לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1867518,675 עוקבים אודות עסקים

פורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

אודות הפורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שלא העזתם להגיד ל:בעל,חבר,הורים,בוס,מורה,אקסית,חמותך
זה המקום שלכם לכתוב את המכתבים שלא נשלחו
 
  
 
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'זבל אנושי '
זבל אנושי
25/05/2016 | 23:20
146
אתה זבל אנושי.
זה מה שאתה!
שחצן ושקרן ואני לא מאמינה לאף מילה שלך. חשבתי שאתה זורם וקליל ומבין את הבדיחות. זו אפילו לא הייתה בדיחה  
דפוק אחד
רק הורדת לי את כל האויר מהמפרשים.
ממחר בבוקר תכיר בחורה חדשה לגמרי ותשא בתוצאות הוד מעלתו.
שחצן אחד
מגעיל
הרסת לי את הערב
לצפיה ב-'נגמר'
נגמר
15/05/2016 | 14:07
1
189
אני כותבת לך . כנראה שלעולם לא תקרא את השורות הבאות אבל  הדף סופג הכל.
היית אהבת חיי. נכנסת לחיי בזמן הלא נכון במקום הלא נכון.  נכנסת כמו רוח סערה. אהבה אסורה ועם זאת כל כך נכונה.
מהרגע שהכרתי אותך חיי עברו לא מעט תהפוכות. חלקן טובות יותר חלקן טובות פחות.
חווינו יחד דברים שזוגות אשר שנים יחד לא חווים
והאהבה למרות הכל ובזכות הכל רק גברה.
היית בתקופה לא קלה בחייך ואני ליוויתי,הקשבתי, יעצתי תמכתי והחזקתי אותך לאורך כל הדרך.
התקופה עשתה את שלה ואיתה החלו הויכוחים והמריבות שנסובו בעיקר סביב העובדה כי אתה רוצה יותר. לא מוכן להסתפק במה ש"לקחת". לא רוצה יותר להיות לבד.
עם הטענה הזו נשארתי ללא יכולת מענה . לעולם לא השלתי. לא הבטחתי.
קיוויתי שנוכל להמשיך כך ושהאהבה שיש ביננו היא כל מה שצריך. התבדתי.
הפכת להיות אדם אחר. אוהב פחות. משפיל. רע!
ואני למרות הכל ציפיתי, קיוויתי. קיווויתי שמשהו ישתנה ונחזור למה שהיינו. מאוהבים.
לאחרונה  התרחקת ללא התראה. רשמת שמתאמץ להעלם.
ניתקת קשר לחלוטין לא לפני שציינת שכבר לא אוהב ולא מעוניין בקשר שלנו
נעלמת אחרי שחלקתי איתך משבר אותו חווה.
נעלמת כאילו למשבר אין קשר אליך. נותן לי להתמודד לבד למרות שכל כך הרבה פעמים לפני כן תמכתי בך.
 
כועסת על הדרך בה בחרת.על מי שהפכת להיות.
 
מקנאה בך על שאיפשרת לעצמך להתנתק ממני בכזאת קלות לאחר חודשים של
מקווה שגם אני אצליח  (בקרוב) להכניס כל זכרון עליך, על שנינו למגירה להמשיך בחיי
 
עד שזה יקרה מרגישה בריק. ולא יודעת איך למלא את החלל שהשארת
הזמן מרפא....או כך טוענים
אז.....מחכה
 
 
 
 
 

 
 
 
 
לצפיה ב-'שמך הוא רמז לפתרון'
שמך הוא רמז לפתרון
14/07/2016 | 21:49
39
שתי כפית משיקוי אהבה ויפעל עלייך כבמטה קסמים
ובהפשטה - אל תשקעי בו כי זו הדרך לדכדוך , מקדיש לך את השיר אתה זקוק לאהבה חדשה
 
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
15/05/2016 | 12:06
17
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!
לצפיה ב-'שרשרת'
שרשרת
12/05/2016 | 20:05
96
מה עשית לנו עכשיו? זה הולך ומסתבך.
שרשרת של אירועים שלא נגמרים
דבר הוביל לדבר
וזה לא רק אני.
החלטת להפוך את הכל?
לפעמים נדמה לי שכל 10 שנים בדיוק אתה גורם תהפוכות. תמיד בקיץ.
 
במהפיכה הראשונה התמוטטתי
עכשיו אני פשוט מתרגשת לשבת ולהסתכל איך אתה מזיז את השחקנים גם כשזה עצוב עד מוות גם כשזה כואב יותר משאפשר להכיל, כל תזוזה היא עוד מילה שלך ... וכשאתה מדבר ככה בשפה שלך זה מכניס בי חיים. רק לדעת שאני לא לבד. שאתה שם ולא רק בשבילי מסתבר..
זה היה מהלך לא צפוי הפעם אלוהים, באמת הפתעת אותי השבוע :)
מה שלא יהיה, אני בטוחה שאתה יודע מה אתה עושה.. 
סומכת עליך שתחבר את הקצוות 
בסתר ליבי קיויתי שזה יקרה
אבל לא חשבתי שככה פתאום השבוע כשהכי לא ציפיתי.. משום מקום.
תודה :)
 
 
לצפיה ב-'לך...'
לך...
12/05/2016 | 01:51
114
הכרנו כשהייתי בת 20, ממש אחרי השחרור מהצבא. עוד הייתי במערכת יחסים עם החבר הראשון שלי אבל זה לא החזיק...
הכרנו בפורום באינטרנט, השיחות היו קלילות ומלאות זימה ואז נפגשנו.
האמת שלא מצאת חן בעיניי בכלל מבחינת המראה וחשבתי שזה לא ימשיך אבל רצה הגורל ולא יכולתי לסרב לך, התפתיתי ונשאבתי לקשר הרציני הגדול של החיים שלי.
בהתחלה עוד היינו כמו יזיזים, זה אתה שרצית יותר, שאמרת שאתה אוהב אותי וקיווית שגם אני חזרה...
אבל אני רק רציתי לעשות כייף, נמשכתי אליך והסקס היה סוער כבר מההתחלה אבל לא רציתי אותך יותר מזה.
אבל עם הזמן התקרבנו ונהיית איש סודי, נהיית הכל בשבילי...
נתת לי לבכות כשאני צריכה ולצחוק כשאני שמחה.
תמיד היית שם בשבילי, שם את כל שאר הדברים בצד... ורק אותי באמצע.
אבל לא הערכתי את זה, זילזלתי. הרי כל החיים שלי היו רצופי אכזבות אז כמו שאומרים באנגלית: the victim becomes the victimizer.
אבל דווקא נכנסנו קשר שעבר הרבה תהפוכות...
אתה עוד גרת עם ההורים והייתי באה אליך כל סופ"ש כמעט, אמא שלך קיבלה אותי כמו בת והרגשתי כאילו יש לי בית שני, בטח יותר מהבית האמיתי שאף פעם לא היה לי...
באתי מרקע עצוב ומשפחה מפורקת. אתה נתת לי סיכוי לאושר...
ובניתי על הסיכוי הזה. ועם הזמן האמנתי שאולי הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר...
חלמתי להיות איתך תמיד, לחוות את האושר בהתגלמותו.
אני זוכרת שחשבנו אפילו לשכור דירה ביחד סוף סוף...
זה לא בא מהר, הרי היית מסובך כלכלית ונאבקת לשלם חשבונות בכל חודש. היית אחראי ומסודר ואני השתדלתי בעיקר לא להעיק עליך...
אבל תמיד זה הפריע לי, הפריע לי שזה לא כמו שאני רוצה...
וכשחשבנו לעבור לגור בדירה ליד הבית של אמא שלך- כבר חשבתי שזה אמיתי.
בסוף זה לא קרה...
נפרדנו כמה פעמים במהלך השנים, בעיקר מיוזמתי.
היה לי קשה לשכנע את עצמי כל פעם מחדש שהקשר הזה הוא הדבר הנכון.
אני קטנת אמונה וספקנית ונוטה לברוח ממחויבות, אבל אתה עשית הכל כדי לנסות לגרום לי להישאר.
גם המשפחה שלי לא כל כך קיבלה אותך.. אבל המשפחה שלי סגורה ומקובעת וכולם בודדים. הם לא יודעים לזהות אמונה כשהם רואים אותה בעיניים של מישהו כמוך...
אבל האמונה שלך לא הביאה אותך רחוק.
עשיתי לך צרות וקינאתי ובגללי ניתקת קשר עם ידידות והמעטת בקשרים עם חברים לתקופות מסוימות.
תמיד התלוננתי שאני לא מכירה את החברים שלך אבל כמה הזדמנויות כבר היו? וגם כשהיו- הן לא צלחו.
זה כאילו שהרגשתי שאני אף פעם לא מצליחה לחדור את המעטה שלך, להתערבב איתך...
עד היום אני לא יודעת אם זה היה בגללי או בגללך, או פשוט בגלל שכמו שתמיד אמרתי וסירבת להקשיב- פשוט לא התאמנו.
אתה כל כך רצית והיית עיוור מרוב רצון.
בפעם האחרונה נפרדנו לפני 8 חודשים בערך...
אחרי הכרות של כמעט 10 שנים וקשר של 8 שנים, און אנד אוף.
גדלתי איתך... הרבה מהחיים שלי היו לצידך.
ולקחתי אותך כמובן מאליו כי פשוט תמיד היית שם.
בפרידה הקודמת נשברתי ולראשונה הייתי צריכה להתמודד עם עצמי, עם להיות לבד.
פיתחתי ציניות כלפי זוגיות ובכיתי הרבה...
חשבתי שלנצח אשאר לבד.
ואז כשחזרנו לקשר, בקטנה, כבר עברת לגור בדירה משלך.
היינו נפגשים אבל באופן קליל ולא ממש מחייב. היה כייף...
הצעת לי לבוא לגור איתך אבל סירבתי. למדתי להגן על הלב שלי, לא לתת הכל שוב.
אסור לי לאבד את עצמי, הייתי חושבת. אם אין אני לי, מי לי?
לא זוכרת אם קרה משהו מיוחד שגרם לנו (שוב) להיפרד סופית, בפעם האחרונה.
מאז דווקא טוב לי, רוב הזמן.
תמיד הרגשתי שלבד יותר קל לי, אני לא בנויה למערכות יחסים.
מערכות יחסים מוציאות אותי מאיזון, עושות אותי משוגעת...
אבל היו פעמים ששלחתי לךה ודעה או אתה לי. היה לנו קשה לנתק את הקשר האינטנסיבי בינינו.
ברגעים של חולשה פניתי אליך, בחוסר אחריות משווע, כי אתה זה שאחר כך היית צריך לאסוף את השברים.
התחלתי לצפות בך מרחוק עם הזמן, להיכנס לחשבון הטוויטר שלך ולקרוא מה אתה כותב.
כתבת הרבה עליי, עלינו. אתה שבור מאז הפרידה...
נראה לי שהתחלת קשר עם מישהי אחרת (גם אני הייתי בקשר קרוב עם מישהו אחר, שנגמר ממש היום).
אבל שנינו יודעים ונדע תמיד שזאת היתה אהבה של פעם בחיים.
אני זוכרת איך היית אומר לי את זה, אומר לי את הדברים הכי רומנטיים שאפשר להעלות על הדעת.
והיחס שלי לזה נע בין כמיהה ומשיכה לבין רתיעה ופחד.
איבדתי את עצמי איפשהו בדרך... או אולי ההיפך?
כי עכשיו אני מוצאת את עצמי חזרה בדיוק באותו מקום. בלי התקדמות או שינוי.
מוזר איך החיים נעים במסלול לא ברור לפעמים...
אולי זאת אני שמנעתי התקדמות בינינו...
תמיד אמרת שאתה חולם להתחתן איתי ושאותי אתה הכי אהבת אי פעם אבל בכל זאת לא הצעת.
ותמיד כשדימיינתי שתציע, לא הייתי בטוחה מה אענה.
ואף פעם לא הצלחתי לדמיין אותי עם ילד שהוא ממך...
אני חושבת שלא באמת אהבתי אותך.
זה מוזר, אף אחד לא מבין איך אפשר להיות עם מישהו שלא באמת אוהבים 8 שנים...
אבל האהבה שלך ריפאה אצלי פצעים שלא חשבתי שיתרפאו אי פעם.
הבעיה היא שמאז שהלכת הם כל פעם נפתחים...
לצפיה ב-'מ''
מ'
09/05/2016 | 02:44
96
הכרנו שנה ולא ממש הכרנו.  האמת שאתה נורא משעמם וסתמי. גם אם הייתי מתאמצת מאוד מעולם לא הצלחתי לומר לך יותר מבוקר טוב בבוקר, עשית טובה כשענית אם בכלל. אבל לימדת אותי כמה חלשים בני אדם יכולים להיות.
אני מוסיפה אותך לרשימת המסקנות העצובות.  כן יש לי רשימה כזו, כל פעם שאני לומדת משהו על בני אדם אני רושמת לי. כדי שלא אשכח בפעם הבאה שאתקל בעוד יצור מחייך שנראה כמו בן אנוש ובפנים, כמוך, אדיוט חסר לב.
כשגיליתי הערב מה בחרת לעשות זה אכזב אותי נורא.
האמת שאני אפילו לא יודעת למה זה הפתיע אותי או גרם לי לבכות בכלל. הרי אין לנו דבר במשותף, אבל הידיעה שבחרת להיות חלק מהעדר והצלחת להטעות אותי כל כך גורמת לי להרגיש כל כך טיפשה. איזה טיפשה הייתי, תמימה. ובאותו הזמן, אני חכמה קצת יותר מאתמול, בזכותך. 
כנראה שאין דרך אחרת  ללמוד בני אדם.
כנראה שאלוהים שמר עליי  אולי טוב מדי אם רק בגילי המופלג אני נתקלת באנשים כמוך ועדיין מתפלאת ומתאכזבת כל פעם מחדש כאילו זו הפעם הראשונה שאני מקבלת יחס כזה.   
 
האמת שאתה כלום עבורי כך שאין לי אפילו זכות לצפות לדבר, אבל אתה כזה חסר עמוד שידרה שפתאום הפסקתי לבכות על מה שעשית והתחלתי לצחוק על כמה עלוב  בן אדם יכול להיות.
והפורום הזה מזמן כבר מת, הפך להיות בית קברות למסקנות והחוויות שלי. בית קברות פרטי משלי בו רק אלוהים מבקר.
ואתה, סתם עשב שוטה, צמח חסר צבע בין הקברים. 
קוברת גם אותך הלילה, בין ערמות של מסקנות ואכזבות. ומחר אשכח כי אני לוקחת איתי רק את המסקנות, לא את הזכרונות ולא את האנשים שהלכו נגדי או בלעדיי. אני לא מכירה דרך אחרת להתהלך בעולם מבלי ללכת לאיבוד.
 
אין על מה לכעוס
כי לא עשית כלום.
זו בדיוק הבעיה.
שלא עשית כלום. פשוט שום דבר. 
 
עצובה, שאנשים כמוך קיימים, נולדים, מתרבים ומשריצים עוד דור של חסרי חוליות. מתביישת שאתה חלק מאותו עם, אותה שפה, אותה היסטוריה. 
וכל מה שהפריד בינינו היה מעבר צר, חצי מטר. ושנה גב אל גב. שנה בה למדתי המון מתוך שתיקה וצפייה. הקשבה.
שנה בה היית עוד מסקנה עבורי בבית הספר של החיים. 
 
אתה עלוב מ'. הכי עלוב שיש
אני סולחת לך. אתה כנראה לא אשם וזה התפקיד שנתנו לך משמיים, ללמד אותי עוד משהו קטן. 
אומרת תודה לאלוהים על עוד שיעור בחיים, מסקנה עצובה על בני האדם שקיבלתי, רק בזכותך. 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'B '
B
01/05/2016 | 00:18
99
אני לא נוטשת את הבורא והאמונה שלי חזקה מאי פעם. ביקשתי הוכחה וקיבלתי, הוא נתן לך לדבר במקומו והייתי מספיק חכמה להקשיב ולעשות מה שאתה מבקש כי ידעתי שזה הוא שמזיז את הקלפים כשכל נשימה שלי כאבה, כשלא נשאר בי כח ורציתי למות. אפילו דמעות כבר לא יצאו ומשום מקום הגעת והקול שלך היה המילים שלו והפנים שלך כמו של מלאך מגן עדן. היית קול אלוהים, מלאך שציוה, דרש ממני לשנות את המסלול והראה לי את הדרך החוצה.

חיבקת אותי והחזרת לי אויר לריאות. כמה שזה היה אסור בזמן ובמקום ההוא אני חושבת שאפילו אלוהים הבין שזה היה פיקוח נפש והוא היה חייב לשבור את הכללים שהוא בעצמו המציא כדי להשאיר אותי בחיים אז.

הייתי בטוחה עוד אז, ואני עדיין חושבת שלא זורם בך דם רגיל. אלוהים חי בתוכך בצורה כל כך חזקה שזה מסנוור, למי שבאמת מנסה להסתכל פנימה. אתה נמצא בדרגה רוחנית מטורפת.
אני לא יודעת כמה מהסובבים אותך מזהים את זה או בכלל אכפת להם.

בכל מקרה, סתם עשינו הפסקה קטנה אני ואלוהים, יש לנו יחסים כאלה אתה יודע...
אני עדיין שומרת שבת, חופרת לו כשצריך.
איך אפשר לוותר על הדבר היחיד שעוד לא נטש אותי., אלוהים.
אני לא אוותר עליו לעולם.

אין עוד מה להוסיף... נאמר כבר הכל.
תודה על המילים היפות. קרנתי מאושר כשקראתי את זה.
אתה תמיד יודע איך להכאיב ממש טוב ואיך לגרום לזה להעלם בשנייה. אתה חייב להבין שיש תופעות לוואי שמגיעות עם התגובות העצבניות שלך כמו זה שאני מוחקת חוסמת כשאתה פוגע בנקודות מסויימות. אני לא מכירה דרך אחרת להתמודד. זה בדרך כלל עובד לי ממש ממש טוב עם אחרים, שולחת את כולם לעזאזל וחוזרת לענייני. אבל במקרה שלך גם המחיקות והחסימות לא עוזרות כי עד שאני לא חיה בשלום ובטוב עם הקיום שלך ואיתך אני לא רגועה וכל יום גהנום אמיתי. גמרת אותי לגמרי הפעם.

באמת עשיתי לך טובה. לכולם בעצם.
זה כמו איזה פאזל מבולגן שאלוהים החליט לעשות בו סדר ולשים כל חלק במקום שאליו הוא שייך. כשתסתכל אחורה עוד 20 שנה נדמה לי שתשמח עם הבחירות שלי, עם הבחירות שלך.
כי כל החיים לפניך.
ולמרות שהחיים שלי כבר נגמרו.
אין לי to do list; או תכנית מוגדרת לטווח הארוך או הקצר. הייתי כן שמחה אם היו לי איזה אחד אט שני חברים לשתף אבל אין לי אמון באף אחד.
ואני לא מחפשת זוגיות ולא רכבות הרים.
מבלה את אחר הצהריים בדשא על הגב, מסתכלת לשמיים כשהשמש מפסיקה לסנוור ומחפשת רמזים בצורות שהעננים יוצרים כמו פעם, כשהייתי קטנה.בכל מקרה אין לי משהו טוב יותר לעשות עם הזמן עכשיו כשהכל בא על מקומו חוץ מלשכב בשמש אולי יום אחד אני אצליח לפתור את התעלומה הגדולה של הקיום והבריאה עד אז כל יום סתם עוד יום .

אני מקבלת את רוע הגזירה בשלום והבנה, וגם מתחילה לחשוב שצדקת. אנחנו באמת לא יכולים להשאר חברים. חוץ מנזק אין לי תפקיד או תועלת בחייך, הלוואי שזה לא היה המצב אבל בכל מקרה יש לך כבר מליון חברים מכל הסוגים והמינים.. משוגעת אחת פחות או יותר זה לא יעשה הבדל כזה גדול בחייך. אני כבר די רגילה שמנתקים אותי, רק שבדרך כלל אנשים פשוט ממציאים תירוצים וגורמים לי להבין לבד שאין לי מקום.. לפחות אתה אומר את האמת

אני תמיד אחשוב עליך, אחייך לעצמי ואזכור שכל הבריאה אמת...כי אתה ההוכחה הבלתי מעורערת שאלוהים, ללא כל ספק, בודאות קיים.

אוהבת אותך, תמיד.
תודה שסלחת לי


לצפיה ב-'שלום לכולם.'
שלום לכולם.
29/04/2016 | 12:04
100
ערב טוב לכולם. אני בחור בן 24, גר בבת ים, חברותי ובעל חוש הומור. אני מעוניין להכיר חברים בסביבות הגיל שלי, למטרת בילויים וכיף. אני אוהב לעשות הליכות, ללכת לסרטים, לברים, למסעדות, בתי קפה, ועוד... ניתן לפנות בהודעה פרטית. חג שמח!
לצפיה ב-'מוציא אותי מהכלים'
מוציא אותי מהכלים
25/04/2016 | 01:05
119
אתה ילד אידיוט ונאיבי
וכמ שאתה חוזר על שאתה לא מעונין שאפתח ציפיות
לבינתיים אתה היחיד שחי בסרט הזה
לא  יודע לנהל שיחה פתוחה כבני אדם
מטיח שמדברת על אחרים בזמן שאתה לא אומר יותר מידי
לא מעונין לצלול לשיחות עמוקות?אז לשם מה אנו מדברים?
מה הרעיון סתם דיבורי הבל?
לך לעזאזל.

כעת אני מבינה את גרושתך
זה לא שלא היתה מוכנה
אולי זה אתה שלא ידעת לתקשר

שיהיה לך בהצלחה פחדן.
הייתי אומרת שלום אך כדי שזה יהיה שלום
אמיתי זה צריך לקרות

בלי הודעות,בלי יחס
זהו אכפתיות ואתה אצלי כבר לא חברים

כל אחד מזמן היה חוטף בעיטה אבל אתה רגיש
אז בולעת וכבר תראה לבד את התוצאה
לצפיה ב-'החל ממחר'
החל ממחר
23/04/2016 | 11:47
161
והחל ממחר
אני אפסיק לכתוב
אתחיל לשכוח
אנשים ורגעים וסצינות מסרט ישן
אמא ואני, עוגיות חמאה על השטיח בסלון.
את כוס המים האחרונה שהבאתי לך.
המורפיום וההזיות, את השלום שלא אמרת והמכתב שלא השארת לי בנשימה האחרונה. את הרגע שקברו אותך באדמה. 
ואשכח את פניהם של כל מי שהחרים.
את הרגע בכתה כשעשיתם ממני צחוק, את המסיבה שסילקו אותי ממנה והאירועים שלא הוזמנתי אליהם.
לג בעומר, 1990. 
יום ההולדת של ד על המדרגות בדופלקס.
את הנסיעות לחוף.
את השקר הגדול של ל'.
את הנסיונות הכושלים להשתייך. 
את הרוע של מי שקראו לעצמם משפחה.
את הרגעים בעבודה כשהושפלתי מול כולם, את השתיקה שלי, את הניצול שלך והלשון החדה 'חברה' יקרה . איך סילקת אותי מול כולם... 
אני אשכח הכל מחר.
וממחר אצליח להפסיק לחלוטין לפגוע באחרים, גם לא בטעות. גם לא בתמימות. לא אפגע באף אחד ושום דבר. והנשמה תהיה חדשה החל ממחר, טהורה וטובה ויפה. נקייה. 
וכל הנסיונות לא יחלחלו פנימה.
אשאר מי שאני.
לא תצליחו לשנות את מי שאני לעולם ולא משנה כמה חיצים יריתם עליי.
 
כי החל ממחר אצליח לשים את מחר בעתיד והעבר ישאר אתמול ואצליח לחיות את הרגע והמקום שבו אני נמצאת.
אין לכם שום השפעה על מחר.
 
כי החל ממחר אפסיק לכתוב כי לא יהיה על מה. כי זה יהיה עוד יום רגיל. בלי מחשבות, בלי כאב,בלי חרטה ובלי אנשים. 
לא יהיה מה לומר יותר.
החל ממחר אסלח לי על הכל, ואניח גם למי שלא סלח. משחררת את השדים. 
מחר אראה אחרת. 
וממחר גם לכם יהיה טוב יותר.
טוב יותר בלעדיי, ולא אתקשר ולא אדבר ואפסיק לרדוף ולנסות להפגש או לדבר.
החל ממחר אלמד לזהות רמזים.  
אז החל ממחר לא תצטרכו לחפש תירוצים כדי להתחמק מעוד שיחה איתי. לא אקח מזמנכם יותר משכבר לקחתי. 
לא אתקשר אליכם עוד לעולם.
אם אתם צריכים משהו ממני, אני עדיין שם באותה הכתובת ואולי נראית כמו אתמול. אבל ממחר לא אזכור כלום. 
אתם שייכים לעבר.
תצטרכו להזכיר לי מה אתם בשבילי.
כי אין לכם יותר הגדרה, ואין לי יותר ציפיות וגם לא כעס.
אתם לא שייכים לי ואני לא שייכת לאף אחד. 
 
ללא מילים
ללא זכרונות
ללא ציפיות. 
ללא תנאים 
ללא הבטחות
כל דבר אפשרי החל ממחר.
ופתאום מחר נראה לי כמו יום גדול.
רגע ששווה להתעורר בעבורו
והחיים כבר יפים יותר
כשמשחררים אותכם ואת כל הרוע.
כי בתוך בועה קטנה שיצרתי לעצמי.
הכל טוב. הכל שקט. גן עדן קטן בתוך גהנום גדול. וזה אפשרי רק כי אתם כבר לא שם. כי שיחררתי אותכם ואתם לא חלק מחיי. 
 
משוחררים.
 
 
 
לצפיה ב-'מילים אחרונות'
מילים אחרונות
22/04/2016 | 12:56
102
כשלא סלחת זה כאב. כל כך כאב שמחקתי כל שריד וזכר. לא הייתי מסוגלת לקרוא עד הסוף. הכל היה כתוב באדום וכל מה שראיתי זה משפט אחד.
שלא תסלח לעולם....
אנחנו כל כך שונים. 
כי אני סולחת גם כשלא מבקשים ממני, אני סולחת גם כשזה כואב. אני סולחת לפעמים מיד ולפעמים לוקח לי זמן. אבל אני תמיד תמיד סולחת ותמיד מחפשת לחיות בשלום עם כל מי שעובר בדרכי.
אני לא יכולה לשלוט בתגובות של אחרים, רק של עצמי. משתדלת לבחור טוב ולפעמים זה יוצא הפוך. 
ונתקלתי במיוחד בשנים האחרונות בזן חדש של אנשים שאין בהם אלוהים. רוע טהור. אנשים שהנשמה מעולם לא ניתנה להם. 
אנשים שאלוהים הרים מהם ידיים. ויתר עליהם והם חיים ופוגעים בלי טיפה של רגש. וסלחתי גם להם על כל ההשפלה והחרם לא יודעת איך כי הם רצחו וקרעו אותי לגזרים.   זה לא אומר שאני אוהבת או שאני אבזבז דקה אחת מחיי על אנשים כאלו, אבל לסלוח זה להניח ולהשלים עם מצב מסויים. לא לנטור טינה, לא לחפש נקמה, לשחרר את הכעס והפגיעה. 
לחיות בשלום. בשקט.
לא ביקשתי הרבה. 
רק שתסלח. רק ביקשתי סליחה. 
הדבר האחרון שרציתי זה לצער אותך.
אבל לא יכלתי לבחור אחרת.
זה לא היה נכון בשבילי. חייתי בפאניקה תמידית ולחץ עצום, לא הייתי רגועה. 
אני חיה בקצב אחר.. 
 
ובכל הבלאגן הזה, חשבתי ואני עדיין חושבת שאתה הבנאדם הכי מיוחד ויפה שפגשתי ואפגוש אי פעם. 
ויש כל מיני סוגים של אהבה.
וזה נשאר רגש כזה מוזר ולא מוגדר.
שאלת מהיום הראשון מה הקשר בינינו, מה התיקון. ואין לי מושג. אבל כנראה שהיינו צריכים לתקן משהו. אולי זה חשבון מגילגול אחר שהיה צריך לסגור. ויש לזה השלכות על עוד אנשים שעוברים ועברו כאב מכל המהלך הזה שלי. עשיתי בלאגן שלם אבל אני שלמה עם כל מה שקורה כי זה רק נדמה לנו שזה המהלך שלנו... אנחנו רק שחקנים בהצגה הזו. כנראה שהתיקון הזה היה ונשאר לא פתור. ולא בא לי לחזור לפה עוד פעם רק כדי שתסלח לי. רק לא לחזור שוב. 
 
וצריך היה להוציא אותי מהתמונה כדי להמשיך הלאה... אני מבינה הכל. 
אני רק לא מבינה למה לא היית יכול לסלוח. לא עשיתי שום דבר בכוונה לפגוע ולהכאיב. 
בפעם הראשונה בחיי לא תיכננתי דבר. לא איך זה התחיל ולא לאן זה הגיע. גם אם זה נראה כאילו בחרתי. אני נשבעת בכל היקר לי שאני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך לעזאזל זה הגיע לזה בכלל. מי דיבר במקומי, מי הופיע במקומי .איזה כח הופעל עליי משמיים ואיך שיחררתי אותו. 
זה היה כישוף. המחשבות לא היו שלי. המילים לא היו שלי. 
 
אני תמיד הייתי מסוגלת להרגיש את הצער שלי ושל כל מי שסביבי, זו קללה שקיבלתי מלידה. 
הלוואי שלא הייתי מרגישה דבר כך לא הייתי צריכה לבקש סליחה, לא היה כואב או אכפת לי בכלל אם סלחו לי.. והלוואי והייתי מסוגלת לראות רק עצמי ולהתעלם מכל השאר. זה לא דבר קל לעשות.
כי במקום שאני משאירה כאב אני תמיד חוזרת אליו עד שאני מצליחה לתקן.
 
והמכתב הזה הוא בשבילי.
לא בשבילך.
כי הבטחתי שלא אפנה אליך יותר.
כי אין לי מה לומר עוד לבנאדם שלא יודע לסלוח. אמרתי את כל מה שיכלתי והסברתי את כל מה שאני מרגישה.
וכשאבדה התקווה שאי פעם תסלח.
גם שם השארתי את כל המילים והרגעים שהחלפנו ומחקתי הכל.
 
ואני לא רוצה לחשוב על זה עוד לעולם.
ולמדתי לקח שלא אשכח בחיים.
 
אני מעדיפה לחיות לבד לנצח  מאשר לקחת את הסיכון שאני אפגע שוב בבנאדם אחר. 
 
אני לא רוצה תשובה.
המכתב הזה לא שלך.
הוא בשבילי.. מילים אחרונות.
מסקנות ומחשבות פרטיות שקיבלתי מהנסיון הזה שהעבירו אותי בשמיים.
וגם את אלוהים שמתי בצד..
לפחות כרגע. 
אולי יום אחד אצליח לחזור אליו. 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ילדונת'
ילדונת
21/04/2016 | 22:32
75
 
בשבילי היית עוד בת, כמעט.
 דאגתי לך ימים ולילות כאילו היית גם את שלי. היית אצלי למשך ימים ושבועות. זו שנה חמישית.
ואמרתי לך  הדלת שלי תמיד פתוחה עבורך. 
את יכולה לבוא כשתרצי ולהשאר כמה שתרצי ואת חלק מהמשפחה. 
את טובה כל כך, רגישה ואוהבת.
ילדה שעם כל חוסר המזל מעריכה כל דבר, צנועה ואדיבה שלא כמו בנות גילך. בוגרת וחכמה, מחייכת תמיד.
וכשמצאתי אותך, היית לבד. כל כך לבד.
והחיים היו לא הוגנים. ונולדת לתוך מצב בעייתי. ואת תגדלי ותגלי עוד עולם קשה ובודד. אני לא יכולה להציל אותך מזה אבל לכל אחד יש מלאך שומר...
ואני כאן. 
מקווה שתגדלי תזכרי
שאת חלק מהבית. 
שאני פה תמיד אם תצטרכי משהו
אני עושה כל מה שאני יכולה כדי להקל את רוע הגזירה. משמיים החליטו כנראה שזה יהיה גורלך על האדמה. אבל אני משתדלת להמתיק את הנסיון והתיקון שאליו הגעת. אני לא יודעת למה. אבל נכנסת לי ללב.
ועכשיו לא מאפשרים לי להתקרב מדי, השמיים בחרו שתעברי לגור רחוק.
כנראה שהגיע הזמן לשחרר אותך לחופשי, אני יודעת שתצליחי ויאהבו אותך בכל מקום שאליו תלכי. 
אני גאה בך.
כאילו היית שלי
��
 
 
לצפיה ב-'סליחה'
סליחה
21/04/2016 | 10:50
1
97
בא לי לבקש סליחה
סליחה מהילדה שחשבה שיש תקווה
שהחליטה ומחליטה כל יום מחדש לחיות
שגם השנה לא הצלחתי להעניק לך את החיים שרצית, שמגיעים לך.
שעוד שנה עברה, עוד יום הולדת, עוד הרבה כלום.
 
אבל הסליחה שלי היא סתם בולשיט
סתם עוד תירוץ ל-למה גם הפעם לא עשיתי מספיק
למה גם השנה פחדתי, חששתי, נכנעתי, נשברתי.
ואולי לא הכל תלוי רק בי, אולי פשוט לא הצליח לי, לא היה לי מזל, דברים לא הלכו כמו שצריך.
ואולי ואולי ואולי.
בקיצור עוד שנה, ורק אכזבה.
כל המאמץ לחינם, כרגיל..
מה שבטוח שהבחירה הזאת כל פעם מחדש, היא כנראה עוד אחת מהבחירות הלא נכונות שלי, מזל שאני מומחית בזה.
 
אבל אני אבחר בה כל פעם מחדש, ומה אז?
רק אלוהים יודע.
לצפיה ב-'בחירות'
בחירות
21/04/2016 | 13:57
26
אנחנו בוחרים הרבה דברים שנראים כאילו אנחנו בחרנו בהם. פניות באין כניסה ברחוב ללא מוצא. אבל בוחרים בשבילנו הרבה יותר ממה שאת חושבת. מלמעלה. 
ובתוך אותה סמטה קטנה ברחוב ללא מוצא, לפעמים עומדים על אבן קטנה ומתנדנדת ושם ברגע הזה אפשר לבחור אם ליפול או לרדת בזהירות, אם לסלוח.. אם להמשיך להתחרט או לכעוס על עצמנו ואחרים. 
תסלחי ותמשיכי.. ותזכרי שהבחירות הגדולות בכלל לא היו שלך. אז אין מה להתחרט. רק לקוות שבתוך כל רגע וסצינה נתכוון לטוב, נשאף לטוב.. ולא נעשה דבר שנתבייש בו.
אין מה להתחרט, רק ללמוד מטעויות למחר שיבוא אולי יבחרו לנו ונבחר אנחנו דרך טובה יותר. 
תסלחי.. לה/ לך
חג שמח
 
לצפיה ב-'פסח כשר ושמח'
פסח כשר ושמח
21/04/2016 | 10:42
16
גולשות וגולשים יקרים,
אנו רוצים לאחל לכם חג פסח כשר ושמח!
מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,
הנאות מתוקות והמון הפתעות מרגשות.

לקראת החג הכנו לכם מהדורה חגיגית וכשרה לפסח
של חם בתפוז.

את כל הקישורים לאייטמים בכתבה תוכלו למצוא (כמו בכל שבוע)
בעמוד הפייסבוק שלנו
 
חג פסח שמח!
לצפיה ב-'גניבת זכויות יוצרים'
גניבת זכויות יוצרים
19/04/2016 | 21:53
1
97

בס"ד
שמי שמשון מיאל – אומן יוצר
בשנת 1977 הוצאתי תקליט בשם "פרדס הגחלים הלוחשות" - מוסיקה יהודית אותנטית אותה כתבתי,  הלחנתי הפקתי וביצעתי בעצמי. החומר הוקלט באולפן הקלטות "קולינור" ועלה לי  כ- 30,000$.
התקליט הקדים את זמנו ולא פורסם כראוי ולא עסקתי בהפצתו.
 בשנת 2007 מצא  די ג'יי מפורסם בשוק הפשפשים בלונדון את התקליט שלי במחיר סטרלינג אחד והתלהב מאד ופירסם כתבה בעיתון "גארדיין". התעורר ענין גדול בארץ ובחו"ל אודותי. קיבלתי הצעות להפצה וחתמתי חוזה למשך שנתיים
בלבד להפצת 1000 דיסקים של המוסיקה שבתקליט - עם עוזי עזרתי שהציג עצמו כבעל חברת תקליטים.  
עד עצם היום הזה הוא מוליך אותי שולל ולא ראיתי ממנו אגורה אחת. הוא ממשיך להפיץ את הדיסקים שלי ועושה ביצירה שלי כבשלו. והגדיל לעשות שהדפיס את התקליט עצמו שהיה עד כה בעותקים בודדים ברשותי ומכרתי אותו לאספנים במחיר של 700 שקל בזכות היותו מקורי משנת 1977 , והוא מוכר ב-eBAY
כל תקליט במחיר מופרז על בסיס שבועי של "כל המרבה במחיר"- בסכום התחלתי של 299 $, והקונים חושבים שזהו התקליט המקורי מאז ומשלמים סכומים גבוהים.  כמו כן הדיסקים עצמם נמכרים בחנויות ובאתרי מכירות שונים בארץ ובעולם ללא ידיעתי או הסכמתי ובהיותו מציע אותו בחנויות מזה כ- 10 שנים ב-"cut out"    (חצי מחיר) שבין כה וכה משתלם לו, כי הכל הולך נטו לכיסו.
הנוכל הזה - צוחק כל הדרך אל הבנק, בעוד שאני נשאר בלי פרוטה נמוכה בכיס כל השנים האלה, ובהיותו מסתיר ממני שהנגינה שלי היא בעצם סיפור הצלחה ואין ברשותי אינטרנט כדי לעקוב אחר המכירות ובכך... "כיבה" את גחלת חדוות היצירה שלי ולא פירסמתי  שום דבר חדש, וגם לא יצאתי להופיע מאז.
והרי זו גניבת זכויות יוצרים ופגיעה בקנין רוחני, ונגרעו ממני רווחים שמגיעים לי עפ"י דין, ומיותר לציין עד כמה כל זה זה גורם לי עוגמת נפש וכו'.
בברכה – שמשון מיאל
המייל- - Shamir_3@netvision.net.il
נ.ב.- הוא מסרב לשלם לי ואחרי תכתובות איתו אני נאלץ לפרסם את הנ"ל באתרים חברתיים.
 
לצפיה ב-'היי שמשון'
היי שמשון
19/04/2016 | 22:19
209
לא מכירה אותך ואותו וסביר להניח שתפוז ימחקו לך את הפוסט מפני שיש פה עניין משפטי וצריך להזהר בדברים. 
 
בתור יוצרת בעצמי, איפשרתי לאחרים לשמוע רק יצירות בודדות מתוך אינסוף שכתבתי. אתה אמיץ ומוכשר שיצאת לדרך ופירסמת יצירות כל כך מדהימות. 
רציתי רק לומר שהרגע שמעתי את אחד השירים שלך בפעם הראשונה ועברה בי צמרמורת. במיוחד בשיר מסויים. 
אל תפסיק לכתוב וליצור ובטח ובטח אל תאפשר למישהו אחר לשבור את רוחך. כספך יבוא ויילך ומה שישאר בסוף זה שמי שגזל יתמודד עם מעשיו מול בורא עולם. אל תחפש נקמה ומשפט בעולם זה כי אין צדק פה וחבל על הנפש והצער.
אם תצליח תסלח לו.. זה לא קל לסלוח אבל חייבים לנסות. 
ואם זה מנחם ולו במעט..דע שזכית בכשרון אדיר ותהנה ממנו גם אם זה עם עצמך, צור מוסיקה בשביל הנפש והנשמה הבוערת, בשביל לתקשר עם הבורא בצלילים. כך אני עושה...
 חפש את הטוב והחיובי. 
 
ביצר הנקם יש רק מחלות ועצב. שחרר את העבר ואת הגזלן שכח.
עברו הרבה שנים.
אני מתארת לעצמי שאתה נמצא בשליש השלישי לחייך. תהנה מכל יום. תמשיך ליצור ולחבר תווים ותשתף אותנו בעוד יצירה אלוהית שלך. ולו רק בשביל היופי שבדבר. 
 
 
לצפיה ב-'מחשבה שרציתי לשתף'
מחשבה שרציתי לשתף
19/04/2016 | 04:09
1
115
מבחינתי אין למה להיזכר. זה לא שאני לא רוצה לזכור את התאריך המדויק בהם יקיריי נולדו או נפטרו. וזה לא שאני לא רוצה להיזכר בכל הדברים הטובים שחוויתי עם האנשים שהיו קרובים אלי מכל. אני פשוט לא זוכר כי אין למה לזכור. כל פעולה של להיזכר ביום הולדת או ללכת לאזכרה או למצבה של מישהו שהוא לא קיים, זה יהיה בכדי לספק את הצרכים שלי ובשביל שאני ארגיש טוב עם עצמי. המתים לא צריכים שיזכרו אותם כי הם מתים. ואנחנו מוכרחים את החוויה של - ״כשאנחנו נגיע לשם מישהו יזכר בנו״. כשלמעשה הדבר אינו כך מבחינתי.

כל אחד מפרש את המוות בצורה אחרת. ואני מבין אנשים שזקוקים להרגשה הזאת כי זה דבר נחוץ להישרדותנו. אבל לא לכל אחד. נהפוכו. אני לא רוצה להרגיש טוב עם עצמי. אני באבל בדרכי שלי. לכן אל תכעסו עלי כשאני חושב או פועל בצורה מסוימת. אפילו אם היא מותרסת בעיניכם. זה הטבע שלי. וכל ניסיון לשנותו הוא או עקר או לא טבעי.

לצפיה ב-'מסכימה עם זה .'
מסכימה עם זה .
19/04/2016 | 06:38
17
תלך לא תלך לאזכרות. מי שהלך מהעולם לא יחזור. כבר כמה שנים שאני לא מתייצבת לאזכרות של הקרובים מכל. לא דורכת בבתי קברות בהתחלה כעסו עליי.. היום כבר הפסיקו לדבר על זה ולאף אחד לא ממש אכפת אם באתי או אם אני עצמי עדיין בחיים. בסופו של יום תעשה מה שנכון לך. 
לצפיה ב-'אלוהים'
אלוהים
17/04/2016 | 17:34
78
לפני כמה שנים עליתי לאוטובוס איתך, זוכר? אמרתי לך שנצא לנסיעה. לא ידעתי לאן נגיע ומי יצטרף.אתה נהגת ואני הסתכלתי מהחלון.
בחוץ היה סוער, מזג האויר הלך והפך קודר מרגע לרגע.
דמיינתי שאני מדברת ואתה עונה
השירים של היהודים צרחו ברקע את הכאב שלי ושירי אהבה עדינים בצרפתית שלא קשורים לכלום הרגיעו את המכה כמו מלח על פצע פתוח
כל מה שראיתי ושמעתי היה תוים, נשמתי מוסיקה חיפשתי תכלית לקיום המעצבן הזה, ומעולם לא הפסקתי לקוות בתוך תוכי שהכל יגמר.
חלמתי שאתה רואה ושומע את כל מה שאני רואה. היינו אחד, אתה ואני.
היית האחד שתמיד אוהב למרות הכל, וסולח תמיד לא משנה מה אעשה.
אבל כל מגדל הקלפים שלי הלך והתמוטט, וניסיתי להחזיק בכל הכח. לא עזבתי גם כשהיה קשה ממש, לא שיקרתי לא בגדתי ולא הסתכלתי לשום כיוון כמו נשים אחרות. לא הייתה נאמנה ממני לאשלייה שיצרתי. קיר בטון. אני עקשנית.
 
ואני לא רואה שום דבר רע במציאות שניסיתי ליצור לעצמי, בתוך עולם השקר עשיתי הכי טוב שידעתי והכי טוב שיכלתי בכל רגע נתון באהבה.
הייתי אמא טובה, אשה נאמנה, בת טובה , חברה טובה למי שרצה בחברתי ועשיתי את כל המאמצים לא לפגוע באף אחד. וכשפגעתי גם אם בתמימות גזרתי על עצמי עונשים קשים והקדמתי אותך. אני השופטת הכי טובה של עצמי אלוהים. כשאגיע אליך כבר פסק הדין יהיה כתוב ותצטרך רק לתת את החותמת.
אני כותבת לעצמי כל טעות על דף עוד לפני ששמת לב ולא סולחת לי כל כך בקלות גם הרבה אחרי שאתה סולח.
 
במהלך הנסיעה שלנו עלו וירדו אנשים בכל מיני תחנות, אף אחד לא רצה להשאר! ביקשתי כל כך מעט, ונתתי הרבה.
לא הייתי מספיק מעניינת, אנשים אוהבים שמבדרים אותם ואנשים אוהבים אנשים חזקים. זה לא הרושם שאני עושה כשפוגשים אותי, הרבה הולך בתוך הראש ומבחוץ אני יודעת לפרוש מבט משעמם כדי שלא למשוך תשומת לב.
אף פעם לא אהבתי תשומת לב, לא חיפשתי למלוך.
אז כולם הלכו, ורק אתה נשארת. לפחות בדמיון.
 
כמעט עשינו כמה תאונות בדרך אלוהים, אבל תמיד שרדתי את המסע כי האמנתי שאתה שם, מאחורי ההגה.. מוביל אותי לאן שצריך.
ואז לפני שנתיים פתאום עלה רעיון, להתעלם מקיומך. אולי לזמן קצר.לנסות להסתדר בלעדיך. כי כעסתי עליך אלוהים. לא אמרתי לך את זה אף פעם אבל כעסתי נורא שלא איפשרת לי לראות אותך. אולי טעיתי כשראיתי בך חבר, כזה שלא מוכן לחשוף את עצמו. לא כעסתי שלא בירכת אותי בחברים טובים, באהבה, שקיללת את הפרנסה שלנו והכשלת אותו שוב ושוב עד לשיגעון ודיכאון עד שהרמנו ידיים והפסקנו לנסות. על כל אלה לא כעסתי... רק כעסתי שאתה לא מאפשר לי לראות אותך. גם גדולים וצדיקים לא ראו, אני לא יודעת למה חשבתי שלי מגיע.
אולי כי היית היחיד שנשאר בחיי מבלי לשפוט והיחיד שלא יכול ללכת ממני.
 
ואז כשנטשתי אותך וניסיתי ללכת את צעדיי הראשונים בלעדיך בעולם, הרגשתי חופש מדהים. בפעם הראשונה הצלחתי להוציא אותך מחיי אלוהים.
ובדיוק בתקופה הזו הכל התחיל שוב לקרוס..
הגעתי לקיר ללא מוצא. חוץ מהמוות לא יכלתי לדמיין מקום שאוכל להרגיש בו רגש כלשהו, מקום בו מישהו ירצה לשמוע מה יש לי לומר. מקום בו מישהו ירצה לחבק אותי סתם ככה בלי תמורה ובלי ציפיות, לשאול לשלומי.
ונתתי את כל כולי לכל מי שמסביב.. חשבתי שהיקום יגמול לי יום אחד.. אולי כל הטוב הזה ימצא את דרכו גם אליי.
אבל זה לא קרה. זה לא באמת עובד ככה.
אתה, הובלת אל האוטובוס שלנו אל תהום. סגרת עליי מכל הכיוונים.
בפעם הראשונה הצלחתי לשנוא עד עומקי נשמתי. מעולם לא שנאתי ככה אנשים.
מעולם לא איחלתי לאף אדם רע. אבל האנשים האלו שהכנסת לחיי לקחו את נשמתי, שרפו כל אמת וכל תקווה וכל אשליה כשחשבתי שבכל אחד, גם ברע מכל יש משהו, ניצוץ אלוהי טוב.  זו הייתה טעות בסיסית להאמין בכך. לא בכל אדם יש אלוהים מסתבר. בהם לא היה דבר ממך.
וכשהם סיימו ושברו והרסו ורמסו והשפילו.
לא ידעתי לענות
ולא ידעתי לברוח
ספגתי
והתכווצתי עד שלא נשאר ממני כלום
נסגרתי
לא דמעות
לא כוחות
לא תקוות
ובבית, לא נותרנו מילים
לא אהבה ולא יחס
הפכתי אילמת
גם איתך לא הצלחתי לדבר עוד
הפכתי לכלי קיבול שצריך להחזיק בתוכו את כל הלחץ והכאב ועומס החיים עלה והציף את הכלי ההוא, עד שהתפוצץ.
נלקחה ממני האמהות
הזמן
האהבה
החברים המעטים גם הם התאדו והפסיקו לענות לטלפונים
תירוצים יצירתיים התנוססו באויר כשהייתי מנסה לקבוע ולהפגש עם בני אדם
וכשהתפוצצתי.. זה הגיע בעוצמה שלא הכרתי.
אני כועסת
אני ממש ממש כועסת
אני לא יכולה לסבול את כל מה שבראת
לא יכולה לסבול בני אדם
ובטח ידעת שזה יקרה
כתבת את התסריט הזה מראש
איפה הבחירה שלי, הבחירה החופשית שמדברים עליה כל כך הרבה?
הרי סידרת את כל רצף האירועים כך מהיום שנולדתי
הכל שקר אחד גדול. אין בחירה חופשית
אין כלום
אתה מריץ סרט ויש שחקנים
אתה נהנה מהמופע?
זהו, שאני ממש לא
ככה רצית. 
אני יודעת שאתה שם אלוהים.
בבקשה, רק תעזוב אותי בשקט
צא מחיי
לא אפריע לך יותר בורא יקר
ואל תפריע לי
אני אמשיך לעשות הכי טוב שאני יודעת
אני צריכה עוד הפסקה כמו אז
ובינתיים אמשיך לקיים כמה דברים שכתבת לנו על שתי לוחות שאומרים שנחתו פעם מאיזה הר.
ואולי אמשיך לקיים כמה מצוות שנראות לי כמו משהו ששווה לשמור גם בשביל עצמי וגם כדי לא להכעיס אותך יותר מדי.
ואני לא אומרת את זה בזילזול, אני עדיין מאמינה ועדיין אוהבת ועדיין מכבדת אותך לעולם. אבל קשה לי. קשה לי איתך וקשה לי בלעדייך
אני לא מוצאת אותך
אני לא רואה אותך
וקשה לי להמשיך לדמיין ולנחש מה אתה רוצה
בוא נפרד, לפחות בינתיים
לא צריך אוטובוסים
אני יוצאת לטיול רגלי
ובדרך לשום מקום
אני רק מקווה שזה יהיה מסלול קצר
שיהיה קצר ויעבור בשלום. אל תשלח לי הפתעות, אני צריכה קצת שקט.
אני לא בנוייה למסלולים מסובכים וכבישים מהירים
שביל קטן, לבד בתוך יער ירוק עם המון פרחים יעשה לי מאוד טוב
לבד...
לבד לבד
אני פשוט צריכה קצת שקט גם ממך אלוהים
אל תכעס
תסלח
תעשה שיעבור מהר
עברתי יותר מדי
אני אחזור, אתה  הרי יודע שאחזור אליך
אני תמיד חוזרת בסוף.
אני חלק ממך בורא עולם. 
אני רוצה לפגוש אותך
גם אם לרגע אחד.
לדעת שאני לא לבד
להיות בתוכך.
לחזור הבייתה
אני לא שייכת לכאן
לצפיה ב-'מכתב לה. ממני ט.'
מכתב לה. ממני ט.
17/04/2016 | 14:55
119
המכתב הזה הוא אלייך ה. ובטח לא תקראי אותו לעולם. יש הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך, שאת חושבת שאת מבינה אבל כנראה את לא. סיבותייך איתך להגיד את הדברים שלך ואני רוצה עוד הזדמנות להגיד את שלי - אז ככה: מעולם לא באתי אלייך לטיפול. באתי אלייך כקולגה 'צעירה' וראיתי בך מההתחלה קולגה. ולא רק קולגה אלא מישהי שמצאה חן בעיניי מהרגע הראשון באופן רומנטי. ככה התייחסתי אלייך מההתחלה, רק שזה לא האפשר... כי המסגרת בינינו לא התאימה... כי אני נשואה... כי לא שיערתי בדעתי שאת יכולה להרגיש כלפיי משהו כזה... ושכבר אמרתי ורמזתי לך על כך אז התחלת להתייחס אליי כ'מטופלת פוטנציאלית'... אז לקחתי צעד אחורה כדי להסתיר את עצמי ושמתי על עצמי את 'התפקיד' ששמת את עליי 'מטופלת פוטנציאלית'. גם בתפקיד הזה תמיד תמיד תמיד רציתי אותך בכל המובנים. כשמשהו ממה שאצלך 'הוסגר' זה לא הבהיל אותי. אני חשבתי שאת האישה הכי יפה בעולם וכל כך רציתי שתסתכלי עליי שוב במבט הזה שלך... ואני מניחה שאני צודקת במה שאני כותבת כאן...
המשכתי 'להתחבא' בתפקיד של 'מטופלת' כי הדבר שהכי הפחיד אותי זה דחייה... והרי כשחשפתי את רגשותיי אז את לא התייחסת אליי כבת-זוג פוטנציאלית אלא ככזאת שאת ה'מנטורית-מטפלת פוטנציאלית' שלה. והרי אני כל כך אוהבת אותך אז הייתי מוכנה להסתפק בזה... עדיף על כלום. בהתחלה לא יכולתי לשמוע מה איתך כי כל תשובה הייתה סיכון למשהו שלא בטוח שאעמוד בו: לא הייתי מוכנה לשמוע 'לא' כי זה יכאב מידיי ולא הייתי מוכנה לשמוע 'כן' כי אז הנישואים שלי בסכנה... לקח לי זמן לעכל, עם עצמי לחשוב איפה אני ומה אני יכולה ורוצה... וכל הזמן הזה התחבאתי מאחורי תפקיד המטופלת הפוטנציאלית שלך. שתינו התבלבלנו לגביי - הייתי כמו קטנה ואת האמא... התבלבלנו לגמרי. זה לא מה שרציתי ממך. נכנסתי למשחק. היום לפי דברייך אי אפשר לצאת יותר מהמשחק הזה... את אומרת שלעולם זה יהייה הקשר בינינו כי ככה זה. אני לא חושבת שככה זה. אני חושבת שאת באיזשהו מקום לא רוצה לנסות אחרת. וסיבותייך איתך.
שאלת אותי אם אני מצטערת... איך אוכל להגיד כזה דבר?! את הרי האהבה הכי גדולה שלי.. אז לא מצטערת. את מדהימה על כל תכונותייך... בעיניי את האישה הכי יפה בעולם.
עכשיו אני עם לב שבור, כואבת מאוד מאוד. רוצה להסביר לך ששתינו התבלבלנו וטעות לעולם חוזרת ואולי בכל זאת תתני סיכוי... אך את אמרת שלעולם לא. נראה לי שלנצח אתגעגע אלייך מאוד מאוד מאוד. תחושת ההחמצה גדולה מנשוא.
אוהבת ט.
לצפיה ב-'חשבון נפש'
חשבון נפש
14/04/2016 | 23:26
84
לאן ממשיכים ואיך
כל הדלתות פתוחות ואני לא רוצה לעבור באף אחת מהן. כמו חיה בשבי. לא רגילה להתהלך חופשי ביער. ג'ונגל זו מילה מתאימה יותר למה שהולך שם בחוץ.
הרבה מחשבות רצות בראש. צעד קדימה שניים אחורה. תקועה במקום. מפחדת כל כך. מהכל. מכלום. 
הכל בסדר
באמת שהכל בסדר
רק לשכוח. צריך לשכוח. 
לברוח
לחפש
רק לא לעצור
לחפש 
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ