לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום,ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת.השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים.הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים.בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה.אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו:http//www.sahar.org.ilאנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים.בברכה,צוות סהר

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום,ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת.השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים.הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים.בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה.אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו:http//www.sahar.org.ilאנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים.בברכה,צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-' מומחים ואנשי מקצוע מחכים לשאלות שלכם '
מומחים ואנשי מקצוע מחכים לשאלות שלכם
( לעמוד שלי בתפוז )
23/07/2017 | 17:49
 
לא טובים בדייטים? מתקשים ביצירת קשר זוגי? בפורום מאמן אישי למציאת זוגיות תקבלו עצות בנושא 
 
 מעדיפים דרכי טיפול טבעיים לגופכם? אתם צודקים! בפורום תרופות סבתא מחכים לכם
 
 זקוקים לייעוץ משפטי בתחום הפלילי? המנהל החדש בפורום משפט פלילי, עו"ד אביתר גולני, מחכה לכם 
 
 מקימים בריכת נוי או רוכשים אקווריום? גם בנושא הזה מומחה ישמח לייעץ לכם בפורום אקווריום ודגי נוי
 
 בהריון? מתעניינת בתהליך שימור דם טבורי? היכנסי עכשיו לפורום דם טבורי לשאול הכל
 
 מתמודדים עם קשיים ודילמות בזוגיות? לא מפסיקים לריב? כל אחד מאיתנו זקוק לטיפול זוגי לעיתים, אין לכם מה להפסיד
 
 צו ראשון, שיבוץ, שמירות, שחרור משירות צבאי, השתמטות, עריקות, שיפוט: בפורום עורך דין צבאי יענו על כל השאלות בנושאים האלו
 
 
 
לצפיה ב-'זה אפשרי? '
זה אפשרי?
22/07/2017 | 00:38
1
29
שלום,  שמי נלי ואני בת 17 
לפני 8 חודשים עלו לי מחשבות אובדניות. כך בעצם התחיל לי הדיכאון אשר התגלל לדיכאון פסיכוטי ולנסיון התאבדות.  
במהלך 8 החודשים הללו איבדתי את שתי החברות הכי טובות שלי , את האמונה של המשפחה שלי בי,  את החבר שלי,  את הציונים הטובים שהיו לי בבית הספר,  את החיוך של אחותי ואת הרצון לחיות.  
היום אני מרגישה חסרת משמעות.  
אין לי איש לספר לו על יומי או שאני אקשיב לשלו...  וזה הכל קרה בגללי .  
הכל בגלל הצעקות שלי,  הבכי שלי, המילים שלי והקול שהיה לי בראש שאפילו הוא נעלם. 
אני מרגישה שכל אלו הם סתם תירוצים, שמה שנעשה אין לשנות יותר ושאני צריכה לקחת אחראיות על המעשים שלי,  אבל עמוק בלב אני רוצה להכחיש את כל מה שקרה,  ושאני בעצם סתם עוד קורבן ואני ילדה טובה ותמימה ולא איזו כלבה. 
אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.  
זה מענה אותי יום ולילה. שאני בעצם זאתי שהן (החברות,  אחותי,  אימי וסבתא)  הכי הרבה בכו בגללה,  ושדברים יכלו להיות הרבה יותר טובים אם הייתי פועלת אחרת או אף אם בכלל לא הייתי קיימת.  
אני עומדת מאחורי תירוץ שאני לא פוגעת בעצמי כי זה קיץ (ושאני "חזקה בלי") ,אבל אני מרגישה שאם אני לא אוציא את כל מה שבתוכי על משהו בקרוב, אני אתפוצץ. 
אני מרגישה לא רצויה יותר.. אני מרגישה מפלצת..  אני נורא רוצה להעלם,  אבל נלחמת ברצון להתאבד. 
בא לי לחיות,  אבל לא עם הזיכרונות הללו... אני רוצה לשכוח מי אני,  למרות שאין לי שמץ כבר מה הולך בכלל.  
התחננתי לפסיכולוג מהורי,  אבל הם בעיקר מפנים את צומת ליבם אל אחותי התאומה שסובלת מחרדות. 
הם תירצו את ההתקפים שלי בתור משהו שקורה לכל נוער בגיל ההתבגרות ושאלו היו סתם הורמונים מתחלפים. 
אני יודעת שהם חשדו במשהו אבל הם לא מספיק חזקים כדי להתמודד עם עוד ילדה דיכאונית (אחותי התאומה הייתה בדיכאון כשהייתה בת 13, ורק היום היא בעצם מקבלת טיפול). 
לפני כ5 חודשים ניסיתי להתאבד... אבל לא הצלחתי...  הגעתי למצב שהפסקתי לאכול כי הייתי אכזבה לעצמי ולקרובי ולכן לא הגיע לי שום תענוג. 
אני עדיין רוצה להתאבד. עולה לי חיוך על הפנים כל פעם שהמחשבה על חיים חדשים ועל עולם לבן, עוברת בראשי.  
זה הפך לסוג של חלום בשבילי- לשכוח.
החשק העז שלי לסיים את חיי מתחיל לעלות על גדותיו. 
אני רוצה להתאשפז.  אני רואה בזה עכשיו כדרך היחידה שלי להנצל מעצמי...  אבל אם משפחתי תגלה על זה,  היא תשבר.  
 
אני אשמח אם תייעצו לי מה לעשות... 
וגם אם בבקשה תוכלו להגיד לי אם אני בעצם יכולה להתאשפז במוסד לבריאות הנפש מבלי שהורי יגלו על זה? 
( לא כזה משנה לי אם יהיו לי כתוב בתיק הרפואי שלי...  העיקר שהמחשבות האלה יעלמו.. )
אני רוצה לחיות חיים רגילים,  אבל אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על כל מה שעשיתי...  אני שונאת אותי,  אבל אני רוצה לאהוב. 
 
תודה רבה על קריאת ההודעה שלי,  ועל כל תשובה שתשאירו :)
לצפיה ב-'אנחנו פה עבורך '
אנחנו פה עבורך
23/07/2017 | 14:27
7
היי נלי,
אני קוראת אותך ושומעת עד כמה מטלטלים היו החודשים האחרונים עבורך... תחושה קשה שהקרקע נשמטה וגזלה ממך את כל מה שיקר לך, ויצרה בורות של אובדנים שקשה למלא ומותירים אותך בבדידות כואבת...
מה שבולט בעיני הוא התחושה שמה שאיבדת יותר מכל הוא התחושה של אנושיות, שאת מרגישה לא אנושית ומפלצתית בגלל מה שיצא ממך בהתקף הפסיכוטי וזה מבייש אותך ומייסר אותך... עד כדי כך שאת מרגישה ראויה לעינויים ולסבל...
אם אני מבינה אותך נכון, זה נדמה שהמוות נתפש כמקום בו יתאפשר לפתוח דף חדש, משאלה להתנקות מזיכרונות ששורטים וחורטים על הלב והנשמה... שהיית מעדיפה להעלימם, אבל באמצעות התאבדות, הרי שאת הורגת גם חלקים אחרים של עצמך, גם את החלקים הטובים והתמימים הקיימים בך... וזה מרגיש שאת מבינה את זה, ולמרות הרצון למות שהולך וגובר, יש בך קול ששומר, קול שמבקש להצילך מעצמך כפי שכתבת... קול שעוד מחזיק תקווה, ולו קטנה, לחיים שתהיה בהם אהבה עצמית... חיים שתהיה בהם אולי גם מחילה, וחמלה על אותם חלקים אחרים שהיו תוצאה של משבר וכאב עצום...
אני שומעת עד כמה את מחזיקה חזק כדי לשמור על עצמך, ולצד זאת אני שומעת את התחושה שעוד מעט ייאזלו הכוחות, שזה הרבה מלהכיל לבד ושבסוף תגיעי לקצה גבול היכולת שלך ותתפוצצי... ואת צודקת, זו התמודדות מורכבת וכאובה שאת לא צריכה להיות איתה לבד...
אני מבינה ממה שכתבת שאת מרגישה שההורים שלך לא יכולים להיות כתובת עבורך כיוון שיש להם התמודדות נוספת מול אחותך שגם מתמודדת עם קשיים, ושאולי הם לא מבינים את גודל המצוקה שבה את נמצאת ומעדיפים שלא להכיר בה. האם את חושבת שתוכלי לקיים איתם שיחה כנה ופתוחה, בזמן שכולכם פנויים ולדבר על הדברים על מנת שהם יבינו את כמה את סובלת וזקוקה לעזרה? 

ואולי לפני זה משהו בפנים צריך לעשות ולו תזוזה קטנה, להבין שאת ראויה וצריכה לקחת מקום, ואף לדרוש אותו... שאת ראויה לתקשר את הכאב שלך, גם אם הוא מכאיב לאחרים. חלק מאהבה פירושה שכואב לנו שלאהובים שלנו כואב, וחלק מאהבה כלפי עצמנו זה לא להסתיר את הכאב שלנו ממי שיכול לעזור לנו...
 
באשר לשאלתך, טיפול נפשי ואשפוז מצריך ידיעה ואישור של ההורים במקרה של קטינים. את כן רשאית לפנות לאשפוז ללא אישור הורייך אבל אז הדבר כרוך בפנייה לבית משפט. למידע נוסף בנושא: http://www.kolzchut.org.il/he
 
אני מקווה שתוכלי לקבל את העזרה שאת זקוקה לה, בדרכים שיהיו כרוכות בכמה שפחות מאבק.. נשמע שאת זקוקה למנוחה ממאבקים...
 
אני דואגת לך ומבקשת להזמין אותך לצ'אט שלנו, הוא אנונימי לחלוטין ופתוח כל ערב בין תשע לחצות, ובו ניתן לדבר עם אחד מהמתנדבים ולא להיות לבד עם הדברים... אולי כצעד ראשון נוכל להיות מקום בו ניתן לשפוך את כל מה שאת מרגישה כדי שלא יציף ויאיים להטביע אותך...
 
לבנתיים שולחת לך חיבוק חם,
חיבוק שמבקש לאסוף את השברים וללטף אותם באהבה...
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'למי אפשר לפנות?'
למי אפשר לפנות?
18/07/2017 | 11:29
1
39

היי, אני גולן בן 22. גר ברמת גן.
 
אני מוכר למערכת בריאות הנפש ויש לי אחוזי נכות ואני גר בדיור מוגן מטעם סל שיקום.
 
הסיפור שלי הוא שאני מגיע במקור ממשפחה דתית-לאומית. אני הבן הבכור במשפחה, ועוד מהילדות האופי שלי הוא של ילד טוב וחמוד, תמים, רגיש וביישן.
 
מאז הגן ועד סיום יב' סבלתי מהצקות (בעיקר מילוליות) מקרב ילדים בגן/בכיתה. מה שמאד פגע בי והשאיר בי צלקת. הייתי שמן מאד וזה רק החריף את ההצקות.
 
בגלל שהייתי דתי, אז בנוסף לכל זה אני חרד מאד מבנות, אין לי מושג מה עושים עם "היצורים" האלה, ואיך לתקשר איתן.
 
אבא שלי במשך תקופה היה כועס עליי הרבה כשלא הסכמתי איתו ולא עושה בדיוק מה שהוא אומר, ומשפיל אותי מילולית. מה שהשפיע עליי מאד.
 
אני כרגע נמצא במצב שאני לא מתפקד ואני צריך לטפל בכל הבעיות שלי במקביל. אני גם סובל מ-OCD שגורם לי למחשבות אובססיביות ולטקסים, כולל הימנעות מהמון פעולות. גם סובל מחרדות רבות שמקשות עליי לתפקד וגורמות להתקפי חרדה. גם סובל מחרדה חברתית ודימוי עצמי (ומסוגלות עצמית) נמוך ביותר. כמובן דיכאון שנובע מהכל.
 
הייתי מטופל בכל מיני מרפאות לבריאות הנפש, כבר מגיל 12. המקום האחרון שהייתי בו זה מרפאת רמת חן, ועכשיו אני נמצא במכון לטיפול בהפרעות אכילה בתל אביב.
 
מה שקורה זה שהמחשבות של הצוות פה הן שההפרעת האכילה היא משנית מאד ולא חמורה (אני במשקל תקין אבל אובססיבי לגבי אוכל ומשקל), ושמה שצריך לקבל פוקוס וטיפול רציני זה שאר הדברים הגדולים יותר. אני צריך מקום שיהיה בו גם מעקב פסיכיאטרי, וגם טיפול נפשי בדברים שמפריעים לי מאד בחיים וכבר כמה שנים מונעים ממני לתפקד: חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך, OCD קשה עם הרבה מחשבות אובססיביות וטקסים, חרדות כלליות עם הרבה התקפי חרדה, ודיכאון.
 
מצד אחד אני יכול לחזור למרפאת רמת חן אבל אני לא יודע כמה הם יכולים לעזור לי. בנוסף מהחוויה שלי זה סיוט לתפוס את הפסיכיאטר בטלפון מחוץ לתור הקבוע שלי.
 
בנוסף יש עוד כל כך הרבה מקומות ואני לא יודע איפה עדיף. יש את המרפאה למבוגרים בגהה, יש תל השומר, יש מרפאת בארי בבני ברק.
 
ואני גם לא יודע מה הצפי של התורים בכל מקום ומקום. הבנתי שאפשר לחכות גם חצי שנה.
 
והבנתי שיש גם מקומות פרטיים.
 
בקיצור אני מבולבל לגמרי ומתוסכל.
 
לאיפה הכי כדאי?? :(
 
תודה.
 
לצפיה ב-'דרושה עצה'
דרושה עצה
18/07/2017 | 21:14
24
גולן היקר. מדבריך נשמע המצב הלא פשוט בו אתה נמצא, והקשיים הנפשיים הרבים איתם אתה מתמודד.  אתה מספר על חוויות המורכבות שעיצבו אותך כילד, הן בבית והן עם הילדים בבית הספר. אתה גם מודע מאוד למצבך היום ולצורך בעזרה נפשית, מודעות שיכולה לעזור לך רבות בדרך להחלמה. אתה מבקש עצה לגבי המרפאה המתאימה ביותר לטיפול. כמתנדבת סה"ר לא אוכל לצערי לתת המלצה. אולי כדאי שתפנה ליעוץ או טיפול רגשי דרך קופת החולים, ושם תוכל לקבל חוות דעת מקצועית לגבי המרפאה הטובה ביותר עבורך. אפשרות נוספת לקבלת טיפול רגשי מוזל היא דרך אתר "טנא" (www.tenne.org.il), ארגון המאגד אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שמאפשרים טיפול בתעריף מוזל. 
אני מאחלת לך שלווה ורפואה שלמה ומקווה לימים טובים יותר...
לצפיה ב-' מכירים את כל הפורומים בתפוז '
מכירים את כל הפורומים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
09/07/2017 | 12:55
4
 
אם לא, אתם מוזמנים לגלות כמה...
 
 פורום פילוסופיה לכל חוגג 16 שנה של פעילות ומזמין אתכם לקחת בה חלק
 
 כותבים למגירה? חבל בואו לשתף את הגולשים בפורום שירה ופרוזה 
 
 בפורום שישים פלוס תגלו שבכל גיל אפשר להכיר חברים חדשים ברשת
 
 מכורים לגיימינג? יש לכם עם מי לדבר על כל המשחקים בפורום קונסולות משחק 
 
 אף פעם לא מאוחר מידי... בפורום חסרי ניסיון זוגי ומיני בגיל מאוחר תמצאו קהילה תומכת ומקום לשתף ולפרוק 
 
 רוכבים מקצועיים? לא יורדים מהאופניים שלכם? אופני כביש הוא הפורום בשבילכם
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'דיכאון'
דיכאון
29/06/2017 | 23:33
1
159
בתקופה האחרונה הדיכאון חוזר אליי אני לא מצליחה להשתלט עליו והוא אוכל אותי אף אחד לא מבין מה עובר עליי ואני לא יכולה להסביר להם שזה דיכאון כי את מי זה מעניין אפילו במקום שירות שלי כבר שמו לב לזה והם חושבים שזה בגללם אבל זה ממש לא לא בגללם אני עצובה ולא בגללם אני בלי מצב רוח זה בגללי. איך אפשר לחיות ככה? אני לבד בלי חברים בלי מקום בטוח בלי אהבה בלי חיים...עוד מעט השירות שלי נגמר ומה אני יעשה השירות הזה הוא כל החיים שלי שם אני נמצאת כמעט כל היום שם יש אנשים שאני אוהבת והם אוהבים אותי אבל זה גם נגמר שנתיים של חויות שנגמרו וכלכך קשה לי אני מנסה להיות חזקה אבל זה לא כלכך מצליח לי...גם הלימודים שלי נגמרים באותו יום ואז בכלל אני יישאר בלי כלום בלי מסגרת...אני משתגעת לא מוצאת את עצמי לא יודעת כבר מה לעשות אין לי כבר כוח אני מותשת אני חייה על אוטומט כמו גופה מהלכת בלי חשק לכלום...התחלתי טיפול חדש ועוד פעם ממליצים על כדורים הפעם כדורים טבעיים אני מאוד מקווה שזה יעזור. תמיד חשבתי שהכל בסדר איתי למרות שכולם אמרו שלא אני אמרתי לעצמי יכול להיות בגלל שכלכך הרבה אנשים אמרו שאני לא בסדר זה נכנס לי לראש ואני חושבת ככה אבל זה לא באמת נכון אני בסדר ואין לי כלום אבל היום אני מרגישה את זה היום הבנתי מזה הדיכאון הזה שחפרו לי עליו 4 שנים היום אני יודעת שזה זה שלא עובדים עליי שמשהו אצלי באמת לא בסדר
לצפיה ב-'כל סוף הוא התחלה חדשה...'
כל סוף הוא התחלה חדשה...
02/07/2017 | 20:37
58

היי יקירה,
אני שומעת את החשש שלך מהסוף. מסוף השירות והלימודים ומכך שתישארי ללא המסגרת הזו שעוטפת וממלאת אותך. נדמה כי המסגרות הללו מסמלות עבורך גם סוג של יציבות ומקום בטוח..
בנוסף, נשמע שתחושת הדיכאון, שאולי נובעת מאותו חשש שצץ בתקופה האחרונה, מתסכלת אותך. חוסר היכולת לשלוט בו מאמללת ואולי גם לא מובנת. נשמע שחוסר ההבנה של הסביבה לגבי מה את חווה בתוכך מקשה עלייך יותר ומשאירה אותך בהתמודדות הזו מול הדיכאון לבדך. זו תחושה לא פשוטה. עומס נוסף שיש עלייך...
יחד עם זאת, אני מבינה שעכשיו את בטיפול ויש תקווה- טיפול תרופתי טבעי. נעים לשמוע.
יקירה, אני מזמינה אותך אלינו לצ'אט להמשיך לדבר ולספר על התחושות אותן את חווה בתקופה האחרונה, על הקשיים והחששות מהסוף של השגרה הנוכחית שלך. אנחנו כאן נקשיב ונתמוך..
אנו זמינים בימים א'-ה' בין השעות 21:00-ל-00:00,
http://www.sahar.org.il/
מחכים לך.
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'חוסר שליטה'
חוסר שליטה
24/06/2017 | 02:16
1
109
אין לי שום שליטה על החיים שלי
פיתחתי אובססיה קשה לאקס שלי שהוא בעצמו בן אדם לא תקין בעליל, אמור להיות לי כ"כככ קל להתנתק ממנו לא לרצות לדבר איתו
כל הדברים שעברתי בגללו , כל השקרים שספגתי ,בגידות ,הוא בכלל לא אהב אותי רק ניסה לנצל אותי , מירר לי את החיים תקופה ארוכה ובכל זאת אני לא מסוגלת לשחרר... כמה דפוקה אפשר להיות חסרת עמוד שדרה, פיתחתי אליו תלות רגשית עמוקה ואני סובלת , היתה תקופה קצרה דווקא אחרי שנפרדנו שהפכתי חשובה בעיניו ,היה אכפת לו , וגם את זה הרסתי עם האובססיה, רגשות אמבוולנטים קשים ונוירוטיות בלתי אפשרית עד שעכשיו כבר נמאס לו לגמרי ובצדק ,וברור שטוב שכך אבל קשה לי ככ ,אני צריכה אותו , קשה בלעדיו קשה לי לא לדעת מה עובר עליו איך עובר עליו..
הוא הקשר ובעצם הכל הזוגי הראשון שלי , הכרתי אותו לפני שנתיים והיום אני בת 23 מפחדת שהוא דפק אותי לחלוטין גם לאולי קשרים עתידיים אם יהיו , תמיד היה לי בטחון עצמי ברצפה ,דימוי עצמי נמוך ובנוסף אבא ז"ל שלא בדיוק היה חי בבית אפילו שההורים לא היו גרושים , אח גדול פסיכי שמירר לי ולאחיות שלי את הילדות וגם עכשיו הוא בלתי נסבל
אני רוצה לעוף מפה לא רוצה להתחיל ללמוד שנה הבאה וסוגשל נרשמתי בכוח למקצוע שאני אפילו לא יודעת אם אני רוצה ללמוד או אם הוא מעניין אותי
הייתי בחול במקום מושלם אבל זה היה עם האקס (שבתכלס הרס שם הכל ,שיקר סכסך והיה איתי מתוך אינטרס) הוא הרס שם הכל אבל מצד שני חוויתי איתו דברים שאני לא יודעת אם יהיה לי את הבטחון לעשות עם אחרים עם המשפחה שם ...
 
כל אחד שאינ אתייעץ איתו במשפחה יהיה לו את האינטרס שלו לתשובה, פעם הייתי מתייעצת עם האקס וגם לו היה את האינטרס שלו בתשובה..
אני רק רוצה להעלם לשכוח הכל להיות חייכנית ושמחה כמו שהייתי פעם . לא משנה כמה מחורבנים היו החיים שלי תמיד ידעתי לשים חיוך על הפנים לצחוק מכל שטות , הייתי הנסיכה של אמא שלי ,והתקלקלתי והפכתי לבנאדם עצוב ממורמר,חסר סבלנות הכל מאז שהכרתי תחתיכת אפס הזה שדפק לי תחיים
לצפיה ב-'שליטה על החיים '
שליטה על החיים
25/06/2017 | 23:32
64

היי יקירה ,
נשמע מדבריך שאת מתארת מצב של חוסר שליטה את כועסת מצד אחד על האקס שלך שאולי דפק לך את החיים ומצד שני את מתגעגעת אליו כי איתו את חווית דברים שלא חווית עם אחרים ועם המשפחה...
אולי את כועסת עליו מצד אחד אבל נשמע שיחד עם זה את כועסת גם על עצמך ,על האובססיה שפיתחת כלפיו למרות שאת אולי יודעת בלב שהיו לו אנטרסים...
נראה שבעבר הרגשת כמו הנסיכה של אמא ,תיארת חיוכים רבים ואושר למרות שבבית המצב לא תמיד היה קל-הצלחת למצוא את הכוחות האלה בך ... ועכשיו את רוצה לחזור לתחושות האלה וקשה להתנתק מהעצב והמרמור... מצאת בעבר את הכוחות האלה ואני מחזקת אותך ומאחלת לך שתמצאי את הכוחות האלה שוב.
אנחנו כאן בשבילך ,שולחת לך חיבוק .
מחכים לך בצ'אט אישי ואנונימי כעת עד חצות (וכל ערב בשבוע מתשע בערב עד חצות) : http://www.sahar.org.il/
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'מתאבדת'
מתאבדת
24/06/2017 | 19:29
1
209
היייי לא מסוגלת יותר להמשיך לסבול!! אני סובלת כבר כמה שנים ומגיל קטן פשוט הדחקתי את זה... עכשיו המצב ניהיה יותר גרוע ובאמת שכל שנייה שעוברת היא קריטית בשבילי.... אני באמת על סף המווות ואין לי מושג איך להתרומם, בעצם שום דבר לא יכול לעזור לי להתרומם אם בעצם הגעתי למצב הזה 
לצפיה ב-'אנחנו כאן עבורך'
אנחנו כאן עבורך
25/06/2017 | 21:48
92

היי יקירה ,
אני מבינה שאת מתמודדת  כבר תקופה ארוכה עם כאב קשה מנשוא. נראה שהכאב לא נותן מנוח ומרוקן את כוחותיך...
כאב שגוזל את כל התקווה ואת מרגישה חסרת אונים מולו...
במצב הזה נראה שהמוות נתפס עבורך קץ לייסורים הממושכים ,ויחד עם זאת אולי ההודעה שלך כאן היא קול ששומר ומגן מפני מעשה בלתי הפיך שלא מאפשר לבחון כיצד אולי ניתן להתרומם.
אנחנו דואגים לך ורוצים להיות כאן עבורך כדי שלא תתמודדי עם הסבל לבד
ואולי יחד ניתן למצוא מחדש את הכוחות ואת שלבי הסולמות הנכונים לך כדי להתרומם ...
מחכים לך בצ'אט אישי ואנונימי כעת עד חצות (וכל ערב בשבוע מתשע בערב עד חצות) : http://www.sahar.org.il/
שולחת לך חיבוק חם בתקווה ללילה שקט ורגוע.
שלך, מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'היי'
היי
22/06/2017 | 20:44
1
83
היי אני כבר ארבע שנים סובל מחרשות בעיקבות מבצע בצבא הייתי כבר בטיפול התקדמתי ועכשיו אני מסיים שנה באוניברסיטה לפני שנתיים התחילו לי כאבי בטן וראש בעקבות הלחצים אני מאמין,היום היה לי מבחן מאוד חשוב ומהבוקר הייתי עם כאבי ראש בטן וחזה.הכי שובר אותי שנלחמתי בזה כ"כ הרבה ועכשיו שאני נמצא במקום שכביכול טוב לי זה לא מרפה ממני .אני לא מצליח לראות איך אני מתקדם מכאן אני מרגיש שאני הולך לעזוב את הלימודים יודע שברגע שזה יקרה זה זה נפילה לבור ללא תחתית.אגב הכאבים האלה לא הרפו ממני במשך כל השנים האחרונות ואני כל הזמן משתדל לא לחשוב על זה להתקדם ולהאמין שיהיה טוב.גם עכשיו אני מסרב להסכים לאותו קול יליד הבטן שאומר לי לעצור אבל צריך קצת עידוד קצת הרבה עידו בכדי להמשיך
לצפיה ב-'למצוא את נקודת האור..'
למצוא את נקודת האור..
23/06/2017 | 00:07
62
נתן יקר,
אני שומעת מתוך דברייך את הסבל והכאב שאתה חש כבר תקופה ארוכה.
יחד עם זאת אני גם שומעת שאתה מצליח למצוא את נקודות האור הקטנות שמחזקות אותך ולא נותנות לך ליפול...
הידיעה שאתה נמצא היום במקום שטוב לך הינה חשובה מאוד ועלייך לשנן זאת בכל פעם שאתה מרגיש שאתה מתחיל לחשוב מחשבות על עזיבת הלימודים ונטישת החלום לסיים את לימודך למרות הקושי הרב...
אתה מצליח בכוחותך שלך לעודד את עצמך שלא להשבר, שלא לעזוב ומאמין בכל מעודך שיהיה טוב... כל זה אינו מובן מאליו ואתה יכול להיות מאוד גאה בעצמך על ההשגים שהשגת לאורך השנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה.
ניסית לפנות לעזרה לגבי הכאבים הפיזיים שאתה חש?
לטפל בכאבי הראש ,החזה והבטן?
נתן,
המשך לשתף אותנו כאן במחשבות שלך, בפחדים ובקשיים.
לרוב, עצם השיתוף יכול מאוד לתרום , עצם הידיעה שיש מישהו בצד השני שמקשיב ואכפת לו ממך מקל על הכאב...
אנחנו פה בשבילך, המשך להיות חזק ולראות את הדברים הטובים שקרו לך...
לבנתיים,שולחת לך מכאן חיבוק חם ומלא כוחות .
ממני, מתנדבת סה"ר.
 
 
לצפיה ב-':/ סוף....'
:/ סוף....
19/06/2017 | 00:16
1
107
סוף זה דבר טוב .... חבל שזה לא מגיע יותר מהר ....
לצפיה ב-'להקל על הכאב..'
להקל על הכאב..
19/06/2017 | 20:45
66
נשמע שהכאב הנפשי שאת מתמודדת איתו מרוקן אותך מכוחות ומותיר אותך עייפה ומותשת.. שהעצבות והכאב מציפים אותך כל כך עד שאין לרגשות שמחים יותר מקום לבוא לידיי ביטוי, כאילו שבעולמך השמש מסתתרת מאחורי העננים ולכן הכל קודר וחשוך כל כך..

וכמה שזה מתסכל להרגיש שהשמש אף פעם לא זורחת, שהכל כל כך עצוב ואולי מרגיש גם מיותר.. ונראה שבגלל זה את גם מחכה כל כך לסוף שיגיע, שיעצור את הכאב וימנע ממך להמשיך ולחוש את הכאב שלא מרפה.. ולפעמים סוף הוא באמת דבר טוב, שנותן אפשרות להתחיל מחדש, ולנסות ולחוות דברים חדשים, אך במקרה הזה, הסוף הוא מוחלט, אין ממנו דרך חזרה ולא ניתן להתחיל ממנו שום דבר חדש...

יקרה, אני רוצה להזכיר לך שאת מוזמנת לצ'אט שאנחנו מפעילים, שפעיל בכל ערב מתשע עד חצות ונשמח אם תגיעי לדבר איתנו היום. תוכלי לדבר שם עם מתנדב\ת בצורה אנונימית ולפרוק מעט מהכאב והייאוש שלא נותנים לך רגע של מנוחה.. אנחנו ננסה להיות איתך במקום הכואב, לתת כתף תומכת ומקום בטוח לפרוק את הרגשות שלך..
בואי, אנחנו פה בשבילך.
 
לצפיה ב-'לאאאאאאאאאאאאאא'
לאאאאאאאאאאאאאא
12/06/2017 | 23:28
1
143
סליחה שאני רק מצטרפת וכבר מתחילה לשפוך צרות...אבל אני חייבת..סליחה...
חברה שלי כבר למעלה משנה סובלת ממחלת הסרטן וכבר הייתה בשלבי התאוששות ופתאום עכשיו מודיעים על הידרדרות נוראית ושזה השעות האחרונות שלה............לאאאאאאאאא!!!! אני לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל!!! לא יודעת מה לעשות עם עצמיייייייייייייייי 
זה לא יכול להיות.......... 
חברה יקרה ויפה שלנו אל תעזבי אותנו פה אנחנו לא נוכל להמשיך בלעדייך...תרחמי עלינו.  רק עוד קצת לפחות.. לא בכזו פתאומיות.... אוףףף!!!! למה למה למה העולם הזה כלכך לא פיר?? למה מי שרוצה לחיות רואה את החיים אוזלים לו מהידיים ומי שרוצה למות ממשיך לחיות??!! ללממהההה???!!!!!!!! 
אל תלכי!!!!! בבקשה אנחנו מתחננים אליך... העולם צריך אנשים כמוך בבקשה אל תיקח לנו אותה......
 
 
לצפיה ב-'אובדן מטלטל ... '
אובדן מטלטל ...
13/06/2017 | 00:07
95
יקירה,
ליבנו יוצא אלייך... חוויה קשה מנשוא של אובדן לא צפוי, בלתי נתפס שלא ניתן לעכל... אובדן של מישהי קרובה ויקרה לך, שנדמה שלעולם כולו לא תהיה משמעות בלעדיה...
ונדמה שמותה הקרב שובר את כללי ההגיון - כיצד יכול להיות שמי שנאבק כל כך, מאבד את חייו ומי שרוצה למות ממשיך כאילו בכוח...
אני שומעת את הזעקה שלך, את התפילה קורעת הלב לקצת חסד, לעוד רגע בו ניתן להחזיק בעולם כפי שהוא, כי המוות שלה טורף עבורך את כל הקלפים... אני שומעת את התחינה כנגד גזרה שאין עליה שליטה...
לפעמים דווקא דרך המוות אנחנו יכולים להבין משהו על החיים, הבנה שיכולה להגיע אחרי שמתאוששים מהטראומה הראשונית... הבנה על האופן בו אולי נרצה לחיות את חיינו שלנו...
זו חוויה קשה, מטלטלת שי בה הרבה יגון, כעס וכאב ולוקח זמן לעכל ולעבד את מה שקורה, אבל כרגע נשמע שכל מה שניתן ורצוי זה להיות עם מה שאת מרגישה, ולהיפרד...
מזמינה אותך לדבר ולשתף במה שקורה לך, אם זה נכון לך...  
נהיה פה מחר בפורום ובצ'אט אישי ואנונימי בין תשע לחצות, וכך גם כל ערב השבוע. (http://www.sahar.org.il/) 
מחכים לשמוע ממך  ולבנתיים אני רוצה לשלוח לך חיבוק חם ועוטף,
חיבוק שרוצה לתת מקום להלם ולצער ולאובדן,
חיבוק שמבקש לומר – אנחנו פה איתך,..
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
לצפיה ב-'הי לכולם'
הי לכולם
11/06/2017 | 02:49
1
111
אני ממש שמחה להצטרף אליכם 
ראיתי את התמיכה ואת חוסר השיפוטיות פה שזה ממש נגע בי...
לצפיה ב-'ברוכה המצטרפת'
ברוכה המצטרפת
11/06/2017 | 23:45
47

שלום לך,
אנחנו כאן בשבילך. הפורום מיועד לתת אפשרות לשתף ולפרוק מצוקות נפשיות של אנשים צעירים ולקבל תגובה משאר חברי הפורום ומאיתנו, מתנדבות ומתנדבי סה"ר. אנחנו נותנים  אוזן קשבת וסיוע באופן מכבד וללא שיפוטיות. מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו.
 
לצפיה ב-' פורומים מתחדשים במיוחד בשבילכם '
פורומים מתחדשים במיוחד בשבילכם
( לעמוד שלי בתפוז )
07/06/2017 | 13:47
17

מחכים לכם מנהלים חדשים ופורומים שצומחים מחדש 
 
 זקוקים לייעוץ בנושאים כמו התאזרחות של בני זוג זרים, ויזה, הגירה או אשרת עבודה בארץ? היכנסו לפורום מעמד זרים ומומחה ישיב לשאילותיכם  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2569
 
 חושדת שבעלך בוגד בך? רוצים לגלות פרטים על אדם מסוים? היכנסו לפורום חקירות פרטיות ותבררו הכל  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2456

 בעלי עסק חדש ונתקלים בקשיים? מעוניינים בצמיחת החברה? בפורום עסקים תקבלו פיתרונות להכל  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2292

 מתמודדים עם הפרעות אכילה? זקוקים לתמיכה נפשית? 
יש לכם את מי לשתף   http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/198
 
 הבניין שלכם לקראת תהליך פינוי בנוי או תמ"א 38? מומחה בפורום תמ"א 38 והתחדשות עירונית מחכה לשאלותיכם  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2454
לצפיה ב-'היי, אני חדשה פה'
היי, אני חדשה פה
02/06/2017 | 21:32
1
127
הייתי רוצה לשתף ולפרוק את המצב הנפשי שלי...
יש פה מישהו?
לצפיה ב-'נעים מאוד '
נעים מאוד
03/06/2017 | 10:51
84
אנחנו ויתר חברי הפורום לרשותך
לצפיה ב-'ידעתם שפסיכולוגים קלינים לא מחויבים להתראה מראש לסיום טיפול?'
ידעתם שפסיכולוגים קלינים לא מחויבים להתראה מראש לסיום טיפול?
29/05/2017 | 02:35
78
לצפיה ב-'בי'
בי
25/05/2017 | 18:39
3
154
:) אין לי מה לאמר יותר אבל אני כן רוצה עזרה - פשוט אבודה ומבולבלת והמוות קורא לי :) ואני מחייכת כי זה קל למו..... הייתי שם :/ חשבתי שיפסק :( דברים כל כך סתומים גורמים לי להתפרק בפנים ..... אבל אני חייבת להיראות חזקה בפני כולם !!!! אז לא יודעים פוטר שיחות עם אמא :) ( שאני לא יכולה לסבול אותה )
לצפיה ב-'אנחנו פה עבורך... '
אנחנו פה עבורך...
26/05/2017 | 11:49
1
105
קייטי יקרה,
אני שומעת את הייאוש במילים שלך... חשבת שהמחשבות האובדניות יחלפו, אבל הן לא, הן לא מרפות ואת מרגישה אבודה... אולי חוששת שלא יוכלו לעזור לך, שלא יוכלו לחלץ אותך מהמקום החשוך שאת נמצאת בו... חוששת שלא יהיה על מי להישען... חשש שאולי מתגבר בגלל התחושה שאת חייבת להעמיד פנים שאת מרגישה אחרת ואז נוצר פער מאוד כואב בין הבפנים לחוץ...
אני מתארת לעצמי כמה מתיש ובודד זה וודאי מרגיש להרגיש כל כך במצוקה, להתמודד עם כל כך הרבה כובד שאת מרגישה שאת נאלצת להסתיר, עד כדי כך שהמוות נתפס קל יותר מהחיים...
יקירה, את מתארת שאת מרגישה ללא כל הגנה, חשופה לכל מיני דברים מבחוץ שגורמים שוב ושוב לפירוק פנימי... אני לא יודעת אם ניתן לתאר אותם "סתומים"... נשמע לי שאמירה כזו חוטאת לך... אולי ניתן לומר שכרגע את חסרה את הכוחות להתמודד עם אותם דברים, כי את מרגישה לא בטוב, כי את מתמודדת לא רק עם הסבל האישי, אלא גם עם ההסתרה שלו, דבר שלוקח אנרגיות רבות...
ויחד עם זאת, יש בך קול שמבקש עזרה, שמתקשר את המצוקה,
קול שרוצה לא להיות לבד עם הדברים., ואולי זהו קול שיש בו אמונה, אפילו קטנטנה שיכול להיות אחרת...
אנחנו פה עבורך, רוצים להיות איתך באפלה שאת מרגישה
מבלי שתצטרכי לשים על עצמך מסכה של חוזק...
מזמינה אותך לצ'אט מחר בערב, וכמובן להמשיך ולכתוב כאן...
שולחת לך חיבוק גדול וחם,
חיבוק שמבקש להיות אור קטן,
חיבוק שמבקש להזכיר שאת לא לבד...
בתקווה לשבת רגועה...
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'תודה !!!'
תודה !!!
26/05/2017 | 23:31
73
תודה לכם על התמיכה!!!!!! ????
לצפיה ב-'גם אני הייתי במבוי סתום'
גם אני הייתי במבוי סתום
03/06/2017 | 19:44
58
בגיל הזה ובגיל 21 ממש הגעתי לשיא של יאוש.
במצב כזה כדאי לעשות פסק זמן ממחשבות של יאוש. לתת לראש מנוחה. המחשבות ניהלו אותי ממש במקום שאני אשלוט עליהם.
 
 אני היום מעל גיל ארבעים והצלחתי לשרוד. 
 
 
לצפיה ב-'אבדון אבדנות התאבדות'
אבדון אבדנות התאבדות
14/05/2017 | 19:30
1
167
I wish I could just vanish into space never have to look or see people again, this world is not a place I want to be in feeling trapped in a body which is dead inside too many arguments too many stupid things I could do without happily , I wish I could just feel the pain of dieing without dieing from the pain :)
לצפיה ב-'כאב ממית... '
כאב ממית...
15/05/2017 | 15:44
98

קייטי יקרה,
אני שומעת אותך שופכת מעט אור על התמודדות מתמשכת וכאובה מנשוא...על כאב שהורג מבפנים, לאט לאט באופן מתיש, ומבלי שתהיה לך שליטה על כך... אני מבינה שיש אנשים בחייך שאכזבו ופגעו בך, עד כדי איבוד אמונה, עד כדי כך שניתוק מקשרים אנושיים נראה כמנוחה... ניתוק מהחיים עצמם נדמה כפיתרון לכאב שהופך להיות בלתי נסבל...
לצד אלו, יש אולי קול קטן בתוכך שעוד לא כבתה בו התקווה, קול שמנסה לשתף ויוצר קשר, קול שאולי מבקש לראות אולי יכולה להיות גם חוויה אחרת של קיום...
 
אנחנו קוראים אותך ומלווים אותך כבר תקופה... ערים למצוקה שלך,
מבקשים לא לתת לך להיות לבד מולה...
אנחנו פה עבורך, אם תבחרי...
מחכים לשמוע ממך בצ'אט הערב,
אולי בשיחה אישית נוכל לשפוך מעט יותר אור על ההתמודדויות שלך
ולנסות להבין יחד איך אפשר לצמצם את מה שאפשר ולהרחיב את מה שאת צריכה,להקטין את הפער בין הרצוי למצוי, להקל על הכאב...
 
שולחת חיבוק חם,
חיבוק שמבקש להדליק שלהבת קטנה בחשכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'זהו'
זהו
09/05/2017 | 00:48
1
142
נגמרו הכוחות סופית :) לא צריך לענות כי אין קטע
לצפיה ב-'כוחות...'
כוחות...
09/05/2017 | 21:38
93
היי יקרה,
אנחנו דווקא כן בוחרים להתייחס, כי את חשובה לנו. גם אם קשה לך כרגע להכביר במילים, אנו מצליחים להבין את גודל המצוקה שאת נמצאת בה. אנחנו קוראים אותך ומרגישים שכרגע האפילה מאוד גדולה. אנחנו רוצים להיות כאן עבורך ולנסות לראות איך נוכל לפלס יחד את הדרך. כמו שאת ודאי יודעת, מוות הינו דרך חד-סטרית ממנה אין דרך חזרה ואין הזדמנות לראות איך אולי בכל זאת יכול להיות אחרת. אנחנו דואגים לך והיינו שמחים אם תוכלי ליצור איתנו קשר, כאן, בצ'אט או במסר אישי.
שולחת לך חיבוק חם 
שלך,      
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-''
09/05/2017 | 21:24
1
111
"בעולם שלה אני עומד בפתח
שומר הסף רק שאיש לא ייפגע
ובעולם הזה אני נשאר לנצח
כך עם הביטחון שלה אני נרגע

היא שברירית וחשופה בחששות היא עטופה, 
היא נרגעת בשנייה מחיבוק ולטיפה.
ואני שם לידה אוחז בידה
נשאר ערני לסימנים של מעידה
אהיה מקל ההליכה, אבן הפינה
אקשיב ואבין בדיוק כפי שמבינה
ומעונה לעונה בזהירות מתונה
נצעד בבטחה על הדרך הנכונה

פזמון: בעולם שלה..

היא שברירית וחשופה, היא משי וקטיפה
אם מישהו רק יעז אני מוכן למתקפה
לא תהיה כל מחילה לפולשים למחילה
שמיום ההתחלה את אהבתינו מכילה
ואם תרצה משענת או נפש מאוזנת
אדאג להגיש את כתפי לראשה
ואם תרצה לשבת או אוזן קשבת
אקשיב בסבלנות לכל רחשי לבה"
 
הבטחת שתישאר ואיפה אתה עכשיו??????
 
לצפיה ב-'אובדן המשענת... '
אובדן המשענת...
13/05/2017 | 21:02
54
שלום ילדה יקרה,
את מתארת תחושה קשה של אובדן, הנובע מכך שאדם יקר שסמכת עליו לא היה שם עבורך כשנזקקת לו לתמיכה ולאוזן קשבת...
השיר שאת מביאה מתאר תחושת שבריריות פגיעה, ומבעד למילים עולה הכאב הגדול, הבדידות ותחושת האכזבה שמישהו שסמכת עליו לא נמצא שם עבורך, למרות שהבטיח...
אני משערת לעצמי כמה זה וודאי וכמה מפחיד זה וודאי להרגיש חשופה, כמו בשיר, ללא שומר סף שמספק הגנה...
 
יקירה, אנחנו רוצים להיות עבורך,
לנסות לראות כיצד ניתן למצוא מחדש את תחושת הביטחון,
כיצד ניתן לא להיות לבד עם הדברים,
מזמינים אותך לשתף עוד, בצ'אט או כאן...
שולחת חיבוק חם לבנתיים, 
 
לצפיה ב-'Hey'
Hey
02/05/2017 | 14:49
1
101
כמה שמנסים לעזור - עוזר אבל פג מדי מהר ... העולם זה הצגה שכולם קלועים בה ולא אכפת להם, למה שיהיה אכפת להם אם אני פה היום ולא מחר ?!.. הרי העולם ממשיך באים לעולם עוד אנשים אז מה יהיה בכלל חסר...
לצפיה ב-''
02/05/2017 | 23:49
46

קייטי יקרה,
 
אני שומעת שאת מרגישה שאין טעם לעזרה, כי משהו בחוויה לא מצליח להישאר, להחזיק לאורך זמן, כי יש משהו בחוויה שמרגיש אולי מזוייף או לא אמין, וכיצד יכול באמת להיות אכפת שהרי אנשים באים והולכים...

זו נשמעת לי חוויה קשה מאוד של חוסר משמעות שהכל זמני בה, חוסר משמעות שנדמה לי שאת מפנה כלפי עצמך וכמו אומרת שאת אינך משמעותית בין האנשים הבאים והולכים, שאת עצמך לא תהיי חסרה...

אני משערת את עוצמת הכאב והבדידות שמביאים אותך לכתוב את זה, ויותר מזה, להרגיש את זה... נראה שאת בנקודה מאוד חשוכה, גם לאור ההודעות הקודמות... אני שומעת את המותשות, את הרצון לנוח מעולם משוגע שנראה שאין בו נקודת אור... ולצד זאת, יש בך קול, ולו קטן, שנראה שלא ויתר, קול שממשיך להשמיע קול, להזעיק עזרה, קול שמחפש לשתף את המצוקה ולא להיות איתה לבד, קול שאומר "היי" ופותח דלת ולו קטנה, "היי" ולו קטן, במקום מילת פרידה, פרידה שאולי ממנה אין דרך חזרה... 

הקול הזה הוא שמשמעותי, הוא שמייחד אותך, קול מטיב, קול שרוצה לבחון האם יכול אחרת, קול שאולי אינו בטוח שהכל זו הצגה חסרת משמעות...

יקירה, אנחנו רוצים להיות איתך, רוצים לחזק את הקול הזה, רוצים להחזיק איתך את המצוקה, רוצים לדייק עבורך, כך שזה לא ירגיש שפג מהר מידי... אני רוצה לשאול אותך, כיצד נוכל לעשות זאת? למה את זקוקה? תני דרור לקול שצועק לנו "היי", אנחנו פה להאזין לו בקשב רב, כי הוא חשוב, והוא יקר...

מזמינה אותך גם לשיחה בצ'אט שם נוכל להרחיב באופן פרטי יותר, אך כמובן שמוזמנת להמשיך ולשתף גם פה,
מחכים לשמוע אותך בכל דרך שתרצי ונכונה לך,
 
שולחת חיבוק חם שמבקש לאסוף ולו לרגע את המקומות הכואבים,
חיבוק שמבקש לתת קצת מנוחה... 
 
לצפיה ב-'זה לגיטימי 9 שנים מאוחר מדי'
זה לגיטימי 9 שנים מאוחר מדי
01/05/2017 | 18:03
2
150
הגעתי הביתה לפני כשעתיים..
פיזית אני מרגישה כמו אז וזה נוראי
 
פתאום בכל הנאומים מציינים בני- בנות זוג.. 
9 שניםלא הצלחתי לנהל שיחה עם ההורים שלו
והיום היה שם מי  שיעזור לי
סיפרתי להם איך בשבועות שלפני הוא הכין לי משהו ואני הרגעתי את החברים המתרגשים שיתנו לו זמן.. הוא שמר את זה בסוד וההורים רק ידעו שמישהו עוזר לו לא להיות לגמרי לבד בגדוד.
 
המשפחה שלו נסעה הביתה
ואנחנו עמדנו שם שתינו
בפעם הקודמת שממש דיברנו  זה היה אספת הורים בכיתה יא..
ישבתי אצלם בסלון
קיבלתי כמה תמונות שלו
סיפרתי את החלק שלי בסיפור מהרגע שהוא הגיע לגדוד
עד שהוא מת. 
אבא שלו התעקש להסיע אותי 
 
ועכשיו אני מסתגרת בחדר שלי 
ולא יודעת איך לגרד את עצמי מהמיטה 
 
אם הוא  היה פה הוא היה מזכיר לי לדאוג גם לעצמי
רק הוא יכול להזכיר לי  בלי לעצבן אותי
 
 אחרי 9 שנים כמעט  הרגשות שלי לגיטמים 
עכשיו אני צריכה למצוא דרך להתמודד איתן..
 
 
  
לצפיה ב-'לגיטימציה שאין בה נחמה... '
לגיטימציה שאין בה נחמה...
02/05/2017 | 13:32
1
60
פנינה יקרה,
אני שומעת כמה מעט נחמה יש בלגיטימציה שההמתנה לה הייתה כה ארוכה... לגיטימציה שאין בה כיום, אחרי כל כך הרבה זמן, משהו שיכול לשנות עבורך את היכולת לעבד את האובדן הכבד, לגיטימציה שאין בה כדי להחזיר זמן אבוד, איתו וזמן אבוד עם משפחתו שנראה שלא הכירה בקשר ביניכם ובהשלכות של אובדנו על חייך...

זה נשמע שהיו לך ציפיות או תקוות לגבי אותה לגיטימציה, שאולי הייתה מאפשרת להתמודדות הזו להיות אחרת, קלה יותר או ברורה יותר, ואילו כיום משהיא ניתנה מתברר שאין בה בכדי להאיר את הדרך, אין בה כוח דיו כדי לסייע לך להתמודד עם אובדן שקשה לשאת, שקשה למצוא ממנו את היכולת להשתקם... מה היית רוצה לקבל אז שלא התאפשר? האם רק הלגיטימיות הפורמלית היא זו שהייתה חסרה לך?
יכול להיות שהלגיטימציה הזו והמפגש המחודש עם משפחתו עוררו עבורך ביתר שאת זיכרונות מהקשר שלכם, זכרונות שמספר של תמונות שלו לא יוכלו לעולם לתעד עד הסוף? לא יוכלו לעולם למסגר את עושר העולם שהתאפשר בקשר שלכם?
את מדברת על חולשה פיזית נוראית אל מול החוויה, וזה מרגיש כאילו אין חיבוק שיכול להחזיק ולחבר את החלקים שנשברו בבת אחת... אין חיבוק אחד שיוכל לכפר על החוויה של להיוותר לבד אל מול האין של העדרותו, אל מול הבדידות...
 
הלוואי והייתה נוסחא להתמודדות עם כאב כזה, כאב נוכח – נפקד... אבל אין, ואולי זה מה שתמיד ירגיש מעט מידי ומאוחר מידי... ואולי גם כל הלגיטימיות הפורמלית לרגשות שלך לעולם לא תוכל להיות נחמה שלמה, תמיד יהיה שם 'אין' נוכח...
ולצד זאת, יש אפשרות לבנות חיים לצד המוות, אולי אפילו עדיף לומר למרות המוות... חיים שיכילו את הזכרון ויכבדו אותו אך במקביל, יאפשרו לך לדאוג גם לעצמך כפי שהוא היה אומר... 
 
אני רוצה לומר שאנחנו פה עבורך,
רוצים לעזור ולו רק להחזיק ביחד איתך את ההתמודדות, על כל הרגשות שבאים איתה...בין אם זה לדבר אותם, או לדבר עליו, על מי שהיה בכלל ומי שהיה עבורך..
מוזמנת לכתוב כאן, ואם לא אנחנו פה בערב בצ'אט אם תרצי...
 
שולחת חיבוק חם,
חיבוק שברור לי שאם יש בו נחמה, היא קטנה...
ויחד עם זאת יש בי תקווה שקרן אור אחת, ולו חלשה, עדיין יש בה כנגד החשכה... 
 
לצפיה ב-'זה בא בגלים'
זה בא בגלים
02/05/2017 | 15:08
43
קמתי ממש זוועהבבוקר (נרדמתי בשניה שנגמרו הזיקוקים אם אני אתעורר מהרעש הזה אז יהיו עוד כמה זיכרונות להתמודד איתם ...)
אבא הציע לי לצאת לרוץ את הריצה הארוכה של השבוע- עצרתי כמה פעמים  כי עלו לי דמעות ..
אמרתי אתמול שאם  יכולתי לבכות אז , בלי לפחד שהמפקדים ירחיקו אותי משם.. עמדתי הכי קרובה  שיכולתי לא רציתי שירחיקו אותי ממנו אז לא בכתי - זה התפרץ באיחור של שבוע  ..וכמעט נגמר באשפוז.. אם רק היה מישהו שהיה דואג לי בכל המצב הזה מהרגע הראשון אז אני חושבת שחלק מהמשבר היה נמנע.. בשנים הראשונות הייתי במצב שכל פעם  שהזכרון עלה מה שעלה זה  האיך שמעתי שהוא מת.. אני יודעת שהרבה אנשים חושבים שזה קטנוני - אבל לקבל חדשות כאלה בטלפון כשאני  לבד בחדר שלי זה  מתכון למשבר .. מי שגילה לי  לא אשם אני התקשרתי אליו -  הם היו בדרך לתדרוך אחרי אירוע ושאלתי ישירות  והוא שתק ועד שהוא הצליח להוציא מילה זה כבר היה מיותר , כי הבנתי..   אני אמורה להיות מחר בעבודה רק חלק מהאנשים שעובדים איתי יודעים .. אני מרגישה לסרוגין חלשה נורא  ולסרוגין בא לי לבכות או עולה לי חיוך :יש לי רגעים שאני נראת מנותקת  לרגע  וזה זיכרונות שעולים ומביאים איתם המון רגשות...גם דברים שקרו הרבה אחרי-  יש לי  את התחושה שכשאני עושה משהו יוצא דופן הוא איתי .. הרגשתי ככה ברגע הכי קריטי ,בשבילי, בצוק איתן .. ופתאום הזיכרון הזה חזר להרגיש טרי ..  
 
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פורום תמ
תמ"א 38 והתחדשות עירונית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ