לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1867618,676 עוקבים אודות עסקים

פורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

אודות הפורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שלא העזתם להגיד ל:בעל,חבר,הורים,בוס,מורה,אקסית,חמותך
זה המקום שלכם לכתוב את המכתבים שלא נשלחו
 
  
 
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'רק רציתי לומר לך סליחה'
רק רציתי לומר לך סליחה
24/08/2015 | 17:25
1
212
רציתי לבקש ממך סליחה, על כל השנים האלו שסבלת,
עד שמצאת את עצמך בגיל 18 לערך מתפללת כי עד גיל 24 את כבר בטוח תמותי כדי להקל על הסבל, וכשהגעת לגיל 24, לא הבנת איך החיים עוד לא לקחו אותך, איך לא איחדו אותך עם אוהבייך שם למעלה.
 
לבקש ממך סליחה, על הפסימיות שכבשה והשתלטה לעתים קרובות, שלקחה ממך הרפתקאות נדירות, שהשאירה אותך מאחור, פסימיות שגרמה לך להישאר במקום, בעיקר להישאר במיטה, חוששת להתמודד עם המציאות.
 
רק סליחה, על הפעמים שלא באמת האמנת בעצמך, רק הורדת לעצמך את הביטחון וככל שהורדת לעצמך את הביטחון, אמרת לעצמך כמה זה נכון לעשות כך, הרי המחשבה תמיד מקוננת בראש - את תצליחי? את?! 
 
אני מאוד מקווה שתסלחי לי, שבאמת תסלחי לי יום מן הימים. 
לצפיה ב-'לבקש סליחה זו מעלה אנושית'
לבקש סליחה זו מעלה אנושית
28/08/2015 | 16:43
56
ולסלוח זו מעלה אלוהית.
לצפיה ב-'לאישתי היקרה לי מכל '
לאישתי היקרה לי מכל
22/08/2015 | 23:33
243
הרבה שנים אנחנו יחד וידענו הרבה עליות אך גם צניחות חופשיות, בשנים האחרונות אני הולך לאיבוד ואת עושה למעני מעט ואני לא יודע למה, הצעתי לך להתגרש אולי אני הבעיה שלך בחיים, את סרבת בכל תוקף, אז למה?! אנחנו לא עשירים אין לי רכוש פרטי ולא ירושה, את חושבת שאת מתנהלת יותר טוב ממני, בבקשה צאי לדרך חופשית משלך, לא מספיק אני סובל ממצבי הרפואי הגרוע מימלא, אז גם לסבול ממך, תמיד יש לך טענות מענות, למה לא ככה ולמה לא ככה  אני יגיד במיקרה לבן את תגידי שחור ולהיפך, מילה שלי כבר לא מילה, סקס? מזל שאת מחייבת את עצמך ללכת למיקווה אחרת מי יודע אם הייתי זוכה למשהו, כל פעם סיבה אחרת, הילדים ערים צריכה לקום מוקדם ועוד ועוד, את יודעת שניסיתי להתאבד. את לא יודעת את הסיבה האמיתית, ולא אגיד לך למה, זה עדיין עולה לי לראש אבל למה אני לא עושה את זה את יודעת מה שמחזיק אותי שפוי הקטנה שלנו שהחיבוק שלה בבוקר שווה עולם ומלואו, אני נותן את כל כולי לבית נכון שזה לא הרבה אבל הרבה מבעלים אחרים שאת רואה במו עינייך, הגיסים הנחמדים שלך, והבעלים של החברות שלך ממש לתפארת, קללה אחת או מילת גנאי ממני אלייך לא שמעת ממני והאמת גם ממך לא שמעתי כלפי, גם ככה הלשון שלך מספיק חדה ובלעתי קרפדות מתוך הבנה שאת באה אחרי יום עמוס ולא קל בעבודה שלך, מכין לך את השתיה חמה שאת אוהבת יושבים ומשוחחים על היום שעבר, מרימה את הקול אם משהו לא מוצא חן בעינייך עד שבא לך לצאת מהבית, אבל אם חלילה אני חולק עלייך ומרעים מעט את הקול, מתחיל לקבל שטיפה  "למה אתה צועק" אה סליחה רק אני צועק בבית הזה צודקת, די באמת בא לי לעזוב לתת מנוחה לראש, הייתי מאושפז לפני כשנה בגלל זיהום , אין לך מושג כמה טוב היה לי שם, היום יצאתם לחגוג יום הולדת מזל שאני לא מרגיש טוב, יופי אז יש לי קצת שקט בבית,
אגיד משהו שאת לא תאהבי בכלל, אני נפגש עם בחורות אחרות מקבל קצת יחס וקצת סקס סביר, אן לי דרישות מיוחדות, לא רוצה שתעשי לי טובה ולשכב במיטה מתוך חובה, לא אני ממש לא מכריח אותך, זה הגוף שלך ותיעשי בו כרצונך, את צריכה טיפול וזה בטוח יש לך לב רחב ונשמה גדולה כלכך גדולה שאת לא שמה לב שאת פוגעת בי וגם בילדים, אסור לחלוק עלייך ואם יש לנו הערות אז פשוט את מבהירה לנו שפשוט היה כדאי לנו לשתוק, אני כותב את הדברים האלה בצער וכאב לב גדול, אני כבר לא יכול לדבר איתך זה נעשה קשה יותר ויותר.
לצפיה ב-'מאי האחרון'
מאי האחרון
17/08/2015 | 22:53
139
היום דיברנו אחרי שבועיים שלא יצרת קשר. עברתי על כל מיני דברים שכתבתי בעקבות שיחות איתך ונתקלתי במכתב ארוך שכתבתי לך בחודש מאי, בתקופה שהיית על סף ויתור עליי... איך כל כמה זמן אנחנו נשאבים לסאגה הזו...
היום אני כבר לא בוכה.
המשקעים נשארים זהים.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 
בשיחה האחרונה ביקשת שאספר לך משהו לפני שאתה זז.
כמו תמיד בעצם, לא חדש במיוחד.
עברו כמה ימים מאז. אתה עדיין מעוניין שאכתוב לך?
אם כן, אז ככה -
אין יום שאני לא בוכה. אם תשאל אותי למה, לא אדע לענות לך.
אם תשאל אותי אם זה קשור אלייך, לא תהיה לי תשובה.
אם תשאל אותי אם זה קשור ללימודים, אצחק.
אם תשאל אותי אם זה קשור למשפחה, אכחיש.
אני רק יודעת שאני בוכה, ואין לי הסבר.
שום רציונל מאחורי הדמעות. הן פשוט זולגות מעצמן.
כשאדם נתפש כלפי חוץ כעצוב, הוא מרחיק ממנו אנשים, הם לא מעוניינים להיות חלק מזה ולהתמודד עם זה.
אני לא רוצה להרחיק אותך ולא אף אחד אחר.
ואני? אני לא תופשת את עצמי בכלל בתור אדם שרע לו, עצוב לו. להיפך! אני מודה כל יום על מה שיש לי.
חשובה לי אמפתיה אמיתית , לא סימפטיה! אמפתיה!
לדעת שאני חשובה לך ושאתה מעוניין לשמוע את מה שיש לי להגיד. לשמוע. לא מעבר.
אתה תמיד אומר שלא חייב להגיב לכל דבר. במקרה הזה, אני מעוניינת בתגובה שהיא הבנה נטו.
לא מחפשת פתרונות, סה"כ תמיכה, אינטימיות, חיבוק. זה הכל.
אבל האם כל זה אכן רלוונטי?

וזה מפחיד אותך כי הרי מי רוצה להיות בקשר כזה או אחר עם אדם "מתוסבך"?
אצלך הכל פשוט, דברים כפי שהם, אינטואיטיביים לגמרי.
אתה רואה בנינו שני ניגודים ואין לי מה לעשות בנידון.
מוטב אולי שפשוט אקבל את זה,
כמו שאתה תמיד אומר, אני זה אני ואני לא אשתנה.
אז שלום, זו אני. נכון להיום אני ככה, אני לא במצב רגשי שהוא מאוזן. מה הסיבה? אני לא יודעת.
מה הפתרון? לא חושבת שיש נוסחה.
מתאים לך להמשיך לדבר ככה? נהדר, זה מה שאני צריכה, קבלה, זה הכל. לא מעבר.
לא מתאים לך? מפחיד? גדול עלייך? גם לגיטימי. פוגע ומעציב, אבל לגיטימי בכל מובן המילה.
כל התחושות האלה שאני משתפת אותך, הן שלי. לא ניתן להתווכח עליהן. הן תחושות.
אתה יכול להצביע על מיליון סיבות למה זה ככה ולמה זו אשמתי שאני מרגישה ככה ומה אני עושה לא בסדר שהגעתי למצב הזה.
אבל הן התחושות שלי. אם בחרתי לשתף אותך, עשיתי זאת לטובת הקשבה נטו. לא בשביל שתעביר עליי ולו הביקורת הקלה ביותר, הסמויה ביותר והבונה ביותר.
לצפיה ב-'שוב מבואס'
שוב מבואס
11/08/2015 | 22:33
3
190
שלושה שבועות של חיוך על הפנים, שסוף סוף הגיע.
גם הם הגיעו לקיצם, הערב.
למה?!
הכל התחיל משהגעתי לשפל, ויתרתי כבר על הסיכוי, הפנמתי שלא אקבל את שחלמתי.
ואז, עשיתי דבר שממש לא האמנתי בו, ופתאום שוב הסתדרו דברים, שוב התקרבנו, ככה בהפתעה, אחרי שכבר ויתרתי על הסיכוי.
שבוע של קסם היה השבוע האחרון, אפילו בלעדייך, חופשה, בילוי, נהניתי מכל שניה, וברגעים קצרים גם השיחות איתך פשוט חיממו את ליבי.
זה המשיך, גם כשחזרתי, עד שהערב, משפט אחד כאילו הרס את הכל.
 
שוב מבואס, שוב מבין שהכל היה חלום מיותר ומטופש, כל כך מאוכזב, כל כך כואב.
אז קיצרתי כמו שביקשת, לפנות לך את הזמן שחס וחלילה לא אפריע לך, מצטער שלא הבנתי כמה אני טיפש, כמה שוב השליתי את עצמי.
 
לא מאמין כמה קצר האושר, וכמה מהר ניתן להחזיר אותי למצב שכל כך נמאס לי ממנו.
מאחל לך רק אושר, גם אם זה בלעדיי,
מקווה שלא אצטרך להתבונן באושר הזה מהצד, כי זה רק יכאב יותר.
לצפיה ב-'במצב שביר כזה'
במצב שביר כזה
13/08/2015 | 20:46
2
67
דברים לעיתים מאבדים פרופורציות, אנחנו מאבדים פרופורציות.
איך יכול להיות שמשפט אחד יכול "להרוס הכל"? נראה לי שזה הרבה יותר ממשפט אחד, יכול להיות שזה הרבה יותר עמוק מזה.
על פניו נשמע שאתה מאוד כואב, לו אני במקומך הייתי מנתקת קשר לחלוטין כדי להקטין את הכאב והצער.
 
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'מצב שביר'
מצב שביר
13/08/2015 | 21:17
1
39
לנתק את הקשר לחלוטין זה קצת קשה, ישנה סביבה משותפת, בעבר, עזבתי את הסביבה המשותפת שהיתה לי, בחרתי להתנתק בידיעה שפגעתי בעצמי, אך לא יכולתי יותר.
לאן זה הוביל אותי? לכאב לא פחות גדול ובדידות נוראית, לא רק היא, הסביבה היתה חסרה לי, הרגשתי פגוע כאילו לא אני עזבתי אלא שכולם ויתרו עליי.
גם הפעם, בסוף כנראה שזה יגיע, לצערי הרב, למרות שחיי כאלה, מעולם לא התרגלתי לכך שהחיים שלי הם מבאסה לבאסה.
מקווה שאני טועה, אבל הנסיון המר מראה שלא כך פני הדברים.
 
לצפיה ב-'יש מצב'
יש מצב
14/08/2015 | 12:09
28
שאתה מרגיש פגוע ונטוש כשהמציאות שונה? יכול להיות שהסביבה רוצה בחברתך וזו רק תחושה שלך שויתרו עליך?
ועוד משהו, אם אתה מזהה דפוס שחוזר על עצמו <החיים שלי מבאסה לבאסה> למה לא לנסות לקחת את הבאסה הזו שמתקרבת כעת ולמנף אותה לכדי שינוי?
נסה להתנהג אחרת מאיך שאתה מתנהג בכל פעם שיש באסה כזו.
 
לצפיה ב-'מכתב פרידה דמיוני'
מכתב פרידה דמיוני
14/08/2015 | 08:25
184
סרט אחד גרם לי לחשוב, מה הייתי כותב במכתב פרידה מהחיים, אילו הייתי יודע שאלה שעותיי האחרונות אז ניסיתי לכתוב, לא אין לי כוונה לסיים את חיי, אבל כן, הייתי רוצה להוציא את אשר על ליבי.
הפעם זה הגיע, היום הזה מגיע לכולם, לא ניתן להתחמק ממנו,
אם אתם קוראים, כנראה שאני כבר לא ביניכם, אבל הסירו עצב מליבכם, כנראה שטוב לי יותר.
אדם סגור הייתי, לא שיתפתי אדם בעובר עליי, למביט מהצד אולי היה נראה שאני מוקף בחברים, באנשים, מצליח בעבודתי, אבל האמת שהייתי אדם בודד.
כל כך הרבה חברים בכאילו, אך כל כך מעט חברים אמיתיים וזמניים.
את הטעות הראשונה עשיתי בילדות, שם מתעצב האופי שיוביל אותך לכל חייך, עם כולם הסתדרתי במסגרות השונת, טפלון, עם המקובלים יותר ועם השקטים והמבודדים, מצד אחד דגרתי על המחשב, ומצב שני שיחקתי כדורגל, אך כמעט שלא יצאתי לבלות, ויתרתי על מסיבות והחסרתי את כל מה שיכל להפוך אותי לאדם מהשורה.
כך המשכתי גם בשנים שלאחר מכן, צבא, לימודים, עבודה, כולם כאילו חברים, אני יכול לדבר עם כולם בזמן המסגרת, להשיג לאחרים כל דבר, ללא בושה או מניעה מלפנות לכל אחד.
אך בכל רגע שמחוץ למסגרת נותרתי לבד, במין מעגל קבוע שחוזר, לא היה לי פחד או מעצור מלדבר או לגשת לכל מי שצריך על מנת לעזור לאחר, אך תמיד מלבד עצמי.
סופי השבוע תמיד היום ימיי הגרועים, בודד, מלט מחשבות, מסבך את עצמי, נפגע נדברים שנזכרתי בהם, מעולם, לא היה אדם שבכלל שם לב ופנה לעזור.
אסכם את חיי בפשטות, מאמין שחלקכם באמת העריך אותי, מאמין שעשיתי טוב לרובכם, מצטער שפגעתי במעט שפגעתי, מצטער שלא הצלחתי להיות חברכם.
יש מעט אנשים שאותם לא הייתי שוכח לעולם, והוכרתי להם תודה בכל יום בחיי.
אמא - תמיד היית לצידי, לא שאלת או נכנסת לפרטים, אך לא שמעתי ממך ״לא״ מעולם, כאילו מנותקת ממה שקורה וסה״כ נמצאת שאבקש, אך אני מעולם לא ביקשתי, לא שיתפתתי, לא רציתי להוות עול.
אבא - אתה כנראה האדם הכי טוב שהכרתי, כמה שידרכו עלייך לעולם לא תראה שנפגעת, תמיד תמשיך לתת, לא תגיד שאתה צריך עזרה, ובגלל זה תמיד הסתבכת, עשית הכל בשביל סבא, סבתא, אחיך, כל חברייך, גם כשאלה פגעו בך מאוד, הסתבכת ועשית הרבה טעויות שפגעו בקרובים, הם היו עוזרים לך תמיד, אך התביישת להגיד את האמת והבטחת דברים שלא יכלת לעמד בהם. העזרה שנתת לכולם היא מה שהנחה אותי בחיים, תמיד לעזור, תמיד לתת, רק לא ידעתי להיות מחוספס כמוך ולא להיפגע.
אחי ואחותי - אתם כל כך דומים ושונים, שניכם שמים את עצמכם במקום הראשון, מתעלמים במידה מהסובבים אתכם, דואגים לעצמכם קודם. את, עזבת למקום רחוק, זמינה לנו אך רחוקה מאיתנו, תמיד שמחה להיפגש או לדבר, אבל מעולם לא שואלת מה נשמע.
אתה, קיבלת את כל הכלים להצלחה, הכל בא לך בקלות, כולם לרשותך, ניצלת את זה, אגואיסט במלוא מובן המילה, שצריך משהו, אין לך בכלל רגע של מחשבה, לדרוש ולקבל, גם אם כולם ייפגעו ממך.
סבא וסבתא - חיים קשים עברו עליכם, אני מעריץ אתכם על שהמשכתם בחייכם ודאגתם להקמת המשפחה, אותך סבא אזכור תמיד כמי שרק נתן, נפרדת מאיתנו שהייתי ילד ולכן אלה הזכרונות שלי, סבתא, היה ברור לנו שאת אוהבת, אך חייך הביאו אותך לחיות בצורה מאוד מגוננת על עצמך, אהבתי והערכתי אותך מאוד, אני שמח שלא יצא לך להכיר אותי כאדם בוגר, קשה היה לי לראות את האכזבה על פנייך.
לכם, הסובבים אותי לאורך השנים, ניסיתי, באמת שניסיתי שחלקכם יהפוך למה שכל אדם צריך, חברים, אך נכשלתי, האחריות היא עליי, אין להאשים אחר מלבדי, במסגרות השונות, פניתי, פניתם, דיברתי, חלקתי, עזרתי ונעזרתי, אך מרגע הנסיעה הביתה בכל יום, כאילו לא הייתם בכלל קיימים, כנראה הדבר המאכזב בחיי.
במהלך שנותיי היו מספר אנשים שכן, חשבתי שהינם חברים, עד אשר גיליתי שאינם, עד אשר הייתי אני בצד המבקש, בצד הצריך עזרה.
מ.נ - היית שם, כל עוד יצרתי קשר, כל עוד עזרתי הייתה על השולחן, אם הייתי פוגש אותך היום כנראה שהחיוך היה עולה על פניי לשבוע שלם, אך מאז שהפסקתי להתקשר, לא חזרת אליי אפילו פעם אחת.
י, ד, ג - חבריי הטובים מהילדות, כל כך הרבה זמן העברנו ביחד, הניתוק הוא חלק מהחיים, שכחתם אותי כאילו לא הייתי בכלל, התקדמתם בחייכם, ונעלמתם כאילו בכלל לא הייתם, חלקכם אפילו בביקורים, לא טורחים להגיד שלום, שעה של כוס קפה, הרי ברור, שגם אחרי כל כך הרבה שנים, חברות כזאת היא לתמיד, ואם הייתי נקרא לדגל באמצע הלילה, הייתי מתייצב מיד.
מ.ש - כנראה האדם שליווה את חיי הבוגרים לתקופה האורכה ביותר, באמת שחשבתי שאיכפת לך, באמת הרגשתי שאת האדם הקרוב אליי ביותר, שנים ארוכות של דאגה ״הדדית״, של איכפתיות, של עזרה, של שעות במסגרות ובעיקר שיחות מחוץ להן, לא היה דבר שלא הייתי עושה למענך, היום הכואב בחיי הוא היום שבו הקשר איתך התפוצץ לי בפנים, היום שבו הבנתי שבסך הכל ניצלת אותי ככל שיכלת. מכתב ממך זה שבוע של בכי, שבוע של כאב שבו אני לא מסוגל לעשות דבר, געגוע מטורף וחוסר הבנה מוחלט של מה שקרה.
כנראה שלא הייתי צריך, אבל גם לאחר הפיצוץ הודיתי לך, הוכרתי לך את תודתי והערכתי הרבה לאורך השנים, מעולם לא עשיתי דבר לפגוע בך, היית אהבת חיי, ולא, לא אהבה של זוגיות, אהבה אמיתית של אדם שהרגשתי שהכי קרוב לליבי.
החלום של אדם מדהים כמוך שחלמתי הביא לי רגעי אושר רבים, לדעת שתמיד יש מי שמאחוריי, שיהיה לצידי, שיבין אותי, זה מה שהבדיל אותך מאחרים, כאשר למדתי כשהכל היה הצגה חוויתי את הכאב הגדול בחיי, ממנו לא התאוששתי.
לא הרבה אחרות התקרבו לליבי, ה, מנא, ת, אל כולכן היו לי רגשות, התקרבתי, נתתי, אך הבהרתן לי מיד שאתן לא מעוניינות בי, אני טוב רק לדבר אחד בשבילכן, להיות שם בשבילכן, קיוויתי יותר מידי אך לא הצלחתי להיות יותר מזה, אהבתי כל אחת מכן וקיוויתי שאקבל את הזדמנות חיי, אך נכשלתי.
הדבר היחיד שהגשמתי בו את רוב חלומותיי הוא המקצוע, תמיד ידעתי במה אעסוק, לא היה לי ספק ולא עמד דבר שיכל לעצור אותי, התקדמתי, עשיתי ולא חיכיתי לאף אחד שיתן לי הזדמנות, פשוט לקחתי ועשיתי, כנראה שכך הייתי צריך לעשות בשארית חיי.
בסה״כ רציתי להגיד תודה, חיי לא היו החלום אותו ייחלתי, אבל סבבו אותי אנשים מדהימים שהבעיה היחידה היתה אני, שכנראה לא הבנתי את תפקיד חיי.
עכשיו שהכל נגמר, מקווה שלפחות לא אכאב יותר, לא יוכלו לפגוע בי, לא אוכל לפתח יותר תקוות מנותקות מהמציאות.
אין דבר שאני מצטער עליו ולא התנצלתי, אך אבקש סליחה ממי שחושב שכך הדבר, אני רוצה להאמין שבלשום המאזניים, ההטיה ברורה לדברים הטובים שעשיתי.
שיהיו לכם חיים נפלאים.
לצפיה ב-'הסם שלי'
הסם שלי
11/08/2015 | 15:00
2
186
אתה כמו סם בשבילי אני לא רוצה אותך אבל אני זקוקה לך אתה עושה לי הכי רע אבל עדיין יש בי ציפייה שמשהו ישתנה.
אני תמימה ומבולבלת לא שלמה עם מחשבותיי, אני לא רוצה אותך בחיי ככה אני אומרת אבל כאובה שאתה לא שם, הלב שלי גוסס לאט ולאורך שנים אין לי פיתרון לעצמי ולאחרים יש לי תמיד, חשבתי שהכל ישתנה כשאני בעצמי יהפוך לאם ואכן הכל ישתנה ונהייה כואב הרבה יותר.
אני מבינה שאני לא חשובה לך ולעולם לא הייתי וממה כול כך נעלבתי? לא התקשרת לאחל לי מזל טוב ליום הולדתי. הדקירה הייתה עמוקה בתוך הלב שגם ככה חלש ודואב.
אני ישתחרר ממך רק כאשר אחד מאיתנו ילך.
אבא בבקשה די
 
לצפיה ב-'אינני יודעת בת כמה את'
אינני יודעת בת כמה את
13/08/2015 | 20:49
1
89
אבל מניחה שאת אדם בוגר.
למה לא להשתחרר חד צדדית מאביך? זה עניין של החלטה, קשה אומנם, אבל עדיין זו החלטה שלך.
לצפיה ב-'הכיצד????'
הכיצד????
01/10/2015 | 08:36
30
אם היו לי את הכילים להשתחרר מזמן הייתי מפרקת את כול החומות שבניתי סביב עצמי אין לי יכולת להשתחרר אני כבולה בשלשלאות של רגשי אשם יסוריים ומצפון אשמח לשמוע דרכים להתנתק 
לצפיה ב-'אתם'
אתם
06/08/2015 | 19:44
106
אתם שמדברים על חברות, אתם שמבינים ורגישים, אתם. שאני מבקשת קצת מרחק ואתם רק לוחצים ולוחצים.
אני זקוקה לשקט עכשיו,לרוגע, לתמיכה.
לא בא לי מעבר... ואני אומרת, מזכירה, משתדלת לא להתנתק ולהיעלם...כהרגלי. אבל,אתם מתישים אותי, אתם חונקים אותי, אתם דורשים, אתם רוצים..רוצים לטרוף אותי,לגעת,להריח, לנשק...ואני....
שקט..רק שקט.
לצפיה ב-'איכזבת אותי'
איכזבת אותי
03/08/2015 | 14:54
6
258
היום ראיתי אותך והיית אנטיפתית כלפיי
בקושי שלום .כבר בשבוע שעבר חשתי שהיחס שלך השתנה
ואז קולגה אמרה לי שהיא גם שמה לב אז אולי זה לא אישי כלפיי .
אבל היום בברור חייכת ואליי בקושי שלום .
מה עשיתי לך ?? אבל זה צפוי שכן המשפט אמור לי מהם חבריך ואומר לך מי אתה .המשפט הזה תמיד צודק .וברגע שאת מעודדת בלב ובנפש איתו זה אומר דרשני  
וגם צר לי לומר את לא כל כך אינטליגנטית ובשיחות חשתי שיש פער ביננו למשל את לא אוהבת בעלי חיים ועבורי זה  בל יעבור אדם שלא אוהב בעלי חיים לעולם לא אסתדר איתו .אבל עדיין כואב לי לראות את השינוי כי עדיין ממך ציפיתי ליותר סובלנות .
כמה קשה לי בימים האלה .מה שקרה בירושלים למרות שאני לא שייכת לקהילה כואב לי מאד עד כדי כך שאתמול לא הלכתי לעבודה .
עוד מלפני שהודיעו שהנערה נפטרה עדיין לא היו בי כוחות ואחרי בכלל.ואז באתי היום והקרירות שלך עשתה לי רע .
חשתי שאת את דווקא לא תאכזבי אותי אבל את כמו כולם .ו איכזבת אותי וגרמת לי לצער בזה
לצפיה ב-'לפעמים'
לפעמים
03/08/2015 | 16:33
5
88

כדאי להסתכל על הדברים מזוית קצת שונה, כדי לקבל פרספקטיבה אובייקטיבית יותר. מדברייך נשמע כאילו אינך רוחשת לחברתך כבוד, את חושבת שהיא לא אינטילגנטית, לא נאמנה, יש ביניכן פער עליו את מעידה שלא תוכלי לגשר ועוד.....
למה את מצפה ממנה לסובלנות? איפה הסובלנות שלך?
על פניו נראה כאילו את לא רואה אף אחד מלבדך, את סוג של קורבן. לא?
בך פוגעים, אותך לא אוהבים, עלייך מרכלים..........
אולי גם את פוגעת? מרכלת?
השקיעי כמה דקות מחשבה על האופן בו את מדברת ומתנהגת, כולם לא בסדר ורק את כן?
 
לצפיה ב-'אני דווקא כן רוכשת לה כבוד'
אני דווקא כן רוכשת לה כבוד
03/08/2015 | 16:46
4
69
אפילו  מאד  .
ואני לא מרכלת זה לא נכון .
לפעמים יושבים ומרכלים ובגלל שאני חסרת אופי לפעמים אזרוק מילה אפילו מבלי להתכוון   .
בבסיס אני אדם טוב .ואני לא מרכלת .
ואם היית מכירה אותי היית יודעת שאני כן סוג של קורבן הייתי מספרת לך על חיי עד כה ועל כך שאני לא מדברת עם אמא שלי כבר ארבע שנים כי היא הייתה יורדת לי לחיים והפכה  אותי לשבר כלי .
וכל הזמן גם היא ואבא שלי היו מרכלים עליי כאשר הייתי עולה למעלה "איך היא השמינה" ופעם אחת אמא שלי אמרה לו "אני לא יכולה לסבול אותה " וזה קצה הקרחון .
ובגלל זה אני כל הזמן בטוחה שאנשים מרכלים עליי או צוחקים עליי
ולמעשה חיה על אישור מאחרים .
אני דווקא רוכשת לה כבוד בגלל מה שהיא סיפרה לי ולא אפרט כאן אז חשבתי שיש כאן יותר סובלנות קבלת השונה .
אני לא חושבת שהיא לא אינטליגנטית זה נאמר מתוך כעס .
וזאת האמת .ומי שחושב שאני לא  נורמלית ?? שייצא מהבית שאני גדלתי פה ונראה אותו .יחסית אני שפויה .
אז כן אני סוג של קורבן .כן .
ובעבודה הזאת כל הזמן מרכלים על אנשים ולא רק עליי כל הזמן יש אקשן וזה גורם לי לאי שקט .
ואני לא מרכלת זה לא נכון ואם כן זה כי אני בעד חברתי הטובה מהעבודה מתוך רצון להגן עליה אבל זה מתפוצץ לי בפרצוף.
לצפיה ב-'בעיניי זה לא נשמע כמו כבוד'
בעיניי זה לא נשמע כמו כבוד
03/08/2015 | 17:08
3
46
או סובלנות.....אבל ניחא.
את חושבת על עצמך דברים קשים מצד אחד (אין לי אופי וכד') ומצד שני, באופן ילדותי משהו, את חושבת שאת הכי בסדר (לא מרכלת, לא פוגעת).
הרשי לי להעיר משהו. נכון, אני לא מכירה אותך מלבד הדברים שאת מעלה כאן, אבל תחושת הקורבנות לא תביא אותך למקום טוב,
אם באמת את רוחשת לה כבוד וחושבת שהיא ראויה להיות חברה שלך, אני מציעה לך לברר איתה למה היא לא נחמדה אלייך כבעבר.
אגב, מי דיבר על לא נורמלית? אפילו לא רמזתי שאת לא נורמלית.
אני מניחה שאת הולכת לשיחות\טיפול, זה בוודאי יעשה לך טוב.
לצפיה ב-'אני כבר הבנתי למה היא לא נחמדה אבל אי אפשר לתקן את זה'
אני כבר הבנתי למה היא לא נחמדה אבל אי אפשר לתקן את זה
03/08/2015 | 17:25
2
67
ולא אמרתי שאני בסדר .אוקיי ??
אם אנשים מרכלים ואני גם זה הופך אותי לפחות אנושית ??
אה ?? לאחרים מותר ולי אסור ??
אני בן אדם כן .ואם נניח משהו לא נראה לי ואמרתי לחברתי הטובה מהעבודה so זה הופך אותי למפלצת ??
ולא בגדול אני לא אדם שמרכל .אני לא מחטטת בחיים של אנשים
או אוהבת לדעת מה קורה בחייהם האישיים .
בנוגע לשיחות הייתי עונה לך על זה אבל מטעמי פרטיות לא אומר כי יש בי פחד שאנשים יידעו ואנשים לא מבינים בזה הם ישמעו פסיכולוג או קבוצה חברתית והם יגידו "איזה משוגעת " ואני לא משוגעת .
ממש לא .אני לא חולת נפש ולא משוגעת .
פשוט חוסר ביטחון מאד גדול וצורך באישור מאנשים .
למשל .אם נניח אגלה שאמרו עליי את משוגעת  למרות שאני יודעת
על עצמי שזה לא נכון אני אהיה מדוכאת מזה .
ולמשל זה שהחששות שלי אומתו שאני יודעת שמדברים עליי בעבודה זה עושה לי רע .
העיקר שחברות שלי אוהבות אותי יודעות מי אני וכמה רגש יש בי .
ורגישות לאחר ואם אנשים לא רואים את  זה .אז חבל
 
אבל יותר חבל לי כי אני נפגעת ומתחילת המשמרת אני בטלפון
ונראה לי שאלך מפה עוד מעט ואומר למנהל שלא הרגשתי טוב.
לצפיה ב-'זהו שאת לא שונה מאחרים'
זהו שאת לא שונה מאחרים
03/08/2015 | 17:42
1
60
בדיוק את זה ניסיתי להסביר לך
בהודעה הראשונה שלך כתבת שאת לא מרכלת, שאת בסדר וכולם מסביב לא אוהבים אותך ומרכלים עלייך. זוכרת?
אין חיה כזו. את אנושית ולכן את בוודאי מרכלת, סביר להניח שאת גם פוגעת לפעמים.
לגבי חברתך הלא נחמדה. חשבת להתנצל?
 
לצפיה ב-'כן אבל אני לא יודעת אם היא תקבל את זה'
כן אבל אני לא יודעת אם היא תקבל את זה
03/08/2015 | 19:00
85
שאני לא מפלצת דו ראשית .אני לא באמת .
אז הנה סליחה .באמת .
וזה אמיתי .
לצפיה ב-'סגירת הפורום לאורחים'
סגירת הפורום לאורחים
03/08/2015 | 14:26
138
גולשות וגולשים יקרים,
כחלק מריענון הפורומים, הוחלט לסגור את הפורום לכתיבת אורחים מבחוץ.
אנו ממליצים לכם להירשם לתפוז עם כינוי שתבחרו, ותוכלו להינות ולכתוב בכל הפורומים המוצעים באתר.
 
המשך גלישה נעימה,
צוות הנהלת הפורומים
לצפיה ב-'דניאל בייסקי היקר,'
דניאל בייסקי היקר,
03/08/2015 | 11:59
96
יש לך חרדה חברתית ואני אוהבת אותך מאוד ולדעתי אתה
צריך לזכות בכבוד מלכים.
מרקו הילד האיטלקי היתום בעל עיני העגל טס לארגנטינה
במטרה להחזסיר את אמו תיכף ומיד בחזרה הביתה.
הלכתי בנעלי סירה וראיתי ילד שמן מפליץ.
 
יראה מפניך כתמיד,
שירלי. X
לצפיה ב-'פרידה'
פרידה
01/08/2015 | 12:19
2
161
אני יודעת שהיית כנה איתי ולא הבטחת לי מאומה ובכל זאת התאהבתי בך ואני לא יכולה להגיד או לספר לאף אחד כי כולם הזהירו אותי מהתאהבות ולא שמעתי להם.
עכשו אתה נוסע רחוק ולא נוכל להפגש או לדבר בטלפון ואני לא יושנת בלילות מרוב מחשבות. בעבודה מרגישים שמשהו עובר עלי אבל אני מספרת להם סיפורים כי לא בא לי להתחיל לשמוע "אמרנו לך".
מה יהיה איתי? אני כל כך כאובה ושבורה.
לצפיה ב-'פרידות '
פרידות
01/08/2015 | 13:19
46
פרידות בדרך כלל הן סיום ולא כולם יכולים להתמודד עם סיום של קשר.
את יודעת מה אני תמיד אומרת? כל סיום כזה מביא איתו התחלה חדשה
נסי לחשוב על החלק הטוב שבהתאהבות, על התקופה שהיה קשר טוב ביניכם ושביליתם יחד, זה יעשה לך טוב.
לחיי התחלות חדשות
לצפיה ב-'לא קלה היא הפרידה'
לא קלה היא הפרידה
17/08/2015 | 23:26
18
אתחיל בקלישאה - אנחנו לא בוחרים במי להתאהב.
כנראה שלא סתם זה משפט נפוץ ויש בו מן האמת.
זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך, יכול להיות שהוא ייקח שבוע, חודש, חצי שנה ואף יותר.
אהבה בסופו של דבר תמצאי, ייתכן ולא עם הבחור המדובר, אך אין לי ספק שתמצאי מישהו שימלא לך את הלב.
זה בסדר לכאוב, זה שלב שצריך לעבור ושאף אחד לא יגיד לך אחרת. מותר לך לבכות ומותר לך להיות מאוכזבת ועצובה. רק ככה ניתן להמשיך הלאה אחרי שמיצינו והכלנו את הכאב.
מקווה שתרגישי טוב יותר ואם בא לך לשתף קצת יותר אשמח לשמוע.
 
לצפיה ב-'שותפה יקרה'
שותפה יקרה
30/07/2015 | 12:39
18
219
אני מפחידה אותך? אני ישירה מדי? אמיתית מדי? כל מה שאת לא רגילה ולא מסוגלת להיות? להגיד את האמת בפנים? האם זאת הסיבה שכך התהפכת ופיזית עליי שקרים?
וכל מה שאמרתי וכל מה שאי פעם עשיתי היה רק כדי להיות לצידך ולעזור לך כשקרסת.
הרגשתי רע בשבילך יותר משהרגשת רע בעצמך כשהיית לבד ויצאת לדייטים כושלים, וכל בוקר הגעת עם סיפור חדש וגברים התייחסו אלייך רע וכאב לי איתך. התפללתי שיגיע בחור מושלם בשבילך והוא הגיע אחרי שבוע והתחתן איתך מיד.. יותר מושלם ממנו בשבילך לא הייתי יכולה לבקש.
וכשהיית צריכה עזרה וירית עליי חיצים לכל עבר נתתי מזמני וכוחי עד הרגע האחרון אבל את.. תקפת,פיזרת שקרים.
אני כמעט והתחלתי לפקפק באמונה הבלתי מעורערת שלי שבכל אחד שיש משהו טוב. תמיד האמנתי שאת טובה מבפנים למרות שהמעשים שלך היו הפוכים.. העיניים שלך היו טובות.
אז לא ויתרתי עלייך.. חיכיתי בסבלנות שתחדלי ותהיי טובה אליי כמו שאני טובה אלייך.
הגענו עכשיו לשיא, את כבר לא מדברת איתי ולא מסתכלת עליי בעיניים. יש בינינו מרחק פיזי ונפשי.. את בשלך ואני בשלי.
אבל אני רואה דרכך גברת ג׳.
את פשוט פוחדת ממני.
אני יותר מדי אמיתית בשבילך.
אז בחרת ותמשיכי לבחור את האנשים המתאימים שימלאו את חייך בשקר.
באמת שלא חיפשתי ולא רציתי ממך כלום חוץ משיהיה לך טוב ותתנהגו אליי בכבוד.
אבל למרות שחייך התהפכו מן הקצה אל הקצה ואלוקים שלח לך סוף סוף את החצי השני שלך אחרי כמעט 40 שנה של יסורים עם כל הגברים הכי דפוקים שיש, למרות שאת עכשיו בפסגת העולם והוא מחייך אלייך..
את עדיין בוחרת להתנהג אליי בחוסר כבוד.
או להתעלם לחלוטין.
אני לא יודעת להיות אחרת.
כזו אני.
חבל שלא יכולת גם את לרצות בטובתי כמו שרציתי בטובתך.
את הנזק כבר עשית לי וזה לא בר תיקון.
אני צריכה לחיות עם הנזקים שגרמת לי עם פיך הגדול. לשון רעה שלא הצלחת לקשור.
אני אחיה עם הנזקים ואני מספיק חזקה ורגילה לחיות ככה לבד.
לרגע אחד קטן האמנתי מכל הלב שאת ג׳ , יש בך משהו טוב למרות הכל.
אני נאחזת ברגע הזה למרות כל מה שעשית לי וסולחת לך.
שלך,
הקולגה הכי טובה שאי פעם תהיה לך
לצפיה ב-'אני קוראת פה את כל המכתבים'
אני קוראת פה את כל המכתבים
30/07/2015 | 15:32
16
127
לא תמיד אני מגיבה, זה כי אני מעדיפה להיות כנה וישירה. לחבק ולכנות זרים כ"יקר" או "יקירה" נשמע לי לא אמין בעליל.
אני מספרת לך את זה כי אני מעריכה מאוד כנות וישירות, תכונות נדירות בימינו.
ממרום שנותי למדתי שלא כולם אוהבים כנות וישירות, לכן עצתי לך, אם החברה\קולגה הזו שלך יקרה לך, נסי להיות דיפלומטית איתה.
מה שאינך חייבת לומר פשוט דלגי. אל תאמרי.
מעבר לזה, אני חושבת שחברות אמיתית צריכה להיות הדדית ובמקרה שלכן זה לא נראה ככה. יש מקרים שעם כל הצער אני פשוט מוותרת. משחררת את החברות באהבה והשלמה.
לצפיה ב-'לאירית היקרה'
לאירית היקרה
31/07/2015 | 02:34
15
82
 
אני מאמינה שכן אפשר לקרוא לזרים יקר או יקירה, כי את מכבדת את הפונה אליך והוא יקר בפני עצמו, בכאב, "בסיפור החיים" שהוא כותב ועצם העובדה שהוא כאן ומשתף ומדגיש את כל כולו כאן בפורום, הוא יותר מיקר וראוי  להיקרא בשם מכובד שכזה.
את מכבדת את האדם שנותן לך כבוד ומשתף אותך במסתורי הנפש הכמוסים שלו.
לכל אדם יש דרך לתת כבוד לאדם אשר נמצא באינטרקציה עימו ולא משנה אם לא מכירים אותו אלא שותפים לכאבו, כך אני רואה זאת והרבה אנשי מקצוע ומנהלי פורומים מתייחסים ומגיבים לפונה בצורה כזו, בכבוד הדדי ושותפים לכל מה שהוא חווה.
כמובן שאת יכולה לבחור בוודאי לא להאמין בדרך זו, אך היא בהחלטת כנה וישרה ומכבדת את הפונה המשתף אותך במה שהוא בוחר לספר.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'בלי חלילה להעליב'
בלי חלילה להעליב
31/07/2015 | 12:51
9
82
יש משהו תבניתי ושבלוני בכתיבה שלך- את אומרת שאת מכבדת את הכותבים אבל הכתיבה הפורמלית שמתחילה תמיד אותו הדבר ( "יקירה" ,"קוראת מבין השורות" ומסתיימת אותו הדבר "בהצלחה בשינוי איכות חייך") מזכירה תוכנת מחשב שכותבת ולא אדם- ולכן בלי להתכוון לא בהכרח מכבדת אותו. אני יודעת שאת מאוד משתדלת ורוצה בטובת הפונה אבל ככה זה על  כל פנים נקרא. לי זה לא מרגיש אמיתי- למרות שאת מאוד רוצה שכך יהיה. ניכר שאת רוצה להשמע כמו איש מקצוע אבל התוצאה היא שזה לא מצליח לגעת ובמקרה הרע אף מעליב.
לצפיה ב-'ממש לא, אני לא אשת מקצוע ולא מתכוונת להיות אשת מקצוע'
ממש לא, אני לא אשת מקצוע ולא מתכוונת להיות אשת מקצוע
31/07/2015 | 13:17
6
62
למרות שאני מטפלת כסומכת בפגועי נפש בדיור מוגן, למעשה התעודה לא משנה, העיקר מה המטופל מרגיש וגם בפורום, מצער שרק את מרגישה ככה ולא שאר המגיבים שאני מגיבה להם.
המילים שאני כותבת, זוהי פניה מכבדת וישירה ובסוף מברכת את אותו הפונה באיחול שיקבל שינוי באיכות חייו, אין בזה שום דבר גורע, אלא רק מבורך וכמובן תוכנה של התגובה שמאוד נוגעת בדרך כלל לפונה.
זוהי דעתך, אך היא לא עונה על הרוב.
לצפיה ב-'בנוסף אני מקבלת המון הבעות תודה וגם חושבים שאני אשת מקצוע '
בנוסף אני מקבלת המון הבעות תודה וגם חושבים שאני אשת מקצוע
31/07/2015 | 13:25
4
40
הן בפורום הזה והן בשאר הפורומים שאני תומכת ונוגעת לליבם, במסר פרטי.
לכן, העובדות מדברות בעד עצמן ומצער שלך זה לא נגע ואני מקבלת זאת והן לא משקפות את רוב הפונים בפורומים.
 
לצפיה ב-'הבעתי את דעתי הפרטית בלבד זכותך לקבל או לזרוק '
הבעתי את דעתי הפרטית בלבד זכותך לקבל או לזרוק
31/07/2015 | 13:42
3
30
לצפיה ב-'גם אני הבעתי את דעתי וזכותך לקבל או לזרוק'
גם אני הבעתי את דעתי וזכותך לקבל או לזרוק
31/07/2015 | 13:56
2
26
לצפיה ב-'את לוקחת את זה למקום מאוד לא נכון'
את לוקחת את זה למקום מאוד לא נכון
01/08/2015 | 12:58
1
37
וקצת קיצוני. לא אמרתי וביקשתי שלא תכתבי אלא הערתי הערה בונה על משהו מאוד מסוים שאם תשני כמה דברים קטנים בסגנון שלך התגובה תהיה אפקטיבית יותר. כרגע התגובות שלך נשמעות עם איזו חותמת של סמכות מקצועית שעלולה לבלבל את הפונים- ונשמעת לכן גם לא אותנטית. תנסי לכתוב מתוכך בלי להשמע כמו סמכות מקצועית- ואני בטוחה שזה יהיה מעולה:) לא שללתי את התגובות שלך ואת הלגיטימיות שלהן באופן גורף אלא דיברתי על המבנה שלהן. תראי, אפשר לקחת ביקורת וללמוד ממנה ולשפר ולא לקחת את זה כמשהו אישי שצריך להפגע ולהלחם נגדו. זו לגמרי בחירה שלך מה תעשי עם זה. אף אחד מאתנו איננו מושלם ולהשתפר תמיד אפשר...
לצפיה ב-'אני מבקשת'
אני מבקשת
01/08/2015 | 13:14
46
להפסיק את הדיון הזה.
כל תגובה כזו גוררת 4-5 תגובות של מירב, בהן יש חשדות שאת ואני אותה אחת בניק שונה.
למרות שמחקתי אתמול תגובה אחת מהשרשור, שלחתי מסר וביקשתי להניח לויכוח הזה, אני רואה שזה ממשיך.
נכון, אין בתגובות שלך שום דבר העובר על חוקי האתר ואני אפילו מסכימה עם כל מילה, אבל אני מבקשת להפסיק עם זה.
 
תודה והמשך גלישה מהנה
לצפיה ב-'את מבינה'
את מבינה
01/08/2015 | 02:01
34
שהיא לא היחידה שחושבת כך. נכון?
לצפיה ב-'שמה שאת כותבת הוא נכון'
שמה שאת כותבת הוא נכון
31/07/2015 | 14:42
1
44
ואני לא אומרת שאין בדברים שלך שמץ של אמת (השבלוניות), אבל מירב מחזיקה פה את הפורום ותורמת מזמנה וממרצה כדי לעזור, או לפחות לנסות לעזור. היא היחידה פה שעושה משהו כדי לעודד, אז לבוא אליה בטענות נראה לי לא הוגן.
לצפיה ב-'לא טענתי אחרת'
לא טענתי אחרת
31/07/2015 | 18:28
41
ושאין לגיטימיות לתגובות שלה. דיברתי על משהו מאוד ספיציפי שניתן לשנות ולהפוך את התגובות ליעילות יותר ונתתי גם דוגמאות מאוד ממוקדות.
להפך, השבלוניות מסיחה את הדעת ויכולה אפילו לעמוד בסתירה מהכוונה הטובה הלבבית והחום שיש בהן (ואכן הכוונה ללא ספק טובה) כי היא הופכת את  הפוסט של הכותב לכאילו חלק מפס ייצור ולא למשהו יחודי שנותנים לו תגובה יחודית. לא כולם יכולים לסנן ולשים בצד את המבנה של התגובה (כלומר הנוסח של מכתב פורמלי) ולהתרכז בתוכן, אני מודה- אותי זה מבלבל. כמו שאמרתי לכותבת זה נאמר כביקורת בונה  וודאי ובטח לא כדי לפגוע, לא יותר מזה, אפשר לקחת, להתעלם ולהמשיך הלאה- ובטח לא להפסיק לכתוב כאן ולעודד...
לצפיה ב-'יקירה'
יקירה
01/08/2015 | 01:59
4
39
עושה לך טוב לאחל שיפור או שינוי באיכות החיים?
גורם לך להרגיש מכובד או מכבד לכנות זרים מוחלטים יקירה?
לכי על זה
בהצלחה.
לצפיה ב-'עושה לך טוב לא להגיב לפונים כי את כנה וישרה, לכי על זה ונראה'
עושה לך טוב לא להגיב לפונים כי את כנה וישרה, לכי על זה ונראה
01/08/2015 | 02:13
3
59
באמת איך הפורום "יפרח כאן"
גם להערכתי אני חושבת שאת ו"יקירה" זה אותה אחת, לפי הניסוח.
אם עד כה לאנשים לא הפריע התגובות שלי ורק מקבלת פידבקים טובים לתגובות שלי ובקשות לסיוע והתייעצויות הן על גבי הפורמים והן במסרים, אין לי מה לשנות, זוהי כתיבתי ומי שלא מרוצה שלא יקבל.
בכל מקרה, אני משאירה לך כעת את הפורום, לא מתכוונת להגיב אם זה היחס של מנהלת הפורום.
כל אחד רשאי לכתוב איך שנוח לו, רק שמה שקצת "לא נוח", אז מגיבה בצורה מוזרה כמו אל מילקי והשבחים שכתבה עלי, זה עדיין על גבי הפורום והיא מכירה אותי שנים רבות מכל מיני פורומים.
 
לצפיה ב-'לילה טוב מירב'
לילה טוב מירב
01/08/2015 | 03:07
2
45
אני מבינה שנפגעת ולכן לקחת את דבריי ועיוותת אותם כלבבך. חבל.
לא התכוונתי לפגוע בך, את מוזמנת להגיב כראות עינייך. כל עוד אינך עושה אאוטינג לאף אחד ואינך עוברת על חוקי האתר - את יכולה לכתוב מה ואיך שבא לך.
אם תחליטי, כפי שכתבת כאן, שלא להגיב כאן יותר - זה עניינך.
לפני שאני מניחה לעניין הזה, אני מבקשת להבהיר כמה דברים כי נראה שלא הובנתי כראוי:
ראשית, איני מגיבה כאן בשמות בדויים ו\או ניקים מזדמנים, זה פתאטי בעיניי לנהוג כך.
שנית, איני מגיבה לפוסטים שאין לי מה להגיב עליהם ולו בכדי להיות נאמנה לעצמי, זה בכלל לא קשור לניהול הפורום - אין אף חוק בתפוז המחייב אותי לענות לכל כותב.
לסיום, ישנם פורומי תמיכה מקצועיים המסומנים בהתאם, הפורום הזה הינו פורום ותיק ומיוחד אבל אינו פורום תמיכה מקצועי ואני מאוד מקווה שזה מובן וברור, זה עלול להיות מסוכן כשהתגובות מתיימרות להיות מקצועיות כשהן לא. זו עיצה ולא ביקורת.
 
לילה טוב והמשך גלישה מהנה.
לצפיה ב-'מי אמר שהתגובות שלי מקצועיות אם אני לא אשת מקצוע'
מי אמר שהתגובות שלי מקצועיות אם אני לא אשת מקצוע
01/08/2015 | 08:45
1
49
אני תומכת מניסיוני, מהידע שרכשתי בחיי ואין בזה שום פסול, לפי מה שאנשי מקצוע רק משבחים אותי וגם אנשי הפורומים השונים ורק מעודדים אותי לתמוך ולעזור בדרכי האצילה והכל כך נוגעת לליבם של הפונים, משבחים, מודים הבעות תודה על גבי הפורמים ובמסרים, בניגוד למה שאת חושבת, לכן זה תגובתך אינה נכונה.
בנוסף, את תמכת בי כאשר אחד הפונים אמר למה את לא מגיבה ורק אני ולא אמרת שום פסול בתגובתי, לכן תגובתך ממש לא מובנת ולא מתקבלת.
אי אפשר להגיב פעם ככה ופעם ככה, זה נשמע לא אמין.
 
לצפיה ב-'בנוסף מנהלת הפורום שפרשה בשם "נעמה טיפול הוליסטי", רק ביקשה'
בנוסף מנהלת הפורום שפרשה בשם "נעמה טיפול הוליסטי", רק ביקשה
01/08/2015 | 08:56
72
ממני שאני אתמוך בפונים ושיבחה את תגובותיי, מכאן, שלתגובתך אין שום בסיס הגיוני כלל.
מצער מאוד הפגיעה באחת שבאמת הרימה כאן את הפורום ותרמה מזמנה לפונים, עם הרבה אמפתיה והבנה למצבם כפי שחלקם מוצגים על גבי הפורום וחלק העדיף להודות ולהתייעץ עמי במסרים.
 
לצפיה ב-'ליהודית היקרה'
ליהודית היקרה
31/07/2015 | 02:26
56
קוראת מבין השורות שוב את הכאב, הסבל, הגעגוע לקשר טוב עם שותפתך.
ניכר, היו יחסים טובים ביניכם ואת דאגת לה תחילה מתי שהיתה במצוקה ועכשיו שיש לה את הבן זוג היא לא אמיתית כלפיך ואומרת שקרים ולא מתייחסת אליך, שינתה פנים.
מבינה את הכעס שאת מעניקה לאדם את כל כולך והוא כאשר מצא את האחד שלו, פתאום משנה פאזה ולא מכיר בך.
נראה שאת בהחלט מאוכזבת ופגועה מאנשים, מעין אחת שתמיד סולחת, נמצאת ומבקשת את כל הטוב לאחר, אך הם בשלם ולא בשבילך.
קשה לחיות במצב כזה, זה מכעיס, נותן תחושה של דחיה, חרדת נטישה וכל זה לא מגיע לך.
יקירה, אם זה המצב ואם  היא לא מדברת איתך, למרות שאת מבקשת ממנה ליצור שיחה, אזי גם את אל תצפי ופשוט תחיה את חייך, למרות הקושי ותמציאי לעצמך אנשים אחרים בחייך, למרות האי אמון שאת מקבלת מאנשים הכי חשובים לך.
מאחלת לך שתהיה בהרמוניה ובאיזון עם הסובבים אותך ותוכלי להנות עם הביחד בכל דרך שתבחרי, לו יהי אמן ואמן סלע, ממש מגיע לך מלאכית.
את מוזמנת להמשיך לשתף אותנו עוד על מחשבותיך, הרגשותיך ונשמח לתמוך בך בהתאם.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'הפורומים מתחדשים'
|*|הפורומים מתחדשים|!|
30/07/2015 | 15:46
11
גולשות וגולשים יקרים,
תפוז עובר תהליך התחדשות של שיפור חוויית המשתמש באתר.
אנו גאים ושמחים לבשר כי ביום שלישי הקרוב 4.8, החל משעות הצהריים אנו צפויים לעלות עם מערכת פורומים חדשה.
למעשה, הפיתוח נמצא בשלביו הסופיים ואנו עמלים כעת על בדיקות מקדימות.

לאחר ההשקה נמשיך לייצר שיפור מתמיד של האתר וגרסת הפורומים, כאשר אנו נשמח להמשיך ולקבל מכם פידבקים בשוטף בפורום משוב, מסרים אישים ומיילים.
ברצוננו לעדכן כי אנו עובדים בימים אלו גם על גרסה חדשה לאתר המותאם בסלולר ולבלוגים.

בין החידושים שצפויים לעלות ביום שלישי:
- מראה חדיש ועדכני
- אפשרות לכתוב הודעות בצורה מהירה יותר
- אפשרות לעקוב אחרי פורומים אהובים
- אייקונים חדשים ומשודרגים
- ממשק עבודה נוח ויעיל
ועוד...


שימו |לב| במערכת החדשה שצפויה לעלות ביום שלישי החתימות יוסרו באופן גורף עד לעליית מערכת חתימה משודרגת יותר (עליה עובדים בימים אלה).
לידיעתכם, במידה ותרצו לשמור את מה שכתוב בחתימה שלכם, אתם מוזמנים לעשות זאת עד יום שלישי בבוקר.

סופ"ש נעים |הלוואי|
צוות תפוז
לצפיה ב-'כל פעם אחרי שכותבים פוסט חיובי יש ירידה '
כל פעם אחרי שכותבים פוסט חיובי יש ירידה
26/07/2015 | 22:05
6
118
כזאת של מצב רוח אין לי הסבר למה זה .
גם ממש פוגע שלא מגיבים שם כמובן שיש את אלומה המדהימה
ואת באמת אחת ויחידה אלומונת אבל נראה לי שהחליטו להחרים אותי אפילו אופירה כבר התייאשה ממני . ואני לא מרכלת זה פורום לפרוק על הפורומים ועל תחושותיי .
אפשר להתחבא פה קצת .
אכן כיף לי במה שהתחלתי ופה לא אציין מה וזה מרגיע את הנפש
כמו לתת לה את מה שהיא צריכה ואני יודעת כי עובדה שאחרי השיעור אין לי רעב פשוט אין הנה חזרתי הביתה וגם אחרי ברחוב יש מלא פיצויים ולא בא לי כלום בניגוד לעבודה ששם כל רגע  בא לי משהו
כל רגע משהו בפה ולאו דווקא אוכל .שתייה .קפה .אוכל .מסטיק כל הזמן משהו בפה . והנה היא נרגעת הנפש הרעבה .
הנפש השבורה מחוסר חום ואהבה ולכו תסבירו את זה לאנשים .
בטן הם חושבים מה לא בסדר איתה ?? לכו תסבירו להם וגם אם אומר במילים עדיין אי אפשר להסביר את הריקנות את החסך את הצורך בחיבוק בחום  ביחס חביב .אוכלי אפשר להסביר את זה .
לצפיה ב-'מילקי יקירה ואהובה שלנו'
מילקי יקירה ואהובה שלנו
27/07/2015 | 02:41
1
38
קוראת מבין השורות את החרדה שלך מכתיבת פוסט חיובי, כאילו אחרי שאת משמחת את עצמך, פתאום יש הלקה עצמית, אולי החשיבה אומרת אל תגידי את זה, בטח אחרי זה יקרה משהו ואז זה נכנס לתודעה ומתגשם, למילים יש כח, אפילו אם הם לא מובעות באמת אלא בראשנו, אז המח מצווה, "אהיה לי כפקודה" ואז מרגישים שאולי שאשלנו את עצמנו ואנו רק אחראים לחשיבה הרגשית שלנו ולא אף אדם אחר.
מילקי יקירה, אף אדם לא עושה עליך חירם או מעוניין לפגוע בך ובטח לא אופירה שבאמת מקדישה לך הרבה לבביות ויחס חם כל הזמן, אבל לעיתים אדם נמצא במצב שהוא לא יכול להגיב אם הוא  טרוד הוא בעצמו במשהו, או עסוק במשהו דחוף, לעיתים אין מה להגיב ולכן אין להסיק מזה דברים שלילים על עצמך.
אני חושבת שבפורום המדובר, כולם מאוד סימפטים כלפייך, תמיד מעודדים אותך במלוא אהבה ולכן זוהי רק חשיבה רגשית ולא באמת המציאות, אלא אותה ילדה קטנה שלא קיבלה חום ואהבה והחסך הזה מלווה אותך עם כל אדם באינטרקציה עימו וזה לא קשור כלל לפורום עצמו או לסובבים אותך.
מבינה שהתברכת באיזו פעילות שהסבה לך אושר ולא אגיד מהו כרצונך ולכן זה מרגיש כתרפיה לנפש ולגוף ולכן אין צורך באכילה רגשית והגוף פשוט לא מעוניין בזה, כי הוא כבר קיבל באמת את מה שהוא צריך ואין לו צורך בפיתויים לא בריאים בשבילו, כאילו המח מקבל את החיובי כעת ולא מוכן להשתעבד כעת לדברים שלא מסייעים לך ופוגעים בך.
לכן, באמת הנפש אינה רוצה את הפיתוי, למרות שהיא זקוקה לחום, אהבה, חיבוק ולפרגון, בגלל חסכי הילדות.
מאחלת לך הרבה אמונה בעצמך ותרשי לעצמך להיות את עצמך בלי לחשוב כל הזמן כהלקה עצמית, כחשיבה רגשית שאינה מציאותית, על התנהגותם של הסובבים אותך ועם כל ההבנה למצבך, זה בשבילך לא כדאי, תתחילי לדחות את החשיבה הזאת, בסוף המח יתרגל לקבל החיובי במקום השלילי ואז תהיה הבניית מציאות שונה משחשבת ואמיתית עבורך.
תוכלי להמשיך ולשתף אותנו עוד על מחשבותייך, הרגשותייך ונשמח לתמוך בך בהתאם.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'תודה מירבי '
תודה מירבי
27/07/2015 | 07:21
28
ולא הייתה כאן אפילו טיפ טיפה של ביקורת
על אופירה אני מאד מאד מעריכה את מה שהיא עושה למעני
בכל מיקרה תודה רבה לך יקירה.
לצפיה ב-'לא קל .כל יום זה הישרדות'
לא קל .כל יום זה הישרדות
28/07/2015 | 00:21
1
39
משום מה חשתי שהיום היה יום קשה במיוחד
לא יודעת למה .בעיקר בגלל מה שקורה בעבודה יש אנשים שזה לא
משפיע עליהם אבל עליי זה משפיע .
וגם מה שקורה לי כאן וכן יש לי חלק אבל לא סובלים אותי כאן .
תחושה קשה .
והערב הייתי אמורה ללכת למדיטציה וסיימתי לעבוד והסתובבתי לשרוף זמן ואז הגעתי ונאמר לי שזה נדחה לשבוע הבא .הם הודיעו לכולם אמרה אחת שעובדת שם כנראה לא היית רשומה .דווקא כן הייתי רשומה אמרתי .טוב אז בואי נרד ואסביר לך קצת ויצאנו החוצה והיא הסבירה לי על מדיטציה לא הראתה רק הסבירה ואז אמרה טוב בגלל שבאת אז תיכנסי לשיעור יוגה בחינם .מאיפה באת שאלה .אמרתי
שמהעבודה אבל שנאלצתי להסתובב כדי לשרוף זמן .טוב תיכנסי ולא חשבתי שיהיה לי כוח כי גם אתמול עשיתי יוגה אז היא אמרה יש אנשים שעושים יוגה יום אחרי יום .יש כאלה שאפילו עושים פעמיים ביום .
טוב אמרתי כי אחרי הכל כבר הגעתי וזה היה מאמץ לא קטן .
היה לי לא קל בגלל שאתמול עשיתי אז השרירים קצת תפוסים אבל הצלחתי לעשות 99% .
שיעור טוב אבל הראש לא הפסיק לעבוד.
חלק מהזמן כן נרגעתי אבל חלק הראש עבד על מה שקורה בעבודה .כאן  .. בכלל .
זהו הפעם הבאה של יוגה בשבוע הבא .לא התכוונתי ללכת לשיעור הערב חשבתי על שיעור בחינם של מדיטציה .
לצפיה ב-'למילקי היקירה ואהובה'
למילקי היקירה ואהובה
28/07/2015 | 21:56
23
קוראת מבין השורות את תחושת הקיפוח, הדחיה והחרדת הנטישה.
כאילו את אותה ילדה קטנה מאז ילדותך אשר קיפחו אותך ולא נתנו לך את מה שרצית, את החום, האהבה והתשומת הלב.
תמיד השוו אותך הוריך לעומת אחרים, לא הגנו על האני העצמי, לא טפחו אותו ואולי היה גם בנוסף דברים שחשת שקיפחו אותך ולא קיבלת.
לכן, גם עכשיו את עדיין אותה ילדה בתוכך, לא יודעת מה קורה בעבודה, כל המתח, היחס המקופח שאת מקבלת מכולם וגם כאן, למרות שאת זוכה כאן ובפרומים אחרים להמון יחס, אהבה, אהדה, אך בחווייתך את אותה ילדה ולא משנה כמה שיתנו, כמה שיפנקו, יתייחסו, הקוד במוחך מקבל עדיין את "העתקה" מילדותך עד היום שאי אפשר לאהוב אותך או שאת לא ניתנת לאהבה.
כמו-כן, קרתה טעות ולא עדכנו אותך שהשיעור נדחה לשבוע הבא, את שרפת זמן להגיע, השקעת מעצמך הרבה מאמצים עוד אחרי עבודה ומה קרה בסוף? השיעור נדחה לשבוע הבא - אותך לא מעניין שקרתה טעות ולא עדכנו אותך, כי  את אותה ילדה שמאוד זקוקה לתשומת לב, לאהבה ותחושת הקיפוח עדיין רובצת בתוכך והכאב הוא שם, העדר יחס והבנה למצבך.
אפילו לא נהנית מהשיעור היוגה, אלא חשבת כל הזמן איך קופחת והשקעת מאמצים להגיע ובסוף "רימו" אותך, למרות שעשית כמעט 100 אחוז, אך תחושת הקיפוח פוגגה את תחושת הסיפוק שלך.
יקירה, מציעה לך שזה קורה, לעצור לרגע ולהגיד לעצמך- למה אני מרגישה ככה? על איזו מחשבה יושבת הרגש, תני שם מדויק למחשבה שיושבת על הרגש? ותנסי להבין את עצמך לפני שאת פוסלת את עצמך ואת הסביבה.
מאמינה שבצורה כזו, המח יקבל את החידוד של הקודים ותהיה הבנייה מציאות חדשה, אך זה לא קורה ביום אחד, דרושה השקעה ואי ויתור לעצמך, ממש להילחם למען מילקי הילדה המקסימה שכל כך רוצה אהבה ותשומת לב ושלא ידחו אותו או יקפחו אותה.
מאחלת לך הרבה הבנה ואהבה עצמית ואינטרקציה טובה עם הסובבים אותך, לו יהי אמן ואמן סלע!
תוכלי להמשיך ולשתף אותנו עוד על מחשבותיך, הרגשותיך ונשמח לתמוך בך בהתאם, בלי שיפוטיות, אלא להחזיק את ידך ולהאמין יחד איתך שאת יכולה לשנות את חשיבתך הרגשית של אותה הילדה הקטנה והמקסימה, רק כאשר את עכשיו מילקי הבוגרת.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'תודה שהזכרת אותי '
תודה שהזכרת אותי
28/07/2015 | 04:49
12
לצפיה ב-'לא מכירה את מי שהזכרת'
לא מכירה את מי שהזכרת
28/07/2015 | 10:46
44
ולכן הרשי לי, כבעלת נסיון, להגיב רק לעניין המלחמה האינסופית באכילה מנחמת.
כמי שנלחמת כל חיי באכילה שכזו, אני יכולה לומר לך שקשה מאוד להלחם בכמה חזיתות.
אם החלטת לטפל בעניין הזה, תתרכזי ותתמקדי בזה. כך יש סיכוי טוב הרבה יותר להצלחה.
האמיני בעצמך.
לצפיה ב-'לכבוד מר אדון'
לכבוד מר אדון
26/07/2015 | 02:10
2
150
היי אתה,
ו... למרות שסביר שלא תראה את התגובה שלי, בחרתי להגיב. אולי יותר בשבילי מאשר בשבילך.
דע שאני כ"כ מעריכה את העובדה שבחרת לומר את האמת הפעם.
אני מעודדת אותך לחפש אחר התשובות ולהמשיך במרץ לצעוד לעבר האמת שלך.
אין שום סיבה הגיונית להתנצל, ואם כבר, אני מבקשת להתנצל על חוסר הרגישות שלי בנוגע לעניינים שבדת.
באופן די משונה, אין זה מעציב אותי ש'הלכת'. אני מניחה שהדרך הטובה ביותר לתאר את התחושה שלי תהיה... התרגשות. 
אני מתרגשת בשבילך, על ההחלטה האמיצה לממש את עצמך. אתה אדם חזק ומיוחד ואני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.

מאמינה ותומכת בך בלב שלם,
מרת ציפור.
לצפיה ב-'למרת ציפור היקירה מפז'
למרת ציפור היקירה מפז
26/07/2015 | 09:16
37
יקירה, מרגש לקרוא את מילותייך הנוגעות כל כך ומותירות התרגשות עצומה.
ניכר, אותו בחור רצה לבחור בדרך בכדי למצוא את האמת בשבילו בכדי להעצים את שינוי איכות חייו.
לכאורה, את כעסת, הרגשת נבגדת, מתי שהוא אמר לך זאת כי הרגשת שהוא בדה את הסיפור.
מאידך, את לפתע אולי התפקחת ואת מודעת שלא קשור אליך, אלא רק חיפוש עצמי ולכן היה צריך לנתק את הקשר עימך, כי גם את היית בתוכו.
לא יאומן, איך את התעלת על עצמך ורואה עכשיו כמשהו שבאמת מאמינה בדרכו וגם היה לנאלץ לנתק את הקשר עימך, בכדי לחפש את עצמו.
תמיכתך בו, היא מאוד מרגשת ומעוררת התפלאות מיוחדת, את אישיות מאוד כובשת ואצילה.
מאחלת לך יקירה, כשם כינוייך, תפרשי כנפיים ותעופי בחופשיות אל קן אהבתך שבו תמצאי את המיוחל והראוי לך ביותר, לו יהי אמן ואמן סלע!
תוכלי להמשיך ולשתף לנו עוד על מחשבותייך, הרגשותייך ונשמח לתמוך בהתאם.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'תגובה יפה'
תגובה יפה
29/07/2015 | 16:52
26
למה פשוט לא תגידי לו את זה.. זו תגובה יפה מדי בשביל להחביא אותה בפורום כזה. הוא בטח ישמח לשמוע.

לצפיה ב-'דבר שאי אפשר לשכוח כבר 34 שנה.'
דבר שאי אפשר לשכוח כבר 34 שנה.
25/07/2015 | 00:39
1
206
הרבה פעמים אני נזכר בזה ואני רותח מזעם לא רק עליך אלה גם על הורי שלא עשו מה שהורים אמורים לעשות ושהם לא עשו,שאם מישהו מבוגר מרביץ לבנם הם אמורים להפוך את כל העולם ולדאוג שהבן אדם הזה גם אם הוא מפורסם וגם אם הוא אהוד על כולם ישלם את המחיר,אם אתה חושב ששכחתי בגלל שהייתי ילד בן 6 אז אתה טועה בגדול,תאמין יש לך מזל גדול שהרבצת לילד שהוריו לא עשו  שום דבר בנידון למרות שהם ידעו על המקרה הזה שקרה,אני יודע שהם ידעו כי לפני כמה שנים סיפרתי לאחותי הגדולה על זה והיא שאלה את אבי למה הם לא התלוננו עליו אז אבי אמר בגלל שהוא היה מפורסם,אם היית נופל על הורים שהיה אכפת להם מהילד שלהם,היית משלם את המחיר,היית נכנס לכלא וכל מה שבנית במשך השנים לא היה קיים,גם אם הייתי ילד שובב ועיצבנתי אותך,לא היה לך שום זכות להרביץ לי,נמאס לי להתעצבן על זה,יכול להיות שבזה שאני כותב את מה שאני כותב כאן עכשיו בגיל 40,יגרום לי להתעצבן פחות או לא להתעצבן בכלל,למרות שנראה לי שרק אם היית נכנס לכלא הייתי מפסיק להתעצבן מזה,כי הייתי יודע ששילמת את המחיר,אני יודע שזה לא יכול לקרות כי יש התיישנות על זה,וזה המזל הגדול שלך,אז אם איכשהו המכתב הזה יגיע אליך אז תדע שאני לא שכחתי את זה שהרבצתי לי שהייתי בקייטנה שלך שאתה היית המדריך שלי בחופש הגדול של שנת 81 ,עד היום אתה עדיין מפורסם ואנשים מכבדים אותך,אבל הם לא יודעים איזה מפלצת אתה,מי יודע אולי גם הרבצת לילדים אחרים,אני מקווה מאוד שאלוהים יעניש אותך על מה שעשית,למרות שבינתיים רק הצלחת בחיים,ותדע שאני שונא אותך.
לצפיה ב-'לאנונימי היקר'
לאנונימי היקר
25/07/2015 | 15:26
57
קוראת מבין השורות את הכעס, הכאב והעלבון שחשת מאותו מדריך בקטיינה שהיית בגיל 6, אשר הרביץ לך וזה גרם לך לסערת רגשות.
אינך מבין איך הוריך לא סייעו לך והיית רוצה מאוד שידאגו לך כילד וגם אם הוא מפורסם וישלם את המחיר, אך לא, הם נמנעו ואת נשארת עם הכאב והסבל מרק מלחשוב על המצב הזה.
יש בך כעס שעד עכשיו אתה רוצה שהוא ישלם את המחיר, אך לטעמי כרגע וכמו שאתה מבין, זה מאוחר מידי כי גם יש שנות התיישנות.
יקר, מציעה לך וגם אם קשה, עזוב את הסיפור או תלך לפסיכולוג בכדי לעבד את אותו עלבון בכדי שתוכל להשתחרר ממנו ולהמשיך הלאה כך שלא יפריע לך בחייך.
זה לא נאמר בכלל שזה בסדר מה שהוא עשה, אך כרגע לא ניתן לעשות כלום בשביל זה, אז הסליחה היא טובה לך כדי שתאפשר לך "להפרד" מהסיפור הכואב הזה ושלא תרגיש כל כך טרוד ממנו.
מחזקת את ידייך, עוטפת אותך בחיבוק חם ומאמינה שמותר לך, למרות הכל, להמשיך לחיות ולהפרד מהסיפור הזה, לטובתך האישי וגם אם קשה, אם לא תוכל לבד, תפני לאיש מקצוע בכדי שילווה אותך עם התהליך הלא פשוט הזה.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצא את אושרך, למרות כל הנ"ל.
תוכל להמשיך ולשתף אותנו עוד על מחשבותיך, הרגשותיך ונשמח לתמוך בך בהתאם.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'אלוקים היקר שלי'
אלוקים היקר שלי
24/07/2015 | 17:32
5
135
יודעת שיתכן וגם הוא קורא אבל לא אכפת לי. הוא יודע הכל גם ככה. עמדתי לפניו שקופה ערומה במילים ואותיות לראות את הנשמה שלי. אין מקום יותר עמוק מהמקום שאליו הוא נכנס.
לא ציפיתי לכלום בתמורה.
חשבתי שאתה שלחת אותו.
בפעם הקודמת שכתבתי לך פה אלוקים הקשבת אז אני כותבת שוב באותו המקום.
אני שוב לבד.
רק שעכשיו זה כואב יותר
כי העזתי, בפעם הראשונה העזתי לדבר עם מישהו בעולם המכוער הזה שבראת.
חיים שלמים שתקתי.
ועכשיו הוא נטש אותי גם הוא למות לבד עם המחשבות שלי והמילים שלי.
אני לא יודעת מה הצעד הבא שלי.
יש לי ילדים וחיים והרבה שיקולים לעשות.
תמיד הייתי לבד
וגם עכשיו לבד
אבל למשך חודשיים אלוקים נתת לי מתנה.
וזה נגמר
הוא רצה הכל או כלום
ואני פוחדת
פוחדת ממנו
לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיו
אבל הפער בנינו גדול מדי אלוקים
הערכים בנינו שמיים וארץ
אני פוחדת להגיד קללה והוא יכול לעשות דברים חמורים מבלי למצמץ , חיפשתי את המצפון שלו גם כשהוא טועה..את המצפון.
אבל כיבית לו את המצפון
הוא כבוי כמו מנורה שנשרפה
וזה הפחיד אותי
כי במקום שאין מצפון אין אלוקים ובלעדיך אלוקים הכל יכול להיות.
הוא אומר דבר אחד ועושה דבר אחר
תמיד פחדתי מאנשים לא צפויים
אבל הוא גרם לי למשך חודשיים בפעם הראשונה והאחרונה להרגיש שייכת.
שייכת למשהו
ועכשיו אין דרך חזרה מהאמונה הגדולה שהוא נטע בי , שאתה אלוקים קיים ואיתי תמיד.
אז נכון שבחרתי לחיות שוב לבד.
אבל אני עדיין בוחרת בטוב
תמיד אבחר להיות בצד שלך אלוקים
אתה היחיד שלא עזבת אותי
גם כשטעיתי
היחיד שנשאר בלי לצפות להרבה
חבל שאתה לא יכול לענות לי גם חזרה אלוקים
אם רק היית יודע לדבר לא הייתי צריכה יותר שום דבר מאף אחד.
אני שוקלת גירושים
אבל זה בטח יקח המון זמן
כי אני כזאת
עושה הכל לאט ובטוח ודואגת שאף אחד לא יפגע בדרך גם אלה שרמסו אותי.
אבל עד שאתגרש אם אתגרש
בינתיים אלוקים
תברך אותי .. רק תעשה שהכאב הזה יגמר.
בשבילי ובשבילו
קשרת בינינו
לא יודעת בשביל מה
יש בנינו פערים גדולים ושיגעון שאין לו תרופה חוץ מהמוות.
תעשה שנפסיק להרגיש כאב
תעשה שהוא יסלח לי
ותעשה שיהיה לו טוב תמיד
הרבה יותר טוב ממני
תשמור עליו השם
כי גם אם זה היה לזמן קצר
הוא נתן לי עולם ומלואו
לצפיה ב-'ליהודית יקרה מפז'
ליהודית יקרה מפז
29/07/2015 | 04:39
4
27
יקירה, רואים את הגעגוע לקשר אינושי שיחמם את ליבך, יעטוף אותו ויחזק אותך בכדי לשרוד את החיים.
ניכר, כנראה חווית הרבה ניתוקים ופרידות ועד אשר את מאמינה שכבר לא יהיה לך מישהו שישמש לך כעוגן וכפרנטר אוהב ועד אשר את מבינה שאלוקים הוא האחד והיחיד בשבילך.
מרגש ומותיר חסרת פעימה, את אהבתך לבן זוגך, גם שאת מרגישה שהוא לא היה איתך ולא היה ביניכם כימיה ודעות וערכים דומים, אך החודשיים שבהן היה כן איתך, היוו חשיבות רבה עבורך.
יש לך את הפחד להתגרש מבן זוגך שלא יכאב לשניכם, בכדי לשמור על קנקנך ומבקשת מבורא העולם שיעשה את הצד הזה בדרך שלא מכאיבה לשניכם ואפילו שיהיה לו טוב יותר ממך, כמה אצילת נפש ונשמה טהורה שאת.
את מבקשת לבסוף שישמור עליו ה'  כי היה זמן קצר שהוא העניק לך משהו שאף אחד אחר לא העניק ולכן הוא יקר לך מפז  ולא רוצה לשכוח את אותם רגעים המתוקים שהיו.
יקירה, מאחלת לך הרבה אמונה בעצמך והערכה עצמית ושתמציאי את הפרנטר הראוי לך ביותר, כזה שידע להעניק לך כל הזמן את אהבתו ותהיה כימיה ותוך כבוד אחד לשני ואהבתכם רק תשתבח עם השנים כמו יין טוב ומשובח, לו יהי אמן ואמן יקירה, מגיע לך אהובה, את ממש אישיות נערצת.
יקירה, מזמינה אותך להמשיך לשתף את מחשבותייך, הרגשותייך ולאחוז ולחזק את ידיך ברגעים אלו, בכדי להוות לך כח ועוגן להמשך דרכך בכל אשר יהיה בשבילי חייך.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/07/2015 | 05:14
3
23
תודה, חיממת לי את הלב.
יש הרבה מעבר לשורות האלה מתחבא סיפור שלם.
אני עוברת תקופה קשה ואני עוברת אותה לבד לחלוטין, בסוף המנהרה החשוכה הזו אני מצפה לראות את האור עוד כמה חודשים בעזרת השם.
יש אלוקים זה כל מה שאני יודעת כרגע, קצת הכעסתי אותו בימים האחרונים אבל אני מקווה שהוא סולח
אני לא אכנס לפרטים של מה בדיוק קורה מאחורי המילים האלה, מספיק לי שאלוקים יודע
כן איבדתי אמון בבני אדם כבר מזמן. איבדתי לחלוטין
אבל יש אלוקים אחד מעל לכל ספק והוא עומד לצידי בתקופה הקשה הזו ומסדר שהכל יעבור בשלום ואף אחד לא יפגע
הלוואי שלא הייתי מכעיסה אותו. אבל קרה מה שקרה ואין לי דרך להחזיר ולתקן.
ביקשתי סליחה מראש וביקשתי שוב סליחה אחרי מעשה
אם גם את האמונה יקחו ממני בשלב הזה באמת שלא ישאר כבר כלום, כל מגדל הקלפים שבניתי כבר נפל ובמקומו אלוקים הצמיח לי עץ יפה והוא צומח, עוד מעט ישא פרי ויאיר את העולם.
תודה על ההתייחסות
מאחלת לך גם הצלחה, זה לא מובן מאליו שענית והתייחסת
 
 
לצפיה ב-'ליהודית היקירה והאהובה'
ליהודית היקירה והאהובה
29/07/2015 | 08:57
2
17
ראשית, תודה לך על המילים המחממות הלב, מורגש כמה אצילות נפש יש לך ובטוחה שמי שיזכה באחת כמוך, בוודאי ישמח ויהיה מאושר.
אני מאמינה שדווקא בתקופות הכי קשות, כאשר הייאוש סוחף וקשה לראות את האור בקצה המנהרה, אולי איזה בזיק קטן, דווקא תקופה זו בהמשך תהווה עבורך קפיצת מדרגה ותראי את האור הגדול וחזק שיביא לך הרבה פירות על המסע הדרך שעברת.
למעשה אנחנו מאוד צומחים מכאב, אנחנו משנים את נקודת ההתייחסות שלנו לפחד ולכאב, כל פעם מחדש ובכך אנו מתפתחים.
אלוקים איתך, שומע את זעקתך ומאמינה שאכן העץ שעליו את מדברת יצמח ויצמח ויגיע לגדולות ולגובה.
את מכירה את השיר של ליאור נרקיס "בנו של אלוהים", בדיוק מתאר את מה שאת עוברת "גם אם אלך בגיאצע מוות לא אירא רע כי אתה עימדי.
קורה שאנו טועים, אבל הכי חשוב זה להאמין שאפשר לסדר הכל, למרות הכל.
מאחלת לך יקירה, הרבה אמונה במסע דרכיך בשבילי חייך ותהיה מאושרת ומעושרת ותקבלי שינוי באיכות חייך, כל פעם מחדש, לו יהי אמן ואמן סלע!
תוכלי להמשיך לשתף אותנו עוד על מחשבותיך, הרגשותיך ונשמח לתמוך בך בהתאם יקירה ומלאכית שכמותך.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'מקסימה'
מקסימה
29/07/2015 | 11:09
1
25
אם רק אחוז קטן מהעולם היה מגיב ככה כמוך ומתייחס לאחר היה לנו עולם מושלם.
אני מוקפת מוקפת בחסרי אנושיות ונשמה.. במיוחד בימים אלה כל כל קשה .
כל החיים שלי מתהפכים ממש ברגעים אלה בבית, בעבודה , הכל מסתבך ואני פשוט לבד !
אני מדברת רק עם בורא עולם בשלב הזה, לא נשאר לי עם מי לדבר ואין עוד על מי לסמוך מלבדו.
לצפיה ב-'ליהודית יקירה וחביבה'
ליהודית יקירה וחביבה
29/07/2015 | 11:40
24
תודה, תודה רבה על מילותייך המרגשות, ממש מחממות את הלב.
יקירה, יש לך כאן אותנו, תוכלי לשפוך את ליבך, לדבר על דברים שאת רוצה לחלוק ולהוות לך אומנם וירטוראלי, חיבוק, סיוע ולהיאחז יחד איתך בתקווה, שהכל ניתן לשינוי ולא לאבד תקווה, גם אם הכל כרגע מרגיש כל כך חנוק ובלתי נסבל.
אלוקים איתך וגם אנו, ביחד נצעד צעד צעד אל מסעך בחייך, נבין, ללבן ונחייך, למרות הכל.
את יותר ממוזמנת להמשיך ולשתף אותנו בכל רגע שתרצי, הפינה החמה כאן מובטחת וקיימת בשבילך, בכל רגע שרק תחפצי בך יקירה ואהובה.
מאחלת לך רק טוב ואהבה עצמית ואמונה עם תקווה במסע חייך, לו יהי אמן ואמן סלע!
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
לצפיה ב-'8 והספירה ממשיכה'
8 והספירה ממשיכה
23/07/2015 | 11:25
1
105
אבא,8 חודשים שאתה זה בעצם לא אתה. מה מחזיק אותך בחיים?
הרי אתה לא מזהה ואם כן לעיתים רחוקות. הפכתי להיות המון
שמות בזמן אחר שלך ואני בכלל הבן שלך :( אנחנו מגיעים
כל יום ,כל פעם אחד אחר והלב שלנו נשבר,לראות אותך
(אל תדאג אנחנו לא נפסיק להגיע)  אבא איכות חיים כבר אין לך
אתה סיעודי 100%  .המכות שחטפת ממשיכות להגיע
כל פעם שאנחנו חושבים,הנה זה עולה על דרך.. זו הטעיה
כי אז באה מכה אחרת שמבהירה לנו שהדרך,היא דרך ללא מוצא.
רק לסיים בכבוד ,כמה שפחות כאב לך  וזה מעבר לפינה.
זה יקרה שאתה תחליט,לשחרר ולא דקה אחת לפני.
יש לי אבא נדיר ,אישיות,אחד שכולם אוהבים,מעריצים
היום,זה כבר לא הוא ,זה שאריות של מה שהוא היה.
ועוד רגע אני אנהג 3 שעות עד אליך (אני חולה)
ועדין בוחר בך ובזה,אז אני בדרך  והיום אזכה לשם אחר.
לא איכפת לי אייך תקרא לי ,תדע,תזכור שאנחנו שם בשבילך.
לצפיה ב-'לילד שלו היקר'
לילד שלו היקר
23/07/2015 | 21:00
35
קוראת מבין השורות  את המועקה והכאב
הגעגוע לאותו אבא שהיה צלול ובריא
פתאום עכשיו הוא לא אותו הדבר
קורא לך בשמות שונים
ליבך נשבר מלשמוע ולראות
את התדרדרות מצבו
גם אם פתאום יש תקווה
אולי הוא עלה על הדרך
אך לפתע מודעים שזוהי אשליה
והכאב כל כך קשה
מאידך, אינך יכול בלעדיו
רוצה אותו בכל מחיר
מכיר בערך הכבוד שלו
באישיות האצילה
שכולם מוקירים ואוהבים
יקר, מחזקת אותך ברגעים קשים כאלו
לאחוז בתקווה ולהיות שם בשבילו
כפי שאתה בן אהוב ויקר
אתה ראוי לשבח ובטח אבא שלך
מרגיש ומעריך ומוקיר את טוב ליבך
תוכל להמשיך ולשתף אותנו עוד על מחשבותיך, הרגשותיך ונשמח לתמוך בך בהתאם.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
 
לצפיה ב-'מנהלת פורום מכתבים ווידויים'
מנהלת פורום מכתבים ווידויים
23/07/2015 | 00:34
8
159
היי ,
שמתי לב שמירב 189 עונה כמעט על כל פוסט
מנהלת הפורום הרשומה בכותרת היא IRIT IRIT
ראשית -  לא נעים שמישהי שאינה מוסמכת עי הנהלת הפורומים עונה על כל פוסט .
שנית - היכן אירית אירית ? ומדוע אינה מתייחסת לכותבי הפוסט
לסיום , למרות שלא כתבתי כאן מעולם , אני בסוג של המתנה למכתב אנונימי שכנראה לא יגיע אי פעם .
נחמד שיש היכן לפרוק מכאובים , סודות , געגועים , בקשות , מחשבות .
מקווה שהפורום הזה לא יסגר אף פעם בגלל חוסר שימוש וחוסר עיניין כמו פורום חשוב אחר...
יום נהדר לכולם ושכל מכאובי הלב וחיבוטי הנפש יסתיימו .
בתקווה לימים שמחים ונעימים ...
מ.
לצפיה ב-'הנני'
הנני
23/07/2015 | 15:09
96
לא הבנתי מה הבעיה עם מירב. על איזו הסמכה אתה מדבר?
זה לא פורום תמיכה, למרות שלפעמים ישנה תחושה כזו פה.
לצפיה ב-'לא משנה יקרה'
לא משנה יקרה
23/07/2015 | 18:28
4
87
כל אחד מוסמך לכתוב בפורומים כולל פורומים של תמיכה, אני  תומכת קבועה ומאוד סומכים עלי אנשי מקצוע.
אז ככה את יכולה להיות רגועה.
 
בהצלחה בשינוי איכות חיי,
 
מירב
 
 
 
לצפיה ב-'מירבי אני בעד להכתיר אותך כמנהלת הפורום'
מירבי אני בעד להכתיר אותך כמנהלת הפורום
26/07/2015 | 21:57
3
63
וטעות מירבי כמעט ואין בפורומים אנשי מקצוע
חוץ מהפורום של סה"ר .
אבל אני בעד להכתיר אותך כמנהלת הפורום את יותר מ ראויה ואת
מאד עוזרת ותומכת ונמצאת .
אין לי טענות כנגד המנהלת אולי היא עסוקה ואין לה זמן אבל אני בעדך הלוואי .והנה לך יקירה בישבילך
לצפיה ב-'מילקי יקירה'
מילקי יקירה
27/07/2015 | 02:21
1
60
 
ראשית, תודה רבה על המילים המחממות הלב ועל התמונה המלהיבה, ממש מרגש יקירה.
יש אנשי מקצוע בפורום הפרעות חרדה בתפוז, מנהלת אותו ורדה צדיק וגם בפורום פוסט טראומה שמנהל אותו יורם צדיק, את שניהם אני מאוד מחבבת, ממש מדהימים.
הפורום של סהר הוא לא מקצועי, אומנם יש סייעים, אבל הם בפירוש אומרים שהם לא מקצועיים.
אני חושבת אבל בלי לפגוע בך יקירה ואני מבינה את הכוונה שלך, אבל יש כאן מנהלת הפורום וזה לא יפה לכתוב זאת על גבי הפורום, היא עושה מה שנראה לך לנכון, כנראה יש סיבה שאנו לא יודעים.
חס וחלילה שלא תיקחי את דברי כרצון לפגוע בך, להיפך, אבל צריך לכבד את האדם שמנהל כאן.
שוב תודה על המילים החמות והבעת העידוד כלפי, את מקסימה ומאחלת לך רק טוב בחייך, לו יהי אמן ואמן סלע!
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
לצפיה ב-'*שנראה לה לנכון - תיקון'
*שנראה לה לנכון - תיקון
27/07/2015 | 02:49
15
לצפיה ב-'חמודה את'
חמודה את
28/07/2015 | 10:50
56
וזה כשאין לך טע ות, מה היה קורה לו היו לך טענות?
לצפיה ב-'אתה ממש פאתטי'
אתה ממש פאתטי
29/07/2015 | 05:28
1
67
אמנם אני כמעט לא נכנסת או כותבת כאן אבל לא יכולתי להתעלם מההודעה ההזויה הזאת. מה זאת אומרת "מוסמכת"? קיבלה צבע כחול ע"י ילד בן 15 שיושב שם במשרדים ברמת גן? (כן, גם אני בעבר הרחוק ניהלתי פורום בתפוז ולשם כך הייתי צריכה להגיע למשרדים והתראיינתי ע"י ילדה בת 15 ששאלה אותי כמה שאלות טכניות ומיד נתנה לי צבע כחול).
הפורום הזה הוא לא פורום מקצועי אז מה זה משנה באיזה צבע עונים פה? העיקר שהפורום פעיל והעיקר שמי שמחפש פה תמיכה מקבל אותה.
וכל אחד פה יכול לכתוב ולהגיב ויכול גם שלא.
לצפיה ב-''
11/08/2015 | 01:01
10
לצפיה ב-'געגוע '
געגוע
20/07/2015 | 12:17
2
166
כשמתגעגעים למישהו מתקשרים
כשמתגעגעים למישהו מסמסים
אבל אני לא יכולה לעשות שום דבר מזה
לא לסמס לא להתקשר לא לשלוח הודעה
כי הבטחתי  לך לא להפריע לא להציק לא לומר אף מילה
אבל מה אם הלב שמסרב לעזוב מה אם הלב שלא מוכן לשכוח
אמרת שהזמן עושה את שלו בינתיים לא עבר יום בלי לחשוב עליך
ולא עבר לילה בלי  לחלום עליך אני ימשיך לשתוק כי הבטחתי
אבל בפנים הלב שלי אוכל את עצמו וזה כואב מאוד
 
 
לצפיה ב-''
20/07/2015 | 23:32
53
לשים את האגו בצד..
לצפיה ב-'לאנונימי היקר'
לאנונימי היקר
21/07/2015 | 04:59
56
אני קוראת מבין השורות את תחושת הכאב, הגעגוע, העצב, האי הודאות ולרצון לקבל שליטה על חייך.
ניכר, אותה אחת היתה חשובה לך, היא הנעימה לך ולכן הפרידה היא קשה.
אינני יודעת בדיוק מה קרה ביניכם ולכן היא רצתה בפרידה שהיא קשה עבורך.
פרידה היא סוג של "אבל", משהו נלקח מאיתנו ולא ישוב, תחושת הדחיה, הנטישה, העלבון, הכאב ולכן זה מכרסם את הלב.
יקר, אולי שווה שיחה עימה וכן להתקשר ולומר שאתה רוצה לדבר איתה בכדי אולי אפשר יהיה לשנות את המצב ואם לא, לפחות שווה שיחה כדי לסיים את הקשר בצורה יפה ובלי התלבטויות ביניכם ולכן אי הודאות תפוגג ואם היא לא תרצה אותך, אזי תדע שעשית כל שעליך לעשות וזה יד הגורל ותפנה את ליבך למישהי שכן תרצה אותך, תתגעגע אליך והאהבה תפרח בניכם.
תוכל להמשיך ולשתף אותנו עוד על מחשבותיך, הרגשותיך, מה גרם לפרידה וכל מה שהינך מעוניין ונשמח לתמוך בך בהתאם.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ