לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1992319,923 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'מטפלת בת 22'
מטפלת בת 22
07/08/2018 | 11:09
6
278
לשני ילדים שובבים, בני 3 ו- 5.
הייתם לוקחים?
עם קצת נסיון, נראת נחמדה
לצפיה ב-'התשובה אצלך'
התשובה אצלך
07/08/2018 | 18:09
212
לך היא נראית?מרגיש לך נכון?היא נעימה ורצינית בעייניך?האינטואיציה האימהית שלך אומרת ששווה לנסות?
הילדים,אני מניחה,ילדים שמדברים ומדווחים ואת אמא ששואלת.
אם ,חלילה, משהו לא כשורה הם ידווחו.
לכי עם הלב והתחושות.
בהצלחה
לצפיה ב-'כן'
כן
08/08/2018 | 08:44
37
לצפיה ב-'ברור. ככה אני התחלתי לפני 10 שנים ;)'
ברור. ככה אני התחלתי לפני 10 שנים ;)
09/08/2018 | 12:17
158
נו טוב... 11 :)
לצפיה ב-'בגיל 23 כבר הייתי גננת עם תואר '
בגיל 23 כבר הייתי גננת עם תואר
10/08/2018 | 13:25
1
195
זה לא הגיל אלא האדם, הניסיון שצבר עם ילדים (אני עשיתי בייביסיטר מגיל 12 למשל!). אם את מרגישה שהיא תסתדר איתם- לכי על זה.
 
ואם זה לא הולך- נפרדים יפה וזהו.
לצפיה ב-'אני - כן'
אני - כן
14/08/2018 | 13:17
124
ועבדו אצלי גם תיכוניסטיות מקסימות.
לצפיה ב-'צעירה= יותר אנרגיות '
צעירה= יותר אנרגיות
17/08/2018 | 20:19
77
מנסיון שלי, הצעירות ששכרתי היו הטובות ביותר. 
לצפיה ב-'הקאות ליליות '
הקאות ליליות
08/08/2018 | 03:11
132
<i>שלום לכם   אני צריכה עזרה. בשבוע האחרון ממשהו השתלט עלי ואני בלילות מקיאה. מצאתי את עצמי פעם אחת עם אינפוזיה בגלל זה. השאלה עם אחרי שאני שותה מים אני רוצה להקיא? ועם לא אודה למענה מהיר    </i>
לצפיה ב-'היללללפ.. שינה '
היללללפ.. שינה
05/08/2018 | 16:12
7
214
יש לי 2 בנות חמודות הבכורה בת 3 וחצי והקטנה שנה וחצי .. במהלך היום הן משחקות נפלא נהדרות ללא כל בעיות נזגרות אין אלימות אני מבלה איתן רוב הזמן כי אני בחופשה אני מורה אנו נהנים יוצאים מבלים משחקים מרכיבים פאזלים ליגו וכל השאר...בעיה בלילה
כשהיה ממש חם במהלך השבועות שעברו בעלי הוציא את המיטות מהחדר שלהן לחדר שלנו בגלל המיזוג ... ומאז אני מתה מעייפות הקטנטונת יושנת בלול שלה והבכורה בינינו קורה שהיא נרדמה ואז מעבירים אותה למיטת המעבר שלה שהיא ליד מיטתנו היא פשוט קמה במהלך הלילה ויושנת מעליי ממש על כתפיי והצוואר שלי סביר להניח שכל הזמן היא חובטת בגב שלי בשתי רגליה...... הקטנטונת קמה בלילה בעלי מרים אותה ושם אותה גם במיטה שלנו בהנחה שכך היא רוצה כי קל לו יותר לשים אותה בינינו וכשהיא רואה את כולנו היא מתחילה לבכות ורוצה להצטרף אני פשוטטטט מתה מעייפות את התינוקת קל להחזיר לחדר שלה אך הבכורנ אני רואה שקשה יותר ומאוד היא כבר התרגלה והיא לא מוכנה לחזור בטענה שיש שם גנב והיא מפחדת .. החדר שלהן מאוד אינטימי אך חם החדר השני מאוד גדול לא בטילותי מבחינת שקעים וחלונות להיות חדר לפעוטות ... לכן בחרתי בחדר השני אני לא יודעת אם להרכיב מזגן יפתור את הבעיה או לא אני פשוט עייפה מדיי מאשר לחשוב לא יודעת מאיפה מתחילים לא יודעת איך אני אמורה לנתנהג כאשר היא באה בלילות הרי רוב הלילות אני שוקעץ בשינה כמו מתה מרוב עייפות ובעלי הוא זה שקם
אני גם מרגישה לחוצה הכלללללל באחריותיי מארוחת בוקר עד שינה כולל רחיצה בילוייים אוכל קניות לבנות הבעל עוזר אך אני מרגישה שלא מספיק אוקיי הוא עובד מ 7 עד 7 ועזר כשעבדתי אבל זה שאני בחופש לא אומר שאני צריכה לדאוג לכל הוא עושה קניות לבית וכל הדברים של טיסט אוטו חשמל מים טלפון.... אך בכל זאת אני רוצה שגם יעזור לי בסידור הבית ובהתארגנות של הבנות האם אני מגזימה או ...וכן שאהיה צודקת הוא עןזר יותר בזמן שאני חוזרת לעבודה  ...
אך קשה לי אני זאת שמנקה מבשלת מסדרת עושה כביסה כלים רצפה מה שלא .. חוגים רופאים ובלילה אני לא מצליחה לתפקדדד אפס אנרגיה ובצדק הן קמות יחד איתי ויושנות באותו זמן שלנו אני חושבת שעניין השינה הוא המכריע כאן כי אין איכות שינה ואין מספיק שעות שינה במהלך היום הן לא יושנות מאיפה להתחיל אני כבר נשברתתת
אני אסתדר עם כל שאר הנניינים בהנחה שעניין השינה פוטר כי אז יהיה לי לפחות שעה אחת עם עצמי ... סתם לשבת ולבהות בתקרה ..
לצפיה ב-'איך הן ישנות ביום?'
איך הן ישנות ביום?
06/08/2018 | 10:24
77
האם אפשר למצוא פתרון אחר מלבד שינה איתכם?
מאוורר? מאוורר תקרה?
לישון רק עם תחתון/חיתול?
 
לא שהן יחזרו בשמחה וקלות לחדרן ומיטתן אבל אולי כדאי לעבוד על זה כדי לקבל שינה איכותית שלא מתאפשרת ככה...
קשה מאוד לתפקד, ועוד עם 2 פעוטות, כשאת גמורה מעייפות. קשה גם כשלא גמורים מעייפות... זה מעייף ושוחק וזה ממש לא יותר קל מלצאת לעבודה. אפילו קשה יותר...
לצפיה ב-'שימי לך מזרון על הרצפה'
שימי לך מזרון על הרצפה
06/08/2018 | 10:55
5
109
ושלחי אותן לישון עם בעלך במיטה הזוגית בעוד את ישנה בשלווה על המזרון.
בקשי מבעלך לקום איתן בששי או שבת והשלימי שעות שינה בחדר השינה הסגור (הוא יוכל להשלים ביום השני של הסופ"ש).
הצטרפי אליהן לשנת צהרים כל יום. תיהני מזה שאת בבית. שום עבודת בית לא תברח עד שתקומו. אם תשני מספיק, כל עול הבית ייראה לך פחות נורא.
קחי את עצמך לבדיקות דם, יש מצב שחסר לך ברזל או ויטמין בי, שיכולים לגרום לעייפות. ואם אין לך כח - לפחות קחי מולטי ויטמין. לא יועיל, לא יזיק.
מצטערת, זה לא לטעמי לשלוח אותן לישון בחדר שלהן כל עוד כל כך חם ואין שם מזגן (והאמת, מזגן קטן כולל התקנה עולה כ3000 ש"ח, אולי כדאי בכל זאת לשקול את זה).
לצפיה ב-'תודות והמשך'
תודות והמשך
06/08/2018 | 16:44
4
106
אם המזגן יפתור את הבעיה אין ברירה אני אתקין
הבעיה שהגדולה תלויה בי מאווווד בלילות יותר היא מפחדת
מגנב מצל ואם תשן בחדרה אני בטוחה שתחזור 100 פעמים בלילה
אתמול נרדמו העברתי אותן ונשארו עד 3 בבקור יותר קלללל
אם יחזרו לחדרן הוא כמה שעות וכבר בןקר כי נחזור לגנים בקרוב
מדאיג אותי שהיא תלויה בי ולא יודעת איך מתחילים להרגיל אותה

במהלך היום הן לא ישנות בכלללל רק אם אנו בנסיעה
ומה שכן מעייף שהגולה קמה מוקדם מאוד לפני 8

לצפיה ב-'אז הבעיה היא לא החום וזה התחיל קודם?'
אז הבעיה היא לא החום וזה התחיל קודם?
08/08/2018 | 09:34
3
27
לצפיה ב-'כן'
כן
08/08/2018 | 21:11
2
69
זה התחיל קודם וזה מתחזק
החופש מתקצר והיא תלויה יותר אני מסבירה שבקרוב חוזרים
לגן ולעבודה והתלות גוברת
לצפיה ב-'את מדברת על שני עניינים שונים '
את מדברת על שני עניינים שונים
14/08/2018 | 13:30
1
48
1. שינה עם אבא ואמא -
 
אצלי זה אסור אסור אסור.
המיטה של אבא ואמא היא המיטה של אבא ואמא תמיד. כמובן שמותר לבוא, אם יש פחדים/בורח פיפי/מתעוררים מחלום. אבל הילדים מעולם לא ישנו איתנו. אנחנו באנו לישון איתם.
ההפרדה ברורה וחד משמעית כי אחרת אני אצא מדעתי (לבעלי זה פחות מפריע) - אני חייבת פינה שהיא לגמרי שלי בבית.
כשהם היו קטנים וחולים/עמוסי פחדים היינו שמים מזרון על המיטה בחדר שלהם. היום כשהם כבר יותר גדולים לפעמים הם נרדמים במיטה שלנו ואנחנו מעבירים אותם למיטה שלהם.
אני הייתי מסבירה שאי אפשר לישון בחדר של אבא ואמא, משאירה מאוורר עובד וחלון פתוח בחדר שלהן, משכיבה בבגד קל מאד/רק תחתונים וחיתול (ככה ישנים אצלי בבית) ומחזירה לחדר שלהן שוב ושוב.
 
מבחינה רגשית - הייתי מחפשת את הזמן עם הגדולה, ונותנת לה מענה לקושי הרגשי עוד לפני שהוא נוצר (הקושי הרגשי הוא ההיעדרות שלך, אז הייתי דווקא נצמדת אליה יותר ולא מנסה להרחיק אותה) - בואי שירה, אני רוצה להקריא לך סיפור, אני רוצה להיות רק איתך, בואי נתחבק על המיטה ונקשיב ביחד, את רוצה את הסיפור הזה או הזה?
טקס השינה - על אף העייפות והשחיקה של היום כולו - ולמרות שבעלך כבר נמצא ויכול להחליף אותך - לדעתי עדיין צריך להיות באחריותך אם היא כל כך תלויה בך כרגע.
 
2. אוויר -
אין לך אוויר. בכלל. קשה מאד מאד (מאד!) להיות עם 2 פעוטות מבוקר עד ערב כולל תפעול בית מלא, יציאות, בישולים, נקיונות, פעילויות וכל היתר. את חייבת אוויר. השעה הזו של הבהייה בלי אף ילד היא קריטית. אז אחת משתיים - או שאת מוצאת חברה / בייביסיטר שיכולה להיות עם הילדות שעה/שעתיים ובורחת לבית קפה/פארק/חברה/קניון/אמא - כל מקום שהוא לא הבית, או שאת יוצאת בערב אחרי ההשכבה לשעה שהיא רק שלך.
במקביל - למה את לא לוקחת עזרה עם הבית? מנקה? מטפלת שעושה גם עבודות בית קלות (אפילו בשעות שאת נמצאת) - מקפלת כביסה, מטאטאת את הסלון, מעסיקה את הקטנה בזמן שאת נותנת 'זמן אמא' לגדולה?
 
ענייני הבעל - אוגוסט קשה. הוא חושב שאת בחופש. את חושבת שהוא בקייטנה. לשניכם עמוס וקשה הרבה יותר מהרגיל. וחם. אני ממליצה על מיקור חוץ כי מניסיוני ההתחשבנויות הזוגיות מובילות רק לתסכול ולא לשום דבר טוב. תניחי ששניכם עושים את המקסימום שלכם, שהיכולות שלכם שונות, שקשה לו להתמודד עם התסכול שלך שיוצא עליו כשהוא חוזר הביתה אחרי 12 שעות, וששניכם *רק* בני אדם ועושים כמיטב יכולתכם. חמלה מרככת את התסכול.
 
ו..... היי! עוד 16 ימים החודש הזה מסתיים. זה לא כ-ל כ-ך הרבה זמן למרות שכרגע כל יום מרגיש כמו נצח.
 
חיבוק.
לצפיה ב-'אז'
אז
14/08/2018 | 22:35
34
את בעצם ממליצה לי שבכל פעם שהיא באה אחזיר אותה או שאתן לה לישון ורק אז אחזיר אותה ... ואז תלמד לבד.. הבעיה שהיא לא מקבלת את הרעיון בכל פעם שאנו מדברו  היא אומרת אני לא רוצה לישון בחדרי
חשבתי על להעביר את אוגוסט והחום כי יותר נעים בספטמבר ואז יהיה גן ישנו יותר טוב בלילות ואם היא תבוא אצטרך להחזירה ...
בקשר לאווויייר אני זקוקה לאווייר הבעיה שכם אני תלויה בהן
כשאני לבד אני מרגישה אבודה ומתגעגעת מיד ועולות בי רגשות אשם למה השארתי אותן אצל וזה אצל אמי או אחותי או בעלי ולרוב חצי שעה לא יותר כשיש תור
כלומר לא לרווחתי תור רופא שיניים ביקור בבית חולים אצל חולה וכדומהה
ולא למשל כדי לעשות שופינג או לשבת עם חברה


לצפיה ב-'פזילה לפני גיל שנה'
פזילה לפני גיל שנה
06/08/2018 | 13:43
80
בתי התינוקת מיועדת לעבור ניתוח לתיקון פזילה בגיל שנה.
אשמח להמלצות או דיס על מנתח\ת או על פיתרון שמרני אם קיים לפזילה ככ מוקדמת
וכל מידע נוסף- ההחלמה מהניתוח או כל דבר אחר
תודה
לצפיה ב-'האם לדעתכן המראה של ילד משפיע על יחס הגננות?'
האם לדעתכן המראה של ילד משפיע על יחס הגננות?
02/08/2018 | 09:14
6
275
ברור שלא אמור, אבל האם לדעתכן זה כן משפיע?
הבן הקטן עומד להיכנס לגן מועצה לראשונה בחייו (עד עכשיו היה בגן פרטי).
מדובר בילד חמוד ושובב מאד, אבל גם אסרטיבי מדי: כשלא מרוצה יכול להרביץ או אפילו לנשוך (היה לו עיכוב שפתי רציני מאד שטופל בהצלחה - מאז מהגן כמעט ואין דיווחים, אבל בבית כן נושך את אחיו בן 5).
אז ברור שאנחנו מנסים לשנות את ההתנהגות שלו, אבל אני מפחדת שהוא יקבל יחס שלילי מהצוות.
מבחינת המראה - הוא נראה מלאך - עור לבן, שיעור בלונדיני ארוך וגלי, עיניים כחולות.
לדעתי, זה עוזר לו להתחבב על הצוות.
בעלי מאד רוצה לספר אותו: קשה לחפוף לו ראש, והאמת היא שאני לא סובלת בנים עם שיער ארוך, ולמזלינו עד עכשיו לא חטף כינים - אבל מי יודע מה יהיה.
אבל אני רוצה לחכות שייכנס לגן, הגננות יתאהבו בו - ורק אז נספר אותו.
האם לדעתכן זאת סיבה מפגרת לא לספר אותו?
צוות הגן מקסים, אחיו היה שם השנה (אבל האח מתנהג מאד יפה בגן, בלי קשר לכלום)
לצפיה ב-'תספרי אותו'
תספרי אותו
02/08/2018 | 09:43
200
חם,לא נעים בראש.
אין קשר בין שערו הגולש להתנהלותו.
תספורת תהווה חלק ממשהו חדש,כניסה לגן של "בוגרים".
תספרי,תחזקי אותו ש"כמה שאתה יפה ובוגר".....
זה יכול להשפיע על הנשיכות.
בגן,חכי.ילדים מתנהלים שונה בבית מבגן.
תני לו קרדיט שהוא יהיה מקסים לא רק בזכות יופיו אלא כי הוא ילד מקסים.
בהצלחה.
לצפיה ב-'עד שלומדים להכיר את הילד'
עד שלומדים להכיר את הילד
03/08/2018 | 20:33
190
אז לדעתי כן, המראה החיצוני משפיע. ברגע שמכירים את האופי (ואצל הגננות אני מניחה זה קורה מהר מאוד), אין לכך כבר פונקציה. 
דווקא בגלל שהמראה החיצוני כן משנה בהתחלה, אני כן הייתי ממליצה לך לספר אותו. לא ברור לי מדוע בארץ כל כך פופולרי לתת לבנים ללכת עם שיער ארוך ופרוע (בדרך כלל גלי או מתולתל), דבר שמשדר לפחות עבורי לכלוך והזנחה. ספרי אותו, יהיה לו יותר נעים, הסיכוי לכינים ירד, ואפשר יהיה להתרשם מהיופי שלו בצורה טובה יותר. 
לצפיה ב-'ברור. לצערי על כולם זה משפיע יותר או פחות'
ברור. לצערי על כולם זה משפיע יותר או פחות
06/08/2018 | 10:27
123
אבל מהר מאוד לומדים להכיר וזה כבר לא ממש משפיע יותר.
מעבר לזה שאם הוא נראה מלאכי, הוא ככל הנראה יהיה נורא חמוד גם כשיהיה מסופר...
אם חם ויש כינים ולא נעים.. נראה לי חשוב לרווחתו של הילד שיהיה מסופר
לצפיה ב-'לא חייבים לכסח הכול...'
לא חייבים לכסח הכול...
07/08/2018 | 06:25
117
אני גם לא אוהבת בנים עם שיער ארוך אבל אני גם מאוד מאוד לא אוהבת את מראה המארינס הרווח בארץ. הם ילדים ולא חיילים.
אפשר לשמור על המראה החמוד אבל שיהיה גם מטופח - לכי לספר ותגידי לו שאת רוצה תספורת קצרה אבל שישתמש רק במספריים, שלא יגלח לו את השיער וישאיר לו פוני. ככה הוא ישאר חמודי ולא יראה כמו מועמד לשירות צבאי
לצפיה ב-'בתור גננת, כמובן שילד צריך להיות מסודר ונקי'
בתור גננת, כמובן שילד צריך להיות מסודר ונקי
10/08/2018 | 13:27
111
ושיהיה נעים להיות בקרבתו אבל זה שילד בלונדיני או עם עיניים כחולות לא יגרום לי לחבב אותו יותר. זה משהו שממש לא רלוונטי מבחינתי.
לצפיה ב-'בתור אחת שסיפרה את הבן שלה רק בגיל 4 וחצי- עונה'
בתור אחת שסיפרה את הבן שלה רק בגיל 4 וחצי- עונה
17/08/2018 | 20:25
56
הבן שלי אוטוטו בן 5, היה לו שיער שטני גולש ועד גיל 4.5 לא סיפרנו אותו
הוא פשוט ילד מהמם (חמסה חמסה) ועם השיער הארוך הוא היה ממש דומה ל: בת. 
במבט לאחור- מגיל שנתיים ועד 4.5 כאשר השיער כבר נהיה ממש ארוך- כל ההתנהלות והטיפול בשיער היה ממש סיוט. המקלחות והחפיפות והסירוקים- זה היה קשה ומלווה בבכי של הילד, לעשות קוקו- כל פעם התעסקות מחדש. בגן היו עושים לו קוקו צמוד צמוד כדי שיחזיק מעמד...ואני הייתי ממש מתרגזת כי אני תמיד הייתי עושה לו קוקו רופף כדי שהשיער לא ימתח ולא יכאב. היה מאד קשה לספר אותו בגיל מאוחר כי כבר התרגל לשיער....אבל, ילד יפה זה ילד יפה ובן בעיני צריך להיות עם שיער קצר. הצוות בגן לא כ"כ אוהב להתעסק עם שיער ארוך לבן, ולדעתי זה לא שיקול אם לספר את הילד או לא..מה יחשוב הצוות.
היום, שהבן שלי עם שיער קצר אני רואה כמה נעים לו, קל לו בראש- והפנים היפות נשארו ואפילו הן יותר בולטות! 
לדעתי- תספרו אותו, אפשר גם כמו שאנחנו עשינו בהדרגה: קארה ואז אחרי שבועיים פטריה ואז אחרי שבועיים פטריה מדורגת (ההדרגה זה יותר להורים ופחות לילד...)...
 
בהצלחה. 
 
לצפיה ב-'מטפלת מעשנת'
מטפלת מעשנת
02/08/2018 | 09:29
4
222
אז כמו שרשמתי בהודעה אחרת, אני מחפשת מטפלת ליום אחד וזה משהו שכמעט בלתי אפשרי למצוא.
אתמול נפגשתי עם מישהי שכן מוכנה.
הבעיה שהיא מעשנת.
ממש יש לה ריח חזק של סיגריות.
שאלתי אותה, והיא אמרה שהיא לא מעשנת בבית ולא באוטו וכמובן, גם לא ליד הילדים.
גם אם היא אומרת את האמת - הריח ממש חזק.
כל השנים פסלתי נשים מעשנות כמטפלות.
אבל הפעם מדובר ביום אחד בשבוע, הילדים יחסית גדולים והיא לא תצטרך להרים אותם.
מצד שני, קורה שהקטן חוזר מהגן עם ריח בושם את הגננת.
מה דעתכן?
ברור שאני ממשיכה לחפש, אבל האם לפסול אותה גם אם אין לי אף אחת אחרת?
שוב, בהינתן שאנחנו באנטי מאד מאד ברור לעישון.
לצפיה ב-'אני...'
אני...
02/08/2018 | 09:40
176
אדם מעשן.
לא בבית,לא ליד הילדים,מעט אבל מעשנת.
אם היית שואלת אותי-לא הייתי מכניסה מטפלת מעשנת אלי הביתה.
לצפיה ב-'בל יעבור'
בל יעבור
03/08/2018 | 14:26
144
זה מסריח ולא בריא וזה דוחה ואפילו חיבוק הייתי נגעלת שיתנו לה. אולי אם תחליף חולצה כשאצלכם ותשטוף את הפה. אבל מה לגבי השיער? בהכל יש רעלנים.
לצפיה ב-'אם אין ברירה אז אין ברירה'
אם אין ברירה אז אין ברירה
03/08/2018 | 20:26
170
אם היא באמת לא מעשנת ליד הילדים, והילדים כבר אינם תינוקות, אין לדעתי בעיה. 
לצפיה ב-'אצלי בשום אופן לא. '
אצלי בשום אופן לא.
14/08/2018 | 17:31
37
לצפיה ב-'משהו שכתבתי השבוע'
משהו שכתבתי השבוע
31/07/2018 | 16:41
15
248

פעם הייתי חזקה
פעם לא בכיתי. יותר נכון, קרה לי שבכיתי מהתרגשות לפעמים אבל לבכות מעצב או מכאב, מה פתאום? אני בחורה חזקה. אם אני ממש צריכה אני אנעל את עצמי בחדר ואני אבכה. אבל לא יראו אותי בוכה או עם עיניים אדומות.
היום אני בוכה מול אנשים ואף אחד לא שופט אותי. אם כבר אז מחבקים אותי או מכבדים את המרחב שלי. ואני שחררתי ונתתי לדמעות לזלוג.
פעם הייתי חזקה
ליפול? לא במשמרת שלי.  אני לא הייתי נופלת. ואם היה צריך אני הייתי זאת שמרימה אנשים מסביבי. בלי לחשוב על עצמי לשנייה אחת.
היום נפלתי. ובאו אנשים והרימו אותי. ונתתי להם.
ואף אחד לא שפט אותי. רק באו והרימו.
פעם הייתי חזקה
פעם הייתה לי גאווה ובחיים לא הייתי מבקשת עזרה. אבל לעזור לאחרים אני תמיד פנויה.
היום אני צריכה עזרה. ואני לא מתביישת לבקש. הבנתי שאין לי ברירה. ומקבלים את זה ובאים לעזור. בלי לחשוב שאני חלשה כי ביקשתי.
פעם הייתי חזקה
פעם הייתי קמה ב5 ורצה כמה קילומטרים. ואז מתקלחת מתלבשת אוכלת ושמה את כולם במסגרות עד 8 בבוקר. עובדת עד 15.45. אוספת ב16. חוזרת הביתה. שותה קפה מפעילה מכונת כביסה. מתחילה מקלחות. ארוחת ערב. עד 19.30 כולם במיטה ואני גמורה. אבל אז צריך לסדר ולקפל כביסה ולהכין אוכל למחרת.
לא חשבתי לשנייה שיש דרך אחרת.
היום אני נחה. מורידה הילוך. לוקחת בחשבון שייקח יותר זמן אבל הקצב יהיה הקצב שלי.
פעם הייתי חזקה
פעם הייתה לי גאווה וידעתי שאני יכולה הכל לבד. לא רציתי עזרה ואם היה צריך לא הייתי מבקשת. אז לא לקחתי מנקה ולא קניתי מדיח כלים. כי הכול אני אספיק. הכל אני יכולה.
היום אני עוצרת ומבקשת עזרה. כי אי אפשר הכול לבד. או שאפשר אבל צריך לשלם על זה מחיר שאני לא רוצה לשלם.
פעם הייתי חזקה
פעם כל יום הייתי מזמינה חברים לילדים. מבשלת לכולם ומכינה איתם כדורי שוקולד. משחקת איתם בסלון ונותנת ארוחת ערב.
היום אני קובעת מראש עם הבן שלי איזה יום הוא מזמין חבר. פעם בשבוע. ואני לא מתביישת להגיד להורים של החבר מתי לבוא לאסוף את ילדיהם. ואני לא מכריחה את עצמי לדאוג גם לארוחת ערב של החבר
פעם הייתי חזקה
פעם הילדים שלי לא היו הולכים כמעט לחברים. רק שיבואו אלינו. כי אני לא מכירה. כי לא נוח לי.
היום אני מסכימה. אני אפילו מבקשת מהורים אם הילד שלי יכו לבוא לשחק
פעם הייתי חזקה
פעם לא היה לי נעים לדבר עם אנשים. אז כולם חשבו שאני סנובית. אני חשבתי שאני סנובית.
היום אני מדברת ואם אני מתביישת אני אומרת שלא נעים לי. זה עדיין דורש שיפור אבל אני כבר לא נחשבת לסנובית. אני כבר לא מרגישה סנובית.
פעם הייתי חזקה
פעם לא הייתי צריכה את המשפחה המורחבת. זאב בודד. רק בעלי והילדים.
היום אני מבינה את הכוח שיש במשפחה. והמשפחה המורחבת הפכה למשפחה הגרעינית.
פעם הייתי חזקה
פעם אהבתי את הלבד שלי. אהבתי את השקט.
היום אני עדיין אוהבת שקט אבל יודעת ליהנות מהרעש.גיליתי שאפשר ברעש למצוא את השקט שלי.
פעם הייתי חזקה
פעם התעלמתי מהרעש הפנימי. חשבתי שהרעש ייעלם לבד
היום אני מקשיבה לעצמי ולא מפחדת מהרעשים. אני מחבקת אותם ומקשיבה להם.
פעם הייתי חזקה
פעם כמעט ולא הייתי הולכת לרופא. האמנתי שכל חולשה יכולה לעבור לבד. ולהיות חולה זה להיות חלש.
היום אני הולכת לפסיכיאטר פעם בשבוע ואני מודה לזה שהוא קיים. ואני לא מתביישת להיות חולה.
 
פעם הייתי חזקה
חשבתי שאני חזקה
היום אני יודעת שהרבה יותר חזקה.
 
 
לצפיה ב-'חזקי ואמצי'
חזקי ואמצי
01/08/2018 | 15:57
3
100
תודה על השיתוף.
מעורר השראה ובעיקר חשיבה על קצב החיים והמקצב.
חשוב "להוריד רגל מהגאז".
נסיעה מהירה בנתיב החיים,בדיוק כמו בדרכים,עשוייה להוביל לדברים לא נעימים.
ה"איטי",הסבלני,הנינוח-הוא ה"זוכה"
לצפיה ב-'צודקת לגמרי'
צודקת לגמרי
01/08/2018 | 16:38
2
96
החוכמה זה כמוך לראות את זה לפני ״התאונה״
לצפיה ב-'מפרגנת לי את הנבואה?'
מפרגנת לי את הנבואה?
01/08/2018 | 18:17
1
98
חכמה זו לא. אני חיה את החיים,בדיוק כמוך.
למדתי ועודני לומדת אותם ואת עצמי בתוכם וזה כולל "תאונות" בעוצמות שונות.
יכולה לספר לך שברגע שנודע לי שאני בהריון,החלטתי "להוריד רגל מהגאז" על כל המשתמע מכך ובפרט בעבודה.שם הצבתי גבולות ברורים.
לספר לך שאני לא עושה הכל לבד?עושה.
לספר לך שאני מבקשת עזרה?לא מבקשת.
להגיד לך שאני חזקה?רוב הזמן כן.מרגישה שעושה בקצב שלי ומבחירות שלי ומשם חשה חוזק.
יש רגעי שבירה,יש בכי,יש תסכול בעוצמות כאלו ואחרות אבל אני בטוחה שאת יודעת שחוץ מנתיב החיים יש גם את הפן הפיזי.
יש גוף שיודע להתמודד ויש שפחות.
טוב עושה שמחזקת ומבססת את הפן הרגשי.
הוא בהחלט גורם משמעותי לטובת חיזוק הצד הפיזי ולהפך.
ישר כוחך גברת חזקה
לצפיה ב-'את מדהימה'
את מדהימה
01/08/2018 | 19:38
24
לצפיה ב-'לי יש בעיה לשחרר '
לי יש בעיה לשחרר
02/08/2018 | 09:19
9
170
דווקא לי יש המון עזרה ואני לא מתביישת לבקש.
כך יצא שכל שבוע אמא שלי נמצאת אצלי יומיים ושומרת על הילדים, ועוד יומיים חמותי מגיעה.
לכאורה, הכל מושלם.
אבל חמותי מבריזה מדי פעם ואני בלחץ כל פעם למצוא פתרון.
אמא שלי רבה עם הבן הגדול או איתי ומחליטה לא להגיע - ואני בלחץ למצוא פתרון / בלחץ האם לעמוד על שלי ולהסתכן שאמא שלי תעלב ולא תבוא או לספוג (מנסה לספוג כמה שיותר).
בעלי רואה איך זה משפיע עלי ומתעקש שנצמצם את התלות בהן ונרשום את הקטנים לצהרון.
ואני לא מצליחה לוותר - אז מחפשת מטפלת ליום אחד כהשלמה לסבתות (וכמובן בלחץ כי לא מצליחה למצוא מישהי שרוצה לעבוד רק יום בשבוע) + מקווה שהסבתות לא יבריזו כדי שלא אהיה בלחץ למצוא פתרון.
בקיצור - כל הזמן בלחץ ועדיין לא מסוגלת להגיד - תודה, לא צריך, נסתדר לבד
לצפיה ב-'מבלי להכיר עד הסוף...'
מבלי להכיר עד הסוף...
02/08/2018 | 09:37
4
121
אותך,את משפחתך וכיו"ב ורק מתוך מה שהצגת אני הייתי מציעה לך לשקול ברצינות רישום לצהרונים.
יכולה לומר לך,מניסיון אישי,שאני אמא מאוד קפדנית,מעורבת ומאוד חששתי מהצהרון ו....מסתבר שהוא מצויין!
אם הילדים יהיו בצהרון עד 16:30-17:00 או מוקדם מזה,אם את יכולה להוציא,יש סיכוי יותר מסביר שיהיה להם טוב ואת לא תתעלי את המתחים שלך לשמרטפות בחסד.
תנסי "לשחרר".תמיד ניתן להחליט שמה שקורה בצהרון הוא לא לרוחך ולהוציא.
לצפיה ב-'גם צהרון הוא לא פתרון מלא ללחץ '
גם צהרון הוא לא פתרון מלא ללחץ
02/08/2018 | 09:46
3
123
כי הוא פתוח עד 17, וזה גבולי ביותר (למעשה, אני צריכה פתרון עד 18).
אז תמיד אני אצטרך לרוץ כדי לאסוף.
ואם אני גם נוסעת ברכבת ביום מסוים - אז לקוות שהיא לא תאחר ויתר מדי
לצפיה ב-'אולי...'
אולי...
02/08/2018 | 09:49
2
86
למצוא נערה,בוגרת, או מטפלת יום יומית שתוציא מהצהרונים ותבוא הביתה,בכל יום.
היא תהייה עם כל הילדים מ17:00 עד שתגיעי.
אם זו מטפלת אפשר לבקש שתבוא בכל יום,נגיד מ16:30 עד 19:00-תוציא,תביא הביתה,תיתן משהו לאכול או תגיש להם ארוחת ערב,או תקלח שניים.
 
 
לצפיה ב-'אני לא צריכה עזרה אחרי 18'
אני לא צריכה עזרה אחרי 18
02/08/2018 | 10:03
106
ואף אחת לא תבוא לשעה
השנה הגדול, בן 12.5, שומר מדי פעם על בן 5.
אבל הוא לא יכול לשמור גם על בן 5 וגם על בן 3 יותר מ- 10 דקות.
לצפיה ב-'לי יש בייבי סיטר שבאה לשעה'
לי יש בייבי סיטר שבאה לשעה
02/08/2018 | 17:44
90
זה מאפשר לי לנשום. לפעמים אני בבית איתה אפילו.
צריך לדעת גם לסמוך על אחרים.
סבתות זה באמת בעייתי.
אני אישית שונאת להיות חייבת
לצפיה ב-'אני כל כך מזדהה איתך'
אני כל כך מזדהה איתך
02/08/2018 | 12:08
3
128
אבל תשמרי על עצמך.
ולמה לא צהרון?
לצפיה ב-'כדי לא לאבד את העזרה של הסבתות'
כדי לא לאבד את העזרה של הסבתות
02/08/2018 | 12:36
2
46
לצפיה ב-'אנה...'
אנה...
02/08/2018 | 17:28
1
130
למראית עין,אתם מקבלים עזרה אבל ואלף סליחות מראש אם אני טועה,אתם מחזיקים בסבתות הללו בכוח.
הן לא אומרות באופן גלוי אבל עושות לכם מניפולציות על מנת שתבינו.
אין לי ספק שלא פשוט להן והקבלה של הילדים,מביה"ס והגנים,"תקועה" להן כמו עצם בגרון.
אולי הן נזקקו לתחושה של "נדרשות" בעבר אבל כנראה,ששבעו ממנה.
סבתא,באשר היא סבתא רוצה לתת אבל,באיזה שהוא שלב יש לעצור ולהתארגן לבד,לפחות באופן חלקי.
מה הייתי מציעה לכם?
צהרונים.כשמסתיים הצהרון,הסבתא תוציא אבל לא לפני 16:30 ואם אפשר,רצוי שתוציא רק בסוף,משמע 17:00.
יגיעו הביתה ואחרי זמן קצר אתם תצטרפו.
הן יחליפו הצורך במטפלת,הן תהיינה שעה עם הילדים ולא מעבר לזה ולכן זה לא יהיה "חנוק" וכפייתי ובא לציון גואל.
דעי לך,מניסיון,כשתתמודדי בעצמך,תרחיקי- הרצון לעזרה מהצד שמנגד יתעצם.
אני אהיה "חצופה" ואגיד שהגיע זמנך "לשחרר" אותן משהות ארוכה אצלכם ועזרה יום יומית לשעות על גבי שעות ו....להסתדר בעצמכם.
את אמא,בעלך אבא,זו אחריות גדולה,אתם אנשים בוגרים שצריכים להתנהל בחיים באופן עצמאי ולא ליפול על אמא והחמות.
ורק עוד דבר-מבטיחה לך שההתחלה מבעיתה אבל כשתמצאי מענה/חלופה למצב הנוכחי אתם תהיו הרבה יותר רגועים.
לצפיה ב-'בגדול את מאד צודקת אבל..'
בגדול את מאד צודקת אבל..
02/08/2018 | 17:56
119
שתי הסבתות גרות רחוק, אמא שלי באה באוטובוס וישנה אצלי.
למרות המריבות עם הגדול, היא מתגעגעת לכל השאר.
בחודש יולי לא הייתי חייבת שתבוא כי הגדול יכל להוציא את האח מקייטנה. ועדיין היא ביקשה לבוא.
היה ממש נחמד כי יכולתי לוותר על העזרה ולכן לא הרגשתי מחוייבת או  חנוקה.
לאמא שלי גם אין כל כך תעסוקה חוץ מאיתנו. אני מנסה לשכנע אותה לעבור אלינו ואז זה יהיה ממד נוח לכולם.
אם הקטנים יהיו בצהרון, לא יהיה לה הרבה מה לעשות חוץ מלריב עם הגדול.
וחמותי אומנם ניידת אבל לא תסע שעה לכל כיוון כדי להיות איתם שעה. מה שאומר שהיא לא תבוא כמעט (ולה כן יש מיליון עיסוקים ובן זוג שהוא לא הסבא של הילדים.
ועוד משהו קטן: חוץ מהגדול שבאמת עצמאי, יש בבית ילד בן 10  שזקוק עזרה בלקחת אוכל (יודע לחמם לבד אבל שוכח לאכול) ובהסעות לחוגים. ולאחרונה שני הגדולים כל כך לא מסתדרים שזה סיפור להשאיר אותם לבד.
לצפיה ב-'בהצלחה. חיבוק גדול'
בהצלחה. חיבוק גדול
18/08/2018 | 10:53
12
תקחי עזרה- אפילו בתשלום, זה שווה לשם הבריאות הנפשית. 
לצפיה ב-'מחשבות אחרי קמפינג ראשון עם הילדים'
מחשבות אחרי קמפינג ראשון עם הילדים
29/07/2018 | 15:22
3
257
בשעה טובה יצאנו לקמפינג המשפחתי הראשון שלנו. אבא, אמא, ילדה בת 7.5, ילד בן כמעט 6, ילדה בת 4 ותינוקת בת 9 חודשים. היה ממש ממש כיף וגם מעייף. התחושה של שינה בטבע שונה לגמרי מכל דבר שאנחנו מכירים ורגילים אליו. לקום לשמיים ולדשא ולציפורים ולאויר הפתוח זו חוייה מאד מפעימה.

מצד שני - ניהול, ארגון וטיפול בילדים תוך כדי פריקה והכנות א.ערב, ואח"כ הרדמה של כולם וקיפול כל הבלגן, ושוב בבוקר קיפול האוהל ואריזה - היה מהלך מורכב.
נסענו לשמורה מוכרת ומאובטחת, שיש בה שירותים וברזיות. עשינו קמפינג 10 כוכבים עם אוהל ענק, ומזרונים מתנפחים. האמת היא שהמאמץ של ההקמה והפירוק לא היה כ"כ נוראי אלמלא שני האמצעיים, בן התכף שש ובת הארבע היו חתול ועכבר איומים לאורך כל היום הראשון, וכל הזמן היה צריך שאחד משנינו ישגיח עליהם מקרוב שלא יכסחו אחד את השני. לא עזרה פינת המשחקים (אוהל קטן שהבאנו עם פאזלים, חומרי יצירה ומשחקים מהבית), לא עזר הנסיון לשדך אותם לילדים אחרים (היו שם המון משפחות), לא עזר הנסיון לשתף אותם בהכנות (בוא יוסי, תהיה העוזר שלי...). כלום כלום כלום. כלום. כ-ל-ו-ם. הם פשוט נדבקו אחד לשני ורבו ללא הפסקה. והתישו את כולנו (הגדולה ממש התבאסה, כל כך השתדלה לעזור ולהשתתף).

לרוב אני מאמינה במניעים פסיכולוגיים, אבל הפעם קטונתי. לא יודעת מה קרה ולא מתכוונת להתעכב על זה יותר מדי. אולי הם קטנים מדי לקמפינג, אולי אנחנו מנוסים פחות מדי לקמפינג, אולי המשפחה גדולה מדי לקמפינג, אולי לא יודעת מה, אבל בפעם הבאה אנחנו נוסעים בהרכב משפחתי מינוס ילדה אמצעית אחת (שנוסעת לסבא ולסבתא לכמה ימים לקראת סוף החופש הגדול) ונקווה שיהיה רגוע יותר מבחינת ההתנהלות הכוללת.


לצפיה ב-'א. תמיד כדאי לנסוע ליותר מלילה אחד'
א. תמיד כדאי לנסוע ליותר מלילה אחד
30/07/2018 | 13:13
1
187
זה באמת לא משתלם לעשות את כל העבודה (ויש הרבה עבודה) בשביל לילה אחד.
ב. תמיד כדאי לנסוע עם עוד משפחות עם ילדים. גם אם הילדים שלהם לא ישעשעו את שלכם, המבוגרים מהווים קבוצת תמיכה מצוינת.
ג. בקיץ כדאי לנסוע לקמפינג עם מים. מאוד מעסיק את הילדים. בחורף/ אביב כדאי לנסוע לדרום ולישון באוהל בדואי שמישהו אחר טרח והקים, ולאכול ארוחות שמישהו אחר טרח ובישל (יש המון מקומות, חאן השיירות חביב עלינו אבל יש עוד).
ד. ממש לא מובן לי למה את לא נותנת להם פשוט לכסח זה את זה. בהנחה שהם ילדים סבירים עם גבולות הגיונים, זה ייגמר בחבלות יבשות. אוקיי, לא נורא. אבל מה שהם ילמדו מזה (איך לפתור את הבעיות ביניהם בלי שמבוגר עושה את זה, גם אם הפתרון זה "הקטן מפחד מהגדול ולכן הוא מתרחק ממנו") יעזור לכם מאוד בהמשך.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה'
מסכימה עם כל מילה
30/07/2018 | 18:42
40
לצפיה ב-'מהדברים שאת כותבת'
מהדברים שאת כותבת
03/08/2018 | 20:50
127
נשמע שהחויה של הקמפינג התמסמסה. 
אני לא יודעת איך נהוג לעשות קמפינג בארץ והיכן היה הקמפינג, אבל כשאנחנו יוצאים לקמפינג זה בטבע, והטבע הופך למגרש המשחקים של הילדים. לכן לא ברור לי מדוע צריך להביא אוהל עם משחקים וחומרי יצירה מהבית. להביא קלפים נניח, כדי שמדי פעם אפשר יהיה לשחק כולם יחד, זה כן. גם כדור, ועוד משחק אחד או שניים שאפשר כולם יחד לשחק. אבל להושיב את הילדים באוהל קטן שיעשו את אותם הדברים שהם עושים בבית? אז מדוע בכלל לצאת לקמפינג?
דבר שני, לבוא לקמפינג אחרה"צ ולעזוב בבוקר? אתם בעונש? רק גומרים לפרוק וכבר אורזים הכל בחזרה? אם רוצים לילה אחד, אפשר לבוא מוקדם בבוקר ולעזוב למחרת אחרה"צ. 
דבר שלישי, נראה לי מתיש לבוא עם תינוקת בת 9 חודשים. כל הזמן צריך להשגיח עליה, לא? 
דבר רביעי, והכי חשוב, צריך ללכת עם עוד חברים עם ילדים. אני לא מתפלאה שהנסיונות "לשדך" אותם לילדים אחרים שהם לא מכירים לא צלח. גם להיות העוזר של אמא ולעזור לפרוק את החבילות ולהכין ארוחת ערב לא ממש נשמע מפתה. אם כבר הייתם בפורמט המשפחתי בלבד, אחד מכם היה צריך להשאר לפרוק והשני היה צריך ללכת עם הילדים לחקור את אתר הקמפינג, ואם אין שם משהו מיוחד, לארגן אותם בתחרויות שונות שיוציאו מהם את האנרגיה - תחרויות ריצה, משחק בכדור, בצלחת מעופפת וכדומה. 
לצפיה ב-'חוסר שלמות עם שם שנבחר לתינוק בן 4 חודשים'
חוסר שלמות עם שם שנבחר לתינוק בן 4 חודשים
24/07/2018 | 10:44
9
304
שלום רב,
לפני מס חודשים ילדתי ובחרתי לילד שם מתוך לחץ שלפני הברית, שם שעד היום אני לא שלמה איתו. קראנו לו נועם
מפריע לי מאוד שהשם מאוד מאוד נפוץ בימינו לילדים (פרט שלא ידעתי שהשם נבחר) ובנוסף שהשם נפוץ גם בקרב בנות. אני דואגת שיהיה לילד קשה במסגרות שיהיה בהן עם שם כה נפוץ.
מישהי נתקלה בסיטואציה כזו?
 
לצפיה ב-'אני....'
אני....
24/07/2018 | 11:26
225
לפני שילדיי נולדו חשבתי על שמות רבים.נשים אמרו לי "חכי שיוולדו ואז תחליטי".אז לא הבנתי.היום,מבינה היטב.
נולדו לי שני פגים מקסימים-בת "רעשנית" ובן נינוח ורגוע.
עבורו החלטתי.עבורה התלבטתי ונתתי לעצמי זמן.בפגייה נידנדו לי שאבחר.לא נכנעתי וחיכיתי.
רשמתי את שניהם,בביה"ח,בת"ז -בת ובן.
כשהגענו הביתה זה הגיע ושמם נבחר.
לאחרונה שניהם מאוד מתעסקים בנושא השם והסברתי את הבחירה שלי.גם אמרתי שאם הם לא אוהבים ומתחברים אפשר להחליף כי הרי זה שמם!
לביתי בחרתי שם שהוא שם של "בן",לבני בחרתי שם שרק אחרי שנכנס לגן הבנתי,להפתעתי,שהמוניםםםם של אמהות נתנו שם זה לבנם.
התבאסתי אבל בחרתי ממקום מאוד אישי ולכן "חיה עם זה בשלום".
השנה,בגן,היו עוד 3 בנים עם שם כמו של בני.
אם ליבך אומר לך שזה לא השם שמתאים לבנך-החליפי!משרד הפנים נגיש)
תהנו ממנו.
לצפיה ב-'יש לי 4 בנים'
יש לי 4 בנים
24/07/2018 | 11:40
238
3 ראשונים - בחריתי שמות נדירים.
לכל אחד משני הגדולים היה עוד ילד עם שם זהה (השם של השני ממש נדיר)
לשלישי הייתה בגן ילדה עם שם דומה (זהה בכתיבה וקצת שונה בצליל)
כאשר נולד בן רביעי, נגמרו לי כל השמות המיוחדים לבנים ו"נאלצנו" לקרוא לו בשם יפה אבל נפוץ.
עד היום בגן לא היה אף ילד עם שם כמו שלו.
כך שאם השיקול הוא רק שזה שם נפוץ - לא הייתי עושה כלום.
לצפיה ב-'שם'
שם
24/07/2018 | 17:00
180
יש עניין של לא להתחבר לשם, ויש עניין של לא לרצות שם נפוץ.
לבתי קראנו בשם נפוץ למדי (לא ידעתי שהוא חזר לאופנה). קראנו לה כך עוד מהבטן, והשם התאים ומתאים לה, ואף על פי שתמיד היו איתה במסגרות ילדות עם שם דומה מאוד/זהה - זה מעולם לא הפריע לנו או לה.
לבני היה מאוד קשה לנו לבחור שם. לא התחברנו לשום שם, ושום שם לא התחבר אליו. לשנינו לקח הרבה מאוד זמן להתחבר לשם בהקשר של הילד. לא בטוח שהצלחנו עד היום (הילד בן 7). לא היה איתו ילד עם אותו שם, ולא סביר שיהיה. אין לי שם אחר שהייתי מעדיפה עבורו, אז אני לא מצטערת.
 
רק לעניין הנפוצות - אנחנו היינו 3 מיכל בכיתה של 16(!) ילדים. לא הייתה עם זה שום בעיה, לא מעשית ולא רגשית.
לצפיה ב-'לי מאוד חשוב להתחבר לשם במישור הרגשי'
לי מאוד חשוב להתחבר לשם במישור הרגשי
25/07/2018 | 09:32
168
את שני השמות של ילדיי רציתי עוד לפני שפגשתי את אבא שלהם... 
אלו שני שמות שתמיד מאוד אהבתי וממש מעוררים בי שמחה כשאני אומרת/כותבת/קוראת אותם. אני אוהבת את המשמעות שלהם, את הצליל שלהם ואת איך שהם נראים על הנייר. כשהייתי בהיריון שאלתי לגביהם את בעלי והוא אהב ואישר את שניהם.
שניהם יחסית נפוצים - לפני שנולדו הייתי בטוחה ששניהם די נדירים, בעיקר השם של ביתי. אבל בכל גינה ציבורית אני שומעת לפחות עוד ילד/ה עם השם הזה ובגן של הגדול יש עוד ילד באותו שם וגם בגן הפרטי היה. זה בהחלט מבאס אותי אבל אני לא רואה אותם עם שם אחר ובטוח לא הייתי רוצה לבחור שם אחר.
לדעתי אם את אוהבת את השם והשיקול שלך הוא רק הנפוצות, תניחי לזה. כמעט כל שם שתבחרי פתאום תגלי עוד מלאא ילדים עם אותו השם. אבל אם את ממש לא אוהבת את השם עצמו, לדעתי כדאי להחליף אבל כמה שיותר מהר לפני שאתם והילד כבר תתרגלו.
אגב, אני זוכרת שקראתי לפני 15 שנה מאמר קצר באנגלית (זה היה חלק מבחינת פסיכומטרי שעשיתי) שבו נמצא שבנים עם שם נפוץ (כמו דני, תומי או מייקל) הם יותר מקובלים חברתית ויש להם ביטחון עצמי גבוה יותר. סתם נקודה למחשבה 
לצפיה ב-'גיסתי קראה לבן שלה בשם נועם בגלל ש,,'
גיסתי קראה לבן שלה בשם נועם בגלל ש,,
25/07/2018 | 11:14
214
הומלץ לה לפי תורת -הקבלה על השם  נועם, כ-שם מאוד חיובי של אנשים יציבים, ומאוד חברותיים ,אוהבי משפחה מוכשרים, ובעלי משמעת עצמית.
היום הילד  כבר  בגיל 12 ,ומסתבר שהוא באמת ילד ממושמע ,מאוד חברותי ,נמרץ וחרוץ תלמיד מעולה ומוכשר מאוד .
אז זה היה השיקול של גיסתי, ולמרות שזה שם שתפוצתו גדולה  בישראל ,
גיסתי התחברה להמלצה ומרוצה מאוד.
 
 
לצפיה ב-'שם נפוץ'
שם נפוץ
26/07/2018 | 11:42
152
אני לא נולדתי בארץ, השם שלי מאוד לא נפוץ כאן, וכל תקופת גיל ההתבגרות סבלתי מאוד. ברמה של לא לרצות להכיר אנשים חדשים כדי שלא ישאלו אותי איך קוראים לי.
לילדיי קראתי בשמות שמופיעים ברשימת 10 השמות הנפוצים לאותה שנה....
זה לא מפריע להם בכלל, מקסימום יכתבו "יוסי א" ו-"יוסי ב" במגירה של הגן, לא נורא.
לצפיה ב-'בגן'
בגן
26/07/2018 | 16:01
155
שהגדול שלי היה בגן חובה היה עוד ילד עם שם דומה אז לכל אחד קראו בשם+שם משפחה... וגדול שלי די שצחק על זה
לצפיה ב-'תלכי עם הלב שלך'
תלכי עם הלב שלך
26/07/2018 | 22:01
1
159
אם לא שלם לך, תחליפי או תוסיפי עוד שם.

רק את יודעת מה הכי טוב, אף אחד לא יכול להרגיש מה שאת מרגישה

בהצלחה!!!!
לצפיה ב-'שם של בן / שם של בת'
שם של בן / שם של בת
29/07/2018 | 14:54
171
לבתי הבכורה הצלחנו לתת שם רק בגיל חודש (!!!!!!!!!!!!!!!!!) הסבתות יצאו מדעתן (עד מתי נקרא לה התינוקת???). היו לנו רשימות לגמרי נפרדות, וכשהיא נולדה שנינו ויתרנו על הרשימות שלנו וחיפשנו שם שמוסכם עלינו. בסוף נזכרנו שהיה איזה שם שאף אחד מאיתנו לא ממש התחבר אליו, אבל איכשהוא היה פחות או יותר מוסכם. והתפשרנו עליו. היום אנחנו מאד מאושרים שבחרנו אותו, והוא מתאים לה ולנו ואנחנו לא יכולים לדמיין שום שם אחר.
השם שלה הוא שם שנותנים (בינתיים) רק לבנות).
 
עבור הבן הכנו 2 שמות מראש. אהבנו מאד את שניהם. בדרך לברית שאלנו את הבכורה איזה שם היא מעדיפה (היא בקושי דיברה) והיא העדיפה אחד מהם, והוא זה שנבחר ואהוב מאד. עוד לא יצא לו להיות במסגרת עם ילד באותו השם. גם השם שלו הוא שם שכרגע נותנים רק לבנים.
 
לילדה השלישית מצאנו שם מאד מאד מהר, ששנינו אוהבים ומתחברים אליו, אבל הוא שם יוניסקס ויש גם בנים וגם בנות בשם זה. בינתיים עוד לא היתה במסגרת עם אף ילד/ה בשם הזה. אבל זה לא היה מפריע לה או לנו.
 
לילדה הרביעית היתה לנו רשימה עם 4 שמות מהממים. חיכינו בסבלנות ללידה ואז גילינו שאנחנו מדרגים את השמות באופן הפוך לגמרי (!) וויתרנו על כל הרשימה וחיפשנו שם חדש. בסופו של דבר בחרנו עבורה את אחד השמות הנפוצים ביותר שיש, ואנחנו שלמים מאד עם השם ולא יפריע לנו אם תהיה במסגרת עם ילדה בעלת שם זהה.
 
ממליצה לך ללכת עם הלב. אני לא הייתי שלמה עם השם של הבכורה חודשים ארוכים והרגשתי שעשיתי לה עוול שלא מצאתי שם שהוא פחות 'פושטי' לתחושתי, ופחות 'פשרה' אלא יותר מדוייק עבורה ועבורי. במבט לאחור הוא היה לגמרי הבחירה הנכונה. בהצלחה בהחלטה!
לצפיה ב-'אור'
אור
24/07/2018 | 12:22
3
244
היי
 
מי התפטרה לצורך גידול הילד? ומתי חזרה לשוק העבודה? והאם היה קשה למצוא עבודה בתור אמא?
לצפיה ב-'אני עזבתי מקום עבודה ,'
אני עזבתי מקום עבודה ,
24/07/2018 | 18:49
192
היה חשוב לי מאוד לגדל את התינוק לצידי ולהינות מכול צעד בהתפתחותו ,וכול רגע עם התינוק גרם לי לאושר גדול.
כשהיה בגיל שנתיים החלטתי להשתלב בעבודה ואז העסקתי מטפלת מקסימה ,אשר שמרה עליו 5 שעות ,(משמונה בבוקר עד  לשעה אחת)
יצאתי לעבוד במשרה חלקית בעבודה משרדית שהייתה ממש קרובה לי לבית,(עשר דקות הליכה ללא צורך בנסיעות.)
אגב,
הקושי או הקלות במציאת עבודה לרוב כרוכה בהרבה מזלו גם בגמישות והתפשרות בינך לבין המעסיק.
(חשוב היה לי  לא להיות בררנית, וגם להסכים לקבל את העבודה המוצעת ללא תנאים -גם אם לא תמיד הייתה  הכי מעניינת ,וזאת מתוך הנחה שיש לכישוריי ולזריזותי בעבודה הרבה הערכה וגם שכר סביר ומתגמל.)
היה לי מעולה לצאת מהבית לעבוד ,ויותר כדי להתאוורר קצת מהשגרה, זה נחמד כשהילד בגיל שנתיים ונמצא בידיים טובות של מטפלת מסורה,שאת באמת סומכת עליה.
 
שיהיה לך בהצלחה.
 
 
לצפיה ב-'לא התפטרתי אבל...'
לא התפטרתי אבל...
24/07/2018 | 18:55
188
 לקחתי חל"ת.אני קבועה בעבודה כך שפיטורין לא היו על הפרק.
היה לי מאוד חשוב להיות שם איתם ועבורם.
בגיל 3,כשהחלו גן עירוני,חזרתי לעבודה.
במקרה של קושי למצוא משרה אפשר להעזר בגופים שונים כמו למשל-"נתיבים לתעסוקה" של ידידות טורונטו.
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'הי!'
הי!
19/08/2018 | 06:19
13
אני לקחתי חופשה של שנה - חופשה ללא תשלום וכשהילד שלי היה בן שנה חזרתי לעבודה (שאיפשרה זאת כמובן*)
לצפיה ב-'הסלולרי והתינוק שלך. וידיאו קצר למי שאכפת לה/לו'
הסלולרי והתינוק שלך. וידיאו קצר למי שאכפת לה/לו
23/07/2018 | 18:50
2
167
וידיאו קצר שמסביר למה זקוק/ה התינוק/ת שלך ואת הקשר של הסלולרי לכל זה.
 
נערך ע"י סבא מודאג שרואה מה קורה סביבו ומאמין שהורים טובים הם הורים שמוכנים לשנות דברים בחיים שלהם
 
לצפיה ב-'מקסיםםםםם'
מקסיםםםםם
23/07/2018 | 20:26
1
103
תודה!!!!יבורכו מעשיי ידיך,להתפאר!!!!
כמה נכון.
כמה עצוב.
כמה פעמים אמהות מהגן כמעט התגלגלו את כל המדרגות,נתקעו בי ובילדים או שאפילו לא אמרו "שלום" כי החוטם שלהן תקוע!!!!במסך...
מעניין,כל הגברים מגויסים בכל יום בצו 8 וכל הנשים יולדות???אם לא כך הדבר אז מה עניין הנייד הזה???
גאה להצהיר שמהיום בו ילדיי נולדו,הנייד שלי על שקט.
רק בשעות העבודה הוא על צליל.ברגע שמגיעה לאסוף אותם-שקט!!!
אני רואה בכל הטכנולוגיה לא דבר פלאי ומקרב,אלא להפך,מרחיק,קר,מנוכר.
ו..הסרטון מכוון לתינוקות אבל נכון לכל גיל!
לצפיה ב-'כל כך נהניתי לצפות, תודה!'
כל כך נהניתי לצפות, תודה!
23/07/2018 | 22:43
105
אכן, בעיה. לא רק בין הורים לילדים. גם בין ילדים לילדים. באחד הימים כשלקחתי את הילדים לאכול גלידה ישבנו ליד חבורה של נערים ונערות, שעסקו כל הזמן בצילומי סלפי ובשליחתם (זה לזה/ לאחרים, אני לא יודעת), כל אחד החזיק סלולרי ביד אחת וגלידה ביד שניה. לא בטוחה ששמו לב לטעם. לא דיברו אחד עם השני. העיקר שיש תמונה למזכרת מהחוויה....
כאמא זה ממש מדכא אותי.
לצפיה ב-'תינוק בן שנה ועשרה חודשים שקיבל אחות חדשה'
תינוק בן שנה ועשרה חודשים שקיבל אחות חדשה
21/07/2018 | 14:49
3
223
כיצד לעזור לילד בן שנה ועשרה חודשים שמאז שאחותו נולדה נצמד לאבא שלו בכל דרך אפשרית ולא מאפשר לו להתרחק ממנו לרגע
לצפיה ב-'מזל טוב ובשעה טובה '
מזל טוב ובשעה טובה
22/07/2018 | 03:24
121
לתת יותר יחס מיוזמתכם, לעשות זמן איכות רק איתו ככל שניתן ולסלוח לעצמכם גם אם זה לא 100 אחוז. זה קשה כשנולד תינוק.
לצפיה ב-'מזל טוב! ולדעתי - לאפשר לו כמה שאפשר'
מזל טוב! ולדעתי - לאפשר לו כמה שאפשר
22/07/2018 | 10:59
1
107
מאד קשה כשיש שניים כלכך קטנים בבית, אבל לדעתי כדאי לעשות את המאמץ ולתת לילד להידבק לאבא ככל שהוא רוצה. 
 
שייכנס עם אבא לשירותים, מקלחת. לעניות דעתי - שהאבא אפילו ישכב לידו במיטה אם זה אפשר. זה הזמן לשכנע את הילד בכל הכוח שאתם עדיין אוהבים אותו, עדיין שם בשבילו.
לצפיה ב-'אצלי הבכורה היתה צמודה אלי והמשפט השגור'
אצלי הבכורה היתה צמודה אלי והמשפט השגור
22/07/2018 | 23:45
150
בבית היה 'רק אמא!'- לשירותים, מקלחת, אוכל, סיפור, טיול, פאזל ובאופן כללי - כל פעילות שהיא. ההפרש היה שנה+9 וזה לא היה פשוט לוגיסטית או נפשית, אבל אני אפשרתי לה להיצמד ככל שרצתה.
אגב, עבורי המעבר מילד אחד לשניים היה הכי קשה. כשהשלישית נולדה (גם כן בהפרש של שנה+9) היה לי הרבה יותר קל מאשר עם שניים.
מזל טוב והרבה נחת!
לצפיה ב-'אשמח להמלצות לרכישת טיולון מתקפל'
אשמח להמלצות לרכישת טיולון מתקפל
22/07/2018 | 14:38
3
70
שיהיה עם גגון גדול ובמחיר שפוי .
אודה להמלצותיכם.
לצפיה ב-'אם מעניין אותך יד 2,'
אם מעניין אותך יד 2,
22/07/2018 | 18:36
2
104
אני מוכרת טיולון בייבי ג'וגר 4 גלגלים, כחדש.
לצפיה ב-'לשמש צהובה: תוכלי להעלות לכאן תמונה של הבייבי ג'וגר ?'
לשמש צהובה: תוכלי להעלות לכאן תמונה של הבייבי ג'וגר ?
23/07/2018 | 11:32
1
37
לצפיה ב-'בבקשה '
בבקשה
23/07/2018 | 17:56
84
לצפיה ב-'דרושה לי המלצה בבקשה לטיולון,שיהיה קל לקיפול'
דרושה לי המלצה בבקשה לטיולון,שיהיה קל לקיפול
22/07/2018 | 13:07
57
שיהיה עם רצועות סגירה נוחות, במחיר 500- 600 ש"ח.
תודה מראש למשיבות.
לצפיה ב-'להתרחק מיוליה טמיר'
להתרחק מיוליה טמיר
18/07/2018 | 21:29
1
253
הגענו ליוליה טמיר ושילמנו 400 ש"ח עבור שיחת סקייפ. את הכסף היא ביקשה כמובן מראש. בשיחה היא אמרה שהבן שלנו בן שנה וחודש צריך לעבור לחדר לבד. קבענו שנסדר לו את החדר ונתחיל בתהליך. במשך שבוע סידרנו את החדר. התרגשנו וחששנו ובעיקר חיכינו לתהליך. ביום של התהליך ישמנו את דבריה של יוליה והילד בכה בהסטריה. גם אנחנו כבר נבהלנו ולכן התקשרנו אליה לשמוע המלצה/ מילה טובה. כבר בתחילת השיחה היא דיברה אלינו בזלזול ושאלה למה אנחנו פונים אליה בכלל. היינו בהלם וכל זה כשהילד צורח ברקע. הסברנו לה שהילד בוכה אז היא השיבה שאם הוא בהסטריה שניקח אותו למיון כי היא מרדימה את הילדים שלה. אין מילים לתאר את האכזבה וההלם שאחז בנו. הרגשנו שאסור לסמוך על האישה זאת. היא עושה עוול למקצוע ולאתיקה המקצועית לה היא מחוייבת. לוקחת כסף ואח"כ פשוט לא עניינו אוה עד שאישתי שאלה אם היא זוכרת ששוחחה עימנו.
אחרי שניתקה  היא שלחה לנו הודעה שבזמן שהתקשרנו הבת שלה החליקה באמבטיה למרות שלנו היא אמרה שהיא בדיוק משכיבה אותם לישון. מי שמעוניין שיפנה אלי . אשמח שישמע את השיחה לפני שהוא רץ לזרוק כסף לפח ובעיקר מחשש שיעשה עוול לאוצר שלו. 
לצפיה ב-'אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו'
אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו
20/07/2018 | 19:21
197
אני  מבינה שהשיטה שלה היא לתת לתינוק לצרוח ומדי פעם לגשת אליו? אז מה אתם נבהלים? החלטתם שזה בסדר שהילד יצרח, אז הנה, הוא צורח. עד שיתיאש. 
בפעם הבאה לפני שאתם בוחרים מישהו בכל תחום תעשו מחקר קטן.
למשל הנה הודעה ישנה עליה:
 
לצפיה ב-'מישהי אמרה לי לאחרונה שהיא התרככה '
מישהי אמרה לי לאחרונה שהיא התרככה 
 נאגטס
<< ההודעה הנוכחית
10/09/2013 | 16:01
133
שכעת היא מסכימה מוצץ, אבל צריך לפזר במיטה טריליון מוצצים וללמד את הילד למצוא ולהכניס לבד לפה. 

אני עוד הייתי אצלה פעם אחת עם האמצעי, והיא היתה מאד חד משמעית בנושא המוצץ (לא!) וביתר גישתה. 

ת'כלס מה ששבר אותי היתה העובדה שהיא מאד לא זמינה. 
התשלום עבור פגישה איתה הוא זול מאד ביחס לכל יועצות השינה למיניהן, ונאמר שהמחיר כולל פגישה נוספת אם יש צורך, אבל בפועל אין כמעט אפשרות להתייעץ איתה על דברים שקורים במהלך התהליך והתור לפגישה הנוספת כבר יכול להקבע בסמוך לבר-מצווה. 
 
 
לצפיה ב-'מחקר נגד וירוס CMV'
מחקר נגד וירוס CMV
19/07/2018 | 10:02
80
שלום לכל מי שלא מחוסנת נגד וירוס CMV, יש לכן הזדמנות להשתתף במחקר שמתקיים במרכז למחקר קליני באיכילוב קבלת חיסון נגד לCMV - ולקבל תשלום על השתתפותכן.
לפרטים ניתן ליצור קשר טלפוני או במייל 03-6974845/6974355
או במייל crc@tlvmc.gov.il
לצפיה ב-'מניעת אלימות בגנים - אתם יכולים לעזור!'
מניעת אלימות בגנים - אתם יכולים לעזור!
18/07/2018 | 09:43
73
היי לכל ההורים היקרים בקבוצה,

קוראים לי אלדר,אני סטודנטית לרפואה ויש לי תואר ראשון במדעי המחשב. לאחרונה, עקב ריבוי מקרי האלימות בגנים, עלה לי רעיון לפרוייקט שמשלב את שני התחומים הללו ונועד להקל על רופאים/גורמי רווחה לזהות מקרי אלימות.

בקצרה: אני זקוקה לתמונות של שטפי הדם ("מכות יבשות") שלכם!

-----------------------------------------------------------------------------------
לא בקצרה (אבל עדין אשמח שתקראו!):

בימים האחרונים אני עובדת במרץ על פרוייקט שעוסק בזיהוי מקרי אלימות מתוך תמונות של מכות יבשות (שטפי דם).
קהל היעד מגוון : נשים, ילדים בגנים, חוסים בהוסטלים, קשישים בבתי אבות.. בקיצור כל קבוצת אוכלוסיה שלא תמיד מדברת עבור עצמה.

התכנון הוא לאמן אלגוריתמי מחשב על מאגר ענק שמכיל אלפי תמונות של שטפי דם בשלבי החלמה שונים ושל מגוון אוכלוסיות.

התקווה היא שאותם אלגוריתמים, בהינתן תמונה של מכה חדשה יוכלו לתת הערכת זמן מתי התקבלה המכה באופן מדוייק יותר מהעין האנושית (רופא בחדר מיון לצורך העניין). בזכות הערכה מדוייקת יותר, נוכל לעזור למצוא "חורים בסיפור" במקרים בהם מדובר בחבלה מכוונת.

אני צריכה לצורך כך אלפי תמונות, ואין מאגר קיים עם כל הפרמטרים שאני צריכה!

אם הילדודס נפלו וצילמתם, או אולי אתם נפלתם לאחרונה או מישהו שאתם מכירים נתקע בשולחן - בבקשה צלמו תמונה של שטף הדם ושלחו לי - ביחד עם גיל המצולם, מינו, ובת כמה המכה ברגע שצולמה!

אני יודעת שזה קצת קאדר אבל אני רוצה להאמין שתקחו את הדקה ותצלמו ותשאלו גם חברים/משפחה�� זה פרוייקט חברתי והוא יקום או יפול על כמות התמונות שאקבל.

התמונות הן אך ורק לצורך הפרוייקט, אני מתחייבת שלא להעבירן לשום גורם, והן לא יקושרו לשמכם בשום אופן.

את התמונה והפרטים שציינתי אפשר לשלוח באחת מהאופציות הבאות:

1. האופציה הכי טובה עבורי - דרך אתר שבניתי בעזרת wix, הלינק בתגובה הראשונה לפוסט. (לוקח כמה שניות עד קבלת חיווי)
https://www.bruisefighters.com

2. בהודעה אישית בפייסבוק.

נסו לצלם בתנאי תאורה טובים ובפוקוס!

בתקווה שכולם יזכו לחיות בבטחון נפשי ופיזי❤️��

נ.ב
אם למישהו יש שאלות, הוא יכול לפנות אליי בפרטי.
לצפיה ב-'באיזה גיל ילדים יודעים לנגב לבד?'
באיזה גיל ילדים יודעים לנגב לבד?
16/07/2018 | 16:29
8
212
שולחת בשנה הבאה את הקטן שיהיה בן שלוש וחודש לגן טרום טרום חובה ופתאום קלטתי שהוא לא יודע לנגב לבד.
האמת, יותר מזה, גם אין לו בעייה להרים מכנסיים בלי שניגבו לו. אף פעם לא ביקש שננגב לו.
מה עושים?
אחיו הגדול בן 5, בבית תמיד קורא לנו שננגב וטוען שלא יודע לבד. מצד שני, טוען גם שבגן כן מנגב לבד. מה שבטוח, יש לו לפחות מודעות לנושא.
והקטן ממש לא בכיוון (והוא גמול לחלוטין כבר קרוב לשנה).
לצפיה ב-'תלוי בילד '
תלוי בילד
16/07/2018 | 17:51
2
183
אני יודעת שבד"כ בתחילת השנה עוזרים לילדים אבל כן מצפים שיסתדרו לבד בהמשך.
 
תלמדי אותו לנגב ושתמיד יעביר עוד סיבוב של ניגוב לוודא שאין שום דבר על הנייר טואלט.
 
יש גם מגבונים מיוחדים שנשטפים באסלה שאולי יעזרו לו.
 
לצפיה ב-'אבל איך אני גורמת לו להבין שצריך בכלל לנגב?'
אבל איך אני גורמת לו להבין שצריך בכלל לנגב?
16/07/2018 | 19:54
1
145
כל פעם שהוא מסיים, אנחנו ניגשים אליו, אומרים שצריך לנגב והוא לחלוטין משתף פעולה.
אבל לא מבקש בעצמו.
לצפיה ב-'אולי להמציא שיר על זה? אולי כמו טבלת משימות שצריך לעשות'
אולי להמציא שיר על זה? אולי כמו טבלת משימות שצריך לעשות
17/07/2018 | 00:57
107
אחרי שהולכים לשירותים עם ציורים או משהו כזה?
לצפיה ב-'בגיל 3.5-4 הם כבר מסוגלים לבד'
בגיל 3.5-4 הם כבר מסוגלים לבד
17/07/2018 | 09:19
2
155
לא מדהים, אבל עדיף מכלום 
אצלנו - כשהוא הולך לשירותים אני תמיד אומרת לו "תקרא לי שתסיים כדי שננגב".
בהתחלה כמובן שנגבנו לו.
בשלב מסויים, כשהוא קרא לנו, הצענו שינגב לבד ואנחנו רק נבדוק.
וככה מתאמנים על הרעיון ובגן מקווים שיעשה את זה גם.
תנסי את זה עם שני הילדים. 
לצפיה ב-'אז מה עושים בטרום-טרום?'
אז מה עושים בטרום-טרום?
17/07/2018 | 10:12
1
138
הרי כולם שם קטנים (השנה היה שם אפילו ילד בן 2.9).
נראה לי לא הגיוני לצפות מהם.
מצד שני, ברור שהצוות לא יכול כל הזמן להתעסק בזה.
 
ולגבי בן 5 , אני מרגישה שהוא סתם מתפנק (וגם קצת מקנא באחיו).
אז תוהה מה עדיף - פינוק (בידיעה שהוא כן יודע) או חינוך לעצמאות.
לצפיה ב-'בתחילת השנה הסייעות עוזרות'
בתחילת השנה הסייעות עוזרות
17/07/2018 | 23:18
121
הן מנגבות למי שצריך.
בהמשך הן מצפות שילדים יפתחו עצמאות.
לצפיה ב-'עונה כמרפאה בעיסוק וגם כאמא- '
עונה כמרפאה בעיסוק וגם כאמא-
20/07/2018 | 15:47
1
161
ילד בגיל 3 וחודש עוד לא אמור לדעת לנגב בעצמו- בכלל בכלל בכלל. 
מבחינת הבשלות הפיזית לעניין וגם מבחינת המודעות וכן הלאה- ניתן להתאמן איתם בעיניי לא לפני גיל 5.
גם אחרי שהם לומדים לעשות זאת לבד, רצוי עוד לבדוק אחריהם, כל עוד הם עושים את הקקוש בבית...אני בדקתי לילדיי את טיב הניגוב עד גיל 7 בערך. זו אולי נראית מלאכה פשוטה, אך היא בכלל לא, וחשוב לעשותה כראוי כדי לשמור על הגיינה בריאה. 
צוותי החינוך שעובדים בגנים צריכים להיות מודעים לכך ולהיערך בהתאם. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
21/07/2018 | 13:51
30
לצפיה ב-'בת 16 חודש לא חוזרת לישון ללא בקבוק. איך גומלים? האם צריך?'
בת 16 חודש לא חוזרת לישון ללא בקבוק. איך גומלים? האם צריך?
14/07/2018 | 10:29
20
119
היי כלום. 

הקטנה היתה נרדמת עצמאית וישנה לילות רצופים עד גיל שנה בלי בעיה. ואז נהיתה חולה מאד לשבועיים ולא אכלה והיינו נותנים לה בקבוק בכל שעות היממה כדי שתאכל משהו. כל דבר. 
מאז שהבריאה (לפני כ4 חודש) היא מתעוררת בין פעם ל-3 פעמים בלילה ולא חוזרת לישון ללא בקבוק. היא גם מסרבת בכל תוקף לקחת מוצץ אז הפיתרון הזה שהיא עוזר לה לישון לפני המחלה כבר אינו תקף. 

היא מסוגלת להירדם עצמאית אחרי אוכל, אמבטיה, בקבוק, סיפור אבל באמצע הלילה היא מתעוררת וצורחת עד שמקבלת בקבוק. ובמהלך לילה היא שותה בין 200 ל350 מ"ל מים שמתפרשים על פני לעיתים יותר מבקבוק אחד שלם או יותר מהתעוררות אחת. היא שותה הרבה בלילה.  

זוגתי נסתה לחשוב מה עוד השתנה מאז שהתלות בבקבוק התחלה וחשבה על זה שקצת לפני המחלה היא גם הפסיקה לשבת איתה בחדר שלה עד שהיא נרדמת אלא יצאה בעוד הילדה ערה כדי שהקטנה תרדם לבד. אז לפני 4 ימים היא חזרה לשבת איתה עד שהיא נרדמת מתוך מחשבה שאולי אם הילדה נרדמת עם תחושת הביטחון שאמא תמיד קרובה אז זה יקל על השינה. זה עוד לא הוכיח את עצמו אבל עברו רק 4 ימים מאז שחזרה לשבת איתה. 
כמו כן אנחנו מביאים לילדה בקבוק מעט מחומם (כ10 שניות במיקרו) עם ממש מעט מטרנה עם המון מים. אנחנו מקווים להמשיך לאט לאט לדלל עד שנביא לה מים בלבד. 
אבל זה עדין לא פותר את הבעיה כי היא עדין תרצה מים באמצע הלילה ואולי לא תסתפק במים שאינם מחוממים, למרות שהמגמה שלנו היא גם לחממם פחות ופחות עם הזמן. 


אז בכל מקרה - מה עושים? איך גומלים את הילדה מהתלות בבקבוק כדי לישון?
או אולי בכלל לא צריך? אולי היא פשוט נורא צמאה כי קיץ וחם? 

אני יודע שיש שאומרים פשוט לא לתת בקבוק ושהילדה תצרח כמה שבא לה. מניסיון - הילדה תצרך ותבכה בכיף שלה לפחות שעה. אנחנו לא נצליח לשרוד ילדה צורחת ובוכה את הנשמה כל כך הרבה זמן, בטח לא באמצע הלילה ובטח לא כשאנחנו לא בטוחים ב100% שזה הפיתרון הנכון עבורה. אני מודה באמת. 
אולי זו הדרך היחידה, אבל אני לא בטוח בזה. 
אולי יש דרך הדרגתית כלשהי. 

אני אשמח לשמוע כמה שיותר הצעות ורעיונות או לינקים למאמרים (עיברית או אנגלית) שעוסקים בזה. עד עכשיו כל מה שקראתי היה פתרונות לילדים שלא נרדמים בכלל עצמאית או כאלה שמנסים לגמול אותם מחלב או פורמולה בלילה ולעבור למים. אצלנו הילדה נרדמת עצמאית ב19:30 והבקבוקים של אמצע הלילה הם גם ככה כמעט מים ואולי נצליח להגיע למים בלבד. זה לא פותר את הבעיה. 

 
לצפיה ב-'האם גם בצהלך היום היא שותה הרבה מים?'
האם גם בצהלך היום היא שותה הרבה מים?
14/07/2018 | 12:12
1
63
בכל אופן הייתי שוללת קודם כל משהו פיזיולוגי אצל רופא לפני שניגשת לפתור באיזשוהי צורה במישור ההתנהגותי.
לצפיה ב-'מה שקורה בצהרים זה:'
מה שקורה בצהרים זה:
14/07/2018 | 16:00
68
מה שאנחנו משתדלים לעשות בצהרים זה לא לתת לה בקבוק ולהתמיד איתה על להירדם ללא. היא בוכה, אנחנו מחזיקים על הידיים עד שהילדה שעומדת וצורחת במיטה טיפה נרגעת והצעקות הופכות לבכי ואז מניחים במיטה. ושוב - עמידה במיטה וצרחות. מרימים עד שזה יורד לרמת בכי. מניחים. צרחות. מרימים עד בכי וכו וכו עד שאפשר להניחה במיטה והיא צורחת, אבל בשכיבה. ואז לעיתים נרגעת וישנה. 
ולעיתים לא נרגעת ואז מוציאים אותה מהמיטה ומוותרים על שנ"צ. אבל לא מקבלת בקבוק. 
זה משהו שקשה לעשות בלילה כי אם היא לא תירגע אז לא נוכל להוציאה מהמיטה ב2 בלילה ולהשאר ערים איתה, הרי. ולהישבר ולתת לה בקבוק אחרי שעה של בכי זה הכי גרוע. 

 
לצפיה ב-'אוסיף גם...'
אוסיף גם...
14/07/2018 | 13:19
5
59
ואוסיף גם ששנת הצהרים בבית (ביום שישי ושבת) נהיית קשה יותר. הילדה לא רוצה לישון בצהרים. 
במעון יום היא ישנה יופי. ככה אומרות הגננות. בבית היא צורחת עד השמים אם מכניסים אותה למיטה, גם כשהיא עייפה מאד. לא יודע אם זה קשור לבעית הבקבוק או לא.
לצפיה ב-'היא ישנה רק צהרים?'
היא ישנה רק צהרים?
14/07/2018 | 15:12
1
51
כמה שאלות שאולי יוכלו לתת קצת כיוון:
 
מתי הורדתם לה את שינת הבוקר?
 
יכול להיות שזה קשור לזה .... עייפות יתר למשל יכולה להשפיע על התעוררות.
 
אגב, בשאר היום אתם גם מרגישים שהיא יותר "דביקי"?
בשינת הערב היא נרדמת בלי בעיה לבד?
רק בצהרים בוכה?
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
14/07/2018 | 16:04
55
את שנת הבוקר הורדנו לקראת גיל שנה. אני חושב שבגיל שנה כבר לא ישנה בוקר. 
בזמן היום וצהרים הילדה לא כזו דביקי. היא שמחה, מאושרת, צוחקת ומשחקת. מדי פעם רצה אלינו לחיבוק אבל לא משהו שמרגיש לא כשורה. 

בערב היא בוכה כשמכניסים אותה לחדר שלה למיטה. היא לא רוצה לישון. גם בצהרים לא. נהיה לה אנטי לישון. (עד גיל שנה היא היתה מוכנסת למיטה ולבד מיד נשכבת במיטה בניסיון לישון). עכשיו היא נעמדת במיטה ובוכה. אבל ניתן להרגיעה קצת או להיות איתה במיטה קצת ואז היא נרגעת ונשכבת ונרדמת בסוף, בין אם נשארים איתה בחדר ובין אם לא. לפחות כך ברוב המיקרים. לעיתים היא בוכה שהיא רוצה עוד מהבקבוק. בעיקר אם לא שתתה את כולו לפני השינה בזמן הסיפור. 

למה שאלת את השאלות האלה? מה אנחנו מנסים לבדוק פה?
לצפיה ב-'באיזו שעה אתם שמים אותה לישון צהריים'
באיזו שעה אתם שמים אותה לישון צהריים
14/07/2018 | 19:09
2
45
ומתי בערב בהינתן שישנה צהריים וגם אם לא
לצפיה ב-'תשובה לגבי שעות שינה'
תשובה לגבי שעות שינה
15/07/2018 | 11:35
1
76
בצהרים במעון שמים אותה לישון ב1230 ולכן זה מה שאנחנו מנסים לעשות בבית. 
בערב, ללא קשר לאם ישנה בצהרים או לא, שמים אותה לישון בין 1900 ל1930. 
מכיוון שבגן היא תמיד ישנה צהרים (לדברי הגננות) אז אנחנו תמיד שומרים על אותן שעות. 
בערב היא נרדמת הרבה יותר בקלות מבצהרים (כשהצהרים בבית). לעיתים בערב היא צועקת כי לא רוצה לישון ולעיתים לא. בשישי ושבת, כששנת הצהרים היא בבית ולא במעון - היא מסרבת ואז צריך להתעקש איתה. 
בכל מקרה, אני לא רואה כיצד שעות השינה קשורות להתעררויות שלה שהן בד"כ בין חצות ל3 לפנות בוקר. 
לצפיה ב-'זה קשור בגלל שיש עניין של מחזורי שינה'
זה קשור בגלל שיש עניין של מחזורי שינה
15/07/2018 | 18:04
39
שאולי יש השפעה
לצפיה ב-'מנסה...'
מנסה...
15/07/2018 | 12:56
3
60
1.ממליצה לקרוא במרשתת על "חלונות שינה".
נראה לי ש"צפוף" מידי בין שנת הצהריים להשכבה בערב.
בגיל הזה,ילדיי היו נרדמים סביב 21:00-22:00.
2.אישית,לא מאמינה במושג "גמילה" ולא הייתי מוותרת על ארוחת בקבוק עם פורמולה בצורה "מלאה".לא הייתי מוהלת מעט פורמולה בהמון מים אלא מכינה בקבוק בצורה רגילה-יחסי פורמולה,מים כנדרש.
ביתי שתתה בקבוק,לפני שינה,עד גיל שנתיים וחצי ובני עד ארבע.גם אם היו רוצים להמשיך הייתי מאפשרת.
יכול להיות ששעות/סידרי השינה הם לא טובים לה וכן,יכול להיות שהיא נרדמת רעבה,צמאה.
שבוע טוב.
בהצלחה.
לצפיה ב-'קודם כל - תודה. ואחכ - תגובות'
קודם כל - תודה. ואחכ - תגובות
15/07/2018 | 15:23
2
59
1. קראתי ואני מודה לך על הההכוונה לחלונות שינה. הקטנה שלנו מתעוררת מהשנצ סביב 3 ואומרים שבד"כ כ4-5 שעות עירות עד שנת הלילה זה אידאלי וזה אכן המקרה שלנו כי היא הולכת לישון סביב 1900-1930. 
2. גם אחייניתה של זוגתי היתה מתעוררת לבקבוק עד גיל 3. זה שיש ילדים שעושים את זה לא אומר שזה חיוני, חשוב או טוב להורים או לילד. אני לא שולל את זה שהילדה שלנו צמאה בלילה ומכיוון שאני לא בטוח בכך אז אני מעדיף לבדוק פיתרונות הדרגתיים להורדת הבקבוק מאשר "ליגמול" בבת אחת. 

הילדה שלנו שותה בקבוק פורמולה מלא כהילכתו לפני השינה (ואם היא מתעוררת מוקדם יחסית אז גם דבר ראשון על הבוקר).
את הבקבוק המדולל אנחנו נותנים באמצע הלילה - אנחנו פשוט מוסיפים מים על שארית הבקבוק שהשאירה מהשעה 19:00. גם גילינו שכשהילדה שותה בקבוק מדולל בלילה אז היא אוכלת טוב יותר במהלך היום וזה נראה לי מצב עדיף. 
אבל כן יכול להיות שהיא צמאה. אני לא יודע. בין היתר אני מחפש עיצות שיעזרו לי להבין אם היא צמאה או פשוט תלויה מאד בבקבוק כדי להירדם. 
ואם היא צמאה - מה אפשר לעשות כדי שיהיה לה קל יותר בלילה לישון ברציפות?
זה טיבעי שפעוט צמא כל כך כל לילה באופן עיקבי במשך חודשים? לי זה יותר נשמע כמו תלות, כי ילד צמא, לדעתי המאד לא מקצועית, יהיה רעב בלילות מסויימים אבל לא "כל" לילה. 
אני יודע שבהירדמויות צהרים בסופ"ש אם ניתן לה בקבוק פורמולה מלא אז היא תירדם מהר. ברור לה (ולנו) שהבקבוק עוזר לה להירדם. את החיבור הזה בין הבקבוק להירדמות אני רוצה לקטוע ואני מאמין שזה יהיה טוב לשנת הלילה של הילדה, וגם לנו ההורים. 
לצפיה ב-''
15/07/2018 | 16:44
37
מתנצלת.קטונתי.
חושבת שצריך להכיר את כל המדדים כמו-סדר יום,התנהלות הבית וכד' בשביל לייעץ.
אולי....יועצת שינה תבוא בחשבון?
מאחלת לכם לילות רציפים, שקטים ונעימים.
לצפיה ב-'שאלתי כדי לבדוק אם אולי עייפה מדי'
שאלתי כדי לבדוק אם אולי עייפה מדי
15/07/2018 | 19:47
45
הרבה פעמים עייפות יתר גוררת התעוררויות רבות כי כשהילד עייף מופרש קורטיזול שלמעשה מפריע לשינה רציפה ואיכותית.
 
ולגבי הדביקיות במהלך היום, שאלתי כי רציתי להבין אם אולי מדובר בחרדת נטישה שמאוד אופיינית לגיל.
 
אני הייתי מנסה להאריך לה את טקס השינה ולתת בקבוק לא בסמוך לשינה. אפילו חצי שעה קודם כדי לבדוק אם זה אכן עניין של תלות בבקבוק כדי להרדם.
מעבר לזה כדאי לעשות טקס שינה קבוע גם ביום וגם בלילה (ביום כמה דקות של כיבוי אור ואמירת לילה טוב לכולם ואולי איזה דקלום קבוע וכדומה) כי זה עוזר להתכונן לזמן השינה ונותן קצת זמן רגוע לפני השינה כדי לעזור לגוף להתכוונן למצב.
 
לגבי הבקבוק בלילה והצמא... זה יכול להיות שאען חם לה או לא שותה אבל סביר שזה הרגל. בעיקר לנוכח העובדה שזה בקבוק מדולל. אולי פשוט כדאי להתחיל להוריד את הכמות לאט לאט ולת. רק אחד במהלך הלילה. בשאר הזמן לנסות להרדים בלי... אם יש כזו אופציה שלא גוררת שעה של בכי כפי שתיארת.
לצפיה ב-'מזדהה מאוד- אצלנו אין מצב בלי בקבוק באמצע הלילה'
מזדהה מאוד- אצלנו אין מצב בלי בקבוק באמצע הלילה
16/07/2018 | 13:19
4
93
עד לאחרונה היא נרגעה עם ההתעוררויות והתעוררה רק לבקבוק אז חצי צרה מבחינתי, אבל עכשיו חזרנו מביקור בארץ וזה סיוט- כבר כמה ימים שהיא מתעוררת כמעט כל שעה.
עכשיו שש בבוקר וערה כבר שעתיים כי התייאשתי לנסות להירדם שוב
 
בגדול אני מנסה לדלל לה לאט לאט את הכמות של התמ"ל, מציעה מים, מוצץ ורק אז נותנת בקבוק אם לא עוזר. כרגע האופציה לא לתת לה לא אפשרית כי השכנים יתלוננו (מניסיון)- היא ממש צורחת חזק ונכנסת להיסטריה של בכי ואז מתעוררת לגמרי) אז מנסה להוריד לה את הבקבוק של לפני השינה במיוחד אם אוכלת ממש טוב בערב ואז חצי צרה מבחינתי שהיא אוכלת את הבקבוק באמצע הלילה.
 
בעיני מים עדיף על תמ"ל מהבחינה שלא צריך לקום במיוחד, להכין ולהביא לה- היא פשוט שותה. אני הלילה חשבתי לנסות לשים לה בקבוק מים ושתשתה ואולי לא תצרח לבקבוק. אצלנו זה בעיקר הרגל למרות שהיא ממש שואבת את הבקבוק ומחסלת הכל בד"כ. הלילה למשל הכנתי לה בקבוק, מצצה שנייה ונרדמה. לשמחתי השארתי לה לידה כי תיארתי לעצמי שתתעורר שוב ואז התעוררה ואכלה עוד קצת וזהו- העפתי כי זה בדיוק עברה שעה מאז שהכנתי את הבקבוק.
לצפיה ב-'מאד דומה למצבנו. רק שאצלנו....'
מאד דומה למצבנו. רק שאצלנו....
16/07/2018 | 18:27
3
72
אכן נשמע מאד דומה למצבנו. 
אצלנו אם מנסים לתת לה מים באמצע הלילה אז זה לא עובר. היא מזהה את המירמה וצורחת.
תעדכני איך הולך לך אם לתת לה בקבוק מים.

אם היינו יכולים לתת לה מים פושרים ללא חימום וללא תמ"ל אז היינו מנסים להשאיר לה בקבוק במיטה ולאט לאט להוריד את הכמות של המים שבו בתקווה שבמינימום לא נצטרך לקום עבורה אלא היא תוכל לשתות מבקבוק שיהיה במיטה. 
ועם קצת תקווה תתרגל לשתות כל כך מעט עם תהליך הורדת הכמות עד שתיגמל...
אבל יש לי תחושה שזה לא יעבוד מכמה סיבות - 
1. אצלנו היא לא רוצה מים. המעבר מבקבוק מדולל למים מאד משמעותי עבורה. 
2. אם יהיה בקבוק במיטה אז היא תסיים אותו ואז אם תתעורר לרצות עוד אחד אז אנחנו שוב נצטרך לקום. ואם נוריד את הכמות אז יש מצב שנצטרך לקום שוב יותר מפעם אחת. 
3. לא בטוח שהורדת כמות המים תעזור לה לרצות פחות מים. 
4. היא תשאר עם התלות בבקבוק. פשוט עם תוכן אחר. אז עשינו חצי עבודה. אבל אם נוכל לישון בלילה אז לפחות חצי עבודה אבל גם חצי הצלחה. 
 
לצפיה ב-'מסכימה, אלו בדיוק הבעיות שאני נתקלתי בהם.'
מסכימה, אלו בדיוק הבעיות שאני נתקלתי בהם.
17/07/2018 | 22:06
2
65
ברור לי שאי אפשר יהיה לעבוד עליה. כבר ניסיתי בעבר ולא הצליח אבל שווה לנסות שוב.
 
כבר שכחתי מה זה לישון- הולכת כמו זומבי, כי נדיר שמצליחה להירדם אחרי ההתעוררויות האלה ואין לי הזדמנות להשלים שעות שינה. כשהיא ישנה במהלך היום- אני עובדת.
לצפיה ב-' אז כך עבר תהליך הגמילה '
אז כך עבר תהליך הגמילה
26/07/2018 | 08:08
1
31

היה לי חשוב להגיב לך אחרי שעבר מספיק זמן כדי שיהיה לי משהו משמעותי להגיב איתו, מכיוון שאנחנו חולקים את אותו מצב. 

אז החלטנו לנסות לעשות גמילה חדה כמו שהרוב המליצו לנו. 
מכיוון שגם כשהיינו מביאים לילדה באמצע הלילה בקבוק מאד מהול עם מעט פורמולה אז היא היתה שמחה ואכלה מצויין אז הגענו למסקנה שהילדה לא צריכה מטרנה ולא צריכה שום דבר ופשוט צריך להפסיק את טרור הלילה הזה 

השיטה בה נקטנו (זוגתי נקטה, אם לתת קרדיט למי שמגיע לו) זה שכשהקטנה בוכה בלילה זוגתי יושבת לידה, מנסה להרגיע אותה ולהראות לה שהיא כאן ושומרת עליה ולהציע לילדה מוצצים או מים או ליטופים ואהבה... אבל לא בקבוק. רק לא בקבוק. 

בלילה הראשון הילדה בכתה שעה וחצי ללא הפסקה. אני אמנם הייתי במיטה אבל שמעתי את המתרחש ונשערתי ער עד שזה נגמר. ואציין שבמשך יותר מ3 חודשים אנחנו מנסים ללמד את הילדה להגיד "בקבוק", וזה לא קרה. ומתי היא שלפה את נשק יום הדין? בלילה - באמצע הבכי ההיסטרי היא התיישבה, הפסיקה לבכות ואמרה לזוגתי בקול קורע לב "בווו. בווו". רק בזכות שחלות מפלדה זוגתי לא נכנעה. 
אחרי שעה וחצי הילדה נשכבה, עוד בכי מתוך שכיבה ולאט לאט נרדמה. 

בלילה השני הילדה בכתה 40 דקות. 

בלילה השלישי בכתה דקה וחצי. זוגתי רק היתה לידה קצת ואמרה לה "ששששש" עד שהיא חזרה לישון. 

בלילה הרביעי בכתה שעה. אבל זה היה קצת שונה כי היא שכבה במיטה ובכתה כאילו מתוך שינה, בניגוד ללילות 1 ו-2 שבהם היא ממש עמדה או ישבה במיטה ותיקשרה עם זוגתי. 

בלילה חמישי ושישי היא רק יבבה פעם בכמה שעות למשך כמה שניות וכל מה שהיה צריך זה לעשות לה "שששש" והיא חזרה לישון. 

לילה שביעי ושמיני (אתמול והיום) ישנה רצוף. אמנם התעוררה ב5 בבוקר (בניגוד ל6:00 כמו בד"כ) אבל ישנה רצוף מ19:30 עד 5:00. 

אמנם היו 3 לילות קשים אבל הלילות בהם התעוררה רק לטיפה היו הרבה יותר קלים מכל לילה בו היה צריך לבקבק אותה. אז ניראה שאנחנו בדרך הנכונה. 

מקווה שזה עודד או עזר. 
לצפיה ב-''
03/08/2018 | 14:28
2
לצפיה ב-'גמלה מבקבוק בשיטת הלוחשת לתינוקות'
גמלה מבקבוק בשיטת הלוחשת לתינוקות
17/07/2018 | 20:54
1
77
אני בדרך כלל קצת נרתעת מהלוחשת כי היא דיי נוקשה לטעמי אבל במקרה הזה זה ממש עבד.
הגמילה הולכת בהדרגה. בכל שלושה ימים מורידים 30 סיסי מהבקבוק עד שנשארים עם ממש מעט כמות ופשוט מפסיקים. הילד לא מרגיש את ההפחתה וזה לוקח בערך שבועיים, תלוי בכמות ההתחלתית.
לגבי הבקבוק בלילה-מקדימים בהדרגה את שעת ההתעוררות עד שהיא מתחברת עם בקבוק הערב. למשל: אם ההתעוררות היא בשלוש בבוקר אז מעירים ב- 2:30 כמה ימים ואז מקדימים בכל פעם בחצי שעה כולל הפחתה של 30 סיסי בכל שלושה ימים.
בגיל הזה מצאנו פיתרון לצמא ושמנו כוס עם פיה חד כיוונית עם מים ליד המיטה והילדים שתו לבד בלילה.
עבד מצויין אצלנו.
לצפיה ב-'איפה היית לפני שבוע וחצי? '
איפה היית לפני שבוע וחצי?
26/07/2018 | 08:11
24
יכול להיות שאם הייתי רואה את ההודעה הזו לפני שהתחלנו את הגמילה אז היינו הולכים על ניסיון כזה למרות שיש פה כמה בעיות כי אצלנו הילדה בוכה אם המשקה נגמר לה לפני שהיא החליטה שדי, אז להוריד כמויות עשוי היה להיות בעייתי כשזה היה נהיה מעט מדי. אצלנו היא היתה לפעמים שותה 120סיסי ואז בוכה שהיא רוצה עוד והיה צריך בקבוק שני. 
וגם אצלנו היא לא היתה מתעוררת בדיוק באותה שעה ולכן היה קשה לתזמן את חיבור הזמנים. 

בכל מקרה, כמו שאפשר לראות בהודעה מעל עם הכותרת "עידכון" - הלכנו על גמילה נוקשה. היו 2-3 לילות קשים וחוצמזה נראה שעברנו את המכשול והילדה ישנה רצוף למדי.

תודה רבה על הטיפ, בכל מקרה. :)
לצפיה ב-'הצעה'
הצעה
18/07/2018 | 15:46
52
הייתי מנסה לתת לה שוקו לפני השינה. זה עושה פלאים.
זה ירדים אותה טוב טוב ואז היא תוכל לישון כל הלילה בלי הבקבוק.
אפשר גם משקה בטעם וניל שהם מאוד אוהבים. זה מזכיר להם חלב אם.
 
לצפיה ב-'ים עם ילדים (ואיך אמא הפסידה כמה חודשי חיים)'
ים עם ילדים (ואיך אמא הפסידה כמה חודשי חיים)
15/07/2018 | 15:50
5
290
בזמן האחרון יצא לי לקחת את הילדים לים כמה פעמים. כולם עדיין לא שוחים.הסברתי אלף פעמים שלא מתרחקים מאמא, שלא נכנסים למים לבד בכלל, ושאם הולכים לאיבוד מגיעים לסוכת המציל או מחפשים אמא עם ילדים ומספרים לה מה קרה ושאני כבר אגיע אליהם. סה"כ ילדים ממושמעים, ובכל זאת מצאתי את עצמי הולכת וצורחת בחוף בשמו של בני האמצעי, מגובה בארבעה מצילים שמחפשים אותו במים, עם דמעות של היסטריה בעיניים, מריצה כל תרחיש אפשרי (ילד, בוא, אני אתן לך סוכריה). נשבעת שהוא עמד מאחוריי, שתי הבנות שכשכו במים, וכשסובבתי אליו חזרה את הראש הוא נעלם.
הוא נמצא בשלום אולי 4 דקות אח"כ, בעבר השני של סוכת המציל, משליך חול על אבן גדולה שמצא, ולא מבין על מה ולמה המהומה.

לצפיה ב-'יאווו כל כך מבינה'
יאווו כל כך מבינה
15/07/2018 | 16:41
164
ראשית,ב"ה!!!
גם אני מרבה לרדת עם הקטנים לים.הם מאוד אוהבים...אני פחות.
אני עם מיליון עיניים עליהם וגם,כמוך,הסברתי ועדיין מפחיד.
היא רוצה למים,הוא רוצה בחול,רגע לפה ורגע לשם ורגע רעב וצמא ומה קודם כשצריך להיות צמודים לאמא ואמא רואה רק קדימה ולצדדים?
שהיו פיצים,בקניון,שירותים,הוא ביקש לא לחכות ולעשות בתא צמוד.עד שהרמתי לה התחתונים ובדקתי שהוא בסדר,הוא לא היה.
הרמתי אותה על הידיים ורצתי,כמו מטורפת,בקניון,צורחת ומחפשת.מצאתי אותו אחרי שתי דקות אבל הלב שלי...
הצוציק ירד במדרגות ונכנס לג'ימבורי!!!
ילדים צעירים ולבד....לא תמיד עניין של מה בכך
שיהיה שבוע טוב!!!
לצפיה ב-'איזה פחד! '
איזה פחד!
16/07/2018 | 13:25
141
היינו רק פעם אחת בים עם הקטנה והיה מאוד קשה , במיוחד שבעלי הלך לאסוף את אמא שלי באמצע ואומנם הייתי עם משפחה נוספת אבל הבת שלי רצתה רק אותי אז היה די מאתגר.
 
באופן אישי, אין שום דבר מהנה בים כשיש לך פעוט או תינוק שצריך לדאוג לו, במיוחד כשזה בשעת השינה שלה והייתה גמורה ועצבנית ולא הסכימה להירדם עליי.
 
יצאנו מזה עם שריפות של העור מהשמש (אני, פשוט כי אותה מרחתי בקרם כל הזמן ואת עצמי שכחתי), עייפות ותסכול וחוסר יכולת להירדם גם אח"כ, והרבה עצבים.
לצפיה ב-'מבינה אותך אבל זה נורא תלוי בילד ואפשרי בהחלט'
מבינה אותך אבל זה נורא תלוי בילד ואפשרי בהחלט
21/07/2018 | 13:49
2
89
הבנים שלי ממושמעים וקצת פחדנים. אני הולכת איתם לים לבד מאז שהקטן יודע ללכת.
ילדים שלא בורחים ונעלמים או רצים לבד למים אפשר לקחת לבד. זה לא סוף העולם אם מתארגנים מראש (אני מורחת קרם שיזוף בבית מראש, הולכת לחופים עם חניה קרובה, חותכת מראש פירות ועושה כריכים ומשכירה שמשיה בלי כסאות. באנו לשחק בחול ולא לנוח בכסא...)
אבל עכשיו שיש להם אחות קטנה באמת שמתי גבול לעניין - שלושה ילדים (לבד) אני לא לוקחת.
לצפיה ב-'רוצה לסייג ולומר ש...'
רוצה לסייג ולומר ש...
21/07/2018 | 20:28
1
99
ילדיי מאוד ממושמעים אבל,בני "מעופף".
מתכון בטוח לאיבוד
לצפיה ב-'זה מספיק בשביל להסתבך בים, לא פשוט בכלל!'
זה מספיק בשביל להסתבך בים, לא פשוט בכלל!
21/07/2018 | 22:14
74
זה שהילדים שלי מפחדים להיכנס בלעדי מאוד מקל

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אורי דון יחייא - עו
עו"ד אורי דון יחייא
אוטיקה
מחכים לך באוטיקה
פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום קרב מגע הגנה עצמית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ