לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1728717,287 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אחרי תקופה טובה זה שוב חוזר....כרגיל '
אחרי תקופה טובה זה שוב חוזר....כרגיל
15/07/2018 | 19:51
1
94
לצפיה ב-'שוב עצוב...'
שוב עצוב...
17/07/2018 | 23:04
62
הי ילדת כאב,
נשמע שמאז הפעם האחרונה שכתבת המצב הספיק להשתפר- ושוב לרדת, והנה שוב פעם את מוצאת את עצמך למטה.. עצובה ואולי קצת מיואשת.. כאילו באיזשהו מקום שואלת את עצמך, למה כל תקופה טובה חייבת להגמר בצורה רעה וכואבת.
אני מתאר לעצמי שקשה ועצוב לך עכשיו, ואולי תרצי לשתף אותנו עוד, לפרוק החוצה את הכאב ובכך אולי להקל מעט על המועקה שאת מרגישה.
אנחנו נקשיב וננסה לתמוך כדי שלא תאלצי להתמודד לבד ברגעים קשים כמו אלה...
נחכה לך בצ'אט,
מתנדב סה"ר.
 
לצפיה ב-'מקווה שלא תשלחו לי משטרה כי דברתי אתכם.'
מקווה שלא תשלחו לי משטרה כי דברתי אתכם.
14/07/2018 | 23:22
2
107
לצפיה ב-'ליאן יקרה אנחנו מדווחים רק במקרה של סכנת חיים...'
ליאן יקרה אנחנו מדווחים רק במקרה של סכנת חיים...
( לעמוד שלי בתפוז )
17/07/2018 | 21:25
1
89
או במקרים שהחוק מחייב אותנו. את מוזמנת לקרוא את התקנון באתר שלנו...
בכל מקרה, תמיד נשמח להיות לרשותך בעת הצורך. 
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'איך אתם יודעים על סכנת חיים ממשית?'
איך אתם יודעים על סכנת חיים ממשית?
27/07/2018 | 23:48
67
לצפיה ב-'אני כל כך מתגעגעת אליה!'
אני כל כך מתגעגעת אליה!
13/07/2018 | 08:16
2
123
 אני כותבת את הפוסט הזה עם עצב ענקי ועם דמעות בעינים דמעות שלא מצליחות לצאת.. ענתי.... וואו כמה אני מתגעגעת אליה, זו שגרמה לי להישאר בחיים עוד 3 שנים ולא לוותר , זו שגרמה לי לתקופה להיות  מאושרת בגלל שהכרתי אותה , זו שהביאה לי סיבה לחיים, היא הייתה הסיבה בזכותה אני בחיים עד עכשיו, עם היא לא הייתה הייתי מתאבדת ממזמן , זו שהרגשתי שהיא מגנה עליי, ושומרת עליי, שתמיד תיהיה פה בשבילי ,זו שגם עם לא היה לה לפעמים סבלנות או זמן בשבילי כולה הייתה לב אחד גדול , הראשונה בעולם הזה שהצליחה להבין אותי , הראשונה בעולם הזה שסמכתי עליה בעינים עצומות ברגעים שפיזרו לי מלכודות מכל כיוון , היחידה ששיתפתי אותה בדברים שמעולם לא הייתי משתפת מישהו אחר, היחידה שעם כל הקשיים לא יכולתי לוותר כי הרגשתי שאני יפספס ושאני סתם מתאבדת כי כל עוד ענת לידי אין לי סיבה למות וזה אפילו טיפשי, היחידה שיכולה לעזור לי אי פעם , היחידה שמסוגלת לגרום לי לרצות לחיות, ... אבל ...
אנשים רעים... החליטו לנתק לנו את הקשר.. אנשים שאמורים לעזור .. באשפוז...  בעיקר בגללם אני כל כך סובלת .. לאבד את ענת זה הדבר הכי כואב שקרה לי בחיים ! עם כל מה שעברתי זה הכי כואב! אני מעדיפה לקבל מכות   להיות בפחד תמידי , להרגיש לבד,  שילדים יתעללו בי  לחוות כל דבר אחר נוראי  אני מעדיפה הכל   לחזור למה שעברתי פעם רק לא לאבד את ענת! היא הצליחה לעזור לי היחידה!!! היא כל כךך משמעותית בשביליי!! והפסיכיאטרים האלה. חשבו שהם יעזרו לי... אבל הם רק עשו לי גרוע יותר !  מה יצא להם מזה??
שאני לבד יותר מאי פעם, שאני כל כך סובלת, שיש עליי כל כך הרבה ובנוסף כל כך הרבה פחדים ודאגות ושום דבר לא עוזר לזה, שהחלטתי שאני מתאבדת סופית, שאני מתגעגעת אליה כל כך הרבה בלי שום אפשרות להחזיר אותה, שאני כל כך צריכה אותה ,לדבר איתה על הכל אבל שוב, היא לא נמצאת,
שאני מרגישה שכל דבר שיש לי לוקחים לי, באמת! מה יצא מזה!!! אנשים שאמורים לעזור הם אלה שרצחו לי את הנשמה! למה העולם הזה כל כך עצוב!? אני רוצה למות!!!!!!!�� נמאס לי להתגעגע אליה כל כך אני כל כךךךךךךךךךך מתגעגעת אליהה!!! היא כל כךך חסרה לי ואני לא מסוגלת עם זה יותר!! אני מוכנה לעשות הכל בשביל לחזור להיות בקשר איתה!! עם יגידו לי שאפילו עוד 20 שנה אני יראה אותה אני ישב ויחכה רק לה  מצידי לא יאכל ולא ישתה  לא משנה מה יקרה אני ישב ויחכה!! רק ישב ויחכה לה רק כדי לראות אותה שוב ולדבר איתה !!!אבל אין זמן שבו אני יראה אותה!! אני לעולם לא אראה אותה שוב זה מה שאמרו לי באשפוז! הם ריסקו לי תקווה שהייתה יכולה להיות לי ! יכולתי לחשוב שאי פעם אני יראה אותה אבל אמרו לי שלעולם לא!  אני לא יכולה יותר! אני כל כך רוצה כבר להיעלם מהעולם הזה !! ואני יעלם!! אנשים לא מבינים שאני בנאדם! ואי אפשר לקחת לי את הכל!! גם אני צריכה דברים!! אני מתחשבת בכולם! ומישהו מתחשב בי?? אין מישהו כזה!! כולם רק מבקשים ממני אבל אני בנאדם לא?  דווקא את ענת החליטו לקחת?? למה זה מה שצריך להיות לי ?? למה מה שצריך להיות לי זה רק את עצמי בתוך העולם הענקי הזה??
למה אני צריכה להתקפל מכאב כל יום ולהתקפל מגעגועים אליה?? למה אני צריכה לסבול ככה?? אני רוצה כבר למות!!!!!אני לא רוצה להמשיך לסבול ככה יותר..
נמאס לי...
באמת שכל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך נמאס ליייייייי!!!!!!!!!!!!!!
למה פשוט לא יכולים לעשות לי המתת חסד וזהו?!?
אני לא יכולה יותר לסבול את היום ואת מחר בגלל הסיבוכים האלה והתשישות שלי לא הלכתי לשם .. להתאבד .אני רוצה לישון ולא לקום לעולם!!
אני רוצה רק להתנתק מהכל לעד!
לשכוח מכל הזוועה הזאת מכל הסבל הזה!
מי שיש לו לב טוב אוכל תמיד את הכי חרא זה מה שלמדתי!
נמאס לי להיות פה!!
נמאס לי לנשום פה עוד שניה אחת !! אני רוצה למות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'דואגים לך מאוד!! '
דואגים לך מאוד!!
( לעמוד שלי בתפוז )
14/07/2018 | 14:28
1
79
היי קורל יקרה,
חייבת לפתוח ולומר שטוב לשמוע ממך, מאוד מאוד דאגנו לך כולנו ביום חמישי... אני שומעת את זעקת הכאב שלך, כאב שמפלח את כל הגוף והנשמה כמו פצע מדמם, שגוזל את החמצן, מחליש אותך מכוחות ומייאש אותך לגבי האפשרות שייתכן עוד משהו מטיב, מתוק ונעים כמו הקשר עם ענת...מקום שהרגיש בטוח ויציב כמו בית, שלו את מרגישה זקוקה יותר מתמיד אל מול המצוקות שמכבידות כל כך על הלב...
ואני מבינה מהמקום הזה את הכעס על תחושת הגזל של אותה דמות משמעותית ויקרה מצד אלו שביקשו לעזור, באופן שבו את מרגישה חיילת בודדה במלחמה על החיים...באופן שגורם לך לרצות לסיים אותם כי נראה שזה הפיתרון היחיד שעוד נותר...
ואיכשהו למרות הכל, ואולי בכוחות אחרונים את מחזיקה פה, נאבקת ממש, וזה מעיד בעיני על חיות פנימית ועל כוחות עצומים שהם שלך ואף אחד לא יכול לקחת לך!!!!!
בבקשה יקרה, תני לנו להיות עבורך, תני לנו לנסות לעזור, להיות מקום בטוח. מחכים ממש לשמוע ממך, פה או בצ'אט שלנו (הצ'אט פעיל כל ערב, חוץ משישי, בין תשע לחצות).
מצרפת לך שיר במיוחד בשבילך, ושולחת לך איתו גם חיבוק גדול וחם,
באהבה רבה ממני ומכל שאר המתנדבים
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'......'
......
07/08/2018 | 10:34
24
לא עניתי הרבה זמן כי אני באשפוז ואין לי כל כך אפשרות לכתוב..תודה שאתם מנסים .. ניסיתם.. אני נראלי יסיים לכתוב פה והתמודד לבד עם הכל.. מצאו את כל מה שכתבתי ועוקבים אחריי זה.. אני מפסיקה לכתוב פה.. כמו שאמרתי כמה פעמים לוקחים לי את הכל.. גם אותכם.. אני רוצה להגיד לכם תודה על זה שכמה פעמים הצלחתם לעלןת לי על הפנים חיוך אמיתי ..  ולא מזוייף.. הצלחתם לפעמים להוריד טיפה מהלב שלי .. ואני כל כך מודה לכם..אני סיימתי עם לבקש עזרה.. כי גם ככה תמיד יקחו לי הכל.. נולדתי בשביל לסבול.. וכדי להיות ריקה ממשמעות . אני לא יודעת איך להמשיך לסחוב את כל זה ועוד לבד אבל אני כבר דיי רגילה לזה וידעתי שזה מה שהולך להיות. הרסתי את הכל כי אניי יודעת רק להרוס . נולדתי כדי להיות לבד . ושרק ינטשו אותי.. כי אין מישהו שאוהב אותי באמת ....אני יסבול לבד וישמור את הכל לעצמי אני לא רוצה להתאכזב יותר.. אני לא יספר יותר מידי כדי שלא תזמינו לי שוב משטרה.. .( אני לא עושה כלום בינתיים על תדאגו)  .ו... אני ימשיך לסבול ..... ולהית באשפוז החסר משמעות הזה ולהירקב שם . וזהו.. .. .. אני לעולם לא יצליח לצאת מזה..  אתם מדהימים תודה רבה לכם, קורל.
אני תמיד אזכור אותכם. 
 
לצפיה ב-'כל כך נורא...'
כל כך נורא...
12/07/2018 | 14:05
3
200
אני בפנימיה ועוד שבוע אני אצטרך להיות בבית שלי חודש כי הפנימיה סגורה אני מאמינה שבחודש הזה או היום  אני אתאבד אני לא מסוגלת להיות כל כך הרבה זמן בבית!! מנסים למצוא פתרונות אבל כל הפתרונות האלה לא עוזרים בכלל! אני רוצה כבר למות לסיים עם זה! אני רוצה להיעלם מהעולם  הזה! להתנתק מהכאב הזה ! אני לא מסוגלת לסבול כל כך הרבה! אף אחד לא עוזר לי אני רוצה כבר להיות מתה ללכת מפה! תוך 10 דקות אני מסוגלת להתאבד  יש לי תוכנית ! אני נמצאת מרחק של 10 דקות מהמקום התאבדות שלי אני מסוגלת אפילו בלילה להתאבד! לסיים היום? מחר? עוד יומיים?? אני באמת שלא יודעת ... אבל אני עכשיו חושבת .. עם היום אני מתאבדת..
ויש סיכוי של 70 אחוז שהיום כן 
אני לא מסוגלת לסחוב כל כך הרבה סבל על עצמי באמת שאני לא יכולה! אני רוצה לסיים עם זה! נמאס לי לחיות את החיים הנוראים האלה! באמת שכל-כך!  נמאס לי! אולי היום אני יגיע למוות באמת שיש סיכוי כזה! נמאס לי ! אני רוצה למות ואולי היום הרצון הזה יתממש.. או שאולי אני אהיה מותשת מידי ואני יעדיף  לישון מאשר לברוח מהפנימיה הזאת ולהתאבד.. .. אני לא יודעת... אבל מה שבטוח שאני ממש בקרוב אתאבד... אין לי מה לעשות פה יותר.. הסבל הזה נוראי ... הלב שלי לא מסוגל להכיל כל כך הרבה.. עצוב לי בעיקר שאנשים שהיו אמורים לעזור לי רצחו לי את הנפש... הפסיכיאטרים האלה.. והחליטו לקחת ממני את ענת...
ממש ממש עצוב שאנשים  (שאמורים)שמטפלים בנפש הורגים אותה  ..  העולם הזה כל כך דפוק.. אני לא מבינה פה כלום.. אני רוצה למות ואולי זה יקרה היום...
 
לצפיה ב-'קורל, אני זועקת אליך ומתפללת שאת שם לשמוע'
קורל, אני זועקת אליך ומתפללת שאת שם לשמוע
( לעמוד שלי בתפוז )
12/07/2018 | 21:59
1
87
קורל יקרה, שבירה, נדירה -  
 
אני כותבת לך ומתפללת שאת שם כדי לקרוא, שלא ביצעת מעשה שאין ממנו חזרה, שיפריד לנצח בינך לביננו ולבין כל מה שטוב ואמיתי בעולם הזה... מעשה שיחסל את הדברים הטובים שאני באמת מאמינה שיכולים עוד לבוא, רק שאי אפשר לראות אותם בתוך הסבל הנורא הזה...
 
הלב שלי פועם במהירות, והמילים על המסך נראות כל כך חלשות ולא מספקות... אני לא יודעת מה לעשות חוץ מלצעוק לך, מנסה איכשהו לעקוף את המגבלות של תקשורת דרך המקלדת שמרגישים פתאום כל כך בלתי נסבלים: "אל תיעלמי לנו קורל, על תוותרי עלינו עדיין, על החיים, על העולם, על קשרים, על אהבה! תני לנו לחבק אותך הלילה, לאהוב אותך, לבכות איתך על הסבל הזה שכל כך לא מגיע לך, על ההיעלמות והנטישה! בבקשה קורל, אל תלכי לשם, בואי עכשיו אלינו לצ'ט... אנחנו מחכים לך וכל כך כל כך דואגים..."
בואי יקרה. אנחנו פה. הצט' פעיל עד חצוות. בואי אלינו
 
צריך רק להיכנס לאתר וללחוץ על כפתור הצ'ט כדי להתחבר... http://www.sahar.org.il/
 
 
לצפיה ב-'...'
...
13/07/2018 | 07:20
49
הייתי ממש ממש ממש ממש עייפה ומותשת.... אז אני עדיין פה.. ולא יכולתי ממש לברוח היו סיבוכים.. דחיתי לזמן אחר.. אני כרגע פה..
לצפיה ב-'לפחות נשמע שאת ממש אוהבת את הפנימיה'
לפחות נשמע שאת ממש אוהבת את הפנימיה
27/07/2018 | 23:55
35
אם כל כך קשה לך שהיא סגורה. אין ספק יש סבל בעולם. לפעמים נדמה, בעיקר היום שזה כל מה שנמצא. ואני שואלת את עצמי, אם יש עוד אנשים שזה מפריע להם אז אני לא לבד, וגם את לא לבד, ובטוח יש עוד אנשים כמונו שחושבים ככה ככה שגם אני וגם את לא לבד.. כל מהשצריך לעשות זה להתעורר. ולבחור לברוח זאתאפשרות. ואפשרות נוספת היא להתמודד. אני מעדיפה להלחם מאשר לברוח. במיוחד כאשר הערכים שלי טובים והכוונה טובה. לכן אני מציעה, ומקווה שלא פגעת בעצמך עדיין. שתשני את דעתך ותמצאי בתוכך עוצמה וכח להחליט להלחם בזה. וזו מלחמה בלי כעס ובלי זעם- be cool.. אדם יודע הוא אדם ער. מפוכח. אז זה רק עניין של זמן.
הייתי שמחה לדעת עם אלו קשיים את נאלצת להתמודד..
לצפיה ב-'עוד מעט יגיע הסוף...'
עוד מעט יגיע הסוף...
11/07/2018 | 15:03
2
131
זה עומד להיגמר כל הסבל הזה... 
אני לא מוכנה לסבול עוד.. אני לא יגיד שההודעה הזאת היא בין האחרונות כי אין לי תאריך להתאבדות שלי..אבל ממש בקרוב לא ישמעו ממני פה.. ואני מרגישה שזה קרוב... אני כבר לא מסוגלת להמשיך לסבול יותר.. הכל כל כך חרא וכל כך מזוויע אני לא יכולה כבר!  אני החלטתי סופית שאני מתאבדת.. ניסיתי להיעזר .. ניסיתי לפנות... אני מעריכה אתכם שניסיתם לעזור לי ...  אבל כמו שתמיד ידעתי שום דבר לא יצליח לעזור לי.. אני היה כנה רק ענת תצליח... אבל כמו שאמרתי כבר המון פעמים... ענת כבר לא נמצאת... כל מה שהיה לי לקחו לי בעצם.. אין לי כלום... נולדתי כדי להיות בול עץ שלא יתחשבו בי ושרק אני יעשה בשביל כולם אבל לי מעולם לא היה זכות לקבל .. כי אין לי זכויות.. ככה מתנהגים אליי..
לא באמת יהיה אכפת למישהו עם אני יתאבד.. יהיה אכפת רק ממה שנתתי ומזה שאין מי שיתן מעצמו יותר בשביל אחרים מי שנתתי לו יותר יהיה לו קשה יותר ..אבל עכשיו אני מפצה את עצמי אני עושה טוב לעצמי  בפעם הראשונה אני הולכת למקום שקט יותר ... שיהיה לי בו טוב.. ואני יתחשב בעצמי כי מעולם לא עשיתי את זה ... אני פשוט חושבת על זה ככה..
שפשוט אנחנו מתפצלים ושאני עוברת עולם ושאני יהיה ממש מתחת לרגליים של כולם.. אני באמת כל כך סובלת ואני באמת לא רוצה יותר.. אין לי מה להפסיד .. יש לי רק על מה לוותר, אין לי סיבות להישאר בחיים יש לי רק סיבות ללמה להתאבד... אין לי כלום.. בעןלם הזה...
אין לי פשוט כלום... אני יתאבד ושום דבר לא יצליח לעצור אותי..  אני הכי בטוחה בהחלטה שלי להתאבד  לעולם לא הייתי כל כך בטוחה בהחלטה שקיבלתי אני באמת יתאבד אני יצא מהעולם הזה לעולם חדש.. עולם ללא סבל...
אני עוד יכתוב כמה הודעות אולי יותר... אבל לא עוד הרבה... כי בקרוב אני מתאבדת וזה סופי. וסופי באמת.
תוך יום כולם ישכחו ממני וישכחו שהייתי אי פעם בין החיים
 
תודה על זה שניסיתם...
לצפיה ב-'אל תוותרי'
אל תוותרי
( לעמוד שלי בתפוז )
11/07/2018 | 22:16
1
71
קורל,
אני לא אשכח. וחושבת שאם אני לא אשכח, אז על אחת כמה וכמה שאנשים שמכירים אותך יותר ממני או קרובים אלייך יותר לא ישכחו. את אולי חושבת שאם אנשים מסויימים לא מתייחסים אלייך טוב מספיק, זה אומר שלא אכפת להם. אבל הרבה פעמים זה לא ככה. אולי הם לא מבינים אותך מספיק, אבל זה לא אומר שלא אכפת להם באמת. אולי הם לא יודעים מה מתרחש בתוכך, אבל, בבקשה, אל תנסי להראות איך את מרגישה בכך שלא תהיי עוד. אדם כמוך, שמרגיש, או יכול להרגיש, כל כך הרבה כאב, הוא אדם שמרגיש בעוצמה. אני מבינה שאת מרגישה שרק לקחו ממך ולא נתנו, שרק נתת ולא קיבלת דבר. ועכשיו את רוצה לתת לעצמך, לחשוב על עצמך בכך שתפרשי מהחיים. אבל מה את נותנת לעצמך בכך, בעצם? שקט? מנוחה? שלווה? אם התאבדות היתה נותנת לנו את כל הדברים הללו, היא היתה קלה יותר להשגה מבחינה רגשית. האם ראית פעם מישהו שטוב לו, שהוא שמח בחייו, ואז, לאחר סיפוק רב, הוא אומר לעצמו: "או קי, עכשיו אני אגיע לשיא. אני אתאבד." למה לא, בעצם, אם זה דבר טוב כל כך? אבל את יודעת, מניסיון מר, שמחשבות אובדניות צצות כתוצאה של סבל, לא של שמחה. ומוות של אדם הוא לא מאורע משמח, אלא חלק מטרגדיה.
אני מבינה שענת היתה, ועודנה, חשובה לך מאד, אולי אפילו הכי חשובה. אולי תזכרי שהיא לא תמיד היתה שם. יום אחד היא הופיעה בחייך ונתנה לך מעצמה. וביום אחר היא לא היתה שם יותר, אבל מרגע שהיא נגעה בחייך, היא תהיה שם תמיד, לטוב ולרע, בין אם תשמחי שהכרת אותה ובין אם תתגעגעי ותחושי בחסרונה. אבל אולי תחשבי על כך שלא ידעת שיכולה להיות בת אדם נפלאה כמו ענת לפני שפגשת אותה. ובאופן דומה, יכול להיות שיש עוד כמה אנשים נפלאים, שעדיין לא פגשת, וכרגע לא מאמינה שתפגשי. עם כל הכאב, ענת עשויה להיות ההוכחה עבורך שאנשים כאלה קיימים. יותר מזה: אני בטוחה שאת בעצמך אדם נפלא שכזה, וכמו שאת אומרת שהגיע הזמן לחשוב על עצמך, אני מקווה שתחשבי על עצמך כפי שמגיע לך, ותעניקי לעצמך, וכך גם לסובבים אותך, את החיים.
אני מבינה שכרגע החיים קשים עבורך, שיש הרבה בעיות בבית, שלא מבינים אותך, את המצוקה שלך. אולי את זקוקה לאדם אחר, שאת יכולה לסמוך עליו, כדי שיתווך את רגשותייך לאימך, כדי לעזור לה להבין אותך. אל תוותרי על כך: מצאי את האדם שאת יכולה לסמוך עליו. כתבתי לך קודם שאת אדם שיכול להרגיש בעוצמה: העולם צריך אותך. ממש כמו שאת מרגישה שאת צריכה את ענת עכשיו. יש עוד כל כך הרבה שאת יכולה לעשות ולחוות. אני איתך כאן, חושבת עלייך, רוצה שהעיניים של האנשים שאיתך ייפקחו לראות אותך ולעזור. בבקשה תמשיכי לשתף במה שקורה איתך.
 
שלך,
 
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'...'
...
12/07/2018 | 08:08
53
התאבדות זה לא דבר משמח לאדם שמח אדם שמח צריך לחיות את החיים שלו עם הוא מאושר בהם בטח שלא לפרוש בשביל מה.. יש אנשים שבאמת אוהבים את החיים שלהם ולדעתי לא צריכים לפרוש מהם.. כי טוב להם 
אבל אני לא אדם שמח אני ממש ההפך מזה.... ולי לא טוב פה. ולא התכוונתי להגיד או שיבינו ממני שהתאבדות זה דבר שמח . אותי זה מעודד או מרגיע לדעת שיש דרך  שיכולה לעזור לי ואולי לא כולם מסכימים איתה.. אבל . ברוב הדברים אנשים לא מסכימים.. אבל זה לא משמח אותי וכן , באמת שעצוב לי מאוד לעשות סבל לאנשים שאולי יזכרו אותי.. למשל.. אני יכולה להגיד למה אני מרגישה שתוך יום ישכחו אותי.. שהייתי באשפוז ילדה שהייתה שם השתחררה והתאבדה. אני הכרתי אותה והצוות בא ואמר לנו .. יום אחד כולם בכו עליה  ודיברו עליה בלי סוף ביום השני לא שמעתי את השם שלה ולא בכו עליה רק נזכרו בכל הזיכרונות וגם ימים אחרי זה. אני מאמינה שכן היה לחלקם קשה כי עדיין כל אחד נקשר באופן שונה אבל אני ראיתי שעברו את זה דיי בקלות.   אבל  באמת שיש לי לב אבל האנשים האלו השתנו ואני מאמינה בתוך תוכי שיעזרו להם זה שלא עוזרים לי לא אומר שלאחרים לא יעזרו,
אני כן חושבת גם על אחרים ואני מנסה לראות מה יצא מזה.. אני מאמינה פשוט שהם יעברו את זה .. כי הם אמיצים ואני בטוחה שהם אמיצים.
לצפיה ב-'נמאססס'
נמאססס
06/07/2018 | 13:08
2
77
אני רוצה למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת! נמאס לי מהחיים האלההההההההההההההההה כמה עוד אני יכולה לסבוללל?? 
לצפיה ב-'קורל אהובה אנחנו איתך, מחבקים ופה לעזור '
קורל אהובה אנחנו איתך, מחבקים ופה לעזור
( לעמוד שלי בתפוז )
06/07/2018 | 18:08
1
58
מוזמנת להגיע לצ'אט מחר בערב  (בין תשע לחצות)
ואת כבר יודעת אבל אגיד שאפשר גם דרך הנייד. 
 
עד אז שולחת לך בשם כולנו המתנדבים חיבוק גדול וחם שמבקש פשוט לעטוף
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-''
08/07/2018 | 09:19
41
אתם ממש מדהימים אתם מודעים לזה ?
לצפיה ב-'התייעצות.'
התייעצות.
06/07/2018 | 17:43
68
שלום לחברי הפורום היקרים. אני בן 25 מתמודד עם חרדה חברתית ודיכאון כמספר שנים, מטופל בשיטת C.B.T כמספר חודשים ושיחות אחת לשבוע, ואני מרגיש שכבר יש שפור מסוים. אני מעוניין לעשות "היחשפות" נוספת במסגרת הטיפול שלי, והחלטתי לנסות לצאת לבלות במקום בילוי מסוים. אני גר במרכז הארץ ככה שמקומות בילוי לא חסרים כאן, וגם לא אכפת לי לצאת לבד למרות שזה מוסיף על הקושי אבל אין לי ברירה כרגע. לא מזמן חשבתי להתנסות בזוגיות אבל הבנתי שזה "לרוץ מהר מידי" כרגע ויכול להשיג תוצאה הפוכה, ושאולי כדאי לנסות משהו יותר הגיוני בהתחשב במצב. אז אני רוצה להתייעץ לאיזה מקום כדאי ללכת? מקום שאין פה יותר מידי אנשים כמובן ושלא יגרום לי להתחרט שהלכתי. תודה מראש לעונים.
לצפיה ב-'חברים-אתגר יצירה חדש'
חברים-אתגר יצירה חדש
( לעמוד שלי בתפוז )
05/07/2018 | 22:13
41
עלה אתגר יצירה חדש בנושא חברים: מוזמנים להיכנס לפורום שלנו
 
לצפיה ב-'אני לא יכולה עם הגעגועים האלה יותר..'
אני לא יכולה עם הגעגועים האלה יותר..
03/07/2018 | 02:01
7
100
אני רוצה למות! ללכת מפה להפסיק לסבול יותר אני לא יכולה עם הגעגועים לענת יותר..(עם אתם זוכרים מי זו)  הגעגועים אליה הורגים אותי! נמאס לי להתגעגע אליה יותר! כל כך כואב לי בלעדיה! היא חסרה לי כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אבל כל כךךךך הרבהה!!!! אני כל כך רוצה לדבר איתה , לשתף אותה... אבל היא כל כך רחוקה...ואני כבר שנה לא בקשר איתה... היא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם ודווקא היא הלכה למה?!?!? מה עשיתיי?!  הכל כך חרא ושונה לרעה מאז שהיא    
הלכה!  הסיבה העיקרית שבגללה אני רוצה למות זה בגלל זה , הגעגועים חזקים
 
מידיי!!!! נמאס לי מהחיים האלה נמאס לייי...................
באלי שיגיע הסוףףף!!!
 באלי למות נמאס ליי...!!  אני רוצה כבר להפסיק לסבול...... למה זה פשוט מגיע לי כל הסבל הזה???אני כל כך רוצה שנחזור להיות בקשר.... אבל זה יקרה רק
בחלומות הכי טובים שלי...  רק חרא אני מקבלת מהחיים האלה רק חרא .. כל יום מצטבר דבר חדש... אני מתגעגעת אליהה כל כךךךך הרבההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
 
 
 
 
 
 
אני באמת שאתאבד בסוף.. אני לא יכולה לסבול את כל הסבל שאני עוברת יותר.. גם עם זה אומר שאין דרך חזרה כי אני לעולם לא ארצה לחזור שוב..
לצפיה ב-'משהו שכתבתי'
משהו שכתבתי
02/07/2018 | 14:04
82
הנשמה שלי מתה. נשמה שלעולם לא תחזור לחיים ולעולם לא תתרפא. נשמה שאיבדה את כוחותיה ואבדה לעולמים. נשמה שנרצחה באכזריות על ידיי כל הפצעים שבלב , נשמה שלא טופלה בהקדם ונהרגה לה מרוב כאב. נשמה זו נרצחה כו מוקדם וסבלה לה שנים לבדה הגיע זמנה למנוחה והמוות מצא אותה. נשמתי נרצחה ונותרתי ללא תקווה . אין מי שיטפל בכל הפצעים שבליבי ונותרתי אבודה... פצעי נשארו ללא תרופה 
ופצעי זקוקים למנוחה .אך בחיי אין מנוחה , אין דבר שיוכל לרפא את כאביי. כאבי ישארו לנצח ולעד. היחיד שיוכל להרוג את כאביי הוא המוות חברי היקר גם עם זה אומר לעד. 
 
לצפיה ב-'בלי יותר מידי מילים..'
בלי יותר מידי מילים..
30/06/2018 | 20:27
2
82
תודה רבה שאתם  מנסים ...
מצטערת שאני רושמת לכם הרבה אני מרגישה שאני מעמיסה עליכם אני מצטערת שאני מרגישה ככה ... אין לי מקום אחר לפנות אליו...  אני לא רוצה להפריע לכם... כי נראלי שאני מגזימה עם כמות הדברים שאני כותבת.. בדידות זה מוות איטי...
סליחה.
 
לצפיה ב-'באמת שאני מצטערת'
באמת שאני מצטערת
01/07/2018 | 20:19
1
50
יש לי פשוט כל כך אבל כל כך הרבה דברים על הלב.. זה לא מצליח לצאת כל הקושי הזה ... בגלל זה אני רושמת לכם כל כך הרבה ... הכאב הזה לא נגמר ולא משנה כמה שאני כותבת זה לא נרגע... כל הזמן אני בנאדם שמפריע לאנשים ואומרים לי את זה הרבה פעמים ואני לא רוצה להפריע גם לכם.. למרות שאני יודעת שכל הכוונה שלכם היא לנסות לעזור...  אבל זה גם לא ימשך עוד הרבה זמן כי אני יתאבד ממש בקרוב ואז אני לא יחפור לכם יותר..
לצפיה ב-'אתמול היתי קרובה..'
אתמול היתי קרובה..
01/07/2018 | 22:45
56
אתמול. ושלשום... כמעט נדרסתי .. אבל עצרתי את עצמי .. הייתי קרובה למוות .. וכמו מטומטמת .. עצרתי את עצמי בשתי בפעמים האלה.. אני מנסה לתת לחיים האלה עוד הזדמנות אבל תמיד אני קרובה באיזשהי דרך למוות.. 
אין לי כוח להיות פה יותר...
אני רוצה למות!
לצפיה ב-'......'
......
30/06/2018 | 10:22
36
  • נמאס לי באמת שנמאס לי... שום דבר לא מצליח לעזור וגם שום דבר לא יצליח קשה לי להאמין שאני יצליח לעבור עוד יום אחד בחיים האלה..  המוות קורא לי אליו ... עם כל יום שעובר הוא קורא יותר חזק הדברים בבית שלי מסתבכים .. העתיד הולך לי להיות גרוע ,... פשוט גרוע... אני לא רוצה להכיר את העתיד שלי., אני לא רוצה שום דבר ממה שהחיים האלה מציעים לי.. אני רוצה לברוח ... לברוח מהחיים האלה.. לפני שיהיה גרוע יותר., בקרוב המשפחה שלי תתפרק .. היא עומדת להתפרק .... אבא שלי מנסה לגרום לאמא שלי להסתבך  והוא שלח את חברים שלו מכל העולם להטריד אותה ומתקשרים אליה בלי סוף.. כי הוא כועס על אמא שלי  בגלל שהיא לא רצתה לטוס איתו לאנגליה לפני שנה בערך ומאז הוא מנסה לסכסך..והוא היה אמור להיכנס לכלא אבל אישה אחת שהייתה פעם אשתו הבריחה אותו לאנגליה כדי שהוא לא ילך לכלא ועכשיו האישה הזאת מקללת את המשפחה שלי כי אבא שלי אמר לה לעשות את זה ובנוסף אבא שלי שולח לסבא וסבתא שלי הודעות שהם ימותו וסבא שלי כל הזמן בבתי חולים בגללו ולדעתי סבא שלי עומד למות ...   והעובדת סוציאלית של אח שלי אומרת לו שאמא לא טובה מספיק ושהיא לא אוהבת אותו  ושהיא נטשה אותו כי הם מנסים להסית את אח שלי נגד אמא שלי..ורוצים לשלוח אותו לאומנה ובפנימיה שלו עושים לו רע ולי חרא ועוד כל זה יש עליי כל כך הרבה דברים.. אני אפילו לא מסוגלת לכתוב את הכל בפעם אחת!!!!!!! זה יצא מיליארד מילים אפילו יותר זה לא הגיוני כל הסבל הזה !  אני לא יכולה לסבול את כל זה..! גם ענת שעזבה אותי, גם אבא שלי, גם הבדידות שאני מרגישה , גם כל הסבל והכאב שלי , גם כל הפחדים שלי  , גם כל מה שקורה עכשיו בבית וקורה המוןןן דברים בבית כי הרווחה לא אוהבת את אמא. שלי אז היא מנסה להרוס לנו את המשפחה ואנשים לא מאמינים לי כי הם אומרים שהרווחה רוצה לעשות טוב אבל הרווחה אמרה לעובדת סוציאלית של אח שלי להגיד לו שאמא נטשה אותו ושאמא פחות טובה , הרווחה רצתה לשלוח את כל האחים שלי ואותי לאימוץ לפני כמה שנים ולנתק לנו את הקשר אחד מהשני לכל החיים ולשנות לנו שמות וכל זה הרווחה רימתה ומרמה אותנו כבר שנים ..הרווחה חטפה אותי ואת אח שלי מהבית ספר וההורים שלי לא ידעו על זה, רק אחרי שלוש שעות.... אני לא יכולה לסבול את זה יותר... כל המשפחה שלי נמצאת בסכנה בעצמה .. ואין מי שיכול לעזור לי כי יש כל כך הרבה דברים.. אני נחנקת כבר מכל הסבל הזה אני לא מסוגלת!
לצפיה ב-'אני לא יכולה יותר!!!! נמאס לייייייייייייי!!!!!!!!!!!'
אני לא יכולה יותר!!!! נמאס לייייייייייייי!!!!!!!!!!!
29/06/2018 | 12:26
53
אני לא מסוגלת!!  נמאס לי!!  אמא שלי שוכחת שיש לי רגשות!! היא מתסכלת אותי ואני צריכה לבכות ולצרוח לה בטלפון כדי שתבין את מה שאני מרגישה  כמה אני עוד יכולה?? אני כל כך רוצה להתאבד עכשיו !! אני רוצה לשים סוף לזה!! לסבל הזה!! מצד אחד לאמא שלי אכפת ממני אבל מצד שני היא אומרת לי שאני מכערת את האווירה בבית ושהיא רוצה שקט בלי עצבים אז בשביל מה היא מביאה אותי הביתה? אני הורסת את האווירה ואני מפריעה אז שתשלח אותי לאימוץ מה היא צריכה אותי?? עם אני לא רצוייה ואני מזיקה ומפריעה בשביל מה אני פה איתה?? בשביל מה היא ילדה אותי?? 
אני בחרתי להיוולד??  כל פעם מחדש אני מגלה שאני כל כך לא רצוייה בעולם הזה כמו עכשיו שצרחתי ובכיתי לאמא שלי שתבין משהו אבל היא נשארת אבן מה אני יכולה לעשות כבר?? אני לא רוצה להיות בבית שלי עם ידיעה שאני הורסת את האווירה ושאני עושה אווירה חרא לבית!
אבל לאן אני הולכת??  אני מעדיפה לחיות ברחוב נמאס לי נמאס ליייי!!!! 
רע לי פשוט רע ליי!! נמאס ליייייייייי!!!!!!!!! 
אני מזיקה לאמא  שלי, לענת , לעולם , לחיים אז בשביל מה אני קיימת??? 
כל יום אני פשוט מרגישה שאני מדממת פשוט מדממת מבפנים ולי נמאס באמת שכואב לי כבר!!! ובמיוחד שאומרים לי שאני מפריעה ומזיקה... אז בשביל מה אני פה? אני באמת רוצה כל-כךךך!!!! למות!!
נמאס לי מהחיים שליי !!! 
מה אני עושה עכשיו??
יש דרך לצאת מזה??
אין לייי!!!
פשוט נמאס ליי מהחיים האלה !! מהגיהנום הזה שאני נמצאת בווווו!!!
בשביל מה אני קיימת עם אני כל כך מזיקה ומפריעה??
למה נולדתי?? 
אני לא מסוגלת יותר!!
 
 
 
לצפיה ב-'קורל היקרה '
קורל היקרה
( לעמוד שלי בתפוז )
03/07/2018 | 22:51
74
המילים והפוסטים שלך מדברים בעד עצמם. זה בעיקר נשמע שאת מוצפת.. כאילו הכאב והגעגוע, העומס והבלבול, התחושה שהכל מתפרק ושאין לך שום נקודת אחיזה בחיים ובעולם- עולים על גדותיהם, כאילו הם גדולים יותר ממה שהנפש שלך מסוגלת עכשיו להכיל.. אני מתארת לעצמי כמה תחושות הבדידות ושאולי את מעיקה או מפריעה בעצם קיומך מלבים ומחמירים את תערובת התחושות ואת עוצמת הכאב שלהם עד לרמה קשה מנשוא, עד לרמה שאת מרגישה שהמוות יהיה פתרון טוב.. וזה כאילו מציאות מוחשית עבורך.. המוות, הנשמה שלך שנרצחה לתחושתך.. המחשבות והרגשות שאולי זה הפתרון הסופי והיחיד..

אני חושבת על כך שאת מצליחה לבוא לפה, לכתוב, להציף, לשפוך פה את כל תערובת התחושות הבוערות, לצעוק פה את הצעקה שלך, לקחת לעצמך מקום! אולי זה הקול בתוכך שמנסה לשמור עלייך מפתרון סופי שאין לו תקנה.. אולי היכולת שלך לבוא ולבטא את כל הסערה הפנימית הזאת במילים [עד כמה שניתן..] מבטאת כוח פנימי שמאמין בחיים, שמאמין שיכול להיות פתרון אחר חוץ מהמוות..

קורל, אנחנו איתך. אל תהיי לבד בזה! תמשיכי לכתוב פה, לצעוק, לשתף.. המקום כאן כולו בשבילך ואת לא מעמיסה בשום צורה. אם את מרגישה שאת יכולה או רוצה, בואי, דברי איתנו בצ'ט בשיחה אישית. נוכל להיות איתך ברגעים הקשים.

שלך, מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'איך מתמודדים עם התקופה הזאת? '
איך מתמודדים עם התקופה הזאת?
29/06/2018 | 11:56
1
78
היי,
אני שיר (שם בידוי) בת 29
אני עוברת לאחרונה תקופה קשה בחיים שלי.
לפני 3 שנים עברתי ניתוח באף, שלא עבר טוב. 
מאז אני סובלת מזיהומים באף, דלקות באף, אוזניים ולפעמים גם גרון מה שמחייב אותי לקחת כל פעם אנטיביוטיקות או סטרואידים (מדובר בדלקות קשות שלא עוברות ככה פתאום מעצמם). עברתי אינספור רופאים ובדיקות לאחרונה בחודשים האחרונים התחלתי להרגיש מים באוזניים ואטימות באוזניים שמלווה עם ירידה חמורה בשמיעה, חקרתי על זה קצת וגיליתי שמים באוזניים אצל מבוגרים נוצר כתוצאה מתהליך דלקתי כולשהו. הייתי במיון לפני שבוע הרופא שבדק אותי עשה טובה שבכלל בדק אותי , אמר שהוא לא רואה כלום והוא לא יכול לעזור לי ושאני אמשיך את הטיפול אצל רופא אף אוזן גרון בקופת חולים. 
לפי התחושה שלי וההרגשה שלי זה לא הגיוני שאין לי כלום אם אני מרגישה שהגוף שלי עובר משהו, קשיים נוראיים בנשימה וירידה בשמיעה.
פניתי לטיפול אצל הומאופת. למי שלא מכיר זה טיפול טיבעי באמצעות צמחים ומינרלים שמביאות את האדם לאיזון אנרגטי שהוא צריך להיות בו. (כאשר בנאדם חולה הוא לא מאוזן אנרגטית)
כרגע אני בשבוע הראשון של הטיפול אני עדיין לא מרגישה הבדל או שינוי כולשהו מלבד שינוי במצב רוח שאני יותר אופטימית ואנרגטית לגבי המצב.
התקופה הזאת הובילה להרבה השלכות בחיים שלי גם מבחינה חברתית מאז שהתחילה להיות אצלי ירידה בשמיעה ואני לא שומעת טוב. זה פגע בתקשורת שלי עם אנשים, ביחסים שלי בין חברים, היינו יוצאים כל החבר'ה למסיבות כל סופ"ש והיום אני נמנעת מלצאת למסיבות ולמקומות עם רעש שזה לא יחמיר את המצב.
רבתי עם מישהי,היו לנו חילוקי דעות בנושא מסוים ואז מצאתי את עצמי במצב שעוד כמה וכמה אנשים מתרחקים ממני אחד אחרי השני.. היה לי קצת עצוב הם היו אנשים שדיברו איתי כל יום אבל הבנתי שכנראה שום דבר לא היה אמיתי בחברות הזאת אם הם פתאום קמו ולקחו את הרגליים שלהם והלכו. 
מאז אני נמצאת במעגל מאוד מצומצם של חברים שגם להם אין יותר מידיי זמן להיות שם איתי. יש להם את המשפחות שלהם, העבודה,בני זוג וכו'..
אני לא שופטת אף אחד, אבל באמת קשה לי מאוד להתמודד עם התקופה המורכבת והקשה הזאת בחיים שלי. 
אני מתעוררת כל בוקר עם תפילה בלב שהיום אני ירגיש טוב.
ואני מנסה למצוא דרכים להתמודד עם הלחץ והמורכבות של העבודה, החיים שאחרי העבודה ואיך להתמודד עם זה מבחינה חברתית ..אני לרוב מנסה להדחיק את המחשבות השליליות ולהגיד לעצמי שהכל בסדר וברגע שאני לא שומעת טוב אני אוכלת את עצמי מבפנים ומרגישה נורא.
טוב חפרתי פה ממש...תודה רבה למי שקרא עד לפה!!
אשמח לשמוע דעות, המלצות, עצות, דרכים להתמודדות עם המצב או דרכים שאתם התמודדתם עם תקופות קשות  בחיים שלכם.
שיהיה שבת שלום ומבורכת 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה שיר '
ברוכה הבאה שיר
( לעמוד שלי בתפוז )
03/07/2018 | 23:58
35
שלום שיר,

ברוכה הבאה לפורומים שלנו, אנחנו מקווים שתרגישי פה בבית.

נשמע מדברייך שאת חווה תקופה המאתגרת את כוחות הגוף והנפש שלך גם יחד.. כאילו בנוסף לקושי להתמודד עם הירידה באיכות השמיעה, עם הכאבים הפיזיים הכרוכים בכך, עם הקושי באבחנה ובדרכי הטיפול, ועם הקושי לשמור על הקול האופטימי בתוכך, את גם חשה בודדה במערכה, שאולי אפילו ננטשת על ידי מי שהיה במעגל החברים הקרוב שלך. את מוצאת את עצמך עם המחשבה שאולי הם מעולם לא היו שם באמת בשבילך.. אני רק משערת עד כמה התחושה הזאת מכאיבה, מרוקנת, כאילו מדלדלת את המשאבים הפנימיים שלך..

יחד עם זאת, אני חושבת על ההקשבה שלך לקול הפנימי שלך, שמתעקש לקבל אבחנה וטיפול מתאים.. אני חושבת על העובדה שלמרות כוח המשיכה שמושך למטה, את לא שוקעת, את נלחמת בזה.. את מצליחה למצוא אופטימיות בתוכך למרות הכל..

יקרה, זו אכן תקופה לא פשוטה ומשא לא קל לשאת. אנחנו כאן איתך, ואת מוזמנת לכתוב עוד, לשתף ולפרוק.

שיהיה ליל מנוחה, מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'לא יודעת כבר מה לעשות....'
לא יודעת כבר מה לעשות....
28/06/2018 | 22:16
1
68
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. ואיך להתמודד...
אני לא מבינה את אמא שלי היא לא אוהבת את זה שאני משתפת את מה שאני מרגישה באינטרנט.. והיא לא ממש מרשה לי ... אני לא יודעת מה לעשות...
אני חושבת שאני יפסיק לכתוב פה..
אני ממש לא רוצה שהיא תכעס עליי...
אבל ...
כשאני מנסה לעזור לעצמי...
תמיד הורסים את זה...
ומה יהיה עכשיו? באמת ... היא לא רצינית ..
היא מצפה שאני ידבר איתה.. אבל היא לא מבינה .. שהיא לא מתנהגת מספיק " בסדר" כדי שאני יוכל לדבר איתה ..
אני אף פעם לא סמכתי על אמא שלי ואף פעם היא לא הייתה  מוקד תמיכה בשבילי והיא חושבת שעכשיו יהיה לי קל..
לסמוך עליה אחרי שמעולם לא סמכתי עלייה...
אבל זה לא ככה... אני באמת מיואשת כבר...
עם כל יום שעובר אני רק מבינה יותר חזק שאני פשוט צריכה למות וכל הזמן יש לי סיבות חדשות... אני... לא יוכל להמשיך ככה יותר .. באמת .. אני לא רואה את עצמי נמצאת בחיים שנה הבאה .. אני לא יכולה לראות את עצמי בחיים עוד שנה אחת ... כי המקום הזה לא בשבילי כל יום פשוט מחזק אצלי את ההרגשה הזו ...
הדבר היחיד שאמא שלי חושבת עליו זה אשפוז ואני כל כךךך לאאאא רוצההה אשפוז!! היא מנסה לעזור לי אבל היא מזיקה לי יותר!! כולם!! אשפוז יעשה לי רע! באמת שעם תיהיה לי הזדמנות להתאבד אני ינצל אותה אני כל כךך!!!!!!!! מיואשתתת!!! ואף אחד לא יכול לעזןר לייי!!! אני מרגישה שההבטחה שלי שאני יחיה עוד חודש לא תקרה  כי אני באמת כל כך סובלת!! אני רוצה שקט !! שקט מהכל .. שקט מהחיים שקט נצחי ...
וכל עוד אני פה בחיים אני לא מקבלת את זה אני רק סובלת וסובלת שנים על גבי שנים ולאט לאט הכל מתעצם...
ואין איש לידי שמקשיב לי .... אף אחד
...
אני באמת לא מסוגלת יותר...
אני לא רוצה לחיות את החיים האלה יותר אני רוצה כל כך להיעלם מפה..
הדבר העיקרי שאני רוצה זה שקט  . שקט נפשי...
אבל לעולם לא יהיה לי כל עוד אני חייה..
אני רוצה להיעלם מפה..
נמאס לי להרגיש כל כך ריקה וחסרת חשיבות
נמאס לי כבר לנשום אני כבר לא מסוגלת...
הבכי פשוט לא יוצא .. והוא רק תקוע לי בגרון..
כל כך הרבה זמן... אני כל כך מתגעגעת אליה לענת...
אני לא מסוגלת עם הגעגועים אליה יותר..
אומרים שהזמן מרפא אבל אצלי הכל הפוך..
הזמן רק מחמיר לי את המצב..
אין לי משמעות .. אני בנאדם ללא משמעות וללא זכות קיום ...
נולדתי כדי לסבול והחיים האלה מוכיחים לי את זה כל יום יותר...
החיים האלה רוצים שאני יעזוב אותם..
פשוט נולדתי בטעות אני בטוחה שמישהי אחרת טובה יותר הייתה אמורה להיוולד במקומי ולה היה אמור להיות טוב ..
אבל בגלל שאני נולדתי במקומה..
מענישים אותי.. אבל לצערי לא בחרתי עם לחיות או לא לחיות ..
פשוט נולדתי... אני ממש מצטערת שנולדתי .. אני ממש מבקשת סליחה אבל הסליחה שלי לא שווה כל כך ...
אין לה משמעות .. כי אני חסרת משמעות בעצם...  ואולי .. אני בעצם סתם מזיקה לחיים האלה..
אני לא רוצה יותר להיות פה אני לא רוצה!!
.........
למה אני חייבת להיות כל כך לבד .. אני כאילו הולכת בתוך מערה חשוכה לגמריי בלי ניצוץ של אור.. ואני הולכת והולכת ולא מגיעה לשום מקום.. ומחכה ומחכה ואני מתייאשת...
הכל חשוך ואין אף אחד .. שאפילו לרגע עוצר להעיר לי את הדרך...
וככה זה נמשך.. כל כך הרבה זמן...
אין סוף לסבל הנוראי שלי...
אני כל כך סובלת.... 
אני פשוט לא רוצה לחיות יותר....
אני  כל כך קרובה ללהתאבד...
כל כך...
..........
יש פשוט גבול למה שבנאדם מסוגל לסבול ... כמו שיש סוף לכל דבר גם לבנאדם יש סוף .. אבל לכל אחד יש גבול שונה כי כל האנשים שונים...
והגבול שלי נפרץ כל כך!! פשוט ...
אני.. לא מבינה איך אני עוברת עוד יום...
אני כבר לא יודעת מה לעשות..
עם אני מפסיקה לכתוב פה..
מה יש לי לעשות כבר..
כי אני מנסה לעזור לעצמי לבד .. אבל ..
תמיד אני נכשלת בזה... ותמיד אני מאבדת הכל...
לאמא שלי אכפת רק מהמשפחה ... היא לא רוצה שיחשבו שהמשפחה שלי לא בסדר... אבל...
מה אני יכולה עוד לעשות...
עכשיו גם בזה אני נתקלת ..
עוד קושי על הלב שלי..
איזה נחמד לי..
נמאס לי...
זו עוד הוכחה לזה שאני נולדתי כדי להיות לבד..
כי אסור שיהיה לי טוב תמיד יהיה לי רע ..
כי נולדתי כדי לסבול.. ..
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'במערה החשוכה-יחד איתך'
במערה החשוכה-יחד איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
28/06/2018 | 23:22
43

היי יקרה,
כשאת הולכת במערה החשוכה ההיא ללא ניצוץ של אור אנחנו לצידך, גם אם את לא רואה אותנו כנקודות רבות של אור-דעי שאנחנו שם איתך. עוטפים אותך בדאגה ונמצאים סביבך כדי שלא תעברי את נתיב החושך לבד.

את מוזמנת לפנות אלינו ,אנחנו נמצאים כאן עבורך, את חשובה לנו מאוד, אנו משתדלים לראות אותך כמו שאת, להיות משענת כשמסביב לא תמיד שקט ובטוח.
את מוזמנת לפנות אלינו גם דרך הצ'אט והמייל באופן אישי ,אחד על אחד עם מתנדב/ת שלנו, באופן אנונימי, אפשר דרך טלפון נייד- בכל יום מתשע עד חצות (חוץ מיום שישי):
http://www.sahar.org.il/

מאחלת לך שאחרי ימים של חושך יגיעו ימים של אור,שולחת לך חיבוק
ומאחלת לילה טוב ושקט
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'Hebrew Movie | God Saved the Child From Internet Addiction |'
Hebrew Movie | God Saved the Child From Internet Addiction |
27/06/2018 | 14:28
27
https://www.youtube.com/watch?v=oRjY-vt7YvA
לי סינגואנג לומד בכיתה י"ב. הוא תמיד היה ילד נעים הליכות ובעל היגיון בריא. הוריו ומוריו חיבבו אותו מאוד. בחטיבת הביניים הוא חווה משיכה עזה למשחקי רשת. הוא נהג להיעדר תכופות משיעורים כדי ללכת לאינטרנט קפה. הוריו עשו הכל כדי לסייע לו להיגמל מהתמכרותו לאינטרנט. למרבה הצער, התמכרותו של לי סינגואנג החמירה והלכה. הוא נעשה מדוכדך ובהדרגה התנוון. ... כשהוריו של לי סינגואנג חשו אובדי עצות, הם שמעו שאלוהים מסוגל להציל אנשים ולסייע להם להיגמל מהתמכרותם לאינטרנט ולהשתחרר משחיתותו של השטן. כתוצאה מכך הם החליטו להאמין באלוהים וציפו לכך שאלוהים יושיע את בנם. מתוך דברי אלוהים, הם הבינו את המקור לשחיתותה המוסרית של האנושות. הם ראו את האמת אודות האפלה והרוע בהם שרוי האדם, והם הבינו שרק אלוהים יכול להושיע אנשים ולשחררם משחיתותו ומנגעיו של השטן. כל שהיה על סינגואנג לעשות הוא להאמין באלוהים ולהבין את האמת, כדי שייגמל מהתמכרותו לאינטרנט. משהבינו זאת הוריו, הם נשאו בפניו את הבשורה ועודדו אותו לקרוא את דברי אלוהים. הם התפללו לאלוהים וביקשו ממנו להושיע את בנם ולסייע לו להיגמל מהתמכרותו לאינטרנט... לאחר מאבק, סינגואנג החל להתפלל לאלוהים ולהסתמך עליו. בעזרת הכוונת דבריו של אלוהים, הוא נגמל בסופו של דבר מהתמכרותו לאינטרנט והשתחרר משחיתותו ומנגעיו של השטן. הבן, שהיה אבוד ללא תקווה במשחקי האינטרנט ובאינטרנט קפה חזר בסופו של דבר הביתה!
לצפיה ב-'סוף....'
סוף....
26/06/2018 | 20:08
3
107
אני לא יהיה יותר בשנת 2019.. זה מה שאני החלטתי... אני סובלת .. יותר מידי...  אני מתפשרת .. עוד חודש אני מוכנה לסבול... למרות שאני לא מסוגלת אני כבר מרוסקת.. אבל אני לא אוהבת להיות אגואיסטית... אז אני נשארת חודש אחד בלבד... אולי גם פחות... יש לי לב... אני מאמינה. תודה על זה שאתם מנסם לעזור לי.... אבל לעולם לא יצליחו לעזור לי .. אני אבודה יותר מידי.... ומה שבטוח סובלת...  כל מי שמנסה לעזור לי פה יש לו לב מדהים... אבל...... אני אבודה מידי... אין לי ה להפסיד... כי כל מה שהיה לי איבדתי.... את המדריכה ענת, את אמא שלי .. היא השתנתה ... והבן זוג החדש שלה מתסכל אותי... והיא לא מוכנה להקשיב.. כשאני מנסה לספר לה את זה ... עד עכשיו חייתי וסבלתי בשביל אמא שלי...  כי למרות שהיא לא עזרה לי הרבה בחיים היא אוהבת אותי מאוד .. ואכפת לה ממני מאוד והיא אמיצה ומי שאוהב אותי אני עושה בשבילו הכל ומי שנותן מעצמו בשבילי גם אני אפילו כפול..... אבל עכשיו היא השתנתה בגלל הבן זוג שלה...ועכשיו אין לי עוד סיבה להישאר... היא כבר לא האמא האמיתית שלי ... שאני מכירה וזוכרת ... האמא שכל כך אהבתי והערכתי.. הבן זוג שלה ... גרם לי להרגיש לא שייכת לבית שלי.. והיא לא מוכנה להקשיב... אני נכנסת לבית שלי... ואני מרגישה כאילו אני בבית זר... אני מפחדת לשבת על הספה, להדליק טלוויזיה, לישון, לאכול, לבקש אוכל.... ואני עוד כל כך לבד.... אין לי עם מי לדבר על זה.... וגם ... הוא הרחיק את אמא ממני... היא באה אז לפני כמה שנים לבקר אותי... בפנימיה... עכשיו היא רק איתו. היא לא באה לבקר אותי יותר.... לא אכפת לה ממני כמו בעבר אין לי עוד סיבה להישאר בחיים...לא מגיע לה ... שאני יסבול בשבילה כי היא כבר אדם אחר.... עם ענת המדריכה הזו ... הייתה חוזרת להיות איתי בקשר... היא הייתה מצליחה לעזור לי... אבל כו שאמרתי כל מה שהיה לי איבדתי.. וגם אותה... אני לא מסוגלת יותר... אבל רק עוד חודש אחרון אפילו פחות ... אני נשארת.
 
 
לצפיה ב-'לא כדאי...'
לא כדאי...
26/06/2018 | 20:15
1
44
על תנסו להביא לי עזרה זה יעשה לי רע יותר.. אתם יותר תזיקו מאשר תועילו... 
לצפיה ב-'ללא..'
ללא..
26/06/2018 | 20:18
34
זאת אומרת ללא אשפוז
לצפיה ב-'אנחנו פה איתך! '
אנחנו פה איתך!
( לעמוד שלי בתפוז )
26/06/2018 | 23:32
58

היי קורל יקרה,

אני קוראת בכאב את מה שכתבת, וודאי מרגישה את הכאב שאת מרגישה... את מתארת חוויה קשה של אובדן, של שתי דמויות מאוד משמעותיות עבורך – המדריכה ואמא...ונדמה לי שזה משאיר אותך בתחושה שהבית מתערער לך- גם הבית הממשי, הבית של אמא והפנימייה, אבל גם בית של הרגש, של ציפור הנפש... והערעור הזה גורם לך להרגיש שאין עוגן בטוח להיאחז בו, וזה כאילו שאת נופלת ומרגישה שאין מי שיתפוס... ואני משערת לעצמי עד כמה את מרגישה מבוהלת, ומותשת...מרוקנת מכוחות ומתקווה... שאת מרגישה שאין כבר ממי לקבל או למי לתת אהבה, אהבה שנותנת חיים ומשמעות... ומהמקום הזה, אני חושבת, את מרגישה שהמוות הוא הדרך היחידה לשים סוף לכאב הזה...

אך לצד הייאוש, נדמה לי שאני מצליחה מבין השורות שלך לראות בקרניים זהירות וחלשות של תקווה שעוד יש בך, אך הן משמעותיות -  בעיקר היכולת לזהות מה היה לך טוב ונעים ומה לא, היכולת להמשיך ולכתוב לנו כשאת לא מרגישה טוב,  שאת מצליחה להכיר תודה על הדברים שאת מקבלת ולהחזיר אהבה, זה משהו שהוא שלך ולא אבד לך למרות כל מה שעברת... ובעיני אלו מייצגים את הכוחות שלך שהם רק שלך והם יכולים להיות לעזר, לעוגנים של הלב, של הנשמה...לפעמים הקשרים הטובים שהיו לנו, גם אם לא יכולים להתקיים כרגע, הם עדות ליכולת שלנו ליצור קשרים טובים ותקווה לכך שיש אנשים טובים שיכולים להיות עבורינו...
 
אני חושבת שזה שאת כותבת לנו, מעיד אולי גם על זה שאת יודעת שאנחנו פה עבורך! את לא לבד... אני מאוד דואגת לך ואשמח אם תמשיכי לשתף כאן או תבואי לצ'אט לשיחה אישית עם אחד מאיתנו המתנדבים. אולי נוכל לחשוב ביחד איך ליצור לך את מערכת התמיכה שאת זקוקה וראויה לה...
 
שולחת לך חיבוק חם מכל הלב,
חיבוק שמבקש לרגע להיות בית בו אפשר להניח את הראש והלב ולהתמלא מחדש...
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'נמאס לייי'
נמאס לייי
16/06/2018 | 19:47
2
109
אני לא יכולה יותר!!! אין לי אף אחד !! אני לא מסוגלת יותר!!! כמה אני יכולה לסבול!!?? נמאס לי מהחיים הקשים שלי !!!נמאס לי מהכל!!! אני נאבקת עם עצמי אני מנסה להגיד לעצמי לא להתאבד אני מנסה.. אבל הכאב שלי , הפצע שלי יותר גדול מכל דבר אחר שקיים אני לא מסוגלת יותר לחשוב, להיות הגיונית הכאב שלי השתלט עליי הוא התגבר עליי! נמאס לי לחיות עם כל כך הרבה חרא כל כך הרבה סבל שאני פשוט סוכבת כל הזמן , כל שניה, כל רגע.. אני לא רוצה יותר שום דבר מהחיים האלה !! אין לחיים האלה עוד משמעות בשבילי! אין להם טעם אין להם כלום רק חרא זה מה שהם למה היא הייתה צריכה לעזוב אותי???
למה??????!!!!!! מה עשיתי שאני כל כך סובלת??!!! מה עשיתי שאני צריכה להיות כל כך אבודה??!! לאף אחד לא יזיז עם אני ימות !  תוך שניה ישכחו שהייתי קיימת ישכחו שהייתה ילדה שקראו לה קורל עם למישהו אכפת אז למה לא עוזרים לי??!!!!!!!  רק להתאבד!!  רק עם אני יתאבד יבינו ....  עם להתאבד זה מה שנשאר לי........ אולי זה מה שיקרה ואני יפסיק לשכנע את עצמי שלא כי מה עוזר בזה ?? מה יוצא לי מזה!? שאני סובלת? שלאף אחד לא אכפת? אני הבנתי כבר המקום שלי זה הקבר!! ואני לא יסכים אשפוז למה ?? כי זה חרא 8 חודשים מבוזבזים באשפוז הרסו אותי עוד יותר ! אין לי כוח לכל זה! אין לי כוח לכל הסבל שלי!! אני רוצה לבכות אבל זה לא יוצא!!!!   אני כל כך מתגעגעת למדריכה הזאת לענת היא חסרה לי כל כך אני לא יכולה יותר !! אני רוצה כל כך לראות אותה שוב!! אני כל כך מתגעגעת אליה!!!! היא היחידה שיכולה לעזור לי  ואיבדתי אותה בגלל אשפוז פסיכיאטרי דפוק!!!  אף אחד לא מבין שהיא הרבה יותר ממדריכה בשבילי היא כמו אמא+ אבא +  ביחד ואפילו יותר מזה !! תתארו לכם שהיו לדוגמא אומרים לכם שיותר בחיים לא תראו את ההורים שלכם את שניהם ביחד אתם תתגעגעו אליהם כל כך והם כל העולם בשבילכם הכל !!!!!!הם עזרו לכם, תמכו בכם, אהבו אותכם, אהבתם אותם גם, שימחו אותכם, היחידים שעזרו לכם  ושהבינו אתכם אי פעם הם היו כמו המלאך השומר שלכם , ורק הם יכולים אי פעם לעזור לכם ..  ו גם מעולם לא היו לכם את זה את התמיכה הזו , את כל הטוב הזה והם פשוט נטשו אותכם והשאירו אתכם כל כך לבד וכל כך אבודים ואתם רוצים כל כך להחזיר אותם שישובו לחיים שלכם אבל הם רחוקים ממכם הם חיים חיים חדשים  ואסור לכם להיות בקשר ניתקו לכם אותו.. אתם כל כך מרגישים נטושים ואתם מפוחדים כי אתם לבד וכל קושי קטן שיש לכם גורם לכם להתקף כאב נפשי וגעגועים מטורפים עד שאתם מרגישים שמישהו ממש דוקר אותכם  ואתם מרגישים כל כך לבד ואין דרך לשנות את זה .. כי אתם תלויים בהם בהורים האלה ורק הם יכולים לבוא ולעזור לתת תקווה, כוח, ואף אדם אחר לא יכול.... ככה המדריכה הזו בשבילי ואפילו יותר מזה  אני לא מאמינה שתבינו .. זה מסובך מידי.. קשה מידי..
 
וכדי לכם לא לרצות להכניס אותי לאשפוז וגם לא לחפש לי עזרה... כי אז אני לעולם אבל לעולם לא אדבר עם אף אדם בעולם הזה.. ואני יתאבד כי אני לא מצליחה לחיות עם הסבל המטורף שלי .... לבד. 
" העזרה" שיביאו לי תהרוס אותי הרבה יותר כי אני מודעת לאיזו עזרה.
 
סליחה שזה ארוך... 
 
לצפיה ב-'אני רוצה להתאבד!!!!!!!!!!'
אני רוצה להתאבד!!!!!!!!!!
16/06/2018 | 23:56
96
נמאס לי !! נמאס לייי!! שום דבר לא עוזר ליי! אני סתם חופרת לכם פה ולא יוצא מזה כלום!! באלי לישון ולא לקום יותר לעולם!! אין לי כוח לכל הסבל הזה שאני מרגישה אין לי כוח לכלום!!!!!!! אין לי כוח לעצמי ולאף אחד !!! אני רוצה לשכב בתוך האדמה , להפוך לשלד לשכוח מהסבל שלי, להתנתק מהכל לתמיד .. ולא להיות יותר ... כי נמאס ליי!! מה כבר יוצא לי מהחיים האלה!!!??
נמאס לי להתגעגע אליה כל כך!! נמאס ליייי!!!  אני רוצה כל כך להציל את החיים המבוזבזים האלה ... כל כך!!לא רציתי להיוולד בכלל!! למה נולדתי?!!  למה נכנסתי לגיהנום הזה?? החיים האלה זה הגיהנום!! החיים האלה זה פצצה לפנים זרקו לי פצצה ,קללה .. לא רציתי להיוולד !! למה ילדה אחרת לא נולדה במקומי?? למה דווקא אני ?!? אני לי כח לגיהנום הזה שאני חייה בו שהוא החיים ! החיים האלה זה המוות !! פה נורא זה מה שאני הבנתי!! אני כרגע במוות אני כרגע בגיהנום בעולם הנורא הזה שהרבה מפחדים ללכת אליו.. והמוות  זה החיים זה החיים !! נמאס לי!! מפחדים שאני ימות אבל אף אחד לא מבין שאני כבר מתה! 
כמה אני יכולה עוד להמשיך לסבול???? כמה אני יכולה רק לרצות למות(כל כך)
ולא לעשות עם זה משהו?? כמה אני עוד יכולה לסחוב בתוכי פצצת זמן ?? כמה ??? 
ה א ם   י ש    ד ר ך    א ח ר ת    ל ה ג י ע    ל ק ב ר    ח ו ץ    מ ל ה ת א ב ד ????????
לאאאאאאא!
באסההההה!!!!
לצפיה ב-'עוצמה'
עוצמה
( לעמוד שלי בתפוז )
17/06/2018 | 22:36
76

קורל היקרה,
הזעקה שלך הולמת בעוצמה רבה. נשמע שאת כואבת פרידה שנכפתה עליך בניגוד לרצונך. פרידה שהשאירה אותך בודדה וכואבת. מדבריך עולה שאת חשה שלאף אחד לא אכפת ממך כאילו שאת לבד בעולם. אני מבינה גם שהיית בטיפול ונשארת בתחושה לא טובה ממנו. הייאוש שאת מתארת נשמע קשה מנשוא. מדברייך עולה כי את חשה כאילו ננטשת בתוך בור עמוק. בור ללא תחתית. נשמע שאת לא רואה מוצא או תקווה לשינוי במצב אותו את מתארת. אני שומעת אותך, שומעת את הזעקה שלך, את הכאב. אך יחד עם הייסורים והגעגוע נשמע בדברייך גם קול נוסף, קול שזועק אני כאן! שמצר על הסבל שאת חשה. קול חזק שמבקש שינוי, שזועק את הכאב בעוצמה. את לא לבד. אנחנו כאן שומעים את שני הקולות שלך. אם תרצי, את יכולה להיכנס עכשיו לצ'ט עם אחד המתנדבים באופן פרטי או להמשיך ולשתף כאן. אנחנו כאן או בצ'ט כל ערב בין תשע לשתים עשרה (חוץ מימי שישי). אחד מאיתנו יהיה כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
15/06/2018 | 22:22
1
63
החלטתי לשאול כאן את השאלה כי לא מצאתי פורום אחר מתאים יותר.
אז שלום, רציתי לשאול בבקשה על מחלת הסכיזופרניה. רציתי לדעת איך מגלים את המחלה, ידוע ששימוש בסמים יכול לגרום למחלה להתפרץ, האם ישנן עוד דרכים שדרכם המחלה יכולה להתפרץ, ובכך "לגלות" את המחלה? תודה מראש לעונים.
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
26/06/2018 | 21:59
18
היי הרקולס יקר,
 
חשוב לפתוח ולומר שאין בסמכותינו לתת ייעוץ או אבחנה של מחלות נפשיות באשר הן. 
בכל מקרה מצרפת לך מידע בנושא מאתר בריאות כללית: 
 
 
וכן מאתר פורטל בריאות הנפש בישראל: 
 
 
אני לא יודעת באשר למי אתה שואל, עבור עצמך או מישהו אחר יקר לך. בכל מקרה חשוב לפנות לאיש מקצוע מוסמך שיוכל לתת אבחנה מדוייקת ולהפנות לטיפול מתאים. 
 
נשמח לשמוע ממך עוד כאן בפורום או בצ'אט האישי והאנונימי שלנו, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. הצ'אט פעיל כל ערב (למעט שישי) בין תשע לחצות, הקישור באתר שלנו: http://www.sahar.org.il. ;
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'כבר הייתי בתחתית ...שוב פעם?'
כבר הייתי בתחתית ...שוב פעם?
09/06/2018 | 22:54
1
117
מפחדת ליפול שוב. כבר הייתי מאושפזת שלושה חודשים והשתחררתי. והייתי במצב טוב. למה אני שוב נופלת למה? מרגישה ריקה מתוכן ומשמעות. מה משמעות הקיום שלי בעולם? מה המשמעות של החיים שלי? מרגישה בודדה כאן בעולם ולא רוצה להלחיץ את אבא שלי (שוב) אז לא אומרת כלום. 
לצפיה ב-'על סף התהום '
על סף התהום
( לעמוד שלי בתפוז )
10/06/2018 | 23:16
51
דידי היקרה
 
את מתארת תחושה מאוד חזקה של חרדה, כאילו את עומדת על סף תהום עמוק, תהום אליה את עלולה ליפול שוב. נשמע שאת מנסה למצוא במה להיאחז, למצוא חבל הצלה להיתלות עליו עליו ולהתרחק משפת התהום. אולי משהו שייתן משמעות לחיים שלך ויפיג את תחושת הריקנות המכאיבה. זה בוודאי מפחיד מאוד להיות תלוי על החבל...לא יציב, ומסוכן מאוד, ונשמע שאת לא תמיד מצליחה למצוא משמעות.
 
בנוסף על כל הפחדים של להיות תלויה על החבל נשמע שאת צריכה להתמודד עם הסודיות, עם להסתיר את פחדייך ולא לדבר עליהם, לא לתת להם מקום. כולל להסתיר מאביך, שדואג לך, שאולי ראה אותך כבר מטפסת ויוצאת מאותה תהום אפלה...
 
יחד עם זאת, חשוב לזכור משהו נוסף: נשמע שעברת גם בעבר תקופה קשה,בה נפלת לתהום והיית צריכה להתאשפז, אך את הצלחת לצאת ממנה במצב טוב. יקירה, כך יכול להיות יקרה גם הפעם. את לא לבד.
 
אנחנו אומנם לא נמצאים אתך פיזית, אך הייתי רוצה להושיט לך יד מבעד למסך שתוכלי להיאחז בה, אם תרצי, ולהזמין אותך לצ'ט האנונימי של סהר (סיוע והקשבה ברשת). אנחנו נמצאים כאן בכל לילה בין 21-לחצות, למעט יום שישי, בכתובת  http://www.sahar.org.il/.
 
אני מאחלת לך לילה שקט ושולחת לך חיבוק
 
שלך מתנדבת סה"ר

 
לצפיה ב-'אני. סובלת'
אני. סובלת
02/06/2018 | 01:17
4
156
אני קורל.. וזו תיהיה הפעם האחרונה שאני ינסה לשתף מישהו במה שאני מרגישה ..   כי אני יודעת.. שגם אחרי הפעם הזאת אני עדיין יהיה משוכנעת שאיש לא מבין את עוצמת הכאב שאני חווה.. אני רק מנסה .. ניסיון אחרון...כמעט כל החיים שלי המחברת שלי היא הדבר היחיד שמלווה אותי.. הדבר היחיד .., למרות שמחברת היא דבר דומם.. היא החברה הכי טובה שלי.. עד גיל תשע וחצי .. סבלתי סבלתי כלכך ! אכלתי מכות מאבא שלי המון פחדים  ילדים רעים .... ולא היה מישהו שליווה אותי בזה.. לא היה מישהו שאי פעם הקשיב לי.. עם אמא שלי אף פעם לא יכולתי לדבר כי עם הייתי אומרת לה דבר קטן שלא מצא חן בעיניה היא הייתה מסוגלת לא לדבר איתי חודשים.. ועם אבא שלי בכלל לא יכולתי לדבר .. הוא היה מפוצץ אותי מכות.. וגם פחדתי ממנו מאוד..  ותמיד תמיד חלמתי על הבנאדם הזה שיבין אותי, שיקשיב לי, במקום להרביץ שלי שיחבק אותי כשקשה לי , שהמחברת כבר תיהיה דבר אחר בשבילי ולא החברה הכי טובה כי בכל זאת היא לא יכולה לעזור לי יותר מידי..אני ינסה לקצר אז אחרי כל זה.. בגיל תשע וחצי .. הועברתי לפנימיה. .. ושם הכרתי בפעם הראשונה בחיי את האדם הזה. את האדם ש9שנים וחצי כל כך חיכיתי לו זו הייתה מדריכה קראו לה ענת היא הייתה כל כך הרבה יותר מיוחדת מהבנאדם שחיכייתי לו היא הייתה אחרת היא הצליחה להבין אותי ובפעם הראשונה הרגשתי באמת מה זה להיןת מובנת.. לא להרגיש לבד.. הרגשתי שהיא מגנה עליי , שהיא פה בשבילי ומעולם לא היה לי את זה. יום אחד., היא החליטה לעזוב את הפנימיה.. לעזוב להולנד לכל החיים ... ו... אין לי מילה מספיק טובה כדי שתתאר את ההרגשה שהרגשתי באותו רגע .. שכחתי לציין שנהייתה לי כלפיה אובססיה ,.. אובססיה נוראית..! ואולי גם התאהבות.. ממש בטעות..ולפני זה.. תמיד אמרתי לעצמי, שברגע שהיא תעזוב אותי אני יתאבד.. ו.. היא אמרה לי שיש חודש מסויים שהיא עוזבת.. אבל ..  יום אחד. ראיתי אותה מתחילה לחבק את כולם והבנתי שעכשיו היא עוזבת וזה חודש.. לפני הזמן שהיא אמרה לי .. רצתי אליה ולא הסכמתי לשחרר אותה לקחו אותי ממנה בכוח.. אני זוכרת כמה בכיתי... כל המכות שקיבלתי לא הצליחו להוציא ממני כל כך הרבה בכי אבל הפרידה ממנה היא השיא.. שלחתי לה המון הודעות אובססיביות ואובדניות .. עד ששמו אותי באשפוז םסיכיאטרי.. ושם ניתקו לנו את הקשר לעד..,!!!!! התחננתי לשיחת פרידה אחרונה ממנה .. קיבלתי.,  ונגמר.. חוץ מזה.. הייתה לי הזדמנות אחרונה לראות אותה לפני האשפוז ופספסתי אותה אני כל כך מאוכזבת מזה אבל כל כך!!!!  איש לא יבין ולא יוכל להבין את כמות הסבל שאני חווה בגלל הפרידה הזו אשפוז של 8 חודשים לא עזר לי רק ניפץ כל תקווה קטנה שהייתה לי.. ועוד אני לבדעכשויו .. אני יעשה הכל כדי להחזיר אותה !! אני יודעת שזה מטורף להיקשר ככה למדריכה .. זה לא אנושי! אני פשוט נקשרתי אליה ברמה לא נורמלית ולא מציאותית!! ואני רק בת 13!!!!!!!!! ואני פשוט כל כך מתגעגעת אליהה!! יש ימים שמרוב געגועים כל כך חזקים אליה אני מתקפלת מכאב אני יותר מידי סובלת אני לא מסוגלת לחיות עם זה יותר .. המחברת הזו ששנים אני נעזרת בה.., כבר לא עוזרת לי... הכאב חזק מידי עוצמתי מידי ולא מציאותי . אני מרגישה משוגעת כי אני לא מבינה איך בנאדם יכול להיקשר ברמה כזאת!! כל מי שאני מנסה לספר לו מגלה אדישות ואומר לי יעבור אבל זה כי לא מבינים את העוצמה של זה!! אשפוז לא יעזור לי .. אני לא ידבר גם ככה עם המטפלת כי לא דיברתי איתה אז.. ועם שום מטפלת אחרת אני לא מעוניינת שום דבר לא יוכל לעזור לי רק היא אבל .. היא נגמרה .... אני כל כך רוצה שהיא תחזור לחיים שלי .. אני מרגישה שמשהו מת פשוט בתוכי לא משהו הכל, כל חלק בגופי נשבר והחלקים נעלמו ורק לענת , למדריכה הזאת יש את הכוח לחבר אותי בחזרה. אבל היא לא נמצאת... אני כל כך מתגעגעת אלייהההההה היא חסרה לי כלכך !!!!! מישהו מביןן??
לצפיה ב-'צדקתי..'
צדקתי..
02/06/2018 | 12:11
88
אני תמיד צודקת.. ידעתי שרק יסתכלו על זה ולא יועילו להגיד משהו... טוב אנשים. ניסיתי לשתף בפעם האחרונה אני רואה עכשיו שאני נולדתי כדי להיות לבד ..גם עם תמיד ראיתי את זה ... כרגע אני בחיים ... אני ינסה להתמודד (כאילו שאכפת למישהו) אבל תדעו שעם כבר אני לא יהיה בחיים באיזשהו שלב תיזכרו בזה שאפילו לא הגבתם רק הסתכלתם... ובזה שאתם משאירים אותי עם כאב מטורף ועוד בכלל שאין לי עם מי לדבר ... שאמא שלי רק מתעצבנת עליי אפילו אני לא יכולה לנסות לדבר עם אבא שלי הוא נטש אותי...המדריכים בפנימיה אומרים שזה שטויות.. או שעושים רק כן עם הראש ושוכחים ., שבגיל 13 כאב כזה לא מציאותי ובכלל כאב כזה לא אנושי .. והדבר היחיד שנשאר לי לעשות זה או להתמודד או להתאבד .. אבל .., כרגע אני לא יתאבד.. לא מחר לא מחרתיים למרות שאני לא רוצה שמחר יגיע לעולם.. אני ינסה להתמודד לבד .. לכתוב .. לדבר עם המחברת שלי., לבכות., כמו שאני עושה תמיד .. רק חבל מרוב כאב בכי לא מצליח לצאת..ואני ממש הייתי רוצה לבכות כל החיים בלי להפסיק ... וזהו... 
לצפיה ב-'אנחנו כאן '
אנחנו כאן
( לעמוד שלי בתפוז )
03/06/2018 | 20:26
109

קורל יקרה,
אני מצטערת שלא יכולתי לכתוב לך קודם, אבל אנחנו, מתנדבי סה"ר, נמצאים כאן רק חלק מהזמן. אני מבינה שאת נמצאת בכאב איום בשל אובדן המדריכה, שהיתה, ועודנה, מאד מאד חשובה לך. נשמע שהיא האדם הראשון שהבין אותך, ושהיה קרוב אלייך נפשית. נשמע שבבית את לא מרגישה שיש לך כרגע עם מי לדבר, ומאז שיצאת מהבית היא היתה הדמות שפגשה אותך ונתנה לך מעצמה, אולי כפי שאף אחד אחר מעולם לא נתן לך, וזה רק טבעי שאת מרגישה קשורה אליה כל כך. אבל אני מבינה שקשה לך מאד להתמודד עם הפרידה, ושכרגע נפער איזה חלל בחיים שלך, חלל שאת מרגישה שאף אחד אחר בסביבתך לא יכול למלא. ויכול להיות שאת מרגישה שהאשפוז שעברת לא עזר לך למלא את החלל הזה, ואת אולי אפילו עוד יותר מיואשת, כי לא מצאת מי שיבין אותך. ואני חושבת שזה לא מטורף להיקשר ככה, כי יכול להיות שהיא הפכה עבורך לתחליף גם של אמא וגם של אבא, של ההורים המבינים והתומכים שאולי אף פעם לא היו לך,  וכשאיבדת אותה זה לא היה רק לאבד מדריכה, אלא הרבה יותר מזה.
אני מאד מצטערת שעברת אשפוז בלי שהרגשת שמישהו מבין אותך. אני רוצה להזמין אותך לצ'ט שלנו באתר סה"ר, בכתובת: www.sahar.org.il . הצ'ט הוא אנונימי ופתוח כל ערב (פרט לשישי) מתשע ועד חצות. אני מאד מקווה שתבואי ושתרגישי שמישהו כן מבין לליבך. אני מבינה שאת מרגישה שרק ענת תוכל להבין ולהכיל. ברורה לי ההרגשה שלך שאף אחד לא יוכל לתפוס את המקום שלה. ואולי אף אחד גם לא צריך. אבל... יכול להיות שעם הזמן תגלי בעולם שלנו עוד אנשים שיוכלו להיות איתך, בדרך זו או אחרת, להקשיב, להכיל ולתמוך. כשפגשת את ענת, לא ידעת שיכולה להיות בשבילך מישהי כזאת. אז אולי תגלי בהמשך אנשים אחרים, שגם אם הם לא היא, ולא יהיו היא, הם יוכלו להיות בשבילך הם עצמם. המחברת היא, אולי, התחלה של את, קורל, עבור עצמך. ענת היא אולי האדם הראשון שהיה שם עבורך. אולי עצם העובדה שהיא היתה שם, כשאולי לא ציפית, היא ההוכחה שיכולים לצפות לך בחיים עוד אנשים שיושיטו לך יד וילוו אותך. חלקם יהיו איתך אולי חלק מהדרך, ואני מאחלת לך שתפגשי גם נפשות שילוו אותך לכל אורכה. ואני שבה ומזמינה אותך גם לצ'ט, לדבר עם אחד או אחת מאיתנו.
 
שלך,
 
מתנדבת סה"ר.  
 
לצפיה ב-'היי :)'
היי :)
07/06/2018 | 12:28
1
62
קודם כל
לא צדקת
את ממש לא צריכה לעבור את זה לבד
ואת האמת? לא , אני לא מבין. 
גם שלי היה דיכאון, אף אחד לא הצליח להבין אותו. וזה גרם לי להרגיש כל כך לבד...
כי אף אחד לא יכול להבין מה הולך בראש של מישהו אחר. את לבד בראש שלך. ובקשר לזה אין מה לעשות.
אבל זה בסדר.
כי גם אם אני לא יכול להבין בדיוק מה את עוברת...
מוזמנת לדבר איתי
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
07/06/2018 | 12:48
39
נמחקו לי בטעת כמה שורות מהתגובה....
 
כי גם אם אני לא יכול להבין בדיוק מה את עוברת,  אני כן יכול לדבר איתך על זה ולתמוך בך. מוזמנת לדבר איתיאם את צריכה. את לא לבד בזה :)
לצפיה ב-'קישור לאתגר היצירה החדש-עצים'
קישור לאתגר היצירה החדש-עצים
( לעמוד שלי בתפוז )
29/05/2018 | 22:05
42
העלנו אתגר יצירה חדש לפורום יצירה,מוזמנים להיכנס ולהגיב...
לצפיה ב-'ממש חרא '
ממש חרא
17/05/2018 | 12:42
1
123
סמל האכזבה שלי 
החיוך שלך לא הוגן 
אני לא אגיד לך 
שאת מקסימה כשאת מרירה כל כך 
זה יאכזב אותך בחזרה
 
סמל הקנאה שלי 
המילים שלך קצת פוצעות 
בלי כוונה 
אני לא אגיד לך 
ששקט לי בלעדייך 
את תקנאי בי בחזרה
 
סמל הבושה שלי 
המבט שלך חודר אותי 
בידיעה קשה 
אני לא אגיד לך 
שזה כואב לי 
את תתביישי בנו בחזרה
 
ומי יודע 
אולי את חושבת 
שיכאב לי - זה לא נורא 
מי שישמע 
סמל האשמה
לצפיה ב-'לשתף'
לשתף
( לעמוד שלי בתפוז )
20/05/2018 | 21:49
57

שלום לך,
את ממענת את השיר שלך למישהי, שנשמע שתופסת חלק גדול מאד מחייך, ושהיחס שלך כלפיה הוא אמביוולנטי – את אולי מצפה ממנה לכל כך הרבה, אבל יכול להיות שאת מאוכזבת ממנה, ממה שהיא נותנת לך או משום שאינה מבינה אותך כפי שהיית רוצה. נשמע שאת רואה בדמות שלה את הסמל לכל מה שכואב לך. אולי את מרגישה שהיא המקור לכאבייך, שהיא מצפה ממך לדברים שאת מתקשה לספק לה, וכל מיני רגשות מתעוררים בך משום כך: תחושות אשם, כעס, אכזבה, בושה במי שאת.. ונראה שאת מתקשרת איתה דרך השיר שאת מעלה כאן, אולי חלקית משום שערוץ התקשורת ביניכן לא פתוח. מכתיבתך אני מבינה שאת מרגישה שאת לא יכולה לומר לה את מה שעל ליבך, כי היא לא תדע לתת לך תמיכה, אלא "תחזיר" לך. בין אם היא דמות מבוגרת או לא, נראה שאת לא סומכת עליה שתכיל אותך, אלא תריב איתך. ואני שומעת הרבה כאב על כך שאת לא מקבלת ממנה את מה שהיית רוצה לקבל, שהיא לא שם בשבילך.
האם יש דמויות אחרות בחייך שאת מרגישה שאיתן את כן יכולה לדבר? אולי מי שאת כותבת לה ועליה (למעשה על שתיכן) היא אחת ויחידה, אבל זה לא אומר שאת חייבת להחזיק את הרגשות שלך סגורים בתוך קופסה, או לא לדבר עם אנשים אחרים, גם על מה שאת מרגישה ביחס אליה. ממש כפי שעשית עכשיו בשיר שכתבת והעלית לפה. הבנתי שניסית להגיע לצ'ט. כתבנו לך בפרטי. אם יש בעיה את יכולה לשלוח מסר ונעזור לך להתחבר לצ'ט. בכל מקרה, אני רוצה שלא תרגישי לבד עם מה שקורה, ושלא תרגישי שאת צריכה להקריב את עצמך כדי לרצות מישהי אחרת, חשובה ומשמעותית ככל שתהיה.
 
שלך,
 
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'אין לי כוח יותר'
אין לי כוח יותר
16/05/2018 | 10:13
5
159
אני נראית בחוץ בסדר אבל בפנים אני על סף פגיעה עצמית, אני שונאת את עצמי, שונאת את איך שאני נראית ומתנהגת, אני חושבת שכלום לא מגיע לי.
אין לי כוח להתמודד, גם ההתיחסות של אנשים מבחוץ פוגעת בי בגלל שאני שונה ובגלל זה אני לא מוכנה לפתוח יותר דברים על עצמי.
זהו בערך, שמעתי על האתר הזה ורק עכשיו ראיתי את הפורום, מקווה שזה בסדר שכתבתי...
לצפיה ב-'לנו חשוב לשמוע אותך '
לנו חשוב לשמוע אותך
( לעמוד שלי בתפוז )
16/05/2018 | 21:41
4
98

היי ,
זה בסדר שכתבת כאן ופנית אלינו, אנחנו כאן עבור כל מי שצריך יד תומכת וכתף להישען עליה.
נשמע מדבריך הכאב והקושי בלהראות מבחוץ שהכל בסדר ולהסתיר מבפנים את נהרות השנאה העצמית שלא יפרצו החוצה...
אולי ההתמודדות עם כל מה שמסביב: האנשים, המבטים, ההתלחשויות כל כך מעייפים שאין כבר כח להתמודד עם  המציאות...
זה בסדר שאת לא רוצה לתאר ולהרחיב דברים על עצמך ,את לא חייבת כלל.
 יש לך גם אפשרות לפנות אלינו בצ'אט-אחד על אחד עם מתנדב או מתנדבת שלנו בכל יום מתשע בערב עד חצות (חוץ משישי בערב) בכתובת: http://www.sahar.org.il/
אני מאחלת לך לילה שקט ורגוע ושולחת לך חיבוק
מתנדבת סה"ר
 
 
לצפיה ב-'אוקיי'
אוקיי
16/05/2018 | 22:21
3
72
תודה על ההזדהות! אני חושבת שזה יאלץ לחכות כי אני צריכה עוד כמה רגעים לעצמי ולנסות להתמודד לבד... לילה טוב
לצפיה ב-'?'
?
16/05/2018 | 22:42
2
52
ניסיתי לפנות לצ'אט, אבל אני לא מבינה איפה אני מקבלת תגובה... ואוף
לצפיה ב-'ללחוץ על הקישור ששלחתי ויש חלונית בצד שמאל,נסי שוב'
ללחוץ על הקישור ששלחתי ויש חלונית בצד שמאל,נסי שוב
( לעמוד שלי בתפוז )
16/05/2018 | 23:39
1
46
נסי שוב,צריך סבלנות...אני כאן.ממתינה לשמוע איך הסתדרת ואם צריך עזרה
לצפיה ב-'נסי מחר אם לא הצלחת עדיין,כתבתי לך בפרטי'
נסי מחר אם לא הצלחת עדיין,כתבתי לך בפרטי
( לעמוד שלי בתפוז )
16/05/2018 | 23:56
35
נסי מחר אם לא הצלחת להיכנס לצ'אט עדיין.
מתשע,עם סבלנות...אם תסתבכי מבחינה טכנית נוכל להסביר לך,יכולה לפנות גם בפרטי,כתבתי לך.
עדכני אותנו,דואגת לך -מתנדבת סה"ר

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ