לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
65336,533 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לילדים בוגרים

שלום
הפורום מיועד להורים ששרדו את גיל ההתבגרות והיום הם מתמודדים עם "ילדים" בוגרים, בין אם הם גרים בבית ובין אם לא, שרישמית הם כבר לא ילדים אבל בעיננו הם תמיד יהיו ילדים.
אנא קיראו את תקנון הפורום לפני שתכתבו בו הודעה.
אפשר להעלות כאן כל נושא שרוצים שקשור להורות, הכלל היחיד הוא לשמור על כבוד המשתתפים האחרים.
אין לפרסם בפורום, כל פרסום צריך לעבור דרך מחלקת הפרסום של תפוז.
והעיקר שיהיה כאן נעים לכולם
יעל
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לילדים בוגרים

שלום
הפורום מיועד להורים ששרדו את גיל ההתבגרות והיום הם מתמודדים עם "ילדים" בוגרים, בין אם הם גרים בבית ובין אם לא, שרישמית הם כבר לא ילדים אבל בעיננו הם תמיד יהיו ילדים.
אנא קיראו את תקנון הפורום לפני שתכתבו בו הודעה.
אפשר להעלות כאן כל נושא שרוצים שקשור להורות, הכלל היחיד הוא לשמור על כבוד המשתתפים האחרים.
אין לפרסם בפורום, כל פרסום צריך לעבור דרך מחלקת הפרסום של תפוז.
והעיקר שיהיה כאן נעים לכולם
יעל
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'הבן בן 20. סטודנט עתודאי. חברה שניה'
הבן בן 20. סטודנט עתודאי. חברה שניה
03/06/2018 | 09:24
28
120
הוא ילד רציני וגם מאוד שמח. שולט בעצמו. לא חושף רגשות אבל גם מאוד פתוח וחם ואוהב.
 
בגיל 17 היתה לו חברה מהכיתה עד,סוף יב'. הם מאוד תמכו אחד בשני אבל בסוף הוא סיים את זה כיוון שזה לא התאים. הבנתי שהוא אוהב אותה אבל זה לא מתאים. יתכן שגם רצה לצאת ללימודים ללא תובענות של חברה ורצון בחופש...ניחוש שלי. 
 
הוא התמקד בלימודים וקמת יותר במסיבטת בקמפוס אבל בסוף התיישר עם הדרישות התובעניות של התוכנית הצבאית בלימודים ועלה על המסלול. נטול חברה. לפני כ-7 חודשים התחיל לצאת עם מישהו,  הביא אותה הביתה. בחורה מקסימה כפי שהקודמת היתה אבל אתמול סיפר שהם נפרדו בהחלטה משותפת כי זה כבר לא הרגיש כמו בהתחלה. ראיתי קצת תנועות עיניים מהירות שגירשו את הדמעות הלא נראות וזהו. החיים ממשיכים רק אני תקועה.
 
עם החברה הזאת כבר לא נקשרתי כל כך כי הפרידה הקודמת היתה קשה לי ובכלל it's not about me. 
 
אז. הארות(!) יתקבלו בברכה. תודה
לצפיה ב-'בהצלחה בהתמודדות,'
בהצלחה בהתמודדות,
03/06/2018 | 10:53
13
84
החיים מורכבים--הוא בוחר, טוב שהוא מביא ומכיר לך את חברותיו,
אבל הוא בס"ה עוד צעיר ומתנסה,
לא כל מי שיפגוש ותהיה חברתו--תהיה בת זוגו/אשתו לכל החיים.
חשובשתהיי שם איתו ובשבילו, אבל אלה החיים שלו,
לעולם איננו יכולים לחיות את החיים שלהם,לא נמצאים איתם בניואנסים
של המערכת הזוגית הנבית.
מה שיפה בשתי הפעמים--הפרידה היתה בשותפות עם החברה,
לא במריבה אלא בהבנה, זה חשוב ובונה עתיד.
אל תדאגי יתאושש וינסה הלאה.
ואת תלוי אותו באהבה וחיבוק, זה תפקדינו כהורים.
 
לצפיה ב-'בפעם הראשונה זה היה מצידו והוא'
בפעם הראשונה זה היה מצידו והוא
03/06/2018 | 11:29
12
95
ביקש ממני...אחרי שהאקסית הטריה וההמומה ביקשה לשוחח איתי לומר לה ש"אני מכבדת את ההחלטה של הבן שלי". 
 
בכל מקרה כמובן שאת צודקת אני רק מקווה שהוא לא חיי באשליות לגבי מהות מערכת יחסים. זה לא אותה התרגשות כל הזמן.
 
אבל אני גם מבינה שהנסיון שלי לנחש את העתיד בנושא הזה מוגבלת וגם אני לא רוצה להכנס לזה בכלל. 
 
בעלי אומר שזה עדיף על היתקעות במערכת יחסית לא מתאימה.
לצפיה ב-'מסכימה עם בעלך,'
מסכימה עם בעלך,
03/06/2018 | 11:35
1
78
והחכמה שלכם זה לפתוח שיחה על הענין,
לא של הפרידה אלא תובנות לגבי זוגיות,
שצריך לעבוד על זוגיות ולחדש את ההתלהבות,
שצריך להשקיע ולא מובן מאליו וכו'.
דוקא ממקום שהוא משתף, גם בכאב לחבק ולראות את ממשיכים,
עם בגרות של נסיון.
לצפיה ב-'כמובן. לא מייד, אבל...כשהעניינים ירגעו'
כמובן. לא מייד, אבל...כשהעניינים ירגעו
03/06/2018 | 12:31
65
אף שהם נראים מאוד רגועים גם עכשיו.  לכאורה. 
לצפיה ב-'בעלך צודק ואת מתעסקת יותר מדי במשהו שלא אמור להעסיק אותך '
בעלך צודק ואת מתעסקת יותר מדי במשהו שלא אמור להעסיק אותך
03/06/2018 | 11:47
9
79
בשלב זה או בכלל.
הילד רק בן עשרים, לומד קשה בעתודה ועוד נכון לו שרות צבאי אח"כ. תני לו לנהל את חייו כראות עיניו ולפי מה שטוב ומתאים לו.
כן, לפעמים הוא יסיים את הקשר, לפעמים יסתיים הקשר בהחלטה משותפת ולעיתים בהחלטת בת הזוג ובכל אחד מהמקרים זה כנראה יכאב ויעלה דמעות בעיניו.
קוי שחינכתם אותו היטב ולימדתם אותו מה משמעות זוגיות, מערכת יחסים ואיך להתנהל בהם ובחיים בכלל. בגיל 20 כבר לא תוכלו לחנך אותו.
היי שם כדי לתמוך בו בכל מצב בלי להתערב בהחלטותיו ובעיקר בלי שתכנסי ללחץ.
לצפיה ב-'אני תמיד אכנס ללחץ. בשביל זה אתם פה'
אני תמיד אכנס ללחץ. בשביל זה אתם פה
03/06/2018 | 12:35
8
78
את התמיכה והחיבוק הוא קיבל אתמול.  שאלנו מעט בשביל לא לחטט. זה מעסיק אותי כמובן. ככה זה כשחושבים.
 
צריך לשמור על איזון ואני צריכה תמיכה מבחוץ לפעמים, קצת כמו ללכת לכירופרקט ליישור חוליה סוררת. 
 
תודה
לצפיה ב-'קרה לחברה שלי, ממש בזמן האחרון.'
קרה לחברה שלי, ממש בזמן האחרון.
03/06/2018 | 14:54
7
85
הבן הביא חברה מחו"ל מהטיול הגדול שאחרי הצבא. בחורה אירופאית שטיילה בדרום אמריקה. היא נרשמה לאוניברסיטה בישראל כדי להיות איתו, והחברה שלי היתה מעין אמא מאמצת בשבילה. היא גם אירחה את המשפחה שהגיעה מחו"ל כדי להכיר את החיים החדשים של הבת.
מתוקף הנסיבות נוצר קשר מאוד חזק בין החברה שלי לבת הזוג. היא עדיין בהלם, ומתקשה לשחרר.
לצפיה ב-'מבינה אותה אם כי למדתי מהנסיון של הפעם'
מבינה אותה אם כי למדתי מהנסיון של הפעם
03/06/2018 | 18:12
6
77
הקודמת ודאגתי לשמור על ריחוק. כלומר היא היתה מחבקת אותנו כשהיתה מגיעה והכל בסדר אבל בפנים לקחתי בחשבון שזה יכול לקרות. מה שהדליק אצלי נורה זה ההתבטאות שלו "שזה לא הרגיש כמו בהתחלה". מובן שלא. ואם הוא חושב שזה אמור להרגיש כמו בהתחלה אז אולי הוא משלה את עצמו. מצד שני הוא מאוד צעיר ויש לו מסלול ארוך לפניו. משהו שחשוב לו כך שמבחינה הזו זה בסדר. נקווה שלא יתברר שזה איזה דפוס ואני מקווה שאני טועה. 
לצפיה ב-'הוא רק בן 20. לא נראה כמו דפוס בעייתי'
הוא רק בן 20. לא נראה כמו דפוס בעייתי
03/06/2018 | 19:52
3
70
להיפרד מהחברה שהיו ביחד מגיל 17 זה עצוב, ואהבה ראשונה תמיד צובטת בלב, אבל זה לא אומר כלום. בדרך כלל קשרים כאלה לא נמשכים כל החיים.
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/06/2018 | 23:38
2
9
לצפיה ב-'מבינה אותך מאד'
מבינה אותך מאד
04/06/2018 | 07:57
1
79
ומסכימה עם כל מה שנאמר מעלי.
סיפור אישי - הבת שלי יצאה בזמנו 7 שנים (!!!) עם בחור חמד בין הגילאים 18-25. הוא גדל אצלי בבית ומאד אהבנו אותו. חשבנו שהם מתאימים והיה נראה לכולם שזה לתמיד.
הם עברו לגור יחד ואחרי כמה חודשים החליטו להיפרד.
היה לי מאד מאד קשה. גם כי התנפצה לי הבועה. גם כי אהבתי אותו. גם כי דאגתי לה. הכל התערבל ביחד.
 
א-ב-ל  אחרי כחצי שנה היא הכירה את מי שלימים הפך לבעלה.
באופן אובייקטיבי אני יכולה לומר שהיא זכתה בענק בכל המובנים. היום הם נשואים עם זוגיות נפלאה (טפו, טפו חמסה חמסה) עם שלושה ילדים מקסימים.
אז לחיים יש דינמיקה משלהם.
היי שם בשבילו. חבקי אותו. הכילי אותו. ו.... שחררי. 
 
 
 
לצפיה ב-'סיפור מהחיים. נפלא! '
סיפור מהחיים. נפלא!
04/06/2018 | 11:51
13
לצפיה ב-'רק לא להגיד "יש עוד דגים בים" או "יש טובות ממנה"'
רק לא להגיד "יש עוד דגים בים" או "יש טובות ממנה"
05/06/2018 | 10:58
1
76
וכל מיני אמירות מעצבנות מהסוג הזה.
הוא עוד יקשר- ויתאהב- ויפרד
הוא יתאהב- ויתאכזב
ואז פעם אחת זה יצליח לטווח ארוך.
זה החיים.
 
אני למדתי להזהר מהיקשרויות לבנות הזוג-כי הן אירוע חולף,
ובסוף אני נשארת עם לב שבור, הרבה אחרי שאצלו הלב מתוקן במקום אחר.
 
ולא חושבת שזה דפוס אישיות, הוא בן 20 לא 40! כדאי מאד שיתנסה עכשיו ,כולל בצער ופרידה- כי ככה צומחים ריגשית.
 
 
לצפיה ב-'וואו את כאן'
וואו את כאן
05/06/2018 | 18:08
65
מסכימה עם כל מילה רק צריכה לשמוע את זה גם מבחוץ. תודה!
 
בנתיים חושבת מתי יהיה העיתוי הנכון להעלות את נושא חיסון הפפילומה.
 
בבתי הספר מחסנים כבר גם בנים. הבנות עשו. אחת בפרטי ואחת בבית הספר והור לא מחוסן. היות שקונדום לא מגן נראה לי נכון להעלות את זה.. אחכה עוד קצת.
לצפיה ב-'נקרא לי שהבחור חכם מכל הבחינות ויודע מה נכון לו'
נקרא לי שהבחור חכם מכל הבחינות ויודע מה נכון לו
06/06/2018 | 16:54
13
64
ואת צריכה רק לשמוח ממי שהוא ולתמוך כשהוא מבקש
לצפיה ב-'אין לי מושג מאיפה קיבל את החוסן הזה'
אין לי מושג מאיפה קיבל את החוסן הזה
06/06/2018 | 20:08
12
74
בטח לא ממני. אני ריגשי נורא.
 
כשאמא שלי דואגת לי ונכנסת ללחץ  אני אומרת לה "אבל זה בכלל לא קשור אלייך"
 
אני צריכה להקשיב לעצמי יותר.
לצפיה ב-'יש לבחור אבא...'
יש לבחור אבא...
07/06/2018 | 06:22
2
18
לצפיה ב-'אכן '
אכן
07/06/2018 | 10:25
9
לצפיה ב-''
15/06/2018 | 15:24
2
לצפיה ב-'אני קוראת אותך לא מעט זמן...'
אני קוראת אותך לא מעט זמן...
15/06/2018 | 15:24
8
35
אני בטוחה שגם האבא מעורב בזה :) אבל את אמא טובה, רגישה וקשובה.
אין לי ספק שהחוסן שלו הגיע גם ממך.
 
את צריכה להיות גאה בעצמך.
לצפיה ב-'תודה. בנתיים מתברר שלא ממש קל לו'
תודה. בנתיים מתברר שלא ממש קל לו
15/06/2018 | 16:45
7
38
. שהוא די מתגעגע. שהיא לא ממש יודעת מה היא רוצה. שזה כן מפריע לו בלימודים אז הדאגה התחילה ממשהו אחד ועכשיו זה משהו אחר. 
 
כרגע הוא בבית. נראה ומתנהג כאילו כלום אבל זה לא פשוט. מקווה ממש שזה לא יפגע לו בלימודים מפני שתיכף המבחנים. 
 
תודה יקרה על התמיכה
לצפיה ב-' באמת אין בעד מה...'
באמת אין בעד מה...
15/06/2018 | 17:02
6
32
אולי יחזרו ויפרדו, אולי יתחתנו...אין לדעת מה העתיד יביא...
 
הוא עוד צעיר ואני בטוחה שיהיו עוד חברות עתידיות, ממליצה לא להיקשר :)
לצפיה ב-'רק שלא יפריע בלימודים. את יודעת מה הסיכונים'
רק שלא יפריע בלימודים. את יודעת מה הסיכונים
15/06/2018 | 17:07
5
14
לצפיה ב-'עם זה אני מסכימה...'
עם זה אני מסכימה...
15/06/2018 | 17:11
10
לצפיה ב-'אולי שאבא שלו יתפוס איתו שיחת גברים?'
אולי שאבא שלו יתפוס איתו שיחת גברים?
15/06/2018 | 22:39
3
12
לצפיה ב-'על מה? הילדה מבולבלת. לא יודעת מה היא '
על מה? הילדה מבולבלת. לא יודעת מה היא
16/06/2018 | 09:49
2
37
רוצה. היה בשבת בבית. יצא. בילה אפילו הלך לחבר שגר באותו ישוב. לא קל לו. אבל הוא יהיה בסדר. בעלי בדיעה שאם לא הולך אז לא צריך למשוך. ולהתקע ולסבול ולהקשר וכולו וכולו.
 
אני באמת לא יודעת אם הוא אמר לו משהו. אולי בשתי מילים והאמת שהילד לא היה מדבר איתי על זה אם לא הייתי שואל מה שלומו. הוא מדבר עם אחותו הקטנה (14) אבל ממש בצמצום. 
 
היא אמרה לו שהוא צריך ליהיות יותר פתוח איתה ... הוא חושב שאולי היא צודקת. מי היה מאמין. לפני חצי שנה הוא היה מוכן "להרוג" אותה.
 
אחשוב על הצעתך....במיוחד אם השבוע הבא לא ישתפר הריכוז בלימודים .
לצפיה ב-'בגלל הלימודים ובגלל הבחינות שמתחילות עוד מעט'
בגלל הלימודים ובגלל הבחינות שמתחילות עוד מעט
16/06/2018 | 09:56
1
20
לצפיה ב-'כבר דיברנו על זה'
כבר דיברנו על זה
16/06/2018 | 11:36
38
הוא מסכים.
 
האבא לא איש דיבורים אם הייתי צריכה לחכות שהוא ידבר על הילד על יחסי מין ואמצעי מניעה הייתי עדיין מחכה.
 
מי אמר לו לא להשאיר את התיק עפ הקונדומים בבגאג' בחום של קיץ? האבא? מי הזהיר אותו שהוא לא יכול לחכת עם קונדום בכיס האחורי כי הוא ישחק והוא לא ידע מתי ניהיה בו חור...
 
אין לי זמן לחכות לאבא. לאבא יש תפקידים אחרים
לצפיה ב-'אשמח לעזרה במילוי שאלון בנושא ADHD ושינה, תודה :)'
אשמח לעזרה במילוי שאלון בנושא ADHD ושינה, תודה :)
31/05/2018 | 11:56
21
לצפיה ב-'יצירת קשרים חברתיים בגיל המתקדם'
יצירת קשרים חברתיים בגיל המתקדם
22/04/2018 | 23:30
6
457
שלום לכולם, אשמח להתיעץ איתכם , איך אתם יוצרים קשרים חברתיים בגיל 40 פלוס. בעבודה אנשים בקושי מתקשרים, בחוץ כבר יוצאים פחות. בחדר כושר גם אין חברות מתאימות. אשמח לתובנות.
לצפיה ב-'בוקר טוב. שאלה קשה. פעם קראתי שמגיל 35 פלוס מינוס'
בוקר טוב. שאלה קשה. פעם קראתי שמגיל 35 פלוס מינוס
23/04/2018 | 05:22
1
279
כבר קשה מאוד ליצור קשרים חברתיים חדשים. אנשים כבר חיים את חייהם על כל המרכיבים שלהם (עבודה, משפחה, חברים וכו׳) ואין כבר אנרגיות פנויות ליצירת קשרים חדשים. יכול להיות שבמסגרת של חוג טיולים או חוג עיוני כלשהו, כן יווצרו קשרים חדשים. מציעה לך לשאול את השאלה הזו בפורום נשים גברים באמצע החיים של תפוז.
לצפיה ב-'זה נכון אבל לא מוחלט'
זה נכון אבל לא מוחלט
23/04/2018 | 11:00
223
מכירה כמה וכמה מקרים של נשים בגילאי 50 ואפילו 60 שיצרו קשרים חברתיים חדשים.
אחת - עם נשים אחרות במקום העבודה.
שניה - התאלמנה ויצרה יחסי חברות ממש קרובים עם שכנה שהפכה לחברה טובה.
 
איכשהו מרבית המקרים שאני מכירה מדובר בנשים בגילאים הנ"ל שהן לבד - רווקות, גרושות או אלמנות. נראה שהן מרגישות יותר את הצורך בקשרים חברתיים והן גם יותר פנויות משפחתית לפתח קשרים חדשים.
הן פנויות בסופי שבוע מהתחיבויות משפחתיות ומעונינות לצאת ולהיפגש עם אחרים.
נקודת המפתח היא להרגיש ולשדר פתיחות ורצון לקשרים.
שיהיה לך בהצלחה.
לצפיה ב-'יש לך ילדים?'
יש לך ילדים?
24/04/2018 | 08:10
189
אצלי זה קורה דרך הילדים. התחברנו עם משפחות עם ילדים באותם גילאים.
בהתחלה המפגשים הין משפחתיים, אבל ככל שהילדים גדלים - יותר ויותר קורה שאנחנו נפגשים בלי הילדים.
וככל שעובר הזמן - התחלנו להיפגש רק הנשים, בלי גברים ובלי ילדים.
 
אפשר גם להכיר דרך לימודים, קורסים. ללכת לכל מיני קורסים של העשרה ולמצוא שם אנשים עם אותם תחומי עניין. 
לצפיה ב-'מצטרפת לאמירות'
מצטרפת לאמירות
24/04/2018 | 10:12
2
217
שאפשר להפגש בטיולים, בחוגים--שאלה מפגשים אקראיים,
אבל יש בהם תחומי ענין משותפים.
אבל ואבל גדול--צריך לרצות מאוד, וכשמוצאים מישהיא/מישהו 
לטפח את הקשר, קשרים חברתיים מצריכים השקעה,
לפחות בהתחלה מהצד האחד.
אני גדולה ממך בהרבה, והיינו בבית מלון בפסח האחרון--
ונבו לי שם 2 חברות חדשות שאיננו גרים באותן ערים, וכבר קבענו מפגש,
עם כל אחת לחוד (הן ביניהן לא התחברו)
בעלי צחק ואמר--תגידי מתי יצאת ולא חזרת עם חברות--אז כנראה
משהו באופי גם תורם--אז כדאי לנו לעבוד על עצמינו.
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'MYKAL - אולי תוכלי לתת לכולנו טיפים'
MYKAL - אולי תוכלי לתת לכולנו טיפים
24/04/2018 | 10:43
1
175
באמת כל הכבוד לך.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני טיפוס פתוח וחביב לבריות,
א-ב-ל  מכאן ועד להפוך היכרות מקרית לחברות, הדרך עוד ארוכה. עבורי לפחות.
מבינה מאד את השואלת, ולכן נדמה לי שכולנו נשמח לשמוע איך עושים את זה ברמה הפרקטית.
יצא לנו כמה פעמים שהכרנו זוגות נחמדים בטיולים לחו"ל. במהלך הטיול התחברנו ובילינו ביחד. אבל איכשהו, כשחזרנו זה לא נמשך מעבר לכך. נראה לי שכאן בדיוק התפר הבעייתי שלגביו השואלת מתיחסת.
לצפיה ב-'בדיוק לגבי התפר הזה'
בדיוק לגבי התפר הזה
24/04/2018 | 11:07
202
כתבתי קודם, יש להשקיע, לדוגמא--
חזרתם הביתה, לקחתם מספר טלפון, גם הם לקחו --
והשאלה "מי ימצמץ ראשון"? אז לי אין בעיה להרים טלפון כעבור שבוע,
להתענין איך התאוששתם/נחתם (הניסוח הוא באמת אישי)
האם יש תובנות מהטיול? ואז אשאל בשיא הטבעיות "בא לך לקפוץלקפה":?
אפשר באמצע הדרך, בחוץ לא מוכרחים הביתה.
ומכאן היחסים מתהדקים, לפעמים מבינים שלא מתאים,
לפעמים צד שני לא מעונין, לומדים, אבל מתוך 3 חברות כאלה בטח עם אחת
זה נשאר.
אני לא כ"כ נוסעת לחו"ל (הייתי בס"ה פעמים--ומהם פעם אחת רק בעלי והבת שנפטרה טיול פרידה)אז אין לי נסיון שם.
אבל כן לנופשונים, ובהחלט, אספתי חברות -- יש מספיק נושאי שיחה,
שאפשר לפתח ולטפח. 
ועלי באופן אישי יותר קשה לי לכתוב. בטח לא כאן בפומבי.
 
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית '
מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית
16/04/2018 | 14:41
3
 
 
הפורום חוזר לפעילות בניהול מקצועי של מומחה ברפואת נשים ומיילד המתמחה בלידות לא שגרתיות.
בפורום תוכלו להתייעץ, לשתף ולשאול הכל על לידה טבעית, לידה פעילה, לידה ביתית ועוד
 
לצפיה ב-'בחירתה של רבקי'
בחירתה של רבקי
15/04/2018 | 10:42
13
290
שלום לכולם,
צפיתי אתמול בכתבה בחדשות בטלויזיה על רבקי, אמא צעירה מאד לשני ילדים קטנים שבעלה נפצע קשה בצוק איתן.
אחרי כשנתיים היא החליטה להתגרש ממנו ולפתוח בחיים חדשים.
עבורי הכתבה היתה מאד מטלטלת וקשה.
אני יכולה להבין מאד את הקשיים שלה, ואת ההתלבטויות שלה. היא נזרקה למציאות חיים קשה מאד ומטלטלת.
אבל איכשהו, לאורך כל הצפיה בה, ניקרה במוחי ההכרה שכאשר זוג מתחתן זה בפירוש לטוב ולרע. אחת מאבני היסוד של נישואין זה הבטחון והמחויבות ההדדית.
זו בדיוק ההרגשה שגם אם יקרה לנו הגרוע מכל, יהיה לנו על מי להישען ובמי להיעזר ולהיתמך.
ואילו כאן הרגשתי שנעלמה אבן היסוד הזו.
נותרתי עם רגשות מעורבים וקשים.
ושוב, אני ממש לא שופטת אותה, כי מי אני לעומתה. אך עדיין, היה לי קשה עם זה.
 
לצפיה ב-'מה שלא ברור לי'
מה שלא ברור לי
15/04/2018 | 17:52
2
202
בכל הסיפור הזה, למה היא בחרה לשתף,
למה כל המציאות המורכבת הזו אמורה להיות חשופה.
כמתבוננת מן הצד, הוריו לקחו אחריות עליו, והוא גר איתם,
אין תאריך תפוגה לזה--אז מה היתה צריכה להצטרף לגור איתם?
או להשאר עגונה?
אני בטוחה שמעבר להתלבטויות שלה--היו גורמים מעורבים בענין גם מהצבא 
גם מהמשפחה, גם רבנים מהמגזר.
צריך להקשיב טוב גם למה שאמרה--שלעולם יהיו לה רגשי אשמה.
ממש מסכנה.
כל המציאות המורכבת שנוצרה--מטלטלת מורבת ובעייתית.
לצפיה ב-'היא שייכת לדור הצומי האומלל והפאתטי'
היא שייכת לדור הצומי האומלל והפאתטי
07/05/2018 | 11:58
1
70
 
שחייב לשתף ברשתות החברתיות כל נאד שהוא תוקע.
אני לא מתכוונת לשפוט אותה על עצם ההחלטה להתגרש (אף אחד לא יודע מה היה עושה במצב כזה), אבל אני בהחלט שופטת אותה לחומרה על השיתוף עם כל העולם.
החלטה קשה כזו ראוי שתתקבל בפרטיות, בשקט ובהרכנת ראש.
לצפיה ב-'ואני שמחה שיש משפחה אחת אמיצה שהעלתה את כל הקושי'
ואני שמחה שיש משפחה אחת אמיצה שהעלתה את כל הקושי
10/05/2018 | 19:36
55
שיש כחייל חוזר אחרי פציעה אנושה מהמלחמה.
כמו שהבחור הזה חזר מהמלחמה קשה לי להגדיר אותו חי
לצפיה ב-'רוב החברים שלי הם אנשים עם מוגבלות, חלקם מלידה חלקם מאמצע '
רוב החברים שלי הם אנשים עם מוגבלות, חלקם מלידה חלקם מאמצע
15/04/2018 | 18:56
179
החיים
ויודעת שיש הבדל עצום כאשר הפגיעה היא רק פיזית לבין מצבים שבהם המוח נמחק לחלוטין
לצפיה ב-'לדעתי, אם אני שמה את עצמי במקומו של הפצוע'
לדעתי, אם אני שמה את עצמי במקומו של הפצוע
16/04/2018 | 11:37
197
לא הייתי רוצה להרוס לבעלי את החיים בצורה הזאת, והייתי מעדיפה שיתגרש ממני ויבנה חיים חדשים.
אני לא חושבת שזו אחת מאבני היסוד של הנישואין.
לצפיה ב-'הוא מתפקד מנטאלית ברמה של גיל שנתיים'
הוא מתפקד מנטאלית ברמה של גיל שנתיים
18/04/2018 | 22:23
154
הם לא באמת יכולים לנהל מערכת יחסים זוגית ומשפחתית. 
הוא השתנה לחלוטין, זה לא אותו האדם איתו התחתנה (לא באשמתו, אבל גם לא באשמתה...) אנשים מתגרשים על הרבה פחות מזה (למשל כאשר בן זוג לוקה בנפשו - שגם זה לא באשמתו... ונהיה בלתי נסבל לחיות איתו).
היא גם לא נטשה אותו - הוא מקבל טיפול מעולה, מוקף במשפחה ואין לי ספק שהיא לא תמנע ממנו להפגש עם ילדיו או כל דבר אחר שיכול לגרום לו שמחה.
מה שבטוח זה שאם הוא אהב אותה הוא לא היה רוצה שהיא תהיה אומללה בגללו.
לצפיה ב-'רמת הפגיעה בבן זוגה לא מאפשרת קבלת הסכמה לפומביות'
רמת הפגיעה בבן זוגה לא מאפשרת קבלת הסכמה לפומביות
26/04/2018 | 11:50
4
97
שהיא עשתה לפציעה שלו ולמערכת הזוגית שלהם,
יש חוק שמגן על ילדים, חבל שלא נהגו לפי רוחו עם אדם שנפצע קשה כשהגן על כולנו, קצת הכרת תודה לא תזיק.
 
אני לא יודע מה האינטרס שלה באקביזיוניזם הזה אבל אני ממליץ לא לשתף איתה פעולה.
לצפיה ב-'בתור "חסר ישע" יש לו אפטרופוסים שהיו חייבים לאשר את'
בתור "חסר ישע" יש לו אפטרופוסים שהיו חייבים לאשר את
26/04/2018 | 18:40
3
103
שידור שמו והצילום שלו לכתבה
לצפיה ב-'מי? אשתו רבקי?'
מי? אשתו רבקי?
30/04/2018 | 15:01
2
88
בכל מקרה גם אם האישור ניתן לא ע"י אשתו אלא ע"י מישהו אחר ההשתתפות היחידה שלי תהיה המלצה לא לעסוק בזה,
לא לתת קהל לבמה שהיא חפצה להופיע עליה.
לצפיה ב-'מניסיוני (הלא מועט), במצבים כאלה ההורים הופכים לאפטרופוסים'
מניסיוני (הלא מועט), במצבים כאלה ההורים הופכים לאפטרופוסים
30/04/2018 | 16:18
20
לצפיה ב-'במחשבה עשירית אני שמחה שהסיפור הזה עם המורכבות שלו פורסם'
במחשבה עשירית אני שמחה שהסיפור הזה עם המורכבות שלו פורסם
01/05/2018 | 18:16
92
זה מראה בצורה הכי מפוצצת לפנים את הקושי של נכי צה"ל הקשים והמשפחות שלהן.
הנכים והמשפחות שלעיתים אומרים להם "מה אתם מתלוננים אתם מקבלים קצבאות גדולות שאין לכם מה לדאוג בחיים"
זה מראה את הקושי של הבחורה הצעירה ששלחה למלחמה בעל שהוא גבר ואבא מתפקד וקיבלה בחזרה בחור גדול עם תיפקוד של תינוק בן פחות משנה
 
לצפיה ב-'ומעניין אותי אם רבקי הייתה מתגרשת מנכה מתאונת דרכים '
ומעניין אותי אם רבקי הייתה מתגרשת מנכה מתאונת דרכים
11/05/2018 | 08:38
1
69
אם הנושא היה עולה בפורום
לצפיה ב-'לא רואה הבדל.'
לא רואה הבדל.
16/05/2018 | 13:57
12
לצפיה ב-'חג שמח ושאלת חגיגה'
חג שמח ושאלת חגיגה
30/03/2018 | 18:33
44
574
טוב, אז המשפחה גדלה והתרחב לתת משפחה, והשנה יש גם נכד קטן וחמוד שלא מתאים להתקע איתו בפקקים של ליל הסדר, אז ויתרנו על הביחד.
וחוץ מזה בגלל העומס של החיים שגדל פתאום (כי אני רוצה לעזור וזו נסיעה של שעה לכל כיוון), החלטתי שאני לא רוצה/מסוגלת בכלל לארח בחג ואנחנו מצומצמים מאוד.
אני...
המשך>>
טוב, אז המשפחה גדלה והתרחב לתת משפחה, והשנה יש גם נכד קטן וחמוד שלא מתאים להתקע איתו בפקקים של ליל הסדר, אז ויתרנו על הביחד.
וחוץ מזה בגלל העומס של החיים שגדל פתאום (כי אני רוצה לעזור וזו נסיעה של שעה לכל כיוון), החלטתי שאני לא רוצה/מסוגלת בכלל לארח בחג ואנחנו מצומצמים מאוד.
אני מנסה לחשוב איך זה יהיה בשנים הבאות כשהוא יהיה ילדון קטון, וכמובן שיהיה יותר חשוב להעניק לו את החוויה הזו של החג, ומצד שני העומס מכל הבחינות לא יפחת, ולארח תמיד כבד לי רגשית.
מצד שלישי המחשבה שהשרביט עבר אלינו (ואל המשפחה השמחותנת) שצריכים למלא תפקידים של "גדולים"...
מעניין אותי לשמוע, איך אתם מתמודדים עם השינוי במשפחה?
לצפיה ב-'יחסים בין אחים בוגרים'
יחסים בין אחים בוגרים
25/03/2018 | 09:52
13
301
שלום לכולם,
 
יחסים קרובים בין אחים בוגרים שחיים כבר מחוץ לבית ועם משפחות משלהם הוא נושא עדין. ואני יודעת שהוא שונה ממשפחה למשפחה.
אצל בעלי למשל - עם אחיו הוא מדבר אולי פעם בכמה חודשים !!!! לי מהצד זה נראה נורא, אבל הם חיים עם זה בשלום. לא שהם בריב. להיפך. היחסים טובים אבל לא חמים !!! אותי זה מפוצץ.
בתקופות שלאח היו הרבה בעיות הוא נהג להתקשר ולבוא אלינו יותר. עזרנו ותמכנו בו גם כספית וגם נפשית. עכשיו כשהענינים נרגעו, היחסים חזרו למצב הסטטי שבו היו שנים.
עם אחותו, שגרה לא רחוק מאיתנו, היחסים קצת יותר חמימים, ואני בהחלט יכולה לזקוף את זה לזכותי. אני מתקשרת אליה וגם היא בדרך כלל אלי ולא לבעלי (שהוא אחיה).
נראה שהמצב לא מפריע לאף אחד מהם. אבל לי כן !!
כשמדי פעם אני מעלה את הנושא, בעלי טוען שלא כל המשפחות דומות, ומה שאני רגילה מהמשפחה שלי לא מתאים כנראה למשפחתם הגרעינית.
 
אני מודעת לזה ויודעת שכלתנית שזה כנראה המינון המתאים להם, אבל לי משפחתיות מאד מאד חשובה, ואני מוכנה להתאמץ כדי ליצור יחסים חמימים. לטלפן, להזמין, להתאמץ. אבל מתסכל כשמרגישים שזה חד צדדי.
לצפיה ב-'יש לך גם אחים משלך? '
יש לך גם אחים משלך?
25/03/2018 | 11:36
2
159
לדעתי, גם כשמתחתנים אין איחוד מושלם של שתי המשפחות.
אי אפשר לשנות דברים במשפחה של בני הזוג.
 
מתסכל אותך שהמאמץ חד צדדי. אבל זה מה שקורה כשלא כל הצדדים רוצים אותו דבר. 
 
אני חושבת שאת צריכה להמשיך לעשות מה שחשוב לך. רוצה לארח? תארחי. אבל אל תעלבי מזה שאחרים לא מארחים. 
לצפיה ב-'לא מדברת בכלל על אירוחים'
לא מדברת בכלל על אירוחים
25/03/2018 | 12:10
1
154
אלא דווקא על היחסים היומיומיים. להרים טלפון סתם כך ולשאול מה נשמע.
אצלם זה כמעט שלא בלקסיקון, ואם כן אז ממש פעם בהמון המון זמן.
 
לי יש אחות ואין דבר כזה שאנחנו לא מדברות כל יומיים מקסימום, אם לא כל יום. נכון שהיו עליות וירידות במהלך השנים, אבל אף פעם לא היה מצב שלא דיברנו במשך כמה ימים. סתם כך להתעניין ולשמוע מה קורה, להתעדכן, לחלוק.
לצפיה ב-'הבנתי. ומה עם הרגל להתקשר כל סופש להגיד שלום?'
הבנתי. ומה עם הרגל להתקשר כל סופש להגיד שלום?
25/03/2018 | 13:50
125
אולי הם יתרגלו.
 
לצפיה ב-'אתחיל דוקא לא מהמשפחות '
אתחיל דוקא לא מהמשפחות
25/03/2018 | 16:59
7
157
שאנחנו גדלנו, אלא מהילדים שלי--
הילדים שלי ביניהם חברים טובים, ומתארחים אחד אצל האחר/ת,
ועוזרים אחד לשני במה שאפשר.
הכי ריגש אותי--שאחרי שביתי נפטרה--מיוזמתם הם הזמינו
את החתן שלי והילדים--ואלה שמחו להגיע--כשלא אנחנו ההורים
הצענו/דברנו והגינו את הענין--ממש בהחלטות שלהם.
הילדים שלי--ביחסים טובם עם משפחות הצד השני--שני הבנים שלי
עושים ליל סדר עם הצד של הנשים שלהם.
ואיתנו יהיו החתן האלמן עם הילדים  ועוד בת--עם המשפחה.
 
בעלי מסתדר ובקשר רציף עם אחיותיו. לי אין שם קשר בכלל.
(מתנה של יחס מחמותי ששנאה אותי ואת שאר חתניה)
עם אחי ואחותי אנחנו נפגשים לפחות פעם בשבועים, לפעמים יותר,
בכיף שלנו--למרות מרחק גאוגרפי של מגורים. אז כל פעם לנוחיותו של אחר.
בתקופה שביתי נפטרה הם ממש היו בשבילי ועזרו לנו מאוד.
בעלי ביחסים טובים איתם.
 
 
לצפיה ב-'השאלה שלי היא אם יש מה לעשות'
השאלה שלי היא אם יש מה לעשות
26/03/2018 | 07:54
6
122
האם כאשר זו הדינמיקה ביניהם, ובינינו - לא נראה שזה מפריע למישהו מהם, אני צריכה להתערב ולנסות לשנות הרגלים?
כשאני אומרת את זה לבעלי הוא די מתרגז ואומר שככה זה ביניהם.
האמת ? הוא צודק. אני לא רואה שאחיו או אחותו מתאמצים לשנות את המצב.
האחר - ממש לא. האחות - קצת ומעט, ובעיקר איתי.
ועוד עובדה - הם כולם אנשים מאד שקטים ומופנמים. לא רגילים לנהל שיחות חולין. אולי זה גם חלק מהבעיה.
לי זה מציק והייתי רוצה יותר קרבה, אבל השאלה אם שווה להתעמת על זה או להניח לדברים כפי שהם.
לצפיה ב-'לשאלתך,'
לשאלתך,
26/03/2018 | 08:08
100
אני לא הייתי מנסה לשנות, אם טוב להם כך,למה לשנות,
את הוספת נתונים חשובים--הם לא רבים, הם ביחסים בסדר,
זו הדינמיקה שלהם,לא הייתי מתערבת.
יש משהו ששוה להעריך, כשהם זקוקים לעזרה הם תומכים ומתיצבים,
שזה כ"כ חשוב זה לא מובן מאליו.
מבינה את הדרך והצורך שלך במערכות קשרים, ליותר קרבה
ויותר חמימות, וסתם יותר קשר,
אבל מסכימה עם בעלך שאצלם זה שונה.
יכול להיות שאם את אפילו סתם תציעי --זה יראה בעיניהם
כהתערבות וחטטנות משפחתית ולא במה שאת קוראת קרבה.
נקודות התצפית שלכם על דינמיקה של יחסים משפחתיים שונה.
לצפיה ב-'הסתכלי על זה כך: את רוצה לשנות התנהלות של 3 אנשים כדי שימלאו'
הסתכלי על זה כך: את רוצה לשנות התנהלות של 3 אנשים כדי שימלאו
26/03/2018 | 12:32
4
116
צורך שהוא לגמרי שלך אבל לא שלהם. זה נראה לך הגיוני?
אז לשאלתך, אין מה לעשות ולא רצוי לעשות תוך כדי התעמתות. אפשרי בקטנה אבל בלי לחץ ובלי התעמתות.
הניחי לבעלך ואחיו להתנהל כמו שמתאים להם ואת ילדיכם תגדלי ותחנכי ליחסי קירבה ושם תמלאי את הצורך שלך.
האמיני לי, אין נחת גדולה יותר מלראות את ילדיך, בני זוגם וצאצאיהם מעורבים, נפגשים ומבלים יחד גם כשאינך מעורבת והמפגשים אינם אצלך.
לצפיה ב-'בדיוק לשם אני מכוונת'
בדיוק לשם אני מכוונת
26/03/2018 | 12:52
3
97
שהילדים שלי יישמו את זה. לכן זה כל כך חשוב לי. ואני מאמינה גדולה בזה שהילדים קולטים דברים כאלו מדרך ההתנהלות במשפחה, ולא ע"י דיבורים והכוונות.
נכון לעכשיו - הבן שלי דומה לאבא שלו....
הבת הקטנה - לא שמה. והגדולה - מיישמת, אבל קשה לסמוך רק עליה.
בכל משפחה יש תמיד אחד שלוקח על עצמו את האחריות לקשרים משפחתיים וחברתיים.
ובשום פנים ואופן לא מתכוונת לשום התעמתות.
לצפיה ב-'מסכימה איתך בהחלט שהילדים קולטים מהדוגמה שהם רואים ולא'
מסכימה איתך בהחלט שהילדים קולטים מהדוגמה שהם רואים ולא
26/03/2018 | 14:18
88
מהכוונות אבל גם דיבורים ושיחות בהחלט עוזרים להפנים דברים.
את צריכה גם לזכור שהתנהלות גם תלויה באופי ובדרך כלל אין דין התנהלות גבר כדין התנהלות אישה.
אני בטוחה שלא נעלמים מילדיך מאמציך ליצור ולשמור על קשר משפחתי וכל אחד מהם יקח את מה שמתאים לו.
לא זוכרת אם יש לך ילדים נשואים אבל הקשרים במשפחה תלויים גם בבן/ת הזוג.
כל הכבוד לך על הרצון והמאמץ לשמור על קשרים משפחתיים. עשי מה שנכון לך, בקטנה, בלי להתעמת ובלי לאלץ אחרים לעשות מה שלא נראה להם.
אני זוכרת ששנים הייתי שואלת את בעלי אם התקשר לX או Z (לא אחים - בן יחיד) כי זה בכלל לא היה בתודעה שלו. היום כשיש לו זמן הוא לא צריך תזכורת.
וכן, אני יודעת, זה מאד מתיש לראות עצמך אחראי על הקשרים המשפחתיים.
העיקר הבריאות ושיהיה חג שמח.
לצפיה ב-'אתם מדגימים לילדים שתי משפחות. והילדים יבחרו'
אתם מדגימים לילדים שתי משפחות. והילדים יבחרו
26/03/2018 | 15:01
1
100
כשיש יותר מהורה אחד במשפחה, אז בהכרח לא כל המשפחה המורחבת היא זהה.
 
לא צריך לאלץ את משפחת האבא לנהוג כמו משפחת האמא. אני בטוחה שיש עוד הרבה הבדלים בין המשפחות או בינך לבין בן זוגך, והילדים שמים לב ומבינים.
 
תחיי את חייך כפי שאת מבינה. ואם אכן זה הסגנון שמתאים גם לילדים - הם יחקו אותך. אם הם מעדיפים שקט ולא אוהבים לדבר בטלפון - הם יאמצו את הסגנון של אבא שלהם. 
 
 
לצפיה ב-''
26/03/2018 | 16:57
10
לצפיה ב-'אני ואחותי חיות בצורות חיים מאוד שונות בערך בכל תחומי החיים'
אני ואחותי חיות בצורות חיים מאוד שונות בערך בכל תחומי החיים
27/03/2018 | 19:19
143
ההבדלים העיקריים הם שהיא עם משפחה ואני רווקה ואדם עם מוגבלות.
בשגרה הקשר לא אדוק אבל אין מצב שנשכח להגיד מזל טוב אחת לשנייה ביום הולדת.
אבל!!! כשיש מצב של חריג אין מצב שלא נדבר ונדאג יותר אחת לשנייה
לצפיה ב-'את רוצה ש 3 אנשים בוגרים ישנו את התנהגותם בגלל צרכים שלך'
את רוצה ש 3 אנשים בוגרים ישנו את התנהגותם בגלל צרכים שלך
03/04/2018 | 12:59
86
כי מבחינתם היחסים הקיימים בסדר גמור.
בסדר גמור שתרצי, בסדר גם שתנסי לפעול כדי לממש את הצרכים שלך, אבל לדעתי לא חכם להתעמת איתם בעניין - רק אם תקבלי שיתוף פעולה מרצון.
לצפיה ב-'לא עושים ברית מילה'
לא עושים ברית מילה
11/03/2018 | 13:19
23
236
לחברה נולד נכד והבן הודיע לה שהם לא מתכוונים לעשות לו ברית מילה.
הטענה המרכזית שלהם היא שלא רוצים "להטיל מום בילד". הם אתאיסטים גמורים ולא מעניין אותם הדת בכלל. לדבריהם, יש היום קבוצה גדלה והולכת של הורים שנוהגים כמוהם ובכל גן יש היום לפחות ילד או שניים לא נימולים. כך שהשונות, שהיא הטיעון המרכזי של רבים שרוצים אבל פוחדים, תלך ותיעלם.
היא בשוק גמור. לא יודעת איך לאכול את זה.
 
לדעתי זו פעולה שרובנו, אם לא כולנו, עשינו באופן די אוטומטי עשרות שנים, מבלי לעצור רגע ולחשוב באמת אם זה מה שנכון ומה שאנחנו באמת רוצים.
אשמח לשמוע את דעותיכם בנדון.
 
 
לצפיה ב-'אני גם שמעתי על כאלה שלא עושים ברית מילה'
אני גם שמעתי על כאלה שלא עושים ברית מילה
11/03/2018 | 19:46
148
כדי לא להטיל מום בילד. טרם נתקלתי בהורים שאני מכירה שהחליטו לא לעשות ברית מילה לבן.
גם אני פעלתי באופן אוטומטי לגבי הברית של בני. כשהוא נולד לפני 23 שנה, הייתי יותר מסורתית מאשר כיום.
אין לי מושג איך אגיב אם ילדיי יחליטו לא לעשות ברית לנכדים. נראה לי שאשמח לנכד שיגיע, שלא ישנה לי מה הוריו יחליטו לעשות.
לצפיה ב-'למה באמת לא לתת לילד להחליט לכשיתבגר?'
למה באמת לא לתת לילד להחליט לכשיתבגר?
12/03/2018 | 09:49
9
46
לצפיה ב-'מעבר לסיבה הדתית?'
מעבר לסיבה הדתית?
12/03/2018 | 22:14
8
151
אותה סיבה שבגללה בלשון קשורה עדיף לטפל בגיל יומיים ולא בגיל שנתיים.
הרבה פחות דימום, הרבה פחות כאב. החלמה הרבה יותר מהירה. 
לצפיה ב-'מי אמר שפחות כאב? רק בגלל שתינוק חסר ישע לא יכול'
מי אמר שפחות כאב? רק בגלל שתינוק חסר ישע לא יכול
13/03/2018 | 16:41
7
128
להתנגד או להביע דעה?
 
בכל ניתוח הכי קטן צריך לקבל הסכמה מדעת של המנותח ובמקרה של קטין האפוטרופוס (בד"כ ההורים).
על המנתח להסביר בדיוק גם מהם הסיכונים ותופעות הלואי ולקבל את הסכמת המנותח.
 
חוץ מניתוח אחד, ברית מילה.
נראה לך שזה במקרה?
 
האנלוגיה ללשון קשורה לא נראית לי במקומה, לשון קשורה מפריעה בתפקוד.
האנלוגיה יכולה להיות למשל פירסינג או קעקוע.
לצפיה ב-'עוד לא נתקלתי בילד או מבוגר שזוכר את הברית שלו כתינוק'
עוד לא נתקלתי בילד או מבוגר שזוכר את הברית שלו כתינוק
15/03/2018 | 15:52
3
113
בגיל מבוגר יותר, זה יותר טראומתי וזוכרים.
לצפיה ב-'עכשיו הכשרת סם אונס, לשיטתך אם היא לא זוכרת אז לא נורא'
עכשיו הכשרת סם אונס, לשיטתך אם היא לא זוכרת אז לא נורא
19/03/2018 | 13:35
2
12
לצפיה ב-'לא נסחפת בכלל, אם מדברים כבר על דרמה קווין ...אז'
לא נסחפת בכלל, אם מדברים כבר על דרמה קווין ...אז
20/03/2018 | 14:58
1
14
לצפיה ב-'גם כשאין תשובה עניינית זו תשובה'
גם כשאין תשובה עניינית זו תשובה
03/04/2018 | 12:54
7
לצפיה ב-'את יכולה לראות לפי התגובה שלו, תגובה של בכי'
את יכולה לראות לפי התגובה שלו, תגובה של בכי
30/03/2018 | 19:53
2
58
בכי קטן, בכי גדול, בכי חולף ובכי מתמשך נראה לי שאפשר לזהות מי סובל יותר..
מכירה מקרוב ניתוח רלוונטי שנעשה בגיל שנתיים.
אפילו בהשוואה לתינוק בן שנה שעשה את אותו ניתוח, זה כבר היה הבדל גדול. בן השנה עבר אותו הרבה יותר בקלות. ומבחינת הסבל שעבר בן השנתיים אין בכלל מה להשוות לברית מילה שעשה רופא עם הרדמה לתינוק בן 8 ימים.
 
 
לצפיה ב-'נושא הכאב הוא מאוד מסובך ולא פשטני כמו שאת עושה אותו'
נושא הכאב הוא מאוד מסובך ולא פשטני כמו שאת עושה אותו
03/04/2018 | 12:56
1
52
הרפואה נאבקת בהגדרת מידת כאב אצל אנשים שיכולים לבטא את עצמם וההצלחה מאוד מוגבלת.
הגדרת הכאב הזניח אצל תינוק בן 8 ימים "מוכחת" רק אצל אלו שרוצים שהמצווה תקויים
לצפיה ב-'ממה שאפשר לראות בתגובה של תינוק בן יומו'
ממה שאפשר לראות בתגובה של תינוק בן יומו
10/04/2018 | 08:08
46
כשהוא במצוקה (רוצה לאכול, חיתול מלא, דוקרים אותו לקחת דם וכו') הוא בוכה מאוד ואת רואה את הכאב והמצוקה.
ממה שראיתי, כשעושים את זה בצורה רפואית, מאלחשים, מרדימים מקומית, התגובה מאוד חלשה.
אני ממש לא אומרת שצריך לעשות את זה עם מוהל בלי שום טיפול סביר כי "בן 8 ימים לא מרגיש".
לצפיה ב-'זכותו של כל אחד'
זכותו של כל אחד
12/03/2018 | 14:41
3
156
לבחור מה לעשות או לא לעשות לילדו.
מה שמגוחך בעיני הוא הטיעון--"לא לעשות מום לילד"
באמת--הם גם לא ינתחו אותו גם אם יצטרך--כדי שלא תהיה צלקת.
הם גם לא יאפשרו לו לשים נזם או עגיל--או החורים האלה אינם מום.
לי נראה שהטיעון האמיתי הוא להוריד סממנים יהודיים--
אנשי כל העולם--ככה כיום גם בוחרים שמות אוניברסליים,
פעם עברתו שמות וגם שמות משפחה--היום חזרנו לשמות גלותיים,
סליחה לא גלותיים--שמות אוניברסליים.
 
לצפיה ב-'"מום בילד" זו טענת איש הקש'
"מום בילד" זו טענת איש הקש
13/03/2018 | 17:26
1
132
שמים בפי בר הפלוגתא טענה שקל להפריך אותה (בלי שהוא ידע) והפלא ופלא, מצליחים לגבור עליו בויכוח.
מההיכרות שלי עם מתנגדי ברית המילה הטלת המום בילד ממש איננה הטענה העיקרית, כמו הטענה להורדת סממני יהדות.
היהדות "קצת" יותר עמוקה ומקיפה מלסכם אותה בצורת איבר מינו של הזכר, מה גם שהסממן הזה מוטמן עמוק במכנסיים ולא גלוי בפני העולם.
 
הטיעון העיקרי שאני מכיר אומר שלא עושים ניתוח שאין בו צורך ויש בו סיכונים (גם אם במדינת ישראל מקפידים להסתירם) לתינוק.
כשהתינוק יגדל ויעמוד על דעתו יחליט בעצמו על כל הניתוחים הקוסמטיים שהוא רוצה לעבור, כולל אם הוא רוצה את הסממן של היהדות באיבר מינו. ביננו, כשאדם מחליט מתוך ידיעה הסממן הרבה יותר משמעותי מאשר ניתוח שנעשה בו בגיל 8 ימים בלי שיהיה לו מה להגיד בעניין.
לצפיה ב-'מעצם הטרמינולוגיה של מי שלא עובר ברית= תינוק שלם'
מעצם הטרמינולוגיה של מי שלא עובר ברית= תינוק שלם
30/03/2018 | 19:55
52
אפשר להבין שיש כאן בהחלט חשיבה על הטלת מום.
לצפיה ב-'רק ש-זו אכן הטלת מום'
רק ש-זו אכן הטלת מום
14/03/2018 | 00:25
108
כריתה של חלק מאיבר בריא, זו הטלת מום. וזו העמדה גם של הפרשנים היהודים החשובים ביותר - ר' למשל מה שכתב הרמב"ם על המילה - לא רק של המתנגדים למילה בימינו.
לצפיה ב-'טוב'
טוב
12/03/2018 | 17:35
140
אני גרה בארה"ב.
 
אז הגישה שלי קצת שונה. בעקרון הרוב פה נימולים, כולל לא יהודים. הספרית שלי לא מלה את בנה (לא יהודים), אבל הוא היה צריך לעבור ניתוך בגיל 9 בגלל דלקת שם. אני מלתי מסורתית, הרבה מהחברים שלי מלו בבית חולים.
 
נחשפתי להכל, יהודים שלא מלו, יהודים שמלו בבית חולים ויהודים שמלו מסורתית. לא יהודים שלא מלו, לא יהודים שמלו. בשורה התחתונה, זה לא ממש משנה.
לצפיה ב-'מכירה אישית שתי משפחות בישראל שלא מלו את הבן.'
מכירה אישית שתי משפחות בישראל שלא מלו את הבן.
13/03/2018 | 22:55
5
159
שניהם קולגות לשעבר שלי.
במשפחה אחת הבן השלם היום בן 7 או 8, ובשניה הילד בן 4.
 
לצפיה ב-'ממה שאני הבנתי הסיבה שלהם'
ממה שאני הבנתי הסיבה שלהם
14/03/2018 | 11:12
4
150
היא שהם רואים בזה מעשה ברברי ומיותר לחלוטין.
מכיוון שאין להם שום זיקה לדת ורואים עצמם חילונים לגמרי, הם לא רוצים למול את בנם.
בינינו - אנשים רבים חושבים שאכן זה מעשה ברברי. אלא שפשוט עד כה לא עצרו רגע וחשבו, אלא כולם עשו את זה באופן אוטומטי.
אני חושבת שזה חלק מהפתיחות הכללית המאפיינת היום את הציבור. כשם שמקבלים היום חד מיניים, ילדים שנולדים מחוץ לנישואין, זוגות שמצהירים שלא רוצים להוליד ילדים וכו' וכו', כך גם הנושא הזה מקבל לגיטימציה.
 
לצפיה ב-'אני מצדיקה אנשים שאין להם זיקה לדת ולא מלים את ילדיהם'
אני מצדיקה אנשים שאין להם זיקה לדת ולא מלים את ילדיהם
14/03/2018 | 18:10
2
132
וגם כבחורה מסורתית אם היה לי בן לא הייתי נותנת לאדם ללא הכשרה רפואית לעשות לו ברית מילה, כמו שלא הייתי לאדם ללא הכשרה רפואית להוריד לי נקודת חן
לצפיה ב-'דווקא'
דווקא
17/03/2018 | 16:56
1
108
מוהל מנוסה לפעמים עדיף על רופא לא מנוסה.
 
גלוי נאות, ברית המילה של הבן נעשה על ידי מוהל מנוסה שהיה גם אורולוג בהכשרתו.
לצפיה ב-'בארץ בעקבות הצורך גדל בשנים האחרונות מס' הרופאים-מוהלים'
בארץ בעקבות הצורך גדל בשנים האחרונות מס' הרופאים-מוהלים
17/03/2018 | 19:03
23
לצפיה ב-'נכון. ואת יכולה למסור לחברה שלך (אם זה אכן הסיפור)'
נכון. ואת יכולה למסור לחברה שלך (אם זה אכן הסיפור)
14/03/2018 | 19:49
150
שהכל יהיה בסדר, הנכד עדיין יהיה חמוד ומקסים ואהוב ויסתדר בחיים כמו כל אחד אחר. מה שיש או אין לו בתוך המכנסיים לא ישנה את זה.
(אם כבר יותר סביר שישנה לטובה, אבל אם הוא בכל זאת ירצה בעתיד, הוא יוכל תמיד לבחור לשנות את ההחלטה ולעשות ברית, בניגוד לגברים שנימולו שאין להם כבר את הבחירה הזאת).
 
 
לצפיה ב-'נראה שהחברה צריכה לצאת מהשוק... '
נראה שהחברה צריכה לצאת מהשוק...
30/03/2018 | 19:48
85
היא לא צריכה לאכול שום דבר, אלא לקבל שזו משפחה חדשה עם כללים חדשים.
השמיים לא יפלו.
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום חדש - קניות באינטרנט '
מחכים לכם בפורום חדש - קניות באינטרנט
11/03/2018 | 15:13
3
 

בפורום חדש תקבלו הצעות לרכישות שוות, לינקים למוצרים ומבצעים חמים, אפשר להתייעץ על קניה, החזרה ותשלום אונליין ולקיים דיונים על קניות שעשיתם
היכנסו עכשיו לפורום קניות באינטרנט
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2586
 
לצפיה ב-'רוצה לנהל את הפורום '
רוצה לנהל את הפורום
11/03/2018 | 12:14
55
 
הפורום מחפש מנהל
חושבים שאתם מתאימים ויש לכם מה לתרום לגולשים
שלחו לנו פרטי
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'בעיות עם הבת'
בעיות עם הבת
11/03/2018 | 10:27
2
205
ביתי בת 26 האם זה הפורום הנכון?
לצפיה ב-'שווה לשאול ולהתייעץ גם פה'
שווה לשאול ולהתייעץ גם פה
11/03/2018 | 12:12
53
לצפיה ב-'כן. מוזמנת לספר מה הבעיות עם הבת. '
כן. מוזמנת לספר מה הבעיות עם הבת.
11/03/2018 | 19:39
46
לצפיה ב-'יחסי אמהות וכלות..'
יחסי אמהות וכלות..
13/02/2018 | 12:09
21
429
מדובר על קרובת משפחה אישה טובת- לב,(בגיל פנסייה,)
יש לה בן נשוי- רופא במקצועו,ויש לו 2 ילדים קטנים.

מאז שהיא יצאה לפנסיה,קיבלה על עצמה את הטיפול ב-2 הנכדים הקטנים, (תאומים בגיל שנה וחצי),ועושה זאת בהנאה רבה- וללא כול רצון בתמורה כספית,והכל בכדי שהבן והכלה יוכלו לצאת לעבודה,
(הכול נעשה בכיף ובנועם,ומאהבתה לבן ולמשפחתו.)

בנוסף לטיפול ב-2 הילדים הקטנים, היא גם מבשלת את הארוחות
לבן ולכלתה,בכדי שתהיה להם ארוחה חמה בסיום יום עבודתם,
כשהם מגיעים בערב -עייפים לביתם,והיא מאוד שמחה לעזור להם מכול הלב.
עד כאן הכול היה טוב במשך כול השנה,,עד שערב אחד ,
הוזמנו הבן והכלה לחתונה של חברים,(הזמינו בייביסיטר להשגחה על הנכדים הקטנים,משעה 7:00 בערב עד 23:00 והכול היה בסדר.)

לרוע המזל,,באותו ערב קרה מצב בו האם,המטפלת מדי -יום בנכדים -בתחילת הערב היא הרגישה רע מאוד,אך מכיוון שהיא ידעה שהם בחתונה היא לא רצתה להפריע להם,והמתינה לשיפור במצב,
אך כשמצבה החמיר בשעה עשר בלילה,שלחה הודעה,לבן שלה שמצבה לא טוב ושיגיע בדחיפות.
הבן שקיבל את ההודעה  מיד סיפר על כך לאשתו ,והיא כעסה על כך שחמותה מזעיקה את הבן שיגיע לעזרה בעשר בלילה,בעת שהם מבלים ביחד בחתונה.
(יש לציין כי האם גרה בבאר -שבע ,לא רחוק מגן האירועים כ- 5 דקות נסיעה בלבד.)
אומנם הבן הגיע לעזור לאימו שהיתה במצוקה,אך הרגיש שנמצא בין "הפטיש- לסדן",,כאשר מצד אחד,,אשתו כועסת עליו שנדרש לעזוב אותה עם החברים בחתונה,,ומצד שני עליו לסייע לאימו החולה המרגישה רע,וזקוקה לו בדחיפות.

במצב זה נוצר מתח בין בני-הזוג,והדבר שהיה הכי מפתיע באותה סיטואצייה,שכאשר הבן הגיע ועזר לאימו החולה,התקשרה אליו אשתו וביקשה ממנו למסור לאימו את הפתק שכתבה -ובו מופיע מספר טלפון של "סיוע לחולים בשעת חירום."

האם נדהמה מכך,שלאחר שהיא עושה כה רבות למען הבן והכלה -
בכול ימות השנה,היא הרגישה ממש איום ונורא בעיקר מעצם כתיבת הפתק ומחוסר הרגישות הבלתי מתחשבת,מצד הכלה- כלפיה.

קרה פעם אחת בשנה לאם החתן ,מצב בו הרגישה כול כך רע, שנזקקה לעזרת הבן היחיד שלה,והנה הכלה שולחת לה פתק
שתקבל סיוע ממקום אחר,תחושת חוסר התחשבות -בלשון המעטה..

האם לאימא אין זכות לקבל עזרה מהבן בשעה שהיא כה זקוקה לעזרתו,וכלתה כותבת לה ,להבא לפנות רק למקום סיוע לחולים,כדי לקבל עזרה ,ולא מהבן שלה.
(אגב,הבן שהוא רופא,סייע לאימו,וחזר לגן האירועים לאחר זמן קצר, להמשיך לחגוג עם אשתו וחבריו).

האם שתמיד עוזרת לזוג,מרגישה שהכעס וחוסר התחשבותה של של כלתה,היה מיותר לא הגיוני ומאוד לא ראוי להתייחסות כזו.
וגם הכלה הבהירה שהיא מרגישה פגועה ,על כך שחמותה מרשה לעצמה להתסייע בבן היחיד שיש לה ,כשהם בחתונת החברים.

הכלה הכועסת הלכה רחוק מדי,והעבירה את התאומים הקטנים למשפחתון,ולא רוצה יותר עזרה מחמותה.
בשבתות היא שולחת את הבן עם 2 הילדים לביקור אצל אימו.

מה דעתכם על כול מה שהתרחש, ואיך הייתם מתייחסים לכלה -
שכך הייתה מגיבה לכם בשעה שאתם זקוקים לעזרה ?



לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
13/02/2018 | 14:07
2
225
1)השאלה בסוף הפוסט שלך לטעמי, כבר לא רלונטית,
   מפני שהם התרחקו והן היום אויבות אחת לאחרת.וגם אם
   יחזרו ליחסים קורקטיים--הסיפור הזה יהיה כל הזמן ברקע.
    חבל--אבל עובדה.
2)איפה הבן בכל הענין, של התגובה אח"כ, ההעברה למשפחתון 
   והניתוק של אשתו. מה הוא אומר? הרי כרופא אם היה קורה
   באותו אולם ארועים משהו,לאנשים זרים, או מחוץ לאולם תאונה--לאנשים זרים--
   היה מפסיק לרקוד עם אשתו ויוצא לטפל זו חובתו, על כך חתם,
  אז מה הבעיה אם נעדר לחצי שעה כדי לטפל באמו? לא קשור בכלל
   לאם עוזרת או לא עוזרת, היה חייב לטפל כמו באדם זר.
לצפיה ב-'בקשר לבן שלה,זה שהיא סיפרה לי,'
בקשר לבן שלה,זה שהיא סיפרה לי,
13/02/2018 | 20:43
1
215
במצבו מאז המקרה ,הוא מרגיש בין הפטיש לסדן,וגם לא רוצה להתווכח בעניין עם אשתו,
אבל מצד שני הוא דואג ואיכפתי וגם מבקר את אימו.
אני הצעתי לאימו  שלא תתרגש יותר מדי מהעניין,והזמן ירגיע את הכעסים של הכלה,
לכלה יש מה ללמוד בעניין יחס וטיפול באנשים ,גם אם יש חתונה,הרי מגיעה לה כאימא לקבל מהבן עזרה בעדיפות ראשונה,.(ובפרט שזה קרה באופן חד- פעמי.)
 
אגב, הן לא אוייבות, אבל חמותה הסבירה שעדיין יש פער בהבנה בכמה נושאים שאין הסכמה ,שכנראה נובעים מחוסר בגרות והבנה מצד הכלה.(לכלה יש עדיין מה ללמוד מהחיים,ומיחסי -אנוש, היא צעירה,רק בת 24)
 
מקוה בשבילה שהכול יחזור לשיגרה,ולתחושה החמימה שהייתה שם מקודם,
כפי דברי חמותה.
 
ותודה לכול המשיבים.
לצפיה ב-'קראתי אותך,'
קראתי אותך,
14/02/2018 | 09:43
141
ואומרת מה התובנות שלי,ואתחיל מהסוף,
1)זה שאת מקוה שדברים יחזרו לקדמותם, מצטערת לא יכול לקרות.
   גם כשפצע מגליד נשארת צלקת.
   כל אחד משני הצדדים "כועס" "נעלב" על הצד האחר,
  אם לא מתקנים במידי, אז כל אחד מתבצר בעמדה שלו ומוצא עוד טיעונים
  כדי להצדיק את עצמו, והאש מעצמת.
  תנסי לברר במקרים אחרים ודומים ותראי שזו הדינמיקה.
  
אם רוצים באמת לשנות--צריך לעשות מעשה מתערב של גוף חיצוני.
ניטרלי פחות או יותר.
 
2)תחושת הבן שהוא בין הפטיש לסדן--במקרה הזה שטותית. כי במקרה של חולי
   מול בילוי יש סדר קדימויות בולט, במיוחד שהוא רופא.
   תפקידו היה להעמיד את אשתו מול המציאות והטיעונים  להרגיע, ולומר דבר         פשוט, אם היה פיגוע הייתי הולך? כאן נקראתי במשמרת. נקודה.
3)לומר הכלה רק בת 24 ותלמד--סליחה, היא כבר בת 24 היא כבר אמא,
   בעלה לא נעלם לחודש,שעה מבילוי, היו שם חברים משפחה, לא נשארה ביער,
   באמת? להקל מעליה את הענין נשמע מרגיז. 
    לא התחתנה עם סנדלר, או עם קופאי בבנק, התחתנה עם רופא--
    אז כן, יש משמרות ויש זמני חירום, לכן בעלה היה צריך לנפץ את התגובה            המתלהמת והכועסת ולא להיות בין הפטיש לסדן.
 
ההרגל שתמיד מאשימים את החמות--ואין ביקורת עצמית של כלות קצת מציק.
(אני כותבת זאת למרות שהיתה לי חמות מהגהינום)
 
 
 
 
לצפיה ב-'הבן לדעתי היה צריך לעזור לאמא שלו בלי שום קשר לשאר'
הבן לדעתי היה צריך לעזור לאמא שלו בלי שום קשר לשאר
13/02/2018 | 17:01
164
ולילדים בני שנה וחצי בכל מקרה עדיף במעון לדעתי
לצפיה ב-'זו פעם ראשונה שקרה מקרה כזה?'
זו פעם ראשונה שקרה מקרה כזה?
13/02/2018 | 17:15
2
161
אם זו פעם ראשונה שהאמא מקפיצה את הבן כי היא לא מרגישה טוב - אז הכלה הגזימה. 
 
אבל אם זה חוזר על עצמו, זו בעיה. כי גם בנים אוהבים ומסורים לא צריכים להיות זמינים לאמא 24 שעות ביממה. בלי קשר לשאלה האם האמא הזאת מטפלת בנכדיה או לא. 
 
ואני רוצה להוסיף שעצם התיאור המקדים הארוך על עד כמה החמות עוזרת ועושה שלא על מנת לקבל  - יוצר תחושה מעט מטרידה. כאילו באמת כבר כמה חודשים שהכלה חיה תחת התחושה של "תגידי תודה שיש לך כזאת חמות נהדרת". לפעמים יותר קל ונוח לתת כסף למטפלת שכירה, מאשר להיות כל הזמן תחת התחושה שאת חייבת למישהו. 
 
איך הייתי מתייחסת לכלה? 
אני חושבת שהייתי מנסה לדבר עם הבן. לבקש אם הוא יכול להבין למה הכלה כלכך כעסה עליי.
 
ולחכות קצת. כעסים שוככים עם הזמן
לצפיה ב-'כן, זה פעם אחת קרה .'
כן, זה פעם אחת קרה .
13/02/2018 | 20:12
60
לצפיה ב-'כמובן שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים '
כמובן שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים
14/02/2018 | 08:56
144
אבל אם נתיחס רק עפ"י מה שנאמר כאן -
אין ספק שהכלה נהגה בטפשות גדולה.
 
במצב הענינים הנתון כרגע, אין לחמות הרבה מה לעשות, חוץ מאשר לתת לזמן לעבור ולמשקעים לשקוע. שתיהנה מבנה ומהנכדים המבקרים אותה.
לדעתי, כשהזמן יחלוף, הכלה תתעשת ויש לקוות כי תשפר את התנהגותה. אולי אף תביע חרטה כשתבין עד כמה לא נהגה כיאות.
לחיים יש גם דינמיקה משלהם, ולמרות שהנכדים במשפחתון, היא עוד תזדקק לחמותה, והרבה. יהיו חופשות, יהיו מחלות, יהיו כל מיני פנצ'רים שבהם תזדקק לעזרתה.
 
באשר לבן - כמובן שניתן היה לצפות שהוא יעמיד אותה במקום ויבין את אמו. חבל מאד שמשתמע שזה לא כך. יש מקרים בחיים שצריך להעמיד אנשים קצת במקום. והוא לא עשה את זה. חבל, אבל כרגע נראה שזה מה שיש.
לצפיה ב-'נשמע שהבן חסר דעה חדל אישים, האמא מלאך והכלה שטן מהגהינום'
נשמע שהבן חסר דעה חדל אישים, האמא מלאך והכלה שטן מהגהינום
14/02/2018 | 17:22
3
148
רוב בני האדם לא כל כך קיצוניים, לא שבלתי אפשרי שבמקרה הזה מתוך שלושת דיבורי הסיפור שלושתם יהיו בקצה של הסקלה אבל הסיכוי מאוד נמוך.
 
להערכתי קיבלת סיפור מאוד חלקי ומאוד מוטה, לא סביר שגם הבן חדל אישים, גם האמא מלאך וגם הכלה שטן.
 
לשאלתך הספציפית, האמא קודם כל צריכה להגיב מול הבן שלה, לא מול הכלה.
לצפיה ב-'לרפי, לפי סיפורה של החמות, שהיא באמת אישה מאוד טובה,,'
לרפי, לפי סיפורה של החמות, שהיא באמת אישה מאוד טובה,,
14/02/2018 | 20:57
2
153
הכלה לא שטן ,אלא מעט קלת -דעת ולא מספיק בוגרת בנפשה.(למרות שהיא אימא )
חמותה טוענת שהיא עדיין לא למדה להכיל מצבים,ומקווה שעם הזמן היא תתבגר ותבין -שלעיתים גם צריך להתגמש ולקחת את החיים בשיקול דעת,ולא להיות בהתנגדות לכול דבר.
הבן לעומת הכלה  מאוד אוהב רוגע,לכן מוותר לה מראש,לא אוהב עימותים ובלאגן,
מעדיף חיי רוגע ושלום -בית, ובמקביל הוא עושה כול מה שהוא רוצה בשקט ,
ובלי דיבורים -מיותרים.
הוא מבקר את אימו ,מתענייין בשלומה כול בוקר,והם בקשר מאוד טוב.
 
האימא שמכירה את הכלה ,לא רוצה לסכסך בין הבן לכלה,לכן היא שותקת  ועצובה.
(רק שיתפה אותי  בעצב שלה.) היא מרגישה נורא מהעובדה שהכלה ביקשה ממנה, שלהבא תפנה לסיוע ממוקד -חירום,ולא לבן שלה.
 
לצפיה ב-'אי אפשר להיות אוביקטיבי כשמסתכלים על סיטואציה כזו'
אי אפשר להיות אוביקטיבי כשמסתכלים על סיטואציה כזו
15/02/2018 | 08:14
119
בטח כשהגיל שלנו קרוב יותר לחמות מאשר לכלה ועוד יותר בטח כששומעים את הדברים במעמד צד אחד.
מהנוסח של הדברים ברור שיש הטיה.
 
אישית כמובן שאין לי מושג מה קורה שם, כי התיאור שנרשם הוא כל התיאור שיש לי.
יכול להיות שהתיאור 100% מדוייק, אבל
אם באמת אין כאן מלאכים ושדים, כולם בני אדם סבירים והכלה היתה עונה תשובה אולי למשל היא היתה רושמת משהו כזה, אני אקצר אבל רק כדי להדגים את הרעיון ובכוונה אכתוב גם כן חד כיווני ומוטה:
חמותי שורצת אצלנו בבית 24/7, מטפלת בילדים בחינם אבל מנצלת את המצב כדי "לקנות" זכות להתערב לי ולילדים גם בזוגיות וגם בחינוך הילדים. מבחינתה הבן שלה תכלית השלמות ואני מכשפה והיא מקרינה את זה על כל בני הבית.
היתה לנו תקרית <כאן בא תיאור התקרית שנתת>, ניצלתי את ההזדמנות כדי להוציא אותה מהבית כדי להפסיק את ההסתה לסיכסוכים עם בעלי ואת ההרעלה של הילדים נגדי.
 
כמו שאת רואה אפשר באותה סיטואציה לבוא בשיפוטיות הפוכה ולתאר את החמות כשטן והכלה כמלאך.
 
אני גם יכול לכתוב קטע מקטרגעל הבעל השפן שמביא לאמא שלו את הפתקית הזו שמוציא אותו עוד יותר רע מאיך שתיארת את הכלה.
 
כמו שאמרתי אין לי את העובדות אבל קשה לי להאמין בקיצוניות כל כך גדולה של שחור ולבן, כמעט תמיד נמצאים איפשהו בסקלה של האפור.
 
אם הכלה והחמות היו בני זוג הייתי מציע טיפול זוגי. 
לצפיה ב-'"הכלה בהתנגדות לכל דבר"'
"הכלה בהתנגדות לכל דבר"
15/02/2018 | 09:04
127
נראה שגם החמות נוטה לשיפוטיות והכללות.
 
 
לצפיה ב-'ניחוש..'
ניחוש..
14/02/2018 | 23:14
153
הכלה כנראה מאוד ציפתה לבילוי עם בעלה.
היא כנראה לא זוכה לבלות איתו זמן נטו רק של שניהם.
שני ילדם קטנים, החמות כל הזמן אצלם, עוזרת להם בטיפול בילדים ובהכנת ארוחות, שניהם עובדים, הבעל רופא - שזה אומר שמזעיקים אותו הרבה לכל מיני מצבי חירום וגם שעות העבודה שלו ודאי מאוד ארוכות.
 
אפשר להבין את האכזבה והתגובה החריפה כשאמא שלו "הפריעה" באמצע.
החמות לעומת זאת מבצעת עבודה במשרה מלאה במשק הבית, ולא מקבלת על כך שכר. אולי גם לא הערכה מספקת.
 
אפשר לנחש שהבעל מבסוט מהעזרה הרבה שהוא מקבל מאמו.
לא בטוח שגם אישתו כל כך מרוצה..
 
ברור שהבעל היה צריך לעזוב הכל ולרוץ לטפל באמו.
זה מה שעושים במצבים כאלה.
 
זאת היתה טעות לתת את הפתק לאמו.
אבל אולי הוא לא ידע מה כתוב בפתק.
 
אין ספק שצריך לסדר את המינונים.
יותר זמן נטו עם אישתו ומשפחתו הגרעינית,
פחות להעביד את אמו מצד אחד, ויותר לכבד אותה.
לצפיה ב-'אולי האינטסיביות של החמות בחייהם לא באמת לרוחה של הכלה'
אולי האינטסיביות של החמות בחייהם לא באמת לרוחה של הכלה
15/02/2018 | 09:10
1
134
אישה צעירה רוצה להקים משפחה.
כשהאמא של הבעל נמצאת שם כל היום, מטפלת ומבשלת, זה נותן להרגיש שהיא מתייחסת אליהם כאל הילדים שלה. זה הבית שהיא האמא בו, והם הילדים. 
 
יש סיכוי לא רע שהכלה כבר מזמן מאסה בסידור הזה. אולי התגובה המוגזמת להקפצה מהאירוע היתה רק הטריגר.
 
הסבתא נשמעת אישה שרוצה לעזור. אבל אולי כדאי שתתרחק קצת. תתחיל לפתח חיי פנסיונרית, תמצא עיסוקים לשעות הפנאי הכלכך רבות. ובמשפחה תתפקד כסבתא, לא כאופר. אם היא תעשה כך, אני חושבת שהכלה תירגע.
סבתא זה אומר לארח, להאכיל - בבית שלה, לשחק עם הנכדים.
זה לא לעשות שום עבודה שהיא בבית של הבן. אפילו לא לקום ולרחוץ כוס תה. לא להתחיל לקפל להם כביסה. להתנהג בבית של הבן וכלתו כמו שמתנהגים בבית של חברים או קרובי משפחה.
לצפיה ב-''
17/02/2018 | 13:36
11
לצפיה ב-'לדעתי, קודם כל, אין קשר'
לדעתי, קודם כל, אין קשר
15/02/2018 | 15:32
118
בין כמה החמות עוזרת להם, לבין השאלה אם הבן צריך לבוא לעזור לה. אם חושבים שהוא צריך לעזור לה כי היא אמא שלו והוא הבן היחיד שלה, רופא, ונמצא 5 דקות משם - אז הוא צריך לעזור לה גם אם היא לא מטפלת בילדים. ואם הוא לא צריך לעזור לה כי היא אמא שלו, הוא רופא, וכו' - אז הוא לא צריך לעזור לה גם אם היא כן מטפלת בילדים. כלתה בבירור חשבה שהוא לא צריך לעזור לה בזמן החתונה - ואני לא חושבת שההתנהגות שלה גרועה יותר כי היא מטפלת בילדים שלהם. אני במקרה כן חושבת שההתנהגות שלה גרועה, אבל, שוב, בלי קשר לילדים.
עכשיו לשאלה למה הכלה הפסיקה לתת לסבתא לטפל בילדים - ההשערה שלי היא שמה שקרה גרם לריב בינה לבין בעלה, ובין אם כבר קודם לא היה לה נוח מהסידור ובין אם לא, היא הבינה שהמצב שבו האמא כל כך מעורבת בחיים שלהם בעייתי - כי זה באמת מציב את הבעל באמצע בינה לבין האמא שלו, ויכול לגרום למתחים ביחסים שלהם. לדעתי היא קיבלה החלטה נכונה. שוב, בלי קשר לשאלה אם היא הייתה בסדר בעניין של אם הבעל היה צריך ללכת לטפל בה בחתונה או לא - זה לא משנה מה היה נושא המחלוקת, הסיטואציה פשוט פקחה את עיניה לגבי הקונפליקט הבעייתי של הבעל, והבהירה לה שעדיף לצמצם את נקודות החיכוך האפשריות (ומן הסתם יש הרבה יותר נקודות כאלה אם הסבתא נמצאת אצלם בבית כל יום ומטפלת בילדים וכו').
 
לצפיה ב-'הכל בעיניי המתבונן'
הכל בעיניי המתבונן
16/02/2018 | 11:02
108
סביר להניח ששמעת את הספור מהחותנת
נשמע לי סיפור פולני לחלוטין של "אני כל הזמן מטפלת בתאומים,מבשלת, מתחזקת את הבית....ומה כבר ביקשתי?"
זוהי הזדמנות נהדרת של משבר משפחתי.
ולמה נהדרת?
כי מכאן אפשר לצמוח עם הגדרת גבולות- משפחה גרעינית-מורחבת.
 
מאד מציעה לעשות התערבות חיצונית-טיפולית, כי נשמע מתוכן ההצגה של הדברים (אני מעריכה מנקודת המבט של האם) שיש לא מעט סוגיות שצריך לעבד שם.
 
לצפיה ב-'אני מאמינה שלכל מטבע יש שני צדדים...'
אני מאמינה שלכל מטבע יש שני צדדים...
16/02/2018 | 16:02
1
124
אבל...בהנחה שהמצב הוא כמו שסיפרת- הכלה פשוט כפוית טובה ו24 זה לא כל כך צעירה.. בטח שלא כדי לספק תירוץ להתנהגות כזאת.
אני חושבת שהייתה צריכה לחזור עם בעלה לראות מה מצבה של חמותה גם אם היא התבאסה לעזוב. אם בחרה להישאר, לא הייתה צריכה לעשות דרמות מיותרות אח"כ.
 
אני מבינה את הבן שלא רוצה לריב איתה אבל אחרי מקרה כזה הייתי שוקלת אם זה האדם עמו אני רוצה לבלות את חיי.
בשלב מסוים הילדים היו צריכים ללכת למעון כך שדווקא מזה לא הייתי מתרגשת ולדעתי זה טוב שהבן מגיע עם הילדים בלי הכלה. לא חושבת שחברתך צריכה להתנצל בפניה, הכלה צריכה להתבייש בעצמה..
 
 
לצפיה ב-'יש לנו מקרה דומה במשפחה אגב...'
יש לנו מקרה דומה במשפחה אגב...
16/02/2018 | 16:07
149
לזוג עוד אין ילדים אבל אמא שלו מכרה את הדירה בארץ כדי לתת לו את הכסף לקנות בית בארה"ב (אליה הוא עבר) והיא עברה לשם.
עד שתקבל דיור ציבורי (ככה הם קוראים לה אם אני לא טועה) היא חייה איתם. הם נשואים שנה וחצי בערך וכל יום אני שומעת את קרובת המשפחה נפגעת שהיא אכלה/לא אכלה מהבישולים וכו..
הכלה רוצה לבשל לבד אבל לא יודעת, האמא המיעה לעזור אך היא לא רוצה...
הבן שלה מאוד מלא (הכלה במשקל יחסית סביר..) וקונה/מזמינה כל הזמן 'גנק פוד והאמא פשוט מפחדת שהבן שלה ימות מהתקף לב ולא יודעת מה לעשות...
 
מצד אחד הם אומרים שהם רוצים לעשות הכל לבד (לבשל, לנקות וכו) מצד שני הם לא עושים כלום וכשהיא מפסיקה הם מבקשים ממנה...
 
בקיצור, היא ממש מחכה לדיור הציבורי....
לצפיה ב-'מפניני חמותי היקרה ז"ל: "ידוע שכלה וחמותה לא מסתדרות"'
מפניני חמותי היקרה ז"ל: "ידוע שכלה וחמותה לא מסתדרות"
18/02/2018 | 20:39
2
148
על בסיס המשפט הזה התנהלה מערכת היחסים שלנו לאורך שנים.
מאמי היקרה ז"ל למדתי, שיננתי והפנמתי שני משפטים.
"לא משנה איך היא מתנהגת, לעולם אל תשכחי שזאת אמא שלו" (של בעלי אהובי)
"אף פעם אל תצפי שזה שמולך ישתנה לנוחותך ויתנהג בהתאם למה שנכון ומתאים לך. תמיד, בכל מצב שיש בו קונפליקט, תמיד  תשאלי את עצמך 
what can ido about it"
היחסים שלי עם חמותי היקרה ז"ל היו מאוד מורכבים, בלשון המעטה,
בערוב ימיה, על ערש דווי, בוקר אחד כשישבתי לצידה, היא ליטפה את ראשי (פעם הראשונה מאז שהכרתי אותה) ואמרה שהיא מצטערת שפיספסה אותי.
האישה הטובה בסיפור שלך הייתה פחות סובלת ונעלבת אם התרומה שלה והנתינה שלה לזוג היו בלתי תלויים בדבר. שהיא עושה פשוט בגלל שהיא רוצה.
המקרה הלא נעים שקרה באותו ערב, אפשר לפרש אותו ולבחון אותו דרך העיניים והחוויה של שלושתם, וכנראה שיהיו אלו שלושה סיפורים שונים.
היה הרבה יותר קל לעבור את הערב הזה ואת התוצאות הלא נעימות אם האישה הטובה לא הייתה מזכירה את דבר התמורה שהיא ציפתה לקבל לאור הנסיבות.
 
אחלה פורום יש לכם. מעניין לקרוא  
לצפיה ב-'בתור מי שזכתה לשתי חמיות (כך אומרים בעברית...)'
בתור מי שזכתה לשתי חמיות (כך אומרים בעברית...)
19/02/2018 | 12:08
1
167
נהדרות, אני מאד מאמינה בהדדיות בחיים.
חמותי הראשונה, אמו של בעלי, נפטרה בגיל צעיר מאד. היתה נהדרת - תומכת, אוהבת ומבינה.
השניה, לה נישא חמי לאחר מכן, עזרה מאד והיתה מאד טובה אליו ואלינו, במיוחד בהתחשב בזה שהנכדים לא היו שלה.
היום כשאני בעצמי חמות, אני מאד מנסה ליישם את מה שהתנסיתי והפנמתי במהלך השנים. זה עוד די תיאורטי, כי לדעתי עיקר הסיפורים מתחילים עם הגעת הנכדים. עד אז בדרך כלל היום יפה וורוד.
הנכד בדרך.... אז הכל עוד תיאורטי. אבל אני מאד מנסה לא להעיר, לא להתערב ולא להגיד. למרות שיש לי.... (פולניה או לא...)
כלתי בחורה מאד איכותית וטובה והם בזוגיות טובה מאד. משדרים מאד באותו ראש וזה נפלא. אני נהנית לראות את זה ומתעלמת משאר הדברים שפחות נושאים חן בעיני.
הייתי גם מאד שמחה אם היתה יותר חמה באופן כללי, ואלינו באופן פרטי. אבל היא לא. ניסיתי, ואני עדיין מנסה לקרב אותה, אבל היא כזאת. האמת - גם הבן שלי כזה. אז כנראה שזה מה יש ועם זה נסתדר.
לצפיה ב-'בני כמה הילדים שלך היו כשחמותך "הראשונה" נפטרה?'
בני כמה הילדים שלך היו כשחמותך "הראשונה" נפטרה?
20/02/2018 | 10:10
37
לצפיה ב-'בית הספר לסיירות '
בית הספר לסיירות
14/02/2018 | 09:08
80
שמחה להמליץ על קורס תרמילאות מקצועית של בית הספר לסיירות.
זה קורס חשוב שיהפוך את הטיול שלכם למהנה ובטוח יותר :)
 
בבקשה שתפו את הפוסט ושלחו לאנשים שיוצאים לטרק בחו"ל
 
לצפיה ב-'שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים, באחד הימים'
שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים, באחד הימים
21/01/2018 | 20:15
41
1761
הזדמנו בנותי אלי ואחת מהן פלטה שלא חגגתי לה בילדותה איזה יום הולדת ופצחה בשלל תלונות מהעבר כאשר היום היא בת 40+ עם ילדים, אני הייתי בהלם נבוכה כואבת ובלי יכולת להוציא מילה מפי, התחלתי להתגונן ולהגיב ואז יצא פרץ נוסף של תלונות ואני כבר דמעתי כאשר הבת אומרת לי , אמא את צריכה לדעת מה הרגשתי בילדות.
 
מישהי...
המשך>>
הזדמנו בנותי אלי ואחת מהן פלטה שלא חגגתי לה בילדותה איזה יום הולדת ופצחה בשלל תלונות מהעבר כאשר היום היא בת 40+ עם ילדים, אני הייתי בהלם נבוכה כואבת ובלי יכולת להוציא מילה מפי, התחלתי להתגונן ולהגיב ואז יצא פרץ נוסף של תלונות ואני כבר דמעתי כאשר הבת אומרת לי , אמא את צריכה לדעת מה הרגשתי בילדות.
 
מישהי פה עברה סיטואציה כזו   , איך מתמודדים עם זה?
לצפיה ב-'פוסט פריקה לא לגמרי קשור הבוקר (שוב) נודע לי על מות של אח ש'
פוסט פריקה לא לגמרי קשור הבוקר (שוב) נודע לי על מות של אח ש
19/01/2018 | 11:20
6
319
של חברה (לא "הפתעה")"
והחברים שלי נכים ולא בריאים
אבל בשנתיים האחרונות אני בממוצע הולכת פעם ב-3 שבועות לניחום ואני "מאושרת" שהנפטר מעל גיל 70...
לצפיה ב-'משתתפת בכאב ובקושי שלך,'
משתתפת בכאב ובקושי שלך,
21/01/2018 | 05:03
5
143
פרידה היא דבר לא פשוט בכלל, 
אבל, אף אדם לא חי לעולם, ובס"האם זה לפי סדר עולם,
שהורים מתים לפני ילדים ובגיל מתקדם יחסית--אז זה כאב
של פרידה, אבל הגיוני. 
אז מאחלת לך להצטרך ללכת לשמחות--וכל הכבוד לך על ההתיחסות בניחום אבלים,
זה כ"כ חשוב.
לצפיה ב-'מיאו מיאו'
מיאו מיאו
30/01/2018 | 11:45
4
116
מותר לי לציין משהו ?
פעם מזמן, ציינת שאת מאובחנת איפשהו על הרצף האוטיסטי.
אני רוצה לציין שמהתרשמותי כאן בפורום, מהתיחסויות שלך לכל מיני נושאים ומקרים, ניכרת בך רגישות ותשומת לב לדקויות באינטראקציה בין אנשים.
 
לכאורה, אלו בדיוק התחומים שבהם אמורה להיות לך בעיה, אך לפי מה שאני רואה, את מתמודדת עם זה בגדול. יישר כוח.
לצפיה ב-'אני מאובחנת על הרצף האוטיסטי ומאוד מבלבלת'
אני מאובחנת על הרצף האוטיסטי ומאוד מבלבלת
30/01/2018 | 17:47
3
154
אני בן אדם מאוד רגיש ואיפה שצריך לפעול "מהבטן" אני מעולה, איפה שצריך לפעול מהראש אני אסון
לצפיה ב-'מותר לחלוק על דבריך כאן?'
מותר לחלוק על דבריך כאן?
30/01/2018 | 18:36
2
130
את לא אסון בשום צורה, את אדם נעים,
תמיד מענין וטוב לקרא אותך, והמודעות שלך לעובדה 
שיש לך קושי, היא מוסיפה לך הרבה חן,
ואת מתמודדת עם הקושי שלך באופן ממש מעורר הערצה.
לצפיה ב-'אני לא אסון אבל יכולה להיות קרציה רצינית במצב שהוא לא הרשת'
אני לא אסון אבל יכולה להיות קרציה רצינית במצב שהוא לא הרשת
30/01/2018 | 19:19
1
135
ובאמת שאני יודעת מה הם אסונות באמת 
לצפיה ב-''
30/01/2018 | 21:58
120
לצפיה ב-'מעלה סוגיה'
מעלה סוגיה
15/01/2018 | 07:29
38
402
שמאז השרשור של tulitush  אני תוהה לגביו.
 
עד כמה אנחנו מוכנים לקבל שזוגות צעירים שלנו 
בונים אורחות חיים שונים מהבחירות שנראות נכונות בעינינו,
והאם בגלל העובדה שהם בחרו שונה--אנחנו נראה בבקשתם לעזרה חוצפה?
האם אנחנו לא שינינו מאורחות החיים של הורינו? 
האם לא נעזרנו?
 
ואני שואלת זאת--בגלל קונסטלצית חיים חדשה שאני מתמודדת מולה.
ומענין אותי לשמע דעתכן.
 
לצפיה ב-'שאלה יפה '
שאלה יפה
15/01/2018 | 10:13
15
185
זו שאלה שאני מתחבטת בה לפעמים. 
התשובה שלי לעצמי זה לנסות לשים לב, ולהיות פתוחה לקבל דרכי חיים מעט שונות ולתמוך בהן.
 
אני עצמי מרובעת - כל חיי אני שכירה, במקצוע יציב.
אבל אני מקווה שאוכל לתמוך בילדיי גם אם יקבלו החלטות שנראות לי "מוזרות", או "מסוכנות".
 
לפעמים אני חושבת מה אם הילדה תרצה להיות, למשל, רקדנית. כנראה אין בזה מי יודע מה פרנסה. הכיוון שלי הוא כן לעזור ולתמוך. אם אהיה במצב כמו בהודעה ההיא - אני חושבת שאני כן אשלם לגנים פרטיים עבור נכדיי, אם בתי הרקדנית לא תוכל להרשות את זה לעצמה.
 
 
לצפיה ב-'קצת קשה לי לענות כי נכון לעכשיו'
קצת קשה לי לענות כי נכון לעכשיו
15/01/2018 | 11:19
1
172
זו שאלה די תיאורטית עבורי. קשה לי לדמיין איך אקבל ואנהג כאשר פני הדברים ישתנו.
 
נראה לי שאהיה יותר פתוחה לקבל התנהלות כללית שונה בחיים, כזו שמרבית הצעירים מתנהלים בה כיום, והיא שונה למדי מזו של מרבית דור "ההורים".
אני בהחלט מוכנה לקבל, ואפילו ברוח טובה. ואגב, גם זה כבר שינוי לטובה מבחינתי, כי לפני כמה שנים ראיתי את הדברים אחרת.
 
א-ב-ל,  נראה לי שיש הבדל מבחינתי, בין לקבל את צורת חייהם, לבין לעזור להם בהתנהלותם.
הם רוצים לחיות בצורה מסוימת? לבריאות. אבל הם חייבים, לטובתם ולמען עצמאותם ובגרותם, להבין שיש מחיר לכל דבר בחיים. ואם לדוגמא, מתנהלים בצורה בזבזנית ופזרנית, אז יש לזה מחירים בתחומים אחרים בחיים.
סתם לדוגמא, אם מבזבזים כספים על מסעדות, בגדים ונסיעות רבות לחופשה, יתכן שזה יבוא על חשבון יכולתם לחסוך לדירה למשל. ועכשיו, שכל זוג יחליט עבור עצמו מה סדרי העדיפויות שלו, וזה בסדר גמור.
 
קשה לי מאד לקבל שהם חיים עפ"י רצונם, אבל רצים אלינו לבקש עזרה על כל מכשול קטנטן. בעיני זו חוכמה קטנה מאד. זו לא אחריות. זו לא בגרות. זו לא עצמאות. ומטרתנו בגדול היא להביאם לחיים עצמאיים ואחראיים.
לצפיה ב-'אתחיל בסיפור אישי,'
אתחיל בסיפור אישי,
15/01/2018 | 16:43
180
כשמלאו לבכורי שנה, חמותי נתנה לי סכום של כמה לירות (נדמה לי 50, לא ממש זוכרת) ואני קניתי לו משחק קופסה--שראיתי בו נכס (עוד הוספתי כמה לירות משלי)
ובאתי בשמחה להראות לשתף ושתתן לו --היא ממש התנפלנ עלי--ואמרה
"בשביל קצת קרטונים בזבזת את הכסף?" כמה נעלבתי, 
בעיניה זה היה בזבוז בעיני משחק חשוב, מלמד, ערכי, שאפשר לשחק בו שנים ולהתקדם, וגם הילדים האחרים יוכלו להנות.
(אגב, גם הנכדים נהנים ממנו).
 
היום יוצאים לנופשים, בדילים נוחים והרבה פעמים מסובסד מאוד ע"י מקומות עבודה.
לגבי בתי קפה--התרבות השתנתה,  בעלי ישמע על לשבת בבית קפה ולא יבין בכלל.
ההסתכלות שלנו על החיים שונה משלהם--
הענין עם העזרה--כשהוא מגיע ממקום מכבד ומבקש, זה בעיני לא חצוף,
זה בעיני גם לא אומר כלום על עצמאות ואחריות 
בדור הצעיר די מקובל לבקש עזרה בכל מיני תחומים שאני מעולם לא חשבתי שאפשר.
בכל מקרה --באמת ההתיחסות שלי בתהיה היא--עד כמה אנחנו יכולים,
לראות להכיל--לא לשפוט, ולהענות לעזרה (כלכלית, שמירה על ילדים וכד')
ברצון אם יכולים, בלי להרגיש מנוצלים או לראות אותם כחצופים.
לצפיה ב-'מצטטת את הפסקה השניה'
מצטטת את הפסקה השניה
15/01/2018 | 16:13
12
204
"אני עצמי מרובעת - כל חיי אני שכירה, במקצוע יציב.
אבל אני מקווה שאוכל לתמוך בילדיי גם אם יקבלו החלטות שנראות לי "מוזרות", או "מסוכנות". חושבת ומרגישה כמוך בנקודה הזו.
את המשכת עם דוגמא של רקדנית. יש לי בת עו"ד ואחי מעודד אותה לא להיות שכירה, כי היא ממש רוצה לצאת לפתוח משרד, הבעיה הכלכלית
גם כאן גדולה. בשלב זה אני שותקת, ולפעמים מיעצת לשלב. ללפחות בהתחלה.
מי אמר שאני צודקת??

 
לצפיה ב-'באמת מפחיד. אחיך מבין בזה?'
באמת מפחיד. אחיך מבין בזה?
15/01/2018 | 16:54
5
151
הוא עורך דין? מכיר עורכי דין?
לצפיה ב-'אחי לא במקצוע,'
אחי לא במקצוע,
15/01/2018 | 17:05
4
153
אבל אחי כועס על היותו שכיר (בעיניו מנוצל) נראה לי שגם במקצועי לא תוגמלתי 
כפי ערכי. אבל יש טבלאות שכר וזהו!
היא אוהבת להחליט, היא חרוצה וחושבת שתצליח--הוא ממש מעודד אותה.
אני לא מתערבת--בדיוק בגלל שאנחנו שונות בגישה, מפני ש"הראש" העכשוי
מתנהל שונה, יש לי בת דודה שבתחום ונושפת בערפה בענין.
 
נראה לי שאני (אנחנו) למרות הצהרותינו שאנחנו משחררים, ושאנחנו 
צעירים בחשיבה, מתעלמים מהפער הבינדורי.
 
לצפיה ב-'אז הייתי די מסננת את דבריו'
אז הייתי די מסננת את דבריו
15/01/2018 | 21:59
3
106
אי אפשר לקבל החלטה מקצועית, בגלל מישהו שלא מכיר את התחום.
 
אבל אם יש בת דודה שמבינה - בהחלט כדאי להתייעץ איתה.
להעלות בפניה את כל החששות, ושהיא תסביר למה היא חושבת שיהיה בסדר.
כי זה לא שהם מודרנים ואת לא - יש הרבה יותר מדי עורכי דין במדינה, מה שאומר שלא מעט עורכי דין שמנסים להיות עצמאים - בקושי מוצאים עבודה.
 
זה לא אומר שבתך לא יכולה לעבוד כעצמאית - אבל כדאי שהיא תקבל יעוץ ממישהו שמבין.
לצפיה ב-'מסכימה עם דבריך,'
מסכימה עם דבריך,
15/01/2018 | 22:50
2
91
השאלה אבל נעשית מורכבת--
כי היא סומכת על עצמה, היא מקבלת הרבה "דחיפות" מאנשים חכמים,
אכן להיות אמיצה (ואני יודעת שהיא מוצלחת במיוחד) ולעשות מעשה.
וכאן נכנסת הדילמה--
מבחינתי--כאן יש סדר ושכר חודשי קבוע ומסודר, למה להסתכן?
וואלה--היא הולכת על זה--משהו שמערער את אג'נדת החיים שלי,
החיים המסודרים--ואם היא נקלעת לקשיים כלכליים, האם  אהיה "פולניה" 
ואומר--אמרתי לך? ואראה במעשה חוצפה ואמנע מלעזור לה?
זה לא באוטומט לחזור לשכירות--לא פרקטית ולא רגשית.
 
 
 
לצפיה ב-'לא נראה לי כמו חוצפה, ולא הייתי אומרת "אמרתי לך"'
לא נראה לי כמו חוצפה, ולא הייתי אומרת "אמרתי לך"
16/01/2018 | 08:28
1
86
אני מנחשת שהיא עבדה קשה כדי להפוך לעורכת דין. זה לא שהיא איזה בטלנית. וזו גם לא הרפתקאה מטורפת.
 
אם יש ביניכן יחסים טובים ותקשורת טובה, אני בעד לדבר איתה. שהיא תשתף מה התוכנית שלה - כמה כסף היא מסוגלת להשקיע (הרי לא ברור שמי יהיו הכנסות), איך היא מתכננת להשיג לקוחות.
 
ככה גם יהיה ברור לה שברור לך שיש כאן גם סיכוי שהעסק לא יצליח, ושזה לא כשלון. שאת לא תגידי "אמרתי לך".
 
 
לצפיה ב-'בהחלט נכון,'
בהחלט נכון,
16/01/2018 | 08:40
68
ה"חוצפה" שאני התיחסתי אליה, היא שבכל מקרה,
האפשרות לצאת להרפתקה כזו היא לגייס אותנו לענין.
זה לא שיש לה הון עצמי, ומפאת מצבה (אם חד הורית) 
וסטודנטית לתואר שלישי, וצריכה עזרה לטפל בילד,
השאלה--אם בחירות שהן לא נראות לי--מצדיקות/מאפשרות/נכונות--
להליך כזה, כשהיא ממש לוחצת בכיוון.
כאמא--גם לא רוצה להיות זו--שגודעת את החלום, 
ובהקשר לדיון עצמו--ילדים בונים שונה מהוריהם--השאלה ההתיחסות שלנו לענין.
 
נראה לי שאני כבת--לא הייתי מעזה, לבקש מהורי בקשה כזו--
אני הייתי מותרת מראש, והדור הזה מעז ומרשה לעצמו יותר.
 
לצפיה ב-'אמא שלי עורכת דין (בתחום המשפחה). כל עורכי הדין'
אמא שלי עורכת דין (בתחום המשפחה). כל עורכי הדין
16/01/2018 | 14:23
5
182
שהיא מכירה ושיש להם אפשרות כזאת - פותחים משרד (לאו דווקא לבד כמובן - חלק פותחים עם שותפים). היא היחידה שנשארת שכירה כי היא מבוגרת (והתחילה מבוגרת) ולא מעוניינת לפתוח משרד. כל מי שלמדו או עבדו איתה והיו יכולים - פתחו משרד.
לצפיה ב-'אבל דוקא'
אבל דוקא
16/01/2018 | 14:30
4
113
בגלל שהיא מבוגרת יותר, אז מן הסתם גם מבוססת כלכלית יותר.
יכלה לנסות אולי? 
לדעתי וזה בפרוש לא מוסמך--היא באג'נדת חיים שלה, ראתה עצמה כשכירה.
זה נראה לי מתאים לתקופה שכשהיית שכיר, היתה קביעות, היה בטחון כלכלי,
גם אם השכר לא היה גבוה.
החברה (ר' בסגול) רוצים עצמאות, רוצים ל"גלגל" לבד --רוצים להרויח לפי ההשקעה ולא לפי תכתיב.
קשה לי לחוות דיעה לגבי הענין, אני כבר מחוץ למעגל העבודה.
גם אם נסכים לעזור לה--זה מן הסתם יהיה עם הגבלה.
לצפיה ב-'אמא שלי? היא לא עבדה'
אמא שלי? היא לא עבדה
16/01/2018 | 14:42
3
121
מאז שהייתי בת שנתיים. אחרי שאחותי בגרה היא הלכה ללמוד משפטים ועובדת כעורכת דין מאז, על אף שהיא עברה זה מכבר את גיל הפנסיה. היא לא פתחה משרד כי היא מבוגרת מדי, לא כי יש לה "מנטליות של שכירה" - היא לא הייתה שכירה, ואין לה "אג'נדת חיים של שכירה". היא רצתה לעבוד כעורכת דין אז היא הלכה ללמוד משפטים וזה מה שהיא עושה. אנשים אחרים לא מתחילים כל כך מאוחר ולכן כן יכולים לפתוח משרד - אבל נראה לי שהמנטליות שלה לא שונה במיוחד מאלה שלמדו איתה (כלומר, הצעירים) - פשוט פרקטית זה לא מה שנכון או אפשרי עבורה. היא כן הייתה רוצה להיות שופטת - אבל, שוב, מאוחר מדי.
לצפיה ב-'כדי להיות שופטת,'
כדי להיות שופטת,
16/01/2018 | 15:10
2
110
צריך לפחות 5 שנות ותק בעריכת דין, והרבה קשרים,
והאמת יש תפקידים בתמערכת שמגדלים שופטים.
גם הבת שלי חולמת על להיות שופטת. חלומות רק לפעמים מתגשמים--,
אני לא אעכב אותה מלפתוח משרד עצמאי, למרות שבעיני שכירה זה לא עונש.
אני כנראה כן אגביל את העזרה--בהתחשב בנסיבות נוספות שלא קשורות רק אליה.
לצפיה ב-'הבעייה היא לא הותק, אלא'
הבעייה היא לא הותק, אלא
16/01/2018 | 15:24
1
106
זה שגיל הפרישה של שופטים הוא 70, אז לא ממנים אנשים מבוגרים מאוד להיות שופטים. כבר יש לה ותק של 5 שנים - זה לא העניין.
ולא ברור לי מה כתבת בסוף - את אומרת שתגבילי את העזרה לבת שלך לעומת מה שהיא מקבלת ממך עכשיו כשכירה, אם היא תפתח משרד עצמאי? או שהעזרה הכספית שהיא תוכל לקבל ממך כדי לפתוח משרד מוגבלת?
לצפיה ב-'לא זה ולא זה,'
לא זה ולא זה,
16/01/2018 | 17:58
84
לא השויתי את היותה שכירה והעזרה שלי, לבין היותה עצמאית.
כשכירה, היא מקבלת עזרה של להשגיח על הילד (פעמים בשבוע באופן קבע).
לא אקבל על עצמי להיות איתו כל השבוע.
כשכירה היא מאורגנת לדברים שלה--הוצאות מחיה, אז אני גם מבשלת ונותנת וזה בסדר. 
כשתפתח משרד, תהנה הוצאות של שכירות וכל מה שכרוך באחזקה.
מה שברור שעד שתרכוש קלינטורה לוקח זמן, אז נעזור.
השאלה כמה זמן? שנה? שנתיים? מתי תדע שהיא מחזיקה ומרויחה.
(היא לא בת יחידה ואנחנו לא מליונרים) אז האם להגביל?  במה כן ועד כמה.
אלה שאלות שלא נתתי להן מענה מבחינתי. כשזה יעבור לשלב מעשי 
מניחה שנשב ונראה יותר לעומק.
אני "שכירה" במנטליות (העתקתי ממך) אני מוכנה להסתפק בפחות אבל באופן מסודר ובטוח. היא חולמת על שינוי. מאחלת לה הצלחה.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תלוי'
אני חושבת שזה תלוי
15/01/2018 | 22:54
9
152
כרגע יש לי בטן מלאה על הבת, שגרה בבית ונראה לי שדי לוקחת אותי כמובן מאליו,במקום לעזור יותר. אבא שלה דבר איתה, אז נקווה שישתפר בכמה שבועות הבאים. היא עובדת ולא חוסכת.
 
אני חושבת שזה תלוי כמה את מוכנה ורוצה לתרום, מה המצב הנפשי, כלכלי וכדומה. לא חושבת שיש ממש חוקים
 
לצפיה ב-'חוקים ברור שאין,'
חוקים ברור שאין,
15/01/2018 | 23:22
8
103
השאלה לא כמה אני רוצה לתרום--
אלא אם אני בכלל מוכנה לתרום, לאיזו התנהלות שאני חולקת עליה,
ולא משנה מהי הסיבה.
הבת שלך לא עושה לך דוקא, נכון, היא מתנהלת באופן שנראה לה טבעי
שהיא חושבת שהיא מתנהלת נכון, לפי ההגיון/צורך/אפשרות שהזדמנה לה.
ולך בטן מלאה--יש להניח שיש לה גם תשובות, והשאלה--עד כמה ואם בכלל
זו אופציה להגיד ואם לא מצליח להניח וזהו.
האם אנחנו נגדיר זאת--חוצפה/נצלנות או כל הגדרה אחרת. והיא לא תבין על מה המהומה--לה יש תירוץ.
לצפיה ב-'מסכימהבגלל זה נתתי לאבא שלה'
מסכימהבגלל זה נתתי לאבא שלה
16/01/2018 | 00:35
7
123
לדבר איתה. הוא יכול לעשות את זה בצורה רגועה, והיא אוהבת לרצות אותו.
 
והתנהלות שאת חולקת עליה, השאלה היאלמה את חולקת? כמובן שלהתנהגות מזיקה לא נתרום. אבל אם ההתנהלות פשוט שונה מאיך שאנחנו נעשה דברים, האם אנחנו נמנע תרומה בשל רצון השליטה?
 
אין פה שחור לבן, אלא מלא אפור.
לצפיה ב-'המלא אפור הוא הקושי,'
המלא אפור הוא הקושי,
16/01/2018 | 04:36
6
89
כי אנחנו אוהבים את הילדים שלנו, ורוצים להיות שם בשבילם.
אנחנו גם לא רוצים ל"הפסיד" אותם. 
היכולת להכיל תבוא--כשלא נגדיר את ההתנהגות שלהם חוצפה, 
או רוע, או ניצול, אלא ננסה להבין שהם בעצם שונים מאיתנו,
שההתנהלות שלהם באה מהגיון שונה, ומאפשרויות שאנחנו נתנו.
 
תמיד זה יגיע בעד כמה נותר, ונמשיך לתת.
והחכמה בלי כעס.
 
ומה קורה כשזה בא בזוג? שהם כבר בונים בית משלהם, 
ויש במבנה הזה מערכת מורכבת יותר שיוצרת משהו שרחוק מאיתנו מאוד.
איפה נחליט מה באפור? עד כמה ניתן או נהיה שם בשבילם.
כמה נשפוט או לא?!
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
16/01/2018 | 05:26
5
87
בגלל זה אמרתי שיש לי עליה בטן מלאה, ולא פרטתי. כי היא עושה מה שעשתה, ומחפשת. היא לוקחת אותי כמובן מאליו, כי אני אמא. זה מתסכל, אבל גם מראה על מקום בטוח...
 
היא תתבגר. היא צריכה לצאת מהבית בשבילה ובשבילנו אבל כרגע זה לא מציאותי.
 
ובמקום שאת נמצאת, את תמצאי מה שעובד לך ולילדים ולחתן ולכל הנכדים.
לצפיה ב-'לגבי המשפט האחרון שלך,'
לגבי המשפט האחרון שלך,
16/01/2018 | 06:48
4
86
מול ילדי בסופו של דבר גם האפור(גם אם הוא כהה--מתבהר ויש ויתור)
אבל במקום שאני נמצאת--
שביתי נפטרה, והחתן--הוא בהחלט עצמאי בשטח, ואני נזהרת מאוד,
אבל יש שם ילד בן 7, שהפכתי מסבתא לקצת אמא--(בפעילויות לא במהות)
ויש עוד ילדים--אז איזו אמירה יש לי? עיצה זה טוב, היא לא חייבת
להיות מבוצעת. אבל כן מבקש ממני לבשל, להשגיח על הילד,
ואני עושה באהבה, בעלי כועס ואומר שאני נהרגת סתם, כי הוא חושב
שמגיע לו--ואפשר לקנות אוכל מוכן, ואפשר שילמד לבשל--
ואפשר לקחת בייביסיטר שתשגיח--
וכן, הם בכ"ז שלי, ומצד שני זכותו של החתן שאיננו חתן לעשות מה שהוא
רוצה--הוא לא חייב לקחת את עצותי ולישמן,--
לא רוצה לשפוט אותו, עבר טראומה התאלמן, אהה ולי לא קרה כלום?
מציאות מבלבלת, 
וכן אני נזהרת מאוד לא לשפוט אותו--ולא להעיר. אבל בתוכי .....
הרבה הייתי מצפה להתנהלות אחרת.
לצפיה ב-'תראי, במקרה העדין שלך '
תראי, במקרה העדין שלך
16/01/2018 | 08:13
1
82
מה שהייתי מייעצת זה לחכות עוד מעט זמן כי הכל עוד מאד מאד טרי.
אולי גם החתן בשלבי עיכול והתארגנות על עצמו ועל התנהלותו שלו, ושל כל משפחתו.
אבל, אחרי זמן מה, אם את רואה שהתנהלותו לא משתנה, הייתי מציעה לשבת ולדבר אתו. בנחת. בשקט.
לומר לו שקשה לך פיזית כל הבישולים האלו ושיואיל לקנות אוכל מוכן. שקשה לך לנהל שני בתים במקביל. שפה ושם תעזרי כמיטב יכלתך, עם ניהול הבית ועם הנכד הקטן, אבל שאת מבקשת שזה לא יהפוך למחויבות כובלת כי קשה לך עם זה.
 
אם היחסים ביניכם היו טובים עד כה, אין סיבה שלא ימשיכו כך גם להבא.
 
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
16/01/2018 | 08:27
85
1)היחסים היו ויהיו טובים, כי אני איפשרתי מה שהם החליטו,
  ועזרתי במה שיכולתי,(אולי קצת מעבר?)
2)אני מבינה שהוא בשלבי התארגנות ---אני מבינה שקרה לו אסון,
   ואני לא בשלבי התארגנות? לי לא קרה כלום?
3)האם שלבי ההתארגנות שלו הם לרוחי? לטעמי? באמת התארגנות נכונה?
  האם אמירות זהירות ואגביות מתקבלות?
  לא כועסת, לא שופטת, --בהחלט מתקשה ומתמודדת.
4)לגבי הדברים שלך--ואני מצטטת "לומר לו שקשה לך פיזית כל הבישולים האלו ושיואיל לקנות אוכל מוכן. שקשה לך לנהל שני בתים במקביל. שפה ושם תעזרי כמיטב יכלתך, עם ניהול הבית ועם הנכד הקטן, אבל שאת מבקשת שזה לא יהפוך למחויבות כובלת כי קשה לך עם זה."  לא יקרה, לא אומר לעולם את הדברים האלה,
אלא אם חלילה אהיה כבר במצב קשה פיזית.
ולא כי זה בנחת, אנחנו תמיד מדברים בנחת, אלא, כי חשוב לי שירגישו שאנחנו בית
עבור הצרכים שלהם,
ותאמיני לי שהוא מדבר איתי יותר אולי מבנים עם אימותיהם.
 
אבל--השאלה של המרחק בין--הבחירות שלהם להסתכלות שלנו עליהם,
ואיך לקבל--נשארת בעינה.
לצפיה ב-'לגבי העזרה לחתן, לדעתי כדאי לפחות בחצי שנה הראשונה'
לגבי העזרה לחתן, לדעתי כדאי לפחות בחצי שנה הראשונה
16/01/2018 | 19:41
1
91
"לספק" את אותם שירותים כשהבת הייתה חולה
לצפיה ב-'בינתיים הכל כרגיל'
בינתיים הכל כרגיל
16/01/2018 | 20:00
87
כפי שהיה ולא הגבלתי בתקופת זמן. עושה באהבה.
 
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שהענין הוא'
אני לא בטוחה שהענין הוא
16/01/2018 | 09:40
4
152
אורח חיים שונה. לטעמי מותר לכל אחד לבחור את אורחות חייו בעצמו כל עוד הוא תומך כלכלית בבחירות שלו (וכמובן לא מתעמר באחרים). כאן מדובר היה בבחירה שאיננה נתמכת כלכלית. וזה גבול הלגיטימיות בשבילי. זכותו של זוג להחליט שהוא עקר בית, או שהיא עקרת בית, או להביא 10 ילדים לאוויר העולם או לחיות מאוכל מסעדות, או לטייל בחו"ל כל חודשיים. כל עוד יש להם את האמצעים לכך. ברגע שדורשים ממני להשתתף במימון, מותר וחשוב לשאול את השאלה האם הם חיים בהתאם לערכים שאני מוכנה לממן. וזה נכון לילדי, למשפחתי המורחבת, ולכל אחד אחר הרוצה ליהנות מכספי. כי אפשר לקחת את זה לקיצוניות שאפילה את תגידי סטופ! את זה אני לא מוכנה לממן. השאלה האישית היא פשוט איפה עובר הגבול, וזה שונה בין אנשים שונים.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה !!'
מסכימה עם כל מילה !!
16/01/2018 | 10:07
31
לצפיה ב-'לגבי המשפט הראשון שלך,'
לגבי המשפט הראשון שלך,
16/01/2018 | 14:16
91
זה בהחלט פשוט יותר בד"כ, (גם לא תמיד)
לנראה לי שמילת המפתח ש"מקפיצה" את הענין שהם באים בדרישה.
אבל אם זו לא דרישה--אלא בקשה מנומסת, ולענין מסוים, ולפרק זמן מוגבל--
זה עדין יגרום להתנגדות?
נכון שלכל אחד הגבולות שלו, גם בנתיינה אם הם בנויים בצלמי ובדמותי והכל
לפי טעמי, גם אז נתינה היא סוביקטיבית לפי יכולת, לפי מערך שיקולים משתנה.
אבל השאלה היתה--ביחס לאורח חיים שונה.
אני חושבת כמוך שכל אחד בוחר בהתאם לאיך הוא גם מפרש את השוני ואיך הוא שופט אותו.
אני מתקשה לראות את ההימנעות מלהיות שם בשבילם,
לצפיה ב-'ונניח שחוזר/ת בתשובה'
ונניח שחוזר/ת בתשובה
22/01/2018 | 11:39
1
68
הרי שכיח מאוד שהם דלפונים מצד אחד, הבעל יושב ולומד תורה והאשה עובדת.
מצד אחד הגבול שלי לגמרי שם...(ממש תרחיש בלהות מבחינתי),
מצד שני מה אפשר לעשות?
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
08/02/2018 | 07:20
29
גם חזרה בתשובה שזה סוג של פרזיטיות צריכה למצוא את העץ לינוק ממנו. אני לא אמממן את זה . לא רואה במה זה שונה מלבחור לחיות על שפת הים בגואה.
לצפיה ב-'אצלינו אנחנו שתיים בוגרות,אחותי נשואה+ 2 עובדת בשכר טוב בעלה'
אצלינו אנחנו שתיים בוגרות,אחותי נשואה+ 2 עובדת בשכר טוב בעלה
17/01/2018 | 16:47
122
עובד, שניהם כמו כולם מחליפים עבודות לא תמיד בגלל רצון שלהם.
אני רווקה עם נכות עובדת בעבודה שיקומית ומקבלת קצבת נכות.
לי ההורים קנו דירה קטנה באזור זול לאחותי עזרו כלכלית כשעברה דירות שונות.
אני יודעת לבלות בזול ואוכלת פעם בשבוע מחוץ לבית בסכום של גג 40 ש"ח לארוחה, יודעת לקנות לעצמי את כל מה שבא לי אבל לא מותגים ובזול, בשוטף מסתדרת עם ההכנסות שלי לכיסוי ההוצאות של תחזוקת בית+ רכב+ הרבה תרופות+ תחזוק של חתולה חמודה וזקנה שגם צריכה תרופות לא זולות.
אחותי והבנות קונות רק בגדי מותגים, אין לי מושג כמה היא מרוויחה ולא מעניין אותי.
ההורים יציבים מאוד כלכלית ועוזרים לכל אחת מאיתנו מתי שהם חושבים לנכון אף אחת מאיתנו "לא דורשת" ולא מתעניינת במה נותנים לשנייה.
לצפיה ב-'רק תאורטית, כי יש לי עוד קצת זמן למעשי.'
רק תאורטית, כי יש לי עוד קצת זמן למעשי.
17/01/2018 | 20:43
1
105
ועברתי גם לדיון המקורי...
אז אם להתייחס לסיטואציה המקורית שם, אני משערת שלא הייתי עוזרת- שיימצאו גן שהם יכולים לשלם עבורו.
לסיטואציה שהצגת עם הבת- סביר להניח שהייתי עוזרת בגדול.
במקרה הראשון הם לא רק נעזרים בהורים אלא שלא עושים מספיק להגשים את הרצונות שלהם, במקרה השני היא עושה על מנת להשיג את מה שהיא רוצה.
 
הרבה יותר כייף לעזור למי שעוזר לעצמו, אם לילד שלי יהיו הרבה ילדים שהוא לא יצליח לפרנס אבל 2 ההורים יהיו עסוקים בפרנסה יהיה לי יותר קל לעזור לו מאשר אם הבעיות הכלכליות ינבעו מטיולים ומסעדות.
לצפיה ב-'נכון שהמסקנה'
נכון שהמסקנה
18/01/2018 | 08:23
72
שכיף לעזור למי שעושה בעצמו, ולא מי שרק מסתמך על עזרה.
השאלה אם העזרה לעצמו זה באמת מה שנכון/נחוץ/ראוי בשבילו 
לקיום. וזאת בהסתמך על העובדה שללא עזרה זה לא יכול להתבצע.
אני כהורה רוצה בקידום של ילדי ומוכנה לתמוך. השאלה בכמה,ומה אפשר.
 
לא הייתי רוצה לחזור לדיון המקורי--
כי לעניות דעתי--יש שם אי שביעות רצון מהכלה, ולכן כל בקשה ממנה,
מרגישה ניצול. בלי קשר "לבזבוזים",(אין לנו מושג מה באמת קורה,
למה היא מתנהלת כך, מה הבן שלהם חושב על כך, )
יש לי חברה שכועסת על בן הזוג של הבת--שנזרק מעבודה לעבודה, עם תקופות אבטלה ארוכות, והבת מפרנסת, והיא ממש זועמת עליו, כן עוזרת לבת, גם בשמירה על הנכדים וגם כלכלית, כדי שירוח לבת. 
צודקת? לא צודקת? מטפחת את העצלות שלו? לבת לא אכפת.
ומה אם המצב הפוך----(כמו בדיון המקורי)
לצפיה ב-'האמת מייקל-הלכתי לאיבוד בשלל נושאי המשנה שהתפתחו בדיון'
האמת מייקל-הלכתי לאיבוד בשלל נושאי המשנה שהתפתחו בדיון
28/01/2018 | 18:31
3
89
אבל אני עם היד על הלב
אומרת שאני שיפוטית
אני כמובן יכולה ללבוש פרצוף של "אני אתמוך בכל החלטה שיקבלו"
אבל זה לא ממש נכון.
 
אז, כן, לפעמים אני בולעת את הרוק
כשאני מכסה אובר דרפט ומוצאת את העלמה אחרי שבועיים או חודשיים במסע קניות כי היא נפרדה מהחבר והיא בדיכי.
או כשאני שומעת את הרעיונות והפנטזיות המקצועיות שמתכננים (בסיוע שלי).
 
אני לא חושבת שהבקשה שלהם לסיוע -היא חוצפה.
אני כן חושבת שזכותי לבחור לא לסייע למי שבחר באורח חיים הארי קרישנה או חסיד ברסלב (אין לי עוד כאלו למזלי).
 
יש לי צאצא אחד שגר בארנק שלי, ובהחלט אנחנו מגדירים (יחד) מטרות,יעדים,לוחות זמנים-אולי ילמד מכך התנהלות כלכלית עסקית יעילה יותר.
וכאשר לא עמד ביעדים שהוא קבע לעצמו. סגרתי את הברז.
(וזה מחייב הרבה אנרגיות ריגשיות להגיד "לא", לי בכל אופן).
 
 
לצפיה ב-'לגבי הפתיח שלך,'
לגבי הפתיח שלך,
28/01/2018 | 19:39
2
83
1)נושאי המשנה לא אני העליתי, אלא הגבתי, 
   זה טבעו של שרשור שהוא מתפתח לפי המגיבים והתגובות עליהם.
2)הדברים שכתבת, די "מסדרים" לי את הענין,
   את אומרת שאת שיפוטית--אבל זה מביא להחלטה להתארגן על גבולות.
    בהחלט מקום טוב להיות בו--אז איך את מצליחה לעצור את
   מגורי הצאצא בארנקך? והאחרים לא רואים ומשוים?
לצפיה ב-'לא הייתה טרוניה- חלילה, אני יודעת שזה טיבו של שרשור'
לא הייתה טרוניה- חלילה, אני יודעת שזה טיבו של שרשור
29/01/2018 | 14:18
1
68
רק איבדתי קצת את הידיים והרגליים.
 
אני לא די שיפוטית. אני לגמרי שיפוטית.
איך אני מצליחה? (לא מצליחה, לפעמים יותר לעיתים פחות)
בדם יזע ודמעות.
האחרים רואים. בוודאי
אבל אני לא חושבת שיש את מימד ההשוואה, אנחנו נוהגים כל השנים
"כל אחד לפי צרכיו" ואם אחד התחתן יותר צעיר-אז הוא קיבל יותר בנסיבות אלו, ואם אחר לומד באוניברסיטה מקצוע שלא מאפשר לו עבודה במקביל-אז מקבל יותר.
אני מאמינה שבסופו של דבר החיים מאזנים את עצמם.
 
 
לצפיה ב-'החיים אזנים את עצמם--'
החיים אזנים את עצמם--
29/01/2018 | 17:40
61
האמת פעם ידעתי את זה, וחייתי כך,
אבל  המציאות שלי די מבולבלת--ולא מצליחה לאזן.
אנסה להפעיל מחדש את התאים האפורים במוח ולתת ללב לנוח,
אולי אז אצליח לאזן מחדש.
לצפיה ב-'חוצפה במיטבה'
חוצפה במיטבה
08/01/2018 | 13:04
24
410
שלום לכולם,
זוג צעיר + ילד בן כשנה. האמא לא עובדת. סוג של סטודנטית נצחית על אש קטנטנה.
האבא עובד ומשתכר משכורת ממוצעת.
מתגוררים בדירה בבעלות הורי האישה ולא משלמים שכר דירה.
מנהלים חיים בזבזניים למדי - המון מסעדות, טייק אוויי. האמא עם התינוק מבלה עם חברות כמעט כל יום בבתי קפה וכו' גם להעביר את הזמן וגם כי לא מתחשק לה לבשל.
 
הם רוצים לרשום את הילד לגן פרטי שעולה כמה אלפי ש"ח. באו בהצעה - התשלום יחולק ל-3. כל זוג הורים ישלם 1/3 והם 1/3.
החברה שסיפרה לי כעסה מאד ואמרה שלא מקובל עליה וסירבה.
הבן נעלב ונהיה סיפור גדול.
 
לטעמי האישי הם חוצפנים ממדרגה ראשונה. קודם כל - אף אחד, וגם ובעיקר לא הבן, לא יחליט עבור הוריו מה וכמה ואם בכלל הם יעזרו לו כספית. עצם הצגת הענין כבעיה כללית של כולם מקוממת לדעתי.
הגברת לא עובדת כי "היא לומדת". בקצב הזה נוח לה ותמשיך עוד 10 שנים. מגישה סמינריון  בחצי שנה ומושכת בלי סוף.
במקום לבשל היא מעדיפה להזמין כל הזמן ממסעדות ולבלות בבתי קפה.
כל זה - שיהיה לה לבריאות. אבל לבוא אח"כ ולדרוש השתתפות בתשלום לגן כי זה יקר !! חוצפנית. תחסכי בבתי קפה ואל תבואי בדרישות.
 
אני נורא התרגזתי  כששמעתי את זה, והחלטתי לחלוק אתכם.
מעניין אם דעתכם שונה. אולי אני מפספסת כאן משהו.
לצפיה ב-'בכל מקרה נראה לי לא סביר'
בכל מקרה נראה לי לא סביר
08/01/2018 | 14:59
226
לדרוש מהסבים לשלם על הגן של הילד. בלי קשר לשאלה אם היא כן או לא עובדת, אם היא כן או לא אוכלת במסעדות - הם אמורים לפרנס את הילד של עצמם, לא ההורים שלהם. ואם יש קושי - היא באמת יכולה לצאת לעבוד, גם אם היא לומדת.
לצפיה ב-'ברור שיש שם חוסר תקשורת/תיאום.'
ברור שיש שם חוסר תקשורת/תיאום.
08/01/2018 | 15:30
10
204
אי אפשר לדעת מה נכון -
יש הורים שחושבים שסבבה לפרגן לבת עם תינוק שתשב במסעדות.
ויש כאלה שחושבים שזה לא בסדר והבת צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה, לפני שתבקש עזרה כספית.
 
אבל מה שבטוח שהגיעו שם לסכסוכים וכעסים. 
חבל.
 
וזו בעיקר אשמת הזוג הצעיר - חיים על חשבון הורי באישה, בלי לשים לב שהם מותחים את ההגבול. שאוטוטו להורים נשבר מהם סופית.
 
לא בהכרח הבת לא בסדר
אם הבנתי נכון - התינוק איתה בבית. היא חוסכת שכר מטפלת. ואני מסכימה איתה שיותר נחמד להיות עם אמא מאשר בגן, ולכן אולי זה לטובת המשפחה שהיא לא עובדת. 
 
אבל שוב - כל משפחה וערכיה. 
לצפיה ב-'אבל הוא מתחיל גן.'
אבל הוא מתחיל גן.
08/01/2018 | 17:32
9
74
לצפיה ב-'הוא עוד לא התחיל'
הוא עוד לא התחיל
08/01/2018 | 17:38
8
175
יש עוד יותר מחצי שנה עד שתתחיל שנת הלימודים הבאה
 
אולי האם הצעירה היא בטלנית מפונקת, וכשהילד יהיה בגן הוא תבלה כל היום בבתי קפה.
אבל אולי היא מחפשת עכשו עבודה, או מתכננת להעלות את קצב העבודה על התואר.
 
 
לצפיה ב-'אבל זה אומר ש"אני מטפלת בתינוק" לא יכול'
אבל זה אומר ש"אני מטפלת בתינוק" לא יכול
08/01/2018 | 17:43
7
177
לשמש כנימוק לכך שהסבים ישלמו על הגן במקום שהיא תצא לעבוד כדי לשלם על הגן, בין היתר. זה היה יכול לשמש כנימוק (למי שחושב שעצם הרעיון שהסבים יממנו את הגן של הילד לא בלתי סביר) אם היה עוד תינוק והבכור צריך היה ללכת לגן - אבל זה לא המצב.

לצפיה ב-'זה לא הנימוק למה היא צריכה עזרה. זה נימוק למה היא לא עובדת '
זה לא הנימוק למה היא צריכה עזרה. זה נימוק למה היא לא עובדת
09/01/2018 | 08:27
6
143
"אני מטפלת בתינוק" לא בא להסביר למה היא תצטרך עזרה בשנה הבאה.
זה כן נימוק למה האם הצעירה לא עובדת היום. 
(כדי לעצור את דיון ה"איזו אישה עצלנית שרק יושבת בבתי קפה". היא לא רק בבתי קפה - היא מטפלת בתינוק שלה).
 
אולי בשנה הבאה היא תעבוד.
אבל מירב הסיכויים שהמשכורת שהיא תביא, לא תהיה מספיקה בשביל גן פרטי.
 
השאלה האם לעזור לה או להגיד לה לשלוח לגן פחות טוב - זו כבר בחירה של הסבים.
(אני הייתי עוזרת בשמחה.)
לצפיה ב-'אממ... גן יקר עולה 3000-3500 ש"ח'
אממ... גן יקר עולה 3000-3500 ש"ח
09/01/2018 | 08:32
5
166
חצי מזה (כי יש חצי מהמשכורת של האבא) זה פחות מ-2000 ש"ח. את חושבת שהיא לא תרוויח 2000 ש"ח בחודש? והם עוד לא צריכים לשלם שכירות! ההוצאה על דיור היא ה-הוצאה שאנשים משלמים. אם היא תצא לעבוד, לא צריך יהיה לא לעזור לה ולא להגיד לה לשלוח לגן פחות טוב. אין צורך לנמק למה היא לא עובדת כרגע, כי זה לא אישיו - הבעייה התחילה כשהם ביקשו כסף על הגן.
לצפיה ב-'כל זוג צעיר שאת מכירה יכול להרשות לעצמו כזה גן?'
כל זוג צעיר שאת מכירה יכול להרשות לעצמו כזה גן?
09/01/2018 | 08:35
4
143
"צריך לנמק למה הכלה לא עובדת", כי נכון להיום החמות מפיצה בין חברותיה שהכלה עצלנית.
אולי אחת החברות תאיר את עיניה שהכלה לא בהכרח עצלנית - היא מטפלת בתינוק.
לצפיה ב-'אין כמעט אף זוג צעיר שאני מכירה שאין לו הוצאות על דיור.'
אין כמעט אף זוג צעיר שאני מכירה שאין לו הוצאות על דיור.
09/01/2018 | 08:37
145
אז כן, כמעט כל זוג צעיר שאני מכירה יכול להרשות לעצמו כזה גן אם פוטרים אותו מהוצאות על דיור (אני לא מדברת על זוגות עניים ממש, שאני לא מכירה - ושלא נשמע שזה המצב של הזוג הזה).
לצפיה ב-'בקשת עזרה תחומה בזמן יכולה לבוא מהנימוק שהעלת'
בקשת עזרה תחומה בזמן יכולה לבוא מהנימוק שהעלת
10/01/2018 | 15:28
2
122
אם הבקשה תחומה בזמן - "אנחנו מבקשים עזרה בתשלום עבור הגן לכמה חודשים עד שאמצא עבודה" - זו בקשה הגיונית. האמא כרגע לא עובדת במשרה שמכניסה כסף, אלא מטפלת בתינוק. לכן ההוצאה על הגן יכולה להיות הוצאה מכבידה (ולא חשוב מה יתר ההוצאות שלהם). ברגע שתמצא עבודה ותתחיל להכניס הכנסה - הצורך של בני הזוג בסיוע הכלכלי ירד.
מצד שני - בקשה שאינה תחומה בזמן מראה חוסר רגישות מצד הזוג, שמרשה לעצמו לתכנן את החיים כאילו ההורים ימשיכו לתמוך בו, ללא קשר לבחירותיו בסגנון ואורך חיים.
 
אותו דבר יכול להיות אם האם תבחר לעבוד רק בחצי משרה, על מנת להיות בבית ולתת לילדים ארוחה חמה בשובם מהגן, ומבית הספר - האם גם אז ניתן לצפות מהסבים שיתמכו בהם כלכלית? 
לצפיה ב-'כן, ניתן לצפות. תלוי במשפחה.'
כן, ניתן לצפות. תלוי במשפחה.
10/01/2018 | 18:41
1
99
האישה הצעירה, כנראה על סמך נסיון העבר, יודעת שיש סיכוי טוב שהוריה יסכימו לבקשה, ולכן פנתה.
עכשו היא צוברת עוד נסיון, ומבינה שהורי בן זוגה לא מוכנים לעזור.
עם הזמן היא תבין מה אפשר לצפות מכל אחד מההורים.
 
אני לא חושבת שעצם הבקשה היא חוצפה. 
זאת תהיה חוצפה אם היא לא תסכים לקבל "לא" כתשובה.
 
לצפיה ב-'אבל זה מה שאמרו פה - שהם כעסו על ההורים שסירבו.'
אבל זה מה שאמרו פה - שהם כעסו על ההורים שסירבו.
10/01/2018 | 18:43
35
לצפיה ב-'אני רואה את הדברים אחרת '
אני רואה את הדברים אחרת
08/01/2018 | 17:57
9
256
קודם כל, יש פה המון שיפוטיות וביקורת כלפי הכלה. "הגברת" לא עובדת, סטודנטית נצחית ועוד ועוד. אם זו הגישה כלפי הכלה, אין לי ספק שהיא מרגישה אותה וחבל, אחר כך אותה החמות תתלונן שהיא מקבלת יחס קר, לא נותנים לה לראות את הילד ועוד ועוד....כאשר יש תינוק בבית, יש הרבה עבודה, "הגברת" בהחלט עובדת בבית ׁ(כן, גם אם היא יושבת בבתי קפה עם חברות).
אפילו העובדה שהם גרים בדירת הורי האישה ללא תשלום מעצבנת את אמו של הבן. למה בעצם? זה לא העסק שלה בכלל.
ולגופו של עניין, מדובר ביכולת כספית. אם ההורים יכולים להרשות לעצמם, לא נראה לי כזה אסון גדול אם אכן ישתתפו בשליש מהתשלום, כך זה נראה בעיני. הילדים שלי עוד לא בגיל הזה אבל נראה לי שבמצב דומה אני אציע מיוזמתי לעזור אם אוכל. ברור שהבן ואישתו לא היו צריכים לבקש בעצמם ולכעוס כאשר סורבו אבל כאמור, לו אני במקומה של חברתך, הייתי שוקלת אם אפשר בכל זאת לעזור. דרך אגב, גם אם מסרבים, רצוי לעשות זאת ללא שיפוטיות וללא ביקורת ולא לקרא לזה חוצפה. 
 
 
 
לצפיה ב-''
08/01/2018 | 20:04
138
מסכימה איתך ומחדדת,
1)כ"כ חשוב להמנע משיפוטיות, גם כשלא מסכימים.
2)אני תמיד שמחה לעזור לילדים אם רק יכולה, ובלי תנאים של מה הם עושים.
3)אם לא מסכימים עם הדרך--אפשר לא לעמוד ב"דרישה" של ה--1/3,
ולהחליט שנותנים נניח 1/4 או קובעים סכום, ומגבילים לתקופה.
ולא יוצרים אוירה לא נעימה.
 
לגבי הביקורת על ההתנהלות, זה תפקידו של הבן לטפל, 
אלה הם חיים שבחרו ועליהם כזוג להחליט על סדר קדימויות. 
לצפיה ב-' כל מילה'
כל מילה
09/01/2018 | 08:28
6
36
לצפיה ב-'מספר דברים מקוממים'
מספר דברים מקוממים
09/01/2018 | 09:45
5
179
אותי מקוממים מספר דברים בכל התנהלות הדברים:
קודם כל - עצם הצגת הענין כדרישה. בעיני זו חוצפה.
ההורים, במקרה הזה, הם אנשים שעבדו קשה כל חייהם. לא קיבלו שום עזרה.
היום כשהם על סף פנסיה, ומבקשים לבלות קצת ולנסוע לחופשות בחו"ל (מה שכמעט לא אפשרו לעצמם כל השנים) הם "נדרשים" לעזור לילדיהם.
לגיטימי ? לא לגיטימי?
ברור שבכל משפחה הדברים נראים אחרת. אבל עצם הצגת הענין כדרישה אותי מקוממת מאד.
 
אם ההורים היו רואים את הקשיים של הצעירים ומציעים עזרה - יופי.
אם היו רואים שהצעירים מתאמצים ולא מצליחים להחזיק את עצמם - סביר שהיו נעתרים בשמחה לעזרתם.
אבל לראות אותם חיים בבזבזנות, ועוד מעזים להעלות דרישות - אותם זה קומם, ואני מוכרחה לומר שאישית אני בהחלט מבינה אותם.
אני מוכנה לעזור למי שעוזר לעצמו. לא למי שמנהל חיים עצלניים ובזבזניים, ועוד מעיז להעלות דרישות.
 
ועם כל הכבוד - הם צריכים, ויפה שעה אחת קודם, ללמוד לנהל את חייהם עפ"י יכולתם. היום זה גן, מחר זה מכונית וכו'. גם כך הם זוכים לעזרה עצומה מהורי האישה (שאגב, מודים בפה מלא שהם גידלו ילדה מפונקת....)
כל זוג חייב ללמוד לעמוד על רגליו בעצמו.  זה חלק מבגרות וחיים עצמאיים.
 
בעיני שיעור מאד חשוב לצעירים הוא ללמוד לחיות עפ"י יכולתם. לא יכולים לעמוד בתשלומים של גן יקר מאד? יואילו ויכניסו את ילדם לגן זול יותר.או יחפשו הכנסה נוספת. ענין של סדרי עדיפויות שכל אחד יחליט עבור עצמו ומשפחתו.
זה פתרון קל מאד להחליט אבל להפיל את ההוצאה על ההורים.
 
גם לא נאה בעיני המצב שההורים צריכים למצוא את עצמם היום, אחרי עשרות שנות עבודה קשה, בעמדת התגוננות והתנצלות מדוע הם לא יכולים לעזור להם.
הם רוצים קצת לנצל את הזמן לחופשות. מותר להם?
שמו בצד כסף המיועד לעת צרה (מחלה, סיעוד ועוד צרות שלא נדע).
למה הם צריכים לפרט לילדים? להתנצל? 
 
לצפיה ב-'גם אם אני מסכימה '
גם אם אני מסכימה
09/01/2018 | 10:13
128
עם כל שכתבת, הכל שאלה של נקודת תצפית ומערכת יחסים מהתגובה.
וממש אתיחס לכל טיעוניך--
1)מי אמר שהוצג כדרישה? החמות ? אולי היתה זו הצעה?! בקשה?!
   את מכירה את הסיפור/בדיחה על האדם שכתב לאביו במברק שישלח לו כסף,
   בלי ניקוד, וכל שכן קרא את הכתוב בטונציה אחרת.
   נשמע שהחמות טעונה--ושומעת הכל באוזן קשה--כדרישה.
2)השיפוטיות על התנהלות החיים שלהם לא רלונטית בכלל.
   הם חיים כפי שבחרו, כפי שמתאים להם, זה לא אמור להיות שיקול --
   ואם זה השיקול, אפשר פשוט לומר--נחשוב, נבחן, נראה, ולדבר עם הבן שלהם,
   ולומר מה מרגישים בלי "ללכלך" על הכלה. אלא להציע לשלוח לגן רגיל.
3)זה שהם עבדו קשה ורוצים לטייל, ורוצים לשמור את הכסף שלהם לעצמם--
   זכותם--אז בלי כעס, מסבירים, שהמעט חסכונות שצברו בעבודה קשה,
   הוא קצת לטייל, ואין כסף פנוי, ושבכלל מה רע בגן רגיל? --הכל ברוגע ובלי כעס.
4)לגבי הביקורת על המסעדות--רוצה לומר משהו אישי--
    פעם אירחתי המון,ואפיתי, ובישלתי לאירוח, וקניתי פירות מיוחדים וקישטתי,
    לא עוד! אין לי כח וחשק, אבל ממש אוהבת חברה, ונפגשת המון עם חברים ועם
    אחי ואחותי ועוד במסעדות--וכן הרבה פעמים בעלי בסוג מסוים של "עקיצה" 
    להעיר ולומר "גברת מסעדות" וזה מעצבן--
     זה הרבה יותר זול לי--מאשר לארח. מעבר לנוחות של אי טרחה. גם חוסך.
    אז גם ההסתכלות על הכלה במסעדה--קצת לנסות ללמוד מה זה אומר,
    אולי מפגש עם חברות, אולי סתם לצאת מהבית עם הילד, ואולי זה בכלל לא          עולה כ"כ הרבה. 
    ויש בהחלט גם פער בינדורי בבחינת התנהלות של אנשים.
 
אני מציעה לחמות הכועסת--לנסות לבחון מחדש את הסיטואציה,את השיפוטיות,
כן למצוא דרך לא לעזור אבל בנינוחות וברגיעה. 
והכלה שהוריה אמרו שהיא מפונקת ימשיכו לפנק. זה בסדר.
 
לצפיה ב-'אף אחד לא צריך להתנצל על שום דבר'
אף אחד לא צריך להתנצל על שום דבר
09/01/2018 | 10:33
3
140
וכן, ההורים לא חייבים שום דבר לילדים, יחד עם זאת, יש פה יותר מדי אנטי ויותר מדי התקוממות, זעזוע מה"חוצפה" של הילדים, הרבה טענות דמגוגיות, נאומים חוצבי להבות  והרבה יחס שלילי.
החינוך של ההורים כבר הסתיים ולא צריך להטיף לילדים ללא הפסקה, שוב, לדעתי הגישה הלוחמנית של ההורים (בעיני היא לא פחות לוחמנית מזו של הילדים) נובעת מכך שהם לא אוהבים את הכלה וחבל.
לא ראיתי בשום מקום שהאמא מצטערת שהיא לא יכולה לעזור לילדים, משהו כמו: "חבל שאין באפשרותי לעזור, הרי מדובר בנכד שלי והייתי רוצה שיהיה בגן הכי טוב שאפשר", להפך יש משפטים מגעילים כגון: "יואילו ויכניסו את ילדם לגן זול יותר", בואי לא נשכח שמדובר בנכד שלה.
 הילדים שאלו וזהו. הם לא דרשו  ופה מדובר בפרשנות אישית של מי ששאלו אותה בלבד. (הרי הילדים לא באו ואמרו: "אמא, אנו דורשים שתשלמי שליש מעלות הגן", מן הסתם ביקשו והאמא של הבן בחרה לראות בזה דרישה). אחרי שקיבלו תשובה שלילית, הם כעסו וזה אכן לא בסדר, אני חושבת שאחת הסיבות לכעס היא שהרבה פעמים אנשים נוטים לערבב בין אהבה לכסף ומבחינתם הסרוב של האמא הצביע על כך שהיא לא אוהבת מספיק. 
התחושה שמתקבלת היא מאוד לא נוחה ולא מהתנהגות הילדים אלא מהתנהגותה של האמא. לקרא לבנה וכלתה (שחוסר החיבה כלפיה זועק מכל שורה) "אנשים שמנהלים חיים עצלניים ובזבזניים, ועוד מעיזים להעלות דרישות." זה ממש לא יפה.
דווקא ההורים של הכלה נוהגים בסדר גמור ובאופן די צפוי. אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אדרוש שכר דירה מהילדים שלי, אלא אם אהיה רעבה ללחם ובמצב דומה, גרנו פעם בדירה שהייתה שייכת להורי בעלי והם לא ביקשו שקל בחיים.
יכול להיות שהאמא פשוט מרגישה לא נוח לנוכח עזרת הורי הכלה ומנסה להצדיק בעודף להיטות את התנהגותה?
בכל אופן, האמא לא חייבת לממן את הגן (אף כי כדאי לשקולׂׂ למרות שהיא עצמה לא קיבלה עזרה אף פעם וכו' וגו'. זה שלה לא עזרו לא אומר שהיא צריכה להמשיך באותה הדרך) אבל היא כן חייבת לשנות בדחיפות את גישתה השלילית ולהתחיל לראות בהם זוג חיובי. ׂ
 
לצפיה ב-'אז עכשיו האמא לא בסדר, וצריך למצוא '
אז עכשיו האמא לא בסדר, וצריך למצוא
09/01/2018 | 11:02
2
202
סיבות פסיכולוגיות ללמה היא בכלל מעלה על דעתה לא לממן את הגן של הבן שלהם?
למה שהיא תראה בהתנהלות שלהם דבר חיובי אם היא שלילית בעיניה? הרי זה הבן שלה, והיא רוצה לראות אותו עומד על שתי רגליו עם משפחה משלו, ולא נסמך על שולחנם של הוריו כשהוא כבר נשוי עם ילדים, כשהוא עוד רואה זאת כחובתם של הוריו לכלכל אותו ובלי שיעשה צעדים שיעזרו להם להסתדר עם הכסף שיש להם (למשל, לא להרבות באכילה במסעדות).
זה מאוד נחמד כשההורים רוצים לעזור ונותנים מכספם לילדיהם הבוגרים, אבל כשהילדים רואים זאת כחובתם של ההורים, זה אומר שחל פה שיבוש בהבנה שלהם את החיים כבוגרים, והם ממשיכים להתנהג כבני נוער, גם אחרי שנולדו להם ילדים וכו'. וכן, בהחלט סביר מצד הורים שדורשים מהם לממן דברים (וכן, לבקש ואז לכעוס כשלא מסכימים - זה לדרוש) להעביר ביקורת על האופן שבו הם משתמשים בכסף שכן יש להם - שהרי בני הזוג הצעיר רוצים להוציא מכיסם של ההורים כסף בין היתר בגלל אותו שימוש שבלעדיו לא היו צריכים לממנם.
לצפיה ב-'כן, האמא לא בסדר'
כן, האמא לא בסדר
09/01/2018 | 12:13
1
111
הגישה שלה שלילית מאוד. דרך אגב, היא לא צריכה לראות את ההתנהלות שלהם כחיובית אלא לראותם אותם כאנשים חיובים וזה הבדל גדול. בכל אופן, בואי נסכים שלא להסכים כי אני רואה את הדברים אחרת,  אלי התנהגו בצורה שונה ואני מתכוונת לנהוג באופן שונה עם הילדים שלי ושוב, אני מתייחסת כאן לעניין של גישה אפילו יותר מאשר לעניין של נתינה כספית.  האמא יורקת אש לכל הכיוונים וחבל.
לצפיה ב-'רק חבל, שהתחלת'
רק חבל, שהתחלת
09/01/2018 | 12:44
113
מהמקום שאמר "לא לשפוט" ואז את שופטת את האמא.
מותר/אפשר/נכון (תבחרי מה מתאים לך) לראות את ההתנהלות כמוטעית
מזוית הראיה שלך,
וליעץ לאם--לשנות גישה, רק תותרי על ה"ציון" בסדר או לא בסדר,
גם אני לא הייתי נוהגת כמוה, והייתי מתאמצת לעזור,
וחשוב להציע לה לבקר פחות ולשפוט פחות, לא בשביל הכלה--
אלא בשבילה, בשביל לשמור על מערכת יחסים תקינה ומכבדת.
לצפיה ב-'נכון שרצוי לוותר על השיפוטיות'
נכון שרצוי לוותר על השיפוטיות
17/01/2018 | 20:36
83
אבל אישה עם ילד אחד בבית שיוצאת לאכול בחוץ - לא עובדת!
את כל מה שהיא עושה עשיתי עם 2 פעוטות (ואח"כ עם 2 ילדים קטנים ופעוטה) ועבדתי 8 שעות ויותר מחוץ לבית.
בלי עזרה כלל, פרט לעזרה בשכר כשהילדים היו חולים/בחופש.
 
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך'
אני מסכימה איתך
10/01/2018 | 14:54
130
לטעמי הזוג צריך ללמוד לנהל את ההוצאות שלהם טוב יותר ולבזבז פחות לפני שהם באים לבקש עזרה כספית מההורים.
 
זו בחירה של הזוג הצעיר להחליט שבת הזוג לא תעבוד מחוץ לבית, אבל זו חוצפה לצפות וגם לכעוס על ההורים שאינם רוצים לממן את אורח החיים הבזבזני.
לצפיה ב-'ניחוש, את מהצד של ההורים של הבן, נכון?'
ניחוש, את מהצד של ההורים של הבן, נכון?
06/02/2018 | 09:18
16
לצפיה ב-'מצגת לבר מצווה'
מצגת לבר מצווה
10/01/2018 | 15:34
64
שלום לכם
מקווה שכאן משהו יכול לעזור לי
אני אב גרוש הבן שלי עוד מעט בר מצווה
לוקח עלי  את כל העלויות של הענין
צריך להכין מצגת שתוצג בארוע
אין לי תקציב לשלם למשהו שיעשה זאת
ניסיתי לבד אבל לא מצליח
אודה לכם אם משהו יכול לעזור לי
תודה
לצפיה ב-'חברות'
חברות
19/12/2017 | 11:23
43
329
שלום לכולם,
 
יצא לי מספר פעמים בשנים האחרונות לתהות על מוסד החברות.
מה משמעותו? מהי חברות אמיתית? מה חולקים ומה לא? נשענים? משתפים?
רק צוחקים ומחייכים? אם כך- אז מה זה שווה?
שני מקרים בולטים האירו את עיני.
הראשון - חברה לעבודה שאנחנו...
המשך>>
שלום לכולם,
 
יצא לי מספר פעמים בשנים האחרונות לתהות על מוסד החברות.
מה משמעותו? מהי חברות אמיתית? מה חולקים ומה לא? נשענים? משתפים?
רק צוחקים ומחייכים? אם כך- אז מה זה שווה?
שני מקרים בולטים האירו את עיני.
הראשון - חברה לעבודה שאנחנו מדברות על המון דברים פרטיים. לעתים מסתמסות ומקשקשות אחרי שעות העבודה. יורדות בהחלט לפרטים אישיים ואינטימיים.
ובכל זאת - לפני כמה חודשים הפילה עלי את הפצצה שהיא בעיצומו של תהליך גירושין מכוער שנמשך כבר זמן רב. כלומר, יותר משנה שהיינו מדברות כל יום, לא אמרה על זה מילה. ולו ברמז.
תמיד סיפרה וקשקשה מסביב אבל על זה לא אמרה מילה.
ואני תוהה ביני לבין עצמי. איך יכול להיות? איך יתכן שלא שמתי לב שמשהו עובר עליה? כשנעדרה מהעבודה תמיד סיפרה שהיתה חולה. אולי כן. אולי לא. איך אני יכולה לדעת.
גורם לי לחשוב אולי היא מסתירה עוד כל מיני דברים. והכל בעצם בינינו הוא רק כלפי חוץ. חיוכים ושטויות.
 
המקרה השני - חברה ממש טובה שלי שפתאום זרקה לי גם שהבן שלה התגרש ועזב את משפחתו. כלומר, גם בערך שנה כשדיברנו כל הזמן לא אמרה מילה. ואני תמיד שואלת במפורש על הילדים והנכדים ולא אמרה מילה. ופתאום מספרת את זה בלשון עבר.
 
כולנו כאן אנשים מבוגרים, מנוסים קצת בחיים ולא ממש תמימים. אבל בכל זאת המקרים האלו מעוררים בי מחשבות על מה היא בעצם חברות.
אני יודעת שיש כל מיני סוגי חברות. יש של לשבת בבית קפה ולקשקש פעם ב....,
יש חברות עמוקה למרות שנפגשים/ מדברים רק לעתים רחוקות. יש שנפגשים רק לצורך בילוי משותף בסרט, הצגה, מסעדה וכו'.
אבל בכל זאת - להגיד שהכל טוב ובסדר, כאשר מסתירים משהו גדול וכבד שמתמודדים אתו, מעורר בי תהיות. האם זו בכלל חברות? מה זה אומר עלי ? עליה? שלא יכולה לחלוק? רוצה לשחק שהכל נפלא בחיים?
חברות לטעמי היא גם לחלוק דברים קשים וכואבים. כשצריך כתף להישען עליה ומישהו לחלוק קצת תסכולים ובעיות בחיים. זה חלק ממהות החברות. לא הכל יופי טופי ומגוחך בעיני להציג שהכל כזה.
לצפיה ב-'הורים שעובדים אצל המחנכים'
הורים שעובדים אצל המחנכים
10/12/2017 | 12:07
10
297
שלום לכולם,
 
אני רואה היום תופעה שבזמננו, כשהילדים היו קטנים, לא היתה בכלל קיימת.
כוונתי לכך שכל שני וחמישי המורה/גננת מוצאות סיבה זו או אחרת להפיל על ההורים תיק הקשור לעבודת החינוך.
 
פעם זה בית מארח - צריכים להזמין 6-7 ילדים מהגן אליכם הביתה אחה"צ ולדאוג להם לבידור, תעסוקה ואוכל. תארו לעצמם את הרעש, בלגן ולכלוך.
סדנא להכנת חנוכיות
סדנת הכנת תחפושת / מסיכות לפורים
הפעלת הילדים ביום ההולדת של הילד הפרטי (לא סתם עוגה ופיתות. צריך להיות יצירתי ולהפעיל את כל ילדי הגן)
אסיפת הורים בתחילת כל רבעון / מחצית - כל פעם צריך לצאת מהעבודה ולהגיע לגן
ליווי טיול יומי של הילדים פעם בכמה חודשים (בדר"כ בימי שישי במקום לעשות סידורים הכרחיים שנדחים ליום הזה)
ליווי לפעילות כזו או אחרת מחוץ לגן - שכמובן מצריכים להיעדר מהעבודה
הכנת מאכל לכל הגן לכבוד יום המשפחה
וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה על המורה/ גננת
 
ואני שואלת - למה התיקים האלו נופלים על ההורים?
לא כל ההורים פנויים, יודעים, ויכולים להתפנות למשימות הנ"ל.
יש הורים שאינם יכולים להחמיץ ושעות עבודה רבות כל כך - אחרי שהפסידו שעות רבות בגלל מחלות ושאר דברים בלתי צפויים.
לא כל אחד עובד בעבודה גמישה המאפשרת לו להיעדר מהעבודה.
לא כל הורה יודע ויכול להעסיק 6 קטנטנים לבד אח"הצ שלם, במיוחד כאשר יש תינוק בבית ועוד אחים נוספים. תארו לעצמכם את העונש והבלגן.
לא לכל הורה יש דמיון וכוח לחשוב על חנוכיה מחומרים ממוחזרים, ללכת ולאסוף כאלו, לשבת בבית ולהדביק וכו' וכו'.
 
עם כל הכבוד, לנו יש את העבודה שלנו, ולמורים ולגננות את שלהם. וכל הנ"ל, לטעמי האישי, היא העבודה שלהם, ולא שלנו.
אז אנא, שיעזבו בשקט את ההורים.
אם יש הורים שנורא רוצים ויכולים להשקיע - שיערב להם. שיעשו הם בהתנדבות את מה שעולה על דעתם. אבל תפסיקו להפיל את התיקים הללו על כולם.
 
פעם כל זה לא היה קיים, ועדיין הילדים גדלו לתפארת ולא הרגישו מקופחים בשום צורה. וגם ההורים לא.
אז אנא. אפשר לאמץ את ההרגלים של פעם. לא חייבים לשנות תמיד.
לצפיה ב-'כמה דברים--'
כמה דברים--
10/12/2017 | 12:32
2
177
1)כמעט כל הרשימה שהזכרת מתנהלת כבר שנים רבות.
  ולא נכון שפעם לא היה. מה שכן, לפעמים היו לאותה פעילות
  שמות שונים--כמו ערבי כיתה ועוד...
2)לא מחייבים את ההורים תמיד ללוות בטיול.
3)היתה ליחברה שאמרה--"ילדים זה יקר" כן בשביל ילדים עושים הרבה
  גם לפעמים ימי עבודה.
4)הדבר החסית חדש זה בית מארח, שנראה לי שאישית הייתי מתחמקת ממנו.
  והוא התחיל מדרישת הורים.
 
שום דבר מכל הרשימה--לא בא במקום מה שמורה/גננת מורידה מעצמה,
אלה לא תפקידיה בשום מקרה.
 
לצפיה ב-'אני גידלתי 3 ילדים מבלי לעשות כמעט כלום מהנ"ל'
אני גידלתי 3 ילדים מבלי לעשות כמעט כלום מהנ"ל
10/12/2017 | 14:17
1
190
התלוויתי לטיולים כשרציתי.
היום יש פעם בכמה שבועות טיולון קטן ביום שישי במפורש עם ההורים, וצריכים להגיע עם המכונית המשפחתית ולהסיעם לטיול בכפר, טיול זריחה, חליבה ברפת וכו' וכו'. בחיים לא הייתי עם ילדי בכזה...
 
בית מארח - לא היה וטוב שכך. זה עונש אמיתי.
 
לי יש נטיה תמיד לחשוב על אלו שזה לא מתאים להם ולא יכולים. כמו בענין ימי ההולדת הראוותניים הנחגגים היום. אני חושבת למה צריכים ילדים שהוריהם לא יכולים להרשות לעצמם להרגיש מקופחים?
פעם כולם חגגו כמעט אותו הדבר בצניעות ואף אחד לא הרגיש שונה מאחרים.
וטוב שכך.
 
וגם באשר להיעדרות מעבודה - יש מעסיקים שמאד לא מקבלים בהבנה היעדרויות כאלו, שלדעתי האישית הן ממש לא הכרחיות. מספיק יש היעדרויות מכורח המציאות. אין שום צורך להכביד ולהוסיף עליהן. גם כאן - יש הורים שכל הפעילויות הללו הן כייף עבורם ונעים וטוב להם להיות מעורבים. שיבושם להם.
אלא שלאחרים זו הכבדה וקושי נוסף על ההתמודדויות היומיומיות הקשות להם.
לצפיה ב-'אתחיל את דברי'
אתחיל את דברי
10/12/2017 | 14:31
152
דוקא מהפסקה האמצעית--
אני גדלתי וכך גידלתי את ילדי--לא חגגנו ימי הולדת בכלל,
לא בחוץ ולא בבית--איזכרנו דיברנו וזהו.
כשאני קוראת מה האימהות וכל אחת מנסה להפקה גדולה יותר
(דפדי קצת בפורום הורים לילדים ביסודי)בא לי להגיב ולכעוסואני מתאפקת--
זכותם--אז למה מתלוננים?
הילדים שלי לא הרגישו מקופחים.
 
לגבי טיולים--התלוית כשרצית--גם עכשיו זו אופציה, כשלא מתאים לא יוצאים.
הבחירה נתונה. אפשר למצוא חלופות--לא בעיה בכלל.
 
בית מארח--אל תרחמי --מי שהסכימה לא "נאנסה"  הסכימה--
מי שלא מתאים לה מותר לה לסרב.
מי שרוצה ולא יודעת יכולה לבקש מנערה תמורת כמה שקלים,
אני לא הייתי בית מארח רשמי, אבל תמיד היתה קבוצת חברים בביתינו,
כולם נהנו.
 
נראה לי מוקצן ממש התיאור הצפוף כאילו יש חובה בכל אלה.ולא ממש לא.
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך.'
אני מסכימה איתך.
10/12/2017 | 14:21
126
זה לא נכון לצפות שכל הורה יידע להפעיל קבוצה של חמישה ילדים אצלו בבית, או קבוצה של 30 ילדים בגן (שאמנם שם הגננת נמצאת ויכולה לסייע).
 
ואני גם לא מעוניינת שהילדים שלי יילכו להתארח בבית שאיזה אמא עייפה ומסכנה מנסה לעשות פעילות, רק בגלל שהכריחו אותה. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך לגמרי. אני רואה זאת אצל הנכדים ותוהה כל פעם מחדש'
מסכימה איתך לגמרי. אני רואה זאת אצל הנכדים ותוהה כל פעם מחדש
10/12/2017 | 14:45
122
גידלתי 4 ילדים ולא נתקלתי ב"תיקים" הללו.
לצפיה ב-'אפשר להגיד "לא"'
אפשר להגיד "לא"
10/12/2017 | 17:50
113
ראשית זה היה גם היה כשהילדים היו קטנים. שנית מחפשים מתנדבים. אפשר ומותר להגיד לא. שלישית אפשר להתארגן כמה הורים ביחד, ואז העול קטן יותר. בקיצור, מי שמעונין יכול. מי שלא, אז לא.
לצפיה ב-'זה לא חדש'
זה לא חדש
11/12/2017 | 11:00
111
הכל היה קיים גם כשהבכורה שלי הייתה בגן.
 
מה שיכולתי עשיתי. מה שלא, הודעתי שאני לא יכולה.
אירחתי לבית מארח כל שנה. לא ליוויתי טיולים, אלא אם היו בשישי בבוקר. תמיד היו אמהות לא עובדות ששמחו להצטרף כהורה מלווה לטיולים באמצע השבוע.
 
כשביקשו להכין מאכל לכל הגן/הכיתה בדרך כלל קניתי מוכן.
 
ככלל אצלי, העבודה חשובה, אבל הילדים חשובים יותר. עד היום אני מצטערת שלא לקחתי יום חופש ללוות את הבת הצעירה לטיול לירושליים כשהייתה בחטיבה. אני משתדלת לא לחזור על הטעות הזו.
לצפיה ב-'אני חולקת רק על הקביעה שילדים לא הרגישו מקופחים.'
אני חולקת רק על הקביעה שילדים לא הרגישו מקופחים.
17/12/2017 | 09:19
136
לא שהפעילויות האלה פותרות את הבעייה - אבל בהחלט לאורך כל השנים ילדים שההורים שלהם לא היו פנויים אליהם אלא עבדו כל היום הרגישו פגועים מכך. השתתפות של ההורים מדי פעם בפעילויות כאלה יכולה לתרום לתחושה של הילדים שלהם שהם חשובים להורים ולא רק העבודה שלהם חשובה.
ואת זה אני אומרת כמי שמצד אחד אבא שלה לא ידע באיזו כיתה כל ילד, ומצד שני שתי הילדות שלה שיחקו באמא וילדה והאמא אמרה לילדה "לכי מפה, אני עובדת!" .  המחשבה שהילדים מקבלים את זה שההורה עסוק בעבודה היא אשלייה. הילדים רוצים שההורה ישקיע בהם, והרבה - ואם הוא לא, הם מרגישים מקופחים. העובדה שהם נמצאים כל כך הרבה זמן מהחיים שלהם במסגרות במקום עם ההורים היא העיוות, לא זה שהמחנכות "דורשות" מעורבות מינימלית כמו שתיארת בהודעה שלך.
לצפיה ב-'בית מארח מבחינתי היתה קללה שלא מהעולם הזה'
בית מארח מבחינתי היתה קללה שלא מהעולם הזה
06/02/2018 | 09:22
30
מה המטרה של העמסת קבוצת ילדים שרירותית על בני הבית?
 
מילא מטלות לעזור בגן/בית הספר. גם אם לא תמיד לרוחי אני יכולה להבין את המטרה, אבל מה הקטע בלאלץ אירוח בבית פרטי?
לצפיה ב-'בזמני זה לא היה קיים.'
בזמני זה לא היה קיים.
11/02/2018 | 08:18
21
זה באמת לא הגיוני ומאד חדש לי. אני חושבת שזה עיניין של משרד החינוך. צריכה לצאת הודעה ממשרד החינוך להפסיק את המיזמים האלה ולא להטיל עול נוסף על מה שגם ככה יש עליהם. שמישהו ירים את הכפפה ויתריע על כך. 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום תקשורת חזותית-מיתוג עסקי
בואו למתג את העסק שלכם
ברנדוויז
ברנדוויז- תקשורת שיווקית
כהן ישראלי ושות' - משרד עו
כהן ישראלי ושות'

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ