לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
72987,298 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לילדים בוגרים

שלום
הפורום מיועד להורים ששרדו את גיל ההתבגרות והיום הם מתמודדים עם "ילדים" בוגרים, בין אם הם גרים בבית ובין אם לא, שרישמית הם כבר לא ילדים אבל בעיננו הם תמיד יהיו ילדים.
אנא קיראו את תקנון הפורום לפני שתכתבו בו הודעה.
אפשר להעלות כאן כל נושא שרוצים שקשור להורות, הכלל היחיד הוא לשמור על כבוד המשתתפים האחרים.
אין לפרסם בפורום, כל פרסום צריך לעבור דרך מחלקת הפרסום של תפוז.
והעיקר שיהיה כאן נעים לכולם
יעל
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לילדים בוגרים

שלום
הפורום מיועד להורים ששרדו את גיל ההתבגרות והיום הם מתמודדים עם "ילדים" בוגרים, בין אם הם גרים בבית ובין אם לא, שרישמית הם כבר לא ילדים אבל בעיננו הם תמיד יהיו ילדים.
אנא קיראו את תקנון הפורום לפני שתכתבו בו הודעה.
אפשר להעלות כאן כל נושא שרוצים שקשור להורות, הכלל היחיד הוא לשמור על כבוד המשתתפים האחרים.
אין לפרסם בפורום, כל פרסום צריך לעבור דרך מחלקת הפרסום של תפוז.
והעיקר שיהיה כאן נעים לכולם
יעל
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'הילד קיבל את הממוצע של הסימסטר. בשנה'
הילד קיבל את הממוצע של הסימסטר. בשנה
05/08/2019 | 12:21
12
83
א' בקושי החזיק מעמד רזה המון ולא היה,ברור מה עתידו במסגרת המסלול הצבאי הזה.
91. וזה עוד לפני מבחן חוזר,שהוא רוצה לעשות. מצטיין דיקן הוא רוצה ליהיות חחח

וואו הייתי חייבת לעדכן.

עדיין כועסת שהוא לא שומר על קשר ככה פעם בשבוע פעמיים בשבוע.
לצפיה ב-'בשעה טובה, איזה יופי של השג,'
בשעה טובה, איזה יופי של השג,
05/08/2019 | 17:48
1
51
תהני ותרוי הרבה נחת,
תשמרי על עצמך--אל תכעסי, זה מה שהוא כרגע.
חכי עוד יתקשר והרבה.
לצפיה ב-'תודה. לכולם (:'
תודה. לכולם (:
05/08/2019 | 20:05
16
לצפיה ב-'הילד מצליח, וגם מצליח להרגיז אותך כי את מאפשרת...'
הילד מצליח, וגם מצליח להרגיז אותך כי את מאפשרת...
05/08/2019 | 19:16
17
לצפיה ב-'כל הכבוד לילד!'
כל הכבוד לילד!
06/08/2019 | 08:27
8
47
בטכניון קשה במיוחד להגיע לממוצע גבוה.
לצפיה ב-'מתכנן גם לעבוד בשנה ד' מקווה'
מתכנן גם לעבוד בשנה ד' מקווה
07/08/2019 | 08:52
7
48
שלא יפגע לו בלימודים....
 
תודה על תגובתך (:
לצפיה ב-'הבן שלי יתחיל ללמוד שם באוקטובר,'
הבן שלי יתחיל ללמוד שם באוקטובר,
07/08/2019 | 20:22
3
44
מקווה שיהיה לו טוב, ושיצליח.
לצפיה ב-'בהצלחה! צריך לזכור שהשנה'
בהצלחה! צריך לזכור שהשנה
08/08/2019 | 10:19
2
46
הראשונה היא שנה קשה של הסתגלות. הוא צריך לדעת שגם אם לא יצליח או אפילו יכשל אתם שם עבורו ושום דבר לא חשוב יותר מהבריאות הנפשית שלו.
 
אני לא יודעת באיזה מסלול הבן שלך ומה גילו אבל היו פרישות והיתה גם התאבדות לפני שנה וגם בעבר. מניחה שזה תמיד יושב על משהו. להיות עירניים ומודעים.
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
08/08/2019 | 18:14
1
40
לא הנדסה.
מכירה כמה שפרשו, משלל אוניברסיטאות, אבל על התאבדות עוד לא שמעתי.
ננסה להיות עם אצבע על הדופק.
לצפיה ב-'זה מעגל פנימי. הם יודעים מיד. בהצלחה!!!!!'
זה מעגל פנימי. הם יודעים מיד. בהצלחה!!!!!
16/08/2019 | 14:15
27
אני פחות מאמינה בשחרור טוטאלי...תמיד צריך ככה לוודא בשו-שו שהכל בסדר איתם. לא לשבת על הוריד אבל ליהיות....
לצפיה ב-'בשנעה רביעית רוב הסטודנטים בטכניון כבר עובדים במקצוע שלמדו'
בשנעה רביעית רוב הסטודנטים בטכניון כבר עובדים במקצוע שלמדו
08/08/2019 | 17:32
2
39
בפקולטה שאני עובדת יש להם מעט מקצועות תיאורטים, בעיקר פרוייקטים ומקומות העבודה יודעים שיש תקופות שהם יותר בפקולטה מאשר בעבודה
לצפיה ב-'מעולה. העיקר שיסתדר אבל נראה שהוא'
מעולה. העיקר שיסתדר אבל נראה שהוא
16/08/2019 | 14:12
1
50
בשליטה ויש לו גישה כזאת (אלוהים יודע מאיפה הוא קיבל אותה...בטח לא מהבית) שאם משהו ישתבש הוא יסתדר.

קראתי באיזו שהוא מקום שאופטימיים הם לא אנשים שחושבים שהכל יהיה בסדר אלא כאלה שמאמינים שגם אם לא יהיה בסדר הם יסתדרו.

מעניין האם שנינו ניתקלנו באותה כתבה. בכל אופן אני פסימיסטית חסרת תקנה.

נראה לי שהוא קיבל החלטה להסתכל עלינו, להתייעץ איתנו ואז לעשות להיפך חחחחחחחח

ועכשיו הוא רוצה לטוס לאפריקה...בין סיום התואר לגיוס
לצפיה ב-'צודק שרוצה לטוס לאפריקה, כמו כל בני גילו'
צודק שרוצה לטוס לאפריקה, כמו כל בני גילו
19/08/2019 | 16:38
8
לצפיה ב-'התייעצות. האם ילדים שכבר לא "גרים" בבית'
התייעצות. האם ילדים שכבר לא "גרים" בבית
30/07/2019 | 13:01
11
119
אבל לא עזבו ממש כלומר ילדה שגרה במעונות/דירה שכורה סטודנטית, או בן שגר במעונות וחוזר בשבתות או חופשים האם זה נורמלי שהם לא בקשר ולא מעדכנים מה קורה איתם?

כלומר בזמן הלימודים אני לא מצפה כי אני יודעת שהלו"ז שלו עמוס נורא אז אנחנו בקשר מידי פעם או כשיש שאלות או בקשות או כשמתאמים להביא לו ארטחות חמות פעם בשבוע (!) אבל עכשיו הוא חזר אחרי מבחנים ומיד חיילו אותו לאיזו סדרה לפני  תחילת השנה הרביעית.

בחודשיים האלה בכל הבקרים הוא צריך להגיע לתל אביב ודיברנו על זה באופן כללי שאולי הוא ישן אצל הסבתות או אצל חברים שגרים קרוב לרכבת ומשם יגיע (אפילו שגם כאן אנחנו לוקחים אותו לרכבת) אבל עדיין. עם כל זה שאני מבינה שהוא צריך את החופש שלו.  שהוא לא ראה את החברים הרבה זמן שאולי משעמם לו כאן רחוק מהחברים. עדיין הוא יכול לומר מה קורה איתו. מתי הוא חוזר או עד מתי הוא לא יהיה בקירוב..... אני טועה?

בנתיים לא אמרתי לו כלום על זה. מהנסיון עם הגדולה גם היא ברגע שעברה למעונות הפסיקה "לדפוק חשבון" ולא עדכנה אפילו שהגיע חזרה לירושלים בימים של האינתיפאדה השלישית.... אבל עכשיו הוא.....

אם זה נורמלי אני אניח לזה ואם לא (ואני מבינה שיש כל מיני ילדים. כאלה שמתקשרים כל יום רק כדי לשמוע מה נשמע....) אז.... לא יודעת מה אז. לא בא לי להכנס איתו לחינוך מחדש.

תודה
לצפיה ב-'זה לא יוצא דופן'
זה לא יוצא דופן
30/07/2019 | 16:33
1
78
יוצאים בתחילת השבוע מהבית ונעלמים.
 
הבן החייל לא ממש טורח להודיע שהגיע לבסיס בסוף העולם וכשהוא חוזר הוא מודיע רגע לפני ההגעה הביתה כדי לשאול אם אפשר לקחת אותו טרמפ מתחנת האוטובוס. ממש נדיר שיצור קשר באמצע השבוע.
 
הסטודנטית קצת מתקשרת בוואטסאפ במהלך השבוע, לא באופן קבוע.
 
אני לא מנסה לחנך. יצאו דומים לאמא שלהם
לצפיה ב-'תודה רבה. יצאו בדיוק הפוך ממני'
תודה רבה. יצאו בדיוק הפוך ממני
30/07/2019 | 16:52
62
אותי חנכו להודיע וגם ראיתי את זה בבית בין אמא לאבא שלה ולאח שלה. כלומר היא היתה מודיעה לאחיה שחזרה עם המשפחה מבאר שבע לתל אביב בשלום ולהיפך. והיה ברור,שצריך להודיע. כשלא הודעתי אמא הלכה למשטרה (זה קרה פעמיים) פעם אחת סתם כי קפצתי לחברה אחרי הלימודים ואמא היתה בעבודה ולא היה איך להודיע (הייתי כבר בתיכון)  ופעם אחרת השארתי פתק במקום שהיא לא חשבה שזה מאותו יום....
 
עד היום אני לא מבינה איך יתכן שמזמינים אנשים והם לא טורחים להודיע שהם מאחרים או לא מגיעים.
לצפיה ב-'לגבי, נורמלי או לא,'
לגבי, נורמלי או לא,
30/07/2019 | 17:01
3
61
לא נראה לי שיש כללים.
לא חושבת שצריך לחנך מחדש, או להתעמת,
וגם לא להתאכזב,
אבל כשמשוחחים--מותר לומר, אני דואגת ואשמח שתודיעו כשהגעתם,
אם לא בשיחה אז במסרון או בווטצאפ,לא יקרה אז לא,
אבל, אולי יועיל.אולי יצליח, אל תתטכזבי אם לא.
לצפיה ב-'כן. זה מה שחשבתי מאז ששאלתי'
כן. זה מה שחשבתי מאז ששאלתי
30/07/2019 | 23:37
2
52
אוחח לפעמים אני צריכה פשוט להניח לדברים.....
 
בהזדמנות. בלי לכעוס. לכוון לא לחנך. כמובן שזו הדרך. אני רק מתעצבנת ונלחצת ושוכחת את העיצות של עצמי.
 
תודה יקירה. כמו תמיד על התמיכה.
לצפיה ב-'בתקופות של פיגועים'
בתקופות של פיגועים
31/07/2019 | 08:49
1
53
ביקשתי שיעדכנו, והם מאוד השתדלו. פה ושם התפקששו כמה עידכונים, אבל בגדול היה בסדר.
בזמנים אחרים זה תלוי באופי הילד. אחד מהם נהג להתקשר באופן קבוע לספר ולהתיעץ. האחרים היו מתקשרים בעיקר כשרצו משהו.
הייתי שמחה אם היתה דרך לגרום גם לאחרים לעדכן, אבל כנראה שאצטרך להסתפק במה שמתאים להם.
אם תעלי על דרך שתצליח להשפיע, עדכני.
 
לצפיה ב-'מוכר וכאוב'
מוכר וכאוב
31/07/2019 | 16:02
40
מניחה שכבר הספקתם להכיר את האופי שלי....
אני צריכה לדעת שהכל בסדר. מתחילה לדאוג אם לא שומעת מהם.
מנסה מאד לא להעיק עם זה, (ולא תמיד מצליחה....) אבל בהחלט מנסה.
 
ואגב, גם ילדים נשואים או כאלו שגרים לגמרי מחוץ לבית, יש כל מיני טיפוסים.
יש כאלו שחייבים/רוצים/ אוהבים  לדבר כל יום עם ההורים סתם כך, לעדכן ולהתעדכן,  ויש כאלו ששבוע שלם בכלל לא.
תלוי באופי ההורים, באופי הילדים ובאופי היחסים ביניהם. כל אחד הוא אחר וכל משפחה היא אחרת. מה שטוב לאחת לא בהכרח מתאים לאחרת.
 
לצפיה ב-'משארת לעצמי שגם בצבא הוא סופר עסוק'
משארת לעצמי שגם בצבא הוא סופר עסוק
31/07/2019 | 18:09
4
55
הייתי מבקשת רק עדכון של כמה שעןת בימים שהוא צריך ממכם משהו כשהוא חוזר הבייתה
הם עלו נפלא על הגל הטוב, עכשיו לדעתי שחררי
לצפיה ב-'בנתיים זה ממש מציק לי. שאלתי אם'
בנתיים זה ממש מציק לי. שאלתי אם
02/08/2019 | 14:20
3
62
יש מצב שהוא לא יחזור כל החודשיים. אף שהוא ישן אצל הסבא והסבתא או אצל החברים בשכונה שגרנו בא אבל לא מבינה את הקטע.
 
היה לא פעם כשרבנו שהוא אמר שיבוא היום שהוא כנראה לא יבקר כל כך הרבה. האמת שאני לא מסוג האמהות שמתגעגעת לילדים וחייבת שיבואו אבל התחושה שהוא אולי(!) מתנקם (הוא נסע יומיים אחרי שהיה פה ריב סביב הבקשה שלי לעזור לאחותו במתמטיקה...היא אמרה שהיא מבינה והוא שאל מה את מבינה.  טען שהיא לא מבינה וסתם משקרת ואני הפסקתי את זה ואמרתי שלא מתאים לי שהוא חטשב שהוא יכול ליזור הביתה כל פעם וכאיחו לשלוט פה ולצעוק ומצידי שלא יבוא) אז קשור או לא קשור.... זה המצב.
 
כשהוא הלך עם הדברים של הצבא בשישי שעבר הוא לא העיר אותנו (בעבר אף פעם לא הפריע לו להעיר אותנו) ורק אמר לאחותו שהוא הולך. לא אמר שלא יחזור חודשיים או בכלל. מעניין באמת מתי יחזור .
 
אולי אני צריכה להינות מהחופש לתת לו לחפש אותי.
 
אה כן, הוא שאל האם אנחנן באים בשבת. אמרתי שלו והוא התחיל ללחוץ בסוף התברר שהוא שכח תחתונים ואין לו זמן לקנות. על לכבס אותם הוא לא חשב....
לצפיה ב-'מתחילה מהסוף,'
מתחילה מהסוף,
02/08/2019 | 18:01
52
חסרים לו דברים, הוא מבקש ממך לעשות בשבילו,
(לא משנה אם יקנה או יכבס) העובדה שהוא יכול לעשות לעצמו
בלי להבין שבעצם הכעס שלו שהתבטא בלעזוב בלי לומר,
שהוא בכלל נעלב מזה שאת בקשת משהו בבית והוא הגיב לא
בצורה נאותה. אבל כן יכול לדאוג לעצמו ע"י בקשה ממך,
 
בבקשה אל תיעלבי מדברי--כי אני ממש לא רוצה להעליב
רק לשקף---
את מאפשרת את הסצנריו הזה--כי את מסכימה להמשיך לעזור לו,
גם כשלא מתנהג לשביעות רצונך---והוא יודע את זה.
אם היית אומרת לו--משהו (תלוי בסגנון שלכם, אתן רעיונות שלי)
למה שאבוא, כדי לדאוג לדברים עבורך? איך עזבת את הבית?
למה אסור לי להעיר לך כשאתה צועק על אחותך?
 
סליחה, הייתי באה אם היית מתנהל שיהיה לי גם נעים,
אתה אדם מבוגר, קח אחריות על עצמך.
אני בטוחה שתסתדר.
 
את כל הזמן רוצה שהם יתחשבו ברצון שלך להיות יותר בסדר מבסדר.
תרגיעי את אמא מצוינת. תשמרי על עצמך, הוא מזה ילמד להתקשר.
לצפיה ב-'שחררי, את שלושתם,'
שחררי, את שלושתם,
02/08/2019 | 23:36
1
56
לדעתי גם הקטנה כבר מספיק גדולה בשביל להתמודד עם אחיה
כבר ברור שכשאת לא נלחצת מהגדולים הם "עושים פחות טררם"ברגע שלא תתצעבני מהם הם פחות יבדקו אותך, כמו שאני אומרת עם להבדיל פעוטות "אין קהל אין הצגה"
לצפיה ב-'תודה. לכולם (:'
תודה. לכולם (:
03/08/2019 | 00:15
14
לצפיה ב-'וואו. הילד גדול'
וואו. הילד גדול
16/07/2019 | 11:51
5
167
בילד (21) סטודנט עתודאי בטכניון בתוכנית מאתגרת כבר מזמן שחרר את אמא. אתמול קלטתי (אולי כבר כתבתי על זה בעבר אבל עכשיו זו עוד מדרגה) שהוא כבר לא צריך אותנו.

הוא מגובש. הוא החלטי, הוא יודע מה הוא רוצה, הוא יודע למה הוא נדרש ואיך להשיג את זה. שששש עוד שני מבחנים קשים בדרך ושנה אחרונה).

הוא יודע לכתוב קורות חיים בלי עזרה שלי. הוא יודע להתראיין הוא יודע לומר שהשכר שאתם מציעים לי לא כמו שחשבתי תשקלו שנית. הוא רוצה לטוס לאפריקה ולעבוד בכור האטומי).

למעט שני הדברים האחרים אני גאה בו. התמימות לגבי בטיחות הכור האטומי מעוררת בי פלצות וכנ"ל אפריקה) מן הסתם לא נותנת לזה יד ומטפטפת מידי פעם את דעתי.

אבל חוץ מזה. הילד הפך לאיש צעיר עם חוסן ויכולת להתמודד עם תסכולים. אחחחח מי היה מאמין.

תפקידי תם לבנתיים....

אני רק חושבת איך חוסר היכולת שלי ללמוד, להתמיד, לשאת תסכולים לעשות תואר עיצבה את ההתנהגות שלי מול הילדים והיעדים שרציתי שיגיעו אליהם ואני מבינה בדיעבד שזה לא היה מדוייק. כן, הם הגיעו לזה (אולי!!) בגללי (אולי לא. יש מספיק ילדים להורים לא דוחפים שהגיעו להישגים) אבל המחשבה שלי שלימודים יביאו אתכם לאן שצריך ויחסכו מכם תסכולים פשוט לא נכונה.

בסוף יב' גיליתי שפספסתי את החינוך והערכים (אבל הם קלטו את זה מדוגמא אישית ומהסביבה. הרבה מהסביבה) לקרת סוף התואר או אפילו לפני כן גיליתי שלימודים בלי אישיות חברותית, העזה, אופטימיות, נחישות, יוזמה....נשארים רק עם דף של ציונים.

אז הוא מסודר כי עוד השירות לפניו והיא תסיים בעוד שנה תואר באמנות ואין לה מושג מה הלאה ו הקטנה... יש לה עוד 3 שנים והיא מוכיחה נחישות והתמדה כמותם אבל אחרת. היא הדובדבן. עדיין דואגת.  היא מספקת לי פחות התעסקות מהגדולים.

תארו לכם (מי שמכיר אותי שנים יודע) אין מלחמות.  אין ריבים בבית..  

סיכום ביניים שכזה לפני שתפוז ירד למצולות וכל המידע הזה ילך לאיבוד :(

יום טוב
לצפיה ב-'וואוו כמה אני שמחה'
וואוו כמה אני שמחה
17/07/2019 | 09:41
1
75
שאת מרגישה כך, שאת מאושרת בהשגים של הילדים שלך,
זו נחת אמיתית. כנראה שהההשקעה כן משתלמת.
מאחלת לך להמשיך ולהנות מכולם, לראות אותם מאושרים בבחירות שלהם,
מתקדמים ונהנים.
חבל שאין אימוג'י של מחיאות כפים, לו היה כנראה הייתי ממלאה עמודים שלו לכבודך.
בהצלחה בהמשך.
לצפיה ב-'מצטרפת לברכות '
מצטרפת לברכות
17/07/2019 | 09:51
61
כייף שאת מרגישה ככה. זו באמת נחת אמיתית.
מדהים אותי כל פעם לראות, גם על ילדי הפרטיים וגם על אחרים שאני מכירה מקרוב, איך בתוך אותה משפחה עם אותם הורים ואותו חינוך גדלים ילדים שונים לחלוטין.
מעניין איך כל אחד מהם פורח לו לדרכו השונה והמיוחדת.
ואיך תפקידנו כהורים לקבל אותם בכל מצב. גם כשזה קשה. ואולי דווקא כשזה קשה.
הרי בינינו, כשהם הולכים ב"תלם" זו חוכמה קטנה מאד מצידנו. אבל כשהם מקבלים החלטות, שאיתן אנו מתקשים להתמודד, אז למעשה אנחנו נבחנים.
 
זה נכון במקרים קלים יחסית של בחירת תחום לימודים ותעסוקה שאנחנו לא ממש מסכימים אתו, אבל זו בחירתם. וזה קשה שבעתיים כאשר הם בוחרים למשל לחיות רחוק בחו"ל ולנו קשה עם זה, או למשל לחזור בתשובה (או בשאלה למי שדתי).
לחלקנו אלו התמודדויות מאד מאד קשות, אך עדיין זו בחירתם.
לא קל הענין הזה של הורות ומשפחה.
לצפיה ב-'משמין מרוב נחת '
משמין מרוב נחת
17/07/2019 | 09:55
66
רק הערה: לפקידך לא הסתיים. אין תאריך פקיעה לתפקיד אמא. רק החלק החינוכי שלו.
לצפיה ב-'איזה עדכון משמח '
איזה עדכון משמח
21/07/2019 | 10:30
1
52
ותפקידך ממש לא תם....
 
כבר פחות לחנך, אבל לתת אהבה ולהגיד כמה את גאה בו. זה הוא כנראה תמיד יצטרך. כמו כולנו.
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן. לא קיבלתי עדכונים'
תודה רבה לכולן. לא קיבלתי עדכונים
25/07/2019 | 07:39
55
על התגובות לכן התגובה המאוחרת וגם משום מה לקח המון זמן לשכנע את תפוז לאפשר להגיב.
 
אולי כמו השחלות שלי ); הוא מפסיק לתפקד? :'(
 
אכן התפקיד לא תם ולא יחסרו ימים קשים ומאתגרים.
 
רק אתמול שלפתי מאיפשהו דף של עונש שנתתי לו פעם. לכתוב "אף אחד לא שקרן ואני אעשה מה שמבוגרים אומרים לי לעשות". אין לי מושג על מה זה היה. כנראה שזה הרגיש לי מאןד. עכון אז למרות שהיום זה נשמע נורא.
 
מצד שני ידעתי כבר אז שעד כמה שקשה לנו ליהיות לו להורים ככה חייו יהיו קלים יותר בגלל האופי שלו. נראה שצדקתי.
 
 
 
לצפיה ב-'עזרה במילוי שאלון'
עזרה במילוי שאלון
12/07/2019 | 14:45
37
שלום, שמנו עביר וערין ואנחנו סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. 
במסגרת לימודי אנחנו עורכות מחקר בנושא שינה . אודה לך אם תסכים/י להשתתף במחקר שלנו.
השאלון אנונימי והוא לאמהות לילידים בני חמש 

למעבר לשאלון, אנא היכנס/י לקישור זה.

תודה רבה על השתתפותך

https://docs.google.com/forms/d/1I-KBdJtaT1pCCbSP9...
לצפיה ב-'סינון שיחות'
סינון שיחות
23/06/2019 | 08:11
16
362
שלום לכולם,
הילדים הנשואים שלי נוקטים בשיטת התעלמות מהטלפון הסלולארי.
אני יודעת שזה בניגוד למרבית האנשים שהטלפון צמוד אליהם כל הזמן. הם - מניחים אותו איפשהו, ומדי פעם מסתכלים אם היו הודעות או שיחות.
בגדול - אני מעריכה את זה. הם לא מכורים. לא מפסיקים לאכול, לראות סרט, לשחק עם הילדים וכו' כדי לענות כל רגע להודעה או שיחה. כשמתפנים - עונים.
א-ב-ל, וכאן האבל הגדול - לפעמים הם חוזרים אחרי המון המון זמן. וזה מעצבן ומתסכל.
דוגמא מהסופש. הבת נסעה עם כל המשפחה לטיול. בשישי בערב שלחתי הודעה ושאלתי אם הגיעו כבר הביתה. אין שום תגובה.
הלכתי לישון ועדיין לא קיבלתי שום סימן. כנ"ל למחרת בבוקר.
חיכיתי בשבת עד 11:30 שתתקשר. כלום. התקשרתי - אין תשובה.
טלפונה אלי בשעה 17:00 כאילו כלום.
התעצבנתי מאד. גם דאגתי וגם הרגיז אותי עצם ההתעלמות הזו. אני רואה בזה זלזול. אמרתי לה בצורה תקיפה שלא מקובל עלי, וסגרתי את הטלפון. כבר אמרתי את זה הרבה פעמים בעבר. לא ממש עוזר.
אחרי זה היו לי נקיפות מצפון שהגזמתי בתגובתי ולמה זה היה טוב ליצור סתם מתיחות.
אשמח לשמוע את דעותיכם. אני צודקת? היא צודקת?
להחליק ולעבור לסדר היום.
במאמר מוסגר אציין שאנחנו ביחסים מצויינים והכל בסדר, אבל הנקודה הזו מרתיחה אותי כל פעם מחדש. ואם זה משהו דחוף? אין להם טלפון קווי בבית וזו הדרך היחידה להשיגם.
 
לצפיה ב-'בעיה ידועה וכאובה'
בעיה ידועה וכאובה
24/06/2019 | 11:01
163
גם הבת שלי כמעט ולא עונה לעולם. זה מרגיז מאד. אני מבינה שהיא עסוקה עם הילדה, הלימודים והבית אבל לפעמים אני באמת צריכה מענה ותשובות, עכשיו.
במקרים כאלה אני מתקשרת לבן הזוג שלה ובא לציון גואל.
לצפיה ב-'אם אתם ביחסים מצוינים,'
אם אתם ביחסים מצוינים,
25/06/2019 | 08:01
138
הייתי מחפשת הזדמנות ליצור שיחה ובה בסיומה,
סוג של הסכם---
בשיחה את מסבירה בדיוק שני ענינים---
1)אני דואגת 2)לפעמים יש לי צורך דחוף,
ומאחר ואני מבינה שאת עסוקה ועיפה --
אז בבקשה עוד דקה, תרימי טלפון לומר הגעתי,
או תכתבי לי.
ותרימי לי כשאני מתקשרת  לדקה--אם אין לך זמן תגידי אמא אני באמצע
ענין  ישיבה, מפגש ואחזור אליך בעוד זמן.
כי אם יש משהו דחוף אני צריכה עכשיו ולא יומים אח"כ.
 
זה ההסכם שלי עם הילדים.
בכלל לא אוהבת לנהל שיחה בטלפון בשביל זה יש מפגשים.
אבל הטלפון נועד למידע--ענין קצר.
לצפיה ב-'שתיכן צודקות. אבל מה לעשות - הטלפון שלה ברשותה...'
שתיכן צודקות. אבל מה לעשות - הטלפון שלה ברשותה...
26/06/2019 | 11:32
127
את צודקת בזה שאת מודאגת, וגם נעלבת מזה שבתך לא חוזרת אליך.
 
היא צודקת בזה שזכותה להחליט למי היא מתקשרת ומתי. אולי היא חושבת שעם הזמן את תתרגלי להפסיק לצפות להודעות ממנה בכל פעם שהיא הולכת לאיזה מקום.
 
אני חושבת שכדאי שתדברו על זה. את תסבירי שאת מודאגת או נעלבת. אני מקווה שהיא תסביר למה היא לא עונה. האם זו שיכחה, או אולי באמת נסיון שלה להבהיר לך שהיא לא רוצה לדווח.
 
 
לצפיה ב-'מבינה את הרוגז שלך. לדעתי את צודקת. '
מבינה את הרוגז שלך. לדעתי את צודקת.
26/06/2019 | 18:10
101
אני לא נהיים צעירים יותר ולפעמים צריכים את עזרת הילדים.עדיין, אל תעשי מהשיחה האחרונה בינכן עניין. ' תשטפי' לילדייך את המח שיחזרו אלייך כשאת מצלצלת.
לצפיה ב-'דעתי היא שאינך צודקת. אני מבינה את הדאגה ותחושת הזלזול אבל'
דעתי היא שאינך צודקת. אני מבינה את הדאגה ותחושת הזלזול אבל
30/06/2019 | 23:42
107
בכנות, אלו הדברים שגורמים לי להתגעגע לתקופה של טרום הסלולארי.
אישית, למדתי לשחרר. הילדים בוגרים, יש להם משפחות שלהם, עיסוקים שלהם והם אינם חייבים לי דיווחים ואינם חייבים להיות זמינים לי כשאני מתקשרת.
אני זוכרת עד היום - היינו זוג עם ילדים, סלולאריים לא היו אפילו בחלום, יצאנו בשבת לטייל עם הילדים. איך שחזרנו והגענו לקומה השכנה יצאה ושאלה "איפה הייתם? אמא שלך התקשרה מודאגת, לא ידעה מה קרה לכם". צלצלתי לאימי ושאלתי לפשר ההתנהלות הזאת. אז חמי חיפש אותנו, לא ענינו כמובן, הוא התקשר מודאג לאמא והיא החליטה להתקשר לשכנה. הודענו להם שזה לא יקרה שוב. אם לא עונים סימן שאנחנו לא בבית ושינסו מאוחר יותר. לא נתחיל לדווח להם לפני כל יציאה ואחרי כל חזרה.
זה לימד אותי לא לנדנד לילדים ולא לעשות להם מה שלא אהבתי שעשו לי.
אני דואגת? כן, אבל סומכת עליהם. לא עונים? סימן שהם לא פנויים לענות.
גם לי קורה שאני אומרת שאחזיר להם צלצול ושוכחת. אז מה קרה? דחוף? יתקשרו שוב.
לצפיה ב-'אותי מרתיח אנשים שמבקשים עזרה בפורום ולא חוזרים להראות'
אותי מרתיח אנשים שמבקשים עזרה בפורום ולא חוזרים להראות
01/07/2019 | 10:52
4
123
שהם טרחו לקרוא את התשובות שאנשים השקיעו מזמנם כדי לענות ולנסות לעזור.
הילדה שלך למדה את(חוסר) ההתיחסות הזו מאיפשהו, להערכתי התפוח לא נפל רחוק מהעץ ולכן היא צודקת ולא את.
לצפיה ב-'אין צורך להתרתח'
אין צורך להתרתח
01/07/2019 | 13:40
1
122
לא רק שאני חוזרת לקרוא את התשובות, אלא בודקת תגובות כל יום כמה פעמים.
לא פעם אחת.
פשוט היתה לי תקלה במחשב שלא אפשרה לי להוסיף תגובה ולכתוב משהו. לא יכולתי לכתוב כלום.
ותרשה לי לומר לך שתגובתך מהווה אלימות מילולית שאינה מקובלת בפורום הזה.
אם תגלגל אחורה תיווכח לדעת שהאנשים שמשתתפים כאן ומחווים דעות מגיבים ומתנהלים בצורה שונה ממך.
תודה לכל מי שהגיב לענין עצמו, ולא מעביר ביקורת סתמית.
 
לצפיה ב-'כל אחד ומה שמרתיח אותו'
כל אחד ומה שמרתיח אותו
01/07/2019 | 16:25
99
אותך מרתיח שהבת שלך לא מחזירה לך תשובה בלו"ז שמתאים לך.
את מישהו אחר מרתיח שאת לא חוזרת להגיב (האמת ממש לא הרתיח אותי, רק רציתי ליצור סימטריה).
עשיתי מצווה, התגובה שלי תיקנה לך את המחשב.
 
וכשתנהלי את הפורום תחלקי לי הוראות איך להגיב וכנראה גם אז לא אציית, לא התחייבתי לתת תגובות לטעמך.
לצפיה ב-'כמה דברים לתגובתך.'
כמה דברים לתגובתך.
01/07/2019 | 16:14
113
1}היא לא בקשה עיצה, הא שאלה שאלה. ולא בהכרח 
   יש תגובה לכל אמירה.
2}כל מי שעונה יכול לקחת בחשבון שני דברים עקריים--
  האחד--שהשואל, המתיעץ --יגיב או לא,
  השני--שהוא מחליט בעצמו אם להגיב אם לא,
  ותגובתו נקראת לא רק ע"י הפונה בראש שרשור.
ובסופו של דבר היא הגיבה לך, והכל אם כך בסדר.
לצפיה ב-'ואני אוסיף שטליתוש היא גולשת ותיקה בפורום שכל מי שהגיבה לה '
ואני אוסיף שטליתוש היא גולשת ותיקה בפורום שכל מי שהגיבה לה
01/07/2019 | 19:15
104
מכירה אותה מכאן ומבינה שאם לא הגיבה סימן שלא היה באפשרותה להגיב.
היא עם כוכבית כנראה בגלל כל הבעיות בתפוז.
אתה לעומת זה, אורח לא מוכר בפורום, לא רשום בתפוז, לא הגבת להודעתה ולא ברור מה קפצת "להגן על כבוד המשיבות" ולהעיר לה.
לצפיה ב-'בענין הזה עדיף להיות חכם על צודק'
בענין הזה עדיף להיות חכם על צודק
03/07/2019 | 10:17
107
את צודקת! זה עושה לך יותר טוב? לא.
במקום לעשות פרצופים פולנים דרך הטלפון, יותר פשוט להגיד "עם השנים אני נעשית דאגנית. תשלחי בבקשה מסרון קטן שהגעתם בשלום כדי שאני אוכל לישון בשקט".
באותה צורה תדברי איתה על מה לעשות במקרה דחוף. איך יוצרים קשר מיידי.
השאלה מי צודק היא לא רלוונטית פה ורק גורמת למתחים. הציגי את הבעיות שלך ובקשי ממנה להתיחס למציאת פתרון ששתיכן יכולות לחיות איתו
לצפיה ב-'אני יכולה לענות משני הצדדים'
אני יכולה לענות משני הצדדים
16/07/2019 | 12:04
76
אני מבינה אותך כאמא. את צודקת אבל לא צודקת. הילדים שלך (או שלי לצורך העניין) בגרו. הם אחראיים הם עצמאיים ואת יושבת להם על הראש. הם לא רוצים לדווח לך והתתפרצועות האלה רק גורמות להם להתבצר ולהתרחק.
 
שחררי.  תפעילי שיקול דעת מצי זה קריטי. אם הם לא ביטלו את שני הוויים. הכוחולים בוואצאפ את יכולה לראות האם הם ראו את ההודעה או לא.
 
תביני. הם לא חייבים לך כלום ואת תשארי דואגת עד,שתלמדי להרגיע את עצמך. לאט לאט.
 
כל זה שונה אם הם השאירו את בילדים אצלך. אז הם חייבים לך איזה דיווח אבל לא על בסיס שעתי. נניח פעם ביום.
 
בתכלס את יודעת הרי ששיחת טלפון או מענה לא נותנים ביטחון ששניה אחרי זה לא קרה משהו. אז פשוט תנשמי עמוק.
 
ככה זה ליהיות אמא. את לא היחידה. יש הורים שמבינים ומקבלים את זה קודם. חלקם אולי משחררים וחלקם מדחיקים.
 
כבת אני יכולה לומר לך שאם יצאתי לחופשה ואמא שלי מתחעלה לקרצץ לי זה פשוט מעיף לי את הפיוזים. כי יצאתי לנקות את הראש. לא ליהיות בקשר עם אמא וחמותי והילדים. אז מעבר ל"נחתנו" אני מממצמת למינימום ואם "אין אינטרנט" אז עוד יותר טוב.
 
חיבוק
לצפיה ב-'"אמרתי לה בצורה תקיפה שלא מקובל עלי, וסגרתי את הטלפון"'
"אמרתי לה בצורה תקיפה שלא מקובל עלי, וסגרתי את הטלפון"
22/07/2019 | 13:52
1
72

(כלומר, ניתקתי לה בפרצוף).

וכמו שכתבת, זו לא פעם ראשונה שאת מגיבה ככה. אז מה הפלא שהיא לא עונה לך?

ומה לדעתך יקרה בפעם הבאה אחרי תגובה כזאת?...
לצפיה ב-'אמא שלי היתה כזאת. מנתקת בפרצוף'
אמא שלי היתה כזאת. מנתקת בפרצוף
25/07/2019 | 12:03
36
בגיל 40 נפל לי האסימון וקלטתי שאני לא צריכה את האישור שלה לעצם קיומי. למצב רוח שלי. להחלטות שלי. או את אהבתה=אישור ושחררתי.
 
הפסקתי להתקשר בתדירות גבוהה רק כשאני הייתי צריכה. אנחנו בקשר טוב אבל אני משוחררת ממנה.
לצפיה ב-'בפעם הבאה שהיא מתקשרת אלייך או משאירה הודעה'
בפעם הבאה שהיא מתקשרת אלייך או משאירה הודעה
23/07/2019 | 07:12
58
תעשי בדיוק אותו הדבר.
תחכי כמה שעות, או אפילו יום ורק אז תחזרי אליה.
לצפיה ב-'דעתי בנושא - אין אשמים, את צריכה לשנות "סוויץ'" במחשבה שלך'
דעתי בנושא - אין אשמים, את צריכה לשנות "סוויץ'" במחשבה שלך
23/07/2019 | 16:25
49
במיוחד שאתם ביחסים מצויינים ואת יודעת בוודאות ש"אי ההענות" שלה לא נובע מיזה שהיא לא מרגישה בנוח איתך ורוצה לסנן אותך.
 
לעשות חושבים עם עצמך (ובן זוגך אם יש) ולקבל ולהפנים את זה שכך היא בוחרת להתנהג לכולם, העצבים שאת מקבלת מיזה מזיקים רק לך ולחינם.
 
מה לעשות מבחינה פרקטית:
 
1. להפסיק לצפות לתגובה "על הדקה".
2. לשנות את הגישה ולא להיות "דביקה" שלא לצורך (במקרה שבאמת יש צורך ראי סעיף הבא)
3. לשבת איתה לשיחה על הנושא ולסכם איתה שבמקרים דחופים/חשובים מאוד, תוסיפי להודעה שלך את המשפט "תחזרי אלי בבקשה זה דחוף" ובמקרה כזה עליה לענות בהקדם האפשרי. ולהשתדל לעשות את זה רק כשזה באמת דחוף, אחרת זה מאבד את האפקט.
4. ביומיום, כדי למנוע מצב של דאגה מיותרת מצידך - סכמי איתה על שיחה/מפגש בתדירות קבועה, נניח פעמיים בשבוע, כך שתדעי תמיד לצפות לעדכונים ממנה ולא תשארי "באוויר".
לצפיה ב-'אני חושבת.... שנפל לי האסימון'
אני חושבת.... שנפל לי האסימון
11/06/2019 | 17:00
3
182
אז הוא לא מיידע כשהוא יוצא הביתה ומתקשר חצי שעה קודם. איפה אתם? מתי תחזרו? אתם יכולים לבוא לקחת אותי?  ואני כל פעם חוטפת קריזה מחדש כי מגיל אפס לימדתי שלא ברגע האחרון. אתה צריך משהו? לא משנה מה. תיידע מספיק זמן מראש. 
 
נשאר במעונות? סבבה .עדכן כי איך אפשר לעשות קסם עכשיו להכין 6 ארוחות...
 
ואחרי כמה חודשים קלטתי.
 
הוא לא צריך. הוא לא יכול להודיע מראש מאיזושהי סיבה. נניח שזה לא בראש מעייניו. אולי. פשוט. כי זה לא משנה. כי אולי פשוט הוא יכול להסתדר בכל מצב וזה אומר שאני יכולה לשחררררר ורק עכשיו קלטתי את זה.
 
אני בסדר. הוא בסדר.  כולם בסדר...
לצפיה ב-'מסקנה לעניין.'
מסקנה לעניין.
12/06/2019 | 05:11
38
לצפיה ב-'המסקנה שלך ראויה'
המסקנה שלך ראויה
13/06/2019 | 07:17
1
101
רק שבעיני היא מורכבת.
כלומר--נכון שכולם בסדר, נכון שאת פשוט צריכה לשחרר,
מענין אותי מה כוללת ההגדרה שלך בלשחרר.
האם זה אומר, שלא נורא שלא מודיע או שמודיע רק ברגע האחרון,
ואת תשלימי עם זה. 
או זה כולל שאתם גם לא עומדים לו דום למלא את בקשות הרגע האחרון.
ושילמד להסתדר בלי, ואת בכל זאת תגדלי רגשי אשמה.
ולא תתאמצי בשארית כוחותיך למלא את צרכיו/בקשותיו של הרגע האחרון?
אם זה יכלול שום מחויבות מצידך--אז  את משוחררת באמת.
לצפיה ב-'רק עכשיו ראיתי את.תשובתך. מוזר'
רק עכשיו ראיתי את.תשובתך. מוזר
16/07/2019 | 12:06
39
בואי נאמר שזה לא שחור ולבן ואני משתדלת.לגלות גמישות. חשבתית. זה לא תרגול רע בשביל אחת כמוני (;
לצפיה ב-'אז הבת שנסעה לחילופים בחו"ל'
אז הבת שנסעה לחילופים בחו"ל
09/05/2019 | 15:23
7
209
מתקשרת מידי פעם בדרך כלל בצורה דרמטית ומודיעה שלא טוב לה לגור עם שותפה בחדר במעונות שם...
 
בפעם הקודמת שלא היה הפעם הראשונה אמרתי לה "את יודעת מה? תתמודדי או תחזרי. לנו אין כוונה/אפשרות/רצון להוסיף מעבר למה שכבר שולם". היא סוג של קיבלה את זה...עד כמה שניתן להבין בשיחה טלפונית. 
 
ועכשיו זה שוב עולה. עניתי לה שכבר דיברנו על זה וזהו. היא שתקה. אני שתקתי והיא אמרת טוב לא משנה ובזה נגמר העניין.
 
את הטיסה והשהייה מימנה סבתה. אנחנו חשבנו שזה נכון שהיא תגור במעונות חצי שנה ולא תסתבך גם עם שכירות וחוזים ומיסים של מדינה שאת שפתה היא לא מכירה. סמוך להחלטה הזו גם נתקלתי בכצה פוסטים על אנשים שחיפשו שם דירות והרגישו שמרמים אותם ולא היה לי שום רצון להכנס לזה. 
 
ברור שכל דבר שהיא עושה אנחנו כהורים מעורבים.
 
מי שיודע את תלאות גידולה יכול (אולי) להבין עד כמה אני לא מעוניינת יותר לעשות דברים שאני לא חייבת (כשלתוך זה עדיין נכנסים עניינים כמו תשלומים שונים עליה. אם זה ביטוחים, פנסיה, סלולרי, קופת חולים,  רפואת שיניים וכד' וכמובן שאנחנו זמינים עבורה לעזור לה בכל אבל אני ממש לא רוצה להסתבך עד מעל הראש מעבר לזה. קשה לי גם ככה. רוב התיוקים(!) עדיין אצלי.... אני בגילה ניהלתי הכל לבד.
 
אז כן אני מבינה שלא בא לא מושלם המעונות האלה שמחליטים בשבילה להגביל פתיחת חלון בסלון כי אנשים בצעונות עולים לגג בניגוד לחוק וכו. אני מבינה... מבינה אבל למרות זאת עומדת על דעתי כאמור.
 
בנוסף היא מצאה שם חברה....שזה טוב. היא מחפשת עבודה (מה שמותר לה לפי חוק) היא רוצה להשאר שם מעבר ככל שתוכל מבחינה כלכלית ועד שתתחיל פה השנה. אז עוד חודשיים...מה הסיפור. החיים לא תמיד מסתדרים בנוחות מרבית. חודשיים.
 
הייתי חייבת לפרוק. בעלי מסכים איתי. 
 
 
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
10/05/2019 | 19:18
110
ונראה לי שלמרות הקיטורים, גם הבת מסכימה איתך, אחרת לא הייתה מתכננת להשאר שם חודשיים נוספים.
תראי שבסוף היא תזכור רק את הדברים הטובים.
נראה לך שהשיחות והתלונות אלייך זה רק הוצאת קיטור. לא באמת ציפייה שבמטה קסם תשני הכל.
לצפיה ב-'את מאד צודקת'
את מאד צודקת
12/05/2019 | 10:01
81
דווקא בגלל שקשה לה להתמודד, זה ממש לא מתאים שהיא תשכור דירה מחוץ למעונות. בלי קשר לקטע הכלכלי. 
 
מה היא תעשה אם יהיו בעיות בדירה? תטלפן אלייך שתבואי לפתור אותן? ושם זה לא יהיה מול הנהלת מעונות, אלא מול בעל בית שהיא לא מכירה.
 
 
לצפיה ב-'היא פרקה קצת קיטורים, את שמעת, הכל בסדר'
היא פרקה קצת קיטורים, את שמעת, הכל בסדר
12/05/2019 | 14:25
73
חלק מההתבגרות היא ללמוד לחיות לפי האמצעים הזמינים. אז היא מתבגרת, תהליך מצויין ורצוי.
את לא צריכה לקחת קשה את זה שאת לא מורידה לכבודה את הירח, טוב שהיא מתקשרת אלייך לשתף אותך שקשה לה, אבל את לא צריכה לפתור כל אי נוחות.
לצפיה ב-'את אמא מאוד מעורבת ומגוננת.'
את אמא מאוד מעורבת ומגוננת.
13/05/2019 | 08:36
3
93
לוקחת ללב את הקיטורים של הילדים, ורוצה לתקן ולסדר את העולם בשבילם.
אני מבינה אותך, כי גם אני הייתי רוצה לעטוף את הילדים ולשמור עליהם מכל פגע. לקח לי הרבה שנות הורות, והרבה מודעות ומאמצים, לתת להם להתמודד. אני עדיין מחזיקה את עצמי בכוח לא להתערב, כשאני רואה אותם מתחבטים במשהו שאני יודעת שאני יכולה לסדר עבורם.
אני תמיד מדגישה לילדים שאנחנו נעזור להם בעצות, אבל רק בתחומים שאנחנו מבינים בהם. בדרך כלל אני גם נותנת דוגמאות לתחומים הרבים שאנחנו לא מבינים בהם. 
נראה לי שאת בדרך הנכונה, אבל הילדים עוד מצליחים להכניס אותך ללחץ. ככל שתעמדי על שלך, הם פחות ופחות ינסו להפיל עליך את הקשיים והחולשות שלהם. אני רואה לפי מה שאת כותבת שסיגלת את התגובות הנכונות, ואת עוזרת להם לקחת אחריות על ההתנהלות שלהם.
במשך הזמן זה יהפוך להיות קל יותר, גם בשבילך.
לצפיה ב-'תודה רבה לכולם. אגב'
תודה רבה לכולם. אגב
13/05/2019 | 13:01
2
112
יום יומיים אחרי שלחתי לה בוואצאפ "מה נשמע"? ..... היא ענתה "מעולה,  ואתם“?
לצפיה ב-' זה מה שחמוד ומטריף אצלם'
זה מה שחמוד ומטריף אצלם
14/05/2019 | 16:43
1
101
הילדה מעלה בעיה, אני שוברת את הראש, במשך יומיים רק חושבת על הילדה ומה אפשר לעשות - היא כבר מזמן יצאה מזה, התגברה על הקושי ועברה הלאה - ואני עדיין מתייסרת...
 
 
לצפיה ב-'לגמרי!!!'
לגמרי!!!
15/05/2019 | 14:57
15
לצפיה ב-'הבן בן 21 ...ויש לו טענות.... שלא חשפנו'
הבן בן 21 ...ויש לו טענות.... שלא חשפנו
02/05/2019 | 18:31
17
242
אותו לחדשות ולאקטואליה. הסברים כמו... אתה יכול עכשיו, שום דבר לא עוצר בעדך, לא חשבנו שחדשות על אלימות, טירור ורצח זה משהו שמתאים לכם לשמוע...
 
הוא ממש כועס. מרגיש שהוא חא יודעת מספיק וזה,בא לידי ביטוי במשחקי טריוויה עם חברים בשאלות למשל כמו מי היה ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל ועוד כל מיני (הוא לא זוכר לתת דןגמאות) זה עולה מידי פעם וממש חורה לו.
 
האמת היא שאקטואליה אף פעם לא עניינה אותנו יותר מידי. אין לי מושג מי היה ראש הממשלה השלישי או החמישי של ישראל ומעולם לא דיברנו...אולי אם היו לעו פחות מריבות על שעת שינה, דחיינות של שיעורים ובקשות חוזרות ונשנות על דברים שגרתיים היינו מוצאים את הזמן להבין שאולי אנחנו מפספסים משהו בעניין הזה. מצד שני הגדולה לא מתלוננת על זה והקטנה לא מתעניינת בזה.
 
ספרים מעולם לא עניינו אותו ולי נראה שזה ממש נוח להאשים את ההורים בכל מיני חסכים. אף אחד לא מושלם. עשיתי כמיטב יכולתי ויש דברים שאנחנו כן מנסים להנחיל כמו זהירות ועירנות לסכנות כאלה ואחרות.
 
מה הבעיה להשלים את החסר?
 
לטענתו צריך להפסיק לעבוד וללמוד כדי להשלים את החסך הנורא.
 
פרופורציות? תודה
לצפיה ב-'הפרופורציה היחידה'
הפרופורציה היחידה
03/05/2019 | 11:35
1
139
שאני מוכנה להציע לך, זה לא לקחת ללב טענות.
את האמא שרצית הטוב לילדיך, פעלת בהתאם להבנתך, ולשיקוליך.
הוא כבר אדם בוגר---אין בעיה להשלים, או לותר, החלטה שלו.
אין אדם בעולם שיודע הכל.ומה שלא למד עד היום יכול להלמד.
לא פרופורציונלי בעיני --ובכלל לא ברור לי למה השיח ביניכם
אלה הטענות של ילדיך כלפי ההורים.
לא חושבת שזה שיח מקדם, בריא ומועיל.
 
תהיי שמחה במה שכן נתת. הכל בסדר.
לצפיה ב-'תודה יקירה'
תודה יקירה
04/05/2019 | 06:22
20
לצפיה ב-'אתם כנראה הורים מושלמים אם אלו הטענות שלו :)'
אתם כנראה הורים מושלמים אם אלו הטענות שלו :)
04/05/2019 | 00:02
1
32
לצפיה ב-'משתדלים ליהיות יותר טובים'
משתדלים ליהיות יותר טובים
04/05/2019 | 06:24
86
מההורים שלנו. כלומר, לתקן את מה שהרגשנו שאנחנו לא קיבלנו בו תמיכה וזה מה שניסיתי לומר לו (אבל נראה לי שהוא לא שמע) שהוא יוכל לתקן ולעשות טוב יותר עם הילדים שלו. אני לא יכולה להחזיר את הזמן לאחור...
לצפיה ב-'לא קשור אליכם.'
לא קשור אליכם.
05/05/2019 | 11:54
3
97
אם הוא רוצה להאשים מישהו, שיאשים את מערכת החינוך.
אני התחלתי לקרוא עיתונים בסביבות כיתה ח'-ט' - פשוט היה לנו שיעור כזה בבית הספר.
וגם מה זאת התחרותיות הזאת? למי אכפת אם הוא מפסיד במשחק טריוויה? למה זה כל כך חשוב לו?
בכל אופן, אם הוא באמת מתעניין ויתחיל לקרוא עכשיו עיתונים הוא ישלים את החסר (כותבים שם גם על העבר). אבל לא ברור לי בכלל שהוא באמת מתעניין, אם הטיעון שלו הוא שהוא מפסיד במשחקי טריוויה. בכל מקרה, גם לשחק טריוויה ולפתור תשבצים יכול לעזור לו להשלים את החסר, בין אם באמצעות השאלות והתשובות, ובין אם במתן כיוונים למה כדאי לו ללמוד (נניח את רשימת ראשי הממשלה אם זה מה שחשוב לו...).
לצפיה ב-'הוא צודק ולא צודק'
הוא צודק ולא צודק
05/05/2019 | 13:22
2
89
נכון שאפשר להאשים את ההורים. גם נכון שאפשר לגייס כוחות ולהשלים ובתור אחר שלא קרא ספר מימיו (כמעט) הוא הצליח במבחן הפסיכומטרי מעל ומעבר למצופה. כלומר. אם הוא רוצה הוא יכול..אבל הוא מצא משהו שמכאיב לאמא וגם העמיד אותו במערומיו מול החברים אז זה כואב.
 
אתמול הוא נתן דוגמא איך אפשר להשחיל כמעט בכל שיחה משהו שקשור לעולם הרחב. משהו מעבר למעגל הקטן הורה ילד לימודים והוא צודק שזה לא התקיים אצלינו.
 
היינו עייפים מאוד השקענו בהם המון כי שניהם היו ילדים מאוד תובעניים. היו גם בעיות של ויסות רגשי וגבולות ומשחקי כח (שלמעשה נמשכים בקטנה איתו גם היום כי מה זה אם לא משחק כח עכשיו)... ואולי אם היה צריך לריב פחות שיעשה שיעורים בזמן ולא ימשוך שעות אולי הראש היה מתפנה גם לדברים אחרים. אולי.
 
מצד שני. הקטנה גדלה באוירה שונה אבל גם היא לא מראה התעניינות בשום דבר חוץ מהאינסטגראם. ואולי זו קריאת השכמה לשים לב אליה בעניין הזה וליהיות מודעים לזה. עדיין חייבת ליהיות כנה ולומר שזה לא בראש מעיניי.  זה יהיה לא הוגן לומר שזה נמצא אצלי בעדיפות ראשונה.
לצפיה ב-'אפשר להגיד את זה על כל דבר. אם הוא היה'
אפשר להגיד את זה על כל דבר. אם הוא היה
05/05/2019 | 13:53
1
73
רוצה לדעת על דגים, הוא יכול היה להראות איך אפשר להשחיל פריט אינפורמציה על דגים לכל שיחה. או על אופנה. או על מערכת המשפט. וכו' וכו'. זה חסר הגיון, ואל תתני לו לעשות לך רגשות אשם על משהו שהוא בעיקר יכול להאשים את עצמו בו (או, שוב, את מערכת החינוך). התפקיד שלך הוא לא להקנות לו ידע כללי או ידע ספציפי בתחום כלשהו. מקסימום התפקיד הוא לדאוג שהוא יצליח ללמוד לקרוא. מכאן, מה שהוא מחליט לקרוא וללמוד תלוי בו.
לצפיה ב-'נכון. אבל ערכים זה מתפקידנו '
נכון. אבל ערכים זה מתפקידנו
05/05/2019 | 23:42
64
ללמד ולדעת מה קורה מסביבנו זה חלק מהענין מצד שני כשאני מעירה היום משהו שכקשור דווקא בהתנהלות נכונה בחיים למשל... לתייק את הניירת.שלו לדעת כל דבר אחפה הוא נמצא כך שתוכל לשלוף מסמך בשניות. הוא מזלזל בזה ומנפנף.
 
נו...נפנוף נעים. המציאות תלמד אותו.
 
צודקת. מה שלא לימדו ההורים שילמד לבד. בדיוק כמו שהוא הצליח בפסיכומטרי ולא בזכותי!!
לצפיה ב-'לא נורא, אז עכשיו תחשפו אותו לעולם האמיתי בו צריך לעבוד'
לא נורא, אז עכשיו תחשפו אותו לעולם האמיתי בו צריך לעבוד
05/05/2019 | 15:48
5
81
כדי שהצלחת תהיה מלאה וכדי שיהיה גג מעל הראש.
כל כך חשובה לו החשיפה? אז הנה חשיפה.
ותודיעו לו שלא תוותרו על אף טיפה, אם הוא דורש חשיפה לעולם אז עד הסוף.
יש כבר הרבה אבות שלא חוששים מהתגית של אבא פגום, הגיע הזמן שגם אמהות יפסיקו לחשוש להיראות לא מושלמות ב 100%.
סחטיין על הנסיון המקורי שלו אבל שימצא דרך אחרת לממן לעצמו חיים ללא עבודה.
 
ובעולם האמיתי בזמן שנותר לו, שבתות חגים וערבים הוא יכול להשלים המון השכלה כללית.
לצפיה ב-'נראה שיש פה אי הבנה....'
נראה שיש פה אי הבנה....
05/05/2019 | 23:36
4
75
יש לו מוסר עבודה גבוה. הוא מקדיש ללימודים הרבה יותר מבשנה א' והוא בהחלט התבגר.
 
אין שום צורך להעיר לו את מה שציינת מפני שהשאיפות שלו הרבה יותר גבוהות מסתם לשים אוכל על השולחן.
 
הוא מחפש את מי להאשים. סבבה. הבנתי. אנסה לא להתרגש יותר מידי ומצד שני להשתפר ככל שאמצא לנכון כי תמיד אפשר להשתפר. תודה לך:)
לצפיה ב-'אני התייחסתי ל"לטענתו צריך להפסיק לעבוד וללמוד...."'
אני התייחסתי ל"לטענתו צריך להפסיק לעבוד וללמוד...."
07/05/2019 | 10:07
3
24
לצפיה ב-'לא!,הוא התכוון שכדי לפצות על'
לא!,הוא התכוון שכדי לפצות על
07/05/2019 | 20:45
2
70
מה שלא לימדנו אותו או לא השקענו בו מבחינת שיחות ודיונים ירח כל כך הרבה זמן ושבשביל זה "צריך לא לעבוד". בינינו אני והוא ואתה וכולנו יודעים שמי שמעוניין ומתעניין במשהו מוצא זמן. זה סתם משהו שהוא זרק כדי להבהיר נקודה. הוא לא ילד שלא עובד!!
 
ואם הוא הצליח לשנן אוצר מילים מרשים שהביא אותו לציון כ"כ גבוה בפסיכומטרי הוא יכול באותו אופן לשנן כל דבר שיחליט עליו.
 
אבל צריך להאשים אותנו במשהו אז הוא מצא משהו...
לצפיה ב-'התייחסתי לדברים המפורשים שרשמת'
התייחסתי לדברים המפורשים שרשמת
12/05/2019 | 14:31
1
45
אם את רושמת דברים מפורשים אני יודע להתייחס לדברים המפורשים, אני לא כשרוני מספיק כדי להבין שהתכוונת בדיוק ללהפך ממה שרשמת.
אם את אומרת שלא הבנתי מקובל עלי שלא הבנתי, אני רק הסברתי מה מקור אי ההבנה. אולי כך ימנעו אי הבנות בעתיד.
 
הבעיה לא שהוא מוצא מישהו להאשים, הבעיה שמצליח לו לפתח אצלך רגשות אשמה גם כשאת בסדר גמור.
לצפיה ב-'כמובן!! זה לא רק הוא, אגב'
כמובן!! זה לא רק הוא, אגב
13/05/2019 | 13:03
38
מסתבר, שאני לוקחת יותר מידי ללב כל דבר. מנסה להתנער מזה להפעיל הגיון. המוח מבין הרגש לא מפנים.
 
תודה
לצפיה ב-'הוא מנסה לגרום לכם רגשות שהוא מסכן ומצליח, שימשיך להתלונן'
הוא מנסה לגרום לכם רגשות שהוא מסכן ומצליח, שימשיך להתלונן
07/05/2019 | 18:21
2
67
אם זה עושה לו כיף...
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תפס אותו בהפתעה'
אני חושבת שזה תפס אותו בהפתעה
07/05/2019 | 20:54
68
עם החברים אבל כמו שאמרתי. אין לו בעיה לתפוס נושא ולחרוש עליו הרי זה לא שדרוש ידע מאוד מעמיק.
 
אגב, כחלק מהתמצאות כשבודקים אדם שואלים אותו למשל ...מי שר הבטחון עכשיו... עשו את זה לבעלי כשהוא אושפז אחרי לבנון....הוא לא זכר לענות. זה מצביע על ניתוק מסויים....אבל זה כבר נושא אחר.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תפס אותו בהפתעה'
אני חושבת שזה תפס אותו בהפתעה
07/05/2019 | 20:55
38
עם החברים אבל כמו שאמרתי. אין לו בעיה לתפוס נושא ולחרוש עליו הרי זה לא שדרוש ידע מאוד מעמיק.
 
אגב, כחלק מהתמצאות כשבודקים אדם שואלים אותו למשל ...מי שר הבטחון עכשיו... עשו את זה לבעלי כשהוא אושפז אחרי לבנון....הוא לא זכר לענות. זה מצביע על ניתוק מסויים....אבל זה כבר נושא אחר.
לצפיה ב-'אשמח לדעתכם: הבת שלי מסיימת, בשעה טובה, י"ב'
אשמח לדעתכם: הבת שלי מסיימת, בשעה טובה, י"ב
28/04/2019 | 01:06
4
191
היא רוצה לנסוע עם עוד 3 חברות לטיול באיטליה, ל10 ימים.
היא לא נסעה אף פעם לבד לחו"ל, גם החברות שלה לא.

אני לא רגוע עם זה, מה דעתכם?

היא בגדול ילדה מאוד אחראית, מדריכה בצופים וילדה טובה.
לצפיה ב-'בלי להכנס לשאלת המימון'
בלי להכנס לשאלת המימון
28/04/2019 | 09:03
1
141
יש לי שלוש הערות:
1. תפקידה להתנסות בדברים חדשים, ותפקידך לא להיות רגוע (הגדרת תפקיד ההורה לדעתי ).
2. בסוף י"ב הבחורה כבת 18? להלן בגירה. צריך להתחיל מתישהו את פריסת הכנפיים. לא? ובהנחה שהכסף שלה מספיק, לך אין הרבה מה לומר בנידון.
3. מה שהייתי עושה זה מיזעור הבעייה שלי. כלומר, לעשות אותך הכי רגוע שאפשר. סביר לבקש תקשורת זורמת (ווטסאפ משדה התעופה, מהמלון, אחת או שתיים ביום, נראה לי סביר ביותר).
והערה אחרונה לענין הכסף: אם היא רוצה שאתה תמממן את זה, אתה תמיד יכול להגיד לא, אם זה לא מתאים לך. אבל איטליה היא מקום יחסית בטוח להתחיל בו לטייל בעולם, וגיל 18 הוא גיל מצויין להתחיל.
לצפיה ב-'תודה על התגובות- היא עדיין לא בת 18, רק בסוף ספ''
תודה על התגובות- היא עדיין לא בת 18, רק בסוף ספ'
29/04/2019 | 08:11
106
היא תהיה.

הפחד שלי הוא בעיקר בנסיעות ברכבות וההגעה ממקום
למקום.
אני אדבר איתה, כמו שהצעתם, ואעזור לה בתכנון קפדני
של מסלול הנסיעה והלו"ז היומיומי.

וכמובן שאצייד אותה בכל מה שצריך, כולל מה לעשות במקרה
חרום.
לצפיה ב-'היא מאוד אחראית? אז היא כנראה יכולה להראות מימוש של האחריות'
היא מאוד אחראית? אז היא כנראה יכולה להראות מימוש של האחריות
28/04/2019 | 15:40
98
למשל על ידי תכנון טיול שמראה את מידת הרצינות והאחריות המצופה ממנה.
איפה היא תרצה לבקר, איפה היא תלון, דרכי תחבורה וכו'.
אתה יכול לעזור מידיעותיך ונסיונך אבל היא צריכה להוביל את התהליך.
 
היא לא נוסעת לבד, היא נוסעת עם עוד 3 חברות. אני מניח שהכוונה שלך היא נסיעה בלי ההורים.
הנימוק של "לא נסעה אף פעם לבד לחו"ל" (או בלי ההורים) יהיה תקף תמיד לפני הפעם הראשונה, ופעם ראשונה צריכה להיות מתישהו.
 
אתה יכול לסייע ולעזור בדברים שגם יעזרו לך להפחית מחוסר הודאות ואולי מהדאגה, למשל חבילה סלולרית שתוכל להתקשר בקלות הביתה וכרטיס אשראי לפחות למצבי חירום.
 
ואלו החיים, כל פעם שמשחררים את הילדים נוסף עוד קמט של דאגה.
להשאיר את הילדה פעם ראשונה בגן כשעוד לא ידעה לדבר לא היה קשה? לי היה קשה הרבה יותר.
לצפיה ב-'תשמח שזה לאיטליה. דברו, תכננו, '
תשמח שזה לאיטליה. דברו, תכננו,
28/04/2019 | 18:37
111
יש מדינות יותר מפחידות מאיטליה...
 
תלוו אותה בזמן התכנון.
למשל, והכי חשוב בעיני - להזמין מלון במקום טוב, ולא ליד תחנת הרכבת "כי זה זול". 
לבדוק כבר בארץ את דרכי ההגעה משדה התעופה למלון. 
תנו לה כלמיני טיפים לגבי איך להתנהל עם הכסף או דברי ערך.
ובגדול - תסמכו עליה.
 
אני אף פעם לא לגמרי רגועה. לא כשהם יוצאים עם חברים, הולכים לטיול. בטח לא בנסיעה לחו"ל. אבל אין ברירה. צריך להתרגל לשחרר.
 
לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעתכם'
אשמח לשמוע את דעתכם
13/04/2019 | 09:33
22
279
שלום לכולם, אשמח לשמוע את דעתכם בעניין. יש לי חברה של הרבה שנים, בחורה מדהימה וגם יפה, עובדת, מבוססת כלכלית בת 40 פלוס, רווקה. לחברה יש אמא שגרה בעיר אחרת עם משפחת אחיה, שצעיר ממנה בעשור, בן 30 פלוס. הנסיעה לוקחת בערך שעתיים עם פקקים ולכן פעם בשבועיים או 3 שבועות חברה נוסעת לבקר את אמה ואחיה. החברה מביאה סלים שלמים של אוכל, מתנות ועוד, אך אמא שלה כל הזמן מעירה לה שלא תאכל על חשבון אחיה, שהיא חצופה שמותר לה לאכול רק 3 עגנבניות ואם החברה לוקחת, חלילה, עגבניה רביעית, אז אמא כועסת עליה בצורה לא נעימה. הייתה פעם שחברה הביאה עוגה ורצתה לקחת חתיכה, אמא לא הסכימה וכעסה עליה, שמה פתאום היא לוקחת, העוגה בשביל אחיה ומשפחתו. וככה מתנהלים הביקורים. המצב מאוד לא נעים לחברה והיא מנסה לצמצם את הביקורים, אבל היא רוצה לראות את אחיה שהקשר ביניהם טוב. בנוסף לכך אמא מאוד כועסת עליה אם היא מחליטה לצאת עם גבר ועם חברות. מה פתאום בגילך לצאת? יש לך אמא ואח, אל תבזבזי זמן על אנשים אחרים. את צריכה לעזור ולהשקיע במשפחה. מה הייתם מציעים לאותה בחורה לעשות? המצב מאוד מעיק עליה.
לצפיה ב-'מותר בגיל 40 פלוס להעמיד את אמא במקום'
מותר בגיל 40 פלוס להעמיד את אמא במקום
13/04/2019 | 11:48
169
ולומר לה שתשמור את דעותיה לעצמה, ואם זה לא עוזר לסתום לה את הפה כל פעם שהיא פותחת אותו.
מכיוון שהחברה כנראה לא מסוגלת לזה, המלצתי היא להעזר באיש מקצוע רציני לשיפור הבטחון העצמי והאסרטיביות.
לצפיה ב-'מה שנומלה כתבה. נשמע מציק ביותר.'
מה שנומלה כתבה. נשמע מציק ביותר.
13/04/2019 | 16:50
52
לצפיה ב-'ולהוסיף לקודמותי,'
ולהוסיף לקודמותי,
13/04/2019 | 18:38
2
138
מותר לה לשתף וליצור שיחה עם האח, ולומר לו, אני לא מבינה,
למה אם אני מביאה אסור לי לאכול מה שאני רוצה וכמה שאני צריכה.
אם לא תכיד לאמא שאתה מאפשר את זה ושזה לא יפה, אמצא את הדרך.
ובאמת להגיע כמה שפחות.
 
לגבי יציאה עם חברים חברות---היא לא מחוייבת לשתף לאן ועם מי היא הולכת.
היא כבר גדולה ואחראית לעצמה,אם תלמד להיות עצמאית, 
ולגדל קצת חוט שדרה, יהיה לה הכל יותר פשוט.
לא היציאה שלה ולא האכילה שלה הם פרמטרים לאהבתה אותם,
ולא לשמירת הקשר איתם.
לצפיה ב-'מצטרפת לכל מה שנאמר מעלי ומוסיפה'
מצטרפת לכל מה שנאמר מעלי ומוסיפה
15/04/2019 | 14:57
103
שאולי כדאי ליזום שיחה משותפת עם האמא והאח ולהגיד את כל מה שיש לה על הלב.
להגיד שתשמח מאד להגיע אליהם למרות המרחק והקושי, אבל ההתנהלות וההערות המציקות מוציאות את כל החשק מהביקור וגורמות לניתוק וחבל.
אפשר להגיד את כל זה בצורה ישירה אך לא מתלהמת ומבלי לעורר מריבות, אך יחד עם זאת להבהיר היטב את הנקודה.
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה'
תודה רבה על התגובה
22/04/2019 | 21:10
74
אני מכירה את אחיה גם עוד מילדות, בחור מקסים, אבל הוא לא נוקט עמדה בעניין, חברה דיברה איתו והוא אמר לה " נו מה , את לא מכירה את אמא? אל תתייחסי". וכפי שאני מכירה את הבחורה הוא לא יגיד מלה בעניין.
לצפיה ב-'מאוד מפתה אותי להציע שהיא תביא רק את עצמה לביקור'
מאוד מפתה אותי להציע שהיא תביא רק את עצמה לביקור
17/04/2019 | 19:13
36
לצפיה ב-'מאיפה האמא יודעת עם מי היא יוצאת?'
מאיפה האמא יודעת עם מי היא יוצאת?
22/04/2019 | 12:29
2
98
למה היא מספרת לה? היא נהנית להיות מאזוכיסטית?
יש מצב שהחיים שלה נוחים לה והיא מספרת לך סיפור כדי שאת תצאי לה מהוריד?
לצפיה ב-'ממש לא'
ממש לא
22/04/2019 | 21:07
1
90
אני מכירה אותה היטב וגם את אחיה, זה נראה לי בסדר גמור לספר לאמא שהיא יצאה עם חברות למסעדה. את מי לשתף אם לא את אמא?
לצפיה ב-'כמה ימים נמשכה מלחמת ששת הימים?'
כמה ימים נמשכה מלחמת ששת הימים?
24/04/2019 | 11:38
81
התשובה לשאלה שלך נמצאת בשאלה, מכיוון שהתגובות של אמא שלה לא לרוחה ולא מקובלות עליה זו סיבה מצויינת לא לבקש אותן.
אלא אם היא כן מעוניינת בתגובות ואת טועה בהבנת הסיטואציה, או לחילופין היא מאזוכיסטית, היא לא אוהבת את התגובות אלא נהנית לריב ולסבול.
החברה גם היתה יכולה לערוך לעצמה פיקניק קטן באיזשהו מקום לפני שהיא מגיעה לבית האח ולפתור לפחות חלק מאי הנעימות על האוכל, אבל איכשהו היא מעדיפה להערה על הגבלת המזון.
 
אגב יהיה נוח יותר אם היא תבוא ותשאל בעצמה, אפילו לא צריכה להרשם לאתר. ואם היא בכל זאת חוששת היא יכולה אפילו להגיד שהיא שואלת בשביל חברה.
במקום למסור מידע  יד שניה ולקבל תשובות יד שניה היא תוכל למסור ולקבל תשובות יד ראשונה.
לצפיה ב-'רק אני עדיין תמהה למה אישה אוכלת 4 עגבניות?'
רק אני עדיין תמהה למה אישה אוכלת 4 עגבניות?
24/04/2019 | 14:31
11
29
לצפיה ב-'אולי אלו עגבניות שרי '
אולי אלו עגבניות שרי
24/04/2019 | 16:45
10
117
יכול להיות שאותה אישה דווקא מרוצה מזה שאמא שלה מבקרת את כמות המזון שהיא צורכת בסופשבוע, עוזר לה לדיאטה, ומי שנדחפת לה לחיים ומחלקת לה הוראות שלא לעניין זו החברה.
יכול להיות שלאישה לא מתאים שהחברה לוחצת עליה למצוא בן זוג אז היא אומרת לה שאמא שלה לא מרשה לה, כדי להוריד אותה מהגב.
יכול להיות שהיא לא רוצה להפגש עם אותה חברה אז היא אומרת לה שאמא לא מרשה לה, והחברה כועסת על האמא.
והחברה הנשמה הטובה באה לפורום כדי לתקן את האמא של אותה אישה, כדי שהן יוכלו להפגש, שהיא תוכל לארגן לה בן זוג, וכו' וכו'. רק שהאמא לא מקולקלת, היא תירוץ מעולה.
לא אומר שזהו המצב, רק מעלה אופציה כדי להסביר למה אישה בת 40 עצמאית ונבונה מתנהגת בצורה שלכאורה נראית מטומטמת. אולי היא לא מטומטמת.
 
אני לא מבין למה אחות צריכה לעשות שוק בשביל אחיה ולהביא את המצרכים מרחק שעתיים נסיעה.
אם האח סובל ממחסור כספי לו 20 שקלים ויקנה לעצמו כמה קילו עגבניות מלפנונים וישאר קצת גם לאיזה בצל.
לצפיה ב-'מותר להעיר משהו?'
מותר להעיר משהו?
25/04/2019 | 13:37
7
100
הלעג שלך יכול להיות נכון, 
אבל מאחר ואנחנו לא מכירים את הנפשות הפועלות.
מרשה לעצמי לומר שיש מצב שיש דפוסי התנהגות שקשה להשתחרר מהם.
אני מניחה שהיא לא קונה במרחק שעתיים, אלא בסמוך לבית אבל רוצה לעזור לאמא שכנראה בודדה.
אני כן מאמינה שחברה טובה רואה התנהלות לא נכונה ורוצה לעזור לחברתה,
ולא בהכרח לחנך את האמא.
ואותה בת 40 קשה לה לשחרר וצריכה דרבון מבחוץ.
לצפיה ב-'לא ביקשתי שתחנכי אותי'
לא ביקשתי שתחנכי אותי
25/04/2019 | 15:29
5
84
השואלת ביקשה עצה ועזרה, אם יש לך עצה ועזרה תרגישי חופשי לעזור לה.
 
אני לא ביקשתי לא ציונים על התגובה שלי ולא שתחנכי אותי.
כמובן שמותר לך "להעיר משהו", קרי לחלק לי ציונים לתגובות ולנסות לחנך אותי, פורום פתוח, אבל אם את מצפה להיענות שלי אל תעצרי את נשימתך..
 
אגב אם את תחליטי לנסות לעזור לשואלת במקום לעסוק באיכות התשובה שלי אני ממליץ שתתני לה מינימום של כבוד ותתיחסי למה שהיא רשמה.
למשל היא רשמה במפורש שהחברה נוסעת שעתיים בפקקים עם המצרכים.
או שהיא רשמה שהאמא גרה עם אחיה, לא שהאמא גרה לבד.
לצפיה ב-'הפוסל במומו פוסל.'
הפוסל במומו פוסל.
25/04/2019 | 16:08
2
62
לא חינכתי ולא התכונתי לחנך.
במיוחד לא לאיש בעל כמה פרצופים. 
היה שלום. 
לצפיה ב-'כן, יכולת לרשום את התגובה הזו לעצמך'
כן, יכולת לרשום את התגובה הזו לעצמך
28/04/2019 | 15:16
1
47
כשהחלטת לתת לי ציונים על התגובה שלי.
לא ראיתי עצות שלך לשואלת, אלא אם נרשמת תחת ניק אחר.
 
ויכולתי לתאר לעצמי שתפרידי בין העיקר לטפל ותתיחסי לטפל, האם זכרתי לרשום לעצמי את אותו ניק זמני או לא .
 
תרשמי לעצמך, הפורום הוא לא הכיתה שלך ואת לא קיסרית היקום, מסובך לסתום את הפה למי שמביע דעה שלא לטעמך.
לצפיה ב-'סליחה, ראיתי שכן הגבת ישירות לשואלת'
סליחה, ראיתי שכן הגבת ישירות לשואלת
28/04/2019 | 16:01
43
בחלק הזה טעות שלי
לצפיה ב-'הפוסל במומו פוסל.'
הפוסל במומו פוסל.
25/04/2019 | 17:42
48
לא חינכתי ולא התכונתי לחנך.
אתה ניסית לחנך ולא ליעץ ללעוג למי שקשה. ---זה שלך לגמרי.
במיוחד כשאתה מתחבא מאחורי כמה דמויות.
עיצות נתתי בלי שתגיד לי. 
 
לצפיה ב-'אולי'
אולי
25/04/2019 | 19:07
52
תחליט באיזה ניק אתה כותב, וגם לפי תגובותייך אתה כותב שטויות ומנסה לחנך את האנשים על סמך פרשנות אישית וזה לא נעים.
לצפיה ב-'נכון'
נכון
25/04/2019 | 19:05
47
סיטואציה מאוד לא נעימה, היא כן רוצה לאכול עם המשפחה, נראה לי דבר בסיסי.
לצפיה ב-'איזה שטויות'
איזה שטויות
25/04/2019 | 19:04
1
72
אני לא לוחצת עליה למצוא בן זוג, זו פרשנות שלך, כנראה, שלא קראת טוב ולא הבנת.
לצפיה ב-'רשמתי במפורש:'
רשמתי במפורש:
28/04/2019 | 15:26
59
"לא אומר שזהו המצב, רק מעלה אופציה כדי להסביר למה אישה בת 40 עצמאית ונבונה מתנהגת בצורה שלכאורה נראית מטומטמת. אולי היא לא מטומטמת."
 
אני נתתי הסבר אפשרי המבוסס על ההנחה שאת מתארת את הסיטואציה בצורה נכונה ושהחברה שלך אדם נבון וסביר
ולא על כך שאת מתארת את הסיטואציה בצורה לא נכונה והחברה שלך אדם שנוהג בצורה מטופשת.
יש לך הסבר סביר אחר?
לצפיה ב-'וואו אני עם נומלה כאן ומוסיפה'
וואו אני עם נומלה כאן ומוסיפה
02/05/2019 | 18:37
70
האמא קצת לא נורמלית. שתקבע עם האח להפגש מחוץ לבית. אין רע בבית קפה ושתפסיק להביא דברים לאמא.
 
את האמא צריך להעמיד במקום בצורה אסרטיבית. אפשר גם בטלפון אם יותר קל נפשית ואם היא לא מבינה הייתי (אני) חוסכת לעצמי את כאב הלב הנורא והמיותר והמכאיב הזה.
 
יחס עויין, קטנוני ומרושע.
 
בהצלחה לחברה
לצפיה ב-'לכל חוגגי הבר\בת מצווה!!!'
לכל חוגגי הבר\בת מצווה!!!
11/03/2019 | 14:16
70
מתרגשים לקראת באירוע? אין ספק שאתם רוצים שהכל יצא מושלם,
ושיצאו תמונות יפות.. אבל איך יודעים איך לבחור צלם טוב?
כמה המלצות קטנות שיעזרו לכם לבחור את הצלם שלכם:

הכימיה עם הצלם היא החשובה ביותר. אחרי הכל, הוא זה שילווה אתכם ברגעים המרגשים של סידור השיער והאיפור, זה שבמקרים רבים יראה את הכלה המוכנה הרבה לפני החתן וייסע אחריכם לצלם את רכב הכלולות. זה שיוציא מכם את המבטים הכי מרוגשים והחיוכים הקטנים, שיונצחו לעד ועבור הדורות הבאים. הצלם הוא גם הספק היחיד איתו תפגשו שוב ושוב אחרי היום הגדול לבחון את התוצאות ולבחור את הטובות ביותר. אז איך מוצאים את האדם המדויק, שיהיה גם כישרוני וגם נעים, גם רגיש וגם אמנותי, גם ספונטני וגם יידע לביים ברגעים הנכונים? טוב ששאלתם.
1. המלצות – קודם כל, אין להסתפק רק בהתרשמות מאירוע שנכחתם בו או בהמלצות בעל פה של חברים. זה רק הבסיס. לאחר שקיבלתם המלצות כאלה, דפדפתם במגזין oh la la שבידיכם, עברתם על אתרי האינטרנט של הצלמים ובחרתם את הסגנון המועדף עליכם, תוכלו לקבוע פגישות היכרות. רק מפגישה אישית תוכלו לדעת אם יש ביניכם קליק אמיתי.

2. הפגישה – במהלך הפגישה יציג בפניכם הצלם את אלבומי התמונות הנבחרים, כשרוב הצלמים מאגדים לאלבום אחד תמונות נבחרות מאירועים שונים, שאין לדעת מתי צולמו והאם המצולמים הם באמת חתן וכלה. בנוסף, אך תשכחו כי אלבום מעוצב מעניק רושם כללי המושפע מאוד מהקומפוזיציה ומכישרונו של מעצב האלבום ולא בהכרח מיכולותיו של הצלם. לכן מומלץ לבקש לראות את התמונות נטו, באלבום הכי פשוט. כמו כן,  לבקש לראות אלבומים שנמצאים בסטודיו של זוגות שנישאו לאחרונה ואמורים לבוא לקחת אותם. כך תוכלו לראות איך מוגש החומר לזוגות ותוודאו שהוא עדכני. רצוי לבקש לראות אלבום חתונה בתנאים הדומים לאלה שיהיו בחתונה שלכם - יש הבדל גדול בין צילום בגן פתוח בשישי בצהריים, לבין צילום באולם סגור שטוף תאורה צבעונית עזה או בגן עתיר צמחייה עבותה.
לפרטים נוספים כנסו:https://www.youtube.com/watch?v=pU2CtBGk4qg
3. איכות הצילום - כשאתם מסתכלים על האלבומים השונים שהצלם מציג לפניכם, שימו לב לכמה דברים חשובים: לחדות, ולגוון העור של האנשים.שימו לב  אם הפלאש גורם להם להיראות חיוורים ובוהקים מדי, אם הצלם הצליח להעביר תחושה של תנועה, אם התמונות מוארות מספיק אבל לא יותר מדי, אם העדשה לכדה כראוי את השלבים השונים האירוע. אלו דברים חשובים שכדאי לשים לב אליהם בעת בחינת האלבום, שכן זה מעיד על מקצועיות הצלם וטיב הציוד שלו.
4. סגנון הצילום – ישנם שני סגנונות צילום עיקריים המאפיינים את צלמי האירועים:
א. צילום מבוים -  צילום זה מאפיין לרוב צלמים שהגיעו מתחום האופנה שיעדיפו לבחור בעצמם את מיקום הצילומים המקדימים  הם גם יאמרו לכם בדיוק איפה לעמוד ובאיזו תנוחה. כל תמונה תצא מוקפדת כמו במגזין אופנה, אך עם זאת  על הצלם לגלות הבנה רבה ללחץ שבו אתם נתונים ולהפעיל אתכם לאט, כך שתרגישו בנוח. לעומתם, ישנם צלמים המתחברים יותר לסגנון התיעודי.
ב. הסגנון התיעודי-מאפיין צלמים בעלי רקע אמנותי. הדגש בסגנון זה הוא צילום מצבים ספונטני, ברגעים בהם אתם מתנהגים בטבעיות ולא חשים במצלמה. הצלם מתייחס לכל תמונה כיצירת אמנות ומחפש אחר הקומפוזיציה האידיאלית ליצירת התמונה.
שני הסגנונות באים לידי ביטוי בעיקר בצילומים המקדימים משום שאת צילום ההכנות והאירוע עצמו קשה יותר לביים. עם זאת גם הצלמים האמנותיים יערכו מעט בימוי כאשר מדובר בצילומי המשפחה הקלאסיים ההכרחיים. טיפ - חשוב שיהיה מינון נכון בין צילום תיעודי לבין צילום מבוים, שכן צילומי אווירה יפים לרחבת הריקודים והקפצת טקילות, אבל לא לתמונה משפחתית שצריכה להיות חדה וברורה.
 

לצפיה ב-'מכשיר לווייני לצעירים שנוסעים לטיול הגדול אחרי הצבא'
מכשיר לווייני לצעירים שנוסעים לטיול הגדול אחרי הצבא
24/01/2019 | 02:48
5
353
הייתי רוצה להתייעץ עם מי שמכיר - אחי הקטן השתחרר ומעוניין לנסוע לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה.. כצפוי, אמא שלי מאד חרדה ומודאגת.. היא לא מאמינה שבמשך חצי שנה לא תקבל עדכון כל חצי דקה על מצבו (בן זקונים.. ככה זה). ישנו מכשיר לווייני שניתן לשכור בריקושט, שמאפשר להיות בקשר עם הילדים כל הזמן ללא תלות בנייד, וזה חשוב לנו כמובן לימים שבהם יהיה בטרקים, באזורים מנותקים וכו'. הם מישהו שמע על המכשיר? (נקרא מגנוס) או ניסה ויכול להמליץ?
לצפיה ב-'לא מכירה את המכשיר,'
לא מכירה את המכשיר,
24/01/2019 | 08:42
123
כשהבן שלי טייל אחרי הצבא, הוא עוד לא היה קיים.
אנחנו קנינו לו סימלס. סים לסלולרי שלו, שאפשר לו ליצור קשר גם ממקומות נידחים. לא היה לנו צורך, אבל נדמה לי שהוא מאפשר גם קריאת מצוקה.
אני ממליצה לבדוק גם פרטים על הסימלס, ולהשוות בין שתי האפשרויות.
לצפיה ב-'אני לגמרי בעד'
אני לגמרי בעד
24/01/2019 | 10:07
139
אחותי הקטנה ממש לא מזמן יצאה לטיול, וגם אמא שלי שמעה על מגנוס..היא עשתה על זה מלא בירורים והחליטה להציע את זה לאחותי. אני לא אשקר, בהתחלה היא חששה שזה יהיה כמו מכשיר מעקב אחריה, אבל הבינה שזה רק ייתן ביטחון גם לה וגם להורים. בקיצור, היא יצאה לטיול עם זה ואני יכולה להגיד לך שזו אחת ההחלטות הנכונות שהיא עשתה, היא מודיעה להורים שלי שהכל בסדר גם בטרקים של הרבה זמן, אמא שלי רגועה ואחותי אפילו אמרה שהיא ממש מרגישה שזה נותן לה ביטחון. הבנתי שהשכרה היא על בסיס יומי, שווה כל שקל בעיניי..שאחיך יעשה חיים! זו חוייה של פעם בחיים =)
לצפיה ב-'לפעמים מכשיר כזה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות'
לפעמים מכשיר כזה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות
27/01/2019 | 12:26
133
חשוב מאוד שיהיה בהישג יד באזורים נידחים בהם אין תקשורת סלולרית.
 
כמה הוא מעדכן את אמא שיתאם ציפיות אם אמא, גם בטלפון הרגיל באזורים בהם יש קליטה סלולרית וגם במכשיר הלוויני באזורים בהם אין קליטה סלולרית, אבל חשוב מאוד שהמכשיר יהיה בהישג ידו.
לצפיה ב-'תלכו עליו, אחד הטובים'
תלכו עליו, אחד הטובים
28/01/2019 | 18:00
114
אפשר באמת לשכור אותו מריקושט לפי יום וזה ממש עוזר לשמור על קשר, יש קליטה בחורים ובכפרים הכי גדולים אפילו ונותן הרבה שלווה אז במקרה שלכם שווה לשקול את זה
לצפיה ב-'לא קשור למעקב של אימא אחרי הפיג'מה .'
לא קשור למעקב של אימא אחרי הפיג'מה .
29/01/2019 | 16:07
125
בלי שום קשר לאימא חרדתית
בחור שנוסע לטיול של חצי שנה 
במקומות שבהם התקשורת הסלולארית לא תמיד מוצלחת.
מכשיר קשר לוויני- הוא חובה הכרחית ואפילו מציל חיים.
לא להסס לרגע.
המטרה אינה לצרכי בדיקה אם צחצח שיניים לפני השינה או לבש מעיל ,אלא בעיקר
אמצעי מעולה לשעת חירום.
בכל אחד מילדיי שנסעו- שכרנו עבורם את התקשורת הלווינית.
 
 
לצפיה ב-'היי. למי שמכיר מהפורום למתבגרים'
היי. למי שמכיר מהפורום למתבגרים
15/01/2019 | 09:08
24
359
 את סיפורנו הלא נגמר...
 
אז הבכורה שלומדת בבצלאל נוסעת בסוף לחילופי סטודנטים. 
 
היא ניהלה את כל עינייניה לבד תוך התייעצויות איתנו כמובן.... היו התעצבנויות במהלך הדרך כמובן ...כל העסק לא פשוט אבל בסך הכל היא הפתיעה.
 
את השהיה וכרטיס הטיסה הסבתא מימנה ולנו נשארו הביטוח וגישור על תקופת שהיה ראשונית עד שהאוניברסיטה שם תחזיר את הפקדון.
 
אבל אתמול היא קיבלה מייל שהם נדרשים להגיש יום לפני למפגש היכרות חובה אבל אם אי אפשר בשום אופן אז להודיע. 
 
המשמעות היא. לשנות כרטיס טיסה (עולה יותר מהעלות של הכרטיס,המקורי) ועוד עלות אכסניה כי הכניסה למעונות יום אחרי.
 
כשנזכרים בשיעורים הנהיגה שלה.... אולי 150 שיעורים שנגררנו ךהמשיך רק עןד טיפה ורק עוד טיפה עד שעצרנו (היא עברה שבוע שעבר בטסט חמישי, מימנה לבד והכל ).... אני חושבת האם צריך להוסיף עוד קוואץ של איזה 3000k כדי שהיא תגיע לשם למפגש או לומר enough is enough  .... תתמודדי.
 
קנינו את כרטיסי הטיסה מראש כי חששנו שלא יהיה מקום. אילו היינו קונים אותם קרןב לטיסה הכרטיס,ממילא היה עולה יותר אז כל ההפסד הוא 70$+אכסניה והלחץ להתכוון מחדש למעבר כמה ימים קודם.
 
מיותר לציין שאני היסטרית קצת והורה יותר רגוע היה מקבל החלטה בצורה יותר...רגועה.
 
בנתיים הוצאנו לאוניברסיטה בחו"ל מכתב המסביר את המצב והמפציר בהם להזיז את הפגישה. הסיכוי קלוש אבל אין מה להפסיד. ממילא אין לה ויזה עדיין. ככל שמתקרבים למועד ההפרש עלול לגדול עוד.

מצד שני אולי זו לא בעיה גדולה להשלים את המידע אח"כ.... אישית אני לא אוהבת להחסיר אבל אולי זה סתם מפגש בלה בלה. סיור באיזור, היכרות עם התלמידים האחרים, בירוקרטיה וטופסולוגיה ענייני מעמד בהולנד כתושבת לא קבועה, רואים איך אני מץנדנדת בין הכרחי ללא הכרחי? :'(
 
Help
 
 
לצפיה ב-'לא הייתי עושה מזה סיפור גדול'
לא הייתי עושה מזה סיפור גדול
15/01/2019 | 11:01
151
מודיעים לאוניברסיטה שאתם מאד מצטערים אבל היות והם לא הודיעו לכם מראש על קיום המפגש המקדים, נרכש כבר כרטיס טיסה לא ניתן לשינוי לתאריך X ולכן היא לא תוכל להשתתף במפגש המקדים.
אני בטוחה שהיא לא תהיה היחידה שלא תוכל להגיע.
לצפיה ב-'מה הילדה חושבת/אומרת?'
מה הילדה חושבת/אומרת?
16/01/2019 | 15:56
15
129
האם חשבה לכתוב לאוניסרסיטה ולשאול מה יהיו נושאי המפגש?
לשאול מה קורה עם מי שלא מגיע? איך ישלים את החומר החסר?
לצפיה ב-'כן כמובן שעשינו את זה בנתיים'
כן כמובן שעשינו את זה בנתיים
16/01/2019 | 18:20
14
143
חלק זה באמת היכרות שזה מאוד תורם אבל לא הכרחי, אם לא מסתדר. אבל יש שם חלק שקשור למידע וטופסולוגיה בקשר למעמד שלהם בהולנד כלא תושבים. ויש גם את ההסברים על הלימודים והקמפוס שזה רק 45 דקות אבל סופר חשוב.
 
חוץ מזה הם גם הודיעו על מפגש נוסף בבוקר שהיא מגיעה וזה אומר שהיא תסתובב עם המזוודה בקמפוס אחרי לילה בלי שינה. זו פעם ראשונה שלה שהיא טסה לבד.
 
כרגע יש קודם להסדיר את הויזה מחר בלי זה אי אפשר להקדים טיסה. זה יהיה טפשי אם נקדים ועדיין לא תיהיה ויזה.
 
בהתייעצות עם הסבתא שממילא משלמת היא אמרה ואני די מסכימה שאם עושים צריך לעשות כמו שצריך.
 
הבת מצד אחד אומרת שזה טירוף להזיז טיסה ב-300$ ועוד לינה אבל לא נראה לי שיש ברירה ואם תיהייה ויזה זה מה שנעשה.
 
מניחה שהכל אפשר להשלים אז גם לזה יש מחיר כי היא תצטרך לרוץ לסידורים במקום ללמוד וכל הלחץ הזה....
לצפיה ב-'הסתכלות שלי,'
הסתכלות שלי,
17/01/2019 | 05:17
13
121
אני מעריכה מאוד את האכפתיות שלך, 
אני מבינה שהבת גם משתפת אתכם בכל מה שקורה, 
אבל, יש לטעמי מעורבות יתר, את רואה שהיא בסופו של דבר משיגה 
ומתקדמת בקצב שלה, ואם תקראי את דבריך כאן, הפעולות שאתם מתכננים הכל בלשון רבים, למה לא היא, אלא את והיא וסבתא, האחריות שלה?
זה נשמע שאת לא סומכת עליה, את מדברת שאתם עושים, ואתם בודקים.
אני חושבת שלפעמים הורים צריכים להבין ולפנים שאנחנו לא יכולים לחיות את 
חייהם של הילדים, צריך לקחת צעד אחורה, להקשיב, ולהביא אותם לחשוב
על בירורים ופתרונות, זה יגרום להם בהמשך, לחשב את דרכיהם
באופן שיפחתו התקלות.
תאמיני לי היא תסתדר, בין אם תקדים, בין אם תאחר
(היא לא תהיה היחידה וגם אם כן אז?). היא תצליח להדביק את הפער.
תהיי רגועה ותסמכי עליה.
לצפיה ב-'מניחה שמבוסס על טראומות שלי'
מניחה שמבוסס על טראומות שלי
17/01/2019 | 07:20
1
118
כולל הפסת.לימודים. גרתי ביפו הלכתי ללמוד בירושליים והייתי בחרדה קיומית. לבד. ללא תמיכה. הפסקתי אחרי שבועיים. מעולם לא עשיתי תואר. ויתרתי.
 
כשהם היו קטנים הם לא היו עושים שיעורים לבד ןבשלב כלשהו הבנתי שאו שאני מעבירה אליהם את האחריות כמו שהפסיכולוגים ממליצים או שאני תומכת.בהם עד שהם ישחררו.
 
זה עבד. אצלינו זה עבד. עד שהם משכו את היד שלהם ואמרו לבד. אל תתערבי ואז נאלצתי לשחרר.
 
אבל נכון. בגיל שלהם היו המון דברים שעשינו לבד. כבר הייתי בזוגיות ועשינו הכל ללא עזרת ההורים חוץ כמובן מרכישת דירה.
לצפיה ב-'ההנחיה היתה להודיע אם אי אפשר להגיע למפגש.'
ההנחיה היתה להודיע אם אי אפשר להגיע למפגש.
17/01/2019 | 22:19
93
כתבת את זה בעצמך.
מסתבר שהם לוקחים בחשבון שיהיו כמה שלא יגיעו למפגש הזה. מאמינה שהם מכינים פתרון עבורם (הסבר מתומצת ופרטני במועד אחר, דפים עם סיכום של הנאמר במפגש או משהו דומה). לא הייתי קופצת מעורי כדי להקדים את הטיסה הזאת.
לצפיה ב-', לכן שאלתי מה הבת אומרת, מה הבת עושה'
, לכן שאלתי מה הבת אומרת, מה הבת עושה
17/01/2019 | 09:57
5
92
האם היא יצרה קשר....
נראה לי שהמרחק הפיסי יעשה להן הרבה טוב, ה"ילדה" (היא כבר לא ילדה) תהיה חופשית יותר לפרוש כנפיים.
לצפיה ב-'היא כתבה להם מכתב אחרי '
היא כתבה להם מכתב אחרי
20/01/2019 | 08:01
4
101
שאמרתי לה שזה מה שצריך לעשות או לפחות לנסות. התשובה שלהם לגבי הויזה הגיעה באיחור. אחרי שהיא כבר היתה בשגרירות כך שלא נדע האם המכתב יכול היה לזרז קבלת הויזה. את הפגישה לא הסכימו לדחות.
 
אני הייתי פועלת.טחרת ממהה אבל מצד שני גם לא הייתי נוסעת לחילופין או לומדת בבצלאל או גרה בדירה במקום במעונות כך שנדמה לי שהיא פרשה כנפיים מזמן.
 
היא די מבואסת שהיא כתבה להם מייל. מרגישה שזה פאדיחה. קראתי את המייל תשובה. לא נראה לי שנגרם לה נזק מה גם שקרוב משפחה שעבר מסלול דומה המליץ לנו לעשות כך.
 
מתלבטת ביני לבין עצמי כמה טעיתי בזה שלחצתי עליה אבל לפעמים העיצות שלנו כהורים טובות.ולפעמים לא. אי אפשר כנראה ליהיות 100%.
 
אם היא לא תתקשר בפאניקה אז סבבה אבל אם היא לא תסתדר....כל העצמאות ופרישת הכנפיים וגישת ה"יהיה בסדר" שממליצים עליה כאן תעוף מהחלון....
 
הכל במבחן התוצאה
לצפיה ב-'שני דברים לדבריך,'
שני דברים לדבריך,
20/01/2019 | 08:12
3
88
עם המשפט הבא: "לפעמים העיצות שלנו כהורים טובות.ולפעמים לא. אי אפשר כנראה ליהיות 100%." אני מזדהה ומסכימה,
זה נכון אנחנו יכולים לנסות ולרצות הכי מטוב ומותר גם לטעות.
לא רק כהורים סתם כבני אדם בתחומי חיים רבים.
לגבי המשפט האחרון בפוסט "אם היא לא תתקשר בפאניקה אז סבבה אבל אם היא לא תסתדר....כל העצמאות ופרישת הכנפיים וגישת ה"יהיה בסדר" שממליצים עליה כאן תעוף מהחלון....הכל במבחן התוצאה  "
גם אם התוצאה תהיה שונה ממה שחשבת והיא תתקשר, יש רוח גדול לשני דברים,האחד שהיא סומכת עליכם שתחלצו אותה, וזה לא מובן מאליו,
והשני שהיא תלמד להתמודד גם עם אי הצלחה. ועם שינוי ממה שחשבה שיקרה.
וזה שאת את כל המסלול היית עושה שונה ממנה, זה נכון-
הילדים שלנו יש להם חיים ואופי וצרכים יחודיים של עצמם. הם אינם הכפילים שלנו, ואנחנו לא חיים את חייהם.
תקוי לטוב.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
20/01/2019 | 12:37
7
לצפיה ב-'ו....היא החליטה לא להקדים'
ו....היא החליטה לא להקדים
28/01/2019 | 14:26
1
53
קיבלה את הויזה היום. החליטה שגם ככה זה מספיק בלאגן וזהו....
 
אז,בלב לא שקט אני מניחה לזה פשוט כי טחרת נדמה לי שאני גורמת לי עצמי נזק.
 
שחרור מחוסר ברירה. אישית.כצובן שהייתח הופכת.עולמות...נדמה לי שזה לא עניין של נכון או לא נכון אלא של מה נכון לי או לה וכן הלאה....
 
תודה יקירה
לצפיה ב-'מציעה, תהיי רגועה,'
מציעה, תהיי רגועה,
28/01/2019 | 20:51
34
היא   תסתדר, תגידי לה שאת סומכת עליה,
ואת בטוחה בהצלחתה.
תחייכי ותשמחי שהיא זו שהחליטה ותעמוד בענין.
מאחלת לך נחת.
לצפיה ב-'אגב. מתברר שכל סיפור תעודת'
אגב. מתברר שכל סיפור תעודת
20/01/2019 | 08:03
4
139
ההוראה לא כמו שהיא חשבה....מדובר על עוד שנת לימודים...יום בשבוע אמנם אבל עדיין ותוספת של 7000₪ ואח"כ שנה סטאג'. לא בטוח כמה זה משתלם. שהיא תחליט.
לצפיה ב-'לטעמי, עבור תעודה'
לטעמי, עבור תעודה
20/01/2019 | 08:16
3
111
זה לא כסף גדול ולא מאמץ בלתי נסבל.
זה יכול להוות לה תמיכה גדולה לכתרצה להיות במקום מסודר.
לגבי שהיא תחליט--הכי נכון בעולם.
לצפיה ב-'כן אבל כשאני אומרת לה שממילא'
כן אבל כשאני אומרת לה שממילא
20/01/2019 | 12:42
2
99
כל התרופה הזו היא לא תעבוד כמורה וממילא היא לא סובלת ליהיות עם אינטריגות ואנשים ופוליטיקה ושלא ישלמו לעובד הוראה כמו שישלמו לבעל תואר אני מחזקת את הצד של הלא.
 
אמרתי שתיסע ותחזור ותלמד עוד שנה (תסיים תואר) ואז תחליט. ממילא המצגת שלא לא היתה מוצלחת והיא התקשרה מאוד מאוכזבת. רמזתי לה שהיא תחזור אם זה משתלם לה במובן שהיא תצטרך לשלם. שוב לא יודעת אם זה נכון או לא...
 
נצטרך להשאיר דברים פתוחים כרגע.....
 
תודה
לצפיה ב-' להיות הורה -זה לקנות סבלנות.'
להיות הורה -זה לקנות סבלנות.
20/01/2019 | 13:00
1
16
לצפיה ב-''
20/01/2019 | 13:16
4
לצפיה ב-'אני חושבת שמעבר ללימודים במדינה זרה הוא קשה גם כך'
אני חושבת שמעבר ללימודים במדינה זרה הוא קשה גם כך
20/01/2019 | 00:15
2
102
והייתי עושה מה שאפשר כדי להקל. בניגוד לתגובות שקראתי כאן, בעיני זה מאוד חשוב להתחיל ברגל ימין מבחינה בירוקרטית. וזה ממש לא הרגע לדאוג לעצמאות הבת, כפי שכתבו לך בתגובות. היא תהיה שם לבד, העצמאות תושג בין כה. לא צריך להקשות את החיים בשביל זה. 
ובאופן כללי, יש אנשים עם יותר כסף ויש עם פחות. לאלה שיש יותר, אז קל יותר בחיים, ומי שיש פחות אז קשה לו יותר. זה לא קשור לעצמאות. כי יש אנשים ש300 דולר הם בכלל לא שיקול עבורם. אז אם את יכולה לעמוד בזה, לדעתי לא כדאי לקלקל את ההתחלה. 
לצפיה ב-'זו גם הדיעה שלי. אנחנו מחכים לאישור,של הויזה'
זו גם הדיעה שלי. אנחנו מחכים לאישור,של הויזה
20/01/2019 | 07:54
79
ואז היא תחפש חדר ללינה ונסדר את הטיסה. מסתבר שלא היינו אמורים להזמין טיסה לפני הויזה אבל המידע לא עבר כמו שצריך או מהאונירסיטה או ממנה ופספסנו את זה איכשהו. חוץ מזה חששנו שלא תיהיה טיסה אם נחכה לשבוע לפני כדי להזמין. כך שממילא היינו משלמים מחיר גבוה יותר על כרטיס אם היינו מזמינים עכשיו ולוקחים חדר באכסניה או מלון קטן. 
 
תודה
לצפיה ב-'לגמרי, כל מילה'
לגמרי, כל מילה
30/01/2019 | 13:23
8
לצפיה ב-'זה נשמע כאילו היא לא נוכחת בסיפור'
זה נשמע כאילו היא לא נוכחת בסיפור
24/01/2019 | 02:40
3
103
את מתארת את העניין כאילו היא דמות משנה, והפרשה היא פרשה שלך.. אולי הגיע הזמן לקחת קצת צעד אחורה ולאפשר לה להיות הכוכבת בסיפור חייה.. ואם זה אומר גם להתמודד, אז להתמודד.. לא כתבת מילה על מה *היא* אומרת ואיך *היא* מרגישה לגבי כל זה.. זה לא נראה לך מוזר?
לצפיה ב-'ממש לא מוזר כי השאלה היתה איך'
ממש לא מוזר כי השאלה היתה איך
24/01/2019 | 10:14
2
103
אני צריכה לנהוג בעניין. לא שאלתי מה אתם מייעצים לה לעשות.
 
כל פנייה אלי נעשית בדרך כלל מתוך לחץ. הכפתוק נלחץ, אני נכנסת למוד של פעולה ובנתיים היא נרגעה לא ברור לי מתי היא הולכת לקחת את הויזה שכבר סןדרה ואני נשארת באי וודאות. כך שבאמת מאתמול בערך למרות שאי הודאות קשה לי מאוד אני מסירה ידיי מהענין הזה.
 
אולי היא החליטה להשאיר את הטיסה כמו שהיא. אולי היא החליטה שהדרך שלי לא מתאימה לה.
 
אם זה מה שיגרום לה להלחיץ אותי פחות ולהסתדר יותר לבד אז מעולה. כי באמת הגיע הזמן. אמרתי לה מההתחלה שכל הענין גדול עלי בכמה מספרים.
לצפיה ב-'תגובת שרשרת'
תגובת שרשרת
29/01/2019 | 16:15
1
98
העלמה נכנסה ללחץ
הפעילה אותך,את סבתא, את האוניברסיטה ומי יודע את מי עוד.
ואז....
היא נרגעה--- אבל אצלך עדיין המנועים בפול טורבו.
 
 
וכן-בהקשר למשהו שרשמת למעלה, ברור שהעיצות שלנו כהורים 50% נכונות ו50% לא כל כך... אבל הכול נעשה מכוונה טובה.
 
שיהיה לה בהצלחה- התנסות מעניינת ואחרת בנושא העצמאות.
ו...
עבורך-- אולי תלמדי את עצמך לשחרר את הפלונטר- שכאשר היא תתקשר ביבבות שהקומקום לא עובד, החימום מחמם על 15 מעלות וכפור אימים, שהיא לא מבינה מילה מהשיעורים, שהיא מצוננת, שלא קנתה מגפיים מתאימות והיא רוצה הבייתה "עכשיו"...
אז תקחי אוויר - הרבה אוויר בריאות
ותציעי לה שתדברו על זה מחר בבוקר, אחרי סופשבוע, בסוף הסמסטר---
ופתאום תראי שאח"כ זה לא יהיה לה כל כך לחוץ- ואת לא תכניסי את עצמך למצבי לחץ מיותרים כשהיא כבר ממש לא "שם".
 
 
לצפיה ב-'חחחחחח כל כך צודקת'
חחחחחח כל כך צודקת
29/01/2019 | 16:38
66
קולעת בול כמו תמיד
 
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:22
10
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'יש כאן הורים לילדים שסבלו מחרדות והצליחו לטפל בזה?'
יש כאן הורים לילדים שסבלו מחרדות והצליחו לטפל בזה?
11/11/2018 | 10:10
5
199
קודם כל הייתי שמחה לדעת אם יש כאן הורים שילדיהם סבלו מחרדות וזה עבר (עם או בלי טיפול פסיכולוגי) ואחרי כמה זמן.
הבת שלי, בת 11, מטופלת גם אצל פסיכולוגית וגם אצל פסיכיאטר?
אך אני תוהה עד כמה אפשר - המימון והזמן שנדרש הופך להיות עול לא פשוט עבורנו.
החרדות שלה נובעות (לדעתי) מהפחד שלא אוהבים אותה מספיק, גם אנחנו, מפחד להיסתדר במקום אחר (למשל טיול של הצופים).
וזה בא לידי ביטוי:
* בשטיפת ידים חוזרות (והיא מבקשת מאיתנו לאחרונה, לבוא, לומר לה שהכל בסדר ולהפסיק, כלומר לדרוש ממנה להפסיק את הפעולה).
סגירת הדלת מספר פעמים לפני יציאה.
הוסיפה לאחרונה נגיעה בפנים בצורה מוזרה, כמו כן שתיה, כאילו היא מתרכזת בכוס ושותה בצורה מוזרה
לפני היציאה לטיול הצופים זה היה נורא! באותו יום (היציאה לטיון הייתה בשעה שלוש) היא פתאום ברחה לבעלי, רק כי אמר לה לא עכשיו (בזמן שהחזירו את הקטן מהגן), בכי פתאומי בטענה שהיא מרגישה שרטוב לה למטה, פתאום שוב בכי, וקראה לנו וכשנכנסתי אליה לחדר היא כעסה עלי אבל מצד שני המשיכה לקרוא לי (הייתה מבולבלת ונסערת בצורה מטורפת), פתאום היא יצאה מהחדר, כולה נסערת, יצאה למרפסת וצעקה שנמאס לה ובא לה למות והיא לא יכולה יותר, החזיקה משהו ואיימה לשבור אותו, אני תפסתי אותה ביד והכנסתי אותה הביתה (גם מתוך פחד שתעשה משהו נורא וגם מהבושות), הרגעתי אותה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה וכל היום עשיתי לה דברים בשבילה (טענתה הייתה שאנחנו לא איתה, אבל היא לא נתנה לי להיכנס), לאחר מכן יצאה ונכנסה לשירותים מספר פעמים, שטפה ידים פעמים רבות, לקח לה זמן עד שיצאה מהבית, גם איחרנו קצת, אבל בסופו של דבר היא עברה את הטיול יפה, ללא טלפונים, מלבד אחד קטן בשעות הערב ובדרך חזרה הביתה.
אנחנו בטיפול פסיכולוגי, אבל תוהה לעצמי, עד מתי, אנחנו מכילים מבינים אותה מחבקים אותה, אבל אני עצמי הופכת להיות חרדה למצבה...
מה עושים?
לצפיה ב-'בוקר טוב. ניסיתי להתייחס לפוסט שלך אתמול.תפוז לא נתן לי '
בוקר טוב. ניסיתי להתייחס לפוסט שלך אתמול.תפוז לא נתן לי
12/11/2018 | 05:23
1
133
לפרסם: מדברייך נראה כאילו הילדה סובלת מocd. עד כמה שאני יודעת, הטיפול בזה הוא בעיקרו תרופתי במינון כפוף לגיל ולמשקל הילד/ה. מה היה האבחון של הפסיכיאטר?
לצפיה ב-'הילדה אובחנה ומקבלת טיפול תרופתי'
הילדה אובחנה ומקבלת טיפול תרופתי
12/11/2018 | 14:53
144
אבל כל מה שקורה מסביב, לא משאיר אותי שקטה, אני מאוד חרדה למצבה
לצפיה ב-'זה לא דבר שעובר '
זה לא דבר שעובר
24/11/2018 | 14:39
35
לצפיה ב-'התשובה שלי לא תנחם אותך'
התשובה שלי לא תנחם אותך
04/12/2018 | 14:31
157
אצלינו הגדולה סבלה תקופה ארוכה מחרדת מכלבים. המליצו על טיפול פסיכולוגי ספציפי בשעה שכבר היתה מטופל באותו זמן בטיפול פסיכולוגי רגיל. בסוף זה עבר לבד.
 
לילד היתה חרדת מבחנים עד כדי בכי במבחן האחרון. הומלץ על טיפול שעלה 10,000₪ ובסוף זה עבר לבד.
 
המקרה שלך שונה אם מדובר על נטיה לאובדנות.
 
 
לצפיה ב-'לפחות כרגע זה לא נשמע שהיא לקראת הקלה'
לפחות כרגע זה לא נשמע שהיא לקראת הקלה
24/01/2019 | 02:44
37
הייתי מציע לנסות לפחות לא להפגין עוד חרדה נוספת..
 
כדאי לעשות את המאמץ הפיננסי להמשיך את הטיפול.. יחד עם זאת, יש פתרונות מסובסדים לא רעים -
מרפאות בריאות הנפש בערים הגדולות (צריך להמתין אבל לתחילת הטיפול מספר שבועות עד חודשים)
בבי"ח גהה יש מרכז טיפול מעולה לחרדות, כולל טיפול קבוצתי - ללא תשלום. שוב, יכול להיות שיהיה כרוך בהמתנה.
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'שבר עמוק'
שבר עמוק
07/11/2018 | 14:39
49
1755
אני בת 75.
ביום ראשון הקרוב צריכה לעבור ניתוח. היום הייתי בבדיקות טרום ניתוח ובין היתר
שאלו אותי אם אני נתמכת במשפחה שלי, לא ידעתי מה לענות.
בת אחד שלי גרה הרבה שנים בארצות הברית ובת שניה שגרה קרוב אלי ממש אני לא
במחשבות שלה ואני מרגישה את שינא שלה כלפי.
בכל מקרה כתבתי לבת שלי שגרה בחול...
המשך>>
אני בת 75.
ביום ראשון הקרוב צריכה לעבור ניתוח. היום הייתי בבדיקות טרום ניתוח ובין היתר
שאלו אותי אם אני נתמכת במשפחה שלי, לא ידעתי מה לענות.
בת אחד שלי גרה הרבה שנים בארצות הברית ובת שניה שגרה קרוב אלי ממש אני לא
במחשבות שלה ואני מרגישה את שינא שלה כלפי.
בכל מקרה כתבתי לבת שלי שגרה בחול על התחושה שלי ועל השאלות ששאלו אותי לגבי
תמיכה מהמשפחה.
להלן התשובה שקיבלתי ממנה
את אוהבת לעשות טרגיות איפה שאין את אוהבת לשחק את המסכנה
עם התשובה התחלתי לבכות ואני שואלת האם זה בסדר לקבל תשובה כזאת?
האם אני נאיבית ומצפה ליותר מדי?
מאד אבל מאד עצוב לי
לצפיה ב-'לימודי נהיגה'
לימודי נהיגה
24/10/2018 | 10:43
17
263
שלום לכולם,
בת 25 ללא רשיון נהיגה. בזמנו למדה ונכשלה בשני טסטים. עזבה את זה ולא רצתה להמשיך.
עכשיו אחרי כמה שנים הבן זוג לוחץ עליה לחזור לזה.
רקע - יש לה קשיים באופן כללי בהתנהלות בחיים. מאד אינטליגנטית, בעלת תואר ראשון ועכשיו לומדת לתואר שני. מתקשה למצוא עבודה ולהחזיק בה לאורך זמן.
גרה עדיין עם ההורים. בזוגיות מעל 3 שנים.
דעתי - אין ספק שנהיגה חשובה מאין כמוה לעצמאות ואי-תלות בחיים. מצד שני - בגלל הקשיים שלה, זה מאד מפחיד. הכביש הוא שדה קרב גם למי שלא מתקשה. גם אם תחליט לחזור לזה, תתקשה מן הסתם מאד, תחווה שוב כשלונות עד ש....
כיום מתניידת בתחבורה ציבורית ומסתדרת היטב. גרים באזור מרושת היטב בתחבורה. כמובן שעם אוטו הכל הרבה יותר קל ונוח. אין בזה כלל ספק.
השאלה האם לעודד אותה לחזור ללמוד שוב ולנסות להוציא רשיון, או להיפך? להדגיש בפניה את הקשיים והסכנות.
תחושת הבטן שלי שעליה להתמקד עתה במציאת עבודה ראויה ולהחזיק בה. זה לדעתי יעלה אותה יותר על דרך המלך בחיים, מאשר כן או לא יהיה לה רשיון נהיגה.
מה אתם אומרים?
 
לצפיה ב-'מה שלא הסברת'
מה שלא הסברת
24/10/2018 | 12:12
171
למה את כורכת את מציאת העבודה עם לימודי הנהיגה.
האם היא מתקשה למצוא עבודה בגלל שאיננה נוהגת?
(טיב העבודה, מרחק למקום עבודה, וכו')
 
אגב, יש לי כמה חברות שיש בידיהן רשיון נהיגה--
ואין להן בטחון לנהוג על הכביש--ומדובר מגיל צעיר,
ומה שהן עושות, מתנידות בחופשיות עם מוניות. 
והיום אפשר בקלות להשיג מוניות בget  טקסי, 
הן מגדילות לעשות באמירה שזה יותר זול מלהחזיק רכב.
 
מציעה לך לא להתערב, לא להמליץ, לא להלחיץ, לא להציע
מה עדיף ממה, תני לה להחליט ולבחור. מה שתיקח על עצמה,
יהיה עשוי טוב יותר ממה שתחשוב שמצפים ממנה.
לצפיה ב-'תנו לה לחיות את החיים שלה'
תנו לה לחיות את החיים שלה
24/10/2018 | 12:25
3
130
ולהחליט את ההחלטות שלה. היא בת 25, למען השם!
תיארת חיים של אי לקיחת אחריות. למה היא צריכה לקחת אחריות כשצריך לעזור לה להחליט אפילו אם ומתי ללמוד נהיגה?
לצפיה ב-'יש כאלו שמתקשים יותר והתפקיד שלנו לעזור ולתמוך'
יש כאלו שמתקשים יותר והתפקיד שלנו לעזור ולתמוך
24/10/2018 | 13:39
2
131
גם אם הם בני 25. וגם יותר. לא תמיד הכל דופק בדיוק לפי הספר.
כפי שאמרתי, היא מאד אינטליגנטית אבל קשה לה ב"חוכמת החיים והרחוב". מן הסתם זו גם הסיבה שהיא מתקשה למצוא ולהתמיד בעבודה.
ברור שהייתי רוצה ומצפה שהיא כבר תהיה עצמאית, תדע בדיוק מה היא רוצה מעצמה ומהחיים ותתנהל בהתאם, אבל זו לא המציאות.
בקשר לנהיגה - היא פנתה אלינו. זה בא ממנה. אבל אני יודעת שמי שעומד מאחורי זה הוא בן הזוג שלה. עבורו זו נקודה מאד קריטית משום מה.
 
ואני לא כורכת את הנהיגה והעבודה ביחד. אלו שני תחומים שונים לגמרי. רק הצגתי את המצב.
 
לצפיה ב-'ראשית, תשמחי '
ראשית, תשמחי
24/10/2018 | 20:30
106
שהיא מרגישה מספיק קרובה לבוא להתיעץ,
ויפה שאת מרגישה שנכון לך לעזור.
[ראבל אולי כדאי לנהל את העיצה שהיא תבדוק מה חשוב לה יותר ולמה,
ואולי אפשר שניהם-שתבדוק עם עצמה.
שתתיעץ עם עוד אנשים. ואת ההחלטה שהיא תעשה.
לצפיה ב-'היא "מתקשה" כי את כל הזמן עושה בשבילה הכל.'
היא "מתקשה" כי את כל הזמן עושה בשבילה הכל.
14/11/2018 | 12:46
76
 
בגיל 25 בן אדם אמור להחליט בעצמו הכל, ולגור בדירה שכורה (לבד או עם שותפים, תלוי בהכנסותיו). 
בהנחה שהבחורה הזאת לא לוקה בשכלה, היא מסוגלת וצריכה להתחיל לגדל ביצים.
רדו ממנה ושחררו.
לצפיה ב-'את צודקת. אני מאלו עם רשיון שבקושי נהגו. הסתדרתי '
את צודקת. אני מאלו עם רשיון שבקושי נהגו. הסתדרתי
24/10/2018 | 18:02
121
לא רע. לשאלה אם לעודד אותה או לא: אני חושבת שכדאי לראות אם יש לה מוטיבציה לכך.
לצפיה ב-'לא ולא'
לא ולא
25/10/2018 | 09:59
115
לא לעודד ולא ליאש. להביע אמפתיה. להגיד שאכן יש לענין פנים לכאן ולכאן, אבל שהיא זו שצריכה להחליט מה מתאים לה.
(זה שהיא באה אלייך עם זה לא אומר שאת צריכה לשתף פעולה ולקחת עלייך את תהליך קבלת ההחלטה.)
ובכלל גם בתהליך קבלת החלטות צריך תרגול.
לצפיה ב-'אני נגד ללחוץ על מישהו ללמוד נהיגה'
אני נגד ללחוץ על מישהו ללמוד נהיגה
29/10/2018 | 13:50
110
בן הזוג באמת לוחץ? במובן שהיא לחוצה ממנו?
 
אולי הוא לוחץ יותר מדי. אולי הוא לא מבין את הקשיים שלה, ובעצם עדיף שהיא לא תהיה איתו.
 
אבל אולי הוא לוחץ במובן שהוא מעודד אותה במקום שבו היא פוחדת, וזה כן טוב לה.
אבל אני חושבת שזה מצב שכדאי שאת תצאי מהתמונה. חוץ מאשר להקשיב ולחבק אם היא פונה אלייך. כי גם לחצים עם בן זוג - זה חלק מהחיים שהיא צריכה ללמוד להבין מה קורה ולהתמודד בעצמה.
 
אני לא חושבת שאת צריכה להסביר לה את הסכנות שבנהיגה. אני בטוחה שהיא מבינה בעצמה. אם את מסבירה לה את הקשיים, אז את שמה אותה בינך ובין בן הזוג. הוא לוחץ שהיא תלמד, ואת מצד שני מפחידה אותה מפני הנהיגה. והיא נקרעת בין שניכם.
 
לצפיה ב-'תגידי, ל"ילדה" בת ה 25 יש דעה משל עצמה?'
תגידי, ל"ילדה" בת ה 25 יש דעה משל עצמה?
01/11/2018 | 13:31
114
בן הזוג רוצה שהיא תוציא רשיון
את "מעודדת" אותה לא להוציא רשיון ונותנת תירוצים לא ממש משכנעים
עבודה ממשית אין לה
גרה עם ההורים
 
נראה לי שהיא צריכה להחליט לעצמה אם ומתי רשיון לרכב אבל כדי שהיא תדע להחליט היא צריכה לעשות דרך ארוכה של התבגרות.
לצפיה ב-'בעלי בן 52 ומעולם לא היה לו רישיון נהיגה.'
בעלי בן 52 ומעולם לא היה לו רישיון נהיגה.
14/11/2018 | 12:43
6
105
 
לא בא לו על זה.
עזבו אותה בשקט.
לצפיה ב-'הראשון או השני?'
הראשון או השני?
14/11/2018 | 15:49
5
19
לצפיה ב-'השני. זה חשוב, סטוקר/ית עם כינוי פיקטיווי?'
השני. זה חשוב, סטוקר/ית עם כינוי פיקטיווי?
14/11/2018 | 17:50
4
87
 
אגב, גם לבעלי הראשון לא היה רשיון, אבל זה בגלל בעיות ראיה.
אם נורא חשוב לך לדעת.
לצפיה ב-'כן, מאוד חשוב. כשאדם מצהיר שעצתו ניתנת מנסיון אישי'
כן, מאוד חשוב. כשאדם מצהיר שעצתו ניתנת מנסיון אישי
15/11/2018 | 10:31
3
81
כשהוא בעצם משקר כי הנסיון האישי לא קיים, זה בהחלט חשוב.
חשוב שמקבל העיצה ידע לחשב בשיקוליו את העובדה שמדובר בשקר.
 
לא כל מקבל עיצה ממך יודע שמדובר בעיצה מאדם ממורמר ומרעיל עם כינוי פיקטיבי.
לצפיה ב-'לגבב מלל חסר פשר לא יעזור לך לצאת מהפדיחה.'
לגבב מלל חסר פשר לא יעזור לך לצאת מהפדיחה.
15/11/2018 | 12:00
2
69
 
העובדה שנישאתי פעמיים לא קשורה בשום צורה ואופן לדיון הזה, אבל בגלל שאת/ה סטוקר/ית מטומטמ/ת חשבת שאולי תביכ/י אותי עם השאלה הטפשית שלך. ובכן, זה לא קרה. נישאתי פעמיים ואין לי תסביכים בעניין הזה.
הלאה: איך בדיוק אני "משקרת" או "לא מדברת מניסיון אישי" אם לשני בני הזוג שלהם אני/הייתי נשואה אין רישיון נהיגה?
 
בקיצור, חפש/י עץ אחר ותקח/י בחשבון שתמיד תצא/י אהבל/ה אם תנסי להתווכח עם אנשים חכמים וישרים ממך.
 
כל טוב.
לצפיה ב-'להערכתי רשמת את הכותרת לעצמך'
להערכתי רשמת את הכותרת לעצמך
15/11/2018 | 15:43
1
52
להביך אותך ברור שאי אפשר, את משקרת בלי למצמץ גם כשאין בעיה לתפוס אותך בשקר.
לצפיה ב-'ככה זה כשמטומטמים. מעריכים הערכות דביליות.'
ככה זה כשמטומטמים. מעריכים הערכות דביליות.
15/11/2018 | 16:09
61
 
 איפה "שיקרתי" בדיוק, ועל מה?
יש לך ביצים לענות על זה ביושר?
לצפיה ב-'רק דבר אחד לא רשמת... מה דעתה.'
רק דבר אחד לא רשמת... מה דעתה.
24/01/2019 | 02:52
23
אז בן הזוג לוחץ, ואת חושבת שצריך.. מה היא חושבת? מה היא מרגישה לגבי העובדה שאין לה עדיין רשיון? כמה זה מפריע לה להתנהל בלי?
העניין פה זה איך היא מרגישה לגבי זה, לא את..
 
לצפיה ב-'ילדים מתיעצים'
ילדים מתיעצים
10/10/2018 | 14:30
27
353
שלום לכולם,
הבת שלי הפנתה אלינו שאלה להתיעצות ואשמח לשמוע גם את דעותיכם בנדון.
נשואים + 3 ילדים קטנים. בשנות השלושים המאוחרות. בעלי דירה סבירה ומרווחת יחסית אך רוצים להשתדרג. בעלה עובד בהיי טק ומשתכר יפה מאד. חסכו סכום כסף נכבד במהלך השנים.
ההתלבטות בגדול היא -
האם לעבור לדירה מעט מרווחת וחדשה יותר. את זה יוכלו לעשות בקלות יחסית.
או האם לעבור לדירה ממש גדולה עם מרפסת גדולה או חצר וכו' (שזה היה הרצון הראשוני - מרחב משחק לילדים). דירה כזו במיקום שהם רוצים תצריך מהם לנצל עתה את כל כל כל החסכונות שלהם ואולי אף לקחת משכנתא כלשהי.
 
הם פוחדים לרוקן עכשיו את כל החסכונות לגמרי. הייטק זה נפלא כל עוד עובדים. מי יודע מה ילד יום? אולי פתאום יהיה משבר? פיטורין חס וחלילה? אין פנסיה של סכום קבוע מובטח כמו שיש לרבים בדור שלנו. מסתכלים קדימה וירצו כמובן גם לעזור מתישהו לילדים וכו'.
השאלה אם שווה לעבור לדירה קצת יותר טובה וחדשה אבל לא ממש זו שחלמו עליה או להישאר בקיימת. האם לוותר בכלל על החלום, כי לעבור סתם לקצת יותר טוב לא ממש ישדרג. או כן ללכת עליו בסיכונים המתוארים.
 
 
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
10/10/2018 | 23:06
156
עקרונית הם עוד צעירים מספיק כדי לעבוד גם בהייטק.
ולעבוד אם לא בהייטק יש אופציות אחרות בחוץ,
ולכן כן להגשים חלום,
אגב, אם חלילה יתקשו תמיד יוכלו למכור במחיר ראוי את דירת החלומות
ולקנות את דית השדרוג שעכשיו על הפרק.
סוג של השקעה בנדלן.
 
שיהיה בהצלחה ובקלות כל אופציה שיבחרו.
לצפיה ב-'מעבר דירה כרוך בהמון הוצאות.'
מעבר דירה כרוך בהמון הוצאות.
11/10/2018 | 08:23
142
מיסים, עו"ד, הוצאות המעבר עצמו, התאמת ריהוט, ובטח עוד הוצאות שאני לא חושבת עליהן כרגע.
אם הם יעברו לדירה משודרגת, הם עדיין ינסו להגיע לדירת החלומות שלהם. כל ההוצאות הנלוות ישולמו פעמיים, ולדעתי זה בזבוז. במיוחד כשיודעים מראש שלא יסתפקו בדירה שיקנו עכשיו לאורך זמן.
אני מבינה את הרתיעה מאיבוד החסכונות, אבל אם הם חוסכים כל השנים אז כנראה הם חיים בתבונה, ואני מאמינה שיסתדרו. במקרה הקיצון הם יצטרכו למכור את בית החלומות שלהם, אבל הסבירות שזה יקרה ממש נמוכה.
לצפיה ב-'אני לא בעד לרוקן את כל החסכונות'
אני לא בעד לרוקן את כל החסכונות
13/10/2018 | 15:32
111
לעבור ל"סתם יותר טוב" זה באמת נשמע קצת מיותר. כמו שכתבו - הם גם יוציאו כסף, גם יש מאמץ נפשי, ובסוף עוד ירגישו שבעצם לא באו על סיפוקם.
 
לדעתי כדאי לחשוב מה הם רוצים. מה חשוב להם.
עם שלושה ילדים קטנים, יותר חשוב מקום שיש בו גנים ובתי ספר טובים, מקומות בילוי לילדים בסביבה, שכנים שירגישו טוב בחברתם. 
גם גישה לתחבורה ציבורית זה גורם חשוב.
ילד בן 13 פחות רוצה מרפסת, הוא יותר רוצה אוטובוס שיוכל לנסוע לבילויים עם חברים...
 
ולגבי הוצאה כספית - אני לא בעד לרוקן את חשבון הבנק בשביל שום דבר (כל עוד יש ברירה). לא להגיע למצב שבו חודשיים בלי עבודה - ואין איך להחזיר משכנתא.
 
לצפיה ב-'אני בעד לא להשתעבד לקירות- כמה שרק אפשר.'
אני בעד לא להשתעבד לקירות- כמה שרק אפשר.
13/10/2018 | 20:19
1
115
גרנו בדירה קטנטונת בגלל זה והילדים גדלו לא רע בכלל אבל כשפוטרתי מהעבודה שלי הצלחנו להסתדר בלי איום קיומי.
 
היום הילדים צעירים, הם ייגדלו ואיתם ההוצאות.
 
דירת אמצע נשמעת לי אופציה נכונה לכמה שנים הקרובות ואח" לכוון לדירת חלומות.
לצפיה ב-'תודה למגיבים'
תודה למגיבים
14/10/2018 | 09:40
105
כרגע החליטו שלא שווה להם לעבור לדירת הביניים. הטרטור והמאמץ לא שווים את זה. אם כבר, מעדיפים להישאר בדירה הקיימת.
הם ממשיכים לבדוק מספר פרויקטים חדשים רלבנטיים. אם יהיה משהו אטרקטיבי, יתכן שיעברו. אם לא - אז לא.
לצפיה ב-'כשהילדים גדולים כבר לא צריך חצר...'
כשהילדים גדולים כבר לא צריך חצר...
15/10/2018 | 11:10
21
142
כך שאין ממש טעם לעבור לדירה ממש גדולה עם חצר כשהם כבר גדולים. אלא אם הם מתכננים שהנכדים ישחקו בחצר...
לצפיה ב-'זה בדיוק הענין'
זה בדיוק הענין
17/10/2018 | 08:08
20
129
צריך את הבית הגדול והחצר דווקא בשנים בהן הילדים קטנים.
בשלב מאוחר יותר זה כבר פחות רלבנטי.
ובשלב עוד יותר מאוחר, גם כל החדרים נשארים פנויים, אז בכלל חוזרים לדירה קטנה....
הענין הוא שסדר דברים כנ"ל מנוגד בדרך כלל ליכולת כספית. כשצעירים מאד מתקשים יותר להתחיבות מאשר בגילאים מבוגרים עם חסכונות.
לצפיה ב-'אז שישדרגו עכשיו למשהו באמצע '
אז שישדרגו עכשיו למשהו באמצע
17/10/2018 | 08:18
90
למשל בניין עם חצר לא פרטית עם דשא, או גן משחקים מאוד קרוב.
לצפיה ב-'אם כיום הם יכולים לעמוד במחויבות הכספית'
אם כיום הם יכולים לעמוד במחויבות הכספית
17/10/2018 | 17:37
83
כלומר אם לא מדובר במשכנתא זוועתית- זה כדאי. נניח שבעוד 10 שנים מקום העבודה לא יהיה קיים, הם יוכלו למכור את הבית הגדול בו גדלו הילדים ולעבור למקום פחות גדול, והחצר באותו זמן תהיה פחות חיונית.
זאת- בתנאי שמקום העבודה שלהם איננו כזה שמהיום למחר נסגר או מפטר, שיש צפי ליציבות מקצועית בשנים הקרובות.
לצפיה ב-'אני חולקת על הקביעה'
אני חולקת על הקביעה
17/10/2018 | 18:57
17
105
שצריך את הבית הגדול כשהילדים קטנים.
כי כשהם גדלים הם חוזרים עם בני זוג, עם ילדים,
הרבה יותר נעים שיש מקום לשכן אותם.
החצרלא עודפת--גם מבוגרים אוהבים חברים, וחצר זה נעים.
גם לשבת בה ולקרא ספר.
לא הכל רק בשביל ילדים.
לצפיה ב-'אבל כתבתי אלא אם כן הם מתכננים את זה בשביל הנכדים.'
אבל כתבתי אלא אם כן הם מתכננים את זה בשביל הנכדים.
17/10/2018 | 19:16
77
לשבת בחצר עם חברים לא מצדיק את ההשקעה העצומה. אפשר לשבת איתם בסלון או מחוץ לבית.
לצפיה ב-'מסכימה שחצר זה נעים,'
מסכימה שחצר זה נעים,
18/10/2018 | 08:44
10
95
ועוד אין לנו נכדים אז אולי דעתינו תשתנה בהמשך, אבל הבית הגדול הופך לעול.
שני הגדולים כבר עזבו את הבית. השלישי יתחיל ללמוד באוניברסיטה מרוחקת מיד עם השיחרור, ויגיע להתארח בחלק מהשבתות. נשארנו רק עם הבת הקטנה ועם המון חדרים שצריך לתחזק ולנקות.
לצפיה ב-'אני בטוחה שחמותי מרוצה מזה שיש לה בית גדול'
אני בטוחה שחמותי מרוצה מזה שיש לה בית גדול
18/10/2018 | 09:17
4
103
כי זה מאפשר לילדים שלה ולמשפחותיהם לישון אצלה ואפילו לגור אצלה תקופה - אנחנו גרנו אצלה, ועכשיו הבת שלה ומשפחתה גרים אצלה (יש שם חדר שהם הפכו ליחידה נפרדת בשביל אמא שלה, שבסופו של דבר לא הסכימה מעולם לעבור אליו). (והילדים באמת משחקים בחצר, אבל למען האמת הם מעדיפים ללכת לגן משחקים, אם יש מי שמסכים לקחת אותם).
לגבי תחזוקה ונקיון - יש להם עוזרת.
בקיצור, קצת סבלנות ובשאיפה בבוא היום כן תשמחי שיש לכם בית כזה.
לצפיה ב-'מגלשה ומתקן נדנדות'
מגלשה ומתקן נדנדות
18/10/2018 | 10:23
3
82
עומדים במקומם, ומחכים לנכדים שיבואו.
ארגז החול כבר הלך לעולמו, כשבמהלך שיפוץ הפועלים לקחו ממנו קרשים.
יש עוזרת, אבל ברור שכל התשלומים הנלווים גבוהים יותר.
קשה לי להאמין שנגיע שוב למצב שבו ילדים משחקים כדור סל בחצר האחורית. הייתי מסתפקת כיום בחצר קטנה יותר.
היתה לי פנטזיה שהילדים יתחתנו אצלנו בחצר, אבל חתונה אחת כבר היתה, והשניה תהיה בקרוב, וזה לא מתאים לרצונות של הזוגות הצעירים. 
נחיה ונראה, אולי באמת נשמח בסוף.
לצפיה ב-'גם אצלה יש נדנדה ומגלשה '
גם אצלה יש נדנדה ומגלשה
18/10/2018 | 10:30
2
74
עדיין לא מתחרה בגני המשחקים שבהם מתקנים רבים יותר וגדולים יותר (ושאפשר לרכוב על האופניים אליהם...).
דווקא אין מתקן כדורסל, וחבל... 
ובאמת אחת החתונות נערכה בחצר שלה. 
לצפיה ב-'יש גינה ציבורית מאחורי הבית,'
יש גינה ציבורית מאחורי הבית,
18/10/2018 | 10:38
1
69
ועוד אחת ענקית שלוש דקות הליכה מכאן.
רק שיהיו נכדים שאפשר לקחת אליהן
לצפיה ב-''
18/10/2018 | 10:54
4
לצפיה ב-'אז ככה,'
אז ככה,
18/10/2018 | 09:40
4
97
רק משנישאו חלק מילדי, היה לי חלום --
שתהיה לי דירה שלי ועוד יחידות דיור שלכל ילד תהיה יחידה כזו,
שיוכלו לבוא בקר ושנהיה בחגים ובחופשים יחד.
ולצערי אין לי דרך להגיע לזה וגם לארח את כולם בעייתי.
וחדרים ריקים אינם מצריכים כ"כ הרבה עבודה, 
לשטוף לנגב אבק ופעם בחודש קצת חלונות.מבחינתי לא עול.
מבחינתי זה כיף גדול.
הייתי שמחה לחצר--כדי לארח חברים ולא הכל בתוך הבית 
(אני מארחת הרבה בכיף)
אבל כנראה אנשים שונים בעלי צרכים שונים ואג'נדות חיים אחרות וזה בסדר.
 
לצפיה ב-'בחורף קר, בקיץ יתושים.'
בחורף קר, בקיץ יתושים.
18/10/2018 | 10:27
3
100
אנחנו מארחים בחצר, אבל לא כל כך הרבה כמו שחשבנו שנעשה כשקנינו את הבית. עדיין רוב המתארחים מעדיפים לשבת בתוך הבית.
בנתיים אנחנו נשארים בבית הגדול, ואולי כשיהיו נכדים נשמח ששמרנו עליו.
לצפיה ב-'היתושים השנה היו באמת מכה.'
היתושים השנה היו באמת מכה.
18/10/2018 | 10:32
2
120
הבנות של גיסתי היו עקוצות לחלוטין כל הקיץ.
את יכולה לעשות מפגשי פורום בבית . האמת שעוד מעט סוגרים את תפוז, אז פשוט נעבור לשוחח אצלך .
לצפיה ב-' את רצינית לגבי סגירת תפוז? אם כן, את יכולה לפרט? '
את רצינית לגבי סגירת תפוז? אם כן, את יכולה לפרט?
19/10/2018 | 13:39
1
26
לצפיה ב-'אין לי מידע פנימי או משהו כזה.'
אין לי מידע פנימי או משהו כזה.
19/10/2018 | 14:34
106
סתם המצב הנוכחי...
לצפיה ב-'לחמתי יש בית מאוד גדול.'
לחמתי יש בית מאוד גדול.
22/10/2018 | 22:15
4
141
כן... ככה היא צריכה לתחזק אותו והיא כבר לא צעירה, רק בשביל הילדים שיגיעו פעם בשבוע (ממש לא, פחות...). ואפילו עם הבית הגדול לא כולם באים יחד כי הם מפונקים.
 
הכי כייף ביחד, אין לי בעיה לישון על מזרן על הריצפה בשביל הביחד.
הילדים שלי כשהיו קטנים היו משחקים עם בני הדודים בדירה הקטנה של אמא שלי וממש לא הפריע להם שהיא קטנה.
 
וזו הסיבה שעכשיו כשאנחנו יכולים, לכמה שנים הבאות אנחנו שוכרים דירה גדולה, זה ייגמר בשניה שהגדולים יצאו מהבית.
לצפיה ב-'וואלה זה באמת יכול להיות גם פתרון'
וואלה זה באמת יכול להיות גם פתרון
23/10/2018 | 09:12
1
95
לשכור בית/ דירה גדולה לכמה שנים, ואחרי כמה שנים חוזרים לדירה.
מכירה משפחה שעשתה את זה בזמנו. לא יכלו לקנות אך לשכור היו צריכים רק להוסיף סכום שיכלו לעמוד בו. האמת שאחרי כמה שנים הם קנו את הדירה הגדולה....
אבל הרעיון יכול להתאים למשפחות מסויימות.
לצפיה ב-'חברים שלנו עושים את זה.'
חברים שלנו עושים את זה.
23/10/2018 | 09:17
91
ליד הדירה השכורה (הם משכירים את הדירה שלהם ומוסיפים סכום מסוים כדי לשכור את הדירה הגדולה) יש להם פארק משחקים ענק, בדירה עצמה יש מרפסות גדולות שאפשר לשחק עליהן (יש שם שולחן פינג פונג וכו'), ויש להם 4 ילדים כך שהם זקוקים לדירה יחסית גדולה. הם ממש מרוצים. 
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך,'
כמה דברים לדבריך,
24/10/2018 | 09:54
1
493
לא בית גדול או בית קטן עושים חויות טובות או פחות טובות.,
אז כן בבית גדול יכולים ליצור חברויות בין בני דודים וזה חשוב.
 
וענין נוסף-יש תקופה קצרה שבה הבית מרוקן,
כשהם רוקים בוגרים---אבל כשהם מגיעים עם בני זוג וילדים,
בבית גדול יש אפשרות לתת פרטיות, ולארח אותם יחד.
 
ענין שמירת הדירה כשאנחנו מתבגרים--אז ככה
כשלא משתמשים במקום--הדרישה לטיפול הרבה נפחות.
ואפשר גם לקחת עזרה פעם ב.... ולהנות מהמרחב.
אבל זו אני שיחלתי כל חיי למרחב ..... ואולי עוד פעם זה יקרה.
ואזכה לארח נכדים נשואים. על משפחותיהם.
למרות שאני גם יודעת להנות מפחות, ויודעת שיש דברים חשובים מזה.
 
לצפיה ב-'חברויות בין בני דודים זה טיעון חזק.'
חברויות בין בני דודים זה טיעון חזק.
25/10/2018 | 11:59
92
אקח לתשומת ליבי, ואכניס למערכת השיקולים שלנו.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ