לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1867618,676 עוקבים אודות עסקים

פורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

אודות הפורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שלא העזתם להגיד ל:בעל,חבר,הורים,בוס,מורה,אקסית,חמותך
זה המקום שלכם לכתוב את המכתבים שלא נשלחו
 
  
 
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-' מזמינים אתכם לסרט'
|תפוז| מזמינים אתכם לסרט
( לעמוד שלי בתפוז )
16/02/2015 | 12:28
6
|אקשן|תפוז אנשים מזמינים אתכם לקחת חלק בהקרנה מיוחדת של סרט הקולנוע "אנני" בבימויו של וויל גלוק ובכיכובם של ג'יימי פוקס, קוונז'יין ואליס, קמרון דיאז, בוב קאנבל ורוז ביירן!
גרסה מחודשת למחזמר המצליח 'אנני' מ-1977 שהפך ללהיט קולנועי.
וויל סטאקס הוא טייקון עסקים ואישיות פוליטית בכירה שמשיק קמפיין שבו הוא מאמץ את אנני, ילדה שגרה עם אמה המאמצת המרשעת, גברת האניגן, מאז שהוריה עזבו אותה כשהייתה תינוקת.

ההקרנה המיוחדת תתקיים ב-23 בפברואר בקולנוע רב חן גבעתיים- ההקרנה סגורה לגולשי תפוז ותינתן עדיפות לגולשים פעילים.
רוצים להצטרף אלינו|?| היכנסו עכשיו לבלוג הבית לקבלת פרטים ומימוש ההזמנה:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?Ent...   


|גיטרה|דנה ברגר יוצאת בהופעה בעקבות האלבום החדש "מתנות של זמן" בהפקתו המוסיקלית של יוסי פיין, ולכם יש הזדמנות לזכות בכרטיס זוגי להופעה הנהדרת!
היכנסו עכשיו לפורום ציפורי לילה וספרו לנו מהו השיר האהוב עליכם ביותר ממגוון להיטה של דנה ברגר. חמשת הגולשים המקוריים ביותר יזכו בכרטיס זוגי להופעה!
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

|מיקרופון|הלהקה הפופ-רוק האמריקאית המצליחה וואן ריפבליק מגיעה להופעה בלתי נשכחת בפארק הירקון ולכם גולשי תפוז יש הזדמנות חד פעמית לזכות בכרטיס זוגי להופעה!
היכנסו עכשיו לפורום פופ וספרו לנו מיהו הכוכב האישי שלכם בהשראת הלהיט של הלהקה "Counting Stars". עשרת הגולשים עם ההודעות המקוריות ביותר יזכו בכרטיס זוגי להופעה הנחשקת!
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
לצפיה ב-'בא לי לחתוך'
בא לי לחתוך
15/02/2015 | 20:57
5
171
חתחים חתחים, שיצא הכאב! שיצא הלבד! שיצא הנמאס!
 
להריח את הדם מתפרץ החוצה.
 
לחוש כאב כנגד כאב
 
להרגיש מסטול מהדם שאוזל לי בוורידים
 
לדעת שעוד רגע זה נגמר, שלא ארגיש לבד יותר
 
שאעלם לי מהמציאות המזוייפת הזאת של להשלות את עצמי שמחר יהיה יותר טוב...
 
שמחר כבר לא ארגיש לבד
 
פשוט להתפוגג להעלם
 
שיהיה שקט שלא ישאר ממני כלום!
 
דממה
לצפיה ב-'לילה טוב'
לילה טוב
16/02/2015 | 00:27
1
69
לצערי רק כעת רואה את ההודעה המדאיגה הזו.
אני מאוד מקווה שאת לא רצינית.
לצפיה ב-'פורקן של לחץ נפשי... על תאגה זה עוד לא הסוף'
פורקן של לחץ נפשי... על תאגה זה עוד לא הסוף
16/02/2015 | 03:35
72
וולנטיין זה כמו יום השואה לרווקים/ות! מזכיר כמה כואב להיות לבד...
 
הכל בסדר רק משחרר מחשבות כדי שלא אתפוצץ ואשתגע
לצפיה ב-'ומה יהיה אחרי'
ומה יהיה אחרי
11/03/2015 | 12:02
2
14
מי מבטיח ששם יהיה יותר טוב?
המון כאב וסבל זועקים מבין השורות, 
מהו הכאב הזה?
איך אפשר לעזור?
לצפיה ב-'הלוואי והייתי יודע מה יהיה אחרי... הפחד של מה ממתין בהמשך'
הלוואי והייתי יודע מה יהיה אחרי... הפחד של מה ממתין בהמשך
11/03/2015 | 22:17
1
20
מפחיד אותי יותר מאשר להמשיך לקום בעולם הזה לעוד יום של צער
 
שום דבר לא מובטח בחיים האלה לאף אחד... אבל אני בספק אם יהיה יותר גרוע
 
כאב הבדידות כאב האכזבה כאב הנמאס לחזור כל פעם לקו הזינוק כאילו כל מה שעשיתי כל השנים התפוגג ברגע!! לא יכול יותר זה כמו מבוך בלי דרך החוצה... נסגרים אלי הקירות רוצה לשחרר צרחה וקל לא יוצא החוצה, מרגיש כאילו אני אסיר בתוך הראש של עצמי והמחשבות מבילות אותי לשיגעון
 
רוצה לחתוך בבשר לתת לכאב קצת להשפך החוצה להשתחרר על האוויר, אבל כמו שאמרת מה אחרי זה ? מה יצא לי מזה...
 
תעשי שאפסיק להרגיש כל כך לבד!! 
לצפיה ב-'חיבוק ענק'
חיבוק ענק
12/03/2015 | 20:08
15
ראשית אני מאוד שמחה שאי הוודאות לגבי אחרי מפחידה אותך, לפחות מספיק כדי שלא תעשה מעשה מצער, שאין לו שום תכלית.
אני מבינה כל כך את הרגשתך, כאילו הכל חוזר על עצמו, אך יש דרך החוצה, גם אם עדיין לא מצאת אותה.
מהם הדרכים שניסית?
אינשטיין אמר ( לא ציטוט מדוייק) לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן
 
צריך לשנות משהו בדרכי החשיבה שלך, 
מזמינה אותך לנסות משהו כמובן רק אם אתה רוצה. 
אינני יכולה להפעיל את מטה הקסם, אך לו היה לי כזה, מה הדבר שהיית רוצה לשנות? מה יפיג את הכאב?
בוא נתחיל מהצעד הזה ונראה לאן נגיע....
 
אם יותר נוח לך את ה יכול לעשות זאת גם בפרטי
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'למה זו אף פעם לא אני?!'
למה זו אף פעם לא אני?!
14/02/2015 | 11:03
4
143

לקראת ולנטיינס, אני שואלת: למה זו אף פעם לא אני?
דיברתי עם ההוא, סיפר על בת זוגתו. דיברתי עם אחר, רצה להתייעץ עמי על חברה שלו.
ואז דיברתי אתך... קטעת את השיחה בכך שאמרת שאתה צריך ללכת לחברה שלך. מעולם לא דיברנו עליה.
אינני יודעת אם המצאת את זה בשביל להציב לי גבול, כזה שמסמן שאין סיכוי שיתפתח בינינו משהו רומנטי, 
או שבאמת יש לך חברה. בכל מקרה, זה אומר שהדרך אליך חסומה.
למה אני אף פעם לא בתואר ''החברה'' של מישהו? אני בת 30, אמור להיות לי ניסיון זוגי כלשהו.
אני מאוכזבת. מצאת חן בעיני וכעת עוד שער נסגר. כמו השער הקודם והקודם...
אני רגילה שהגיע סוף השבוע ואני לבד, אבל היום זה אקסטרה-חמוץ, בגלל השיחה עמך.
זה מעלה תהיות. האם לא מסוגלים לאהוב אותי? אם כך, למה? זה המשקל העודף שלי? 
משהו באופי שלי שמרתיע? מעולם לא חגגתי ביחד חג אהבה כלשהו.
השיר של הסמית'ס מדבר על מישהו בודד שרק מדמיין שיש מישהו שאוהב אותו.
אני רוצה לשתף אז מצרפת לינק. אני בעצמי שרה:
רננה אורן - last night i dreamt that somebody loved me
 https://www.youtube.com/watch?v=HdG32aeEeso

לצפיה ב-'הנה עוד שיר ששרתי ומתאים'
הנה עוד שיר ששרתי ומתאים
14/02/2015 | 19:41
29
בכל מקרה, אינני יכולה לגרום לבחורים להתאהב בי. 
לפחות אני אוהבת את עצמי. 
הנה עוד שיר:
https://www.youtube.com/watch?v=_O43acEDwu0
 
לצפיה ב-'היי רננה'
היי רננה
14/02/2015 | 21:07
32
אני מתנצלת מראש שלא נכנסתי ללינק שצירפת כאן, המטרה של הפורום היא לכתוב ולקרוא כאן דברים שאי אפשר לכתוב במקום אחר.
ולעצם העניין,
אני חושבת שקודם כל את צריכה לאהוב את עצמך ורק אחר כך לתת למישהו אחר לאהוב אותך,
כמו שזה נשמע עכשו יש לך מחסור גדול באהבה עצמית.
שיהיה בהצלחה ומאחלת לך שבוולנטיין הבא תחגגי עם אהובך.
לצפיה ב-'שנעתי את השיר'
שנעתי את השיר
15/02/2015 | 07:23
1
27
ברור שאת מעבירה הרגשות בשיר.
יחד עם זאת לפני כמה זמן ראיתי בפייסבוק מישהי שפרסמה את עצמה.
וחשבתי לעצמי עד כמה זה מביא אחרים שאוליי לא רצויים לנסות ליצור עימה קשר.
אבל אח"כ אמרתי לעצמי שכל אחד מנסה את השיטה שהכי עובדת אצלו ( או אצלה).
אל תביטי לאחור, אמנם אנחנו למדים מהעבר אבל לעולם לא תוכלי לדעת באמת מה עבר בראש של הבחור שיצא איתך.
נתקלתי במקרים שבאו אליי כאשר הבחורה היתה מפורקת לרסיסיסים...ובלא אשמתה..
פשוט הבחור רצה מישהי לתקופה מסויימת והיא היתה האובייקט.
תרימי הראש..את שווה הרבה יותר מכדי להשליך על מה שהיה כעת על הרגשות שלך.
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
15/02/2015 | 09:01
13
לצפיה ב-'רוצים לזכות בכרטיס זוגי לוואן ריפבליק'
רוצים לזכות בכרטיס זוגי לוואן ריפבליק|?|
( לעמוד שלי בתפוז )
15/02/2015 | 11:46
7
|תו| וואן ריפבליק, להקת הרוק פופ המצליחה, פותחת את מסע ההופעות האירופאי שלה בישראל ולכם גולשי תפוז יש הזדמנות לזכות בכרטיסים להופעה הבלתי נשכחת.
היכנסו עכשיו לפורום פופ וספרו לנו מיהו הכוכב האישי שלכם בהשראת השיר Counting Stars, ואולי תזכו בכרטיס זוגי|!|

לפרטים נוספים והשתתפות: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
לצפיה ב-'סיפור חיי'
סיפור חיי
15/02/2015 | 00:08
108

אם היו שואלים אותי, הייתי אומר שאני אדם אופטמי,
אדם שמנסה, שמשתדל.
פעם היתה לי סבלנות, האמנתי באנשים, סמכתי עליהם, האמנתי שיהיה טוב.
היום, מעטים האנשים שבאמת מכירים אוותי, מעטים מאוד.
לאורך השנים נתתי מעצמי הרבה למען אחרים, השקעתי בכולם ככל שיכולתי, 
תמכתי בחברים, התעניינתי, יעצתי ככל שהתבקשתי וככל שהיה בכוחי.
אך בסוף התאכזבתי.
למה? כי כשנפלתי נשארתי לבד, בודד במערכה, ללא אף לא אחד שיושיט לי יד.
מאז הפכתי לאדם סגור הרבה יותר, לא סומך כמעט על אף אחד, לא נותן לאף אחד את היכולת לפגוע בי,
עושה הכל לבד, מנסה לשלוט בכל הקשור אליי.
כבר שנים שלא רכשתי חברים חדשים, לא החלפתי את אלה שנטשו באחרים,
שנים שאין לי אפילו אדם אחד לפתוח את הלב בפניו.
אפילו אדם אחד שיידע מה קורה איתי.
אלייך התקרבתי, אבל גם לך לא נתתי להתקרב, תמיד צעד אחד רחוק יותר כדי להמשיך להיות בשליטה.
אבל נמאס לי, נגמרו לי הכוחות, 
מרגיש שהכל מתנפץ וכבר לא יודע איך להחזיק את מה שנשאר,
לא מסוגל יותר.
אמרת שאת דואגת לי, אחרי שנים שלא אמרו לי כך, אם זה נכון זה הזמן להראות זאת, כי אני כבר מיואש.
לצפיה ב-'שלום רב. אני בדילמה מאוד קשה. מעוניינת להתייעץ עם מישהו'
שלום רב. אני בדילמה מאוד קשה. מעוניינת להתייעץ עם מישהו
12/02/2015 | 02:45
96
אשמח לקבל מסר אישי
 
תודה רבה
לצפיה ב-'פורומים תיירותיים חדשים בתפוז!'
|*|פורומים תיירותיים חדשים בתפוז!|*|
11/02/2015 | 16:27
6
פותחים את עונת התיירות עם מיטב מומחי הטיולים, אז איפה תהיה החופשה הבאה שלכם?

יוון והאיים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

כפרי נופש באירופה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

טיולים בארה"ב קנדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

טיולים בשוויץ
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

נופש לשומרי מסורת
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
לצפיה ב-'באולם האירועים'
באולם האירועים
08/02/2015 | 11:08
1
84
אני נוהג להביט ולשוטט במבטי בארועים.
כאילו שאני מקלף במבטי את כל המחיצות וחודר במחשבתי למחשבות עלומות.
אבל הפעם החלטתי שאני מנסה משהו קצת שונה.
הבטתי על מישהי שישבה לא רחוק ממני .
היא נהגה להפשיט במבט כל אישה שנכנסה לאולם הארועים וקל היה לראות שעיניה חקרו ...קצת יותר.
ואז..נכנסה מישהי בשנות השלושים המאוחרות...ראיתי כיצד היא מביטה לגוף ..אבל בעיקר לשפתיים.
כאילו משהו באישה היפנט וגרם לאותה מישהי לשקוע בפנטזיות עלומות.
היה זה מסקרן לראות כיצד האישה שואלת אם יש מקום פנוי לצידה והיא כאילו התעוררה מהחלום גמגמה והיה ברור שהיא תיענה בחיוב לבקשתה.
מס' דקות לאחר מכן הן שוחחו ביניהן...אבל המוזר בשיחה היה שלכל ארכה מבטיה של ה"מישהי" היו ממוקדות בשפתיה של האישה ...
כאילו ריחפה מולה כאשר מדיי פעם היא הנהנה להסכמה...( ברור!!)...
האישה ביקשה כנראה לצאת לשירותים וה"מישהי" הביטה כיצד היא קמה עוברת בין השולחנות עד שנעלמה מחוץ לאולם...
נראה שהיא עדיין בריח של שיכרון חושים שכן לא היה ניתן להבין מדוע בדקות שנותרו על לחזרתה של האישה היא שיחקה במזלג והתמקדה רק בו.
והעיניים נראו זגוגיות ..
כשהאישה חזרה המבטים של ה"מישהי" אורו כאילו שכעת היא בהרגשה של "האי" ...
הידיים נעו הלוך ושוב בשיער...קראתי את השפתיים של שתיהן ...
הבנתי ששתיהן באו לבד לאירוע והשאירו מישהו בבית...וששתיהן כל כך היו זקוקות להרגשה ..
כשהוגשה מנת הקינוח לא היה אפשר לטעות...שתיהן נהנו מהקינוח והמבטים אמרו הכל...
היה לי ברור ששתיהן יעזבו ביחד ...ואני רק חייכתי לעצמי ...
עד כמה מולי ...נרקם סיפור של אהבה...
לצפיה ב-''
09/02/2015 | 22:53
29
זה יפה
לצפיה ב-'הכאב הזה'
הכאב הזה
09/02/2015 | 12:31
1
139
לא ילדה, ואני חיה איתך כבר מעל 30 שנה, בוקר צהרים לילה אתה מופיע מתי שבא לך. בלי אזהרה מוקדמת, בלי סימנים פשוט מופיע כמו גנב, הכאב הפרטי שלי. כאב פיזי מוחשי פועם כזה שאני יכולה להתחיל לצעוק, לבכות למרר בבכי כמו תינוקת למרות גילי. בני משפחי מכירים אותך חיים אותך דרכי אבל לא ממש מבינים  וגם לא מסוגלים להבין עד כמה אתה אכזרי, עד כמה אתה משמעותי, לא מבינים למה אני פוחדת לצאת מהבית להתרחק מכל האמצעים שיכולים להקל עלי כשאתה מגיע, כי כשאתה מגיע זה בדיוק 5 דקות ואתה בשיא שלך. לא מרחם אין הנחות ואני יכולה רק להתפלל לאלוהי כל הכאבים ולמשככי הכאבים שיעשו את העבודה כמה שיותר מהר. אני רואה את מבטי האומללות והאימה על פניהם של ילדיי כשאני ממררת בבכי חסר שליטה, רואה את מבטו חסר האונים של בעלי שיודע שאין דבר שביכולתו לעזור לי בדקות  אלו.
ככל שהשנים עוברות אני נחלשת ברצון שלי להלחם בך, נותנת לך להתעלל בי ללא רחמים. קמה בבוקר וסופרת את השעות מהתקף להתקף, והולכת לישון בלילה בתקווה שלילה אחד אולי תפסח עלי ותיתן לי לילה אחד לישון לילה שלם בלעדיך.
אולי פעם עוד אתרגל אליך
לצפיה ב-'30 שנה זה זמן לא מבוטל'
30 שנה זה זמן לא מבוטל
09/02/2015 | 22:50
59
אני מניחה שזה כאב שאין לו מרפא, אבל אל תרימי ידיים
לצפיה ב-'לילה '
לילה
05/02/2015 | 23:59
1
105
אני יושב פה לצידך,מי,סופר בכלל?
זמן ,הפסיק להיות פקטור.
הוא מבחינתך נעצר ,לא ברור לך ,אפילו מתי.  
רק אנחנו מייחלים למציאות אחרת
מזו שנכפתה,באים לזה עם,המון אהבה
כי כל השאר, לא בשליטה.
ישנם אנשים שמביטים על חייהם במין שלווה
יש להם אבא והם מזלזלים בו או ההפך
יש אבא, רק שהוא לא יודע
להיות אחד. לי יש אחד
לספר עליו זה יהפוך,את הכל,לארוך
הטיפוס הקשוח ומצד השני
הטיפוס הרגיש לילדיו ,דאגה
ולא החסרנו ממך,כאלו.
עדין,היית שם תמיד ,כעסת
והיית. אם הייתי בוכה ,לא היית
יודע מרגוע.  אם כאב לי,לך כאב
פי כמה.  כעת אתה פה ,מנסה
לתפוס רוגע ,אין כזה בנמצא.
אני רק מייחל,להיות חצי ממך.
ואם יש אל שם ,בחייך כמה עוד סבל
צריך ? תן לו שקט בריאותי.
אני לא איש של תפילות
או אמונות משונות.
אני רק ילד של...אז בבקשה
 
 
לצפיה ב-'שולחת חיבוק גדול'
שולחת חיבוק גדול
07/02/2015 | 23:25
20
ומאחלת לאביך את השקט שאותו אתה מבקש עבורו.
לצפיה ב-'ניצול מיני בידי פסיכיאטר בזמן טיפול תרופתי'
ניצול מיני בידי פסיכיאטר בזמן טיפול תרופתי
02/02/2015 | 08:38
4
95

"באתי אליך כאופציה האחרונה." אחרי שכל שאר הדרכים הובילו לעוד תסכול ופסיכיאטרים שונים כבר התייאשו: התרופות לא משפיעות עליך. אין יותר מה לעשות",
כנסיון נואש לא לקבל ויתור כתשובה, פניתי אליו. פסיכיאטר פרטי, שעלה המון כסף שלא ממש היה לי, עובד בית חולים פסיכיאטרי, שם דבר, עליו המליצה המטפלת שליוותה אותי שנים ועוד חברה, כך שניתן היה להרגע שהגעתי למקום נכון.
מיד אמר "אני אעזור לך אחרי שכל קודמיי כשלו" ועוד הבטחות שזהו, הסבל הגיע לקיצו.
רשם לי תרופות פסיכיאטריות לדיכאון, ובהמשך החליט לנצל את הנואשות שלי, את התלישות שלי ממסגרת משפחתית, הוביל את הקשר לקשר מיני. בנוסף ניסה לעורר בי שוב את הדחף לחתוך - אחרי שנאבקתי שנים להכחידו.
לאחר שהתעשתתי, העזתי לציין כי אני מרגישה לא נוח מהסיטואציה וכי הקשר עורר זכרונות טראומטיים מגילוי עריות בילדות, הפסיכיאטר התנפל עליי כי אני רומזת שהוא מנצל אותי (מילה שהוא הראשון שהגה אותה). אחרי שהשאיר אותי פגועה וללא ידיעה כיצד להמשיך עם המינון התרופתי, החלטתי לפנות לעזרה נפשית מיידית. בהמשך ניסה לקנות אותי בטיסה לחו"ל ועוד פרסים... אבל אני כבר הבנתי מה קרה.. ועולמי חרב. וידעתי שההתמודדות מתחילה.
כל רגשות האשמה והבושה והביטחון שאני המלוכלכת.. שהייתי צריכה לדעת... איך האמנתי לו...
הגשתי תלונה במשטרה. הפרקליטות סגרה את התיק.
וכאילו כלום...
הנפילה שבאה אחרי המקרה, שעות הטיפול הארוכות שמיממנתי מכיסי הריק,
כל אלו לא קיבלו מענה.
לצפיה ב-'כשאנחנו שמים את מבטחנו'
כשאנחנו שמים את מבטחנו
03/02/2015 | 10:44
1
45
בידי איש מקצוע ונפגעים, הפגיעה היא חזקה וקשה הרבה יותר.
על פניו, נשמע שבמקרה שלך זה גם פלילי. כדאי להתלונן.
לצפיה ב-'תודה. להתלונן איפה?'
תודה. להתלונן איפה?
04/02/2015 | 20:32
20
לצפיה ב-'כל כך נורא'
כל כך נורא
04/02/2015 | 11:18
1
42
כשבאים לקבל עזרה, 
וזה שממונה על העזרה מנצל את הפגיעות ופוגע אף יותר
מקווה כל כך שתזכי להגיע למנוחה ושלווה, 
ותמצאי לך את האדם שיצליח לעזור לך להתרומם ולשקם את חייך
לצפיה ב-'נכון. תודה! אמן!'
נכון. תודה! אמן!
04/02/2015 | 20:34
16
לצפיה ב-'השלמה '
השלמה
03/02/2015 | 01:50
2
145
אני כבר מקבלת את זה שאני לא אשכח אותך.. אני יכולה לשנוא את זה ולנסות לבלום את המחשבות, להגיד לעצמי שזה פשוט פתטי.. שאתה כבר שכחת מזמן.
אבל לא יעזור כלום - במחשבות אני תמיד חוזרת אלייך. אתה זה שאני מפנטזת עליו בכל האופנים.
זה שאני רואה את עצמי איתו חופשיה ומאושרת.. זה שהעריף עליי אהבה, חיבה ותשומת לב שלא קיבלתי חיים שלמים, כשהייתי כבר כל כך מורעבת.. והיחיד שגרם לי להתאהב.
לי, לבחורה שתמיד לבד. שלנצח מסתכלת על זוגות מאוהבים מהצד ומרגישה את הסכין ננעזת חזק בלב.
להזכר בך זה חצי הלקאה וחצי נחמה. זה מצד אחד לדעת מצד אחד שמישהו אהב אותי, ומצד שני לדעת שהוא כבר לא.. שהרכבת שלנו כבר עברה.
לפעמים אני מדמיינת סוף טוב לסיפור הזה ואכשהו מתנחמת, למרות שאני יודעת שאתה לא תחזור בחיים ושאולי אף אחד אחר לא יגיע.
 
לפני כמה ימים חלמתי חלום רומנטי.. זה היה מדהים ולא האמנתי שזה קורה לי, כבר בזמן החלום אמרתי לעצמי שזה לא אמיתי.
באיזשהו מקום זה הזכיר לי אותך ואת התקופה ההיא איתך. גם אז אמרתי לעצמי שזה לא אמיתי.. אבל מהחלום ההוא הצלחתי להתעורר ומהחלומות עלייך אני לא מצליחה.
פעם נאבקתי בזה, היום אני כבר משלימה. זה כמו לחיות עם טפיל שאי אפשר להוציא.. שריד של הרפתקה אקזוטית.
אני מעדיפה להשאיר משהו הרסני בתוכי מאשר להישאר ריקה.
 
לצפיה ב-'אני תמיד אומרת'
אני תמיד אומרת
03/02/2015 | 10:48
41
שכשמפנים מקום בלב, מגיעה אהבה חדשה. מגיע לכל אחד להיות נאהב בחזרה. לא כדאי להשאיר משהו הרסני מתוך בחירה.
בהצלחה
לצפיה ב-'אל תפחדי'
אל תפחדי
06/04/2015 | 22:59
7
מה להרגיש ריקה.. אני מבטיחה לך שאם ״ תעיזי ״ להיות ולחוות הריק, אז תוכלי להתמלא בדברים אחרים... שלא היית זוכה להתמלא כשלבך מלא כאב
לצפיה ב-'בדד'
בדד
01/02/2015 | 21:54
3
120
תמיד הייתי לבד. בת יחידה לאמא חולה ואבא עסוק, לא הזמינו אותי למסיבות וארועים. ילדה שקופה שאף אחד לא שם לב לקיומה
הייתי זו שנדבקת לילדים החדשים או הביישנים בכתה, בהתחלה הם שמחו על ההתחלה הנהדרת ואז כשגילו מה מקומי בכתה, גם הם נטשו ועברו לקבוצת המקובלים
כשהיו מסיבות, היו מעבירים פתקים ומתלחששים שרק אני לא אשמע, או בעצם כדי שאשמע , שאדע שיש מסיבה ואינני מוזמנת
תמיד חשבתי שילדים זה פשוט רעים, זה יעבור כשאגדל. בטח אתחתן ויהיו לי המון חברים יום אחד
אבל תמיד הרגשתי לבד. גם כשהייתי עם אנשים
ויום אחד, היא ניפטרה , אמא שלי
אבא המשיך לעבוד ונשארתי לבד, עוד יותר לבד
בגיל 15 ומשהו מישהי ניצלה את הצורך העז שלי בחברות, אהבה, אמא.... לא נמשכתי לנשים מעולם , אבל מצאתי את עצמי ביחסים עם אשה
יחסים לא הגיוניים, יחסים שאפילו לא רציתי. היא ניצלה ואני רק רציתי חברה, רציתי את אמא שלי, רק לא רציתי להיות לבד יותר
בכוחות אחרונים הצלחתי לצאת גם מהיחסים האלה, עם הרבה שריטות בראש ורצון עז לסיים את החיים
סבלתי מדיכאון גדול מאוד
בצבא מצבי מעט השתפר, היו לי מעט חברים וגם קשר עם בחור, סיפור אהבה שנגמר
וכשהוא נגמר שוב, הייתי לבד
גם השירות הצבאי נגמר, והייתי שוב, לבד
נסעתי לחו"ל, התחתנתי וילדתי , חשבתי שעכשיו יש לי משפחה, לעולם לא אהיה יותר לבד
אבל התחתנתי עם האיש שיותר מהכל גרם לי להרגיש לבד
בחור שלא אוהב לדבר, בחור ביישן, מופנם
כמו באותם ימים בבית הספר היסודי, כשבחרתי חברים ביישנים ומופנמים, כאלה שידעתי שלא יעזבו אותי
גם עכשיו, חזרתי על אותה התבנית ונישאתי לביישן ומופנם, האהבה שלנו מזוייפת , אני חושבת
מצאתי עבודות שונות ותמיד אני מסיימת באותה הצורה, אני חושבת שאנשים חברים שלי והם בסופו של דבר מתנהגים כהפך הגמור
ועכשיו אני בעבודה אחת... בהתחלה הזמינו אותי לצהרים הביעו התעניינות, צחקנו ודיברנו הרבה, שוב נכנסתי לאשליה שהפעם יהיו לי חברים, יקבלו ויאהבו אותי
ואז יום אחד שוב הכל התהפך
כולם יוצאים לאכול בלעדיי, אף אחד לא מזמין אותי לצהריים
גם לאף אחד לא באמת אכפת מה יש לי להגיד
היום הגיעה בחורה חדשה לעבודה, אנחנו צוות קטן, החברה לקחו אותה לצהריים ואותי לא הזמינו
אני מחשיבה את עצמי חברותית, נחמדה, תמיד מציעה לעזור, אני נראית טוב , מנסה מאוד מאוד להתאים את עצמי
אבל בסוף היום
תמיד הייתי ותמיד אהיה לבד
זה כל כך כואב שלא מקבלים אותי
שלא מזמינים אותי
אני אמורה להתרגל לזה אחרי שלושים ומשהו שנים של נידוי חברתי
ללבד הזה
אבל זה לא ממש מצליח
כואב להיות לבד בעולם
אני כל כך רוצה לחיות בשביל הילדים שלי
ובאותו הזמן יש קול קטן שאומר, הלוואי שלא הייתי נולדת , הלוואי שלא הייתי קיימת
אני יודעת שאני מאוד מצליחה במה שאני עושה, אני יודעת גם שאני עושה מאמצים גדולים מאוד לא לפגוע באף אחד ולהשתייך תמיד
אבל כנראה שאני משדרת משהו, משהו אחר
שאני מוזרה
או בודדה
או אולי הם מפרשים את נסיונות העל שלי להשתייך כמשהו עלוב, משהו שצריך לזלזל בו
כל כך עצוב להיות לבד, שלא מקבלים אותי
 
לצפיה ב-'מבינה על מה את מדברת'
מבינה על מה את מדברת
02/02/2015 | 02:56
56
היי , גם אני במצבך ,  אך לא מרגישה בודדה
לא חסר לי כלום , שכל , משכורת נאה , ניראית טוב ועדיין מרגישה כזו מחוץ לתמונה
תמיד הייתי עוף מוזר ,  בלתי מובן , עד עצם היום הזה , למדתי לחיות עם זה
אני מבינה לליבך ,גם אני רוצה להשתייך אך למדתי שרק על עצמי אוכל לסמוך .
לא ניתן לסמוך על אף אחד . אם אין אני לי מי לי ....
אז  תעשי טבלה ותראי כמה דברים טובים יש לך בחייך ,  ויש לך ילדים למענם את צריכה לחיות ולבחור לחיות .
אם יש לך זמן להעסיק את עצמך בדברים שמהם את שואבת הנאה ,  לכי על זה ,  תעשי משהו טוב לנפש ( כמו חוג , ספורט , תחביב ) שם אולי תמצאי חברה מתאימה לך .
 
לצפיה ב-'ניסית ללכת לטיפול כדי לבדוק מה מקורו'
ניסית ללכת לטיפול כדי לבדוק מה מקורו
02/02/2015 | 18:57
1
51
של הדפוס הזה ולעבוד עליו?
לצפיה ב-'לא ניסיתי'
לא ניסיתי
02/02/2015 | 21:53
46
יש ימים שבהם אני מאשימה את עצמי ויש ימים שאת הגורל או אלוהים. ויש ימים שאני פשוט מנסה להיות עסוקה ולא לחשוב על זה
גם עכשיו שחזרתי מאוחר מהעבודה הביתה, אמרתי לבעלי שאני מרגישה דיכאון, עצובה הוא פשוט הסתובב לצד השני ונרדם..לא עניין אותו למה ומה. בדרך כלל אני זו שמעודדת את העצובים או העצבנים מסביב- תמיד מפזרת חיוכים גם כשקשה. אבל כשעלי עובר משהו אף אחד לא רוצה לשמוע.
לצפיה ב-'ומרגישה'
ומרגישה
31/01/2015 | 18:08
1
119
אני רוצה אותו. הוא לא יפה במיוחד, לא מושך במיוחד, אבל אני רוצה אותו. הוא לא יודע איך בכל פעם מחדש הוא משתרבב לחלומות שלי, לצורך שלי. אני רוצה אותו, רק לגעת בו, לחבק, לא את הכול, אבל קרבה. אינטימיות. לחבק את המבט שלו כמו שהוא מחבק אותי במבט, במילים. הוא טוב אליי, אבל הוא לא שלי, ובהיררכייה בינינו זה לעולם לא יקרה. הוא סוג של בוס, והוא עובר למקום אחר, ויותר לא אראה אותו ולא אהיה תחתיו, תרתי משמע, והוא לא ידע לעולם כמה רציתי שרק יגע בי, שרק ימשיך ללטף אותי בלי לדעת, שהאוויר בינינו ימשיך להיות רווי במתח שלעולם לא יתפרק, והמשאלה הכמוסה הזאת שהמתח ייחתך שנייה לפני שהוא יעבור לוקיישן, שאני אתוודה, עיניים ברצפה, אדומה מבושה, ושהוא יגיד לי "גם אני", ואז נמצא איזה חדר במשרד, מקום שאף אחד לא ממש עובר בו וגם אם כן, יש מפתח, נשכב, ובלי מילים נלטף ונתלטף עד שיעלה הבוקר. אחר כך הוא ייעלם ואני אמשיך לרצות, אני יודעת, אני אמשיך לרצות, אבל מה אני ומי אני בכלל למולו, קטנה ומשובשת, והוא, קצת עוף מוזר בפני עצמו, לא יהיה שם יותר לעולם, הוא לא יהיה כאן לידי, מולי, וזה לא מקובל לשמור על קשר במקרה המסוים הזה. אני יודעת שזה יישאר בגדר פנטזיה, אבל היא כל כך כואבת, הפנטזיה הזאת, שהייתי חייבת לפרוק. תודה על המקום.
לצפיה ב-'לפעמים'
לפעמים
31/01/2015 | 21:52
36
יש יופי מסויים בפנטזיות לא ממומשות, אבל במקרה שלך נשמע שאת ממש מאוהבת בבוס ולכן אני מתארת לי שלא כך המצב אצלך.
אני מאמינה בגורל. האביר שלך עוד יגיע
 
לצפיה ב-'אהבה או שמחה'
אהבה או שמחה
25/01/2015 | 07:25
1
81
ביום חמישי היתי באירוע וישבה לצידי מכרה שברגע של התוודות סיפרה לי עד כמה היא מחפשת אהבה.
אחלתי לה שתהיה מאושרת עם המון שמחה.
היא אמרה..לא, רוצה רק את האהבה והיא  תביא לי את השמחה.
חשבתי לעצמי האמנם?
עדיף אהבה . כבר ראיתי בחיי אהבה כואבת או אהבה של אחד וגם אהבה שהורסת...
שלא נדבר על אהבה חד צדדית וגם אהבה עד מוות..
הגעתי למסקנה שבעצם היא רוצה להרגיש נאהבת ואוהבת וזוהי ההגדרה היותר מדוייקת.
ואז היא הביטה על בחור שהיה בשולחן אחר עם חבריו לבית הספר לרפואה.
היא ביקשה שאנסה "לקרוא אותו"...היא יודעת שאני טוב בזה..
אמרתי לה שהוא הבחור שלה.
היה בו את הכל, צניעות, ביישנות , ומצד שני כח ועוצמה...משהו משולב..
היא הוציאה מהארנק תמונה של בחור נוסף..אמרה תקרא כעת...
בין רגע החלטתי נחרצות...הוא לא בשבילך.
היא חייכה ובעיניה היתה לחלוחית...מרגע היא גברה יותר עד דמעות..
היא אמרה לי ..אז למה אני ממשיכה עוד לאהוב אותו?
אמרתי לה.. זו האהבה שאינה רצוייה...
ועוד לפני שאמרה מילה..קמתי והלכתי לכיוון הבחור..היא ראתה שלחשתי לו משהו על האוזן אך לא ידעה מה...
חזרתי אליה ואמרתי לה ..שעוד מעט אני חייב ללכת ושתמשיך להנות עם השאר.
ביציאה נתתי לו טפיחה על הגב...
הספקתי לראות איך הוא קם לעברה..
בדלת ביציאה ...חייכתי...
זה היה צפוי שאקבל לאחר שעתיים סמס ממנה שבו היה כתוב...
תקרא כעת את החיוך שלי...מעניין למה...
 
לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
25/01/2015 | 16:12
25
תמשיך לעדכן
לצפיה ב-'אבא'
אבא
23/01/2015 | 23:42
2
84
החיים נעצרו, ככה בזבנג ,טלפון של בוקר שמודיע שאתה בבי"ח ומאז אנחנו שם.
המליצו לי לדבר איתך על  העבר ,לנסות להזכיר לך דברים שאהבת  שחווית.
אני לא יכול לנהל איתך שיחות של ממש,גם כי אתה לא מתקשר,גם כי הצורך
הוא כזה שאנחנו סועדים אותך ,אתה לא יכול לבצע שום פעולה במצב הנוכחי
האם זה ישתנה? אני מתחיל להאמין שלא, זה הגיל, זה התרגיל שהגוף
עושה לנו שאנחנו חוצים ,גיל מסויים. מה נותר לי? לומר לך שאני אוהב
ואני שם? אהה ,אתה לרוב לא מזהה או לא מודע ,מי אני .
פה ושם הבזקים ואז גילויי אהבה ,כמו ליטוף ואחיזת ידי.
אני עייף ,מותש ושוב ושוב חוזר לכבישים כדי להגיע אליך
ואז אוסף את עצמי בנשימה ארוכה  ,אני מנהל שיחות עם עצמי
עבורך,זר לא יבין זאת .גם זו שאוהבת אותי, לא מתחילה אפילו להבין
זה לא שהיא לא רוצה ,היא מנסה ועושה מעל ומעבר, לצפיות שלי.
הבוסית שלי בעבודה  ,זרקה לי "אתם לא קצת נסחפים"
וכעסתי  עליה,על חוסר הרגישות  ,על חוסר ההבנה.
יש לי אבא אחד והוא זקוק לי לנוכחות שלי ,אני זקוק לו
להיות שם ,יהיה אשר יהיה ואם זה הסוף ,אני אהייה שם
ולו בשל הידיעה שעשיתי והייתי  שם ,בדיוק שם.
נסחפתי? לא  הגזמתי? לא .אני מנסה להיות במיטב היכולת
עוד קצת ,עוד הרבה , מקווה שיעמוד לי הכוח בזה .
 
לצפיה ב-''
24/01/2015 | 04:26
14
צר לי לקרוא. וצר לי להיזכר גם בסיפורים שלי, ואם אספר עכשיו אני אבכה, ואני לא רוצה לבכות.
וצר לי גם על הבוסית ה"רגישה". הבוס שלי דאז אמר לי להגיד תודה שאימא קיבלה אירוע מוחי נוסף לסרטן, כי ככה היא לפחות לא תדע. ולהגיד תודה שזה נגמר כל כך מהר (7 חודשים זה מהר?) ושלא סבלה (באמת??? לא סבלה??? חתיכת אידיוט). ו"חברה" טובה אמרה לי להגיד תודה שעד גיל 29 הייתה לי אימא, יש כאלה שגם לזה לא מגיעים.
חיבוק.
לצפיה ב-'אנשים חסרי רגישות'
אנשים חסרי רגישות
24/01/2015 | 21:16
29
אני מרחמת עליהם. אל תקח ללב
ממש ממש לא הגזמת.
אבא שלך זקוק לך וכל האמצעים כשרים בעיניי.
לצפיה ב-'מסובך להבין?'
מסובך להבין?
22/01/2015 | 01:50
2
84
השיבה לכתיבה. אותו רגע מכונן בו הצטברו מספיק אירועים, מתחים, דמעות ורגשות על מנת שיועלו על הכתב.
בכי בלתי רצוני, בכי לא רציונלי, רגשות מעורבים, רגשות מוחצנים, רגשות מודחקים. מסיבת אמוציות אחת גדולה.
רוחשת, גועשת, ללא הפסקה.
תחושת קבלה והסכמה. לא טוב היות האדם בהווייתו. לא טוב היות האדם בהווה שלו. לא טוב היות האדם כשלעצמו.
לעולם לא תבין, לעולם לא תדע. השלם שלך שווה תמיד לסכום החלוקה. 
אין נושא מרכזי, לא מושא ולא נושא, הכל מוכתב ע"י הלב שכרצונו עושה.
ריאליזם ורציונליות כבר חמקו מאמתחתי, מוטב להסירם על מנת להיות אמיתי.
טענת שמוטב לא לצפות ואף ביקרת אותי כשעשיתי זאת.
אילו הם החיים ללא הציפייה והערגה? ללא הרצון והשאיפה? 
מה הם אם לא חומר הבערה של הנפש?
ההפך מאהבה הוא לא שנאה. ההפך מאהבה הוא פחד.
אש ידידותית לא שורפת, היא מחממת את הלב, מסירה מסיכות.
כשהנפש מוארת, אנחנו טובים, מאירים פנים, מאמצים ומחבקים לחיקנו.
שמש זורחת, שמש שוקעת, כדור מסתובב, עולם על תילו עומד.
תחושת מועקה היא רגעית ברובה, מתפוגגת בשקט כשכבר שוקעים לשינה.
בבוקר קמים לשמיים כחולים, קרני שמש ממיסות שרידי מכאובים.
לצפיה ב-'מבלבל ?'
מבלבל ?
24/01/2015 | 17:55
15
אולי ,את מי שמולך כי עושה רושם ,את יודעת היטב לנתח את הדברים.
תבכי אם בא לך, רציונלי או לא ,הנפש חפצה בבכי הזה.
למה לעצור ולחפש הגיון בכלל? שחררי החוצה.
את בוחרת  בחייך ,אחרים יכולים לבקר או לומר לך ,אל.
אבל הם חיים את שלהם ולא את שלך
 
לצפיה ב-'שבוע טוב'
שבוע טוב
24/01/2015 | 21:05
19
מעט מסובך להבין, אבל אני נאחזת בסייפא של דברייך ורואה שם אופטימיות קלה. יופי!
לצפיה ב-'מפספס ההזדמנויות הטוב בעולם'
מפספס ההזדמנויות הטוב בעולם
24/01/2015 | 02:10
1
73
כל אדם בעולם הזה יכול למצוא משהו שהוא טוב בו,
משהו שמייחד אותו מאחרים, 
משהו שהוא מוביל בוא,
כאשר הוא משווה את עצמו לאחרים, הוא מוצא את עצמו כמוביל.
הרבה שנים חיפשתי במה אני מוביל, במה אני טוב,
שנים ארוכות חיכיתי וחיפשתי, 
היום אני יודע בודאות - אני המפספס הכי טוב שהכרתי.
מפספס ההזדמנויות המוביל הקרב כל מי שפגשתי בחיי.
האלוף בליגת מפספסי ההזדמוניות.
זה קורה לי בכל תחום.
באהבה, בזוגיות, בבחירת החברים, בבחירת מקומות העבודה, בנטישת מקומות העבודה, בסירוב להצעות, 
אין תחום שפסחתי עליו.
האחת שאהבתי היתה לבד, חודשים, היא רצתה בקירבתי, התמהמתי אך פחדתי ופספסתי.
מכרים הציעו לי להכיר לי חברות, פחדתי לפגוע בהם ובחברות, ופיספסתי.
קיבלתי הצעות עבודה בחברות שהערכתי ותנאים טובים, סירבתי ואז הן פרצו, וגם כאן פיספסתי.
נטשתי אחרי שנים, מקומות עבודה לאחר שנשברתי, ופספסתי את הפריצה שלה חיכיתי.
בחרתי בתחום חם, הייתי בסביבה שבה כל מי שהגיע הצליח, אך אני פיספסתי.
כל חיי, פיספוס אחרי פיספוס.
בימים האחרונים יצא לי להסתובב עם מספר מכרים, הם התפלאו, כמה אני מכיר, כמה מכירים אותי,
איך זה שאני כל כך מחובר, כל מה שאני ראיתי זה כמה אני פיספסתי.
כמה הזדמניות היו לי, כמה פעמים פיספסתי.
אך הפספוס הגדול הוא הכי כואב, נכון, התנאים לא אופטימליים, 
התחברנו כל כך, הערכנו כל כך,
אבל שנה שלמה של הזדמנויות נשרפה, 
ועכשיו גם זה ירשם כפספוס,
התמונה שראיתי לא משאירה מקום לספק.
שוב
פספסתי.
לפחות יש משהו אחד שאני הכי טוב בו בעולם.
 
לצפיה ב-'פספוס'
פספוס
24/01/2015 | 17:47
26
כל דבר  קורה מסיבה מסויימת, ככה גם הפספוס.
בניגוד לאחרים שחווים  קשיים  ,תסכולים,מרירות.
אתה יכול לראות את הפספוס, כסוג של חסכון.
ומתוך זה להסיק שככל הנראה  ,לא פספסת סתם
שיגיע הדבר הנכון ,האמיתי  תייחל ששם זה יעצר
ושם תחווה טוב נטו:)
לצפיה ב-'לבד'
לבד
23/01/2015 | 20:49
5
80

הלבד הוא מעין מעיין כל כך עמוק וטובע
מן תחושה שפתאום הכל יסתיים וצריך להתחיל הכל מחדש
הכאב הוא לא ידוע, לא מובן ולא עוזב את תחושת הניכור והאכזבה שהכל נגמר
הכל מוצף, למרות שיש רגעים שהשקט כל כך מבלבל האם זו רק תחושה או זו המציאות
מצליחה למנף את עצמי כדי להרגיע את עצמי ולהגיע לאיזון לרגעים על ידי מוזיקה ומחשבות חיוביות שהכל יהיה בסדר
אך לרגעים האי הוודאות מבלבל את תחשותיי הפנימיות
רוצה את השקט הפנימי שלי, השלווה, השייכות ולעשייה מהנה ומכייפת
מאוכזבת מאנשי מקצוע שזעקתי לעזרה והם ראו אותה, אך משיקולם האישיים גרמו להחרפת המצב
מאמינה מחד, שאולי שזה הנסיון של בורא העולם שמעמיד אותי להתמודד עם הכל לבד ולמנף את עצמי
אך מאידך, מרגישה את הבדידות שנשארתי ללא עזרה מכל הגורמים
ואין לי את היכולת הכלכלית לממן את עצמי
לעיתים יש מחשבות אולי לסיים את הכל ולא להתחיל מחדש מרוב ייאוש קשה וניכור כבד
אבל מנסה בכל כוחי להאמין שזוהי אשליה מתוקה והחיים הם לפני
נודדת במחשבותיי, רוצה את הוודאות, את הרוגע הפנימי שלעיתים הוא קיים ורוצה כבר להיות במקום יציב ובטוח
ולא ממקום מטלטל כואב המעכיר את הנשמה ואת כל כולי
אשר הכאבים הפזיים הנוראיים וגם הנפשיים לא נותנים מנוח
הכאבים הנוראיים שבחלל החזה, עוצרים את נשמתי וממתים אותה
מנסה לווסת את עצמי ולחלץ את הנהר העמוק והכואב
כל כך רוצה שהסערה וגם אם היא ממותנת לפעמים כבר תחלוף
להיות מוקפת באנשים המסיבים לאושרי ולממש את כל חלומותיי
להרגיש שאני קיימת ושייכת בעולם שכל כך הכל עכשיו מבלבל ולא מובן
והרוגע ישרור בתוכי וארגיש חופשייה מכל מכאוב וסבל כלשהו
כל זה לא ידוע ולכן מקשה למנף את את עצמי כי צריכה תמיכה ולא מקבלת
ולעיתים חושבת שאין צורך בה, כי רק מזיקה לי בשל שיקולים מקצועיים אשר פוגעים בי
ואין הרבה גם מה לעשות כי אלו החוקיות שלהם ולא נשאר לי מה לעשות
כמה אפשר לחוות בבת אחת את כל הרגשות הכואבות מכל מיני משברים נפשיים לאחרונה
אשר לא מניחים לי כלל
 
לצפיה ב-'לבד'
לבד
23/01/2015 | 23:47
3
28
שמת לב,במילה לבד ,אם תפרקי אותה יש לב ודלת .
זה הצוהר, להכנס פנימה אל עצמך, אל הלב שלך.
את לא לבד כי יש לך אותך וזה המון.
בנתיים  שולח אליך  ,תבונה שקיבלתי מזמן
האושר הוא שלך ושם בשבילך ,הוא לא נמצא אצל האחר/ת
לצפיה ב-'ואוו, ילד של, כתבת כל כך יפה'
ואוו, ילד של, כתבת כל כך יפה
24/01/2015 | 04:27
1
21
ומירבוש, יש לי רק בשבילך, אבל מלא כל טוב שיעזור לך להחזיק עד שגם הגל הזה יעבור. סומכת עלייך במיליון אחוז.
לצפיה ב-'אורי יש לך כל כך הרבה בשבילי, את מלאכית ומלאת נתינה, אוהבת'
אורי יש לך כל כך הרבה בשבילי, את מלאכית ומלאת נתינה, אוהבת
24/01/2015 | 17:34
8
לצפיה ב-'תודה רבה לך ילד של, ממש מרגש מה שכתבת, מקווה לטוב, המון תודה'
תודה רבה לך ילד של, ממש מרגש מה שכתבת, מקווה לטוב, המון תודה
24/01/2015 | 17:31
8
לצפיה ב-'איתך, מקווה שתרגישי קצת פחות לבד '
איתך, מקווה שתרגישי קצת פחות לבד
04/02/2015 | 11:15
9
לצפיה ב-'אבא'
אבא
17/01/2015 | 21:25
4
69
אני כותב לך,אתה לא תקרא את זה פה וספק אם תוכל לקרוא  בכלל.
אני חרד מהיום שבו יודיעו לי שאתה כבר לא פה, מצד שני אני מבין
שהחיים האלו ,כפי שאתה חי אותם היום, אין בהם ממש.
אתה מזהה ויש רגעים שאתה ,בכלל לא. נמצא באיזה מנהרת
זמן שמחזירה אותך 30 שנה אחורה ואולי מבחינתך ,אני הילד הקטן
של אז..ואני לא. אני מביט בך תוך כדי שאני מאכיל אותך כפי שהאכלת אותי
פעם. אני בוכה בכי פנימי שצועק דיי ,מספיק. כן יהיה לי קשה אפילו כואב
ועכשיו מה? לא כואב? כואב לי ,לראות אותך סובל ,עם ההבעה על הפנים
"די ,אני עייפתי"  השם שלך שהוא עולה, בין האנשים , הוא של אגדה.
איפה האגדה? זה שרקד  והיה מסמר כל ארוע, זה שלקח וניגן ועלה
על השולחנות והיה  מרכז . אתה מרכז עולמי , גם כיום .רק שזה כואב
אימים ,לראות ,אייך אתה נעלם לנו בין האצבעות ועדין מקווים
ורוצים להאמין שאתה תצא מזה.
לצפיה ב-''
18/01/2015 | 00:08
16
נושא רגיש מבחינתי.
כל החיים, עוד הרבה לפני שהוריי החלו להתבגר, התפללתי שלא יתבזו באחרית ימיהם.
זה קשה שהתפקידים ה"טבעיים" מתחלפים ושאנחנו נדרשים לטפל בהורים, אבל אני מורידה את הכובע בפני מי שעושה זאת בעצמו. במו ידיו.
מקווה בשבילך ובשביל אביך שהסבל והכאב יהיו מאחוריכם. רפואה שלמה.
לצפיה ב-'דרכו של עולם'
דרכו של עולם
18/01/2015 | 17:33
25
קשה וכואבת היא הפרידה מאדם קרוב מאב ואם שבעתים וקשה היא יותר כשהגוף בוד בך ואתה נהפך לשבר כלי ואנו נאלציםלסעוד אתכם לחייךאליכם בשעה שינו כואב לראות אתכםכך ולהיזכר במי שהיים לא מזמן אנשיםפעילים מלאי חיים ואנרגיה ומה נשאר ?כמו שאמרהלת "יש שניםשאינך חפץ בהם "ואתה מזכיר ל את הימים בהם אימי פכה לנזקקת תלויה בנשים זרים ..ובהחלט פרידה לא קלה ולכן אני מאחל לכל אד שיזכ באריכות ימים ואיכות חיים כי הם לא שלובים עולות בך מחשבות ל הטעם בסבל המתמשך והתועלות שבו אזהנה פרקת מעט מכאבך מאחל לך ולאביך שהסבל לא יארך  יעקב
לצפיה ב-'פרידה מאבא'
פרידה מאבא
21/01/2015 | 10:06
13
כפי שאתה מתאר, אבא שלך כבר לא ממש פה, 
התהפכו היוצרות, וכעט, אתה זה שצריך לטפל באבא, ולסעוד אותו,
אך הקשה ביותר הוא לראותו סובל.
כאשר האב היה דמות משמעותית, "אגדה" כפי שאתה כותב, קשה שבעתיים לראותו בגוף שבור, חי, אך לא ממש, לא כפי שהיה.
 
אם כל הכאב העצום, והקושי, 
ניתנת לך פה הזדמנות, לסגור את כל מה שטרם נסגר, להגיד את שלא נאמר.
לכולנו יש דברים שלא נאמרים, וזוהי ההזדמנות לומר אותם, 
אומנם הוא לא נמצא כאן במלואו, ואולי הוא לא יוכל להגיב ולענות לך, 
אך אתה יכול לומר לו את הדברים, לספר על אהבתך, להזכר ברגעים נעימים שחוויתם יחד, 
ספר לו על כל הדברים שאתה זוכר, 
וגם אם הוא לא יגיב ישירות, יש משהו ממנו ששומע ומבין ....
 
סגור את כל המעגלים כל עוד ניתן.....
 
מקווה שהסבל של כולכם יסתיים במהרה, ובדרך הטובה ביותר שאפשרית
לצפיה ב-'ילד יקר של'
ילד יקר של
24/01/2015 | 04:29
15
ואילו יכולתי, הייתי עכשיו מספרת גם, על אבא שהיה, על אימא שהייתה, ואיך חרדתי מהרגע שיודיעו לי עליה, ואיך הייתי אני זו שמצאה אותה כך, מצאה ולא הבינה, זה קרה מולי. איזה עולב, כמה קשה. חיבוק לחיזוק.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –
כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ