לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1703017,030 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום, ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים. בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה. אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו: http//www.sahar.org.il אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים. בברכה, צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'יותר מדי כאב '
יותר מדי כאב
15/01/2019 | 21:29
4
הרגל הפצועה שלי לא מניחה לי לרגע 
היא יצאה מכלל שימוש לפני כמעט חודשיים
ישבתי היום מול הרופא  שמטפל בה
וביקשתי ממנו  לעשות שהסיוט הזה יגמר  ... קח את זה ממני.. אני לא מסוגלת לסבל את זה יותר... הלכתי הביתה עם זימונים להמון בדיקות.. עם מכתב שמכריז שאני סובלת וכלום לא עוזר כל כך  לא עוזר שאני מוכנה לקחת את הסיכון ולוותר על הרגל הפצועה.. רק בשביל התקווה שאולי אני לא אסבול או אסבול קצת פחות ... הרגל שלי קפואה קצת מחליפה צבעים.. וכואבת נורא ..למרות כמות מטורפת של תרופות..
ולא זה לא רק הכאב הפיזי  .. הכאב הזה זאת הדרך הכי פשוטה לדרדר את המצב הנפשי.. ישבתי שם מול הרופא היום והוא לא קלט לדעתי אבל לרגע אחד ראיתי את המרפאה בבסיס במקום.. 
אני מותשת שוב תלשתי את החבישה עכשיו...
רק רוצה לישון לילה אחד בלי כאבים וסיוטים
לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש'
אתגר יצירה חדש
( לעמוד שלי בתפוז )
31/12/2018 | 22:46
8
שלום לכולם,
העלנו אתגר יצירה חדש,מוזמנים לכתוב מה מעוררת בכם התמונה.
כנסו לקישור:
שנה טובה וקלה מקודמתה,משפחת סה"ר
לצפיה ב-'למה הצאט לא עובד וזה רק נותן להשאיר מייל?'
למה הצאט לא עובד וזה רק נותן להשאיר מייל?
29/12/2018 | 21:26
3
12
לצפיה ב-'היי ליאן יקרה שמחה שאת פה, דאגנו לך'
היי ליאן יקרה שמחה שאת פה, דאגנו לך
( לעמוד שלי בתפוז )
31/12/2018 | 17:53
2
25
לגבי מה ששאלת אני לא בטוחה לומר, כל עוד נכנסים לצ'אט בשעות הפעילות- כל ערב (למעט שישי) בין תשע לחצות, לא אמורה להיות בעיה. למיטב ידיעתי לא הייתה תקלה בצ'אט אבל העברתי לבדיקה.האם תוכלי / תרצי לבוא הערב שוב בתקווה שהכל יעבוד טכנית כשורה? 
 
חיבוק חם בשם כולנו,
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'כן אני אנסה שוב היום.'
כן אני אנסה שוב היום.
31/12/2018 | 18:51
1
9
לצפיה ב-'מחכים לך! '
מחכים לך!
( לעמוד שלי בתפוז )
31/12/2018 | 20:47
5
לצפיה ב-''
10/12/2018 | 13:27
7
132
שוב הכל חוזר הידיים והחגורות והאיבר והכל חוזר שוב אני לא יכולה יותר להכיל את זה הכל כואב והכל שורף ואני קטנה והוא גדול והוא בכלל אמור לשמור עליי ואני לא יכולה עם זה יותר וחתכתי כל כך הרבה רק להוציא אותו מהראש שלי ועשיתי הכל רק שהוא יעזוב וכל כך הרבה כדורים וכלום לא עוזר הוא לא רוצה להפסיק אני לא יכולה יותר לסבול אותו אני לא מסוגלת עוד זה יותר מדי.
רוצה לקחת את הסכין ולשים סוף אחד וקצר להכל. לעבור שם בדיוק בנקודה שבה כלי דם חשובים ולקרוע אותם ולדמם ולפרכס פרכוסים אחרונים ואז הוא יעזוב אותי זה הכל. אין בי די כוחות להתמודד איתו שוב


לצפיה ב-'דואגים לך !! תני לנו להיות איתך... '
דואגים לך !! תני לנו להיות איתך...
( לעמוד שלי בתפוז )
10/12/2018 | 20:19
6
80
היי ליאן יקר, 
 
אני קוראת ומתפללת מעומק הלב שלא פגעת בעצמך באופן בלתי הפיך... 
אני מבינה שהזכרונות מציפים באופן שלא נותן ומנוח ומשאיר אותך במצוקה ממש בלתי נסבלת באופן שמקשה על הנשימה והנשמה, ומותיר אותך באפיסת כוחות...
ומהמקום הזה כשהדברים נהיים יותר מידי לשאת את פוצעת את עצמך ומנסה להשכיך מעט מהמחשבות והתמונות שרצות בזו אחר זו בראש באמצעות הכאב הפיזי או באמצעות כדורים... 
ואני יודעת שזו התמודדות מאוד מאוד ארוכה, שיש בה תקופות מרוקנות מכוחות ומתקווה, ואני שומע שיש רגעים בהם נדמה לך כי לא תוכלי יותר לשאת, כי המוות הוא הפיתרון היחיד שעוד נותר... 
ואיכשהו, בכוחות אחרונים אולי, את בוחרת לבוא לפה, בוחרת לשתף ולא להיות עם זה לבד... ועוד מגדילה ושמה כותרת של טריגר מתוך ניסיון לשמור על אחרים...ואולי זה מעיד על קול פנימי בתוכך שעוד רוצה לחיות, שמבקש לשמור ולהגן עלייך מפני צעד ממנו אין דרך חזרה, ויותר מכל שמבקש לזעוק את המשאלה שיהיה שם מישהו לידך, ברגעים האלו, לחבק ולהרגיע... לא לתת לך להילחם מול השדים האלה לבד... 
אנחנו פה איתך !!!
אני מאוד מאוד דואגת לך, בבקשה צרי איתנו קשר או בואי לדבר איתנו בצ'אט הערב בין תשע לחצות. 
 
חיבוק גדול וחם מכולנו,
שרוצים להיות איתך ולצידך
חיבוק שמבקש להיות מקום בטוח... 
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
 
 
לצפיה ב-'רע כלכך!!!!!'
רע כלכך!!!!!
11/12/2018 | 22:14
63
אי אפשר יותר!!!!!
לצפיה ב-'ואי אפשר לבר איתכם'
ואי אפשר לבר איתכם
11/12/2018 | 22:16
4
59
:(
לצפיה ב-'הגבנו לך בפרטי יקרה '
הגבנו לך בפרטי יקרה
( לעמוד שלי בתפוז )
17/12/2018 | 10:15
3
26
לצפיה ב-'נגמר'
נגמר
20/12/2018 | 23:32
59
הכוחות נגמרו לגמרי
הרמתי ידיים.
הבאתי בקבוק ויסקי יוקרתי
ביקרתי גם בבית המרקחת והבאתי כמה תרופות שיש לי אליהן אלרגיה חריפה
תיכף אתפח ואתחיל להחנק לאיטי.
 
 
 
לצפיה ב-'תודה שהייתם'
תודה שהייתם
20/12/2018 | 23:33
1
51
 
 
 
 
לצפיה ב-'מתפללת שאת בריאה ושלמה, דואגת לך מאד'
מתפללת שאת בריאה ושלמה, דואגת לך מאד
( לעמוד שלי בתפוז )
22/12/2018 | 23:07
44
ליאן יקרה,
 
אני קוראת בפחד וכאב את ההודעה שכתבת לפני יומיים, ואני מקווה כל כך שאת בסדר, שאת עוד כאן כדי לקרוא את התגובה שלי, לשמוע כמה אני דואגת לך... אני יכולה רק לדמיין מתוך איזה מצוקה כתבת, כמה רצית כבר שכל זה ייפסק כבר... אולי הזיכרונות הציפו אותך והשתלטו על ההווה, ואולי ההווה עצמו נעשה בלתי נסבל...
 
יקרה, נדמה לי שעצם זה שכתבת לנו, שזכרת אותנו בתוך הרגע הנורא ההוא ועוד הצלחת להגיע כדי לומר תודה - שאולי זה מעיד על כוחות של חיים שפיעפעו בך אפילו באותו רגע והמשיכו לשמור עלייך מול כל הכאב והיייאוש... ואני מתפללת שלא פגעת בעצמך.
 
יקרה, אנחנו פה, בפורום וגם בצ'ט, דואגים ומחכים לשמוע ממך, לחבק אותך, לתמוך בך, לצעוק איתך... לנסות ביחד איתך להאמין בעתיד שהוא אחר, חופשי, גם אם עכשיו אי אפשר לראות או אפילו לדמיין אותו...
 
שלך,
מקווה כל כך לשמוע ממך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש לחנוכה '
אתגר יצירה חדש לחנוכה
( לעמוד שלי בתפוז )
04/12/2018 | 22:34
21
חג אורים שמח, לכבוד החג יש לנו אתגר עם הרבה אור והוא נמצא בקישור :
פורום יצירה,נשמח לקרא שם את תגובותיכם.
משפחת סה"ר
לצפיה ב-'יש לי בעיה, שאני לא מצליחה להבין אותה. אשמח אם תעזרו לי!'
יש לי בעיה, שאני לא מצליחה להבין אותה. אשמח אם תעזרו לי!
03/12/2018 | 14:15
1
66
שלום!
יש לי בעיה כבר המון שנים, שאני לא ממש מצליחה לשים עליה את האצבע.
אנסה להסביר בצורה פשוטה את מה שקורה:
כאשר אני במצבים חברתיים, עם אנשים - חברים, משפחה, בן זוג, עבודה
קורה לי לפעמים מצב, שפתאום אני בלי שום התראה מוקדמת ושום כלום, מתחילה להכנס לעצמי, נסגרת ונשאבת לתוך עצמי. מרגישה עייפות ממש גדולה (פיזית ונפשית), ומן אדישות ואטימות להכל, ייאוש וניתוק, מן חוסר חשק לכלום, כאילו נהפכת לזומבי חחח
ונוצרת איזו אווירה דיכאונית ריקנית ועייפה, שלצערי משפיעה על הסובבים אותי.. ועושה להם רע.. וזה כואב לי שאני לא נותנת אנרגיה וחיות לאנשים סביבי, או סתם שלווה אפילו.. אלא יוצרת אווירה כבדה ואנרגיה קשהה כזאת..
וזה ממש מוזר.. אני לא יודעת אם הבנתם כל כך מה קורה לפי מה שכתבתי, ואשמח אם תשאלו שאלות כדי להבין כי אולי זה יעזור לי להבין יותר..
כל מה שאני יודעת שזה פוגע בי הרבה פעמים ובעיקר מקשה עליי לנהל מערכת יחסים זוגית..
אני לא מבינה אם ככה אני וזה מה יש.. או שאני יכולה לעבוד ולשנות את זה, כי אם כן אני אעבוד כמה שצריך!!
ממש אודה לעצתכם...
לצפיה ב-'אנחנו עונים לך בפורום מבוגרים'
אנחנו עונים לך בפורום מבוגרים
( לעמוד שלי בתפוז )
04/12/2018 | 21:33
34
היי יקירה,
כתבת את אותה הודעה בשני פורומים ואנו עונים לך בפורום "מבוגרים" בו כבר התחילו לענות לך.
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'מדוכא - פריקה '
מדוכא - פריקה
21/11/2018 | 22:29
2
98
אני רק בכיתה ח' אבל אני מרגיש ממש מדוכא בבקרים ובלילות רוב הזמן שנה שעברה זה היה יותר חזק והדיכאון נעלם בחופש הגדול אבל עכשיו הוא חזר ואני מפחד שהוא יתחזק יותר אפילו משנה שעברה ובבית ספר אני מרגיש שקשה לי להתרכז אני כל הזמן רק מצייר כי זה מה שגורם לי לשכוח מהדיכאון אני מרגיש כאילו אני מלעשות דברים ובגלל זה אני תמיד תקוע במחשב או בטלוויזיה   כשאני מתנתק וחוזר למציאות אני פשוט חוזר לדיכאון ולדאון  אני מרגיש שאני משתגע מזה מה עושים במצב כזה?
לצפיה ב-'לחלוק את הכאב'
לחלוק את הכאב
( לעמוד שלי בתפוז )
25/11/2018 | 21:42
1
60
יקר,
 
מהמילים שלך אפשר ממש להרגיש את המצוקה הגדולה שאתה נמצא בה.
נשמע שיש המון משקל על כתפיך הצעירות...
המון כאבים.. חשש מהעתיד ומה שמצפה לך בו.. ייאוש מההווה בו אתה חש לכוד בתוך המחשבות המחלישות והרגשות המכאיבים, מבלי שאתה יכול באמת לברוח חוץ מלזמנים קצרים.. ואתה מרגיש שאתה חייב את הניתוק הזה, כי התחושות קשות מידי ומורידות למטה.. והכל נראה אפור ועצוב ואבוד...
 
יקר, נשמע שהחזרה ללימודים גורמת ללב שלך להתכווץ ולראש שלך לרדת... נשמע שמשהו שם מציף אותך וגורם לך לכאב קשה מנשוא.. וזה כל כך קשה כשאחרי הקושי שהיה לך בשנת הלימודים הקודמת זכית בכמה רגעים של חסד בחופש הגדול ועכשיו פתאום כל הכאב שב ומכה בך בעוצמה גדולה וממלא אותך בדאגה שמא הוא עוד יתגבר... וזה גורם לעצור.. הראש רוצה להתקדם אבל הרגליים לא מצליחות לזוז... ואתה מרגיש שאין בידיך לשנות את המצב...
ראשית, רוצה לומר לך תודה על ששיתפת אותנו.. כי זה כל כך בלתי נסבל לעבור את כל זה לבד וזה דורש כל כך הרבה בגרות ואומץ לעשות את הצעד, להוציא את הכאב דרך המילים, לתת ביטוי לקושי.. לתת למה שעובר עליך להיכנס לאזניים אחרות... ואני רוצה להציע לך לעשות זאת עוד ועוד.. לתת לנו לחוש מה עובר עליך.. להיות לך לכתף.. לנסות להבין...
שנית, הייתי רוצה להציע לך לנסות לחשוב על אדם מבוגר שמכיר אותך ואתה סומך עליו ולשתף אותו במה שעובר עליך, כמו ששיתפת אותנו.. אולי באמצעות צעד זה תמצאו יחד כתובת נכונה לפנות אליה ודרכים להקל את הסבל אותו אתה חווה...
לבסוף, אני רוצה להזמין אותך לצ'אטים שלנו. הם אנונימיים לגמרי ומופעלים על ידי מתנדבים. הם פעילים כל ערב בין תשע לחצות (מלבד שישי). שם תוכל לשתף בזמן אמת בעובר עליך, למצוא אוזן קשבת, לב מבין וכתף חמה להישען עליה...
אולי לחלוק יחד עם עוד אנשים את המשקל הכבד שעל כתפיך, יוכל להקל עליך את המשא...
אנחנו ממתינים לך ולמילותיך!
 
שלך
מתנדב בסה"ר
 
לצפיה ב-'לינק לצ'אט'
לינק לצ'אט
( לעמוד שלי בתפוז )
25/11/2018 | 22:13
24
 
מוזמן!
לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש הקשור לחורף המתקרב'
אתגר יצירה חדש הקשור לחורף המתקרב
( לעמוד שלי בתפוז )
01/11/2018 | 22:34
26
היי אנשים יקרים,
העלינו אתגר יצירה חדש הקשור למזג האוויר המתקרר,מוזמנים ללחוץ על הקישור ולכתוב תגובות:
 
לצפיה ב-'חברות שלי מתרחקות ממני כי אני לסבית'
חברות שלי מתרחקות ממני כי אני לסבית
29/10/2018 | 18:45
2
97
היי,
אני לסבית ובזמן האחרון לא גאה. 
מאז שיצאתי מהארון כולן מתייחסות אליי שונה, סוג ב', אף אחת לא מוכנה שאני אשב לידה, כשאני רוצה לתת חיבוק לאחת מן החברות שלי בשפת גוף שלה היא מסמנת לי דחייה,
כשאין מקום לשבת בדרך כלל אחת יושבת על אחרת, אף אחת לא מוכנה שאני אשב לידה.
כשהצעתי למישהי לבוא איתי לתחנת אוטבוס היא סרבה והורידה ממנה את הידיים שלי.
אני בדיכאון, אני רוצה את החיים שלי שוב.
מה לעשות?
לצפיה ב-'בת כמה את?'
בת כמה את?
29/10/2018 | 21:47
73

לדעתי לפני שיוצאים מהארון כדאי לרכוש חברים או ידידים להטבים
ורק אחרי זה מומלץ לצאת מהארון.
 
לצפיה ב-'תהליך... '
תהליך...
( לעמוד שלי בתפוז )
01/11/2018 | 09:35
66

היי יקרה

עשית צעד הדורש אומץ, יצאת מהארון וציפית שהסביבה הקרובה לך תקבל אותך כמו שאת. אבל למרבה האכזבה דווקא סביבתך הקרובה ובעיקר חברותייך לא מפגינות יכולת קבלה ותמיכה. אני מרגישה ושומעת את הכאב שלך, את הבדידות ותחושת הדחייה.
 
ואולי בהמשך הן יוכלו לקבל אותך כמו שאת, ואולי בהמשך תמצאי אנשים אחרים ו/או נוספים שירצו להיות שם איתך ועבורך... ואולי היציאה מהארון היא לא צעד אחד בודד, אלא תהליך, תהליך שיש בו עליות ומורדות, וחוזק וחולשה, אובדן ומציאה זה לצד זה... 

אנחנו אומנם לא איתך במובן הפיזי, אך את לא לבד. אנחנו כאן, ממש מהצד השני של המסך כל ערב (למעט יום שישי), מחכים לשמוע ממך ולהושיט לך יד. 

כמו כן יש אגודות וארגוני סיוע רבים, אחד מהם הוא האגודה למען הלהט"ב : https://www.lgbt.org.il/ ;שתוכלי לפנות אליו לקבלת ייעוץ ותמיכה. 

מקום נוסף שיכול לסייע לך, הוא המרכז הגאה שנמצא בתל אביב, בטלפון 
03-525-2896. שם תוכלי למצוא תמיכה, קבלה והכלה בקרב אנשים שסובלים מבעיות דומות מאוד. 

בדף הבית שלנו יש רשימות של ארגוני סיוע בקהילה נוספים שיכולים להתאים במענה ספציפי ותמיכה כדי שלא תרגישי לבד בעולם.
אני מאחלת לך ימים של שקט, ימים של תחושת גאווה במי שאת בלי קשר לאנשים מסביב.
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'ייאוש.'
ייאוש.
29/10/2018 | 17:36
1
133
קשה לי.
פשוט ככה.
קשה.
ונראה ששום דבר לא מתקדם.
קשה לי, ואני לא יודעת מה אני צריכה לעשות בשביל לצאת מזה.
קשה לי, ואני סתם נשארת להתבוסס בקושי הזה.
אני כמעט לא זוכרת זמן שלא היה לי קשה בו.
תמיד החיים האלה מרגישים לי כבדים. מורכבים.
קשה לי עם זה שעדיין, אחרי כל כך הרבה ניסיונות שכנוע עצמיים ומאחרים, אני מרגישה אשמה. על דברים שלפי השכל וממבט אובייקטיבי זה כל כך ברור שלא...  לא רציתי.  לא הסכמתי.  נקלעתי לסיטואציה שבה פגעו בי. שאין סיכוי שילדה כל כך קטנה תהיה אשמה בדבר כזה.
אבל בפנים, זה כבר קבוע וחקוק. שזאת אני האשמה. אני הלא בסדר. אני שהייתי צריכה להיאבק יותר. אני המלוכלכת. אני הפגומה. אני המקולקלת... טעות בייצור. רק חבל שאין לי תעודת אחריות בשביל להחזיר לחברה.
וזה בכלל לא משנה שאני *מבינה* שזאת לא אשמתי. בהרגשה זה תמיד נשאר... הרבה יותר ממה שנראה לי.
ואיך בכלל אני יכולה להתקדם או לעשות משהו בחיים שלי כשאני מרגישה רקובה מבפנים? ריקבון שלא עוזב.. לא מרפה. ריקבון סופי.

ירק שנרקב לא יכול לחזור להיות טוב. צריך לזרוק אותו לפח בשביל שלא יקלקל את כל שאר הירקות שנמצאים לידו.
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
01/11/2018 | 09:28
88

 
היי,
אם אני מצליחה להבין את מתארת פער שמרגיש בלתי נסבל בין ההבנה של הראש לבין החוויה של הרגש מול מה שקרה לך... והפער הזה מרגיש לך עצום וכבד, ובעיקר כזה שלא ניתן יהיה אף פעם לגשר עליו, כמו אות קין שמכתים את הזהות שלך ומייצר ריקבון שמקשה על הנשימה והנשמה...

וההתמודדות הזו היא יומיומית ומתמשכת, וזה נדמה לי שאת מתארת גם עד כמה את מותשת מהמלחמה הזו על עצמך ובעצמך, ועד כמה לפעמים זו מרגישה מלחמה שהוכרעה כבר ואת מרגישה מוכנעת באופן חסר אונים... עד כמה לפעמים היית רוצה לזרוק את עצמך לפח...

ולצד זאת, נדמה לי שאני מרגישה בך גם צד שעדיין מנסה, צד שעוד יש בו תקווה אפילו קטנטנה... צד שבחר לכתוב ולבחור לא להיות לבד עם המצוקה הזו, צד שאולי מייחל שלמרות הפגיעה החמורה הזו, עוד אפשר יהיה למצוא את הדרך לחיות איתה, עם הצלקות שהיא יצרה, עם הריקבון, אולי אפשר יהיה להצמיח שורש אחר, בריא...

ואולי מה שיאפשר את זה, זו התקווה והאומץ והכוחות שגייסת, אני משערת, כדי לכתוב כאן, זה העובדה שלמרות מה שעשו לך את עדיין מנסה, את עדיין בוחרת לתת אמון...

אנחנו נשמח להיות איתך ועבורך, להצטרף אלייך למלחמה הזו ולא לתת לך להיות חיילת בודדה בה... מזמינה אותך להמשיך ולשתף כאן ו/או לבוא לצ'אט לשיחה פרטנית עם אחד מאיתנו המתנדבים.
 
אם תרצי, שעות הפעילות של הצ'אט הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות.
שולחת לך חיבוק חם,
שמבקש אפילו לרגע להחזיק איתך את הייאוש ואולי גם תקווה...
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'קבוצת ווצאפ לאנשים שמחפשים שינוי!☺'
קבוצת ווצאפ לאנשים שמחפשים שינוי!☺
28/10/2018 | 01:21
63
אהלן חברים אנחנו רוצים להקים קבוצת ווצאפ לאנשים מתוסבכים כמונו שמחפשים שינוי!!
הקבוצה מיועדת לאנשים באזור שנות ה20 +- שהחיים שלהם היו נורמטבים
ובשלב מסוים החיים שינו מסלול ותוכניות
וגרמו להם לשחק במגרש קשוח יותר עם כלפים אחרים והתמודדויות נוספות..
מטרת הקבוצה לפתוח תראש לכיוונים לחזרה לחיים, אנרגיות חיוביות, שיתוף,תמיכה,
ובעיקר אמונה ביכולת לשנות בכח משותף��
חשוב לנו שהקבוצה תיהיה בנויה מסוגי אנשים מסוימים בשביל שבאמת תממש את היעד שלה
אז אם אתם מרגישים שהחיים שלכם חייבים שינוי!!! ואתם בעיניין לנסות לצמוח ביחד
תכתבו לי בפרטי או כאן כמה מילים עליכם וביחד נציל תעולם����
לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש-מילה אהובה'
אתגר יצירה חדש-מילה אהובה
( לעמוד שלי בתפוז )
10/10/2018 | 21:49
39
היי,
חוזרים לשגרה והעלנו אתגר יצירה חדשה בפורום יצירה.
מוזמנים ללחוץ על הקישור ולהשתתף :
לצפיה ב-'לקום כל בוקר'
לקום כל בוקר
06/10/2018 | 00:15
1
222
אני קמה כל בוקר ואני לא יודעת מה לעשות 
אני קמה כל בוקר במחשבה של מה אני עושה פה 
אני קמה כל בוקר לראות את אמא שלי בוכה
אני קמה כל בוקר לראות את אבא שלי בכיסא גלגלים 
אני קמה כל בוקר לבית ספר שאני בכלל לא רוצה ללכת אבל מחייבים אותי 
כל בוקר אותו סיפור כל בוקר זה אותו ריבים עם עצמי כל בוקר זה לשכנע את עצמי שהכל בסדר
כל בוקר זה להרגיש כל כך לבד שאני לבד בסיפור הזה ואף אחד לא יכול לעזור לי כי כל אחד תובע בבעיות של עצמו 
אבל דיי נמאס לי נשבר לי אני לא רוצה להרגיש לבד בזה אבל קשה לי לדבר על כל הדברים האלה כי כל בוקר אותו סיפור אני רוצה לקום לבוקר המושלם
לקום כל בוקר ולחשוב כאילו זה אהיה הבוקר הכי מושלם בחיים 
ואני חושבת שהפתרון שמתי שאתה מרגיש שאתה תובע בבעיות תקום ותשחה מעליהם אבל לפעמים קשה לעשות את זה לבד וצריך למצוא את המישהו או את המשהו שיתן לי כוחות
לצפיה ב-'אנחנו איתך ! '
אנחנו איתך !
( לעמוד שלי בתפוז )
08/10/2018 | 12:07
76

היי יקרה,

את מתארת התמודדות מאוד מורכבת ולא פשוטה גם בבית וגם בבית הספר, התמודדות שאני משערת לעצמי מלווה בהרבה כאב... וזה נדמה שיותר מכל כואבת הבדידות, והתחושה שאת לבד במאבק, צריכה להתרומם מעל התהומות הפנימיים והחיצוניים ולמצוא את הכוחות להתמודד איתם, להתרומם מעליהם ולצלוח אותם....

וזה נשמע שאת לא מרגישה שאת יכולה לשתף את ההורים שלך מחשש שהכאב שלך רק יוסיף להתמודדות שלהם ויטביע אותם...ואולי קיימת אפשרות שאם תשתפי הם יוכלו להתגייס ולהיות למענן, למרות הכאב שלהם, ואולי לחזק את כולכם... מה את חושבת?

אני מסכימה איתך שלא כדאי להיות לבד בימים הסוערים, לא להיות לבד בהתמודדות...  ואם את מרגישה שלשתף את ההורים זה לא משהו אפשרי כרגע, אולי תוכלי לפנות לקרוב/ת משפחה מבוגר/ת אחר/ת, למורה שאת מרגישה בנוח איתו או איתה או ליועצת בית ספר. הם יוכלו להיות שם בשבילך, לתמוך ולעזור.

במקביל, אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף, נוכל להבין יותר לעומק את ההתמודדות, לתמוך ולנסות ביחד לחשוב על הדרכים להקל ולמצוא מחדש את הכוחות. את יכולה לשתף כאן, ו/או לבוא לדבר איתנו בצ'אט שלנו. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. שעות הפעילות של הצ'אט הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'כלכך נמאס לי '
כלכך נמאס לי
03/10/2018 | 23:31
1
139
נמאס לי מהחרדה הזאת כבר, אני לא יכולה להירדם כבר ואני כבר לקחתי ואליום וזה עדיין לא עוזר..נמאס לי שאני הורסת כל קשר שאני נמצאת בו,  איבדתי חברה טובה, באשמתי כמובן..יש לי סיבוכים עם הבית ספר...לא יודעת כבר מי לצידי ומי לא...פשוט קשה לי כלכך... 
לצפיה ב-'דידי יקרה בואי מחר בערב לצ'אט'
דידי יקרה בואי מחר בערב לצ'אט
( לעמוד שלי בתפוז )
05/10/2018 | 17:02
65
אני שומעת שקורים דברים וזה יוצר הצפה ועומס רבים שלא נותנים מנוח...
ואולי אם נדבר ותפרקי קצת זה יוכל להקל... 
 
מחכים לך!
 
שלך
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אנסו אותי'
אנסו אותי
04/10/2018 | 22:47
1
171
כן אנסו אותי בגיל 15 לצערי ועוד צער גדול קרה נכנסתי להריון ואני לא יודעת מה לעשות! אפשר למצוא את האנס? אפשר לבדוק את ה dna של התינוק ולגלות מי אנס אותי? אפשר לגלות מי זה אם זה היה במקום שאין מצלמה ואפילו כלב לא היה אפשר לגלות מי זה ?
לצפיה ב-'**טריגר** אונס '
**טריגר** אונס
( לעמוד שלי בתפוז )
05/10/2018 | 17:00
117
היי יקרה,
 
אני משערת לעצמי את המצוקה שעולה עם ההכרה בקול במה שקרה לך, ואולי במקביל גם הקלה, אני לא יודעת בת כמה את, לפני כמה זמן זה קרה, והאם את כותבת כאן ומודה בפעם הראשונה במה שקרה לך... 
 
אני שומעת את הרצון העז למצוא את האנס, ולהביאו לדין, אולי גם רצון שדרך זה ייסגר באופן כלשהו חלק מהכאב של הפצע הזה שממשיך לדמם... 
 
אני רוצה להזמין אותך לבוא לדבר איתנו באופן פרטי, בצ'אט שלנו, כדי שננסה להבין יותר לעומק, נתמוך וננסה לסייע בכל דרך שנוכל. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים (אפשר לבקש באופן מיוחד לדבר רק עם מתנדבת, אם תרצי כמובן). שעות הפעילות שלנו הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il/
 
בנוסף, תוכלי לפנות לקו תמיכה לנפגעות תקיפה מינית, שם תוכלי לקבל מידע רלוונטי ותמיכה נוספת. מצרפת קישור לאתר שלהם: https://www.1202.org.il/. ;
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'אני כבר לא יודעת'
אני כבר לא יודעת
02/10/2018 | 14:08
1
183
אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות
אני לא יודעת אם למות או לחיות
אני לא יודעת אם לפרוש מהלימודים או להישאר
אני לא יודעת אם יש כבר טעם לחיים האלה
לקום כל בוקר ולדעת שהמציאות מכה בך שוב ושוב ושוב וכל יום מחדש אתה מקבל אותה כאפה חזקה שמתפלל שלא תקבל אף פעם יותר אבל זה תמיד קורה שוב
אני לא יודעת כבר מה לעשות
אני לא יודעת אם נשאר טעם למשהו
אני כבר אובדת עצות
לצפיה ב-'ימים של שקט'
ימים של שקט
( לעמוד שלי בתפוז )
02/10/2018 | 22:23
49

יקירה,
נשמע שאת אולי בסערת רגשות והתלבטות ,בוחנת את חייך וסביבתך ולא יודעת מה לעשות...
התקופה הזו שמסתיימת היום לא פשוטה, חגים, יציאה מהשגרה, נמצאים ב"סיר לחץ משפחתי", ימי החג מתערבבים עם ימי החול, חג רודף חג, אין לימודים ועד שבספטבר מתחילים שגרה היא נקטעת שוב...
נסי לחזור לשגרה ולא לעזוב שום מסגרת ,לעיתים קרובות המסגרת (בית ספר למשל) עוזרת לחזור לתלם...האם יש שם מישהו שאת יכולה לשוחח איתו? מחנכת? יועצת? חברה?
נסי לא לשמור הכל בבטן...
אני מזכירה שאת יכולה לפנות אלינו גם בצ'אט שפתוח עכשיו עד חצות וגם בכל ימות השבוע מתשע בערב עד חצות ,חוץ מיום שישי בערב ולשוחח אחד על אחד עם מתנדב שלנו.
אני שולחת לך חיבוק ושיר "ימים של שקט" ומקווה שיגיעו מהר ימי הרוגע והשקט,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'מחפש שותפות אהבה..'
מחפש שותפות אהבה..
27/09/2018 | 18:20
1
89
אהלן חברים מקווה שזה מתאים למקום,
זה כמה שנים שאני מוצא את עצמי רץ במרדפי אהבה מנסה לקבל איזה שהוא ערך כולשהוא משהו שקצת ימלא את מה שחסר,
מנסה להיות מי שאני רוצה להיות מסתיר וסוגר את הקשיים שבפנים,
אומרים שיש לנו בחירה חופשית אבל האמת שאנחנו לא תמיד בוחרים מה החיים יזמנו לנו לפעמים אנחנו לא בוחרים את מי שנהייה,
כאדם שמסתיר מכל הסובבים לי מה שקורה בפנים אני מוצא את עצמי נשרף מהבדידות מצד אחד חי חלקית עם אנשים לובש מסכה פעיל וצוחק ומצד שני דועך וסובל מאוד מפנים,
ברור לי ששיח ומציאות בריאה יכולים לעזור לצערי אין לי עם מי להתייעץ או דרך לגשת לזה היום..
בגדול אני בן 25 סובל מפוסט טראומה, חרדה חברתית, וכאבים פסיכוסומטיים עובד כיום עם בעלי חיים,
אם ידוע לכם על דרך כל שהיא שמתאימה שתעזור לי קצת לצאת מעצמי, (קבוצות תמיכה או כל דבר) אני יותר מאשמח לשמוע,
בנוסף אם יש מישהי בשנות ה20 שמחפשת אוזן קשבת תמיכה וסתם ככה לדבר ולנסות לצמוח ביחד אני אשמח
תודה גדולה מראש לכולם!!!
לצפיה ב-'פנים וחוץ'
פנים וחוץ
( לעמוד שלי בתפוז )
01/10/2018 | 21:34
46

איתמר היקר,
מהדברים שאתה כותב נדמה שאתה כמו חיי בשני מישורים מקבילים. נשמע שההפרדה הזו שאתה מתאר, הפער בין הפנים הגלמוד והבודד לחוץ שכאילו אמור לשחק את המשחק, לתקשר עם הסביבה גורם לך לתחושות של אומללות ויוצר אצלך סבל רב. נשמע שהבדידות הרגשית הזו שאתה מתאר קשה מנשוא. אני רוצה להזמין אותך לצ'ט פרטי עם אחד מאיתנו, מתנדבי או מתנדבות סהר בכל ערב בין תשע לחצות ואולי יוקל לך מעט. תוכל להכנס לצ'ט דרך הקישור  https://sahar.org.il/ לשתף ולפרק מעט את הבדידות. מחכים לשמוע ממך.
שלך,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'הביטחון הזה '
הביטחון הזה
27/09/2018 | 17:57
2
97
היי לפני בערך שנה כתבתי והתכתבתי פה בפורום הוצאתי את מה שהיה על הלב שלי כמו שלא הוצאתי בחיי אני חושבת שהפורום הזה מכיר אותי יותר מהאנשים שהכי קרובים אליי.
אני כתבתי אז שאני לא מוצאת דרך להחזיק את עצמי יותר והחיוך שלי הוא זה שמסתיר את הכל, אז קודם כל אני רק רוצה להגיד תודה קיבלתי גם הודעות פרטיות שחיזקו אותי וגם התגובות פה חיזקו אותי ממש.
המצב שלי משתפר אני מרגישה את זה כלומר אני לא מחפשת יותר איך אני אגמור את חיי מבלי שמשפחתי תדע שזו הייתה התאבדות אך עם זאת אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי רק מידרדר ויורד, אני רק מחפשת פגמים ובוחנת את עצמי, אני מרגישה שזה לא עושה טוב אבל אני לא מצליחה להפסיק, אם זה במראה או במשקל או אם זה לבחון את עצמי במעשים שלי או אפילו להתחמק מלעשות משהו רק כי אין לי את הביטחון לעשות אותו, ויותר מזה שאין לי את הביטחון הזה בעצמי גם אין לי עוד יותר את הביטחון באחרים כלומר אני לא סומכת על אף אחד גם לא על האחים שלי שיתפסו אותי כשאני נופלת או בכללי שיעזרו לי. 
אני מנסה להתקדם להשלים עם הכאבים והטראומות ולא להכחיש אותם אבל אני מרגישה שאני שמה לעצמי רגל בגלל הביטחון העצמי והביטחון באחרים.
מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להתמודד? 
לצפיה ב-'לחזור ולהעזר'
לחזור ולהעזר
( לעמוד שלי בתפוז )
01/10/2018 | 22:13
1
36

אנונימית יקרה,
מדבריך עולה שעשית דרך משמעותית ואולי את נמצאת היום במקום בטוח יותר מבעבר. יחד עם זאת את מתארת שיפוט עצמי שכנראה גורם לך לחוש חוסר אונים ודיכדוך. מדבריך עולה גם שאולי את חשה בדידות כאילו שאין שם אף אחד בשבילך. אל תישארי בודדה במערכה. אני מבקשת לחזק אותך על הצעדים המשמעותיים שעשית, ולהזמין אותך לחזור ולהיעזר בפורום שמדבריך עולה כי עזר לך מאוד בעבר. כמו כן את מוזמנת להיכנס לצ'ט פרטי עם אחד מאיתנו מתנדבי או מתנדבות סהר בכל ערב בין תשע לחצות (למעט ימי שישי) בקישור הבא https://sahar.org.il/
מחכים לשמוע ממך,
שלך ,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'כן כן בדיוק ככה אני מרגישה '
כן כן בדיוק ככה אני מרגישה
02/10/2018 | 18:09
28
כן כן כן בדיוק ככה אני מרגישה פשוט בודדה ושאין אף אחד בשבילי, ואני משתדלת להחזיק ולעשות את הדברים שאני אוהבת ושכיף לי לעשות אותם אבל גם במקומות האלה מגיעה פתאום ההרגשה, ההרגשה שאני לא מספיק טובה ושאני צריכה לעמוד ברף כלשהו וקשה לי עם זה מאוד.
אומנם עשיתי דרך משמעותית עם עצמי וכן אני במקום בטוח יותר מפעם אבל עדיין קשה להסתכל על עצמי במראה ולאהוב את מה שאני רואה.
לצפיה ב-'דברים שלא האמנתי שאני אצליח לפתוח'
דברים שלא האמנתי שאני אצליח לפתוח
22/09/2018 | 23:34
1
105
זה מוזר נורא
השבועיים האחרונים פשוט הזוים 
בלתי נתפסים מבחנתי
 
בשיחות פתחתי דברים ש..
לא האמנתי  שאיפעם אני אצליח לפתוח
שומעת את ההפתעה את האמירה שלא סיפרתי את כל זה אף פעם
אני יודעת .. 10 שנים.. לא יכולתי .. היתה חלוקה ביום אני מחייכת לא אומרת כלום.. בלילה הכל יוצא ואף אחד לא יודע .. יחד עם זה נפתחו אירועים מלפני 4 שנים... מהקיץ..
 
 
 
ואז זה התפרץ ממני 
עם המון בכי וכמעט בצעקות
בלי שאני מבינה למה
 
ואז התחילו להציק לי החורים
הזיכרון שלי פשוט מלא בהם
 
ויש אינטרנט וקלסרים עמוסים שהיו  בכל מקום אפשרי רק לא אצלי
 
הייתי חייבת לנסות קצת להשלים חורים
הקלסר אצלי- אבל את המכתב שהכי רציתי לראות אין שם.. רק את הדף/ הגליון מיון שעטף אותו-  אבל התאריך ושעה זכרתי במדיוק..
 
גם השם של הרופא מהיום שנפצעתי בו  אני זוכרת מסתבר- לא זוכרת כמעט כלום אבל אותו כן...במעורפל לגמרי
 
מהקיץ ההוא לפני 4 שנים... אירוע שלם היה מחוק אצלי לגמרי- ותאריכים כל כך מציק לי שאין לי תאריכים על הזכרונות. פענחתי תאריכים ממה שמצאתי על שני אירועים וזה היה הדבר הכי מרגיע שהצלחתי לעשות בימים האחרונים.
 
הבעיה היא כשפותחים ככה הכל שזה הופך הכל לבלגן אחד גדול...
זה מרגיש כמו נסיעה ברכבת  שדים 
כל פעם שמצליחים לנשום שניה אחד הזכרונות מפתיע אותי  
אני עייפה  - ולא יכולה לישון 
אני מתעוררת  ב"שעות הבעתיות" של הבוקר
והחלק הגרוע הוא שכל כאב פיזי רק מחמיר את זה
לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר
ומחשבות אוטומטיות מאז מפריעות לי לחשוב("למה ללכת לישון בשעה כזאת- תכף תבוא האזעקה הראשונה של הבוקר"  "איןמה לתכנן לשבת לאכול - 2ביסים מקסימום ויקרה משהו עוד פעם" נסיונות להירדם מלאים ב"הם מתעוררים מוקדם הנדונקים" ובמחשבות על צורך לקפוץ מהר ממיטת קומותיים בחושך ...).. 
 
 
ואם להוסיף את זה על מה שעברתי בראש השנה
אז אני מודה שזה הרבה יותר מדי ביחד
 
חד השבוע ואין לא קבוצה ולא טיפול.. ואני כבר עכשיו מרגישה צורך לדבר ..
באופן לא מועיל במיוחד  רופאה חדשה שלא מכירה אותי נייסתה להפיל  את המצב של הרגל הפצועה שלי הפוסט טראומה- מה שלא הצליח לה אבל מעכב לי טיפול וגרם לי ליממה של עצבים  ובכי... (כי היו חסרות לי תחושות אשמה)
אני מחשיבה כפריצת דרלך ממש את זה שהצלחתי להסביר את תחושת התסכול שסחבתי איתי כל  השירות הצבאי- לסחוב את זה לבד  כל כך הרבה זמן לא היה קל..
 
אבל אני רוצה להרגיש טיפה טוב יותר
ולא ממש יודעת איך 
ולא חושבת שאני מסוגלת לעבור שבוע לבד עכשיו
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'סכר ההגנה נפרץ-פריצת דרך'
סכר ההגנה נפרץ-פריצת דרך
( לעמוד שלי בתפוז )
24/09/2018 | 23:03
47

היי יקרה,
את מתמודדת עם שני ארועים קשים מהעבר ,אחד מהשירות הצבאי ושני מלפני ארבע שנים ובנוסף המחלה הפיזית המחלישה את הגוף...
עשר שנים הכל היה בפנים ולא יצא החוצה...סגרת בתוכך את כל הזיכרונות הקשים והתחושות.
ביום חייכת וניסית להציג כלפי חוץ חזות שלווה ושמחה אבל בלילה הכל צף...לא נתן מנוח...המחשבות רדפו אותך...לא עזבו...היית לבד עם כל המתח, המחשבות והכאבים...
והינה לפני שבועיים הייתה פריצת דרך שהפתיעה אותך לטובה: השיחות עוזרות, הצלחת להיפתח ולשתף ואז כאילו נפרץ סכר שבנית סביבך להגנה ומאז את חשה את הצורך לדבר ולשתף...זה חלק מתהליך ההחלמה.
אני שולחת לך חיבוק ומזכירה שאת לא לבד, אנחנו כאן איתה מלווים אותך גם בתקופת החגים.
מאחלת לך לילה שקט, מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אני בחרדה גדולה '
אני בחרדה גדולה
22/09/2018 | 00:40
1
115
וכבר לקחתי שני ואליום. וכמובן שאיך אפשר שלא לחשוב לקחת את כל הקופסא ולגמור עם זה. 
בא לי לפגוע בעצמי ואני לא אעשה את זה אבל אני לא יכולה עם המחשבות האלה יותר........................
לצפיה ב-'אנו איתך'
אנו איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
24/09/2018 | 22:20
54

דידי היקרה,
התקופה הזו של החגים בה יוצאים משגרה מצד אחד ומצד שני נמצאים במפגשים משפחתיים או נמנעים מהם היא תקופה של "סיר לחץ". כל הקשיים ,הדאגות והחרדות מועצמים בימים האלה ואני רוצה להתנצל על זה שאת לא מוצאת כאן את התמיכה לה את זקוקה.
אנו דואגים לך ,גם אם את לא מרגישה זאת... אני מנסה להושיט לך יד מבעד לצג המחשב  ולעבור איתך את התקופה הזו...את מוזמנת לשתף במחשבות המציקות גם בצ'אט וגם בפרטי. הצ'אט פתוח מתשע בערב עד חצות בכל יום מלבד בימי שישי וערבי חג ובו ניתן לתקשר אונליין ואולי זה המענה שיתאים לך ויעזור להקל במעט את כל המחשבות...
 מאחלת לך לילה שקט, מתנדבת סה"ר
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית
שגיא בר לוי - ייעוץ עסקי
שגיא בר לוי ייעוץ עסקי
כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ