10/2017 | 16:17
5
322
 
אז איך... איך...
מתמודדים איתם?
ילדים "ערסים" סליחה על המילה, שלא לומר פושטקים... מתבגרים חיים בסרט שחושבים שהכל מגיע להם, צמודים לניידים
ברור שאנחנו אוהבים אותם, אבל שואלים- איפה טעינו?
מישהו צפה בתוכנית אתמול?
לצפיה ב-'צפיתי. אני אוהבת אותה'
צפיתי. אני אוהבת אותה
18/10/2017 | 08:03
4
222
בגדול אני מסכימה כמעט עם כל מה שהיא אומרת ועושה, למעט ניואנסים קטנים.
לדעתי האישית, הבעיה הגדולה היום בהורות המודרנית היא חוסר גבולות. כמובן שזה פשטני, ולכל משפחה יש את הבעיות הספציפיות שלה. אבל עדיין, אי-הצבת גבולות, מביאה פעמים רבות לתופעות שאנו רואים בתכניות רבות ובמשפחות רבות - משמעת לא קיימת, חוצפה, הילדים קובעים את הכללים ואת סדר היום, פחד של ההורים מהילדים וכו' וכו'.
בנוסף היום התווספה כל מה שמכונה "בעיית המסכים" - הטלויזיה, טאבלטים וסמאטפונים. נכון שקשה להילחם בהם, אבל חייבים. פשוט חייבים להעמיד גבולות ולקבוע כללים ברורים כדי לא לתת להם להשתלט לכולנו על החיים.
ועל ההורים לשמש בנושא זה דוגמה אישית. ופעמים רבות, הם אלו שחוטאים בזה. אי אפשר לדרוש מהילדים להתנתק מהטלפון כאשר ההורים עצמם מחוברים אליו כל היום וגולשים כל הזמן.
 
ועוד עצה בקטנה - לבסס "מסורת משפחתית" כלשהי המתאימה לכם. זה יכול להיות משחקי קופסה בשבת אחה"צ (ככה אנחנו עשינו בזמנו, ועדיין מדי פעם עושים. זה מקסים והילדים, והיום הנכדים יחדיו, מתים על זה), לרכב יחד כל המשפחה על אופניים, לצאת לטיולון קצרצר, פיקניק משפחתי. לא חשוב מה. אבל זמן קבוע המוגדר כזמן משפחתי שכולם מתפנים אליו. זה כייפי, איכותי ותורם המון.
לצפיה ב-'ואולי להוסיף עוד משהו...'
ואולי להוסיף עוד משהו...
18/10/2017 | 09:10
3
174
דוגמא אישית---
גם לענין המסכים וסמארטפונים וכד'.
הרבה מהבוגרים "מתרצים" את השימוש בהם גם באמצע
שיחה בתוך הבית ובכל מיני סיטואציות--זה מהעבודה,
זה דחוף, זה....
סליחה, הגעת הביתה--תכבה את המכשיר או לפחות תשתיק אותו,
תהיה קשוב למה שקורה או מדובר בבית.
לא הכל בחוץ דחוף, והבית אחרון בתור--
הילדים מעתיקים ולומדים.ואז אנחנו כועסים--לא בצדק.
לצפיה ב-'מהצד השני...'
מהצד השני...
18/10/2017 | 09:44
2
179
הילדים שלי מקפידים ומיישמים את זה בקפדנות.
די מתעלמים מהטלפונים שלהם. וכשאני מתקשרת אליהם, נדירות הפעמים שהם עונים לי ישר. במקרים הטובים הם חוזרים די מהר. במקרים הטובים פחות, אחרי כמה שעות...
התשובה שלהם היא תמיד - בדיוק הכנתי ארוחת ערב, בדיוק ראינו סרט, סיפרתי סיפור לילדים וכו'.
אז גם אם באותו רגע זה מעצבן אותי לפעמים, בגדול אני מאד מאד מעריכה אותם על זה שהם יודעים להתנתק כשצריך ולקבוע סדרי עדיפויות נכונים בחיים.
לצפיה ב-'כיף לך,'
כיף לך,
18/10/2017 | 10:15
1
163
העיקר שלבסוף חוזרים.
גם אצלינו יש באלאנס גדול בתחום.
אבל כבר ניתקלתי באוירה של יושבים עם חברים--
ובמקום ששיחה תהיה קולחת, חלק מתכתבים, ואין אפילו קשר עין.
 
ואם כבר--הייתי לקבל איזה מסמך מהרופאה--
לא מסתכלים עליך כפאצינט--רק על המסך, מה שאתה אומר נרשם--
לא נבדק. די מתסכל שאתה "שקוף"
זה לא הנושא--אבל להבין שהילדים/נער חווים את המציאות הזו--
ולא פשוט לומר להם לנהוג שונה.
לצפיה ב-'זה בדיוק פער הדורות!!!'
זה בדיוק פער הדורות!!!
27/10/2017 | 15:23
124
גם ביינו לבין הורינו היה פער דורות מזעזע אותנו.
 
כאשר הבנים שמו עגיל באוזן ההורים בגילנו השתגעו מזה, ישר חשבו הומו ואז לדעת שיש בן הומו או בת לסבית היה מזעזע את המערך המשפחתי,היום זה מתקבל בחיבוק, על נישואים עם בני אותו מין חס ושלום, הפרטית מבינה לבת לא נשואה, אלוהים יש מור, היום כל זה מתקבל בטבעיות.
 
 
לצפיה ב-'בהמשך לשרשור למטה - משפטים שלעולם לא'
בהמשך לשרשור למטה - משפטים שלעולם לא
23/09/2017 | 17:31
19
417
אומר לילדי הבוגרים/כלותי/חתני וכו' כי אמרו אותם לי פעם ומאוד לא אהבתי את זה ....
ברשותכם - אני אתחיל :
"אל תרימי אותו על הידיים, הוא יצא מפונק!"
והמשפט שקבע את השיא (באדיבות חמותי הפולניה על הבכור) : "הילד יצא שחום !"
לצפיה ב-'רק מילה על הילד השחום'
רק מילה על הילד השחום
23/09/2017 | 19:05
1
287
יש לי שני "ילדים". האחת כמוני חלביצה נמוכה והשני לקנאתן של אמא שלו ואחותו, יצא גבוה ו...שחום. למה בדיוק זה דבר רע?
לצפיה ב-'לדעתי זה נפלא'
לדעתי זה נפלא
23/09/2017 | 20:54
232
ואין שום דבר רע בזה שהבכור לא לבן-חלב כמו המשפחה של בעלי אלא קצת שחום ונאה מאוד כמו המשפחה היוונית של אבא שלי .
מבחינת הסבתא זו היתה הפתעה גדולה וזה המשפט הראשון שיצא לה מהפה כשראתה אותו לראשונה 
לצפיה ב-'מה דעתך על-'
מה דעתך על-
23/09/2017 | 19:15
13
284
"איך יצא לך ילד שחור כזה?"- אמא שלי, על הבן השני שדווקא יצא בלונדיני עם עיניים כחולות. עד היום אני לא מצליחה להבין.
"יש לכם יותר מידי ילדים"- חמותי כששמעה על ההריון השלישי שלי. על ההריון הרביעי שהגיע אחרי הרבה נסיונות וטיפולים, כבר דיווחתי לה רק כשכבר לא היה אפשר להסתיר, והסברתי לה שמדובר בפנצ'ר שרק גילינו.
ועוד אחד חדש מעכשיו- בעלי קנה לי שרשרת יפה כמתנת יום הולדת, וענדתי אותה לחתונת הבכור. כשחמותי הגיעה היא מיד אמרה "איזו שרשרת יפה יש לך. אפשר לקבל אותה?"
 
לצפיה ב-'הרגת אותי מצחוק '
הרגת אותי מצחוק
23/09/2017 | 20:58
11
244
משתתפת בצערך שיש עוד משפטים חדשים פה ושם. חמותי נפטרה לפני כמה שנים ומאז אין חדש.
יחד עם את אחת הכלות שלנו יש לה את אותו פוטנציאל ורבאלי, לצערנו. איתי היא נזהרת (בכל זאת אני חמותה החורגת...) אבל בטוח שכלותיה לעתיד לא ילקקו דבש.
 
לצפיה ב-'כנראה שעוד יהיו כמה וכמה.'
כנראה שעוד יהיו כמה וכמה.
24/09/2017 | 07:25
10
216
בסוכות נטוס איתה לאיטליה. היא ביקשה, ואנחנו הסכמנו.
ברור לי שלא יהיה קל.
לצפיה ב-'תהיי חזקה '
תהיי חזקה
24/09/2017 | 08:50
7
161
יפה שהסכמתם. 
 
 
לצפיה ב-'זאת אמא שלו.'
זאת אמא שלו.
24/09/2017 | 09:13
6
180
מגיע לה יחס טוב בזכות כל השנים בהם גידלה את בן זוגי האהוב. כנראה שהיא בכל זאת עשתה משהו טוב, אם הוא יצא כזה מוצלח, נכון?
כמובן שזה לא סותר את רמות התיסכול והעצבים שאגיע אליהן במהלך הטיול
לצפיה ב-'כל זמן שהיא לא תזמין במלונות חדר לשלושה...'
כל זמן שהיא לא תזמין במלונות חדר לשלושה...
24/09/2017 | 11:25
5
170
וברצינות- שבו לפני הטיסה ותקבעו כמה כללים. כולל האפשרות לבלות מדי פעם שעה-שעתיים בנפרד. למשל שהיא תלך לקניות ואתם למוזיאון, או להיפך.
אם מדובר בטיול מאורגן זה יכול להיות אפילו יותר קל, במידה והיא תתידד עם מישהו/י/ם.
לצפיה ב-'אנחנו עם בת ה10 שלנו,'
אנחנו עם בת ה10 שלנו,
24/09/2017 | 11:35
4
222
ולא עולה על דעתה לחלוק חדר.
היא הזמינה לעצמה יחידה נפרדת, צמודה ליחידה שלנו.
אני והילדה נלך למוזיאונים, ובעלי והיא ילכו באותו זמן למקומות אחרים, לבחירתם.
היא לא רוצה לבלות חלק מהזמן לבדה, וברור לכולנו שהבן שלה הוא זה שיצטרף אליה כשנלך למקומות שלא מעניינים אותה.
אני בעיקר חוששת מזה שהיא בודקת כל הוצאה שלנו, ומטיפה לנו מוסר במשך זמן ארוך עד אין סופי. היא מתנהגת כאילו היא מממנת אותנו, כשזה לא המצב.
אני מרגישה לא נוח לקנות לידה בקבוק מים בדרך, שלא לדבר על מזכרת או תכשיט.
כללים לא עוזרים, היא לא נצמדת לסיכומים
 
לצפיה ב-' די, איזה טרור היא עושה לכם.'
די, איזה טרור היא עושה לכם.
24/09/2017 | 13:59
1
165
מצטערת שאני צוחקת, אבל זה כל כך הזוי שזה כבר מצחיק - מה פתאום היא בודקת את ההוצאות שלכם? ואיך זה שעוד לא למדת לנפנף את השגעונות שלה?
לצפיה ב-'התייאשתי.'
התייאשתי.
24/09/2017 | 14:27
158
היא חופרת עד מוות. עדיף להמנע מלכתחילה.
לצפיה ב-'כיון שאת כ"כ '
כיון שאת כ"כ
24/09/2017 | 14:13
1
164
יודעת את החולשות וההערות,
זה כבר רוח גדול. כי תוכלי להכין לך ארסנל של תגובות,
או התחמקויות. אם תרצי לקנות מים---תסמני לבעלך, לזוז כמה מטרים קדימה.
ולקנות, (השתמשתי בדוגמא שלך, זה נכון לדומים למצבים אלה)
או לומר לה--אל תעירי לי כי את זה קיבלתי מחברה מתנה לפני הנסיעה,
היא דאגה לי, להכין תגובות מחויכות והומור.
בעיקר לא לקחת ללב, כשאת יודעת שזו היא--ולא בגללך--זו מי שהיא.
מאחלת לך נסיעה טובה ומהנה, 
ותחזרי לצחוק ולשתף.
לצפיה ב-'בדיוק מה שאני עושה.'
בדיוק מה שאני עושה.
24/09/2017 | 14:33
144
על השרשרת היפה, אמרתי לה מיד שלקחתי אותה בהשאלה מחברה. ידעתי שאחרת היא תמשיך לבקש אותה בכל הזדמנות, ואין לי כוח וסבלנות להכנס לזה כל פעם מחדש.
יש לי חברה שמאוד אוהבת יהלומים. כולם יודעים שיש לה אוסף עצום, וידעתי שחמותי תאמין לי אם אני אגיד שהשרשרת שלה.
הכנתי את החברה שלי מראש לעניין, והיא אמרה לי שלמרות שהיא מכירה את הנפשות הפועלות, היא היתה המומה. חמותי נגשה אליה לספר לה שהיא שמה עין על השרשרת שלה...
אני תמיד מכינה התחמקויות, וזה באמת לא נגדי. היא פשוט כזאת.
לצפיה ב-'חזקי ואמצי. מחכה לשמוע חוויות כשתחזרו.'
חזקי ואמצי. מחכה לשמוע חוויות כשתחזרו.
26/09/2017 | 05:20
1
35
לצפיה ב-'מקווה שיהיו יותר חוויות'
מקווה שיהיו יותר חוויות
26/09/2017 | 09:02
124
מהטיול עצמו, ופחות מאינטרקציה בעייתית.
לצפיה ב-' נשמעת חמות מדהימה.'
נשמעת חמות מדהימה.
26/09/2017 | 05:15
59
לצפיה ב-'רזאי, נשבעת לך שאת אשה קדושה'
רזאי, נשבעת לך שאת אשה קדושה
24/09/2017 | 22:28
1
190
איך יש לך סבלנות לנסוע איתה לחו"ל?
 
לצפיה ב-'אולי אין לי.'
אולי אין לי.
25/09/2017 | 08:41
171
נגלה בדרך הקשה
לצפיה ב-'חמותי אמרה לי לא להרים הרבה על הידיים כי הילדה תתרגל.'
חמותי אמרה לי לא להרים הרבה על הידיים כי הילדה תתרגל.
26/09/2017 | 05:13
203
והילד השחום בטח חתיך עכשיו.
לצפיה ב-'בת 23'
בת 23
25/09/2017 | 22:23
1
315
בתי בת 23 עוזבת את הבית ללימודים.
אני חד הורית טליה בדירת 3 חדרים
חייתי כל השנים מעל 20 שנה בסלון
ונתתי לכל אחד חדר
השבוע היא עוזבת ורציתי לשים טלויזיה 
הבאתי טכנאי והיא התפרצה עלי שהיא שונאת אותי.והיא לא רוצה לראות אותי יותר בחיים
אמרה דברים קשים
וכל מה שבקשתי הוא להיות בחדר כשהיא לא נמצאת.
החדר שלה ישאר
ניסיתי לדבר איתה
אבל היא רק דברה אלי לא יפה ואמרה לי לעוף לה מהעיניים
נתתי כל חיי הכל לילדים הכל
הם מוצלחים ואני מושפלת על ידם במיוחד על ידה
היא שונאת אותי ואמרה לי זאת שהיא לא רוצה לראות אותי יותר בחיים
 
לצפיה ב-'אני מבינה שקשה לך,'
אני מבינה שקשה לך,
25/09/2017 | 23:45
223
אבל, זה שהיא אמרה, אז אמרה, 
נראה שלא תבוא חזרה הביתה, נראה שלא תבקש עזרה כלכלית.
היא בעצמה חרדה מהעזיבה שלה, הבטחון שלה מעורער,
ומוציאה את כל הפחדים עליך, את הכי קרובה.
אל תעני, תשמעי ותעזבי.
 
מצד שני--האם התיעצת/שיתפת אותה בצעד שאת עושה?
גם אם זה שלך וזכותך, הרגלת למשהו והפרת איזון --בלי תיאום,
והיא מרגישה--כאילו אין לה לאן לחזור.לא שזה מצדיק את תגובתה,
אבל כדאי להבין ממה היא נובעת.
 
תני לדברים לשקע, ותדברו בטלפון או תעשו מפגש,
את תגידי מה את מרגישה, תאמרי שאת מבינה אותה--
אבל התגובה היתה מוגזמת ופוגענית.
והכל יחזור על מקומו בשלום.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אז היא התחתנה ! '
אז היא התחתנה !
16/09/2017 | 19:13
44
387
שבוע סוער עבר על כוחותנו. הבת של הבעל התחתנה.
בתחילת השבוע היתה הפרשת חלה, באמצע השבוע החתונה עצמה. היום היתה שבת חתן.
אנחנו די ממוטטים מרצף האירועים והפרצוף שלנו תפוס בעווית של חיוך עליז שמח ומנומס מכל הארוח של כל השבוע אבל הכל עבר יפה ונעים. הזוג הצעיר היה שמח ומאושר, האירועים...
המשך>>
שבוע סוער עבר על כוחותנו. הבת של הבעל התחתנה.
בתחילת השבוע היתה הפרשת חלה, באמצע השבוע החתונה עצמה. היום היתה שבת חתן.
אנחנו די ממוטטים מרצף האירועים והפרצוף שלנו תפוס בעווית של חיוך עליז שמח ומנומס מכל הארוח של כל השבוע אבל הכל עבר יפה ונעים. הזוג הצעיר היה שמח ומאושר, האירועים היו יפים ומכובדים- הללויה !
רזאי איך עברה החתונה של הבן ?
לצפיה ב-'שלום ןבוקר טוב,'
שלום ןבוקר טוב,
11/09/2017 | 09:21
10
307
איך אפשר לבקש מהילדים להחזיר הלוואה של הרבה כסף כי כך סוכם מראש, שהכסף ניתן כהלוואה.

מבלי להיות בברוגז ובכעסים.
לצפיה ב-'אם סוכם מראש למה שיהיו כעסים ורוגז?'
אם סוכם מראש למה שיהיו כעסים ורוגז?
11/09/2017 | 10:52
5
78
לצפיה ב-'שתי סיבות שאני יכולה לחשוב עליהן'
שתי סיבות שאני יכולה לחשוב עליהן
11/09/2017 | 12:15
4
194
1. לרוב הילדים מתייחסים לזה כהלוואה ללא מועד פרעון מוגדר, כסוג של מתנה.
2. המועד להחזר שהוחלט על ידי ההורים לא תמיד תואם את התכנון הכלכלי של הילדים (במקרה הטוב אם יש כזה).
לצפיה ב-'חסרים פרטים כדי לענות '
חסרים פרטים כדי לענות
11/09/2017 | 14:07
146
סתם דוגמא:
הבת שלי ובעלה קיבלו בזמנו הלוואה מהוריו לרכישת דירה. מיד עשו לוח תשלומים והחלו להחזיר מדי חודש כמה אלפי שקלים. כמו משכנתא, רק ללא הריבית. זה רווח נקי ויפה שלהם.
לדעתי האישית זו הדרך הטובה והנכונה לעשות את זה. אם ההלוואה ניתנה לפני שנים, ובמהלך כל התקופה לא דובר בה ולא הוזכר דבר, אני מבינה שיש קצת בעיה להעלות את הנושא עכשיו.
אבל אם אתם צריכים את הכסף, אין ברירה אלא להעלות את הענין. להסביר שזה ניתן בזמנו כהלוואה, מתוך מחשבה שהכסף יחזור אליכם בבוא הזמן משום שחסכתם אותו לעת צרה בתקווה שלא תבוא. 
אפשר גם לציין שהילדים האחרים לא קיבלו ולכן אתם לא רוצים ליצור אפליה.
 
כל זה מתוך ה"אין פרטים" ידועים שכן לא נידבת יותר מדי פרטים וקשה לענות באויר.
לצפיה ב-'תני לי 10 דקות ואני אחשוב על עוד 15 סיבות,'
תני לי 10 דקות ואני אחשוב על עוד 15 סיבות,
11/09/2017 | 15:34
2
169
השאלה אם זהו חוג לכתיבה יוצרת או בקשה לעזרה ספציפית בבעיה ספציפית.
 
השואלת אמרה שהיא אמורה לקבל החזר הלוואה כפי שסוכם מראש.
בעקרון לא אמורה להיות בעיה אבל אם היא חושבת שיש צריכה להיות סיבה.
אז אנחנו יכולים להמציא לעצמנו סיבות ואז לפתור אותן או לשמוע ממנה למה היא חושבת שתהיה בעיה.
לצפיה ב-'עברו 10 דקות- מהחוג לכתיבה יוצרת איפה ה15 סיבות?'
עברו 10 דקות- מהחוג לכתיבה יוצרת איפה ה15 סיבות?
11/09/2017 | 17:22
1
47
לצפיה ב-'היית אמורה לקבל אותי לחוג בזמן, לא שעות אחרי '
היית אמורה לקבל אותי לחוג בזמן, לא שעות אחרי
12/09/2017 | 07:58
117
יכול להיות שאני אמור להתנצל שהרגתי את השרשור.
מישהו שאל שאלה וברח ובמקום להשתתף בדיונים מעמיקים הראתי שאולי לא יחזור לקרוא את התשובות
לצפיה ב-'תלוי במשפחה. קבעתם עד מתי ההלוואה?'
תלוי במשפחה. קבעתם עד מתי ההלוואה?
11/09/2017 | 14:09
111
יש משפחות שלא צריך להגיד. מי שלקח הלוואה הוא מספיק אחראי והגון כדי להחזיר.
יש משפחות שצריך להזכיר.
ויש משפחות שגם אם יזכירו בשיא העדינות - יהיה ברוגז.
 
לעניות דעתי, אם אתם ממשפחה שבה מי שמתבקש להחזיר הלוואה פורץ בברוגז וכעסים - לא הייתי מלווה לו מלכתחילה.
לצפיה ב-'שאלה טובה וחשובה '
שאלה טובה וחשובה
16/09/2017 | 19:10
85
שראוי לקיים עליה דיון גם אם השואל המקורי התאייד.
פשוט צריכים להגיד.
לא בכעס, לא ברוגז, לדבר עם הבן/בת מי שקיבל את ההלוואה , ברוח טובה ולאמר - נתנו בשמחה הלוואה ומועד פרעונה הגיע. אנחנו זקוקים לכסף. נשמח לקבל בחזרה.
אם מתברר שיש בעיה להחזיר לא לחטוף קריזה ולפתוח במלחמת עולם אלא להסביר שוב שאתם זקוקים לכסף ולעזור למצוא פתרון כמו לחפש הלוואה בתנאים נסבלים בבנק, יש גם אפשרות לקחת הלוואות מקופות גמל/קרנות השתלמות (לברר עם הילדים אם יש) וכו'.
הכי חשוב, לא לשתוק ולהחנק מכעס כי בסוף זה יתפוצץ.
לצפיה ב-'שיחה רגועה בה תבהירו שאתם זקוקים לכסף'
שיחה רגועה בה תבהירו שאתם זקוקים לכסף
17/09/2017 | 00:43
1
87
והיה אם תתקלו בסרבנות- אתם ממש לא רוצים לריב עם הילדים ולאבד אותם. תודיעו להם שאתם רושמים צוואה בה הירושה של הזוג הזה קטנה משל הזוגות האחרים (בהנחה שלא מדובר בבן/בת יחיד/ה) בסכום הזה. אל תסתפקו באמירה, עשו זאת.
לצפיה ב-'נדמה לי שאיום בהקטנת הצוואה זו לא הדרך הנכונה ...'
נדמה לי שאיום בהקטנת הצוואה זו לא הדרך הנכונה ...
09/10/2017 | 10:06
47
אם ההורים זקוקים לכסף בחייהם, מה תעזור להם פגיעה בילדם אחרי מותם?
יותר מכל דבר זה נראה כמו מתכון לריב מכוער
לצפיה ב-'שלום כיתה א- אבל לא בשבילי'
שלום כיתה א- אבל לא בשבילי
01/09/2017 | 08:52
9
311
אתמול שוחחתי עם מכר שלי, הוא אומר שהם מאד מתרגשים כי הילדה עולה לחטיבת ביניים מחר (נישואים שניים, ).
ואני...שכחתי בכלל שהיום 1 בספטמבר
 
ראיתי את מהדורות החדשות- ומה שהיה הוא שיהיה, מגיש טלוויזיה מראיין את שר החינוך , הוא מבטיח הבטחות כמו קיצור ימי החופש, יותר ידע ב(מתמטיקה/אנגלית/מחשבים תלוי מי השר ומה השנה) ההורים מאיימים באי תשלום תשלומי הורים (ותמיד משלמים בסוף), יו"ר ועד המורים היסודי/על יסודי/תחת יסודי מאיים בהשבתה.
וילדה מצוחצחת עם צמות מתרגשת בלילה כי מחר הולכים לכיתה א
(וכל היום ישבתי בכיתה עם הילקוט על הגב והמימיה על הצוואר -לא ידעתי שאפשר להסיר אותן, ואיש כולל המורה שרה לא אמרה מילה).
 
לצפיה ב-'שלום כיתה א','
שלום כיתה א',
01/09/2017 | 10:31
135
גם אני התרגשתי לקראת שנת הלימודים החדשה, 
בשביל הנכדים שלי ובמיוחד האחדשכאן שמתחיל א' והיה נרגש ושמח.
והתתרגשתי גם--בגלל עצמי,
זה הפך לריטואל קבוע מאז פרשתי,
(גרה ע"י בי"ס) איזה כיף לשמע צלצול ולדעת שזה לא בעבורי,
שאני יכולה להיות עם בגד בית--וכוס קפה ביד,
ואין פרפרים של חשש בבטן, מי יהיו התלמידים--יגיעו לבגרות? אצליח?
סתם להיות מי שמשקיף מבחוץ, זה ממש מרגש ומשמח.
לצפיה ב-'ברוך שפטרני מעונשו של זה'
ברוך שפטרני מעונשו של זה
01/09/2017 | 10:40
133
לא מתגעגעת בכלל. היו אנשים טובים בדרך, והיו כאלה שלא. בס"הכ צלחנו בשלום את מערכת החינוך ושלום על ישראל.
אם וכאשר יהיו נכדים, אני אשמח ללוות אותם. 
לצפיה ב-'שלום כיתה י"א, שלום גם לט'.'
שלום כיתה י"א, שלום גם לט'.
01/09/2017 | 11:19
6
135
יש לנו נכדים גדולים שבכלל לא מתרגשים. עאלק.
הגדולה סיימה בעזרת 3 שיעורים פרטיים את המטלה לחופש שהנחית המורה למתמטיקה, ושמחה מאד שלא תזדקק למבחן מעבר.
הצעיר הסתפר במיוחד אתמול לפנות ערב. הוא אפילו הפסיק את משחק המחשב כדי לענות לשיחה מהמחנך שביקש להגיע היום עם חולצה לבנה, ודאג למסור את ההודעה לעוד 3 חברים מהכיתה החדשה. הוא מה זה לא מתרגש, אבל אמר שבוודאי יתעורר הבוקר ב 5 (כשכל החופש התעורר קרוב יותר ל  אחה"צ...) הוא נכנס לכיתה עם מגמה ייחודית.
לקחנו אותם ואת אמא שלהם אתמול לאכול ארוחת בוקר בערב (כן, מה שאתם שומעים. בבנדיקט). כל אחד הזמין מה שהתאים לו, ומשכנו את זה בערך שעתיים בכיף. 
שיהיה להם בוקר טוב. הרבה בקרים טובים. שכל הבקרים שלהם יהיו מוצלחים.
לצפיה ב-'התחילה שנת הלימודים...'
התחילה שנת הלימודים...
01/09/2017 | 12:37
5
118
לקראת הצהרים טלפון. נכד: סבא, סיימתי. אתם יכולים לבוא לקחת אותי?
דקה אחרי כן טלפון. נכדה: סבתא, אתם יכולים לבוא לקחת אותי?
שתבינו, ביה"ס במרחק פחות מ 10 דקות הליכה, אבל זה הפינוק של שישי. כמה מהר שכחתי, כמה מהר הם הזכירו לי.
לצפיה ב-'שיא האושר '
שיא האושר
01/09/2017 | 17:17
114
איזה כיף זה סבא וסבתא שבאים אליהם אחרי בית ספר
 
ועוד סבא וסבתא מפנקים שכאלה
לצפיה ב-'אני חושבת שזו מחמאה בשבילכם שהם אוהבים'
אני חושבת שזו מחמאה בשבילכם שהם אוהבים
02/09/2017 | 19:17
3
93
את הפינוק הזה.
לצפיה ב-'אנחנו עוד בהתרגשות'
אנחנו עוד בהתרגשות
03/09/2017 | 08:08
2
119
כי הנכד הבכור שלנו התחיל כיתה א'.
זה בהחלט שלב משמעותי.
מה גם שלפני כחודש נולדה לנו נכדה חדשה דנדשה. אז הכל ביחד.
הנכדה, להעסיק את הילדים בחופש הגדול, ללוות לכיתה א' - הכל ביחד.
היה מאתגר ומתיש, אבל זה כייף גדול. שרק יהיו כאלו שמחות לכולם כל הזמן.
עוד לא הייתי אתו ממש בביה"ס, אבל מקווה שתהיה לו חוויה טובה. אמור להיות כך.
הוא הולך לבי"ס פרטי עם אג'נדה חינוכית יותר יצירתית, פתוחה, רחבה ומעשירה.
מקווה שזה לא רק בפרסומות אלא באמת יהיה כך. אמן.
לצפיה ב-'מזל טוב וברכות להולדת הנכדה.'
מזל טוב וברכות להולדת הנכדה.
04/09/2017 | 06:55
69
בהצלחה לילדון בכיתה א'. ובכלל במערכת החינוך.
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
04/09/2017 | 20:51
14
לצפיה ב-' פורום חדש בתפוז: השקעות בקנדה '
פורום חדש בתפוז: השקעות בקנדה
14/08/2017 | 16:06
7
 
פורום השקעות בקנדה הוקם כדי לתת לכם מענה לשאלות רבות החל מסוג ההשקעה, מקום ההשקעה, מיסוי, נושאים משפטיים, ניהול ההשקעה, רווחיות ומימוש השקעה.
רוצים להשקיע בקנדה זקוקים לייעוץ מעורך קנדי וישראלי היכנסו עכשיו לפורום החדש >>

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא התמודדות ההורים עם ילד רגיש
אירוח בנושא התמודדות...
פסיכולוגית ומדריכת הורים מייעצת ועונה על שאלות...
אירוח בנושא התמודדות ההורים עם ילד רגיש
אירוח בנושא התמודדות...
פסיכולוגית ומדריכת הורים מייעצת ועונה על שאלות...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ