לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1670216,702 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'צריכה תמיכה'
צריכה תמיכה
14/08/2018 | 23:39
1
8
צריכה לדבר עם מישהו רק כדי להפיג קצת את תחושת הבדידות והריקנות. 
המחשבות שלי מעוותות כלכך, המוות נתפס אצלי כאפשרות וזה עצוב. הקיום שלי פתטי. לאף אחד חוץ מאבא שלי לא יהיה אכפת אם אני אחיה או אמות. 
אני צריכה שתתנו לי סיבות טובות להישאר כאן. אני פשוט מבולבלת ולא יודעת מה הולך איתי, הכל קורה לי ואני בלי שום שליטה.
(לא אתאבד בקרוב אז לא צריך להזמין לי משטרה או משהו)
לצפיה ב-'איכשהו את הרגשות שלי תמיד שוכחים'
איכשהו את הרגשות שלי תמיד שוכחים
15/08/2018 | 00:23
2
הרגשות שלי אף פעם לא חשובים, תמיד אחרים חשובים יותר ממני, יותר טובים ממני, יותר סובלים ממני, יותר נחשבים ממני.
את הדמעות שלי לא רואים. אף פעם
לא. מה אני צריכה לעשות כדי שיראו את הדמעות שלי?������
לצפיה ב-'עוד כמה זמן נשאר .. ?'
עוד כמה זמן נשאר .. ?
12/08/2018 | 01:50
4
26
עד הפעם האחרונה שאראה את עצמי ? 
עד הפעם האחרונה שאנשום..?
מתי כל זה יגמר .. הרי אין תרופה לזה , למרות שעם השנים זה יכאב פחות.
כמו כלב גוסס מחפשת מקום להניח את עצמי ולמות , 
אבל לא מוצאת מקום כזה , מסתבכת סביב עצמי ונטרפת.
מחפשת פינה חמישית בין 4 קירות.. 
מרגישה כמו ילד קטן שהכניס את הראש לתוך דלי מלא מים ,
 ונשאב לתוכו ונחנק .. אולי מסקרנות הכניס , או מטיפשות .. כבר לא משנה ,
מה שקרה קרה . עכשיו מה הלאה ?
(לא אובדנית)
לצפיה ב-'פה איתך, בתוך הכאב'
פה איתך, בתוך הכאב
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2018 | 23:09
3
19
היי יקרה,
נשמע שהיה לך לילה ארוך כל כך אתמול... לילה בלי שינה אבל גדוש בעצב ומחשבות שלא מרפות...

את כותבת שאת לא אובדנית, אבל מחכה למוות, אולי את מחכה שהגוף יוותר, יפתור אותך מכל הכאב והמועקה, מהמחשבות סחור-סחור במעגלים... תודה לך ששיתפת אותנו בזמן הקשה הזה.

יקרה, הכינוי שבחרת לעצמך מדברר חוסר תקווה, ועם זאת איכשהו אני מרגישה שבעצם התסכול שלך מהמצב הבלתי נסבל הזה יש עדיין כוחות של חיים, שמביאים איתם סיכוי למציאת הקלה וטעם... אני רוצה להזמין אותך להמשיך לכתוב, להמשיך לספר לנו ולתת לנו להיות איתך, אולי אפילו קצת לחבק או לפחות להחזיק לך את היד בתוך החלל הנורא הזה. אנחנו מחכים לשמוע ממך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'הכינוי שלי=אני'
הכינוי שלי=אני
14/08/2018 | 00:24
2
10
אני=אוויר
אוויר=חלל ריק 
חלל ריק=בור ללא תחתית.
בור ללא תחתית=נפילה קבועה
נפילה קבועה=אני
אני=חסרת תקנה .
זה הכל , ואין צורך להילחם בזה או להילחם עלי.
רק לחכות להתרסקות..
לצפיה ב-'נלחמים עליך!!!'
נלחמים עליך!!!
( לעמוד שלי בתפוז )
14/08/2018 | 21:57
1
9

היי חסרתקנה,
חשוב לנו שתדעי שיש צורך להילחם בזה וחשוב לנו מאוד להילחם עליך!!!
את חשובה לנו ועם הזמן אני מקווה שתחזרי להרגיש שאת חשובה גם לעצמך ולסביבתך.
אנחנו רוצים לרפד לך את החלל הריק שתיארת בריפוד עדין ורך...
 ולהניח בבור תחתית בצורת טרמפולינה ורודה שתספוג ברכות ובגמישות את הנפילה, לה את מחכה, ותקפיץ אותך חזרה מעלה...
את מוזמנת לדבר איתנו גם בצ'אט ברגעים אלה עד חצות(בכל יום מתשע עד חצות,מלבד שישי):https://sahar.org.il/
מאחלת לך לילה רגוע ושקט ושולחת לך חיבוק,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אל . '
אל .
14/08/2018 | 23:59
2
לא רוצה . פשוט אל . 
לצפיה ב-'טיפול קוגניטיבי התנהגותי '
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
14/08/2018 | 10:07
8
היי , 
 
מכון פסגה - מכון מתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי 
 
לצפיה ב-'כולם מתים בסוף. ממנטו מורי. '
כולם מתים בסוף. ממנטו מורי.
12/08/2018 | 12:23
3
29
העיניים דומעות. אני לא יודעת למה.
ופתאום קול אומר "אני רוצה למות" זה הקול שלי. אני עוצמת עיניים ומדמיינת איך.
איך עוד מעט אקח סכין איך אחתוך את עצמי עד שלא יהיה כאב יותר, שלא תהיה אני. יהיה רק דם.. הרבה הרבה דם.
כואב לי. מה כואב לי? הקיום. הקיום כואב לי ממש. למה אני חיה?
חבל לתלות אותי איתו, סכין לחתוך, כדורים לבלוע רק שהסיוט הזה ייפסק
מה הטעם להלחם? מה הטעם?

לא בא לי יותר להלחם. לא רוצה.
 
 
לצפיה ב-'אנחנו פה איתך, אל תוותרי על התקווה'
אנחנו פה איתך, אל תוותרי על התקווה
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2018 | 22:08
2
18
יקרה,
 
אני מרגישה את המצוקה שלך, חורכת את המסך שמולי. אני מרגישה את אפיסת הכוחות והייאוש. כשאני קוראת נדמה לי שהקיום בשבילך הוא כמו חיים ללא עור, וכל חלקיק, כל אטום, מכה בעצבים החשופים. כל קרן אור מכה ללא רחם בגלגל העין החשוף, עד שאת יכולה להשתוקק רק להיעדר מוחלט.
יקרה שלנו, אנחנו קוראים אותך ויודעים איזו מלחמה את מנהלת, לכמה אומץ וכוחות את נדרשת בקרב אחרי קרב. בבקשה יקרה, אל תוותרי. נסי להאמין יחד איתנו שכל קרב כזה הוא התקדמות, גם אם אי אפשר להרגיש זאת מיד. שלצד הכאב האינסופי יש בקיום גם יופי ושמחה  שיכולים לגבור על הכאב. שקרני האור יכולות להעניק חיים וצמיחה ולא רק לפצוע.
 
ליאן יקרה, אני דואגת לך כל כך וכואבת את הכאב שלך. בבקשה, הישארי איתנו. אל תעשי מעשה שאין אחריו כלום, גם לא הקלה. שאין אחריו אותך. את לא לבד במלחמה הזאת. אנחנו פה איתך, את חשובה לנו.
 
בואי לצ'ט הלילה ליאן, אנחנו דואגים לך.
 
שלך, שולחת כוחות,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אני אגיד לך'
אני אגיד לך
12/08/2018 | 22:22
1
18
תראי כמה אני מציקה לכם בצאט וכמה מקום אני תופסת. זה כבר לא בסדר.
ואני באמת כבר חלשה מדי. אין לי כח לעוד קרבות, אין לי כוח להתמודדות הזו. אני עייפה.
אני רוצה פשוט להביא את עצמי למצב שבו תהיה לי מנוחה, למות. שם אני אנוח. יגמרו הקרבות הבלתי נסבלים האלה.
באמת שעייפתי.
 
 
 
לצפיה ב-'יש לך מקום אצלנו'
יש לך מקום אצלנו
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2018 | 23:36
65
יקרה,
 
אני שומעת את העייפות... תני לנו לנסות לעזור לך לפחות עם קצת מהמשקל... להילחם לצדך או לפחות לתת לך מים, אולי אפילו מסאג'...
אנחנו רוצים ש"תציקי" לנו, שתתפסי מקום, בגלל שזה המקום שלך והוא פה בשבילך. בבקשה, הרשי לעצמך למלא את המקום הזה, תני לנו להיות איתך, אל תוותרי.
 
שלך,
אני וכולנו המתנדבים
לצפיה ב-'...'
...
11/08/2018 | 18:18
1
23
לא עניתי הרבה זמן כי אני באשפוז ואין לי כל כך אפשרות לכתוב..תודה שאתם מנסים .. ניסיתם.. אני נראלי יסיים לכתוב פה והתמודד לבד עם הכל.. מצאו את כל מה שכתבתי ועוקבים אחריי זה.. אני מפסיקה לכתוב פה.. כמו שאמרתי כמה פעמים לוקחים לי את הכל.. גם אותכם.. אני רוצה להגיד לכם תודה על זה שכמה פעמים הצלחתם לעלןת לי על הפנים חיוך אמיתי ..  ולא מזוייף.. הצלחתם לפעמים להוריד טיפה מהלב שלי .. ואני כל כך מודה לכם..אני סיימתי עם לבקש עזרה.. כי גם ככה תמיד יקחו לי הכל.. נולדתי בשביל לסבול.. וכדי להיות ריקה ממשמעות . אני לא יודעת איך להמשיך לסחוב את כל זה ועוד לבד אבל אני כבר דיי רגילה לזה וידעתי שזה מה שהולך להיות. הרסתי את הכל כי אניי יודעת רק להרוס . נולדתי כדי להיות לבד . ושרק ינטשו אותי.. כי אין מישהו שאוהב אותי באמת ....אני יסבול לבד וישמור את הכל לעצמי אני לא רוצה להתאכזב יותר.. אני לא יספר יותר מידי כדי שלא תזמינו לי שוב משטרה.. .( אני לא עושה כלום בינתיים על תדאגו)  .ו... אני ימשיך לסבול ..... ולהית באשפוז החסר משמעות הזה ולהירקב שם . וזהו.. .. .. אני לעולם לא יצליח לצאת מזה..  אתם מדהימים תודה רבה לכם, קורל.
אני תמיד אזכור אותכם.
לצפיה ב-'חשבנו עלייך!!! '
חשבנו עלייך!!!
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2018 | 21:56
11

היי קורל יקרה,

אנחנו חשבנו עלייך הרבה ואנחנו דואגים לך, ואנחנו שמחים לשמוע ממך...
באותו ערב אכן בחרנו לדווח למשטרה היות ומאוד חששנו לחייך... ואם אני מבינה אותך נכון, זה מרגיש לי שאת מחזיקה כמו שני קולות – קול אחד שאולי חושש ובוחר שלא לשתף  בעקבות זאת, אך לצידו גם קול שמכיר תודה על מקום בטוח שהפכנו להיות, על מקום בו אפשר לפרוק, אפשר להיתמך ואפשר גם למצוא נקודות של אור ולרגעים גם חיוך...

ואני חושבת שבמקביל יש לך שני קולות לגבי היעזרות באופן כללי- מצד אחד לאור ניסיון העבר נראה שכל אכזבה מכווצת ומשתקת ואת כל כך רוצה להגן ולשמור על הלב שלך מפני עוד פגיעה... ומצד שני, את יודעת ולמודת ניסיון - כמה זה כבד על הלב לסחוב לבד, כמה זה מוסיף לסבל, וכמה זה מרגיש אחרת שיש שם מישהו...

וזה נדמה שהבחירה האם להיעזר היא לא רק שאלה של רשות שלוקחים לך, אלא אולי קודם לכן רשות שאת לוקחת לעצמך או שוללת מעצמך, האם לפתוח את הלב או לאטום אותו... אנחנו מבחינתו נמשיך להיות פה איתך ועבורך שותפים למסע - כאן בפורום, במסרים אישיים או בצ'אט שלנו (שהוא אישי ואנונימי).

אנחנו מחזיקים את התקווה שגם אם כרגע קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי לראות את זה-  יש סיכוי לתנועה, לשינוי, סיכוי לצאת ממקומות חשוכים ואפלים, והתקווה הזו שלנו מגיעה ממך – מהיכולת שלך, שכל כך לא מובנת מאליו, לצד כל השחור להיות מסוגלת לראות, לזהות ולהכיר תודה על הנקודות הכי הכי קטנות של לובן, של אור... מהיכולת שלך לאהוב ולתת אהבה, כזו שסיפרת עליה בעבר כאן עם המדריכה, וכזו שאנחנו מצליחים להרגיש ממך אלינו (ומקווים שאת בחזרה מאיתנו) גם דרך המסך...

זה כל כך ניכר שאת יודעת לייצר קשרים בעלי משמעות ומלאים באהבה ובחיים, וזה משהו שלא יכול להילקח ממך, ושייך לך, ואת זו שיכולה גם לבחור לעשות שימוש ביכולות המדהימות האלה כדי לתת צ'אנס ולהכניס עוד אנשים שיוכלו לעזור, לנסות להדליק כמה שיותר אורות...
 
שולחת לך חיבוק גדול וחם,
חיבוק שמזמין אותך לבחור להיעזר, לפתוח את הלב...
שלך באהבה,
מתנדבת סה"ר בשם כולנו כאן
 
לצפיה ב-'לא נרדמת .. '
לא נרדמת ..
12/08/2018 | 04:17
1
13
גמורה מעצמי עצובה עד עמקי נשמתי ומיואשת..
מחכה לקרוס .שהגוף יתנתק וירפה ..
 
לצפיה ב-'הלך הלילה .. '
הלך הלילה ..
12/08/2018 | 05:44
9
לצפיה ב-'..'
..
11/08/2018 | 18:12
13
לצפיה ב-'עזרה'
עזרה
07/08/2018 | 00:31
3
31

אני בת 22. לומדת פסיכולוגיה ואומנות בפתוחה. מגיל קטן אני לא מסתדרת עם מסגרות, ולכן לומדת בפתוחה. את האמ תשאפילו לא סיימתי תיכון כי בכיתה יב קיבלתי מונו והייתי קצת דכאונית וחסרת חשק לעשות משהו. כרגע אני רואה איך הקושי עם המסגרת מעיב עלי, בעיקר בתחום הכספי והנפשי של כל פעם להיות מפוטרת כי לא מספיק עמדתי בכללים או להתפטר בגלל קושי לעמוד בחוקים או בגלל קושי אישי עם ההוראות הנוקשות לדעתי. אני מוצאת את עצמי אחרי חודשיים של חיפוש עבודה אינטנסיבי, עם חובות מעל הראש, דיכאון וחרדה באים והולכים. לפעמים בחילות.. קושי לישון בלילה. פשוט פחד מטורף שאני בחיים לא אצליח להסתדר בכלום...
גם בחיפוש בן זוג אני כושלת ושום דבר לא טוב לי. וכשמישהו כן טוב לי אז אני זאת שלא טובה בשבילו.
אני בפחד גדול מהתקופה שתבוא. אני בחוסר של כסף ברמה שאני לא יודעת איך אני משלמת בסופש הזה על השכד של השבוע.
מבחינת הלימודים האוניברסיטה אני במצב לא טוב. הייתי אמורה לסיים שנה הבאה והתואר כנראה יאלץ להידחות. ההשתתפות שלי בלימודים מקרטעת ויש לי מבחנים בסוף החודש שאין לי מושג איך אני הולכת לעבור.
אה, וגם. לפני שלושה חודשים אמא שלי שלחה אותי לקניות. מרוב שכבר הייתי אחוזת טירוף על זה שאין לי גרוש על התחת פשוט משכתי מהאשראי שלה 700 שקלים שיהיו לי. (ההורים שלי לא נותנים לי תמיכה כלכלית גם כשגרתי אצלם) בכל אופן מאז מה שעשיתי אני נורא מתביישת בעצמי. קשה לי לחזור הביתה מרוב בושה ואני מתגעגעת לאחי הקנים. ובכללי פשוט קשה לי.. בהכל.
מבחינת המשפחה מרגישה שאיבדתי את המוסריות שלי. לקחת מההורים כסף בלי רשות?!!? איזה בושה ועוד סכום כזה לא יודעת מה חשבתי. מפחדת מעצמי. בשוק מעצמי. אני בנאדם שנותן. לא שלוקח, ועוד בלי רשות. אני מתנדבת שלוש שנים אחרי השירות לאומי שלי עם חולים. לאחרונה הפסקתי כי באמת כבר לא יכולתי.
דואגת רק לעצמי ושורדת רק לשרוד את היום.
מרגישה שהגיעו לי מים עד נפש
 
לצפיה ב-'למה אף אחד לא עונה?אין לכם מילים תומכות שאתם תמיד שולחים פה?'
למה אף אחד לא עונה?אין לכם מילים תומכות שאתם תמיד שולחים פה?
07/08/2018 | 20:54
19
עד כדי כך אני לא מענינת אף אחד?!
לצפיה ב-'אנחנו כאן'
אנחנו כאן
( לעמוד שלי בתפוז )
07/08/2018 | 22:27
1
28
רות היקרה
 
נשמע מדברייך שאת חווה תקופה המאתגרת את כוחות הגוף והנפש שלך גם יחד.. כאילו בנוסף לקושי להתמודד עם עם המצב הכלכלי, עם הבדידות, ועם הקשיים במסגרות ובלימודים את גם חשה בושה על מה שנאלצת לעשות כדי לשרוד עוד יום, עוד שבוע אחד... אני רק משערת עד כמה התחושה הזאת מכאיבה, מרוקנת, כאילו מדלדלת את המשאבים הפנימיים שלך..אני שומעת את הזעקה שלך לעזרה. 
 
יחד עם זאת.. אני חושבת על העובדה שלמרות כוח המשיכה שמושך למטה, את לא שוקעת, את נלחמת בזה.. את מצליחה למצוא את הכוחות בתוכך למרות הכל..
 
יקירה, אני מזמינה אותך אלינו לצ'אט להמשיך לדבר ולספר על התחושות אותן את חווה בתקופה האחרונה, על הקשיים והחששות.
אנו זמינים בימים א'-ה' בין השעות 21:00-ל-00:00,
http://www.sahar.org.il/
מחכים לך.
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'אני חייבת להגיד תודה גדולה לכם.'
אני חייבת להגיד תודה גדולה לכם.
08/08/2018 | 00:03
23
על כך שניחנתם-ן במתנה מיוחדת בידיעת המילים הנכונות. שוב ושוב תודה.
לצפיה ב-'סהר!!'
סהר!!
06/08/2018 | 21:46
1
26
כואב לי. לבד לי.  מפחיד לי.
די לא רוצה את כל זה.
לצפיה ב-'דאגנו לך ואנחנו פה איתך ועבורך'
דאגנו לך ואנחנו פה איתך ועבורך
( לעמוד שלי בתפוז )
07/08/2018 | 11:46
22
ליאן יקרה,
 
אני שמחה שאת בוחרת ליצור קשר, מאוד דאגנו לך מהפעם האחרונה... 
אני מצטערת לשמוע שאת עדיין מרגישה במקום לא טוב בו התחושות מציפות ואת מרגישה חסרת אונים ומבוהלת... אך במקביל, אני מרגישה שאת יודעת מתי נכון לך להיעזר, וזה מקום של תקווה בעיני. נדמה לי, אם אני לא טועה, שאת מנוסה ומזהה את העוצמה של הדברים וכשהכאב מאיים מידי את מזהה את הסכנה של בהלה משתקת, וסכנה לפגיעה עצמית מול התחושות שעולות, ויודעת לפנות לעזרה ולדרוש אותה עבורך, וזה מקום של כוחות אדירים שיש בך ואפשר להיעזר בהם במאבק הזה... 
אנחנו איתך אל מול השדים והמפלצות שעולים בחשכה ומבהילים,
אנחנו איתך להדליק אורות קטנים אחד אחרי השני בתקווה להרגיע את האימה מולם
אנחנו איתך מושיטים לך גלגלים, ונמשיך לשלוח - רק תקחי אותם
ביחד נחזיק אל מול הסערה בתקווה להגיע למקום בטוח... 
 
מחכים לך בצ'אט הערב, או כל ערב אחר שתרצי,
רוצים לשמוע יותר ולחשוב ביחד איך אפשר להקל.
 
חיבוק גדול וחם לבנתיים,
שלך מכל הלב
מתנדבת סה"ר
 
 
לצפיה ב-'תקופת משבר (שוב) '
תקופת משבר (שוב)
04/08/2018 | 17:20
3
36
אני בתקופה קשה..לא ברור מה זה ולמה זה מגיע אליי (עוד פעם), מרגישה ריקנות חונקת.. אני מחפשת משמעות לחיי ולא מוצאת. ואז כמובן הOCD מגיע ואומר לי לפגוע בעצמי. אני מותשת. נמאס לי להתמודד עם הדבר הזה, במיוחד שזה ילווה אותי לכל החיים. 
אני כל היום עסוקה רק בOCD ובדיכאון, כל היום מחשבות טורדניות על פגיעה עצמית (ואני לא רוצה לפגוע בעצמי) אבל הOCD מכריח. 
 
לצפיה ב-'גם כאן לא רואים את הדמעות שלי'
גם כאן לא רואים את הדמעות שלי
05/08/2018 | 22:46
17
מה חשבתי לעצמי באמת? שמישהו ישים לב אליי? זה הרי ברור שלא יקרה. תודה לכם על התמיכה
לצפיה ב-'OCD מכריח'
OCD מכריח
( לעמוד שלי בתפוז )
05/08/2018 | 22:52
1
29

היי,
נשמע מדבריך שאולי יש אי שקט בתוכך...סוג של מאבק בין
חיפוש של משמעות ורצון לצאת מהתקופה הקשה שמורידה ומורידה...
לבין הריקנות שהולכת וגדלה יחד עם העוצמה של ה OCD שיש לו את הרצונות שלו...
תקופות המשבר האלה נוטות לחזור...ושוב מטלטלות את עולמך...יצאת מאיזון
ואת כמו סירה קטנה בים סוער, אנו כאן עבורך כמו מגדלור בסערה, אני מקווה שאת רואה אותנו באופק ויודעת שעוד יבואו ימים שקטים יותר...האיזון יחזור ותשוטי בים תכול עם שמש מחייכת ושחפים ברקע.
שולחת אליך חיבוק, ומזמינה אותך לשיחה גם בצ'אט כרגע עד לחצות ,מתשע בכל יום (מלבד בשישי): https://sahar.org.il/
לילה טוב ורגוע,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה!!'
תודה!!
06/08/2018 | 22:30
9
סורי על ההודעה הזועמת אבל תודה שעניתם לי(:
לצפיה ב-'איו יותר לאן ..'
איו יותר לאן ..
05/08/2018 | 02:53
2
43
לצפיה ב-'יש, ואנחנו כאן'
יש, ואנחנו כאן
( לעמוד שלי בתפוז )
05/08/2018 | 21:55
18
היי יקירה,
כמה כאב ועצב יש בעיניים האלה...
היד חוסמת את הפה והצעקה לא נשמעת...
אני רוצה להגן עליה, להפוך את העצב בעיניים לשמחה וצחוק.
אני רוצה שהיא תרגיש מוגנת ותרגיש הקלה.
אני מקווה שהיא יודעת שאנחנו כאן בשבילה...
שולחת את דאגתי ומבקשת שתעדכני אותנו, אנחנו גם בצ'אט עד חצות בכל ערב מתשע (מלבד בשישי ): https://sahar.org.il/
לילה טוב ושקט,
מתנדבת סה"ר
 
 
 
לצפיה ב-'איזה תמונה חזקה. האם אוכל להדפיס אותה ולתלות אצלי? את ציירת?'
איזה תמונה חזקה. האם אוכל להדפיס אותה ולתלות אצלי? את ציירת?
09/08/2018 | 00:12
10
ושולחת חיבוק גדול.
לצפיה ב-'אין לי מקום. '
אין לי מקום.
03/08/2018 | 02:18
2
35
אז חזרתי הביתה מאוחר.. רציתי לכתוב. במחברת שלי. להבין קצת מה עובר עלי בזמן האחרון אפילו יותר מבדרך כלל... 
כמעט והוצאתי את המחברת, ואז ראיתי שאח שלי עדיין ער.
אח שלי, שהרבה מהמחברת עליו. שהוא זה שפגע בי. כשהייתי כל כך קטנה. אני אפילו לא זוכרת לגמרי את מה שקרה... זוכרת קטעים חתוכים בלי התחלה ובלי סוף. את השאר נשאר לי רק לנחש... 
אני רוצה לדעת. אני רוצה לדעת הכל. רוצה לדעת מה קרה, מתי קרה, איך קרה. 
 
אבל אני לא יודעת כמעט כלום
לצפיה ב-'אנחנו פה איתך ונשמח להיות עבורך '
אנחנו פה איתך ונשמח להיות עבורך
( לעמוד שלי בתפוז )
04/08/2018 | 14:52
18

היי,
 
אני מתארת לעצמי את תחושת התלישות, הפירוק ואולי גם הבהלה שאת מרגישה אל מול אותם קטעים שלא מתחברים לסיפור שלם... כמו מעין מועקה שמציקה בבטן או בחזה ולא נותנת מנוח ...אני מבינה שהצללים האלו לא רודפים אותך רק מהעבר, אלא קיימים בהווה, בגלל שאתם עדיין גרים ביחד... ואולי מפה גם החוויה שאין מקום – שאין מקום בטוח, וגם נשמע שאין מקום או מישהו שיוכל להשלים את הסיפור...
אני לא יודעת בת כמה את או האם מישהו מודע למה שאחיך עשה לך והאם היית בטיפול בעקבות זאת, בניסיון למצוא את התשובות לשאלות המכרסמות מבפנים...
אמרת שהכתיבה מסייעת לך להבין את עצמך, לכן אני רוצה להזמין אותך להמשיך לשתף, כאן בפורום או בצ'אט האישי שלנו. מדובר בצ'אט אנונימי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נוכל להיות פה איתך ועבורך, להקשיב, להבין ביחד, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל... אם תרצי, שעות הפעילות של הצ'אט הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il.
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'מתפללת שתעניקי לעצמך את האומץ שנמצא בתוכך'
מתפללת שתעניקי לעצמך את האומץ שנמצא בתוכך
09/08/2018 | 00:16
6
למצוא ולדעת הכל. מתפללת שתזכי בזכות מאמציך להגיע לנקודה של דעת ורווחה נפשית רק מלהציג לעצמך את האמת לפרוס אותה על השולחן חתיכות חתיכות, להסתכל לתמונה השלמה בעיניים, מאחלת לך שתזכי להגיד לעצמך, אני אוהבת אותך ילדה, אני גאה בך שנלחמת, ששרדת, אני גאה בך שקמת מעפר. 
 
חיבוק גדול
לצפיה ב-'.'
.
30/07/2018 | 22:01
5
95
לא רוצה יותר. מוותרת. הרמתי ידיים.
לצפיה ב-'דואגים לך! '
דואגים לך!
( לעמוד שלי בתפוז )
31/07/2018 | 08:55
4
47
ליאן יקרה, 
 
שלוש משפטים קצרים שמבטאים מאחוריהם מצוקה עצומה, מצוקה שאני יודעת שאת מתמודדת איתה המון המון זמן, ואני משערת לעצמי שהולכת וגוזלת יותר ויותר את הכוחות והתקווה, ומכבידה באופן כבד מנשוא על הלב והנשמה, ואני שומעת את תחושת אפיסת הכוחות והקריסה למולה... 
 
ולצד זאת, ובתוך הייאוש שנדמה כרגע שאין מוצא ממנו, אני רואה אותך גם נאבקת על החיים, בוחרת לשתף כאן ובצ'אט, בוחרת לא להיות שם לבד...וזה מעיד, לפחות בעיני, על כוחות אדירים שעוד נותרו ויש בך, גם אם כרגע לא נראים או חמקמקים... 
 
ואני חושבת על הכינוי שלך, שמעיד וודאי על הבחירה לחוס ולחמול על בעלי החיים, להתייחס אליהם ברכות ולא לפגוע, ואני מבקשת ממך להתייחס לעצמך באותה החמלה...תני לנו להיות פה עבורך, לסחוב את המצוקה הזו ביחד, ולחשוב על כל דרך שבה ניתן יהיה להקל... .
 
אני מאוד מאוד דואגת לך, 
בבקשה צרי איתנו קשר כאן, במסר אישי או היום בערב בצ'אט... 
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אני לא יכולה'
אני לא יכולה
31/07/2018 | 12:25
3
97
אין לי אפילו  מילים כבר אז אין למה ליצור איתכם קשר.
רק לסיים ולהגיע לשקט ושלווה :(
לצפיה ב-'אפשר להיות גם ללא מילים... '
אפשר להיות גם ללא מילים...
( לעמוד שלי בתפוז )
31/07/2018 | 19:20
2
33
ליאן יקרה, 
 
לפעמים אין מילים והכאב גדול כל כך עד שנדמה שכל הברה היא מיותרת, שאין בה כדי לדייק אפילו את קצה החוויה, לפעמים פשוט אין כוח... 
וזה בסדר ברגעים האלה לבוא גם ללא מילים, להיות ביחד אל מול הכאב הזה, ולקוות שזה מספיק, לפחות להיום... יום יומו, שעה בשעתה... 
יקרה, אני מאוד דואגת לך ואני מרגישה שיש בך צד שעוד נאבק בין החיים למוות,
צד שמשתף, ומגיב ורוצה פשוט להיות... 
וכרגע זה חשוך ובלתי אפשרי לראות איך אפשר אי פעם להרגיש אחרת או לחוות שלווה באופן אחר מלבד המוות, אז תני לנו להחזיק עבורך כרגע את התקווה שיש מעבר לחשכה של עכשיו.. נחזיק איתך ללא מילים או בזעקות אבל נחזיק, בבבקשה ממך אל תרפי, קחי את היד המושטת שלנו ותאחזי חזק - מבטיחים לך שנחזיק גם הכי חזק שנוכל... 
בבקשה בואי הערב לצ'אט,
את יקרה לנו, וזה מכולנו המתנדבים
 
שלך
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אי אפשר'
אי אפשר
01/08/2018 | 22:39
1
31
כמה לעזאזל אפשר לסבול???? די. הספיק לי.
לצפיה ב-'אנחנו איתך אל מול האי האפשר, תני לנו להיות עבורך!! '
אנחנו איתך אל מול האי האפשר, תני לנו להיות עבורך!!
( לעמוד שלי בתפוז )
02/08/2018 | 13:38
24

הפילוסוף היווני פליני אמר פעם: "מי מסוגל לומר האם האש במהותה בונה או הורסת"...אני שומעת אותך יקרה מתמודדת תקופה ארוכה עם כאב ששורף בפנים ומקשה על הנשימה, וסוגר על הנשמה...

אך לצד זאת, אני גם שומעת את הכעס והתסכול, ורואה את המאבק שלך אל מול הסבל הזה...והם כשלעצמם מכאיבים, אני משערת בייחוד כשאת חווה את התקיעות אל מול הסבל, ומרגישה ייאוש וחוסר אונים מולו... עד כדי כך שנדמה שהבחירה במוות זו הבחירה היחידה שעוד נותרה כדי לזכות במעט מנוחה...

ובאותם רגעים קשה לזכור שהפוטנציאל של ההתמודדות אינה רק טומנת בחובה אפיסת כוחות, אלא גם עשויה להיות מקור לתקווה, הזדמנות להפוך את האש מהרס לבנייה, משריפה למשהו שנותן חום ומשמעות...
ולעיתים לוקח הרבה הרבה זמן עד שמוצאים את הדרך המדוייקת והיא פתלתלה ויש בה עיקולים חשוכים... אך היא עשויה להיות הדרך אל האור הכי בוהק....

ואיכשהו מתוך החשכה את בוחרת לשתף אותנו, את בוחרת לבוא וכמה זה משמעותי ומספר משהו על קול פנימי של חיות שיש בתוכך ומעיד על הכוחות שעוד נותרו למרות הכל...

יקרה, תני לנו להיות איתך בדרך הזו – להיות בעיקולים החשוכים, ולהוות תזכורת לאור שעוד עשוי לבוא, להחזיק איתך ועבורך את התקווה בייחוד באותם רגעים בהם נדמה שאי אפשר יותר...

בבקשה, אני מאוד מאוד דואגת לך, בואי הערב לדבר איתנו בצ'אט
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אני לא מבינה'
אני לא מבינה
29/07/2018 | 19:41
1
42
למה אנשים מתעניינים בחיים שלך נותנים לך תחושה שאכפת להם שהם רוצים לעזור את נותנת בהם אמון משתפת בדברים שאף אחד אחר לא יודע הם אומרים שהם לא יעזבו שהם ישארו ואומרים שהכל יהיה בסדר הם יעזרו לך לצאת מהמצב הזה ואת מאמינה הם כלכך חמודים וכלכך נותנים תחושה של ביטחון ופתאום נעלמים כאילו לא היו בלי הסבר בלי שום דבר פשוט נעלמים אני לא מבינה אתם נהנים מזה? זה עושה לכם טוב לתת לבן אדם תחושה שאתם שם בשבילו ואז להיעלם? 
וגם אני סתומה עוד לא קלטתי שאי אפשר להאמין לאף אחד זה כבר קרה כמה פעמים עם כמה אנשים שונים ואני עדיין לא קולטת ועדיין ממשיכה לסמוך על אנשים כאילו כמה סתומה אני יכולה להיות כל פעם אני נפגעת מחדש וכל פעם אני עושה את הטעות הזאת דיי אנשים אם אני לא באמת מעניינת אותכם אל תתעניינו אני יעריך אותכם יותר אם לא תתענינו מאשר שתענינו ותעלמו פתאום...תפסיקו להפיל אותי בפח הזה כל פעם מחדש אני מתחננת 
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
31/07/2018 | 09:14
11

היי ילדה יקרה,

אני מתארת לעצמי את עוצמת האכזבה שאת וודאי מרגישה כרגע מאנשים שהבטיחו להיות שם עבורך ולא רק שלא עמדו בכך, אלא גם הותירו אותך ללא הסבר להיעלמותם ובכך גזלו מחווית האמון והביטחון שהביאו עימם... ואני מתארת לעצמי עד כמה זה מוסיף להתמודדות שלך, ונראה לי, אם אני מבינה נכון, שזה משאיר אותך בתחושה מעורערת, חסרת אונים ובעיקר בעיקר כואבת...

אך לצד זאת, אני לא יכולה שלא להתרגש מהנכונות שלך לשתף פה, לקחת סיכון, לתת פה אמון, ובעיני זה מעיד אולי יותר מכל על כוחות פנימיים אדירים ותקווה שהם בתוכך, והם שלך ואיש לא יוכל לקחת לך, גם אן כרגע את מתקשה לראותם...

ואנחנו פה יקרה, מאוד מאוד רוצים להיות איתך ועבורך, להיות שותפים למסע ולחשוב ביחד איך אפשר למצוא מחדש מון וביטחון ולהתייצב. מוזמנת להמשיך לשתף פה בפורום, במסר אישי או לבוא לצ'אט בערב...
 
שולחת לך בנתיים חיבוק גדול וחם,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'מיואשת'
מיואשת
28/07/2018 | 16:18
1
43
עכשיו תקופה קשה.
מאוד מאוד קשה.
אין מילים
אין חיבור
אין חמלה
אין שליטה
אין אהבה
אין ביטחון
אין שלווה.
 
יש ניתוק
יש כאב
יש כעס
יש ריחוק
יש קרב
יש פגיעה
יש אכזבה.

אני לא רוצה יותר.
בא לי לזרוק הכל.
ולוותר
לצפיה ב-'בין ייאוש לתקווה '
בין ייאוש לתקווה
( לעמוד שלי בתפוז )
29/07/2018 | 16:36
22
היי ליאן יקרה, 
 
אני שומעת עד כמה את מרגישה שהקרקע עליה את עומדת אינה יציבה, ואם אני מבינה נכון, את מתארת שזה מרגיש שכל מה שחסר וכל מה שיש יוצרים משוואה בה תמיד את יוצאת בחוסר, חוסר שמרגיש כבד מנשוא על הלב והנשמה וגוזל את הכוחות והתקווה...
 
ואיכשהו, ואולי בכוחות אחרונים, את בוחרת לבוא לפה, לשתף אותנו במסע ובהתמודדות שלך, ובעיני זה מעיד על מקומות של תקווה שעוד נותרו בתוכך, ומקומות של אמון ... ואולי הם קטנים ומרגישים בלתי נראים, או חמקמקים אבל הם שם, שלך... ואנחנו רוצים לסייע לך, להיות איתך שם באפיסת הכוחות ולסחוב את החוסר, לעזור לך להתייצב, לנסות מצוא את המקומות בהם אולי האיזון אחר בין מה שיש לבין מה שאין...
 
שולחת לך חיבוק גדול וחם,
חיבוק שמבקש להחזיק ולא לוותר לא לך ולא עלייך...
אני דואגת לך מאוד ונשמח לשמוע ממך הערב בצ'אט,
 
שלך מכל הלב, 
מתנדבת סה"ר
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'קורסת'
קורסת
23/07/2018 | 22:17
1
54
לצפיה ב-'יקרה..'
יקרה..
( לעמוד שלי בתפוז )
23/07/2018 | 22:29
47
אני מתארת לעצמי שאת חווה רגעים לא פשוטים בכלל עם עצמך, אולי את לא מוצאת את הכוחות אפילו להתנסח, להביע, לצעוק את מה שמתחולל בפנים..
 
אנחנו כאן איתך.. אם תרגישי בנוח, בואי אלינו לצ'אט, תוכלי לדבר עם אחד מאיתנו שוב.
 
שלך בדאגה, מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'אין דרך אחרת'
אין דרך אחרת
19/07/2018 | 12:22
2
76
בקיצור, אני שוקלת למות.
למה? כי לאף אחד לא אכפת.
כי אף אחד לא לוקח עלי אחריות וזה כולל אותי.
כי כולם נעלמים לי ככה מהחיים ברגע ששומעים שטיפה קשה לי.
אין לי כוח אפילו להתחיל לספר את מה שעבר עליי כי זה כל כך ארוך.
אין לי כוח לדבר עם אנשים.
אין אף אחד שתומך בי.
אני תוהה אם פשוט לברוח בלילה ולתקוע בעצמי סכין ולגמור עם זה.
כי בחייאת, אפילו אני שונאת את עצמי, וכל נשימה שלי היא קללה בעיניי.
אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת כאן.
כבר כמה ימים שאני הולכת כמו רוח רפאים... בלי לעשות כלום.
כבר כמה ימים אני חושבת על איך לקחת את הסכין ולחתוך בלי שיראו, על איך לברוח בלילה בלי שידעו ופשוט למות.
אבל למי אכפת.

לצפיה ב-'לנו אכפת!! '
לנו אכפת!!
( לעמוד שלי בתפוז )
19/07/2018 | 13:45
51
היי יקרה,

אני שומעת עד כמה את מרגישה מותשת, ממש באפיסת כוחות אל מול רוחות הרפאים של העבר שמציפות מחדש, מותשת אל מול התמודדות כל כך ארוכת שנים...

אני שומעת כמה את מרגישה בודדה באופן בלתי נסבל בהתמודדות הזו, באופן שמרגיש שאין בית מוחשי או נפשי להישען עליו ולהתמלא דרכו, עד כמה את פגועה מאותם אנשים שהיו לרגע ובחרו ללכת, כמה זה ערער את היציבה, וכמה זה טלטל את נימי הנשמה... וזה נראה שחווית הדחייה שלהם קשורה לחווית הדחייה שלך את עצמך, באופן בו הטלטלה הזו גורמת לך להרגיש שהפיתרון היחידי האפשרי לסבל היא לשים סוף לחיים שלך, להיעלם כמו שאת מרגישה שנעלמו לך – בלילה, בחשכה, ללא מילים...

ואולי את כותבת כאן כי יש בתוכך קול שמבקש לבדוק האם יש פה מישהו שאכפת, שלוקח אחריות, ובעיני דרך הכתיבה כאן את זו שלקחת אחריות, כי לקחת אחריות זה גם לבחור להיעזר ועדות לכוחות פנימיים עצומים שנותרו ולא נלקחו לך, לא משנה מה עברת... ובעיני זה גם קול שעוד לא איבד את הכוחות והתקווה, ורוצה לשים שאלה מאחורי האמירה שאין דרך אחרת, להטיל ספק, שבאמצעותו ובניגוד למוות, ממנו אין דרך חזרה, יאפשר לבחון האם יוכל להיות אחרת, שאולי יבואו ימים שונים...

אני מאוד דואגת לך ורוצה להזמין אותך לבוא ולדבר איתנו בצ'אט. הצ'אט פעיל כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות. נוכל להבין יותר לעומק, לתמוך ולחשוב ביחד מה ניתן לעשות כדי להקל, כדי לבדוק את האפשרות שיהיה אחרת צעד אחד צעד...
 
אנחנו רוצים להיות פה איתך ועבורך, בבקשה תאפשרי לנו... מחכים ממש לשמוע ממך,
ועד אז שולחת לך חיבוק חם מכולנו המתנדבים...
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'את רוצה לשמוע מה עצוב באמת..?'
את רוצה לשמוע מה עצוב באמת..?
27/07/2018 | 23:46
31
אחרי שתמותי לאחרים עדיין לא יהיה אכפת.. מניסיון.. כבת לאב שלקח את חייו ובחר בדרך הזו אני אומרת לך, אף אחד לא חיכה לי בזרועות פתוחות ודאג לכך שארגיש מספיק טוב, אהיה מספיק חזקה בשביל להצליח להתמודד בחיים האלו. עולם כמנהגו נוהג. אנשים עסוקים בעצמם במחשבות של עצמם, במה קורה עם עצמם. וזה ימשיך ככה. עד אשר תמצאי אנשים שיתעניינו בך, ישאלו אותך, יחשבו עלייך, וירצו בשלומך. ואת יכולה למצוא את האנשים האלו. אני מאמינה שיש. לא יכול להיות שאין. זה הרי לא הגיוני לי. אחרת למה אנחנו כאן? לחיות חיים של משחק מונופול? בהם כל מה שחשוב הוא כמה כסף יש בחשבון הבנק, מעמד, סטטוס, תחרות? זה משעמם. מהו עולם אם לא אנשים שנמצאים בו יחד. אבל אני אהיה כנה. משהו ששמתי לב אליו ממש בימים האחרונים. יש שני סוגי אנשים. ולפני שאתייחס לזה אגיד שיש הסכמה ערכית לגבי טוב ורע. ונדמה, לפעמים, שהגבולות מטושטשים. סוג אחד  הם מרותקים לרשע, ואיתו הם גם משתפים פעולה בסוף. סוג אחר, בוחר בטוב עושה טוב ולפעמים נופל בפח. אני אומרת, אל תפלי בפח. 
כשאני קוראת את מה שכתבת אני מוצאת שאני מכירה את זה. ומה שעשיתי אני הוא, מילאתי את הזמן הפנוי שלי כדי להיות עסוקה. ברגע שיהיו אנשים קבועים שתפגשי, לאט לאט תראי בעצמך שיש מי שאכפת לו ממך. את תצטרכי לבחור את האנשים האלו בקפידה. ולא צריך הרבה. וזה מספיק. את יוצרת לעצמך עוגן.
יהיו רגעים בהם תרגישי שאין לזה משמעות החלפת לופ אחד באחר.
אבל זה לא מדוייק. 
קשה למצוא כוח לדבר עם אנשים כאשר את רב הזמן בתוך עצמך, אין מקום למישהו נוסף או אחר. אין מקום לאף אחד. לכן, פשוט תני לעצמך זמן, לאסוף את עצמך, לעשות סדר, לארגן, זה לוקח זמן ולא ביום. וזה כל הכיף התהליך. אז תהני ממנו. גם זה לוקח זמן להינות ממנו, אומרים לעצמנו הרבה," מחר יום חדש", וככה חיים. כל יום הוא הזדמנות חדשה שמשהו חדש יקרה. 
תאחלי לטוב תבקשי טוב וטוב יהיה. אבל אל תשכחי, שהרשע לא נח אף פעם והוא תמיד יחפש להגיע אלייך באיזשהי דרך. תשארי ערה. הכי חשוב, זה תני לקול החיובי לדבר איתך.. גם זה קשה, במיוחד שהשני נשמע יותר בטוח בעצמו כאשר הוא מציג דוגמאות מזכרונות עבר, קטגור .. היופי הוא שבמערכת המשפט הזאת את מחליטה ואת השופטת. אז תשפטי את עצמך בחמלה. 
 
 
לצפיה ב-'אחרי תקופה טובה זה שוב חוזר....כרגיל '
אחרי תקופה טובה זה שוב חוזר....כרגיל
15/07/2018 | 19:51
1
77
לצפיה ב-'שוב עצוב...'
שוב עצוב...
17/07/2018 | 23:04
51
הי ילדת כאב,
נשמע שמאז הפעם האחרונה שכתבת המצב הספיק להשתפר- ושוב לרדת, והנה שוב פעם את מוצאת את עצמך למטה.. עצובה ואולי קצת מיואשת.. כאילו באיזשהו מקום שואלת את עצמך, למה כל תקופה טובה חייבת להגמר בצורה רעה וכואבת.
אני מתאר לעצמי שקשה ועצוב לך עכשיו, ואולי תרצי לשתף אותנו עוד, לפרוק החוצה את הכאב ובכך אולי להקל מעט על המועקה שאת מרגישה.
אנחנו נקשיב וננסה לתמוך כדי שלא תאלצי להתמודד לבד ברגעים קשים כמו אלה...
נחכה לך בצ'אט,
מתנדב סה"ר.
 
לצפיה ב-'מקווה שלא תשלחו לי משטרה כי דברתי אתכם.'
מקווה שלא תשלחו לי משטרה כי דברתי אתכם.
14/07/2018 | 23:22
2
75
לצפיה ב-'ליאן יקרה אנחנו מדווחים רק במקרה של סכנת חיים...'
ליאן יקרה אנחנו מדווחים רק במקרה של סכנת חיים...
( לעמוד שלי בתפוז )
17/07/2018 | 21:25
1
63
או במקרים שהחוק מחייב אותנו. את מוזמנת לקרוא את התקנון באתר שלנו...
בכל מקרה, תמיד נשמח להיות לרשותך בעת הצורך. 
 
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'איך אתם יודעים על סכנת חיים ממשית?'
איך אתם יודעים על סכנת חיים ממשית?
27/07/2018 | 23:48
46
לצפיה ב-'אני כל כך מתגעגעת אליה!'
אני כל כך מתגעגעת אליה!
13/07/2018 | 08:16
2
95
 אני כותבת את הפוסט הזה עם עצב ענקי ועם דמעות בעינים דמעות שלא מצליחות לצאת.. ענתי.... וואו כמה אני מתגעגעת אליה, זו שגרמה לי להישאר בחיים עוד 3 שנים ולא לוותר , זו שגרמה לי לתקופה להיות  מאושרת בגלל שהכרתי אותה , זו שהביאה לי סיבה לחיים, היא הייתה הסיבה בזכותה אני בחיים עד עכשיו, עם היא לא הייתה הייתי מתאבדת ממזמן , זו שהרגשתי שהיא מגנה עליי, ושומרת עליי, שתמיד תיהיה פה בשבילי ,זו שגם עם לא היה לה לפעמים סבלנות או זמן בשבילי כולה הייתה לב אחד גדול , הראשונה בעולם הזה שהצליחה להבין אותי , הראשונה בעולם הזה שסמכתי עליה בעינים עצומות ברגעים שפיזרו לי מלכודות מכל כיוון , היחידה ששיתפתי אותה בדברים שמעולם לא הייתי משתפת מישהו אחר, היחידה שעם כל הקשיים לא יכולתי לוותר כי הרגשתי שאני יפספס ושאני סתם מתאבדת כי כל עוד ענת לידי אין לי סיבה למות וזה אפילו טיפשי, היחידה שיכולה לעזור לי אי פעם , היחידה שמסוגלת לגרום לי לרצות לחיות, ... אבל ...
אנשים רעים... החליטו לנתק לנו את הקשר.. אנשים שאמורים לעזור .. באשפוז...  בעיקר בגללם אני כל כך סובלת .. לאבד את ענת זה הדבר הכי כואב שקרה לי בחיים ! עם כל מה שעברתי זה הכי כואב! אני מעדיפה לקבל מכות   להיות בפחד תמידי , להרגיש לבד,  שילדים יתעללו בי  לחוות כל דבר אחר נוראי  אני מעדיפה הכל   לחזור למה שעברתי פעם רק לא לאבד את ענת! היא הצליחה לעזור לי היחידה!!! היא כל כךך משמעותית בשביליי!! והפסיכיאטרים האלה. חשבו שהם יעזרו לי... אבל הם רק עשו לי גרוע יותר !  מה יצא להם מזה??
שאני לבד יותר מאי פעם, שאני כל כך סובלת, שיש עליי כל כך הרבה ובנוסף כל כך הרבה פחדים ודאגות ושום דבר לא עוזר לזה, שהחלטתי שאני מתאבדת סופית, שאני מתגעגעת אליה כל כך הרבה בלי שום אפשרות להחזיר אותה, שאני כל כך צריכה אותה ,לדבר איתה על הכל אבל שוב, היא לא נמצאת,
שאני מרגישה שכל דבר שיש לי לוקחים לי, באמת! מה יצא מזה!!! אנשים שאמורים לעזור הם אלה שרצחו לי את הנשמה! למה העולם הזה כל כך עצוב!? אני רוצה למות!!!!!!!�� נמאס לי להתגעגע אליה כל כך אני כל כךךךךךךךךךך מתגעגעת אליהה!!! היא כל כךך חסרה לי ואני לא מסוגלת עם זה יותר!! אני מוכנה לעשות הכל בשביל לחזור להיות בקשר איתה!! עם יגידו לי שאפילו עוד 20 שנה אני יראה אותה אני ישב ויחכה רק לה  מצידי לא יאכל ולא ישתה  לא משנה מה יקרה אני ישב ויחכה!! רק ישב ויחכה לה רק כדי לראות אותה שוב ולדבר איתה !!!אבל אין זמן שבו אני יראה אותה!! אני לעולם לא אראה אותה שוב זה מה שאמרו לי באשפוז! הם ריסקו לי תקווה שהייתה יכולה להיות לי ! יכולתי לחשוב שאי פעם אני יראה אותה אבל אמרו לי שלעולם לא!  אני לא יכולה יותר! אני כל כך רוצה כבר להיעלם מהעולם הזה !! ואני יעלם!! אנשים לא מבינים שאני בנאדם! ואי אפשר לקחת לי את הכל!! גם אני צריכה דברים!! אני מתחשבת בכולם! ומישהו מתחשב בי?? אין מישהו כזה!! כולם רק מבקשים ממני אבל אני בנאדם לא?  דווקא את ענת החליטו לקחת?? למה זה מה שצריך להיות לי ?? למה מה שצריך להיות לי זה רק את עצמי בתוך העולם הענקי הזה??
למה אני צריכה להתקפל מכאב כל יום ולהתקפל מגעגועים אליה?? למה אני צריכה לסבול ככה?? אני רוצה כבר למות!!!!!אני לא רוצה להמשיך לסבול ככה יותר..
נמאס לי...
באמת שכל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך נמאס ליייייייי!!!!!!!!!!!!!!
למה פשוט לא יכולים לעשות לי המתת חסד וזהו?!?
אני לא יכולה יותר לסבול את היום ואת מחר בגלל הסיבוכים האלה והתשישות שלי לא הלכתי לשם .. להתאבד .אני רוצה לישון ולא לקום לעולם!!
אני רוצה רק להתנתק מהכל לעד!
לשכוח מכל הזוועה הזאת מכל הסבל הזה!
מי שיש לו לב טוב אוכל תמיד את הכי חרא זה מה שלמדתי!
נמאס לי להיות פה!!
נמאס לי לנשום פה עוד שניה אחת !! אני רוצה למות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'דואגים לך מאוד!! '
דואגים לך מאוד!!
( לעמוד שלי בתפוז )
14/07/2018 | 14:28
1
58
היי קורל יקרה,
חייבת לפתוח ולומר שטוב לשמוע ממך, מאוד מאוד דאגנו לך כולנו ביום חמישי... אני שומעת את זעקת הכאב שלך, כאב שמפלח את כל הגוף והנשמה כמו פצע מדמם, שגוזל את החמצן, מחליש אותך מכוחות ומייאש אותך לגבי האפשרות שייתכן עוד משהו מטיב, מתוק ונעים כמו הקשר עם ענת...מקום שהרגיש בטוח ויציב כמו בית, שלו את מרגישה זקוקה יותר מתמיד אל מול המצוקות שמכבידות כל כך על הלב...
ואני מבינה מהמקום הזה את הכעס על תחושת הגזל של אותה דמות משמעותית ויקרה מצד אלו שביקשו לעזור, באופן שבו את מרגישה חיילת בודדה במלחמה על החיים...באופן שגורם לך לרצות לסיים אותם כי נראה שזה הפיתרון היחיד שעוד נותר...
ואיכשהו למרות הכל, ואולי בכוחות אחרונים את מחזיקה פה, נאבקת ממש, וזה מעיד בעיני על חיות פנימית ועל כוחות עצומים שהם שלך ואף אחד לא יכול לקחת לך!!!!!
בבקשה יקרה, תני לנו להיות עבורך, תני לנו לנסות לעזור, להיות מקום בטוח. מחכים ממש לשמוע ממך, פה או בצ'אט שלנו (הצ'אט פעיל כל ערב, חוץ משישי, בין תשע לחצות).
מצרפת לך שיר במיוחד בשבילך, ושולחת לך איתו גם חיבוק גדול וחם,
באהבה רבה ממני ומכל שאר המתנדבים
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'......'
......
07/08/2018 | 10:34
14
לא עניתי הרבה זמן כי אני באשפוז ואין לי כל כך אפשרות לכתוב..תודה שאתם מנסים .. ניסיתם.. אני נראלי יסיים לכתוב פה והתמודד לבד עם הכל.. מצאו את כל מה שכתבתי ועוקבים אחריי זה.. אני מפסיקה לכתוב פה.. כמו שאמרתי כמה פעמים לוקחים לי את הכל.. גם אותכם.. אני רוצה להגיד לכם תודה על זה שכמה פעמים הצלחתם לעלןת לי על הפנים חיוך אמיתי ..  ולא מזוייף.. הצלחתם לפעמים להוריד טיפה מהלב שלי .. ואני כל כך מודה לכם..אני סיימתי עם לבקש עזרה.. כי גם ככה תמיד יקחו לי הכל.. נולדתי בשביל לסבול.. וכדי להיות ריקה ממשמעות . אני לא יודעת איך להמשיך לסחוב את כל זה ועוד לבד אבל אני כבר דיי רגילה לזה וידעתי שזה מה שהולך להיות. הרסתי את הכל כי אניי יודעת רק להרוס . נולדתי כדי להיות לבד . ושרק ינטשו אותי.. כי אין מישהו שאוהב אותי באמת ....אני יסבול לבד וישמור את הכל לעצמי אני לא רוצה להתאכזב יותר.. אני לא יספר יותר מידי כדי שלא תזמינו לי שוב משטרה.. .( אני לא עושה כלום בינתיים על תדאגו)  .ו... אני ימשיך לסבול ..... ולהית באשפוז החסר משמעות הזה ולהירקב שם . וזהו.. .. .. אני לעולם לא יצליח לצאת מזה..  אתם מדהימים תודה רבה לכם, קורל.
אני תמיד אזכור אותכם. 
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מיסטיקה
פורום עולם המיסטיקה
פורום תמ
תמ"א 38 והתחדשות עירונית
כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ