לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1901919,019 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'יום הולדת תחילת נובמבר'
יום הולדת תחילת נובמבר
12/09/2017 | 10:46
3
168
היי
אני מעוניינת לעשות לתאומים יום הולדת לגיל 3
בדשא מול הבניין
השאלה מתי נוח?
עדיף אמצע השבוע מחמש עד שבע  או בכלל שישי ?
או שבת?
מה דעתכן?
תודה
לצפיה ב-'תלוי בהורים'
תלוי בהורים
12/09/2017 | 12:23
103
תשימי לב שאצלך רוב ההורים, אם לא כולם, יצטרכו להישאר.
אז מה עושים אם יש עוד ילדים במשפחה, עם חוגים או סתם הסעות לחברים?
מצד שני, אם הרוב נוסעים לסבתא ביום שישי, אז כן עדיף אמצע השבוע.
נסי לברר עם ההורים של החברים הטובים.
 
לצפיה ב-'מתי נח?'
מתי נח?
12/09/2017 | 21:42
79
אני חושבת שאת צריכה לשאול מתי נח לך
כששאלנו הורים בגן, כמספר ההורים מספר הדעות, לאחד נח שישי בצהריים לשני שבת בבוקר, שלישי מסורתי אז לא בסופ"ש, לרביעי יש חוג ביום שלישי
אז תחליטי לך ולמשפחה הקרובה מה הכי נח לכם
לצפיה ב-'קחי בחשבון שנובמבר'
קחי בחשבון שנובמבר
13/09/2017 | 22:22
76
בשעה חמש - שש כבר מתחיל להחשיך ובאזורים מסוימים גם מתחיל להיות קר ואולי אפילו יש סיכון לגשם. לאור זאת לדעתי עדיף לכם לקבוע בשישי צהריים, או אם באמצ"ש אז במקום סגור.
מניסיון בגן אצלנו כשהזמינו לשישי מרבית הילדים באו, ולא הורגש שיש פחות לעומת אמצ"ש, גם אז יש כאלה שלא באים מכל מיני סיבות (חוגים וכולי).
לא חגגו אצלנו בשבת, לדעתי זה קצת יותר סיכון לכך שיותר ילדים לא יגיעו.
לצפיה ב-'אשמח על המלצות לחוג לפעוטות (גיל 2.5-3) בראשון לציון?'
אשמח על המלצות לחוג לפעוטות (גיל 2.5-3) בראשון לציון?
13/09/2017 | 08:32
1
29
לצפיה ב-'נסו במרכז "מאמוש"'
נסו במרכז "מאמוש"
13/09/2017 | 12:49
53
ליד בית המשפט.
בהצלחה
לצפיה ב-'עכשיו צרות בגן פרטי'
עכשיו צרות בגן פרטי
10/09/2017 | 08:48
5
319
אז בן 4 נכנס לגן חדש שאני מאד מרוצה ממנו בנתיים.
אבל היום קרה מקרה שזעזע אותי בגן הפרטי של בן 2. זהו גן שהגדול היה 3 שנים, והקטן התחיל שנה שלישית, רק עבר קבוצה.
הגן נפתח ב 7 ועד 7:30 יש רק סייעת אחת. שזה אמור להיות בסדר כי יש מעט ילדים בהתחלה. אבל היום הגעתי לגן, ראיתי שהילדים בחצר הקטנה שלהם. 4 ילדים בני שנתיים, משחקים יפה. אבל ל-ב-ד!
אמרתי שלום ממד חזק וישר באה אלי בעלת הגן שהיא גם זאת שמתגברת את הצוות בבוקר. רק הספקתי לומר שאני רואה שהילדים לבד, הופיעה סייעת שכנראה היא הייתה עם הילדים ויחד איתה ילדה מלאה בדם שנפלה מנדנדה. אז היא ביקשה סיוע מבעלת הגן בטיפול בילדה. הן הלכו כמה מטרים מחוץ לחצר ושוב הילדים נשארו לבד.
טוב, מדובר באמת במקרה חירום, אז חיכיתי. אחרי כמה דקות ביקשתי מסייעת אחרת שהייתה בקבוצה ליד עם ילד אחד לבוא כי אני חייבת ללכת והילד גם נפרד קשה. היא באה, ובאותו הרגע חזרה גם בעלת הגן ולקחה אותו. אני הלכתי.
שמעתי אותו בוכה אבל הנחתי שמרגיעים אותו. רק יצאתי ונזכרתי ששכחתי לומר איפה שמתי את הבקבוק שלו. חזרתי ושמעתי אותו בוכה ליד השער של הכיתה. שמעתי אותו בוכה, וראיתי שאף אחד לא ניגש. התלבטתי איך לפעול כי לא רציתי שיראה אותי.
ואז הגיע אבא עם ילד ורצה להיכנס לגן. אמרתי לו שהוא לא יכול לפתוח כי הבן שלי שם בוכה והוא יברח. חיכינו שתבוא סייעת לקחת אותו. אחרי חצי דקה, הוא אמר שהוא ממהר, אז פתחנו את השער והילד שלי פשוט רץ החוצה. במזל, הוא רץ אלי.
הבאתי אותו לגן, הסייעת שקראתי לה הייתה שם לבד עם כולם ולא הייתה מודעת בכלל שהוא יצא. וכמובן שלא שמעה או לא רצתה לשמוע שהוא בוכה. התנצלה ואמרה שהיא בכלל באה מקבוצה אחרת.
לכאורה, לא היה לו הרבה סיכוי לברוח.
בעיקרון, יש שער קטן בחצר שלהם שמן הסתם היה פתוח. הוא בכה ליד דלת נעולה ביציאה הראשונה מהמתחם שלו כשיש עוד דלת אחרת. אבל ההורים שנכנסים לא תמיד נועלים אותן וגם אולי לא היו שמים לב שיש ילד לבד שיצאה החוצה. הרי כולם ממהרים בבוקר. כמו שלא בטוח שהאבא הזה לא היה מתעלם ממנו אם לא הייתי שם. ביציאה מהגן יש עוד שער אחד ובעלה של הגננת עומד שם. קרה שתפס את רחד הבנים שלי כשרצו קצת לפניי. אבל שוב, מה אם לא? 
ואז זה כבר כביש ראשי עם כל המכוניות של היישוב. וילד שעוד לא מדבר.
אז אני תוהה מה נכון לעשות ועל מה לשים דגש? האם לחכות לאסיפת הורים ביום רביעי? לדבר עם הגננת שבכלל לא בגן בשעות האלה? לדבר עם בעלת הגן שרוצה ליסוך בצוות? לי נראה נכון לדבר באסיפה כי אז יש עוד הורים ששומעים.
ועלמה לשים דגש? שלא שמו לב שיצא? שהשער היה פתוח? שלא היה מספיק צוות עם כל הכבוד למקרה חירום, זה משהו שצריכים לקחת בחשבון בגן עם כל כך הרבה קבוצות?
לצפיה ב-'היי אנה, אני אגיד לך מה דעתי על מה שכתבת,'
היי אנה, אני אגיד לך מה דעתי על מה שכתבת,
11/09/2017 | 08:54
3
219
אני חושבת שכל הורה במקומך היה נסער או מרגיש כמוך ממה שאת תיארת. בעיניי מה שלא אמור לקרות הוא ילד שנשאר בוכה לבד, וכמובן במיוחד לא ליד השער , וגם לגבי ילדים שנשארים ללא השגחה.
יחד עם זאת, באופן מצער מאוד זה מה שקורה לפעמים בגני ילדים, פרטיים וציבוריים. זאת האמת. אני מכירה את הנושא הזה מ"בפנים" וזה באמת לא תקין בכלל , אבל - קורה, וזה קשור לכך שיש מעט אנשי צוות על כמות גדולה של ילדים. לא הגיוני ולא צריך לקרות בשום אופן (בעיני).
לכן, אם זה היה קורה אצלי, דבר ראשון עוד לפני שאני מחליטה אם לקיים איזושהי שיחה ואיך או לא, הייתי פועלת לוודא שיש השגחה על הבן שלי בכל דרך אפשרית, ובעיקר מהסיבה שחשוב לי שהוא יחווה תחושת בטחון שהוא לא לבד - פיסית ורגשית. זאת אני. ולכן הייתי חושבת איך אני יכולה לעשות את זה. מבחינתי זה עד כדי כך חשוב שאם לא הייתי יכולה אני בעצמי או מישהו מהמשפחה, אפילו הייתי לוקחת מישהי בתשלום כדי שאני אהיה רגועה שאני יודעת שיש איתו מישהי בחצי שעה עד שהגננת מגיעה ובאמצעותה הוא יכול להרגיש יותר בטוח ועם שקט פנימי. שוב - זאת אני , זאת הגישה שלי, כך אני ממליצה באופן מקצועי וכך אני גם פועלת כאמא.
 
אבל בוודאי שיש עוד דרכים לספק הגנה רגשית לילד ועל הדרך גם להשגיח פיסית עד שיגיעו כל אנשי הצוות, וגם את צריכה לראות מה דעתך בנושא , מה חשוב לך ומה נכון לך ולבנך.
 
לגבי השיחה, מאוד צריך "להרגיש" את הגננת ובעלת הגן... את כבר מכירה אותם כמה שנים אז אני מניחה שאת יודעת מי הן ובעיקר איך יגיבו לביקורת מהסוג הזה. אולי צריך ללכת בזהירות, להיות דיפלומטית, לחשוב איך להציג את הדברים מבלי לעורר סערה, על מנת לשמור על החיבור בין המטפלות לילד....  ואולי לא. את בוודאי יודעת הכי טוב. אני חושבת שהכי חשוב, לא משנה איך תחליטי לקיים את השיחה, זה להגיע לשיחה ממקום רגוע ובוטח בעצמך ולא מתוך איזושהי 'הכרזת מלחמה'.
 
בהצלחה גדולה
 
לצפיה ב-'בסוף דיברתי איתה וככה זה נראה:'
בסוף דיברתי איתה וככה זה נראה:
11/09/2017 | 09:35
2
184
אני: את יודעת שאתמול הוא כמעט ברח מהגן?
היא: אה, בטח לא סגרת את השער
אני: דווקא סגרתי, וזאת הסיבה שהוא לא ברח, אלא עמד ליד השער ובכה בלי שאף אחד ניגש אליו.
היא: אז הוא לא ברח, מה את דואגת?
אני: הוא דווקא כן ברח החוצה כשהאבא של X נכנס לגן
היא: נו, את רואה, מישהו לא סגר את השער
אני: מה זה משנה, סגרו או לא סגרו? משנה שהילד בכה ואף אחד לא ניגש אליו. והסייעת בכלל לא ידעה שהוא ברח כי הייתה לבד עם כולם
היא: ראית שהיה מקרה חירום.
אני: ראיתי, ולכן חיכיתי עד שחזרת. ובלי קשר, צריך שיהיו מספיק סייעות בגן לכל מצב.
היא: השתגעת? כמה אנשי צוות צריך בשבע בבוקר?
אני: יותר ממה שיש, כי גם כשהגעתי, לפני מקרה החירום הילדים היו לבד.
היא: הם היו איתי
אני: זה לא נכון, את באת רק כשקראתי לך
היא: הייתי לידם, הלכתי שנייה. די כבר, את סתם היסטרית. מה את דואגת, הכל בסדר גמור, את סתם לחוצה.
בשלב הזה מסרתי את הילד לסייעת והלכתי.
הילדים חיכו לי ולא היה טעם להמשיך.
אגב, אחת הסייעות שאלה מה קרה, אז אמרתי לה בקצרה. בדיוק הגיעה הסייעת מאתמול. פניתי אליה: את זוכרת שאתמול הוא ברח ובכלל לא ידעתם על זה? היא אמרה שכן. (בטח תחטוף על זה אחרי זה)
לצפיה ב-'בטיחות היא עניין שלא הייתי עוברת עליו לסדר היום'
בטיחות היא עניין שלא הייתי עוברת עליו לסדר היום
12/09/2017 | 14:43
1
122
את מתארת סיטואציה שיש בה פוטנציאל מוות. הילד לא יצא לכביש הראשי וזה באמת מזל גדול אבל זה ממש לא אומר שהיא רשאית להתנער מהסיטואציה. זו חוצפה נוראית בעיני - הילד שלך בסכנה ואת ההיסטרית ?!
אני לא חושבת שהייתי משאירה ילד בגן הזה, אלא אם מתקינים נעילה אוטומטית / שער נוסף / מתגברים צוות - צעד שיבטיח שסיטואציה כזו כבר אינה אפשרית.
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
13/09/2017 | 06:29
89
זה שלא קרה אסון והיתה סיטואציית חירום לא אומר שזה תקין או בסדר והתשובה שלה מקוממת בעיני
לצפיה ב-'ילדים בני שנתיים לא אמורים להישאר לבד בלי השגחה'
ילדים בני שנתיים לא אמורים להישאר לבד בלי השגחה
17/09/2017 | 22:46
27
בגן צריכה להיות סייעת אחת שמשגיחה על הילדים, חד משמעית, כשמדובר בגיל שנתיים.
משהו לא נשמע לי תקין בהתנהלות של הגן ושל הגננת. יתכן שהיא מנסה לחסוך כסף על גב הילדים. בגיל הזה הרי הם עושים דברים מסוכנים, מוצאים איזה גולה שנפלה ומכניסים לפה, מטפסים על דברים שמסוכן לטפס עליהם, ועוד.
לצפיה ב-' מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם '
מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם
12/09/2017 | 13:03
12
 
מומחים ואנשי מקצוע חדשים מחכים לכם בפורומים הבאים 
 
 
בפורום משפט פלילי תוכלו לשאול הכל על התחום ולקבל תשובות מעו"ד מומחה

בפורום טיפול זוגי תוכלו להתייעץ ולשתף בבעיות בזוגיות או בבניית זוגיות
 
בפורום ריפוי ותזונה טבעית תוכלו לדעת איך לרפא את גופכם בעזרת תזונה ואורח חיים בריא

בפורום השקעות נדל"ן בקנדה תוכלו להתייעץ לגבי כל סוגי ההשקעות עם עו"ד ישראלי וקנדי

בפורום שמאות מקרקעין תוכלו לשאול על מיסוי נדל"ן, תכנון ובנייה, תביעות מקרקעין ועוד

בפורום נזקי גוף ותאונות דרכים תוכלו לקבל ייעוץ משפטי לגבי כל סוגי נזקי הגוף והתאונות

בפורום אוטיזם- גישה ביו רפואית תוכלו לדעת איך מפחיתים את התסמינים של אוטיזם לפי עקרונות הרפואה המשלימה

בפורום מכירות ופיתוח עסקי תוכלו לשאול על מכירות b2b, פיתוח עסקי, הגדלת רווחים ועוד

בפורום משפחות מורכבות תוכלו לשתף ולהתייעץ בהכל אם אתם נמצאים בפרק ב' מעט מורכב 
 
בפורום דרכון פורטוגלי ידברו אתכם על הוצאת דרכון ואזרחות פורטוגלית-אירופאית
 
 
גלישה נעימה
 
לצפיה ב-'"את נראית ממש טוב , רזית?!" - איך אתם עם שבחים???'
"את נראית ממש טוב , רזית?!" - איך אתם עם שבחים???
09/09/2017 | 15:15
2
196
זה מאוד מעניין לגלות איך אנשים שונים מתייחסים לשבחים באופן שונה. על פניו נראה ששבחים לוקחים אותנו תמיד למקומות מעצימים, נכון? אבל לפעמים קורה דווקא ההפך.. ומעניין להתבונן על זה, כדי להיות במודעות לעניין ולדרך בה אנו מנסים להעצים את הילדים שלנו. 
 
לי למשל קרה שהחמאתי למישהי שאני מכירה ואמרתי לה שהיא נראית ממש טוב באותו היום ובאותה שנייה גם הבנתי שזה אומר שבימים אחרים היא נראתה פחות טוב...  אמנם זאת הייתה המחשבה שלי אבל זאת ממש לא הייתה הכוונה שלי לגרום לה לחשוב שלפעמים היא נראית פחות טוב ובטח שלא רציתי לפגוע.
 
לפני כמה שנים כשהבן שלי היה בן 5 בערך הוא היה עסוק באיזושהי יצירה ובעלי הסתכל ואמר לו "כל הכבוד!" , והבן שלי אמר לו משהו שלימד אותי הרבה מאוד על הדרך בה אנחנו משבחים , הוא אמר לו בשיא הרצינות - "אבא למה אתה אומר לי כל הכבוד?? זה כמו שאני אגיד לך כל הכבוד על זה שאתה הולך".  
 
אני חושבת ששבחים לא תמיד לוקחים את הילד למקום שאליו אנחנו מתכוונים - העצמה. לפעמים זה יוצר דווקא לחץ "לספק את הסחורה" , לפעמים אני שמה לב שזה מפריע לילדים להיות בעשייה מתוך יצירתיות פנימית אותנטית, ולפעמים זה ממש נעים ובאמת גורם לילד להיות גאה בעצמו.
 
מה דעתכם? איך זה אצלכם עם הילדים? אתם מרגישים כשמשבחים אתכם? מתעניינת לשמוע ולדבר על זה 
 
לצפיה ב-'עונה וחושבת "בקול"...'
עונה וחושבת "בקול"...
09/09/2017 | 17:22
1
163
אישית,מתקשה להיות מוחמאת.אומרת "תודה" ולרוב נבוכה.
לגבי הקטנים משתדלת לא להחמיא באופן "סתום" אלא לומר "וואו איזה ציור יפה,כמה יפה את/ה ציירת את השמש" וכיו"ב. הבטחתי לעצמי, ובינתיים חושבת שעומדת בהבטחה, שלעולם לא אחנך להשגיות,ציונים,יישור קו נורמטיבי.מאפשרת לקטנים לגדול ולהתפתח בקצב שלהם.שלמות פיזית ונפשית שווה בעיניי עשרות מונים מלדעת לאחוז "נכון" עפרון. אני מתחום החינוך ולא מוכנה להיות מורה בבית.לילדי אני רק אמא!
שבוע נ פ ל א
לצפיה ב-'להיות מורה - ישר עולה לנו דמות של מורה מבית ספר'
להיות מורה - ישר עולה לנו דמות של מורה מבית ספר
11/09/2017 | 09:29
105
בזמנו המורים שלימדו אותנו וגם היום (לרוב, לא רוצה לעשות הכללות) באמת שמים דגש יותר על השגיות ומה "נכון" ו"לא נכון". ככה המערכת בנויה וזה מה שלמדנו להאמין בו באופן אוטומטי. בעיני זה יוצר הפרדה ותחושת בידול והרבה תסכול אצל הילדים (ומבוגרים) במקום אחדות והרמוניה ויכולת לראות כמה שהייחודיות של כל ילד וילד היא יפה.
 
ככה יצא שם רע למורה . בעיני מורה אמיתי הוא מנהיג , הוא מוביל, ובעיקר הוא מלמד את הילדים איך להתחבר כל אחד ואחת לייחודיות ולעוצמה הפנימית שבתוכו. ובתוכנו כולנו שונים וייחודיים האחד מהשני, אחרת זה לא שווה שכולם אותו הדבר.
 
ולגבי שבחים גם אני רוצה להוסיף שלפני 10 שנים בערך המורה האמיתית שלי לימדה אותי לשבח ולהשאיר את המיקוד של הילד על הגאווה והסיפוק שלו מתוך עצמו - "אתה בטח מאוד גאה בעצמך מה-..." (לעומת למשל 'אני גאה בך'), מצאתי את זה מאוד יפה בעיניי , פחות להתמקד בעשייה למען פידבק מהאחר אלא יותר בתוך העשייה הפנימית שלי לעצמי שמשמחת אותי ומשם למצוא את הסיפוק. מאז אני "מחלקת" את הרעיון גם לאחרים ומשתדלת לשבח כך לא רק כאמא.
 
תודה רבה ששיתפת!
 
לצפיה ב-' גמילה ברגרסיה '
גמילה ברגרסיה
08/09/2017 | 08:39
10
212
טוב, אני אתחיל מזה שלפי דעתי הפישול המרכזי היה שלנו 

הגדולה בת 3.5, התחילה עכשיו מסגרת לראשונה (עד עכשיו הייתה איתי) והיא אחות גדולה לקטנה בת 5 חודשים. 
נגמלה בפסח לפני שנתיים (קרי לפני שנה וחצי), כמעט בלי שנרגיש. לא ברח, בטח לא שלוליות. מאז, יש שיתוף פעולה עולה ויורד עם הנושא, יחד עם תקופות טובות ותקופות לא טובות של שיתוף פעולה בהליכה לנסות.
בתקופה האחרונה (נגיד חודשיים? לא בטוחה) יש החמרה רצינית. מחליפים תחתונים כמעט כל חצי שעה בבית(היא שותה המון!), חוזרת מהגן עם כמה בגדים שהוחלפו לה. אין כמעט בכלל פעמים שהיא תגיד לבד ואם אנחנו אומרים לה זה יוביל לקרב רצונות ענקי [בעיני פה הפישול הגדול שלנו, אבל תכף אני אפרט יותר].
 
אני יודעת שעכשיו זה לא הזמן להכנס בזה. רק התחילה גן, אחות קטנה וכו. אבל אני צריכה דרך פעולה. משהו שיעזור אפילו רק מקיום תוכנית או תחילתה של תוכנית.

ניסינו הכל מהשיטות הרגילות (ובכולן נשארנו הרבה זמן, ככה שלא הייתה התייאשות או משהו), אבל לא נראה שזה בכלל עושה משהו.
מבחינתה היא אומרת שלא תמיד מרגישה שיש לה פיפי ועד שהיא מרגישה היא כבר נראה לי בהתנגדות מטורפת ללכת. כשהיא רגועה ואנחנו מדברות על זה היא תגיד שלא מפריע לה להיות עם פיפי ושלל דברים כגון אלה.

אני מרגישה שהיא יודעת שזו נק 'מלחמה' אצלנו, והדרך שלה היא להמנע מכל הסיטואציה. כמובן שזו דרך מאוד לא יעילה כי אז בורח לה, וכל המעגל מתחיל, אבל כיאה לבת3.5 אם היא לא העלתה את הנושא אז הוא לא קיים.
מהצד שלנו (ההורים) אנחנו מאוד מאוד מתקשים לא לכעוס עליה. אני יודעת שזו טעות ענקית, אני מנסה נורא לשנות את זה ולא מצליחה (רעיונות איך לעשות בזה שינוי יתקבלו גם כן בברכה. ביקורת פחות בברכה). מדובר בילדה בוגרת, רהוטה, נעימה ברמה מטורפת. והקטע הזה פשוט שובר אותנו. את כולם :(

מה עושים? כל עצה (אפילו הפנייה ליועצ/ת) תתקבל, אשמח לקבל עזרה
תודה מראש 
לצפיה ב-'בתור התחלה תבדקו אם יש לה סכרת'
בתור התחלה תבדקו אם יש לה סכרת
08/09/2017 | 10:46
1
54
לצפיה ב-'תודה, זה נבדק ונשלל'
תודה, זה נבדק ונשלל
10/09/2017 | 06:00
24
לצפיה ב-'הצעות להתמודדות עם רגרסיה'
הצעות להתמודדות עם רגרסיה
08/09/2017 | 12:27
1
166
הי שוגון,
הסיטואציה נשמעת מתסכלת-אש. תחתונים רטובים כל חצי שעה זה פשוט סיוטטטט. קודם כל - לגבמי מבינה שאתם מתרגזים ומאבדים סבלנות, עם כל הכבוד להורות, אנחנו גם (רק) בני אדם... יש לך פעוטה שרק התחילה מסגרת חדשה וגם תינוקת, אז אנא - היפטרי מרגשי האשם למיניהם.
 
בגלל שאת מספרת שהיא גמולה כבר שנה וחצי אבל ההחמרה הגדולה רק בחודשיים האחרונים, אני נוטה לחשוב שמדובר בעניין התנהגותי-פסיכולוגי ולא בבעיה פיזיולוגית, והעצות שלי יהיו בכיוון הזה, אבל בגלל התדירות הגבוהה שואלת: האם תיתכן דלקת בדרכי השתן? תמיד צריך לזכור שיכול להיות גם רקע רפואי לדברים ולערוך בירור במידת הצורך.
 
מבחינה 'טכנית' - אני מניחה שהיא יודעת להתפשט ולהתלבש לבד, להניח לידה ערמה של תחתונים ומכנסיים שתחליף בעצמה, לשלול או לקצר מאד מאד זכויות מסכים למיניהן (סיטואציות שבהן יותר בורח פיפי), ולהתנות כל כוס שתיה חדשה בעשיית הצרכים / התחלת משחק חדש בעשיית הצרכים / נשנוש צהרים בעשיית הצרכים וכו' וכו' וכו'  - האחריות לגמילה צריכה בשלב הזה לחזור אליכם באופן מלא - כל חצי שעה על השעון (או 20 דקות, או כל פרק זמן שיאפשר תחתונים יבשים) - הולכים באופן יזום לשירותים. נקודה.
 
כאן אני שואלת 2 שאלות -
1. איך הגמילה מקקי?
2. האם עושה בסיר או בישבנון?
 
במקביל מבחינה רגשית - היא רהוטה, היא בוגרת, היא מהממת, אבל היא גם ילדה קטנה, והיא ילדה קטנה שרק התחילה גן חדש, ושממש לא מזמן השתנה לה ההרכב המשפחתי, ועכשיו היא נדרשת להיות רחוק מאמא לראשונה - זה מעבר רגשי לא פשוט.
איך מגייסים סבלנות - נסי לחשוב הפוך. חשבי עליה כעל ילדה שאינה גמולה, זה יעזור להנמיך את הציפיות, וכשהציפיות נמוכות יותר הכעסים שוככים.
התחלה חדשה - גמילה חדשה - זו המשמעות האמיתית של רגרסיה.
הנמכת המעורבות הרגשית שלך בתהליך תאפשר לה מרחב התמודדות גדול יותר, וביחד עם הליכה שיטתית לשירותים, חיזוקים חיוביים (את עכשיו בגן של גדולים! תראי התינוקת עושה רק בחיתול, כל החיתולים רק שלה, ולך יש תחתונים של ילדה גדולה) ואדישות עניינית ביחס לצד הטכני של ההחלפות - כל אלה יחזירו אותה לתלם, כי שליטה פיזית יש לה. רק הרצון נעלם בדרך. וזה תהליך מאד מאד טבעי ונפוץ. אני עברתי אותו עם כל ילדיי (עם הקטנה אני עוברת אותו בימים אלה ממש, בתחילת מסגרת חדשה + בטן לקראת לידה) ואומרת לעצמי בדיוק מה שאני כותבת לך. שהיא בגמילה כרגע - ולגמול אני הרי יודעת., ואני אף פעם לא מתרגזת על ילד שמפספס.
בהצלחה!!
לצפיה ב-'תודה! כל העצות ה'טכניות''
תודה! כל העצות ה'טכניות'
10/09/2017 | 06:05
84
יושמו בעבר ובעיקר הובילו למלחמות קשות.
בעוד שלא מאיים עלי טאנטרומים למינהם, לחתום על טאנטרום מדי חצי שעה בברור היה גדול עלי, מה דם שלא פתר כלום כי בזמן המלחמה על אם כן או לא היא תלך לשירותים כבר ברח לה.
ניסינו שרק אנחנו נגיד, ומסכים ושתייה - הכל. זה פשוט הוביל לעוד ריבים.
 
גמול מקקי לחלוטין-באחד מהמקרים שהיא תרגיש פיפי זה יהיה למעשה קקי, או בנוסף. אין לנו מקרים של קקי בתחתונים. ועושה בישבנון.
 
שאלה לי לגבי דלקת- האם זה לא אמור להכאיב? אף פעם לא הייתה לה דלקת, אבל אולי זה מה שקורה עכשיו ואנחנו פשוט לא יודעים? היא לא מתלוננת על כאבים, וכשהיא הולכת כבר לשירותים כמובן שיש פיפי
לצפיה ב-'זה נשמע ממש ממש מתסכל'
זה נשמע ממש ממש מתסכל
08/09/2017 | 15:43
2
116
זה אכן נשמע מחרפן וקשה להישאר סבלניים למצב כזה ונשמע שבאמת זה קשור לכניסה למסגרת וללידת האחות. 2 סיטואציות שאין לה עליהם כל שליטה... על הפיפי לעומת זאת...
 
ובכל זאת... כן הייתי שולל. תולעים או בעיות רפואיות אחרות כדי לדעת שזה לא זה. ואז הייתי מתחילה לשנות גישה לחלוטין...
אני אישית הייתי מזכירה במצבים כמו לפני השינה ולפני יציאות אבל אז לא הייתי שואלת אותה אלא אומרת לה:
לפני השינה צריך לנסות לעשות פיפי. אם לא יצא אז לא אבל צריך לנסות.
 
מצד שני קודם כל הייתי קונה מלא תחתונים ומכנסים ואז הייתי יורדת מהנושא לחלוטין. לא מזכירה לא שואלת ולא כועסת.
אם ברח לה, שתלך ותקח מכנסיים ותחתונים ותחליף ואת הרטובים תשים איפה שצריך (כיור, מקלחת, כביסה). הייתי אומרת לה את זה בטון הכי עובדתי שיש:
פיפי עושים בשירותים, לכי להחליף (על זה אין ויכוח. ברגע שברח מפסיקים כל מה שעושה והיא לוקחת את האחריות להחליף). אפילו הייתי אומרת לה להביא את המגבונים/מטליות נייר או מה שאת משתמשת בו כדי לנגב.
בגן הייתי מבקשת לעשות את אותו הדבר ולתת לה כמה שפחות תשומת לב בנושא.
מציעה להמשיך בגישה הזו לפחות שבועיים ולראות אם יש שיפור.
 
מעבר לכך נסו למצוא עבורה זמן פרטי בלי התינוקת (אני יודעת שלפעמים זה פשוט לא מצליח) וזה לא צריך להיות זמן ארוך או משהו מתוחכם.
עוד משהו שיכול לעזור זה ספרים על לידת אח וכניסה לגן. לפעמים זה עוזר להם לעבד חוויות שקשה להם לעבד אחרת.
 
בהצלחה והמון סבלנות!
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
10/09/2017 | 06:09
1
81
עניתי בתגובות הקודמות לגבי המצבים הרפואיים האחרים, אבל לגבי תולעים, עוד לא יצא לנו לחוות, אבל ממה שהבנתי זה בא לידי ביטוי אחרת, לא? היא לא מתלוננת על כאבים בשום שלב של היום
 
כשאני אומרת לה על הלנסות היא בעיקר מתעצבנת (בשלב הזה כבר בטח פשוט מצפה למלחמה שיש כל פעם) ככה שזה עבד לזמן ממש קצר איתה..
אכן יש לה תחתונים ומכנסיים נגישים לה ואת כל התהליך של ההחלפה היא עושה לבד, כולל הכל
 
אני מנסה לארגן עכשיו זמן 1X1 איתי. בטח ייצא לפועל רק החל מעוד שבועיים ככה...
לצפיה ב-'זה לא כואב או מורגש בהכרח'
זה לא כואב או מורגש בהכרח
10/09/2017 | 16:02
58
אם זה יבוא לידי ביטוי זה בעיקר בלילה כי מגרד ויש מי שלא רואים עליו כלל וזה כאילו כלל לא מפריע.
אבל לבנות זה יכול לגרום לבריחת שתן.
בכל מקרה זה שיש לה פיפי כל חצי שעה אומר אחד משניים... שהיא ממש מתאפקת ואז כל פעם משחררת קצת או שיש בעיה.
 
לפי איך שאת מתארת את הדברים הייתי קודם כל מורידה מזה את הפוקוס לחלוטין. לא מציעה ולא כלום...
רק מזכירה שעושים בשירותים ושתלך להחליף.
 
ולנסות לתת לה תשומי בצורות אחרות. גם אם קצר מאוד לקרוא סיפורים ללכת לגינה עם הקטנה במנשא ככה שאת זמינה לה וכדומה
לצפיה ב-'זו תקופה של התמודדויות רגשיות עבורה, אבל זה יעבור '
זו תקופה של התמודדויות רגשיות עבורה, אבל זה יעבור
09/09/2017 | 14:26
1
79
וכשהיא תתייצב חזרה מבחינה רגשית - גם עניין הפיפי יחזור לאיזון.
אז בהנחה שמבחינה פיסית הכל תקין , ככל הנראה השינויים שהיא עוברת כעת מאוד משפיעים, זה באמת לא פשוט לכולכם ומבחינתה היא חווה לראשונה גם גן וגם אחות קטנה וזה מערער את היציבות ומשפיע כך שלמרות שאת מתארת ילדה בוגרת מאוד, זה באמת לא קשור לבגרות או להבנה שכלית, אלא למשהו בלתי נשלט שנובע מיציבות רגשית שכרגע באופן טבעי איזונה הופר.
זה השורש ולדעתי כדאי להתמקד בו כך שתמשיכו לתמוך בה עם הרבה קרבה פיסית ורגשית . תשימו לב אם ההתמקדות בגמילה - כן מפספסת/ לא מפספסת/ כן זוכרת / לא זוכרת / להזכיר לה / לקחת לשירותים וכו' , אם זה יוצר לחץ או לא , עליכם או עליה.
אם זה יוצר לחץ, לדעתי יש להרפות. הלחץ לא מאפשר מנוחה רגשית, וההסתגלות לשינויים וכן הצמיחה של הילדה - פירות הגמילה - אלו מגיעים מתוך מנוחה רגשית.   
 
ושוב , תזכרו שזו תקופה וזה עובר וזה יכול להיות אפילו הרבה יותר מהר ממה שאתם מדמיינים לעצמכם
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
10/09/2017 | 06:09
11
לצפיה ב-'ומשהו לכל העונות-'
ומשהו לכל העונות-
10/09/2017 | 06:12
110
תודה רבה שוב :)
אנחנו נתחיל דרך חדשה עכשיו.
לא ננפח, ננסה להיות יותר ענייניים.
יחד עם כל הקושי, התשובות שלכן עזרו לי לראות עד כמה זה הכרחי. תודה!
לצפיה ב-'גמילת לילה'
גמילת לילה
08/09/2017 | 21:53
5
149
בן 4 גמול כבר קרוב לשנתיים ביום. לפני שנה ניסיתי לגמול בלילה. בהתחלה היה נהדר אבל בחודש נובמבר נהיה קר, פשוט ברח לו כל לילה, לפעמים כמה פעמים. אחרי חודשיים כאלה החזרנו לו טיטול.
לפני כחודש החלטתי שהגיע הזמן, במיוחד שהתחיל להתעורר יבש הרבה פעמים.
בהתחלה פשוט הורדנו טיטול. כל בוקר היה מתעורר רטוב קצת. זאת אומרת, היה בורח לו אבל קצת.
התחלנו לקחת אותו לשירותים כשעה אחרי שנרדם. מאז כמה שבועות לא ברח לו למעט פעם אחת ששכחנו לקחת.
איך מתקדמים? להמשיך להקחת ייזום? הוא לא תמיד עושה, אבל גם אם לא עשה, לא בורח לו.
לצפיה ב-'תפסיקי לקחת יזום'
תפסיקי לקחת יזום
09/09/2017 | 07:21
3
131
לפי התוצאה תחליטי איך להמשיך.
לצפיה ב-'אבל כל פעם ששכחנו, ברח לו'
אבל כל פעם ששכחנו, ברח לו
09/09/2017 | 12:52
2
28
לצפיה ב-'אין שום סיבה להפסיק לקחת יזום'
אין שום סיבה להפסיק לקחת יזום
09/09/2017 | 21:08
1
108
לפני החורף.
אפשר לחשוב איזו מצוקה זה גורם לכם או לו....
שישתין מתוך שינה בעזרתכם ונסי שוב באביב.
המהירות לא משרתת שום אג'נדה או יעד.
מצאתם משהו שעובד לכם, הוא יבשיל בקצב שלו וזהו.
פשוט, בעיה ללא בעיה
לצפיה ב-'לגמרי מסכימה: אם זה לא שבור, אל תתקן את זה...'
לגמרי מסכימה: אם זה לא שבור, אל תתקן את זה...
10/09/2017 | 16:12
17
לצפיה ב-'האם נוח לו שאתם לוקחים אותו לשירותים אחרי שנרדם?'
האם נוח לו שאתם לוקחים אותו לשירותים אחרי שנרדם?
09/09/2017 | 14:33
111
אם נוח לו ובכל מקרה את אומרת שלא בורח לו גם אם לא תמיד עושה אז אני הייתי מידי פעם מפסיקה לקחת לשירותים ורואה איך זה משפיע ולפי זה ממשיכה.
יחד עם זה הייתי מוודאת שזוכר לעשות פיפי בשעה - שעתיים שלפני השינה אפילו כמה פעמים וגם מזכירה להפחית את כמויות השתייה בזמן הזה, עד שתהיה התייצבות.
בהצלחה!
לצפיה ב-'בחרתי לילד גן נוראי'
בחרתי לילד גן נוראי
07/09/2017 | 10:31
5
332
אחרי התלבטות לא קטנה, שלחתי ילד לגן עריה.
כבר ביום הראשון הצוות עשה עלי רושם רע. ומשם זה רק הידרדר.
בנוסף, הילד לא רוצה ללכת לגן, נפרד בבכי.
נכון שזאת תחילת שנה, אבל הרגיש לי מעבר.
היום פגשתי אמא של ילדה שהייתה בגן, מישהי שאני סומכת על דעתה.
לטענתה, הצוות נוראי. קר, לא נעים, הילדים לא חופשיים ומה לא.
חצי מהגן שנה שעברה לא רצה ללכת לגן, בימי שישי הרבה ילדים היו נשארים בבית.
בקיצור, התחלתי במלחמה. לא מוכנה שיישאר בגן הזה.
עוד היום בבוקר, לפני שפגשתי אותה, הבטחתי לו שאם לא יהיה לו טוב בגן, אמצא לו גן אחר.
בנתיים כתבתי מכתב, מקווהשיעזור.
כי הגנים, גם אלא שלא נוחים לי לוגיסטית (מה שממש לא מעניין אותי עכשיו) מלאים.
מה אני עושה אם לא ימצאו לו גן אחר?
לצפיה ב-'גן מוכר שאינו רשמי'
גן מוכר שאינו רשמי
07/09/2017 | 13:51
203
תבדקי אם יש אצלכם באיזור גנים פרטיים לגילאים האלה.
אצלינו יש כמה גנים כאלה שנקראים "גן מוכר שאינו רישמי". 
הם מסובסדים קצת ע"י העיריה (אז הם יוצאים יותר זול מגן פרטי של פעוטות, אבל יותר יקר כמובן מהמחיר של צהרון של גן עיריה - בהנחה שהוא בצהרון).
גם בגנים האלה יכול להיות שהכל יהיה מלא, אבל אולי כדאי לך לבדוק (אם זה מתאפשר כלכלית).
לצפיה ב-'שלב שלב'
שלב שלב
07/09/2017 | 13:52
461
אנה, תנשמי עמוק, לא קל להגיע להחלטה הזו, אני זוכרת היטב כמה התלבטת לגבי הגן והלוגיסטיקה וכל היתר.
בשלב ראשון תמצי את כל האפשרויות במסגרת העירונית. אצלנו הרכזת אפשרה להעביר מגן לגן מכל מיני סיבות - כמובן, בתנאי שעוד היה מקום. מותר לצופף גני עיריה עד 35 ילדים בגן - זה שהגן נראה עמוס לא אומר שהוא מלא מבחינת הרשמה.
אני כאמא יודעת את מצבת הילדים המדוייקת בכל אחד מהגנים בהם הם משובצים, נסי לתפוס אמא מגן אליו את רוצה לעבור ולברר את המצב, והכי טוב - לדבר ישירות עם הגננת. ובמקביל התקשרי לרכזת, דברי איתה בטלפון, והכיני מראש מכתב מפורט אותו תשלחי אליה מיד בסוף השיחה לטיפול מיידי.
רק אם כל הגנים ברדיוס סביר אכן מלאים לגמרי - תצטרכי לשקול את השלב הבא, שאני מניחה שיהיה חיפוש גן פרטי.
בהצלחה!
לצפיה ב-'איך היה ביום חמישי ושישי?'
איך היה ביום חמישי ושישי?
09/09/2017 | 13:56
2
119
כמו שכתבתי לך בהודעה הקודמת , אני מאמינה שאם זה מה שאת רוצה  - את תמצאי את המענה שמתאים לכם.
בינתיים כל עוד הוא בגן אני בכל זאת הייתי מנסה למצוא מישהי אחת מהצוות, להתחבר אליה בדרך שתרכך את ליבה ועל ידי כך לחבר גם את הבן אליה. גם אם זה יהיה בהדרגה, כל פעם קצת.
תעדכני!
 
לצפיה ב-'הצלחתי להעביר אותו גן'
הצלחתי להעביר אותו גן
09/09/2017 | 20:28
1
187
היינו בשישי. עושה רושם כל כל טוב, הצוות נעים וחם, אוירה טובה. אמרו לי תשארי כמה שאת רוצה אבל עדכני אותנו לפני שאת הולכת שנעזור בפרידה. מדהים.
 
לצפיה ב-'וואו! בשורה נהדרת ממש!! '
וואו! בשורה נהדרת ממש!!
09/09/2017 | 20:37
136
איזה מהירות! ואת חשבת שאין סיכוי...
אני ממש שמחה בשבילכם!
איך הבן שלך מרגיש?
יופי יופי ממש נפלא!
לצפיה ב-'שרשור חוכמות '
שרשור חוכמות
07/09/2017 | 21:18
4
63
לצפיה ב-'זמן דו כיווני'
זמן דו כיווני
07/09/2017 | 21:20
184
הקטנה (3+) התחילה גן טט"ח (להלן: גן גדולים) ומאד מאד גאה בעובדה הזו.
בבוקר בדרך: אמא, עכשיו אני הולכת לגן גדולים
אמא: נכון מאמי
הקטנה: ואחר כך כשאני אהיה קטנה תקחי אותי לגן קטנים !
לצפיה ב-'הצד השני של הזמן הדו כיווני'
הצד השני של הזמן הדו כיווני
08/09/2017 | 13:45
149
בן ה(כמעט) 5 תוהה בדרך הביתה: אמא, אחרי אתמול תקני לנו שוב ארטיק ?
לצפיה ב-'שניצלים'
שניצלים
08/09/2017 | 16:28
151
עם כל הכבוד לקצב הדגול שלי,השניצלים יכולים להיות יותר דקים ולכן מכה בהם בפטיש השניצלים והקטנה:"אמא,את מתקנת שניצלים?".מתקנת/משדרגת
לצפיה ב-'משוררת'
משוררת
09/09/2017 | 08:01
132
מלמדת את בת הכמעט 4 את השיר
"כושי קטן הלך לגן....איזה גן גן חיות ....איזה חיות...חיות טורפות ....."  
בת ה כמעט 4 מתחילה לשיר :
"כושי הלך לגן חיות ...."
 
 
לצפיה ב-'מתנה לראש השנה'
מתנה לראש השנה
06/09/2017 | 13:55
3
169
שלום לכולם, הקטנים נכנסו לגן פרטי, חדשה בכל נושא המתנות, האם מקובל להביא לצוות משהו קטן לראש השנה?
תודה לעונות ולעונים
לצפיה ב-'אצלנו קנו במרוכז לראש השנה ופסח'
אצלנו קנו במרוכז לראש השנה ופסח
06/09/2017 | 17:34
110
מתנות אישיות היה מקובל להביא רק בסוף השנה. אבל יכול להיות שזה שונה אצלכם.
בדרך כלל הכי טוב לגשש אצל אימהות ותיקות בגן
לצפיה ב-'היי'
היי
07/09/2017 | 10:55
1
86
להביא באופן אישי מתנה בחג או סופשנה זאת החלטה אישית שלך.
אני נוהגת לקנות בראש השנה מתנה קטנה כמו צנצנת דבש או מעמד למפיות/ קישוט לשולחן תואם לחג והתקציב לא עולה על 20-30שח בדרך כלל. מבחינתי זאת ברכה לתחילת שנה מתוקה והצלחה להמשכה.
בגן פרטי כשיש צוות גדול אני לפעמים מפנקת בסלסלה אחת לכולם (פעם הכנתי מאפינס תפוחים ממש טעימים עם קישוטי שולחן קטנים של רימונים תיונים של תפוח עץ וצנצנות דבש קטנות)
לצפיה ב-'תודה'
תודה
07/09/2017 | 11:06
17
לצפיה ב-'מה אומרים ?'
מה אומרים ?
06/09/2017 | 11:03
1
234
היי ,

בתי בת 2.3 . הסבא שלה נפטר אתמול לאחר שהיא לא ראתה אותו כבר כמעט חודשיים. היום אנחנו הולכים לבקר בבית את סבתא והיא בטח תשאל איפה סבא. מה אומרים?
לצפיה ב-' בפשטות וכמו שזה '
בפשטות וכמו שזה
07/09/2017 | 08:54
169
סבא מת/ נפטר. במידת הצורך, על המוות מסבירים בהתאם לאמונה שלכם ולשאלות שמגיעות מהילדה.
לא כתבת עד כמה היה קשר בינהם אבל בכל מקרה מבחינה רגשית כדאי לשים דגש על החיבור שממשיך להתקיים תמיד גם אחרי הפרידה אלא שבדרך שונה, ושוב, בהתאם לאמונות שלכם.
הנשמה ממשיכה להתקיים והיא איתנו כל הזמן / סבא ממשיך להיות בלב שלנו ובזכרונות שלנו ... ולאפשר מקום ומרחב מכילים לעצבות ולבכי אם יש.
יש גם ספר שנקרא "הכוכב של סבתא", אני אישית לא קראתי אבל לחברה שלי הוא מאוד עזר בזמנו כשהסבא נפטר גם כן כשהילדים שלה היו בני שנתיים וחצי.
 
 
 
לצפיה ב-'ילד בן שנתיים שדבוק אלי כל הזמן ולא משחק לבד'
ילד בן שנתיים שדבוק אלי כל הזמן ולא משחק לבד
03/09/2017 | 09:25
13
278
סתם תוהה.. הקטן המתוק שלי כבר בן שנתיים. מאז שנולד היה דבוק אלי . היה דבוק אלי לציצי עד גיל שנה וארבע ומאז שגמלתי אותו דבוק לציצי אבל עם היד.
ילד מאוד חברותי. מדבר שוטף. בגן משחק מאוד יפה ובכלל שאנחנו בחוץ עם ילדים פורח. הבעיה בבית. הוא לא מוכן שבעלי ירדים אותו ובוכה בכי תמרורים. כל פעם שבעלי רוצה לקלח אותו הוא אומר היום אמא. מרגע שמגיעים מהגן ואני יושבת על הספה הוא מתיישב לידי מחבק אותי ומכניס ידיים לציצי. הוא יכול לשחק איתי אבל רק איתי. לא מסוגל להעסיק את עצמו יותר מכמה דקות. בבוקר קם בחמש וחצי ומעבירה אותו אלינו. שקם ישר צורח אמא והולך לחפש אותי. אין מה לדבר על הפרידה בבוקר בגן שמלווה בצרחות אימים. אני גם חושדת בהפרעת קשב בגלל שהרבה פעמים שאני יושבת איתו על משחק אחרי דקה משתעמם ומתחיל להפוך. למשל מדבקות הופך את השקית ותולש את המדבקות שהדבקנו. עושים בצק אז הוא מפרק את הצורות שעשינו ואומר להרוס לאמא. בכלל בוחן גבולות כל הזמן. 
בקיצור אני מרגישה שאני לא יודעת איך להתמודד איתו. אולי באמת יש בעיה ואולי זה סתם פינוק? בשישי שבאתי לקחת אותו מהגן לא רצה ללכת וישב חצי שעה שלמה לעשות פאזל!
אני בהריון עם תאומים ומפחדת פחד מוות ממה יהיה בהמשך
לצפיה ב-'חושבת....'
חושבת....
03/09/2017 | 18:00
149
שרק מלקרוא את מה שכתבת...יש לך ילד מקסים!מפונקי גדול.ילד ציצי אהוב ושאפו עליך על תקופת ההנקה.מרגיש לי שהוא "בודק גבולות".אמא שם בשבילו ובכי תמיד עוזר.נסי "לפרוץ" התלות הזו בדרך שאת מוצאת לנכון."הורס לאמא"?חחח השובב בודק גבולות פיקס.
בהצלחה ותאומים?!?כיף.זכית.אני אמא לתאומים.תענוג צרוף
לצפיה ב-'בעיני לא בעיה ולא פינוק ולא נעליים '
בעיני לא בעיה ולא פינוק ולא נעליים
03/09/2017 | 19:26
9
218
פשוט רוצה את אמא ורק אמא וכל הזמן אמא וזה נורמלי לגמרי
זה יעבור לו עם הגיל וזה עובר כל כך מהר שאז אנחנו מתגעגעות לזה... , אמנם את כותבת שהוא כבר בן שנתיים , ואני רוצה להזכיר שהוא רק בן שנתיים .
בגיל הזה או יותר נכון במצב הזה שאת מתארת אני השתדלתי "לתת" עוד לפני שהילד "מבקש" , זה קצת מוריד מהלחץ וההיסטריה של החיפוש אחרי אמא ומרגיע את הילד גם לעתיד לבוא.
למשל, לגבי השינה, אם הילד מתעורר באופן קבוע אל תוך החיפוש אחרייך, אני הייתי מקפידה להיות לידו בהתעוררות שלו , בין אם פיסית ואם לא מסתדר אז לגשר בדרכים אחרות שמרגיעות ובהן הוא יכול להיות בטוח דבר ראשון שהוא פוקח את העיניים ש- 'שאמא כאן ואיזה נעים זה'. הגישור יכול להיות משהו נחמד שלך או ממך שאת משאירה לו ליד המיטה ואומרת לו שזה יזכיר לו שאת מצפה לו ברגע שהוא מתעורר. אולי איזושהי יצירה שאתם עושים ביחד ואז זה יכול להיות כמו סימן מזכרת בשבילו ממך על הבוקר... את אותו הדבר את יכולה לעשות כשהוא הולך לגן.
ככל שיהיו לו יותר פעמים בהם הוא יחווה שהמענה שלך אליו קודם לבקשה שלו את אמא, כך לאט לאט ה"מרדף" ישכך.
אגב, דרושה הרבה מאוד סבלנות וריכוז עבור ילד בן שנתיים לשבת להרכיב פאזל חצי שעה! נשמע שכשמשהו מעניין אותו הוא מרוכז מאוד.
מה דעתך?
לצפיה ב-'כשאת צודקת-את צודקת'
כשאת צודקת-את צודקת
03/09/2017 | 20:31
1
33
לצפיה ב-'מה זה אומר? שלפעמים אני לא צודקת? '
מה זה אומר? שלפעמים אני לא צודקת?
04/09/2017 | 08:13
110
איזה בעסה לי :-D
וזה מזכיר לי שרציתי לפתוח דיון על שבחים.. אז בהמשך.
שיהיה לך יום נפלא !
לצפיה ב-'מגיבה לשתיכן '
מגיבה לשתיכן
04/09/2017 | 09:35
6
171
אכן ילד מקסים. מדבר שוטף ומאוד סקרן.
מקסים מקסים מקסים. אבל צריך תעסוקה תצידית וכמובן מעדיף את חברתי
פוחדת פחד מוות מהיום שיוולדו התאומים. והוא בוחן עכשיו גבולות בלי סוף. כל דבר דווקא.
רעיונות למשחקים שיכולים לעניין בן שנתיים סקרן ושובב שמדבר שוטף יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'משחקים זה אורים'
משחקים זה אורים
04/09/2017 | 17:59
85
אורים כהורים-את פיקס!.מתמידה לקרוא אותך פה.
ולירי-הצוציק המתוקי עוד יבדוק גבולות בטח ובטח לאחר שתלדי ואז את תהיי פנוייה קצת פחות עבורו.קחי בחשבון שתזדקקי ליםםםם של סבלנות.אצלי החבר'ה בני 4 ולא זוכרת מה היה להיט בשנתיים אבל חושבת שכל צעצוע שמנגן ומהבהב ויש בו משהו "דידקטי"/מלמד יכול להלהיב אותו.
בזמנו היה לנו צב עם צורות וצבעים שדיבר וביקש ללחוץ על הצבע/הצורה וכששגו הבהב ורמז להם מה נכון.הם מאוד אהבו הצעצוע הזה.
והשאר.....אורים
תהני ממנו.
לצפיה ב-'ה-'דווקא' שלו זה לא נגדך , את בטח יודעת...'
ה-'דווקא' שלו זה לא נגדך , את בטח יודעת...
04/09/2017 | 22:34
3
107
זה בעדו, הוא לומד להכיר את עצמ(א)יותו ואת הרצונות שלו.
אכן צריך הרבה מאוד סבלנות ואורח רוח , יחד עם זאת לדעתי נקודת המבט על העניין חשובה ויכולה מאוד להקל כשזוכרים שזה לא באמת בכוונה או מכוון נגדינו.
 
לגבי תעסוקה ומשחקים, בגיל הזה אני הייתי הרבה זמן במטבח אז מה שעשיתי , פניתי מדף שלם תחתון בארון המטבח וסידרתי שם כלים מעניינים שמתאימים בטיחותית וזה הפך להיות להיט ועזר הרבה מאוד לתעסוקה עצמאית מצד אחד וקרוב לאמא מצד שני.
 
גם סידרתי פינות בבית (בעיקר בסלון) למשחקים, למשל עשיתי בסלון פינת ספרייה - שמתי מזרון גדול עם כריות באחת מהפינות בסלון וסידרתי ספרים קשיחים בתוך סלסלה , גם זה נתן תעסוקה עצמאית לזמן ממושך , כשאני ליד ומקפלת כביסה או משהו כזה.
 
 
בפינה אחרת שמתי ארגז עם כל מיני כלי נגינה קטנים, כלי הקשה , פעמונים, רשרשנים וכו'
 
עוד ארגז עם קוביות מכל מיני סוגים גדלים צבעים וצורות. גם היה לי ארגז עם חומרים ממוחזרים מעניינים שאפשר ליצור מהם משחקים (קופסאות שונות, פקקים גדולים, סוגי מיכלים שונים וכו').
 
בקיצור, אני אוהבת יותר לאפשר משחק חופשי של יצירתיות ושימוש בדמיון . זה מצריך גם ממני קצת יצירתיות , אצלנו זה תמיד עבד.
לצפיה ב-'נראה לי שהבנתי את הבעיה'
נראה לי שהבנתי את הבעיה
05/09/2017 | 09:45
2
112
מאז שעברנו לבית החדש כל הצעצועים בחדר שלו ולא בסלון.
אז או שאשב איתו בחדר ואקפל כביסה שם יש לי איפה. או שבאת אביא לו דברים לסלון. זה רעיון מצוין!!
שאני במטבח הוא פשוט פותח את כל מה שלידי כולל את המקרר כדי לזכות בתשומת לב
לצפיה ב-'עונה בקצרה'
עונה בקצרה
05/09/2017 | 09:55
105
אצלנו תמיד היתה שידה פתוחה אחת עם ספרי פעוטות וכמה צעצועים בסלון, מהטעם הפשוט שרב הזמן אנחנו היינו בסלון/מטבח וטבעי שגם התינוק (ונודה על האמת - גם הילדים).
מבקשת להעלות מחשבה לגבי המטבח. כתבת שהוא פותח את הכל כדי לזכות בתשומת לב. אבל - וזה כמובן בלי להכיר את הפעוט שלך אלא מתוך התבוננות באלה שלי וגם בכאלה שראיתי בסביבתי) אולי לא בגללך אלא משום שזה מענין אותו או גורם לו גאווה כשהוא 'מסדר' את הכלים של המבוגרים?
בהצלחה בתקופה הקרובה, מניחה שהיא לא תהיה פשוטה בהתחלה, אבל מתישהו יהיה אושר גדול בחבורה שלכם.
לצפיה ב-' בסוף תמיד כולם מתקבצים בסלון או במטבח '
בסוף תמיד כולם מתקבצים בסלון או במטבח
05/09/2017 | 10:29
92
רוצים להיות בעניינים (או ליד אמא )
לצפיה ב-'תעשי לו האריה שאהב תות - תדבקי את אליו בכל שנייה'
תעשי לו האריה שאהב תות - תדבקי את אליו בכל שנייה
05/09/2017 | 20:20
106
עד שימאס לו
לצפיה ב-'מחשבות על נפרדות'
מחשבות על נפרדות
05/09/2017 | 22:01
1
160
מבין השורות אני קוראת כמה קשה לך ההיצמדות של בנך המקסים, היצמדות שהיא לא רק מרחבית אלא פיזית ממש (מכניס ידיים לציצי). לי כאמא זו נשמעת חוויה טוטאלית מדי לקראת לידת תאומים, שמעמיסה על הקושי הנוכחי והעתידי.
גיל שנתיים הוא גיל בו קיימת הבנה מסויימת של המציאות, ובוודאי שקיימת הבנה של נפרדות הגוף. בקרוב השדיים שלך יניקו שוב ואני לא חושבת שיהיה לך נעים שבכל רגע נתון בו אין עלייך תאום יונק, יש עלייך יד של פעוט שזקוק לקרבה הפיזית הזאת.
 
נשמע שאת לא מעוניינת לשדר לו שום מסר של דחייה והרחקה - רק של הבנה והכלה - ולכן מותר לו להכניס את היד לחולצה כמה שהוא רוצה, ולכן רק את מקלחת אותו, ולכן הפרידה ממך בגן מתנהלת בצרחות אימים.
בעיני כדאי להתחיל ולהציב מולו גבולות. כן, אמא תקלח אותך מחר, אבל היום אמא מאד עייפה, והנה, יש פה איש מאד מאד נחמד, קוראים לו אבא, אתה מכיר אותו, הוא יקלח אותך היום.
אם בהתחלה זה קשה כדאי לך לצאת מהבית לחצי שעה/ שעה בערב (הליכה, קפה, כל דבר שמאוורר אותך) ולהניח לאבא לנהל את שגרת הערב בעצמו.
 
הפעוט שלך (כן, הוא כבר לא תינוק..... התינוקות בדרך) צריך לאט לאט ללמוד שלא הוא מנהל את העולם שסביבו - בשביל זה יש חוקים בגן וגננת וסייעת, ובבית יש אבא ואמא שמכתיבים את שגרת החיים. מתן כוח יתר לפעוט עלול דווקא להחליש אותו ולא לחזק אותו, כי הוא לא לומד איך להתמודד עם סירוב ועם מרחק ופחות מפתח כישורים של עצמאות. בגלל שנשמע שהנקודה הזו מתרחשת איתך ולא במסגרת או עם אבא, אולי יהיה לך הכי קל ליצור מרחק פיזי בהתחלה - לצאת מהבית, אח"כ להסתגר בחדר השינה ביום שאבא מקלח, עד שהוא יתרגל.
 
גילוי נאות: גם אני עברתי תקופות של "רק אמא, רק אמא" עם הילדים, בעיקר עם הבכורה שלי אבל לא רק - והייתי מוכרחה ליצור איזושהיא נפרדות מהם ולו בשביל שלוות הנפש שלי, כדי שאוכל להיות אדם רגוע יותר (שאין עליו כל רגע נתון פעוט או תינוק) וכתוצאה מכך גם אמא טובה ומכילה יותר. אני כמובן לא מתכוונת לתהליך אגרסיבי ונוקשה, אבל מצב של 'יד על הציצי' כל אחה"צ הוא מופרז בעיני לפעוט בן שנתיים ומן הסתם גם עבורך.
 
אי הנפרדות היא שמעוררת בך אימה, אני חושבת, כי את מרגישה שלא תוכלי למלא את כל צרכיו אחרי הלידה (ואת לגמרי צודקת) - אבל איפה כתוב שמילוי כל הצרכים של הילד היא הדרך הנכונה? בעיני זו דרך שגויה לפסוע בה, ילד צריך להכיר אילוצים, ללמוד גבולות, להבין חולשה אנושית ושלל עצום של חסמים המונעים מכל אחד מאיתנו לקבל כל מה שאנחנו רוצים כשאנחנו רוצים.
 
לצפיה ב-'וואו. כל מילה בסלע '
וואו. כל מילה בסלע
06/09/2017 | 13:48
111
אבא כן מקלח. אבא כן נמצא. ואני כן מציבה גבולות אבל כנראה לא מספיק. אתמול הלכתי לאסיפה בגן והסברתי שאמא הולכת ואתה נשאר עם אבא. היה בכי אבל בעלי דיווח שנרדם יפה והכול היה טוב. יש ימים שבאה מהעבודה נכנסת למיטה ואומרת אמא ישנה עכשיו. הוא בוכה על הדלת. או כשאני מתקלחת דופק על הדלת. לטעמי זה החריף בגלל שבילינו יחדיו שבועיים רצוף בחופש. אשתדל להציב יותר גבולות אבל מצד שני יש בי את הידע שלא נשאר לי עוד הרבה זמן איתו לבד.... אף אחד לא חלם על תאומים. זה הפתעה לכולם. שיהיו בריאים כמובן! כרגע בעיניי ההריון הוא פיקציה. אני מדחיקה עד אחרי הסקירה וגם כנראה אעשה מי שפיר.
לצפיה ב-'תאי שירותים מחוץ לגן'
תאי שירותים מחוץ לגן
05/09/2017 | 09:43
1
193
הודות לעיריה המהממת שלנו, החליטו השנה להעביר ילדים לגן במבנה שהיה בעבר כיתת בית ספר.

זה אומר שהחצר לא צמודה לחדר הגן (לא קריטי) , אבל גם השירותים לא. בשביל שילד ילך לשירותים צריך סייעת שתלווה אותו. זה גורם למרמור בקרב הצוות שאיכשהו מעביר את זה לילדים. הילדים מרגישים לא בנוח לבקש ללכת לשירותים ומתאפקים יום שלם.

האם יש חוזר או תקנה שמחייבים שתהיה גישה לתאי השירותים מתוך הגן?

האם יש מה לעשות?

מדובר על גן חובה
לצפיה ב-'עוד לפני מהפיכת הסייעת השניה היו לא מעט גנים כאלה'
עוד לפני מהפיכת הסייעת השניה היו לא מעט גנים כאלה
05/09/2017 | 15:16
160
כי הרשויות לא הספיקו להקים מבנים חדשים בעקבות רפורמת טרכטנברג (הרחבת גני העירייה לגיל 3) ולגנים כאלה סיפקו סייעת ייעודית נוספת לליווי. כיום יש סייעת שניה בכל גן כמעט, היות ואתם גן חובה - אם אין לכם שתי סייעות אתם צריכים ללחוץ על העירייה. אם יש - אין מה להלין.
 
מבני הגן האלו אמורים להיות זמניים.
לצפיה ב-'האם חייבים לשבץ אחים לגנים סמוכים?'
האם חייבים לשבץ אחים לגנים סמוכים?
04/09/2017 | 09:52
2
170
השנה ניהלתי מאבק לשלוח ילד בן 4 לגן שקרוב לבית (אבל משום מה גבול אזור הרישום עבר בית לידינו) שמתאים יותר לגילו. נכשלתי.
כן הסכימו לרשום אותו לגן שבו חצי ילדים בגילו, וחצי גדולים ממנו.
בנתיים נראה כי עשיתי טעות נוראית. הצוות פשוט לא מספיק חם.
בנתיים קלטתי שבשנה הבאה הקטן שיהיה בן 3 אמור לעלות לגן ערייה. שזה אומר שישבצו אותו שוב לאותו הגן ששיבצו את אחיו.
ניסיתי לברר במועצה, ונאמר לי שאצטרך לנהל שוב את אותו המאבק המאד קשה שניהלתי השנה ונכשלתי.
היא אמרה שהמועצה לא חייבת להיתחשב בנסיבות משפחתיות. שכל מה שזה אומר שלא איכפת להם לשבץ שני ילדים בגנים שמרוחקים 20 דקות הליכה (ללא חניה קרובה) שמסיימים ב- 14. לטענתה, ברגע שיש שיבוץ לגן כלשהו, הם עשו מספיק בשבילי.
אמרה לי לשלוח לצהרון אם יש בעיה.
אני לא יכולה לשלוח לצהרון כי אני לא מספיקה לחזור בזמן לאסוף. וגם כי יש לי עזרה חלקית מהסבתות עם קצת מטפלת.
האם היא צודקת?
לצפיה ב-'אין חובה לשבץ אחים בגנים סמוכים'
אין חובה לשבץ אחים בגנים סמוכים
04/09/2017 | 20:01
1
102
מהתיאור שלך התשובות שלה נשמעות קצת מגעילות ואפשר להגיד את אותו דבר בנימוס.
בכל מקרה, אין חובה לשבץ אחים בגנים סמוכים ובוןדאי שאין חובה לאפשר לך לרשום לגן שסמוך לבית שלך אבל נמצא באזור רישום אחר.
עם זאת, בהרבה עיריות יושבים בני אדם שאם פונים אליהם יפה ומסבירים את הבעיה ובהנחה שיש אפשרות (גן לא מלא, מתאים מבחינת התפלגות גיל, בנים בנות וכו) מאפשרים לרשום מחוץ לאזור רישום או עושים מאמץ לשבץ בסמיכות.

ובמאמר מוסגר, אני חושבת שקשה לשפוט צוות של גן אחרי יומיים וחצי שמוקדשים ברובם לקליטה והסתגלות של הילדים. יכול להיות שהם מצטיירות לא מספיק חמות במבט ראשון אבל התגלו בהמשך כגננות מעולות (ויכול להיות שלא). תני לזה זמן.
לצפיה ב-'בשנה באה הגן של בן 4 יהיה באזור רישום שלנו, הבעיה רק עם בן 2'
בשנה באה הגן של בן 4 יהיה באזור רישום שלנו, הבעיה רק עם בן 2
05/09/2017 | 09:01
89
כי יש לנו אשכול של 2 גנים של טרום טרום + טרום באזור רחוק (ולשם אנחנו שייכים) ועוד אשכול של 4 גנים לידי הבית שלי ששם יש גן טרום טרום + טרום אחד (שזה מה שאני רוצה לקבל) ועוד 3 גני טרום+חובה.
ככה שהגדול בכל מקרה יהיה קרוב לבית (במקור אמור היה להיות שנתיים בגן הנוכחי, נראה) והבעיה תהיה עם הצעיר.
היא אמרה שאין בעיה אם יהיה מקום. אבל אם לא יהיה מקום, כמו השנה, אז הבעיה שלי. ובאמת שלא יהיה לי שום פתרון.
אבל בנתיים יש לי דאגות אחרות, אז נחכה עם הנושא עד חודש מרץ אפריל.
לצפיה ב-'מה עושים אם הסייעת לא מוכנה להרים ילד על הידיים?'
מה עושים אם הסייעת לא מוכנה להרים ילד על הידיים?
04/09/2017 | 09:30
14
267
בן 4 נכנס לגן עריה ומתקשה להיפרד. עד כדי בכי, אז לקחתי על הידיים, וחשבתי להעביר אותו לסייעת. הוא ממש במשקל נוצה, אחוז נמוך.
אז להפתעתי היא סירבה להרים אותו בטענה שיש לה בעיות בגב.
השארתי אותו צורח בגן, לא יודעת איך ניחמה אותו.
היא לא נראית חמה מדי.
גם אם יסתגל לגן, עדיין מדי פעם צריך להרים אותו. אם לא מרגיש טוב, לדוגמה.
האם אני מצפה ליותר מדי?
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
04/09/2017 | 14:41
2
203
יש כאן שני עניינים, איך הסייעת מתייחסת לילדים
האם בגיל 4 היא צריכה להרים על הידיים
לגבי השני, לא בטוחה, כשנכנסו לגן עירייה לא הרימו את הילד אף פעם,  לי אישית זה נראה כבר כבד ולא משנה איזה אחוזון הוא
איך היחס של הסייעת?, ילדים שמתקשים בבוקר בפרידה צריכים לקבל תגובה הולמת, הסייעת אצלנו שהייתה מקבלת כמה ילדים יחד, הייתה מושיבה אותם צמוד אליה עד שהתאוששו
לצפיה ב-'זאת השאלה, היא לא נראית לי חמה באופן כללי'
זאת השאלה, היא לא נראית לי חמה באופן כללי
04/09/2017 | 16:13
1
161
לא עשתה מאמץ לעזור. כן ניגשה ועמדה לידי כשהוא דבוק אלי בלי לעשות שום מאמץ.
בגן פרטי לוקחים על הידיים אז קיוויתי שגם כאן אפשר.
וילד ששוקל 12 קג ובוכה בהתקף מטורף בתחילת ספטמבר כן אפשר להרים.
לצפיה ב-'ועוד משהו'
ועוד משהו
04/09/2017 | 16:17
152
אמרתי לו שאני הולכת ויצאתי, והוא רץ אחריי לחצר.
היא כן יצאה אחריו אבל במקום להרגיע או להציע משחק היא רק אמרה לו: אני לא יכולה לרוץ אחריך לחצר, יש עוד ילדים בגן שאני צריכה להשגיח עליהם.
אז גם אם זה נכון לחלוטין עובדתית, לא היית מצפה לתגובה אחרת כשילד בן 4 בוכה? ועוד בתקופת הסתגלות, לא איזה ילד בכיין שעושה בעיות כל השנה (אם כי גם אז הייתי מצפה לסבלנות ואמפטיה).
עשר דקות קודם השארתי ילד בן 2 בוכה בגן פרטי, בלי שום עצב מיוחד כי ראיתי שמרגיעים אותו ומטפלים בו.
כאן המצב שונה.
לצפיה ב-'להרים על הידיים ילד בן ארבע זה מוגזם בעיני.'
להרים על הידיים ילד בן ארבע זה מוגזם בעיני.
04/09/2017 | 20:00
2
171
אבל לנחם ולעזור להירגע זה לגמרי חלק מהגדרות התפקיד.
אם את מרגישה לא בנוח לגביה, הייתי משתפת את הגננת.
לצפיה ב-'ומה בדיוק אגיד לגננת?'
ומה בדיוק אגיד לגננת?
04/09/2017 | 21:25
1
137
הסייעת לא מספיק חמה? אני מצפה שינחמו ילד שבוכה?
בסוף היא סתם תתנקם בו
לצפיה ב-'הייתי עושה את זה בעקיפין'
הייתי עושה את זה בעקיפין
04/09/2017 | 22:04
121
אומרת לגננת שאת מרגישה שקשה לילד הפרידה בבקרים ושואלת אותה מה כדאי לעשות כדי לעזור לו.
לא הייתי מתלוננת על הסייעת בשלב כל כך מוקדם של השנה, את עוד לא יודעת מה מערך הכוחות שם.
לצפיה ב-'אם אי אפשר להרים אז אפשר להושיב על הרגליים ולנחם'
אם אי אפשר להרים אז אפשר להושיב על הרגליים ולנחם
04/09/2017 | 20:41
5
158
תנסי למצוא מישהי אחרת ו/או לדבר עם הגננת ולדעתי תקדישי לזה זמן גם אם זה אומר להגיע מוקדם יותר בבוקר .
אני באופן אישי הייתי נשארת עם הילד כמה שצריך (גם אם זה לא מתאים לגננת) עד שהוא היה מרגיש יותר בטחון, בזמן הזה הייתי מחברת אותו לגננת או מישהי אחרת מהצוות שאני מרגישה שהן חמות ומכילות, ובזמן הפרידה הייתי מוודאה שהוא נמצא בידיים שלה, בין אם זה כחיבוק ובין אם זה פשוט לידה כשהוא יודע שהיא זאת שדואגת לו ושומרת עליו ואליה הוא יכול לפנות כששוב קשה לו , עד שאמא חוזרת.
כך בעיני וזאת גם ההמלצה שלי .
לצפיה ב-'אין מישהי אחרת'
אין מישהי אחרת
04/09/2017 | 21:24
4
129
הגננת מגיעה רק ב-8. נשארתי והרגשתי שזה רק מחמיר את המצב.
אני מגיעה ב 7:30, ואני לא יכולה להישאר עד 8 כי אני גם צריכה לעבוד.
לצפיה ב-'נסי להגמיש את העבודה ליומיים שלושה'
נסי להגמיש את העבודה ליומיים שלושה
04/09/2017 | 21:50
142
ולעזור לו להיקלט בגן בצורה חלקה יותר. כאב הבטן שלך מהפרידה בבוקר וודאי משפיע על התפוקה שלך במהלך היום....
גם אצלי חלק מהצוות בגנים בהלם של תחילת שנה, וכך היה גם בשנים קודמות - לא תמיד הרושם הראשוני שלי היה נכון גם בחלוף זמן.
לצפיה ב-'אוקיי. מבינה. אז מה מרגיש לך שנכון לעשות'
אוקיי. מבינה. אז מה מרגיש לך שנכון לעשות
04/09/2017 | 22:37
2
123
על מנת להקל על בנך?
לצפיה ב-'האמת?'
האמת?
05/09/2017 | 06:19
1
153
להוציא אותו מהגן הזה.
רק שכנראה זאת לא אופציה כי כל הגנים מלאים.
היום אמא שלי לוקחת אותו ותוכל להישאר יותר.
אולי אשלח אותו עם צעצוע מהבית, אין לי רעיון אחר.
לצפיה ב-'זה חשוב מאוד מה שכתבת פה'
זה חשוב מאוד מה שכתבת פה
05/09/2017 | 07:42
144
יש בתוכך הבנה עמוקה של מה שנכון ומדויק לך ולילדך.
מציעה מאוד לא להחליט מראש שאין סיכוי, כי כשאנחנו מחוברים עמוק לדברים הנכונים והמדוייקים לנו ופועלים להשיג אותם - לעיתים קרובות ביותר הם מסתדרים לנו בסופו של דבר, גם אם כנגד כל הסיכויים.
ממליצה לבדוק בכל זאת ומתוך אמונה שלמה שהדבר הנכון והטוב ביותר יקרה.
ובכל מקרה המון המון בהצלחה, בכל החלטה!
לצפיה ב-'בגן עיריה לא מרימים על הידיים.'
בגן עיריה לא מרימים על הידיים.
13/09/2017 | 19:42
1
8
לצפיה ב-'גם אם לא מרימים, אפשר לחבק'
גם אם לא מרימים, אפשר לחבק
18/09/2017 | 09:29
4
מה אם היא לא תבקש להרים את הילד, אלא תבקש שהסייעת תשב ותחבק אותו עד שירגע כשהיא יוצאת בבוקר? זה לא אמור להפריע אם יש לה בעיה בגב. וכך היא לא תצטרך  לצאת אחריו.
אפשר לדבר איתה ולהגיד לה שאת חושבת שמאוד יעזור לו חיבוק אם הוא בוכה.
לצפיה ב-'אחוזון גבוה במשקל'
אחוזון גבוה במשקל
01/09/2017 | 18:44
12
279
היי,
בת כמעט שנתיים וחצי, בטיפת חלב אמרו שהיא באחוזון מאוד גבוה במשקל (מעל 95) וצריך לשים לב למשקל. הדגישו כי לא עושים דיאטה לילד בגיל הזה, אבל לשים לב לא לתת שטויות.
בבית היא לא מקבלת שטויות בכלל. מה שכן - היא מבקשת לא מעט אוכל.. יכולה לאכול מנה מכובדת של פסטה עם קציצות למשל ולבקש עוד. או לאכול כריך עם גבינה צהובה (2 פרוסות של לחם אחיד) ולבקש עוד כריך ולאכול את כולו..
בנוסף - בגן נותנים מלא שטויות (עוגות, ביסקוויטים, שוקו, חטיפים, פיצות). מצד אחד אני לא רוצה להבדיל אותה מהאחרים: הם יקבלו, והיא תסתכל עליהם? לא לעניין.. ומצד שני, זה לא טוב לה..
בקיצור - אשמח לשמוע -
א. מה לדעתכן עלי לעשות
ב. למי שיש ילדים בגיל הזה - איך נראות הארוחות בסופי שבוע בבית (כשיש לכן שליטה על הארוחות) - מה נותנות לאכול ובאיזו כמות?
המון תודה!
לצפיה ב-'גן שנותנים בו מלא שטויות הוא בעייתי בעיני'
גן שנותנים בו מלא שטויות הוא בעייתי בעיני
01/09/2017 | 20:21
1
193
בלי קשר למשקל הילד אני לא חושבת שבגן צריך לתת שוקו, עוגות, עוגיות, חטיפים או פיצה על דרך קבע.
 
בנוסף אין בעיה שתאכל מנות מכובדות אבל אם אחרי מנה סבירה היא עוד רעבה, הייתי מציעה לה ירקות (חיים או מבושלים או כסלט), הייתי מציעה לה לשתות מים לפני שמקבלת עוד ואם כבר הייתי מוסיפה עוד חלבון אבל מוותרת על עוד פחממות.
 
כמו כן, אם מבקשת עוד כריך אפשר גבינה לבנה ולא צהובה... זה לא אומר שלא תוכל תקבל גבינה צהובה או חטיף או עוגה אבל כן להגביל כמויות של מה שפחות בריא.
ואולי בכלל כדאי לתת יותר גבינות מלאות, קוטג וכדומה ולהוסיף עוד ירקות ופירות לתפריט....
 
בגן אפשר לבקש לעשות אותו דבר.
זה לא כדי לעשות לה דיאטה אלא כדי להרגיל אותה להרגלי אכילה טובים יותר.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..'
תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..
04/09/2017 | 08:57
20
לצפיה ב-'מה תדירות השטויות בגן?'
מה תדירות השטויות בגן?
01/09/2017 | 22:47
3
189
אני לא בטוחה אם השאלה הראשונה שלך נוגעת גם לענייני הגן, אבל כמו המגיבה מעליי, גם לי יש קושי עם מה שאת מתארת על התזונה בגן.
כשהבת שלי היתה בת שנתיים וחצי, בגן שלה חילקו פתי בר. לא כל יום, אבל פעמיים או שלוש בשבוע, וגם זה היה יותר מדי בעיניי.
 
אני רואה איך אני וכל המבוגרים סביבי נלחמים במשקל העודף, באכילה רגשית, באכילה לא מרוסנת ובתזונה לקויה. אני לא חושבת שילדים רכים צריכים להתמודד עם כל זה מגיל כל כך צעיר ואני ככל הנראה הייתי בוחרת בגן אחר עבור הבת שלי.
 
אם תדירות החטיפים/שטויות/שתיה שאיננה מים בגן נמוכה יחסית - נניח פעם או פעמיים בשבוע, הייתי חושבת שאפשר להישאר בגן. אולי הייתי מנסה לבקש שיפסיקו לתת שוקו וחטיפים ולהשאיר את העוגות לחגים וימי הולדת בלבד.
אם התדירות גבוהה ואין עם מי לדבר, הייתי מוצאת גן אחר.
 
לעניין השאלה השניה שלך, אני כבר לא זוכרת איך נראו הארוחות אצלנו בגיל 2.5, ובכל מקרה אנחנו היינו אז בדיאטת השמנה, אבל ממעט האוכל שתיארת, יש הרבה פחממות.
אני הייתי מנסה למתן את הפחממות ולהגביר את הירקות הטריים, פירות, וחלבונים.
מבחינת שתיה, מים בלבד ובכמות גדולה. כדאי לשתף את הילדה ולהסביר לה למה חשוב לגוון באוכל, ולמה אתם מקפידים על אוכל בריא.
אפשר גם לדבר על רעב ושובע ולהסביר שלפעמים הבטן כבר שבעה אבל הפה עדיין רוצה לאכול, אולי זה יעזור לכם להבין האם היא באמת רעבה כל הזמן או שבשלב מסויים האוכל מספק צורך שונה מרעב.
גם בגבינה צהובה, יש גבינות פחות שמנות. אנחנו נותנים גבינה עם 22% שומן והיתה תקופה שבה נתנו גבינה צהובה עם 15% שומן (ניסינו גם 9% אבל היה לה טעם ומרקם של פלסטיק). אפשר להציע גבינות רזות יותר ואולי לשלב אותן עם ירקות במקום עם פחממות - למשל מקלות פלפל ומלפפון שטובלים בגבינה לבנה.
אצלנו בגיל 3 בערך התפתחה העדפה מובהקת לפחמימות בארוחת הצהריים. כשהיא איתנו, מנת פחמימות נוספת מותנית בכך שהיא תאכל גם ממנת החלבון. כשהיא בגן היא אוכלת את הפחמימה בלבד ואנחנו מתגברים חלבונים בשאר הארוחות.
אם אתם מבלים את אחה"צ בפעילות רגועה, אפשר להמיר את הפעילות הרגועה בפעילות גופנית.
 
ועוד שני דברים:
1. אם במשפחות שלכם יש נטיה להשמנה, כנראה שהיא תהיה באחוזונים הגבוהים גם אם התזונה שלה תהיה "מושלמת" (במרכאות, כי בעיניי אין תזונה שהיא מושלמת באופן מוחלט). תמיד יהיו ילדים שיהיו בקצות הסקאלה, ולא תמיד זה בגלל שהם אוכלים רק במבה ושוקולד.
2. אתם יכולים לבקש הפניה לתזונאית של הקופה שמתמחה בילדים. אנחנו היינו במעקב דיאטנית במשך 3.5 שנים, ולמרות שלא הצלחנו לבצע את כל מה שהיא הציעה, הרגשנו שהמפגשים איתה עוזרים לנו ונותנים לנו רעיונות שלא חשבנו עליהם בעצמנו.
לצפיה ב-'איך הגנטיקה אצלכם?'
איך הגנטיקה אצלכם?
02/09/2017 | 00:41
148
האם יש אנשים נוספים במשפחה שנוטים לאחוזונים הגבוהים?
כמה ארוחות היא אוכלת ביום? נסי לתאר ארוחת בוקר וארוחת ערב שלה ביום רגיל ואת הארוחות בשבת.
באיזה שבוע נולדה? האם במשקל תקין?איזה שינויי משקל עברו עליה במעבר לזחילה ולהליכה?
כמה היא שותה ואיזה סוג נוזלים?
האם היא פעילה פיזית?
יש לה עוד אחים? איך המשקל שלהם?

מסכימה עם מי שטענו שממתקים בגן הם רעה חולה שיש למגר - אבל מנסיוני בגנים של ילדיי (בעיקר בצהרונים)- אני מאמינה שכדאי לחפש סיבות נוספות לאחוזון הגבוה מעבר לשטויות שהיא מקבלת (ובהחלט הייתי מנהלת מאבק נגדן).
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..'
תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..
04/09/2017 | 08:58
16
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..'
תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..
04/09/2017 | 08:58
12
לצפיה ב-'ובעין, לא על המשקל - איך לדעתך היא נראית?'
ובעין, לא על המשקל - איך לדעתך היא נראית?
02/09/2017 | 17:53
1
132
איך אתם ההורים הייתם כילדים?
אם אני הייתי במקומך והייתי חושבת שיש סיבה לדאגה הייתי הולכת להתייעץ עם נטורופתית, לא תזונאית, יש הבדל גדול בין השתיים ובעיני מה שלעיתים מקובל לחשוב עליו כאוכל טוב הוא לא תמיד אכן מזין את הגוף.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..'
תודה רבה על התגובה! כתבתי תגובה שעונה לכולן..
04/09/2017 | 09:00
14
לצפיה ב-'אז דבר ראשון - תודה על כל התגובות!'
אז דבר ראשון - תודה על כל התגובות!
04/09/2017 | 08:56
3
167
כתבתן פחות או יותר אותו דבר, אז אענה בהודעה מרוכזת:
אני בהחלט לוקחת לתשומת ליבי את עניין תוספת הירקות בארוחה, אנסה לתגבר כל ארוחה בעוד ירקות. תודה רבה על עצה נהדרת!
לגבי דוגמא לארוחות שהיא מקבלת בבית:
בבוקר אם מתעוררת בין 5-6:30 - לפני הגן מקבלת יוגורט (3% ללא סוכר בכלל.. הטעם הרגיל והטבעי)+פרי 
בימים האחרונים התעוררה ב-7:00 אז ניסיתי לתת רק אקטימל כי ארוחת בוקר בגן היא ב-8:45, חבל לי שתאכל 2 ארוחות..
אתמול זה עבד טוב, היום ביקשה גם אגס אז קיבלה (אגס+3/4 אקטימל).
כשחוזרת בערב מקבלת ב-18:00-18:30 ביצה (חביתה/ביצה קשה)+קוטג'+עגבניה+פרוסת לחם. 
דוגמא לארוחה בסופי שבוע:
בבוקר - יוגורט טבעי+פרי
ארוחת ביניים (בדרך כלל בין 9-10) - כריך (עם גבינה צהובה/לבנה..פעם נתתי גם עם טחינה, היום מנסה קצת להפחית)
צהריים (בין 12:00-13:00) - פסטה עם קציצות/אורז עם עוף.. קיצר - ארוחה רגילה, כמו אצלנו - מנה בשרית+תוספת.. אנסה לשלב יותר ירקות
אחרי שנת צהריים (15:00-16:00) - פרי או יוגורט גמדים לבן (ללא תוספת סוכר) או ארטיק שהכנתי (פירות טחונים עם יוגורט)
ארוחת ערב 18:00-18:30 - לרוב ביצה, גבינות, עגבניה, פרוסת לחם
 
היא שותה רק רק רק מים בבית (מסתבר שבגן קיבלו גם שוקו...), אבל היא לא שותה המון במהלך היום, אז אחרי המקלחת עדיין מקבלת בקבוק אבל!! עם חצי כפית מטרנה על 270-300 מ"ל.. זה נראה לי ממש זניח מבחינה קלורית.. היא שותה כמעט את כולו לפעמים, חשוב לי פשוט שתקבל נוזלים..
לעניין הגן - יש תפריט מסודר וקבוע, שנראה אחלה (חוץ מפעמיים בשבוע שכתוב שאחרי השינה יקבלו עוגה ופרי, ופעם אחת פתי בר ופרי..). אין פירוט לגבי תזונה ביום שישי, לפעמים עושים יום הולדת, לפעמים קבלת שבת.. אז או שמקבלים חלות או עוגת יום הולדת עם ארוחה שההורים מביאים (כריך עם חומוס/פשטידה וכו'..).
ביום שישי האחרון למשל שאלתי את הקטנה שלי (בת שנתיים) מה היא קיבלה לאכול היום בגן, (פתיחת שנה) והיא סיפרה שקיבלה שוקו וביסקוויט.. (היא לא יודעת מה זה שוקו בכלל.. זה רק מהגן), ואתמול סיפרה שקיבלה כריך עם שוקולד... ציינה שילד אחר קיבל כריך עם ריבה.. (היא מכירה שוקולד, ריבה, שוקולד, ביסקוויט - רק מהגן).
בתפריט כתוב - כריך ופרי.. אף אחד לא אמר שהכריך יכיל שוקולד או ריבה.. זה נוראי בעיניי. העניין הוא שיש הורים (ובאמת לא ברור לי למה) שמתנגדים לטענות שלי ואפילו מעודדים את זה - "אפשר לתת יותר שוקולד.. לא צריך להגביל את זה..". אני אפילו לא יודעת איך להתייחס לטענות כאלה. ואני לא חושבת שזה נכון גם שלכל הגן יתנו שוקולד ולבת שלי יתנו משהו אחר, היא רואה מה אחרים מקבלים.
מעבר לתזונה הגן הזה נפלא - היא מתפתחת מדהים, טוב לה.. חבל לי להעביר אותה. אין מושלם, ומי יודע איזו תזונה יש בגן אחר (כאמור, תפריט לא מעיד על כלום..). זה רק לדבר עם האחראיות, אבל שוב - יש הורים שמתנגדים (!!!!) לאוכל בריא.. לא יודעת מה לעשות עם זה :/
סליחה על החפירה והמון תודה על ההקשבה והעצות!
לצפיה ב-'גם שלי באחוזון 100 וכל הזמן רעב'
גם שלי באחוזון 100 וכל הזמן רעב
04/09/2017 | 09:37
1
156
בן שנתיים וחודש, שוקל מעל 15 קג'.
בגן מסיים את האוכל ומחפש צלחת לגנוב ממנה.
היום בבוקר כדי להרגיע אותו בפרידה, הציעו לו עוגייה.
אמרתי שאנחנו נגד להתנחם באוכל, אבל די פסלו אותי.
אבל עד עכשיו היה חלק מהזמן עם סבתא שדחפה אוכל, אז מקווה שבגן עם הארוחות הקצובות כן יירזה קצת.
לצפיה ב-'מזדהה לגמרי..'
מזדהה לגמרי..
04/09/2017 | 09:53
116
מה שכן - מסתבר שזה לא ממש ארוחות קצובות.. אם ילד מחפש אוכל נותנים לו ביסקוויט או במבה..
וגם תלוי מה נותנים לאכול בארוחות עצמן. למשל אצלנו נותנים ביסקוויטים, עוגות, כריכים עם שוקולד/ריבה. אני חייבת לעשות לזה סוף. אבל זה לא פשוט בכלל :/
 
לצפיה ב-'ממה שכתבת נשמע שאתם מקפידים על התזונה'
ממה שכתבת נשמע שאתם מקפידים על התזונה
04/09/2017 | 22:44
83
ושהיא אוכלת טוב בבית
וחושבת כמוך לגבי הגן, אם הוא נפלא וטוב לה שם אז זה חשוב מאוד.
לצפיה ב-'קקי בתחתונים- בן 3'
קקי בתחתונים- בן 3
02/09/2017 | 22:22
2
187
שלום וברכה
אני אימא יחידנית לילד בן 3, פיקח, עם ביטחון עצמי, מצחיק, מדבר מעולה, באמת - זכיתי !!
הוא גמול מפסח , אבל עם הקקי היו בעיות.. או שלא עשה או שעשה בתחתונים.. זה בא בתקופות.. ישנן תקופות שהוא עושה רק בשירותים ..
לאחרונה- לאחר כמה ימים שלא עשה כלום , עושה שוב בתחתונים ומדובר על3-4 פעמים ביום .. 
זה מתיש מאד ומעצבן ויותר מכך לא מובן.
ניסיתי להסביר לו , גם בנועם וגם בכעס, שזה לא טוב כי זה מלכלך, כי עושים בשירותים,  כי זה עושה לו טוסיק אדום, שאסור בגן עירייה כך לעשות, שהוא גדול, שהוא יכול כי הוא חכם.. אמרתי הכל וכלום לא עוזר..
 
לא מבינה למה זה קורה לו, כשאני כועסת ושואלת למה עשה בתחתונים- אומר שהיה עסוק במשהו אחר..(כי שיחקתי, כי היינו למטה, כי ראיתי טלוויזיה)
 
רק להרגיע- כעס- זה דיבור בקול רם מקסימום לא חלילה הרמת יד. 
עונש- לא מסוגלת לתת לו על דבר כזה.. גם בונוס לא יתאים פה כי הוא מקבל כל הזמן מתנות חיבוקים ונישוקים ומחמאות
 
אשמח לעיצות, זה לא נעים
לצפיה ב-'משתפת ומייעצת'
משתפת ומייעצת
02/09/2017 | 23:16
1
187
היי מקסימה,
קודם כל, ילד שכבר נגמל וחוזר לעשות קקי בתחתונים זה באמת לא נעים, לאף אחד. לקראת כניסה למסגרת חדשה זה גם יכול להיות מלחיץ.
מרגיעון - בטח שמעת סיפורי אימה על ילדים שעולים לגני עיריה ומשאירים אותם מלוכלכים עד שהאמא מגיעה בריצה מהעבודה להחליף להם. אני טרם נתקלתי במצב כזה, כולל ילד בט"ח (יותר קרוב לגיל 5 מאשר לגיל 3) שעשה בתחתונים מדי יום ולא הושאר מלוכלך.
 
את מספרת שבנך גמול מפסח. לך זה נשמע פרק זמן ארוך לביסוס גמילה, אבל בפועל פסח הסתיים רק בתחילת מאי השנה, אז בסך הכל אנחנו מדברות על 4 חודשים. ובהם וודאי היו פה ושם פספוסים. 120 ימים של 'גמול' לעומת 3 שנים של 'עושה מתי שהוא רוצה בכל מקום שהוא רוצה כי יש חיתול'.
המעבר מעשיית הצרכים בחיתול לעשייתם באופן עצמאי היא לרוב מדורגת, ובהמון (המון) מקרים כוללת שלב של רגרסיה - להלן, החזרה לעשייה בתחתונים בימים האחרונים.
 
הבן הפרטי שלי הגיע לגמילת הקקי הרבה יותר מאוחר מהבן שלך (חצי שנה בערך), פחד מזה נורא, הסכים לעשות רק בחיתול (ילד גמול לגמרי שמבקש חיתול כל פעם שמרגיש יציאה מתקרבת), ואחרי שצלחנו בשלום את המעבר מחיתול לשירותים, הגיע שלב, שנה מאוחר יותר (סביב גיל 4.5) בו חזר לעשות בתחתונים וגם התבייש נורא נורא.
 
עבדנו איתו ועם צוות הגן במקביל כדי לעזור לו להתגבר על הרגרסיה, תוך שפונים אליו רק ממש בעדינות (הסייעת קוראת לו הצידה אם זה בשעות פעילות הגן, או אני או בעלי קוראים לו הצידה אם הגענו לאסוף והרחנו), מחליפים מהר, בדלת סגורה, בלי לשתף ילדים אחרים, מקפידים להושיב בשירותים מדי בוקר וערב, אף פעם לא אומרים 'למה זה קרה' / מביעים אכזבה / מסבירים משהו במילים - רק מעודדים להמשיך לשבת בוקר וערב עד שיסתדר. תוך שבועות ספורים (שלושה אני חושבת) העניין היה מאחורינו.
אבל זה סיפור על ילד הרבה הרבה יותר גדול בשלב יותר רגיש מבחינה חברתית ושמתבייש בעצמו במצב, אז הוא דרש טיפול מהסוג הזה.
 
ילד בן 3 הוא קטן עדיין, הגמילה מבוססת אבל רק חלקית.
עצותיי  -
במידה והילד לא מוטרד מהמצב (זה מה שמשתמע מהתיאור שלך), אני מציעה להפסיק את הדיבורים, להחליף במהירות ובענייניות (תחתונים עם קקי - לפח וחסל) ולהביא המון ציוד החלפה לגן (מכנסיים, תחתונים, מגבונים, בהמשך גם גרביים).
אם הוא עושה את זה בכוונה (לא נשמע כך) - הדיבורים לא יעזרו.
אם זה קורה לו בטעות - הדיבורים לא יעזרו. עדיף לקטוע את הפעילות ולקחת אותו באופן יזום לשירותים (נכון כמה פעמים היה קקי בתחתונים וזה לא נעים? לפני שאנחנו מתחילים לשחק במשחק החדש בוא נלך קודם לאסלה / לפני ארוחת הערב בוא נלך קודם לאסלה / לפני שרואים תוכנית בטלוויזיה בוא נלך קודם לאסלה) - ועכשיו כשהוא מתחיל את המסגרת החדשה אני ממליצה לאמץ גם שגרת בוקר של ישיבה על האסלה.
לא הייתי משתמשת במילים 'אתה כבר גדול' ו'בגן עיריה אסור' כי כרגע המציאות היא שהוא כן עושה בתחתונים, ונראה לי נכון יותר לנקוט בגישה מכילה בהקשר האינטימי הזה. הייתי אומרת: אוי, פספסת, לא נורא, נחליף, בפעם הבאה תשתדל לעשות בשירותים. בשילוב עם הליכה יזומה ונטרול התסכול מצדך אני מאמינה שתגיעו לגמילה מלאה.
 
מה שמביא אותי לעצה רגשית - ככל שתצליחי להפחית את העוצמה הרגשית של המעורבות שלך בעניין יהיה לך קל יותר. הוא לא עושה את זה בכוונה, לא עושה את זה לך/נגדך, ואת לא עשית שומדבר שעודד את ההתנהגות הזו - גמילה היא פשוט לא תהליך לינארי, זה הכל. אז לנקות קקיפיפי זה לא התענוג הכי גדול בעולם, אבל גם ממש לא נורא, החלפת לו חיתולים מסריחים 3 שנים, מה זה עוד כמה זוגות תחתונים מלוכלכים.... אל תחשבי עליו כעל ילד גמול אלא כעל ילד בתהליך של גמילה ויהיה לך הרבה יותר קל.
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המושקעת'
תודה רבה על התשובה המושקעת
02/09/2017 | 23:39
115
הרגעת אותי והצגת לי את הדברים בצורה קצת שונה..
איישם את עיצותייך
לצפיה ב-'"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"'
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"
30/08/2017 | 21:08
12
341
בהצלחה לכל הפעוטות היקרים שלנו, מי שנכנס קצת בחשש לגן או למעון בפעם הראשונה, מי שהתגעגע וממשיך בדיוק מאותו מקום, ומי שבוגר ועובר בגאווה לגן של גדולים, או אולי אפילו לכיתה א'!
ובהצלחה גם לאמהות ולאבות שקצת חוששים, קצת מתגעגעים ומאוד גאים. שתהיה לכם הסתגלות קלה ושגרה ברוכה. שתהיה לכולנו שנת לימודים טובה, פוריה, מעצימה ומשמחת.

גם הפעוטה הפרטית שלי מתחילה גן בפעם הראשונה השנה. היא בעלת צרכים מיוחדים ולכן מתחילה ללמוד במסגרת טיפולית מיוחדת. כמה שחשבתי שהנה, ילדה שלישית למנהלת פורום הורים לפעוטות, מה כבר יכול להפתיע אותי, בא היקום והפך את עולמנו. מאחורינו כבר ניתוח לב פתוח, טיפולים פרא-רפואיים אינטנסיביים מגיל חצי שנה, ויותר בדיקות ומעקבים משאני מסוגלת לזכור. שנתיים וחצי כבר שכל העולם שלי סובב סביבה, והנה עוד יומיים יתחיל עבור שתינו עידן חדש.  
ואני? אני התעוררתי בוקר אחד והבנתי שאני כבר לא לגמרי שייכת לכאן. גור אלפא שנוצר לו פה בפורום מתחתנים בתפוז וכיכב בשרשורי התל"מ של הריון ולידה כבר בן עשר. טייס המשנה הנאמן שלו שהעביר אותי מהורים לתינוקות לכאן וליווה אותי אל תוך הניהול של הפורום הזה כבר בן שבע וחצי. והקטנטונת? היא לא באמת פה. גם היא תגיע למקומות נפלאים, אני בטוחה, אבל הדרך שבה אני צועדת איתה עכשיו כבר פחות רלוונטית לכאן.
היה לי כיף לגלוש ולהכיר חברות חדשות שהפכו לחברות לחיים, היה לי מעניין להתלבט, להתייעץ ולייעץ, היה לי מאתגר לנהל. עכשיו הגיע הזמן שלי להפרד.
אני משאירה אתכן בידיהן הטובות של איןאריותכאלה ואורים כהורים ובטוחה שהפורום הזה ימשיך להיות בית לדור חדש של הורים לפעוטות.
מבטיחה לבוא לבקר.
שושן
לצפיה ב-'תודה '
תודה
30/08/2017 | 21:31
127
תמיד נהניתי לקרוא את התשובות שלך, את הרוגע והנסיון.
תודה על ההשקעה בניהול הפורום בהתנדבות ובהשקעת הזמן והמחשבה בכל תשובה ותשובה, גם בזמנים שבהם הטיפול במשפחה שלך גזל את כל משאבי הזמן והאנרגיה.
 
בהצלחה לך ול-3 האפרוחים 
לצפיה ב-'גם אני אומרת תודה '
גם אני אומרת תודה
30/08/2017 | 23:51
114
כאשר הילד הפרטי שלי היה פעוט את וקרן הפכתן את הפורום הזה למקום מחבק, מכיל, ועוזר להמון הורים לפעוטות.
והנה התזכורת שאת נותנת לי שגם אני כבר לא שייכת לפה אך נכנסת לפעמים מתוך נוסטלגיה. הילד הפרטי שלי בן 7 ועולה לכיתה ב.
 
בהצלחה ותודה על כל מה שנתת פה.
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
31/08/2017 | 04:10
86
תודה שושן, היה כיף ומעניין לקרוא את התשובות שלך.
ההשקעה שלך ניכרת. הניהול שלך ושל קרן באמת היה משהו מיוחד.
מאחלת לך ולקטנה שלך המון בהצלחה ביום הראשון בגן ושתהנו, גם את וגם היא, מהתקופה החדשה.
לצפיה ב-'מרגשת '
מרגשת
31/08/2017 | 08:13
101
בהצלחה רבה בהמשך הדרך והמסע המופלא שלך עם עצמך ומשפחתך
 
לצפיה ב-'תודה שושן'
תודה שושן
31/08/2017 | 08:47
86
הפורום הזה לא יהיה אותו הפורום בלעדיך אבל אני בטוחה שהוא יהיה מקסים בדרכן המיוחדת של הכותבות והמנהלות.
 
המון בהצלחה והמון תודה על הכל.
 
יש עוד המון מקומות מופלאים להגיע אליהם...
בהצלחה
 
לצפיה ב-'תודה ובהצלחה בכל '
תודה ובהצלחה בכל
31/08/2017 | 13:58
31
לצפיה ב-'היי מותק'
היי מותק
31/08/2017 | 21:01
82
באתי גם להיפרד
בהצלחה לקטנה ולבנים
מקווה לראות אותך מדי פעם מציצה
אם לא פה אז אצלנו
לצפיה ב-'סוף עידן '
סוף עידן
31/08/2017 | 21:57
138
שושן היקרה, מאחלת לך המון המון טוב בדרך החדשה אליה את פונה. תודה על נועם דרכייך, על רגישותך, על המחשבה, האיכפתיות והזמן שהשקעת בנו, בכולנו. למדתי ממך המון. וכמובן, לידע שלך אין תחליף. מקווה שתבואי לבקר.
לצפיה ב-'תודה רבה שושן!'
תודה רבה שושן!
01/09/2017 | 11:05
85
אני בעיקר קוראת וממעטת לכתוב, אבל חייבת להודות לך על התמיכה, הרגישות, האינטליגנציה וההומור.
המון בהצלחה!!
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
01/09/2017 | 23:20
58
נהניתי מאוד מהפורום בניהולך.
עצובה על סופה של תקופה, ומאחלת לכם שלווה ושמחה
לצפיה ב-'מצטרפת לתודות'
מצטרפת לתודות
02/09/2017 | 22:34
58
המון תודה על תקופה ארוכה
הצטרפתי לפני יותר משש שנים, בעיקר כקוראת, אבל נהנתי מניהול הפורום שלך ושל קרן, 
אז שוב תודה רבה והמון בהצלחה לך
ובהצלחה גם למנהלות החדשות/ותיקות יחסית
 
 
לצפיה ב-''
05/09/2017 | 15:21
5
לצפיה ב-'"את תהיי העוזרת הראשית שלי"'
"את תהיי העוזרת הראשית שלי"
31/08/2017 | 04:17
6
290
הי, הקטנה שלי עברה לגן חדש, חובה, עקב מעבר דירה. 
היינו בפעילות היכרות אחה"צ, הכרנו את הצוות וחלק מהילדים.
בסוף הפעילות, הסייעת אמרה לבת שלי - "את תהיי העוזרת הראשית שלי".
לא יודעת למה, אני לא אוהבת את המשפט הזה. אני לא מתלהבת מתפקיד ה"עוזרת", נראה לי שזה תפקיד שמעודד אצל הילדים נטייה לרצות ולי חשוב לשים דגש על עצמאות ואינדיבואליזם. 
חוץ מזה הצוות היה מאוד נחמד. 
מה דעתכן?  
 
לצפיה ב-'אני חושבת שזה בא מהמקום שהסייעת חיבבה אותה ואולי ראתה שיש'
אני חושבת שזה בא מהמקום שהסייעת חיבבה אותה ואולי ראתה שיש
31/08/2017 | 14:04
189
בה רצון לעזור ולהיות חלק פעיל בגן ולכן אמרה את זה.
לא הייתי לוקחת את זה קשה ואם נראה לך לאורך השנה ש"מנצלים" אותה או מרגישה לא בנוח עם זה- כן הייתי מעירה אבל לגננת.
לצפיה ב-'אולי היא פשוט רצתה לחבר אותה למשהו'
אולי היא פשוט רצתה לחבר אותה למשהו
31/08/2017 | 14:30
144
ליצור תחושת שייכות וקשר אליה... לגן. 
לאו דווקא בכוונה בטמת להפוך אותה לעוזרת שלה אלא כדי לעזור לה בכניסה לגן ובכלל 
לצפיה ב-'זה הזמן לתיאום ציפיות '
זה הזמן לתיאום ציפיות
31/08/2017 | 15:32
159
אם האמירה הזאת מפריעה לך אז אולי זאת הזדמנות עבורך ליזום שיחת הכרות נחמדה (ראשונה או נוספת) עם הצוות, ברוח טובה נעימה וידידותית ולהעלות את הנושא של ה"עוזרת" בצורה נעימה ומזמינה ולתת דגש על הרצון הזה שלך לחבר אותה לעצמאות באופן כללי, וספציפית בתוך התפקיד של ה"עוזרת" (או אולי להציג לה את התפקיד באופן שונה). לגיטימי מאוד.
שהשיחה תהיה מתוך עמדה של רצון שלך להיעזר בהם ולשתף איתם פעולה (ולא מתוך עמדה לשנות אותם או להעמיד אותם על טעות או משהו כזה...)
את אומרת שזהו צוות נחמד אז בכלל מצוין, כך תרגישי הרבה יותר בנוח וסיכוי טוב שתהיה הקשבה והבנה.
לצפיה ב-'עזרה בגן'
עזרה בגן
31/08/2017 | 21:00
114
לפני עשרים שנה, כשעבדתי בגן ילדים, הייתי מבקשת ײעזרהײ בהכנת ארוחת בוקר מילדים שהיה להם קשה להפרד מאמא.
אולי הסייעת ניסתה משהו כזה ?
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן'
תודה רבה לכולן
31/08/2017 | 21:26
139
תודה על החשיבה ועל התשובות.
החלטתי לחכות עוד זמן ולראות לאן זה יתפתח.
אולי זה בכלל לא יתממש בפועל, אולי הבת שלי תסרב, אולי הסייעת תשכח ואולי זה יהיה חד פעמי...
אם זה יתגבש למשהו שיפריע, אשוחח עם הצוות. 
בהצלחה לכולן/ם מחר!
 
לצפיה ב-'אני הנהגתי את זה בגן שלי (צהרון) אבל היה סבב ושוויון מלא'
אני הנהגתי את זה בגן שלי (צהרון) אבל היה סבב ושוויון מלא
02/09/2017 | 10:22
142
בין הילדים וממש לא ילד אחד שזה ה-תפקיד שלו. אני לא חושבת שזה הוגן כלפיו או כלפי הילדים האחרים.
לצפיה ב-'התייעצות - גן חובה'
התייעצות - גן חובה
30/08/2017 | 21:24
4
240
מבקשת את עזרתכם בהתלבטות בין 2 גני חובה.
כמעט בכל הפרמטרים יש עדיפות לגן אליו שובצנו. ההתלבטות היחידה שלי נובעת מכך שבגן אליו שובצנו לא יהיה צהרון, והילדים יצטרכו ללכת מגן א' אל גן ב', מרחק של כ-70 מטר שחלקו שביל וחלקו בין 30 ל-40 מדרגות שמחולקות לכמה מקטעים לאורך השביל.
הילדים יעברו בליווי, אבל לא ברור כמה נשות צוות ילוו אותם והאם ההעברה תבוצע בקבוצה אחת גדולה (כ-12 ילדים) או בקבוצות קטנות יותר.
השביל בין הגנים הוא שביל פנימי, אבל הירידה מגן א' אל השביל גובלת בכביש, עניין של בערך 4 מטר הליכה בסמוך לכביש, יש מעקה בין המדרכה לכביש, אבל ילד שובב (לא הבת שלי) יכול לעבור אותו די בקלות ובכך לנטרל לפחות את אחת מנשות הצוות המלוות.
כרגע אני לא רואה את הבת שלי יורדת את המדרגות הללו עם תיק על הגב וללא מבוגר צמוד אליה שנותן לה יד, ייתכן ובעוד כמה חודשים היא תוכל לעשות זאת, אבל אז יהיה חורף והמדרגות יהיו רטובות וחלקות.
 
גן א' - הגן אליו הבת שלי שובצה. מעט ילדים כרגע (פחות מ25), יחד איתה מהגן הקודם עוברים לפחות 7 ילדים שמרביתם רגועים ונעימים, עם חלקם היא שיחקה בשנה הקודמת (כרגע אין לה חבר או חברה שמוגדרים בתור "הכי טובים"). חוות הדעת על הגננת מעורבות בין מאוד חיוביות לבין מאוד שליליות.
 
גן ב' - הגן שאותו רצינו. כרגע יש 33 ילדים, די בטוחה שהוא יתמלא ויהיו בו 35 בסוף. מהגן הקודם שלה עוברים 4 ילדים, מתוכם 1 שאני ממש לא מחבבת ו-2 ילדות שאין לה כל כך קשר איתן. חוות הדעת על הגננת אחידות וכולם משבחים אותה.
 
אלטרנטיבות של צהרון פרטי או ללא צהרון אינן רלוונטיות לנו כרגע.
גם גני עיריה אחרים אינם רלוונטיים לנו.
אין לי מושג האם כדאי לקבל את השיבוץ כפי שהוא ולבלוע את הצפרדע של המסע אל הצהרון, או שעדיף להילחם על שינוי השיבוץ ולהתמודד עם כמות הילדים שתהיה בגן ב'.
לצפיה ב-'למה את חושבת שהילדה לא תסתדר במדרגות?'
למה את חושבת שהילדה לא תסתדר במדרגות?
30/08/2017 | 22:13
2
158
אני סומכת עלייך שאת מכירה את הבת שלך, אבל בגדול, אין סיבה שילדה בת חמש לא תוכל לרדת מדרגות לבד בלי מבוגר שיתן לה יד. זה פשוט לא תואם גיל. אני מניחה שיש מעקה או קיר באחד הצדדים שאפשר להחזיק בו. התיק זה באמת לא שיקול כי הוא לא כבד בכלל. מה כבר יש שם? בקבוק מים חצי ריק, קופסת אוכל ריקה ובגדים להחלפה? אם באמת באמת מה שמטריד אותך זה המדרגות הייתי לוקחת את הילדה, נוסעת למקום המיועד ומתרגלת אותה במדרגות האלה למעלה-למטה במשך יומיים-שלושה עד שהיא לומדת את זה וזהו. ואם יש משהו פיזיולוגי ברקע, אז פיזיותרפיסטית פרטית עוד השבוע. באמת, זה 250-300 שקל לפגישה, והיא תלמד את הילדה לרדת בבטחה במדרגות ונגמר הסיפור. זה עוד בלי שהזכרנו את האפשרות להגיד לצוות תשמעו, הבת שלי לא יורדת טוב מדרגות, היא צריכה להיות צמוד לאיש צוות ולהדריך את הילדה שהיא הולכת קרוב לסייעת ונותנת לה יד. לגיטימי לגמרי.
גן א' נשמע משמעותית טוב יותר מגן ב'. 70 מטר זה כלום. אבל ממש כלום. אין מצב שהייתי מוותרת על גן טוב בגלל זה.
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שיש מעקה לאורך כל המדרגות'
אני לא בטוחה שיש מעקה לאורך כל המדרגות
30/08/2017 | 22:50
1
134
אבדוק את זה מחר. בנוסף לוקחת את העצה שלך ונעבוד בסופ"ש על ירידה עצמאית במקטע הספציפי הזה.
לתחושתי היא פחות יציבה בירידה במדרגות מבני גילה, אבל ייתכן שאני מגזימה בתחושה שלי.
בהנחה שנישאר עם גן א', אני בהחלט איידע את הצוות ואבקש מהבת שלי לתת יד לאחת העובדות במהלך הירידה, לפחות בימים הראשונים.
 
כשהיתה תינוקת היינו בפיזיותרפיה עקב עיכוב התפחותי מוטורי. מאז היא השלימה את הפערים, אבל עדיין כשאני מסתכלת עליה ועל בני גילה, אני רואה דברים שהיא עושה פחות טוב.
לא בטוחה אם זה בגלל שאני מגוננת עליה יתר על המידה (אני עובדת מאוד קשה כדי להפחית מינון ועוצמה של הגנת יתר) או בגלל שאנחנו לא חושפים אותה לכל מיני פעילויות שהחברים שלה כן חשופים אליהן, ואולי זו בכלל נטיה גנטית או שילוב של כל הדברים ביחד.
עד כה לא היתה בחוג, השנה נמצא חוג שבו היא תוכל להפעיל את הגוף ולהתחזק.
 
לצפיה ב-'בהצלחה! '
בהצלחה!
30/08/2017 | 23:14
102
חוזרת ואומרת שלא הייתי פוסלת את הגן על העניין הזה. 
לצפיה ב-'על פניו נשמע שהגן הראשון'
על פניו נשמע שהגן הראשון
31/08/2017 | 18:09
108
ההבדל בכמות הילדים הוא משמעותי מאוד וזה יתרון גדול. יחד עם זאת את כותבת שיש גם חוות דעת שליליות מאוד על הגננות.... וגננת זה הכי חשוב.
כך שקשה לענות.
לגבי המדרגות, גם אני הייתי מכירה לילדה את ההליכה בשביל ומתאמנת איתה על הירידה במדרגות , כמה פעמים עד שהייתה מרגישה בטחון מלא.   

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
ד
לייעוץ אורולוג ילדים
פורום רפואת חניכיים שתלים דנטליים
עברתם עקירה שן?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ