לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1977519,775 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'אופות מנוסות לכאן בבקשה'
אופות מנוסות לכאן בבקשה
16/02/2018 | 09:32
1
221
מכינה בצק לחלה, עובדת בדיוק לפי המתכון, ובכל זאת מוצאת את עצמי מוסיפה טיפה מים טיפה קמח וחוזר חלילה עד קבלת בצק שאינו דביק ואינו נוזלי.... עצות לדילוג על שלב הטיפה-טיפה יתקבלו בברכה.
עובדת עם שמרים יבשים, בטמפרטורת החדר, מוסיפה מעט סוכר ומים לפני הערבוב עם הקמח.
לצפיה ב-'הבצק "מתבצבק" בזמן הלישה'
הבצק "מתבצבק" בזמן הלישה
16/02/2018 | 10:41
178
אל תוסיפי, תלושי עוד ועוד (עדיף במיקסר...). הבצק יהפוך יותר בצקי ופחות דביק ככל שתלושי יותר. תעבדי לפי המתכון ואם בסוף בסוף, בזמן הקליעה של החלה, הוא עדין דביק - אז תוסיפי קמח רק כדי שפני השטח של הבצק לא יהיו דביקים ותוכלי לעבוד איתם.
 
טיפ 2: החלה לפי המתכון של קרין גורן מצוינת וטעמה בדיוק כמו של חלה קלועה שקונים במאפיה טובה
לצפיה ב-'דחיה בין אחים'
דחיה בין אחים
12/02/2018 | 09:24
10
386
כשהיינו בפארק בסופ"ש שיחקתי מסירות עם שתי הבנות, והבחור שיחק משחקי דמיון לא רחוק מאיתנו. באיזשהוא שלב הקטנה השתוללה ונשכה את הגדולה. הקטן שמע את הגדולה צועקת, עזב את ענייניו, והגיע בריצה ובידיים פשוטות לחבק את אחותו הדואבת. היא מצידה דחפה אותו ממנה וצעקה שהיא לא רוצה חיבוקים. 
אמרתי לה מיד שזה לא נעים שמרחיקים אותך ככה. היא אמרה שלא אכפת לה. 
אחרי שנרגעה והלכנו לאיזור אחר בפארק רצתה לתת לי יד. לא הסכמתי, משכתי את היד ממנה. היא ניסתה שוב. ואז אמרתי שלא מתחשק לי לתת יד עכשיו. וקישרתי את זה לסיטואציה המוקדמת יותר. אבל אני לא חושבת שזה ישנה משהו לגבי הפעם הבאה שתתרחש סיטואציה מסוג זה. אני יודעת שבאותו רגע היא היתה כואבת ולא התאים לה מגע, אבל זה קורה בכל מיני סיטואציות איתו. 
הוא ילד מאד פיזי, ומאד רגיש, וכשמישהו נפגע הוא תמיד הראשון לבוא ולחבק. היה איזה לילה בשבוע שעבר שנפלתי כשנכנסתי לחדר הילדים להביא משהו בחושך. בבוקר כשנפגשנו הוא שאל איך הרגל שלי, ולקח לי זמן להבין שהוא זוכר את הנפילה עוד מהלילה. 
כואב לי על הדחיה הפיזית והמילולית שהוא חווה, גם עם הגדולה, לפעמים גם עם הקטנה, ובוודאי עוד יחווה, כי רוב הילדים והאנשים לא כאלה. לא יודעת איך לגונן עליו. לא חושבת שאפשר. 
לצפיה ב-'רק שיידע שאת מבינה אותו ורואה אותו'
רק שיידע שאת מבינה אותו ורואה אותו
12/02/2018 | 09:56
214
את הכאב שחווה כשקורה, ואת הייחודיות שלו.
זה הדבר שהכי הכי חשוב עבור הילדים. במיוחד הרגישים.
לצפיה ב-'למה שלא תדברי איתו על זה?'
למה שלא תדברי איתו על זה?
12/02/2018 | 10:34
187
שהרגישות שלו היא מקסימה בעיניך, אבל יש אנשים שדווקא נרתעים ממגע כשהם עצובים.
ותחשבי על הקטנה - היא לא רוצה מגע והיא עצובה - אז את מצפה שהיא תתן לו לחבק אותה אם זה לא מתאים לה? בלי קשר לכוונות הטובות שלו.
להיפך, את לא רוצה שהיא תגדל ותחשוב שזה בסדר שייגעו בה גם אם זה לא מתאים לה.
אני רוצה לספר לך על עצמי - כשאני בלחץ, אני לא סובלת מגע. ובעלי מכיר את זה. אז כל פעם שהיינו בבדיקה חשובה בהריון, כל פעם דרשו ממנו להחזיק לי יד. ממש רמזו לו שהוא בעל גרוע. וכל פעם היינו צריכים להסביר שהוא מתחשב בי ולא מתעלם.
לצפיה ב-'דחיה?'
דחיה?
12/02/2018 | 12:10
1
255
בעיני זו לא סיטואציה של דחיה, אלא של תקשורת לא מותאמת ביניהם.
כלומר, שניהם עם כוונות טובות, שהתפספסו בהבעה שלהן.
זה טוב מאד שילדה יכולה להגיד שלא מתאים לה חיבוק עכשיו, כדאי ללמד אותה איך לומר את זה בצורה נעימה ובלי לדחוף.
טוב מאד שילד רוצה להביע תמיכה באחותו, צריך ללמד אותו לבדוק אם ובאיזה אופן מתאים לה לקבל תמיכה ממנו. ואם הוא לא מכיר דרכים אחרות מלבד חיבוק, יתכן שכדאי גם להכיר לו דרכים כאלו. 
 
לצפיה ב-'תגובה מדויקת ובונה.'
תגובה מדויקת ובונה.
13/02/2018 | 20:01
31
לצפיה ב-'זה חוטא למציאות שהיא נתפסת כלא רגישה'
זה חוטא למציאות שהיא נתפסת כלא רגישה
12/02/2018 | 16:47
2
187
אילו הוא היה מאוד רגיש *אליה* הוא היה יודע לשאול אם היא רוצה חיבוק.
כמו שנכתב כאן - שניהם צריכים ללמוד לתקשר את רצונותיהם בדרך לגיטימית. וזה בסדר שהם לא מצליחים. זה משהו שלומדים כל החיים.
לצפיה ב-'תודה לכולכן - עכשיו אני מחפשת עצה '
תודה לכולכן - עכשיו אני מחפשת עצה
12/02/2018 | 18:59
1
209
איך ללמד אותם לדבר באופן נעים יותר אחד עם השני? איך הייתן מתווכות סיטואציה כזו?
לצפיה ב-'הייתי מחזקת את ההתנהגות שלה ו"מכווננת" את הרגישות שלו'
הייתי מחזקת את ההתנהגות שלה ו"מכווננת" את הרגישות שלו
13/02/2018 | 17:06
128
ראשית הייתי מתווכת את הרגישויות של כל אחד מהם לשני: אומרת לה שהוא רצה לחבק/ לעודד בגלל שהיא חשובה לו והוא רגיש אליה; ואומרת לו שהיא לא רוצה מגע לפעמים/ כשהיא כועסת.
לאחר מכן, הייתי מדגישה בפניו שהוא צריך לשאול אותה אם מתחשק לה חיבוק. וגם להראות דוגמה אישית: כשמישהו מהם כועס למשל את שואלת אם הוא רוצה חיבוק ורק אח"כ מחבקת.
 
חשוב שהיא *תשמור* על הידיעה הברורה שלה של מה היא רוצה ועל היכולת לדחות על בסיס מה שהיא רוצה (בלי שהיא תשאף לרצות אותו או אותך), ובעיקר לגבי מגע גופני.
וחשוב גם שהוא יבין שהוא צריך לשאול לפני ולא להמשיך אם קיבל דחיה, גם אם מדובר באדם קרוב, גם אם האדם השני עצוב וגם אם כל מה שהוא רוצה זה לנחם והכל מכוונות טובות ומהרגישות שלו שהיא באמת ייחודית ומיוחדת (וגם אותה לא צריך "למחוק").
 
לצפיה ב-'לי אישית '
לי אישית
13/02/2018 | 09:36
182
נשמע תמוה לכעוס על מישהי שכואב לה כי היא לא רוצה חיבוק. האם הייתה לה דרך אחרת להימנע מלקבל חיבוק נגד רצונה באותו רגע מאשר להדוף אותו? אולי זה לא כל כך נחמד שהיא צעקה וזה לא היה הכרחי, אבל כשלמישהו כואב והוא כועס, גם לא כל כך סביר לשפוט אותו על זה שהוא צועק (מה גם שהיא צעקה גם עד אותו רגע).
לדעתי בסיטואציה הזאת קצת יותר מדי ראית את טובת הבן שאוהב לחבק ופחות מדי את טובת הבת שהיא בעצם זו שנפגעה - לא יודעת ממה זה נובע, אבל בהחלט כדאי לדבר איתו ולהגיד שלא תמיד אנשים רוצים חיבוק ואסור לחבק אותם אם הם לא רוצים. אני לא יודעת למה זה כואב לך שאנשים דוחים את החיבוק שלו, ולמה נראה לך כל כך חשוב שהוא תמיד ייענה ויהיה רשאי לחבק, גם אם הוא נהנה מחיבוק. אם הוא אוהב חיבוקים, הוא יכול לבקש אותם כשהוא רוצה. אבל לקבל את החופש לחבק אחרים כשהוא חושב שהם רוצים וזה לא נכון - זה בלתי אפשרי וזו בכלל לא גישה סבירה לחשוב שזו מין זכות שצריכה להיות לו, בעיניי. אגב, אצלנו בבית לפעמים חלק מנוהל ההשכבה (תלוי אם הילדה מבקשת), ולפעמים הפרידה בגן הוא "מיעוך" - כלומר חיבוק חזק חזק. אולי אם תנהיגי יותר רגעים כאלה במשך היום הוא יהיה קצת יותר מסופק מבחינת הצורך שלו בחיבוקים.
לצפיה ב-'אני מבינה את המקום שאת נמצאת בו, את כיוון המחשבה שלך. אבל'
אני מבינה את המקום שאת נמצאת בו, את כיוון המחשבה שלך. אבל
13/02/2018 | 20:00
140
אני חושבת שאת טועה. וגם אני הייתי שם. אל מול שני הצדדים והשורה התחתונה שלי הייתה "זה מקסים שאתה רוצה לעזור, אתה יכול להציע, אבל הצד השני לא חייב לקבל אותה" -- כן לחזק בו את הרגישות המקסימה הזו אבל כחלק ממנה הוא צריך ללמוד לקרוא את הצד השני. בוודאי לא לכפות את הנחמה שלו. זו מילה קשה לכפות. אבל זה בדיוק מה שהצד השני, שנמצא כרגע בסערה/עוררות רגשית חווה. וזה אולי מתאים ונהדר לבן שלך להעניק את זה - אבל זה לא מתאים לצד השני לקבל את זה.
לצפיה ב-'לדעתי הבעיה היא אחרת'
לדעתי הבעיה היא אחרת
20/02/2018 | 20:48
85
אם אני קוראת נכון בין השורות, את נורא רוצה שהילדים יאהבו אחד את השני ויהיה ביניהם רעות ויחסים טובים. ואת נלחצת אם זה נראה שהם לא באינטראקציה טובה.
אני מציעה לך להוריד את הלחץ הזה מעצמך כי זה לא פרודוקטיבי.
אני מלמדת את ילדי לכבד זה את זו ובזה זה מסתכם. הם לא צריכים לחבק אחד את השני, הם לא צריכים לאהוב אחד את השני או לעשות שום דבר שלא נעים להם. אבל.
 
אם הם מתנהגים בצורה לא מכבדת - אם הם קוטעים אחד את השני, אם הם חוטפים צעצועים אחד לשני, קוראים אחד לשני בשמות, או מכים אחד את השני - על זה אני לא שותקת. מיד אני אומרת "את לא תתנהגי ככה כלפי אף אדם וגם לא כלפי אחותך" וזה בד"כ מספיק.
לסיכום, אני חושבת שאם את תופסת את ההתנהגות של ביתך כהתנהגות לא מכבדת, אז דברי איתה על כך. תגידי לה, "זה לא נעים לצעוק", "זה לא יפה לדחוף" ו"היתה לו כוונה טובה".
אבל לא הייתי ממשיכה את זה מעבר. מקוה שזה לא פוגע בך אבל נראה לי מוגזם לא לתת לה יד כעבור זמן. את מה שיש לך לומר תגידי לה באירוע, או בשיחה פרטית ביניכן. אל תמשכי את האירוע מעבר כי זה לא נעים לא לך ובטח לא לה.
לצפיה ב-'נמאס לי - עדכון'
נמאס לי - עדכון
11/02/2018 | 20:57
2
351
זוכרות את ההודעה המיואשת והמודאגת שלי בעניין הקקי בתחתונים? בינתיים סיימנו סבב ארוך של מחלת חורף (כל אחד בתורו...) ולא היה אף תחתון מלוכלך בשבוע ויומיים האחרונים. בהתחלה חשבתי שזה מזל. אחר כך חשבתי אולי התבגר פתאום. עכשיו אני שואלת את עצמי אם ייתכן שיש קשר בין הייאוש והדאגה שלי, שהגיעו אליו באופן נקי וישיר, לבין הימים המוצלחים שבאו אלינו עכשיו. אני לא יודעת וכנראה לא אדע. שמחה על שינוי המגמה המפתיע ומקווה מאד מאד שיימשך.
לצפיה ב-'שמחה שכולם כבר בריאים '
שמחה שכולם כבר בריאים
12/02/2018 | 04:50
1
161
אני חושבת שבהחלט יש קשר לזה שפתאום קיבל יותר יחס ותשומת לב . הרבה פעמים פספוסים נובעים מרצון לקבל עוד תשומת לב. מקווה שימשיך ככה ויהיה תמיד עם תחתונים נקיים
לצפיה ב-'לפעמים פשוט לא ניתן לדעת את הסיבה.'
לפעמים פשוט לא ניתן לדעת את הסיבה.
17/02/2018 | 13:41
76
ילדים משתנים, אנשים משתנים, ולא תמיד יש סיבה פשוטה. יכול להיות שבאמת היתה בעיה בריאותית שחלפה, ויכול להיות שזה היה שילוב של כמה דברים...
לצפיה ב-'שאלה על בייביסיטר'
שאלה על בייביסיטר
05/02/2018 | 21:47
8
353
הגדול בן 4.5 והקטן עוד רגע בן שנה אבל פרחח גדול ולא מדבר מדי.
הייתן משאירות עם תיכונסיטית מנוסה או רק עם מישהי אחרי צבא?
לצפיה ב-'ואיך הגדול מתנהג?'
ואיך הגדול מתנהג?
06/02/2018 | 09:42
3
183
כי אצלי גם הסבתות המנוסות לא מוכנות להישאר יותר משעה עם שניהם.
עם כל אחד בנפרד - גם יום שלם יעבור בלי בעיות.
את בן 4.5 שלי אני משאירה לכמה שעות עם הגדול בן 12.
עם הקטן (בן 2.5), יצא לי להשאיר אותו רבע שעה.
אצלך הם בטח עוד לא יכולים להשתגע ביחד, אז דווקא נשמע לי סביר להשאיר עם תיכוניסטית מנוסה. בתנאי שאין לה בעייה לסחוב אותו על הידיים. ותלוי מתי - נניח, אם בערב הם כבר עצבנייים ועושים בעיות - אז פחות מומלץ.
לצפיה ב-'אני מעדיפה תיכוניסטיות'
אני מעדיפה תיכוניסטיות
06/02/2018 | 12:52
1
220
משהו באנרגיה, בלהט ובאיכפתיות שלהן תמיד עבד טוב יותר עם הילדים שלי. בהתחלה הן באות אחה"צ, כשגם אני נמצאת. אחרי שיש קשר טוב עם הילדים הן באות גם בערב.
לצפיה ב-'ואת לא מודאגת מפער הגילאים?'
ואת לא מודאגת מפער הגילאים?
06/02/2018 | 19:53
194
אני חוששת שהיא לא תסתדר. למרות שהגדול מאוד עצמאי והקטן כבר מצביע על מה שהוא רוצה וצועק "את זה"
אני כנראה סתם בלחץ. כתיכוניסטית עשיתי בייביסיטר על גילאים כאלה בפערים כאלה...
לצפיה ב-'הגדול שלי ילד טוב סה"כ'
הגדול שלי ילד טוב סה"כ
06/02/2018 | 19:52
159
הוא יכול להיכנס לפינה ואז ממש להשתולל וקשה לו להירגע אבל רוב הזמן הוא ילד טוב ומאוד אוהב את הקטן ומוותר לו.
אפילו ברגעי משבר שלנו הוא יכול לבוא ולהגיד- אל תכעסו על א' הוא רק תינוק. הוא לא מבין.

הסבתות שלנו נהנות לקחת כל אחד מהם בנפרד כזמן כיף עם הנכדים. אם אין ברירה הן גם עושות בייביסיטינג אבל זה פחות הקטע שלהן.
לצפיה ב-'אני הייתי בייביסיטר מעולה'
אני הייתי בייביסיטר מעולה
07/02/2018 | 13:13
94
כתיכוניסטית. בתיכון וגם קצת אחרי יצא לי לתפעל בתים עם ילדים כשההורים נסעו לחו"ל. אני מעסיקה באופן קבוע רק בנות שאני סומכת עליהן ב 100%. תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון ואחראי מבחינתך.
לצפיה ב-'אני בגיל 12 כבר שמרתי '
אני בגיל 12 כבר שמרתי
07/02/2018 | 20:12
150
על שלושה בלילה כשההורים שלהם יצאו
ובמהלך היום עם אמא שלהם
כולל טיפול שוטף בתינוקת -
החיתול הראשון (לפני אי אילו אלפים) שהחלפתי בחיי
 
בדעיבד זה נראה לי מטורף
אבל האמא הזאת הייתה הראשונה לזהות את הפוטניצאל
 
לשאלתך
תיכונסטית יכולה להתמודד לדעתי
זה לגמרי עניין של אופי
 
לצפיה ב-'תלוי בתיכוניסטית '
תלוי בתיכוניסטית
12/02/2018 | 04:54
98
אני למשל עשיתי בייביסיטר מגיל מאוד צעיר אבל מודה שעכשיו כשאני אמא קשה לי להבין איך סמכו עליי כל כך כבר בגיל צעיר והשאירו לבד לשמור אבל באמת שעשיתי כמיטב יכולתי והייתי מאוד בוגרת לגילי ברמה שבגיל 12 החלפתי חיתולים והפעלתי ילדים לא פחות טוב ממבוגר והייתי מאוד אחראית.
 
אישית אני נוטה לסמוך יותר על מישהי שאחרי צבא או נכון לעכשיו אחרי קולג' (בכל זאת גרה בחו"ל) אבל בעיקר בגלל עניין הפניות כי אני זקוקה לעזרה גם בבקרים. אם תיכוניסטית טובה והייתה פנויה בשעות היום כן הייתי לוקחת אותה.
 
אגב, בלי קשר- אני אישית מעדיפה בייביסיטר ישראלית מאשר אמריקאית כי מרגיש לי שהאמריקאיות מאוד לא בוגרות וקשה לסמוך עליהן ועם ישראליות גם יותר קל וזורם לי וגם הרבה יותר בוגרות (לפחות אלה שאני הכרתי).
לצפיה ב-'אם את מכירה מישהי ספציפית מדהימה אז כן לתיכוניסטית. אבל אני'
אם את מכירה מישהי ספציפית מדהימה אז כן לתיכוניסטית. אבל אני
19/02/2018 | 21:51
49
אישית מעדיפה בחורות יותר מבוגרות ואפילו אז מבוגרות לגילן ואחראיות.
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום אופנה וסטיילינג '
מחכים לכם בפורום אופנה וסטיילינג
06/02/2018 | 13:16
14
 
 
 כולכם, ובעיקר כולכן, מוזמנים לפורום אופנה וסטיילינג לעדכן מה לבשתם, להתייעץ לגבי בחירת בגדים, לקשקש על הסטייל של הסלבס ועל אופנה ישראלית ובינ"ל 
 
 
 
לצפיה ב-'בן 3 מרביץ להורים.. מה עושים?'
בן 3 מרביץ להורים.. מה עושים?
04/02/2018 | 11:59
3
221
היי
בזמן האחרון בני בן ה3 מרביץ לי או לבעלי בכל פעם שהוא מתעצבן ממשהו
באופן כללי יש לו הרבה יותר " התקפי זעם" ו"התקפי בכי" מה שלא היה לפני שבוע שבועיים. אנחנו אובדי עצות ולא מבינים מה קורה איתו
 
איך להגיב כשהוא מרביץ??? איך להעניש??? 
 
תודה..
לצפיה ב-'יש עצות?'
יש עצות?
05/02/2018 | 11:09
1
108
יש עצות?
לצפיה ב-'1. לאמץ כמנטרה - קבלת הרגש, ויסות ההתנהגות'
1. לאמץ כמנטרה - קבלת הרגש, ויסות ההתנהגות
05/02/2018 | 21:05
152
"אנחנו מבינים שאתה מאוכזב כי לא קיבלת X (או: עצבני) אבל אסור לך להרביץ"
2. להציע לו אלטרנטיבות אחרות שמקובלות מבחינתכם לפורקן - למעוך פלסטינה, להרביץ לכרית, לקפוץ, לצעוק, לעשות פליקפלאקים וכיו"ב..
3. לא להיענות לבכי אלא לקבל אותו כדרך לגיטמית להביע את הרגש. ברגע שעושים את הסוויץ' המחשבתי הזה ולא מנסים להפסיק את הבכי בכל מחיר הוא מפסיק להיות כלי. וגם מוציא להם את את העוקץ. "תבכה תבכה תבכה וכשתסיים נדבר על זה". אפשר לומר גם שזה לא נעים לנו לשמוע (כי זה בדרך כלל ככה באיזשהו שלב) ולכן אנחנו מתרחקים אז כשתסיים נחזור/תחזור לחדר
לצפיה ב-'להגיד שזה לא נעים לכם ולעצור אותו מלהכות'
להגיד שזה לא נעים לכם ולעצור אותו מלהכות
12/02/2018 | 04:56
92
ובמקביל לתת לו אפשרות להוציא את התסכול בצורה לגיטימית, כמו ללחוץ על כדור לחץ כזה שלוחצים וחוזר לעצמו, או "נחום תקום".
לצפיה ב-'נמאס לי'
נמאס לי
01/02/2018 | 19:49
23
484
אני יודעת שזו לא התגובה ההורית ההולמת, אני יודעת שנדרשת סבלנות, רגישות, הכלה ואמפטיה, אבל רבאק.... (כמעט) כל יום לנגב טוסיק מלאא קקי של ילד בן 5 (שכבר נגמל מזמן מזמן) - אחרי (!) שהוא עושה קקי ענקי בשירותים (זה הנוהל - נכנס הביתה, רץ לשירותים ועושה). זה ממש כאילו הוא 'שומר'לי עוד קצת בפנים כדי לעשות בתחתונים 5 דקות אחרי.
כדאי ללכת לרופא? הוא אומר שהוא לא מרגיש את זה בכלל. כל הבית צחנת אלוהים. איך הוא לא מרגיש?! ובשנה הבאה הוא עולה לכתה א'. מה יהיה. מה יהיה. כזה מתוק, כזה נבון, לב ענק, קונדסון. ו.... כלום, אבל כלום, לא עוזר.
לצפיה ב-'למה לא להתייעץ עם רופא?'
למה לא להתייעץ עם רופא?
01/02/2018 | 22:09
2
255
מה יש לך להפסיד בשלב הזה? תשללי סיבה רפואית ומשם יכול להיות שהכיוון צריך להיות טיפולי/התנהגותי. אולי זו דרך להביע משהו שהוא צריך מכם ולא יודע לבטא במילים.
לנו היתה בעיה של פיפי שהיה בורח על הרצפה כשהיה נכנס לסצינות בכי. גם אנחנו מרתנו שערות- ילד בן 3 גמול מעל שנה בלי פספוסים. הדרכת הורים מאוד עזרה לנו בהקשר הזה.
לצפיה ב-'האם זה קורה רק איתך?'
האם זה קורה רק איתך?
02/02/2018 | 06:34
60
לצפיה ב-'גיל 3 וגיל 5 זו אופרה לגמרי אחרת'
גיל 3 וגיל 5 זו אופרה לגמרי אחרת
02/02/2018 | 08:01
79
לצפיה ב-'קורה כמעט כל יום ללא קשר לזהות המטפל'
קורה כמעט כל יום ללא קשר לזהות המטפל
02/02/2018 | 07:59
3
229
עברנו איתו המון בענייני גמילת קקי. חשבתי שהתייצבנו. טעיתי.
לצפיה ב-'ניסית לתת לו לשבת גם אחרי שהוא סיים?'
ניסית לתת לו לשבת גם אחרי שהוא סיים?
02/02/2018 | 09:04
2
191
אצלי הקטן היה עכשיו כמה חודשים ברגרסיית גמילה. והסייעת אמרה שהיא שמה לב שהיא לוקחת אותו לשירותים, הוא עושה פיפי אבל כעבור חמש דקות בורח לו קצת. כאילו שהוא לא מתרוקן. אז עד עכשיו אחרי שהוא מסיים אנחנו אומרים "בוא נבדוק אם נשאר עוד קצת פיפי". והרבה פעמים יוצאות עוד כמה טיפות.
לצפיה ב-'בטח'
בטח
02/02/2018 | 13:06
1
185
הוא נשאר עוד 2 דקות, קורא לי לנגב, קם שמח וטוב לב, וקצת אח"כ בורח לו.
לצפיה ב-'אז כנראה ששתי דקות זה מעט מדי'
אז כנראה ששתי דקות זה מעט מדי
02/02/2018 | 14:22
142
זה אולי לא בריא, אבל במצבך הייתי נותנת לו לשבת יותר. אפילו להקריא לו סיפור או משהו.
לצפיה ב-'כמה זמן זה? '
כמה זמן זה?
02/02/2018 | 10:28
1
168
אצלנו היה קצת בתקופה שהיה וירוס בטן בבית - אבל אם זה יותר משבוע, אז סביר שזה לא וירוס.
לצפיה ב-'בוודאות לא וירוס'
בוודאות לא וירוס
02/02/2018 | 13:07
37
לצפיה ב-'אני לא הבנתי. הוא עושה קקי בשירותים'
אני לא הבנתי. הוא עושה קקי בשירותים
02/02/2018 | 11:17
2
200
ואחרי ש"מסיים" עושה עוד במכנסים? 
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
02/02/2018 | 13:05
1
208
עושה קקי ענקי בשירותים, קצת אח"כ כל הטוסיק והתחתונים מלוכלכים כהוגן.
לצפיה ב-'טוב זה ברור שהוא פשוט לא מתרוקן עד הסוף.'
טוב זה ברור שהוא פשוט לא מתרוקן עד הסוף.
07/02/2018 | 19:56
77
אני לא יודעת מה הפתרון לזה...לצערי לא מכירה מקרים כאלה... 
לצפיה ב-'הוא מספיק גדול כדי לנקות לבד:'
הוא מספיק גדול כדי לנקות לבד:
02/02/2018 | 12:33
1
203
להשאיר בשירותים
גליל נייר טואלט
מגבונים (אחרי שסיים לנקות עם נייר טואלט לוודא שזה נקי)
שקית לתחתונים המלוכלכים
אם אין פח אז עוד שקית למגבון המשומש (להנחות לא להשתמש ביותר מאחד-שניים ולהבהיר שלא זורקים לאסלה)
 
- להפוך את זה לעניין שלו בלבד בינו לבין עצמו. הוא לא מערב אף אחד אחר. ואף אחר לא מתעסק בזה. אני מאמינה שזה יעזור לו למקד את תשומת הלב לעניין כי הוא לא מקבל מזה שום יחס.
לצפיה ב-'הרעיון טוב ונכון, אני לא חושבת שהוא יצליח להתגבר על זה בעצמו'
הרעיון טוב ונכון, אני לא חושבת שהוא יצליח להתגבר על זה בעצמו
02/02/2018 | 13:08
215
מאד מאד מלוכלך ומרוח.
לצפיה ב-'היום דיברתי איתו על זה'
היום דיברתי איתו על זה
02/02/2018 | 13:15
1
258
כי אתמול לא הצלחתי להיות עניינית ולא אמרתי 'לא נורא' כמו תמיד, אלא ממש הייתי מודאגת. הוא אמר - ממש במילים אלה - שהקקי שלו זו האחריות שלי - ושאם אני לא שולחת אותו לשירותים אז מה בעצם אני רוצה ממנו (אמא את צריכה להגיד לי לעשות את הקקי).
בעלי אופטימי וטוען שכבר חל שיפור משמעותי (הילד הולך לבד לשירותים בשעה קבועה וכמעט תמיד גם עושה). אני, כפי שאתן מבינות, מודאגת וקצת מיואשת.



לצפיה ב-'בהמשך לתגובה הקודמת שלי, לדעתי הדיאלוג הזה בינכם רק חידד את'
בהמשך לתגובה הקודמת שלי, לדעתי הדיאלוג הזה בינכם רק חידד את
02/02/2018 | 18:25
192
זה שתחושת הבטן שלי הייתה נכונה - זה מקור למאבק פסיכולוגי בינכם - וזה הזמן להבהיר לו חד וחלק שזה ממש לא האחריות שלך. מה שהייתי עושה זה מאפשרת לו לנקות לבד - מה שיצליח יצליח - ואחר כך מקלחת. (כחלק מסדר יום ולא בתגובה לעניין.. זה משהו שיכול להסתדר?)
שאלה נוספת שאני חושבת שלא נשאלה - האם זה פעם אחת במהלך אחר הצהריים או כל פעם שהוא מתפנה? מה קורה בגן סביב העניין?
לצפיה ב-'יכול להיות שעצם פעולת הניגוב מעודדת עוד קקי?'
יכול להיות שעצם פעולת הניגוב מעודדת עוד קקי?
03/02/2018 | 09:31
152
אולי שווה לנסות לשטוף אותו/ לנגב ממש בעדינות/ לנגב עם נייר אחר/ ללמד אותו לנגב בעצמו (אם שנה הבאה הוא בביה״ס, בכל מקרה צריך...)
לצפיה ב-'תגשי לרופא ותתיעצי'
תגשי לרופא ותתיעצי
03/02/2018 | 09:40
3
203
יש שם למה שאת מתארת, שאיני זוכרת אותו. בתסריט שאני זוכרת, מדובר על איבוד תחושה בחלחולת (קטע המעי שקרוב לפי הטבעת) עד כדי שבורח קקי בלי בכלל להרגיש. זה אפייני למי שסובל מעצירויות ומתאים למה שאת מתארת על "קקי גדול" - הוא מתאפק הרבה זמן עד שמגיע הביתה, מצטבר לו הרבה בחלחולת, וכתוצאה יש אבדן רגישות של העצבים שם. שוב, אין לי שום נסיון בזה אבל זכור לי שקראתי משהו על זה - הפתרון הוא לתת משלשלים (כמו אבילק או פג שאין להם שום השפעה פיסיולוגית, הם רק מוסיפים מים לצואה) כך שהילד מפסיק להתאפק ואז הרגישות בחלחולת חוזרת. בקיצור, דברי עם הרופא.
לצפיה ב-'נזכרתי'
נזכרתי
03/02/2018 | 15:15
2
228
אנקופרזיס (אצלכם אולי כזה שאינו מלווה בעצירות) - תגגלי.
לצפיה ב-'אני תודה רבה'
אני תודה רבה
04/02/2018 | 16:33
209
קבעתי תור לרופא. זה מרגיש לי משהו קצת אחר ממאבק כוח סביב הצרכים.
לצפיה ב-'מעניין מאוד'
מעניין מאוד
04/02/2018 | 17:40
152
תודה על הנקודה
לצפיה ב-'עונה לגבי גיל 3 וגיל 5'
עונה לגבי גיל 3 וגיל 5
04/02/2018 | 20:21
170
כי אי אפשר לענות מהנייד אם אין תוכן.
אני יודעת שזה אופרה אחרת אבל אנחנו גררנו את כל העסק כי בדיוק ילדתי והגענו בסוף להדרכת הורים כשהיה בן 4 ועכשיו כשהוא כבר בן 4.5 עדיין יש עצות שניתן ליישם ואני מכירה אנשים שניגשו להדרכת הורים על סוגיות של מאבקי כוח גם לגבי ילדים בני 6 ויותר.
אנחנו הלכנו לכמה פגישות בודדות. זה עזר לקבל פרספקטיבה וקצת עצות יישומיות להתמודדות.
לצפיה ב-'גם הבת שלי כזו :('
גם הבת שלי כזו :(
06/02/2018 | 21:24
152
ספר לשירותים - שיישב יותר בנחת.
מגבונים לניגוב, אולי יהיה לו יותר קל.
והכי קשה - לא לכעוס ולא להתרגז, לשאול אם צריך עזרה, להיות שם בשבילו, אבל להעביר אליו את האחריות.
אנחנו בטיפול פסיכולוגי מאז יולי (עלתה לא' בתחילת השנה) ורואים שיפור. זה אחרי שבדקנו כמובן שאין בעיות אחרות.
בהצלחה
לצפיה ב-'מחפשת שירים ליום הולדת'
מחפשת שירים ליום הולדת
30/01/2018 | 20:48
6
209
היי, 
מאז שעזבנו את הארץ הקטנה (בת שלוש בשישי!) ממש מתגעגעת לגן הקודם. רציתי ליום ההולדת שלה להשמיע לה מהשירים שהיו נהוגים בגן הקודם, היא זוכרת אותם היטב אבל אין לי אותם ואני לא מוצאת אותם ביוטיוב. רציתי לשאול את הגננת אבל היא בחופשת לידה וזה ממש לא נראה לי הגיוני להפריע לה. אולי מישהי מכאן תדע? הנה מה שאני זוכרת מהשירים:
שיר 1: מתחיל ב"בחווה פשטה שמועה שיש כאן מסיבה, בחווה פשטה שמועה, ותראו ותראו מי שבא" (פלוס מינוס) ואז מגיעים הכלבלב השובב, מומו הפרה, גה גה ברווזה וכו'. 
שיר 2: מתחיל ב"סומבה קסומבה, סומבה קוסומבה, קסום, הוקוס, פוקוס" ואז הופכים לכל מיני חיות. 
שיר 3: "יש לי כתר ושרביט, אני המלך אני מחליט, ועכשיו, אני סופר, אחת, שתיים שלוש, כולם להסתתר". 
שיר 4: הן, הן, הן, נוסעים לאן, אן, אן, נוסעים כולם, זה מצויין. 
תודה רבה!
טלי
 
לצפיה ב-'יש לך דרך ליצור קשר עם הגן?'
יש לך דרך ליצור קשר עם הגן?
31/01/2018 | 08:14
2
115
אולי שמרת את מספר הטלפון של הגן?
אלו שירים לא מוכרים, והסיכוי הכי טוב שלך למצוא אותם זה ליצור קשר עם צוות הגן.
אני מסכימה שלא סביר להציק ליולדת בשביל זה, אבל מי שעובד כרגע בגן כנראה גם יוכל לעזור לך.
לצפיה ב-'תודה. ניסיתי. רק לגננת יש את השירים על המחשב האישי שלה בבית.'
תודה. ניסיתי. רק לגננת יש את השירים על המחשב האישי שלה בבית.
06/02/2018 | 16:36
1
17
לצפיה ב-'הייתי שולחת לגננת מייל, '
הייתי שולחת לגננת מייל,
07/02/2018 | 08:35
42
לא חושבת שמדובר בכזאת טרחה
לשלוח קובץ מהמחשב...
 
לצפיה ב-'אולי את יכולה לנסות להיעזר בהורים מהגן הישן,'
אולי את יכולה לנסות להיעזר בהורים מהגן הישן,
31/01/2018 | 12:15
101
אולי לכתוב מייל קולקטיבי....
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
01/02/2018 | 18:38
1
121
מכירה את כל השירים אבל זוכרת בוודאות שאת אן אן אן....שרה מירב האוסמן ואת בחווה פשטה שמועה יש לאירית אבן חן.
כמעט בוודאות שני השירים הללו ביוטיוב.אם היה קצת יותר זמן הייתי ניגשת למעון,מבקשת מהגננת לצרוב לך דיסק ושולחת.
בהצלחה ושוב מזל טוב.
לצפיה ב-'תודה. את שני אלו באמת מצאתי בסוף. '
תודה. את שני אלו באמת מצאתי בסוף.
06/02/2018 | 16:53
19
לצפיה ב-'עזרה בספרות מתאימה כהכנה לקבלת תינוק חדש למשפחה '
עזרה בספרות מתאימה כהכנה לקבלת תינוק חדש למשפחה
01/02/2018 | 10:02
5
234
קצת מתקשה להסביר,
אמש היתה לי שיחה עם בכורתי (בת 9) , ושאלתי אותה איך נראה לה שכשיגיע הרגע להגיע לבית החולים כדי ללדת את התינוקת, במידה וזה יקרה בלילה, האם תסכים שאבא ילווה אותי והיא תמשיך לישון במיטה עם אחיה עד הבוקר? 
 
היא פתאום החלה לבכות ולהילחץ.
נראה לי מהעובדה שאני לא אהיה בבית למספר ימים ורחוקה ממנה,
פחות מהעובדה שהיא תישאר לבד בלילה. 
 
העניין הוא שאנחנו לבד, ואין שום קרוב משפחה שגר ליידנו שנוכל להזעיק בזמן אמת. 
 
לאור התגובה המפוחדת שלה, חשבתי לחפש סיפורים מתאימים, שישחררו לחץ ממנה, וישפכו אור. אני לא יודעת איך להגדיר אותם בהקשר לסיטואציה. 
גם קבלת תינוק חדש למשפחה (לגילאים שיתאימו לה, פחות "האח של איתמר")
גם התמודדות עם כל הנושא של לידה, וזה שאמא רחוקה. 
שאהיה בסדר ואחזור הביתה בשלום - כי היא דואגת לי. 
 
כזו רגישה וחמודה שהיא. 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שאת צריכה לנסות למצוא סידור'
אני חושבת שאת צריכה לנסות למצוא סידור
01/02/2018 | 11:34
186
בתור בכורה, אני אישית פחדתי להישאר לבד בלילה והיו מזמינים לי בייביסיטר. ברור שלצד הרגשי יש המון מקום וחשוב לעבד את הרגשות ולהתייחס אליהם, אבל לא הייתי מזניחה את הצד הפרקטי.
בגלל שהמשפחה רחוקה נשמע שעזרה בתשלום היא הפתרון עבורכם. וודאי יש תיכוניסטית או סטודנטית שתוכל לשהות לילה עם הילדים, ולארגן אותם למסגרות במידת הצורך.
לצפיה ב-'האם יש שכנה/ שכן או הורה של חבר/ה שתוכלו להעזר בהם?'
האם יש שכנה/ שכן או הורה של חבר/ה שתוכלו להעזר בהם?
01/02/2018 | 12:08
139
ההצעה של איןאריות נשמעת לי פתרון אפשרי. לחילופין - אולי יש שכנה או הורה של אחד החברים של הילדים שתוכלו להקפיץ (בתיאום עקרוני מראש)? נשמע לי סביר לבקש בקשה בהקשר הזה מאנשים קרובים.
לא נשמע לי נכון לבקש מילדה בת תשע להיות לבד ואולי גם להתעורר לבד, להתכונן ולהכין את אחיה לבדה לבית הספר (מה גם שהלידה עשויה להתחיל באמצע הלילה/ להתארך ואולי בן הזוג לא יספיק לחזור בזמן).
בשעה טובה, שהלידה תעבור עליכם בשלום ובידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'בשום פנים ואופן לא להשאיר אותה לבד!'
בשום פנים ואופן לא להשאיר אותה לבד!
20/02/2018 | 20:59
2
46
אני מניחה שזה פשוט חלק מטמטמת הריון ולא חשבת על זה עד הסוף...
מה קורה אם תהיה הפסקת חשמל? מה קורה אם הילד (או הילדה) מתעוררים ומקיאים? מה קורה אם היא או אחיה סתם מתעוררים מסיוט ורוצים לטיפה וכוס מים?
 
יש לך מספר אפשרויות - האמת שפשוט הייתי משריינת עזרה בתשלום למקרה כזה או מבקשת משכנה או חברה עד שהמשפחה יכולה להגיע (כעבור שעה שעתיים).
אם את לא מצליחה, אז עם כל הכבוד ללידה, או שאבא שלהם ישאר איתם ואת תסעי במונית לבית חולים.
האפשרות הנוספת היא שהם יבואו איתכם לבית החולים אבל גם פה זה יכול להיות בעייתי מבחינת האפשרות שהם ידבקו ממחלה ומי ישמור עליהם (אם את לא תקחי אפידורל או משהו).
בקיצור - אני כותבת לך למרות שכבר עברו כמה שבועות כי אולי יש סיכוי שעוד זה רלוונטי - אל תשאירי שני ילדים כאלה קטנים לבד.
לצפיה ב-'יעל, התגובה שלך בעייתית !'
יעל, התגובה שלך בעייתית !
23/02/2018 | 14:41
1
37
אמנם אני מסכימה (וכבר כתבתי למעלה) - שלהשאיר את שני הילדים לבד זה רעיון לא מוצלח בכלל ובפרט בתקופה בה החיים מתהפכים (כשנולד תינוק). לכל היותר הייתי משאירה לכמה דקות עד שמישהו יגיע לשמור עליהם מהשכונה.
לשלוח יולדת לבד במונית זה רעיון עוד יותר גרוע.  לידה היא לא צחוק ועלולה להסתבך. במקרים הנדירים האלה, נדרש מבוגר שיסייע בקבלת החלטות ויתמוך ביולדת ובתינוק.
ההצעה להביא את הילדים לבית החולים היא אפילו יותר גרועה מלהשאיר אותם לבד, כי באמת שהם לא צריכים להיות חלק מהארוע, ולראות את אמא שלהם מתפתלת מצירים (וזה במקרה האופטימלי של לידה פשוטה ותקינה).
מעבר לכך  שקשה לי להחליט איזו מההצעות שלך יותר בעייתית ולא מתחשבת בסובבים (יולדת/ יולדת + ילדיה) - הרי שלכתוב למישהי *זרה* שהיא לוקה בטמטמת הריון זה חוסר נימוס ואף גסות רוח.
מקווה שההריון של MagicMama מתקדם בשלום ושנמצא פתרון מוצלח לסוגיית השמירה על הילדים, או שכבר ילדה בשלום.
לצפיה ב-'כל ההצעות שלי יותר טובות מהזנחה.'
כל ההצעות שלי יותר טובות מהזנחה.
25/02/2018 | 10:25
28
ומה עושה אישה שבעלה לא נמצא באותו רגע בבית? לא לוקחת מונית? שמעתי גם על נשים שלקחו אוטובוס. למעשה שתי חברות שלי.
 
אנשים צריכים לקבל פרופורציות. להשאיר ילדים לבד לשעות (ועוד בשעות הלילה) זה יכול להגיע לאסון במקרה הגרוע וטראומה במקרה קצת פחות גרוע. אסון לא יקרה במסדרון של בית חולים, ולא יקרה אם ישאר איתם מבוגר.
 
אני קוראת פה נשים שאני לא מבינה את שיקול הדעת שלהן.
אז לפעמים צריך לומר שזה רעיון לא טוב בלי ״כפפות של משי״.
 
לצפיה ב-'מודדים'
מודדים
01/02/2018 | 09:42
121
אני מחפש, מודד
לצפיה ב-'איזו בעיה התפתחותית ניורולוג ילדים יכול לאבחן?'
איזו בעיה התפתחותית ניורולוג ילדים יכול לאבחן?
30/01/2018 | 14:05
3
236
אני לא מצליחה לקבוע תור להתפתחות הילד, והמליצו לי "לעקוף" ולפנות לניורולוג ילדים - אותו אחד שמבצע אבחונים בהתפתחות הילד.
נראה לכם זה יכול להיות פתרון?
לצפיה ב-'הבהרה'
הבהרה
30/01/2018 | 15:33
2
184
אני מגיעה אליו בתור ניורולוג, לא רופא התפתחותי. מפחדת שלא יסכים לדבר איתי בכלל.
לצפיה ב-'ערב טוב'
ערב טוב
30/01/2018 | 18:44
1
176
לפי הנסיבות כלומר אם הוא שקט ואיכפתי וסבלני אז תשתפי אותו במה שעובר עלייך בתור אמא תשתפי אותו ברגשותייך ובחשש שלך ותשאלי אותו את השאלות המקצועניות שהכנת מראש שלא תשכחי משהו .
כמובן אחרי הבדיקה שהוא עושה לרוב הוא ישאל גם אחרי  
לפי דעתי הוא בודק בתור ניורולוג ואז שולח לרופא התפתחותי כי שם יש מעקב להתפתחות הילד מכל הבחינות גם שפה וגם מוטוריקה .  
לכן את תגיעי גם לרופא התפתחותי
בהצלחה
לצפיה ב-'זה אומר שהוא ישלח לעצמו'
זה אומר שהוא ישלח לעצמו
30/01/2018 | 20:49
145
כי באותה המרפאה יומיים מקבל כניורולוג ויומיים כרופא התפתחותי.
לצפיה ב-'זקוקה להמלצה ולעצה'
זקוקה להמלצה ולעצה
29/01/2018 | 20:54
1
202
היי, יש לי בת 3 בבית שאנחנו כבר חצי שנה בתהליך של גמילה איתה שלא ממש עובד...(כלומר ממש לא עובד)
ואנחנו צריכים המלצה לאיזה יועצת גמילה, אם יש דבר כזה, באיזור צפון השרון (חדרה-פרדס חנה-בנימינה)
תודה!
לצפיה ב-'את מכניסה אותה לגן עיריה?'
את מכניסה אותה לגן עיריה?
30/01/2018 | 08:54
126
אחרת, הייתי מחזירה טיטול ומנסה עוד חצי שנה.
לצפיה ב-' יש כאן אימהות לילדים עם הפרש גילאים גדול?קצת פריקה..'
יש כאן אימהות לילדים עם הפרש גילאים גדול?קצת פריקה..
26/01/2018 | 13:24
11
379
יש לי בבית ילדה שעוד מעט בת 6 וחצי וצפויה ללדת באפריל בן . ההבדל בינהם יהיה 7 שנים. אני מלאת חששות ולא מפסיקה לחשוב על זה. זה נושא שמאוד מעיק עלי ומעסיק אותי ללא הרף. קודם כל כי רציתי להביא ילדים בהפרשים של כ-3-4 שנים שעדיין יגדלו יחד, שיהיו להם זכרונות יחד מהילדות...
במצב שלי הילדה גדלה כיחידה וגם הוא יגדל כיחיד כי אין בינהם תחומי עניין משותפים והם גם בן ובת אז בכלל זה עולמות שונים.
אני ממש מבואסת כמה שאני שמחה על ההריון עד שסוף סוף הגיע, אני מלאה ברגשות מעורבים של שמחה מצד אחד כי מאוד רציתי ילד נוסף ומצד שני עצב על כך שלא יגדלו יחד. זה פשוט לא עוזב אותי כמה שאני מנסה לא לחשוב על זה ופשוט להשלים עם זה כי באמת שאין ברירה אחרת , זה מאוד מפריע לי. במיוחד שמסביבי לכולם ילדים בהפרשים קטנים אחד מהשני וגדלים ביחד...
כשאני חושבת על סופי שבוע למשל ,אנחנו קבוע נוסעים לאנשהו בדר"כ עם גיסתי שלה יש ילד בגיל של הילדה שלי ועוד ילד בן 4...הולכים לפעילויות שמעניינות את שלושתם כי הם קרובים בגיל ועוד מחשבות כאלו ואחרות שעולות לי ופשוט מבואסות אותי...או למשל שעד הקטן יעלה לכיתה א' הגדולה תעלה כבר לכיתה ז' ואפילו לא יוכלו לחזור יחד הביתה... מחשבות כאלה כל הזמן מציפות אותי ואני רק בוכה. 
לצפיה ב-'לי יש עשר שנים בין הראשון לאחרון'
לי יש עשר שנים בין הראשון לאחרון
26/01/2018 | 16:38
269
אז נכון שבאמצע יש עוד שניים אז זה קצת שונה. אם כי בין השני לשלישי 5 שנים הפרש.
לדעתי, אין לך מה לדאוג. הם כן יגדלו ביחד. את צריכה לראות את השמחה של הגדול כשהקטן רץ אליו ומחבק אותו.
בנוסף, הוא עוזר לי המון עם הקטנים.
ובעיני, יותר קל שאין לך מישהו צמוד מבחינת התפעול. היא תהיה עסוקה עם החברות / שיעורים / מסך כשאת עם הקטן.
לגבי הבילויים - זה באמת בעייתי. כשהקטנים היו קטנים ממש, התאמנו את הפעילויות לגדולים. עכשיו כשיש להם כבר תחומי עניין ורצונות, קורה שאנחנו משאירים את הגדול בבית לעשות שיעורים והולכים איתם לגן משחקים.
כמובן שיהיה נהדר אם פעם או פעמיים בשבוע תוכלי לבלות רק איתה (אם נניח סבתא או מטפלת) יקחו את הקטן לטיול בעגלה.
בקיצור, אל תדאגי ולידה קלה.
לצפיה ב-'בין בעלי לאחותו יש 7 שנים,'
בין בעלי לאחותו יש 7 שנים,
26/01/2018 | 17:18
258
והוא לא גדל כיחיד (הוא הבכור) - בגיל 7 אתה לא בוגר, ועוד נשאר הרבה "לגדול". הם אחים קרובים ואוהבים. אחריהם יש עוד אח, 9 שנים אחריה - וגם שני הקטנים די גדלו יחד, ואוהבים זה את זה.
אצלנו במשפחה זה היה בעייתי יותר - אנחנו היינו 3 יחסית צמודים (אני ושני אחים), ואחותי נולדה הרבה אחרינו (יש יותר מ-10 שנים ביני לבינה). היא באמת הרגישה שהיא גדלה לבד, ושהיא נפרדת מאיתנו - כי לנו היו את האחים האחרים להיות איתם, ולה לא - וזה די ביאס אותה.
אבל זה לא המצב אצלכם - כשיש רק שניים, ההפרש משנה פחות (מה גם ש-7 לא הפרש כזה גדול), מאשר כשיש כמה צמודים גדולים ואז הפרש גדול.
ולגבי בילויים - המצב שלך לא שונה מרוב המשפחות האחרות, שאולי יש להן ילד נוסף באמצע - עדיין בין הקטן לגדול יש לרוב 6-7 שנים הפרש ממילא, וצריך למצוא בילויים שיתאימו לשניהם (או כשאי אפשר, ההורים מתחלקים - כמו שאנחנו עושים לפעמים כשאנחנו הולכים לקולנוע - אני הולכת עם הקטנה לסרט אחר או למשחקייה והאבא עם הגדולות בסרט שמתאים להן).
לצפיה ב-'זה פשוט עולם אחר'
זה פשוט עולם אחר
26/01/2018 | 23:08
1
269
אני לא אמא - אבל עובדת בתחום עם הרבה משפחות - ככה שיוצא לי לראות מגוון של הפרשים
נכון שבהפרש צפוף יותר יש יתרונות שציינת
אבל כשיש הפרש גדול יותר זה פשוט קסם ברמה שלא הייתה מתקבלת אחרת
וזה כל כך ממלא את הלב שזה יתפוס את כל המקומות של החששות :)
 
לצפיה ב-'מסכימה מאוד!'
מסכימה מאוד!
27/01/2018 | 20:20
214
אני זוכרת אחרי שהגדול שלי נולד, מאוד הופתעתי לגלות שילדים מאוד מאוד אוהבים תינוקות ופעוטות.
יש לילדים שלי 3 בני דודים מצד בעלי שאנחנו מתראים איתם די הרבה - ודווקא עם הבן דוד שגדול מהבן שלי ב- 8 שנים יש לו את הקשר הכי טוב, הבן דוד האמצעי תמיד מאוד מנסה להתחבב עליו (הפרש של 6 שנים) וזה שגדול ממנו ב-3 שנים כמעט ולא מתייחס אליו...
כשהבן שלי נולד, הבן דוד האמצעי כל הזמן קירקר סביבו, שאל שאלות על תינוקות וביקש תמיד להחזיק אותו - זה באמת קשר מקסים כשההפרש גדול יותר.
גם בין הבני דודים עצמם - הגדול יותר קרוב לקטן ופחות לאמצעי. ויש הפרש של 5 שנים בין הגדול לקטן. יש לי חברה מהעבודה עם 3 בנות והפרש דומה והיא כל הזמן מספרת שהגדולה והקטנה קרובות יותר ועושות חזית מול האמצעית, ושהיא לא מבינה איך זה.
אז אני מניחה שחיבור בין אחים הוא יותר עניין של אופי הילדים ופחות ההפרש ביניהם ובנוסף נראה לי שיש משהו בהפרש גדול שמוריד משמעותית את אלמנט הקנאה והתחרותיות - הגדול מרגיש חמלה ואחריות כלפי האח ופחות כאילו גוזלים לו את תשומת הלב.
לצפיה ב-'מחשבות על ילד יחיד ועל אחים בהפרש גדול'
מחשבות על ילד יחיד ועל אחים בהפרש גדול
28/01/2018 | 22:40
237
אחותי ואני גדלנו בהפרש של 5 שנים זו מזו. כשאני הלכתי לכתה ה' היא עלתה ל-א' ולא היתה אחות גאה ממני. כל כך שמחתי לקחת אותה לבית הספר ולהחזיר אותה. היו לנו עולמות תוכן עשירים ופרטיים משלנו. בימי ההולדת שלה לרוב אני וחברה טובה שלי היינו צוות הבידור. כמובן גם רבנו הרבה (כמתבקש). כשגדלנו היינו נוסעות יחד לסבא וסבתא בקיץ, רק שתינו, לשבוע או יותר. כן, בהחלט היו שנים שהיינו בעולמות תוכן שונים, אבל סביב הצבא שלי וגיל ההתבגרות שלנו הפכנו לחברות מאד מאד קרובות. ונשארנו כך עד היום. 
אני כאן כדי להזכיר לך שאחים מלווים זה את זה חיים שלמים. אולי כשתלכי איתו לג'ימבורי היא תעדיף לקפוץ לקניון עם חברות. ואולי כשתשבי איתו על תרגילי חשבון בעשרת הראשונה היא כבר תשנן את הטבלה המחזורית. אז מה. יהיו להם חיים שלמים לחיות זה עם זו. ולך כאמא יהיו המון שנים ללוות את הקשר ביניהם. וקשר - כפי שכתבו לך רבות לפניי - ממש לא נשען רק על ההגעה המשותפת לבית הספר או הג'ימבורי או עוד המון דברים אחרים שטורדים את מנוחתך כרגע. קשר נובע קודם כל מהאישיות של כל אחד מהאחים, וכמובן מושפע השפעה דרמטית מהאוירה בבית כולו.
 
בעלי הוא בן יחיד. לגדול כילד יחיד משמעו לגדול לבד. בלי אח. זה מאד מאד שונה מלגדול בבית עם עוד אח, גם אם ההפרש יצא גדול מכפי שייחלת. ואגב, חברה טובה שלי קיבלה אח קטן כשהיתה בת 15, ועד היום הם בקשר מצוין. 
שמחי על מתנת האחאות שאת מעניקה לבתך, החורגת בהרבה משנות בית הספר והשנים של "הפעילויות המשותפות". 
 
 
 
אצלי בבית יש הפרש של 7 שנים בין הבכורה לקטנה, ואני רואה את הקשר ההולך ונרקם ביניהן. הפיצית מחייכת, הגדולה יודעת להצחיק אותה ולשיר לה. 
לגבי הדאגה שהם בן ובת - זה לא מה שיפריע להם ליצור קשר חם וקרוב. אני מכירה במשפחה ואצל חברות המון אחים ואחיות ביחסים נהדרים. אגב, לפעמים גם כשיש עוד אח/ות מאותו המין, וההעדפה היא דווקא לבן המין השני. 
 
הריון הוא תקופה מלאת חרדות ופחדים. ככה זה. לשאת חיים זו אחריות גדולה ומעמסה עצומה. מאחלת לך המשך רגוע ככל הניתן. מבטיחה לך שחלק מן החרדות ייעלמו עם הלידה. 
 
לצפיה ב-'הפרשי גילאים'
הפרשי גילאים
04/02/2018 | 10:56
70
אחותי ואני בהפרש של 6 שנים אני הגדולה. יש לנו ותמיד היה לנו קשר ממש טוב. טוב, האמת היא שזה לקח קצת זמן ואני לא זוכרת את השנים הראשונות כל כך, אבל מאז שאני זוכרת תמיד הייתי בשבילה גם חברה וגם אחות גדולה ומכוונת.
זה שונה לחלוטין מהילדים שלי שההפרש ביניהם הוא שנתיים והם מרגישים את עצמם כבני אותו הגיל ממש, וגם "דורכים באותם מקומות". אצלי ואצל אחותי זה היה שונה, ואני לא חושבת שאי פעם התחרינו אחת בשניה על תשומת לב ההורים וכיו"ב. אז יש להפרש כזה המון יתרונות.
אני חושבת שהיתרון הגדול ביותר של הפרש גדול הוא שאת יכולה לגדל את הקטן בנחת, להשקיע ולתת לו המון תשומת לב, בזמן שהגדולה לא צריכה שתטפלי בה יותר אלא היא עצמאית. שאתם ההורים לא במירוץ תרנגולות ערופות ראש כפי שקורה כשמגדלים שניים הקרובים בגיל.
ומעבר לכך, כמו שמאיר שלו כתב באבא עושה בושות: "וחוץ מזה אפרים, זה מה שיש"
לצפיה ב-'אל תחששי'
אל תחששי
04/02/2018 | 13:12
4
95
בין השני לשלישית אצלי יש תשע שנים וחששתי מאוד אך הוא היה משוגע עליה מהרגע הראשון וכיום כשהיא בת שבע הם ממש חברים בלב ובנפש. פשוט מרגש לראות. 
לצפיה ב-'וכמה בין הראשונ/ה לשני?'
וכמה בין הראשונ/ה לשני?
04/02/2018 | 16:49
3
24
לצפיה ב-'שנתיים '
שנתיים
06/02/2018 | 17:29
2
62
בין שני הראשונים שנתיים ואחכ תשע
לצפיה ב-'נחמד. אצלי גם חלה קצת התקרבות'
נחמד. אצלי גם חלה קצת התקרבות
06/02/2018 | 17:34
1
68
לאחרונה בין השנייה לשלישית (הפרש של 6 שנים, השלישית בת 4) - נראה לי בעיקר כי חלה קצת התרחקות בין הראשונה לשנייה, כי הראשונה נכנסה לגיל ההתבגרות (וגם נמצאת בחדר משלה בשנה וחצי האחרונות, כשהקטנות יחד).
לצפיה ב-'אצלך יש אפילו יותר פוטנציאל'
אצלך יש אפילו יותר פוטנציאל
07/02/2018 | 21:05
56
הפרש קטן יותר וכולן בנות. הן יוכלו להיות חברות מאוד טובות עם תחומי עניין משותפים. בגיל ההתבגרות באמת הכל לא צפוי.
לצפיה ב-' עזרה בזיהוי שירים'
עזרה בזיהוי שירים
28/01/2018 | 13:52
87
שלום לכולם
אני בווועדת החג לפורים ילדים בקיבוץ בו אני מתגוררת ואנחנו רוצים לערוך בפורים רונדו ריקודים נוסטלגי לקטנים.
אני מנסה להרכיב רשימת שירים שפעם כיכבו ברונדו כמו שיר הפופקורן וריקוד הציפורים.. אשמח להמלצות על כל מה שעולה לראש
 
תודה מראש!
לצפיה ב-'איך לספר לאבא מה קרה היום?'
איך לספר לאבא מה קרה היום?
25/01/2018 | 10:18
10
402
בוקר טוב,
בעיקבות מקרה שקרה אצלינו - התלבטנו מה נכון יותר לעשות...
הילד עשה משהו לא בסדר, וזה מאד חריג אצלו - הוא ילד מאד טוב. 
אבא מגיע בערב. מה אתן עושות? כמובן הכוונה למקרה חריג.
האם לספר לאבא בנוכחות הילד?
לבקש מהילד לספר לאבא מה קרה היום (מה שמן הסתם יביך אותו)?
במצב כזה הילד כמובן יקבל תוכחה נוספת מאבא וכו'.
או לספר לאבא מאוחר יותר כשהילד ישן? ואז בעצם הילד בכלל לא יודע שאבא יודע מה קרה.
מה אתן עושות?
לצפיה ב-'אני כן מספרת'
אני כן מספרת
25/01/2018 | 11:12
1
273
אין סיבה שלא יידע + חשוב שהילד יידע ששנינו חושבים אותו הדבר + ליידע אם נתתי עונש.
אם הרגשתי שהעברתי את המסר, הילד הבין, ואולי אפילו כבר נענש, אגיד זאת לבעלי כדי שלא יתחיל לטחון את הנושא שוב אלא יותר לציון.
ולפעמים דווקא אני כן נעזרת בבעלי להרחיב את הדיון אם הרגשתי שהנושא עוד לא סגור.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/01/2018 | 14:07
169
זה פחות או יותר מה שעשיתי. 
שאלתי אותו אם הוא רוצה לספר לאבא מה קרה. הוא אמר שהוא לא זוכר (ממש...).
בגלל הצורה שהוא הגיב היה נראה לי שזה מאד בייש והביך אותו שביקשתי ממנו להגיד (או אולי בכלל כל הסיפור הביך אותו).
אז אני סיפרתי, ובאמת עצרתי את בעלי מטחינת יתר, כי נראה לי שהנושא כבר הובן ומוצה קודם.
פשוט בגלל הקטע שהיה נראה לי שהוא כ"כ הובך, הרגשתי שאולי זו לא הדרך הנכונה. אולי אחרי שכבר הנושא הובן, אני צריכה לשחרר (לפחות מבחינת הילד, גם אם אח"כ אני בכל אופן מעדכנת את בעלי).
לצפיה ב-'ברור שלא בנוכחות הילד'
ברור שלא בנוכחות הילד
25/01/2018 | 20:28
2
202
את כבר טיפלת בנושא מול הילד כשהדבר קרה. 
מדוע בערב, שוב להוציא מהבוידם (אל תשכחי שלקטנים יש הערכת זמן אחרת לחלוטין משלנו. בשבילנו מספר שעות זה כלום, בשבילם - הרבה) כדי להביך אותו ולקבל שוב גערות?
את צריכה לעדכן את בעלך שלא בנוכחות הילד. הילד לא מתעסק בשאלה אם אבא יודע או לא יודע מה קרה. במידת הצורך, אם הדבר חוזר על עצמו בנוכחות האב, הוא יראה שהאב יודע מה שקרה איתך, ויסיק לבד שאת ואבא זה יחידה אחת בכל הקשור לחינוך. 
כמובן שאם מדובר במקרה הפוך, דבר שראוי להתגאות בו, בוודאי לספר בנוכחות הילד לאבא. 
לצפיה ב-'האמת שעניתי בהקשר של הבנים הגדולים שלי'
האמת שעניתי בהקשר של הבנים הגדולים שלי
25/01/2018 | 21:16
158
על הקטנים לא יצא לי להתלונן
לצפיה ב-'הוא לא כ"כ קטן - בן 6'
הוא לא כ"כ קטן - בן 6
28/01/2018 | 09:08
111
מלכתחילה זה היה משהו שקרה מזמן.
זה קרה בבית הספר, ואני גיליתי את זה במקרה אחר הצהרים.
אני מניחה שהוא לא היה מספר לי את זה (אני מניחה שרוב הילדים לא מספרים בהתנדבות שהם עשו משהו לא בסדר בבית הספר).
 
דברים חיוביים בודאי שאני מספרת לאבא בנוכחות הילד. על זה אין התלבטות.
 
תודה על התשובה - זה בהחלט גורם לי למחשבות...
 
לצפיה ב-'בן כמה הילד?'
בן כמה הילד?
26/01/2018 | 12:33
1
22
לצפיה ב-'הוא בן 6 - בכיתה א'
הוא בן 6 - בכיתה א
28/01/2018 | 08:54
20
לצפיה ב-'הייתי שולחת לאבא הודעה שידע שהילד עומד לספר לו משהו'
הייתי שולחת לאבא הודעה שידע שהילד עומד לספר לו משהו
26/01/2018 | 23:11
2
172
ולתאם בינכם מה התגובה הנכונה מצד שניכם. לדעתי הילד צריך לדעת שהוא יכול לספר לכם הכל, גם אם זה אומר שתכעסו, אבל עדיין תכילו ותאהבו ותעזרו לו ללמוד ממה שקרה ולהתקדם לו. לעשות את השיחה בצורה רגועה ובונה. ואפילו אפשר להגיד "אבא צריך לחשוב על זה" ולהמשיך בשגרת ערב נעימה ולחזור לעניין למחרת.
לצפיה ב-'אני נמנעת'
אני נמנעת
27/01/2018 | 17:03
1
198
אם הנושא כבר טופל, וודאי שאני מיידעת את בעלי, אבל לא בנוכחות הילד. בערב כולנו כבר במקום אחר לגמרי, ומנסיוני, חוץ מהעכרת האוירה השיחה הנוספת לא תורמת כלום. להפך, היא פוגעת בשגרה של הערב ובהתרגעות לקראת השינה.
לצפיה ב-'תודה לכולן על התשובות'
תודה לכולן על התשובות
28/01/2018 | 09:18
139
אני רואה שיש גישות שונות בעניין.
נתתן לי עוד כיוונים לחשוב עליהם...
תודה 
 
לצפיה ב-'משלוח מנות'
משלוח מנות
25/01/2018 | 13:52
12
333
בגן של הקטן, בן 2.5, קונים במרוכז משלוחי מנות כתרומה לאיזשהו מוסד. רעיון נהדר. הבעיה היא שקיבלנו היום תמונה של המשלוח והזדעזעתי: חיקויים עלובים וזולים לדברים שגם ככה לא בריאים וחלקם לדעתי אסורים לילדים בני שנתיים וקצת: חיקוי של בייגלה (לא מסוכן?), שילוב בין ציפס לביסלי, במבה אדומה ועוד כמה דברים קטנים.
האם להגיד משהו? יש טעם? לא נראה לי שישנו משהו כשבטח כבר התחייבו וכד'. 
לצפיה ב-'אוי, גם לנו היה משהו כזה.'
אוי, גם לנו היה משהו כזה.
25/01/2018 | 13:56
209
המוצרים גרועים, אבל לא התרשמתי שהם מסוכנים במיוחד.
לא ידוע לי שבייגלה מסוכן - הוא נמס. כנ"ל במבה. ואני דווקא מקפידה לא לתת דברים שחונקים כמו אגוזים, בוטנים, ענבים לא חתוכים, נקניקיות לא חתוכות, וכו'.
לצפיה ב-'תראי את זה:'
תראי את זה:
25/01/2018 | 13:59
5
209
ארגון 'בטרם' ממליץ על רשימת הממתקים והחטיפים המותרים להגשה ביום ההולדת:
 עוגה (ללא אגוזים, שקדים, צימוקים, חתיכות תפוח וכד')
גלידה
ארטיק / קרטיב
קרמבו
וופלים (ללא שברי אגוזים, שקדים וכד')
שוקולד (ללא שברי אגוזים, שקדים וכד')
במבה / צ'יפס
ביסקוויטים
עוגיות (ללא שברי אגוזים וכד')
בייגלה
 
כלומר, במבה, צ'יפס ובייגלה מופיעים ברשימת ה"בטוחים" שלהם דווקא.
לצפיה ב-'לבני שנתיים?'
לבני שנתיים?
25/01/2018 | 14:17
4
158
אחת האמהות רשמה תגובה מעולה: המטרה טובה, החטיפים פחות.
לצפיה ב-'כן, לבני שנתיים. השורה הבאה היא:'
כן, לבני שנתיים. השורה הבאה היא:
25/01/2018 | 14:19
3
174
לילדים מגיל שלוש ומעלה ניתן להוסיף: עדשים, טופי, ביסלי, סוכריות ג'לי ומרשמלו.
 
וזה שהיא אמרה "החטיפים פחות" לא אומר שהיא התכוונה שהם מסוכנים... 
לצפיה ב-'האמת, יש גם סוכריות ג'לי.'
האמת, יש גם סוכריות ג'לי.
25/01/2018 | 14:45
2
130
דווקא אותן "העברתי".
בגדול, החטיפים נראים כאילו נוצרו באיזה מפעל נידח ולא מבוקר.
מעולם לא ראיתי אף חטיף מהחבילה בסופר.
לצפיה ב-'כן, זה בדיוק מה שהיה אצלנו מבחינת ה"חטיפים העלומים".'
כן, זה בדיוק מה שהיה אצלנו מבחינת ה"חטיפים העלומים".
25/01/2018 | 14:48
1
117
זה של כרמית או משהו? מצלצל לי מוכר שזה היה שלהם, אבל לא בטוחה.
לצפיה ב-'לא, של חברה בשם 10bros'
לא, של חברה בשם 10bros
25/01/2018 | 15:00
116
ופיספסתי ביסלי בטעם בצל.
לצפיה ב-'להעלים מה שלא רוצים לתת'
להעלים מה שלא רוצים לתת
25/01/2018 | 14:45
3
163
אנחנו כשקיבלו את המשלוח מנות בגן שנה שעברה (אותו דבר- תרומה וחטיפי זבל. כולל סוכריה על מקל לבני 3...) הצענו לדרדס לבחור משהו אחד מתוך כמה אופציות ששלפנו לו מהקופסא ובבית בערב העלמנו את החטיפים שלא נראו לנו. אם הכל לא נראה לך תחליפי בערב בחטיפים שסבירים בעיניך כדי שתהיה לו את החוויה של עוד פריט/שניים לבחור מהקופסא ושלום על ישראל...
לצפיה ב-' זה מה שאנחנו עושים'
זה מה שאנחנו עושים
25/01/2018 | 14:57
2
131
ועשינו כך מאז ומעולם.
מסבירים לה שאנחנו מוציאים מהמארז את כל מה שאנחנו לא מרשים (כי אנחנו חושבים שזה מסוכן, או לא בריא, או לא מתאים לגילה וכן הלאה).
יש דברים שהולכים לפח ישר מול העיניים שלה - כמו טופי וסוכריות על מקל.
פועלים באותו האופן גם עם מארז חנוכה ושקיות הפתעה בימי הולדת של חברים.
לצפיה ב-'כן, זה הפתרון היחיד'
כן, זה הפתרון היחיד
25/01/2018 | 15:04
123
אכין מראש משהו סביר שאני מרשה, כי בשקית אין כלום שמקובל עלי (חוץ ממסיכה מקרטון).
השקית שקופה אז הוא יראה את כל הדברים הצבעוניים, שזה מעצבן.
וגם קשה להסביר משהו לבן שנתיים וקצת. הוא גם עקשן ברמות ומתקשה לוותר.
לפחות מזל שיש לי מספיק זמן להתכונן
 
לצפיה ב-'גם אצלנו כך'
גם אצלנו כך
26/01/2018 | 12:22
21
לצפיה ב-'להיות בועד השנה הבאה'
להיות בועד השנה הבאה
27/01/2018 | 17:53
106
גם בבית הספר שלנו חלק מהכיתות בחרו במשלוחי מנות מארגוני תרומה שכוללים תועפות ג'אנק, וכיתות אחרות בחרו להכין לבד ולתעל את התרומה למקומות אחרים.
אני הייתי נמנעת מלהביע את הביקורת, בטח שלא בקבוצת הוואטסאפ המשותפת, סביר שזה יתקבל בצורה לא טובה. קחי בחשבון שמי שמעלה נקודה יתבקש לדאוג בעצמו לפתרון אחר, האם את מעוניינת לארגן בעצמך? הפתרון לטעמי הוא להתנדב לועד בשנה הבאה ולקדם כיוונים בריאים ובכלל (או לנשום עמוק ולהבליג).
 
לצפיה ב-'איפה אפשר לקנות טול?'
איפה אפשר לקנות טול?
27/01/2018 | 16:30
1
89
אני מחפשת חנויות לקנות בהם טול.אני לא רוצה שזה יהיה יקר מידי. איפה אפשר לקנות?

לצפיה ב-'חנויות סידקית'
חנויות סידקית
27/01/2018 | 16:41
52
 שמוכרים בהן בדים ואפשר למצוא בשווקים דוכנים של בדים.למיטב זכרוני יש בנחלת בנימין,בת"א שפע של חנויות כאלו.
לצפיה ב-'רישום לגן פרטי שאלה מביכה קצת'
רישום לגן פרטי שאלה מביכה קצת
26/01/2018 | 15:16
4
305
בנובמבר התקשרתי לגן הפרטי שאני רוצה לרשום את הקטן לשנה הבאה. בעל הגן אמר לי שהוא רושם "על הנייר" ויהיה איתי בקשר בדצמבר שיתחיל לגבות מקדמות.
לקראת אמצע-סוף דצמבר שעוד לא שמעתי ממנו שלחתי לו הודעה מתי אפשר לבוא לתת מקדמה. הוא ענה שעוד לא התחיל לגבות ויעדכן אותי.
בנתיים עבר חודש נוסף ועדיין לא שמעתי ממנו כלום.
הייתן שולחות עוד פעם הודעה? מתקשרות?
מצד אחד אני רוצה לדעת שהכל סגור לשנה הבאה והמקום של הקטן מובטח. מצד שני אני לא רוצה לצאת אמא נודניקית...
לצפיה ב-'אצלינו הרישום התחיל רק השבוע'
אצלינו הרישום התחיל רק השבוע
26/01/2018 | 16:30
148
אז הגיוני שהוא עוד לא התחיל. הייתי מחכה עד סוף החודש וכן מתקשרת. או אפילו הולכת לשם בשישי.
לצפיה ב-'אני הייתי מתקשרת שוב'
אני הייתי מתקשרת שוב
26/01/2018 | 19:59
113
בגן של הבת שלי ההרשמה כבר נסגרה
 
לצפיה ב-'עדיף להתקשר פעם נוספת מלפספס'
עדיף להתקשר פעם נוספת מלפספס
27/01/2018 | 10:27
94
מה גם שתפספסי לא רק את הרישום לגן הזה, אלא גם לגנים חלופיים...
לצפיה ב-'תודה. אני אתקשר ביום ראשון'
תודה. אני אתקשר ביום ראשון
27/01/2018 | 12:55
99
בעיקר כי אני שומעת שהרבה גנים טובים בסביבה שלנו כבר מלאים לשנה הבאה...
לצפיה ב-'אני מודאגת'
אני מודאגת
23/01/2018 | 12:33
4
346
בן החמש שלי אוכל פחות וישן יותר בימים האחרונים (לרוב מקיץ ראשון). יום אחד התלונן על כאב ראש ונשאר בבית. שיחק והיה מתוק וחיוני כרגיל. לא מתלונן על כאבים, לא מקורר. חשבתי שזו קפיצת גדילה אבל הוא אוכל מעט. אני לא שקטה. יש עוד משהו שכדאי לבקש מהרופא מעבר לספירת דם?
לצפיה ב-'כולם חולים עכשיו.'
כולם חולים עכשיו.
23/01/2018 | 12:42
172
יכול להיות שפשוט עובר עליו וירוס בקלות יחסית. לישון יותר, לאכול פחות, וקצת כאב ראש מתאים - במקומך הייתי עוקבת אחרי החום שלו, מוודאת שהוא שותה מספיק, ומחכה עוד כמה ימים לראות אם זה מתפתח או נעלם. אצלנו ביקרו כבר החורף וירוס בטן, דלקת אוזניים, דלקת עיניים, וגם ימים כאלה של "כמעט" משהו שמחכים שיתפתח ובסוף עובר.
גם בגן היו ימים שילדים, כולל הבת שלי, פתאום נרדמו בצהרון - כשזה מעולם לא קרה, והם בגן הזה כבר שנה שנייה...
לצפיה ב-'לא צריך לחפש סיבות לדאגה בכוח '
לא צריך לחפש סיבות לדאגה בכוח
25/01/2018 | 23:28
2
134
לא רואה מה תתן לך ספירת דם חוץ מלחשוף אותו לחיידקים סתם (אצל הרופא ובבדיקה). 
לצפיה ב-'הוא נח יום אחד בבית, חזר בשמחה לגן'
הוא נח יום אחד בבית, חזר בשמחה לגן
27/01/2018 | 16:53
1
104
ויום אחריו הגדולה נכבתה, התלוננה על הראש, ונשארה בבית למנוחה עם נזלת ושיעול. כך שלא טרחנו ללכת לרופא. עם 3 ילדים במסגרות אנחנו חשופים למגוון רחב של מחלות חורף....תודה לכן על צפירת ההרגעה.
לצפיה ב-'די, בול כמו אצלנו.'
די, בול כמו אצלנו.
28/01/2018 | 13:31
75
גם אצלנו כל מחלה עוברת בסבב בין מספר בני משפחה עד שהיא עוברת  - אחת חוזרת לגן/בית ספר ואחרת קמה "כבויה" כמו שתיארת. החורף הנוכחי ממש קשה. בדרך כלל אנחנו כמעט לא חולים - אבל השנה הזאת שונה מכל השאר.
לצפיה ב-'מה דעתכן על שרשור חוכמות?'
מה דעתכן על שרשור חוכמות?
25/01/2018 | 13:00
36

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית
כהן ישראלי ושות' - משרד עו
כהן ישראלי ושות'

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ