לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
92069,206 עוקבים אודות עסקים

פורום כותבי תזה ודוקטורט

פורום כותבי תזה ודוקטורט (או דיסרטציות) הו אפורום שנועד למתן תמיכה ומידע לאנשים העומדים בפני כתיבת עבודות מחקר לתארים מתקדמים. מהרגע שבו מתקבלת ההחלטה להתחיל את המסלול ועד לרגע הסיום שלו קורים דברים רבים - לעתים אנו מגלים לפתע מציאות אחרת ממה שציפינו לה, נחשפים לעובדות אקדמיות ואחרות שלא היינו ערים להן, לעתים - אנחנו מגלים את המציאות שציפינו לה, אבל מגלים שהכלים שחשבנו שיש לנו אינם מתאימים או אינם מספיקים כדי להתמודד איתה.והכי חשוב - המצב האישי המשפחתי והאקדמי שלנו משתנה כל העת. איך מתאימים את עצמנו לשינויים אלה? איך מתמודדים עם קשיים נקודתיים?ואיך מתגברים על משברים בדרך אל התואר הנכסף? וגם - איך מתמודדים עם סוגיות טכנולוגיות, עם מנחים כאלה ואחרים ועוד ועוד שאלות רלוונטיות, ככל העולה על הדעת.הפורום הזה יאגד בתוכו את ההתלבטויות, את התהיות, מידע טכנולוגי, אקדמי ומנהלי, וכמובן- הרבה תמיכה ושותפות של אנשים שעוברים דברים דומים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום כותבי תזה ודוקטורט

פורום כותבי תזה ודוקטורט (או דיסרטציות) הו אפורום שנועד למתן תמיכה ומידע לאנשים העומדים בפני כתיבת עבודות מחקר לתארים מתקדמים. מהרגע שבו מתקבלת ההחלטה להתחיל את המסלול ועד לרגע הסיום שלו קורים דברים רבים - לעתים אנו מגלים לפתע מציאות אחרת ממה שציפינו לה, נחשפים לעובדות אקדמיות ואחרות שלא היינו ערים להן, לעתים - אנחנו מגלים את המציאות שציפינו לה, אבל מגלים שהכלים שחשבנו שיש לנו אינם מתאימים או אינם מספיקים כדי להתמודד איתה.והכי חשוב - המצב האישי המשפחתי והאקדמי שלנו משתנה כל העת. איך מתאימים את עצמנו לשינויים אלה? איך מתמודדים עם קשיים נקודתיים?ואיך מתגברים על משברים בדרך אל התואר הנכסף? וגם - איך מתמודדים עם סוגיות טכנולוגיות, עם מנחים כאלה ואחרים ועוד ועוד שאלות רלוונטיות, ככל העולה על הדעת.הפורום הזה יאגד בתוכו את ההתלבטויות, את התהיות, מידע טכנולוגי, אקדמי ומנהלי, וכמובן- הרבה תמיכה ושותפות של אנשים שעוברים דברים דומים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני שאתם מגיבים כאן לראשונה
לא יתאפשר פרסום מכל סוג שהוא בפורום זה, להוציא אם תואם עם הנהלת הפורום או הנהלת תפוז
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'עזרה בגישה למאמר'
עזרה בגישה למאמר
19/10/2019 | 15:04
1
21
מחפשת את המאמר: 
 Dirk Heirbaut, 'Feudal Law: the Real Ius Commune of Property in Europe, or: Should We Reintroduce Duplex Dominium?' (2003) 11 European Review of Private Law, Issue 3, pp. 301–320
למוסד שלי אין גישה. מישהו אולי יכול לעזור?
תודה.
לצפיה ב-'שלחתי במסר'
שלחתי במסר
21/10/2019 | 03:05
3
לצפיה ב-'מסמך כוונות מחקר במדעי הרוח'
מסמך כוונות מחקר במדעי הרוח
18/10/2019 | 18:25
32
יחד עם מסמכי ההרשמה לדוקטורט, אני צריכה להגיש מסמך שנקרא "כוונות מחקר", ואני מבינה היטב מה צריך להיות רשום בו (רציונל/חידוש/שיטה/ציפיות וכו'..). רוב הפרטים האלה כמעט וסגורים ביני לבין המנחה שלי.
ובכל זאת, לא אמורה להיות איזו דוגמה למסמך כזה באתרי האוניברסיטאות? הסגנון שלו אמור להיכתב כמו שכותבים הצעת מחקר, רק קצר יותר?
האם יש שם מקום לנימה אישית?
בכל אופן, לפני שאני ממטירה על המנחה שלי שאלות, אשמח אם תשתפו אותי במה שאתם יודעים.
ועוד, האם מקובל לבקש מהמנחה מסמך כזה לדוגמה? נניח משהו שכתב דוקטורנט שעבודתו כבר אושרה?
תודה לכולם
לצפיה ב-'שאלה נוספת על שיטת רישום מקורות.'
שאלה נוספת על שיטת רישום מקורות.
15/10/2019 | 13:07
13
50
אני מחפשת שטה עם הוראות ברורות שאוכל להמד אליה.
כפי שכתבתי יש לי מסמכי ארכיונים רבים אך גם מקורות שהם ספרים, מאמרים, קטעי עתונים ועוד.
אני לא מעוניינת ברישום בסוגריים בטקסט.
התחום הוא ממדעי הרוח והמנחה שלי לא מעורבת (רק שיהיה אחיד).
מצאתי מסמך בשם:"מדריך לעריכת עבודות כתובות בתולדות האמנות", של המחלקה לאמנות יהודית בבר אילן.
לא ברור לי מהי השיטה (mla?) האם מישהו מכיר את המסמך המצורף?
בתודה מראש  לעונים.


לצפיה ב-'בחרי אחת מהשיטות שמקובלות במדעי הרוח'
בחרי אחת מהשיטות שמקובלות במדעי הרוח
15/10/2019 | 15:20
1
52
בשיטות המקובלות במדה"ר לא נהוג להכניס סוגריים לגוף הטקסט (כהן, 2009), אלא להוסיף הערת שוליים / הערות סיום. כל ההפניות הן בהערות, לרוב בהפניה מלאה ואח"כ בקיצור, או ישר בקיצור כהפניה לרשימה הביבליוגרפית בסוף.
השיטות המקובלות ביותר הן "שיקגו" ו-"MLA" (האגודה הגדולה ביותר בתחום, Modern Language Association). יש מדריכים מסודרים באתרים של כל הספריות האקדמיות בארץ. למשל כאן.
המסמך שצירפת נראה לי בסדר, אם נוח לך השתמשי בו. 
לצפיה ב-'הכי טוב השיטה המשולבת '
הכי טוב השיטה המשולבת
15/10/2019 | 16:04
32
הערת שוליים עם מקור מלא ואז בקיצור כהפנייה ביבליוגרפית לרשימה שבסוף המסמך. עשי לכולם טובה ואל תכתבי בהערת שוליים "כהן, הצלבנים, עמ' 6" כך שהקורא שלך צריך לחזור אחורה מיליון הערות לחפש מי זה כהן. ערכי רשימה ביבליוגרפית בסוף. לא ברור לי מי המציא את השיטה המטורללת הזו אבל היא נראית לי אחת הסיבות המרכזיות לקריסת מדעי הרוח. בכל פעם שאני יוצא לציד הערות כזה אני מצטער שלא נכנסתי לעסקי בנייה עם אבא שלי. יותר קל לסחוב שקי חול שלוש קומות מלחפש מי זה כהן מהצלבנים.
לצפיה ב-'תודה רבה לכם! בחרתי בסוף להצמד לשיטת שיקגו 16.'
תודה רבה לכם! בחרתי בסוף להצמד לשיטת שיקגו 16.
17/10/2019 | 10:20
17
מצאתי מסמך שנראה מתאים מטעם החוג לאמנות באוניברסיטת תל אביב ואני משתדלת להיצמד אליו ולשיטה. כמו כן אני עובדת עם ref works.
לצפיה ב-'שאלת המשך. מאיזו ספריה או מאגר כדאי "למשוך" פרטים לrefworks?'
שאלת המשך. מאיזו ספריה או מאגר כדאי "למשוך" פרטים לrefworks?
17/10/2019 | 10:31
4
26
למאמרים באנגלית הסקולר די סביר.
לספרים ומאמרים בעברית לספרים ומאמרים בעברית אני עושה חיפוש בספריות של האוניברסיטאות אבל זה תמיד משובש.
היכן באתר ספריית הקונגרס ניתן לעשות חיפוש שמאפשר משיכה של הפקטים בשיטת שיקגו לrefworks?
תודה רבה
לצפיה ב-'זאת בדיוק הבעיה עם תוכנות ביבליוגרפיות'
זאת בדיוק הבעיה עם תוכנות ביבליוגרפיות
17/10/2019 | 15:22
131
הן לא עובדות טוב עם עברית. צריכים להכניס את המקור ידנית וזה גורם בעיות גם באנגלית, קל וחומר בעברית. אני כבר לא מדבר על מצב שבו אם המקורות בעברית והם מוכנסים באותיות לטיניות, צריך לעשות טרנסליטרציה וגם לזה יש מיליון שיטות בערך.
לצפיה ב-'אני מוצא לא מעט טעויות בפרטים בגוגל סקולר'
אני מוצא לא מעט טעויות בפרטים בגוגל סקולר
17/10/2019 | 23:12
23
תמיד מעדיף לקבל את הפרטים ממאגר מידע אקדמי או מהאתר של כתב העת עצמו. לגבי מקורות בעברית- לא יכול לעזור (המקורות שלי הם רק באנגלית)
לצפיה ב-'worldcat'
worldcat
18/10/2019 | 05:00
1
16
יש שם כפתור של cite/export ובוחרים איזה סגנון ציטוט שרוצים.
לצפיה ב-'תודה. גם לשם איכשהו הגעתי אבל לא ידעתי שניתן לייצא'
תודה. גם לשם איכשהו הגעתי אבל לא ידעתי שניתן לייצא
19/10/2019 | 10:43
2
לצפיה ב-'תודה רבה. מתיש....'
תודה רבה. מתיש....
19/10/2019 | 10:50
4
14
ההשקעה בהכנסת המקורות לרפוורקס משתלמת בסופו של דבר, אבל יש סביב זה כל כך הרבה עבודה! הרבה חיפושים. יותר מקרים יוצאי דופן ממקרים "רגילים".
לא רואים את הסוף.

 
לצפיה ב-'לא אציע לך להחליף אחרי שכבר התחלת'
לא אציע לך להחליף אחרי שכבר התחלת
19/10/2019 | 15:52
18
אבל רפוורקס היא התוכנה הביבליוגרפית הגרועה מבין אלו שבדקתי. אני עובד עם אנדנוט  אבל היא עולה כסף. בגזרת החינמיות ממליץ על מנדליי (שהשתמשתי בה קצת על מחשב עם אובונטו וללא ווינדוס).
לצפיה ב-'לכן זנחתי לגמרי את התוכנות האלה,'
לכן זנחתי לגמרי את התוכנות האלה,
19/10/2019 | 16:28
2
33
ואני עובד בשיטת הערת שוליים הכוללת הפנייה לרשימה ביבליוגרפית. זה הכי פשוט. רושמים את המקור המלא ברשימה פעם אחת ואחר כך פשוט "סמית', הקופים על הירח, עמ' 6". זה כשיש לי אפשרות בחירה. אם לא, על פי כללי כתב העת.
 
עבדתי עם מנדליי איזו תקופה, זה נוח יחסית אבל הולך ומסתבך אם משלבים עברית או שפות שונות. וחוץ מזה, וזה נכון לכל התוכנות: בסיום העבודה מייצאים את המסמך למצב של מסמך וורד רגיל ועליו ניתן לעשות עריכה ידנית כאוות נפשנו ולתקן את הערות השוליים הבעייתיות (+הוורד עושה קצת צרות בנושא). יופי! שולחים את המאמר, הוא נדחה, ורוצים לשלוח למקום אחר שבו שיטת ציטוט שונה. לכאורה אין קל מזה: פשוט חוזרים למאמר ו"בלחיצת כפתור" פשוטה מחליפים את שיטת הציטוט. אבל רגע! מה עם כל העריכה הידנית שעשינו בהערות השוליים על קובץ הוורד לאחר הייצוא? עושים אותה מחדש! ומה עם כל התיקונים הנוספים שעשינו על קובץ הוורד במסמך עצמו כנגזרת של התיקונים בהערות השוליים וגם כי תמיד עושים עוד ועוד תיקונים עד הרגע האחרון? עושים מחדש אם זוכרים בכלל. בקיצור, ברדק. לכן אני עובד ידנית, תמיד עם קובץ אחד וגרסה אחת. יותר עבודה אבל אין בלבול שהוא עיקר הצרה מבחינתי.
לצפיה ב-'יש כבר לא מעט כתבי עת שמאפשרים להגיש'
יש כבר לא מעט כתבי עת שמאפשרים להגיש
19/10/2019 | 17:06
1
19
מאמרים לשיפוט בלי לפרמט את הביבליוגרפיה לפי כללי כתב העת. רק אחרי שהמאמר מתקבל הם מבקשים לערוך את הרפרנסס בפורמט שלהם.
לצפיה ב-'כן יירבו! זו הגישה הנכונה.'
כן יירבו! זו הגישה הנכונה.
19/10/2019 | 17:12
15
לדרוש את הכללים שלהם לפני הקבלה זו פשוט שטות מיותרת. אני תמיד חושש שגם אם העורך מאשר את זה כשאני שואל, הקורא לא ידע וזה יעבוד כנגדי. במדעי הרוח, המעניקים לאומנות הכתיבה חשיבות רבה, זה יכול להיות שיקול משמעותי בהחלטת קבלה או דחייה.
לצפיה ב-'כמה פעמים שיניתם מאמר לפני פרסום?'
כמה פעמים שיניתם מאמר לפני פרסום?
15/10/2019 | 18:02
2
48
אחרי סדרה של שכתובים ושינויים, הגשתי מאמר שחזר מריוויו עם ביקורות אוהדות אך מקיפות. עכשיו אני משכתבת את המאמר מהיסוד. שוב. למעשה זה מאמר חדש שמבוסס על אותם חומרים. כל זה מתיש אותי מאוד, ועדיין לא הגשתי.
סיפורים על דרך החתחתים לפרסום מאמרים יתקבלו בברכה, בעיקר אם יש להם סוף טוב. תודה!
לצפיה ב-'הבעיה שאני רואה היא לא עצם השכתוב.'
הבעיה שאני רואה היא לא עצם השכתוב.
15/10/2019 | 19:12
50
זה דווקא לא רע, אם זה משפר. אלא שהיות שמדובר בתהליך כפוי ונרחב המתבצע בפרק זמן קצר יחסית (גם חצי שנה זה קצר יחסית לדוקטורט), עלולות להיווצר בו בעיות נוספות שהכותב לא רואה או לא יראה עד שיהיה מאוחר מדי. הרי יש סיבה שמראש כתבת כפי שכתבת ולא כפי שהשכתוב מבקש. היה איזה תהליך שניתב אותך לאן שהגעת ולא למקום שבו העורך רוצה שתהיי. והיות שאת אדם אחד שכותב גרסא שנייה, שתי הגרסאות ישתלבו גם אם לא תשימי לב, וכך נוצרים כפילויות, פערים, קפיצות מתודולוגיות בלתי מוסברות, הסתמכות על שלבי הסקה חסרים (כי הם בגרסא הקודמת ובראש של הכותב אבל לא על הדף), שלבי הסקה מיותרים (כי הכותב חשב שזה בגרסא השנייה אבל זה לא) וכן הלאה וכן הלאה. קצת כמו ניסיון להפוך חביתה מקושקשת לעין. אבל הכי חשוב לרצות את העורך. שיפרסם ואז נראה.
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
15/10/2019 | 21:43
50
רוב המאמרים שלי נכתבים עם שותפים, ואז יש לפעמים די הרבה פינג-פונג בינינו עד שמגיעים לגרסה שמחליטים להגיש.
שינויים לאחר ההגשה: לאותו כתב עת, בד"כ לא יותר מפעמיים  (מייג'ור רויז'ן בפעם הראשונה ומיינור בפעם השנייה). אבל קרה לי כבר שמאמר נדחה לאחר מייג'ור רויז'ן, או מאמרים שנדחו משניים-שלושה כתבי עת לפני שמצאו בית (אם כי חלק מהדחיות היו  על-ידי העורך ללא ריוויו, לפעמים תוך פחות מ 24 שעות).
 
דרך העבודה שלי במקרה שמבקשים שינויים למאמר שהוגש:
- קורא ברפרוף את ההערות ואז עוזב את המאמר ליומיים
- מעתיק את כל ההערות כנקודות לקובץ וורד. לפעמים בצורת טבלה שבה ההערות בעמודה אחת והתגובה בעמודה שנייה.
- מתחיל מכתיבת התגובות להערות. בד"כ לא לפי הסדר אלא קודם כל מהדברים הקלים יותר
- משנה את המאמר בהתאם לתגובה (ולפעמים חוזר ומעדכן את התגובה בהתאם למה שבאמת שיניתי במאמר)
- אם יש שותפים למאמר, שולח אליהם את התגובות להערות והמאמר המתוקן לקבלת משוב, ואז תיקונים אחרונים והגשה
לצפיה ב-'מספר שאלות בעניין עבודה ארכיונית.'
מספר שאלות בעניין עבודה ארכיונית.
15/10/2019 | 12:58
21
שלום.
התזה שלי מרובת ציטוטים של מסמכי ארכיון.
כתוצאה מכך יש הרבה הערות שולייםהגורמות לעומס.
שאלותיי:
1. האם יש צורך לכתוב גם את כותרת המכתב/ הדוח/ הפרוטוקול, או שמספיק לכתוב מ...א...תאריך..+הפניה לתיק הארכיון?
אם כן, האם מותר לקצר את הכותרת? לכתוב אותה רק כשיש בכך חשיבות?
2. האם ניתן לאחד להערת שוליים אחת מספר ציטוטים? למשל, התכתבות בנושא מסויים.
תודה רבה מראש!

לצפיה ב-'תסכול - איך אתם מתמודדים?'
תסכול - איך אתם מתמודדים?
14/10/2019 | 08:45
6
75
מאמר מסוים שכתבתי מתעכב ונדמה לי שרק אחד מהסוקרים נשאר לכל אורך הדרך. מתסכל לגמרי לקרוא את אותה הערה שכתב/ה וקיבלה התייחסות ושוב את אותה הערה.
אני מרגישה שלצד ההערה של הסוקר 'שיש למחקר פוטנציאל השפעה' יש גם ניסיון להתיש.
אולי זו אני שמאבדת את הסבלנות להתעסקות בצ'ופצ'יק של הקומקום'. כאילו מה?! להדגיש בפני הסוקר שהשתמשתי בפועל might או could ולא must - כלומר, עכשיו אני עוברת גם לשיעורי דקדוק?!
אני מוצאת את עצמי, מסבירה לסוקרים פעם את העקרונות של מחקר איכותני, פעם את הקשר בין מדגם לבין אוכלוסיה.
אני מבינה שאלו הם 'חוקי המשחק' וזו בחירה שלי 'לעלות למגרש'. אבל, זה פשוט מתיש. לוקחת נשימה עמוקה כדי לא לכתוב מכתב זועם לעורכת. טוב שיש מקום כמו הפורום לפריקת אגרסיות....

כל אסטרטגיה שלכם, תתקבל בברכה, העיקר לתעל את האנרגיות למקום חיובי.

דרך אגב, לקח לי חצי שעה לענות לשני הסוקרים ולתקן את הדרוש ולזה הם קוראים major revision ?!

לצפיה ב-'תכתבי לעורך האחראי'
תכתבי לעורך האחראי
14/10/2019 | 16:16
5
49
אימייל ישיר לעורך שמביע בצורה מנומסת את הדאגות שלך מהשפוטים יכול לעזור מאוד. הרבה פעמים עורכים לא ממש קוראים את המאמרים ומשאירים לשופטים ולכותב המאמר להתנצח אחד עם השני. כשכותבים ישירות לעורך הם חייבים לנקוט עמדה ולקרוא יותר בעיון את הביקורות.
לצפיה ב-'אמת, אבל אל תלכלכי על שופט מטומטם'
אמת, אבל אל תלכלכי על שופט מטומטם
14/10/2019 | 18:33
3
58
פשוט תגידי משהו בסגנון
 
I seem to be failing in communicating to the reader that, in fact, I am accepting his/her insightful comments and have addressed them thoroughly in the following ways...
 
Is there any way you could intervene in way that would allow us to move forward with the review process?
לצפיה ב-'יותר מזה'
יותר מזה
14/10/2019 | 20:59
2
66
הייתי מציע לא לבקש באופן ישיר מהעורך להתערב. עדיף לנסח את הפנייה באופן עובדתי: אלו היו ההערות, הגבתי בצורה כזאת וכזאת, אבל נראה שלא הצלחתי להעביר את המסר. אבקש את עצתך כיצד להתייחס. ואז, או שהעורך ייתן עצה או שיקבל את התגובה שלך ויגיד לך (באופן ישיר או עקיף) להתעלם מההערה.
 
לצפיה ב-'אמת ויציב'
אמת ויציב
14/10/2019 | 21:25
26
לצפיה ב-'מעולה! '
מעולה!
17/10/2019 | 16:28
28
מתכוונת לאמץ בשתי ידיים ובעשר אצבעות!
לצפיה ב-'אני אחבר את העצה הטובה עם זו שאור302 הציע!'
אני אחבר את העצה הטובה עם זו שאור302 הציע!
17/10/2019 | 16:22
17
לצפיה ב-'עדכונים ממאבקי לכתיבת הספר'
עדכונים ממאבקי לכתיבת הספר
13/10/2019 | 02:52
2
59
אכן, מאבק, בעיקר בעצמי. הפרוייקט הוא אכן טיטאני, וההתקדמות היא אטית. לא רק מחמת חוסר זמן, זה דווקא אני מוצא. אלא שהזמן מקוטע, מנוקד. אני מגלה שאני צריך בערך יומיים של עבודה חלקית ומקולקלת כדי להיכנס למוזה של עבודה חלקה יותר. אלא שסוף שבוע הוא רק יומיים ואז עד שאני כבר נכנס למצב עבודה, חוזרים ללמד. עכשיו מתחילה חופשת הסתיו אז יש לי עד יום רביעי לעבוד. וזה בלי עניינים אחרים כמו הוראה שיש להתעסק בהם.
 
הכתיבה עצמה גם היא מתסכלת. הרי מדובר בסיבוב שלישי. ראשון היה הדוקטורט, שני היה פרסום המאמרים, ועכשיו חשבתי אני רק מעתיק מדביק ומלטש. מסתבר שלא. הפרק נוכחי הוא הפרק הפותח התאורטי, אולי משום כך התסכול, שכן אני משנה לא מעט ביחס למחקר הדוקטורט שלי. אני מנסה להתנחם בכך שהפרקים הבאים אמורים להיות קלים יותר. נראה.
 
מה שבטוח זה שכתיבת ספר קשה לעין שיעור מכתיבת מאמר, שבו מגבלת המילים היא קללה אבל גם ברכה. לא צריך לפתח כל דבר לעומק, אין מקום, ניגשים ישר לעניין. בספר הסיפור אחר. זה קצת כמו שעוברים מבית קטן לגדול ופתאום מגלים שצריך לקנות רהיטים נוספים כדי למלא חדרים ריקים.
לצפיה ב-'חזק ואמץ!'
חזק ואמץ!
13/10/2019 | 06:52
1
45
אתה כותב את "ספר הדוקטורט" כמה שנים אחרי סיום הדיסרטציה, ואחרי שכבר המשכת לעסוק בחומר במאמרים. זה מקשה עליך, כי אתה כבר במקום אחר מזה שהיית בו כשכתבת את הדיסרטציה ויש לך הרבה ביקורת על עצמך (שלא לדבר על זה שאתה אור302, מושג שהגדרתו המילונית היא "ביקורת עצמית קטלנית"). מצד אחר זה אומר שהספר יהיה תוצר של ויכוח ודיון ממושך בין אור-של-פעם לאור-של-עכשיו, מה שאומר שיש לו סיכוי להיות טוב בהרבה מהדיסרטציה. 
בארץ מצפים מאנשי מדעי הרוח לספר בשלב מוקדם, לפחות בתחום שלי זה משמעותי מאוד במציאת עבודה, ובנוסף יש חשש לפרסם יותר מדי מאמרים מהדוקטורט כי ההוצאות דורשות חומר "שלא פורסם", וזה לא לטובת הספרים. 
דוגמה אישית: לא מזמן כתב לי חוקר שקרא את ספרי, והיו לו כמה הערות נקודתיות נכונות וצודקות. אם הייתי מפרסמת מאמר על הנושא המסוים הזה אולי הוא או מישהו אחר היו מעירים לי לפני שזה הופך לספר. עכשיו זה אבוד, והטעויות מודפסות לדראון עולם או עד שמישהו אחר יכתוב מאמר על הנושא (הלוואי...). 
בהצלחה!
לצפיה ב-'הכול נכון.'
הכול נכון.
14/10/2019 | 01:42
40
בעניין המאמר שלא כתבת: הרי אם העניין שביקר החוקר היה יוצא כמאמר ואז מתוקן בספר - הרי השגיאה הייתה זמינה כמאמר ואף שתוקנה בספר, מי ערב לך שדווקא גרסת הספר הייתה זו שאנשים היו קוראים ומצטטים? מה גם שהיה עלייך לתקן את עצמך, להודות בטעות ולהסתבך עם ההשלכות הרוחביות של הציטוט, מה שיכול היה למוטט אולי את כל התזה שלך. יותר פשוט לטעות מבלי לדעת. פחות עבודה, כולם טועים לפעמים וזה בהנחה שמישהו תופס את השגיאה.
לצפיה ב-''
03/10/2019 | 19:09
1
111
***טריגר פגיעה מינית ופגיעה פיזית בילדות
 
 
 
 
 
הי,
במסגרת התואר השני אני לוקחת חלק במחקר גדול שנערך באוניברסיטת תל אביב ושואף לבסס ידע אמפירי איכותי שיעזור בטיפול, בחשיפה, במניעה והתמודדות של הגורמים המלווים ילדים שעברו פגיעה מינית ופיזית. כמו כן תקוותנו היא שחלק מהידע שיופק יעזור לקדם צדק עבור ילדים נפגעים בארץ ובעולם.
***מאמינים/ות שנפגעתם/ן בילדותכם/ן? אנו מאמינות כי יש בידיכם/ן ידע קריטי. ***
מצ״ב שאלון לבוגרים ובוגרות שעברו פגיעה בילדותם. במידה ועברתם/ן פגיעה בילדותכם/ן ואתם/ן מרגישים/ות בשלים/ות לכך נודה לכם/ן אם תוכלו למלא את השאלון החשוב הזה. הוא מבטיח סודיות מלאה.
השאלון נוגע בלב חווית הפגיעה על מנת לייצר שינוי אמיתי. (ביכולתכם להפסיק את המענה על השאלון בכל שלב).
צוות המחקר כאן עבורכך לכל דבר, אל תהסס/י לפנות אלינו
4childrenfuture@gmail.com
צוות החוקרות
 
לצפיה ב-'בהצלחה רבה ! '
בהצלחה רבה !
04/10/2019 | 07:02
61
הנושא זה כל כך חשוב ואני מקווה שמעבר לענין האקדמי, יהיו לו יישומים מעשיים. 
 
השאלון מיועד לנבדקים בגילים שבין 18 - 45. מדוע בחרתן את 45 כגבול עליון? 
 
 
 
 
לצפיה ב-'Cover letter - Lectureship'
Cover letter - Lectureship
29/09/2019 | 14:59
1
82
שלום! לצד ההכנות לראש השנה, אני עומלת כרגע על כתיבת COVER LETTER למשרת מרצה (מדעי החברה) באוניברסיטת מחקר מובילה בבריטניה. שתי שאלות:
1) תיאור המשרה כולל, כצפוי, הוראה ומחקר. בקריטריונים מופיעות קודם דרישות ההוראה ורק לאחר מכן דרישות המחקר. האם רצוי לכן לציין קודם את הניסיון בהוראה ורק אחר כך לעבור למחקר?
2) האם מכתב בן 2.5 עמודים זה סביר? ארוך מידי?
תודה רבה וחג שמח...
לצפיה ב-'השאלה היא על מה הדגש בתאור המשרה ובכותרת'
השאלה היא על מה הדגש בתאור המשרה ובכותרת
29/09/2019 | 15:59
75
האם מחפשים מרצה וחוקר במידה שווה או שיש דגש על אחד מהם? אם זה חצי חצי אז הייתי הולך לפי הסדר שנכתב. 2.5 עמודים זה קצת ארוך אבל לא נורא. אם אפשר לכתוב בשני עמודים עדיף אבל מצד שני, אם לא מגבילים אותך במספר העמודים אז לא חושב שזו בעייה.
 
ואם את צריכה עזרה להבין דברים שכתובים ב"בריטית" את מוזמנת לשאול בפרטי.
לצפיה ב-'נטישת דוקטורט'
נטישת דוקטורט
26/09/2019 | 07:24
6
186
שלום
המנחה ואני לא משדרים על אותו הגל והבחירה הייתה משהו בנוסח ברירת מחדל (גם שלו וגם שלי).
חוויתי תחושת ניכור והדרה מאז תחילת העבודה ביחד ונמאס לי, זו אינה מטרת המחקר (למיטב הבנתי).
רציתי להיפגש עם אחד הקודקודים ולשתף ולשמוע עצה טובה אבל מסתבר שזה תפקיד המזכירה שלו (לחסום גישה אליו) ולא הייתה לי נגישות.
האמנם יש מצב שהקודקודים כה נישאים מעם שאין אפשרות לפגישה קצרה לאחר תאום והמתנה כפי שיידרש?
כרגע אני במצב שנוטה יותר לעבר עזיבת המחקר והמקום הזה, נמאס מצביעות, אטימות והדרה. חבל על כל החומרים שכבר נאספו ועובדו אבל...
אשמח לשמוע מכם
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
26/09/2019 | 17:13
1
131
ראשית מי הם אחד הקודקודים ראש החוג? לא נראה לי שהחסימה היא בעיה מהותית אפשר אולי לנסות לשלוח מייל ישיר לבקש להתייעץ אולי, אפשר ללכת לכנס /סדנה /סמינר מחלקתי שהוא נמצא בו ולנסות לדבר, או לראות מתי הוא מלמד בשנה"ל ולנסות להיתקל בו.
אבל לא ברור לי  מה אתה רוצה שהוא(הקודקוד) יגיד למנחה?נו נו נו לא יפה שאתה לא מתייחס לדוקטורנט?- סביר שלא יקרה וגם לא יעזור, אולי אפילו יכעיס אותו. 
 
האפשרויות שלך הן או לנסות לדבר עם המנחה לתאם ציפיות, או למצוא מנחה אחר באותה אוניברסיטה(והבנתי ממך שאין), או ללכת לנסות למצוא מנחה אחר באוניברסיטה זו או  אחרת או לעזוב את המחקר במסגרת אקדמית 
 
השאלה היא עד כמה הנושא מעניין אותך והכתיבה בוערת בעצמותייך? מה המטרות שלך במחקר? השתלבות באקדמיה - לדעתי אל תבנה על זה, לפחות לא אם אתה בתחום של מדעים עיוניים מדעי החברה וכו'. רבים מהכותבים בפורום יסכימו איתי שיזה יכול לקרות אבל סטטיסטית רבים לא מגיעים למשרה בתקן. 
 
האם אתה חושב שזה יוביל לקידום מקצועי משמעותי בתעשיה ? במידה שאתה לא במדעים העיוניים - תלוי עד כמה אתה חושב שזה יקפיץ אותך.
או שפשוט אתה נהנה לחקור והנושא בוער בעצמותייך ואתה ורוצה להגיע למישהו שיותר תיהנה ממנו ומהעבודה עמו. 
 
אם הרצון והתמריצים שלך גדולים ומשמעותיים מבחינת קידום בתעשיה/עניין בנושא שבוער בעצמותייך, תעשה כל מאמץ או ליישר את ההדורים עם המנחה ולתאם איתו ציפיות , או למצוא אחר במוסד אחר, לא נראה לי שלמנחה יש משהו נגדך ולכן לא נראה לי שהוא יחסום אותך. נשמע שהוא פשוט לא בנאדם זמין וההנחיה היא בעדיפות נמוכה בסדר העדיפויות שלו. 
 
מהרושם שלי, מנחים רבים אינם זמינים די הצורך. אישית חיכיתי למנחה 8 חודשים שיגיע לקרוא פרקים שכתבתי בינתיים המשכתי לכתוב ולקרוא אבל חיכיתי למשוב שכשהוא הגיע הייתי צריך לתקן הרבה יותר דברים שהתקדמתי עמם הלאה. ואז כשהוא הגיע לקרוא פרקים כל פעם הוא היה קורא קצת והיה צריך לנדנד, לתזכר וכו'. למזלי בסוף קרא הכל וכשקרא עשה עבודתו נאמנה והעיר יסודית והשקיע.
 
אני עוד בן מזל מול דוקטורנטים של מנחה אחר בפקולטה שהיה לו מעמד גבוה והוא אמנם סידר להם מלגות לרוב אבל אנשים נגררו אחריו 7-8 שנים! מלגאים ולא אנשים שמשלבים עבודה. 
 
אם התמריצים בתעשיה, או התמריצים הפנימיים לכתוב והעניין בנושא וההנאה מהמחקר  אינם מספיקים, אז לא כדאי להיתלות בעלות השקועה כי זה מסלול ארוך שיהיו לו עוד עלויות של השקעה מנטאלית וכספית שיש להניח שהן יותר גבוהות מאלו שכבר השקעת בהם ולעזיבה בשלב מאוחר יותר תהיה הפסד גדול הרבה יותר של המשאבים שהושקעו. 
שנה טובה ובהצלחה
לצפיה ב-'מסכימה עם יובלו'
מסכימה עם יובלו
28/09/2019 | 11:56
90
קשה לי לחשוב על תסריט שבו תלונה בפני בכיר בחוג תשפר משהו ביחסים עם המנחה. אם כבר, זה עלול לפגוע בך מאוד.
הבעייה של חוסר תיאום בין הציפיות של תלמיד מחקר מהמנחה שלו והציפיות של המנחה היא בעייה קשה וידועה. יש מקומות בחו"ל בהם חותמים (פיזית) על חוזה שמפרט מה חובות כל צד, אבל בארץ זה לא קיים ככל שידיעתי מגעת, וחבל. 
התייעצות עם דוקטורנטים ודוקטורנטים-לשעבר של אותו מנחה עשויה להיות מועילה יותר: אולי בעצם משהו בהתנהלות שלך בעייתי? אולי המנחה בעייתי, אבל יש לו יתרונות אחרים שבזכותם שווה לבלוע את הצפרדעים? ואולי המנחה הזה באמת לא מתאים לך - ואז כאמור הברירה היא לנסות להתחיל מחקר דומה במקום אחר או לעזוב בכלל. 
בהצלחה ושנה טובה יותר.
 
 
לצפיה ב-'מכיר את זה מקרוב'
מכיר את זה מקרוב
28/09/2019 | 16:14
107
חוויתי משהו דומה. לאחרונה די נפוץ העניין שמצטרפים לפרוייקט שהמנחה עובד עליו ולמעשה זה מצב שכולם זוכים בו - המנחה מקדם את הפרוייקט שלו, הדוקטורנט יוצא עם דוקטורט. לי היה מצב כזה - הצטרפתי לפרוייקט של המנחה שלי אבל עם הזמן הרגשתי שמשהו לא עובד בנינו, הרגשתי כפי שכתבת, שאנחנו לא משדרים על אותו גל, ולכן הגשתי הצעת מחקר והחלטתי שאני רוצה לבדוק מה קורה שם, לפני שאני ממשיך הלאה.
קבענו פגישה ובקשתי שנדבר על ההצעה קודם. לטענתו ההצעה לא הייתה טובה, ולכן באופן טבעי בקשתי ממנו שיסביר לי מה לא טוב ושישלח לי את ההערות. לא תאמינו אבל תשובתו הייתה "אני הכנתי מסמך מלא עם הערות, אבל לא תאמין וזה לא מקצועי מצידי, הוא נעלם לי". התחלנו לדבר על ההצעה בלי הערות ומיד הבנתי שהוא בכלל לא קרא אותה! פה אמרתי שזהו.
אני חבר סגל במוסד אקדמי ונפגשתי עם הדיקאן אצלינו במוסד ועם עוד מרצים בכירים שאמרו לי פשוט לברוח ולחפש מקום שבו יהיה לי טוב. דוקטורט, כפי שאתם יודעים, זה לא פרוייקט קצר וכרוך בהרבה מאוד השקעה. 
הקושי היה כשניסיתי למצוא מנחים במוסדות אחרים. ללא הצלחה. הדיקאן שלי התערב ושאל את המנחים שסרבו לי מה הסיבה. הם אמרו לו שהמנחה הקודם לא ממליץ. כן, בגלל קצר בנינו וחוסר מקצועיות מצידו הוא שם לי רגליים. 
היום אני במקום אחר עם מנחה אחר ורק אחרי שעברתי מנחה, הבנתי מה פספסתי כל הזמן הזה.
לדעתי - צריך למצוא את האיזון בין מנחה קשוב מצד אחד וחופש כתיבה מצד שני לנושא מחקר שיעניין אותך.
 
נ.ב
אם זה מנחם - הרוב המכריע של הסגל אצלינו לא סיים עם המנחה שהתחיל :)
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'תוכן והרגשה'
תוכן והרגשה
03/10/2019 | 11:10
2
79
מעבר למה שכתבו לך, שאפשר לסכם ב'עזוב ותחפש מנחה אחר/ת' הסגנון שבו כתבת את ההודעה מרגיש לי שנעלבת. 
 
אז כן. קודוקודים הם אנשים שבדרך כלל, פחות נגישים ויש להם 'שומרי סף'. נתנו לך עצות טובות איך לצלוח את המחסום הזה. אישית, בנסיבות אחרות, יכולה לומר לך שזה מה שעשיתי והצלחתי. 
 
שנית, בניגוד לזוהר שאולי קיים לאקדמיה מבחוץ, היא מקום רווי יצרים, תככים, קנאות ושאר היבטים אנושיים להפליא. ע"ע 'הערת שוליים' הנפלא. 
חלק מהאנשים אף טוענים לרווית יתר בארץ. לא בטוחה בזה. אולי משום שהמקום קטן יותר?
בכל אופן, גישה נעלבת היא לא גישה פרודוקטיבית. אני מקווה שזה לא נשמע נזיפה אלא שיקוף של מה שחוויתי מהטקסט. הפרידה מהמנחה יכולה להועיל לך. כדאי לעשות אותה 'באלגנטיות'. 
 
 
לצפיה ב-'כל שכתבתם אכן נוגע'
כל שכתבתם אכן נוגע
06/10/2019 | 15:52
1
57
החלטתי לנטוש את האוניברסיטה הזו ולנסות באוניברסיטה אחרת.
אולי שם יהיה טוב יותר (?)
תודה על העצות הטובוץ
לצפיה ב-'את צריכה לנסות לגבש דרך פעולה טרם המעבר,'
את צריכה לנסות לגבש דרך פעולה טרם המעבר,
06/10/2019 | 16:25
57
אחרת את עלולה לשחזר את הבעיות. הכי טוב לדבר עם מונחיים עכשוויים וקודמים של המנחה ולראות מה דעתם על העבודה המשותפת.
לצפיה ב-'טיפים: רגע לפני הגשת מאמר'
טיפים: רגע לפני הגשת מאמר
27/09/2019 | 14:37
1
80
עם סיום כתיבת המאמר הראשון שלי, אשמח לשמוע אם יש לכם עצות מכל סוג לשלב האחרון של לפני שליחת המאמר אל כתב העת. יעזרו לי מאוד עצות שיתנו לי ביטחון בכתיבה שלי וגם דגשים ו״שדרוגים״ אחרונים שאתה מרגישים שמעלים את סיכויי הקבלה שלכם, משפרים את הרושם של הבודקים ומצמצמים את מספר ההערות בשיפוט כתב היד.
תודה רבה על העזרה ושנה טובה.
לצפיה ב-'לתת לכמה אנשים לקרוא'
לתת לכמה אנשים לקרוא
27/09/2019 | 17:28
64
המנחה, כמובן, וחברי הועדה המלווה אם יש כזו. בנוסף אפשר לבקש מסטודנטים אחרים במחלקה, קרובי משפחה או חברים לקרוא. לא חייב בהכרח להיות מישהו מהתחום או שמכיר ספציפית את נושא המחקר. סתם אנשים "חיצוניים" יכולים להצביע על נקודות שאינן ברורות וניסוחים שצריכים שיפור.
 
בתחומים מסויימים יש  checklists (לרוב לפי סוג המחקר) שאפשר להשתמש בהם כדי לבדוק את עצמך. חלק מהם גם אפשר להעביר מתחום לתחום, וחלק גדול מהדברים ברשימות אינם תלויי שיטה, ולכן ניתנים להעברה. הנה דוגמא אחת של צ'ק ליסט למחקרים איכותניים בתחום הבריאות (לדעתי מתאים בעיקר למחקרים בגישה פוסט-פוזיטיביסטית ופחות למחקרים בגישה קריטית, למשל). כפי שניתן לראות, הרבה מהנקודות ברשימה רלוונטיות לכל מחקר ולאו דווקא מחקר איכותני או מחקר בתחום הבריאות.
אני משתמש די הרבה בצ'ק ליסטס כאלו כדי לבדוק את עצמי, למרות שיש לי לא מעט נסיון בכתיבת מאמרים.
לצפיה ב-'איך משיגים שאלון ממחקר ספציפי?'
איך משיגים שאלון ממחקר ספציפי?
26/09/2019 | 20:11
1
44
היי כולם,
לצורך הדוק' אני זקוק לשאלון מתוך המאמר הזה:
איך אני יכול להשיג את השאלון עצמו מבלי לפנות לכותבים (פשוט כי הם לא עונים).
 
תודה לעונים.
 
לצפיה ב-'לחפש מי ציטט אותם'
לחפש מי ציטט אותם
03/10/2019 | 11:02
16
ו/או השתמש באותו שאלון או שאלון דומה. 
 
 
לצפיה ב-'שאלה- אשמח לעזרה'
שאלה- אשמח לעזרה
25/09/2019 | 12:03
2
102
היי
אני בתהליך כתיבת הצעה לתזה (מדעי הבריאות והרווחה). בפרק השיטה בחלק של תיאור המשתתפים, אני מסתמכת על נתונים מעבודת דוקטורט. כיצד עליי לציין זאת בגוף העבודה?
 
תודה
לצפיה ב-'הפניה לעבודת מוסמך / דוקטורט'
הפניה לעבודת מוסמך / דוקטורט
26/09/2019 | 18:57
1
51
הפניה לעבודת דוקטור או מוסמך היא כמו לספר, בהתאם לפורמט (APA, MLA, שיקגו...) מה בדיוק לכתוב אפשר למצוא במדריכים של הפורמטים השונים, למשל כאן עבור APA. 
לצפיה ב-'בהתאם ל APA'
בהתאם ל APA
29/09/2019 | 18:12
16
לצפיה ב-'סקירת תקצירים לכנס וקורות חיים'
סקירת תקצירים לכנס וקורות חיים
16/09/2019 | 08:43
5
109
בוקר טוב,
סקרתי תקצירים לכנס מסוים - די מכובד, למיטב הבנתי. 
האם נהוג לציין זאת בקורות חיים?
 
חשוב לציין שמדובר על סקירה עיוורת - הם לא יודעים מי אני ואני לא יודעת מי הם. לפחות על הנייר, כי בכל זאת, אני חוקרת את הצ'ופצ'י'ק של הקומקום והרוב עברו לבר מים...
לצפיה ב-'את יכולה להוסיף את זה איפה שאת כותבת על שיפוט של מאמרים'
את יכולה להוסיף את זה איפה שאת כותבת על שיפוט של מאמרים
16/09/2019 | 10:24
4
88
שעשית. זה לא משנה שהשיפוט עיוור, גם לשפוט מאמרים נעשה לרוב בצורה עיוורת.
לצפיה ב-'תחת הסעיףacademic referee '
תחת הסעיףacademic referee
16/09/2019 | 19:07
2
66
 את יכולה לרשום שיפוט תקצירים לכנס.
אם את שופטת תקצירים זה לא למעשה אומר שאת חברה בוועדת הכנס? חברה בוועדה המארגנת של הכנס? שזה טייטל בפני עצמו לא?
לצפיה ב-'לא בהכרח'
לא בהכרח
16/09/2019 | 21:28
73
לפעמים כמות האנשים ששולחים תקצירים היא גדולה, ואם רוצים שכל תקציר יקרא לפחות על ידי שני אנשים אז זו משימה כמעט בלתי אפשרית למארגנים.
לצפיה ב-'תודה! וכמו שהקוסם ענה. לא חברה בוועדה המארגנת'
תודה! וכמו שהקוסם ענה. לא חברה בוועדה המארגנת
17/09/2019 | 07:41
29
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/09/2019 | 07:42
18
לצפיה ב-'כיצד להעריך מאמר בכתב עת אופן אקסס בתשלום?'
כיצד להעריך מאמר בכתב עת אופן אקסס בתשלום?
10/09/2019 | 04:10
26
112
הנה צרה שלא העליתי בדעתי. לאור קידומי המזהיר בשנה האחרונה, כבר נתמנתי לחבר וועדת הערכה לחבר מחלקה במסלול קביעות - הערכת שנה שנייה. אכן, אין כמו לראות את הדברים מבפנים. בערך כמו להציץ למטבח של מסעדה: עדיף שלא תדעו מי ואיך בישלו לכם את האוכל, אחרת לא תחזרו. עבדכם הנאמן נתמנה לאחראי החלק המחקרי (להבדיל מהוראה ושירות). אחראי עם שותף שהוא גם ראש המחלקה. בכל מקרה, בעודי כותב דוח נאה וחיובי - נטול מחמאות ריקות, אולם פטור בלא כלוּם אי-אפשר - אני מדפדף באינטרנט ומגלה כי אחד מכתבי העת שבו אמור להתפרסם מאמר הוא אופן אקסס בתשלום - $1000 דולר. עכשיו, אני לא יודע אם המועמד אכן שילם את הסכום. מי יודע, אולי לאותו גיליון מיוחד לא גבו כסף? זה גיליון מיוחד לנושא מסוים, אך יש להם המון גיליונות כאלה אז זה לא אומר יותר מדי. פה עולות כמה שאלות:
1. האם זה ענייני? לא אני מנהל את הוועדה הזו, ולא קיבלתי הוראות מיוחדות לעניין כתבי עת בתשלום, בעצם לא קיבלתי הוראות בכלל. אולי אין הנחיות בעניין הערכות הוועדה שהיא מחלקתית, ותפקידה להציג את הדברים לוועדה האוניברסיטאית, שבתורה פשוט מסתמכת על המחלקתית. יופי של שיטה.

2. האם זה משנה שכתב העת הוא אופן-אקסס בתשלום? זה אכן כתב עת של שיפוט עמיתים - נו? באמת בעיה לקחת כמה ליצנים שיעשו שיפוט עמיתים? אם כי במקרה הזה מדובר בעורכים מוכרים של הגיליון המסוים הזה. אז מה? אולי גם הם מקבלים שכר פה.

3. האם שווה להעלות את העניין לדיון בוועדה? זה עניין שלי? זה תפקיד שלי? במקרה יצא שכשחילקנו את החומרים ביני לבין ראש המחלקה, המאמר הזה יוצא אצלו. אני כיסיתי אחרים. אז זו אחריות שלו לברר. לי סתם יש אף ארוך.

4. למה כל זה נשמע לי כמו תירוצים? הרי ברור שאני רק מתחמק מהעלאת העניין לדיון בוועדת ההערכה שלנו ושהם יחליטו. מאידך, רק חסר לי שיגידו לי "אתה צודק! בוא נכתב בדוח "להבא מומלץ למועמד לפרסם בכתב עת רציני שלא בתשלום". מה אני מחפש להרוס לאנשים קריירות? מאידך, רק חסר לי שהיות שלא הערתי, המועמד ימשיך לפרסם שם ועוד חמש שנים בוועדה האמתית של הקביעות מישהו יעורר בעיות. אני גם אהיה בוועדה של השנה הרביעית מן הסתם. כלומר, אני זורע לעצמי פה את זרעי הפורענות של אז.

עכשיו אתם מבינים למה אני לא זורק לכלוך על הרצפה? לא מתוך דאגה לסביבה או איזה קוד מוסרי, אלא מחשש שמישהו יחליק על זה יום אחר כך וזו תהיה אשמתי. פעם ניקיתי במגבת נייר את כל האזור של הברזייה בתחנה המרכזית בניו-יורק כי שפכתי קצת מים וחששתי שאיזו זקנה תחליק ותשבור מפרקת. אסור לי להתמנות לתפקידים נושאי אחריות, או להבדיל, אני צריך להתמנות לתפקיד עם הכי הרבה אחריות. בשני המקרים לא יהיו לי התלבטויות. בראשון כי הן לא עולות ובשני כי אין בררה.
לצפיה ב-'אופן אקסס לא בהכרח אומר איכות נמוכה'
אופן אקסס לא בהכרח אומר איכות נמוכה
10/09/2019 | 06:38
1
82
או שיפוט עמיתים לקוי. יש כתבי עת מצויינים שהם אופן אקסס, ויותר מזה- יש קרנות מחקר (NIH למשל) שדורשות שמאמרים שיוצאים מגרנטים שלהם ייפתחו לקהל הרחב תוך שנה. גם הרבה כתבי עת שאינם אופן אקסס תפסו טרמפ על העניין ומציעים לפתוח את המאמרים מיד תמורת תשלום סמלי שנע בין 1500 ל3000  דולר (אלף דולר זה יחסית נמוך למה שאני מכיר).
 
וכמה עצות מעשיות:
1. לבדוק האם המו"ל חבר ב COPE
אם כן, זה כבר מוריד את רמת החשדות.
2. שנית, עורכים בכתבי עת אופן אקסס בד"כ לא מקבלים תשלום. אם העורכים מוכרים בתחום זה גם מוריד את החששות
3.לבדוק האם כתב העת מופיע באינדקסים רציניים בתחום והאם יש לו אימפקט פקטור.
4. הכי חשוב: לשפוט את איכות המאמר עצמו ולא את הבימה שבה התפרסם. מפנה כאן שוב להצהרת סן-פרנסיסקו בעניין הערכת מחקרים:
לצפיה ב-'אמת ויציב אלא שהמצב מעט שונה במדעי הרוח'
אמת ויציב אלא שהמצב מעט שונה במדעי הרוח
10/09/2019 | 15:07
64
אצלנו $1000 זה סכום עתק. אם מישהו משלם אותו מתקציב מחקר - אין תקציבי מחקר בעצם, יש תקציב ראשוני למי שהתחיל מסלול קביעות. התקציב הזה הוא $5000, כלומר חמישית ממנו? זה טירוף. אני יכול להעלות על דעתי קולגה אחת שישלם סכום כזה או כל סכום בכלל. אני גם לא יודע אם הסכום שולם בכלל, מי יודע? אולי הייתה הנחה לכותבים צעירים בראשית דרכם בתיווך העורך המיוחד?
 
אגב, כתב העת אכן חבר ב-COPE, ההוצאה שלו היא מסחרית דיגיטלית, משהו כזה, כלומר לא רק שלא אוניברסיטאית, אלא אפילו לא ברמה של רוטלדג' או בלומסברי.
 
אגב, שיפוט רמת המאמר היא לא ענייני. זה נשאר לקורא החיצוני בוועדת הקביעות בעוד כמה שנים ואז כבר יהיה מאוחר מדי. אלא שגם אז לא יבדקו, להערכתי.
לצפיה ב-'לא להלחם בטחנות רוח'
לא להלחם בטחנות רוח
10/09/2019 | 09:59
67
לאופן אקסס ופרסום מאמרים בתשלום יש מנעד רחב מאד. החל מכתבי עת מעולים ומכובדים שדורשים תשלום על פרסום (התקיימו כאלה מעטים כבר לפני עשרות שנים) ועד כתבי עת בסגנון ניהול סיני/הודי עם "שיפוט עמיתים" על הנייר, שמקבלים לפרסום כמעט כל מאמר.
מכיוון שזו דרכה של האקדמיה היום, וכל מי שמתקשה בפרסום מאמר כלשהו (או סתם נמאס לו מדחיות או מביקורת דבילית) יכול בקלות לדחוף אותו לכתב עת בתשלום , אז כבר כמעט אין משמעות לבמה, לביקורת העמיתים, לתשלום ולאופן אקסס אלא רק לאיכות המאמר.
ובמקרה זה אני ממליץ להתייחס לאיכות המאמר בלבד.
 
 
לצפיה ב-'לא חושב שזה משהו שצריך להדאיג אותך'
לא חושב שזה משהו שצריך להדאיג אותך
10/09/2019 | 13:45
49
כמו שנאמר כאן, אופן אקסס לא מעיד בהכרח על רמה נמוכה כמו שכתב עת סגור לא אומר בהכרח רמה גבוהה. אני בטוח שגם אתה נתקלת בשיפוט עמיתים גרוע בכתבי עת מכובדים. למעשה, יותר קל למצוא שופטים גרועים לכתב עת בשיפוט אנונימי כי באופן אקסס מפרסמים את שמות השופטים.
 
בכל מקרה, המאמר נאה בעיניך או בעיניי השופט השני? אנשים שוכחים, אבל השיפוט האמיתי מתחיל כשמאמרים מתפרסמים ולא כפופים ל2-3 שופטים אקראיים.
לצפיה ב-'אין לכם דרוג בתחום שלכם?'
אין לכם דרוג בתחום שלכם?
10/09/2019 | 14:46
4
59
במשפטים לדוגמה יש דרוג
 
ובין אם הוא הגיוני, או לא - הולכים לפיו. ואם אתה רוצה להתקדם תפרסם בכתבי עת שהם נחשבים Aּפלוס או A לדוגמה. אל תפרסם רשימות קצרות, אל תפרסם בכתבי עת אונליין כי הם לא מדורגים וכו'. 
כיצד מדורג כתב העת המדובר באופן אקסס? ואם אין לכם דרוג של הפקולטה, כיצד הוא מדורג בדרוג האמריקני הרלוונטי לכתבי עת? 
אם הוא בתשלום או לא בתשלום זה לא ממש משנה  השאלה איך הוא מדורג.
הוצאת ספר לאור בהוצאה אוניברסיטאית היא גם בתשלום (עשרות אלפי שקלים) לדוגמה הוצאת בר אילן,  חיפה ועוד. וזו הוצאה מדעית לכל דבר ועניין והפרסום נחשב, ככל שמחשיבים עדיין פרסומים בעברית. 
 
לצפיה ב-'במדעי הרוח הדירוגים האלה פחות רלוונטיים.'
במדעי הרוח הדירוגים האלה פחות רלוונטיים.
10/09/2019 | 15:00
1
22
לצפיה ב-'אם לא מתחשבים בדרוג -'
אם לא מתחשבים בדרוג -
10/09/2019 | 15:19
49
אז נראה לי שהשאלה היא התוכן. כמו כן ציינת שזה גיליון נושאי, ובמשפטים לדוגמה יש חריג לגבי סימפוזיון וכו' שמקבץ אליו מומחים בתחום. 
 
לא נראה לי שעצם התשלום צריך להיות בעיה. יש כתבי עת לא נחשבים שהם לא בתשלום. הוצאות אוניברסיטאיות נחשבות שלפרסם שם ספר זה עשרות אלפי שקלים. 
 
אם התוכן בסדר בעינייך וראוי אז לדעתי יותר טוב להתעלם מעצם התשלום, אולי במועד אחר שווה להעלות את השאלה מה עמדת הפקולטה לגבי כתבי עת מסוג זה. כדי שאדם לא יפרסם ואחר כך פתאום יגידו לו שזה לא נחשב. 
לצפיה ב-'זו פרקטיקה פסולה, שהרבה חוקרים ועורכים בכירים יצאו כנגדה'
זו פרקטיקה פסולה, שהרבה חוקרים ועורכים בכירים יצאו כנגדה
10/09/2019 | 18:17
1
62
הצהרת סן-פרנסיסקו (DORA) שקישרתי אליה היא דוגמא לכך. מה שחשוב הוא איכות המחקר עצמו ולא איכות הבימה שבה הוא פורסם. העניין הוא שלכולנו יש נטייה לחפש קיצורי דרך ולכן משתמשים בדירוגים ואימפקט פקטור של כתבי עת כ sorrogate לאיכות המחקר. אבל זו לא המטרה לשמה נועדו הדירוגים ואלו מדדים לא אמינים להערכה לצרכי קידום, קביעות וכד'.
במידה רבה זו גם עצלנות של המעריכים שבמקום לקרוא את המחקרים עצמם משתמשים במדדים חיצוניים (ולכל תיק קביעות/קידום שראיתי עד היום צורפו דוגמאות מאמרים של המועמד- ותמיד אפשר למצוא עוד בקורות החיים).
לצפיה ב-'אני לא חושב שזה רק עניין של קיצורי דרך.'
אני לא חושב שזה רק עניין של קיצורי דרך.
10/09/2019 | 18:36
43
קודם כול, לא בכל מוסד או וועדה מעריכה יושבים אנשים מאותו תת-תחום או תחום בכלל. זו בעיה כרונית במוסדות קטנים, אבל גם בגדולים בתחומים שונים זו יכולה להיות בעיה אמתית. לא תמיד יושב מי שיכול להעריך את איכות המחקר עצמו ואני כבר לא מדבר על זה שהערכה ברמה פנים-מחלקתית או פנים-מוסדית אינה משתווה להערכה חיצונית, אנונימית של מומחים בתחום שמינה כתב העת (בהנחה שמונו מומחים בתחום, לך תדע).
 
שנית, פרסום בכתב "יוקרתי" היא לא רק עניין של איכות המחקר. זהו גם הישג בפוליטיקה התחומית, בשיח התחומי, בנראות המחקרית בתחום. זה אומר שהתחום שלך מקבל אותך ומעריך אותך ברמה מסוימת. זו אינדיקציה גם להישגים שלך במחקר עצמו אולם כמובן בעירבון מוגבל. אם תחום המחקר שלך מקבל אותך בשעריו, זה איתות למוסד על המעמד שלך. אם אתה מפרסם רק מחוץ לכתבי העת המרכזיים של התחום, זה אומר משהו עליך וצריך לעורר סימני שאלה. סימן שאלה אינו סימן קריאה לאות אזהרה. אבל זה סימן.
 
יש פה עניין של איזון. אם מועמד מפרסם רק בכתבי עת איזוטריים או מחוץ לתחום שלו (ותחום הוא עניין רחב וגמיש) זה שונה ממצב שבו מועמד מפרסם גם בכתבי עת כאלה וגם בכתבי עת מרכזיים. הוא הדין עם מי שמפרסם רק פרקים בקבצים ערוכים להבדיל מפרסם גם שם וגם בכתבי עת מרכזיים. זה גם עניין של דרגה, מי יכול להרשות לעצמו ומי לא.
לצפיה ב-'כדאי להתרגל לזה. הגופים שמרכזים את האקדמיה באירופה'
כדאי להתרגל לזה. הגופים שמרכזים את האקדמיה באירופה
11/09/2019 | 08:45
13
74
כולל בריטניה הוציאו עכשיו ניירות עמדה שפחות או יותר דורשים שמאמרים יתפרסמו באופן אקסס. יותר מזה, הם די מנסים להתעקש על זה שזה יהיה בג'ורנלים שהם 100% אופן אקסס (לעומת מה שנקרא gold open access - אופן אקסס בתשלום - בתוך ז'ורנל שהוא לא אופן אקסס).
 
בבריטניה יש עכשיו דיון סוער על הנושא הזה, כי הם מנסים להסביר להם שבמדעי הרוח אין לנו כסף לפרסם באופן אקסס, ושזה במיוחד מפלה נגד דוקטורנטים וחוקרים צעירים שאין להם שום תקציבי מחקר בשום צורה שהיא. מנסים להסביר להם שמדעי הרוח לא עובדים באותו המודל כמו המדעים, אבל הם לא ממש קונים את זה.
 
בקיצור - אנחנו כנראה עומדים בפתחו של עולם שבו רוב המאמרים יתפרסמו באיזושהיא וריאציה של אופן-אקסס בתשלום (אלא אם יצליחו לייצר מודל יעיל כלשהו של אופן אקסס עם שיפוט עמיתים שהוא לא בתשלום. לא ברור לי איך).
לצפיה ב-'אם הדיון מעניין מישהו, אפשר לראות חלק ממנו כאן'
אם הדיון מעניין מישהו, אפשר לראות חלק ממנו כאן
11/09/2019 | 08:47
54
לצפיה ב-'זה נכון, כבר היום חוקרים מחויבים לפרסם את הגירסא האחרונה של '
זה נכון, כבר היום חוקרים מחויבים לפרסם את הגירסא האחרונה של
11/09/2019 | 10:34
54
המאמר באתר שלהם (אלא אם יש אמברגו של כתב העת). זו גירסא שהתקבלה לפרסום לפני שכתב העם עשה הגההה והוסיף לו את כל הסממנים של מאמרץ זו גירסא מצ'וקמקת שהיא בעצם קובץ הוורד האחרון ומקשה על הקריאה כי טבלאות וגרפים לרוב בסוף ויכולים להיות בה עדיין שגיאות.
לצפיה ב-'קצת משונה שזה מגיע מאירופה ובעיקר מבריטניה'
קצת משונה שזה מגיע מאירופה ובעיקר מבריטניה
11/09/2019 | 15:48
10
46
דווקא מהם ציפיתי להבנה ומחויבות למדעי הרוח, ואילו דווקא מארה"ב אפשר לצפות לאיזו מיסחריזציה של האקדמיה. באמת המאמר שאני עוסק בשרשור הזה יוצא בכתב עת שהוא חלק מאיזה הוצאה מסחרית גדולה עם המון כתבי עת. דומני שבארה"ב דווקא העסק הזה פחות תופס. יש לי תחושה שחלק מן העניין הוא האופן שבו עוסקים במדעי הרוח באירופה. יצא לי קצת לראות הרצאות של אירופים וזה נראה כאילו הם עושים מדעי הרוח כמדעי החברה. אבל אולי זו ההתנסות המוגבלת שלי.
לצפיה ב-'ומצד שני, הדחיפה לאופן אקסס התחילה מאירופה'
ומצד שני, הדחיפה לאופן אקסס התחילה מאירופה
11/09/2019 | 17:37
8
13
לצפיה ב-'האם זה מתחיל באירופה,'
האם זה מתחיל באירופה,
11/09/2019 | 19:17
7
48
כתוצאה מרוח הסוציאליזם הליברלי שהתחילה שם - ולכן רוצים לאפשר גישה לכל דיכפין - או כתוצאה מאליטיזם מעמדי במסורת ימי-הביניים הפיאודליים - ולכן רוצים לשמר את הפרסום בכתבי עת כאלה רק למי שיכול לשלם?
לצפיה ב-' הכל מתחיל ונגמר בבצע כסף'
הכל מתחיל ונגמר בבצע כסף
12/09/2019 | 00:31
5
53
אין כאן שום עניין של פרסום לכל דכפין, פתיחת הגישה לעולם השלישי, שימור הפרסום לעשירים וכיוצא בזה.
מדובר אך ורק בהפיכת הפרסום המדעי לנשלט על ידי קונגלומרטים של הוצאות שמעוניינות  בהגדלת ההכנסות בלבד.
הביצוע למהפך הוא לא קשה במיוחד היות ועולם המדע השתוקק להיפטר מהשיטה הכושלת של סקירת עמיתים (ועורכים-פקידים) על כל תחלואיה, ולכן עובר בהדרגתיות אך בנחישות לשיטה אחרת, אולי אפילו גרועה יותר. 
לצפיה ב-'לא לגמרי מדוייק '
לא לגמרי מדוייק
12/09/2019 | 01:37
4
47
הרעיון התחיל מחוקרים שטענו שאנחנו מייצרים את הידע, שמתפרסם בכתבי העת, ואז צריכים לשלם דמי מנוי למו״לים כדי להגיע אליו. אח״כ באו קרנות למיניהן שאמרו שאנחנו מממנים את המחקר מכספי הציבור ולכן הידע הזה צריך להיות פתוח לציבור.
הרעיון המקורי של אותם חוקרים לא היה שהם יצטרכו לשלם על הפרסום. המו״לים הם שלקחו את זה לשם..ועל הגל הזה רכבו ההוצאות וכתבי העת הפרדטוריים שיפרסמו כל דבר תמורת כסף.
הכוונות המקוריות היו טובות אבל כולנו יודעים לאן מובילות כוונות טובות.
לצפיה ב-'אם לדייק, בכל זאת זה המו"ל'
אם לדייק, בכל זאת זה המו"ל
12/09/2019 | 09:06
3
46
אמת, מבחינה היסטורית היו כל מיני גורמים שפעלו על אש קטנה בעניין גביית תשלום על פרסום, ייתכן ושאפילו היו תחומי מחקר שבהם זה היה יותר מאשר מקובל. 
מאז ומתמיד היו כתבי עת שהיו גובים תשלום על פרסום שלעתים היה כולל בתוכו גם דמי חברות באגודה המדעית אשר מוציאה לאור את כתב העת המסוים.
הסחף הגדול לתשלום התחיל כמובן בעידן האינטרנט, כאשר המו"לים הגדולים גילו כי אפשר להעלות את הפרסומים לרשת ולחסוך בהוצאות דפוס ונייר, אך אז צצה הבעיה של דמי המנוי לעתונים. עותקים קשיחים כבר לא הוזמנו כמעט על ידי חוקרים פרטיים ולכן ההכנסות מדמי המנוי קוצצו באופן אכזרי. מה שנשאר זה לגבות על פתיחת המאמרים ברשת, וכיום הגבייה מתקיימת רובה ככולה מתקציבי הספריות של האקדמיה ומכוני המחקר. 
אז אין נייר, ואין הוצאות הדפסה, אז למה שלא יקום איזה סיני (או הוצאת אלזביר לצורך העניין) ויגיד אני נותן פלטפורמה באינטרנט, מתחזק אתר, אין לי הוצאות עריכה או דפוס, ואני אעשה כסף, הרבה מאד כסף, מהעלאת מאמר לאתר במסווה של אופן אקסס?
בימי האינטרנט הראשונים אכן אופן אקסס היה הקלה משמעותית, אבל כיום הוא חסר משמעות היות וכל חוקר יכול לפתוח כמעט כל מאמר בדרך כזו או אחרת.
לצפיה ב-'זו עדיין הקלה משמעותית גם לחוקרים'
זו עדיין הקלה משמעותית גם לחוקרים
12/09/2019 | 11:52
2
38
הרבה יותר קל לגשת לאתר שבו המאמר נגיש לבין לחפש את המאמר במאגר מידע, לבדוק שלאוניברסיטה שלך יש גישה אליו ואם לא, לנסות להשיג אותו בדרכים אחרות. נכון שכמעט כל מאמר, בטח כזה שמתפרסם היום, אפשר להשיג אבל זו עדיין טירחה.ץ
 
ובנוגע לאתרים הסינים ודומיהם, מאוד קל להבחין בין כתב עת רציני שיש לו עורכים מוכרים, מערכת שמורכבת ממומחים בתחום ושמפרסמים בה החוקרים המובילים בתחום, לכתב עת שאין בו אף אחד מאלה ושהמאמרים שלו גרועים ולא כתובים בצורה אקדמית. יש פלטפורמות לגיטימיות, גם אם לא כל כתבי העת והמאמרים שמתפרסמים בהם טובים, אבל זה נכון לכל כתב עת. לכן צריך לקרוא את המאמרים עצמם כדי לדעת.
לצפיה ב-'לגבי כתב העת, המערכת והעורך'
לגבי כתב העת, המערכת והעורך
12/09/2019 | 19:11
1
31
הרי כיום אף אחד לא לוקח גליון "אמיתי" ביד ומדפדף בו. החוקר הממוצע מגיע אל מאמר מסוים דרך ההפניות השונות שנתקל בהן או חיפוש מילות מפתח בגוגל סקולר או כל מאגר דומה. ולא דרך נבירה בספריה או אפילו online browsing בגליון שלם. לכן לאחר חיפוש של 2 שניות ופתיחת המאמר בעצם החוקר העכשווי מדלג אליו ישירות ללא כל התחשבות בפרמטרים אחרים שבעבר היו משקיעים בהם הון אנושי, מחשבתי ופיננסי.
וכפי שכתבת, צריך לקרוא את המאמר כדי לדעת, ולא מן הנמנע שבעתיד מאמרים רבים פשוט יועלו לאתרים של החוקרים/פקולטות/מכוני מחקר וכו' בלי הטובות החזיריות המאד מאד יקרות של ההוצאות  לאור.
לצפיה ב-'חוקרים נרשמים לעידכונים באימייל למאמרים חדשים'
חוקרים נרשמים לעידכונים באימייל למאמרים חדשים
12/09/2019 | 21:39
30
זו המקבילה של לקבל גליון חדש. אני מנוי למשהו כמו 10 התראות מכתבי עת. כמובן שגם מתעדכנים כמו שאת מציעה.
 
כמובן שסממנים חיצוניים של כתב העת לא ממש חשובים, אבל עדיין, איך מאמר נראה על המסך עדיין מחייב הון אנושי. עדיין צריך הגהה של מאמרים, לשים את ההפניות כמו שצריך, שהטבלאות והגרפים לא יתבלבלו. יש לא מעט השקעה גם בכתב עת אונליין ורואים את אלו שמשקיעים.
 
חוקרים יכולים לשים מאמרים אונליין גם היום, אבל בלי שיפוט עמיתים והחותמת איכות שהם מביאים אף אחד כמעט לא יתייחס אליהם. אולי זה ישתנה בעתיד אבל אני לא רואה את זה קורה בקרוב. מה שיכול לקרות לדעתי זה שחוקר יעלה מאמר ויבקש מחוקרים אחרים להגיב ולערוך אותו ואז בעבודה משותפת יהיה מוצר מוגמר טוב יותר.
לצפיה ב-'מצטער, זה לא בתחום שלי...'
מצטער, זה לא בתחום שלי...
12/09/2019 | 01:27
19
לצפיה ב-'אני לא יודעת מה המניעים האורוולייניים שמאחורי זה '
אני לא יודעת מה המניעים האורוולייניים שמאחורי זה
15/09/2019 | 09:49
39
אבל מבחינת ההסברים שנותנים, הדחיפה לאופן אקסס מגיעה מהמקום של "חוקרים יוצרים את הידע, חוקרים עושים את הביקורת על הידע, ואז הם גם צריכים לשלם בשביל לקרוא את המחקרים" - אז רוצים שלפחות השלב האחרון, של הפצת הידע, יהיה פתוח.
 
רוב הקרנות/מלגות וכו' היום דורשות שפרסומים שנעשים מהתקציבים שלהן יהיו open access, ואתה אמור לקחת בחשבון את העלות של פרסום כזה כשאתה מתכנן את התקציב שלך.
לצפיה ב-'אם לא יודעים, שואלים.'
אם לא יודעים, שואלים.
11/09/2019 | 22:47
1
67
חילקת את החומר עם ראש המחלקה, תשאל אותו. ככה תדע מה המדיניות של המוסד שלך גם בשביל הועדות הבאות בהן תשב וגם במקרה שתתלבט איפה לפרסם בשביל הקידום שלך.
ודרך אגב, לפחות במדעי החיים אין שום בעייה עם זה. פירסום בהרבה מהג׳ורנלים היוקרתיים ביותר עולה אלפי דולרים. ורוב האנשים יודעים להבחין בין פח זבל שמפרסם הכל בשביל כסף ובין ג׳ורנל מדעי. 
לצפיה ב-'לגבי הפרסום שלי, אל דאגה: אפרסם במונגולית לפני שאשלם לכתב עת'
לגבי הפרסום שלי, אל דאגה: אפרסם במונגולית לפני שאשלם לכתב עת
12/09/2019 | 02:01
29
לצפיה ב-'התפתחות קלה אך מעניינת בעניין השיפוט בוועדה'
התפתחות קלה אך מעניינת בעניין השיפוט בוועדה
17/09/2019 | 14:51
55
בקיצור, אנחנו יושבים בוועדה מול מסמך הדוח על המועמד בגוגל-דוק, וראש המחלקה, בסקירה שלו את המאמר המדובר ציין שזה מאמר באופן-אקסס. מישהו שאל בתמימות: מה זה אומר על כתב העת? הראש משיב כאילו רק חיכה: כתב העת הזה הוא בינוני, המאמר בכלל לא טוב, לא כתוב היטב, לא ברור, כתב העת שולי - כל מיני כאלה דברים. אלא שלא מכניסים את לדוח. כותבים "יופי" שזה R&R  ואז מדברים על המועמד אישית בנדון. כי אם כותבים משהו ביקורתי זה אחר כך פועל נגדו. נו, גם כן שיטה. עכשיו נראה אם ידברו עם המועמד או לא או שאני אצטרך לעשות זאת ביוזמתי.
לצפיה ב-'האם אפשר להשתמש באותו ציטוט בשני מאמרים?'
האם אפשר להשתמש באותו ציטוט בשני מאמרים?
11/09/2019 | 21:00
2
82
יש לי חומר עשיר מראיונות, אבל בראיון אחד יש משפט מהמם שנכנס למאמר שכבר שלחתי, אבל מתאים מאוד גם למאמר חדש שאני כותבת. אין לי ציטוט אחר קולע באותה מידה, אבל הוא מייצג דברים שאמרו לי גם מרואיינים אחרים. מה תאמרו?
לצפיה ב-'כן, בודאי שאפשר. '
כן, בודאי שאפשר.
15/09/2019 | 09:51
1
64
כל עוד המאמר שסביב הציטוט עושה עבודה אחרת, והוא לא שכפול של אותו מאמר, ודאי שאפשר להשתמש באותו הציטוט.
זה כמו לשאול "האם אפשר להשתמש באותם נתונים כדי לכתוב שני מאמרים שונים". כן, אם מנתחים אספקטים שונים של הנתונים הללו, והתוצאה היא שני מאמרים שונים, אז אפשר.
לצפיה ב-'תודה. חששתי מהתוכנות האלה שבודקות פלגיאט'
תודה. חששתי מהתוכנות האלה שבודקות פלגיאט
17/09/2019 | 19:59
41
אני לא רוצה שזה ייראה כאילו אני מעתיקה מעצמי. חוץ מזה, גם אם משתמשים באותם נתונים אני לא בטוחה שמקובל להציג את אותו גרף בדיוק בשני מאמרים שונים, נגיד.
עזרת לי!
לצפיה ב-'עדכון: תפקיד חדש'
עדכון: תפקיד חדש
10/09/2019 | 06:49
10
219
כתבתי שאעדכן, אז עכשיו כשזה כבר פורסם בכל מיני מקומות (אם כי עדיין לא בתפוצת נאט"ו) אני יכול לשתף.
קיבלתי על עצמי תפקיד חדש: ריכוז כולל של תוכניות הלימודים של שלנו (ויש משהו כמו 8 כאלו). יש בזה הרבה חלקים אדמיניסטרטיביים של עבודה מול מרכזי התוכניות ומול ביה"ס ללימודים מתקדמים, עניינים פורמליים כאלו ואחרים וחברות בכל מיני ועדות. מצד שני, יש גם הרבה חלקים שמאפשרים להוביל ולהשפיע על כיוונים אסטרטגיים.
השנה הקרובה היא שנת חניכה שבה אלמד את התפקיד מזו שממלאת אותו כעת (ועושה עבודה נפלאה. אלו נעליים גדולות להיכנס אליהן) וביולי 2020 התפקיד אמור לעבור אלי.
לצפיה ב-'ברכותיי! איך זה משפיע על הקידום שלך אם זה פוגע במחקר?'
ברכותיי! איך זה משפיע על הקידום שלך אם זה פוגע במחקר?
10/09/2019 | 14:50
4
42
לצפיה ב-'שאלה טובה'
שאלה טובה
10/09/2019 | 15:30
3
90
בעיקרון, אפשר אצלנו לקבל קביעות או קידום על סמך הצטיינות בהוראה (בקידום זה יותר קל מאשר בקביעות) וזו יכולה להיחשב תרומה להוראה.
חוץ מזה, זה תפקיד ברוטציה לשלוש שנים (אני מניח שאם ארצה להמשיך לא יהיו הרבה קופצים על התפקיד, אבל אני מתכנן לצאת לשבתון אחרי זה-באיחור של שנה)
ודבר אחרון: לא ממש בוער לי להיות פול פרופסור. היום הדבר שהכי חשוב לי הוא קידום ההוראה (וגם המחקר שלי יותר ויותר קשור לחינוך)
לצפיה ב-'אכן אנחנו שונים. '
אכן אנחנו שונים.
10/09/2019 | 15:39
2
92
תפיסת העולם שלי היא שאם חילקו משהו חינם באיזה מקום ולא הייתי שם כדי לקבל, כאילו הפסדתי על חשבוני. מה לעשות. לכן כל שנה שאני לא פול פרופסור, כאילו ג(נ)בו ממני את תוספת השכר. זו מעין ראיית עולם מעוותת כזו. לכן חשוב לי להגיע לקידום כדי להוציא אותו מהמערכת שלי אחת ולתמיד. אחר כך, בגיל 47 או משהו כזה, אוכל להתחיל להביט סביב. אני רק מקווה שלא אפול לאיזו תהום נפשית בהיעדר יעד חדש.
 
רק קח בחשבון שמחויבות מסוג זו עלולה לבלוע אותך לשנים ארוכות. איכשהו יש מי שמתקשים להגיח ממנה. ואולי זה דווקא מקום טוב יותר להיות בו, שבו ניתן באמת להשפיע, להבדיל מעוד מאמר ועוד אחד שבקושי קוראים. מאידך, אצלנו במדעי הרוח, גם אם כל העולם קורא אותך, עדיין השפעת מעט מאוד, כך שזה לא ממש משנה.
לצפיה ב-'את גיל 47 כבר עברתי...'
את גיל 47 כבר עברתי...
10/09/2019 | 18:08
1
97
ואצלנו תוספת השכר במעבר לפול פרופסור היא לא ממש משמעותית. לעומת זאת, דווקא בתפקיד הזה (שהוא למעשה התפקיד השני בהיררכיה האדמיניסטרטיבית של המכון) יש תוספת שכר
לצפיה ב-'אה, מעניין.'
אה, מעניין.
10/09/2019 | 18:40
74
אצלנו לא הייתה תוספת שכר לפול, והדיקן האחרון ערך מהפכה בנדון כי איש לא רצה את הקידום, לא משתלם, וזה ממעיט בערך המוסד מבחוץ. חשוב מה זה: דיקן שמטרתו היא להעלות שכר למרצים. משונה. ומאז הרבה שאפו לקידום וקיבלו אותו.
 
מבחינת גיל, נו, מסתבר שמצבי לא רע כל כך, יחסית...
לצפיה ב-'מזל טוב! מתרומותיך לפורום ברור לי שהם בחרו באדם המתאים'
מזל טוב! מתרומותיך לפורום ברור לי שהם בחרו באדם המתאים
11/09/2019 | 20:58
1
53
שיהיה בהצלחה
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/09/2019 | 02:41
15
לצפיה ב-'הם זכו!'
הם זכו!
16/09/2019 | 08:34
1
22
מהאישיות שמשתקפת בכתיבה שלך, נראה לי שהם זכו לא פחות ממך. 
יעיד על כך, הפרגון שכתבת לקודמתך, גם הוא אינו מובן מאליו בכלל ובשדה שבו אנחנו פועלים. 
כל כך חשוב לבחור באדם הנכון לתפקיד הנכון. 
 
בהצלחה רבה, רק בבקשה אל תנטוש אותנו ...
לצפיה ב-'תודה קייטורד וגידי'
תודה קייטורד וגידי
18/09/2019 | 23:36
4
לצפיה ב-'מזל טוב, קיפי, וכיף לסטודנטים. הרוויחו!'
מזל טוב, קיפי, וכיף לסטודנטים. הרוויחו!
16/09/2019 | 19:36
11
לצפיה ב-'מישהו יכול לעזור בגישה למאמר בבקשה?'
מישהו יכול לעזור בגישה למאמר בבקשה?
06/09/2019 | 16:42
2
51
Don Nonini
Theorizing the urban housing commons
Focaal 2017(79) 23-38  

DOI: https://doi.org/10.3167/fcl.2017.790103

תודה רבה וסופ"ש נעים
לצפיה ב-'ניסית ב- sci-hub ?'
ניסית ב- sci-hub ?
06/09/2019 | 17:23
1
25
לצפיה ב-'לא, אבל עכשיו כן. תודה רבה!!'
לא, אבל עכשיו כן. תודה רבה!!
06/09/2019 | 17:45
22
לצפיה ב-'קיצור שם.'
קיצור שם.
29/08/2019 | 14:28
4
165
שלום
התזה של יהיא על דמות ששמה חוזר פעמים רבות מאוד לאורך העבודה. אחרי הפעם הראשונה בה כתבתי את השם המלא, ובהמשך את שם המשפחה.
השאלה היא אם ניתן לקצר. למשל - יעקב רבינוביץ'.
י.ר
י.ר.
ר'
רבי'

תודה

לצפיה ב-'לא.'
לא.
29/08/2019 | 14:46
2
798
אפשר מקסימום ואריאציות וגם לפי ההקשר המיידי: אבי המשפחה, מפקד המחנה, החנווני וכן הלאה.
לצפיה ב-'תודה לך. למה לא? זו מוסכמה? '
תודה לך. למה לא? זו מוסכמה?
30/08/2019 | 10:24
1
93
אם אסביר שהוא ייקרא בהמשך העבודה x. האם זה יפגום במשהו?
 אני חוששת שואריאציות על מי שהעבודה עליו - זה מעט מאולץ.
תודה רבה
לצפיה ב-'זה זלזול בקורא לדעתי וגם בדמות הנדונה.'
זה זלזול בקורא לדעתי וגם בדמות הנדונה.
30/08/2019 | 13:49
102
זה גם פותח פתח לאי-הבנות ובעיות בציטוטים וגם קצת גורם לדמות להיראות כמו אחת מהנפגעות של הנשיא קצב. מה שכן מקובל לקצר לשם המשפחה בלבד.
לצפיה ב-'זה מאוד מבלבל בעת הקריאה, וזה לא באמת כזה מסובך לכתוב שם מלא'
זה מאוד מבלבל בעת הקריאה, וזה לא באמת כזה מסובך לכתוב שם מלא
01/09/2019 | 09:26
87
בנוסף, אמנם זה פחות סביר שיקרה עם תזה מאשר עם טקסטים אחרים, אבל בגדול צריך תמיד לקחת בחשבון שטקסט אקדמי - במיוחד טקסט ארוך כמו ספר - עשוי להקרא באופן חלקי. מישהו עשוי לקרוא רק פרק אחד ממנו, למשל. לכן כדאי שהוא יכתב בצורה שתהיה יחסית ברורה גם למי שנכנס באמצע הדברים.
לצפיה ב-'משתתפת לראשונה בכנס שבסופו מסיבה'
משתתפת לראשונה בכנס שבסופו מסיבה
26/08/2019 | 20:13
27
149
מהו קוד הלבוש למסיבות בכנסים?
מה זה בכלל מסיבה בכנס? מה עושים שם?

תודה
לצפיה ב-'לא יודע מה זה מסיבה של כנס'
לא יודע מה זה מסיבה של כנס
26/08/2019 | 21:15
22
115
בכנסים שאני הולך אליהם יש ארוחת ערב חגיגית - Gala dinner, Conference dinner...
גם קוד הלבוש זה משהו שכנראה משתנה בין תחומים. אצלנו (אני במדעי החיים) רוב האנשים לא לובשים משהו מיוחד. בין חולצות מכופתרות לטי-שירטים, גם ג׳ינס, סנדלים, נעלי ספורט... הכל הולך. גם בהרצאות וגם בארוחת ערב החגיגית. מצד שני, חלק מהבחורות כן באות עם איזה שמלה קצת יותר מהודרת ונעלי עקב.
לצפיה ב-'הפסקתי ללכת ל-GALA אחרי פעם אחת. הארוחה מזעזעת.'
הפסקתי ללכת ל-GALA אחרי פעם אחת. הארוחה מזעזעת.
26/08/2019 | 22:51
21
119
מצד שני, בכינוסים למדעי היהדות הכול גלאט כשר, כך שלא פלא. בכל מקרה, את העשרים וחמישה דולר אני משקיע בהמבורגר טוב מחוץ למלון.
לצפיה ב-'אם זה היה 25 דולר לא הייתי מהסס'
אם זה היה 25 דולר לא הייתי מהסס
26/08/2019 | 23:23
20
102
אצלנו זה בכיוון של 60-80 דולר (ואם אני לוקח סטודנטים לכנס אז בכלל...). גם כשהארוחה בסדר, זה לא אוכל ששווה את המחיר. אבל היו לי כמה פעמים שהיה שווה בשביל החברה שאיתם ישבתי בשולחן.
לצפיה ב-'אם היית אוכל אצלנו, היית מהסס, סמוך עליי'
אם היית אוכל אצלנו, היית מהסס, סמוך עליי
27/08/2019 | 03:38
83
מה שכן, לאחר הארוחה ישנה הרצאה באותו אולם ומי שלא אכל נכנס ומתיישב בכיסאות שהוכנו לצופים, ואלה תמיד פחות טובים מהמושבים שליד השולחנות. זו הבאסה. אבל לא נורא, הכול שווה בשביל לא להשתנק על ארוחות בר-מצווה.
 
 
לצפיה ב-'המחירים אכן גבוהים ביחס לאיכות האוכל'
המחירים אכן גבוהים ביחס לאיכות האוכל
27/08/2019 | 12:35
5
71
והערבים הללו הם גם ארוכים כי לרוב מנצלים אותם להרצאה המרכזית של הכנס ולאינספור הודעות ופרסים.
 
החשיבות הגדולה של הארוחה היא במפגש עם אנשים אחרים. זה קורה בצורה אקראית בשולחן אבל גם מאפשר שיחות בסיום הערב. זה לרוב ביום האחרון או לפני אחרון של הכנס ודרך מצוינת לשוחח עם כל אלו שלא הספקת במהלך הכנס.
לצפיה ב-'אצלנו אף פעם אין הרצאות בארועים האלה.'
אצלנו אף פעם אין הרצאות בארועים האלה.
27/08/2019 | 13:48
1
26
לצפיה ב-'אשריך'
אשריך
27/08/2019 | 17:19
53
יש גם אצלנו אירועים אחרים כמו BBQ שלא מעורבת בהם הרצאה אבל בכל הכנסים שאני הייתי בהם, הארוחה המרכזית מלווה בהרצאה.
לצפיה ב-'נו, אז אתה תקוע בשולחן עם עוד חמישה אנשים שלא בחרת.'
נו, אז אתה תקוע בשולחן עם עוד חמישה אנשים שלא בחרת.
27/08/2019 | 14:50
2
72
לפעמים זה מביא לשיחות יפות וליצירת קשרים, אבל רוב הסיכויים, סטטיסטית, שלא. מי שחכם מראש מתיישב עם חברים, אלא שאז בטח אין מקום ליצירת קשרים חדשים. והכי גרוע: שאתה מוצא עצמך בשולחן עם קבוצה של חברים שהתיישבו יחד ואז בטח אין דינמיקה פתוחה. והכי גרוע שאותה חבורה מבוגרת ממך בשני עשורים או יותר. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה להעביר ערב שלם תקוע בין שני זוגות קשישים של חוקרי תלמוד חרדים ובנות זוגם שמלחכים להם לאיטם איזה ג'לי כשר למהדרין ויוצאים למלחמת חורמה בנתח עוף עבש? יותר גרוע מבליינט-דייט, בחיי. והכי גרוע, שעה אחר כך אני כבר שוב רעב כי לא אכלתי שם שום דבר.
לצפיה ב-'על תהיה מיזנטרופ אור, איפה אהבת האדם שבך?'
על תהיה מיזנטרופ אור, איפה אהבת האדם שבך?
27/08/2019 | 17:24
1
66
זה עניין של גישה. אפשר באמת לנסות לשבת עם אנשים שמכירים, או שמתיישבים במקום אקראי. מה שאני עושה בדרך כלל זה לבוא מוקדם ולשבת בשולחן ריק ואז לתת לאחרים להצטרף. תמיד אני מוצא אנשים מעניינים לשוחח איתם ולמעשה, הרבה פעמים זה הופך לשלוחן של כל האנשים הבודדים שלא מצאו מקום אחר לשבת.
 
אצלנו אגב, אם מתיישבים אנשים מבוגרים או זקנים אז הם בטח מותיקי התחום ושווה מאוד לדבר איתם. מצד שני, צעירים שזו הפעם הראשונה שלהם גם מאוד מעניינים. אפשר למצוא עניין בכולם.
לצפיה ב-'אכן, עניין של מצב וגישה'
אכן, עניין של מצב וגישה
27/08/2019 | 19:21
63
קודם כול, חשוב לזכור כי השיחה בעיקר מתנהלת בינך לבין השניים-שלושנ שלצדך, לא אלה מהעבר השני של השולחן, בדרך כלל. שנית, כפי שיודע כל מי שצפה בסדרות תיכון אמריקאיות, מי שמגיע ראשון ויושב ליד שולחן ריק, דווקא מבריח סועדים ואולי מושך את כל מי שלא מצאו מקום אחר. אין חוויה מביכה מזו: בן-אדם יושב לבד בשולחן ורק רואה את השולחנות האחרים מסביבו מתמלאים. אנשים עומדים מטר ממנו ומחפשים שולחן אחר, מסתכלים דרכו. בסוף בלית ברירה שואלים אם אפשר לשבת לידו. מה חשבתם? ששמרתי חמישה מושבים לחברים מהקיבוץ? יותר גרוע מלהציג פוסטר או לעבוד בדוכן של הוצאה נידחת בשבוע הספר. בסוף מתיישבת לידך חבורה מגובשת שלא מצאה שולחן משלה ואתה מוצא עצמך הופך ממארח לאורח. "טוב, נשב כבר לידו" הם מהרהרים ורואים בך איזה פולש בעודך מביט בעיניים כלות בכל החדר מתמלא והשולחן שלך בוהק עם מפה לבנה. כבר קרה לי שישבתי בשולחן הכי טוב בחדר , ממש במרכז, כמעט לבדי ולא התמלא השולחן. רק חסר שעוד יבקשו ממני לעבור!
 
מאידך, מי שמגיע מוקדם גם תופס מקום טוב עם הפנים לבמה, שזה הכי חשוב, וגם, במקרה שיש בופה, הולך מוקדם למלא צלחת לפני שמתחיל התור. אחרים מתיישבים, אני כבר בקינוח, קרה לי רק בנובמבר. אומנם ישבתי כמעט לבדי, אבל בתור לא עמדתי, אלא רק לסיבוב שני של הקינוחים שעמדו בכלל בשולחן נפרד. וכמובן שהגעה מוקדמת גם משרתת את הטינה האינסטינקטיבית שלי לאנשים שמאחרים. באתם מאוחר? עכשיו תאכלו שאריות בעמידה. אז אני גם מסיים מוקדם והולך לפעילות הבאה (נניח ארוחת צהריים), ושוב הם מגיעים מאוחר! בטח, עוד נאבקו על הצלחות בתור. תמיד אותם אנשים. ואני כבר יושב כמובן במושב הכי טוב מול הבמה וצריך לסבול אותם כשהם עוברים. מה זה? בנאדם לא רואה שיש תור וצריך להקדים תרופה למכה? בטח לא, היה עסוק בשיחות עם חברים. ואז אני שואל עצמי מי מרוויח יותר מהכינוס: מי שתפס את המושבים הכי טובים ואכל בלי תור לבדו, או מי שהשתרך בחבורה פטפטנית מאחור כל הזמן ואכל שאריות ותקע את הצוואר בניסיון לראות מרצה שמאחורי הגב שלו בעודו לועס? זו שאלה שמטרידה אותי שנים.
לצפיה ב-'אשריך'
אשריך
28/08/2019 | 16:36
12
88
בדיוק נרשמתי עכשיו לכנס. התוספת עבור ארוחת הגאלה- תחזיק חזק- 275 דולר
לצפיה ב-'אתה מקבל תפריט לפני שאתה משלם או שזה חתול בשק?'
אתה מקבל תפריט לפני שאתה משלם או שזה חתול בשק?
28/08/2019 | 19:16
3
21
לצפיה ב-'שום תפריט לא מצדיק סכום כזה'
שום תפריט לא מצדיק סכום כזה
28/08/2019 | 20:25
2
25
לצפיה ב-'בדיוק '
בדיוק
28/08/2019 | 23:35
65

 
לצפיה ב-'אולי זה תפריט של מסעדת 3 כוכבי מישלן :)'
אולי זה תפריט של מסעדת 3 כוכבי מישלן :)
29/08/2019 | 10:05
18
לצפיה ב-''
28/08/2019 | 23:55
7
75
לפחות דולר קנדי... 
באמת שעוד לא שמעתי על דברים בסדר גודל כזה. 
לצפיה ב-'אמריקאי '
אמריקאי
29/08/2019 | 03:14
6
79
הכנס בארה״ב.
הארגון שמארגן את הכנס התחיל כאירגון שהחברים בו היו בעיקר רופאים. זה כבר מזמן לא כך אבל הם עדיין ממשיכים לחשוב שכל המשתתפים מרוויחים כמו רופאים אמריקאים אז הם עורכים את הכנס במלונות יחסית יקרים, עם מינימום דברים שהכנס מספק- אפילו קפה בהפסקות צריך לקנות, שלא לדבר על זה שאין שום ארוחות פרט לקצת נשנושים בקבלת הפנים ולארוחת הגרלה היוקרתית.  
ולא, לא שילמתי את התוספת לגאלה. גם ככה הכנס יוצא יקר  והפעם גם לא הצלחתי למצוא מלון זול יותר. בעבר מלונות מעבר לכביש או ברחוב ליד היו זולים ב 50-60 דולר ללילה. הפעם נראה שכל המלונות בסביבה יישרו קו עם אותו סדר גודל של מחירים.  מזל שהטיסה  זולה והיו לי מספיק מיילים שזה לא יעלה כלום.
לצפיה ב-'כמעט תמיד אפשר למצוא מלונות זולים יותר מאלו של הכנס'
כמעט תמיד אפשר למצוא מלונות זולים יותר מאלו של הכנס
29/08/2019 | 10:43
1
74
אלא אם כן מממנים את המלון אני לרוב לא נשאר בו.
לצפיה ב-'נכון. זה גם מה שאני עושה בד"כ'
נכון. זה גם מה שאני עושה בד"כ
29/08/2019 | 17:00
57
אבל הפעם בכל  השבעה מלונות שבדקתי בטווח הליכה סביר הסכום היה דומה- הבדל של 4-5 דולר ללילה לכאן או לכאן. בכל הפעמים הקודמות שהכנס היה באותו מיקום (הכנס נודד לחילופין בין וושינגטון די סי, סן פרנסיסקו ושיקגו) המלון מעבר לכביש היה זול ב 50 דולר ללילה. הפעם אותו מחיר בדיוק.
לצפיה ב-'למה מיילים? אתה לא מקבל החזר על מיילים.'
למה מיילים? אתה לא מקבל החזר על מיילים.
29/08/2019 | 14:31
3
67
זו הסיבה שצברתי כל כך הרבה מיילים: נסיעות לכינוסים האוניברסיטה מממנת, אחרת אני לא נוסע.
לצפיה ב-'כי גם ככה אני מממן חלק מההוצאה מכיסי הפרטי'
כי גם ככה אני מממן חלק מההוצאה מכיסי הפרטי
29/08/2019 | 16:55
2
73
אין לי כרגע אף תקציב מחקר שיכול לכסות את ההוצאה והתקציב ל personal advancement שלנו הוא 1700 דולר (קנדי) שבקושי מכסה כנס אחד בשנה (אוניברסיטת טורונטו עוד לא התאימו עצמם למציאות הלא כל-כך חדשה שבה שיעור ההצלחה בגרנטים נמוך למדי)
לצפיה ב-'הבנתי. מצער לשמוע. נקווה שישתפר.'
הבנתי. מצער לשמוע. נקווה שישתפר.
29/08/2019 | 18:18
1
59
אני פשוט לא הולך אם אין לי מימון, אבל בתחום שלי כינוסים אינם הכרחיים כל כך. אחד בשנה זה די והותר, גם ככה נמאס לי מהטיולים האלה.
לצפיה ב-'עובד על זה...'
עובד על זה...
30/08/2019 | 17:33
48
אני בדיוק מכין הצעה לגרנט ויש עוד כמה מתוכננות לחודשים הקרובים. מה שכן, כנראה שהזמן שיהיה לי להקדיש למחקר יצטמצם משמעותית במשך ה-4 שנים הקרובות (יש התפתחויות מעניינות. אכתוב כאן כשזה יהיה רשמי).
לצפיה ב-'תפקיד המסיבה בכנס הוא'
תפקיד המסיבה בכנס הוא
26/08/2019 | 23:17
1
138
לגרום לי להרגיש רע כששוב נוחתת עלי התובנה שהכישורים החברתיים שלי גרועים אפילו ביחס למתמטיקאים אחרים
לצפיה ב-'סדנא? תופסת טרמפ על התגובה שלך'
סדנא? תופסת טרמפ על התגובה שלך
16/09/2019 | 08:39
24
ענין הנטוורקינג הוא אחת הנקודות הכואבות שלי, למרות שאני לא מתמטיקאית. 
 
תהיתי פעם, מי ירים את הכפפה לעשות סדנא בנושא. אני אצטרף ראשונה. 
 
מקנאת בכל אלו שתוך שניה וחצי הופכים להיות החברים הכי טובים של החוקרת ההיא והחוקר ההוא, נו,אבל עובדת על זה.
 
לצפיה ב-'בעולם שאני בא ממנו'
בעולם שאני בא ממנו
28/08/2019 | 00:00
119
מסיבת הריקודים בסוף הכנס היא השוס של כל הכנס. לבוש לגמרי פשוט וכולם (מי שרוצה כמובן) רוקדים ונהנים. 
אבל כמו שציינו, זה לגמרי עניין של התחום וגם בתוך תחום יש עניין של תרבות מסוימת.
בקיצור, אם את ביולוגית ובעולם של C. elegans, לכי על מה שכתבתי
לצפיה ב-'זוית שונה..'
זוית שונה..
09/09/2019 | 14:17
39
אני  יכולה לשתף שגם אני נלחצתי בפעם הראשונה מרעיון המסיבה שאחרי הכנס.
אבל מסתבר שהמסיבה היא החלק המאוד כייפי אצלנו (מדעי החברה). 
ריקודים ואוכל טוב היו בכנסים שהשתתפתי בהם. חברה נעימה. לפעמים, היה לנו שולחן של 'הישראלים' לפעמים, כשהחליטו 'לערבב' אותנו הושיבו אותנו עם זרים והיה מעניין מאוד. 
כשהגעתי בהידור מה, לא הצטערתי. הבכירות בתחום הגיעו עם שמלות שלא מביישות נשף בוינה. 
 
מאחלת הנאה רבה...
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

I-Immigrate
I-Immigrate
פינקו-ברקן משרד עו
צריכים דרכון פורטוגלי?
פורום  ויזה ואזרחות בארה
מעוניינים באזרחות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ