לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1684216,842 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש-מילה אהובה'
אתגר יצירה חדש-מילה אהובה
( לעמוד שלי בתפוז )
10/10/2018 | 21:49
16
היי,
חוזרים לשגרה והעלנו אתגר יצירה חדשה בפורום יצירה.
מוזמנים ללחוץ על הקישור ולהשתתף :
לצפיה ב-'לקום כל בוקר'
לקום כל בוקר
06/10/2018 | 00:15
1
117
אני קמה כל בוקר ואני לא יודעת מה לעשות 
אני קמה כל בוקר במחשבה של מה אני עושה פה 
אני קמה כל בוקר לראות את אמא שלי בוכה
אני קמה כל בוקר לראות את אבא שלי בכיסא גלגלים 
אני קמה כל בוקר לבית ספר שאני בכלל לא רוצה ללכת אבל מחייבים אותי 
כל בוקר אותו סיפור כל בוקר זה אותו ריבים עם עצמי כל בוקר זה לשכנע את עצמי שהכל בסדר
כל בוקר זה להרגיש כל כך לבד שאני לבד בסיפור הזה ואף אחד לא יכול לעזור לי כי כל אחד תובע בבעיות של עצמו 
אבל דיי נמאס לי נשבר לי אני לא רוצה להרגיש לבד בזה אבל קשה לי לדבר על כל הדברים האלה כי כל בוקר אותו סיפור אני רוצה לקום לבוקר המושלם
לקום כל בוקר ולחשוב כאילו זה אהיה הבוקר הכי מושלם בחיים 
ואני חושבת שהפתרון שמתי שאתה מרגיש שאתה תובע בבעיות תקום ותשחה מעליהם אבל לפעמים קשה לעשות את זה לבד וצריך למצוא את המישהו או את המשהו שיתן לי כוחות
לצפיה ב-'אנחנו איתך ! '
אנחנו איתך !
( לעמוד שלי בתפוז )
08/10/2018 | 12:07
25

היי יקרה,

את מתארת התמודדות מאוד מורכבת ולא פשוטה גם בבית וגם בבית הספר, התמודדות שאני משערת לעצמי מלווה בהרבה כאב... וזה נדמה שיותר מכל כואבת הבדידות, והתחושה שאת לבד במאבק, צריכה להתרומם מעל התהומות הפנימיים והחיצוניים ולמצוא את הכוחות להתמודד איתם, להתרומם מעליהם ולצלוח אותם....

וזה נשמע שאת לא מרגישה שאת יכולה לשתף את ההורים שלך מחשש שהכאב שלך רק יוסיף להתמודדות שלהם ויטביע אותם...ואולי קיימת אפשרות שאם תשתפי הם יוכלו להתגייס ולהיות למענן, למרות הכאב שלהם, ואולי לחזק את כולכם... מה את חושבת?

אני מסכימה איתך שלא כדאי להיות לבד בימים הסוערים, לא להיות לבד בהתמודדות...  ואם את מרגישה שלשתף את ההורים זה לא משהו אפשרי כרגע, אולי תוכלי לפנות לקרוב/ת משפחה מבוגר/ת אחר/ת, למורה שאת מרגישה בנוח איתו או איתה או ליועצת בית ספר. הם יוכלו להיות שם בשבילך, לתמוך ולעזור.

במקביל, אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף, נוכל להבין יותר לעומק את ההתמודדות, לתמוך ולנסות ביחד לחשוב על הדרכים להקל ולמצוא מחדש את הכוחות. את יכולה לשתף כאן, ו/או לבוא לדבר איתנו בצ'אט שלנו. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. שעות הפעילות של הצ'אט הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'כלכך נמאס לי '
כלכך נמאס לי
03/10/2018 | 23:31
1
51
נמאס לי מהחרדה הזאת כבר, אני לא יכולה להירדם כבר ואני כבר לקחתי ואליום וזה עדיין לא עוזר..נמאס לי שאני הורסת כל קשר שאני נמצאת בו,  איבדתי חברה טובה, באשמתי כמובן..יש לי סיבוכים עם הבית ספר...לא יודעת כבר מי לצידי ומי לא...פשוט קשה לי כלכך... 
לצפיה ב-'דידי יקרה בואי מחר בערב לצ'אט'
דידי יקרה בואי מחר בערב לצ'אט
( לעמוד שלי בתפוז )
05/10/2018 | 17:02
20
אני שומעת שקורים דברים וזה יוצר הצפה ועומס רבים שלא נותנים מנוח...
ואולי אם נדבר ותפרקי קצת זה יוכל להקל... 
 
מחכים לך!
 
שלך
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אנסו אותי'
אנסו אותי
04/10/2018 | 22:47
1
65
כן אנסו אותי בגיל 15 לצערי ועוד צער גדול קרה נכנסתי להריון ואני לא יודעת מה לעשות! אפשר למצוא את האנס? אפשר לבדוק את ה dna של התינוק ולגלות מי אנס אותי? אפשר לגלות מי זה אם זה היה במקום שאין מצלמה ואפילו כלב לא היה אפשר לגלות מי זה ?
לצפיה ב-'**טריגר** אונס '
**טריגר** אונס
( לעמוד שלי בתפוז )
05/10/2018 | 17:00
34
היי יקרה,
 
אני משערת לעצמי את המצוקה שעולה עם ההכרה בקול במה שקרה לך, ואולי במקביל גם הקלה, אני לא יודעת בת כמה את, לפני כמה זמן זה קרה, והאם את כותבת כאן ומודה בפעם הראשונה במה שקרה לך... 
 
אני שומעת את הרצון העז למצוא את האנס, ולהביאו לדין, אולי גם רצון שדרך זה ייסגר באופן כלשהו חלק מהכאב של הפצע הזה שממשיך לדמם... 
 
אני רוצה להזמין אותך לבוא לדבר איתנו באופן פרטי, בצ'אט שלנו, כדי שננסה להבין יותר לעומק, נתמוך וננסה לסייע בכל דרך שנוכל. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים (אפשר לבקש באופן מיוחד לדבר רק עם מתנדבת, אם תרצי כמובן). שעות הפעילות שלנו הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il/
 
בנוסף, תוכלי לפנות לקו תמיכה לנפגעות תקיפה מינית, שם תוכלי לקבל מידע רלוונטי ותמיכה נוספת. מצרפת קישור לאתר שלהם: https://www.1202.org.il/. ;
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אני כבר לא יודעת'
אני כבר לא יודעת
02/10/2018 | 14:08
1
115
אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות
אני לא יודעת אם למות או לחיות
אני לא יודעת אם לפרוש מהלימודים או להישאר
אני לא יודעת אם יש כבר טעם לחיים האלה
לקום כל בוקר ולדעת שהמציאות מכה בך שוב ושוב ושוב וכל יום מחדש אתה מקבל אותה כאפה חזקה שמתפלל שלא תקבל אף פעם יותר אבל זה תמיד קורה שוב
אני לא יודעת כבר מה לעשות
אני לא יודעת אם נשאר טעם למשהו
אני כבר אובדת עצות
לצפיה ב-'ימים של שקט'
ימים של שקט
( לעמוד שלי בתפוז )
02/10/2018 | 22:23
23

יקירה,
נשמע שאת אולי בסערת רגשות והתלבטות ,בוחנת את חייך וסביבתך ולא יודעת מה לעשות...
התקופה הזו שמסתיימת היום לא פשוטה, חגים, יציאה מהשגרה, נמצאים ב"סיר לחץ משפחתי", ימי החג מתערבבים עם ימי החול, חג רודף חג, אין לימודים ועד שבספטבר מתחילים שגרה היא נקטעת שוב...
נסי לחזור לשגרה ולא לעזוב שום מסגרת ,לעיתים קרובות המסגרת (בית ספר למשל) עוזרת לחזור לתלם...האם יש שם מישהו שאת יכולה לשוחח איתו? מחנכת? יועצת? חברה?
נסי לא לשמור הכל בבטן...
אני מזכירה שאת יכולה לפנות אלינו גם בצ'אט שפתוח עכשיו עד חצות וגם בכל ימות השבוע מתשע בערב עד חצות ,חוץ מיום שישי בערב ולשוחח אחד על אחד עם מתנדב שלנו.
אני שולחת לך חיבוק ושיר "ימים של שקט" ומקווה שיגיעו מהר ימי הרוגע והשקט,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'מחפש שותפות אהבה..'
מחפש שותפות אהבה..
27/09/2018 | 18:20
1
38
אהלן חברים מקווה שזה מתאים למקום,
זה כמה שנים שאני מוצא את עצמי רץ במרדפי אהבה מנסה לקבל איזה שהוא ערך כולשהוא משהו שקצת ימלא את מה שחסר,
מנסה להיות מי שאני רוצה להיות מסתיר וסוגר את הקשיים שבפנים,
אומרים שיש לנו בחירה חופשית אבל האמת שאנחנו לא תמיד בוחרים מה החיים יזמנו לנו לפעמים אנחנו לא בוחרים את מי שנהייה,
כאדם שמסתיר מכל הסובבים לי מה שקורה בפנים אני מוצא את עצמי נשרף מהבדידות מצד אחד חי חלקית עם אנשים לובש מסכה פעיל וצוחק ומצד שני דועך וסובל מאוד מפנים,
ברור לי ששיח ומציאות בריאה יכולים לעזור לצערי אין לי עם מי להתייעץ או דרך לגשת לזה היום..
בגדול אני בן 25 סובל מפוסט טראומה, חרדה חברתית, וכאבים פסיכוסומטיים עובד כיום עם בעלי חיים,
אם ידוע לכם על דרך כל שהיא שמתאימה שתעזור לי קצת לצאת מעצמי, (קבוצות תמיכה או כל דבר) אני יותר מאשמח לשמוע,
בנוסף אם יש מישהי בשנות ה20 שמחפשת אוזן קשבת תמיכה וסתם ככה לדבר ולנסות לצמוח ביחד אני אשמח
תודה גדולה מראש לכולם!!!
לצפיה ב-'פנים וחוץ'
פנים וחוץ
( לעמוד שלי בתפוז )
01/10/2018 | 21:34
20

איתמר היקר,
מהדברים שאתה כותב נדמה שאתה כמו חיי בשני מישורים מקבילים. נשמע שההפרדה הזו שאתה מתאר, הפער בין הפנים הגלמוד והבודד לחוץ שכאילו אמור לשחק את המשחק, לתקשר עם הסביבה גורם לך לתחושות של אומללות ויוצר אצלך סבל רב. נשמע שהבדידות הרגשית הזו שאתה מתאר קשה מנשוא. אני רוצה להזמין אותך לצ'ט פרטי עם אחד מאיתנו, מתנדבי או מתנדבות סהר בכל ערב בין תשע לחצות ואולי יוקל לך מעט. תוכל להכנס לצ'ט דרך הקישור  https://sahar.org.il/ לשתף ולפרק מעט את הבדידות. מחכים לשמוע ממך.
שלך,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'הביטחון הזה '
הביטחון הזה
27/09/2018 | 17:57
2
61
היי לפני בערך שנה כתבתי והתכתבתי פה בפורום הוצאתי את מה שהיה על הלב שלי כמו שלא הוצאתי בחיי אני חושבת שהפורום הזה מכיר אותי יותר מהאנשים שהכי קרובים אליי.
אני כתבתי אז שאני לא מוצאת דרך להחזיק את עצמי יותר והחיוך שלי הוא זה שמסתיר את הכל, אז קודם כל אני רק רוצה להגיד תודה קיבלתי גם הודעות פרטיות שחיזקו אותי וגם התגובות פה חיזקו אותי ממש.
המצב שלי משתפר אני מרגישה את זה כלומר אני לא מחפשת יותר איך אני אגמור את חיי מבלי שמשפחתי תדע שזו הייתה התאבדות אך עם זאת אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי רק מידרדר ויורד, אני רק מחפשת פגמים ובוחנת את עצמי, אני מרגישה שזה לא עושה טוב אבל אני לא מצליחה להפסיק, אם זה במראה או במשקל או אם זה לבחון את עצמי במעשים שלי או אפילו להתחמק מלעשות משהו רק כי אין לי את הביטחון לעשות אותו, ויותר מזה שאין לי את הביטחון הזה בעצמי גם אין לי עוד יותר את הביטחון באחרים כלומר אני לא סומכת על אף אחד גם לא על האחים שלי שיתפסו אותי כשאני נופלת או בכללי שיעזרו לי. 
אני מנסה להתקדם להשלים עם הכאבים והטראומות ולא להכחיש אותם אבל אני מרגישה שאני שמה לעצמי רגל בגלל הביטחון העצמי והביטחון באחרים.
מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להתמודד? 
לצפיה ב-'לחזור ולהעזר'
לחזור ולהעזר
( לעמוד שלי בתפוז )
01/10/2018 | 22:13
1
17

אנונימית יקרה,
מדבריך עולה שעשית דרך משמעותית ואולי את נמצאת היום במקום בטוח יותר מבעבר. יחד עם זאת את מתארת שיפוט עצמי שכנראה גורם לך לחוש חוסר אונים ודיכדוך. מדבריך עולה גם שאולי את חשה בדידות כאילו שאין שם אף אחד בשבילך. אל תישארי בודדה במערכה. אני מבקשת לחזק אותך על הצעדים המשמעותיים שעשית, ולהזמין אותך לחזור ולהיעזר בפורום שמדבריך עולה כי עזר לך מאוד בעבר. כמו כן את מוזמנת להיכנס לצ'ט פרטי עם אחד מאיתנו מתנדבי או מתנדבות סהר בכל ערב בין תשע לחצות (למעט ימי שישי) בקישור הבא https://sahar.org.il/
מחכים לשמוע ממך,
שלך ,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'כן כן בדיוק ככה אני מרגישה '
כן כן בדיוק ככה אני מרגישה
02/10/2018 | 18:09
11
כן כן כן בדיוק ככה אני מרגישה פשוט בודדה ושאין אף אחד בשבילי, ואני משתדלת להחזיק ולעשות את הדברים שאני אוהבת ושכיף לי לעשות אותם אבל גם במקומות האלה מגיעה פתאום ההרגשה, ההרגשה שאני לא מספיק טובה ושאני צריכה לעמוד ברף כלשהו וקשה לי עם זה מאוד.
אומנם עשיתי דרך משמעותית עם עצמי וכן אני במקום בטוח יותר מפעם אבל עדיין קשה להסתכל על עצמי במראה ולאהוב את מה שאני רואה.
לצפיה ב-'דברים שלא האמנתי שאני אצליח לפתוח'
דברים שלא האמנתי שאני אצליח לפתוח
22/09/2018 | 23:34
1
52
זה מוזר נורא
השבועיים האחרונים פשוט הזוים 
בלתי נתפסים מבחנתי
 
בשיחות פתחתי דברים ש..
לא האמנתי  שאיפעם אני אצליח לפתוח
שומעת את ההפתעה את האמירה שלא סיפרתי את כל זה אף פעם
אני יודעת .. 10 שנים.. לא יכולתי .. היתה חלוקה ביום אני מחייכת לא אומרת כלום.. בלילה הכל יוצא ואף אחד לא יודע .. יחד עם זה נפתחו אירועים מלפני 4 שנים... מהקיץ..
 
 
 
ואז זה התפרץ ממני 
עם המון בכי וכמעט בצעקות
בלי שאני מבינה למה
 
ואז התחילו להציק לי החורים
הזיכרון שלי פשוט מלא בהם
 
ויש אינטרנט וקלסרים עמוסים שהיו  בכל מקום אפשרי רק לא אצלי
 
הייתי חייבת לנסות קצת להשלים חורים
הקלסר אצלי- אבל את המכתב שהכי רציתי לראות אין שם.. רק את הדף/ הגליון מיון שעטף אותו-  אבל התאריך ושעה זכרתי במדיוק..
 
גם השם של הרופא מהיום שנפצעתי בו  אני זוכרת מסתבר- לא זוכרת כמעט כלום אבל אותו כן...במעורפל לגמרי
 
מהקיץ ההוא לפני 4 שנים... אירוע שלם היה מחוק אצלי לגמרי- ותאריכים כל כך מציק לי שאין לי תאריכים על הזכרונות. פענחתי תאריכים ממה שמצאתי על שני אירועים וזה היה הדבר הכי מרגיע שהצלחתי לעשות בימים האחרונים.
 
הבעיה היא כשפותחים ככה הכל שזה הופך הכל לבלגן אחד גדול...
זה מרגיש כמו נסיעה ברכבת  שדים 
כל פעם שמצליחים לנשום שניה אחד הזכרונות מפתיע אותי  
אני עייפה  - ולא יכולה לישון 
אני מתעוררת  ב"שעות הבעתיות" של הבוקר
והחלק הגרוע הוא שכל כאב פיזי רק מחמיר את זה
לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר
ומחשבות אוטומטיות מאז מפריעות לי לחשוב("למה ללכת לישון בשעה כזאת- תכף תבוא האזעקה הראשונה של הבוקר"  "איןמה לתכנן לשבת לאכול - 2ביסים מקסימום ויקרה משהו עוד פעם" נסיונות להירדם מלאים ב"הם מתעוררים מוקדם הנדונקים" ובמחשבות על צורך לקפוץ מהר ממיטת קומותיים בחושך ...).. 
 
 
ואם להוסיף את זה על מה שעברתי בראש השנה
אז אני מודה שזה הרבה יותר מדי ביחד
 
חד השבוע ואין לא קבוצה ולא טיפול.. ואני כבר עכשיו מרגישה צורך לדבר ..
באופן לא מועיל במיוחד  רופאה חדשה שלא מכירה אותי נייסתה להפיל  את המצב של הרגל הפצועה שלי הפוסט טראומה- מה שלא הצליח לה אבל מעכב לי טיפול וגרם לי ליממה של עצבים  ובכי... (כי היו חסרות לי תחושות אשמה)
אני מחשיבה כפריצת דרלך ממש את זה שהצלחתי להסביר את תחושת התסכול שסחבתי איתי כל  השירות הצבאי- לסחוב את זה לבד  כל כך הרבה זמן לא היה קל..
 
אבל אני רוצה להרגיש טיפה טוב יותר
ולא ממש יודעת איך 
ולא חושבת שאני מסוגלת לעבור שבוע לבד עכשיו
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'סכר ההגנה נפרץ-פריצת דרך'
סכר ההגנה נפרץ-פריצת דרך
( לעמוד שלי בתפוז )
24/09/2018 | 23:03
25

היי יקרה,
את מתמודדת עם שני ארועים קשים מהעבר ,אחד מהשירות הצבאי ושני מלפני ארבע שנים ובנוסף המחלה הפיזית המחלישה את הגוף...
עשר שנים הכל היה בפנים ולא יצא החוצה...סגרת בתוכך את כל הזיכרונות הקשים והתחושות.
ביום חייכת וניסית להציג כלפי חוץ חזות שלווה ושמחה אבל בלילה הכל צף...לא נתן מנוח...המחשבות רדפו אותך...לא עזבו...היית לבד עם כל המתח, המחשבות והכאבים...
והינה לפני שבועיים הייתה פריצת דרך שהפתיעה אותך לטובה: השיחות עוזרות, הצלחת להיפתח ולשתף ואז כאילו נפרץ סכר שבנית סביבך להגנה ומאז את חשה את הצורך לדבר ולשתף...זה חלק מתהליך ההחלמה.
אני שולחת לך חיבוק ומזכירה שאת לא לבד, אנחנו כאן איתה מלווים אותך גם בתקופת החגים.
מאחלת לך לילה שקט, מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אני בחרדה גדולה '
אני בחרדה גדולה
22/09/2018 | 00:40
1
56
וכבר לקחתי שני ואליום. וכמובן שאיך אפשר שלא לחשוב לקחת את כל הקופסא ולגמור עם זה. 
בא לי לפגוע בעצמי ואני לא אעשה את זה אבל אני לא יכולה עם המחשבות האלה יותר........................
לצפיה ב-'אנו איתך'
אנו איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
24/09/2018 | 22:20
27

דידי היקרה,
התקופה הזו של החגים בה יוצאים משגרה מצד אחד ומצד שני נמצאים במפגשים משפחתיים או נמנעים מהם היא תקופה של "סיר לחץ". כל הקשיים ,הדאגות והחרדות מועצמים בימים האלה ואני רוצה להתנצל על זה שאת לא מוצאת כאן את התמיכה לה את זקוקה.
אנו דואגים לך ,גם אם את לא מרגישה זאת... אני מנסה להושיט לך יד מבעד לצג המחשב  ולעבור איתך את התקופה הזו...את מוזמנת לשתף במחשבות המציקות גם בצ'אט וגם בפרטי. הצ'אט פתוח מתשע בערב עד חצות בכל יום מלבד בימי שישי וערבי חג ובו ניתן לתקשר אונליין ואולי זה המענה שיתאים לך ויעזור להקל במעט את כל המחשבות...
 מאחלת לך לילה שקט, מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'למה לי אתם אף פעם לא עונים?!!?!'
למה לי אתם אף פעם לא עונים?!!?!
24/09/2018 | 18:44
1
46
זה לא אמור להיות שירות לעזרה נפשית ותמיכה או משהו כזה?!?! או שרק למשתמשים מסויימים יש לכם סימפתיה?? נחמד לראות ..בטח שלא אשתמש בפורום המטופש הזה שוב. 
לצפיה ב-'דרכים נוספות לקבל מאיתנו תמיכה'
דרכים נוספות לקבל מאיתנו תמיכה
( לעמוד שלי בתפוז )
24/09/2018 | 21:21
40
היי דידי,
ענינו לך לפני כשבועיים,ההודעה נמצאת כאן בדף-האם ראית אותה?
אם יש קושי בוער ורצון לקבל מענה מיידי ניתן לפנות לצ'אט שלנו ושם מתנדב או מתנדבת יתנו לך מענה אחד על אחד אונליין...
גם ברגע זה עד חצות ניתן לפנות לצ'אט בדף הבית :
משתדלים להיות כאן עבורך ואם יש לך תחושה שהמענה כאן איו מיידי נין לפנות גם בפרטי וכמובן בצ'אט.
מאחלת לך לילה שקט,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'קיפוד שאני (לא) אוהבת .'
קיפוד שאני (לא) אוהבת .
23/09/2018 | 11:30
1
40
יש קיפוד שאני כלכך (לא) אוהבת

אחרי שכבר ניסיתי הכל
צרחתי,
ברחתי,
כאבתי,
שברתי,
החלטתי על עוד ניסיון אחרון לגעת בך

התישבתי מולך
התבוננתי בך ארוכות
התבוננתי בך מהעיניים שלך
ואז
התחלתי להיכנס אל מתחת לקוציך.. 
התקפדתי בתנוחתך 
כמו מעתיקה אותך לתוך הנשמה שלי
והתחלתי לנשום איתך - ביחד
באותו הקצב
ועם אותו הצליל
לאחר כמה נשימות
היית בי כמו שמעולם לא היית
ידעתי אותך מתוכי
מתוך פגיעותי
מקוציי, 
מפגיעות ילדותי

החלפנו דמעות
ושמענו את השקט הזה שמתפשט כשמתקרבים

"תחבקי לי את הרעד", בקשת
"עוד רגע
ינשרו הקוצים מעצמם..."
 
מתי כבר הכל יגמר ..   ? מתי כל זה יהיה נכון ואמיתי  ? 
לצפיה ב-'הגבנו לך בפרטי '
הגבנו לך בפרטי
( לעמוד שלי בתפוז )
23/09/2018 | 16:04
12
לצפיה ב-'האור בקצה המחילה-אתגר יצירה חדש'
האור בקצה המחילה-אתגר יצירה חדש
( לעמוד שלי בתפוז )
17/09/2018 | 22:18
35
שלום לכולם,
העלנו אתגר יצירה חדש לכבוד יום הכיפורים ,מוזמנים להיכנס דרך הקישור ולשתף בתובנות שלכם.
 
גמר חתימה טובה ממשפחת סה"ר
לצפיה ב-'סהרית .. '
סהרית ..
16/09/2018 | 20:10
55
בבקשה די .. בבקשה כבר .. 
אני מתחננת .. די 
דדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייי א"א ככה .. דדדדדיייייי
לצפיה ב-' - תקווה - '
- תקווה -
15/09/2018 | 20:05
98
"תקווה היא רעה , היא סכין שחותך את יסודות העולם .
תקווה פירושה שאת ממשיכה להאחז בדברים שבחיים לא יחזרו..
וכך את מדממת סנטימטר בכל פעם עד שלא נשאר כלום".
יש בי רצון אז לחתוך את הגוף לחצי , ולקרוע את העור , 
לתלוש את השערות , לשבור את הגוף .. רצון עז שיכאב ,
שידמם למוות , שאעלם , שלא אהיה , שאכנס לקומה ולא אחזור.
התקווה הזאת הזאת שבכל פעם מתעוררת בי ,
הכל כך מטופשת , לכמיהה של משהו שלא היה 
ובחיים לא יהיה . (לא המוות)
אני מרגישה שאני מתה בין נשימה לנשימה , יש דממה בגוף,
הכל שחור , וקודר , וחלל הגוף ריק .
הלב מפסיק לפעום , ושוב חוזר לפעום חזרה בכאב . 
אני אפלה . חסרת תקנה .
לא אובדנית . 
 
לצפיה ב-'חולה '
חולה
14/09/2018 | 15:48
45
חולת מין , חולה בראש , חולה בלב ,
חולה בגוף , הכל כואב .. 
במחשבות , ברגשות ,התנהגות ורצונות , בלתי נשלט , רוצה יותר ,
תמיד , ועוד , ולא מספיק , ולא נגמר ועכשיו די ! אבל זה לא עוזב , 
זה שם , כמו החיים עצמם..
לברוח ולברוח ואין לאן , הרי רק המוות יפריד בינה לבינם.. 
לנשום , ולשאוף , למלא את הריאות , חבל רק שאי אפשר למלא אותם 
בדלק ולשרוף . 
לקפוץ , להתרסק , להתמוטט , ליפול , להידרס , לבכות ,לחתוך , להאנס , להידקר 
עצב חשוך וכבד , לא רואים דבר . הנשימות כבדות , הלחץ בגוף , הלב שמתפוצץ ,
ושוב ועוד פעם , עד שהגוף יאבד כוחות , עד שהנשמה לא תחזיק מעמד .
ואולי אז , זה יגמר .. אולי זה יפסק .. ואז יהיה לי שקט , 
הזיכרון ימחק , אהיה כמו חדשה , אאבד את עצמי , עד לגלגול הבא . 
 
-לא אובדית-
 
לצפיה ב-'לילה טוב .. '
לילה טוב ..
13/09/2018 | 00:07
1
51
לילה טוב לדובי , שספג שנים דמעות 
שניגבתי בו פצעים וכאב .. 
לילה טוב לברווזון , שהייתי שמה ראש עליו , 
מתנחמת , מנסה להירדם ללא הצלחה .. 
לילה טוב לשמיכי , שעטפה אותי , והגנה כשהייתי לבד 
לילה טוב למחשבות , שחודרות לתוכי נצחית . 
שלא מרפות וכבר עברו להיות חלק ממי שאני . 
לילה טוב לרגשות , לכל הרגשות שבלב , 
האכזבה , הכאב , התסכול , המועקה , הצער , החור ללא תחתית , 
ולהיא ללא תכלית .
לילה טוב לגוף המכוער והשמן , הנגוע והדוחה . 
פצוע , שרוט מוכה .. 
לילה טוב לעיניים שלא מוכנות לראות יותר , שום דרך של ריפוי 
לילה טוב תרפי , תרפי ותעזבי , זה יהיה פשוט יותר , 
כי אין על מה להילחם .
-לא אובדנית-
לצפיה ב-''
13/09/2018 | 19:51
21
לצפיה ב-'טריגר'
טריגר
11/09/2018 | 23:42
1
61
-טריגר
 
היא יושבת בחדר שלו , בישיבה מזרחית ,
לבושה שורט קצר שחור וחולצה .. 
הוא נשכב על ידה , מתחנן מלטף , שתתן לו לשאוב אותה .
בבקשה , מתחנן , מביט בעייניה , יד אחת מלטפת והשניה כבר בפנים
לא הספיקה היא למצמץ ופתאום מצאה את איברה בפיו . 
צמרמורת בגופה , בטלויזיה הכל שחור , זרמים בראש , וניתוק ואין אור .. 
הבטן מתהכפת , לא מבינה מה קורה .. 
מחכה שיגמר , וזה רק ממשיך , כמו שואב אבק , שואב ולא מפסיק . 
היא מובילה אותו למקלחת , על אוטומט . 
הוא נעמד מאחוריה , ושוב מכניס לה יד , אצבעות , מנשק את הגב , 
כולו מזיע , והיא ? רוצה עכשיו . 
עכשיו שיקרה , עכשיו שיעשה , עכשיו שיפצע ויפגע והיא תבכה .
ואז בתקווה שיניח לנפשה , נותנת לו את כל כולה . 
אבל הוא רוצה עוד , ועוד ועוד , ולא נרגע .. 
אומר הוא ירפא , הוא יעזור , לאיבר להתפתח , לחזה לגדול ,
בעזרת המגע שלו , הוא מריח אותה , מסניף ופולש 
וכל יום מחדש , מלחמה על הגוף , מבטים ומגע .. 
והיא מוצאת את עצמה במקלחת לבד , מקיאה , 
בחרדה , מתחת למים רותחים שתשרף , בלי סבון ובשמים 
אולי כך היא תסריח והוא לא תקרב .. 
וכך כל יום מחדש , מלחמה על הגוף , מבטים ומגע .. 
ואף אחד לא רואה , לא יודע , ולא ידע .. 
לצפיה ב-'יקרה, כתבנו לך בפרטי '
יקרה, כתבנו לך בפרטי
( לעמוד שלי בתפוז )
12/09/2018 | 17:16
32
לצפיה ב-''
05/09/2018 | 19:56
2
61
אני מלאת כעס על הכל. אני פשוט כועסת על הכל. אין לי מילים לתאר את ההרגשה שלי, אני ממש לא טובה בזה. פשוט  הרגשה של כעס, הכל הולך נגדי. אני עצובה ואין מי שינחם. אני חרדה כלכךךךךךךךךךךך אני כבר לא יכולה יותר עם כל הפחד הזהההה, עם הכל. פשוט לא יכולה יותר. נשברתיי!!!!!
לצפיה ב-'בבקשה תענו לי '
בבקשה תענו לי
07/09/2018 | 22:14
1
48
אני ממש צריכה תמיכה ממישהו
לצפיה ב-'דידי יקרה אנחנו פה איתך '
דידי יקרה אנחנו פה איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
11/09/2018 | 16:01
38
היי דידי יקרה,
 
אני מתארת לעצמי שהחגים מגבירים ומעצימים את המפגש עם המקומות הכי הכי כואבים.... 
 
אני שומעת את הצורך שיהיה שם מישהו להקשיב, לתמוך ולנסות להרגיע את ההצפה של הרגשות הגועשים שלא נותנים מנוח. 
 
אני חושבת שעצם היכולת לזהות ולהיעזר הן חשובות ומעידות על הרבה כוחות שיש לך להתמודדויות שבפנייך, ואנחנו יותר מנשמח הערב לשמוע ממך, ולהיות עבורך ולנסות ביחד להקל בכל דרך שנוכל. 
 
מחדשים את הפעילות שלנו בצ'אט הערב בין תשע לחצות. 
מחכים לך!
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר 
לצפיה ב-'נפתחת קבוצת תמיכה בווטסאפ לחגים.'
נפתחת קבוצת תמיכה בווטסאפ לחגים.
07/09/2018 | 01:47
58
היי
החל ממחר יום שישי
נפתחת קבוצת תמיכה בווטס אפ
לתקופת החגים
המיועדת למי שחש/ה בודד/ה בחגים.
בואו לתמוך ולהיתמך.
מספר: 0537287192
לצפיה ב-'ססססססססההההההההההההרררררררררררריייייתתתתתתתתתתתתתתתת'
ססססססססההההההההההההרררררררררררריייייתתתתתתתתתתתתתתתת
06/09/2018 | 20:37
1
74
אני נננשששאאבבבבתתתתת אני נששאאאאבתתתת
אני נופלת לחלל ררררריייקק אני מפחדת.. 
אני לא יכולה .. אני מתרסקת .
 
לצפיה ב-'מגיבים לך בפרטי '
מגיבים לך בפרטי
( לעמוד שלי בתפוז )
07/09/2018 | 21:01
27

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

פורומים

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
פורום מיסטיקה
פורום עולם המיסטיקה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ