לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
78607,860 עוקבים אודות עסקים

פורום כותבי תזה ודוקטורט

פורום כותבי תזה ודוקטורט (או דיסרטציות) הו אפורום שנועד למתן תמיכה ומידע לאנשים העומדים בפני כתיבת עבודות מחקר לתארים מתקדמים. מהרגע שבו מתקבלת ההחלטה להתחיל את המסלול ועד לרגע הסיום שלו קורים דברים רבים - לעתים אנו מגלים לפתע מציאות אחרת ממה שציפינו לה, נחשפים לעובדות אקדמיות ואחרות שלא היינו ערים להן, לעתים - אנחנו מגלים את המציאות שציפינו לה, אבל מגלים שהכלים שחשבנו שיש לנו אינם מתאימים או אינם מספיקים כדי להתמודד איתה.והכי חשוב - המצב האישי המשפחתי והאקדמי שלנו משתנה כל העת. איך מתאימים את עצמנו לשינויים אלה? איך מתמודדים עם קשיים נקודתיים?ואיך מתגברים על משברים בדרך אל התואר הנכסף? וגם - איך מתמודדים עם סוגיות טכנולוגיות, עם מנחים כאלה ואחרים ועוד ועוד שאלות רלוונטיות, ככל העולה על הדעת.הפורום הזה יאגד בתוכו את ההתלבטויות, את התהיות, מידע טכנולוגי, אקדמי ומנהלי, וכמובן- הרבה תמיכה ושותפות של אנשים שעוברים דברים דומים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום כותבי תזה ודוקטורט

פורום כותבי תזה ודוקטורט (או דיסרטציות) הו אפורום שנועד למתן תמיכה ומידע לאנשים העומדים בפני כתיבת עבודות מחקר לתארים מתקדמים. מהרגע שבו מתקבלת ההחלטה להתחיל את המסלול ועד לרגע הסיום שלו קורים דברים רבים - לעתים אנו מגלים לפתע מציאות אחרת ממה שציפינו לה, נחשפים לעובדות אקדמיות ואחרות שלא היינו ערים להן, לעתים - אנחנו מגלים את המציאות שציפינו לה, אבל מגלים שהכלים שחשבנו שיש לנו אינם מתאימים או אינם מספיקים כדי להתמודד איתה.והכי חשוב - המצב האישי המשפחתי והאקדמי שלנו משתנה כל העת. איך מתאימים את עצמנו לשינויים אלה? איך מתמודדים עם קשיים נקודתיים?ואיך מתגברים על משברים בדרך אל התואר הנכסף? וגם - איך מתמודדים עם סוגיות טכנולוגיות, עם מנחים כאלה ואחרים ועוד ועוד שאלות רלוונטיות, ככל העולה על הדעת.הפורום הזה יאגד בתוכו את ההתלבטויות, את התהיות, מידע טכנולוגי, אקדמי ומנהלי, וכמובן- הרבה תמיכה ושותפות של אנשים שעוברים דברים דומים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני שאתם מגיבים כאן לראשונה
לא יתאפשר פרסום מכל סוג שהוא בפורום זה, להוציא אם תואם עם הנהלת הפורום או הנהלת תפוז
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'טיפים שסייעו לכם בהנעת כתיבת תזה'
טיפים שסייעו לכם בהנעת כתיבת תזה
13/12/2017 | 11:48
11
104
אני נמצאת בשלב שלאחר אישור הצעת מחקר ואיסוף ממצאים אך ישנו קושי בהנעת הכתיבה ותקיעות, איך נחלצים מהמצב הזה? helppppp
אשמח לטיפים והצעות שסייעו לכם.
שלב לפני פרישה
לצפיה ב-'הדבר שהכי עזר לי הוא...'
הדבר שהכי עזר לי הוא...
13/12/2017 | 22:32
2
99
לא לעשות כלום. הגעתי למסקנה שיש תקופות שפשוט צריך להתנתק- לעשות דברים אחרים, לקחת יום חופש ולעשות משהו שאוהבים. זה לא באמת חופש כי הראש ממשיך בינתיים לעבד- פשוט צריך לתת לו את השקט לעשות זאת בלי לנסות ללחוץ. ולכן העצה השנייה היא להחזיק כל הזמן משהו שאפשר לכתוב עליו (אצלי זה פנקס קטן ועט אבל גם טלפון נייד יעשה את אותה עבודה). הרעיונות הכי טובים באים תמיד בזמן בלתי צפוי.
ודבר אחרון: להתחיל מהדברים הקלים יותר. סדר הכתיבה הוא לא בהכרח לפי מה שיופיע קודם בעבודה או במאמר. אני לעתים קרובות כותב קודם את השיטות, אח"כ תוצאות (לפעמים מתחיל מהתוצאות), דיון ורק בסוף את המבוא.
לצפיה ב-'עצות מעולות של קיפי. עוד כמה מניסיוני'
עצות מעולות של קיפי. עוד כמה מניסיוני
14/12/2017 | 13:46
74
נכון, לפעמים פשוט צריך לתת לדברים זמן לשקוע ולעבוד ברקע.
כשכבר ניגשים לכתיבה, מה שעוזר לי הוא:
1) לספר לאנשים שלאו דווקא מהתחום על הפרק הבא שלך, כדי להבהיר לעצמך מה הסיפור ואיך לספר אותו לפי הסדר בצורה בהירה.
2) להחליט על דדליין למשימות משנה קטנות ולא מסובכות מבחינה מחשבתית, כמו סקירת הספרות, השיטות וכו', ולהגיש קטעים למנחה
3) להכין רשימות בנקודות בקובץ וורד ולמלא את הדף לפי הנקודות, כמו בדף עבודה שבו עונים על שאלות. כשחושבים על כל סעיף כתשובה לשאלה מנוסחת היטב, זה עוזר לשמור על מיקוד. ועצם הניסוח של השאלות מאוד מחדד את התהליך.
בהצלחה!
לצפיה ב-'הנה, רק היום, במהלך שלוש שעות המתנה בכיתה,'
הנה, רק היום, במהלך שלוש שעות המתנה בכיתה,
14/12/2017 | 18:12
62
בזמן שתלמידי נבחנים, בעודי מתהלך מולם אנה ואנה (ומתאפק לא לעשות במכנסיים), עלה בדעתי הפתרון לאיזו הצקה של קורא למאמרי.
 
מה שתמיד מפתיע אותי שאחרי כל השנים האלה אני לא מסוגל להרגיע עצמי בידיעה שכבר אלף פעם נתקעתי ואלף פעם מצאתי פתרון בזמן השעייה והשהייה של החשיבה המחקרית. בכל פעם אני בטוח מחדש שאין פתרון והמצב אבוד. מעניין, כנראה לא לומדים מניסיון.
לצפיה ב-'מסכימה ומוסיפה'
מסכימה ומוסיפה
14/12/2017 | 16:29
53
לעתים התקיעות נובעת מגודל המשימה וחשיבותה. מאיפה מתחילים? ומה אם אני לא בכיוון?!
במקרה כזה כדאי לפרק את המשימה למטלות קטנטנות. להתחיל בדברים ברורים ואפילו טכניים (למשל חלק מפרק שיטות, או תיאור הממצאים של ניסוי אחד). 
אני בעד רשימות, To Do lists מפורטות ככל האפשר. זה עוזר להרגיש התקדמות. 
רעיון שדובר כאן בפורום פעם (לא התנסיתי בו): "שיטור". לשבת עם מישהו אחר כשכל אחד עובד על העבודה שלו. מעצם הנוכחות של עוד מישהו "לא נעים" להתבטל... 
בהצלחה.
לצפיה ב-'אני חושב שהפתרונות לא לעשות כלום קצת נאיביים'
אני חושב שהפתרונות לא לעשות כלום קצת נאיביים
14/12/2017 | 18:35
4
71
הם עוזרים אולי לפתור מצוקה רגעית, וטובים במיוחד לכותבים מנוסים, אבל לכותבים מתחילים זה בעיקר מתכון לבריחה. גם ההצעות להתחיל עם הדברים הקטנים כמו כתיבת שער ושיטות מתעלמים מהבעיה המרכזית ורק נותנים אשליה של התקדמות כשהם לא באמת כאלו. הרי אנחנו מדברים בעיקר על הצד היצירתי של הכתיבה, לא הטכני שהוא באמת יחסית קל. לצד הזה אין באמת פתרונות עקיפים והפתרון המרכזי הוא פשוט להכריח את עצמך לשבת ולכתוב. לקבוע שכל יום, אתה יושב שעתיים בשעות קבועות וכל מה שאתה עושה זה לכתוב או לחשוב על הכתיבה. יש לך מחסום כתיבתי, אין בעייה, אתה לא חייב לכתוב אבל אתה כן חייב לשבת ולחשוב על זה ולא לעשות דברים שמסיחים. אתה יכול לכתוב בצורה מבולגנת וזרם התודעה, ולא בהכרח בסדר שבו המאמר יקרא, אבל כן להקדיש את הזמן לכתיבה. אחר כך, תמיד אפשר לערוך. משמעת עצמית וסדר יום קבוע מכניסים את הראש והגוף להרגל של הכתיבה והם הדרך הכי יעילה לכתוב הרבה. בתוך המסגרת הזו בהחלט אפשר לקבוע מטרות ביניים כמו היום אני עובד על ההקדמה או התוצאות ולפעול בהתאם.
לצפיה ב-'מעולם לא הצלחתי להכריח את עצמי לכתוב'
מעולם לא הצלחתי להכריח את עצמי לכתוב
15/12/2017 | 03:04
3
53
 
מס׳ מוגדר של שעות ביום. גם כשאני עובד עם דדליינים, כמו למשל הגשה של גרנטים אני צריך את הזמן ה״חופשי״ כדי לעבד. לכן אני תמיד משתדל להתחיל מוקדם (ולרוב אלו רעיונות שכבר השקעתי בהם מחשבה)- ובזמן ה״פנוי״ יש מספיק דברים טכניים לארגן כמו תקציב, לוח זמנים, עדכון קורות חיים וכד׳ 
כמובן, צריך להיזהר שלא לעבור את הקו הדק שבין הפסקה פרודוקטיבית לחוסר עבודה. מאז תחילת הדוקטורט תמיד הצלחתי בזה וההפסקות האלו עזרו לי להתקדם ולא להיפך- אבל בהחלט יש כאלו שזה לא מתאים להם. 
 
 
לצפיה ב-'העיצה טובה למי שאין הרגלי כתיבה'
העיצה טובה למי שאין הרגלי כתיבה
15/12/2017 | 10:41
2
48
ולא מצליח לכתוב. אתה כבר מנוסה מספיק ואין לך בעייה. אגב, הרעיון של המשטור הוא מצוין, כמו גם לתת תמריצים שונים על כתיבה.
לצפיה ב-'זה לא עניין של נסיון לדעתי'
זה לא עניין של נסיון לדעתי
15/12/2017 | 23:10
1
34
אלא יותר עניין של אישיות. כשהתחלתי את הדוקטורט היה לי מעט נסיון... משטור, תמריצים, להכריח את עצמי לנסות לכתוב וכד' רק היה מאמלל אותי ומעצים את התסכול. ניסיתי את הדברים האלו בהתחלה ללא הצלחה. ואז גיליתי שדווקא כשאני מרפה לכמה זמן פתאום הרעיונות מתחילים להתגבש והכתיבה מתחילה לזרום. גיליתי שהכתיבה אצלי היא תמיד בגלים. אם כבר הנסיון מתבטא אצלי בצורה הפוכה- היום יותר קל לי להכריח את עצמי לכתוב כי יש דדליין לגרנט או לכנס עוד מעט. עדיין כשאני מכריח את עצמי הכתיבה בד"כ פחות טובה (ולכן כאמור אני מעדיף להקצות מספיק זמן מראש כדי לעבוד באופן שיותר טבעי לי).
 
אני גם לא לגמרי מסכים שלהתחיל בדברים הטכניים זו בריחה מהקושי האמיתי, משתי סיבות: ראשית, גם אלו דברים שצריך בסופו של דבר לכתוב. אז אם נתקעים במשהו אחר למה לא לנצל את הזמן ולעשות בינתיים משהו שבכל מקרה תצטרך לעשות אחר-כך? שנית, וזו הסיבה היותר חשובה, כשמתחילים ממשהו, אפילו אם זה עניין טכני, זה עשוי להתניע את תהליך הכתיבה ולפרוץ את המחסום שמפריע לכתוב את החלקים היותר קשים.
 
 
לצפיה ב-'מעטים יחסית הם כמוך'
מעטים יחסית הם כמוך
16/12/2017 | 18:09
12
וודאי שיש קשר לאישיות, אני גם מסכים שזה מגיע לפעמים בגלים, אבל לפעמים צריך לכתוב בזמן מסוים וצריך לדעת לפתח הרגלים בנושא.
לצפיה ב-'שני דברים, אולי קצת סותרים'
שני דברים, אולי קצת סותרים
16/12/2017 | 11:32
1
31
1. פשוט להתחיל. לכתוב משהו ותוך כדי הזרם לתקן, לשנות, לחזור אחורה ולנוע שוב קדימה, להתפתח, להבין יותר טוב את הטיעונים שלך, לגמור טיוטה בידיעה שהיא תשתנה לא מעט בטיוטה הבאה. 
סיפור אמיתי: בעת שהייתה אמורה לכתוב את הצעת המחקר שלי הייתי בתקופה ירודה בחיי, ולא הצלחתי להניע את עצמי לעשות שום דבר, לא כל שכן לכתוב. בנקודה כלשהי, בעודי יושבת על הספה ובוהה בחלל בלי חשק לעשות כלום, יצאה בת קול פנימית בתוכי ואמרה - "אם לא בא לך לעשות כלום, אז לא משנה מה תעשי בעצם. אז קחי את הלפטופ ותתחילי לכתוב". וכך היה. הצעת המחקר נכתבה בתוך כמה שבועות ואושרה כמעט מיד. זה עדיין לא שיפר את העניינים האישיים שהכבידו עליי, אבל לפחות הוריד ממני את הכתיבה לזמן מה...
 
2. כמו שאמרו כאן - לא לכתוב. לפעמים כשמנסים להתניע בכוח וכל מה שחושבים עליו יומם ולילה הוא "אני לא כותב, אני לא כותב, אני לא כותב", כך הכתיבה חומקת ממך יותר. מה גם הכתיבה עצמה לא בהכרח תביא את הישועה אם אתה לא לגמרי יודע מה ברצונך לומר. אם לנוח על זרי הדפנה לא ממש עוזר, ו/או מגביר את תחושת האשמה, (למרות שאני מסכימה שסביר שאחרי תקופה מסוימת תקום בבוקר פתאום מגובש הרבה יותר) - אפשר לקיים שיחות עם קולגות על התזה, לקרוא חומרים שקשורים לתזה, לעסוק בעניינים טכניים סביב התזה, לכתוב לעצמך בנקודות או ראשי פרקים מה עולה מהתזה, לדבר עם חברים ומשפחה על נושא התזה כשסוגיה קשורה עולה בחדשות או בשיחת חולין שלכם. זה מאוד ממריץ אפילו אם אתה לא לגמרי מודע לזה בזמן אמת. אם אתה סביב זה, הכתיבה תבוא. 
 
בשלב שבו אתה נמצא, אחרי איסוף נתונים וקושי בהתנעה, הייתי בכל זאת הולכת על עצה 1 - בידיעה שכל מה שתכתוב יכול לעוף החוצה בשלב מאוחר יותר. אבל גם עצה 2 שעלתה פה אצל כמה מגיבים בהחלט מוכיחה את עצמה, כל עוד היא לא משמשת להתחמקות אלא לגיבוש מסקנות שצריכות "להתבשל" קצת לפני שתוכל לכתוב אותן. 
לצפיה ב-'לגבי החלק השני, כאמור זה עניין של מידה'
לגבי החלק השני, כאמור זה עניין של מידה
16/12/2017 | 18:12
16
זה נכון שזה עובד כשיש לפעמים חסם בכתיבה, אבל זה פתרון של תקיעות, לא של כתיבה שוטפת או התחלתית. הרבה אנשים נתפסים לעניין הזה של לא לכתוב בכוח כחזות הכל, ואחרי זה הכתיבה תזרום. בפועל, זה לא קורה הרבה ומה שכן קורה זה שאנשים נלחצים בגלל דד ליין ואז כותבים פחות טוב. אני חושב שצריך לפתח הרגלים קבועים ולהשתמש בשיטות הללו כשבאמת יש תקיעות באמצע הכתיבה, אבל לא כפתרון להתחלת הכתיבה.
לצפיה ב-'מבחן בקיאות לקראת מסלול ישיר'
מבחן בקיאות לקראת מסלול ישיר
13/12/2017 | 22:00
68
שלום, אני עוקב אחרי הפורום כבר לא מעט זמן כקורא שקט ואשמח לראשונה לבקש עצה. אעבור בקרוב מבחן בקיאות בתחום המחקר שלי לקראת מסלול ישיר לדוקטורט במדעי הרוח (כרגע אני דוקטורנט בשלב א'). אשמח לשמוע אם יש כאן מי שעבר מבחן כזה או דומה לו? אם כן, תוכלו לשתף אותי באיזה אופן הוא היה בנוי? איך למדתם לקראת המבחן? עצות נוספות? תודה רבה. ההצלחה שלי במבחן מאוד חשובה לי ולכן אשמח לכל עזרה.
לצפיה ב-'עבודה במכללה מול אוניברסיטה '
עבודה במכללה מול אוניברסיטה
12/12/2017 | 21:20
2
89
היי, הייתי שמח להבהרה לגבי ההבדלים בעבודה (חבר סגל) במכללה מול אונ'.
מבחינת קבלה, שכר תנאים וכד'. מעבר לעובדה שבמכללה מן הסתם מלמדים יותר ופחות עוסקים במחקר.
 
אני מסיים בקרוב דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית ומעוניין לדעת אם גם בשביל עבודה במכללה יש צורך בפוסט "טוב" בחו"ל, ובכלל מה ההבדלים בתנאי קבלה והעסקה.
 
תודה ומתנצל על השאלה הכללית
 
לצפיה ב-'הכל עניין של היצע וביקוש'
הכל עניין של היצע וביקוש
13/12/2017 | 11:03
88
כלומר
אם אתה בתחום שחסרים בו מרצים, ואתה מסתמן כמי שיועיל למוסד, אז יקחו אותך גם בלי פוסט.
אם אתה בתחום שלא חסרים בו מרצים, או שאתה מסתמן כמרצה לא אטרקטיבי, אז לא יקחו אותך גם עם פוסט, או שפשוט יהיו יותר מדי מועמדים ויש סיכוי שאתה לא תהיה האחד שיזכה במכרז / במשרה.
 
יש כמה הבדלים בין אוניברסיטאות למכללות. זה קשור גם לאחוזי המשרה [במכללה משרה מלאה היא יותר שעות מאשר באוניברסיטה], גם לתנאי העסקה, גם לתקציבי מחקר ואפשרויות מחקר. אבל יש מכללות שיש בהן הכל, ויש שלא, זה מאד משתנה מתחום לתחום וממוסד למוסד. 
הבדל נוסף הוא שבמכללות אין מסלול דוקטורט, ולכן המקסימום שתוכל להגיע מבחינת הנחיה זה להנחות סטודנטים במסלול לתואר שני. 
 
הנסיון האישי שלי:
אני כעת חברת סגל בכיר במסלול קביעות במכללה. עד השנה עבדתי גם באוניברסיטה. בשני המקומות התחלתי את עבודתי עוד לפני אישור הדוקטורט, וזה כנראה מפני שקשה למצוא מרצים בתחום שאני מלמדת. [ואז הייתי "מורה במעמד מיוחד" או משהו כזה]. במכללה שאני עובדת בה יש תקציבי מחקר, יש שעות מחקר למי שעומד בקריטריונים.
אני לא עשיתי פוסט וכנראה גם לא אעשה פוסט, טכנית כיון שאין פוסט בתחומי בארץ ואין באפשרותי כרגע ובעתיד הנראה לעין לעבור לחו"ל. מסתבר שבמקרה שלי זה לא היה נחוץ. שוב - תלוי בתחום. 
לצפיה ב-'שכר, שבתון, הוראה, תקציבי מחקר'
שכר, שבתון, הוראה, תקציבי מחקר
13/12/2017 | 15:43
71
1. השכר של עובדי סגל במכללות נמוך יותר מזה שבאוניברסיטאות. תקליד בגוגל טבלאות שכר ות"ת וכל המידע מופיע שם.
2. במכללות אין שבתון כפי שיש באוניברסיטה.
על שני הסעיפים הנ"ל מתקיים מאבק של המרצים במכללות וייתכן שישתנו דברים בעתיד הקרוב או הרחוק.
3. חובת ההוראה במכללה היא בערך כפולה (במספר השעות השבועיות) מזו שבאוניברסיטה.
4. המכללות בהגדרתן מוכוונות הוראה ולכן אין שם תקציבי מחקר מובנים או תקציבים מיוחדים מהות"ת. יחד עם זאת, לא מעט מכללות מעודדות מחקר אם בתשתית ואם בתקציבים שהצליחו להועיד לעניין. צריך לזכור שמבחינת תקציבי מחקר בכלל,  חלק גדול מהמחקר באוניברסיטאות מתבצע ממענקים שהמרצה משיג בעצמו ודבר זה נכון גם לגבי מכללות.
לצפיה ב-'פרויקט צדדי'
פרויקט צדדי
11/12/2017 | 17:12
7
125
היי.
אני סטודנט לדוקטורט ויש לי איזושהי מיומנות שקשורה למחקר שאת חלקה למדתי בעזרת החומרים של המנחה שלי ואת חלקה לבדי. 
פנה אליי חבר סגל מהמחלקה והציע לי לקחת חלק בפרויקט מסוים כך שסטודנט נוסף שלו ואני נהיה כותבים ראשונים ביחד.
השאלה שלי היא כזו -האם אני צריך לבקש אישור מהמנחה שלי לקחת חלק בפרויקט? האם הוא יכול לא לאשר? האם אני צריך לבקש שגם המנחה יהיה כתוב? 
אני מקבל מלגה מהמחלקה אם זה רלוונטי.
לצפיה ב-'בלי קשר לשאלת האישור, אתה צריך לומר לו'
בלי קשר לשאלת האישור, אתה צריך לומר לו
11/12/2017 | 19:01
92
המנחה שלך הוא האדם החשוב ביותר לקביעת עתידך האקדמי, ולכן אתה צריך לעשות את מה שניתן מצידך כדי לשמור על מערכת יחסים חיובית. קבלת ברכתו לכניסה לפרוייקט עם חבר סגל אחר בהחלט נופלת בקטיגוריה הזו, וזה לא משנה אם המיומנות והחומרים פותחו בזמנך הפנוי או בעזרת החומרים של המנחה.
 
במרבית המקרים המנחה רוצה בטובתך ושמח בהצלחתך ולכן יכול ליעץ לך אם הפרוייקט הצדדי באמת יקדם את המחקר שלך או שהוא יגזול זמן ולא יתן לך תועלת רבה.
 
כל זה בהנחה שאתה ״מרבית המקרים״ ובעל מערכת יחסים תקינה ומעלה עם המנחה (היו לצערנו בפורום עדויות על מערכות יחסים רעילות עם מנחים).
 
 
לצפיה ב-'זה פחות עניין של קרדיט ואישורים'
זה פחות עניין של קרדיט ואישורים
11/12/2017 | 19:03
2
76
ויותר עניין של חוות דעתו של המנחה שלך: האם לדעתו תוכל לעבוד בפרוייקט בזמן שאתה כותב אצלו דוקטורט, מבחינת השקעת זמן ופוקוס? לכן הוא צריך לדעת מזה ואם הוא לא מאשר, זה כבר לא עניין של אישור, זה עניין של לריב עם המנחה שלך.
לצפיה ב-'אין לי שום כוונה לריב עם המנחה שלי. '
אין לי שום כוונה לריב עם המנחה שלי.
11/12/2017 | 19:37
1
85
מדובר במנחה מצויין ומאוד מקצועי. 
 
השאלה שלי היא כזו - האם יותר נכון לבקש מאיש הסגל שהציע לי את הפרויקט לדבר איתו או שיותר נכון שאדבר עם המנחה בעצמי?
שכחתי לציין שאיש הסגל שהציע לי את זה הוא ראש המחלקה וגם חלק מהוועדה המלווה שלי.
והתחום הוא STEM
לצפיה ב-'ודאי לדבר בעצמך. לשם מה לך מתווכים?'
ודאי לדבר בעצמך. לשם מה לך מתווכים?
11/12/2017 | 22:51
65
נסה להתכונן בדיוק: מה טיב הפרויקט, מה המחויבות שלך מבחינת זמן והשקעה (ברר מראש), האם ישנן נקודות יציאה אם זה לא מסתדר, מה אורך המחויבות וכן הלאה. דבר עם המנחה ישירות, בפירוט, שמע את דעתו, בקש אישור או ליתר דיוק המלצה, וזהו.
לצפיה ב-'אתה כמובן חייב לדווח לו על כל הענין'
אתה כמובן חייב לדווח לו על כל הענין
13/12/2017 | 07:29
2
58
ולתאם איתו איך הדברים יעשו ובאיזה שעות. בעקרון, הוא יכול לא לאשר לך, בייחוד אם מדובר בעבודה שאינה תיאורטית ושנעשית בשעות העבודה המקובלות במעבדה שלו. המלגה שאתה מקבל היא מלגה שהמשמעות שלה שאתה מקדיש את עצמך למחקר הספציפי שבגינו קיבלת אותה, וכרגע מגיע כאן משהו מבחוץ שבטוח יפריע ויעכב את המחקר שלך.
 
לא ציינת בכמה זמן מדובר, ומה מערכת היחסים בין חבר הסגל השני ובין המנחה. בדרך כלל הדברים לא נעשים כך, ויש כאן משהו מוזר. לרוב חבר הסגל ידבר עם המנחה שלך, והם יסגרו ביניהם חלק מהפרטים (למשל מי יהיה כתוב על איזה מאמר) ובסופו של דבר הדברים גם יוצגו כחלק מהדוקטורט שלך, אם גם בדרך כלל לא חלק מרכזי.
 
שלישית, אם המיומנות שלך היא חלק ממשהו מאד ספציפי במעבדה של המנחה שלך, הוא בהחלט יכול לטעון לקנין רוחני וגם לא לאשר לך בכלל לעשות את העבודה הזו. לפעמים זה רק טכניקה ולפעמים זה מעבר לכך, וזה תלוי במקרה עצמו. זו הסיבה שהפניה של חבר הסגל אליך היא קצת מוזרה וכדאי לך לברר בדיוק מה המצב שם לפני שתכניס ראש בריא למיטה חולה.
לצפיה ב-'מה שכתבת לענין קנין רוחני הוא לא נכון'
מה שכתבת לענין קנין רוחני הוא לא נכון
13/12/2017 | 08:53
1
54
ועוד עם המילה "בהחלט"... אין שום כישור או טכניקה שאת לומדת שנכללת בגדר קנין רוחני של ראש המעבדה. זה פשוט הבל מוחלט. כמו שמאמן כדורסל יטען שבגלל שהוא לימד את סטפן קרי טכניקה מיוחדת לקליעה משלוש הוא יכול להשתמש בה רק בקבוצה בו הוא מאמן. הבל.
עם כל היתר שכתבת אני דוקא מסכים.
לצפיה ב-'אנחנו לא מדברים על אותם הדברים. '
אנחנו לא מדברים על אותם הדברים.
13/12/2017 | 10:56
61
אתה מדבר על משהו מאד טכני, שהוא ידע כללי במעבדות מהסוג הזה, אבל לא כל דבר הוא טכני ולעתים גם ידע טכנולוגי מוגן בזכויות יוצרים. אם כל מה שמדובר עליו הוא עבודת ידיים זריזה, אתה צודק, אבל זה לא ברור בכלל מההודעה הפותחת. (וגם אתה משתמש בצורת התבטאות לא נעימה)
 
כמה דוגמאות: תוכנה שנכתבה במעבדה של המנחה שמיועדת לעיבוד תמונה. התמונה היא התוצאה של הניסוי ושייכת למעבדה שבה נעשה הניסוי. לעומת זאת, האנליזה על ידי התוכנה, שנכתבה במסגרת לימודי דוקטורט ספציפיים, שייכת למנחה ולאונ' שבה נכתב הדוקטורט. דרך אגב, גם אם התוכנה נכתבה בזמן החופשי של הסטודנט, בביתו, כל עוד היא נכתבה למטרת עיבוד המידע של הדוקטורט, שייכת לדוקטורט, למעט במקרים מאד מסוימים. יתרה מכך, המוסד יכול למכור את התוכנה, ביחד עם המנחה, לחברה מסחרית. זו דוגמה שאני מכירה מניסיון.
 
דוגמה שניה: במעבדה פותח סט-אפ לסינתזה מסוימת. החשיבות של הסינתזה החדשה היא בהפקת כמויות גדולות של חומר, בניגוד לסט-אפ המקובל. המנחה יכול להוציא פטנט על הסט-אפ הזה, והסטודנטים שלו לא יכולים להשתמש בידע הזה כדי לבנות סט-אפ דומה במקום אחר, במסגרת מחקר מדעי או במסגרת עבודה בתעשיה. גם את הדוגמה הזו אני מכירה מנסיון.
 
דוגמה שלישית: סטודנט פיתח במעבדה תנאי סינתזה שמאפשרים תגובה כימית מסוימת, כללית. התגובה הזו מאפשרת סינתזה של מגוון של חומרים, אבל במעבדה של המנחה עובדים על מספר קטן בלבד. לסטודנט אסור לעבוד על מחקר של אדם אחר ולעזור לו, תוך שימוש בסינתזה שפותחה במעבדה של המנחה, ללא אישור של המנחה. גם זו דוגמה שאני מכירה אישית.
לצפיה ב-'לימודי דוקטורט'
לימודי דוקטורט
11/12/2017 | 07:57
1
94
שלום לכולם,
לא יודע אם זה הפורום הנכון לשאול בו...
בכל מקרה, סיימתי לימודי תואר שני בחינוך ללא תזה ורציתי לדעת איך אני יכול להמשיך מכאן לדוקטורט? האם אפשרי לעשות רק תזה במוסד מסוים ואז להמשיך?
תודה מראש,
אייל
לצפיה ב-'בהרבה מוסדות יש אפשרות לעשות שנת השלמות לקראת דוקטורט'
בהרבה מוסדות יש אפשרות לעשות שנת השלמות לקראת דוקטורט
11/12/2017 | 17:00
63
במהלכה תצטרך אולי לקחת מספר קורסים ובסופה להגיש עבודה שוות ערך לתזה או משהו דומה (למשל, הצעת מחקר ברמת דוקטורט). ברר במחלקות שמעניינות אותך מה האפשרויות.
לצפיה ב-'דרגות חופש במודל רגרסיה'
דרגות חופש במודל רגרסיה
10/12/2017 | 00:36
59
שלום,

יש לי מחקר בו השתתפו 219 אנשים שחולקו ל3 קבוצות גיל שונות.
בניתי מודל רגרסיה על מנת לנבא משתנה תלוי מתוך שני משתנים בלתי תלויים ואינטראקציה. 
המשתנה הבלתי תלוי הראשון מדד תכונה והיה בעל עריך רציף, ואילו המשתנה השני היה קבוצת הגיל (כאמור היו 3).

איך מחשבים נכונה את דרגות החופש של הF של המודל?

תודה!
לצפיה ב-'גישה למאמר'
גישה למאמר
09/12/2017 | 20:40
2
64
שבוע טוב לכולם,
משום מה אינני מצליח להתחבר דרך OpenAthens של המוסד האקדמי בו אני לומד למאמר הנ"ל:
זה יהיה בסדר לבקש עזרה דרך חברים פה בפורום שעשויה להיות להם גישה אליו?.
אם ביקשתי יותר מדי - מתנצל מראש על זמנכם היקר.
תודה רבה מראש.
 
לצפיה ב-'מצטערת אין למאמר הזה גישה מהספרייה שלי'
מצטערת אין למאמר הזה גישה מהספרייה שלי
12/12/2017 | 11:50
1
12
לצפיה ב-'המון תודה בכל מקרה על הנכונות, הסתדרתי בינתיים '
המון תודה בכל מקרה על הנכונות, הסתדרתי בינתיים
12/12/2017 | 12:11
12
לצפיה ב-'אתם מצליחים לעבוד, כשיש בעיה רצינית בחיים?'
אתם מצליחים לעבוד, כשיש בעיה רצינית בחיים?
06/12/2017 | 18:18
10
180
רציני זה, כמובן, עניין של השקפה. לאחרונה חשבתי, משום מה, על קרנית גולדווסר. נדמה לי שבזמן שבעלה הוגדר נעדר, היא סיימה איזה תואר בטכניון. ואני כל הזמן חושב, איך אפשר? כי אני בטח הייתי פשוט יושב בבית ובוהה במשהו. לא רק בשלב הראשון, אלא כל עוד אי הוודאות הזאת הייתה קיימת. ואתמול ראיתי טוויט של מישהי שטיפלה בבעלה שעבר 13 ניתוחים, וסיימה לכתוב את הדוקטורט שמונה חודשים אחרי מותו (ואז גם קיבלה משרה באוניברסיטה מהדרג הראשון, אבל זה פחות משנה).
 
אז אני תוהה איך זה אצלכם? לאו דווקא בעיות קשות כאלה, חלילה, אבל כל דבר שמאד מטריד ומעסיק וכרוך במידה רבה של אי ודאות (אבטלה, הורה סיעודי, טיפולי פוריות)?
לצפיה ב-'דווקא זה מאוד הגיוני בעיניי'
דווקא זה מאוד הגיוני בעיניי
06/12/2017 | 20:13
122
אני רואה את זה לא מעט אצל אנשים שסובלים ממשברים אישיים או במקרים דומים לאלו שציינת. הרבה מהם מוצאים שהתמקדות במשהו אחר מסיחה את הדעת, ואחרי ההלם הראשוני, אנשים חוזרים לתפקד בצורה זו או אחרת. מחקרים גם מראים שוב ושוב איך יש לאנשים נקודת שיווי משקל של אושר, שגם אם היא יורדת או עולה בצורה קיצונית בגלל טרגדיות או זכייה בלוטו, אחרי זמן לא ארוך הם חוזרים לאותן רמות שהיו להם קודם, פחות או יותר.
לצפיה ב-'חבר שלי עבר משהו כזה ועבד כל התקופה'
חבר שלי עבר משהו כזה ועבד כל התקופה
06/12/2017 | 22:35
123
הוא הודה במפורש שמבחינתו העבודה היא סוג של אסקפיזם, "ניקוי ראש" והפוגה בתחושות הקשות. כשהיה נדרש לטפל במצב הוא התגייס במאה אחוז, אבל כשהיה פנוי הוא העדיף לעבוד מאשר להתמכר למחשבות מטרידות. 
כל אחד ודרכי ההתמודדות שלו. 
 
(אגב, למי שלא צריך מעבדה ותקציבי מחקר אבטלה זה זמן מצוין לעבוד. מניסיון). 
לצפיה ב-'כל אחד ודרכו הוא...'
כל אחד ודרכו הוא...
08/12/2017 | 16:06
80
אני מתמודדת גרוע עם משברים גדולים מהסןג שציינת. לצערי בשנה האחרונה חוויתי (ועדיין חווה) מצב כזה ואני יכולה לומר ללא היסוס שהעבודה שלי בהחלט נפגעה כתוצאה (מרגישה שדרכתי במקום במקום להתקדם). למזלי הרבה אני עובדת בתוך צוות נפלא, מבין ומתחשב וזכיתי להרבה תמיכה מה שעזר לי למזער נזקים. 
לצפיה ב-'אני עברתי את רוב הקריירה האקדמית שלי במקביל לדברים שתיארת'
אני עברתי את רוב הקריירה האקדמית שלי במקביל לדברים שתיארת
09/12/2017 | 10:53
112
ואני גם מספרת על זה בכל מיני פורומים שונים: במהלך התואר הראשון עשיתי טיפולי פוריות ארוכים ומורכבים, בתחילת התואר השני ילדתי את בתי הראשונה ואז עשיתי טיפולי פוריות נוספים, בזמן כתיבת המאסטר ילדתי תאומים אחרי שמירת הריון לא קצרה, ואת הדוקטורט התחלתי עם שלושה ילדים בגיל שנתיים ומטה. בסוף הדוקטורט התגרשתי.
כמו שכתבו, ההתמקדות במחקר היתה מאד מרגיעה בשבילי ובנוסף, אולי בניגוד לסטודנטים אחרים, הלימודים אף פעם לא היו המרכז של חיי במובן שציון נמוך או כשלון חלקי אף פעם לא היו ענין שיכול היה למוטט אותי, כי הכובד היחסי שלהם בחיים שלי אף פעם לא היה משמעותי יחסית לבריאות הילדים שלי, למשל.
 
אני בהחלט חושבת שיכולתי לעשות יותר ובהחלט ההתרחשויות בבית הפריעו לי בכל מיני מקומות. היו תקופות שבקושי הצלחתי להשאיר את העיניים פתוחות בעבודה. מצד שני, אני בן אדם ולא מכונה. החיים שלי לא מיועדים להצלחה בעבודה אלא למה שאני קוראת הצלחה כוללת ושביעות רצון. גם היום, אני יכולה להצליח הרבה יותר מקצועית אם אוותר על זמן עם המשפחה, חופשות או תחביבים. זה מה שאני מקציבה לעבודה וזה בסדר גמור מצדי.
לצפיה ב-'אצלי זה לא ממש מצליח ולא תמיד'
אצלי זה לא ממש מצליח ולא תמיד
09/12/2017 | 18:05
94
אני חושבת שאני יכולה לחלק לשני מצבים - כזה שבו אני רוצה ויכולה לברוח, ולמרות כל הקושי במציאות אני ישובת וכותבת/עובדת על ימודים/פרסומים, וכזה שבו אין לי שום יכולת לעומת המציאות.
היו לי תקופות כאלה וכאלה.
במקרה שלי, היו לי גם תקופות בתי חולים וניתוחים קשים, כך שהייתי בהרבה שעות של התאוששות ותרופות ושאר ירקות שגרמו שלא יכולתי להתרכז, אובייקטיבית, ואז למרות המאבק, הרצון, הכוונה - זה לא עבד לי. לעומת זה, היו תקופות אחרות, שבהן הכרחתי את עצמי למרות המציאות.
אני חושבת שבמקרה שלי אני פחות יכולה להרשות לעצמי לעבוד כשאני מוטרדת בענייני עצמי או בענייני אחרים. אבל מכירה הרבה כאלה שזה מה שעוזר להם לצלוח את המציאות בשפיות. לצלול לעשייה, כולל של דוקטורט
לצפיה ב-'אוח'
אוח
10/12/2017 | 02:50
81
כמה חודשים אל תוך הדוקטורט נקלעתי למשבר בזוגיות שהסתיים בפרידה אחרי שמונה שנים ביחד, מתוכן שנת נישואין אחת. לא יכולה להגיד שיצאתי מזה. זה השפיע בכל מני דרכים. בקיץ של הפרידה לקחתי קורס לטינית אינטנסיבי והייתי יושבת בכיתה ועושה את כל העבודה תוך כדי שנהרות של דמעות יורדים לי מהעיניים. תכל׳ס, לא ידעתי אם העבודה מעיקה עליי או מצילה אותי.
 
בלי להיות צינית, המשבר בסופו של דבר גם תרם לעבודה שלי: התחלתי להתעניין בפילוסופיה של הרגשות ולהרכיב רשימת קריאה למבחנים בעל-פה שעסקה בנושאים האלה, וכך הגעתי לעבוד עם פרופ׳ חשובה בתחום. עכשיו אני מרכיבה סילבוס על אהבה רומנטית בתקופה שאותה אני חוקרת.
 
תודה שהעלית את הנושא.
לצפיה ב-'לא פשוט'
לא פשוט
10/12/2017 | 11:10
84
 
עברתי טיפולי פוריות, מוות של הורה, סרטן שלי  כל זה במהלך התואר השני והשלישי. המנחה שלי לדוקטורט נפטרה, המנחה שהחליף אותה פרש מוקדם וכל מה שהוא רוצה זה להתרחק מהחיים האקדמיים. ועכשיו נשלחתי ל-MRI חשד לפגיעה במוח. היות ורחמים עצמיים מעולם לא היו חלק מהרפרטואר שלי, נראה לי מאוחר מדי לאמץ את זה בגילי המתקדם 
 
העבודה היא עוגן עבורי ומקור נוסף של נחמה יחד עם המשפחה המורחבת.
אני מעדיפה להתרכז בעבודה - מחקר והוראה מאשר במה שעברתי או עלול לחזור. הצלחות קטנות ופחות קטנות מקור נוסף לאנרגיה ובעיקר תזכורת לכך שיש 'חיים אחרים'. 
 
אני עדיין מקווה לא לזכות במקום רהאשון בתחרות "אתגרים שהחיים מזמנים".  
לצפיה ב-'מחקר והחיים'
מחקר והחיים
11/12/2017 | 10:52
71
כן יש הרבה אתגרים במרוצת הלימודים ובתקופות שונות התמודדתי אתם בצורות שונות. בתואר הראשון סבלתי מדיכאון קשה, עזבתי את העבודה התובענית שלי והתמקדתי בלימודים, שהיו עוגן ומפלט בשבילי.
בתחילת התואר השני ילדתי ובאמת הפסקתי את הלימודים כדי להתמקד באמהות וחזרתי ללימודים רק אחרי כמה שנים, במחלקה אחרת.
את התואר השני במתכונת מלאה עשיתי כבר עם שני ילדים ומשרה מלאה - זאת היתה אחת השנים המוטרפות בחיי אבל כמו שמאיה כתבה, ההורות נותנת פרספקטיבה קצת יותר בריאה לעניין הציונים (אם כי עדיין עשיתי הכל כדי להצטיין ולקבל מלגה לדוקטורט, שאכן קיבלתי).
בתחילת השנה השנייה של הדוקטורט חליתי ובמשך שלושה חודשים לא יכולתי לעבוד, ואז בסוף השנה השנייה נכנסתי להריון עם תאומות ועכשיו המוח שלי מסרב לתפקד בכלל, יצאתי לחופשת לידה כבר בחודש שמיני אבל למעשה גם בחודש שביעי לא כתבתי יותר מדי.
מה שעזר בשני המקרים האלה היה 1) העובדה שבשלב זה כבר הספקתי רוב מה שהייתי צריכה להספיק אז לא היה לחץ גדול, ויותר חשוב 2) התמיכה הנפלאה שקיבלתי מהמנחים שלי, שבאופן נחרץ התעקשו שהבריאות והמשפחה מעל הכל ועזרו לי לנהל את הכוחות והעבודה שלי בצורה אפקטיבית שהניבה תוצאות בלי לגרום נזקים.
לצפיה ב-'אצלי כשהייתה תקופה של אי ודאות'
אצלי כשהייתה תקופה של אי ודאות
11/12/2017 | 11:49
69
לגבי משהו מאוד מאוד קריטי, המשכתי לעבוד וזה עזר לי לא "לשבת ולבהות" כמו שאתה מתאר. במקרה שלי הייתי אז בחלק של הניסויים, ולכן נראה לי שהיה לי קל יותר לא לתת למחשבות לנדוד בזמן העבודה מאשר אם הייתי בחלק של הקריאה או הכתיבה.
לצפיה ב-'בעיני זה ממש עניין של אופי. '
בעיני זה ממש עניין של אופי.
13/12/2017 | 11:06
27
אצלי, הלימודים ממש מרחיבים לי את הנפש. וגם אני בן אדם שרגיל לעשות כמה דברים בבת אחת ולנצל את הזמן מאד. 
לכן בתקופות של צרות [והיו הרבה] דווקא עזר לי לעשות עוד משהו, גם ברמה הנפשית וגם ברמה הטכנית [ככל שיש לי פחות זמן, כך אני יעילה יותר] .
לצפיה ב-'רעיונות לתזה'
רעיונות לתזה
07/12/2017 | 20:20
2
112
שלום לכולם. 
התחלתי תואר 2 במינהל מערכות בריאות באריאל. ואני מאוד רוצה לעשות תזה אבל לא מצליחה למצוא נושא. 
כשהתייעצתי עם הרכזת שלי וביקשתי לדבר עם אחד המנחים היא לא הסכימה. אמרה שעלי להגיש נושא ושאלת מחקר עד סוף הסמסטר ואז היא מעבירה את זה למנחים והם יחליטו מי יישמש כמנחה. דיברתי עם כמה מרצים אבל הם לא יכלו לעזור לי ולא להפנות אותי לספרות מתאימה. אז אולי מישהו פה יכול לעזור??
 
תודה וסליחה על החפירה.
לצפיה ב-'רעיונות לתזה יכולים לבוא מכל מני כיוונים'
רעיונות לתזה יכולים לבוא מכל מני כיוונים
07/12/2017 | 22:22
1
93
התחום של מנהל מע' בריאות הוא תחום שהמחקר בו הוא בעיקר מחקר יישומי. לכן, רעיונות לתזה יכולים לבוא מבעיה שנתקלת בה בחיים האמיתיים ושאת רוצה להבין טוב יותר או לעזור לפתוח. כיוון נוסף שממנו יכולים לבוא רעיונות הוא מתוך קורסים שלמדת- נושאים שעניינו אותך וקריאה נוספת עליהם מעבר לחומר הקורס. הכיוון השלישי הוא להסתכל על תחומי המחקר של חברי הסגל במחלקה, לחפש ולקרוא מאמרים שהם כתבו ולראות אם משהו מזה מעניין אותך ואת יכולה למצוא שאלה שקשורה לתחומי המחקר שלהם ואולי ממשיכה מחקר קודם.
 
אלו כמה כיוונים אפשריים לחיפוש רעיונות (אני מניח שאת לא מצפה שמישהו כאן ייתן לך רעיון ספציפי) אבל אני חייב לציין שגישת הלא לדבר עם מנחים היא גישה מוזרה (אצלנו זה בדיוק להיפך. אנחנו מעודדים מועמדים להתעניין ולברר במה אנחנו עוסקים אפילו עוד לפני שהם מגישים מועמדות לקבלה ללימודים)...
לצפיה ב-'מסכימה לגמרי ויותר'
מסכימה לגמרי ויותר
08/12/2017 | 23:14
62
ההתנהלות שתיארה רכזת התוכנית משונה מאוד. מה זאת אומרת המנחים יחליטו? אין לך יכולת לפנות למנחה לפי רצונך? ואם ישבצו לך מנחה גרוע רק כי יש לו יותר זמן, את תקועה איתו? לא הייתי מוכנה ללמוד במצב כזה. 
 
לשאלתך: מציאת רעיון למחקר חדש היא משימה חשובה, שלא נעשית "על הדרך". יש להשקיע בכך זמן בצורה מכוונת, לשבת בספרייה ולעבוד על זה. בנוסף לדברים הנכונים שקיפי כתב, עלייך להתמקד בתחום צר יותר של הדיסציפלינה - מה הכי מעניין אותך? ואז לקרוא מה נמצא על סדר היום בתת-התחום שבחרת. לקרוא  מאמרים בכתבי העת המובילים בתחום, גם מאמרים שכתבו חברי סגל בחוג שלכם וגם מאמרים מהארץ ומחו"ל. כדאי מאוד לברר על מה עובדים מאסטרנטים במחזורים שמעלייך ודוקטורנטים בחוג (אם יש). כך תוכלי לבחור במה שמעניין אותך. 
מהצד השני, אם את מכירה את המנחים הפוטנציאליים ויודעת אצל מי מהם את מעוניינת להיות תלמידת מחקר, כווני את עצמך לתחום שלו או שלה.  
בהצלחה!
לצפיה ב-'מנחה מתעלל'
מנחה מתעלל
05/12/2017 | 19:52
14
177
שלום,
 
בשלב האחרון של הדוקטורט שלי. מנחה מתעמר וביריון שבמשך השנים האחרונות התעמר בסטודנטים בצורה שלא תאמן. שם רגליים לסטודנטיות שלו, לאף אחת אין פרסומים.. ואני באמת לא רוצה לפרט מעבר לכך כרגע.
 
יש מה לעשות? נראה שכל חברי הסגל מודעים ברמה מסויימת לבעייתיות שלו. 
יש מה לעשות מבחינה משפטית? 
 
לצפיה ב-'מנחה מתעלל'
מנחה מתעלל
05/12/2017 | 21:55
146
עצוב לשמוע מאוד מקווה שתצליחי לסיים בשלום ובקרוב. 
משפטית?
אם אין מדובר במשהו בניגוד לחוק 
הטרדה מינית וכו' עבירות פליליות 
לא נראה לי שיש מה לעשות . בעייתיות והפרעות אישיות אינה משהו שהמשפט מתעסק איתה. 
מה שהכי נראה לי זה אם את בסיום הדוקטורט תעשי כל מאמץ איכשהו לסיים ללא פיצוץ. ואחר כך תנסי למצוא פוסט ולפרסם. 
בסיום הדרך זו הדרך הטובה ביותר. להתייחס בצורה הכי מכבדת, להודות על כל הערה גם אם היא טיפשית ואידיוטית לטעמך, לכתוב לו תודה על הערותייך ששיפרו במידה רבה את הפרק וכו'. ולנסות ככל האפשר להתיישר עם דרישות אקדמיות.
כי בשלב שבו את נמצאת זה הדבר שנראה לי אישית  הכי הגיוני לעשות.
 
אם לא בסיום אולי אפשר להוסיף מנחה נוסף או לעבור אפילו מוסד אבל יש גם כאן יש עלויות השקעה רבות. 
 
לצפיה ב-'עצוב לשמוע '
עצוב לשמוע
06/12/2017 | 09:14
10
115
מסכימה עם מה שכתבה לך צביה, אם את יכולה להשלים את הדוקטורט במצב הזה, החזיקי מעמד והשתדלי לסיים. במהלך השנים היו כאן בפורום אנשים שהמנחה שלהם גנב להם חומרים, ופרסם מחקר שמבוסס על עבודה קשה שלהם בלי להזכיר אותם. קרה שזה נגמר בהחלפת מוסד אקדמי (מה שהאריך מאוד את הדרך לדוקטורט) אבל לא שמעתי על תביעה משפטית. 
אני לא רוצה לייאש אותך עוד יותר, אבל התחילי כבר עכשיו לחפש פוסט, כי יהיה לך קשה יותר להתקבל בלי תמיכה מהמנחה של הדוקטורט ובלי מאמרים. שווה לנסות ליצור קשרים עם חוקרים אחרים בחוג או אפילו בתחום שלך ממוסדות אחרים - נסי ליצור שיתופי פעולה, כדי שיהיו לך ממליצים טובים. (המנחה שלי לא היה כזה, אבל ההמלצות היותר חזקות שלי היו מחוקרים ממוסדות אחרים). 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'תודה לשתיכן'
תודה לשתיכן
06/12/2017 | 10:06
9
111
המלצה לא תהיה ממנו. ככל הנראה גם מאמר לא בזמן הקרוב.
 
איך ניתן למצוא פוסט נורמלי בלי מאמר והמלצה מהמנחה? כנראה שיהיו לי 1-2 המלצות מחוקרים אחרים שעבדתי איתם, אחד מהם המנחה שלי לתזה (תחום שונה מאוד מהנוכחי). אני סטודנטית טובה וסיימתי תארים קודמים בהצטיינות ועם המלצות טובות.
 
לצפיה ב-'כיוון אפשרי'
כיוון אפשרי
06/12/2017 | 11:43
8
97
מצטערת מאוד לקרוא את מה שעובר עלייך. 
לשאלתך כיצד להתקבל לפוסט ללא המלצת המנחה ו/או מאמר - נסי ליצור קשרים בכנסים בינלאומיים. כך תוכלי לעניין אחרים בעבודה שאת עושה, לחבור לאחרים תוך כדי דילוג משוכת המנחה. 
פרסום אינו מחייב הנחיית מנחה. היעזרי בקולגות ככל האפשר ובמקרה הכי גרוע קני ייעוץ והדרכה בשלבי כתיבת המאמר. 
אני מניחה שהיעדר המלצה מהמנחה שלך לא יצור רושם חיובי, אבל אם תצרי רושם חיובי - בלתי אמצעי - כמו שכנסים מאפשרים ייתכן שזה ייפתח לך דלתות. זה דורש הכנה מעמיקה ממך לכנס. 
בהצלחה. 
 
לצפיה ב-'תודה - שאלה לגבי זכויות יוצרים'
תודה - שאלה לגבי זכויות יוצרים
06/12/2017 | 12:23
7
115
המנחה הנחמד דואג להאט את קצב העבודה ולשים רגל בכל דרך אפשרית, אני רוצה להגיש בלעדיו.
את כל הניסויים שלי עשיתי לבד וניתחתי לבד, כמובן שהוא שילם מהתקציב שלו לנבדקים וציוד. האם מותר לי להשתמש בתוצאות שלי ולפרסם בלי להגיד לו? להגיש לכנס בלי להגיד לו?
 
לצפיה ב-'לא חושבת שזה רק שלך '
לא חושבת שזה רק שלך
06/12/2017 | 13:29
98
בין אם תרצי או לא הוא מימן את המחקר. לכן, על פניו, נשמע שזה מקנה לו זכות מסויימת במחקר. 
זה לא נשמע אתי במיוחד לפרסם מבלי לתת לו קרדיט כל שהוא על כך שהוא מימן את המחקר, בין אם צירוף שמו ככותב שני או תודות בסיום המאמר.
מעבר לענין האתי, יש גם את ענין הרושם שאת עלולה ליצור -אל תשכחי שאנחנו במדינה של סנטימטר על סנטימטר. האם מישהו ירצה לשתף איתך פעולה בהמשך אם ישמע שפעלת מאחורי גבו של המנחה שלך? 
בכתבי העת שאני מכירה מבקשים הצהרה אם התקבל מימון המחקר- אמנם מתייחסים לגרנטים, האם זה כולל את מה שאת מתארת? אני לא יודעת. 
 
תנסי 'לאזן' את יחסי הכוחות בינכם על ידי יצירת שיתוף פעולה עם גורם נוסף במחלקה - מרצה אחר שיהיה שותף לכתיבת המאמר כך שזה לא יהיה רק את והמנחה. 
 
לבסוף,  האם ייתכן שמה שנחווה על ידך כהאטה במחקר יכול להתפרש גם כקפדנות שלו? 
לצפיה ב-'התשובה חד משמעית- לא'
התשובה חד משמעית- לא
06/12/2017 | 14:23
41
לצפיה ב-'יש לך דרך לתקשר כאן ב"פרטי"?'
יש לך דרך לתקשר כאן ב"פרטי"?
06/12/2017 | 23:41
4
85
שלום לך,
זה נשמע לא טוב, ולא נעים.
אבל... אני מבינה את זה ולצערי, אפילו ממש טוב.
מצד אחד, את לא יכולה לפרסם בלעדיו, מצד שני, יש לך חלק ואולי אפילו חלק גדול.
הרכוש ממילא אינו שלו אלא של האוניברסיטה, ויש לזה תקדימים בפסקי דין ובהכרעות בענייני זכויות יוצרים ובקניין רוחני.
אם תרצי, כתבי לי הודעה (מסר) וננסה לסייע.
והעיקר, לא להתייאש. בסוף.. גם הדוקטורט אצל המנחה המעצבן ביותר - יכול להיגמר.
לצפיה ב-'תודה, שלחתי'
תודה, שלחתי
07/12/2017 | 16:29
3
22
לצפיה ב-'חיבוק גדול'
חיבוק גדול
07/12/2017 | 17:17
2
83
ומצטרפת לקודמיי. הדבר הכי הכי חשוב הוא לחשוב קדימה על עתידך האקדמי. אל תחרבי שום דבר, אל תריבי, תבלעי כל צפרדע נדרשת כל עוד זה לא פלילי. לצערנו אין שום מנגנוני בקרה על המנחים באוניברסיטה, ולכן אין לך ברירה אלא להתמודד עם הפתולוגיה שלו.
 
אני יכולה לעודד אותך ולומר שאני במצב מאוד דומה (רק שעשיתי בדיוק הפוך מן הכתוב לעיל). הרבה מאוד פוסטים כר לא דורשים המלצת מנחה, ונראה לי שזו מגמה שמתחזקת. תסיימי את הדוקטורט בכמה שפחות נזק, ואז תמשיכי בפעילות האקדמית בלי המגבלה שלו: פרסומים של כל מה שאת כן יכולה לפרסם בשמך (שוב - לא לריב!), הגשת פרוייקטים/הצעות לפוסטים, כנסים וקשרים. הוא לא הבריון הראשון או האחרון, ואפשר לצאת מזה.
 
את מוזמנת לפנות אליי בפרטי.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
07/12/2017 | 18:27
1
65
הוא עשה דברים פליליים, אבל לא לי ואף אחד כנראה לא התלונן.
 
איך לפרסם בשמי, להגיש פרוייקטים ולהגיע לכנסים? האם עצמאית (אחרי שאקבל את הד"ר בזמני הפנוי) או שיש מקורות מימון שיכולים לעזור גם כשזה נגמר?
מתנצלת על השאלות העמומות, מנסה להשאר אנונימית .
 
לצפיה ב-'ולכן את מוזמנת לשלוח לי '
ולכן את מוזמנת לשלוח לי
07/12/2017 | 18:57
71
הודעה. יש פונקציה בפורום של שליחת מסר למשתמש.
תמיד אשמח לעזור ולייעץ, זה המינימום שאפשר לעשות אחד עבור השני...
לצפיה ב-'קרא את ספרו של איתן מאירי על התעללות במקום עבודה'
קרא את ספרו של איתן מאירי על התעללות במקום עבודה
10/12/2017 | 16:57
1
29
לצפיה ב-'הו, אתה באמת לא היית כאן מזמן....'
הו, אתה באמת לא היית כאן מזמן....
12/12/2017 | 23:58
8
לצפיה ב-'אוף, זה בעיקר נורא עצוב'
אוף, זה בעיקר נורא עצוב
04/12/2017 | 10:40
23
216
פותחת שרשור חדש בהמשך לדיון של מאיה ועוד 3 על הסטודנטים וסקרי ההוראה.
אני לא חושבת ש"הולך ופוחת הדור", זו מחשבה איומה של דינוזאורים צדקנים. הסטודנטים שאני מכירה מאוד אינטליגנטיים ומוכשרים. אני כן חושבת שהמערכות ובראשן מערכת החינוך, הדרדרו לשפל חסר תקדים. תרבות ה"אמריקן איידול" שמתוארת כאן מתחילה ביחסי המורה-הורים הבלתי אפשריים ששוררים בבתי הספר בארץ, ממשיכה לטלפונים למפקד בצבא, ועכשיו אנחנו פוגשים אותה במוסדות האקדמיים כאשר הסטודנטים הנ"ל לא מבינים שכדי לממש את הכישרון והחדות שלהם, אין ברירה, צריך לשבת על התחת, להתאמץ, וכן, להתמודד עם אתגרים. אנחנו הדינוזאורים שנתנו למערכת להדרדר. אנחנו ההורה המפנק שלא איפשר לילד שלו להצמיח שרירים אינטלקטואליים. ובעיקר, אנחנו משתפים פעולה עם המיסחור והפופוליזם שפשו במערכת החינוך מבית מדרשן של ממשלות ישראל האחרונות. מרתיח אותי כל כך שדקאנים מאלצים מרצים להתכופף כדי לרצות או להעביר את הסטודנטים, במקום להתאגד ולהצהיר שמעמידים נורמות חדשות של מצויינות.
 
הפינוק הזה פוגע בסטודנטים. כל מבחן שאנחנו עוברים מחשל אותנו ומעשיר אותנו. הבוגרים התחומים שאינם הנדסה ושות' יצאו לעולם עם תואר שכבר עכשיו אנו שווה הרבה. כשלמבחן נקבע מועד ג - אז אין שום סיבה לקחת אותו ברצינות, כי בהמשך גם יקבעו לו מועד ד' ו-ה'. 
 
ולעניין סקרי ההוראה: אני מגיעה למסקנה שאין מנוס ממערכת פיקוח על המרצים שאינה תלויה בסטודנטים, והאמת צריכה להיות גם חיצונית למוסד. רק מרצה בעל הכרות עם התחום ועם ניסיון בהוראה מסוגל להעריך נכון את המרצה המלמד הן מבחינת אינטרקציה אישית והן מבחינת העברת התכנים. משהו חייב לאזן את הסקרים. 
לצפיה ב-'רק בנוגע לנקודה האחרונה'
רק בנוגע לנקודה האחרונה
04/12/2017 | 11:00
4
106
לדעתי חובה לשאול את הסטודנטים על הלמידה וההוראה בקורסים - בסופו של דבר הם מושא ההוראה!
עם זאת, מערכת הפיקוח על ההוראה לא נמצאת שם רק לטובת הסטודנטים אלא משלל סיבות אחרות שקשורות למשטור המרצים, ואת זה צריך בהחלט לשנות. זה גם יפתור את הבעיה של משובי נקמה מצד סטודנטים.
לצפיה ב-'המשוב מהסטודנטים הכרחי'
המשוב מהסטודנטים הכרחי
04/12/2017 | 11:16
84
כי הם צד בתהליך הלמידה, זה ברור. אלא שבשנים האחרונות המשוב הפך להיות חזות הכל, וחלקם (לא כולם!) מנצלים את זה לרעה ולשם פריקת תסכולים, בלי להבין אפילו מה המחיר שגם הם עצמם משלמים. בנוסף, זירת ה"מאבק" כבר מזמן חורגת ממשובי ההוראה - הסטודנטים שכ"כ מתחמקים מלמידה אלופים בהתארגנויות, בכתיבת מעכתבים ובהפקת מחאות על עניינים מעניינים שונים, ומכיוון שמערכת זהירה בכבודם עוד זמן ואנרגיה מתבזבזים. הרבה פעמים הם גם לא מחכים לסקר ההוראה של סוף סמסטר - ומתלוננים ברגע שהמרצה "לא בא להם טוב" או סתם לא נראה להם. וגם זה חלק מההתנהגות הצרכנית ולא של מי שבא להשיג מטרה (הצטיינות/תואר/הנאה/התפתחות מקצועית)
לצפיה ב-'אפשר להעריך הוראה בכמה רמות'
אפשר להעריך הוראה בכמה רמות
04/12/2017 | 20:51
2
68
אני משתמש הרבה במודל של קירקפטריק שאמנם בא מתחום פיתוח משאבי אנוש אבל יכול להיות שימושי גם להרבה דברים אחרים. לפי המודל, אפשר להעריך התערבויות חינוכיות או הדרכה בכמה רמות. הרמה הבסיסית ביותר היא תגובת הלומדים, שביעות רצון וכד'. רמה מעל זה אפשר להעריך למידה- שינויים בידע, כישורים, או עמדות (ובתוך זה גם אפשר להעריך דברים שונים). הרמה השלישית מתייחסת להשפעה על התנהגות והרביעית לתוצאות (ברמת הפרט או הארגון).
 
כל הרמות חשובות- כמובן בתלות בהקשר- אבל משובי הוראה הם הערכה ברמה הבסיסית ביותר. למידה אנחנו מעריכים בעזרת מבחנים, ציונים וכד' אבל לרוב לא משווים לקבוצת ביקורת או אפילו לפני ואחרי. על הערכת שינויים בהתנהגות והתוצאות שנובעות מהם כמעט שאין מה לדבר (כדי להיות הוגנים, זה הרבה יותר קשה להערכה).
 
וכל זה מזכיר לי קורס שמלמד עמית שלי שנחשב לקורס קשה והסטודנטים מרבים להתלונן עליו- בין היתר כי הוא מלמד שיטה שהוא פיתח ושונה משיטות מקובלות אחרות בתחום הקורס. ואז, כשהם מגיעים לפרקטיקום (שהוא חלק מתוכנית הלימודים שלנו) או אחרי התואר למקום עבודה הם פתאום מגלים כמה הקורס היה חשוב וכמה השיטה שהוא מלמד מועילה- כולל אותה בוגרת שהיתה בין המתלוננים הראשיים ואחרי שנה באה לספר למרכזת התוכנית ש
Professors X's course saved my butt
לצפיה ב-'לכן צריך לעשות הערכות קורס בקרב הבוגרים, ולא התלמידים.'
לכן צריך לעשות הערכות קורס בקרב הבוגרים, ולא התלמידים.
05/12/2017 | 00:10
55
אצלנו בהערכות הקורס רק כמה שאלות נוגעות לשביעות רצון. הרבה אחרות נוגעות לשיפורים במדדים שמגדיר המרצה (מתוך רשימה). כמובן שאם סובלים בקורס יש תחושה שלא לומדים דבר, אבל מדד השיפור כן נלקח בחשבון.
לצפיה ב-'האמת, בדיוק הצעתי את זה לדיקן. לדעתי זה מאד חשוב. '
האמת, בדיוק הצעתי את זה לדיקן. לדעתי זה מאד חשוב.
05/12/2017 | 10:57
57
אני חושבת שהפרספקטיבה מאד נדרשת להבנת החשיבות של קורסים מסוימים, ואני חושבת שאפשר היה אפילו כמחקר ללכת לבוגרי המחלקה שלוש שנים לאחר הסיום ולשאול כמה שאלות.
לצפיה ב-'יהודי חכם בשם קרל אמר פעם'
יהודי חכם בשם קרל אמר פעם
04/12/2017 | 16:54
7
109
שההיסטוריה אינה אלא אוסף פעולותיהם של בני אדם המנסים להגשים את מטרותיהם.
 
השורה התחתונה היא שבשנת 2017, כפי שהיה בשנת 1917, תני לסטודנטים מוטיבציה (חומרית! כלכלית!) והם ישקיעו כמו טעטעל׳ס. כפי שמאיה ואחרים הסבירו יפה בדיון הקודם, המערכת הנוכחית כופה על חלק מהסטודנטים להכנס בשעריה. והתארים שהם לא-כלכליים מסבים לסטודנטים הפסדים גדולים גדולים גם ישירות וגם ב - opportunity cost. חלק מהסטודנטים שמח מהדיל הזה בשם אהבת הידע. חלק אחר לא, והם מחפשים את ה - path of least resistance. לי, אישית, קשה להאשים אותם.
 
לכן אני עומד מאחורי מה שכתבתי קודם.
לצפיה ב-'ומה שלא אמרנו עדיין, זה שאפשר וניתן להפריד בין חוקר למרצה'
ומה שלא אמרנו עדיין, זה שאפשר וניתן להפריד בין חוקר למרצה
04/12/2017 | 18:13
6
84
ושאין סיבה שחוקרים לא יעבירו מספר מצומצם של קורסים מתקדמים, ויאפשרו לאנשים שאוהבים או שמתמחים בהוראה להתמקד בהנחלת ידע.
 
בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שכל מהנדס פרויקט יבצע את העבודה אצלי בבית בפועל, אישית. עדיף לי איש מקצוע מיומן מאשר מנהל.
לצפיה ב-'גם ההפרדה הזו יכולה להיות בעייתית, אגב.'
גם ההפרדה הזו יכולה להיות בעייתית, אגב.
04/12/2017 | 19:36
63
ברגע שהעוסקים בהוראה הם מומחים להוראה ולא מומחים מהתחום נוצרת הפרדה בין ההוראה לבין המחקר בתחום שבו היא נעשית. עניין אחד הוא שההוראה לא תשקף התפתחויות בתחום, אבל זה פחות בעייתי. ההתפתחויות לא תמיד מהירות ולא תמיד רלוונטיות לקורסי יסוד, מה גם שהמרצה עצמו מן התחום והוא יכול לשקף התפתחויות ונוסף לכך, תמיד יכול להיות פיקוח של המומחים. עניין אחר הוא דמות המרצה: במקום חוקר מרכזי בתחום ישנו איש מקצוע שאולי מלמד טוב יותר אבל סמכותו המקצועית מוגבלת יותר ויכולתו לעורר השראה בתלמיד מוגבלת גם היא. גם במצבי חיכוך יש לו פחות כוח. אבל גם בזה ניתן לטפל.
 
הבעיה היא עקרונית: כאשר המרצה הוא חוקר בתחום, בעיקר חוקר בכיר, הוא, איך לומר, מקרין את המחקר וההשראה שלו על ההוראה. והקורס כולו הוא הקרנה של המחקר המתקדם הזה - גם אם זה פוגם ביכולת ללמד. הטובים ילמדו ויהופנטו לעיסוק בתחום. הקורס ה"מוטה מחקרית" נוסק כלפי מעלה, כלפי המחקר, תוך פגיעה בחלשים, אין ספק, אבל הוראה אקדמית אינה פרוייקט של רובין-הוד. העיקרון המנחה חייב להיות מצוינות מחקרית ולכן אין טוב מחוקר מצטיין כדי לעשות אותה. ההטייה משרתת את המטרה.
 
כאשר ההוראה נעשית בידי מומחה הוראה, היא אט אט הולכת ומתפרדת מן המחקר, כמו לוחות טקטונים שנעים בכיוונים מנוגדים. זהו תהליך איטי של שחיקה שנובע מהפוקוס השונה - הוראה לשם הוראה, הצטיינות בהוראה לשם הצטיינות בהוראה - להבדיל מהוראה כצל מחקרי. בסופו של דבר, התלמידים ידעו טוב יותר את החומר, אין ספק, אבל יהיו פחות מוכנים למחקר. זה אולי נשמע כמו פרדוקס אבל זה לא. הנטייה המחקרית של ההוראה תתמסמס. זה מה שקורה כאשר מנסים להפריד צורה מתוכן של הוראה. מפרקים לחלקים ואז כשמרכיבים מחדש פתאום מגלים שזה לא מתחבר כי היה איזה קושי שקיים רק בצורה השלמה. אחד מן הקשיים שקיימים בקורסים של חוקרים גדולים הוא שהם לא רואים מורכבות פדגוגית אלא רק את המטרה הסופית בשירות המחקר. מאידך, דווקא משום שהם לא מפרקים המחקר לחתיכות של פדגוגיה, מי שכן לומד מהם, מוכן למחקר. מי שעובד עם החלקים, נשאר עם החלקים. ישנה איכות שאובדת בקורס שמונחה לפי הוראה עכשווית ולא מחקר עתידי. מי שלא מסוגל לעבור את ה"גושים" שבקורס שנובעים מגושים מחקריים שלא מפורקים לפיסות פדגוגיות - אולי עדיף שלא יעבור את הקורס.
לצפיה ב-'אצלנו עברנו לפני שנתיים שלש למעין מודל אמצע'
אצלנו עברנו לפני שנתיים שלש למעין מודל אמצע
05/12/2017 | 04:07
2
67
יש אצלנו משהו כמו 5 קורסים של ״ ביולגיה בסיסית״, כל אחד מועבר במספר sections מקבילים (מצטער על האינגליזית). בסך הכל מדובר ב- 10-11 קורסים כאלו בסמסטר.
יש לנו 6 פרופסורים שמתמקדים רק בהוראה והשאר הם חוקרים (וגם מרצים).
בעבר, היה שילוב מבחינת ההוראה, למעט בשני sections של הקורס הבסיסי ביותר, BIOL 101.
לפני שלש שנים התרחשו שני דברים. קודם כל, לאחר מספר שנים שרק חלק מאיתנו לימד על בסיס של הוראה מבוססת למידה אקטיבית (שבה הסטודנטים פעילים בכיתה מעבר לדיון סוקרטי רגיל ושיש הרבה עבודה לפני ואחרי ההרצאה), המודל הזה התקבע כמודל שמנסים לשאוף אליו בכל הקורסים הבסיסיים. הדבר השני היה צורך בשינוי של teaching loads של חברי הסגל בגלל עניינים תקציביים.
לאחר הרבה דיונים מה שקרה זה משהו שקצת מזכיר את מה שאת מחפשת אבל הוא לא הולך עד כדי כך קיצונית. הפרופסורי הוראה הם אלו שמהווים עכשיו את עיקר הגוף המלמד בקורסים הבסיסיים, אבל יש בכל קורס וקורס גם נציגים של חוקרים. החוקרים שנשארו בקורסים האלו  (או עברו אליהם) היו כאלו שחשובה להם ההוראה של הקורסים ושרצו להצטרף לעניין הלימוד האקטיבי. חוקרים שלימדו לפני והתייחסו להוראה כהכרח יותר מאשר כרצון עברו לקורסים מתקדמים עם הרבה פחות סטודנטים בכיתה (40 לעומת 240). גם אלו שאוהבים ללמד אבל לא רצו ללמד במודל החדש עזבו (לפעמים בשמחה ולפעמים ממש לא) לקורסים מתקדמים.
 
מבחינת הסטודנטים אני חושב שהם הרוויחו. יש לא מעט חוקרים ותיקים שעשו עבודה מחרידה בקורס של שנה שניה של 250 סטודנטים ועושים עבודה מצויינת בקורס קטן בתחום המחקר שלהם. הסטודנטים כבר לא נתקלים (כמעט) במרצים שלא רוצים ללמד.
עדיין, אני חושב שהשארה של חלק מהחוקרים בקורסים הבסיסיים היתה צעד נבון וחשוב. יש לצערי נטייה לפעמים אצל חלק מהמרצים שרק מלמדים להיות מקובעים למה שמוצאים בטקסטבוק ופחות להמשיך להיות מעודכנים במחקר המתקדם. בתור אחד שמאד מנסה לא להיקלע לנקודה הזו, אני מבין עד כמה זה מפתה עם כמות העבודה שיש עלינו. ההזנה ההדדית בין החוקרים לבין המרצים היא מצויינת. אלו לומדים מאלו ובסך הכל (עם מעט חריגים שקיימים) יש איזון לא רע בכלל. עוד נקודה חשובה היא שהשילוב הזה מסייע מאד למרצים לתפוס את המיקום החשוב שלהם במחלקה, אחרת בקלות היו מתייחסים אליהם כאל סוג ב׳. העבודה ביחד עם המרצים איפשרה ומאפשרת לחוקרים להבין שלא מדובר בעבודה של מישהו שבא בבוקר, מרצה, ואז הולך הביתה. 
לצפיה ב-'אני הייתי מפרידה בין קורסים מאד בסיסיים, לקורסים מתקדמים'
אני הייתי מפרידה בין קורסים מאד בסיסיים, לקורסים מתקדמים
05/12/2017 | 10:55
1
56
אין סיבה שקורס כמו חדוא 1 יועבר על ידי מרצה שהוא חוקר תותח במתמטיקה, אלא אם כן הוא רוצה את זה. אחרת למה שבכלל לא נבקש מחוקרים באוניברסיטה ללמד ילדים בתיכון? לי זה היה, מישהו לימד אותנו פיזיקה כשלא מצאו מורה מתאים, וזה היה אסון ממש.
 
אני חושבת שיש מרצים מעולים, מקצועיים, מעורים במקצוע, שיכולים להעביר את הקורסים הכי בסיסיים בכל מקצוע וגם לעזור לסטודנטים שמתחילים שנה א' באונ' לעשות את המעבר מהתיכון לאוניברסיטה. לעומת זאת, חסרים בדרך כלל קורסים מתקדמים טובים, שמשקיעים בהם כמו שצריך, שרק מספר מצומצם מאד של אנשים יכול להעביר. התוצאה היא מעין שעטנז, שבו יש קורסי בסיס שבלית ברירה משקיעים בהם הרבה מאמץ כי הם לימודי הליבה שהמחלקה מחויבת להם, ודוקא הנושאים המרתקים שבהם הידע וההתלהבות חשוב מאד, נדחקים לסוף וההשקעה בהם מינימלית.
 
כמו שאמרת, יש גם מי שבאמת אוהב ללמד, ולא צריך לאסור עליו ללמד בשנה הראשונה...
לצפיה ב-'אני רק אבהיר שהקורסים הבסיסיים שאני מתייחס אליהם'
אני רק אבהיר שהקורסים הבסיסיים שאני מתייחס אליהם
05/12/2017 | 14:21
55
הם קורסים של sophomores, שנה שנייה במתכונת האמריקאית. בגלל האופי השונה של לימודים בארה״ב ובישראל אני לא יכול לגמרי להקביל אחד לשני, אבל אני מניח שמה שאת מתייחסת אליו כקורס ממש בסיסי זה מה שפה BIOL 101, וזה באמת מועבר על ידי מרצים שזו עבודתם.
 
הזכרת לי נשכחות. בשנה הראשונה שלי בתואר הראשון בביולוגיה למדנו פיזיקה 1 ו- 2. המרצה היה לא אחר מאשר אליה ליבוביץ׳. לביולוגים רבים יש פוביה לא קטנה מפיזיקה והשילוב בין הפוביה לבין מרצה שחוקר פיזיקה שנמצאת ב- 15 רמות מעל מה שהוא מלמד בכיתה היה קטסטרופלי. לזכותו של ליבוביץ׳ ייאמר שהוא הבין שמה שהוא יכול ללמד ומה שהסטודנטים יכולים לקלוט לא לגמרי חופף והשפיע על הפקולטה לשנות קצת את רמת הציפיות (שלא היתה מספיק בסיסית ולכן הם חשבו שליבוביץ׳ יהיה מתאים לסיפור).
אני אישית ניצלתי בשלב מסויים את העובדה שלמדתי במגמה פיזיקלית כולל בגרות בפיזיקה והוצאתי פטור. זה בהחלט היתה דוגמה לשני גופים שנעים במישורים מקבילים עם מעט חפיפה
לצפיה ב-'כל כך נכון ומדויק.'
כל כך נכון ומדויק.
09/12/2017 | 20:06
34
והלוואי שזה היה ככה גם בכל תחום לימוד שהוא. מי שיודע ללמד ואוהב ללמד - שיעשה את זה, מי שלא, לא צריך להכריח. שמי שיודע לחקור יעביר קורסים במתודולוגיה, בשיטות מחקר, בעניינין טכניים ומחקריים אחרים, אבל לא בחומר עיוני או בידע בסיסי שעליהם מושתתים הלימודים המתקדמים.
כך גם יהיו שני מסלולי תקנים, ויהיה אפשר לבחור אדם גם אם לא פרסם המון, אבל יש לו הערכה גדולה בקרב תלמידיו.
מובן, ששיטה כזאת גם תבטיח שהתלמידים יידעו יותר, ויבינו יותר את החומר שהם לומדים, וכך יהיו חוקרים/מורים/עובדים טובים יותר.
 
לצפיה ב-''
10/12/2017 | 17:36
5
לצפיה ב-'אני לא חושבת שהולך ופוחת הדור כי נתקלתי בהתנהגות הזו'
אני לא חושבת שהולך ופוחת הדור כי נתקלתי בהתנהגות הזו
04/12/2017 | 23:49
1
85
כבר לפני עשור. סטודנטים לתואר ראשון באוני' מובילה שהתנהגו כאילו הכל מגיע להם היו לי כבר לפני עשור. ההתנהגויות האלו כללו, לדוגמא, האשמות ורבליות שאנחנו מנסים להכשיל אותם עם מבחנים קשים כי אנחנו מקנאים בפוטנציאל ההשתכרות שלהם כשיסיימו את התואר ולכן מתנקרים להם. היה לי גם סטודנט שבגלל שלא עניתי לו תוך 10 שעות למייל ששלח - שהלך למזכירות, התבכיין להם, והמזכירה החליטה על דעת עצמה להעביר את פרטי הקשר החסויים שלי לסטודנט שהתחיל הטריד אותי בשיחות טלפון וסמסים בלתי פוסקים.
אז מנסיוני לא הולך ופוחת הדור. זה אותו "לקוח" שהיה כאן לפני עשור.
לצפיה ב-'עשר שנים זה לא ממש דור. זו בערך אותה סחורה.'
עשר שנים זה לא ממש דור. זו בערך אותה סחורה.
05/12/2017 | 00:08
28
לצפיה ב-'אני לא חושב שסטודנטים פחות חכמים היום'
אני לא חושב שסטודנטים פחות חכמים היום
05/12/2017 | 17:02
7
71
אבל אין ספק שקשה להם ללמוד והם מפונקים. אם להיות הוגנים, אני לא בטוח שאפשר להאשים את מערכת החינוך דווקא, אלא דווקא את האינטרנט שגורם לכולם להיות עם הפרעת קשב קולקטיבית. אני חושב שכולנו היינו מתקשים ללמוד היום תואר ראשון בדיוק כמו אחרים גם אם היינו פחות מפונקים. שאלתי לא מזמן כמה קולגות האם קראו ספר אקדמי בשנה האחרונה ומעטים ענו כן. צורות הלמידה צריכות להשתנות, וגם דרכי הפצת המידע. מעטים קוראים היום גם מאמרים בשלמותם ואולי הגיע הזמן לקצר אותם משמעותית.
לצפיה ב-'מה החשיבות של קריאת ספר אקדמי?'
מה החשיבות של קריאת ספר אקדמי?
05/12/2017 | 17:21
2
67
רבים מן הספרים כתובים בצורה שלא מצריכה קריאת הספר בשלמותו והרבה מן המידע נתון במאמרים. דווקא קיצור מאמרים הוא בעייתי בעיניי. גם כך אני נאבק לקצר אותם והיום בתפוצה אלקטרונית דווקא אפשר להרשות אריכות רבה יותר. להפך, מאמרים קצרים יותר מביאים לפרסומים רבים יותר כי לא ניתן לדחוס מחקר שלם במאמר אחד. ואז יש הרבה יותר חזרות וכל מאמר עם סקירת ספרות וכן הלאה. אני דווקא הייתי רוצה לראות מאמרים שהם לא רק גרסה אלקטרונית של דפוס אלא מאמרים שמקושרים למאמרים, כך שאני יכול לפרסם קבוצת "גושים" שמקושרת בדרכים שונות וכך להימנע מחזרות מתישות.
לצפיה ב-'זה תלוי תחום'
זה תלוי תחום
05/12/2017 | 17:31
1
56
יש תחומים שזה לא הכרחי אבל במדעי הרוח והחברה החשיבות שלהם גדולה. בספר אפשר לסכם דברים בצורה הרבה יותר מקיפה מאשר במאמר בודד. מאמרים ,גם מאמרי סקירה, הם לא מקיפים כמו ספר. זו דרך טובה להתעדכן על פני המחקר בלי לאסוף את המידע מכל המאמרים. ספרים אקדמים גם נוטים להיות פחות טכניים ויבשים ממאמרים מה שאמור להקל על הקריאה, ובמדעי החברה יש היום שפע של כתיבה מדעית פופולארית שמשמשת גם את האקדמיה.
 
לגבי קיצור מאמרים, מי קבע שסקירת ספרות (וגם דיון) הם הכרחיים? במאמר אמפירי, מה שחשוב הוא המחקר עצמו. הייתי מעדיף שתהיה סקירה מינימלית של הספרות. הרי הסקירה והדיון גם ככה מוטים לדעת הכותב. עדיף להתרכז במחקר עצמו ושכל אחד יחשוב לעצמו למה זה טוב.
לצפיה ב-'ודאי, אני נמצא ב"תחום ספר"'
ודאי, אני נמצא ב"תחום ספר"
05/12/2017 | 18:48
56
אבל קריאת מכריכה לכריכה - כבר לא זוכר מתי.
לצפיה ב-'היות והחוויות שמתוארות פה'
היות והחוויות שמתוארות פה
06/12/2017 | 00:55
3
85
שונות לגמרי מהחוויות שאני חווה עם הסטודנטים אצלנו, והיות ואצלנו הם לא פחות דור אינטרנט, אני חושש שזה לא הסבר מספק
לצפיה ב-'סטודנטים בארה"ב הם פחות אגרסיביים ויותר צעירים'
סטודנטים בארה"ב הם פחות אגרסיביים ויותר צעירים
06/12/2017 | 03:40
85
בארץ האגרסיביות וה"בגרות" מובילות להסתערות אבל לא על המשימה אלא על המרצה. בארה"ב הם לא פחות מפונקים אבל הם מראים את זה פחות למערכת. כמו כן, בארה"ב המערכת בנויה לטיפול בפינוק, בארץ עוד לא, והמערכת מוציאה את העצבים שלה על המרצה גם כן (פעם היו מוציאים את זה על התלמידים). בארה"ב יש מערכת שלמה שנועדה לנתב ולנטרל לחצים - יועצים, דיקני סטודנטים, שירותי תמיכה שלא לומר חיים קמפוסיאלים תוססים שמעסיקים את התלמידים על חשבון הלימודים ועל חשבון הלחץ של הלימודים.  בארה"ב כבר רגילים לזה ויודעים להיערך. אני עם השנים למדתי איך ללמד בערך כפי שאני רוצה אבל להציג את זה כאילו אני נכנע ללחצים שלהם. בחמש השנים האחרונות אולי שילשתי את הדרישות שלי והסטודנטים רק מצליחים יותר ויותר ומעריכים אותי יותר.
 
אל תשכחו שבארה"ב החינוך איבד את הממד האליטיסטי שלו כבר לאחר מלחמת העולם השנייה. זו תקופה שבארץ רק הטובים ביותר סיימו בכלל תיכון. האמריקאים היום כבר רגילים לכך שאוניברסיטה היא המשך של התיכון. בארץ עוד מתרגלים.
לצפיה ב-'אתה בעילית, זה לא אותו הדבר.'
אתה בעילית, זה לא אותו הדבר.
06/12/2017 | 10:14
1
29
לצפיה ב-'אני מודע להבדלים'
אני מודע להבדלים
06/12/2017 | 14:18
79
לכן אני לא מבטל את החוויה של האנשים פה (למרות שעילית זו מילה קצת חזקה מדי למקרה הזה. זו ממש לא האוכלוסיה של ה- ivy league). אני כן טוען שהפקטור של דור אינטרנט זהה בין המקרים אז אי אפשר לתלות בו את האשם.
לצפיה ב-'קורס מתוקשב - אשמח לרעיונות ולעצות בעלי נסיון'
קורס מתוקשב - אשמח לרעיונות ולעצות בעלי נסיון
03/12/2017 | 19:49
1
74
אני כנראה בונה קורס חצי מתוקשב לסמסטר הבא. 
אני מלמדת מקצוע מעשי, כלומר הן חייבות לדעת את החומר לא רק למבחן אלא גם לחיים וזה חשוב. 
מצד שני זה עדיין חומר עיוני ובהחלט לא הכרחי להיות נוכחים בכיתה כל השעות. 
בסמסטר הנוכחי אני כבר מלמדת את הקורס הזה באופן חצי מתוקשב, כאשר חלק מהנושאים מועברים פרונטלית בכיתה [זה חצי פרונטלי חצי דיון עם הסטודנטים], וחלק מועברים על ידי לומדות ללימוד עצמי ומטלות שהם מגישים לי ומהוות אחוזים מהציון. 
אני בוגרת שני תארים של האו"פ ומרגישה בנוח בסביבת לימוד מתוקשבת, אבל אין לי נסיון בעיצוב קורס כזה. 
אשמח לעצות ורעיונות. 
אציין גם שהאוכלוסיה היא אוכלוסית סטודנטים שלא רגילים להשתמש במחשב באופן אינטנסיבי. 
לצפיה ב-'יש לי מעט ניסיון'
יש לי מעט ניסיון
05/12/2017 | 16:40
42
אני עובדת בדרך כלל (בקורסים פנים אל פנים) עם מצגות. בקורסים מקוונים אני משתמשת באותן מצגות, אבל מפרטת הרבה יותר. אני משתמשת באנימציה הכי פשוטה שיש, כאשר השאלה מופיעה על השקופית והתשובה בקליק נוסף, כדי לאפשר ניסיון לענות לבד (זו גם ההנחיה, אבל כמובן שזה תלוי בלומדת איך היא מנצלת את זה). התגובות מהסטודנטיות טובות. 
יש מרצים שאצלם קורס מקוון זה אוסף מאמרים עם מטלה על כל מאמר.
אני מעדיפה לתת את החומר מאורגן יותר. המאמרים נמצאים באתר בנוסף, אני בספק כמה מהסטודנטיות טורחות לקרוא אותם. (אין טקסטבוק, יש חומרים ראשוניים שבלעדיהם אי אפשר ואותם אכן קוראים). אני מוסיפה קישורים להעשרה, יש כאלה שמסתקרנות ונכנסות. 
אני מודה שאין לי זמן וחשק להיכנס לעקוב אחרי הפעילות של כל סטודנטית באתר. מי שלא לומדת - להתראות במבחן...
חלק מהמטלות הן שאלות שיש לענות עליהן ולהגיש (אחת לא רואה את המטלה של השנייה - אלא אם הן עבדו יחד...), וחלק הן השתתפות בפורום פתוח. בכל מקרה אני בעד מבחן בסוף (לא "מבחן בית") כי אם אין לי בקרה טובה על "עבודה משותפת" רצוי שהמבחן יהיה בהשגחה. 
חשוב להסביר היטב את מבנה הציון הסופי. הן נוטות לא להבין כל דבר שחורג מהשגרה של 80% מבחן + 20% מטלת אמצע.  
לצפיה ב-'מהם הכללים להכנת מצגת אסטרטגיית מחקר עבור ראיון עבודה?'
מהם הכללים להכנת מצגת אסטרטגיית מחקר עבור ראיון עבודה?
05/12/2017 | 15:24
36
שלום לכולם,
במסגרת תהליך קבלה לעבודה באוניברסיטה בבריטניה, התבקשתי להכין מצגת קצרה המתארת את אסטרטגיית המחקר שלי לחמש השנים הבאות.
האם יש איזשהם כללים להכנת מצגת כזו?
מה צריך לכלול במצגת הזו?
 
תודה,
 
אביר
לצפיה ב-'לקראת ראיון עבודה סקייפי באוניברסיטה בריטית'
לקראת ראיון עבודה סקייפי באוניברסיטה בריטית
01/12/2017 | 10:51
27
130
שלום לכולם,
אני כבר לא דוקטורנט מזה שנתיים, אבל הפורום הזה זכור לי לטובה מתקופת לימודי, אז חשבתי להתייעץ איתכם לגבי הסוגייה הבאה:
לפני זמן מה עלה קול קורא למשרת מרצה באוניברסיטה בריטית במחלקה שמשלבת את תחומי העניין המחקריים שלי. לכן, למרות שאני דוקטור צעיר יחסית, שעדיין אין לו תיק פרסומים מכובד מדי, החלטתי להגיש את מועמדותי. חשוב לי לציין כי מדובר באחת האוניברסיטאות הטובות בבריטניה, והמחלקה אליה אני מתראיין היא אחת המובילות בתחום.
אתמול קיבלתי מייל ממחלקת כוח אדם של האוניברסיטה ובו אני מתבקש לציין האם אהיה פנוי לראיון סקייפי ביום חמישי הקרוב. נאמר במייל מי ישתתפו בשיחה (ראש בית הספר בדרגת פרופסור, ועוד שניים בדרגת Reader ופרופסור) - כולם לא מתחום המחקר/הוראה הספציפי שלי אלא מתחום המחקר/הוראה הכללי.
במייל נכתב במפורש שכחלק מתהליך הבחירה אני מתבקש להכין מצגת בת 15 דקות (ובנוסף זמן לשאלות) בנושא אסטרטגיית המחקר פורצת הדרך שלי ל-5 השנים הקרובות.
בנוסף, התבקשתי לציין אם אני רשאי לעבוד בבריטניה באופן חוקי.
 
כמובן שכל זה מרגש מאוד, אבל גם מלחיץ מאוד כי מעולם לא התראיינתי למשרה אקדמית בחו"ל. לכן אני מתלבט לגבי הדברים הבאים:
1. איך מתנהל כזה ראיון, ומה יכולים לשאול אותי?
2. איך מתכוננים לראיון כזה?
3. האם עלי להכין את המצגת שהם ביקשו לראיון עצמו או שהמועד שלה יהיה בנפרד?
4. ציינתי כבר בטופס המועמדות שאינני מחזיק בדרכון בריטי או אירופי (יש לי דרכון ישראלי ואמריקני). אם כן, מדוע הם מבקשים זאת שוב?
 
תודה רבה רבה לעונים
 
אביר
לצפיה ב-'אם הבנתי נכון, כן, אתה תציג את המצגת '
אם הבנתי נכון, כן, אתה תציג את המצגת
01/12/2017 | 11:39
93
בתחילת הפגישה. זה נשמע כמו ג'וב טוק שבו אתה מציג את הממצאים שלך ואת התכניות להמשך. במקרה כזה, חשוב מאוד שתשלוט בכל מה שאתה מדבר עליו בצורה מלאה - כולל להכין לעצמך שאלות אפשריות ולענות עליהן. כבר צפיתי בג'וב טוקס שבהם האדם לא ידע את הפרטים של ניסוי שהוא מדבר עליו, וזה לא רק מביך, אלא גם גורם לך לאבד את המשרה. היתרון של מצגת היא שאתה שולט בשיחה - אתה קובע בעצם על מה תדברו ומה ישאלו אותך, ולכן אתה יכול לבחור לא לדבר על דברים שאתה לא שולט בהם. בשיחות הסקייפ שעשיתי לדוקטורט התכוננתי גם על התחומים והפרסומים של המרצים שהייתי אמורה לדבר איתם - אבל במקרה הזה אתה אומר שהם מתחומים אחרים לגמרי, אז אולי זה לא מאוד רלבנטי ואפשר רק להעיף מבט. יכול להיות שכן כדאי לשלוט במי האנשים בתחומך באוניברסיטה ומה הם עושים, כדי שתהיה לך תשובה סבירה לשאלה כמו "אם מי אתה מתכנן לשתף פעולה באוניברסיטה?".
 
לצפיה ב-'כמה טיפים'
כמה טיפים
01/12/2017 | 13:29
84
קודם כל, ברכות על ההזמנה לראיון - עברת את הסינון הראשוני!
בנוסף לשאלות שקשורות למצגת עצמה, שאלות שעשויים לשאול אותך הן
- מה התרומה שלך למחלקה (בשביל זה אתה צריך להכיר את המחלקה ולהתייחס בתשובה לדברים שקורים בה)
- מה הניסיון שלך בגיוס קרנות
- על אילו פרויקטים אתה מתכוון לעבוד
- למה אתה רוצה להשתלב דווקא שם (יוקרה זה לא מספיק)
 
בנוגע למצגת, צריך להקפיד שהיא לא תהיה יותר מדי בז'רגון כדי שהמאזינים יוכלו להבין וגם על הדרך להתרשם מיכולות ההוראה והפרזנטציה שלך.
בהצלחה.
לצפיה ב-'מצגת בסקייפ - עם גרפיקה?'
מצגת בסקייפ - עם גרפיקה?
01/12/2017 | 15:14
3
85
האם כוונתם להרצאה בסקייפ או לשילוב גרפיקה באמצעות שיתוף מסכים או משהו כזה?
שווה לברר. זה יכול להיות משמעותי.
 
אני מופתע אגב שעדיין משתמשים אצלכם בסקייפ. אצלנו כבר מזמן עברו לכלים הרבה יותר יעילים שלא מצריכים פתיחת חשבונות למיניהם ומתן שמות משתמש. שולחים לך לינק שנעשה פעיל בזמן שנקבע. לחיצה אחת ואתה בפנים. מצד שני כשלמתי באנגליה לפני עשר שנים עדיין הזמנתי השאלה בינספרייתית על טופס נייר. מעניין אם התקדמו מאז.
 
לגבי הדרכון, מחלקת כוח האדם מבקשת מיליון פרטים שוב ושוב. אולי רוצים לוודא ואולי מתעצלים לבדוק מה כתוב להם.
 
לצפיה ב-'אני מניח ששולחים את המצגת מראש'
אני מניח ששולחים את המצגת מראש
01/12/2017 | 16:40
67
וככה הם יכולים לעקוב אחריה ישירות.
לצפיה ב-'אין בעיה להראות מצגת בסקייפ דרך שיתוף מסך'
אין בעיה להראות מצגת בסקייפ דרך שיתוף מסך
01/12/2017 | 20:57
1
70
עובד יותר טוב בעיני מאשר דרך כלים כמו Webex ו Blackboard Collaborate
לצפיה ב-'אצלנו עברו מ-webex ל-zoom'
אצלנו עברו מ-webex ל-zoom
02/12/2017 | 15:38
51
מה שטוב ב-zoom הוא שיש מעין "חדר המתנה" שמאפשר לך להיכנס אליו לפני התור שלך וכך לוודא שהכול עובד טרם הריאיון. וגם מן הצד המראיין: אתה רואה שהמרואיין נמצא שם ומחכה לתורו.
לצפיה ב-'יכולים לשאול המון דברים, קשה לדעת מראש'
יכולים לשאול המון דברים, קשה לדעת מראש
01/12/2017 | 16:44
139
סביר שקודם תציג ואז ישאלו אותך כמה שאלות אל המצגת ובאופן כללי. יש הרבה אתרים שנותנים מושג על שאלות כלליות בראיון אקדמי. שים לב שהם יכולים לשאול גם על ההוראה אז תתכונן לשאלות בנושא כמו מה אתה יכול ללמד, איך אתה מתמודד עם בעיות בכיתה, שיטות הלימוד שלך ועוד.
 
הדבר הכי טוב הוא לשלוט בחומר ולחרוש את האתר של המחלקה, אבל גם של האוניברסיטה בכלל. כל המטרה שלך היא להציג מה סט היכולות הייחודי שלך יכול לתרום להם, כלומר איזה ערך מוסף יהיה להם מלקבל אותך. כך בחשבון שהמראיינים בחלקם אינם מהתחום שלך ולכן הצגת המחקר שלך צריכה להיות כללית ובלי יותר מדי זארגון.
לצפיה ב-'תודה רבה לכולם על התשובות המפורטות '
תודה רבה לכולם על התשובות המפורטות
01/12/2017 | 21:33
8
68
בהחלט אעזר במה שרשמתם בתגובות בהכתכוננות לשיחה.
 
לצפיה ב-'רק תוספת קטנה למה שכתבו לך'
רק תוספת קטנה למה שכתבו לך
02/12/2017 | 05:11
7
83
סביר שבסוף הראיון יתנו לך גם מעט זמן לשאול שאלות מהכיוון שלך. תחשוב על שאלות. לא לשאול אותם שאלות זה לא דבר טוב. אפשר גם לכוון את השאלות לטובתך. לדוגמה, לשאול מה מקובל מבחינת service ואיך הם כמחלקה חושבים שאתה תוכל לשרת ב- service באופן המוצלח ביותר
 
עוד נקודה, אל תשאל על תנאים כספיים וכדומה. דיבור על כסף יגיע מאוחר יותר אם זה יהיה רלבנטי
לצפיה ב-'תודה גידי. דווקא ענייני כסף די ברורים במקרה הזה'
תודה גידי. דווקא ענייני כסף די ברורים במקרה הזה
02/12/2017 | 06:13
1
77
הם פירטו את טווח המשכורות שהם מציעים כך שאין סיבה לשאול.
לצפיה ב-'100%, ושיהיה בהצלחה'
100%, ושיהיה בהצלחה
02/12/2017 | 08:46
27
לצפיה ב-'בבריטניה אין כמעט משא ומתן על משכורות'
בבריטניה אין כמעט משא ומתן על משכורות
02/12/2017 | 11:52
4
534
יש מדרגות שכר שאפשר קצת להתווכח עליהם, אבל ההפרשים לא משמעותיים. לפעמים אפשר לדרוש קצת יותר כסף למעבר, אבל גם פה יש כללים קבועים של הHR.
לצפיה ב-'דווקא לא התייחסתי למשא ומתן'
דווקא לא התייחסתי למשא ומתן
02/12/2017 | 16:17
67
לפעמים אין מספר מדוייק שניתן במודעות ה״דרושים״. ללא קשר למשא ומתן, נשמע הגיוני שאנשים ישאלו על הסכום. המלצתי לא לעשות את זה בראיון הסקייפ אלא לשמור את זה לאחר כך
לצפיה ב-'אבל אם הטווח שהם מציגים הוא די רציני?'
אבל אם הטווח שהם מציגים הוא די רציני?
05/12/2017 | 12:35
2
34
במשרה שהם פירסמו הטווח הוא 39,992 עד 58,655.
נראה לי שכאן אפשר לנהל משא ומתן.
 
אביר
לצפיה ב-'הם מפרסמים טווח כי יש רמות שונות של מרצים'
הם מפרסמים טווח כי יש רמות שונות של מרצים
05/12/2017 | 16:50
1
33
אני לא יודע מה כתוב במודעה אבל אני מהמר שהמשרה הזו פתוחה למישהו בלי משרה אקדמית שרק סיים דוקטורט, כמו גם למרצים בכירים יותר שהם כבר באקדמיה (senior lecturer, reader). יש סקאלות שונות לכל מעמד ואם תתקבל לעבודה יציעו לך מה שמתאים למעמד שלך.
לצפיה ב-'לא בדיוק, במקרה הזה'
לא בדיוק, במקרה הזה
05/12/2017 | 18:16
33
הם פרסמו מודעת דרושים נפרדת לכל הדרגות (אחת ל-Lecturer, אחת ל-Senior Lecturer ועד לפרופסור), ובכל מודעה יש טווח שכר שספציפי לו. במקרה של המשרה שאליה אני פונה הטווח הוא 39,992-58,665.
 
אביר
לצפיה ב-'עברתי לפני כמה שבועות ראיון עבודה פיזי בבריטניה '
עברתי לפני כמה שבועות ראיון עבודה פיזי בבריטניה
03/12/2017 | 09:13
6
131
חלק מהשאלות שנשאלתי:
1. מה האימפקט של המחקר שלך, בתוך ומחוץ לאקדמיה? (חשוב להם, כי זה חלק מה-REF שלהם)
2. על הניסיון שלי בעבודה עם תלמידי מחקר, ועל הניסיון שלי בגיוס כספים, גרנטים וכו'.
3. "איך לדעתך אפשר לעודד עוד תלמידים לבחור בתחום הזה לתארים מתקדמים" (לא עניתי את התשובה האמיתית: למה שנרצה לעשות כזה דבר?!?)
4. על אסטרטגיית ההוראה שלי.
5. למה את רוצה לבוא לאוניברסיטה הזו?
6. איך המחקר שלך משתלב עם המחקר שמתנהל במחלקה?
7. במידה ותקבלי את העבודה, האם תקחי אותה (בשאלה הזו התשובה היא תמיד, וחד משמעית, "כן", גם אם בפועל התשובה היא "לא בטוח").
 
 
לצפיה ב-'אפשר לשאול מה ענית לגבי "אסטרטגיית ההוראה"?'
אפשר לשאול מה ענית לגבי "אסטרטגיית ההוראה"?
03/12/2017 | 12:56
2
34
לצפיה ב-'לא בטוחה שזה יהיה רלוונטי לך. '
לא בטוחה שזה יהיה רלוונטי לך.
03/12/2017 | 13:18
1
110
התייחסתי באופן מאוד ספציפי לאופן שבו אני עובדת עם מקורות ראשוניים.
לצפיה ב-'וואלה, אני כמעט מבינה מה אמרת פה .'
וואלה, אני כמעט מבינה מה אמרת פה .
03/12/2017 | 13:23
33
לצפיה ב-'כן, שאלה 7 נשמעת מצחיקה'
כן, שאלה 7 נשמעת מצחיקה
03/12/2017 | 15:51
94
אבל כבר שמעתי שיש אנשים שאמרו שהם לא בטוחים.
 
דבר חשוב שצריך לזכור בקשר לראיונות בבריטניה שברוב המקרים הם נעשים באותו היום לכל המועמדים. זה אומר שיש לו"ז די צפוף בלי הרבה גמישות והשאלות כלליות  שיתאימו לכולם ויהיו בסיס טוב להשוואה. זה לא כמו בארה"ב שם יש פסטיבל סביב כל מועמד במשך יומיים. מצד שני, ההחלטות לרוב מתקבלות באותו היום או למחרת בבריטניה.
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה, דפנה '
שיהיה בהצלחה, דפנה
04/12/2017 | 02:12
1
21
לצפיה ב-'תודה, גידי, אבל כמו שהקוסם אמר - באנגליה מחזירים תשובות מיד'
תודה, גידי, אבל כמו שהקוסם אמר - באנגליה מחזירים תשובות מיד
04/12/2017 | 08:24
80
תוך יומיים הדחייה כבר הגיעה.
כרגע אני יושבת ומחכה לשאר המשרות שהגשתי.
לצפיה ב-'האם קיים הבדל בין שיחה עם הדיקן לשיחה עם המראיינים'
האם קיים הבדל בין שיחה עם הדיקן לשיחה עם המראיינים
05/12/2017 | 12:01
3
46
שלום לכולם,
שוב תודה רבה על כל התשובות המחכימות. לא יכולתי לצפות לעזרה רבה יותר.
כרגע יש מספר דברים נוספים שעלו על הפרק:
1. כחלק מהליך המיון, כך נאמר לי במייל נפרד, אמורה להתקיים שיחת סקייפ בת 20 דק'  עם דיקן בית הספר. השיחה אמור להיערך מתישהו בבוקר כאשר הראיון עצמו יתקיים מאוחר יותר, בשעות הערב המוקדמות. ייתכן והשיחה איתו נפרדת כי יש לו התחייבויות קודמות ולכן הוא לא יכול להשתתף בראיון, אבל ההנחה שלי היא שזה לא המצב. לדעתי השיחה איתו אמורה להיות נפרדת מאחר והוא רוצה לשאול גם דברים אחרים שמעניינים אותו ברמה המערכתית. שאלתי היא למה לצפות בשיחה איתו?
2. כיצד עלי להתלבש לראיון?. אני יודע שהשאלה הזו אולי מצחיקה, אבל יראו אותי בשיחת הוידאו ולכן אני לא רוצה שיווצר רושם מוטעה. האם צריך ללבוש חליפה ועניבה, או שמספיק חולצה מכופתרת ומגוהצת?
3. האם נהוג לפנות למראיינים תוך הזכרת התואר האקדמי (פרופ' סקיילס....) או בשם הפרטי? ובכלל, מהם כללי ההתנהלות בראיון אצל הבריטים?
4. כמה זמן נמשך ראיון סטנדרטי באקדמיה הבריטית?
5. במידה וקיבלתי תשובה חיובית בראיון, מהם בד"כ השלבים הבאים? אני מבין ממה שרשמתם בתשובה על השאלה שלי שאין כאן הילולה בסגנון האמריקני, אבל האם הם מזמנים אותך אליהם כדי שתוכל להתרשם מהאוניברסיטה, מהפקולטה ומהעיר, וכמובן כדי שאוכל לפגוש את הסגל?
 
תודה שוב,
 
אביר
לצפיה ב-'באוניברסיטה הבריטית שלי '
באוניברסיטה הבריטית שלי
05/12/2017 | 17:32
2
62
הראיון עם הדיקן הוא נפרד ועוסק יותר בעניינים מערכתיים כמו שאמרת.
 
אצלנו אחרי ראיון סקייפ כן מזמינים את המועמדים המובילים לביקור שבו נותנים הרצאה מול הסגל והדוקטורנטים ומישהו מארח את המועמד ומסייר איתו בקמפוס ובעיר.
 
הלבוש נראה לי תלוי תחום. אצלנו לא מתלבשים פורמלי במיוחד, וכל זמן שאתה נקי, מגולח ומסורק נראה לי שזה יספיק. ממה שראיתי שמועמדים שהגיעו לכאן לבשו, תחשוב על קוד הלבוש המקובל בכנסים רציניים בתחום שלך.
 
בהצלחה
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה, ושאלה נוספת...'
תודה רבה על התשובה, ושאלה נוספת...
05/12/2017 | 18:11
1
65
מאחר ואתה עובד באוניברסיטה בריטית היית שמח אם תוכל לענות לי על סוגיית המצגת שעלי להכין לראיון הסקייפ, שמתארת את אסטרטגיית המחקר שלי ל-5 השנים הקרובות.
מאחר ומעולם לא הכנתי כזאת מצגת, ואני רוצה לוודא שהיא עונה על דגשים שחשובים לבריטים, כיצד היא אמורה להיות בנויה ועל מה יש לשים דגש?
כמו שאני מבין את זה, אני אמור לפרט מספר נושאי מחקר, לציין מה נחקר בתחום (בקווים כלליים), איך אני רואה את האימפקט של המחקר מבחינה תיאורטית ופרקטית, וכיצד אני מתכנן לממן את המחקרים הללו.
בנוסף, מן הסתם, הם ירצו לדעת כיצד אני הולך לממן אותם ועם מי אני מתכנן לשתף פעולה במחקרים (עם דגש על חוקרים מהמחלקה אליה אני מתראיין).
 
מה דעתך? האם אני בכיוון?
 
תודה רבה רבה,
 
אביר
לצפיה ב-'נראה לי שאתה בכיוון'
נראה לי שאתה בכיוון
06/12/2017 | 11:21
44
המועמד האחרון שקיבלנו עשה משהו ממש דומה: הוא הציג בצורה מאוד מלוטשת את המחקר שלו, הסביר איך הוא מתחבר למה שנעשה במחלקה ואילו שיתופי פעולה וקרנות הוא יכול להביא למחקר המשך (היתה לו טבלה עם מקורות המימון והסכומים שהוא גייס באחרונה), ואז הוא תיאר לאן המחקר יכול ללכת.
מכיוון שאני לא עובדת באוניברסיטה אלא דוקטורנטית, אני לא יכולה לספר מחוויותי על הקבלה לעבודה.
לצפיה ב-'עזרה בסטטיסטיקה SPSS'
עזרה בסטטיסטיקה SPSS
03/12/2017 | 13:12
32

ביצוע ניתוחים סטטיסטיים ב- SPSS על ידי סטטיסטיקאי.
השירות כולל את שלבי הקידוד, ניתוח הנתונים וכתיבת הממצאים והמסקנות באופן מפורט וברור.
העבודה מתבצעת תוך ימים ספורים.
 
יאיר.
 
בקרו באתר: http://sites.google.com/site/statistics4u
מייל: 001spss@gmail.com
סלולר: 7729513 -  054 
 
לצפיה ב-'חזרתי!!! איזה כיף!! ואני גם כבר '
חזרתי!!! איזה כיף!! ואני גם כבר
30/11/2017 | 16:54
22
167
שלום לכולם,
אז.. הרבה זמן לא יכולתי לכתוב כאן, כי מערכת התפוזית איפסה לי את הסיסמה ולא הצלחתי לשחזר אותה. אבל קראתי וראיתי מה קורה כאן כמעט בכל שבוע.
אני שמחה לחזור! ושמחה לראות שכולם כאן וגם חדשים רבים הצטרפו.
מה שעוד קרה בינתיים הוא - שגם אני כבר דוקטור.
אני מזמינה אתכם להישאר ולכתוב, ומהיום, מצטרפת לכתיבה גם באופן פעיל ולא רק "משקיפה".
 
לצפיה ב-'שמחה להיות הראשונה לברך!'
שמחה להיות הראשונה לברך!
30/11/2017 | 18:08
1
80
ברכות דוקטור. כל הכבוד. הגעת בסוף.
לצפיה ב-'תודה תודה. אחרי כל התלאות, זה קרה!'
תודה תודה. אחרי כל התלאות, זה קרה!
01/12/2017 | 09:31
22
לצפיה ב-'בשעה טובה, דוקטור. ברכות.'
בשעה טובה, דוקטור. ברכות.
30/11/2017 | 18:08
26
לצפיה ב-' כל הכבוד!'
כל הכבוד!
30/11/2017 | 18:33
14
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
30/11/2017 | 20:27
10
לצפיה ב-'ברכות ואיחולים!'
ברכות ואיחולים!
30/11/2017 | 20:52
13
לצפיה ב-'מזל טוב פעמיים!'
מזל טוב פעמיים!
01/12/2017 | 02:32
12
לצפיה ב-'תודה רבה לכל המברכים!'
תודה רבה לכל המברכים!
01/12/2017 | 09:31
1
14
לצפיה ב-'ברכות על הדוקטורט המיוחל!! כבר לא כותבת תזה או דוקטורט :)'
ברכות על הדוקטורט המיוחל!! כבר לא כותבת תזה או דוקטורט :)
04/12/2017 | 10:54
11
לצפיה ב-'והאמת, שזו גם הזדמנות להודות לחברים כאן, שבלעדיהם, זה כנראה '
והאמת, שזו גם הזדמנות להודות לחברים כאן, שבלעדיהם, זה כנראה
01/12/2017 | 09:34
85
לא היה קורה.
במיוחד תודה לטולקין, שממפגש הפורום שהיה אצלו יצאתי אדם אחר, ול-Cog שעשה איתי את הדרך (וגם הוא כבר דוקטור), ולכל האחרים שהיו שם, וליוו, ושמעו את תלאותיי, והיו בקבוצות הכתיבה, ובטלפון, ובקבוצות השיטור, ובקיצור - היו שם.
אף על פי כן ולמרות הכול, זה אפשרי.
לצפיה ב-'מזל טוב דוקטור'
מזל טוב דוקטור
01/12/2017 | 10:26
44
הרבה זמן לא ביקרתי בפורום. בפעם האחרונה שביקרתי היית עדיין בדרך לדוקטורט, וכיף לראות שאת כבר אחרי.
שיהיה הרבה במזל ובהנאה בהמשך הדרך.
 
אביר
לצפיה ב-'ברכות!!'
ברכות!!
01/12/2017 | 10:33
35
איזה כיף ואיזה מסע. מה הלאה?
לצפיה ב-'ברכות חמות '
ברכות חמות
01/12/2017 | 12:08
8
לצפיה ב-'איזה יופי! סוף סוף! יש לך חוויות לספר? מרגישה אחרת? '
איזה יופי! סוף סוף! יש לך חוויות לספר? מרגישה אחרת?
02/12/2017 | 13:54
5
17
לצפיה ב-'חוויות? מרגישה אחרת?... ובכן...'
חוויות? מרגישה אחרת?... ובכן...
03/12/2017 | 00:20
4
90
אז למי שהיה כאן מאז הקמת הפורום, אני לא צריכה להוסיף הרבה על החוויות שלי.
חוויית הדוקטורט שלי הייתה חוויה קשה. עברתי מורדות רבים (ולא הרבה עליות), והייתי כפסע מוויתור על הדוקטורט כמה וכמה פעמים, ובכל המקרים - לא בגללי... יש לציין.
לא ארחיב כאן הרבה.
"מרגישה אחרת"? התשובה היא לא. אני מוכרחה לומר, שהיה לי ברור שלא ארגיש אחרת כשאסיים, והיה לי ברור גם שלא "אצא מהארון" בקלות, ובאמת, עד היום בערך שלושה אנשים בעולם יודעים על הד"ר שלי... (ועוד כמה שזה נודע להם מתוקף העבודה שלי, או מתוקף זה שהמנהלים שלי "חושפים" את המידע, למרות רצוני).
לומר שזה עושה לי הבדל? לא. זה בעיקר מוזר לי מאוד. עוד לא התרגלתי לחשוב על עצמי כד"ר (ואני כבר שנה ורבע ...) ולא התרגלתי שסטודנטים שלי שולחים עבודות עם ד"ר ניצת בראשן...
ידעתי כשעבדתי בטורבו על סיום הכתיבה שזה לא ישנה לי, וידעתי שאני רוצה לגמור לכתוב פשוט כי כבר השקעתי יותר מדיי שנות חיים בעניין, ושאני לא מוכנה שזה ייגמר בכישלון מוחלט ובחוסר תוצר. מה גם שידעתי שהמחקר שלי חשוב מאוד בתחום שלי.
 
באשר לחוויות הכתיבה עצמה - מאז השינוי הגדול שעשיתי בעקבות מפגש הפורום אצל טולקין, כאמור, החוויה שלי השתנתה ב-180 מעלות. העובדה שעברתי לעשות את הד"ר מעבר לים הייתה ההחלטה הטובה ביותר בחיי. למדתי להכיר דברים אחרים, אנשים אחרים, ובעיקר - מחקר ברמה אחרת לגמרי. למדתי להכיר מנחים שמכבדים את המונחים שלהם, ובעיקר - מאפשרים להם לחשוב, ומעודדים אותם לזה. המנחה שלי היה מופלא. הוא היה מחבק ותומך, אם כי יש לציין - מופתע מאוד מהתלאות שעברו עליי קודם שהכרתי אותו.
אם יש משהו שאני שמחה עליו בכל המסלול המתעתע שעבר עליי בדרך לדוקטורט, זה שפגשתי את שני המנחים החדשים שלי, ושידעתי כל כך להעריך אותם על מה שהם.
 
ועוד משהו, אולי השינוי היחיד בעניין של "להיות דוקטור" זה לדעת שאפשר לקום בבוקר וללכת לישון בלילה בלי תחושת הדאגה או האשמה על זה שכתבתי מעט או לא כתבתי ולא התקדמתי בדוקטורט. וואו, איזו חירות!.
 
אבל אם אני צריכה לסכם את החוויות שלי למען מי שעוד לא סיימו או למען מי שהתחילו דוקטורט (או MA) ומתקשים, עוברים חוויות לא משהו, נתקלים במשברים עם המנחים או בכלל, אז.. אני מסכמת ב- לא לוותר. אם אתם חושבים שאתם לא במקום הנכון, לא עם המנחה הנכון, שהמנחה שלכם לא מתאים/מתעלל/פוגעני/לא אתי - אל תהססו. הבטן יודעת יותר מהראש, ואין סיבה "למשוך" את התחושה הזאת עוד זמן. לחשוב על אפשרות אחרת ולהוציא אותה לפועל. וכמה שיותר מהר. כל שנה שחולפת - היא חשובה וגורמת לפגיעה בסיכוי להשיג משרה אח"כ.
ובאותה נשימה ממש - לא למהר להחליט ולבצע. להיות בטוחים בהחלטה.
הידיעה שהגעתם לסוף המסלול עם עבודת דוקטור ביד - היא ידיעה שיש בה שמחה גדולה.
 
לצפיה ב-'אני כל כך שמחה לשמוע שהסוף הוא טוב...'
אני כל כך שמחה לשמוע שהסוף הוא טוב...
04/12/2017 | 11:09
3
41
עקבתי אחרי התלאות שלך במשך השנים האחרונות, ומכיוון שלא נפגשנו מחוץ לפורום אף פעם לא שאלתי איך מתקדם, חשבתי שהסוף יהיה טוב או שעדיף לא לשאול... החוויות שלך דוקא מאד חשובות בעיני ושמחתי שההתנסות בסביבה אחרת עשתה לך טוב מכל הבחינות.
 
אל תתביישי בדוקטורט שלך! לא גנבת אותו  
 
בינתיים חזרת ארצה או שאת בחו"ל? אשמח לשמוע, אפילו במסר פרטי.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
07/12/2017 | 21:33
2
20
ואוו, כל כך הרבה זמן ...
אני בארץ הקודש, בינתיים.
וכן, אני לא מתביישת בו, חלילה. סתם לא מרגישה שהוא שינה אותי או את הקיום שלי, ולכן עוד מסתכלת לאחור לראות למי פונים בכל פעם שפונים אליי ואומרים "ד"ר ניצת"...
ומה שלומך בימים האלה?
לצפיה ב-'גם בצד הזה של הדוקטורט לא הכל מלא בשושנים...'
גם בצד הזה של הדוקטורט לא הכל מלא בשושנים...
09/12/2017 | 10:46
1
23
דוקא עושה לי קצת נוסטלגיה לתקופת הדוקטורט שלי ובעיקר לפוסט. אני תולה חלק ניכר מהדכדוך בעומס ההוראה ומתכוונת לקחת סמסטר חופש מההוראה ולקחת על עצמי פרויקט משלי במעבדה.
 
כמו שאת יודעת, דוקא עם המנחה שלי לדוקטורט יש לי עד היום יחסים מצוינים, ברמת שיחה פעם בשבוע שבועיים להתעדכן בענינים מדעיים ואישיים. הוא עדיין עוזר לי מאד בנושאים של התמודדות עם העולם האקדמי על כל צורותיו וגווניו. מרוב געגועים אפילו כתבנו הצעת מחקר ביחד (שלא אושרה למימון ) ואפילו נזכרתי יותר כמה נהניתי מהעבודה מולו. אני חושבת שחלק גדול מהאהבה שלי למחקר התפתחה בזכותו, ולא בהכרח היתה מתפתחת ככה במקום אחר.
לצפיה ב-'כן, מנחה שמתגעגעים אליו...'
כן, מנחה שמתגעגעים אליו...
09/12/2017 | 18:09
20
את זה אני מכירה. לשמחתי. סוף סוף.
אבל אצלנו המרחק והימים שצריך לעבור כדי להיפגש קצת פוגעים בעשייה המשותפת.
הוא הציע לי לעשות אצלו פוסט, אבל אני בלחץ של החיים, לא רואה את עצמי מגיעה למחקר. וזה עצוב מאוד.
 
ראיתי פתאום את ההודעה שלך למעלה, לא ידעתי על התהפוכות המשפחתיות...
 
חופש מההוראה - גם אני חושבת על זה עכשיו. אני מלמדת השנה מיליון שעות - גם בעבודה וגם באקדמיה, וממש מותשת מזה. מי היה מאמין שאני אומר שאני מותשת מהוראה (שזה הדבר שאני הכי אוהבת בחיים, בערך).
 
לצפיה ב-'גם אני אשמח לשמוע חוויות, אם יש לך.'
גם אני אשמח לשמוע חוויות, אם יש לך.
02/12/2017 | 16:25
24
לצפיה ב-'מזל טוב! חדשות משמחות!'
מזל טוב! חדשות משמחות!
03/12/2017 | 09:06
1
21
לצפיה ב-'תודה! '
תודה!
10/12/2017 | 12:44
5
לצפיה ב-'עזרה עם מאמר'
עזרה עם מאמר
02/12/2017 | 18:08
2
70
שלום לכולם
 
במסגרת הסאגה הבלתי נגמרת שנקראת דוקטורט
אני פונה אליכם בבקשת עזרה להשגת מאמר שאין לי גישה אליו דרך אונ ת"א.
תבוא ברכה על העוזרים
 
1The Sensitivity of the Number of Clusters in a Gaussian Mixture Model to Prior Distributions
BY·         Cristian Cruz
William Lima Leão
David RohdeEmail author
 

תודה מראש
אבי
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/12/2017 | 19:15
10
לצערי לא מצליח לפתוח
 
 
לצפיה ב-'שירותי מידענות?'
שירותי מידענות?
29/11/2017 | 17:45
8
113
נכון, היכולת לאתר מידע היא יכולת חשובה שמפתחים תוך כדי מחקר. אבל אחרי שהשקעתי שבועות בחיפוש ביבליוגרפי בעניין מסוים, אני מתחילה לתהות אם באמת יש כזה פער עצום בספרות או שאני מפספסת כאן משהו בענק. האם באוניברסיטאות שלכם יש שירותי מידענות שמסייעים לחוקרים לאתר ספרות בנושא מסוים? חשבתי שהספרייה תציע שירות כזה, אבל נראה לי שלא.

לצפיה ב-'כן'
כן
30/11/2017 | 17:05
2
81
שלום לך...
כן, באוני' שלי היו שירותי סיוע כאלה, ובמקום אחר, במחקר חיצוני שעשיתי גיליתי שיש אנשים שעושים את זה בתשלום. זה תחום הידע שלהם, והם יודעים להפעיל טכניקות שאנחנו (כנראה) לא.
אחת כזאת שימשה לי יד ימין במחקר שנעשה לפני 20 שנה, ושהכותב שלו כבר לא במיטבו במצב הבריאות שלו, והיה צריך לאתר את המקורות הביבליוגרפיים שהוא הפנה אליהם בשפות רבות ובכתבי יד מכל מיני סוגים.
היא הצליחה לעשות מה שאנחנו (שלושה חוקרים) שקדנו עליו שנתיים, והיא עשתה זאת בחודשיים.
אז.. 
לצפיה ב-'מסקרן...'
מסקרן...
30/11/2017 | 18:11
1
68
את יכולה קצת להרחיב על מה שהיא הצליחה לעשות בחודשיים את מה שאתם לא הצלחתם?
לצפיה ב-'כן'
כן
01/12/2017 | 09:30
44
הבחורה שאנחנו מצאנו הייתה מידענית, והייתה לה (בזכות ה-day job שלה) נגישות לכל מאגרי המידע המרכזיים, שבשבילנו היו נגשים רק אם הלכנו פיזית לספרייה הלאומית, למשל.
הדוגמות הבולטות להצלחות שלה היו בשפות שאנחנו לא ידענו אפילו לקרוא את הכותרת בהן...
היה מדובר במחקר שהיו בו המון ציטוטים מתוך כתבי יד מאוספים פרטיים, לא כאלה שיש עותקים שלהם בכל ספרייה או ברשת. היא הצליחה להגיע למקור המדויק, לתת את הפרטים להפניה הביבליוגרפית מתוך ציטוט של שלוש או ארבע מילים שהיו לנו, היא הצליחה למצוא לנו את הציטוט המלא בשפת המקור (מה שהיה בידינו היה רק תרגומים חופשיים שעשה החוקר לפני 15 שנה), וכן הצליחה למצוא לנו כל מיני דברים דומים, מחקרים/טקסטים שנכתבו על בסיס המקור (בשפת המקור) ובכך אף העשירה את הרשימה הביבליוגרפית.
כמו כן היא הצליחה למצוא את פרטי הפרטים של המקורות הביבליוגרפיים שלא מצאנו בשום מקום ממוחשב. אני מניחה שהיא השתמשה גם בכרטסות ידניות ובשאר אמצעים הגלויים למי שמומחה בתחום.
הדבר הנהדר הנוסף בה (וזה כבר הבונוס) שהיא היטיבה לההכניס את כל המידע לפורמט שביקשנו מראש, כך שזה חסך לנו את כל עניין התקנת הביבליוגרפיה (שזה הדבר שאני הכי שונאת...).
בקיצור, זה הקפיץ לנו את הספר קדימה בכמה וכמה שלבים!
 
לצפיה ב-'הייתי רוצה לעסוק בזה'
הייתי רוצה לעסוק בזה
01/12/2017 | 05:05
2
84
יצא לי לעזור בזה לחברים, ותמיד תהיתי אם הייתי יכולה להפוך את זה למקצוע, אף שאין לי הכשרה פורמלית במידענות. אם את רוצה את יכולה לשלוח לי את הנושא בפרטי ואנסה לעזור (בחינם), אם אצליח סימן שיש לרעיון הזה פוטנציאל...
לצפיה ב-'כמי שבא מהתחום'
כמי שבא מהתחום
01/12/2017 | 15:06
1
58
(בערך, הדוקטורט שלי הוא בלימודי מידע אז אני מכיר את התחום מקרוב למרות שאינני מגדיר את עצמי כמידען) ההמלצה שלי היא חד-משמעית: לעשות תואר בתחום או לכל הפחות לימודי תעודה. המחלקה הגדולה בארץ היא באונ' בר-אילן ויש תוכניות גם בחיפה (לימודי תעודה או מסלול תואר שני במסגרת החוג לניהול מידע וידע) ובבית ברל.
הערך המוסף של לימודים כאלו הוא הרבה מעבר להכרות עם מאגרי מידע.
לצפיה ב-'תודה, אני אכן שוקלת את העניין.'
תודה, אני אכן שוקלת את העניין.
02/12/2017 | 10:31
14
לצפיה ב-'זה באמת משהו מטריד'
זה באמת משהו מטריד
01/12/2017 | 12:39
62
בגלל ענייני זכויות יוצרים יש מאות מאגרים. אפשר היה לצפות שחיפושים יהיו קלים הרבה יותר היום אבל נראה שדווקא להפך. יש המון מאגרי מידע שצריך לדעת על קיומם, וגם צריך להבין איך לחפש ולסנן. לא לכל אחד (אפילו באוניברסיטה) יש גישה לכולם וזה מפריע. זה עניין של נסיון וחוש ואני באמת לא יודע עד כמה תואר בנושא עוזר, אבל פשוט צריך לדעת שמאגרים מסוימים קיימים כדי לחפש בהם.
לצפיה ב-'בהחלט. וספרן/מידען טוב עושה הבדל גדול'
בהחלט. וספרן/מידען טוב עושה הבדל גדול
01/12/2017 | 15:22
54
אני נעזר רבות בשירותי היעץ בספריה הרפואית ובספריה של ה Faculty of Information (שם גם מכשירים ספרנים, בין היתר) ומפנה סטודנטים שלי להתייעץ איתם. במאמר ריוויו שפרסמתי לפני כשנה הספרנית שעבדתי איתה שכללה לאין ערוך את אסטרטגית החיפוש מה שהביא לכיסוי מקיף של הספרות, עם פחות "רעש" ממה שהייתי מקבל בחיפוש בסיסי יותר. במאמר אחר שבו ערכנו ניתוח בבליוגרפי, ספרנית (שהיא גם מחברת שותפה) עשתה את רוב עבודת איסוף הנתונים וארגונם לצורך ניתוחים סטטיסטיים.
 
פעמים רבות הספרניות/ ספרנים (יש גם קצת כאלו) אצלנו שותפות לעבודות מחקר, גרנטים ומאמרים ביחד עם חברי סגל (בסוגים מסויימים של גרנטים קרנות המחקר ממליצות שספרן יהיה בצוות המחקר ובודקים מתייחסים לעניין) ואף יכולות לצאת לשנת שבתון- כמו חברי סגל- אחת לכמה שנים כדי לערוך מחקר.
 
אני צריך לסייג קצת ולומר שמערכת הספריות שלנו נחשבת לאחת הטובות בצפון אמריקה, אבל גם בארץ נעזרתי כמה וכמה פעמים בשירותי היעץ באוניברסיטאות.
לצפיה ב-'אף אוניברסיטה ישראלית לא ב-200 המובילות לפי הטיימס'
אף אוניברסיטה ישראלית לא ב-200 המובילות לפי הטיימס
29/11/2017 | 08:15
6
109
לצפיה ב-'מעניין. פעם העברית והטכניון תמיד התברגו לתוך ה 100.'
מעניין. פעם העברית והטכניון תמיד התברגו לתוך ה 100.
29/11/2017 | 11:30
1
94
תל אביב הייתה קצת מאחוריהן
ויצמן לא נכנס לרשימות האלו כיוון שאין שם תואר ראשון
וכל היתר באמת דשדו אי שם באזור ה 500
לצפיה ב-'לא במדד הזה'
לא במדד הזה
29/11/2017 | 13:28
89
אני מודה דאינני מכיר את המדד הזה ומהי מתודולגיית הדירוג שלו.

בכל מקרה, בשנים האחרונות אף אוניברסיטה ישראלית לא דורגה במאה הראשונים.

השיא היה העברית בין 178 ל191.

(אגב, במדמח הטכניון במקום 57)
לצפיה ב-'בחדשנות האוניברסיטאות שלנו יוצאות טוב'
בחדשנות האוניברסיטאות שלנו יוצאות טוב
29/11/2017 | 14:22
84
https://www.timeshighereducation.com/student/news/top-100-most-innovative-universities-world-2017

שלוש אוניברסיטאות ישראליות מקרב מאה המובילות:
העברית מקום 82 (שממוקמת במדינת ירושלים אליבא דעורכי המדד...)
תל אביב 88 והטכניון 89
לצפיה ב-'אבל הם כן ב201'
אבל הם כן ב201
29/11/2017 | 18:45
78
ואפילו יש 2 מהן, אז אפשר לומר שיש 2 אוניברסיטאות בטופ 250 בעולם, ממש טוב!
לצפיה ב-'גם בכדורגל ובכדורסל...'
גם בכדורגל ובכדורסל...
29/11/2017 | 22:32
71
אולי בראגבי נשים המצב יותר טוב?!
 
שמעתי שהנשים שם ממש ג'נטלמניות...
 
לצפיה ב-'זה לא המדד היחיד שבו מדורגות האוניברסיטאות שלנו'
זה לא המדד היחיד שבו מדורגות האוניברסיטאות שלנו
01/12/2017 | 10:55
61
דרך אגב, אותו דירוג טיימס מיקם את הטכניון במקום הראשון בעולם בתחום הקניית כישורים דיגיטליים
 
לצפיה ב-'האם לגיטימי?'
האם לגיטימי?
30/11/2017 | 18:27
1
111
היי
 
אני סטודנטית בשנה ראשונה לדוקטורט, מתעניינת במחקר על נושא מסוים וכותבת את הצעת המחקר.
יש לי קולגה באותה מעבדה כמוני שהיא בשנה שניה וכבר הגישה הצעת מחקר, שאושרה. 
האם לגיטימי לבקש ממנה לקרוא את הצעת המחקר שלה?
אני מאמינה שקריאה של ההצעה מאוד תעזור לי, השאלה אם זה לגיטימי או שעלול להיחשב גניבת רעיונות.
 
תודה
לצפיה ב-'לגיטימי ומקובל'
לגיטימי ומקובל
30/11/2017 | 18:37
89
לקרוא הצעות מחקר של אחרים זו אחת הדרכים הטובות ללמוד איך לבנות הצעת מחקר. בתחומים מעבדתיים יש גם הרבה פעמים שיטות נפוצות משותפות או פרוטוקולים זהים שמשתמשים בהם-  ונוסחים די סטנדרטיים איך לכתוב אותן.
 

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

DRSI Law Office
הגירה, ויזה ואזרחות בחו"ל
פורום אזרחות בבריטניה וארה
מעוניינים באזרחות
דובי צ'יזיק- יועץ קריירה ומאמן להגשמה
לא מוצא עבודה בגילך?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ