לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1919419,194 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'גמילת לילה'
גמילת לילה
24/10/2017 | 10:37
3
173
1. ילד בן 4 גמול כבר שנתיים ביום. לפני שנה וחצי הורדנו לו טיטול בלילה. בהתחלה היה סביר, בלי הרבה הרטבות. לקראת החורף התחיל לפספס כל יום והחזרתי את הטיטול. לקראת הקיץ השנה הורדנו. ושוב היה סביר אבל אז שוב התחילו פספוסים. אנחנו לוקחים אותו לפיפי לפני שאנחנו הולכים לישון. אם לא לוקחים, לרוב בורח. וגם אם כן לוקחים, עדיין בורח לא מעט. אני מתלבטת האם להחזיר שוב את הטיטול או להתחיל בטיפול.
2. ילד בן שנתיים גמול ביום חודש, כל הזמן הזה קם עם טיטול יבש בבוקר. חוץ מפעם אחת שהיה ממש קר בבית. או אם לא מספיקים להוריד לו טיטול כשהוא מתעורר, אז כן עושה בטיטול. ביום ישן בלי טיטול. אני רוצה להוריד את הטיטול. בעלי טוען שאי אפשר כי הוא ישן במיטת תינוק ולכן רק ילד שיכול ללכת בלילה לשירותים אפשר להוריד לו טיטול. בעיני זה לא קשור, מקסימום הוא יקרא לנו, אני מתעוררת ממש בקלות. מה דעתכם? ואיך זה מסתדר עם הצורך להחזיר את הטיטול לאחיו הגדול?
לצפיה ב-'שני נושאים שונים'
שני נושאים שונים
24/10/2017 | 16:43
116
זה שעדין במיטת תינוק לא משנה לגמילת לילה. ונשמע שלמעשה הוא כבר גמול. הוא פשוט יכול לקרוא לכם שתקחו אותו (יש ילדים רבים שלא הולכים לבד לשירותים בלילה גם ממיטת המעבר. לא בגילאים האלה).
 
לגבי הגדול זו אכן סוגיה כי הקטן כבר נגמל מעצמו ומכיוון שזה בעיקרו פזיולוגי, אין לדעת מתי זה יקרה וכל ילד הוא מאוד שונה... אני בעד לדבר איתו ולהסביר לו.
ואולי אם תקחו אותו בלילה לשירותים בצורה יזומה זה יעזור אבל אולי גם לא.
חבל לשים חיתול לקטן כשהוא למעשה לא צריך אותו...
לצפיה ב-'עונה - גמילת לילה לשני אחים במקביל'
עונה - גמילת לילה לשני אחים במקביל
25/10/2017 | 10:49
129
גמילת לילה לקחה (ועדיין לוקחת) אצלי הרבה יותר זמן מגמילת יום. חלק מהעניין הוא הבשלות הפיזית, חלק בהחלט קשור למזג האויר (דולפים אצלי יותר בקור), חלק לעניינים רגשיים (דליפה כרגרסיה, עם/בלי שינויים בסביבה המיידית של הילד). 
 
אני לא הייתי מחזירה חיתול לילד בן 4, בפרט שאחיו הקטן על סף גמילה. בעיני יש בזה משהו מקטין, ואני מעדיפה לחסוך תסכול ברמה הרגשית במחיר של עוד מכונת כביסה (אצלי כמעט כל בוקר....). 
לגבי טיפול - את בטח מתייחסת לעניין הפעמון - אני חושבת שגיל 4 הוא מוקדם מדי לטיפול כי הבשלות הפיזית לא תמיד מלאה, וכדאי להמתין לגיל 5, ואני מבינה בין השורות שכשחם אין שום בעיה. 
 
מבחינה פרקטית - 
1. כדאי לחמם את החדר היטב בלילה, הלילות עכשיו כבר קרים.
2. להשתמש בשמיכה שקל לכבס ומתייבשת במהירות (יש שמיכות צמר דקות שמתייבשות צ'יק צ'ק), ואפשר גם לכסות איתן ישירות את הילד ללא ציפה. 
3. לגבי סדין - אנחנו שמים 2 שכבות - שעוונית עם סדין ועליה עוד שעוונית עם עוד סדין, ואז באמצע הלילה אם מתעוררת רק צריך 'לקלף' שכבה אחת ולהעיף לאיזור המכונה.
4. בגדים יבשים מוכנים על השולחן - ניגוב קל בנייר לח והילד חוזר לישון די מהר. 
 
לגבי הקטן - 
ממה שאת מתארת נשמע שהוא בשל לגמילת לילה.
השאלה בעיני היא הכוחות שלך ולא הבשלות שלו. כן, את מתעוררת די בקלות, טכנית זה מרגיש אפשרי כרגע, אבל איך את מסתדרת עם שניים שדולפים לך בלילה (בהנחה שאי שם תגיע רגרסיה, מה שלי קרה עם כל אחד מהילדים)?
האם במקרה כזה תופנה דרישה אל הגדול להיגמל כבר וחסל? אולי כעסים? קוצר רוח? תשדורת שלילית סביב העניין באופן כללי?
דווקא בגלל שהוא מתקשה כרגע, ובגלל שאין בעיני נזק בגמילת לילה גם בגיל מעט מאוחר יותר עבור הקטן - הייתי מותירה את כל המשאבים ההוריים לענייני הגמילה פנויים להתמודדות עם הגדול. אצלו הגמילה מתארכת מעט ודורשת טיפול עדין יותר מאשר בגמילה שרק מתחילה.
לו אני את הייתי מחכה עד שגמילת הלילה של הבכור תתבסס טוב יותר ומגיעה לגמול את הקטן רק בעוד כמה חודשים. 
 
בעיני אין משקל לטענה של בעלך, אצלנו חלק מהילדים הלכו לבד לפיפי בלילה וחלק לא, ואיכות הגמילה לא נגזרה מהיכולת להגיע עצמאית לשירותים. 
 
בהצלחה !
 
 
 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
25/10/2017 | 18:21
79
לגבי הילד בן ה-4: איך הוא מרגיש עם הפיספוסים? האם זה בסדר לו? האם מוטרד מזה? האם ירגיש בנוח אם ישים טיטול? - צריך לבדוק, אולי זה יקל עליו ואולי יביך אותו.
 
לגבי בן השנתיים: גם בעיני לא קשור. אם נוח לך שיקרא לך וזה מסתדר אז למה לא?
 
ולגבי איך זה מסתדר עם הצורך של אחיו הגדול - זה התפקיד שלנו ההורים להציג זאת לילדים בדרך שהיא מכבדת אותם ושומרת עליהם שלא ירגישו שהם פחות טובים או לא בסדר אם הקצב שלהם שונה וייחודי , ולכן נדרשת עדינות ורגישות בהתייחסות לנושא. בעיניי זה בהחלט אפשרי.
לצפיה ב-'ענייני גמילה'
ענייני גמילה
25/10/2017 | 15:30
1
103
 
היי בנות, אני יודעת שזה נושא שעולה הרבה כאן, אבל צריכה קצת סדר בעניינים.
בן שלוש וקצת בקיץ הורדנו חיתול ביום והתחלנו לקחת יזום לפיפי (קקי מבקש ).
כשלא לוקחים אותו יזום לשירותים כל שעתיים שלוש (לפעמים גם פחות..) מפספס לא מעט.
מנסים להסיר לו שחייב לבקש לעשות פיפי בבית ובגן לרוב משנה נושא.
נראה שכשמרטיב זה לא בדיוק מציק לו ויכול להמשיך ולשחק.
אז... עד מתי לקחת יזום לפיפי? אני מניחה שבשלב כלשהו יגיד שיש לו פיפי, זאת אני שמתסוכלת לפעמים מהנושא (כמובן שלא מראה לו)
ואנחנו עדיין לא שם, אבל עד איזה גיל זה "תקין" בגדול להיות בלילה עם חיתול?
 
תודה רבה רבה לעונות
 
 
 
לצפיה ב-'תלוי את מי את שואלת יש דעות שונות בנושא'
תלוי את מי את שואלת יש דעות שונות בנושא
25/10/2017 | 18:09
78
ואני בדעה ובידיעה שלכל ילד יש את הקצב שלו ושכל ילד קיים בתוכו "מנוע" פנימי, מוטיבציה פנימית שמניעה אותו לעבר צמיחה והתפתחות כך שהדברים מתרחשים ממילא, בדיוק כפי שלא צריך ללמד ילד ללכת אלא מגיע השלב בו הוא עושה זאת מתוך אותה צמיחה פנימית.
 
ולפיכך אני אומרת ללכת על כל מה שקל פשוט ונעים. אם כרגע זה עובד לקחת יזום אז להמשיך כך ולתת אמון מלא שזאת הדרך הנכונה לכם כעת. ייתכן ובהמשך זה ישתנה למשהו אחר שנדרש וייתכן גם שזה יהיה יותר קצר ממה שאת מתארת לעצמך.
 
כנ"ל לגבי חיתול בלילה - הגמילה בלילה תלויה גם בבשלות פיסיולוגית של הגוף ולא רק ברצון של הילד (או ההורה) כך שהזמן ייעשה את שלו גם כאן.
 
המשך גמילה קלה
לצפיה ב-'מה עושים עם בן שנתיים שמרביץ'
מה עושים עם בן שנתיים שמרביץ
24/10/2017 | 10:01
1
127
הקטנציק התחיל להרביץ גם לנו וגם שבאים חברים. בגן לא חל שינוי. הדבר היחיד שננשך בגב פעמיים בגן. כאמור אני בהריון חודש חמישי אבל לא אמרנו לו כלום. הוא התחיל להגיד להרביץ לאמא להרביץ לאבא אבא שקט אמא שקט. שבא אלינו חבר לאחרונה רב איתו בצרחות על כל צעצוע. חטף לו ובכה. הרביץ לו עם תוף בראש וסתם הרביץ לו על כל דבר. הם הסתדרו מצוין בעבר. ניסיתי להתעלם להגיד שאסור להרביץ. להזיז אותו ולהושיב לידי. לא עוזר. בגן הוא ביישן ולא מתנהג ככה. בבית הופך לשובבי. איך נוהגים?
לצפיה ב-'תסכול ואגרסיביות'
תסכול ואגרסיביות
25/10/2017 | 17:51
79
אגרסיביות כמו שתיארת היא תוצאה של תסכול רגעי ו/או ממושך שמשתלט על הילד ויוצא כלפיי חוץ כדחף "אלים" כלשהו, בין אם מילולית או בהתנהגות.
הנקודה שצריך לזכור היא שזה *משתלט* על הילד. זה לא רצוני.
לרוב ממש אפשר לראות על הילד בהבעות פניו (בדר"כ אחרי) שהוא בעצמו יודע שההתנהגות שלו פוגעת ולא מקובלת אבל הוא פשוט איננו מצליח לשלוט בעצמו וכאמור ההתנהגות היא זאת אשר משתלטת עליו.
האתגר שלנו הוא להצליח להיות בשליטה בזמן שהילד עצמו איננו בשליטה...
 
אם בגן הוא ביישן , סביר להניח שהבית הוא מקום עבורו לפרוק ולהוציא זעם/ תסכול/ אגרסיביות שמצטברים, כי באופן טבעי אנחנו מרשים לעצמינו לפרוק במקום בו אנחנו מרגישים הכי בנוח ושמקבלים אותנו כמו שאנחנו.
 
אני בגישה שחשוב ביותר לשמור על מערכת היחסים ביננו לבין הילדים, ושהילדים ידעו שהבית הוא אכן המקום הבטוח שלהם תמיד, גם כשההתנהגות שלהם משתלטת עליהם, ושזה עומד במקום ראשון לפני הכל.
זה אומר שעונשים, הרחקה, איומים וכו' הם לא רלוונטים ושההתמקדות עליה להיות טיפול בתקרית עצמה ולא בילד . נכון, זה מצריך מאיתנו ההורים יותר שליטה עצמית, אורח רוח ואיפוק , אבל זה משתלם. וכאן יכולים להיות מגוון של אפשרויות בהתאם לנסיבות ולמצב:
 
בבית אפשר לארגן מראש מרחב בטוח להתפרצויות. זה צריך להיות כמובן בנוכחות הורה/ מבוגר ועם הכוונה שלו למה אפשר / מותר ומה פוגע ולא אפשרי.
 
כשמשחקים עם חברים ובמיוחד בגיל הזה גם כן כדאי שיהיה הורה נוכח ומתווך על מנת ליצור סדר, להפריד ולשמור ובעת הצורך לסיים פעילות/ מפגש.
אפשר להחליט מראש עם מה משחקים ומה לא ולפעמים זו תהיה החלטה שלנו (ההורים) בלבד על סמך ההבנה מה הילד שלנו מסוגל כעת ומה פחות.
לפעמים נרגיש שבכלל זה לא הזמן הנכון להפגיש את הילד שלנו עם חבר כי נראה שיש יותר מידי אגרסיביות ואין שום צורך להעמיס או להעמיד את הילד ואותנו במצבים של הצפה. ולפעמים יהיו דברים אחרים שיתאימו. זה עניין של לחוש את המצב ואת הילד ומה נכון ומה פחות.
 
בנושא של הרבצות לאימא ולאבא - אם אפשר לעזור לילד "להמיס" את התסכול שמניע את ההתפרצות אז זאת התשובה האולטימטיבית. כי מה שהילד באמת צריך ברגעים כאלו זה חיבוק והכלה. לעיתים אי אפשר כי הילד יותר מידי תוקפני אז שומרים עליו שלא יפגע בעצמו או באחרים ושוב, בהתאם לצורך מכוונים למה שכן אפשרי (להרביץ לכרית, לבובה וכו'). ולעיתים נראה איך שהיכולת שלנו להכיל את התוקפנית פשוט מובילה לדמעות שמשחררות את הילד מהאגרסיביות ויוצרות רגיעה ממושכת ושקט פנימי.
 
אז זה ככה על רגל אחת.. למרות שיצא ארוך- לאמיתו של דבר זה עדיין רק על קצה המזלג להתמודדות עם תוקפנות... מקווה שמסייע ותורם להבנה ולהתמודדות.
 
אגב, לגבי ההריון. לילדים יש אנטנות... הם קולטים ברגישות הגבוהה שלהם כל מה שאנחנו חושבים שאם לא נספר להם אז הם לא יידעו... אני מניחה שגם לזה יכול להיות חלק בהתנהגות שהשתנתה. זה טבעי וקורה.
 
 
לצפיה ב-'איך מונעים מפיפי לברוח מהשירותים??'
איך מונעים מפיפי לברוח מהשירותים??
23/10/2017 | 19:17
4
200
היי
בני בן שנתיים ועשרה חודשים. התחלתי איתו גמילה לפני כשלושה שבועות (כן, מאוחר...). 
הבעיה העיקרית שלי כרגע היא שאני לא יודעת אי לגרום לפיפי לא לקפוץ מהשירותים (יושב על ישבנון אם זה משנה)??? אני אמורה להחזיק לו את הבולבול כלפי מטה כשהוא משתין? או שיש שיטת פלא אחרת??
לצפיה ב-'לא, את אמורה להגיד לו להחזיק בעצמו'
לא, את אמורה להגיד לו להחזיק בעצמו
23/10/2017 | 20:11
46
לצפיה ב-'יש ישבנונים עם כזאת "חומה" שאמורה לעצור את זה '
יש ישבנונים עם כזאת "חומה" שאמורה לעצור את זה
23/10/2017 | 20:11
121
אבל כעקרון כן, עד שהם לומדים בעצמם לעשות את זה, את אמורה לכוון את הזרנוק.
לצפיה ב-'שימי מדבקה שתסמן לו לאן לקלוע את הפיפי'
שימי מדבקה שתסמן לו לאן לקלוע את הפיפי
24/10/2017 | 01:28
115
ותגידי לו שיחזיק כלפי מטה.
לצפיה ב-'בגיל כזה רצוי שישתין בעמידה'
בגיל כזה רצוי שישתין בעמידה
24/10/2017 | 13:38
133
בגיל קטן יותר הם מתקשים להגיע או לתפעל שרפרף. השתנה בעמידה נוחה יותר לתפעול.
לצפיה ב-'נפיחות בלתי מוסברת בשפה?'
נפיחות בלתי מוסברת בשפה?
23/10/2017 | 16:40
4
154
שלום לכולן. לקחתי עכשיו את הקטנה (4) מהגן וחצי שפה עליונה שלה נפוחה כאילו עשו לה הרדמה אצל רופא שיניים.
למישהו יש ניסיון עם משהו כזה?
היא לא זוכרת שהיא קיבלה מכה וגם בצהרון לא ראו כלום. היא גם לא זוכרת שהיא אכלה משהו חדש או נעקצה.
רעיונות?
לצפיה ב-'אז מה שהיא לא זוכרת'
אז מה שהיא לא זוכרת
23/10/2017 | 18:29
127
אולי הייתה עסוקה במשחק.
אצלי תמיד זה היה מעקיצות.
לצפיה ב-'מכירה משהו כזה אבל על רקע רגשי '
מכירה משהו כזה אבל על רקע רגשי
23/10/2017 | 19:01
123
יש לנו מישהו במשפחה שאצלו זה קורה כשמתמודד עם משהו רגשי וזה עובר לבד.
כמובן אין לי מושג אם כך אצל ביתך או לא. סביר להניח שזה בכל זאת איזה גירוי זמני בעור.
החלמה מהירה ותעדכני אם בא לך.  
לצפיה ב-'אולי נשכה חזק את השפתיים בלי לשים לב?'
אולי נשכה חזק את השפתיים בלי לשים לב?
24/10/2017 | 01:32
17
לצפיה ב-'מעדכנת: כנראה מדובר באלרגיה'
מעדכנת: כנראה מדובר באלרגיה
24/10/2017 | 12:56
138
הנפיחות לא נשארה במקום אחד אלא התפשטה לשאר השפתיים במהלך הערב, כך שלא נראה שמדובר במכה. נתנו תרופה נגד אלרגיה (בעצת רופאים), ואחרי השנייה זה די ירד. הרופאה נתנה לנו הפנייה למרפאת אלרגיה.
תודה למי שענתה.
לצפיה ב-'איך ילדים באים לעולם'
איך ילדים באים לעולם
22/10/2017 | 21:29
4
234
הדרדס בן 4.2 כבר הרבה זמן חופר בשאלה איך הגיע לו אח קטן ועד עכשיו הסברנו שמאוד רצינו והוא גדל בבטן ובבית יולדות עזרו לו לצאת וזה היה הסבר מספק.
לאחרונה זה הפסיק לספק ואתמול התקיל אותי עם השאלה- אמא איך עושים תינוקות.
אשמח להכוונה לספר, טיפים איך לתוןך את זה לילד קטן
לצפיה ב-'לאט ובזהירות'
לאט ובזהירות
22/10/2017 | 23:28
2
194
יש אתר בשם "מידע אמין על מין" עם המלצות מצוינות.
ההמלצה הקבועה היא לספר את מה שמתאים לגיל הילד, תוך התאמה כמובן לילד הספציפי וליכולת הנינוחות של ההורים.
בגיל הזה הסבר קצר על זרעון וביצית יכול לספק. במוקדם או במאוחר יגיעו שאלות נוספות.
 
אבל נראה לי שלא עניתי לשאלתך... מה חשבת לענות, ומה ענית לו כשהתקיל אותך?
לצפיה ב-'עוד לא חשבתי'
עוד לא חשבתי
23/10/2017 | 12:01
1
158
הוא התקיל אותי רגע לפני ההשכבה אז דיי נפנפתי את הנושא אבל אני בטוחה שזה יעלה עוד פעם.
אני לא יודעת מאיפה הוא יודע אבל הוא כבר הסביר לי שיש הרבה ביציות בבטן שגדלות לתינוק ואחד מהם יוצא החוצה.
הטריד אותו איך יש מקום לכל התינוקות ואיך בוחרים איזה יצא החוצה ומה קורה לתינוקות שלא יוצאים.
אני מרגישה לא מוכנה לנהל את השיחה הזו עם בן 4.
אני אבדוק את האתר שהצעת.
תודה
לצפיה ב-'מספרים להם בגן'
מספרים להם בגן
23/10/2017 | 17:50
129
לפחות אצלנו סיפרו. בגיל 5 היא ידעה לספר לי על מי השפיר שהעובר נמצא בהם, ועל כך שיש תינוקות שנולדים בניתוח קיסרי ויש כאלה שיוצאים מהפות (כמובן שזה לא יצא כמידע אלא הגיע בתור שאלה מפתיעה ללא שום הקדמה בארוחת שישי משפחתית: "אמא, אני יצאתי מהפות או בניתוח קיסרי?" יאפ...)
אני חושבת שאולי יהיה לך קל יותר אם לא תתייחסי לזה כאל *שיחה* אלא כאל תשובה עניינית לשאלה מסקרנת. אם עונים עניינית, בדרך שלא מעודדת שאלות נוספות, הם הרבה פעמים מסתפקים בתשובה לשאלה המסוימת הזו, וזהו.
אני גם חושבת שחשוב מאוד שאת מודעת לאיך את מרגישה ביחס לשאלות בעניין. במקרה כזה אולי למישהו אחר יהיה קל יותר ונכון יותר לענות.
וכמובן, תמיד כדאי לבדוק מה ידוע ומה הוא חושב - פשוט לשאול אותו כשהוא שואל
לצפיה ב-'דווקא השאלות שהוא העלה נראות לי "קלות" יותר...'
דווקא השאלות שהוא העלה נראות לי "קלות" יותר...
23/10/2017 | 19:13
139
קלות יותר להשיב עליהן - מבחינת איך יש מקום לכל התינוקות בבטן, ומי יוצא ראשון אם יש תאומים או יותר.. ואפשר גם להסביר שלפעמים קורה שתינוק מתקשה לצאת (בהקשר לשאלה שלו) אז הרופאים עוזרים בהתאם לצורך.
 
אני חושבת שכדאי באמת לברר מה בדיוק מעניין אותו, להבין מה השאלה כדי לענות בדיוק עליה ולא להעמיס פרטים או תשובות שהוא לא שאל.
אני סיפרתי שביצית וזרע נפגשים וכך מתחיל להיווצר תינוק. בהמשך בהתאם לשאלות שהעמיקו אז הוספתי שהביצית היא מהאישה והזרע מהגוף של האבא. אחרי כמה זמן שוב נפל האסימון אז הרחבתי שאמא ואבא אוהבים ורוצים להרגיש קרובים אחד לשניה ומתחבקים וכך גם כל הגוף מתאחד ומתחבק . וכך הלאה כל פעם קצת.
 
אבל בעיקר עבדתי על עצמי כמו שמיכל כתבה לך, להרגיש בנוח ולא מובכת מכל הענין כי בסך הכל מיניות זה דבר טבעי , טוב, חשוב ובריא וזה המסר שרציתי להעביר.
לצפיה ב-'פתרונות לבעיות '
פתרונות לבעיות
21/10/2017 | 12:58
1
192
ילדים יכולים למצוא פתרונות נפלאים מקוריים ויצירתיים לבעיות והתמודדויות שצצות להם, כשאנחנו תומכים בהם ומספקים הכוונה מתאימה.
יחד עם זאת לא לכל ילד זה מתאים ולא בכל זמן ומצב.
ויש גם אותנו ההורים ואת ההתנהלות שלנו - 
אז , האם אתם אלו שנותנים לילדים שלכם עצות ופתרונות?
או שאתם תומכים במציאת פתרונות שמגיעים מהילדים?
איך אתם נוהגים בנושא?
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני מאד מתחברת לגישה הראשונה'
אני מאד מתחברת לגישה הראשונה
23/10/2017 | 02:46
89
פתרון שמגיע מהילד עצמו מתאים לו בדיוק. עם הגדולה שלי, שניחנה בויסות חושי נהדר, אני נוהגת כך מגיל רך מאד, והיא מוצאת פתרונות נפלאים לשלל בעיות. עם האמצעי שלי בהרבה מקרים אני עוזרת לו קודם להירגע ולהיפתח, ורק אז הוא יכול להיות קשוב ולתקשר - ואז גם הוא מוצא פתרונות נהדרים. כשהבעיה היא התרגעות הרבה פעמים מגע קרוב או דווקא ההיפך - הליכה לחדר אחר - הם הדברים שעוזרים לו.
אני מאד משתדלת להתחיל בהצעות של הילדים עצמם ולא להציע בעצמי. לפעמים הם מציעים רעיונות אחד לשני - וכמעט תמיד גם זה עדיף על הצעה שלי.
לצפיה ב-'הרפיה והירגעות לפני שינה '
הרפיה והירגעות לפני שינה
21/10/2017 | 13:59
7
199
שלום לכולם ,כתבתי פה לפני כמה שבועות והנה אני שוב כאן. 
ילדה בת שנה ושבע חודשים ,לא אוכלת ולא ישנה בגן. ניסו הכל , רעש לבן ,ליטופים , להישאר לידה במשך כל זמן השינה , כלום לא עובד היא פשוט לא מצליחה להרפות ולהירגע.  לא מצליחה להרגיע את הגוף וכך גם בבית.הגננת חשבה שכל הסעות נובעות מהנקה לכן התחלתי גמילה (גם כה תכננתי לגמול ) והאמת שכבר חלק עד עכשיו .אבל מה אם זה לא הסיבה ? היא כן אוהבת את הגן ואת הצוות אבל הם מותשים ממנה , אין להם הפסקה והיא כל היום ממורמרת , עושה טובה על כל דבר. מה לעשות. אני חושבת שהכל מתחיל באוכל , ברגע שתהיה שבעה היא תהיה רגוע ונינוחה יותר ,לפחות בהתנהגות.
 
שינה זה כבר משהו אחר שצריך להסדיר ואין לי מושג איך . אשמח לתובנות
לצפיה ב-'בבית היא ישנה בצהריים? ואם כן, איך היא נרדמת?'
בבית היא ישנה בצהריים? ואם כן, איך היא נרדמת?
21/10/2017 | 14:12
4
106
ואיך היא נרדמת בלילה?
לצפיה ב-'כן היא ישנה , הייתה נרגעת עם הנקה ומי ומיד'
כן היא ישנה , הייתה נרגעת עם הנקה ומי ומיד
21/10/2017 | 14:59
3
113
אחרי הנקה הייתי ממשיכה ללטף ואז נרדמה , ולפעמים פשוט נתתי לה להירדם ההנקה . עכשיו שהיא לא יונקת אז אני מחבקת אותה בתנוחת ערסול וטופחת מעט על בטוסיק . אני עושה את זה פשוט כי אין דרך אחרת , היא לא שוכבת לא עוצמת עין , לא נרגעת אפילו , כאילו עם קוץ בטוסיק.
לצפיה ב-'ובגן ניסו לעשות מה שאת עושה?'
ובגן ניסו לעשות מה שאת עושה?
21/10/2017 | 15:01
2
109
זה בכלל לא חריג שתינוק/פעוט שרגיל להירדם בהנקה מתקשה להירדם בדרכים אחרות. הרבה פעמים זה משהו שצריך ללמד אותו, ולא בא לבד.
את הראשונה הרדמתי עם נדנודים וכשהגיע הזמן גמלתי אותה מהנדנודים (פשוט הפחתתי את מספרם בהדרגה עד שירדתי לאפס). עם השנייה והשלישית אני כבר לא זוכרת מה היה. אבל כולן נגמלו מהנקה הרבה אחרי שגמלתי אותן מהירדמות בהנקה.
לצפיה ב-'את זה הם לא ניסו עדיין '
את זה הם לא ניסו עדיין
21/10/2017 | 15:22
1
119
אבל אני לא יודעת כמה זמן יחזיקו ככה. היא מתנהגת כבר חודשיים כמו בשבוע הראשון. וזה בלתי נסבל היא חוזרת גמורה ועצבנית והכל הורס את כל האווירה בבית . אי אפשר ככה . חשבתי לפנות לנוירולוג.
לצפיה ב-'לנוירולוג? מאיפה הגיע הרעיון הזה?'
לנוירולוג? מאיפה הגיע הרעיון הזה?
21/10/2017 | 15:29
115
כמו שאמרתי לגבי הראשונה שלי, אם מצליחים להרדים אותה על הידיים, אז מתחילים על הידיים ומקצרים את הזמן על הידיים עד שבסוף היא נרדמת בעצמה. אפשר גם לנסות לתת לה חפץ כלשהו (בובה/חיתול) שהיא תקשר עם ההירדמות. צריך רק סבלנות והתמדה.
לצפיה ב-'אני מאוד מקווה שלא הפסקת הנקה בגלל הגן או הגננת...'
אני מאוד מקווה שלא הפסקת הנקה בגלל הגן או הגננת...
21/10/2017 | 17:33
1
149
אלא שזה באמת זה הגיע מתוך רצון שלך.
וגננת שמכוונת אמא להפסקת הנקה מהסיבה שציינת זה לא לעניין וזה משום חוסר אונים שלה ובטח לא אשמת הילדה. וחד משמעית אני מציינת כאן שההנקה היא לא הסיבה לחוסר יכולת להרפות. ואם כבר אז להפך - היא זאת שמאפשרת לילדתך אח"כ את המנוחה הרגשית שנדרשת עבורה אחרי כמה שעות של חוסר מנוחה בגן.
 
יש פה משהו שהילדה מנסה לאותת אליו וצריך לשים לב לזה מעבר לכל הפרטים -
בגן לא מתאפשר עבורה סיפוק של צרכים פיסיים משמעותיים  - אוכל ושינה. את עצמך מבינה ומרגישה שיש כאן משהו שלא מתקיים ושאיננו מאפשר לה הרפייה, וזה לגמרי מדוייק מה שאת אומרת.
בשביל להיות פנויים להזנה פיסית ובשביל להיות מסוגלים להרדם אנחנו זקוקים להרפות. מערכת העצבים צריכה להיות בהרפייה, הגוף צריך להיות רגוע, משוחרר ונינוח. זה מתאפשר לה כשהיא בבית. בגן - משהו לא עובד וצריך להבין מה. 
 
היכולת להרפות אצל ילדים (וגם אצל מבוגרים) מגיעה מתוך מקום עמוק ביותר שקשור קשר הדוק עם היכולת שלהם לסמוך על אלו שאחראים עליהם ולהרגיש איתם בבית. ואכן זוהי שוב מערכת העצבים שזקוקה לתנאים הנכונים של מנוחה והכלה על מנת להרפות.
 
ולכן דבר ראשון שאני ממליצה לבדוק - האם יש מישהי אחת מסויימת בצוות הגן שאליה היא יותר מקושרת ואיתה היא מרגישה יותר בנוח? אם כן היא זאת שצריכה להיות האחת שבאופן קבוע מרדימה אותה וגם מאכילה אותה. לאט וב ס ב ל נ ו ת. גם אם זה לוקח זמן. וצוות הגן צריך להתארגן כך שלוקח בחשבון מראש את הצרכים הייחודיים של בתך על מנת שיוכל לספק אותם. גם אם זה לוקח יותר זמן ממה שחשבו.
 
דבר שני, מערכת העצבים מושפעת גם מסטרס שקשור גם בהצפה של גירויים. אצל ילדים מסויימים ישנה רגישות גבוהה יותר מאשר אצל אחרים לגירויים חושיים. מה קורה בגן מהבחינה הזאת? כמה ילדים בגן?- חשוב מאוד להבין כי ייתכן ומשפיע ביותר. האם ההרדמה מתקיימת בתנאים של אור/ חושך? מה לגבי ריחות? רעש? צריך לקחת את כל אלו בחשבון. אולי היא מגיעה לשינה כבר מוצפת? אולי שעות השינה שלה שונות?
 
אם תכתבי לי אוכל לכוון אותך עוד. אפשר להביא לילדה מצעים עם ריח מוכר מהבית. לנסות להרדים אותה על הידיים כשהמצעים עוטפים אותה או שהיא עליהם.  
 
אם היא כל היום ממורמרת - אין לה מנוחה. זה גלגל. מתוך כך שהיא לא חווה מנוחה פנימית היא עצמה איננה יכולה להרפות ואז שוב היא לא במנוחה פיסית וזה משפיע גם על הרצון לאכול.
איך היא נפרדת ממך בבוקר?
בשלב כזה ממליצה מאוד להעזר בתמציות פרחי באך להרגעה ולהגנה חושית קודם כל. במקביל לבדוק לעומק את חוסר המנוחה. הבעיה היא לא (!!) עם הילדה ובוודאי לא עם ההנקה, אלא שיש לילדה "בעיה" - התמודדות/ קושי כלשהו שצריך להבין מהו על מנת לעזור לה.
אנסה לעזור כמיטב יכולתי כאן אם תכווני אותי.
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על תגובה כל כך מפורטת ,'
תודה על תגובה כל כך מפורטת ,
21/10/2017 | 17:52
129
אחרי שהיא תירדם אני ממש אשמח לענות לשאלות שלך ואשמח לשמוע ממך עוד
לצפיה ב-' אירוחים בפורום '
אירוחים בפורום
18/10/2017 | 17:57
13
173
אני רוצה להביא לפורום אורחים שונים מקצועיים בתחום של הורים וילדים.
מאחר ואני לא מכירה כל כך את הנושא ואיך זה מתקבל בפורום אשמח שתאירו את עיניי - האם יש רצון מצידכן באירוחים שכאלו?
האם מהניסיון של הפורום בעבר אכן יש היענות והעלאת שאלות מצד משתתפים?
אני לא רוצה ליצור מצב שבו אני מזמינה אורח ואין לו כל כך תעסוקה...
 
אני באופן אישי מתעניינת מאוד בנושא של העולם הפנימי והרגשי של ילדים
ומתוך כך גם אוהבת לקרוא וללמוד על כלים שונים ולא קונבנציונליים שעוזרים לנו ההורים ליצור קשר עם העולם הפנימי של הילדים ובעזרתם לפתח את התקשורת איתם ולטפח קרבה רגשית. יש לי כמה רעיונות לאורחים שמגיעים מהעולמות האלו אבל חשוב לי לדעת האם יש עניין גם מצידכן?
 
חוץ מזה חשבתי גם על התחומים הבאים בהקשר של ילדים:
רכיבה טיפולית
ריפוי בעיסוק
תזונה ונטורופתיה
טיפול פסיכולוגי
 
מה דעתכן?
מעניין? לא מעניין? תנו לי כוונים בבקשה  
לצפיה ב-'אני בעד'
אני בעד
21/10/2017 | 13:53
8
132
לא יודעת להגיד מה היה בעבר
לצפיה ב-'מה היה מעניין אותך מכל מה שציינתי'
מה היה מעניין אותך מכל מה שציינתי
21/10/2017 | 17:37
7
91
או אולי משהו אחר?
לצפיה ב-'הכל '
הכל
21/10/2017 | 19:17
6
103
וגם יועצת שינה, מישהי שמבינה ביחסים בין אחים, מומחה להרטבת לילה.
מומחה להפרעות קשב וריכוז, מומחה לויסות חושי.
כמו שאמרתי , הכל
לצפיה ב-'מומחית ליחסים בין אחים! מעולה! מי בעד? '
מומחית ליחסים בין אחים! מעולה! מי בעד?
21/10/2017 | 20:41
5
108
רעיונות מצויינים כל מה שכתבת תודה רבה!
העלת לי רעיון על מישהי שאני מכירה מומחית ליחסים בין אחים, אולי באמת נתחיל עם זה. אבל רוצה לדעת אם יש ביקוש אז בבקשה תצביעו?
מי עוד בעניין?
 
לצפיה ב-'בעד!'
בעד!
22/10/2017 | 09:55
62
וגם איך להתמודד עם תסכולים של הילדים (למשל פרפקציוניזם בהתהוות... טרו סטורי)
לצפיה ב-'בעד!'
בעד!
22/10/2017 | 12:53
10
לצפיה ב-''
22/10/2017 | 13:18
5
לצפיה ב-''
23/10/2017 | 11:44
4
לצפיה ב-''
23/10/2017 | 16:34
2
לצפיה ב-'נשמע מעניין'
נשמע מעניין
22/10/2017 | 21:19
50
לא יודעת מה היה בעבר אך בשבילי מעניין הצד הרגשי  והנפשי של הילד כשמתעצבן כשלא מוכן לחכות ועוד תחומים נוספים
דיבור . מתי נחשב לאיחור
קנאה בין אחים
איך לתת להם הרגלים
איך להציב גבולות
לצפיה ב-'תזונה (כולל בררנות באוכל)'
תזונה (כולל בררנות באוכל)
23/10/2017 | 11:57
10
לצפיה ב-'בהחלט כן'
בהחלט כן
23/10/2017 | 16:36
36
הייתי שמחה לקבל כלים לגבי יחסים בין אחים, כפי שצוין פה, וגם בנושאים של תקשורת מקרבת, השתלבות במסגרות ויחסים חברתיים בגן, וכדומה. 
לצפיה ב-'תודה לכולכן! זה עוזר מאוד ואם יש עוד רעיונות אז תכתבו'
תודה לכולכן! זה עוזר מאוד ואם יש עוד רעיונות אז תכתבו
23/10/2017 | 19:17
47
נעבד את הכל ונעדכן בקרוב
לצפיה ב-'מאיזה גיל משאירים את הילדה לבד במפגש אחרי צהריים?'
מאיזה גיל משאירים את הילדה לבד במפגש אחרי צהריים?
19/10/2017 | 10:45
6
245
ילדה בת 4, שבוע שעבר הזמנו בפעם הראשונה ילדה מהגן -שלא הזמנו בעבר.
אביה דופק בדלת, אני פותחת את הדלת, הילדה נכנסת, האבא עומד בפתח, אני מזמינה אותו להיכנס, והוא עונה לי: 
"אשתי מחכה לי למטה באוטו...." 
אני המומה... והוא ממשיך: "מתי לבוא לקחת אותה....?"
אני ובעלי היינו המומים. ההורים לא מכירים אותנו, לא מכירים את הבית שלנו, לא מכירים את הילדה שלנו...איך הם משאירים את הילדה שלהם והולכים??
 
אנחנו מגזימים?
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
19/10/2017 | 12:12
1
226
מנחשת שזו לא הילדה הבכורה שלהם.
אם ההורים "זורמים" והילדה גם אפשר טכנית לנהוג כך. יש ילדים שבגיל 4 אין להם בעיה להישאר לבד. אצלי גם בגיל 6 בקושי משחררים.
בעיניי, מעבר לעניין הבטיחותי יש כאן גם עניין של נימוס, ולו למראית עין. אין לי בעיה להשאיר ילדים אצל מכרים שעושים לי טובה ולברוח, אבל במפגש ראשון לא הייתי עושה את זה
לצפיה ב-'כן! חידדת לי מה הפריע לי'
כן! חידדת לי מה הפריע לי
19/10/2017 | 12:20
219
זה שהם פשוט הניחו שזה בסדר מצידי , ועשו זאת  בלי לוודא איתי.
בנוסף, הפריע לי שעשו זאת כלפי הילדה שלהן, עד כמה שהיא זורמת ונוחה ,
אולי דווקא עם הילדה שלי, בבית שלי, היה לה קשה...
 
 
לצפיה ב-'אנחנו עוד לא משאירים'
אנחנו עוד לא משאירים
19/10/2017 | 14:19
2
202
הדרדס בן 4 וחודשיים עוד לא מוכן להישאר לבד ואני לא מתעקשת איתו.
עוד לא היו אצלנו חברים שרצו להישאר בלי ההורה אז לא נתקלתי בדילמה אבל בטוח לא הייתי משאירה פעם ראשונה לבד אצל חבר שאני לא מכירה וגם הפוך לא בטוחה שהיה נוח לי שפעם ראשונה היו משאירים ילד שאני לא מכירה אצלי.
אם זורם טוב לא חושבת שהיה מפריע לי שאחרי חצי שעה ההורים ילכו והחבר ישאר.
לצפיה ב-'איך בודקים בנימוס האם ההורים נשארים או מצפים ממני להישאר?'
איך בודקים בנימוס האם ההורים נשארים או מצפים ממני להישאר?
19/10/2017 | 21:43
1
182
בן 4 וחודשיים, רוצה להתחיל לקבוע. הוא ילד ביישן אבל יודע להסתדר. ביום הולדת שחגג אחד מילדי הגן הישן נשאר לבד בלי קושי. לא נראה לי נכון להישאר יותר מרבע שעה. מצד שני, גן חדש ואני לא מכירה הורים. והילדים עוד לא ממש חברים שלו.
אבל איך מבררים בעדינות מה מצופה ממני? 
אגב, לארח עוד פחות מתאים לי. כל המטרה שהילד יהיה עסוק ואני אטפל בשאר. לא שאנטוש את כולם ואארח איזו אמא שאני לא מכירה.
לצפיה ב-'אני חושבת שהכי טוב פשוט לשאול באופן ישיר'
אני חושבת שהכי טוב פשוט לשאול באופן ישיר
20/10/2017 | 20:07
143
זה גיל כזה שממש לגיטימי להשאיר וממש לגיטימי להישאר איתו... גם שלי בגיל הזה ואני פשוט שואלת בפירוש כשקובעים- מתאים שאם אחרי כמה דקות היא תאפשר, אני אלך?
אם זה אכן הסיכום, אני מקפידה להכין אותה לזה, וגם להישאר בסביבה למקרה שיהיה משבר (תכלס לא קרה לי... רק ליתר בטחון).
לצפיה ב-'אני רואה משהו אחר (או נוסף, תלוי איך מסתכלים)'
אני רואה משהו אחר (או נוסף, תלוי איך מסתכלים)
21/10/2017 | 11:33
180
הילדה היא זאת שצריכה להרגיש בנוח ולכן היא צריכה הנחייה והכוונה מהאבא שלה במקום זר מול אישה זרה , גם אם היא משחררת בקלות וגם אם המקום הזר הוא הכי נעים שבעולם.
זה בעיני מה שנקרא - להעביר את 'מקל ההובלה' מהאבא אלייך כמבוגרת האחראית לפרק הזמן הקצר עד שחוזרים לקחת אותה. שתדע איך קוראים לך, שתרגיש בנוח שהיא יכולה לפנות אלייך אם היא צריכה משהו (פיפי? צמאה?) וכו'.
מרגיש לי שזה קצת להיות "אבודה"...
 
איך באמת היה לה אצלכם?
לצפיה ב-'הקטן לא מוכן ללבוש עליונית בבוקר'
הקטן לא מוכן ללבוש עליונית בבוקר
18/10/2017 | 08:58
7
224
כל בוקר אנחנו מתארגנים בכיף, עד השלב שבו אני מנסה להלביש לקטן את העליונית. הוא מתנגד בטירוף!
לא נותן לשים, מנסה להוריד.
אין ברירה, ממש קר בחוץ, אז אני מלבישה בכוח ולוקחת אותו בוכה עד האוטו, רק שם הוא נרגע.
ניסיתי לשים לו משהו בטלוויזיה, לדבר איתו, להראות שכולם לובשים. ופשוט לא מצליח לי.
תחתונים, מכנסיים וחולצה קצרה הוא לובש בלי שום בעיה.
הוא לא מדבר כמעט כך שאי אפשר לשאול איתו מה מפריע לו. בן שנתים וקצת.
יש למישהי רעיון?
לצפיה ב-'רעיונות'
רעיונות
18/10/2017 | 09:24
3
176
את יכולה להלביש לו טריקו ארוך במקום חולצה קצרה.
את יכולה לתת לו לבחור בין 2 עליוניות.
וגם... לתת לו ללכת עם קצר, לא נראה לי כל כך נורא.
לצפיה ב-'אסור לו להצטנן'
אסור לו להצטנן
18/10/2017 | 11:42
2
214
הוא אחרי ניתוח כפתורים כי הצטברו לו נוזלים באוזניים בגלל שהיה מצונן הרבה כשהיה תינוק
לצפיה ב-'קור לא גורם לצינון'
קור לא גורם לצינון
18/10/2017 | 15:07
175
זוהי עובדה מדעית.
אם פעם אחת יהיה לו קר,  לאחר מכן הוא יסכים ללבוש עליונית.
לצפיה ב-'גם אני מאוד רגישה באזניים דווקא מכיוון הרוח. אז חובשת כובע'
גם אני מאוד רגישה באזניים דווקא מכיוון הרוח. אז חובשת כובע
20/10/2017 | 10:09
109
ובכל אופן הייתי מנסה שני דברים:
להלביש לו חולצה ארוכה כי משומה יש להם פחות התנגדות כשזה כביכול חלק מהביגוד ה"אמיתי"
מלבישה אותו חם ובגן מחליפה לו.
לצפיה ב-'מה הוא כן מסכים ללבוש מעל? '
מה הוא כן מסכים ללבוש מעל?
18/10/2017 | 15:28
2
45
לצפיה ב-'כלום'
כלום
20/10/2017 | 14:16
1
145
ניסיתי חולצה עבה בלי ריצרץ. זה הקל עלי אבל הוא התנגד. ניסיתי לשים כובע או קפוצון של העליונית, גם לא מוכן
לצפיה ב-'מבאס ..'
מבאס ..
21/10/2017 | 11:04
101
יכול להיות שעניין המעבר מקצר לארוך מציק לו,
ויכול להיות משהו אחר שייתכן ותביני רק בדיעבד.
כרגע אם קר וצריך לשים שכבה נוספת אז אין ברירה...
במצב כזה אני הקדמתי להסביר לפני שעשיתי , ש- אמא עומדת לשים (במקרה שלך) עליונית, אני יודעת שאתה לא אוהב את זה ולכן אשתדל להיות עדינה כמה שאפשר.
זה לא אמור לפתור את הבכי והמחאה, אבל כן ליצור תחושה מכבדת שאמא בעדי ומבינה וההרגשה היא מרגיעה יותר.
 
לצפיה ב-'אפשר לפנות להתפתחות הילד בלי הטפסים של הגננת?'
אפשר לפנות להתפתחות הילד בלי הטפסים של הגננת?
19/10/2017 | 21:39
5
126
מישהו יודע מה אפשר לעשות אם הגננת רוצה לחכות חודש עד שתכיר את הילד וגם אז תמלא רק אם תזהה קושי?
עם כל הכבוד, אני רוצה אבחון של מאבחן מקצועי.
אז אני לא רוצה לחכות כי גם התורים ארוכים בטירוף. וגם אולי היא תחליט שהיא לא רואה סיבה.
לצפיה ב-'לא. תעשי אבחון פרטי'
לא. תעשי אבחון פרטי
31/10/2017 | 09:37
4
7
לצפיה ב-'אבחון פרטי? '
אבחון פרטי?
06/11/2017 | 22:44
3
6
בלי התורים של התפתחות הילד? איפה עושים אבחון פרטי?
לצפיה ב-'תלוי איזו בעיה את רוצה לאבחן / לפסול'
תלוי איזו בעיה את רוצה לאבחן / לפסול
07/11/2017 | 06:24
2
לצפיה ב-'אצל כל מרפאה בעיסוק פרטית כמובן, אלא מה'
אצל כל מרפאה בעיסוק פרטית כמובן, אלא מה
07/11/2017 | 10:34
1
4
לצפיה ב-'אבל אז הבעיה שהיא מבינה רק בתחום שלה'
אבל אז הבעיה שהיא מבינה רק בתחום שלה
07/11/2017 | 11:04
2
לדעתי, עדיף צוות
לצפיה ב-'פחדים'
פחדים
15/10/2017 | 09:16
8
308
בוקר טוב.
הבן שלי עוד מעט בן 6 - כבר לא פעוט, אבל יש כאן אמהות מנוסות, אז אני מקווה שאולי מישהי תדע לעזור...
 
יש לו פחדים וזה מתבטא בעיקר בשני דברים:
1. כשהוא רואה טלוויזיה, ומופיע חייזר, נחש, מפלצת וכדו' - הוא קם ונעמד בקצה החדר מסתכל מרחוק עד שזה עובר. מדובר על סדרות ילדים תמימות לחלוטין כמו מפרץ ההרפתקאות - הוא לא רואה דברים באמת מפחידים. אפילו אם הוא רואה דורה, הוא נבהל מחטפני... יש לו את זה מגיל מאד צעיר, אבל ציפיתי שזה כבר יעבור בגיל כזה. רוצה לציין שלרוב הוא לא רוצה שאני אכבה או אעביר למשהו אחר, אבל הוא בורח ונעמד רחוק.
2. בחודשים האחרונים פיתח פחד מחושך. הם ישנים בחדר עם מנורת לילה קטנה, אבל זה לא מספיק (הוא בעצם היה רוצה לישון באור). הוא רוצה שאשב לידו עד שהוא נרדם כי הוא מפחד. האם יש דרך לטפל בזה? או פשוט לשתף פעולה ולשבת לידו כל ערב?
 
תודה
לצפיה ב-'פחדים'
פחדים
15/10/2017 | 18:09
5
154
אז אני עונה גם כאמא וגם כאשת מקצוע (יועצת להורים ומטפלת רגשית),
הרבה מתוכניות טלויזיה שנראות לנו תמימות וילדיות הן מורגשות כמפחידות ומבהילות אצל ילדים רכים ובהחלט גם אצל גדולים יותר כמו בגיל של בנך. הקטעים המותחים מלווים גם במנגינות/ צלילים יוצרי מתח , המראה או ההפתעה של הדמויות המפחידות גם הוא משפיע, וכו' , ולכל ילד הקצב שלו והדברים המסויימים מאוד שמשפיעים דווקא עליו רגשית לעומת ילד אחר שיהיה מושפע מדברים אחרים.
צריך לזכור שההתפתחות הרגשית שונה מאוד מהתפתחות פיסיולוגית / לפי גיל,
וכמו כן במיוחד בכל הקשור לפחדים - הם אכן "לא הגיוניים" במרבית המקרים ומגיעים ממקום מאוד עמוק ולא מודע בתוכינו.
ועל כן הרבה פעמים יש בלבול ואי הבנה סביב הנושא ונראה לנו שהילד כבר "גדול" לפחדים מסוג כזה או אחר, וזה כאמור משום הפער הזה והקצב השונה לעיתים של התפתחות רגשית שהוא טבעי ונורמלי לחלוטין , וגם משום שרגש זוהי חוויה סובייקטיבית לגמרי.
 
את מציינת שהוא פוחד ויחד עם זאת עדיין צופה במה שמפחיד אותו רק מרחוק - מאחר והוא כבר "גדול" אז במקרה הזה נשמע לי שהוא מצא לעצמו דרך להתמודד עם הפחד וזה בהחלט סוג של פתרון.
ההתמודדות המיטיבה היא למצוא בתוכך את האומץ להתמודד עם הפחדים ולעבור דרכם, משם מגיעה היכולת לגבור עליהם ולהתקדם בסופו של דבר.
 
יחד עם זאת כל הנושא של הפחדים זה מקום מאוד מאוד עדין ורגיש והרבה פעמים אין לילד (בכל גיל) יכולת לווסת את עצמו רגשית מולם מבלי להיות מוצף , או מאידך - קורה שאף אין יכולת להתמודד איתם, וזה בסדר, יש לתת את הזמן הדרוש ליכולת הרגשית להגיע.
וכאן התפקיד שלך הוא לשים לב שזה לא מציף אותו (כי נראה שלהתמודד בנושא של הטלויזיה זה בסדר לו ואפשרי). אני מציינת זאת משום שיכול להיות (רק יכול להיות) שיש קשר בין שני הפחדים שציינת - הפחד מהחושך מגיע משום הפחד מהדמויות.
 
אז אני הייתי עושה 2 דברים: ראשית בהחלט הייתי נשארת לשבת לצידו עד שנרדם כדי לספק "תקופת רגיעה". תוך כדי הייתי בודקת איתו מה יכול להקל עליו ואם למשל נדרשת מנורת לילה עם אור קטן כדי שירגיש בטוח יותר לחזור לישון אז בהחלט לארגן.
מאחר ובנך כבר גדול את יכולה לבדוק אם מרגיש בנוח לשוחח איתך על הנושא כדי שאת תוכלי להבין מה עוד יכול לעזור לו לשינה וגם לדבר על הפחדים.
 
אם יווצר מצב שבו הוא משתף אותך ומספר לך על הפחדים שלו זה מצויין. התפקיד שלך הוא להקשיב לגלות הבנה אמיתית גם אם זה נראה לך לא הגיוני... לא להבהל ובעיקר - לא לנסות "לפתור" את הפחדים שלו כי אי אפשר לפתור משהו אמוציונלי בדרכים רציונליות. ברוב המקרים זה פשוט יוביל לסגירות מצד הילד וכאן חשובה מאוד הפתיחות כדי שהוא יוכל "לעבד" את החוויות הרגשיות ושאת תוכלי לקבל הצצה והבנה של עולמו הפנימי וגם להיות ועם "אצבע על הדופק" אם צריך.   
 
פרט לכל אלו יש דרכים טבעיות ופשוטות להקל על פחדים של ילדים במידה וזה נדרש. אחד מהם אלו תמציות פרחי באך והם זמינים כמעט בכל בית מרקחת, אבל יש עוד דברים. אם תרצי וזה מדבר אלייך אז תכתבי לי (בפרטי) ואכוון אותך בשמחה מה מתאים. הניסיון המקצועי שלי עם פרחי באך הוא מצוין , יש לקחת בחשבון שהם לא באים במקום המענה שלך (כל מה שכתבתי קודם) כאמא שביכולתה לתת את המענה הרגשי המדוייק בזכות היותך האימא
 
אם יש לך שאלות על מה שכתבתי אשמח לענות!
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המפורטת'
תודה רבה על התשובה המפורטת
16/10/2017 | 12:43
4
67
לגבי הטלוויזיה, אני פשוט אניח לזה. 
 
לגבי הלילה - כשאנחנו מדברים על זה, הוא אומר שהוא לא אוהב את החושך, רק את האור. הוא מפחד ממפלצות וכדו', ואומר שיש לו חלומות מפחידים (לדעתי הוא לא מתכוון לחלומות, אלא למחשבות עד שהוא נרדם - הוא מתייחס לזה כחלום). כרגע לרוב אני יושבת איתם עד שנרדמים. לפעמים אני מנסה רק לבוא כל כמה דקות "לבקר" ולהגיד שוב לילה טוב. יש ימים שזה גם בסדר (למרות שתמיד הוא יעדיף כמובן שאשב איתם - ואז הוא הולך לישון בלי בעיה).
אני מתלבטת האם לנסיונות שלי לפעמים לא לשבת איתם אלא רק לבוא כל כמה דקות יש ערך, או שעדיף להניח לענין ופשוט לשבת שם כל יום. אולי אני סתם מקשה עליו עם הנסיונות שלי. מה את חושבת?
 
פתאם חשבתי על זה שבבית באופן כללי הוא לרוב לא רוצה להיות לבד. אם הוא משחק בסלון ואני הולכת עם הקטן לשירותים, הוא הרבה פעמים יבוא איתי גם. או לחילופין, ירצה להיות במקום שהוא יכול לראות אותי (המקום היחידי שממש לא אכפת לו להיות לבד זה מול המחשב כשרואה טלוויזיה...). אני מניחה שגם זה קשור לכל העניין.
 
חייבת לציין שבסך הכל בתחושה שלי הוא מתמודד עם הדברים. הוא לא היסטרי או מאד לחוץ. הכל נעשה ברוגע. כלומר גם כשהוא מפחד, זה לא נותן תחושה שהוא מוצף רגשית.
 
האם נראה לך שאני יכולה להניח לדברים לזרום כמו שהם בינתיים? אולי הגיל יעשה את שלו? או שאולי כדאי לשקול טיפול כלשהו?
 
תודה
לצפיה ב-'אני חושבת שפחדים הם חלק מהחיים'
אני חושבת שפחדים הם חלק מהחיים
16/10/2017 | 15:16
1
65
לגבי הטלוויזיה - נראה שהוא מצא לעצמו את המרחק המתאים שמאפשר לו להתמודד.
לגבי הלילה - לפעמים טקסים קטנים יכולים לעזור. אולי אבן חלומות קטנה מתחת לכרית, לוכד חלומות רעים, לחש קסם לגירוש מחשבות רעות, בובת אריה ליד המיטה... מה שעולה בדעתכם.
אצלי בן שש וחצי, ותמיד יעדיף שמישהו יבוא איתו לכל מקום. מעבר לאי הנוחות שזה גורם לי לא עלה בדעתי שזה מצריך טיפול. אני די בטוחה שזה לא יהיה כך לנצח. באופן כללי הוא הססן וחששן. אני מתבאסת בשבילו, כי נראה לי שזה מקשה על החיים, אבל חוץ מלנצל הזדמנויות לחיזוק, לא נראה לי שיש משהו שיגרום לשינוי מהפכני. עניין של אופי
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/10/2017 | 08:27
33
זה באמת עניין של אופי כנראה... 
לצפיה ב-'תראי, אני מאמינה גדולה בהתפתחות וצמיחה פנימיים '
תראי, אני מאמינה גדולה בהתפתחות וצמיחה פנימיים
17/10/2017 | 09:03
1
65
של הילדים, וההתפתחות הזאת מתרחשת באופן טבעי כמו כל דבר אחר בטבע. בכוחו של ילד להתגבר בעצמם על מכשולים כמו פחדים, והתפקיד שלנו להיות קשובים אליהם ולספק להם את התנאים הנחוצים שאלו הם הצרכים שלהם - צרכים פיסיים כמו מזון, אבל כאן אנחנו מדברות על צרכים מסוג נוסף ,רגשיים, כמו הידיעה של ילד ש'אמא ואבא מבינים מה עובר עליי ואני יכולים לסמוך עליהם תמיד' - וזה על מנת שהצמיחה הטבעית הפנימית שלהם תתאפשר.
 
אז בהקשר הזה כשאת שואלת לגבי הניסיונות לא לשבת איתו בלילה אני אפרט -
הצורך הרגשי שלו הוא בתחושת בטחון שהוא חש מעצם הקרבה שלך אליו כאימא שלו. את גם מציינת שהוא נרדם כך בקלות .
המענה שלך אליו כדאי שיהיה ממקום נדיב ושמבין את הצרכים הרגשיים שלו. ולכן אם כאמא את מרגישה שהישיבה לידו יותר מרגיעה אותו ואת מצליחה למצוא את המקום הזה בתוכך של נדיבות כלפיי העניין - אז זה המענה האולטימטיבי, גם אם זה לא מתאפשר באופן קבוע.
ואם נניח אכן לא מתאפשר לך לשבת איתו לפני שנרדם, אז נשמע שמצאת מענה הולם , את מגיעה לבדוק אותו כל כמה דקות ומספקת בכך כמו "גשר" עבורו של ידיעה בטוחה - אמא מגיעה כל כמה זמן וזה מרגיע.
כך שלגבי שאלתך - האם לעשות ניסיונות לפעמים לא לשבת איתו - לדעתי, יש בזה משהו "מאולץ" ולפיכך פחות קשוב ומכוון צרכים.
 
אני באופן אישי לא חושבת שצריך לרוץ עם הילד לטיפול על כל דבר מאחר וכאמור, יש להם את היכולת הפנימית לצמוח ולהתגבר על קשיים ואתגרים ולכל ילד יש את הקצב שלו.
אם בכל זאת את חושבת שונה אז אני הייתי ממליצה על טיפול שלא עובד ישירות עם הילד והפחד אלא בעקיפין כמו - שיאצו לילדים, רפלקסולוגיה, הילינג, תמציות צמחים למינהן וכו'. אם תרצי המלצות למטפלים אשמח לעזור.
 
סבלנות והקשבה והדברים יתקדמו בקצב המדוייק ביותר
 
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/10/2017 | 12:05
34
על התשובות המועילות והסבלניות
לצפיה ב-'זה מזכיר לי משהו שקרה לי כשאני הייתי ילדה'
זה מזכיר לי משהו שקרה לי כשאני הייתי ילדה
16/10/2017 | 09:31
1
150
הייתי בערך בת 7 או 8, וראיתי בטלוויזיה סרט שהיה בו נחש שהכיש ילד אחד. בלילות שאחרי הסרט פחדתי לישון בלי אור כדי שלא יגיע נחש באמצע הלילה ולא אראה אותו וביקשתי מאמא שלי שתשאיר את האור דולק. הייתי די היסטרית על זה. אחרי 2-3 לילות כאלה, אמא שלי שאלה אותי מה קרה שפתאום אני רוצה לישון עם אור וסיפרתי לה על עניין הנחש. היא מייד אמרה "אה, אבל אנחנו גרים בקומה שנייה ונחשים לא יכולים לעלות במדרגות כי אין להם רגליים, אז הם לא יכולים להגיע לכאן". היא פשוט הפכה את התסריט שהיה לי בראש לבלתי אפשרי וזה הרגיע אותי לחלוטין 
אז נכון שזה לא בדיוק אותו הדבר כי אצלי היה מדובר בפחד נקודתי וחדש יחסית, אבל זה מראה שלפעמים הפתרון הוא כ"כ פשוט. לפעמים הילד רק צריך שיתנו לו דרך אחרת לחשוב על הדברים.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
16/10/2017 | 12:48
81
יש פחדים שבאמת ניסיתי להרגיע ככה.
הוא אמר שהוא פוחד מגנבים או שיבואו לחטוף אותו בלילה (אין לי מושג מאיפה הוא אפילו קיבל את הרעיון הזה ).
הסברתי לו שאנחנו גרים בקומה מאד גבוהה ואף אחד לא יכול להיכנס (אין סולם כ"כ גבוה), ושהדלת תמיד נעולה. מקווה שלפחות זה הרגיע את הפחדים האלו...
לצפיה ב-'בעיות בגמילה'
בעיות בגמילה
16/10/2017 | 11:48
6
148
בן שנתיים בחודש שבחצי שנה האחרונה אומר קקי כל פעם שעשה . לרוב הספקנו להוריד חיתול ועשה באסלה. פיפי עשה לעיתים נדירות. סוכות שעבר החלטתי לגמול למרות שהגננת טענה שלא מוכן. בהתחלה היה נהדר . לקחנו יזום לפיפי ולא היו פיספוסים. קקי ביקש ועשה. חזר לגן שם בהתחלה עשה ביום השני אמרו שמתאפק המון ואין שיתוף פעולה. ביום השלישי פיספס בגן לראשונה קקי ופיפי.בסוכות השני הבנתי שלקחת יזום זה לא גמילה אז נתנו לו לפספס. פיפי פיספס בלי סוף. מאז מסרב ללכת לאסלה בכלל. מתאפק המון ורק אחרי הרבה זמן לוקחת אותו. הוא ממש מתנגד וצריך לשדל ממש. אתמול קנינו סיר אז הסכים לעשות שם אחרי שידולים. קקי לא עשה יומיים. הגננת ממשיכה להגיד שלא מוכן ולהחזיר חיתול. אתמול לא פיספס בגן ולטענתם מתאפק עד ששמים חיתול בצהריים ואז עושה. אחר כך עשה פיפי פעם אחת. בערב התאפק עד שלקחתי אותו לסיר אחרי 3 שעות. בבוקר קם יבש ועשה פיפי בסיר. כשמפספס אומר מיד פיפי פיפי רטוב לי. לנקות אותי
איך ממשיכים? האם להחזיר חיתול?
לצפיה ב-'אם הוא מתאפק זה אומר שהוא שולט'
אם הוא מתאפק זה אומר שהוא שולט
16/10/2017 | 11:55
3
80
בעיני זה דווקא אומר שיש מצב לגמילה.
אנחנו שמנו סיר בסלון, ככה הוא רואה כל הזמן והולך לבד.
אנחנו התחלנו עם סיר ולא הלך ודווקא הליכה לשירותים עזרה לו להבין מה רוצים ממנו.
אז אולי הסיר יסדר לכם את הכל.
הייתי מחכה כמה ימים.
אגב, לא רואה בעיה לקחת ייזום.
שלי בגן לא הולך לבד ולא מבקש אלא רק אם לוקחים אותו. נראה לי לגיטימי בשלב הזה.
לצפיה ב-'עונה'
עונה
16/10/2017 | 13:09
2
73
גם שלי בגן הולך יזום. הבעיה שאמרו לי בבית לא לקחת יזום כי הוא צריך לבקש לבד. הוא באמת מתאפק ולכן גם אני חושבת שיש מצב לגמילה. מעצבנת אותי הגישה של הגננת. מה שמוזר שהפסיק לבקש קקי אחרי חצי שנה בה היה עושה רק באסלה ופתאום פיתח אנטי לאסלה/סיר. לא יודעת איך להוציא אותו מהאנטי. קנינו סיר לסלון ולאמבטיה אתמול. הסכים לעשות. נראה היום אם ילך לבד
לצפיה ב-'מה זאת אומרת חצי שנה?'
מה זאת אומרת חצי שנה?
16/10/2017 | 13:20
1
89
התחלת לגמול אותו לפני כמה שבועות, לא? אני ממש לא רואה בעיה שתמשיכי לקחת. בטוח יותר בריא מלהתאפק. בעיני, אם לילד לא בורח פיפי, הוא גמול.
לצפיה ב-'רשמית כן'
רשמית כן
16/10/2017 | 13:27
88
כבר חצי שנה עושה קקי באסלה. היה מבקש היינו מורידים חיתול והיה עושה באסלה. להוריד לגמרי התחלתי בסוכות שעבר
לצפיה ב-'השנקל שלי בנושא גמילה'
השנקל שלי בנושא גמילה
16/10/2017 | 20:23
1
98
גם אני גמלתי בגיל שנתיים. בחודש/חודש וחצי הראשון לחקתי יזום בבית ובגן לקחו יזום.
בשבועות הראשונים בגן היה סרבן אסלה והתאפק שעות עד שלא יכול יותר והיה מתרצה ועושה או שהיו מתחילות לברוח לו טיפות והיה מתבאס על הרטוב ורץ לעשות. והיו ימים שפשוט חיכה לחיתול צהריים. אנחנו לא התרגשנו והביקשנו מהצוות בגן לא להתרגש ואחרי שבועיים בערך זה גם עבר לו.

את מתארת ילד שיודע בדיוק מה מצופה ממנו. מסוגל להתאפק ולשלוט בצרכים. לדעתי אין שום סיבה לחזור אחורה לחיתול.
תקחי יזום. לאט לאט תגדילי את המרווחים כדי שיתרגל לבקש לבד. את יכולה אם חלף הרבה זמן להציע שיגש לעשות במעבר בין משחקים. לפני ארוחת ערב. ואל תתבאסי אם זה לא קורה בגיל שנתיים. הרבה ילדים נגמלים ולוקח להם עוד זמן עד שהם מבקשים יזום.
לצפיה ב-'תודה על העידוד'
תודה על העידוד
17/10/2017 | 09:59
59
אכן נראה שיש התקדמות. אתמול עשה פיפי בסיר כשבעלי הושיב אותו וקקי ביקש לבד ועשה. הבעיה לפעמים לא בא לו ומתנגד נחרצות. בעיקר בבוקר. היום קמנו ואמרתי לו בוא נוריד חיתול ונעשה פיפי. הבאתי לו את הסיר. הוא החזיר אותו לאמבטיה וצעק לא לא לא לא. אחרי שאכל הסכים לעשות בכיף. ממש קטע של מרדנות של אני מחליט לפעמים שאני לא יודעת אם להתעקש או לוותר.אגב כבר יומיים קם יבש מהלילה ואתמול ממש התעצבן ששמתי לו חיתול בלילה. לא חיתול לא חיתול
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:57
10
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'חייבת לחלוק איתכן משהו מצחיק שהילדה אמרה אתמול.'
חייבת לחלוק איתכן משהו מצחיק שהילדה אמרה אתמול.
15/10/2017 | 10:18
1
256
היא צפתה בפרק הראשון של סדרה ישנה של הקוסם מארץ עוץ, אבל משום מה לא הצליחה לזכור שלגיבורה הראשית קוראים דורותי.
אז כשנגמר הפרק היא ביקשה עוד פרק של "ברלה" (berale, כמו החילזון).

אז אחרי שגמרתי להתגלגל מצחוק הסברתי לה שקוראים לה דורותי, לא ברלה.

בהמשך הערב היא שוב ניסתה להיזכר בשם של הילדה, והפעם קראה לה "ברלי" (beralee)

נו, גם זה שיפור.

 
לצפיה ב-' איך הגיעה לברלה???'
איך הגיעה לברלה???
15/10/2017 | 18:16
48
לצפיה ב-'אמא את פיפי אבא אתה בטטה???'
אמא את פיפי אבא אתה בטטה???
13/10/2017 | 15:23
8
340
שבת שלום, שנה טובה לכולם.
אובדת עצות
ניסיתי את שיטת ההתעלמות אבל בן ה 3וחצי שלי יכול במשך 10דק להגיד אמא את פיפי אמא את קקי אמא את שילשולים אמא את בטטה אבא אתה חצוף אבא אתה בטטה.. סתם על היום זורק מילים לאוויר 
לא לוקחת באופן אישי כמובן אבל זה מוציא מהכלים , התעלמות לא עוזרת.
לפני סוכות הגננת אמרה שהוא מדבר ממש לא יפה וכל היום אומר לילדים אתה בטטה.
ניסיתי לעבוד על זה בחג אבל זה לא מצליח 
לא התעלמות וגם לא להגיד אתה מדבר לא יפה ולכן לא תקבל...
:/ מה לעשות זה ממש מעצבן לשמוע את זה.
הוא סתם הולך בבית ואומר אמא את קקי גם מטומטמת לפעמים נפלט לו ואז אני מתעצבנת אבל לא עוזר כלום..
 
ושוב לא נעלבת יודעת שזה לא אישי
לצפיה ב-'אולי התגובה שלי לא הכי פופולרית'
אולי התגובה שלי לא הכי פופולרית
13/10/2017 | 17:15
1
262
אבל לא הבנתי למה לא להעניש אותו. הוא מנסה את הגבולות שלך, ואת, במקום להציב גבולות בצורה ברורה, מגיבה בהתעלמות או ברוגז. כלומר -מבחינתו, אין גבולות. לא ברור לי למה לא להגדיר את הגבולות בצורה ברורה: המילים 1-2-3 (פיפי, קקי, בטטה וכו) אינן מקובלות עלינו ולא יכולות להישמע בבית שלנו בקשר לאנשים. בפעם הבאה שהן יישמעו, יקרה 4-5-6 (לא תראה טלוויזיה, לא תצא לפארק, יבוטל מפגש עם חברים/ משפחה או כל סנקציה שנראית לך מתאימה). וזהו. להגיד פעם אחת, לבצע בדיוק כמו שאמרת, וזהו. ברגע שהוא יידע שהגבולות ברורים ותקפים, הוא לא יצטרך לנסות עוד.
לצפיה ב-'לגמרי'
לגמרי
21/10/2017 | 13:52
10
לצפיה ב-'האמת שזה כל כך אבל כל כך תואם גיל. אני חושבת שההתייחסות '
האמת שזה כל כך אבל כל כך תואם גיל. אני חושבת שההתייחסות
13/10/2017 | 17:24
2
243
גורמת לזה לצאת מפרופורציות.
ואני לא חושבת שצריך להתעלם לגמרי, אבל מספיק לומר "קקי ופיפי עושים בשירותים", או "אנחנו לא מדברים ככה בבית", וזהו. לתת לזה יחס, של העלבות/שיחות/או אפילו עונשים - זה לתת לזה נפח ויחס, (אפילו שליליים), שבעיני פשוט לא צריך לתת. לקרוא לך מטומטמת, זה דבר אחר לגמרי, אגב, וסביר להניח שהוא בכלל לא הבין מה הוא אמר.
ענייני הפיפי-קקי, הם ממש במקום, בגיל הזה.
אני ממש לא רואה מה ההגיון להעניש. עונש, אם כבר, צריך להיות (איכשהו) מחנך, או מלמד, או קשור.
לצפיה ב-'אז הגיוני שהוא ימשיך לפגוע באחרים?'
אז הגיוני שהוא ימשיך לפגוע באחרים?
13/10/2017 | 18:02
1
216
הילדים בגן נעלבים ברמה שהגננת שמה לב. אז בעיני זה כן מצדיק עונש.
לצפיה ב-'לפגוע באחרים? :D:D:D את רצינית?'
לפגוע באחרים? :D:D:D את רצינית?
14/10/2017 | 05:51
211
מסבירים לילד את המשמעות של המילים, קודם כל. מסבירים לו שוב, איזה מילים אפשר לומר לחברים ומה יקרה אם ימשיך לדבר כך לחברים (=הם לא ירצו להיות חברים).
אם זה קורה בגן, שהגננת תתמודד.
ואם הייתי שומעת שעל דבר כזה "מענישים" בגן, לא הייתי שולחת את הילד לגן כזה.
 
לצפיה ב-'ובכן..'
ובכן..
13/10/2017 | 18:44
196
חכמה ממני אמרה לי פעם אחת ככה ואצלי זה גם עבד:
בפעם הבאה שהוא יגיד אחת מהמילים, לרדת לגובה שלו ולשאול אותו בכנות גמורה, בלי כעס ובטח שלא להתעצבן, מה זה בטטה או קקי או פיפי? זה דבר טוב? 
תתפלאי, אבל אותה חברה שלי ששאלה את אחד מהתאומים שלה שהיו ביחד בתקופה הזו קיבלה את התשובה "אימא, קקי זה טוב מאד". כלומר, עם כל האירוניה שבדבר מבחינתו להגיד קקי זה היה דבר טוב. 
בקיצור, לשאול אותו.
אם הוא אומר שזה דבר טוב (בטטטה, קקי, פיפי וכו') להגיד לו שאת מבינה אבל שבבית/בגן/ בחצר וכן הלאה זה לא נחשב לדבר טוב ושלא כדאי להגיד. שאם הוא רוצה להגיד מילים טובות אז תחשבו יחד על מילים טובות להגיד. 
אם הוא אומר שזה דבר לא טוב, להגיד בקצרה ובאסרטיביות (לא בתקיפות) בצורה שלא משתמעת לשתי פנים" בבית/בגן/ בחצר לא ואמרים דברים כאלה. לא תוכל להישאר בחברתינו אם תגיד זאת שוב". אם הוא אכן חוזר על זה, להציב את הגבול. ללוות לחדר ולהגיד שהוא לא יכול להיות בחברתינו כשהוא מדבר ככה. לא לנעול או לסגור את הדלת חס וחלילה. ברגע שהוא יוצא להגיד "אני מזכירה לך שאם תדבר שוב את המילים הללו תחזור לחדר". 
זהו. להיות מאד עיקביים. 
ודבר נוסף, הוא למד שאם הוא אומר את זה אז הוא מקבל תשומת לב, תשומת לב שהיא שלילית אבל תשומת לב. רצוי שאם אכן את מלווה אותו לחדר ומגיבה על המילים הלא יפות, חשוב באותו יום ברגע שיש משהו חיובי וטוב שהוא עושה לתת הרבה תשומת לב על הדבר החיובי.  לשבח איך עוזר לסדר או איך ישב יפה ליד השולחן או איך שיחק יפה ולא להתייחס יותר לזה שהוא מדבר לא יפה. 
לצפיה ב-'כמה דברים...'
כמה דברים...
14/10/2017 | 10:41
186
קודם כל רוצה להגיד שהיכולת שלך לא לקחת את המילים באופן אישי היא ממש מבורכת... קל יותר לתת מענה יעיל כשמבינים שזה לא אישי.
 
דבר שני, את מציינת שהוא זורק מילים לאויר סתם. האם אכן סתם? ממליצה לבדוק כי זה גם חלק מלהבין איך להתמודד עם המצב. תבדקי - האם כועס באותו הזמן? האם מתוסכל? האם נעלב? האם משועמם? מה קדם לתגובות האלה שלו? ... (כרגע בהתייחסות שלי אני מתמקדת בבית בלבד).
 
בנוסף ובלי קשר בהכרח, לעשות בדק בית. לפעמים אנחנו ההורים או אחים/אחיות גדולים מדברים/ פולטים עם או בלי כוונה באופן כזה, לא קקי /פיפי .. אבל בסגנון מעליב שלא בהכרח מרגיש לנו כמעליב. אז לפעמים זה המצב ואנחנו לא מודעים, אז פועלים לתקן קודם כל
למשל אצלנו המילה בטטה מכוונת לעצלנות ולפעמים אנחנו צוחקים על עצמינו שאנחנו בטטות במצבים מסויימים. ילד קטן לא בהכרח מבין את המשמעות אבל כן יכול לקלוט שהמילה "מעליבה" מבלי להבין את הציניות וההומור סביב זה.
 
מסכימה מאוד עם מי שכתבה שמה שאנחנו מתמקדים בו - גדל (לטוב או לרע). ולכן צריך לנטרל את כל המיקוד וההתייחסות שהושמו שם . זה לא פשוט, זה מצריך איפוק ובגרות שלא להגרר אחרי ההתנהגות הלא בוגרת ... אבל זה משמעותי ביותר ולכן כשאת מציינת שניסית להתעלם ולא עבד , אז אני מציינת שזה לוקח זמן ... אבל בהחלט עובד היטב.   
 
ודבר אחרון, מה שאני הייתי עושה פשוט מתפנה לילד לעשייה משותפת כלשהי או פשוט אם את עסוקה אז תבדקי איך את יכולה לאפשר לו להיות לידך ואולי גם להשתתף ולעזור, ועל ידי כך את משנה את האווירה אוטומטית. תכווני אותו, תובילי אותו לעניין / עיסוק כלשהו לידך או איתך.
מאוד ייתכן שהוא צריך תשומת לב והתייחסות ברגעים האלה , אז לתת אותם ובנדיבות ואם אפשר - אז עוד לפני שהוא "מבקש" , כדי שלא יגיע למצב שבו ההתנהגות שלו כבר שולטת בו (עד כמה שזה אפשרי לילד בן 3 וחצי).  
 
אז זה לבינתיים כמה נקודות למחשבה,
ולפני שאמשיך אשמח לקרוא דעתך.
לצפיה ב-'וזה אמנם לא מעליב אותנו אבל אפשר להודות שזה מטריף?'
וזה אמנם לא מעליב אותנו אבל אפשר להודות שזה מטריף?
14/10/2017 | 17:51
159
"אני אזרוק אותך לפח"
אני פשוט אומרת "כרגע לא נעים לי לשמוע אותך כי אתה מדבר לא יפה אני מתרחק. כשתסתיים אז תבוא למצוא אותי". זה משקף איך זה גורם לי להרגיש, מוציא את העוקץ מתשומת הלב שמתמקד בדיוק למשפט הזה ובזה הקהל נגמר ומעבר לכך הם מוזמנים להוציא מהמערכת כמה שהם רוצים - אני לא שם בשביל לצפות בזה. אז הם מפסיקים.
לצפיה ב-'אינלציה'
אינלציה
14/10/2017 | 14:20
2
144
הבת שלי בת שנה ותשעה חודשיים כבר שבוע ימים מקוררת עם ליחה.
ניסיתי לעשות לה אינלציה אבל היא מקיאה לאחר מכן והיא ממש צורחת רק שאני מוציאה את המכשיר מהקופסה.
יש לכן רעיונות איך ניתן לעשות אינלציה בצורה מהירה?
ניסיתי שירים , ניסיתי לכסות את המכשיר עם כרית שלא תקשיב לרעש , ניסיתי לעשות כאילו לעצמי שום דבר לא עוזר....
לצפיה ב-'אנחנו מרשים לראות טלויזיה'
אנחנו מרשים לראות טלויזיה
14/10/2017 | 15:44
1
142
יש תכנית שרואים אותה רק כשעושים אינהלציה, קוראים לה טוטיטו. אצלנו זה עבד נהדר.
אגב, כשהיא מקיאה, היא גם מוציאה המון ליחה. תשימי לב שאחרי זה היא נושמת הרבה יותר טוב.
מצד שני, מקיאים גם כשאין מספיק חמצן. אז תוודאי שזה לא בגלל זה.
לצפיה ב-'ועוד משהו: עושים אינהלציה לפני האןכל'
ועוד משהו: עושים אינהלציה לפני האןכל
14/10/2017 | 15:46
139
במיוחד אם היא מקיאה אחרי.
לצפיה ב-'בעיות הגמילה'
בעיות הגמילה
12/10/2017 | 16:21
3
155
אז הקטן נראה מתקדם בצעדי ענק לקראת גמילה, ופתאום נעצר.
מצד אחד, חל שיפור בגן: אתמול רק פעם אחת ברח לו ו 3 פעמים עשה בסיר כשלקחו אותו. בנוסף, בבית התחיל לומר קקי כשהוא צריך לשירותים (גם כשצריך פיפי).  וכשמושיבים אותו, תמיד עושה בלי לשבת הרבה על הסיר.
הבעיה הגדולה היא שהוא הפסיק ללכת לבד. יותר מזה, מסרב ללכת לסיר כשמציעים. ממש צריך לשכנע אותו (שב על הסיר ואז אקרא לך סיפור). לכן גם התחיל לברוח לו פיפי, דקה אחרי שסירב בתוקף לשבת על הסיר.
מה עושים? יכול להיות שזה קשור לגן? שהכריחו אותו לשבת על הסיר או משהו כזה? הוא הולך לגן השמחה.
 
לצפיה ב-'לא בהכרח קשור לגן אבל רצוי לבדוק כמובן'
לא בהכרח קשור לגן אבל רצוי לבדוק כמובן
12/10/2017 | 16:58
2
112
זה קורה הרבה פעמים שמתרחש מצב כמו שאת מתארת של כאילו נסיגה וזה משרת איזשהו צורך בהרפייה פנימית עמוקה ומנוחה של הילד מהתהליך לקראת חידוש כוחות ו"פריצה" מחודשת וגדולה החוצה.
מה שאני הייתי עושה זה מרפה לגמרי מכל אג'נדת גמילה שהיא, כדי לא ליצור לחץ / התנגדות / החמרה.
בימים הקרובים להיערך לפיספוסים מוגברים (שגם יכול להיות שלא יקרו) מבלי להגיב עליהם במורת רוח או אכזבה, אלא באופן עינייני לומר משהו כמו : אני רואה שעשית פיפי, אני שמה לידך את הסיר לפעם הבאה" .
וכמובן , לא לשכנע ולא לקחת אותו בכוח או באילוצים.
להמשיך לבטוח בילדך ובכך להעביר מסר שגם העצירה היא בסדר ושזה חלק מהתהליך , להתאזר בעוד סבלנות ו- אוטוטו...
לצפיה ב-'להגיד שב על הסיר ואז נקרא ביחד ספר זה גם לא טוב?'
להגיד שב על הסיר ואז נקרא ביחד ספר זה גם לא טוב?
12/10/2017 | 18:53
1
94
כמה זמן הגיוני לחכות? יומיים? שבוע? כי זה נמשך כבר כמה ימים נראה לי. ומה לומר להם מחר בגן?
לצפיה ב-'היי אנה, זה לא עניין של טוב או לא טוב'
היי אנה, זה לא עניין של טוב או לא טוב
13/10/2017 | 08:31
109
אלא יותר נדרש במצב הזה *לחוש* את הדרך ואת הילד כדי לדעת איך להגיב בשביל לא ליצור לחץ.
כך שייתכן ותרגישי שזה לא הזמן והרגע הנכונים להציע לקרוא סיפור על הסיר - את תוכלי להרגיש מלכתחילה שתהיה שם התנגדות או חוסר רצון לשתף פעולה.
ובפעמים אחרות תוכלי להרגיש שדווקא מתאים להציע לשבת על הסיר ולקרוא יחד, זה ירגיש נעים ולא לוחץ ואז תזכרי שייתכן וגם אם יישב אז לא בטוח שייעשה... וזה בסדר גמור. יצא שישב על הסיר לשמוע סיפור ממך, גם זה מקום לשמוע בו סיפור
 
מה שאני אומרת הוא שלשים לב לא לפתח איזו אג'נדה - 'עכשיו נלך לסיר , אני אקריא סיפור ובעצם המטרה הסמויה שלי היא שאתה תעשה פיפי/ קקי' , זה מה שעלול ליצור את הלחץ, באופן לא מודע.
 
ולכן זה למעשה יותר מצב של לחוש את הדרך ואת הילד מאשר לתת אישהו "מרשם" ולהגיד: תעשי כך ואז כך. ולהסכים בתוכך שאולי יהיו טעויות ושזה בסדר גמור! את לומדת מה נכון ומה מדייק ומתקדמת גם על ידי כך.
כנ"ל לגבי כמה זמן זה "הגיוני" או לא - יש רצון שזה כבר יתקדם ויחד עם זאת כדאי לנסות לשים בצד את הציפיות לסיים תוך X זמן כי הדברים לא תלויים רק בך. להיות באמונה מלאה ושלמה לגבי הילד שהוא כבר בדרך ושזה יקרה.
 
לגבי הגן - להבין איך הם נוהגים עם הילד ולהבהיר להם את הרצונות שלך ואת הדרך שלך. ואם צריך להגיע לאיזשהו שיתוף פעולה שמקובל על כולכם.
 
לצפיה ב-'דיון ברוח החג על :"תהיה ילד טוב ותתן חיבוק ונשיקה לסבתא" '
דיון ברוח החג על :"תהיה ילד טוב ותתן חיבוק ונשיקה לסבתא"
11/10/2017 | 15:23
2
213
או לסבא או לדוד...
זכור לי כילדה שלא ממש אהבתי להתחבק ולהתנשק עם חלק מאנשי המשפחה אבל הייתי "ילדה טובה", עשיתי מה שציפו ממני גם אם לא אהבתי את זה, ובלב הרגשתי שאין לי ברירה ושבכל מקרה אמא ואבא לא יבינו אותי או לא יסכימו ל"חוסר נימוס" שכזה להחליט שמוותרים לי על נשיקה וחיבוק עם אנשים שלא בא לי .... 
 
כשהפכתי להיות אמא זה העסיק אותי בתחילה . אצלינו במשפחה מרבים להתחבק ולהתנשק כהרגל בכל פעם שנפגשים או נפרדים, ואני כבר בגרתי וגיבשתי לי את האני מאמין שלי וממש לא הסכמתי לחיבוק או לנשיקה ואפילו לא למגע, אם אין רצון מצד הילד.
 
מאוד חשוב לי שנתינת חיבוק ונשיקה לבן משפחה יהיו מתוך רצון . אם הילד לא רוצה או אפילו מתבייש או נבוך - אלו הם הגבולות שלו ויש לכבד אותם בלי לשכנע בכלל. 
וכן - יש אצלינו במשפחה גם כאלו שלא מבינים או לא מסכימים וזה בסדר. אין לי שום צורך לשכנע, הגבולות כבר ברורים.
יש לי גם חברה טובה שלה מאוד חשוב נימוסים והיא מצפה מהבת שלה שתחבק את סבא וסבתא כדי שלא יעלבו. 
כאמור, בעיניי מדובר ביושרה וכבוד כלפיי הילד שצריכים להתקיים *לפני* דפלומטיה ומה שאחרים מחשיבים כנימוס. 
 
איך זה היה אצלכן בילדות? האם מישהי זוכרת איך הרגישה ואם או מה הייתה ההתיחסות לנושא?
ואיך עכשיו אתן נוהגות כאמהות?
בואו נדבר על זה 
לצפיה ב-'אצלנו זה פשוט'
אצלנו זה פשוט
11/10/2017 | 17:53
186
אין קשר בין חיבוקים ונשיקות לנימוס. נימוס זה להגיד שלום כשנכנסים, להתייחס. מי שרוצה מתחבק עם מי שרוצה. גם אני לא מחבקת את כולם. רק את מי שנוח לי ונוח לו להתחבק איתי.
לצפיה ב-'אני נגד להכריח במקרים כאלה'
אני נגד להכריח במקרים כאלה
12/10/2017 | 15:47
148
אפשר להציע, לעודד אבל לא להכריח. נשיקה וחיבוק הם משהו כל כך אינטימי ואני לא חושבת שצריך להתעקש עם ילד לעשות את זה בניגוד לרצונו. יש ילדים שלא אוהבים יותר מידי מגע או פחות ירגישו בנוח עם זה וזה לגיטימי שלא יתנו.
 
אותי בתור ילדה לא הכריחו כביכול אבל כיאה לפולנים עשו רגשות אשמה ואמרו ש-X יעלב אם לא ודי התעקשו על זה אז זה היה סוג של הכרחה עד שבגיל מסוים כבר לא הסכמתי אם לא רציתי. אמא שלי עבדה מהבית והיה לה איזה לקוח שהיה מגיע להביא לה חומרים לעבודה וכל פעם שראה אותי היה צובט בלחי. עד עכשיו כשאומרים את השם שלו- אוטמטית מרגישה את הכאב של הצביטה והעלבון שהרגשתי כל פעם כי למרות שזה היה כביכול בחיבה זה היה כואב וכל פעם היו צוחקים מהמבט הכואב שלי. אם יש משהו שאני כאמא מקפידה עליו זה לדאוג שלא יעשו משהו שלא נעים לבת שלי והבהרתי את זה למשל לפיזותרפיסטית שמטפלת בה וזה ברור לשנינו שמתי שזה נהיה ממש קשה ברמה שהיא לא מצליחה לסבול יותר-מפסיקים ולשמחתי בד"כ זה לא מגיע למצב כזה כי זכינו בפיזותרפיסטית קשובה ואיכפתית.

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום תרופות סבתא
פורום תרופות סבתא
B'way- הורות ומשפחה בפרק ב'
גלית הלר זמינה עבורכם
פורום משפחות מורכבות
פורום משפחות מורכבות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ