לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1928719,287 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'בת שנתיים ובקושי מדברת'
בת שנתיים ובקושי מדברת
06/11/2017 | 22:37
23
211
שלום לכם,  מקווה למצוא עידוד ועצה אולי מישהו חווה כמוני. יש לי ילדה מקסימה בת שנתיים . אני ובעלי ממוצא רוסי,  בבית אנחנו מדברים רק רוסית - אני ובעלי מדברים איתה רוסית, סבתות כנל רוסית. בגן -הגן בהגדרתו רוסי אך החוגים בעברית . ביני לבין בעלי לפעמים אנחנו בינינו מדברים עברית והיא שומעת פה ושם .
אציין שהיא בגן כבר מגיל 5.5 חודשים . כשהייתה בת שנה וחצי בערך עברה מהתינוקיה לקבוצה של הבינוניים ובאמת ראיתי שינוי בהתנהגות והתחילה לחקות את הילדים הגדולים וכו. אולם עקב החופש הגדול , ילדים עזבו את הגן , והקבוצה הבינונית בה הייתה עברה להיות הגדולה, ולקבוצה הבינונית בה היא נמצאת היום עברו מהתינוקיה לפחות 6-8 ילדים , כלומר יש כרגע איתה בקבוצה ילדים החל מגיל שנה וארבע, היא בין הבוגרים אולי יש ילד אחד או שניים או שלושה שהם בני שנתיים וקצת . אני מתחילה לחשוש שהימצאותה בקרבת ילדים קטנים ממנה יוצר אצלה רגרסיה. אולי בגלל זה לא מדברת? רוב הילדים בקבוצה עם מוצץ . היא מקבלת מוצץ אך ורק לפני שינה בלילה בלבד. הוצאתי את המוצץ משנת הצהריים בגן . 
כיום אוצר המילים שלה ממש קטן . מסתכם במילים בודדות שאני יכולה לספור על שתי ידיים . (אמא, אבא, סבתא, תן, תביא (ברוסית ההברה למילה תביא קצרה יחסית , מים, מיץ, ) יש רק מילה אחת שהיא יודעת בעברית - מים . כלומר בעבר כשהייתה רוצה לשתות הייתה אומרת לשתות ברוסית . לאחר זמן מה למדה בגן את המילה מים מעכשיו מים זו מילה גורפת. והיא כבר לא חוזרת על המילה לשתות ברוסית. 
 
הסביבה שלי - אמא שלי מאוד מלחיצה אותי . איך יתכן שבגיל שנתיים היא עדיין בקושי מדברת , היא אמורה לחבר שתי מילים , ואוצר מילים צריך להיות הרבה הרבה יותר גבוה. 
 
אציין שמבחינת הבנה היא מבינה הכל , ברמה שלי מישל תביאי לי X... היא הולכת מביאה ... 
קיבלתי הפניה לבדיקת שמיעה , לצערי ברוב טמטומי לא קבעתי תור, חשבתי כל הזמן ישתפר... אז עכשו נתנו לי תור רק לינואר. התפתחות הילד מחר אנסה לקבוע , בטח שם תורים לעוד שנה. 
 
אז מה אני יכולה בינתיים לעשות כדי לא לקפוא על השמרים ? לא להירדם בשמירה. אמא שלי אומרת שהבת שלי מתעכבת בהתפתחות והיא גבולית . 
אציין שמדובר בילדה מתוקה מקסימה פעלתנית וחמודה. רק לא מדברת . בקושי. 
 
אולי לקחת בינתיים לקלינאי תקשורת פרטי? יש חיה כזו? מה לעשות ?  אם קלינאי תקשורת פרטי , אני צריכה כזה דובר רוסית. יש? בבקשה 
זקוקה לעידוד . עוד לא מאוחר נכון ? לא איחרתי את הרכבת נכון? אני ממש לחוצה. ואם היא לא תדבר <? אני שאלתי חברה , גיל שנתיים בן שלה בגן רוסי מחבר שתי מילים . שלי אפילו מילה אחת בקושי. 
 
פלייז אני לחוצה . כנראה שהצליחו להלחיץ אותי .
 
לצפיה ב-'בד"כ יש עיכוב קל בהתפתחות השפה כשיש חשיפה קבועה '
בד"כ יש עיכוב קל בהתפתחות השפה כשיש חשיפה קבועה
07/11/2017 | 03:39
2
178
ל-2 שפות ונצמדים לשפה מסוימת אבל לאחר זמן מה זה משתחרר פתאום ולדעתי היא תתחיל לדבר פתאום בשטף.
 
המלצה שלי- תקריאו לה ספרים בעברית כמה שיותר, תחשפו אותה לתוכניות טלויזיה בעברית, שירים בעברית. לאט לאט היא תבטא את זה כלפי חוץ ותתחיל גם לדבר בעברית.
 
אני חושבת שייעוץ אצל קלינאית תקשורת לא יזיק ובהחלט יכול לעזור.
לצפיה ב-'לדעתי ממש לא להקריא לה בעברית'
לדעתי ממש לא להקריא לה בעברית
07/11/2017 | 10:51
126
אני יכולה להגיד לך מהניסיון עם הדו-לשוניים שלי. בעתיד היא תלמד עברית. אבל אם חשוב לך לשמר את הרוסית אצלה, תקפידי להמשיך לדבר איתה ברוסית ולהקריא לה ולשיר לה ברוסית!
אני לא עונה לך לגבי העיכוב בדיבור כי לא מבינה בזה, רק חבל לי שבגלל שאולי היא מתעכבת בדיבור, היא תפסיד את הבסיס לשפה. אם היא גרה בישראל, היא תדע עברית, ותלמד בבי"ס בעברית וכו'. אבל אל תמנעי ממנה עוד שפה.
(הרי חשוב לך כרגע שהילדה תתחיל לדבר, לא משנה אם בעברית או ברוסית)
לצפיה ב-'ספרים בעברית ? למה ?'
ספרים בעברית ? למה ?
07/11/2017 | 22:10
68
דוקא אם כבר חשבתי ברוסית 
לצפיה ב-'אם בגן מדברים רוסית,'
אם בגן מדברים רוסית,
07/11/2017 | 08:20
4
143
פרט לחוגים, ואתם דוברים רוסית, והמשפחה דוברת רוסית, והמילים שהיא אומרת הן ברוסית - הייתי מתחילה עם הרוסית. אתם מקריאים לה ספרי ילדים ברוסית? הייתי מקפידה להקריא לפחות ספר אחד ביום (ומעודדת אותה להשלים את סופי המשפטים אחרי שקראתן ספר מסוים מספר פעמים), מראה לה סדרות ברוסית (יש את מאשה והדוב ביוטיוב, למשל), מפגישה אותה עם ילדים דוברי רוסית (משפחה, שכנים, ילדים מהגן), מדברת הרבה איתה באופן כללי ותוך כדי משחק משותף, ומנהלת שיחות גם עם אבא בנוכחותה ואיתה, וכו'. 
לגבי זה שהיא לא תדבר - היא הרי כבר מדברת. יכול להיות שהיא רוכשת את השפה לאט, אבל לדבר היא כבר מדברת, וצריך רק לעודד אותה להתקדם בשפה. לבדוק את השמיעה שלה זה מצוין, והתפתחות הילד באמת גם תוכל לעזור (יכול להיות שיש דרכים לזרז - כמו אבחון פרטי - אבל אני לא מתמצאת) - למשל על ידי הפנייה לקלינאית תקשורת. אבל בינתיים, כמו שתיארתי, יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות כדי לקדם אותה.
לצפיה ב-'קודם כל חייבים לשלול בעיות שמיעה'
קודם כל חייבים לשלול בעיות שמיעה
07/11/2017 | 08:37
2
149
לא יודעת מאיפה את, אבל אם את מוכנה לנסוע קצת, אפשר למצוא תורים. אפילו להתקשר למכון עצמו ולבקש שיודיעו לך אם יש ביטול. כי אצלינו הם מתקשרים יום קודם לוודא שמגיעים ולא פעם יש ביטולים.
ואכן נשמע שהיא מאחרת בדיבור. לא סביר שתדבר עברית אבל מבחינת רוסית היא גם מתעכבת מאד.
את גם צריכה קלינאית דוברת רוסית, אז במקביל להכל הייתי מתחילה לחפש.
אם את דואגת רק מנושא הדיבור, את צריכה לגשת לאבחון של קלינאית תקשורת. אם יש דברים נוספים, אז צריך כבר משהו רחב יותר. אבל שוב, לא לפני שפוסלים בעיות שמיעה.
הבן שלי נחשב עם איחור רציני בדיבור, הוא בן שנתיים ושלושה חודשים, אומר לפחות 50 מילים, כל סוגי האוכל, חיות, כלי תחבורה וכד'. אומר כמה משפטים קצרים. וזה רחוק מלהיות סביר.
אז נראה לי שאותך מלחיצים בצדק.
מה עם טיפת חלב? יש בדיקה בגיל שנתיים, נראה לי. גם רופאת ילדים יכולה לבקש לזרז תור.
לצפיה ב-'וואי עכשיו אני באמת נלחצתי '
וואי עכשיו אני באמת נלחצתי
07/11/2017 | 22:16
1
87
כרגע רק נושא הדיבור מדאיג. טיפת חלב טרם היינו. שבוע הבא הולכים . יש חיסון . למה הבן שלך נחשב עם איחור רציני בדיבור ? הוא אומר 50 מילים את אומרת . כמה הוא צריך להגיד בגיל שנתיים ושלושה חודשים ? 100?200? 
אני מחפשת קלינאי תקשורת פרטי במקביל
לצפיה ב-'אני לא יודעת'
אני לא יודעת
08/11/2017 | 07:08
75
הלכתי אליה כי הוא לא מדבר ברור וכי אין משפטים ארוכים. והיא אמרה פתאום שגם אוצר המילים שלו דל.
הכי טוב זה לברר הכל בטיפת חלב, אולי הם גם יעזרו לך עם המלצות לקלינאית תקשורת. בכל מקרה, אם הם ירשמו שיש עיכוב, לדעתי זה יעזור לך מבחינת התורים.
לצפיה ב-'תודה על התשובה '
תודה על התשובה
07/11/2017 | 22:12
57
כן אני באמת אנסה להקריא כל יום ספר, סדרות ברוסית מראים לה , אבל היא משתעממת מהר ואחרי 2 דקות רוצה שיעבירו למשהו אחר. 
לצפיה ב-'אכן אמא שלך הצליחה להלחיץ אותך... '
אכן אמא שלך הצליחה להלחיץ אותך...
07/11/2017 | 09:38
1
152
לפי מה שאת מתארת אכן עושה רושם שמבחינת דיבור היא בקצה הטווח. קצה הטווח זה לא גבולית וזה לא "לא תקין". זה פשוט קצה הטווח. אני לא יודעת מה הטווח התקין לדיבור, אבל אני מתארת לעצמי שהוא רחב בדיוק כמו הטווח להתפתחות מוטוריקה גסה -  כמו שיש ילדים שהולכים עצמאית בגיל 9 חודשים ויש שהולכים רק בגיל שנה וחצי אז יש ילדים שבגיל שנה אומרים 30 מילים ויש ילדים שרק בגיל שנתיים מגיעים ל30 מילים.
קודם כל, את צריכה חוות דעת מקצועית אובייקטיבית - אפשר להתחיל מרופאת ילדים ומטיפת חלב. תראי מה הם אומרים לך. אלו דברים שבד"כ אפשר לקבוע מהיום למחר.
דבר נוסף - גם צלילים או הברות בודדות שהילד משמיע באופן קבוע נחשבות למילים. למשל, האו האו לכלב נחשב מילה. או לאור נחשב מילה. יה לאמבטיה נחשב מילה. גם שמות נחשבות למילה - אם אומרת מי או שה במקום מישל - אז היא אומרת את השם שלה. יכול מאוד להיות שהיא אומרת הרבה יותר מילים ממה שאת חושבת כי היא מבטאה אותן אחרת ואת פשוט לא שמה לב. וכמו שכבר נאמר כאן, יכול להיות שפתאום בבת אחת הכל ישתחרר ותתחיל לדבר בשטף.
וגם אם באמת יש בעיה, ממש לא מאוחר מידי. היא בסה"כ בת שנתיים.
לצפיה ב-'מצטערת, לא מסכימה'
מצטערת, לא מסכימה
07/11/2017 | 10:16
122
ואני מדברת מתוך נסיון, אנחנו אחרי אבחון בקופה (שאמרו שהכל תקין כשלא אמר אמא בגיל שנה וחצי), ניתוח כפתורים כי הייתה בעיית שמיעה, אבחון פרטי מקיף ובטיפול קלינאית תקשרת.
אכן לא מאוחר, אבל כדאי כן להזדרז. כי ככל שעובר זמן, קשה יותר לטפל.
וזה גם יכול להשפיע על ההחלטה שלך לגבי המסגרת לשנה הבאה.
לצפיה ב-'לא להילחץ כן לטפל'
לא להילחץ כן לטפל
07/11/2017 | 10:12
1
90
לא להילחץ כי היא נשמעת למעט הדיבור ילדה מפותחת יפה.
אבל הדיבור אכן בעיכוב משמעותי, כך נשמע מדברייך.
תתחילי את הפרוצדורה במכון להתפתחות הילד זה לוקח הרבה זמן בד"כ ובמקביל חפשי קלינאית תקשורת דוברת רוסית ללכת אליה באופן פרטי, אפילו רק לאבחון, כי רוב הסיכויים שבמכון להתפת' הילד אין קלינאית דוברת רוסית.
אם הבעיה היא אכן רק שפתית ותתחילו טיפול בהקדם, כולל לעבוד איתה בבית, סביר להניח שתראו התקדמות ואולי אפילו מהירה. הילדה עדיין צעירה, אבל הזמן הוא קריטי ככל שגדלים קשה יותר לטפל לכן כדאי לא להתמהמה..
לצפיה ב-'איפה מחפשים קלינאית דוברת רוסית?'
איפה מחפשים קלינאית דוברת רוסית?
07/11/2017 | 22:20
14
לצפיה ב-'רגע רגע '
רגע רגע
07/11/2017 | 10:17
1
200
הבת שלך גדלה בסביבה דו-לשונית הידועה כמעכבת במידה מסויימת את הדיבור. 
אני הייתי עם הבכורה עד גיל שנה + 9 בבית (בו מדברים רק עברית). בגיל הזה הכנסתי אותה לראשונה לגן, בו היו 2 קבוצות גיל - "הגדולים" = קבוצה שמנתה 5 ילדים ואליה היא היתה שייכת, וקבוצת פעוטות. היא ידעה אולי 10 מילים כשנכנסה לגן (כולל "מווווו" של 'איך עושה פרה' ו"האו האו" של 'איך עושה כלב' - גם אלה נחשבות מילים בגיל הזה). הארבעה האחרים היו מדברים שוטף לגמרי, ובשעת ארוחת הבוקר היתה יושבת שקטה ומקשיבה רוב קשב לשיחות הפיפי-קקי שלהם. היה ברור שהיא מבינה הכל.
אני לא יודעת להגיד לך מתי בדיוק, אבל במהלך השנה ההיא היא התחילה לדבר, בהתחלה במילים בודדות ובהמשך בצמדי מילים ועד לדיבור שוטף. מודה שאני לא דאגתי בכלל בשום שלב ולא פניתי לשום סוג של אבחון. ולכן - בפרט שהיא מבינה ה-כ-ל - הייתי נותנת לזמן לעשות את שלו ולא נלחצת. אם את לא מצליחה להמתין, אז בהחלט כדאי לך להתייעץ עם גורם מקצועי, כפי שהמליצו לך פה, אבל לדעתי האישית בשלב הזה זה מיותר. 
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
10/11/2017 | 13:23
34
להבין היא מבינה הכל. לאט לאט מתווספות לה מילים , היא מצליחה לחזור אחרי מילים מסוימות שאני אומרת לה. אני אתחיל את הפנייה לאבחון , אם תתחיל לפני מה  טוב. 
לצפיה ב-'נשימה עמוקה'
נשימה עמוקה
07/11/2017 | 14:43
1
110
כפי שכתבו חלק מהמגיבות הקודמות, אין מה להילחץ אבל כן כדאי לפעול.
עד להתייעצות עם הגורמים המקצועיים (בדיקת שמיעה, קלינאית תקשורת, התפתחות הילד במידת הצורך), אפשר להתנהל באופן שמעודד דיבור.
 
עם הבת שלי דיברתי כל הזמן על כל דבר. 
בזמן נסיעה באוטו סיפרתי לאן אנחנו נוסעות ומה נעשה כשנגיע, אילו משאיות ואוטובוסים אני רואה.
בזמן שהלכנו לגן ספרתי צעדים, הצבעתי על עצמים עם צבעים בולטים ואמרתי את שם העצם וצבעו "הנה פח בצבע כתום", "הנה חתול שחור"
כשהיא הצביעה על משהו שהיא רצתה, לא שאלתי אם היא רוצה "את זה?" תוך שאני עוברת על כל החפצים האפשריים, אלא השתמשתי בשמות ברורים: כדור גדול, בקבוק מים, כפית ירוקה וכן הלאה.
הסתכלתי עכשיו על כמה סרטונים מהתקופה שבה היא התחילה לדבר, ושמתי לב שכל דבר שהיא אמרה, חזרתי עליו בצורת שאלה, גם שאלות פתוחות כשהתשובה הצפויה אמורה להיות בת מילה אחת וגם שאלות של כן/לא. למשל: היא אמרה "נימה אגס", אז אני שאלתי "האגס נגמר?", היא ענתה "כן".
דוגמה נוספת לשיחה אפשרית בינינו: אני שואלת "מה את מחזיקה ביד?" כשהתשובה אמורה להיות כדור. אם היא לא עונה, אני אומרת "את מחזיקה ביד כדור". אם היא עונה, אני אומרת "נכון, כדור" (מחזקת את התשובה שלה) ואז שואלת "את רוצה לתת לי את הכדור?" והיא יכולה לבחור אם לענות כן או לא.
 
כל פעולה וכל דבר שאתם עושים, יכול להיות מלווה בתמלול: אם אתם עולים או יורדים במדרגות, אפשר לספור אותן בקול רם תוך כדי העליה/ירידה. אם אתם מקפלים בגדים לידה אפשר לתאר את הבגדים: הנה החולצה האדומה שלך, הנה המכנסיים שלך והנה המכנסיים שלי, המכנסיים שלך קטנים והמכנסיים שלי גדולים. כשמלבישים אותה אפשר לומר: הנה יד אחת, הנה יד שניה, איפה הראש? - הנה הראש!, בזמן האמבטיה אפשר לספור כמה אצבעות יש בכל יד.
 
מצטרפת להמלצה להקריא לה הרבה ספרים, עדיף ברוסית כי זו השפה העיקרית שהיא מכירה כרגע.
 
הבת שלי התחילה לדבר מוקדם יחסית ומאז ומעולם יש לה אוצר מילים גבוה, אבל היא התחילה ללכת רק בגיל שנה ו-8 חודשים שזה אחרי קצה הסקאלה המוכרת וגם זה הושג בעזרת פיזיותרפיה שהתחלנו חצי שנה לפני כן כי בגיל שנה היא עדיין לא התיישבה או נעמדה.
בכל דבר שילדים לומדים לעשות, יש את קצות הסקאלה ויש את הממוצעים. תמיד יהיו ילדים שהם בקצה המאוחר של הסקאלה, זה לא אומר שהם פחות טובים או פחות נהדרים מילדים אחרים.
לצפיה ב-'תודה לך '
תודה לך
07/11/2017 | 22:21
60
אני בהחלט אנסה ליישם מה שכתבת . 
לצפיה ב-'אני לא מתחברת לכל הגישה הזאת '
אני לא מתחברת לכל הגישה הזאת
07/11/2017 | 16:46
5
174
שקובעת שילד צריך לעשות X בגיל Y.
מי קבע? היום קובעים ככה ומחר משנים למשהו אחר בעקבות מחקר חדש שסותר את הקודם.
אני מאמינה בלהסתכל על הילד, מאמינה בקצב אישי ייחודי ושונה של כל ילד וילד. זהו הטבע האנושי - ההתפתחות של כל אחד מאיתנו היא שונה.
אם יש איזשהו חשש שמא אולי חלילה משהו בהתפתחות לא תקין או אולי בעיה רפואית, אז כמובן גם אני בעד להתייעץ , אבל מה שקורה בשטח הוא שבגלל הקביעה הזאת שצריכה להיות איזושהי "נורמה" אחידה , לפעמים אנחנו שוכחים שהתפתחות של ילד היא עניין של קצב אישי ועלולים להחליט על בעיה איפה שאין, ונותנים טיפול כשלא באמת צריך.
 
אני מכירה עוד ילדים שהתחילו לדבר בגיל שנחשב ממש "מאוחר" . אצל חלקם הטיפולים זרזו, אצל אחרים לא השפיעו וחלקם בכלל לא ניגשו לטפל אלא נתנו לזמן לעשות את שלו. והזמן אכן עשה.
באופן אישי הבן שלי התחיל לדבר בערך בגיל 3. אף פעם לא ראיתי בזה בעיה ולא הלכתי לזרז את הדיבור.
 
מכל המלחיצים האלו בסוף אנחנו לומדים מה נכון לנו ומה לא
לצפיה ב-'אני מסכימה עם אורים, אצלנו הפוך'
אני מסכימה עם אורים, אצלנו הפוך
10/11/2017 | 13:42
54
הבן שלי התחיל לדבר בגיל מאד מאד מוקדם- סביב שנה, והתחיל ללכת- בגיל יחסית מאוחר- שנה ועשרה חודשים.
אף פעם לא ראיתי צורך לזרז אותו ללכת, לא קניצי הליכונים למינהם וידעתי שכל ילד וקצב ההתפתחות שלו.
יחד עם זאת,
כן צריך להיות ערני ולעזור לילד אם יש צורך, אני בדקתי שהרגלים שלו חזקות, שאין בעיה מוטורית ושהשרירים מתפקדים טוב, כשקיבלתי תשובות חיוביות על הכל, חיכינו בשקט שיתחיל ללכת. 
לצפיה ב-'לא "קובעים" שילד "צריך" לעשות משהו. מתארים נורמות'
לא "קובעים" שילד "צריך" לעשות משהו. מתארים נורמות
12/11/2017 | 23:09
3
44
ולא קובעים גיל. מתארים עקומות פעמון.
 
כדי להחליט אם צריך טיפול או לא צריך איש מקצוע.
 
כשהבן שלך התחיל לדבר בגיל שלוש אני מניחה שלא סתם לא ראית בזה בעיה - ידעת שרוב הילדים בגילו מדברים, בדקת שאין בעיית שמיעה, וידאת שאין בעיית תקשורת, טיפלת בתסכולים שבוודאי היו לו, עשית דברים שמרעישה בשקט המליצה עליהם וכן הלאה. בוודאי לא חיכית בסבלנות לראות אם הוא יגיע לגיל חמש בלי לדבר. בדיוק מה שהשואלת מבקשת לעשות - לוודא שאכן אין בעיה, ולראות מה אפשר לעשות בינתיים.
 
* לשם הבהרה: אני לא חושבת שאנחנו לא מסכימות. התפתחות של ילד היא עניין של קצב אישי, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. זה לא עניין של "להתחבר". אני כן חושבת ש"אני לא מתחברת לגישה..." כהצהרה, זה כמעט מסוכן כשזה מגיע ממי שצבועה בכחול בפורום
 
 
לצפיה ב-'עדיין לא מתחברת לזה '
עדיין לא מתחברת לזה
13/11/2017 | 10:17
2
41
זאת הדעה שלי הדרך שלי היא שונה, וגם אם אני כחולה
ולגבי מה שעשיתי או לא עשיתי בזמנו - אני באמת לא הולכת לפי הכלל , והייתה בתוכי תחושה חזקה שאין צורך לעשות את כל אלו כדי לזרז או משהו כזה... כן יכולה להגיד שמשום שאני מגיעה מהתחום הטיפולי היה לי יותר קל לדעת ולבטוח שהדברים יסתדרו.
לצפיה ב-'המשפט האחרון שלך הוא בדיוק העניין'
המשפט האחרון שלך הוא בדיוק העניין
14/11/2017 | 09:34
1
31
אינטואיציה היא היכולת לשקלל הרבה דברים שנרכשו מניסיון ומִיֶדע. את מהתחום הטיפולי אז ידעת/הייתה לך תחושה.
בהרבה מאוד מקרים הטיפול/ התייחסות הוא זהה בין אם יש בעיה ובין אם אין בעיה. למשל, כשילד מתוסכל, טיפול (התייחסות לרגשות) מתאים לתסכולים יהיה זהה בין אם התסכולים של הילד נובעים מכך שהוא לא מדבר, ובין אם הם נובעים מכך שהוא עם אספרגר, ובין אם מכך שהוא בן שלוש טיפוסי או שההורים שלו על סף גירושים.
הדברים שמרעישה בשקט תיארה, למשל, הם לא טיפול, אבל הם התייחסות מצוינת שמקדמת דיבור ותקשורת, בלי קשר אם לילד יש בעיית תקשורת/דיבור או אם אין לו.
 
ולפותחת השרשור - אני בהחלט הייתי פונה לקלינאית תקשורת דוברת רוסית כדי לקבל הערכה מקצועית (היא תרצה בדיקת שמיעה). יקרה אחת משתיים: או שירגיעו אותך, או שתקבלי כלים (או גם וגם)
לצפיה ב-'למיכל 10'
למיכל 10
14/11/2017 | 21:38
12
פניתי - נרשמתי ממתינה לתור לבדיקת שמיעה ב 11/1. שלחתי היום טפסים למרכז להתפתחות הילד . נראה. בינתים לאט לאט לאט מתווספות מילים בודדות ביותר, היא חוזרת על מילה שאני אומרת זה טיפה בים אבל מעודד. 
לצפיה ב-'תניחי לה '
תניחי לה
12/11/2017 | 13:59
34
תחשבי מה יותר קל להגיד תפוח או יבלוקו , נעל או באטינוק. היא בוחרת את מה שנוח לה גץכדי שתוכל להביע את עצמה כמה שיותר
לצפיה ב-'מה קונים מתנה ליום הולדת לילדה בת 4- מהגן?'
מה קונים מתנה ליום הולדת לילדה בת 4- מהגן?
06/11/2017 | 21:55
5
142
הי,
התחלנו השנה גן ערייה והוזמנו השבוע לראשונה ליום הולדת של ילדה שחוגגת בבית, הזמינה את כל ילדי הגן.
הילדה בת 4, מה קונים מתנה ? (מקובל לבוא עם מתנה נכון?)
באיזה תקציב?
 
תודה מראש
לצפיה ב-'עונה'
עונה
07/11/2017 | 01:55
130
בסביבתי אני שומעת על הורים שקונים מתנות בטווח של 30-50 ש"ח. אפשר להצטרף כמה הורים יחד ולקנות מתנה גדולה יותר, ועדין בסכום סביר.
העיקר לטעמי - לקנות בחנות נגישה בשכונה (או לחילופין ברשת שקיימת במרכזי מסחר בסביבה), שיש בה מגוון אפשרויות להחלפה, אם לא תקלעי לטעמה של כלת השמחה (או הוריה).
לצפיה ב-'בד"כ קונים סביב ה-40 ש"ח , לפי מה שיודעת'
בד"כ קונים סביב ה-40 ש"ח , לפי מה שיודעת
07/11/2017 | 03:31
120
הייתי קונה ספר (אולי לקנות במבצע כמה ספרים) או בגד או ערכת יצירה אם את יודעת שהם בעניין.
אם זו חברה ממש טובה-הייתי משקיעה טיפה יותר אפילו.
לצפיה ב-'יכולה להגיד מה אנחנו קיבלנו -'
יכולה להגיד מה אנחנו קיבלנו -
07/11/2017 | 10:16
139
(זה לא היה בגן, אלא בפארק בשכונה, אבל לא הייתה מפעילה חיצונית) - בובת ברבי (נראה לי המתנה שהיא הכי אהבה), ערכת רופא (מתנה פחות מתאימה לגיל הזה, פשוט כי לרוב הילדים כבר יש - לנו יש כבר 2), מגבת קפוצ'ון לים, קשת מהודרת לשיער + דובי, משחקי קופסא, ערכות יצירה.
לא הייתי קונה ספר, כי בגיל הזה זה כבר מתחיל לבאס אותם.
 
התקציב הוא באמת 30-50 ש"ח, משהו כזה.
במקומך הייתי קונה משהו סטייל בובה (כמו בובות עיניים גדולות) עם פתק החלפה, אלא אם יש לילד ידע לגבי משהו ספציפי שהילדה אוהבת.
כשקנינו לאחד הילדים משהו שהילדה בחרה לו כי היא יודעת שהוא אוהב (ערכת מדבקות של תכנית אהובה עליו) - הילד והאמא מאוד שמחו והתלהבו.
לצפיה ב-'בהחלט לבוא עם מתנה '
בהחלט לבוא עם מתנה
07/11/2017 | 10:20
137
הסכום לרוב סביב 30-40 ש"ח - מקובל להביא ספר / משחק / ערכת יצירה, ולצרף פתק החלפה. כשבתי עלתה לביה"ס והתחלנו ללכת למסיבות באופן אינטנסיבי נסעתי וקניתי הר של מתנות לבנים ולבנות כדי לא לרוץ ביום שישי בשתים בצהרים לקנות משהו ליומולדת ששכחתי שמתקיימת.... 
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן!!!'
תודה רבה לכולן!!!
07/11/2017 | 17:36
88
סימסתי היום לאמא ושאלתי מה הילדה אוהבת, היא אמרה תכשיטים/איפור/כל מה שקשור להתגנדרות, אז רכשתי לה סט איפור מכפר השעשועים וסט של שרשרת-תמיד-סיכות-עגילים בעלות של בערך 40 שקלים, ויש גם פתק החלפה!!
 
תודה על העצות.
לצפיה ב-'לא רוצים לאכול צהרים'
לא רוצים לאכול צהרים
07/11/2017 | 13:36
1
133
הנכדים שלי בני שנה [תאומים בן ובת]. הם אכלו יפה קציצות עם תפוח אדמה [במזלג מועכת] אבוקדו עם ביצה, פסטה ועוד. עכשיו לא רוצים לאכול כלום אבל ממש כלום ובתי לא יודעת למה. חשבה אולי הם עייפים ורוצים לישון אולי לא טעים להם כלום. מה עושים כדי שהם יחזרו לאכול ואיזה שיטות יש וגירויים כדי שיחזרו לאכול. פירות הבנתי שהם אוכלים ביד אם זה בננה או מנגו כי הם לא רוצים מרוסק. בתי דואגת מה לעשות. לחם הם יכולים לאכול והם אוהבים זאת אבל אין בזה כלום. אודה לכם לעזרה תודה
לצפיה ב-'כמה זמן זה נמשך? מה בכל זאת הם כן אוכלים?'
כמה זמן זה נמשך? מה בכל זאת הם כן אוכלים?
07/11/2017 | 16:54
77
הגוף שלנו חכם ובמיוחד של תינוקות (עדיין לא משובש כמו שלנו..) , לפעמים בעקבות שינויים פנימיים או חיצוניים יש שינויים גם בתזונה או חוסר תיאבון זמני.
אם זה נמשך הרבה מאוד זמן ואתן מודאגות אז שווה לפנות לרופא ילדים לבדיקה והרגעה.
לצפיה ב-'קנאה בין אחים - מתלבטת איך לנהוג'
קנאה בין אחים - מתלבטת איך לנהוג
06/11/2017 | 13:53
7
236
הגדולה התחילה כתה ב', האמצעי בן 5 (בגן חובה). לאחרונה בערב היא מקריאה סיפור אחד ואני מקריאה את הסיפור השני, ויש מקרים שהוא מתעקש 'להקריא' בעצמו במקומי. עד עכשיו זה קרה 3-4 פעמים, והיא ואני העמדנו פנים שהוא באמת 'מקריא' (=הוא מספר לפי התמונות), אבל אתמול הוא ממש היה רגוז ומתוסכל, דרש ממני להקריא את העמוד והשתדל לחזור על הדברים באופן מדויק. חלק מהעמודים קראנו כמה פעמים, האוירה היתה לא נעימה, ואני מתלבטת מה לעשות.
הוא הרי יודע שאינו יודע לקרוא אלא רק לספר לפי התמונות. האם להניח לו להמשיך לספר תוך שאני אומרת לו שבשנה הבאה ילמד לקרוא כמו אחותו? חשבתי להתחיל ללמד אותו לקרוא ויש לי גם המון חומרים בבית, אבל כששאלתי הוא סירב והעדיף לשחק.
אשמח לרעיונות יצירתיים שיחזירו את שעת הסיפור לקדמותה הנעימה.
לצפיה ב-'איזה ילד יצירתי! מה עם לזרום עם המקוריות שלו ולהחליט'
איזה ילד יצירתי! מה עם לזרום עם המקוריות שלו ולהחליט
06/11/2017 | 14:41
4
129
שפעם אחת "מקריאים" ובעצם ממציאים ככה לפי התמונות ואפשר גם להמציא שלא לפי הספר, שזה בעיני יותר כיף.
ופעם אחרת קוראים סיפור מתוך עניין בסיפור עצמו ולא בהקראה, ולפיכך את היא זאת שתקריאי?
 
הרעיון הוא לנטרל את ה"תחרות" ואת המיקוד על הקריאה עצמה, ולתת דגש גם על דרכים נוספות לספר סיפור, שאינן בהכרח הקראה. אני מניחה שעצם השהייה המשותפת ביחד לפני השינה היא זאת שחשובה כך שאולי צריך פעילות (סביב ספר, או אחרת) שתתאים לשניהם, גם אם כל אחד מהם משתתף באופן שונה.
 
לצפיה ב-'השאלה היא איך כדאי לעבוד עם הקנאה'
השאלה היא איך כדאי לעבוד עם הקנאה
06/11/2017 | 14:55
3
106
היא בבירור קיימת, והיא בבירור נוגעת לעניין הקריאה (יכולת שיש לה ואין לו). בפעם הראשונה חשבתי שזה עניין חד פעמי ונתתי לו לספר כרצונו. אבל עכשיו כשאני רואה שהקנאה בהחלט קיימת - ושהיא זו שמעכירה את האוירה -  אני שואלת את עצמי איך יהיה נכון להתייחס אליה. היא הרי רק תלך ותשתפר, ואני כמובן לא רוצה לאסור עליה לקרוא רק בגלל שהוא עוד לא מסוגל. 
הוא לא רוצה לספר הוא רוצה להקריא כמוה. מבחינתו היא בקבוצת השווים שלו, וקשה לו להבין שפער של שני שנתונים הוא עצום.... 
לצפיה ב-'אז אולי רק את תקריאי סיפור בערב'
אז אולי רק את תקריאי סיפור בערב
06/11/2017 | 15:24
1
100
והילדה תקריא לך מתישהו במהלך היום, כשהוא עסוק במשחק?
אגב, ככה הבן השני למד לקרוא, ראה שהגדול קורא ורצה גם.
לצפיה ב-'היום באמת פיצלתי את ההקראות'
היום באמת פיצלתי את ההקראות
06/11/2017 | 21:38
93
הגדולה הקריאה אחה"צ, האמצעי בא להקשיב, וכשהקטנטונת התעוררה נוצר מצב בו היא הקריאה לו סיפור והם מאד נהנו, בלי שהיתה דרישה מצדו להקריא גם. 
בערב הם בחרו ביחד ספר וישבו לשמוע וקיבלנו שעת סיפור רגועה ושלווה.
לצפיה ב-'אבל הקנאה קיימת'
אבל הקנאה קיימת
07/11/2017 | 08:07
72
לא חייבים לשים עליה איזה פלסטר...
הוא חושב שהוא בקבוצת השווים שלה? אבל הוא לא, והחיים מוכיחים ויוכיחו לו את זה, והוא יצטרך להתמודד, ולא כל דרכי ההתמודדות יהיו מעודנות ומנומסות. החיים הם לא רק ציוצים ולבבות, ובוודאי יש ויהיו לו יכולות שלה אין. והכול בסדר.
אפשר להתייחס לסיטואציה בהמון דרכים: להתייחס לתסכול שלו (אולי זה רק תסכול ולא קנאה), להפריד ביניהם בזמן הזה, לעשות כרצונו, להעריך את היצירתיות שלו ואת יכולות החיקוי הזיכרון וההמצאה, לתת לו לספר סיפור לקטנה או לקטנטונת ועוד. גם לכתוב בפורום ידוע כפותר בעיות מן הסתם לא יהיה פתרון אחד עם הצלחה של 100%, אז ממשיכים לנסות.
בטוחה שיהיה בסדר!
לצפיה ב-'בעיני זה נפלא- הוא חוזר אחרייך ומחקה את מה שאת מספרת'
בעיני זה נפלא- הוא חוזר אחרייך ומחקה את מה שאת מספרת
07/11/2017 | 03:44
1
92
בסיפור- זה מאוד מתקדם!
תהיי גאה בו ותעודדי זאת. אם זה מפריע לקריאת הסיפור עם אחותו-הייתי מפרידה בסיפורים או מבקשת מהבת שלך שתזרום עם זה.
לצפיה ב-'תודה! אכן, כתיבה בפורום בהחלט עוזרת '
תודה! אכן, כתיבה בפורום בהחלט עוזרת
07/11/2017 | 10:09
93
אני לגמרי מסכימה איתך, מיכל, שלא צריך לשים פלסטר על קנאה (או כל רגש שמעורר חוסר נוחות / תסכול), מצד שני, אני לא בטוחה עד כמה כדאי להאיר עליו עם זרקור ניאון.
חושבת שאולי אאמץ גישה גמישה, כל פעם מה שמתאים לאותה הסיטואציה - ביום בו חש תסכול גדול הבכורה זרמה איתי והנחנו לו לספר כרצונו, ואתמול הקשיב לה מרותק, נראה מה ילד היום.
לגבי כישורים - וודאי שהוא עולה עליה בהרבה תחומים, יש לו את מערך הכישורים הייחודי שלו - רק שהוא לא מסוגל לראות את זה עדיין בשלב הזה בחייו - והעניין המרכזי הוא שהיא בבסיסה אדם רגוע ושליו יותר מבפנים, והוא סוער ונוטה יותר להחצין את הרגשות - וגם, מה לעשות, הוא נולד אחריה ומעריץ את האדמה עליה היא דורכת....
לצפיה ב-'שעווה באוזן ודיבור'
שעווה באוזן ודיבור
05/11/2017 | 16:00
1
141
בתי בת שנתיים ו 11 חודשים בקיץ עשתה בדיקת שמיעה שיצאה תקינה
היינו אצל קלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור ואמרה שאין צורך בטיפול לחכות עד 3 שנים. היום היא בטרום ויש שיפוש משמעותי בדיבורה יותר ברור והיא מדברת היותר חופשי משפטים ומלים אך לא דיבור שטף .. אני רוצה לחכות ולא להתחיל ריפוי בדיבור כי רואה שאין צורך וזה מה שאמרה לי הקלינאית והגננת שלה .  ומתוך אמונה שלא צריך להאיץ אלא לתת לדברים לקרות מעצמם
לפני שבוע הרופא בדק אותה בגלל חום ראה שיש שעווה באוזן קבעתי לה תור אצל רופא א.א.ג השאלה שלי אחרי שהוא ישאב את החומר הסמיך הזה הדיבור ישתפר ? כי הבמתי שיש קשר בין השעווה לשמיעה ? כאשר עשתי את בדיקת השמיעה האוזניים היו נקיות  . אולי זה מה שהפריע מי שאבה וישר ראתה תוצאות ?
לצפיה ב-'לא יודעת לענות אבל אשמח שתעדכני אם אכן תראי קשר...'
לא יודעת לענות אבל אשמח שתעדכני אם אכן תראי קשר...
06/11/2017 | 12:30
61
מעניין אותי. על פניו נשמע הגיוני אבל לא בהכרח שיש קשר בין 2 הדברים אצל כל אחד.
לצפיה ב-'שינה בגן'
שינה בגן
04/11/2017 | 08:09
4
176
בנות בוקר טוב ,
אשמח לעצה ממכן ,הבת שלי נכנסה השנה לגן בפעם הראושנה , היא בת שנתיים .
בהתחלה הספיקה להיות חולה ממש הרבה ועם החגים אז החלטנו אני ובעלי שהכי נכון שרק אחריי סוכות נתחיל להשאיר אותה לישון בגן .
אז באמ אחריי סוכות היא התחילה לישון שם , בימים הראושנים היא הייתה נרשמת והיתה יישנה לפחות את השעה , לאחר שבוע היא התחילה פחות לישון וזה מיגיע למצב שאולי רבע שעה היא ישנה ויש ימים שהיא היחידה שפשפוט לא ישנה .
דברתי עם הגננת שאומרת שזה משהו שמסתדר בסופו שלד בר, מה דעתכן ?
לצפיה ב-'דעתי שאם היא הצליחה להירדם שם,'
דעתי שאם היא הצליחה להירדם שם,
04/11/2017 | 08:40
109
אז כנראה זה באמת יסתדר, והיא תישן כמה שהיא צריכה. נראה לי שכשיש בעייה, זה לרוב אומר שהילדים לא מצליחים להירדם בכלל.
לצפיה ב-'איך היא בשאר היום? '
איך היא בשאר היום?
04/11/2017 | 13:09
2
92
האם זה משפיע עליה ואיך?
מה היא עושה בזמן הזה שלא ישנה?
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
05/11/2017 | 12:41
1
86
מעסיקה את עצמה או שיושבת עם אחת הסייעות  , בשאר היום היא משחקת ונראה ונשמע לפי מה שהסייעות אומרות שהיא בסדר במהלך היום , וגם שאני לוקחת אותה הביתה לא נראה שהיא מי יודע מה עייפה .
 
לצפיה ב-'אז נשמע שהיא מסתדרת...'
אז נשמע שהיא מסתדרת...
06/11/2017 | 12:26
46
אפשר לנסות לעזור לה להירדם, יש הרבה דרכים. אני בעד. אבל השאלה אם הגננות בעניין....
אם לא אז אני פשוט הייתי עוקבת כדי לראות מה קורה בהמשך. אני מניחה שהיא בסוף תצליח לישון.
לצפיה ב-'פעוטה שרוצה על הידיים'
פעוטה שרוצה על הידיים
06/11/2017 | 10:37
4
139
שלום לכולם,
מקווה שלמישהו תיהיה עצה או רעיון לעזור לנו.
יש לנו ילדה בת שנה ו11 חודשים. היא רוצה הרבה על הידיים לאחרונה גם בבית וגם בחוץ ולא מוותרת.
בחוץ הפסקנו לפני כחודשיים להשתמש בעגלה כי היינו פשוט לרוב מגיעים למצב שגם סוחבים אותה על היידים וגם את העגלה..
לא נראה לי שמדובר בעייפות. אולי פינוק או פחד.
לפני חודשיים עשינו רילוקשיין ולפני חודש היא התחילה גן חדש. מאז זה החמיר. גם למשל בגינות שעשועים היא פחות נלהבת ורוצה לשחק. נדנדנות היא ממש מחרימה כבר, והייתה מאוד אוהבת לפני.
לא בטוחים אם אולי בחוץ למשל בקניון, היא מפחדת כי יש הרבה אנשים ומקום לא מוכר. אבל גם בבית היא הרבה פעמים מתעקשת להיות על הידיים או לפחות להחזיק ידיים.
רעיונות למישהו??
תודה מראש!
לצפיה ב-'הייתה לנו תקופה כזאת.'
הייתה לנו תקופה כזאת.
06/11/2017 | 11:33
2
90
מאחר שיש לי בעיות גב - לא הייתה שום אפשרות שאכן אסחוב אותה על הידיים מרחקים ארוכים. לכן הייתי אומרת לה משהו כמו "אני אקח אותך על הידיים עד הרמזור ואז תשבי בעגלה", וזה מה שהיינו עושות. האופציה להחזיק ידיים היא אופצייה מעולה - אני מאוד אוהבת ללכת יד ביד עם הילדות שלי - ואת יכולה לנסות לעודד את זה גם בחוץ - להחזיק ידיים במקום להיות על הידיים.
העובדה שהיא מבקשת להחזיק ידיים מראה שהיא מרגישה צורך בקרבתך, וזה סבבה. אצלי היא בת 4 ועדיין מבקשת לא מעט לשבת עליי. היא גמישה ומוכנה, נניח, שאם קשה לי באותו זמן שהיא תשב עליי היא תשב לידי או שאני רק אהיה באותו חדר. בדרך כלל כשנותנים לילד את מה שהוא רוצה לזמן מסוים בהתחלה, הוא מרגיש מספיק בטוח לעזוב את היד ולשחק בגינה, וכו'. זה שהיא בגן חדש במדינה חדשה אומר שאולי היא זקוקה עכשיו לקירבה שלך קצת יותר כדי להרגיש בטוחה - ויכול להיות שאם תספקי לה את הבטחון הזה (אבל בתנאים שלך - כלומר, לא דווקא לסחוב אותה על הידיים קילומטרים, אלא מה שנוח לך) זה יילך ויירגע עם הזמן.
לצפיה ב-'הלוואי שהיא הייתה מוכנה ללכת בהחזקת ידיים בחוץ'
הלוואי שהיא הייתה מוכנה ללכת בהחזקת ידיים בחוץ
06/11/2017 | 11:44
1
70
תמיד אנחנו מציעים את האופציה של להחזיק את היד כשאנחנו הולכים בחוץ, (גם אנחנו מעדיפים את זה ושלא תתרוצץ לבד) אבל היא לא מוכנה.. ורוצה על הידיים. היא לוקחת את היד השנייה שלנו גם ומתחילה ככה להרים את הרגליים ולטפס עלינו עד שהיא עם הטוסיק באוויר ואז אין ברירה אלא להרים אותה על הידיים...
תודה על תגובתך.
לצפיה ב-'אין כזה דבר שאין ברירה.'
אין כזה דבר שאין ברירה.
06/11/2017 | 11:56
82
אם לא היית יכולה להרים אותה על הידיים, הרי לא היית מרימה על הידיים. גם אם אין לך בעיות גב, את יכולה להגיד לה שקשה לך ותקחי אותה על הידיים רק עד הנקודה הזאת והזאת (או שבאותו יום בכלל את לא יכולה לקחת אותה). את יותר חזקה ממנה, והיא לא יכולה לכפות עלייך לקחת אותה על הידיים. אם את מוותרת לה ולוקחת אותה על הידיים, אין שום סיבה שבעולם שהיא תפסיק. אם תתעקשי כמה פעמים, גם אם זה יהיה כרוך בבכי מצדה, המצב ישתנה בסוף, והיא תבין שזה לא יקרה. אבל את צריכה לקבל את ההחלטה שאת רוצה באמת להפסיק לקחת אותה על הידיים כל הזמן. יכול להיות שמאחר שאתם במקום חדש, את, כאמא, מרגישה שאת כן צריכה לתת לה את זה ושהיא באמת זקוקה לזה. במקרה כזה, תרגישי חופשי לקחת אותה על הידיים עד שייראה לך שהגיע הזמן להפסיק. אל תדאגי מכך שיהיה קשה להפסיק את זה בהמשך - מכל דבר אפשר להיגמל. תקבלי את ההחלטה בהתאם למה שנראה לך שהם הצרכים של בתך ושלך כרגע, לא מתוך חשש לכך שבעתיד זה יהיה קשה. אם עכשיו קשה לך לסחוב אותה - אז אל. תמצאי תחליפים - למשל שהיא תשב עלייך כמו אצלנו. אם לא קשה לך ולא מפריע לך, ונראה לך שהיא זקוקה לזה - אז תמשיכי.
לצפיה ב-'מסכימה עם חייבתלהגיב'
מסכימה עם חייבתלהגיב
06/11/2017 | 12:22
67
נשמע שבתך "מתכנסת פנימה" כעת, באופן טבעי.
היא במקום זר עבורה והקרבה אלייך או עלייך (על הידיים או משהו אחר) מספקת לה תחושת בטחון שהיא צריכה כעת. גם אם זה בבית. אגב, זה קורה לא רק במקום חדש אלא יש ילדים שהם יותר רגישים וכשחווים שינויים ולא רק חיצוניים, כמו קפיצת גדילה למשל, אז הם יותר נצמדים ורוצים להרגיש אותנו יותר כי אנחנו הביטחון שלהם .
 
אני בגיל הזה ומשום הצורך המוגבר בקרבה, קניתי במיוחד מנשא שמתאים לגיל והיה לי מאוד נוח ופתר את הבעיה.
בבית הרבנו ללכת יד ביד או שישבנו באותו מרחב יחד קרובים גם כשכל אחד בעיסוקים שלו.
וזה עובר ככל שתרגיש יותר בטוח כך זה עובר יותר מהר.
 
ממש מסכימה עם חייבתלהגיב גם לגבי ה"להיגמל" - כשיגיע הרגע הנכון אז או שזה יקרה לבד או שפשוט יהיה לה קל יותר להעז להפרד ממך כל פעם עוד קצת ועוד קצת.
בינתיים ממליצה לספק לה את הצורך בנדיבות , כשאת יכולה.
ואם את לא יכולה - אז אפשר למצוא דרכים אחרות שמתאימות גם לך וגם לוקחות בחשבון את הצרכים הרגשיים שלה לתקופה הנוכחית.
 
לא לדאוג - זה עובר!
 
לצפיה ב-'שלום לכולם '
שלום לכולם
03/11/2017 | 16:39
5
243
משתמשת מאד ותיקה בתפוז, הניק הקודם שלי היה בננה צהובה 26- הססמא נשכחה אז החלטתי להירשם מחדש, בבית- קטני בן 4 עוד מעט.
שלום לכולם 
 
פרפרי אהבה- איזה כייף לראותך פה עם כובע נוסף- מזל טוב ענקי!!!!
לצפיה ב-'שלום לך ברוכה הנמצאת!'
שלום לך ברוכה הנמצאת!
03/11/2017 | 20:16
1
90
מקווה שהפורום נעים לך ושנראה אותך כאן הרבה
שבת שלום!
לצפיה ב-'תודה תודה '
תודה תודה
03/11/2017 | 23:54
19
לצפיה ב-'איזה כיף לראותך פה '
איזה כיף לראותך פה
04/11/2017 | 04:34
2
155
אני רק מבקרת פה ולפעמים מגיבה מהניסיון כגננת
לצפיה ב-'שמחה לקרוא שיש גם מתוקה קטנה!'
שמחה לקרוא שיש גם מתוקה קטנה!
05/11/2017 | 19:25
1
99
בהחלט ההמתנה משתלמת 
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
05/11/2017 | 21:17
87
היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן
זו אהבה שלא תתואר!
לצפיה ב-'יום הולדת שנתיים '
יום הולדת שנתיים
04/11/2017 | 08:11
1
151
בהתרגשות גדולה ובשעה טובה, הבת שלנו חוגגת שנתיים עוד חודש , חוץ מהיום הולדת בגן אני רוצה לעשות לה יום הולדת עם המשפחה , אשמח לרעיונות .
לצפיה ב-' '
04/11/2017 | 13:16
91
אני אוהבת הפעלה של כל המשפחה יחד, מבוגרים וילדים.
דברים פשוטים שאני בעצמי יכולה לארגן ולהפעיל,
פעילויות ספורט שונות,
פעילויות סביב מוסיקה - שירה / ריקוד
משחקי חברה של פעם
אפשר גם ליצור יצירה כלשהי משותפת.
 
 
לצפיה ב-'האם זה הגיוני?'
האם זה הגיוני?
03/11/2017 | 18:41
6
298
שלום לכולם,
הקטנים כבר בני שנתיים ושלושה חודשים, נכנסו בשעה טובה לגן כבר ביולי, מאז כל הזמן חולים, נראה לי שנמצאים בוירוס ארוך שלא נגמר, כל הזמו שילשולים או חום או חום והקאות או חום ושילשולים (תבחרו איזה צירוף שעולה על דעתכן)
האם זה הגיוני???
מצד שני כל כך טוב להם בגן, ממש מבאס
מה דעתכן?
תודה מראש לעונות
לצפיה ב-'ככה זה בדר"כ בשנה הראשונה.... '
ככה זה בדר"כ בשנה הראשונה....
03/11/2017 | 20:20
1
126
ממליצה על חיזוק מערכת החיסונית בדרכים טבעיות.
עוזר משמעותית.
לדעתי הומאופתיה הכי מתאים, אבל יש עוד דרכים.
טוב לשמוע שטוב להם בגן . שימשיך כך !
 
 
לצפיה ב-'נכון שככה זה בהתחלה'
נכון שככה זה בהתחלה
03/11/2017 | 21:33
114
אבל כן הייתי בודקת מה קורה בגן. איך והאם מנקים את משטח ההחתלה, האם שוטפים ידיים אחרי ההחלפות. האם קוראים להורה לאסוף ילד חולה או שמוותרים.
לצפיה ב-'אצלי הבכורה'
אצלי הבכורה
03/11/2017 | 23:27
129
התחילה את הגן באמצע אוגוסט, היתה בבית רוב הזמן אוקטובר-ינואר: חוטפת משהו, כמה ימים בבית, חוזרת לגן, חוטפת משהו אחר, וחוזר חלילה (ובחלק מהמקרים אנחנו איתה....)
כדאי לחסן נגד שפעת (וגם לך כדאי להתחסן), הומאופטיה אם זה מדבר אלייך, מעבר לזה אין הרבה מה לעשות, ככה המערכת החיסונית נבנית. אם זה מעודד - בילד הבא זה לא חוזר באותה עוצמה.
לצפיה ב-'גם אצלנו היה ככה בהתחלה.'
גם אצלנו היה ככה בהתחלה.
03/11/2017 | 23:56
104
השנה הראשונה מאד קשה, אצלנו- כבר לגננת לא היה נעים ממני (מבחינת התשלום), הילד כמעט לא היה בגן, חטף כל וירוס-עקיצה-מחלה אפשרית.
משהו לעידוד- מגיל 3 לערך, כמות המחלות וההידבקויות יורדת פלאים.
החלמה מהירה!
לצפיה ב-'קורה לרוב בשנה הראשונה בגלל החשיפה '
קורה לרוב בשנה הראשונה בגלל החשיפה
04/11/2017 | 04:36
1
139
להרבה ילדים,צעצועים שילדים אחרים נגעו בהם ועוד.
חשוב לחזק את המערכת החיסונית ולמצוא כמה שיותר פתרונות למה עושים כשהם חולים ואתם לא יכולים להפסיד עבודה.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן'
תודה רבה לכולן
04/11/2017 | 06:41
92
תודה על דברי העידוד, אקח לתשומת ליבי את העצות שלכן, בתקווה שיכול שיפור בהמשך
לצפיה ב-' המלצת השבוע! '
המלצת השבוע!
02/11/2017 | 18:40
5
155
ספרים!
ספרי פו הדוב בתרגום של אבירמה גולן ובמיוחד קלטות השמע המצורפות לספר. מקסים מקסים מקסים 
ואיך אפשר בלי ציטוט קטן מתוך פילוסופיית החיים של פו הדוב: 
"הבטח לי שתיזכור תמיד: אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין , חזק יותר מאיך שאתה נראה, וחכם יותר מכפי שאתה חושב".
 
ולגדולים יותר:
ספרי הקוסם מארץ עוץ : "ארץ עוץ המופלאה" / "הדרך לעוץ" / "עוצמה מעוץ" / "עיר האיזמרגד של עוץ" - של עוץ הוצאה לאור, בתרגום גילי בר הלל.
וגם כאן ממליצה מאוד על הספרים הקוליים שגילי עצמה מספרת.
 
איזה ספרים הילדים שלכם אוהבים? על מה אתם ממליצים?
תוסיפו להמלצות 
 
לצפיה ב-'פו הדוב '
פו הדוב
03/11/2017 | 03:35
144
לי יש רק קטנה בת חצי שנה אבל היא מאוד אוהבת את brown bear ובעברית את "איילת מטיילת" ו"אליעזר והגזר".
לצפיה ב-'המלצת השבוע:'
המלצת השבוע:
03/11/2017 | 16:36
2
126
שאול החתול, לקוף יש בעיה, זהבה ושלושת הדובים, חנה בננה (שכחתי את השם המקורי של הספר)*
לצפיה ב-'בלילה חשוך אחד'
בלילה חשוך אחד
03/11/2017 | 23:20
1
34
לצפיה ב-'נכון!! אהה ושכחתי גם:'
נכון!! אהה ושכחתי גם:
03/11/2017 | 23:53
90
חרוזים טעימעימים,
אילו הייתי אריה,
הבית של יעל.
לצפיה ב-'הלהיטים שלנו'
הלהיטים שלנו
03/11/2017 | 23:22
105
ספר בלי תמונות
הנסיכה שלבשה שקית נייר
הכבשה שבאה לארוחת ערב
גדליהו והמיסטוק
מרק כפתורים
זוג
לצפיה ב-'האם להעביר קבוצה?'
האם להעביר קבוצה?
01/11/2017 | 21:12
6
234
הקטן בן בן שנתיים ושלושה חודשים. נמצא בגן בקבוצה עם בני 1.7- 2.4. כך שהוא בין הגדולים. הרוב תינוקות שלא ממש מדברים.
היו לו נוזלים באוזניים ולקות שמיעה שעברה אחרי ניתוח. עיכוב משמעותי מאד בדיבור. אולי בגלל הנוזלים ואולי מעבר. נמצא בטיפול קלינאית תקשורת פרטית.
אני תוהה האם לא כדאי להעביר אותו לקבוצת הבוגרים כדי שישמע ילדים מדברים. אני לא יודעת מה הגילאים. יש כמה בני 3.5 שנשארו עוד שנה אבל הרוב יותר קטנים, מניחה סביב שנתיים וחצי.
כך שהוא יהיה משמעותית יותר קטן.
יחד עם זאת, הוא מאד גדול פיזית, חזק ביותר, אסרטיבי ולא מוותר. די שולט בגן בקבוצה שלו.
מה דעתכם?
לצפיה ב-'לפי הגיל ושני הממדים האלה הייתי מעבירה.'
לפי הגיל ושני הממדים האלה הייתי מעבירה.
01/11/2017 | 21:41
38
לצפיה ב-'בעיני חשוב לקחת בחשבון קודם כל את הבשלות של הילד.'
בעיני חשוב לקחת בחשבון קודם כל את הבשלות של הילד.
02/11/2017 | 14:27
3
112
ילד יכול להראות גדול מאוד אך יתכן כי רגשית הוא עדיין איננו בשל לעבור לקבוצה בוגרת יותר , שם הדרישות שונות ואם אין בשלות זה מעמיס מידי על ילד קטן, יותר התמודדויות , יותר תיסכולים, וכו'
ואולי לא. אבל צריך לבדוק ולחשוב גם על זה.
 
לצפיה ב-'בעיני הוא לא בשל'
בעיני הוא לא בשל
02/11/2017 | 15:01
2
131
אין לו את התחכום שיש כבר בגיל 3 (אני רואה את הפער בינו לבין אחיו בן 4), הוא לא יודע להתמודד עם התסכול או עם הדחיה (שיכולה להיות בגלל שהוא קטן / לא מדבר / מרביץ כשמתוסכל). הוא לא יודע לשחק במשחקים של גדולים, לא יודע מה המשמעות של תור, אין לו סבלנות של ילדים גדולים יותר.
אבל אם זה יקדם לו את השפה ויחסוך לשלוח אותו לגן שפתי, אז אולי שווה?
הקלינאית שלו אמרה שכרגע זה לא נראה לה נכון כי הפער יהיה גדול מדי. לחכות קצת שהדיבור טיפה ישתפר ואז לשקול מחדש. אבל זה גם יבלבל את הילד, לעבור באמצע שנה קבוצה (לא ימשיך באותו הגן בכל מקרה בשנה הבאה). אם כי את הצוות הוא מכיר, רק שהילדים יהיו חדשים.
לצפיה ב-'חשבתי על פתרון ביניים'
חשבתי על פתרון ביניים
02/11/2017 | 17:07
1
133
אני רוצה שיפסיק לישון צהריים. במקרה כזה, הם מאחדים ילדים שלא ישנים (לרוב - 3-4), משתי הקבוצות לסוג של צהרון. הם משחקים בזמן שאחרים ישנים.
יעזור או סתם יבלבל אותו?
רוצה שיפסיק לישון צהריים כי נרדם ב-23 ובבית כבר לא ישן צהריים
לצפיה ב-'על פניו נשמע טוב '
על פניו נשמע טוב
02/11/2017 | 18:13
108
תעקבי לראות שאכן האינטראקציה החברתית החדשה אכן טובה ומיטיבה עבורו .
למקרה ותגלי בכל זאת שגם זה יותר מידי בשבילו, אז כמו שכתבתי - אני באופן אישי לא רואה טעם בלנסות לשלב חברתית כשעוד אין מוכנות ובשלות. ייתכן ועוד מספר חודשים זה כבר ישתנה ויהיה אפשרי בקלות ומתוך הנאה.
לצפיה ב-'לגבי קלינאית תקשורת '
לגבי קלינאית תקשורת
06/11/2017 | 22:42
27
לפי השם אני מניחה שאת דוברת רוסית . האם אפשר לשאול כיצד הגעתם לקלינאית תקשורת פרטית? האם הקלינאית דוברת רוסית?  כיצד הגעתם אליה, האם דרך רופא? הפניה ? 
לצפיה ב-'צחצוח שיניים'
צחצוח שיניים
02/11/2017 | 10:46
2
186
אתמול בערב בנזוגי הוציא את הפעוט (שנתיים וחצי) חצי ישן מהאוטו, רצה להניח אותו במיטה ולסגור עניין. הגמד פקח את עיניו היפות והתחיל לבכות- לא למיטה! רוצה לצחצח שיניים!
אחרי שכל השיניים צוחצחו כראוי, הלך לישון בשמחה.
נראה לי שהוא קצת מקולקל...
לצפיה ב-' או שהקריאו לו הרבה מאוד את קריוס ובקטוס '
או שהקריאו לו הרבה מאוד את קריוס ובקטוס
02/11/2017 | 13:32
37
לצפיה ב-'מרשים. כל הכבוד!'
מרשים. כל הכבוד!
02/11/2017 | 14:13
34
לצפיה ב-'עגלת אחים/תאומים - המלצות'
עגלת אחים/תאומים - המלצות
31/10/2017 | 23:08
3
201
הי, אשמח לשמוע המלצות לעגלת אחים/תאומים. הבנות שלי בנות 5 ושנתיים ואחר הצהריים אני הולכת איתן לחוגים שדורשים הליכה ממושכת. בחזור הן כבר עייפות ולכן אנחנו מחפשים עגלה שתתאים גם לגילאים האלו.
לצפיה ב-'האמת, גיל 5 נשמע לי קצת 'מבוגר' לעגלה'
האמת, גיל 5 נשמע לי קצת 'מבוגר' לעגלה
01/11/2017 | 13:52
2
134
קשה לי לדמיין מי מילדיי בעגלה בגיל כזה. את בטוחה שזה הכרחי?
לצפיה ב-'נראה לי שהיא התכוונה שנתיים וחמישה חודשים'
נראה לי שהיא התכוונה שנתיים וחמישה חודשים
01/11/2017 | 16:17
41
לצפיה ב-'הקטנה שלי ישבה בעגלה בגיל זה'
הקטנה שלי ישבה בעגלה בגיל זה
02/11/2017 | 10:11
110
היא זעירת מימדים עד היום וחלושה למדי, אז בהליכות ארוכות זה התאים לגמרי. תלוי בילד.
לצפיה ב-'מתאפקת בלי סוף'
מתאפקת בלי סוף
31/10/2017 | 14:40
5
233
הבת שלי בת 5, גמולה ביום מגיל 2.5 ובלילה מגיל 4 (עדיין מרטיבה בלילה לעיתים, ואנחנו לוקחים אותה לפני שעולים לישון בעצמנו, כשהיא מרטיבה בלילה היא לא מתעוררת מזה...אנחנו שוטפים אותה מחליפים בגדים והיא לא מתעוררת...בכל אופן- זה לא הנושא כרגע)
כבר כמה חודשים שהיא מתאפקת לפיפי שעות רבות! כל יום! יכולה לא לגשת לשירותים כל היום, גם כשאני רואה בבירור שיש לה (קופצת, רוכנת, צורת הישיבה על כסא... נו, רואים שהיא עוד רגע מתפוצצת...) ואני אומרת לה ללכת לשירותים, והיא טוענת שאין לה. גם כשאני מתנה המשך פעילות או תכנית בטלויזיה או אפילו אוכל היא לא מוכנה ללכת לשירותים... לפעמים אני מצליחה לקחת אותה ואז כשיושבת על האסלה כמובן שמשתחרר והיא אומרת לי "את רואה, אין לי פיפי..." 
כמובן שכיוצא מזה היא מסתובבת כל יום עם תחתון לח/רטוב... ובנוסף הנזק האפשרי לשלפוחית השתן/כליות...
הסברנו את ההשלכות (ישרוף, יכאב, נזק לשלפוחית, נזק לכליות, ריח לא נעים בבגדים...וגם חוסר המנוחה שבהתאפקות עצמה וחוסר הפניות לעסוק בדברים אחרים...) - לא עוזר. שמעה הסבר גם מהרופאה בזמנו.
מה עושים? כיום היא מתפנה בעיקר לפני או בזמן המקלחת, אבל זה תמיד מאוחר מדי, התחתון כבר רטוב והיא קופצת ומתאפקת כבר שעות...
 
לצפיה ב-'מכירה את זה... '
מכירה את זה...
31/10/2017 | 18:53
141
ובשביל ההורה זה מתסכל מאוד וממש יכול לסחוט אנרגטית ...
העניין הוא שלרוב ככל שמופעל יותר לחץ או ציפייה (אפילו סמויה) מהילדה כך ההתאפקות עלולה לגדול. ולכן במקרה הזה אני מאוד ממליצה לשלב טיפול מקצועי שמתמקד במענה רגשי באמצעות שחרור פיסי, כמו רפלקסולוגיה, דיקור, פרחי באך ויש עוד. בדר"כ אני לא בעד לרוץ עם הילדים לטיפולים , אבל כן במקרה כזה מניסיוני זה יכול להועיל וזה גם לא סוג טיפול כזה שצריך בו משהו מתמשך. ואפשר להגיע גם דרך קופת חולים.
במקביל לנסות להרפות עד כמה שאפשר עם העידוד ללכת לשירותים ודווקא לומר לה שאתם סומכים עליה שכשהיא תרגיש שהיא צריכה היא תלך בעצמה לעשות (זה מאוד לא פשוט, אני יודעת...) .
כמו כן ובמקום הראשון לחזק מאוד קרבה פיסית ורגשית ככל האפשר.
 
 
לצפיה ב-'הפסקות פיפי בלו"ז קבוע וידוע'
הפסקות פיפי בלו"ז קבוע וידוע
31/10/2017 | 22:13
111
לפי הלו"ז והנוחות שלכם ובתדירות שנראית לכם מתאימה.
 
אצלנו בת 5, גמולה יום ולילה מגיל 2.7.
בהנחייתנו היא הולכת לשירותים בין ההתעוררות לארוחת הבוקר (אם שתתה הרבה בערב, היא יוזמת בעצמה), לפני כל יציאה מהבית (לא כולל יציאה לגן שמתבצעת כשעה אחרי הפיפי הראשון של הבוקר), לפני היציאה מהגן, כשחוזרים הביתה מפעילות בחוץ, אחרי ארוחת ערב ועוד פעם ממש לפני הכניסה למיטה.
חלק מהפעמים הן ביוזמתנו וחלק ביוזמתה, אבל יש הפסקות פיפי ברורות במעברים, כך שאין ויכוחים והיא לא צריכה להפסיק פעילות לצורך כך.
 
בתקופות שבהן היא הביעה התנגדות קלה (בעיקר לפיפי שלפני השינה), הסברנו שחייבים לשבת על השירותים ושגם אם יוצאת טיפה אחת בלבד זה בסדר, ואכן לפעמים יוצאת טיפה אחת וזה לגמרי בסדר.
לצפיה ב-'מתמודדים עם קושי דומה - ילד בן 5'
מתמודדים עם קושי דומה - ילד בן 5
31/10/2017 | 23:54
146
גמול מגיל שנתיים וחצי בערך, נוטה להתאפקויות, שגורמות לתחתונים רטובים ולפעמים אפילו מלוכלכים בקקי.
בשלב מסוים - נוכח התנגדות מאד עזה שלו לכך שאנחנו ננהל לו את זמני היציאות, ונוכח בושה מאד גדולה בתחתון רטוב/מלוכלך - הודענו לו שהוא חייב להתפנות בזמנים מוגדרים. מאז יש שיפור ניכר מבחינת מצב התחתונים וגם מבחינת מצב הרוח.
אנחנו לרוב לא הורים שכופים על הילדים את רצוננו, אבל התחושה שלנו היתה שהוא משליך החוצה את הקונפליקט הפנימי - בין להיות קטן ונטול שליטה לבין להיות אחראי ובעל שליטה - ושבשלב הזה נעזור לו יותר אם 'ניקח' ממנו את הקונפליקט, מאשר אם נכיל אותו.
לצפיה ב-'עדכון חם'
עדכון חם
01/11/2017 | 14:59
1
146
אתמול אחה"צ הלכה פעמיים לגמרי מיוזמתה! אמנם הגיעה למצב של התאפקות כרגיל, אבל הלכה! לבד! 
כנראה שפשוט הייתי צריכה לכתוב את ההודעה קודם....

תודה על כל העצות והתגובות, ניישם גם...
 
לצפיה ב-''
01/11/2017 | 15:05
18
לצפיה ב-'ליד אמא - אבא (או אף אחד אחר) לא קיים'
ליד אמא - אבא (או אף אחד אחר) לא קיים
30/10/2017 | 21:09
4
258
שלום לכולם,  אשמח לשמוע את עצתכם
הבן שלנו בן שנתיים. לאחרונה, ובהחמרה לאורך ה4 חודשים האחרונים, התלות באמא הפכה להיות קיצונית מאוד (ביחס לעבר, ולדעתינו הלא מקצועית כמובן). כאשר אמא נמצאת הוא חייב להיות במגע פיזי איתה כמעט כל הזמן (למעט הסחות דעת משמעותיות). הוא לא מוכן לתקשר אם אף אחד אחר - במיוחד לא עם אבא.
אז כן, שמענו על תסביך אדיפוס, וכן שמענו ש"זה שלב, וזה יעבור", אבל מנסים להבין איפה הגבול ה"רגיל" וכמה זמן זה אמור להמשך?
תודה רבה!
לצפיה ב-'היי גויבא '
היי גויבא
30/10/2017 | 21:40
1
201
אני אגיד כמו כולם שזה אכן שלב, שלב קשה/מעצבן/מתסכל/ מעציב/ גורם לקנאה....כל אחד לחוד והכל יחד. 
יש שתי אפשרויות כמו שאני רואה את זה. האחת פאסיבית והשנייה אקטיבית. 
הפאסיבית- אכן להניח לו ולהבין שזה יעבור מתישהו ולא להתעסק בזה יותר מידי. 
האקטיבית- דורשת נחישות ותכנון. להחליט שכשאתה בא הביתה יש דברים שרק אתה עושה מתוך בחירה של דברים לעשות (אוכל, מקלחת, משחק וכיוצא בזה). המנטרה שצריכה לחזור על עצמה מול העולל היא כזו: היום התור של אבא לעשות מקלחת, היום התור של אבא להשכיב לישון, היום התור של אבא לקרוא סיפור. 
לא לומר שאימא עסוקה כי אז זה יוצא שאימא מחוייבת להתעסק במשהו, אבל כן כדאי שאימא באותו זמן לא תיהיה פנויה גם אם זה אומר שאימא הולכת לחדר לשכם, סוגרת דלת ומדברת בטלפון/ קוראת או סתם נחה (שלא תצא מהבית כי אז זה מאבד אפקטיביות). 
כשאומרים שזה התור של אבא למעשה אתה קובע לו שאתה עושה איתו את הפיעלות הזו לאותו יום ובאופן אקטיבי "מכריח" אותו להבין שאתה חלק ממארג הטיפול והמשחק איתו. אתה "מכריח" אותו לתקשר איתך ולא עם אימא. 
זה לא חייב להית ארוך, לא חייב כל הערב, לפחות לא בהתחלה. כן להתעקש על זה.  
למעשה מה שקורה כרגע שהילד מכתיב לכם את סדר היום. אני מניחה שהאימא עייפה ושאתה מגיש נטוש. אתם ההורים ואתם מחליטים ובעצם האמירה שעכשיו אבא תורו זה מחזיר את הכדור לידיים שלכם. 
כן, הוא יראה התנגדות, יהיה בכי, יהיו תלונת, הוא יחפש את אימא אבל אם אתה רוצה לשנות את הלך הרוחות זו הדרך. 
כמובן שכשאתה בוחר את הפעילות איתו, לדוגמא אמבטיה, תעשה משהו שונה וכיפי כמו בועות סבון, קצף צבעוני, צעצוע חדש וכיוב'. כלומר תבסס משהו שהוא מיוחד לאבא ושונה ממה שאימא עושה וזה מאד יתרום לנכונות שלו וגם בהמשך יגרום לזה שהוא ירצה לעשות למשל אמבטיה עם אבא כי איתו זה כיף מסוג אחר מאשר עם אימא. 
מקווה שהייתי לעזר ואשמח לשמוע מה מתקדם או מה הוחלט. 
לצפיה ב-'עצה מקסימה! מספרת מה אנחנו עשינו'
עצה מקסימה! מספרת מה אנחנו עשינו
31/10/2017 | 21:24
119
אצלנו תקופת ה'רק אמא רק אמא' התחילה לפני גיל שנתיים, והתעצמה עם לידת האח הקטן כשהיא היתה בת שנה+9. בהתחלה הרגשנו(תי) מאד אשמים ונהגתי להתפנות אליה (הדרישה העיקרית היתה לגבי המקלחת וההלבשה אחריה) ואבא היה עם הקטן. אחרי תקופה (לא זוכרת כמה זמן בדיוק) אבא שכנע אותה ש'היום תורו', ובאמת האמבטיות שלו היו משהו מיוחד - ארוכות, מצחיקות, מלאות אביזרים ושיחות (לעומת אמא שכבר היתה שפוכה בשעה הזאת והיתה עושה 'מקלחת צ'יק-צ'ק'). לא עשינו את זה בכוח אלא בפיתוי, ולפעמים כשהיא נורא התעקשה אני התפניתי לקלח, עד שזה הפסיק להיות 'עניין'. בלילה רק אני הייתי משכיבה עד גיל די גדול.
בהצלחה !
לצפיה ב-'ההסבר ההתפתחותי ל"תסביך אדיפוס" '
ההסבר ההתפתחותי ל"תסביך אדיפוס"
31/10/2017 | 22:03
133
הוא פשוט יכולת אינטגרטיבית שעדיין חסרה בגיל הזה. זאת היכולת להיות במצב של "גם וגם", ולכן ילד בן שנתיים שבאופן טבעי מקושר מאוד לאימא שלו, עדיין לא יכול "לערבב" עוד דמות היקשרותית *יחד באותו הזמן*, ומתקבל סוג של "מרדף" אחרי אימא ורק אימא
כך שה לא אישי נגדך ובטח שאין מה להיעלב..
 
אז בהקשר לאימא, ממליצה מאוד בתקופה הזאת כדי להרגיע את ההיסטריה אחרי האימא לעשות הפוך על הפוך - לא לחכות עד שהילד בעצמו ייכנס לאיזה מרדף אחרי האימא, אלא שהנתינה של הקרבה ותשומת הלב יקדימו את הבקשה (שממילא קיימת). כך בהדרגה תיווצר תחושת בטחון ויפחתו הסטרס והמתח והמרדף .
לדוג' אם האימא עסוקה אז אולי לראות איך אפשר לארגן לילד מרחב לידה שבו הוא יוכל לשחק כשהאימא נוכחת לצידו ועסוקה בשלה.
 
בהקשר אלייך האבא,  הגישה שלי היא שאין צורך לעשות כאילו האימא לא פנויה כדי להרגיל את הילד. כלומר, אם אימא רוצה לנוח ואתה צריך לקחת פיקוד זה לגיטימי לגמרי. תנסה למצוא דרכים יצירתיות ומעניינות שיקלו על בנך את החיבור בינכם, משחקים מעניינים, פעילות מיוחדת, עשייה כלשהי שמיוחדת רק לכם וכו' ותבנה כך לאט ובהתמדה את החיבור הייחודי שלכם.
למעשה אתה לומד לבנות איתו מערכת יחסים וזה השקעה לטווח ארוך .
ותיקח בחשבון שתוך כדי אתה גם לומד כיצד להכיל את ההתנגדות שלו אלייך או למצב, ובכלל את הכעס שלו.
אתם תמצאו את הדרך צעד צעד , ועם הזמן ובעזרת החיבור הייחודי בינכם הדברים ישתפרו.
בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שקורה אצלנו עכשיו '
זה בדיוק מה שקורה אצלנו עכשיו
04/11/2017 | 08:04
34
ממש מצחיק , בדיוק באתי לרשום על זה בפורום ולבקש עצות על אותו עניין בדיוק , הבת שלי בת שנתיים לפני קצת יותר מחודש התחילה עם רק אימא ורק אימא שבהחלט מתיש , היא רוצה שאני כול הזמן ירים אותה אבל לא שאני יושבת , אלא שאני יעמוד איתה וירים אותה , ברוב המקרים אני מאוד מתעקשת ואומרת שאימא לא יכולה להרים אותה שזה קשה לי , ופשוט אמרתי לה אם תרצי אימא תיתן לה יד ונלך יד ביד, וזה מה שקורה אני נותנת לה יד לכל חדר בבית שאני נכנסת אליו ....מתיש בהחלט , מתסכל בהחלט , מתי בדרך כלל זה עובר ??  בעלי רק רוצה לתת לה נשיקות היא לא מסכימה , רוצה להקריא לה סיפור לא מסכימה ,שום דהר שהוא מנסה הוא לא מצליח הגיע אליה .
לצפיה ב-'איך ללמד פעוט לגעת בעדינות'
איך ללמד פעוט לגעת בעדינות
29/10/2017 | 09:41
2
198
שלום לכולם,
בני בן  שלוש אקטיבי מאוד ונוטה להיות מעט "אגרסיבי" כשהוא מתרגש בצורה שיכולה ללהתפרש למתבונן מהצד כאלימות.
למשל למשוך לי בשיער מתוך שימחה או אפילו לתת "פליקים" לילדים או מבוגרים. כשהוא עושה את זה הרבה פעמים מעירים לו שיש לגעת  ב"עדינות" אבל אני מרגישה שהוא לא כלכך יודע איך לווסת את עצמו ביחוד כשהוא מתרגש.
הייתי שמחה לקבל כלים כיצד לעזור לו לשלוט על עוצמת המגע שלו, אולי משחקים שמלמדים  וויסות מגע שאוכל לשחק איתו?
עוד כחודשיים תצטרף אלינו למשפחה אחות קטנה הוא מודע ומאוד מתרגש וכשהוא רואה תינוקות אצל אחרים מאוד רוצה ללטף ולגעת אבל גם שם הוא לא מצליח לגעת בעדינות ומיד צריך להעיר לו ולהרחיק אותו. הייתי שמחה לעבוד על נושא לפני הלידה .
תודה
 
לצפיה ב-'מגע חזק'
מגע חזק
29/10/2017 | 18:11
118
קודם כל רוצה לכתוב שאצל ילד בן 3 , בזמן שהרגשות ב"שיא" אז מאוד קשה עבורו להצליח לנהל את ההתנהגות והשליטה על הגוף. אז נדרשת כאן (מכם) באמת הרבה סבלנות גם לילדכם וגם מבחינת הזמן שיביא עימו לאט לאט את הבשלות ויכולת הוויסות.
 
מה שאני הייתי עושה זה דבר ראשון לבדוק איפה אני יכולה לטפח עוד יותר את העדינות במשפחה ואצלי באופן אישי (לא מתכוונת לומר שלא קיימת עדינות, אלא הכוונה שלי היא לטפח עוד יותר מהקיים) - לראות איפה נדרשת ממני עדינות כלפיי עצמי ואיך אני יכולה לממש אותה . המטרה היא ליצור מצב שבו המיקוד של המשפחה כולה הוא על איכות של עדינות, ואז זה מתפשט כאנרגיה ו"מדבק" גם פה צריך סבלנות אבל בכל הקשור לעדינות זה משתלם, כולם מרוויחים מזה
 
 
לגבי המגע העדין - בהמשך למה שכתבתי הייתי מקפידה שהמגע שלי איתו יהיה עדין (ומורגש גם יחד). יחד עם זאת נשמע שהוא צריך את המגע החזק ולכן הייתי מקפידה לספק לו את המגע החזק בזמנים מסויימים שמתאימים לכם, ייתכן וכשיתמלא הצורך ייווצר יותר איזון. אפילו הייתי מנסה לעשות לו מסאג'ים או רפלקסולוגיה כשאני משלבת פעם מגע עדין ופעם מגע חזק, להעלות למודע שלו עומקים שונים של מגע.
 
אני באופן אישי לא אוהבת "לעבוד" עם ילד על משהו בסגנון של לאמן אותו או להרגיל אותו למשהו, גם כי אני יותר אוהבת שהדברים נעשים באופן זורם מתוך היומיום. ולכן יותר מתחברת למשל לרעיון של לשחק איתו ביחד מתוך הנאה ולשלב את נושא המגע, למשל אפשר לשחק עם בובות, לדובב אותן ולהמציא משחק שהן מלטפות אחת את השנייה וכחלק מהמשחק לדבר על הליטוף ואיך זה מרגיש. ואז לשנות ולחבק בין הבובות/ אותן חזק וכו'...
 
מקווה שהדברים עוזרים במשהו .
לצפיה ב-'משחקים של חזק וחלש.'
משחקים של חזק וחלש.
30/10/2017 | 10:22
89
לדוגמא תוף. בהתחלה לתת לו לדפוק חזק כמו שהוא עושה ספונטנית. ואז להגיד לו בא נראה אם אנחנו יכולים לדפוק חלש חלש, ולהדגים. ואז לעשות לסרוגין. קצת חזק וקצת חלש. ואולי לצרף גם עוצמה של אמצע.
לתת לו פלסטלינה למעוך עד שהיא מאבדת את הצורה, ואז להראות לו איך אפשר להרים חתיכת פלסטלינה בלי להפעיל עליה לחץ, כך שהיא נשארת באותה צורה, וגם דרגה של אמצע, ללחוץ קצת שיהיה סימן של אצבעות.
ואז כשהוא נמצא בסיטואציה שבה צריך לגעת בעדינות, נניח הוא רוצה לגעת בתינוק. להביא בובה ולהגיד לו שלבובה אפשר לעשות חזק, ולתינוק עושים חלש. 
לצפיה ב-'איך אני יכולה לשמור על מערכת היחסים גם כשאני כועסת עליו?'
איך אני יכולה לשמור על מערכת היחסים גם כשאני כועסת עליו?
30/10/2017 | 07:39
165
זאת שאלה שנשאלתי.
השיחה שקדמה לשאלה הייתה על כך שבשעת כעס של האימא, הילד (בן 4) מתרחק ונסגר ואי אפשר לדבר איתו.
 
רציתי להביא את הנושא גם לכאן כי הוא חשוב ומשמעותי למי שחשוב לה לשמור על מערכת היחסים בינה לבין הילדים גם בשעה שצריך לשמור על הגבולות והכללים.
 
ההזמנה להתקיים בנוכחותו של אדם אחר – זה הדבר המשמעותי ביותר כשאנחנו מדברים על מערכות יחסים וקרבה רגשית (או בשם המקצועי -היקשרות) .
כשאנחנו בקשר עמוק עם בן הזוג שלנו ובמהלך ויכוח העיניים שלו משתנות וכבר לא רואים בהן את הקרבה, יש לכך השפעה מרחיקת לכת עלינו.
 
אותו הדבר קורה אצל תינוק או ילד שמביט בעיניים של האימא שלו ולא מזהה בהן את המבט שמזמין אותו להתקיים בנוכחותה – זה קשה מידי מכדי לשאת ומשפיע באופן רגשי. החוויה הרגשית הסובייקטיבית היא כמו תחושה של 'אני לא רצוי'.
ואז לעיתים עולות מגננות שהן כמו שיריון שיוצרות את הריחוק וההיסגרות ולפעמים הילד למרות שהוא שומע הוא איננו מקשיב. אם אנחנו מדברים איתו ומסבירים לו - הדברים "עוברים לידו".
 
מדענים במדעי המוח גילו שכשתינוק נתקל בתגובה כזו של "אי הזמנה" (כמובן שזה סובייקטיבי) אז המוח מתכווןץ וכאילו נעלם. אזורי פעילות במוח ממש כבים. הגדירו את זה כפעולה הכי פרמיטיבית לתחושה של בושה – השתתקות ונסיגה אחרונית כשאנחנו מרגישים לא רצויים.
לפי סריקות מוח אצל ילדים – כשהם משחקים בקרבת אנשים מבוגרים אליהם הם מקושרים אז רואים שכל המוח מתעורר לחיים וכאילו רוצה לשחק. וכשאין אף דמות מבוגרת שהם מקושרים אליה בקרבתם אז המוח נמצא ב"המתנה" ומחכה.
זה שונה כשמדובר בילדים שמשחקים בקרבת/עם חברים (במקום מבוגרים) מכיוון שחברים הם לא דמות בטוחה עבור הילד כמו ההורים שלו.
 
אז כל זה למעשה דברים שאנחנו חווים אותם בעצמינו במערכות יחסים ולא רק עם ילדים או בן זוג , גם עם הורים שלנו וחברים.
בהקשר של ילדים, מה אפשר לעשות?
אז קודם כל כשיש מודעות לעניין זה כבר חצי הדרך. והמענה הוא לגשר על החוויה הרגשית מתוך רצון לשמור על מערכת היחסים, על האווירה, ובעיקר להעביר מסר ש- גם אם כעסתי שום דבר לא יכול לשנות את האהבה שלי אלייך.  
מתוך כך "מתרככות" המגננות ונוצרת יכולת הקשבה, הילד מרגיש בטוח איתנו , שאנחנו איתו ולא נגדו. 
הגישור הוא בהתאם לילד, להורה ולסיטואציה, אני נוהגת לומר ממש כפי שכתבתי – שגם אם אני כועסת על משהו אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם ואין שום מעשה שישנה את האהבה הזאת שלי אלייך.
במילים אחרות: הגישור מאפשר לנו לשים את המיקוד בצד השני (של ההתנהגות/ מעשה) על החיבור האהבה והקרבה במערכת היחסים.
תזכורת קטנה וחשובה שכולנו (ילדים ומבוגרים) צריכים לשמוע תמיד ובמיוחד בשעת כעס
 
אשמח לקרוא אם זה מוכר לכם? אצלכם או אצל הילדים?
ואיך אתן נוהגות "לגשר" אם בכלל?
       
לצפיה ב-'הפעלה ליום הולדת'
הפעלה ליום הולדת
29/10/2017 | 12:18
1
107
שלום
מי מכן יכולה להמליץ לי על מפעיל לגילאי 3 ליום הולדת
אפשר לשלוח בפרטי
תודה
לצפיה ב-'המלצות במסר פרטי בלבד בבקשה '
המלצות במסר פרטי בלבד בבקשה
29/10/2017 | 18:12
22
לצפיה ב-' התמודדות עם אתגרים בעזרת כלים אלטרנטיביים '
התמודדות עם אתגרים בעזרת כלים אלטרנטיביים
27/10/2017 | 16:25
65
קצת העשרה לסוף שבוע 
 
כמו שכתבתי כאן בעבר אני מאוד אוהבת להעזר בדרכים אלטרנטיביות והוליסטיות לצורך התמודדויות שונות בהורות.
עם השנים אני מגלה ומכירה עוד ועוד כלים מהסוג ההוליסטי שמשמשים אותי אישית ומקצועית ובמשפחה. בין אם זה בהתמודדות עם נושאים רגשיים שונים כמו צמצום כעס, תמיכה בבטחון עצמי, הקלת פחדים שונים, השפעת אוירה נעימה ומקרבת, וכו'  ובין אם זה להקלת כאבים פיסיים שונים ולהעלאת אנרגיה פיסית.
 
אחד מהכלים הללו הם אבני הקריסטל.
בחרתי לשתף אתכם ולספר עליהם כי אני יודעת שזה יכול לתרום הרבה למי שזה מדבר אליה. ואולי אצל אחרים זה יעורר סקרנות ורצון לדעת עוד או להתנסות בעולם הקריסטלים.
אני באופן אישי אוהבת את הקלות והפשטות של השימוש בהם, את הזמינות והעלות הנגישה ושניתן להשיג אותם גם בלי להיות מקצועי בתחום, אני אוהבת את החיבור למשהו טבעי בעל השפעה עדינה ובמיוחד אוהבת איך שילדים מתחברים אליהם כל כך בקלות ומרגישים את ההשפעה החיובית שלהם.
אני מוצאת שעבור ילדים רגישים כולל רגישות חושית (וויסות חושי) הקריסטלים יוצרים מעין "שכבת הגנה" אנרגטית שמקלה מאוד את ההתמודדות עם הרגישויות השונות.
 
לא כולם מתחברים אליהם ולא אל כולם זה מדבר ויש כאלו שאף יחשבו שזה משונה או הזוי וזה בסדר אני חושבת שגם אני הייתי מתייחסת באופן כזה אם הייתי נניח 10 שנים אחורה...
הם גם לא נועדו להיות מענה קסמים אלא לצורך תמיכה חיזוק והקלה בנוסף לכל מענה אחר שבוחרים בו. אבל כשמגיעים באמת ממקום פתוח ומאפשר – כן קורים קסמים קטנים... 
 
לא מזמן סיימתי קורס העשרה כזה של קריסטלים ולמד איתנו בקורס איש עסקים שהוא גם מהנדס במקצועו והוא העמיק לנו את הידע המדעי על הקריסטלים וההשפעה שלהם על הגוף, וגם תרם להרחבת המחשבה האישית על כך שלמעשה מגוון של אנשים מוצאים עניין בעולם הקריסטלים.   
 
אז איך קריסטלים יכולים לעזור לנו עם הילדים שלנו?
קריסטלים עובדים על תדרים אנרגטיים שהם כאמור בעלי השפעה על גוף האדם ברבדים שונים. לא צריך "להאמין" בהם כדי שתהיה השפעה.
הם יוצרים איזון פיסי-רגשי-מנטלי לפי סוג הקריסטל, בהתאם להרכב הכימי, המבנה והצבע שלו. יש מאות סוגי קריסטלים וכל אחד משפיע באופן שונה וייחודי על האדם. כך שכפי שציינתי הם טובים למגוון רחב של נושאים אתגרים ובעיות בנושא של ילדים:
הניסיון האישי שלי איתם הוא עם כאבים פיסיים שונים בגוף, גירויי עור שונים, כאבי גדילה, עצירויות, כאבי בטן, נשימה, סיוטים בלילה, פחדים מסוגים שונים, הרדמות קלה, העצמה אישית, בטחון עצמי, שקט נפשי ורוגע, צמצום מתח, צמצום כעסים, חיבור ליצירתיות, עזרה במיקוד, ריכוז סדר וארגון (קוגנטיביים) , "הנעת" תהליכים תקועים, ועוד הרשימה ממשיכה... 
 
איך משתמשים
הולכים לחנות קריסטלים קרובה ובוחרים אבן קריסטל לפי נושא כלשהו שאיתו מתמודדים ורוצים עזרה, או אינטואיטיבית לפי האבן ש"קוראת" לנו .
בבית שמים לאור השמש או שוטפים תחת מי ברז לניקוי ו"הטענה" אנרגטיים ושמים בכיס או מתחת לכרית או מחזיקים ביד או מניחים על הגוף
ונהנים ממתנה מיוחדת מן הטבע 
אני לפעמים נותנת אותם כמתנות קטנות בחגים לפי מה שאני יודעת שהאדם / ילד מתמודד איתו וצריך לאותה התקופה.
 
אז אלו היו 60 שניות (בערך) על עולם הקריסטלים.
אשמח לדעת האם יש כאן כאלו שכבר מכירים / נעזרים באבני המרפא האלו?
והאם יש כאלו שלא הכירו ובעקבות מה שכתבתי נוצר עניין וסקרנות?

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום תרופות סבתא
פורום תרופות סבתא
פורום אוטיזם- גישה ביו רפואית
היכנסו לפורום
פורום ניתוחי בקע
פורום ניתוחי בקע

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ