לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
63256,325 עוקבים אודות עסקים

פורום לסביות (בארון) נשואות לגבר

ברוכות הבאות בצל קורתו של פורום הנשים הלסביות הנשואות לגבר.

הפורום נועד על מנת להיות מקום ובית לנשים הנשואות לגבר והמתמודדות עם שאלת העדפתן המינית.אם חווית לאחרונה התאהבות בבת מינך, או אם ידעת על עצמך מאז ומעולם מה העדפותייך ועם זאת בחרת להינשא לגבר, אם את שואלת את עצמך שאלות לגבי שארית חייך, או אם אין לך תשובות ואת זקוקה למקום לשתף, אבל הסוד גדול כל-כך מאיים וחונק...כאן מקומך.
הגילוי שאת נמשכת לנשים, למרות שאת רעיה ואמא החיה חיי משפחה למופת - אינו אירוע פשוט. זו חוויה מטלטלת, מטלטלת את הזהות, את התפיסה העצמית, את השקט ולעיתים גם את המשפחה כולה. קשה להיות לבד עם הקושי הלבטים ורגשי האשמה. ועם זאת גם הארון  - דלתותיו כבדות והפחד לספר ולדבר על הנושא מעיק עוד יותר. 
לשם כך הוקם הפורום.
גם אם אינך יכולה להגיע עדיין לקבוצת תמיכה, גם  אם קשה לך לדבר על לבטייך אפילו עם חברת אחת והטובה ואפילו בחדרי חדרים של טיפול אישי, תוכלי כאן, בחסות המחשב והמקלדת לנסות לשתף ולהסתייע. כאן תוכלי לשמור על אנונימיות מוחלטת. להתחבא מאחורי ניק, ובכל זאת לקיים בעזרתנו את הדיון הפנימי שלך. אל תשכחי לדאוג לחסיונך, לנהל את הכניסות והיציאות שלך מהפורום באופן לא גלוי, להשתמש בני מיוחד לפורום זה (לא הגבלנו את הפורום לכניסת רשומים בלבד, גם כותבות עם ניק אורח מוזמנות) ואל תביאי אל עצמך חשיפה בטרם עת. זאת האפשרות שלך להמשיך לחיות את חייך ועם    זאת להוציא מחוש אחד ארוך וצר מבין חרכי הארון שלך כדי לבדוק את המציאות. 
  
וקצת עלי מנהלת הפורום: אני מנחת קבוצות (M.A.) ומטפלת הוליסטית. יש לי נסיון רב בהנחיית קבוצות בכלל וקבוצות נשים בפרט. גם אני במשך שנים חייתי את הקונפליקט שבין האמת האישית שלי והיכולת לחיות ולבטא אותה לבין הקשר העמוק וההזדקקות הרבה למסגרת המשפחתית שלי. אני מרגישה שעברתי כל צעד במסע הארוך ואני מכירה היטב את הרושי ואת ההזדדקות ואת הזמן  הקריטי שבו מצויות נשים כשהן בין לבין.
אפשר ללמוד עלי עוד בבלוגים שלי :
משקפי קריאה סגולים - http://inahar.wordpress.com/
אשמח לראותכן כאן ובקבוצת התמיכה הנפגשת בתל-אביב מידי שבועיים. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום לסביות (בארון) נשואות לגבר

ברוכות הבאות בצל קורתו של פורום הנשים הלסביות הנשואות לגבר.

הפורום נועד על מנת להיות מקום ובית לנשים הנשואות לגבר והמתמודדות עם שאלת העדפתן המינית.אם חווית לאחרונה התאהבות בבת מינך, או אם ידעת על עצמך מאז ומעולם מה העדפותייך ועם זאת בחרת להינשא לגבר, אם את שואלת את עצמך שאלות לגבי שארית חייך, או אם אין לך תשובות ואת זקוקה למקום לשתף, אבל הסוד גדול כל-כך מאיים וחונק...כאן מקומך.
הגילוי שאת נמשכת לנשים, למרות שאת רעיה ואמא החיה חיי משפחה למופת - אינו אירוע פשוט. זו חוויה מטלטלת, מטלטלת את הזהות, את התפיסה העצמית, את השקט ולעיתים גם את המשפחה כולה. קשה להיות לבד עם הקושי הלבטים ורגשי האשמה. ועם זאת גם הארון  - דלתותיו כבדות והפחד לספר ולדבר על הנושא מעיק עוד יותר. 
לשם כך הוקם הפורום.
גם אם אינך יכולה להגיע עדיין לקבוצת תמיכה, גם  אם קשה לך לדבר על לבטייך אפילו עם חברת אחת והטובה ואפילו בחדרי חדרים של טיפול אישי, תוכלי כאן, בחסות המחשב והמקלדת לנסות לשתף ולהסתייע. כאן תוכלי לשמור על אנונימיות מוחלטת. להתחבא מאחורי ניק, ובכל זאת לקיים בעזרתנו את הדיון הפנימי שלך. אל תשכחי לדאוג לחסיונך, לנהל את הכניסות והיציאות שלך מהפורום באופן לא גלוי, להשתמש בני מיוחד לפורום זה (לא הגבלנו את הפורום לכניסת רשומים בלבד, גם כותבות עם ניק אורח מוזמנות) ואל תביאי אל עצמך חשיפה בטרם עת. זאת האפשרות שלך להמשיך לחיות את חייך ועם    זאת להוציא מחוש אחד ארוך וצר מבין חרכי הארון שלך כדי לבדוק את המציאות. 
  
וקצת עלי מנהלת הפורום: אני מנחת קבוצות (M.A.) ומטפלת הוליסטית. יש לי נסיון רב בהנחיית קבוצות בכלל וקבוצות נשים בפרט. גם אני במשך שנים חייתי את הקונפליקט שבין האמת האישית שלי והיכולת לחיות ולבטא אותה לבין הקשר העמוק וההזדקקות הרבה למסגרת המשפחתית שלי. אני מרגישה שעברתי כל צעד במסע הארוך ואני מכירה היטב את הרושי ואת ההזדדקות ואת הזמן  הקריטי שבו מצויות נשים כשהן בין לבין.
אפשר ללמוד עלי עוד בבלוגים שלי :
משקפי קריאה סגולים - http://inahar.wordpress.com/
אשמח לראותכן כאן ובקבוצת התמיכה הנפגשת בתל-אביב מידי שבועיים. 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'למי יש מערכות יחסים עם נשים ונשואה?'
למי יש מערכות יחסים עם נשים ונשואה?
20/11/2017 | 13:14
75
הי בנות... גם אני חדשה פה
כבר זמן מה אני יודעת שאני נמשכת לנשים ורק פעם אחת העזתי לצאת בהצהרה הזאת למישהי, והמישהי הזאת ממש לא רצתה אותי כי אני נשואה עם 2 ילדים.
מאז החלטתי לשמור את הסוד הזה לעצמי.
הכרתי מישהי, לסבית, נהיה חיבור מדהים של חברות אבל אני מרגישה יותר ומפחדת להגיד לה... מפחדת לשתף אותה ברגשות שלי... מפחדת ששוב לא ירצו בי...
מה עושים? איך התחיל הקשר שלכן עם אישה בעודכן נשואות לגבר? מי עשתה את הצעד הראשון?
אשמח לשיתופים שלכן, לסיפורים שלכן.
תודה בנות! אני ממש לא יודעת מה לעשות.. לא ישנה בלילה, חושבת עליה, חולמת עליה... 
לצפיה ב-'movies like imagine me and you'
movies like imagine me and you
18/11/2017 | 21:43
1
91
האמת לא הכרתי אותו ורק מההודעה כאן בהמשך ראיתי ואהבתי מאוד

יש עוד סרטים מהסוג הזה?
לצפיה ב-'יש..'
יש..
19/11/2017 | 21:42
56
באתר שניקרא lesbian interest .יש שם סרטים וסדרות.כדאי לבדוק
לצפיה ב-'חרדיות להתפקד'
חרדיות להתפקד
17/11/2017 | 14:37
3
101
הי
אני נשואה חרדית מירושלעם שמחפשת קשר עם אשה..יש כאן כאלו.? רוצה קשר אמיתי לחיים ולא וירטואלי בלבד.. 
 
לצפיה ב-'הי'
הי
17/11/2017 | 16:19
96
יש פורום שכן שבו תמצאי יותר בנות בסגנון שלך קוראים לו "דתיות גאות" באתר אג'נדה
 
מאחלת לך בהצלחה כי כשנשואים זה לא קל קשר אמיתי 
לצפיה ב-'יש בעיה עם המקלדת והאנונימיות'
יש בעיה עם המקלדת והאנונימיות
18/11/2017 | 21:37
1
62
מבינה את הסיטואציה שלך, וחוסר היכולת לחפש, אבל רק רוצה להתריע בפנייך, קשה לדעת מי יושב מאחרי המקלדת, ברגע שאת מפרסמת ומקבלת פניות, תהיי זהירה מאוד, אל תחשפי יותר מידי על עצמך, ובודאי אל תכווני לחנוכה שהלו"ז ישפיע על ההחלטות.
תהיי נבונה ורק כאשר תרגישי על אדמה בטוחה תחשפי, וגם אז בזהירות יתרה
 
בהצלחה
לצפיה ב-'יש קבוצה חרדית בבת קול '
יש קבוצה חרדית בבת קול
19/11/2017 | 03:44
47
חשיפה שם הרבה יותר בטוחה מאשר פה באתר בהצלחה
לצפיה ב-'הסיפור שלנו'
הסיפור שלנו
18/11/2017 | 22:23
1
109
לזאת שפעם אהבה,
לזאת שעזבה.
 

אף אחד אף פעם לא טרח ללמד אותי איך חותכים מלון. כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה חוצה מלון אחד לשניים, מוציאה ממנו את הגרעינים ונותנת חצי אחד עם כפית לי, ואת החצי השני לאחי הקטן, ככה אכלנו מלון כל חיינו, וכשאליס מבקשת שאחתוך לה את המלון לקוביות עם מזלג היא מקבלת חצי מלון עם כפית ״כי ככה אמא החליטה״. גם חביתה הילדים שלי מאוד אוהבים, בעיקר על צנימים, אבל אני מכינה רק מקושקשת כי אני אף פעם לא מצליחה להפוך את הביצה כמו שצריך, ומעדיפה שיאכלו לחם טרי מאשר שיהיה ריח שרוף בבית, פיטר מתבאס ומבקש לאכול חביתה ״כמו אצל סבתא״, ״כשתהיה בבית של סבתא תאכל כמו של סבתא, עכשיו אתה אוכל מקושקשת כי ככה אמא החליטה״ אני אומרת לו במבט שלא משתמע לשתי פנים, אליס לעומתו כבר בכלל לא מנסה, היא מכירה אותי מספיק זמן כדי לדעת שאני היא זו שמחליטה ושלא אשנה את דעתי ולכן זה קרב שההפסד בו ידוע מראש, גם בעלי יודע וההורים שלי והחברות, אף אחד לא מנסה לערער או למרוד, לכל אחד ברור התפקיד שלו בחיים. ואז הגיעה נטע וטרפה את כל הקלפים מחדש.

חבל. חבל שלא נשארת שם.
איפה זה שם את שואלת? במקום ממנו הגחת אליי כמו רוח פרצים.
חבל. חבל שהחלון שלי היה פתוח,
חבל שבדיוק באותו הרגע הייתי זקוקה כל כך לאוויר.
מה שעוד לא ידעתי היה שאני זקוקה גם לאור ולחום ולאהבה ולביחד,
לשמחה וציפייה והתרגשות ושייכות,
לכאב וגעגוע ואובדן והצלה,
לתשוקה וחרמנות וטירוף ושיגעון,
לא ידעתי שאני זקוקה כל כך לאישה,
לא ידעתי שאני זקוקה כל כך לך.

לפעמים אני עוד כותבת לה, זאת אומרת, לעצמי אבל לה, מילים ומשפטים ומכתבים שאיש לא יקרא לעולם, כשבעלי פתאום נכנס לחדר ושואל מה אני כותבת אני אומרת לו ״את הסיפור שלנו, מאמי״ ומחייכת בנימוס, תמיד כשהזיכרון שלה עומד בינינו אני מחייכת אליו בנימוס, כאילו הנימוס הוא תרופה לשקרים, כאילו שאם לא אהיה מנומסת הוא פתאום יחשוד וישאל אותי - ״תגידי לי את האמת, את בוגדת בי?? אני רואה עלייך שכן!״, אבל כשיש נימוס הוא מסתיר, אם אהיה מנומסת הוא לא יראה עליי.

אני יציבה, הולכת בגב זקוף על המדרכה ואז היא מנשקת אותי והאספלט שתחת רגליי נמס. כל השליטה שלי נוזלת מבין אצבעותיי ואנחנו הופכות להיות אחת שהיא זו שמחליטה עליה; על הגוף, על המחשבות, על הרצונות, על החלומות והתגשמותן, היא מובילה את המשחק הזה ועל אף שאנחנו שחקן אחד היא גם זו שתמיד מנצחת.

כשאני חוזרת הביתה אני חותכת לילדים עגבנייה אחרי שפיטר מבקש שרי, אליס מגלגלת אליי עיניים של בת 16 בגיל ההתבגרות על אף שהיא בסך הכל בת 8. היא אוהבת את נטע וקוראת לה החברההיפההכיטובהשלאמא אבל לפעמים אני תוהה אם היא מרגישה שזה יותר מזה. היא חכמה יותר מכל ילדה בת 8 שיצא לי להכיר, ולא כי היא הבת שלי, היא שקטה ובוחנת אנשים בקפידה, לומדת אותם על קנקנם, לפעמים אני חושבת שהיא באמת באה מארץ הפלאות ושיש לה כוחות על וזה מפחיד אותי, ובעצם, איזו אמא לא תרצה שלבת שלה יהיו כוחות על? כנראה רק אחת כזו שיש לה מה להסתיר.

פיטר כבר בן 4 אבל הוא ילדותי מאוד וכנראה יהיה לו קשה ובכל זאת החלטנו לעשות עוד ילד כי שניים זה מעט מידי, ככה כולם אומרים, ושלושה עדיין נכנסים ברכב אחד. "ילדה" אליס מתקנת אותי, היא רוצה אחות ואני יכולה להבין אותה, אין שום דמות נשית שפויה בחיים שלה. היא כמעט ולא שומעת כן על שום דבר שהיא מבקשת ומקבלת את הגזירה כמו שהיא, אז למרות שאני אתאיסטית גמורה אני מתפללת לאלוהי הביציות והזירעונים שתצא לי בת כדי שאליס תלמד גם תחושת ניצחון מה היא.

בלילה אנחנו מנסים כי אני מבייצת אבל לא רטובה, "זה בגלל שאני אחרי מקלחת" אני אומרת לו, "תביא את חומר הסיכה בטעם תות, אני פחות אוהבת את האננס", "מה זה משנה הטעם? את לא הולכת ללקק את זה" הוא עונה ואני נזכרת שהוא צודק, שעכשיו הוא יחדור לתוכי ויגמור ואני ארים את הרגליים במשך 20 דקות כי עכשיו לא עושים סקס או אהבה, עכשיו עושים ילד, ואת התותים אני אשמור למחר, לנטע.

כשנטע נוגעת בי הזמן עוצר מלכת. מגע של אצבע על הברך אני מרגישה עד הגב. לנשיקות שלה תמיד יש טעם של המסטיק שאני אוהבת, וריח הווניל שלה דבק בבגדיי ובגופי. היא לימדה אותי להקשיב לשקט, לצעוק כשכואב, כשאוהב, כשדואב, היא לימדה אותי לאהוב בצורות שלא הכרתי קודם, היא בנתה לה בית בתוך ליבי, ואני לא רציתי שתלך משם לעולם.

אהבתי את נטע כמו שלא אהבתי בחיים שלי, לא את בעלי, לא בני זוג קודמים בחיי, לא את החברות שלי ולא את הילד או הילדה שברחמי. היא הייתה דומה לי וההפך הגמור ממני. היא הייתה נשואה בעצמה והיו לה שני בנים שאהבה אהבה עצומה, ואני הייתי מחכה שתשכיב אותם לישון בלילה ותבוא לאהוב אותי.

בשקיפות עורפית כבר אמרו לנו בביטחון שזו בת, אליס שמחה עד דמעות ופיטר חלם בהקיץ ולא הבין, כהרגלו. היא הייתה שוחה בתוכי בטירוף כמו דג עם שאיפות לחצות אוקיינוסים והיה לי ברור שאקרא לה אריאל. היינו שוכבות על החוף בלילה ומסתכלות על הכוכבים, אני, אריאל ונטע, היא הייתה שמה את היד שלה על הבטן שלי בשביל להרגיש ואני הייתי מבקשת שאריאל תצא יפה כמוה. "בא לי שמשהו ממך יעבור אליה - העיניים, הגומות, החכמה, הטירוף, הלב שלך. כל מה שיהיה לה ממך אני אוהב יותר מכל דבר אחר. זה מוזר לחשוב מחשבה כזאת נכון? אבל לא אכפת לי מה מוזר, אני רוצה שיהיה לה משהו ממך".

אני רוצה לשכב איתך באור הירח
בזמן שכוכבים יפלו מהשמיים מרוב יופייך
אבקש עבורך משאלות
ואתפלל -
תאהבי אותי לעד

כשאני חוזרת הביתה כולם כבר ישנים ואני מרגישה הקלה שאני לא צריכה להיות מנומסת. אני לא מתקלחת, נכנסת למיטה עם הריח שלה והולכת איתה לישון. בבוקר אני מוצאת את עצמי במיטה עם פיטר ואליס, כל אחד מהם צמוד לחלק אחר של הגוף שלי, אני מתנתקת מהם במהירות ואז מעירה אותם ושואלת מה הם רוצים לארוחת הבוקר. הם לא קמים באיטיות כמו בני אדם נורמלים, לא משפשפים קודם עיניים או נמתחים או מתכרבלים עוד קצת, תוך רגע שניהם כבר מלאי אנרגיות, קופצים על המיטה וצועקים ביחד "פנקייק!!", אז אני מכניסה בורקסים לתנור כי זה מהיר יותר ונכנסת להתקלח, חייבת להספיק לראות את נטע לפני שהיא טסה לאמסטרדם.
 
לצפיה ב-'הסיפור שלנו - המשך'
הסיפור שלנו - המשך
18/11/2017 | 22:25
62
הגעגוע שובר לי את הלב ואוכל לי את הבטן מבפנים, גם אריאל מרגישה בחסרונה ושוחה בפחות התלהבות. המוח שלי נמס מטפשת הריון ומהחוסר שלה ואני לא יודעת כלום כבר הרבה זמן, אבל כן יודעת שלגעגוע שלי, זה שפעם לא ידעתי בכלל שקיים, זה שהיה קיים ליום או יומיים כשאנשים עזבו או התרחקו ואז נעלם כי הוא התרגל למרחק, כי כזה הגעגוע שלי, הוא אחד שמסתגל מהר למציאות חדשה, אני יודעת שלגעגוע הזה יש היום אישיות וחיים משל עצמו, שהוא כבר לא הגעגוע שהיה בי פעם, היום הוא גידל שורשים ונטע אותם עמוק באדמה שבליבי. בימים של שמש הוא פורח, מימים של גשם הוא ניזון, הוא אף פעם לא קמל, לא נח, אי אפשר לגדוע אותו, הוא מתגעגע ביום ומתגעגע בלילה, הוא מתגעגע בעבודה, הוא מתגעגע כשהיא בחו"ל, ומתגעגע בעיקר כשהיא קרובה כי הוא כבר מכין את עצמו ללכתה ולגעגוע העצום עד לפעם הבאה שתשוב. זה געגוע שאף פעם לא הכרתי ונראה לי שאני אהיה חייבת להתרגל אליו, כי השורשים שלו כבר כל כך עמוקים שנדמה לי שהוא פה כדי להישאר. לתמיד.

אליס שמה לב שמשהו עובר עליי אז במשך כמה ימים היא לוקחת אחריות על פיטר ומטפלת בו, חותכת לו פירות לארוחת ארבע, מעסיקה אותו בחדר ולא מבקשת עזרה בשעורי הבית כדי לתת לי זמן עם היגון שלי. בלילה היא מבקשת שאקריא לה סיפור למרות שהיא קוראת יותר טוב מרוב המבוגרים שאני מכירה, היא עושה את זה כדי להסיח את דעתי. אני מקריאה לה את "שפת הסימנים של נועה" ומבטיחה לה שמחר תקבל חמש צמות לכבוד יום חמישי, היא מחייכת ומתרפקת עליי, יודעת שמחר, לשם שינוי, אקיים.

אני נוסעת באוטו ואת איתי
יש שמש בחוץ ועוד אחת בתוכי
ואני מוארת וקורנת ממך כשאת כאן
הרדיו שר שירים שמישהו זר כתב עלייך
אנחנו מדברות ושותקות אהבה
אם רק היית יכולה להרגיש מה שאני מרגישה
אז היית מבינה
כמה שאת אהובה.
והתשוקה אלייך והכמיהה
והחשמל שזורם לי בגוף מהמגע של ידך
או שפתייך
או מבטך
כבר גדלו לממדים לא מציאותיים
שלא נבראו עדיין או הומצאו
שאיש עוד לא חווה מעולם
חוץ ממני
וממך.

בבוקר אני קורנת וגם הילדים במצב רוח טוב, אליס הולכת לבית הספר בגאווה ששמורה רק לילדות שלאמא שלהן יש זמן לסרק אותן, ופיטר מרוצה כי הלבשתי לו חליפת כדורגל של ברצלונה. זה היום החופשי שלי ונטע חוזרת מחו"ל והיום אפילו טעם אננס מרגש אותי. אבל כשהיא נוחתת זה לא אצלי בסלון, היא מודיעה שהיא עייפה מהטיסה ושניפגש מחר, ולי אין שום זכות החלטה בנושא, היא זו שקובעת, תמיד.

רק שלושה ימים אחרי היא מוצאת קצת זמן להיפגש איתי, בין לבין אני שולחת לה הודעות געגוע אבל היא לא עונה ולי ברור כבר שזה נגמר ובאיזשהו מקום אני סוגרת אותנו. כשאנחנו נפגשות היא שונה ומרוחקת, מספרת בלקוניות על הטיול ואני נזכרת בכל ההבטחות שלה וצועקת עליה בתוכי – "הבטחת שנטוס אחרי שאלד! ושתביאי לי חולצה עם הריח שלך ותרכיבי אותי על האופנוע ושנעשן ביחד... את עוזבת ואני נשארת בלי כלום", אני לא מקללת אותה בדמיון למרות שאני רוצה, אבל אני לא אחת שמקללת באופן כללי אז אני רק מסננת בשקט "מטומטמת" על הדבר הטוב הזה שהיא מוותרת עליו וזורקת לפח בלי שום סיבה.

כן העוצמה משוגעת ובכל פעם שהיא באה אני לא יכולה לחשוב על שום דבר אחר, להתרכז בשום דבר אחר, כל היקום הופך להיות נטע, אני ממלאה את החורים בלב שלה והיא ממלאה את החורים בלב שלי ובלעדיה הם נפערים לבורות ענקיים שאין להם סוף, וזה מפחיד וזה כיף וזה מטורף וזה בדיוק מה שהיה חסר לי בחיים - אותה. וגם לה זה היה חסר, אני יודעת, היא אמרה לי כשהכרנו. יש בינינו חיבור מיוחד, טבעי, מדויק, כזה שיכול להיות רק בין אישה לאישה, ואני רוצה לנצל ולמצות ולחיות את זה, והיא מטומטמת.

המאזן המשפחתי משתנה כשאני יולדת. "בעצב תלדי בנים" ככה אליס מספרת לי שהיא למדה בשיעור תורה בבית הספר, "זה העונש שאלוהים הטיל על חוה", "ובנות?" אני שואלת, "עם בנות זה הרבה יותר קשה" אני אומרת לה, והעיניים שלה בורקות כאילו היא מבינה למה אני מתכוונת. יש לנו פלוס אריאל בבית ומינוס נטע בלב למרות שבתוכי אני ממשיכה לחכות לה, אליס שמה לב שהיא נעלמה אבל לא שואלת, היא שמחה מהאחות החדשה שלה וגם פיטר שמח בדרכו שלו. באחד הערבים אני מאשימה את ההורמונים של אחרי הלידה ומרשה לעצמי פתאום לבכות, תוך כדי שאני חותכת להם חצי מלון עם כפית.

נכנסת לחיים שלי בבום וככה גם בחרת לצאת מהם - באבחה אחת.
השארת אחרייך שובל של עשן ואת סדקי ליבי השבור ונעלמת.
ועל אף שלא היה לי כלום לפני שהכרנו,
רק כשהלכת הבנתי
כמה נותרתי חסרת כל.
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
16/11/2017 | 20:53
1
124
הי,
רציתי לשאול, איך אתן בקטע המיני עם הבעל? לא רוצות בכלל או שפשוט זורמות איתו?
לצפיה ב-'שאלה!!'
שאלה!!
17/11/2017 | 09:45
56
לצפיה ב-'בדרך אלייך'
בדרך אלייך
10/11/2017 | 11:43
2
237

פתחתי דלת, חשבתי שהגעתי רחוק..
והגעתי לתוך עצמי,  
ממש  ממש בתוך.
גיליתי מרחב עמוק 
 מלא דלתות 
ודשא ירוק
ואין שום חלון  
שאוכל דרכו לקפוץ 
אין "קיצורי דרך"
ורצתי מדלת אחת לשניה 
מחפשת מסלול  נוסף לבריחה. 
חולמת לצאת  אל האויר הפתוח,
 לרוץ יחפה בשדה עם הרוח 
חיפשתי בצרור עמוס של מפתחות
 ניסיתי בדחף מהיר,  בלהט זעיר
התיאשתי והשלכתי  את הצרור שבידי 
וגיליתי שמפתח הזהב נמצא בתוך ליבי 
כבר כמה שנים שהדמיון והמציאות בפייט מי יותר טוב ומי לוקח יותר רחוק.
עכשיו כבר חנוק ואני כמעט לא נושמת 
געגועים ואהבה כמו בסרט 
 יש בי מלא אומץ וחופש 
אז מה עוצר אותי 
אני שוב שואלת 
פחדים של אנשים אחרים 
כך אני משערת
כי אני בעצמי לגמרי אחרת 
אני חולמת אותי ואותה 
כך ברגע קטן של לפני השינה
מאמי, אפשר לכבות את האור? 
היא אומרת כן , ומסתכלת לתןך עיני
חושך סביב 
אורות כבים,וההצגה נגמרה.
עכשיו זה מתחיל... 
כמה  קל לממש אהבה 
 
 
לצפיה ב-'ואוווו'
ואוווו
13/11/2017 | 11:23
76
איזה כתיבה נוגעת
כתבת כל כך אמיתי.
מקסים
לצפיה ב-'שאפו גברת'
שאפו גברת
15/11/2017 | 00:03
68
סוף סוף קראתי בעיון....
לצפיה ב-'זמן פציעות'
זמן פציעות
04/11/2017 | 22:27
2
268
הייתה אהבה. אהבה שחולמים עליה. אהבה טובה כזאת ומעצימה.
עכשיו היא הלכה. נעלמה מחיי. חור ענק נפער לי בלב. 
חושבת עליה. חולמת אותה. חסרת מנוחה. אוףףף
לצפיה ב-'...'
...
06/11/2017 | 23:21
119
למה היא הלכה?
הלכה כי היא נשואה?
 
לצפיה ב-'יהיו כאלה שיגידו לך'
יהיו כאלה שיגידו לך
09/11/2017 | 00:00
102
שרק הזמן עושה את שלו, אבל אצלי הזמן עושה יותר גרוע.
תנסי למרות הקושי להשאר חזקה עד כמה שאפשר.
לצפיה ב-'תופסת רגע של אומץ.'
תופסת רגע של אומץ.
05/11/2017 | 14:49
1
261
לסבית, נשית.
סיפור קצת שונה משל האחרות פה, אני חושבת ולא יכולה לפרט מפאת פרטיות.
רוצה להכיר אישה בגילאי 35-50 פחות או יותר (אני עצמי בשנות העשרים המאוחרות).
 
אני.
 
לצפיה ב-'עשית את זה'
עשית את זה
16/11/2017 | 09:03
45
יציאה מארון ווירטואלי.
גם זה שלב..
לצפיה ב-'פנויה להצעות '
פנויה להצעות
03/11/2017 | 23:21
272
היי...
הייתי, יצאתי, חזרתי... לא בטוחה כמה זמן אשאר כאן.
נשואה ושלמה במקום שלי.
אוהבת נשים...מכורה לרגש שיכול להתרחש רק בין שתי נשים.
בשלב כזה בחיים שאני מחפשת את עצמי ואולי גם חברה שתהפוך להיות מאהבת.
לצפיה ב-'יש כאן כאלו?'
יש כאן כאלו?
02/11/2017 | 11:49
3
256
הי,
אני חדשה כאן
וקראתי לעצמי "גדולה מהחיים" כי זאת בדיוק מי שאני.
אז אם יש כאן כאלו, שאוהבות נשים שכמוני, בעלות חוש הומור ואוהבות את החיים.
אשמח להכיר אתכן
לצפיה ב-'ספרי קצת על עצמך '
ספרי קצת על עצמך
02/11/2017 | 14:14
1
137
לצפיה ב-'להפוך חיסרון ליתרון'
להפוך חיסרון ליתרון
03/11/2017 | 09:41
144
אז כך, מי שבאמת רוצה להכיר אותי מוזמנת לכתוב לי לפרטי.
האמת? נשברתי
כל פעם מנסה להכיר דרך אתרים כאלו ואחרים, אך ברגע האמת תמיד הנתון החיצוני היה נקודת שבר עבורי.
הפעם, אמרתי שנמאס לי ואני רוצה למצוא חברות שאחד מהחיסרונות הכי גדולים שלי יהי היתרון של זאת שתירצה בי.
אני אדם חיובי ולכן אני גם מאמינה שיבוא יום ואמצא אהבה למרות הכול.
לצפיה ב-'אשמח להכיר'
אשמח להכיר
17/11/2017 | 14:22
19
לצפיה ב-'מי מכירה?'
מי מכירה?
29/10/2017 | 07:54
6
279
בעברי ראיתי סרט יפיפה על בחורה צעירה מאורסת שפוגשת במוכרת בחנות פרחים ונרקמת בינהן אהבה מדהימה..
למישהי זה נשמע מוכר? מישהי מכירה ויכולה לומר לי את שם הסרט?
 
תודה
לצפיה ב-'אולי התכוונת'
אולי התכוונת
29/10/2017 | 09:25
3
151
ל- imagine you and me ?
לצפיה ב-'לא '
לא
29/10/2017 | 09:52
2
96
זה לא הסרט הזה
לצפיה ב-'צודקת'
צודקת
29/10/2017 | 11:07
1
140
חושבת שהתכוונת ל"קליק"
 
לצפיה ב-'כן!!!! תודה :)'
כן!!!! תודה :)
29/10/2017 | 11:54
42
לצפיה ב-'מצחיקות '
מצחיקות
31/10/2017 | 21:31
1
104
Imagine me and you
וקליק (הלינק שצירפת) זה אותו דבר.. 
����
לצפיה ב-'העיקר הסרט'
העיקר הסרט
01/11/2017 | 08:14
75
ממליצה לחום למי שלא מכירה
לצפיה ב-'חלום? '
חלום?
30/10/2017 | 05:32
4
240
ואולי, לא היו הדברים מעולם 
ואולי, מעולם לא השכמתי 
עם שחר לגן, 
לעבדו בזיעת אפי. 

מעולם, בימים ארוכים ויוקדים 
(ארוכים ויוקדים) של קציר 
במרומי עגלה עמוסת אלומות 
לא נתתי קולי בשיר. 

מעולם לא טהרתי 
בתכלת שוקטה ובתום 
של מ****י שלי הוי מ****י שלי 
ההיית או חלמתי חלום?
לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
30/10/2017 | 09:29
79
כמה עוצמה יש במילים האלו
לצפיה ב-'...'
...
30/10/2017 | 23:56
69
מדהים..
פעם זה היה השיר שלי. עוד בתקופה שהייתי מתקשרת איתה דרך סטטוסים.
מקירבה ככ גדולה לריחוק, מחקה אותי כל פעם מחדש.
כתבתי לה- ואולי לא היו הדברים מעולם...
לצפיה ב-'אם כבר'
אם כבר
31/10/2017 | 13:41
1
90
מה שפעם היה אבנגרד ממש:
"על גלי קסם ידי חותרת 
כנרת את כנרת את אהובתי"
ביצוע פרובוקטיבי לשיר 
בפסטיבל עין-גב ב-1993
פרק בהסטוריה.
 
אירית א. נהר מנהלת פורום לסביות בארון נשואות לגבר
מטפלת פרטנית משפחתית וזוגית ומנחת קבוצות מתמחה בבנושאים
הקשורים למגד ולמעברים בעקבות גילויים מאוחרים הנוגעים לזהות המינית.
לצפיה ב-'חחח'
חחח
31/10/2017 | 16:24
56
גדול :) מכירה את הביצוע, אבל עד שלא שמת את האצבע (המורה) לא נפל לי האסימון....
אגב, הקישור שלך לא עובד.
לצפיה ב-'לא יודעת מה לעשות'
לא יודעת מה לעשות
24/10/2017 | 14:55
2
323

 היי לכולן 
אז איפה מתחילים... אני בת 35 נשואה לגבר עם שני ילדים קטנים. 
הכרתי מישהי בעבודה לפני כמה חודשים, לסבית.  מהתחלה הייתה משיכה מטורפת בהתחלה יצאנו לכמה בירות חברותיות ומהר מאוד זה עבר לקשר מדהים ואהבה מטורפת ולסקס מדהים!! וואו אין דברים כאלה... והיום אנחנו שתינו מאוהבות בטירוף ורוצות להיות ביחד.
תמיד הייתה לי משיכה לנשים והם נמשכו אלי והבן זןג שלי ידע מזה. אבל תמיד הייתי עם גברים.
כרגע אני והבן זוג שלי פרודים הןא מאוד פגוע וכועס עלי אבל כן יש סוג של ניסיון לחזור להיות יחד... אבל אני סובלת בלעדיה ומתגעגעת אליה כלכך...
אני בכלל לא יודעת אם אני רוצה לחזור אליו הבעיה שיש ילדים קטנים וצריך לחשוב איך כל זה משפיע עליהם. 
ןמה זה אומר עלי אני לא יודעת אם אני בכלל מסוגלת להיות שוב עם גבר אחרי זה
מה עושים אני סובלת ומדוכאת מהסיטואציה ובאמת שכבר לא יודעת מה לעשות...
 
לצפיה ב-'אהלן'
אהלן
25/10/2017 | 17:25
154
אין תשובה נכונה למצבך. 
יש כאן כאלו שרק מחכות להפרד ומקנאות בך, יש כאלה שממש רוצות להנות מ2 העולמות ולכן לא מקנאות בך, ויש כאלו שנשים זה רק בפנטזיה ולא הגיעו לרבע ממה שהגעת. 
את צריכה לעשות את כל החושבים וללכת אחרי הלב שלך.
הכי חשוב זה להתייעץ עם אשת מקצוע או חברה ממש( אבל ממש!) טובה.
בהצלחה בכל אשר תפני
לצפיה ב-'אין תשובות פשוטות...'
אין תשובות פשוטות...
26/10/2017 | 09:41
129
בסיפור שלנו, לצערי, אי אפשר לדפדף לסוף הספר לדף התשובות ולדעת איך לנהוג. 
הסבל שאת חווה עכשיו מייצר את התשובה.
תוך כדי התמודדות עם כך המרכיבים של
אישיותך והמרכיבים של הסיפור שלך ושל השותפים שלך, היכולות הכלכליות שלך, מעגלי התמיכה שלך, נחישותך, מידת השיכנוע שישי לך לגבי מי את ומה טוב עבורך. 
מנסיון ומהכרות אני רוצה להגיד לך שקבלת ההחלטה צריכה זמן. זמן סבל לצערי. כי כל צעד אחר ומהיר יהיה קל דעת. וכל דבר שתבחרי בסופו של דבר לעשות, ידרוש ממך גם להביא את הסביבה שלך ליכולת לקבל אותו. הורים משפחה, ילדים, חברים, וכן גם הבעל. ככל שיוכל לקבל את הצעד שלך, במידה ותחליטי לבצע אותו ולהפרד ממנו , כך אפשר יהיה לבנות איתו יותר שיתופי פעולה בהמשך חייכם המשותפים כהורים. 
את מוזמנת להמשיך להתלבט כאן, להצטרף למפגשים, או, כפי שכתבו מעלי, להעזר בפרויקט תלתן לתמיכה אישית. 
זהו תהליך.
קשה ללהיות לבד מול רגשי האשם מחד והדחף הריגשי מאידך. תעשי לך מקום של תמיכה. 
 
בהצלחה
 
אירית א. נהר מנהלת פורום לסביות בארון נשואות לגבר
מטפלת פרטית זוגית ומשפחתית, מתמחה במעברים באמצע החיים כתוצאה מגילויים הקשורים בזהות המינית
מייסדת "תלתן -תמיכה וליווי לנשים לסביות נשואות לגבר"
לצפיה ב-'שלום לכולן'
שלום לכולן
24/10/2017 | 14:27
207
האם יש מישהי שיודעת על קבוצה של לסביות דתיות בניו יורק?
משהו כמו בת קול או קבוצה ישראלית כל שהיא יתאים. תודה
לצפיה ב-'ברכות למצטרפות החדשות לפורום'
ברכות למצטרפות החדשות לפורום
21/10/2017 | 16:34
2
145
שלום,
אני רואה הרבה ניקים חדשים והרבה הודעות "שלום אני חדשה כאן".
מברכת את המצטרפות החדשות!
מקווה שתמצאו כאן בית לכתיבה ולביטוי.
לשם כך קם הפורום - כדי שניתן יהיה לבטא במרחב מכיל את תהפוכות הרגש
והתודעה המתרחשות במצב המורכב שבו נמצאות נשים נשואות שמגלות את
המשיכה לנשים.
מקווה שתמצאו כאן חברות, חברות לעט, שותפות ואולי גם אהבות.
 
קצת על ההסטוריה של הפורום:
בדיוק היום ראיתי שתאריך העליה של האתר לאויר הweb היה לפני שבע שנים
ב- 26 לספטמבר 2010.
מדהים איך חלפו השנים!
הפורום נפתח שנה לאחר שהחלה לפעול קבוצת התמיכה לנשים לסביות נשואות
לגבר, כדי לאפשר עוד מרחב לתמיכה, דיסקרטי יותר, שמאפשר להתחבר לקהילת
נשים דומות תוך שמירה על אנונימיות מירבית.
מאז אותה התחלה התרחב פרויקט תלתן  והוא מספק בנוסף לקבוצות התמיכה
ולפורום כאן בתפוז, גם תמיכה במפגשים פרטניים לנשים שאינן מעיזות להחשף
בקבוצה ומעונינות לשמור על דיסקרטיות. 
פרויקט תלתן הוקם כדי לתמוך וללוות נשים שמגלות גילויים חדשים הנוגעים
למיניותן כשהן כבר נשואות ואמהות. הפרויקט תומך גם בזוגות של גבר ואישה,
שבהם האישה יוצאת מהארון כדי שהבעל הילדים והמשפחה כולה יעברו את
השינוי באופן שימזער את הפגיעה,
הוא תומך בזוגות של נשים מעורבות (אחת נשואה , אחת רווקה) ובזוגות של שתי
נשים העושות יחד צעדים למימוש החלום להתאחד, בנשים לאחר הפרידה מהבעל
כשהחיים דורשים לקחת אחריות על המון דברים חדשים ,וגם בנשים שבוחרות
להשאר נשואות ולקיים את המשיכה לנשים באופן נסתר לעיתים, גלוי לעיתים,
או אפילו לעיתים לוותר כליל על הדבר הזה שבתוכן, או לדחות אותו, לזמנים נוחים
יותר. הכל נכון, הכל אפשרי, יש הרבה דרכים לאושר. 
 
כל כך הרבה קרה מאז 2010. כל כך הרבה נשים, שלמדו למצוא דרך חדשה,
מתסכלת פחות להכיל את המשיכה לנשים שמצאו בתוכן... כל אחת בדרכה
ובהתאם לנתונים המיוחדים המאפיינים אותה ואת משפחתה.
והנה אנחנו כאן.
הפורום הזה שעבר גילגולים רבים כל כך באופן שהדפים שלו נראים והפוסטים
שנכתבים בו, הנקיון החדש שיש בו לאחר שלפני זמן מה הפסקנו את האפשרות
לכתוב בניקים מתחלפים ואנחנו מאפשרים לכתוב רק בניק הקבוע.
התבגרנו.
 
אז...
ברוכות הבאות!
הותיקות והחדשות.
עשו בפורום הזה שימוש נבון שיקדם את הגשמת חלומותיכן.
ושתהיה שנת כתיבה מעניינת
ואופק מלא בקשתות צבעוניות 
 
ניתן לכתוב לי, לבקש בקשות, להציע, ניתן להצטרף למפגשי הנשים, ולהעזר בתמיכה הפרטנית.
פרטי ההתקשרות - דרך התיבה כאן בתפוז או  בקישור למטה. 
נהיה בקשר.
 
אירית א. נהר מנהל פורום לסביות בארון נשואות לגבר
מטפלת פרטנית משפחתית וזוגית בראיה מיגדרית,
מתמחה במעברים באמצע החיים כתוצאה מגילויים חדשים בנושא מיניות
 
לצפיה ב-'מפגשים'
מפגשים
21/10/2017 | 17:22
1
138
הי
רשמת שיש מדי פעם מפגשים
אשמח לקבל פרטים
תודה.
לצפיה ב-'מפגשים'
מפגשים
21/10/2017 | 18:37
133
אשמח לתת פרטיםעל המפגשים.
מכל מיני סיבות מובנות אינני מפרסמת את הפרטים כאן.
אנא צרי עמי קשר בטלפון 052-4897153
אירית א.נהר
לצפיה ב-'עשיתי את זה'
עשיתי את זה
19/10/2017 | 02:52
6
304
וווואווווווווווווווווווווווו
הרגשת השחרור המטורפת שאני חווה כרגע לא תוכל להיות מתוארת במילים. רק מי שחוותה אותה תוכל להבין את רמת השחרור
עשיתי את הבלתי יאומן, יצאתי מהארון!!!!!!!!!!!!!! בפני ההורים שלי בפעם הראשונה בחיי! בעודי נשואה לגבר מרגש. ומדהים. החבר הכי טוב שלי מזה שנים. שלא רציתי לפגוע בו. אבל ללב יש תחושות משלו.....
הדבר הכי מפחיד פתאום הרגיש לי הדבר הכי נכון
ישבנו יחד בסלון שלי, אבא אמא ואני
דברנו על מספר נושאי שיחה ופתאום הרגשתי שזה הזמן הנכון לעשות את זה.
במילים :
"אני הולכת לצאת מולכם בהצהרה על הסוד הכי גדול של חיי, הסוד שמעסיק אותי 24/7 ואף אחד לא יודע" ...
הם היו קשובים יותר מתמיד, מודה.
"אני הולכת לצאת מולכם מהארון. (שתקתי, מחכה לתגובה) הם מסתכלים במבט של לא מבינים מה אני מנסה לומר....
"אני רוצה לספר לכם על האהבה שלי לנשים. לא סתם אהבה. כזו שמשתקת את כל הגוף. כזו שמעלה את קצב פעימות הלב שלי. כזו שמרגשת אותי פיחמש מבעלי המדהים!" ....
והם עדין לא מבינים אותי
"אבא, אמא. אני לסבית!!! ... "
אמא שלי ביציאת די עם השטויות שלך אני עוד רגע חוטפת התקף לב, תעשי את זה כשאהיה בקבר.
ואבא שלי, העיקר שתהי מאושרת....
ואני, אני את שלי עשיתי!!!!
הלוואי שיהיה בי את הכח לקום ולפרק את המשפחה. לפרק את הקן החם שלי. את הפינה שכבר לא מרגישה לי הפינה המושלמת השקטה והשלווה שהיא הייתה אמורה להיות.
בלב שלי שמורה פינה חמה לאישה שתצליח לכבוש אותו בקרוב



לצפיה ב-'ואוווווו!'
ואוווווו!
19/10/2017 | 12:27
1
135
כל הכבוד לך וכיף לך והכל ביחד מעורבב לי. :)
איזה כיף לקרוא דבר כזה!
זה צעד ענק ומשמעותי ואני חושבת שאפילו זכית שעשית זאת.
כל הכבוד להורים על התגובה!
בעלך אני מבינה גם יודע.. איך הוא הגיב שסיפרת להורים?
לצפיה ב-'באופן כללי'
באופן כללי
19/10/2017 | 15:41
141
הוא יודע.
הוא לא יודע שאתמול פתחתי את זה מולם
והוא לא יודע באמת כמה זה בוער בי
תודה :)
לצפיה ב-'מתרגשת איתך'
מתרגשת איתך
19/10/2017 | 23:09
118
ובשבילך..!
לפעמים מרגיש לי שדווקא היציאה למול ההורים - היא הקשה ביותר.
מבחן אמיתי לאלו שהביאו אותנו לעולם והתחייבו שיאהבו אותנו ללא גבולות.
כשמספרים לבן זוג ואם מחליטים להפרד אז ברור שזה קשה אבל אחרי הפרידה כל אחד ממשיך לחייו..
עם ההורים זה אחרת.. זה קשר שלא מסתיים גם אחרי הבשורה( גם זה לא בטוח..) וצריך ללמוד לחיות עם הבשורה ועם כל המשמעותית שלה ביום ביום, חגים, שבתות - כך הזמן.
מעריכה את האומץ ומאחלת לי למצוא את הזמן הנכון ולהצליח לדבר בכנות ופשטות.
לצפיה ב-'כל הכבוד !!'
כל הכבוד !!
20/10/2017 | 12:55
84
כמי שעשתה את זה בפומבי על גלי הפייסבוק בהחלט יכולה להבין את האושר שלך !!! ברכות
לצפיה ב-'מאחלת לעצמי גם ..'
מאחלת לעצמי גם ..
20/10/2017 | 17:05
91
בדיוק במקום שלך....
כל כך מבינה ומתה להגיד ולהוציא זאת החוצה בדיוק כמוך.
עם משפחה ..ילדים ... קריירה ומה לא...
אבל האמת היא פנימית שם ובלתי שלמה וכל כך מתפשרת כרגע....עד אשר אדע להוציא.  בדיוק כמוך!
את אמיצה ומדהימה מבלי שאכיר אותך.
אשמח להכיר וללמוד ואולי גם לאזור את האומץ המדהים שלך.
מ.
 
 
 
לצפיה ב-'מצטרפת לברכות'
מצטרפת לברכות
21/10/2017 | 15:48
63
התמיכה של משפחת המקור חשובה מאין כמוה.
רוצה להכין אותך לכך שאחרי שההודעה תשקע - יתכן שיהיו עוד קשיים ועוד דיבורים ושאלות וכדאי שתהיי מוכנה וסבלנית. בעיקר מפני שאת עדיין נשואה
ויש לכך השפעה על המרקם המשפחתי כולו.
ההורים והקרובים לנו, גם אם יקבלו אותנו ואת בחירותינו בסופו של תהליך,
זקוקים גם הם לזמן כדי לעכל את הבשורה.
כדאי לזכור כמה זמן עבר עד שאנחנו עצמינו קיבלנו את עצמנו בעיני
עצמנו ועד שהצלחנו לצאת בגלוי פניהם. כ
דאי לתת גם להם את אותו הזמן לפחות.
בינתיים להסביר, להרגיע, לדבר, וגם, קצת, להיות "דוברת" של
הנושא הלהט"בי (פוליטרוק) כדי לעזור להן לראות את התמונה כולה.
 
בהצלחה
אירית א. נהר מנהלת פורום לסביות בארון נשואות לגבר
מטפלת זוגית ומשפחתית ומנית קבוצות מתמחה במגדר ובמעברים באמצע החיים סביב גילויים הקשורים במיניות.
לצפיה ב-'מחפשת אהבה..'
מחפשת אהבה..
20/10/2017 | 23:02
242
נמאס לי להתחבא..
נמאס לי להתנצל על זה..
אני חרדית, ונשואה פלוס..
בארון-ולא מעוניינת לצאת משם.
 
גיליתי את המשיכה והאהבה לנשים לפני כמעט ארבע שנים ומאותו רגע אני רק בורחת מזה.
 
רוצה אהבה
אמיתית,בריאה,מלאה, שתכבד את הגבולות שלי, שתקבל אותי ותכיל אותי ואני אותה, שתיתן לי כוח להרגיש שוב חיה. שתיתן לי לתת לה.. שתדע לקבל, להכיל ולצעוד לאט לאט-ביחד..
לצפיה ב-'יוצא אל האור'
יוצא אל האור
20/10/2017 | 12:26
222
כל מה שיש לי לא מעניין אותי כי את הכל רציתי לחלוק איתך
כל מה שרציתי כל הזמן
זה רק אותך
אל תאחלי לי אושר בלעדייך תאחלי לי שתקבלי החלטות אחרות מהחלטות העבר
אני אוהבת אותך
זה כל כך ברור לי היום
אחרי כל הזמן שעבר
זה רק הולך ומתחדד ומובן הרבה יותר
אלוהים איך דווקא איתך הכל התפקשש לי, דווקא איתך
דווקא איתך לא הבנתי בזמן
זה היה ביג מדי בשבילי להבין
כמה הלב שלי סבוך בשלך
איפה האהבה תפסה אותי
ושהיא בכלל תפסה אותי
אהבה כזאת, שהלב שלי לא פועם בלעדיה
והימים האלו של חודש אוקטובר הורגים אןתי כל שנה מחדש.
והשנה במיוחד.
תחשבי על זה עוד פעם אחת ברצינות יתרה
יש לנו רק פעם אחת לחיות
וכבר עברנו בערך חצי ממנה
בואי תחיי איתי את השאר.
בואי אליי ונפתור ביחד את כל הפחדים וההתלבטויות.
אני אוהבת אותך יפה שלי
מליון נשיקות ממני למחר

והשיר מוקדש לך ולכל דרך שתבחרי בה

http://reshet.tv/item/entertainment/the-x-factor-i...
לצפיה ב-'לילה 2..'
לילה 2..
19/10/2017 | 01:45
184
כל יום כשחוזרת הבייתה, יש לי תחושה חזקה בבטן של אולי היא השאירה לי משהו בדלת.
כל יום מחדש, יוצאת מהמעלית וכשצועדת במזדרון חושבת אם השאירה לי משהו על הדלת..
אולי חשבה עליי, אולי לא יכלה להתאפק, אולי בכל זאת אני משהו ולא העבר ששמה בצד.
איך אני מתגעגעת ככה לאישה שקמה ועזבה אותי והשאירה אותי בחלל ככ גדול עם כאב שהזמן מתקשה לרפא.
הלב שלי עוד כואב ממנה, בזמן שהלב שלה כבר שכח :(
מרכינה ראש פיזית ונפשית כאילו אני כבר לא קיימת. כנראה שאני כבר לא קיימת בשבילה.
אז איך כל פעם הצפייה הזאת שהשאירה לי משהו בדלת? שחושבת עליי וכבר לא יכולה לעצור את עצמה.
הרבה בדמיון מעט בחיים...זה מה שנשאר רק כמה רגעים.
רק שאצלי זה כל הזמן :(
הכי נוח לה היה להגיד לי להמשיך הלאה. ואני נותרתי כאן
לצפיה ב-'קופליה'
קופליה
18/10/2017 | 21:19
138

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום הסרת שיער
לכל שאלה בנושא הסרת שיער

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ