לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2037520,375 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'האם אני מגזימה ??'
האם אני מגזימה ??
04/07/2018 | 12:02
6
419
עכשיו קיץ וכמובן אין מספיק מסגרות לקטנים בתי בת שלוש וחצי אנו מבלים המון אצל סבים בעיקר כי גם אני בחופשה ויש המון זמן אצל סבים יש חצר גינה ומרחב מה שאין בבית שלי . האחיינית שלי באותו גיל של בתי בערך היא עם הפרעות בהתנהגות מאוד אלימה זורקת הכל עולה על הכיסאות סופה זורקת את עצמה ארצה נושכת בקיצור אני לא אוהב  שבתי משחקת איתה ואני לא יכולה לאומר מילה כי הוריי יכעסו . אצל האחיינים של בעלי יש בנים בגילי 7 ו8 אני בתכלס רואה שיש פער ולא רוצה שתשחק איתם כי בקיצור הם בנים וכן אני מפחדת זכותי... הבת גם בגיל בתי מאוד אלימההההה מקללת מדברת בצורה גסה יש לה לקות גם בדיבור וגם בהתנהגות בגן הפנו אותה לפסיכולוג היא נושכת את השער משתמשת בקללות נורא גרועות הערה שתיהן יש בעיות בין ההורים גם אחי וגם גיסי כלומר הרח של בעלי..
אני לא יכולה לשים את בתי במגדל שתגדל לבד מצד שני לא אוהבת שאלה יהיו האנשים שישפיעו עליה ההבעה והדיבור דבר מאוד מדביק גם האלימות לא רוצה שתהיה מושפעת מהם שמתי גבולות בהתחלה אך אני חוששת שדברים נופלים כבר משליטתי אמא שלה מביאה רותה הרבה אצלנו בבית אני לא יכולה לגרש אותה ומצד שני החינוך של בתי הדבר הכי חשוב לי האם אני מגזימה הרי גם בחוץ בגן במשחקים יש ילדים כאלה שאני מכבדת כל בן אך נורא כואב לי שהורים מזניחים וכן שתשחק איתה למה לפסול אך גם בתוך תוכי יש את הרגש הז  שדיייי איפה היו הגבולות שלי לאן נעלמו בץי יותר מבוגרת ואני חוששת שלא תהיה יותר שליטה על העניינים איך אני אמורה להתנהג ? לגרש את האחיינית ? להקציב זמן למשחק ? לנטרך לגמרי ? אצל הןריי אין בעיה כי הזמן קצוב ואני קובעת מתי הולכים הביתה
הבעיה אצל האחיינחת שהיא כבר מבלה המון אצלנו למשל היא באה לבד אתמול מבוקר עד לילה וכי גילה צעיר לא יכולה להוציא אותה מהבית לבד ללא השגחה
דירתם קרובה מאןד לדירתנו מה לעשות אני אובדת עצות
לצפיה ב-'מנסה בקצרה'
מנסה בקצרה
04/07/2018 | 13:59
221
לא בטוחה שהבנתי הכול, אבל אנסה:
תראי, זה מתסכל, משפחה לא בוחרים, אבל את הגבולות שלך רק את קובעת, ואת צריכה לומר אותם ולבצע אותם.
אם לא מתאים לך שהאחיינית תגיע, תגידי להורים ש"היום לא מתאים / מתאים רק עם ליווי / מתאים רק בשבת / מתאים רק בין ארבע לחמש" או כל דבר אחר שמתאים לך.
את גם יכולה לומר - להורים וגם לילדה - שיש דברים שאת לא מרשה בביתך: לקלל, לנהוג באלימות, לצעוק, לקפוץ על ספות, להוציא אוכל מהמקרר לבד (או כל דבר אחר שאת לא רוצה), ושאם זה קורה את תקטעי את הביקור ותשלחי את הילדה הביתה. תעשי את זה פעם-פעמיים-שלוש, ומשהו יקרה.
 
נכון, לא בטוח שיאהבו את מה שתגידי, ואולי יהיה לזה מחיר מסוים. מצד שני - יהיה רווח שאת רוצה (לא לחשוף את בתך להשפעות שליליות בעינייך). רק את בוחרת מה את מעדיפה.
 
בהצלחה
לצפיה ב-'לא מגזימה כלל'
לא מגזימה כלל
04/07/2018 | 15:30
1
196
כל מה שמיכל 10 כתבה,נכון גם בעייני ומבקשת לחזק אותך-
את האמא,את האחראית לחינוכה ואת תקבעי למי הילדונת שלך "תחשף" ובאילו מינונים.
נכון,יכולים "לעקם" פרצופים אבל למי אכפת? 
לכשתגדל,היא תבסס ותדע את הערכים ואופן ההתנהגות המקובלים במשפחה שלכם ותדע להתמודד עם כל מיני סוגים של ילדים.
כרגע,בגיל כל כך צעיר,את המתווכת,ה"מסננת",הבוחרת וכל מינוח שדומה לכך.
לצפיה ב-' את אמא שלה. ומי ישמור עליה אם לא את'
את אמא שלה. ומי ישמור עליה אם לא את
14/07/2018 | 12:57
15
לצפיה ב-'אני חושבת שאולי צריך לארגן להם פעילות יזומה'
אני חושבת שאולי צריך לארגן להם פעילות יזומה
11/07/2018 | 04:20
92
ואז יהיה פחות בלאגן ומקום לאלימות שאת מתארת.
אישית, אני נגד להכניס ילדים לבועה- היא חשופה גם בגן לאלימות בין ילדים ולמילים לא יפות וכנ"ל גם בגינה.
 
כל עוד את בטוחה בהתנהלות ובדרך החינוכית שלך- היא תדע אילו כלים נכון לה לקחת לחיים וממה להיות או לא להיות מושפעת.
 
פשוט לומר לה אם שואלת שיש דברים שאתם מרשים ומתאים לאנשים שיתנהלו ככה בביתם ויש דברים שאצל אחרים מרשים ואתם לא.
לצפיה ב-'לגבי האחיינית - את לחלוטין לא מגזימה. להיפך.'
לגבי האחיינית - את לחלוטין לא מגזימה. להיפך.
11/07/2018 | 14:15
1
117
לאחיינית יש בעיה מוכרת ומטופלת.
 
לדעתי - את צריכה לאמר להורייך ואולי גם להורים של האחיינית שאת מבינה שיש להם בעיה מסויימת. ואת מאד מעריכה את המאמצים שלהם לטפל בה. את יכולה גם לגלות עניין, להגיד מילה טובה כשיש התקדמות.
 
אבל תסבירי שאת מנסה להכתיב בבית שלך כללים מסויימים, ואת פשוט לא יכולה שמישהו בבית שלך יתנהג אחרת. בתך עוד צעירה מכדי להבין. היא לא יודעת לעשות אבחנה בין "למה לה מותר לזרוק כריות ולקלל, ולי אסור". 
ולכן - את מבקשת למתן את מינון המפגשים בין הילדות.
 
כשאתם אצל ההורים וההיא מתחילה להשתולל, תלכי. לא בתוקפנות, לא בכעס, לא בהאשמה. 
ואם אמך מביאה אותה אליכם, אז אם האורחת מתחילה להשתולל, תאמרי לאמך "הסברתי לך שאני לא יכולה לארח במצב כזה. אני מתנצלת, אבל אני מבקשת שתקחי אותה מפה".
 
דמייני שיש לך ילדה רגישה. ויש איזה ילד שכל הזמן מתעטש. את תמשיכי לשים את הילדה מתחת לעיטושים שלו, רק כדי לא להיכנס לאי נעימות מול אמא שלך? זה אותו דבר. את מגנה על הילדה מפני "חיידק" מסויים.
אז הורייך ואחותך יחשבו שאת רגישה מדי. פלנצנית. סנובית. לא משנה מה. הדבר היחיד שמשנה זה שאת עכשו מגנה על הבת שלך.
לצפיה ב-'תודות '
תודות
12/07/2018 | 14:14
71
התגובות שלכן חזקו אותי ואני רואה בזה לא רק חיידק אלא גם מגיפה זה מדביק במיוחד הבעות הפנים וכל הקטעים של הנשיכות של השיער וכולה
היא ממשיכה לבור גם בליווי אחרים אני כבר לא מכניסה אותה הביתה אפילו מגרשת אותה זזהו החלטתי שלא צריך לשחק איתה
אני טוענת שאני מנקה מבשלת מאכילה את התינוקות וכל מיני סיפורים ומבקשת ממנה בנימוס לחזור הביתה לאמא שלה .  היא באה גם היום עם חמותי הסברתי שאני מנקה את הבית ואת הרצפה ואז חזרו אכן לא נעים אך אין מה לעשות מדובר בבת שלי בחינןך שלה ובתרבות שהיא מקבלת ולמענה אני אעשה הכל אפילו אם המחיר יהיה גבוה אני מבינה שאכן כעסו ויכול להיות שאמרו כמה כינויים טובים עלימ אך תוצאות החינוך השלילי עליו אני אשלם לא הם . נקודה . זה כבר ברור בשבילי וא י מעבירה את זה הלאה
בקשר להוריי אני אעזוב ברגע שאראה שיש התנהגות לא מקובלת עליי
תודות
לצפיה ב-'קייטנה בגן'
קייטנה בגן
01/07/2018 | 13:32
6
310
רשמתי את הילד לקייטנה בגן. בהרשמה נאמר בפירוש שצוות הגן יהיה גם בקייטנה. ממש עשו השוואה בין קייטנת ערייה זולה ליותר לקייטנת מתנ"ס. שם רשמו צוות לא אורגני, כמשהו שלילי.
בסוף, אף אחת מהגננות שלו לא נמצאת. אחת היא סייעת מחליפה מדי פעם בבקרים בגן אחר. כל השאר בכלל חדשות.
אני מניחה שאין מה לעשות, אבל עדיין זה מתסכל כי הילד לא מהמסתגלים בקלות.
איך זה אצלכן?

לצפיה ב-'אצלנו...'
אצלנו...
01/07/2018 | 16:25
5
193
בתחילה,רשמתי לשני מחזורים.
המחזור הראשון היה וודאי מבחינת צוות-גננת,סייעת והסייעת של הצהרון.
ב13:00 באה מפעילה חיצונית+הסייעת השנייה של הצהרון-צוות ידוע ומוכר לילדים.
איך שהבנתי שבמחזור השני כולן "מתאדות" רצתי וביטלתי.
מאוד שלמה עם ההחלטה.
נכון,אני ממערכת החינוך,אני בחופש ויכולה להיות עם הילדים כל החופש ובשמחה אבל הם רוצים ומתגעגעים למסגרת הגן ולכן אני "מאפשרת" קייטנה אבל- לא בכל תנאי. 
מכיוון שאני יכולה (!!!) מחזור אחד כן,השני לא.
אם הייתי צריכה לצאת לעבודה,לא הייתה לי אפשרות להעזר במשפחה,שמרטפית וכיו"ב ....להשאיר למחזור שבו אינני מכירה את אנשי הצוות וכך גם הילדים....היה לי מאוד קשה,מודה.
לא יודעת לומר מה הייתי עושה.
שבוע טוב
לצפיה ב-'לצערי, אני חייבת פתרון'
לצערי, אני חייבת פתרון
01/07/2018 | 16:35
4
204
לכן גם רשמתי אותו לשני מחזורים (אבל רק עד 13).
לראשון כמעט כולם רשמו, לשני - פחות.
אבוא הביתה ואשמע חויות, מקווה שלא יהיה נורא.
הוא ילד שכן מספר, אז אנסה להבין מה קורה.
הם איחדו שני גנים, אז אחד האבות מהגן השני רשם שהבן שלו אמור להיות עם הגננת של הגן השני (או הסייעת, לא בטוחה) וקיבל תשובה: "לצערי, הגננת החליטה לא לעבוד הקיץ, ואין מה לעשות לגבי זה". מה שכנראה נכון
לצפיה ב-'אין ספק שמתסכל'
אין ספק שמתסכל
01/07/2018 | 16:42
3
149
אבל כשאין ברירה...אין ברירה.
ראשית,החברים איתו וזה נעים.
עד 13:00 זה קצר וטוב.
אני מוציאה ב14:30 אחרי ארוחת הצהריים.
היום,כשהגעתי,אמרה לי המפעילה "למה כל כך מוקדם?מחר לא לפני 15:30" צחקתי,הסייעת שמכירה אותי הסבירה לה שאני אמא בחופשה ושחבל שהיא תתאמץ לשכנע אותי להשאיר יותר.
בנך,הוא ילד שמדבר אז אם וחלילה משהו לא יהיה לו נוח,הוא יאמר לך.
מעט שעות,
במסגרת גנית מוכרת,
עם חברים
וכל יום הפעלה אחרת...לא יהיה נורא.
אל תדאגי
 
לצפיה ב-'הילד חזר מאושר!'
הילד חזר מאושר!
02/07/2018 | 09:33
2
179
סיפר שהקייטנה ממש כיפית. שאלתי איך הגננת. ענה: מעולה!
אז כנראה שבאמת סתם דאגתי.
לצפיה ב-'נפלא!'
נפלא!
02/07/2018 | 16:02
27
לצפיה ב-'איזה יופי-מעולה! '
איזה יופי-מעולה!
11/07/2018 | 04:22
54
לפעמים אנחנו סתם מכניסות את עצמנו ללחצים ובסוף הכל בסדר לגמרי.
לצפיה ב-'בן שנתיים'
בן שנתיים
30/06/2018 | 16:13
4
304
שלום לכולם,
רוצה להתייעץ למרות שמבינה שאולי כאן זו לא הכתובת.
בני בן שנתיים אוטוטו... ילד מקסים, שקט יחסית עם אוצר מילים גבוה, מחבר מילים למשפט קצר של 2 מילים , מצביע, עושה שלום ונשיקה,משחק, מצייר, בונה מגדלים, מתחיל להתעניין בפאזלים לא מורכבים, יודע לספור עד 10, מזהה את כל הצבעים, מוקסם מאוד ממוסיקה, אוהב מאוד לשיר, כל יום חוזר עם שיר חדש מהגן...
שמנו לב שלעיתים משחק בצורה לא קונבנציונלית כמו סיבובי גלגלים או יכול לקחת כל חפץ אחר ולסובב אותו שתוך כדי יסתכל עלינו ויגיד מסתובב מסתובב ויהיה ממש מאושר מזה.. זה יכול להמשך כ5 דקות שהוא יהיה מרותק לסיבוב.. האם התופעה מוכרת? למישהו היה ועבר? 
תודה
לצפיה ב-'מה צריך לעבור???'
מה צריך לעבור???
30/06/2018 | 16:32
74
לצפיה ב-'קודם כל, כאן זו בדיוק הכתובת '
קודם כל, כאן זו בדיוק הכתובת
01/07/2018 | 08:07
186
דבר שני, עושה רושם שיש לך פעוט סקרן וחכם, שנהנה מאוד מכל מה שסביבו.
לא כל מה שנראה לך מעניין, בהכרח יעניין אותו - וההפך. לא תמיד תביני למה הוא כ"כ מרותק ממשהו, זה ממש לא אומר שזה לא בסדר. הוא אוהב תנועה סיבובית, להסתכל, לסובב ולהודיע לכם על סיבובים. מעולה. תזרמי עם זה: תראי לו גלגלים שונים שמסתובבים - של אוטובוס, טרקטור, אופנוע, אופניים, הבימבה שלו. תסובבו ביחד כל מיני דברים ותראו מה מסתובב מהר ומה לאט (פירות, ביצה קשה, ביצה לא מבושלת, דברים עגולים לעומת לא עגולים). תראי לו את מכונת הכביסה כשהיא עובדת ומסובבת את הבגדים. זה מקסים, תהנו מזה 
לצפיה ב-'מאד מוכר, אני מכירה כמה כאלה'
מאד מוכר, אני מכירה כמה כאלה
01/07/2018 | 16:05
152
אני מכירה כמה ילדים שאהבו לבהות בדברים מסתובבים.
 
זה עבר, בלי מעורבות של ההורים. 
 
לא יודעת אם קשור או לא - הילדים האלה אחרכך מאד אהבו לשחק במכוניות.
 
 
לצפיה ב-'נשמע כמו פעוט יצירתי שאוהב לדמיין-מקסים ונפלא!'
נשמע כמו פעוט יצירתי שאוהב לדמיין-מקסים ונפלא!
11/07/2018 | 04:24
59
חשוב לטפח את זה ולעודד משחק סוציו דרמטי.
לצפיה ב-'דחוף-מתנה לגן'
דחוף-מתנה לגן
26/06/2018 | 07:46
4
219
הילד חוגג יום הולדת מחר, וגיליתי שאני צריכה להביא מתנה לגן.
מה זה אומר מבחינת סדר גודל? 
כמו יום הולדת?
מספיק ספר או משחק קטן או שצריך משהו מושקע? 
מה נהוג?
נהוג לעטוף את המתנות?
איכשהו עד עכשיו לא ביקשו ממני להביא מתנה לגן באף יום הולדת (עד עכשיו שני הקטנים היו בגן פרטי והגדולים כבר גדולים).
לצפיה ב-'אצלנו נהוג להביא ספר או משחק קופסא.'
אצלנו נהוג להביא ספר או משחק קופסא.
26/06/2018 | 08:46
2
130
אבל הכי טוב שתשאלי את הגננת או הורים אחרים מה נהוג אצלכם.
לצפיה ב-'אין לי כל כך את מי לשאול'
אין לי כל כך את מי לשאול
26/06/2018 | 09:20
1
148
וזה למחר.
וצריך לעטוף?
פתק החלפה אני מניחה אין טעם לשים כי בכל מקרה לא ילכו להחליף.
לצפיה ב-'גם אני הייתי מביאה משחק כלשהו. '
גם אני הייתי מביאה משחק כלשהו.
29/06/2018 | 15:05
101
הייתי עוטפת ושמה פתק החלפה.
 
מה עשית בסוף?..
לצפיה ב-'אולי כבר מאוחר מדי'
אולי כבר מאוחר מדי
30/06/2018 | 01:21
135
בכל מקרה, התופעה המעצבנת הזו היתה גם אצלנו. אני הייתי מביאה ספר שמתאים וידעתי שאין, והייתי כותבת הקדשה על הספר, נניח "מוקדש לילדי גן ימימה' מאת יוחנן הסנדלר,  יוני 2018
 
לצפיה ב-'הלך לי המקרר (דחוף!)'
הלך לי המקרר (דחוף!)
23/06/2018 | 22:24
1
196
משתדרגת למקרר גדול יותר (600 ליטר וצפונה) - רוצה פריזר תחתון - בלי בר מים - אשמח להמלצות מנסיונכן.
כותבת גם בהורים ליסודי.
תודה!
לצפיה ב-'ראיתי באיחור אבל'
ראיתי באיחור אבל
25/06/2018 | 10:21
139
אנחנו קנינו AMANA יד שנייה בשוק הפשפשים, חנות שנקראת "שם טוב" אם אני זוכרת נכון.
לצפיה ב-'הילד מפחד לצייר'
הילד מפחד לצייר
21/06/2018 | 09:29
17
768
שמתי לב שהילד ממש מפחד לצייר / לצבוע דברים מסובכים.
הוא מפחד שלא ייצא טוב.
ממש משתמש במילה "מפחד".
בשאר הנושאים אין לו שום פחד מכישלון.
אני עובדת בכמה כיוונים במקביל:
1. מתחילה לצייר ומבקשת שימשיך / יצייר ציור באותו הנושא (לרוב, נותנת משימה קלה יחסית)
2. מסבירה לו שתרגול תמיד מביא לשיפור - נותנת לו דוגמה של אופניים.
3. אמרת שכל דבר שהוא יצייר, יהיה הדבר הכי יפה בשבילי כי אני אוהבת את הצייר כל כך.
אין לו בעיית מוטוריקה עדינה או גסה, זה בוודאות חוסר ביטחון.
בבית אף אחד לא מצייר, כך שאין גם השוואה לאחרים.
מה עוד כדאי לעשות?
האם הדרך שלי היא נכונה?
הוא בן 5.
לצפיה ב-'אמרת שהתחלת ללכת למדריכת הורים'
אמרת שהתחלת ללכת למדריכת הורים
21/06/2018 | 10:22
4
193
אני חושבת שתפני את השאלה אליה, בשביל זה את משלמת לה
לצפיה ב-'עוד לא התחלתי '
עוד לא התחלתי
21/06/2018 | 10:41
3
197
אבל כן, אשאל גם אותה כשנתחיל.
אבל אם יש למישהו רעיון לבנתיים, אז אשמח לשמוע
לצפיה ב-'צרך להכיר את הילד כדי לענות'
צרך להכיר את הילד כדי לענות
21/06/2018 | 11:06
153
לכן עדיף שהיא כבר תענה לך.
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
21/06/2018 | 11:34
1
142
לא בטוחה שזה קשור להדרכת הורים.
לפני הכול - למה חשוב לך כ"כ שיצייר?
ולמה שהעלית:
ראשית, לא יודעת מה זה "לא יצא טוב" בעיניו - הוא פוחד לצאת מהקווים? התאמת הצבעים לא תהיה מוצלחת? לא יצא כמו במציאות? אם זה לצאת מהקווים, למשל, הייתי בעצמי צובעת ויוצאת מהקווים. בלי לעשות עניינים של "אתה רואה, גם אמא יוצאת מהקווים". פשוט לצאת (מהקווים) ולהשאיר את הדף על השולחן. כך גם לגבי צביעה לא תואמת למציאות או צביעה "משוגעת".
שנית, בקשר למה שכתבת שאת עושה -  אישית, כנראה לא הייתי נוהגת כך, אבל כל מה שאת עושה נראה לי בסדר. מסבירה:
1. ציור אינו משימה (בעיניי). אם לילד אין בעיה במוטוריקה עדינה והוא לא חייב להתאמן, אפשר לרדת ממנו בענייני ציור. שישחיל חרוזים, אם זה מה שהוא מעדיף, או ידביק מדבקות מתחת לשולחן.
2. תרגול תמיד מביא לשיפור. מאמינה בזה מאוד בעצמי. האופניים זו דוגמה אמיתית מחייו? גם אם כן, אולי על אופניים הוא רצה לרכוב ולצייר לא מתחשק לו. וזה בסדר - לכל אחד יש העדפות.
3. אני מבינה את הרציונל אבל בעיניי זאת אמירה קצת מקטינה. זה שאוהבים מישהו לא אומר שעיוורים לצדדים הפחות מוצלחים שלו. לפעמים דווקא אהבה ללא תנאי נורא מכעיסה: אם אתה אוהב אותי בלי קשר למה שאני עושה, אולי זה לא *אותי* שאתה אוהב...
ועדיין, כל מה שאת אומרת ועושה נשמע לי אפשרי ולגיטימי ויכול להתאים.
 
חוזרת לשאלה הראשונה - למה כ"כ חשוב לך שיצייר? אולי אפשר להרפות קצת מהנושא הזה. וגם - לפעמים כשילד אומר "מפחד" זה כי אין לו מילה אחרת, מתאימה יותר, והוא נשאר עם הניסוח כי זה פורט על מיתרים אצל ההורים.
 
בהצלחה אנה. תיהנו
לצפיה ב-'הוא זה שמבקש לצייר'
הוא זה שמבקש לצייר
21/06/2018 | 11:46
141
אבל גם בעיני זאת כן מיומנות נדרשת - גם לידיים וגם למוח.
הוא מפחד מהכל - בעיקר, שלא ייצא דומה למציאות, אפילו מבחינת הצבעים: אז אתמול הזכרתי לו שראינו תכנית ילדים בה ילדה צבעה בצבעים משוגעים את כל החיות שלידה - התלהב נורא וישר צבע את החתול שבתמונה בכל מיני צבעים.
מהקווים הוא לא יוצא יותר מדי.
ועל האופניים הוא לא רצה לנסות, ואז תוך שנייה למד לרכב.
לצפיה ב-'מה קורה בגן? הוא מצייר?'
מה קורה בגן? הוא מצייר?
22/06/2018 | 06:52
1
118
אולי לשאול את הגננת
ואני הייתי יושבת לידו לצייר, כל אחד עם דף משלו. ממה שאני רואה אצלנו בגן שולחן הציור תמיד מלא עם ילדים שממתינים שיתפנה כסא, כנראה שיש משהו ב-ביחד שהופך את זה למהנה, ואני גם רואה איך הם שואבים השראה (שלא לומר מעתיקים) אחד מהשני וככה מפתחים את יכולת הציור
ולמתקדמים- אולי לקחת למוזיאון, שיראה שגם שם לא כל הציורים דומים למציאות ולא כולם ״יפים״ - כי יופי זה בעיני המתבונן...
ועוד טיפ קטן ששמעתי בעבר ממדריכת הורים- תמיד להחמיא על התהליך והעבודה ולא על התוצאה. כלומר- לא להגיד הציור שלך יפה (כי זה שיפוטי) אחא להגיד איזה יופי שילבת צבעים, איך תכננת את העבודה על הדף שיהיה מקום להכל וכו
לצפיה ב-'היא אמרה שאין בעיה'
היא אמרה שאין בעיה
24/06/2018 | 10:01
79
היות וכבר סוף השנה, אז אין טעם לדבר איתה. בתחילת השנה אדבר עם הגננת החדשה
לצפיה ב-'רעיונות לציור לילד :'
רעיונות לציור לילד :
22/06/2018 | 15:16
1
136
כשהילד מבקש לצייר ,תתחילי בזה שתציעי לו לצייר הרבה קווים צבעוניים,
וכול קו הוא יצייר בצבע שיבחר ,לפי רצונו.
אר כך תציעי לו לצייר 4 גלגלים ,כל גלגל בצבע אחר .
אח"כ 5 ריבועים זה מעל זה ושיצבע אותם,(לכול ריבוע יוסיף עוד ריבוע קטן מעליו -
עד תתקבל צורת מגדל.
לאחר מכן,תציעי לו שיניח את כף היד שלו על הניר ויעבור בעיפרון מסביב לכול האצבעות,
את תוכלי לעזור לו בזה בפעם הראשונה,כשאת מחזיקה ביחד אתו את קצה העיפרון.
באופן הזה הילד ירגיש שיש לו ביטחון לצייר,ושזה לא משימה קשה עבורו.
אגב,
אם הוא ממש ממש מתנגד לצייר,לא צריך להכריח אותו ,
הרי גם הרכבת לגו או פאזל- שמתאימים  לגיל 5 ,גם הם מפתחים את הילדים מאוד.
 
 
 
לצפיה ב-'אנסה, תודה'
אנסה, תודה
24/06/2018 | 10:03
59
זה גם יעזור לי לוודא שאכן אין לו בעיה בצורים "פשוטים" מבחינת מוטוריקה וכד'
לצפיה ב-'היי '
היי
22/06/2018 | 15:41
2
122
אני קוראת כבר תקופהאת ההודעות שלך בפורמים השונים והדאגה והאהבה שלך לילדייך מאוד מורגשים..
 
שמתי לב שכולם חווים סוג של פרפקציוניזם וזה בא לידי ביטוי בדרכים שונות (אחד עם הציונים במבחן במטמטיקה אם אני זוכרת נכון ..).
אצל הילד בן ה-5 זה מתבטא בציור...הוא כל כך פוחד להכשל שהוא מעדיף לא לצייר.
 
בגיל הזה אני באמת חושבת שזה יכול לבוא רק מההורים...גם את לאעושה את זה במודע.
ממליצה בחום שתתחילי עם הדרכת ההורים, אני באמת חושבת ומקווה שזה יוכל להקל עליכם...
 
אני הייתי מדברת עם הילד ואומרת שמציירים בשביל הכייף ואיך שרוצים.
בתוך הקווים או מחוץ לא באמת משנה...תשבי עם הילד שתציירי סתם ציור ותתלי על המקרר או משהו...תגידי שתשמחי אם גם הוא יצייר מה שהוא רוצה כדי שתוכלי לתלות ליד שלך.
 
סופש נעים...
לצפיה ב-'היי אנה '
היי אנה
23/06/2018 | 22:37
1
133
אני מרגישה שאת כל פעם מעלה נושא אחר לדיון - אבל המרכיב המהותי שמשותף לנושאים השונים הוא שאין לילדים מספיק חופש. ציור אמור להיות פעילות מהנה סה"כ, אבל הציפיה שלו מעצמו כ"כ גבוהה שהוא מפחד להסתכן.
גם כשאת מתארת את שגרת היומיום היא תמיד נשמעת עמוסה לעייפה ומתישה מאד. מאד. את ובעלך נשמעים אנשים הישגיים, ממוקדים, מקצועיים וחרוצים. משהו מהתמהיל הזה חלחל אל הילדים.
אני לא חושבת שניתן (או שצריך) לשנות אופי של אדם, אבל אולי אפשר לשנות את קצב החיים בבית, להכניס יותר זמני רגיעה (אני מדברת קודם כל עליכם, לא על הילדים), כי בעיני מורכב מאד ליצור נחת ושלווה באטמוספירה אינטנסיבית כזו.
לצפיה ב-'הלוואי ויכולתי לשנות'
הלוואי ויכולתי לשנות
24/06/2018 | 10:00
135
אולי עכשיו, בקיץ, בלי החוגים של הגדולים תהיה רגיעה.
אבל אני בספק.
כי רוב העבודה המתישה נובעת מכך שברגע שהקטנים נפגשים, הם משתוללים ופשוט לא ניתנים לשליטה.
כל אחד בנפרד מתנהג מושלם.
והגדולים בלי המסגרות עוד יותר ישתעממו.
לצפיה ב-'כשמשהו אינו כייפי, ילדים לא רוצים לעשות אותו'
כשמשהו אינו כייפי, ילדים לא רוצים לעשות אותו
24/06/2018 | 20:20
1
156
לא ברור איך דברים התגלגלו שהובילו אותו להרגיש שציור זה מטלה, אבל מה שאת עושה תורם להרגשה הזו בוודאות. את נותנת לו משימות, מסבירה לו שהוא ישתפר אם יתרגל. איזה באסה לילד לצייר כשהמטרה היא שישתפר! 
 
אם את רוצה שיעסוק במוטוריקה עדינה, את יכולה להביא לו דפי עבודה של מדבקות, גזירה, קיפולים. הילדים שלי מאוד אהבו את הסידרה הזו בזמנו. 
 
 
יש עוד המון דרכים אחרות, ואם תרצי אוכל לפרט עוד. 
 
דבר שני, אם בכל זאת חשוב לך הציור, את יכולה להתחיל מספרי צביעה שילהיבו אותו. אם הוא אוהב סופרהירוז למשל, את יכולה לקנות לו את זה, או פשוט להדפיס מהאינטרנט דפים מתאימים. 
 
אל תשבי איתו על זה, אל תדרבני אותו לזה. תתני לכל ילד איזו חוברת פעילות דומה, שמתאימה לגיל, ובמשך היום תגידי עכשיו יש 15-30 דקות שכל ילד עובד על החוברות שלו. כך זה לא רק הילד הספציפי הזה, אלא כולם. לגדולים את יכולה לקנות dot to dot מסובכים, אצלי מתים על זה. 
 
אפשר גם מייז מסובכים מאוד - 
 
גם את שבי בזמן הזה וציירי לעצמך, אולי תגלי שאת נהנית ונרגעת מזה. 
 
והצעות נוספות, בלי לדבר על ציור, תיזמי פעולות של ציור על חומרים שונים, כמו בלונים (אני רוצה לעשות בלונים שמחים), לגו, אווירוני נייר, ציורי אזהרה (ציור שמראה "לא לגעת בלגו שלי"). 
את יכולה לשבת עם שני הקטנים ושלושתכם סתם עושים קשקושים על דף נייר ענקי, וכל אחד אחרי זה בוחר איזה חלק לצבוע. 
את יכולה להתחיל משהו שטותי (עין אחת עקומה, או קו זיגזג או ישר) והוא צריך להמשיך עוד קו, ואת עוד, עד שיוצא משהו שטותי ולא מוגדר.
תמיד - אל תתייחסי לתוצאה של מה שיצא, אלא רק לתהליך עצמו - אני רואה שהיום אתה בוחר בעיקר בקוים, אתה משתמש היום הרבה באדום, נראה שאתה נהנה ליצור דברים חדשים. 
 
הכי חשוב שלא תהיי בלחץ, ולא תרגישי שהוא חייב להתאמן בציור כדי להיות מוכן לכתיבה. יש הרבה דברים אחרים שהוא יכול לעשות כדי להתאמן על המוטוריקה העדינה. 
 
 
לצפיה ב-'אהבתי במיוחד את הציור למבוגרים להורדת הלחץ '
אהבתי במיוחד את הציור למבוגרים להורדת הלחץ
25/06/2018 | 10:15
126
בנוסף להמלצות אחרות שקיבלתי, אאמץ בשמחה גם את ההצעה שלך על ציור שטותי ולא מוגדר, יחד עם אחיו הקטן.
רק רוצה להסביר: הוא לא מקבל משימות ציור. הוא מאד רוצה לצייר ומבקש בעצמו. ואז מתחיל להילחץ.
הוא אוהב להדביק מדבקות ולצבוע דפי צביעה, אבל הוא רוצה להתקדם שלב, לכיוון הציור. וכשהוא צובע או מדביק, אין לו שום בעיה לצאת מהקוים או להדביק עקום. משום מה, הפרפקציוניזם הזה בא אך ורק בקטע של ציור.
לצפיה ב-'אני מסגרתי תמונות שהילדים ציירו'
אני מסגרתי תמונות שהילדים ציירו
28/06/2018 | 10:26
85
חלק מהיצירות לא היו ציורים. עשיתי קווים על הנייר, כך שנוצרו חללים ונתתי להם למלא כל חלק במשהו אחר. שעועית בצבעים שונים. כמו פסיפס. גם תעסוקה לאיזה שעה וגם יוצא מקסים. 
בנוסף - מסגרתי ציורים שלהם. הלכנו לחנות ובחרנו יחד מסגרת. הבית מלא בתמונות שהם ציירו. 
כשהבנות עשו מספיק ציורים, עשיתי להן אלבום ציורים בלופה. סקרתי את הציורים למחשב, יצרתי אלבום והדפסנו. עם הקדשה, דבר המחבר, כדי לתת לזה תחושה של ספר. הן עפו על זה. 
עם הבן שלי כתבתי סיפור, כשהוא היה בכיתה ג', סיפור עליו וביקשתי ממנו שיצייר לי את הבתים. סיפור ילדים. וגם מזה עשיתי ספר. 
מקווה שעזרתי. בהצלחה
לצפיה ב-'שיצייר לבד, מה שהוא רוצה'
שיצייר לבד, מה שהוא רוצה
30/06/2018 | 14:05
1
68
הוא ילד בן 5, לא סטודנט בבצלאל. הוא לא צריך להשתפר בציור. הוא צריך ליהנות
 
כשאת מציירת ואומרת לו להמשיך - את מעמידה בפניו רף. שהוא עכשו צריך לצייר כמו אמא... 
 
תני לו צבעים. שיקשקש. שייהנה. 
 
אם את נורא רוצה לצייר איתו - אז תקשקשי. תני דוגמא אישית שציור הוא הנאה וממש לא משנה איך זה נראה.
 
 
לצפיה ב-''
30/06/2018 | 16:37
46
מאוד בגישתך ו"חם" מהבוקר-
הילדים ביקשו לצייר בגואש על קאפה.
הצוציק צייר משהו וקרא לי לראות "אמא ציירתי לב"
עניתי "מהמם!"
והוא הוסיף "אמא זה נראה כמו לב ,נכון?" ואני "בציור הכל מותר ואפשר,הכל יפה,תראה איזה צבעים מופלאים"
והשיא "אמא,בגן לא מרשים לנו לצייר קשקוש בלבוש".
אני עוד אשוחח עם הגננת לוודא אם יש אמת בדבר.
לצפיה ב-'לילד יש (יותר) מקום'
לילד יש (יותר) מקום
18/06/2018 | 22:16
1
318
אחרי שסיפרתי כאן על הבן שלי שמרגיש קצת בצד בכל מיני סיטואציות במשפחה, התחלתי להסתכל עליו באופן ממש צמוד, ולהקשיב טוב לדברים שהוא רוצה/צריך, ולנסות לראות איפה אני לא מספיק קשובה/רואה. אני ממש לא מחסידות הלוחשת שחושבת שכל דבר הוא באשמת ההורה/באחריות ההורה, אבל אני מאמינה שכהורים אנחנו צריכים לנסות לעשות מה שאנחנו מסוגלים עבור הילדים.
אני יודעת שלאורך החיים (ובעיקר תכף בביה"ס) הוא לא תמיד יוכל לקבל את מה שהוא רוצה, אבל נראה לי שבתוך המשפחה הוא צריך להרגיש הכי אהוב ומקובל שאפשר. אז גם כשהחוקים קצת משונים (או ארוכים), וגם כשהוא מתעקש על משהו שנדמה לא ממש קריטי מבחוץ, אני משתדלת לרפד לו את המציאות, לשכנע את האחיות לשחק לפי החוקים / לצפות בהופעה שלו / לשים את השיר שהוא מבקש - ובמקביל מבקשת ממנו שהחוקים לא יהיו מדי מסובכים / שההופעה לא תיקח שעה / שבפעם הבאה אחת האחיות תקבע את השיר.
מבחינתי זה לא מאבק על גבולות אלא מאבק על נראות, והרגעים האלה ביום שמוקדשים רק אליו, אפילו שהם לא מאד ארוכים או מרכזיים בהכרח, עושים לו טוב ומרגיעים בו משהו, והוא מצליח להשיל מעצמו חלק מההתנהגויות הקשות שסיגל ולהיות הוא עצמו על מלוא הקסם שבו.
אני מקווה שהמגמה הזו תימשך ושהוא ירגיש שאני *באמת* רואה אותו, כי למרות שמבחינתי כל הזמן ראיתי אותו הוא המשיך להשתולל ולחפש משהו אחר, ממש הוציא ממני תגובות שליליות בכוח כדי למצוא משהו שונה.
בסוף החלטתי שאני אמא שלו ושאם אני לא יכולה להבין אותו אז יש כאן בעיה ושאני מוכרחה להקשיב טוב למה שהוא אומר לי בלי מילים. אני מקווה שהדבר הזה שאני מרגישה עכשיו - חיבור יותר עמוק איתו - הוא הדבר שגם הוא מרגיש ומרגיע אותו.
לצפיה ב-'נהדרת'
נהדרת
19/06/2018 | 07:06
104
חושבת שאת עושה נהדר.
ישר כוחך.
לצפיה ב-'שאלה על פעוטות בגיל שנה:'
שאלה על פעוטות בגיל שנה:
17/06/2018 | 14:32
15
394
האם אתם בעד הכנסת פעוטות בני -שנה ,לגן ילדים פרטי ?
או שתעדיפו מטופלת ,
והאם גן מאפשר יותר עצמאות ושיתוף מאשר מטפלת בבית  ?
לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
17/06/2018 | 14:46
207
אצלי שני הבנים שלי היו אצל מטפלת בגיל הזה והלכו לגן רק לקראת 1.7-1.8.
אבל הכנסתי אותם בגיל 7 חודשים למטפלת. בעיני לקראת גיל שנה וארבע/שנה וחצי הם מפיקים מגן יותר מאשר בבית לבד אז בגיל שנה אני מניחה שזה תלוי עד כמה הילד מפותח (הולך. מסביר את עצמו) ועל איזו תקופה מדובר (כמה חודשים עד תחילת השנה או שנה שלמה).
לצפיה ב-'אני בעד גן/מעון'
אני בעד גן/מעון
17/06/2018 | 18:09
3
179
אני לא מתחברת לעניין של מטפלת בגיל הזה. הילד צריך מרחב, צריך אינטראקציה רבה עם בני גילו. זה נכון שזה כיף להתפנק אצל מטפלת אבל בעיניי גן יותר מתאים בגיל הזה
 
wonderfulmaman.wordpress.com
לצפיה ב-'הבעייה היא שבגיל שנה בגן,'
הבעייה היא שבגיל שנה בגן,
17/06/2018 | 20:37
2
215
ההתלבטות היא, כי נדבקים כול הזמן בווירוסים וחוטפים חום גבוה,ואז הקטנטנים חולים יותר ונמצאים שוב ושוב  בבית ,כי המערכת החיסונית עדיין לא מספיק חזקה אצל הקטנטנים.
ודבר נוסף להתלבטות, שבגיל שנה  זקוקים ליחס יותר אישי חם ומחבק,מה שקשה לקבל בגן,שנמצאים בקבוצה עם עוד  ילדים.
לצפיה ב-'תודה לכול המשיבים, '
תודה לכול המשיבים,
18/06/2018 | 13:05
130
ההרגשה הפנימית שלי ,שמאוד מוקדם לשלוח פעוטות לגן בגיל -שנה,עוד בטרם הם יודעים ללכת ,וכשהם אינם יודעים עדיין לבטא ולבקש מה שהם רוצים וזקוקים.
 
כלומר,ההרגשה שלי היא ,שיהיה עדיף לצרף פעוטות לגן רק בגיל גיל שנתיים-וחצי ,
כשיהיו עם יותר הבנה למתרחש סביבם,ויהיו מסוגלים ליצור קשר עם ילדים אחרים.
 
בגיל שנה עד שנתיים וחצי -עדיין ההרגשה שלי היא ,שהקטנטנים מאוד זקוקים ליחס-אישי לחיבוק וחום ולהרבה תשומת -לב, ששום גן לא יוכל לתת בקבוצה עם עוד ילדים ,
ולכן התעוררה ההתלבטות ולכן ,כנראה נחכה לשלב ההליכה והדיבור,ומשם יהיה קל יותר.
לצפיה ב-'מהניסיון שלי'
מהניסיון שלי
18/06/2018 | 23:26
111
גם אצל מטפלת הם יהיו חולים. אצלי חלו פחות המעון.
אבל לדעתי זה תלוי ילד
 
ו
לצפיה ב-'אני לא אוהבת לשלוח למטפלת'
אני לא אוהבת לשלוח למטפלת
17/06/2018 | 22:33
4
261
מעדיפה שיש כמה אנשי צוות בסביבה ולא רק מטפלת אחת (ואם היא מתעכבת בשירותים או משהו כזה?) בעיני זה עומס מוגזם לאדם אחד.
מעבר לכך בעיני בגן הם מפיקים הרבה יותר מהחברה, משלל הפעילויות המתחלפות. בקטנה שלי נכנסה לגן בגיל 15 חודשים עם הרבה חששות שלי (היא היתה הכי צעירה בגן, עדיין לא הלכה), השתלבה מצוין והרוויחה מזה המון.
בגיל שנה וחצי בוודאות הייתי מעדיפה גן, ולאור הנסיון שלי כבר מגיל 15 חודשים. גיל שנה באמת טיפה קטן בעיני לגן. הייתי שולחת לשלושה חודשים אצל מטפלת ואח"כ מעבירה לגן, אבל זו רק אני והנסיון שלי.
לגבי מחלות - מדובר בילד בכור? כי פשוט אין אין אין איך לחמוק מזה. ככה המערכת החיסונית מתפתחת, וזה דבר טבעי וחשוב. בילד שני ובילד שלישי זה קצת פחות גרוע כי הם נחשפים לחיידקים מהאחים שלהם (אני חושבת).  לפחות כך היה עם הילדים שלנו.
לצפיה ב-'הייתי מטפלת בבתים פרטיים, ומה קורה כשאת כאמא '
הייתי מטפלת בבתים פרטיים, ומה קורה כשאת כאמא
20/06/2018 | 18:27
3
147
מתעקבת בשירותים?
לצפיה ב-'צודקת, לא עיכוב -ולא בעיה ,מכניסים ללול הילד לשחק 10 דקות,'
צודקת, לא עיכוב -ולא בעיה ,מכניסים ללול הילד לשחק 10 דקות,
22/06/2018 | 15:26
2
99
גם אימא בבית מדי פעם עסוקה,ובזמן כזה הילד משחק עם צעצועים בלול,ואין שום בעיה.
לצפיה ב-'ואני (חוץ מאשר את השובבון שדחף ידיים) הייתי לוקחת איתי '
ואני (חוץ מאשר את השובבון שדחף ידיים) הייתי לוקחת איתי
22/06/2018 | 21:14
1
91
לשירותים עם משחק שלו
לצפיה ב-'גם אני מהר מאוד לוקחת איתי לשירותים'
גם אני מהר מאוד לוקחת איתי לשירותים
23/06/2018 | 11:48
80
ולדעתי זה מעודד גמילה נהדר לצד העניין הפרקטי שבפעולה.
לצפיה ב-'הכנסתי בגיל 1.1'
הכנסתי בגיל 1.1
18/06/2018 | 01:02
170
עד אז הילדה הייתה עם אמא שלי. אחד השיקולים היה הרצון שהיא תלמד לעמוד על שלה ולמצוא את מקומה בחברת ילדים אחרים. בדיעבד אני חושבת שזו הייתה בחירה מעולה עבורה.
ולגבי מחלות - זה לא מחייב המציאות. היא אנם חטפה וירוסים פה ושם, אבל לא ברמה שהייתה יותר זמן בבית מאשר בגן. וככה גם נבנית מערכת חיסונית
 
לצפיה ב-'אני ממש פוחדת מגנים אחרי כל הפרסומים על התעללויות וחוסר '
אני ממש פוחדת מגנים אחרי כל הפרסומים על התעללויות וחוסר
18/06/2018 | 09:33
168
הפיקו על המטפלות. איך אתם מוודאים שהגן איו אתם שולחים הוא איכותי ולא יהיו בו מרי התעללות? מתה מפחד, הבת שלי בת 4 חודשים ואני לא יכולה לדמיין את היום בו צטרך להיפרד ממנה, ללכת לעבודה ולשלוח אותה להשגחה של זרים
לצפיה ב-'אני רק מטפלת בגיל הזה.'
אני רק מטפלת בגיל הזה.
18/06/2018 | 11:28
201
כמה שזה קשה כלכלית, הילד זקוק לטיפול צמוד. בתי היתה עד שנה וחצי בערך ובני עד שנתיים. במיוחד לאור המקרים האיומים.
על המטפלת אני משגיחה מאודדדד מקרוב וגם קרה שהוצאתי ממטפלת ומצאתי אחרת. את יכולה להשגיח, לצלם להאזין או מה שבא לך שבגן אי אפשר. (אני אישית לא האזנתי ולא צילמתי אבל זה אפשרי).
לצפיה ב-'אני יודעת שלפעמים יש אילוצים, אבל בהעדרם בפירוש מטפלת'
אני יודעת שלפעמים יש אילוצים, אבל בהעדרם בפירוש מטפלת
23/06/2018 | 11:41
90
גם מבחינה פסיכולוגית (זה לפחות מה שלמדנו-עד גיל שנתיים) וגם מבחינה התפתחותית. אבל. יש אבל. מגיל שנה והלאה (שנה זה עוד מוקדם לעיתים אבל נגיד שזה בממוצע הגבול התחתון) הפעוט צריך להיחשף לקבוצת השווים. לכן המטפלת צריכה ללכת איתו למפגשי חנ"ב או לגינה על מנת שהילד יחווה מצבים חברתיים, והיא תהיה שם בשבילו להקפיא מצב, להסביר לו ולתווך לו כיצד להתנהג..(מה שבהרבה מקרים גננת לא יכולה לעשות כי היא מפספסת את ההתרחשות או שלא יכולה לגשת כי תעדוף אחר)
מעבר לכך בגיל הזה הפעוט עדיין זקוק ליחס 1:1 מבחינת התכווננות לצרכים כלפיו, ואם הסעיף הקודם מתממש זה בעצם WIN WIN בשבילו
 
ולא, זה לא אומר שגן לא יכול להיות טוב דיה ואף מעבר לכך, אבל טוב ככל שיהיה אני לא חושבת שהוא בגיל הזה יכול להיות מיטבי. גם אם יהיה קרוב מאוד לכך.
 
אני כרגע מטפלת בבת שנתיים וחודשיים (וגננת בהכשרתי) שכמובן תיכנס בספטמבר לגן, ונפגשות כמעט כל יום עם ילדים בני גילה וזה פשוט נהדר (גם אחותה נכנסה בגיל הזה לגן וכבר הייתה מוכנה מלאת הבנה וצפייה ופשוט פרחה והיה ממש מרגש לראות)
לצפיה ב-'מנסיוני- 2 הגדולים אצל מטפלת והקטנה בגן'
מנסיוני- 2 הגדולים אצל מטפלת והקטנה בגן
14/07/2018 | 13:01
27
בגדול אני בעד מטפלת ומסכימה עם בלונד23 אבל....
מה שהכי חשוב זה שהטיפול יהיה טוב. אם אין לך מטפלת עם המלצות ממישהו שאת מכירה טוב (לא מהאינטרנט! או המלצות בטלפון מאנשים שאת לא מכירה!!) אז בשום אופן לא מטפלת.
כשלא מצאתי מטפלת, הסתפקתי בגן. אבל גן טוב.
כול הילדים שלי התפתחו אותו הדבר, לא ראיתי הבדלים משמעותיים.
 
לצפיה ב-'הדרכת הורים'
הדרכת הורים
15/06/2018 | 17:23
6
277
המצב בבית בלתי נסבל, ואנחנו רוצים להתחיל בהדרכת הורים.
הבעיה היא שלא מדובר בילד אחד.
אם היה רק אחד, היינו פונים איתו לפסיכולוג. ואז היו מפגשים איתנו ועם הילד.
אני תוהה האם הדרך הנכונה במצב שלנו היא פגישות עם מישהי אחת שתדון איתנו בכל מה שקורה בבית, או שבלי לראות את הילדים זה לא יעבוד.
לצפיה ב-'כל הכבוד על הצעד, אנה'
כל הכבוד על הצעד, אנה
15/06/2018 | 20:12
191
נדמה לי שיש גישות שונות, מדריכות שנפגשות רק עם ההורים וכאלה שמשלבות פגישות בודדות עם הילדים.
בכל מקרה - טוב שקיבלתם את ההחלטה, מאחלת לכם שתראו שינוי לטובה בהקדם.
לצפיה ב-'נשמע שיכול מאוד לעזור'
נשמע שיכול מאוד לעזור
15/06/2018 | 21:14
141
הדרכת הורים לא מחייבת טיפול בילד ויש מצבים בהם מטפל יכול להחליט שבכל מקרה אין צורך לפגוש את הילד ומתמקד בהדרכת ההורים.
בהצלחה
לצפיה ב-'צעד כל כך נכון'
צעד כל כך נכון
16/06/2018 | 21:01
3
133
הכי חשוב למצוא מישהי שאתם מתחברים אליה.
בטח היא תרצה אולי פעם או פעמיים לתצפת על מה שקורה בבית אבל זה לא חובה, במיוחד אם אתם חושבים שזה לא נכון
 
טבל לפנות להדרכת הורים זה תמיד צעד נכון
 
wonderfulmaman.wordpress.com
 
לצפיה ב-'האם יש הבדל בין מטפלת בשיטת אדלר'
האם יש הבדל בין מטפלת בשיטת אדלר
16/06/2018 | 22:12
2
163
שזה מה שהיא עושה, הדרכת הורים, לבין פסיכולוגית שגם היא עוסקת בהדרכת הורים כחלק מהטיפול (אבל זאת לא המומחיות העיקרית שלה)? אבל היא אמורה להיות יותר מקצועית מבחינת היקף ההכשרה שלה.
לצפיה ב-'אישית'
אישית
17/06/2018 | 10:44
127
הייתי מעדיפה ללכת על פסיכולוגית אבל בודקת קודם פעם אחת אדלר או מדברת עם מישהי שהייתה שם
הבעיה באדלר היא שההכשרה באמת לא להיט בעיניי
 
wonderfulmaman.wordpress.com
לצפיה ב-'מי שלמד פסיכולוגיה קלינית ו/או פסיכותרפיה'
מי שלמד פסיכולוגיה קלינית ו/או פסיכותרפיה
17/06/2018 | 21:28
127
מקבל הכשרה בהדרכת הורים שהיא חלק אינטגרטיבי ומשמעותי ביותר בכל טיפול בילד ובטח בגיל הרך...
לא תמצאי מטפל רגשי לילדים שלא יעשה הדרכת הורים במקביל לטיפול בילד (במינון כזה או אחר. תלוי הצורך בדרך כלל) ובגיל הרך מאוד או במקרים שזהו הצורך לעיתים מתקיימת רק הדרכה או טיפול הורי
לצפיה ב-'פעוט בן 1.9'
פעוט בן 1.9
14/06/2018 | 11:32
13
316
הי בנות, הפעוט החמוד שלי בן 1.9 והוא בעיכוב התפתחותי מוטורי - רק התחיל ללכת, נמצא במעקב פיזיותרפיה. התור לרופאה ההתפתחותית בבית החולים (הולך יחד עם המעקב) נדחה ליולי אז אין לי עם מי להתייעץ... כרגע, מוטורית, הוא הולך (לרוב מחזיק לי ביד) ורוב הזמן זוחל. מדבר ברור וטוב, המון מילים ומשפטים. יש קשר עין, מתפתח קוגניטיבית היטב. האופי שלו מאוד שובב ומרדני.

הבעיה: בזמן האחרון הוא מרביץ. זה התחיל בחצי שנה האחרונה אבל זה התגבר מאוד החודש. יש לו אחות בת 6, שבערך 3 פעמים ביום מושך לה בשיער עד כדי תלישה של הרבה שערות ובכי היסטרי שלה. רוב הפעמים כשהיא ניגשת אליו (אפילו לחבק אותו - היא מאוהבת בו וגם לא מחזירה לו) הוא מגיב במכה. השבוע לקח צעצוע כבד ונתן לה בראש.
רוב ה"אלימות" היא כלפי הבת, זה יכול להיות כשהיא באה אלי לחיבוק (ואז אני מפרשת זאת כקינאה מצידו) אבל רוב הפעמים זה סתם ככה!בלי שום טריגר. למשל הם יושבים ומשחקים יפה ופתאום הוא מכה אותה חזק עד שהיא בוכה. תגובתי: אני מחזיקה לו את היד, עוצרת אותו ואומרת לו מקרוב: "אסור! אנחנו לא מכים!" בתגובה הוא תמיד מסיט את המבט למקום אחר, ולפעמים צוחק. אומר "בוכה, בוכה" ומצביע עליה בעניין רב כשהיא בוכה מכאב.
הוא מבהיר לי שהוא לא מעוניין להקשיב לי בעניין כשהוא מסתכל הצידה ולא עליי כשאני מדברת איתו על זה. גם ניסיתי לדבר איתו בנפרד (לא בזמן שזה קורה) וגם אז מסיט מבט. ניסיתי לתרגל לעשות לה טובה. אז הוא עושה טובה ואחרי שניה מרביץ. אצל המטפלת יש ילדה שאליה הוא מתנהג מעולה ועושה לה טובה (ליטוף) ולא מרביץ לה.
בהזדמנויות מספר ניסיתי "עונש" - שמתי אותו בלול ל2 דקות כ"פסק זמן" שאז הוא צורח מאוד. לא עזר בכלום. הפסקתי עם זה כי אני יודעת שעונשים לא עוזרים.

הוא מכה גם אותי - זה יכול להיות אם רוצה משהו, אם עייף, אם רוצים להשכיב אותו ולא רוצה, אם מתחשק לו משהו ואין, אם מלבישים אותו ולא בא לו... בקיצור כל הזמן. בועט ומכה ומשתמש בחפצים שזורק עלי. כנ"ל לגבי אבא שלו. הוא גם מתנהג לא יפה, למשל אם שותה בקבוק ושבע - יעיף את הבקבוק בכוח.

האנשים היחידים שאותם הוא לא מכה זה אמא שלי (רואה אותו לעתים מאוד רחוקות), המטפלת והילדה שאצל המטפלת.
אני מציינת שהוא ילד חכם, מקסים (כל מי שרואה אותו משוכנע כי מדובר במלאך! "איזה חמוד!!!") ילד רגיש ואוהב שמרבה לחבק אותנו ולצחוק. אבל בזמן האחרון... קשה קשה.

כמו כן הוא מרבה לעשות לי דווקא כמו למשל לעלות על הספה ולעשות כאילו קופץ/נופל ממנה. (יודע שאני משתגעת מזה ואז אני רצה אליו בהיסטריה). עוד משהו מבאס: באוכל כשהוא לקראת סיום האכילה, כשיש עוד אוכל בצלחת, מעיף ומטיח את הצלחת עם האוכל כמה שיותר רחוק שכל האוכל מתפזר. אני לא חושבת שיצא לי לתת לו ארוחה בלי שהעיף. גם לא יצא לי מעולם להחליף לו ולהלביש בלי שהוא יעיף לרצפה את הבגד, החיתול וכל מה שהוא מצליח לתפוס. באמבטיה מעיף את הצעצועים החוצה. במיטה מעיף את המוצץ ובוכה מוצץ מוצץ... אז למה הוא מעיף???

הושיעוני נא!!! אני כבר מאבדת סבלנות.

אני גם תוהה מה יהיה בגן, כי בספטמבר הוא ייכנס לגן. האם שם הוא ימשוך לאנשים בשיער? יכה? או כמו אצל המטפלת לא, וזה שמור רק לנו בני המשפחה? (מציינת שהוא אף פעם לא נשך לפחות).

ברקע: אני אמא מאוד חרדתית, אני מודה... במיוחד איתו כי הוא רגיש ואלרגי. עובדת משרה מלאה ורואה אותו רק משעה 4. ייתכן שהוא זועם עלי? על מה הוא כועס, אולי על העיכוב ההתפתחותי, אולי עלי? ולמה מוציא את זה בעיקר על אחותו?
לצפיה ב-''
14/06/2018 | 12:09
2
210
אולי תגובתי תקרא "מתונה ושלווה"...אולי-
גבולות.הוא בודק ואתם "נכנעים".
סבלנות וסבלנות.
הצוציק אולי מתוסכל מהעיכוב,יכול להיות שזו סיבה להתנהגותו ועם זאת אני חושבת שזה חלק משלב התפתחותי של בדיקת גבולות.
אישית,למרות שברור לי שאתם "מותשים" לא הייתי מתרגשת.
יש גם שלבים כאלו.
אצלי,בן 5 ועכשיו "משבר" גבולות.נעים לי?לא.אבל מתמללת בלי סוף,מסבירה,"מחזקת" ומהדקת גבולות למורת רוחו ומשוכנעת שזה עוד "גל" שיחלוף.
עצות מעשיות?לא מתיימרת.אתם ההורים,אתם תדעו איפה ועד כמה "למתוח",להדק הגבולות ואיפה להרפות.
אלימות לא הייתי מקבלת בשום צורה שלה.
לא לול אז להרחיק בדרך אחרת כולל למנוע משחק עם אחותו.
אוכל-לשבת לידו.דקה לפני שמעיף-להרים הצלחת.הופ ה"אקשן" שרצה לייצר נמוג.
אמבטיה,מוצץ,בקבוק-אותו הדבר-להרים מבלי לומר דבר.לא לעשות מזה אישיו.
אולי אם יראה שאתם לא "מתרגשים" הוא יוותר על הניסיונות של ה"דווקא",השובביים.
חרדתית?הוא יודע וסביר להניח שמכיוון שהוא חש אותך היטב הוא מותח ומותח הגבול ובפרט מנסה את גבול הסבלנות וה"סיבולת" שלך.
זמן אמא מאוד חשוב בעיניי בכל שלב התפתחותי.חושבת שזה א-ב בבניית אישיות וביטחון בקרב הילדים שלנו אבל יש נסיבות.
צריך לפרנס! ולכן רק את יודעת ומרגישה אם זה חסר לו ורק את תחליטי אם את יכולה לאפשר לזמן אמא הזה להתקיים יותר עבור שניהם.
שולחת חיבוק מעודד ומחזק.
סוף שבוע נפפפפלא לכולכם
לצפיה ב-'רותם, איזו תגובה תומכת ונעימה'
רותם, איזו תגובה תומכת ונעימה
18/06/2018 | 11:31
1
70
המון תודה. נתת פה כמה כיוונים יפים.
את יודעת לאחרונה נחשפתי לקבוצה בפייס של אמהות שמגדלות בחינוך ביתי ורובן נוטות לגדל ללא גבולות ובטח שללא "עונשים" (=נגיד להרחיק, לשים בלול לכמה דקות...)
והגעתי למסקנה שככל שניסיתי יותר לחיות איתו בלי גבולות ככה הוא הידרדר. עכשיו אני חושבת לגבולות הטבעיים שלי.
לצפיה ב-'בשמחה'
בשמחה
18/06/2018 | 15:26
32
קצת עלי כדי לחדד-אני אם יחידנית לתאומים,במערכת החינוך 22 שנה.
הלוואי ויכולתי להרשות לעצמנו חינוך ביתי.רואה בכך יתרונות רבים ועם זאת הקושי עצום!יש לי חברות שהילדים שלהם בחינוך ביתי.קשה להן עד מאוד.
אני מהמערכת וקשה לי איתה.
מערכת החינוך שינתה פניה,לטעמי לא לטובה והכניסה לכיתה א' מעוררת בי ביעותים ועם זאת,אני אמא מאוד מעורבת ומאמינה שיהיה בסדר.
מהיום שילדיי נולדו אני מאוד שם עבורם,על כל המשתמע מכך ולא אפרוט לפרוטות כי זה מייגע.
גבולות הם כמיהה.הילדים רוצים,מחפשים ומעריכים גבולות ואני מספקת אותם.גם בעבודה וגם לילדי הפרטיים.
בהצלחה
 
לצפיה ב-'הוא פעוט טיפוסי ומפעיל אותך מצוין'
הוא פעוט טיפוסי ומפעיל אותך מצוין
14/06/2018 | 12:22
2
153
למה הוא מרביץ? כי הוא יכול! כי אחותו צועקת ובוכה, כי את מתרגשת, כי זה כיף.
גם להעיף את הצלחת זה כיף, ולזרוק את המוצץ ולעשות כאילו הוא נופל מהספה.
אני לא רואה בלול עונש - יש פה ילדה שחוטפת מכות ולא מגיע לה, אז את מרחיקה אותו ממנה.
בועט כשמשכיבים אותו לישון? אתם יכולים לצאת מהחדר.
מעיף צעצועים מהאמבטיה - אפשר לעשות אמבטיה קצרה ועניינית בלי צעצועים.
זורק את הצלחת - להניח את האוכל על המגש
אלה רק אפשרויות. לכל אחד יש דברים אחרים שמפריעים לו והוא פועל בהתאם.
 
כתבת שאת תכף מאבדת סבלנות, ואני חושבת שמותר לך. אולי כך ילמד שזה לא משחק בעינייך. בגן יאבדו סבלנות מהר יותר, וייקחו את זה אישית פחות, אז כנראה שבגן לא יעשה את רוב הדברים שעושה בבית. כמו כן, עד ספטמבר יש הרבה זמן...
לצפיה ב-' '
14/06/2018 | 12:35
21
לצפיה ב-'תודה מיכל'
תודה מיכל
18/06/2018 | 11:33
43
אכן אני מנסה: פחות לשים בצלחת או לשים כמות קטנה. להשתמש במגש. מתחיל לזרוק אז מרימה את המגש.
אמבטיה קצרה יותר.
וכולי.
אני מקווה שניכנס למסלול קצת יותר נעים...
לצפיה ב-'לפני מה שאת מתארת'
לפני מה שאת מתארת
14/06/2018 | 21:17
1
154
לי זה נשמע יותר מאשר התנהגות רגילה של פעוט, ולדעתי זה אולי כן קשור לעיכוב שלו. 
איך השינה שלו? 
 
עד שיהיה לכם תור לרופא ההתפתחותי, צריך ללמד את האחות איך להגיב אליו. אם הוא אף פעם לא אוהב שהיא מחבקת, אז שלא תחבק אותו. יכול להיות שזה לא נעים לו. שימי לב גם מה בדיוק קורה לפני שהוא מרביץ לה, אולי תמצאי איזשהו דפוס. אותו הדבר איתכם, עשי יומן וכתבי מה קרה לפני שהתחיל להרביץ/להעיף וכו'. 
בנוסף, למדי את הילדה להגיד לאח בקול חזק שזה כואב לה, ולהפסיק מיד לשחק איתו, וללכת למקום שאין לו גישה אליו (לחדר שלה ולסגור את הדלת למשל). 
 
אגב, אם דחו לך את התור לרופא ההתפתחותי, שבי להם על הטלפון ותנדנדי אולי בוטל תור אחר. אם התור עוד שבועיים, מילא. אם עוד חודש או חודש וחצי, אולי שווה ללכת לרופא התפתחותי פרטי לפחות לפגישה הזו? 
לצפיה ב-'רופאה התפתחותית'
רופאה התפתחותית
18/06/2018 | 11:42
74
הי דנה, ניסיתי לתפוס תור קרוב יותר לרופאה (היכן שהוא במעקב פיזיו, יש גם רופאה התפתחותית) ואין. התור הוא לעוד בערך חודש, קצת פחות.
היינו אצל רופאת התפתחות בקהילה בטפ"ח שהיא במקרה גם הרופאה שמכירה אותו מאז שנולד, היא בכלל לא התרגשה ואמרה שצריך לתמלל לו וזהו. היא לא הפנתה לשום טיפול או אבחון (התלונה שלי היתה שהוא מרביץ לאחותו ולנו).
לגבי התנהגות האחות הגדולה?: היא כן מחבקת אותו ואז הוא לא עושה שום דבר. מסכים לחיבוק. ניסיתי לעקוב מתי הוא מרביץ לה והגעתי למסקנה שזה קורה בשני מקרים: או כאשר היא מחבקת אותי (בא ומקנא=מרביץ). או סתם בלי סיבה שנראית לעין. למשל יושבים לשחק, ופתאום מרביץ. אם היא חוטפת לו צעצוע (והיא חוטפת לפעמים!) הוא לא מרביץ אלא צווח צווחה מאוד ספציפית.
היא לא אומרת לו בקול חזק שזה כואב - היא לא מסוגלת, היא פונה אלי בבכי. היא מאוד עדינה כלפיו והיא לא מסוגלת נניח לצעוק עליו או להחזיר לו.
לפעמים גם רצה להסתגר בחדר, כן.
אנסה ללמד אותה לפנות אליו ולומר לו במקום לפנות אלי... את חושבת שזה יהיה אפקטיבי?
 
לצפיה ב-'קודם כל '
קודם כל
14/06/2018 | 21:45
1
163
חיבוק גדול. את נשמעת מיוסרת מרגשי אשמה. שימי אותם בצד. הוא לא מתנהג ככה בגללך. אבל הוא יכול להפסיק להתנהג ככה *בזכותך*.
לא מזמן ישבנו במסעדה. אנחנו היינו 2 הורים + 4 ילדים. הארוחה התנהלה בנחת, קיימנו שיחה ערה, צחקנו ונהנינו. לא רחוק מאיתנו ישב זוג הורים עם ילד. אחד. שם לא הוחלפה מילה בין ההורים. כל האנרגיות הופנו אל הילד. הפעוט, ניחשת נכון. הוא חטף וזרק כל מה שהגיע אליו. הוא צעק. התפתל בכסא. רצה את זה. ואז את זה ואת זה. ואת ההוא. אני בגיל הזה אף פעם לא לוקחת ילד למסעדה.....
מקווה שהמשל ברור. בגלל זה יש לנו פורום נפרד. כי פעוטות הם לא כמו ילדים. אי אפשר ממש לדבר איתם, למרות שהם מבינים הכל. הדחפים השונים פורצים מתוכם החוצה (למשל האלימות) אבל הם גם כל כך קטנים ומתוקים. ולפעמים קשה לדעת אם הוא עושה 'דווקא' במכוון, או שהוא סתם משתעשע.
העצות שלי:

לפני הכל - תבחרי את הקרבות. אי אפשר ה-כ-ל. פעוטות הם מתישים. והם ממשיכים בשלהם 24/7, בעוד שהכוח שלנו להתעקש ולהיות עקביים מוגבל.

מה שאפשר לפתור טכנית - לפתור טכנית. לתת בקבוק יותר קטן כדי שיסיים. אוכל בלי צלחת ואולי גם בכמות קצת יותר קטנה (נשמע שהוא שבע לפני שמסיים). לקחת את הצלחת לפני שזורק.
גם אצלי היו זורקים את הצלחת/שמים על הראש. בגיל הזה לא התעכבתי על העניין הזה. הייתי מנקה אחרי שסיימו לאכול. אורז ופסטה הרבה אחרי שסיימו (קל יותר לטאטא).
אמבטיה בלי צעצועים. אפשר קצף.
הלבשה - לקחת בפיזמה. להישען עם הבטן על הרגלים שלא יבעט (נורא כואב). להלביש בלילה אחרי המקלחת בגדי בוקר ולחסוך מלחמה אחת.
אלימות - בעיני זה קו אדום. הקול שלך צריך להיות תקיף וקר. את זה אנחנו לא עושים. לבקש מהגדולה ללכת ולהגיד שלא נעים לשחק איתו. כך גם אם הוא מרביץ לך.

לגבי הגן - לא הייתי מקדישה לזה אפילו דקה. זה כבר עניין של הגננות, הן מנוסות, יודעות להתמודד ולחנך את הילדים להשתלבות חברתית.

לגבי הספה - תניחי כרית/מזרון. אל תרוצי אליו. תוך פעמיים שלוש כשהוא יראה שזה לא מפעיל אותך, הוא יפסיק.

לצפיה ב-'עצות טכניות'
עצות טכניות
18/06/2018 | 11:47
64
תודה על התמיכה ועל העצות!
כן, מלבישה בערב בבגדי בוקר.
שיניים הוא לא מוכן לצחצח ודי עזבתי את זה... לא יודעת אם זה נכון... אומר "לא לא לא" ובורח...
אמבטיה קצרה למרות שכואב לי הלב עליו... הרי כיף לשחק באמבטיה...
הקול שלי כמעט תמיד לא תקיף ולא קר. אני מאוד עדינה ומי שמכיר אותי ומסתכל מהצד אומר שאני לא מספיק תקיפה ב'קול שלי.  אז אני קצת אבודה מה לעשות במקרה של אלימות.
לצפיה ב-'נזכרתי בעקבות התיאורים שלך,בילדה המתישה שלנו ,שהייתה עומדת -'
נזכרתי בעקבות התיאורים שלך,בילדה המתישה שלנו ,שהייתה עומדת -
17/06/2018 | 20:28
2
120
לפעמים בלול,וכעבור  כמה דקות הייתה מעיפה את כול הצעצועים החוצה ,ומפזרת אותם בכול החדר,וזה היה מאוד מתיש לאסוף אחריה את הצעצועים ,ואחרי דקה היא שוב הייתה זורקת הכול,עד שלבסוף מצאתי פתרון:
הוצאתי אותה מהלול ,ואמרתי לה שנחזיר את  הצעצועים בחזרה , אני החזרתי  כדור
והיא את הדובון ,ואת הקוביות ,ואח"כ המשיכה בעצמה להחזיר פנימה ללול - את כול שאר הצעצועים שפיזרה מסביב, ואז אחרי רבע שעה היא התעייפה ונרדמה.
שיטה שעובדת מצוין לשחרור עודף אנרגיה לילדים,(שיאספו הם ,במקום שאת תתעייפי.)
 
במקרה של הבן שלך,המלצה לשחרור עודף אנרגיה:
להניח  לו כריות על הספה,ולהגיד לו  כשרגליו על הרצפה -ליד הספה,: תן לכרית הרבה אגרופים חזק חזק..
כך הוא ישחרר את עודף האנרגיה על הכריות ויתעייף,במקום להכות  את הסובבים אותו.
 
בנושא הלול :
זה מצוין  שאת מלמדת אותו שברגע שהוא מכה -הוא יהיה בלול- זו  דרך מאוד נכונה,
רק אל תתרגשי אם הוא יבכה ויצרח קצת,כי רק בדרך זו  הוא ילמד,להתנהג נכון.
 
לאחר שהילד  ירגע,תעודדי אותו  ללטף -ולא להרביץ, תני לו דוגמה אישית:
תלטפי אותו ותגידי לו ,עכשיו אתה תלטף את היד שלי ואת היד של  אחותך, ותשבחי אותו על כך,ואח"כ אחותו תלטף את היד שלו ותגידי "יופי ,כול הכבוד שאתה יודע ללטף את היד שלנו".
ולעומת זאת,בכול פעם שהוא יכה,הוא מיד יכנס ללול, ומיד להגיד לו :מי שמרביץ יושב בלול .ולא להתרגש אם הוא לא יהיה מרוצה ויבכה וגם צרח קצת,זה לא נורא,
כי  רק כך הוא ילמד ויבין  ,שבכול פעם שהוא מכה -הוא חוזר ללול- כי אסור להרביץ.
 
 
לצפיה ב-'לול וכריות'
לול וכריות
18/06/2018 | 11:48
1
89
העצה להרביץ לכריות - אנסה!
לגבי הלול אני כל הזמן לא בטוחה אם להרחיק זה באמת פתרון שעובד. הרי יש הגורסים שעונשים לא עובדים בכלל. לא בטוחה מה עמדתי. אני מנסה פחות להרחיק ויותר לתמלל ולתרגל "לעשות טובה". לא יודעת כמה זה עובד.
לצפיה ב-'במשפט אחד ,זו הדרך שעובדת:'
במשפט אחד ,זו הדרך שעובדת:
18/06/2018 | 12:41
90
דיבורים לא יועילו ,אבל הלול מאוד יועיל. ההרחקה ללול תלמד אותו לשפר את התנהגות .
לצפיה ב-'בשבוע הספר הייתן? '
בשבוע הספר הייתן?
13/06/2018 | 19:49
3
146
קניתן? לעצמכן? לילדים?
המליצו לנו בבקשה
לצפיה ב-'היינו. קנינו'
היינו. קנינו
13/06/2018 | 22:40
131
הגדול בן כמעט 5 בחר לעצמו את דבורה עומר מספרת על בן גוריון. ספר מקסים המספר את הסיפור של בן גוריון מילדותן ברוסיה ודרך הקמת המדינה בשפה פשוטה. מתאימה לילדים.
לקטן בן 1.4 קנינו ספר שנקרא "את זה" של נירה הראל.
לצפיה ב-'היינו וחזרנו מצוידים'
היינו וחזרנו מצוידים
14/06/2018 | 01:25
138
לקטנה קנינו את אחד הספרים מסדרת "חתול תעלול" ו"לילה טוב פינוקי". רציתי לקנות לה עוד, אבל הלכנו איתה והיה מאוחר והיא הייתה חסרת סבלנות.
לעצמנו חזרנו עם איזה 7 ספרים. לא זוכרת איזה ובטח לא נספיק להגיע אליהם עד שבוע הספר הבא, וגם את ספר הבישול הטבעוני של אורי שביט.
 
לצפיה ב-'בובה תותי של דוד גרוסמן'
בובה תותי של דוד גרוסמן
14/06/2018 | 06:12
120
קנינו מזמן, אבל זו הזדמנות להמליץ על הספר הנפלא הזה.
מתאים גם לכניסה לגן.
לצפיה ב-'חבל שאין עונש מוות בארץ'
חבל שאין עונש מוות בארץ
12/06/2018 | 23:32
7
258
מה היא כבר תקבל? 20 שנים? 30? (ומזה ינכו לה שליש על 'השתקמות' ועל 'התנהגות ראויה'. כאילו שמפלצת יכולה לעבור איזשהוא תהליך נפשי). היא תאכל. היא תדבר. היא תראה טלוויזיה. היא תצחק. ובעיקר בעיקר היא תנשום ותחיה. למרות שהיא פסיכופטית מתועבת שלא ראויה לתואר אדם.
ולמען השם, היו תלונות. זו לא היתה פעם ראשונה. איפה המערכת? בפני מי התלוננו? מה נעשה? אני בעד שקיפות מלאה בגני הילדים. מצלמות אינטרנט שכל ההורים יכולים לצפות בהן בכל רגע נתון.
לזכרה של יסמין וינטה.
לצפיה ב-'??'
??
13/06/2018 | 00:20
43
לצפיה ב-''
13/06/2018 | 07:33
2
28
לצפיה ב-'מאשימים אותה בהריגה ולא ברצח'
מאשימים אותה בהריגה ולא ברצח
13/06/2018 | 08:09
1
176
לא נראה לי שתקבל יותר מ10 שנים.
איך זה הריגה בדיוק? הריגה זאת טעות, לשים שמיכה על הראש - איך בדיוק זאת טעות ולא הכוונה???
לצפיה ב-'לשים שמיכה ולשחק בסלולרי כשהרגלים הקטנות מפרפרות'
לשים שמיכה ולשחק בסלולרי כשהרגלים הקטנות מפרפרות
13/06/2018 | 08:24
167
במאמץ להיחלץ ולנשום אויר.
אם זה לא רצח - מה כן?!
לצפייה - מוסתר
13/06/2018 | 19:47
לצפיה ב-'לגמרי צודקת. לא נתפס!'
לגמרי צודקת. לא נתפס!
13/06/2018 | 17:21
27
לצפיה ב-'יעוץ התפתחותי או יעוץ התנהגותי מה מתאים'
יעוץ התפתחותי או יעוץ התנהגותי מה מתאים
08/06/2018 | 16:08
5
255
לילדה שלנו (בת 3 וקצת ) יש בעיות התנהגות, היא עושה הרבה בכוונה, מרבה לבכות ובכלל ההתנהגות שלה לא תואמת את הסיטואציה . (למשל מבקשת שתיה וכשנתתי לה את הבקבוק -שהיא אוהת לפתוח לבד - היא התחילה ליבב ואמרה "הוא סגור" אמרתי לה תביא לי אני יפתח - היא מיבבת יותר... ביקשתי ממנה שוב להביא לי שאני יפתח אותו - והיא זרקה אותו על הרצפה) עובר אליה משהו ולא אני ולא אישתי לא מבינים מה . לאן אנחנו צריכים לפנות ? ליעוץ התפתחותי או ליעוץ התנהגותי ? ומי עושה יעוץ התנהגותי לגיליים האלו ? פסיכולוג ילדים ?
לצפיה ב-'אתה שואל ועונה...'
אתה שואל ועונה...
08/06/2018 | 20:37
172
"לילדה שלנו יש בעיה התנהגותית"....ואז שואל התפתחותי או התנהגותי?
כבר איבחנת אותה.
אישית,לפי מה שכתבת וזו טיפה בים,סיטואציה אחת שלא תעיד על הכלל וקשה "לייעץ" אם לא מכירים את המכלול או לפחות תמונה קצת יותר "מלאה",לא קוראת שיש לילדה "בעיה התנהגותית".
אבל....קטונתי.
שבת שלום
לצפיה ב-'על פי הדוגמה שנתת'
על פי הדוגמה שנתת
09/06/2018 | 00:00
168
נראה לי הכי נכון שאתם תעברו הדרכה כיצד להתנהג עם הילדה. 
לצפיה ב-'הדרכה הורית'
הדרכה הורית
09/06/2018 | 19:18
2
139
בהנחה שזו לא סיטואציה יחידה יכול להיות שהכיוון הוא הדרכת הורים. לתת לכם כלים כיצד להתמודד.
בכל מקרה קשה לדעת על בסיס דוגמא אחת בפורום. שווה להתייעץ עם רופאת ילדים/גננת/פסיכולוגית של הגן (אם יש אצלכם כזו). הן הרבה פעמים ידעו לומר אם מה שאתם חווים הוא גיל 3 רגיל או שיש משהו מעבר שדורש אבחון/טיפול.
לצפיה ב-'מנסיוני גיל 3 הוא הרבה יותר מורכב מ"גיל שנתיים הנורא"'
מנסיוני גיל 3 הוא הרבה יותר מורכב מ"גיל שנתיים הנורא"
10/06/2018 | 08:44
1
156
הילד מבין יותר, עצמאי יותר, ונדרש כבר תהליך חינוכי של ממש (ולא רק התמודדות נקודתית תלוית סיטואציה). גם לי הסיטואציה הספציפית לא נשמעת מיוחדת. אצלי היו עניינים סביב: מי הוריד את המים, צבע הצלחת, גובה המים בכוס, הציור על התחתונים, צורת הקו בציור, זוית ה'חניה' של הבימבה, ועוד מליון ואחד עניינים שקשורים לעצמאות מתפתחת והבנה של הילד לגבי יכולת ההשפעה של על העולם (=אני) והתסכולים הנלווים לכך.
לצפיה ב-'*שלו'
*שלו
10/06/2018 | 08:45
22
לצפיה ב-'לילד אין מקום'
לילד אין מקום
03/06/2018 | 20:56
6
375
הבן שלי, סנדביץ בין שתי אחיות, מרגיש שאין לו מקום. היו התנהגויות פחות רצויות, בעיקר התקפי זעם, שהוא אימץ ועם הגיל והעבודה שלנו הלכו והצטמצמו. ועכשיו כשגדל ואנחנו מדברים, הוא אומר לי את זה במילים - אמא, הבנות משחקות ביחד, ולי אין מקום.
גם אני וגם בעלי משקיעים בו הרבה זמן אישי יחסית לבנות. אבל הוא לא מחפש את הזמן שלנו, אלא את הזמן שלהן.
הבעיה היא שהן הרבה יותר easy going ממנו. הגדולה טיפוס מאד שלו ויש לה כישורים חברתיים מעולים, היא לא נוטה להתרגש, אלא לחפש את מקומה מחדש בסיטואציות חברתיות. והקטנה טיפוס של מנהיגה כריזמטית, מצחיקה ושתלטנית, וגם היא יודעת למצוא את המקום שלה. הבן שלי אדם מאד רגשי, וגם מאד רגיש, אוהב מאד לשחק במשחקי דמיון (ופחות להשתולל כמו שהן שתיהן עושות לפעמים), יש לו המון צעצועים של בובות וחיות והוא בונה עולמות מרתקים. הרבה פעמים אני באה איתו לארץ הדמיון. אבל האחיות פחות מעוניינות בכך, והוא גם לא גמיש - אם הן כבר באות לשחק איתו במשחק שלו - חשוב לו להכתיב את הכללים באופן מלא, והוא לא 'זורם' והרבה פעמים הן ינסו להציע הצעה או שתיים ואז יזנחו את המשחק.
בגן אין לו בעיה כזו, הוא מאד אהוב ומקובל, ויודע בקלות למצוא את המקום שלו.
עוד עניין זה שלפעמים הבנות, נניח, מתגנדרות לקראת ארוחת שבת - הוא הרבה פעמים מייעץ להן איזו שמלה לבחור אבל הוא עצמו לא מתעסק בזה. כך שלפעמים גם המגדר מפריע.
ואני תוהה - האם יש לי דרך 'לעשות' לו מקום? האם זה בכלל תפקיד שנכון שאקח על עצמי או שהוא צריך לסלול לעצמו את הדרך? מה דעתכן?
לצפיה ב-'אני חושבת שזה נפלא שהוא הצליח לתמלל את מה שהוא מרגיש'
אני חושבת שזה נפלא שהוא הצליח לתמלל את מה שהוא מרגיש
04/06/2018 | 13:59
168
ולהסביר את זה לכם. זה מראה כמה עשיתם עבודה נהדרת איתו כי זה לא ברור מאליו שהוא הרגיש בנוח לומר את זה.
 
הייתי מנסה אולי להשקיע בפעילויות שיתאימו לשלושתם כדי ליצור אחווה משותפת. אולי לעשות דייט משפחתי כמו ללכת לבאולינג, ללכת למכוניות מתנגשות... כל מיני דברים שעושים ביחד ומהנים.
לצפיה ב-'אין לי נסיון בסיטואציה כזו'
אין לי נסיון בסיטואציה כזו
05/06/2018 | 19:28
161
אבל אנסה בכל זאת לתרום על פי הקומון סנס שלי. 
 
דבר ראשון, תראי איך את מתארת אותו ואיך את הילדה הקטנה. הילדה הקטנה היא מנהיגה כריזמטית, מצחיקה ושתלטנית. הבן הוא לא גמיש, חשוב לו להכתיב את הכללים באופן מלא והוא לא זורם. 
התנהגות דומה של שניהם את מתארת בצורות שונות. הילדה במילים של עוצמה (כריזמטית, שתלטנית), והילד במילים של חולשה (לא זורם ולא גמיש). 
אני חושבת שצריך ללמד את שניהם להיות יותר גמישים, וצריך ללמד שגם את דעתם אפשר לקבל. לא רק הילד צריך ללמוד את זה, גם הקטנה. לדעתי תנסי להיות שם איתם וליזום בעצמך משחקים של כולם יחד, כשאת שם ו"מתווכת". 
 
מה הגילאים של הילדים? הגדולה אני זוכרת ב- ב', הצעיר בגן חובה? וזו שאחריהם בת כמה? 3-4? לדעתי את יכולה גם ליזום פעילות משותפת של הבן והגדולה, ושל הבן עם הצעירה. אם נניח הגדולה הולכת לחברה או לחוג, תיזמי פעילות כייפית עם הרבה אינטראקציה בין הבן והצעירה. תמצאי הזדמנויות שרק הבן עושה עם הגדולה פעילות מסויימת שמתאימה רק ל"גדולים". 
 
חשוב גם לדבר על הדברים האלו, לספר כמה האח אוהב אותן ורוצה לשחק איתן. 
בקיצור, אני מאמינה שההורים יכולים להשפיע במידה מסויימת על הקשר בין האחים. 
 
מצד שני, אם לבנות יש את תחומי העניין שלהן, זה גם בסדר ומותר להן.כל עוד הבן לא ממודר כדרך קבע. הבן אולי מרגיש קצת נעזב, אז אפשר לקבוע לו הרבה פליידייטים עם חברים. 
 
ולגבי החוסר מקום שלו, כדאי למצוא את התחום שבו הוא מתעניין ולפתח אותו. חשוב שזה יהיה תחום שלא "נתפס" כבר על ידי האחות הגדולה (קשה להתחרות באח גדול). ספורט כמובן עולה לראש, ויש עוד הרבה. הוא יכול להיות הילד שאוהב טבע, הילד שטוב בחשבון, הילד עם הכי הבנה ורגש לבעלי חיים, ועוד ועוד. תשלחו אותו לחוגים מתאימים, תקנו ספרים על הנושא ותקראו כולם יחד, תראו תוכניות טלויזיה שקשורות. תתחילו אתם להעיר לו הערות מחמיאות בתחום/ים שלו, ולאט לאט הוא יבין שאלו התחומים שלו. 
לצפיה ב-'היי, קודם כל, הוא לא סנדביץ בין 3 אחיות?'
היי, קודם כל, הוא לא סנדביץ בין 3 אחיות?
05/06/2018 | 21:02
141
כי לדעתי היותו בן יחיד בין 3 אחיות, היא עובדה לא פשוטה שעלולה להקשות עליו לא פחות מהיותו סנדביץ.
כמה מחשבות-
זמן איכות של אחד ההורים איתו זה חשוב ומקסים, אבל לפעמים יכול לחזק דוקא את הבנות, שבזמן הזה הן שתיהן יחד ללא הורה.
תחביב ייחודי שלו זה באמת חשוב! אבל אם היה לו תחביב, אוסף, אהבה, משהו משותף עם אחת האחיות שלא מתאים לאחות הנוספת, זה היה מחזק את הזוגיות הזו.
לגבי ההתגנדרות- אם את מרגישה שזה חשוב לו, אפשר למצוא דרכים לעזור לו ״להתגנדר״, למשל, לשים ג׳ל בשיער, לנעול נעליים מיוחדות רק לאירועים וכו.
לצפיה ב-'מספרת עוד '
מספרת עוד
09/06/2018 | 21:08
2
142
אני מתייחסת לרובד החברתי - שם בא לידי ביטוי הקושי שלו להיות גמיש ו'לזרום' עם הצעות מתחלפות. לבנות אין קושי כזה, ואני חושבת שרק בגלל הכישורים החברתיים הבמיוחד גבוהים שלהן, אני בכלל מבחינה בקושי אצלו, אחרת הייתי חושבת שהכישורים החברתיים שלו מעולים (הוא מאד אהוב ומקובל בגן).
חוסר הגמישות הוא הדבר שפוגע בו, כי אם אחרים לא מוכנים להתיישר לפי רצונו, הוא לרוב מנסה עוד קצת (התפתחות של הזמן האחרון, פעם היה פורש מיד) ואז פורש - ובכעס, ובסופו של דבר נשאר לבד. אני מתמללת לו את הקושי כל הזמן ומראה לו שהוא גורם לעצמו לצאת החוצה מהמשחק. לפעמים הוא מצליח לשמוע אותי וחוזר, לפעמים משחק עם עצמו. אם אחת האחיות אצל חברה/סבתא הוא יוצר קשר חם וחברי ומשחק נפלא עם האחות שבבית.
 
הוא ילד מאד מאד רגיש, עם לב ענקי. אם מישהו נשרט בערב הוא תמיד יזכור לשאול בבוקר אם השריטה עוד כואבת. הוא מרגיש עצב וכאב של מי שסביבו ותמיד מחבק ומנשק.
 
הדמיון שלו עשיר בצורה יוצאת דופן, והוא יכול לרקום סיפורים במשך שעות רבות. מספיקים לו כמה צעצועים או אפילו שום דבר, ואם אין משהו בחוץ גם קןפסא קטנה וכפית יכולות להפוך לאתר מרתק ומעניין. אני אוהבת לשמוע את הסיפורים שלו ולראות איך הם מתגלגלים ומתפתחים. ומקווה כל כך שבית הספר לא יהרוס לו את הדמיון. גם היכולת שלו להעסיק את עצמו מיוחדת ושונה לטובה מזו של האחיות שלו.
 
הוא גם מאד חכם ומאד סקרן. ולא שוכח שום דבר שמספרים לו. תחומי העניין שלו מגוונים, הוא שואל הרבה על גיאוגרפיה ולומד מהמפה, מתעסק המון במספרים, יודע לחבר לחסר ולהכפיל, מבין חזקות של 10, מספרים חיוביים ושליליים, ולאחרונה מתעסק הרבה במושג האינסוף. הוא אוהב מיתולוגיה יוונית, אוהב לבשל, ואוהב לעשות איתי כל מיני ניסויים בבית. כך ששכל ותשוקת ידע יש לו בשפע רב.
 
הוא ילד נורא מצחיק, קונדסון, וכולנו נקרעים מהשטויות שהוא עושה בחן רב. הוא יוצר קשר חם וקרוב עם אחותו התינוקת וזה מרגש לראות את הקרבה המיוחדת שנרקמת ביניהם. הוא  ויודע להרגיע אותה לפעמים אפילו יותר טוב ממני - הוא פיתח בעצמו שלל טכניקות הרגעה משלו.
 
אנחנו נותנים לו המון חיזוקים חיוביים על כל מי שהוא, מסבירים לו הבדלים בין אנשים (נניח, שהאחיות לפעמים נכנסות למין טראנס צחוק שאותו רק מעצבן ואז הוא מרגיש בחוץ, אבל באמת לא אוהב את זה), מספרים לו כמה הוא רגיש, כמה הלב שלו טוב ושופע אהבה, כמה הוא חכם, מוכשר, סקרן  ומתוק.
לצפיה ב-'קראתי מספר פעמים את שתי ההודעות'
קראתי מספר פעמים את שתי ההודעות
10/06/2018 | 17:08
1
120
אני לא מבינה אם הוא מתכוון למקום פיזי (אתם גרים בדירה קטנה?) או רגשי. לפיזי אפשר למצוא פתרונות.
לגבי הרגשי: אני חושבת שחשוב מאוד שילד יתנסה בהרבה אפשרויות ויראה שיש לו אפשרויות בחירה. תסכול נובע מתחושה שמיציתי את האפשרויות שלי להשגת מטרותיי/רצונותיי.
מטבע הדברים כולנו חזקים יותר בדברים מסוימים. אצלכם הוא הרגיש. אבל הוא לא חייב להיות תמיד 'הרגיש'. הוא יכול להיות לפעמים זה ש'מחליט', אבל מן הסתם יש לו פחות ניסיון בזה. הוא התאמן בכך פחות, ולכן מה שהוא צריך - לדעתי - זה פחות שישקפו לו את היותו רגיש, ויותר אימון בלראות אפשרויות בחירה נוספות ומרחבי פעולה נוספים, ולהתאמן בהם (זה טונים ומשפטים ופעולות ששונים מאלה שבהם הוא מורגל).
בהצלחה
לצפיה ב-'רגשי. מה שהוא הכי רוצה '
רגשי. מה שהוא הכי רוצה
10/06/2018 | 21:03
109
זה 'להוביל' את האחיות שלו. לפעמים זה מצליח. לפעמים לא. המשחקים שלו מאד מורכבים, החוקים מאד מוגדרים, והוא לא סובל שסוטים מהקו שלו.
אין לי יכולת לתווך ביניהם באופן שהאחיות יתרצו ויעשו מה שהוא היה רוצה, וזו גם מרגישה לי טעות. היו פעמים שניסיתי ולא יצא מזה שום דבר טוב. לאחרונה התחלתי לעבוד איתו על נשיאת התסכול, וכשהוא פורש בכעס לחדר (האחיות ממשיכות לשחק כאילו לא קרה כלום), אני מניחה לו לשהות במקום הזה, עד שהוא נרגע מעצמו ומוצא את הדרך חזרה. בינתיים יש שיפור קל (הוא עדיין מתפרץ ברגעים של תסכול), אבל מתחיל קצת להפנים שהוא המפסיד העיקרי. בשבת בעלי הכין פנקייק והוא התרגז בגלל משהו ופרש לסלון. כולנו נשארנו לאכול במטבח ואמרנו כמה טוב שהוא הלך כי עכשיו יש לנו יותר מה לאכול .. והוא חזר לאכול עם חיוך שובב.
לצפיה ב-'בת 3 מכניסה הכל לפה'
בת 3 מכניסה הכל לפה
04/06/2018 | 11:22
3
368
עזרתם לי מאוד עם הנושא הקודם אז אנסה את הנושא ה"חם" השני שממש מתריד אותנו (מקווה שגם האחרון - לפחות לתקופה הקרובה )
יש לי ילדה בת 3 ותינוקת בת חודש. מאז הלידה של התינוקת (שהגדולה שלי ממש ממש אוהבת ועוזרת איתה) הגדולה שלי חזרה אחורה בהתנהגות, לפעמים מברברת כמו תינוקת, אומרת "אני תינוקת" ולאחרונה – התחילה להכניס הכל לפה . מה שהכי הכניס אותי להלם זה שהיא באה מהחצר עם נעלים ומיד התישבה על הספה (בדרך כלל היא מורידה בכניסה לבית – ואני באותו זמן ישבתי והאכלתי את התינוקת – אז היא באה לשבת לידי) אז אמרתי לה "מאמי תורידי את הנעליים ותשימי במקום" היא מורידה נעל אחת , מסובבת לראות את הסוליה ואז מראה לי ואומרת "יש פה קקי של ציפור" ובאמת היה . אמרתי לה "תשמי על הריצפה ואני ינקה אותן אחר כך" ובתגובה היא פשוט מעבירה אצבע על הקקי ומיד דוחפת לפה ! היא מבינה לגמרי שזה קקי של ציפור ודוחפת לפה ! אני כמובן הייתי בהלם של החיים , אמרתי לה להוציא מיד את היד מהפה ולשים את הנעליים ברצפה ... ברור שזו לא תגובה טובה והיא קיבלה את רצונה ליחס בכל דרך ... אבל מה עוד יכולתי לעשות ? מה אפשר לעשות עם זה שהיא דוחפת הכל לפה? אני חוששת שבגן היא תחנק ממשהו, שתחטוף איזו מחלה מאיזה קקי או דבר אחר שתימצא ... מה עושים ?
ושוב תודה על התגובות : )
לצפיה ב-'מזל טוב על הלידה '
מזל טוב על הלידה
04/06/2018 | 13:56
1
155
זה נשמע כאילו היא מחפשת תשומת לב (ולאו דווקא אומר שאת לא נותנת לה תשומת לב), פשוט לפעמים יורד האסימון שעכשיו תשומת הלב תתחלק בינה לבין האח הקטן ואז זו התגובה.
 
ההמלצה שלי היא לא להתרגש מזה שהיא מכניסה דברים לפה. להדגיש שיש דברים שמכניסים לפה בכאילו כמו במשחק סוציו דרמטי של המטבח, ויש אוכל אמיתי שאוכלים וטעים לנו ויש דברים שאסור לקרב לפה כמו הקקי של הציפור.
 
יש מצב שהיא לא באמת הבינה שלא מכניסים לפה.
 
וגם יכול להיות שהיא פשוט רצתה לבדוק ולחקור- גם את הקקי של הציפור וגם את התגובה שלך.
 
מה עושים? לא להראות שאת מתרגשת מזה, לצחוק על זה אבל לא בצורה מוגזמת שלא יהפוך לאישיו, פשוט לומר משהו מצחיק כמו "היי, זה לא גלידה... יש דברים יותר טעימים מקקי של ציפור, מהר מהר להוציא את היד".
 
 
לצפיה ב-'תודה : )'
תודה : )
04/06/2018 | 15:19
30
לצפיה ב-'אני ממליצה לך לקרוא על תסמונת פיקה'
אני ממליצה לך לקרוא על תסמונת פיקה
05/06/2018 | 19:35
194
 
ועיצות טובות באנגלית (אפשר להעזר בגוגל טרנסלייט אם צריך) - 
 
לצפיה ב-'זה עניין מוכר'
זה עניין מוכר
03/06/2018 | 16:37
127
ויש לזה שם בספרות המקצועית.זה דומה ל"מוכה ירח" או משהו שכזה.
חייבת לצאת אבל אנסה עוד היום,כשאשוב,לספק לך המינוח המדויק.
רק להרגיע-הילדה באמת(!!!)לא יודעת מה קורה לה באותם רגעים והתגובות שלה לא בשליטה.
אין צורך להיכנס איתה ראש בראש כי היא לא יודעת מה קורה באותו הזמן.
אמשיך מאוחר יותר.סליחה
לצפייה - מוסתר
03/06/2018 | 20:47
לצפיה ב-'בדיוק.תודה'
בדיוק.תודה
03/06/2018 | 21:01
114
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה '
תודה רבה על התגובה
04/06/2018 | 11:20
1
101
לא היה לי מושג מה קורה לה ... עכשיו כשאני מבינה יותר יהיה יותר רגוע ומכילה . שוב תודה : )
 
לצפיה ב-'בשביל זה אנחנו כאן :)'
בשביל זה אנחנו כאן :)
04/06/2018 | 20:00
23
לצפיה ב-'מסכימה לגמרי, אם כי יש ביעותי לילה גם בשלב הרבה יותר מוקדם.'
מסכימה לגמרי, אם כי יש ביעותי לילה גם בשלב הרבה יותר מוקדם.
04/06/2018 | 13:58
103
הקטנה שלי בת שנה וקצת וסובלת מזה כבר תקופה.
למדתי פשוט להניח את היד בצורה מרפרפת עליה ולרוב זה מרגיע אותה.
 
 
לצפיה ב-'היכרות'
היכרות
28/05/2018 | 14:53
2
363
שלום
שמי ליזה
אני אמא ל4 בנים
השלישי שלי בן3
השנה עברנו שנה מאוד מאוד קשה. חליתי בדיכאון מאג'ורי ולא היה תפקוד בכלל מצידי
הבן השלישי שלי מרגיש לכולם כאילו לא סבל מזה כי לא היה אכפת לו שאני בחדר, אם הוא רצה משהו הוא פשוט היה בא
אבל בטוח שנשאר לו משהו, שספג מהעצב...
אז אשמח להכיר אתכן, לשתף, לדבר
 
לצפיה ב-'בעיני את מעוררת דיון חשוב '
בעיני את מעוררת דיון חשוב
29/05/2018 | 11:24
1
214
ואת אמיצה לספר אותו באופן כזה גלוי. ברוכה הבאה!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
31/05/2018 | 11:21
153
אני באמת רוצה להעלות את המודעות
 
 
 
לצפיה ב-'כי זה נראה לי הרגל נכון'
כי זה נראה לי הרגל נכון
28/05/2018 | 18:37
2
148
כדי לא לקום בלילה לשירותים
לצפייה - מוסתר
28/05/2018 | 21:31
לצפיה ב-'אז הינה, כבר יומיים ברצף מפספס '
אז הינה, כבר יומיים ברצף מפספס
31/05/2018 | 13:46
28
לצפיה ב-'עצה גאונית לבנים,'
עצה גאונית לבנים,
30/05/2018 | 18:56
166
שמתי ליד השירותים חבילת מדבקות עגולות זוהרות, אחרי צחצוח שיניים, אני שמה מדבקה על מים השירותים (שתצוף) ואומרת לילד שיפגע בה עם הפיפי ויכניס אותה בפנים  הוא מתלהב, זה הפך למשחק וככה הוא עושה פיפי.....
תנסי!
לצפיה ב-'יש למישהו נסיון גמילה עם זמזם?'
יש למישהו נסיון גמילה עם זמזם?
28/05/2018 | 07:43
10
190
בעבר ניסינו עם אחד הגדולים, עם מעקב והכל ולא היה מוצלח. זה היה לפני כמה שנים.
השבוע התחלנו עם בן 5, ובנתיים נראה שזה עובד. מבחינה טכנית אנחנו יודעים מה לעשות. אבל לא זוכרת לגבי המעקב. מה עושים? האם פשוט מנסים כמה חודשים ורואים האם זה עובד?
לצפיה ב-'עושים מעקב בטבלה'
עושים מעקב בטבלה
29/05/2018 | 10:39
7
103
על כל בוקר יבש שמים מדבקה. אחרי 5 מדבקות ברצף נותנים מתנה קטנה.
אחרי חודש שהוא קם יבש, מסיימים את התהליך.
לצפיה ב-'אז פשוט ממשיכים עד שיש חודש יבש ברצף?'
אז פשוט ממשיכים עד שיש חודש יבש ברצף?
29/05/2018 | 14:30
6
93
מה אם באמצע היה פספוס? הכל מתבטל?
ומהכיוון השני - כמה זמן ממשיכים עד שמבינים שזה לא עובד?
בנתיים כבר יומיים קם יבש (היה בורח כל לילה כמעט), אבל אולי תהיה רגרסיה.
עם אחיו הייתה לי בעיה שזה לא עבד בכלל תקופה ארוכה מאד והוא פשוט סירב להמשיך.
לצפיה ב-'אם היה פספוס'
אם היה פספוס
29/05/2018 | 15:34
5
96
אז מתחילים לספור מחדש.
הכל בגבולות הסביר. אם את רואה שבמשך חודש יש רק יום אחד של פספוס, הייתי מניחה שהוא גמול ומפסיקה.
 
העיקר הוא לראות כמה רצפים של ימים יבשים יש לכם.
כשעשינו את הטיפול במרפאת הרטבה, כל יום יבש היה מדבקה כחולה. אחרי 5 מדבקות כחולות רצופות הייתה מדבקה אדומה. אחרי 2 מדבקות אדומות רצופות הייתה מדבקת זהב. אחרי 2 מדבקות זהב רצופות סיימנו את התהליך.
 
אם אחרי חודש שלם של טיפול לא הצלחתם להגיע למדבקה אדומה, זה כנראה לא עובד.
לצפיה ב-'יש לי בעיה עם השיטה הזאת'
יש לי בעיה עם השיטה הזאת
30/05/2018 | 07:51
1
98
הוא לוקח נורא קשה את עניין הפספוסים.
אם בנוסף לאכזבה שהוא חש מעצמו גם אמנע ממנו מדבקה, נראה לי זה יפגע יותר מאשר יתרום.
כרגע הנטייה שלי היא פשוט לשבח כשזה עובד, ולא לעשות עניין כשיש פספוס. בלי מדבקות ומתנות.
לצפיה ב-'זה עניין של מעקב'
זה עניין של מעקב
30/05/2018 | 10:14
62
הוא יהיה מאד גאה כשיראה שהצליח ליצור רצף של לילות יבשים.
 
הגישה שלך לעניין הפספוסים תכוון את הגישה שלו לעניין.
צריך ללמד אותו שפספוס זה לא סוף העולם.
זה יעזור לו גם בהמשך. ילדים צריכים ללמוד להתמודד גם עם אכזבות.
לצפיה ב-'אל תצפי שהוא יתעורר מהזמזם'
אל תצפי שהוא יתעורר מהזמזם
03/06/2018 | 10:42
1
47
הזמזם הוא בשבילך, לא בשבילו. נסי להעיר אותו כמה שיותר מהר אחרי שהזמזם מתחיל לפעול. הוא צריך לקשור את הצורך לפיפי בהתעוררות. לא משנה מאיזו סיבה התעורר.
 
אם הוא הפסיק פיפי אחרי שהערת אותו, זו כבר הצלחה.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
03/06/2018 | 15:51
8
לצפיה ב-'תודה על התגובות!'
תודה על התגובות!
30/05/2018 | 13:37
76
כרגע אני נוטה באמת לשמור את המעקב לעצמי
לצפיה ב-''
27/05/2018 | 18:20
6
316
אם מפסיקים ללכת לטיפת חלב, עושים לך משהו? זה חובה ואם מפסיקים אז אוי ואבוי לך? (הילד בן שנתיים ו..)
לצפיה ב-'חחחחח לא!!!'
חחחחח לא!!!
27/05/2018 | 18:53
4
227
ולמה אני צוחקת?חברה קרובה,מאסה בטיפת חלב.ניגשה לחיסונים על פי הנדרש אבל לא הסכימה ,בשום אופן, לשתף פעולה עם האחות שם שנידנדה שעליה להגיע.
באחד הימים היא שיתפה אותי,מבוהלת,ששמעה שאם היא לא תלך ישלחו לה את הרווחה! 
צחקתי מאוד!!!
אז זהו.לא.טיפת חלב זה שירות לקהילה.
יש אמהות שגם בוחרות לא לחסן,למול את ילדיהן.זו הבחירה שלהן.זו זכותן.
אין חובה משפטית,מעוגנת בחוק,שטיפת חלב היא חובה
לצפיה ב-'מצאתי במרשתת,סתם לעיונך'
מצאתי במרשתת,סתם לעיונך
27/05/2018 | 18:59
2
240
לצפיה ב-'אמאלהה זה ממש מלחחץ הסיפור שלה!!'
אמאלהה זה ממש מלחחץ הסיפור שלה!!
28/05/2018 | 14:35
1
163
תודה לאל יש להו רופא ילדים מקסים! אבל זה לא עונה לשאלתי...אם אני לא באה לשם יעשו חי כמו שעשו לה? או אם אבוא אבל באיחור..?
לצפיה ב-'עניתי למעלה'
עניתי למעלה
28/05/2018 | 17:12
121
טיפת חלב היא לא חובה!!!
קראי למעלה ואגב,בשרשור של הגברת ההיא יש מישהי שכותבת והיא מהרווחה.מה שהיא כותבת זהה למה שכתבתי לך למעלה.
לצפיה ב-'לא יודעת איך זה בארץ'
לא יודעת איך זה בארץ
27/05/2018 | 19:50
194
אבל בגדול אצלנו ילדים לא מחוסנים אינם רשאים ללמוד בבתי ספר ציבוריים, וטוב שכך. יש עדיין דרכים לתחמן את המערכת אבל נדמה לי שהולכים לשים לכך סוף, וכאמור, טוב שכך.
לצפיה ב-'מכירה משפחה שאיום הרווחה ריחף מעליהם'
מכירה משפחה שאיום הרווחה ריחף מעליהם
02/06/2018 | 20:58
100
לא זוכרת אפילו אם בפועל היה ביקור או לא - ככה או ככה זה היה בולשיט חסר בסיס ובזבוז זמן כסף ומשאבים אם אכן נעשה משהו בדיון (אפילו ברמה החד פעמית)

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

כהן ישראלי ושות' - משרד עו
כהן ישראלי ושות'
שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה
אורי דון יחייא - עו
עו"ד אורי דון יחייא

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ