לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2037520,375 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'מנסיוני'
מנסיוני
29/12/2017 | 10:00
2
136
רגרסיה היא ממש מתבקשת בתהליך הגמילה (כך היה לי עם כולם במידה זו או אחרת) ולא הייתי דואגת בגלל זה.
בהחלט הייתי ממשיכה לקחת יזום, כל עוד את מרגישה שזה נחוץ להצלחת התהליך. את הקטנה שלי בת ה-3.5 אני עדיין לוקחת פעם בלילה לפיפי אחרת היא דולפת ומאד מאד מתוסכלת מזה.
לצפיה ב-'עד עכשיו לא לקחתי יזום'
עד עכשיו לא לקחתי יזום
29/12/2017 | 11:48
1
119
יותר נכון, הילד סירב. היה הולך רק כשהוא מחליט. כאמור, לא היו פספוסים.
אז עכשיו להתחיל כן לקחת ייזום זה לחזור אחורה. לא נורא?
לצפייה - מוסתר
30/12/2017 | 21:15
לצפיה ב-'במידה וזה עדיין ממשיך...'
במידה וזה עדיין ממשיך...
31/12/2017 | 10:58
3
94
מה קורה איתו בלי קשר לגמילה ? איך הוא במהלך היום בבית? האם התנהגותו השתנתה? האם ההירדמות והשנה שלו כרגיל?
לצפיה ב-'מתנהג בסדר גמור, אין שינוי לא בהתנהגות ולא בשינה'
מתנהג בסדר גמור, אין שינוי לא בהתנהגות ולא בשינה
31/12/2017 | 16:04
89
לא תמיד הוא מתנגד לשבת, אבל קורה הרבה שהוא לא מוכן.
גם התחיל לברוח קקי, שזה לא היה מאז היום הראשון שהורדנו טיטול.
קורה גם שיושב 10 דקות על הסיר, קם, ואז כעבור 5 דקות בורח לו קקי.
כאילו שכח את הכל.
בכל זאת, התחלנו להושיב אותו, וכמובן שבורח פחות, אבל עדיין הרבה.
ומה שחשוב, הוא לא מבקש ולא הולך מיוזמתו.
לצפיה ב-'אתמול לקחתי אותו למרפאה בעיסוק '
אתמול לקחתי אותו למרפאה בעיסוק
01/01/2018 | 20:35
1
88
ופעמיים הוא ביקש ללכת לשירותים.
בבית לא מבקש בכלל ובורח לו כל הזמן.
מה זה אומר?
לצפיה ב-'היי אנה'
היי אנה
02/01/2018 | 16:26
67
יכולים להיות כל מיני כיוונים. אבל לא יכולה לענות לשאלתך באופן הזה כי אין לי את כל התמונה המלאה שאני צריכה לשם כך, יש כמה דברים שעליי להבין יותר לעומק.
ממליצה, וגם בלי קשר, לראות איפה אפשר עוד יותר לחזק היקשרות במשפחה וליצור עבורו סביבה רגועה ותומכת עד כמה שאפשר.
תעדכני!
 
 
לצפיה ב-'ילדה בת שנתיים וקצת'
ילדה בת שנתיים וקצת
31/12/2017 | 11:52
1
179
שלום לכולם ,
 
הבת שלי נכנסה לגיל שנתיים לפני מספר ימים וכבר התחילה עם בעיות בהתנהגות שלא היו לפני , כל משחק שיש לה ביד אם זה חדש או ישן היא זורקת על הרצפה , וזה לא רק צעצועים גם האוכל שהיא אוכלת מוצא את עצמו ברצפה ובעצם כל דבר שיש לה ביד איכשהו נזרק בסופו של דבר על הרצפה , לא מפסיקה להגיד לה שאסור לזרוק ואסור להתנהג ככה ושאם היא לא מעוניינת להמשיך לשחק במשחק או לאכול שפשוט תשים בצד אבל לא תזרוק , ואין עם מי לדבר ....אני עייפה ומיואשת מלהגיד לה כל היום אסור אבור אסור , לא לא לא , נראה שהיא עושה לי בכוונה כי כל פעם שהיא באה לזרוק משהו היא מסתכלת עליי מחייכת ואז זורקת
נא עזרתכם עם התמודדות במצב ..
לצפיה ב-'שימי עצמך בנעליים שלה...'
שימי עצמך בנעליים שלה...
31/12/2017 | 12:29
141
כך קל יותר להבין איך להתמודד עם המצב.
בגיל הזה הרצון הנגדי מאוד חזק מאחר והיא מגלה יותר ויותר את העצמיות שלה, את החוזקות שלה, את היכולות שלה, את מי שהיא. וזה דבר טוב וחיובי וכדאי גם לעזור לה להכיר בכך שהגילוי העצמי הזה הוא דבר טוב וחיובי, כי מתוך כך מתפתחת תפיסת העצמי שלה - המחשבות והאמונות שלה על עצמה.
 
כך שאני ממליצה לזכור שההתנהגות היא לא נגדך אלא בעדה בעד ההתפתחות שלה. ולכוון אותה למה **כן** אפשרי, במקום להתמקד הרבה באיסורים.
בנוסף, מציעה להקדיש מחשבה לנושא של כללים אצלך בבית, הרבה פעמים אנחנו אומרים 'לא' באופן אוטומטי וכאשר אנחנו חושבים על כך לרגע או שניים אז לפעמים מגלים שבעצם - למה לא?
ואולי גם אפשר לארגן את הבית או מרחב מסויים בבית באופן שונה כך שיאפשר יותר התנסויות וגם לך יהיה קל יותר? חומר למחשבה..
 
לצפיה ב-'אני מיואשת - הבנים מתנהגים זוועה'
אני מיואשת - הבנים מתנהגים זוועה
28/12/2017 | 08:24
5
351
1. המקרה הקל יותר - בן שנתיים. התחילה בעיה לחגור אותו. הוא פשוט מתעלל בי, אין לי דרך אחרת לתאר את זה: הוא מושך אותי בשיער בעצמה שאני לא מצליחה לשחרר, תוך כדי בועט בי, מכה אותי. תוך כדי צוחק - לחלוטין מאושר מהסיטואציה ולא מדובר במצב שהוא לא רוצה להיחגר ונאבק בגלל זה. מבחינתו מדובר במשחק.
חוץ מזה, הכל טוב. בבית מתנהג יפה, לאוטו נכנס בשמחה.
2. המקרה היותר קשה - בן 4. כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, הוא נהייה אלים. אתמול אמא שלי סירבה לתת לו שוקולד, אז הוא נתן לה אגרוף ברגל, דרך עליה, הרביץ, משך בשיער ממש חזק. אנחנו במצב כזה (אם כי עד עכשיו זה קרה בעוצמה יותר נמוכה) לוקחים אותו לחדר כדי שיירגע. לה אסור להרים אותו, אז לא היה לה כל כך מה לעשות. כשבאתי הביתה, דיברתי איתו. אמרתי לו שאני מבינה שהוא כעס כי לא קיבל את השוקולד, אבל הדרך שבה בחר פגעה בסבתא שלו וככה לא מתנהגים. לבד, בלי שאמרתי לו, ניגש אליה וביקש סליחה.
בערב שוב היא נשארה איתו לחצי שעה. הוא החליט שלא יילך לישון. יצא מהמיטה, הלך למטבח, והתחיל להשתולל. ניסה לשבור כיסא אוכל. שוב ניסה להרביץ לה.
מגיל צעיר הוא עושה פרצופים כועסים (שנראים ממש מפחידים, לא סתם פרצוף של ילד קטן שכועס), אבל לא הייתה אלימות. בחודשים האחרונים מדי פעם נותן איזו מכה קטנה. ובשבוע האחרון זה פשוט החריף. בגן דווקא נראה שמתחיל להתאקלם, משחק עם הילדים, התחיל להיפרד יפה.
אני מתכוונת לקחת אותו להתפתחות הילד (התכוונתי עוד לפני זה, פשוט כבר חודשיים הגננת לא מסכימה למלא טפסים - סופסוף הסכימה), אז אזכיר את הנושא. אבל מה אני עושה עד אז? למישהו זה קרה? אנ יממש בלחץ, מפחדת שמשהו ממש לא בסדר כי זה נשמע מוגזם בשביל סתם בדיקת גבולות.
לצפיה ב-'לגבי 1 - '
לגבי 1 -
28/12/2017 | 09:06
1
222
אם את לא אוספת את השיער - הייתי מנסה לאסוף אותו בצורה שהוא לא יכול למשוך. אם את כן אוספת והוא עדיין מושך - את יכולה לשקול להסתפר - מכירה נשים שהסתפרו קצר כדי שהתינוק לא ימשוך בשיער...
אם למנוע ממנו למשוך בשיער יפתור את הבעייה, לא צריך לשבור את הראש ולחפש פתרונות אחרים.
לצפיה ב-'אתמול שמתי קפוצ'ון על הראש'
אתמול שמתי קפוצ'ון על הראש
28/12/2017 | 09:24
228
לכן הוא עבר לבעיטות וכל השאר.
לצפיה ב-'תסכול'
תסכול
28/12/2017 | 19:10
200
זה מה שמניע התנהגות אגרסיבית, בעוצמה כזאת או אחרת.
סיבות לתסכול יש הרבה מאוד ובמיוחד בגיל הרך כשהילד עוד לא עצמאי והוא נמצא בחוויה אישית שהוא צריך לספק את מה שמבקשים ממנו, ולעיתים ללא הרף.  
התשובה האולטימטיבית לתסכול היא ריכוך התסכול ולרוב זה לא קורה מהיום למחר, אבל כן אפשר לחוש בשינויים קטנים וטובים די מהר וכך לדעת שאנו בכיוון הנכון עם הילד.
 
אני באופן אישי לא אוהבת את ההגדרה של בדיקת גבולות כי זה לא מדוייק. ההגדרה בדיקת גבולות גורמת להורה לחשוב שהילד שולט במה שהוא עושה ושהוא עושה זאת בכוונה, כשלמעשה ההתנהגות היא זאת אשר משתלטת עליו והיא מונעת מתוך אותו רגש בסיס שהוא כאמור תסכול.
 
נתתי פה קווים כללים על מנת לעזור להבנה מעמיקה יותר של שורשי ההתנהגות.
בגדול, כמו שכתבתי צריך לעבוד סביב ריכוך התסכול באופן יומיומי וזה אומר לשים או להמשיך דגש על טיפוח מערכת היחסים הרגשית בינכם. ובשביל לראות שינוי צריך להתמיד בכך (ולא רק בשביל השינוי .. אלא כדאי גם בשבילכם, ילדים זה לכל החיים )
 
נקודתית למה עושים באותו הרגע - יש כמה אפשרויות, אחת מהן את כבר עושה, אתם הולכים איתו לחדר עד שיירגע (אם הבנתי נכון) כך שגם זה כיוון מתאים. אבל כאמור, רק זה לבד זה לא מספיק.
 
זה על קצה המזלג , ניסיתי להסביר עד כמה שאפשר תורה שלמה בכמה משפטים.
מקווה שעוזר.
 
 
לצפיה ב-'לגבי בן שנתיים.. לביים מצבים כמה שידרש..'
לגבי בן שנתיים.. לביים מצבים כמה שידרש..
30/12/2017 | 21:09
160
שבהם את כאילו מתכננת לצאת וברגע שהוא עלים, לוותר ולהחליט שהוא לא נוסע.
להתארגן בכל צורה אפשרית שאתם יכולים. לארגן הורים שישארו איתו בבית, להודיע בגן שלא יגיע כמה ימים או כל דבר אחר. שיראה מוחשית שאם הוא לא חגור, הוא נשאר עם מישהו בבית ואתם יוצאים. גייסו יצירתיות!
ילד יותר גדול, לדעתי להתחיל להתרחק ולהסתגר בחדר אחר לרבע שעה, עשרים דקות.
לא לקחת אותו לשום מקום, להסתגר להגיד לו בהתחלה: "אני לא רוצה להיות איפה שמקללים, מכים וכו' אותי. אני אהיה בחדר אחר עד שתרגע" ולא לאפשר לו להכנס בשום אופן לרבע שעה לפחות. אם זמן הסתגרות הסתיים והוא פוגש את ההורה בתקיפה נוספת, להסתגר שוב.
ילדים ילמדו רק כשיראו תוצאה אמיתית למעשיהם. דיבורים זאת לא תוצאה אלה יותר מטרד קטן שלא ימנע ממנו להחטיף שוב לסבתא. גם הקטנצ'יק צריך להבין שמשחק הכיפי בחגורה נגמר ויש תוצאה אמיתי ומבאסת לזה שהוא לא חוגר. ולא מספיק לאיים בזה שישאר או לעלות אותו למעלה ואחרי עשר דקות להוריד לאוטו עוד פעם. זה רק יגרום לבלבול וזה ימרח כמו מסטיק.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אני מיואשת - הבנים מתנהגים זוועה'
אני מיואשת - הבנים מתנהגים זוועה
18/01/2018 | 17:26
21
שלום אנה,
אני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי, אשמח לענות לשאלתך על פי מודל מחומש ההורות אותו למדתי בקורס של פרופ' ארם.
את מספרת על בנך בן השנתיים שמתנהג יפה בבית אך לאחרונה כאשר את מנסה לחגור אותו הוא מושך אותך בשיער בעוצמה, תוך כדי בועט בך ומכה אותך וצוחק מהסיטואציה.
ראשית כדאי להבין שבגילו של בנך (שנתיים) ילדים מתחילים בבניית האישיות העצמאית נפרדת ולשם כך רוצים להתנסות בעצמם בכל דבר, לקבוע ולהחליט וגם לבדוק את הכללים (מה מותר ומה אסור). אלימות וגילויי התוקפנות, הם דרכם להביע עצמאות וליצור אינטראקציה עם הסביבה. זה לא אומר שצריך לקבל התנהגויות תוקפניות, אסורות או מסוכנות.
מודל מחומש ההורות המתייחס לחמישה עקרונות שמאפשרים לך להתנהג בדרך מיטיבה ומקיפה בנוגע להתנהגותו על פי העקרונות: שותפות, מנהיגות, אהבה עצמאות וכללים.
ראשית, בנוגע לשותפות, הילד זקוק לכך  שהמטפלים המשמעותיים שלו יהיו שותפים ומעורבים בחינוכו. חשוב שהיה שיתופיות ושיח ביניכם, לקבל יחד החלטות וכן להגיב אותו דבר, שהיה גיבוי הדדי כלפי הילדים.
מנהיגות: חשוב שתראי את עצמך כמנהיגה מובילה, תנהלי עם הילד שיחות לגבי התוקפנות שלו כלפייך, לומר לילד איך את מרגישה כאשר הוא מתנהג באלימות, דברי איתו על רגשותיו כדי לתת ביטוי מיללי לרגשות הכעס ותוקפנות. ככה הילד ילמד להכיר ולדבר על רגשותיו ולאט לאט במשך הזמן יוכל להביע את עצמו במילים ובלי למשוך.
אהבה: חשוב להמשיך להראות אכפתיות ואהבה גם כאשר הוא מתנהג באלימות ותוקפנות. תאפשרי לו לבטא רגשות כעס ודברי אתו על רגשות לא נעימים, תראי לו אכפתיות, הבנה, סבלנות ורגשותיה, גם כאשר הוא מתנהגים באלימות. חשוב לאפשר לבנך לבטא את רגשותיו גם אם מדובר בהתקפי זעם תוקפנות או כעס.
עצמאות: תאפשרי לבנך לעשות דברים בהתאם לגילו, לתת כבוד לקצב האישי שלו. חשוב לאפשר לו בחירה בפעילויות השונות, גם לפני שאת חוגרת אותו. ילדים משתפים פעולה עם הוריהם כאשר מרגישים שנותנים להם אפשרות בחירה. תחושת העצמאות וההצלחה מחזקים בטחון עצמי של הילד עם זאת חשוב להדגיש את נושא והכללים
כללים: חשוב להציב כללים ברורים שמאפשרים לו לגלות עצמאות אך גם לא לפגוע באחרים. לדבר עם בנך על כללי ההתנהגות המקובלים בבית, באוטו ובחברה. תפגיני אכפתיות כלפיו, כלפי התסכולים שהוא חווה, תהי קשובה לצורכים הרגשים שלו ותאפשרי לו להביע את עצמו גם כאשר הוא כועס. כאשר בנך מתנהג לפי כללי ההתנהגות, חשוב להעצים התנהגות זו באופן מילולי ולומר לו מה עשה נכון ומה היה טוב בהתנהגותו.
כמו כן, התגובות שלך משפיעות על תדירות ההתנהגות .התגובה למשיכה בשיער  צריכה להיות ברורה ועניינית תוך כדי ביטוי רגשותיו. כלומר, כאשר הוא מושך בשיער, חשוב לעצור אותו במהירות האפשרית ולהעביר לו את המסר שאסור למשוך. לחזור על כללי ההתנהגות. לומר לו בתקיפות, במשפט קצר ובלי הסברים ארוכים – "אני לא מסכימה לכך..." או "אסור למשוך..."
לסיכום, בגיל כל כך קטן הילד לא מתכוון להכאיב לך, זו תופעה מאד נפוצה בגיל זה, זאת צורת תקשורת תואמת גיל, שבולטת בעיקר לפני תחילת הדיבור, כיוון שהילד עדיין מתקשה להתבטא וזו הדרך הספונטאנית שלו ליצור קשר עם הסביבה.
בהצלחה רבה,
קטי 
לצפיה ב-'הילדה הפנימית שבתוכנו '
הילדה הפנימית שבתוכנו
29/12/2017 | 15:27
2
171
בתוך כל אדם קיים ילד/ה פנימיים שהוא הקול של הילד/ה שהיינו פעם.
הילדה הזאת נושאת איתה את כל הזכרונות מהעבר, לטוב ולרע גם יחד. לעיתים הזכרונות הם מודעים ולעיתים לא, או רק בחלקם.
בתוך הזכרונות יש גם את כל מה שלימדו אותנו אי פעם כילדים, לא רק לימוד דדיקטי בבית ספר אלא בעיקר מה שקלטנו מהחברה סביבנו ובמיוחד מההורים.
כל הזכרונות הללו נשארו ב"תאים" שלנו ומשפיעים עלינו לאורך השנים וגם כיום בהיותינו נשים ואימהות, במודע ושלא במודע, לטוב ולפחות טוב.
 
הילדה הפנימית שבכל אחת מאיתנו במקור שלה היא זורחת, שמחה, בוטחת ונותנת אמון בטוב ובחיים, יודעת להשתובב ולצחוק ולקחת את החיים כמשחק ומתוך הנאה וקלילות.
הילדה הפנימית לעיתים גם מתכסה בלא מעט שכבות הגנה, הן נועדו להגן עליה ולשמור עליה מחוויות פוגעות וכואבות שהיא חוותה ועברה. לעיתים אותן חוויות יכולות להראות למישהו אחד מאוד רגילות, אבל אותה ילדה פנימית היא בעלת רגישות שייחודית לה ובכל זאת נפגעת גם מדברים "רגילים".
 
הילדה הפנימית שבתוך כל אחת מאיתנו מחפשת ליצור אתנו קשר כל הזמן. מחפשת שנשמע אותה ונקשיב לה. לעיתים אנחנו מתקשות להקשיב לה כי היא מספרת לנו דברים שכואבים לנו... אבל בכך היא מבקשת הגנה מאיתנו, הכלה, חמימות, היא מבקשת את מה שכיום אנחנו יכולות להתחיל להעניק לה במקום מה שהיה חסר לה כל השנים.
 
מתוך החיבור שלנו אל הילדה הפנימית שבתוכנו, היא תחזור להיות יותר ויותר מי שהיא במקור - זורחת, שמחה, בוטחת ונותנת אמון בטוב ובחיים, יודעת להשתובב ולצחוק ולקחת את החיים כמשחק ומתוך הנאה וקלילות. ​כל מה שאנחנו לפני שהתכסנו בשכבות הגנה שמטרתן הייתה טובה - להגן עלינו ועל הלב שלנו.
הילדה הפנימית מלמדת אותנו לבטוח בטוב, בעצמינו ובחיים.
 
אנחנו יכולות להתחבר אל הילדה הפנימית בתוכינו בכל רגע שנרצה.
לקראת השנה האזרחית החדשה נכנסת אנרגיה חדשה של ניקוי הישן ושל התחדשות וצמיחה של חדש, ואנחנו יכולות לבקש בשקט מאותה ילדה פנימית איזשהו מסר נעים, מעודד ומיטיב לקראת השנה החדשה
אפשר לכתוב את מה שאנחנו "שומעות" או מרגישות בלב וזה סימן בשבילנו לקשר שאנו יוצרות בתוכינו עם הילדה שהיא אנחנו.
אם תרצו לשתף במסר או בתחושות , זה המקום 
 
 
 
 
לצפיה ב-':)'
:)
29/12/2017 | 23:09
1
116
ככל שאני מתקרבת אל הילדה בתוכי אני מתגעגעת להוריי ..לילדותי..לחום ולאהבה האינסופיות שהם העניקו ומעניקים.. כשהפכתי להיות אמא הרגשתי כמה אהבה הם העניקו ועטפו אותי בכל דבר חיובי ואוהב .. ככל שאני מתקרבת אל ילדה זו .. אני דומעת.. אני נוגעת בטוהר .. בכנות.. ביקום..
תקוותי להעניק לבנותיי מה שהוריי עניקו.. ופחד בי מכרסם שלא אוכל.. אך אני מאמינה שאוכל ..הם שותפים גם במסע שלי .. מסעי המופלא בלהקים משפחה חמה ואוהבת... נוכחותם מבורכת.. מעודדת ומחזקתת...וכולי געגועים אינסופייים ונוסטלגיה חזקה במיוחד בימים אלה כי הם נסעו ..
לשנה זו אני מאחלת לכולם רק אושר ובריאות ושפע של אהבה ואור..
לנסיכתי הגדולה שתמשיך לצמוח.. לחייך.. להיות יותר עצמאית ...
לנסיכתי הקטנטונת שתמשיך להיות השמחה והאור שבוקע מחיי .. הפיוס והחיוך שלי .. הכוח שלי והחלום שלי שמתגשם וצומח  ...
ובשבילי לראותן מאושרת להיותר בזוגיות טובה ...
ובעיקר להעז לחפש מקום עבודה אחר למרות כל היציבות שמקום זה נותן אך הוא גוזל ממני המון אנרגיות חיוביות ...

לצפיה ב-'שלום לך חברה לדרך '
שלום לך חברה לדרך
30/12/2017 | 15:40
81
תודה על השיתוף המרגש והכנה.
מאחלת לך המשך מסע מופלא ביחד ולצד שותפייך השונים,
והתקרבות גדולה יותר ויותר אל הילדה שאת.
 
לצפיה ב-'התלבטות'
התלבטות
27/12/2017 | 11:45
19
381
אני בחופשה של 10 ימים רוצה להשקיע בבתי
תכלס אין לי מושג מאיפה מתחילים . היא בת 3 שנים .
מכירה את הצורות מרכיבה פאזל מ 25 חלקים מכירה את הצבעים
גדול בינוני וקטן . כשאנו יושבות לצייר היא מציירת מקשקשת
לא  צובעת בתוך מעגל למשל אך מדביקה מדבקות בתוך המעגל
לא רוצה לשבת איתי במיוחד כשאחותה הקטנה ערה אנו מצליחות לשבת רק כשהקטנה יושנת ואני חושבת שזה טבעי כי היא מסיחה את דעתה..
על מה אני אמורה לשים דגש ? רציתי לרשום אותה בחוג ציור אך חוששת שזה מוקדם
פלסטינה בגן עובדים עם ה הרבה   . חשבתי על קונדיטוריה יהיה מעניין וכיפי
בעיקר רוצה לראות איפה הקושי שלה ומשם להתקדם אך לא יודעת מה בת 3 אמורה לעשות .
סיפורים היא אוההבת לשמוע רק בלילה .
בני גילה יודעים הרבה ממנה חברתי בנה מרכיב פאזל מ 200 חלקים מכיר את כל בעלי החיים ובנם באנגלית גם אני קצת חששתי כי אני עושה טעות איומה להשוות אותה באחרים.. גם האחיין שלי בגילה מצייר בצורה מקסימה ולא רק 'לקשקש'  להרפות ... להניח לה או  ...
לצפיה ב-'למה להשקיע בלימודים?'
למה להשקיע בלימודים?
27/12/2017 | 12:03
7
281
אם הבנתי נכון, יש לך 10 ימים לבלות איתה, יותר מאשר בשאר הזמן.
אז לא עדיף לעשות משהו כיפי?
ובגיל 3 לא אמורים להרכיב פאזל של 200 חלקים. אם כבר, זה נשמע לא תקין ודורש בירור.
לצפיה ב-'אנה, הגזמת.'
אנה, הגזמת.
27/12/2017 | 12:12
6
249
ממש לא דורש בירור אם ילד עושה פאזלים של 200 חלקים בגיל 3. זה אומר שהוא אוהב פאזלים ושנתנו לו פאזלים. זה הכל.
לצפיה ב-'כשאנשי מקצוע שומעים ששני הגדולים שלי התחילו לקרוא מוקדם, ישר'
כשאנשי מקצוע שומעים ששני הגדולים שלי התחילו לקרוא מוקדם, ישר
27/12/2017 | 13:44
5
251
אומרים שהרבה פעמים זה מצביע על איזו בעיה במוח.
במקרה שלהם זה קרה כי עם הגדול ישבנו והוא התעניין, והשני היה צריך להראות שגם הוא יכול.
אבל עובדה שזה נשמע מדאיג לאנשי המקצוע.
לצפיה ב-'היפרלקסיה (קריאה מוקדמת) לא זהה לפאזלים - '
היפרלקסיה (קריאה מוקדמת) לא זהה לפאזלים -
27/12/2017 | 13:55
3
212
אבל בגיל 3, גם ללמוד לקרוא זה תקין (למיטב ידיעתי, ב"חדר" למדו לקרוא בגיל 3). בגיל שנה זה אולי משונה, אבל עדיין לא מצביע דווקא על "בעיה". בכל מקרה, אני לא חושבת שיש מומחה שידאג אם יגידו לו שילד עושה פאזל של 200 חלקים בגיל 3.
לצפיה ב-'אגב פאזלים'
אגב פאזלים
27/12/2017 | 14:30
2
193
כמה חלקים הגיוני שילד יידע להרכיב?
1. בן 4.5 מליח לא רע עם 24. סביר או לא?
2. בן 2.5 -  מבין מה הוא אמור לעשות, אבל מצליח רק לשים את החלק האחרון. נראה לי לא מספיק.
לא זוכרת מה הגדולים שלי עשו בגיל הזה.
לצפיה ב-'נראה לי ששניהם במצב סביר מבחינת הנורמה'
נראה לי ששניהם במצב סביר מבחינת הנורמה
27/12/2017 | 15:19
1
138
(לא שזה מאוד משנה באיזה גיל עושים כמה חלקים). לקטן אפשר לתת פאזלים של שני חלקים ואז לעלות ל-3 ול-4 ול-6. לגדול, אם הוא מצליח 24 ואת רוצה לקדם אותו תעלי קצת - ל-35, נניח. רק שימי לב שמה שקובע את הקושי של פאזל הוא לא רק מספר החלקים, וגם תוודאי שהתפעול נוח מבחינת גודל החלקים, החומר, המשטח עליו מניחים (על שטיח זה יכול להיות בעייתי, למשל).
לצפיה ב-'נכון, חלקים גדולים הרבה יותר קל לו'
נכון, חלקים גדולים הרבה יותר קל לו
27/12/2017 | 15:55
119
הכל בולט יותר.
הבעיה שהקטן לא רוצה לשבת על כלום, הקלינאית חושבת שהיא רואה התחלה של בעיית קשב. התחלנו ריפוי בעיסוק, נראה מה יהיה לה לומר.
ודווקא אני מרגישה שיש לו פוטנציאל, הוא מזהה צבעים, צורות, מספרים, חלק מאותיות
לצפיה ב-'ה"בעיה במוח" יכולה להיות '
ה"בעיה במוח" יכולה להיות
28/12/2017 | 00:49
160
גאונות. 
 
לצפיה ב-'אני לא שומעת שיש לה בעייה כלשהי.'
אני לא שומעת שיש לה בעייה כלשהי.
27/12/2017 | 12:06
161
אבל אם את רוצה לקדם אותה בציור את בהחלט יכולה לשבת איתה על זה - למשל לצייר לה פרח ושהיא תצבע אותו - גם אם הצביעה היא קשקוש. מדבקות זה מצוין, אגב. 
בגיל 3 מה שהלך אצלנו מאוד היה לוח ציור מגנטי מחיק - הילדים מאוד אוהבים את זה, ואולי זה יעודד אותה לצייר. לילדה עם בעייה באחיזה שהקשתה עליה לצייר גם קניתי חוברות מבוכים שעזרו לה לבטא יותר את מה שהיא ניסתה לבטא בציור.
לגבי פאזלים - גם, אין בעייה לקדם אותה אם את מעוניינת - אם היא מרכיבה פאזל מ-25 חלקים, תני לי פאזל של 35 חלקים, וכך הלאה. את יכולה לתמוך בה בהתחלה ולעזור למצוא חלקים מתאימים, וכו' - ובהמשך היא תתקדם לבד.
אין שום סיבה לחשוש מזה שהבן של החברה מרכיב פאזל מ-200 חלקים - זה פשוט אומר שהוא מרכיב הרבה פאזלים, ואולי הוא לא מצייר בכלל. והילד שמצייר -אולי לא מרכיב פאזלים. את לא יכולה לקחת תכונה מאחד ותכונה מהשני ולהרכיב את "ההתפתחות האידאלית" כי דברים באים אחד על חשבון השני - ודווקא אצל הבת שלך נראה שזה די מאוזן. לגבי בעלי החיים ובנם - אנחנו לא גרים בחווה, ולדעתי אפילו הבת שלי שבחטיבה לא יודעת את שמות החיות ובנם - אפשר ללמוד את זה כמו שאפשר ללמוד הרבה דברים אחרים. אגב, היא בכיתת מחוננים... היא גם לא יודעת את סדר הא"ב או את לוח הכפל בע"פ. היא יכולה ללמוד אותם אם זה יהיה חשוב, אבל בינתיים זה לא חשוב... אגב, גם אני ובעלי לא ידענו את לוח הכפל בע"פ, ולי יש תואר שני במתמטיקה (תואר שלישי במשהו אחר) והוא בכלל פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה... (כן ידענו את הא"ב בע"פ כי בימינו היה צורך בסדר הא"ב כדי לחפש דברים במילון ובאנציקלופדיה ובספרייה - ובימינו, מי מחפש ככה דברים? לפעמים יש דברים שמסודרים בסדר הא"ב ואני אפילו לא שמה לב, כי זה כל כך נדיר היום).
הכל שטויות, ואל תחפשי בעיות שלא נמצאות שם, וזה שהיא לא יודעת את שמות החיות בגיל 3 (או שאולי רק לא יודעת אותן באנגלית) ולא מרכיבה פאזל של 200 חלקים או מציירת בצורה מקסימה בגיל 3 לא אומר שהיא אבודה. היא עדיין יכולה להיות... אממ... חוואית? פותרת פאזלים? ציירת? כשהיא תהיה גדולה. אני אנחם אותך ואומר שבאנגלית יש גם שמות לקבוצות של חיות - לכי תשאלי את הבן של חברה שלך איך אומרים קבוצות של חיות ותצחקי עליו כשהוא לא יידע
 
את בהחלט מוזמנת לבחור דברים שאת רוצה להעשיר אותה בהם - אבל ממש לא כדאי להתייחס לזה כאל "הקושי שלה" כי לא נראה שיש לה קושי (אלא אם אמרו לך משהו - לא ציינת משהו כזה).
לצפיה ב-'מודה שאני לא מבינה את המוטיבציה שלך'
מודה שאני לא מבינה את המוטיבציה שלך
27/12/2017 | 14:45
221
למה צריך 'לקדם' אותה?
(מתוודה שאני די שונאת 'לקדם' את הגדולה שלי לפי הדרישות של מערכת החינוך, ומאמינה שילדים (ואולי גם מבוגרים) לומדים הרבה יותר והרבה יותר טוב באופן חופשי ואינטואיטיבי) - 
מה רע בהפרחת בועות סבון, בהכנת עוגיות, בריקודים בבית והשתוללות בפארק בחוץ? בצפייה משותפת בסרט אהוב, במשחקי דמיון, בפגישה עם קרובי משפחה? מה רע ב'סתם' להיות ביחד?
 
מה זה משנה שיש מישהו שמרכיב פאזל עם המון חלקים? יש גם תלמידים שמסיימים תיכון עם תואר מהאוניברסיטה, אז מה, כל מי ש'סתם' מסיים עם בגרות הוא אידיוט?
מה היא אוהבת לעשות? אישית הייתי משתדלת לזרום עם הכיוון שלה ונותנת מקום לאהבות שלה. אצלי בבית הקטנה מאד אוהבת לאפות איתי, בעצם גם האמצעי, אז כשאני במטבח אני תמיד מזמינה עוזר (או עוזרים) אם שניהם רוצים לבוא. הגדולה רק לעתים רחוקות מצטרפת. לעומת זאת הבנות מאד אוהבות ליצור והאמצעי לרוב לא יצטרף אליהן, ומעדיף לשמוע סיפורים ולספר אותם, לשחק משחקי דמיון. הגדולים יותר אוהבים לגו מהקטנה. וכל זה - כמובן - בתקופות שונות. לאורך זמן אני רואה מגמות יציבות, וכשאני מזהה מגמה כזו אני משתדלת לפנות לה מקום בבית במהלך השוטף של החיים. 
לגבי פאזלים - הגדולה שלי מאד אהבה פאזלים והיתה עושה המון, הגענו עד 160 חלקים, ומתישהוא היא איבדה סבלנות וזנחה את הפאזלים לגמרי. אני לא מרגישה שנגרע משהו מההתפתחות שלה בגלל זה. כנ"ל לגבי הקטנים שלא הרכיבו אף פעם פאזל של 100 חלקים.
לצפיה ב-'להשקיע בילד זה דבר רצוף, יום יומי'
להשקיע בילד זה דבר רצוף, יום יומי
28/12/2017 | 00:58
154
לא ב- 10 ימי חופש שפתאום יש. 
הדרך שילדים לומדים היא דרך משחק, ולא כשיושבים לקדם. אם היא לא רוצה לשבת איתך, אולי היא מרגישה שאת יושבת איתה כדי לקדם אותה, וזה לא כייף. את צריכה לעשות הכל בדרך משחק, עם המון עידוד ואפס ביקורת. 
ולגבי ציור, זה לא פופולרי להגיד את זה, אבל ילדים צריכים שילמדו אותם איך לצייר. תראי לילדה איך את מציירת ילדה למשל, בדרך קלה ופשוטה, והיא תלמד מהר יותר לצייר דברים משמעותיים יותר מקשקושים. 
אם היא מרכיבה פאזל מ- 25 חלקים, תרכיבי יחד איתה פאזל מ- 40 חלקים. תדברי איתה שיחות על כל מיני נושאים. צאו לטיולים ודברי ותסבירי לה דברים שאתם רואים בדרך. תעשו ניסויים שונים, תלכו ללטף חיות. בקיצור, לקדם ילדים זה בעיקר להיות איתם ולהנות איתם, באופן רצוף. 
לצפיה ב-'אני לא מבינה איפה הבעיה, ולמה צריך לקדם'
אני לא מבינה איפה הבעיה, ולמה צריך לקדם
28/12/2017 | 12:07
5
167
הבת שלך נשמעת ילדה מפותחת יפה, ואני מתקשה לראות היכן הבעיה. גם אם היא לא צובעת בתוך המעגל - הרי שהיא כן מדביקה בתוכו. כפי שאת עצמך הבאת את הצד השני - כדאי להרפות, בעיקר לא להקשיב לסיפורים של אחרים, לצייר, לקרוא ספרים, להדביק, לצאת לגינה וכל דבר שעשוי לשמח את שתיכן, כי ללמוד ולהתקדם - אתן יכולות בכל סיטואציה.
בכלל השוואה בין ילדים (וגם מבוגרים תכלס) באמת לא עושה טוב לבריאות, בייחוד כשההשוואה היא מול פנומן (או מול הגזרה של בר רפאלי נניח). אם את רוצה בכל זאת לברר ולהשוות - מציעה לך לחפש בגוגל 'כמה חלקים פאזל גיל 3' ותנוח דעתך, ש-25 חלקים הם סבירים בהחלט לגילה. מנסיוני הדל עם ילדים נבונים דיים, נשמע לי שמאתיים חלקים הם אגדה אורבנית, או שלחילופין מדובר במחונן-על (קרי: גאון).  
חופש נעים :)
לצפיה ב-'ממש לא אגדה אורבנית.'
ממש לא אגדה אורבנית.
28/12/2017 | 13:57
4
176
אין סיבה להוציא את האמא שקרנית כי הילד שלה אוהב פאזלים. יש ילדים שאוהבים פאזלים, ו-200 חלקים בגיל 3 זה בהחלט אפשרי לילדים כאלה. בתכלס כשמבינים את העיקרון מבינים את העיקרון, ואם אוהבים לעשות פאזל - יכולים לשבת את הפרש הזמן שמפריד בין לעשות פאזל של 60 חלקים ל-100 חלקים ול-200 חלקים. וכמו שכתבתי בהודעה אחרת - הקושי של פאזל בכלל לאו דווקא נקבע על פי מספר החלקים - מאוד משנה מה התמונה, למשל.
אבל זה לא קשור לכך שגם להרכיב פאזל של 25 חלקים בגיל 3 זה תקין לגמרי מבחינה התפתחותית. כמו שלא תגידי שקיום של ילד דו לשוני בגיל 3 (נניח כי ההורים שלו מדברים בשתי שפות) אומר שילד חד לשוני בגיל 3 יש לו בעייה התפתחותית - הסביבה שלהם שונה, המוטיבציה שלהם שונה, מה שהם חווים במשך היום שונה, וכו'.
לצפיה ב-'נניח שלא בּוֹבֶּה מַייסֶס...'
נניח שלא בּוֹבֶּה מַייסֶס...
28/12/2017 | 18:33
3
167
טרחתי וערכתי סקר קצרצר בסביבתי ומאתיים לא בכיוון, גם לא בקרב ילדים שמתאפיינים בחשיבה ריאלית וכישורים טכניים גבוהים (כאלה שאובחנו כמחוננים), כך שאני דבקה בדעתי שאו שהאמא ההיא מכרה מעשיות או שהילד מחונן על.
בבקשה אל תשימי לי דוגמאות לא הגיוניות בפה (אם כבר אז להיפך - בגיל צעיר דו ותלת- לשוניים נוטים לעיכוב ביחס לחד-לשוניים).
לצפיה ב-'לא אמרתי שזה מה שאת אומרת.'
לא אמרתי שזה מה שאת אומרת.
28/12/2017 | 19:03
2
144
בכלל לא התייחסתי אלייך בחלק הזה - אלא לאמא השואלת, שמוטרדת מכך שהילדה שלה עושה רק 25 חלקים כשמישהו אחר עושה 200. את הרי לא זאת שזה הפריעה לה, אלא היא.
ולגבי ה"הוכחה" שלך שאין ילדים כאלה. טוב, אולי אין. יש לי במקרה בבית ילדה מהסוג שאוהב פאזלים, אבל אין לי בשלוף תיעוד של כמה היא עשתה ספציפית בגיל 3. בגיל שנתיים היא בוודאות עשתה 50 (ישר והפוך - זה מה שהיא הייתה עושה אחרי שהיא מסיימת פאזל - עושה אותו הפוך), בגיל 4 היא בוודאות עשתה 300 ו-500, וב-5 בוודאות 750 (פשוט יש כן תיעוד בשלוף של הדברים האלה - את ה-50 וה-500 אנחנו קנינו, את ה-300 קנו לה בגיל 4 בגן במיוחד כדי שלא ישעמם לה, את ה-750 בצהרון של גן חובה) - והיא עושה את הפאזל בלי להסתכל בציור שעל הקופסא, אגב, ולא חושבת שזה חלק מהתהליך (פעם אחת לפני שנים ספורות היא כן ביקשה לראות את הציור בפאזל עם ציור מאוד לא מוגדר, וממש וידאה איתי שזה לא נחשב רמאות. היינו צריכים למצוא את הציור על הקופסא ברשת, כי הרי לא היה לה צורך בקופסה אז לא תמיד שמרנו אותה...).
והיא אמנם מאובחנת כמחוננת ובכיתת מחוננים אבל תלמידה איומה (סוג של עציץ בכיתה), כך שאם כבר היא מחוננת תחת... אבל אני לא חושבת שיש בהכרח קשר. יש קשר לכמה הילד אוהב פאזלים, וכמה הסביבה שלו מספקת לו פאזלים שמתאימים לרמה שלו (את הפאזלים קנינו במיוחד בשבילה - וגם בגן ובצהרון קנו לה פאזלים במיוחד, כאמור). גם אף פעם לא ניסינו להרשים אף אחד ב"יכולות הפאזל" שלה (הסיבה שאני מציינת אותן כאן היא רק כי על זה הדיון). בסך הכל זה פאזל, לא ניתוח מוח ולא הנדסת טילים...
לצפיה ב-'הסרטון מעולה '
הסרטון מעולה
02/01/2018 | 09:25
1
14
לצפיה ב-''
02/01/2018 | 09:34
5
לצפיה ב-'בגיל 3 הבן שלי ממש אהב חול קינטי'
בגיל 3 הבן שלי ממש אהב חול קינטי
28/12/2017 | 21:30
1
166
קצת חול ו-2 כוסות פלסטיק והוא היה מאושר.
בתור בילוי אצלנו היה מאוד פופולרי נסיעה באוטובוס ועצירה לגלידה בדרך.
מה עם שעת סיפור בספרייה?
מצטרפת לדיעה שלהשקיע זה פשוט להקדיש זמן אחד על אחד וליהנות ביחד. הלמידה תבוא לבד, היא נמצאת בכל מקום.
אני זוכרת שהייתה תקופה סביב גיל 3 שהבן שלי התחיל להתעניין בסמלים של מכוניות. הוא זכר וידע לזהות 90% מסוגי המכוניות - ידע איזה אוטו יש לכל קרובי המשפחה שלנו. באיזשהו שלב איבד עיניין, הפסקנו לדבר על זה והוא שכח הכל חוץ מזה שלנו יש פיאט. לאחרונה מגלה אובססיה לחלזונות וכל יציאה החוצה היא מסע לגילוי ואיסוף חלזונות... תזרמי עם מה שמדבר אליה ותרחיבי כל נושא עד כמה שניתן.
לגבי היכולות שלה - נשמע לי סביר בהחלט. לעיניין הפאזלים, הבן שלי שונא פאזלים - הוא כמעט בן 4 ואני לא מצליחה לגרום לו לעשות איתי פאזל בסיסי של 12 חלקים. הגננת שלו אומרת שהוא דווקא מרכיב פאזלים קטנים בגן ושאם הוא יודע להרכיב פאזל של 12 חלקים הוא יכול להרכיב גם פאזל של 100 חלקים - הוא פשוט צריך לרצות את זה... זכותו לא לרצות את זה.
 
לצפיה ב-'תודות'
תודות
28/12/2017 | 22:00
109
קראתי את הדיון והתעמקתי בו . אימצתי חלק ומאוד שמחתי ששאלתי.
זו בתי הבכורה ואני חושבת שכדאי לשאול כי אין לי ניסיון עם קטנים.
בעיקר אני נוטה לרגש האימהי שלי לפעול
אכן למידה דרך משחק עבורם היא הלמידה הכי טובה .עבור בתי למידה דרך חיקוי היא הלמידה הכי מוצלחת . הפריע לי עניין הפאזל כי קנאתי . אמו אמרה שמאז גיל שנתיים נתנו לו בגן פאזלים להרכיב במשך שעה שלמה בבוקר. בעצם לא הייתי רוצה שבתי תשב שעה שלמה בגן בבוקר כדי שתרכיב פאזל . יותר חשוב בשבילי הקשר החברתי שלה עם בני גילה.
מה שגם הגננת אמרה שהיא לא יודעת להרכיב . שתגיד מה שבא לה בבית היא אכן מצליחה .
להנות ביחד בבית ובחוץ זה הדבר הכי חשוב . היא אוהבת לאפות עוגות. אוהבת בעלי חיים מכירה אותם ואת בנם אוהבת לצבוע אוחזת את העיפרון בצורה מקסימה
חשוב לי לשאול ולדעת כי אחרי הדיון השכלתי והבנתי שלא צריך לשבת כמו מבוגרים ואז נלמד אלא לעשות את זה כדבר חוויתי ספונטני .. מודה לכולן .
ובקשר לילד אמו בהחלט איננה משקרת היא מצלמת אותו וגאה בו הוא גם מכיר המון דברים באנגלית . בעל פה היא כל הזמן 'מלמדת אותו ' לי יש גישה שונה יותר חופשית עם יותר מרחב
י6תר פתוחה ועם פחות גבולות .
מותר :)
לצפיה ב-'הצלחת של אח שלי מלאה יותר'
הצלחת של אח שלי מלאה יותר
27/12/2017 | 14:52
4
264
בזמן האחרון מתגלעים הרבה ריבים בין שני הקטנים (בן 5 ובת 3.5) שמסתכלים אחד בצלחת של השני. אני משתדלת לחלק הכל שווה בשווה. כשקר אני מבשלת שוקו ונותנת גם 2 קוביות שוקולד ליד. בעוד שהקוביות נספרות, גובה השוקו לפעמים לא אחיד לגמרי, ומתחילה מריבה. אני מסבירה כל הזמן שיפסיקו להסתכל אחד בצלחת של השני, הם גם לפעמים אוכלים/שותים בבת אחת (כדי שאם למישהו יישאר האחרים לא יקנאו). ההסברים נופלים על אוזנים ערלות, ויש מקרים שבהם דבר נחמד (שוקו עם שוקולד זה נחמד, לא?) הופך למהומה רבתי ואני מתחרטת שבכלל הצעתי והכנתי.
לתחושתי מרוב שהם חוששים שיהיה להם פחות או שהם 'ידפקו' באיזה אופן, הם עסוקים בעיקר במה שיש לאחר ולא במה שיש להם.
מה הייתן עושות (חוץ מלא להכין שוקו)?
זה קורה עם עוד המון דברים, לאו דווקא עם מתוקים או עם אוכל בכלל (ספר שמקריאים, למשל). לפעמים אני לא יכולה לעשות תורנות שווה (לא כל ערב יש זמן לשלושה ספרים) והויכוחים מכלים את הזמן המשותף.
אני גם לא אמא שקונה אותו דבר (אם נניח הילדה מאד רצתה שמלה חגיגית, בהחלט יש מצב שאני קונה רק לה), ולא משתדלת שיהיה שוויון (בחינת כל אחד מקבל מה שהוא צריך).
לצפיה ב-'מה שאני הייתי עושה זה להתפעל'
מה שאני הייתי עושה זה להתפעל
27/12/2017 | 15:26
169
מהיכולות המתמטיות שלהם שמתקדמות, ואולי עושה איתם כל מיני ניסויים עם השוקו. למשל, אפשר לתת בשתי כוסות שונות ושהגובה יהיה שונה, אבל הכמות זהה. ואולי אחרי הרבה התעסקות מהסוג הזה יימאס להם לעשות השוואות כאלה. את יכולה גם לתת לו למזוג ולה לבחור, וכו'. יש הרבה דברים שאפשר לעשות, וזה דווקא נחמד ואפילו חשוב שהם שמים לב לכמויות.
לצפיה ב-'טבעי'
טבעי
28/12/2017 | 00:38
1
145
את יכולה להסביר שאת לא יכולה למזוג בדיוק אותו הדבר, לפעמים אחד מקבל טיפה יותר ולפעמים השני, ובסך הכל זה מתאזן. אם הם עדיין ממורמרים את יכולה להגיד פעם אתה בוחר, פעם את בוחרת. לחילופין אם הם גדולים מספיק למזוג לכוס, להגיד אחד מוזג והשני בוחר, ופעם השניה מתחלפים בין מי שמוזג ומי שבוחר. 
 
בנוסף, אני חושבת שכדאי לך להפסיק להציע שוקולד עם השוקו. נשמע שאצלך זה טקס, קר = שוקו+שוקולד. השוקו כבר מתוק מאוד עם הרבה סוכר, וחבל סתם להעמיס על הגוף מתקפת סוכרים בבת אחת. בכלל, אם חשוב לך הטקס של שתיה חמה כשקר, אולי תרגילי אותם גם לתה צמחים, למשל? או חלב חמים? את יוצרת אצלם רפלקסים פבלובים שכאשר קר, שותים שוקו. בעתיד, כשהם יהיו אדונים לעצמם, זה עשוי להתנקם בהם. 
לצפיה ב-'מציעה להסביר פעם אחת שאין אפשרות שיהיה שווה בדיוק..'
מציעה להסביר פעם אחת שאין אפשרות שיהיה שווה בדיוק..
28/12/2017 | 02:53
131
ולהפסיק להשתתף בחגיגה. זאת עוד שיטה להשיג תשומי ועל הדרך לפתח מיסכנות כדרך חיים. ראיתי ילדים כאלה גדלים עם מחשבה שמכופחים לאומת האח/ אחות לכל החיים ובסוף זה גם עלול להיות למציאות.
נבועות זעם בצד, אבל באמת מציעה לסרב להשתתף בדיונים כאלה ואפילו בכוונה לפספס עם גודל המנות ופשוט להגיד :"אנחנו כל פעם מדברים על זה ורבים עלזה, ואני לא רוצה יותר לדבר על זה. כל פעם יוצא קצת שונה וכוסות שונות ויש מאכלים בגדלים שונים ואני מפסיעקה לדבר על זה כי אני לא רוצה שנריב על זה בגלל שאני אוהבת את שניכם מאוד, מאוד ולא רוצה לריב."
ומאותו רגע להקפיד להגיד במצבים כאלה עם "זוכרים מה אמרתי?" ואם מתעקשים אז : "אני לא רוצה לדבר על זה יותר". לתת בצלחות שונות ובכוסות שונות כדאי לבלבל את "אויב" ואולי אפילו לו ולסרב לדון בנושא חד משמעית.
זאת המלצתי. גם עצה עם משחקים מתמטיים מעלי נשמעת מגניבה, אבל אולי אם ילדים עקשניים מאוד עיסוק כזה עלול להמשך לנצח.
לצפיה ב-'בעיני ההתמקדות צריכה להיות פחות בפתרונות'
בעיני ההתמקדות צריכה להיות פחות בפתרונות
28/12/2017 | 18:24
123
כי אין לזה סוף.. אבל בהחלט חושבת שנדרשת כאן הרבה יצירתיות וסבלנות...
 
ואני רוצה להביא נקודת מבט קצת שונה על איך להתמודד :
מתחת לכל הוויכוחים יש קנאה וזה מה שמבקש את תשומת הלב שוב ושוב.
להסכים להיות בהתבוננות הכואבת על הקנאה הזאת , ומתוך כך תוכלי להרגיש יותר חמלה כלפיי עצמך בנושא.
זה לא פשוט כי זה פוגש אותנו במקום כואב, וזה גם תהליך וזה ימשיך לעלות כל כמה זמן מחדש הכאב שמאחורי הקנאה וזה קשור להיותינו אימהות...
בכל פעם שמסכימים לפגוש עוד קצת את הכאב ששם, נוצרת עוד טיפה הסתגלות שלנו לעניין ומתרחבת היכולת להכיל את זה ולהתיידד עם המקום הזה.  
מתוך כך תוכלי להרגיש שינוי גם אצל הילדים.
 
 
 
לצפיה ב-'ילד בן שנה ו7 חודשיםם לא מדבר עדיין'
ילד בן שנה ו7 חודשיםם לא מדבר עדיין
27/12/2017 | 12:55
14
185
היי יש לי ילד בן שנה ו7 שעדיין לא מדבר
ומשום מה שמתי לב לאחרונה שהוא בחור תמיד חפצים בצבע ירוק למה ומדוע?
הוא נמצא בטיפול קלינאית ,גם כששואלים אותו איך עושה כלב,איפה אור וכד הוא לא מגיב ולא מצביע
אבל הוא כן ילד שמח,מחפש שצחיקו אותו ויש לו גסטות משלו
אשמח לדעת מה דעתכם?
תודה
לצפיה ב-'מה הקלינאית אומרת?'
מה הקלינאית אומרת?
27/12/2017 | 13:10
6
142
כמה זמן אתם אצלה? את מרוצה? רואה התקדמות?
אם לא - אני אומרת להחליף קלינאית, ואולי לקחת לאבחון במכון להתפתחות הילד - פשוט כדי למצוא את הטיפול הכי מתאים לו.
אגב, שמיעה בדקתם?
לצפיה ב-'תודה על תגובתך'
תודה על תגובתך
27/12/2017 | 13:43
5
151
כן כבר 3 חודשים רואים התפתחות אבל עדיים חסר לי כאילו שאני מבקשת משהו וזה לא שם עדיין או שואל איך עושה כלב איפה ראש,אור כאילו לא מבין אותי
ובמשחקים לא שם לגמרי כמובן שיש התקדמות הופך את כל המשחקים
הוא כן משחק עם אחיותיו קוקו ורוקד לא מדבר נורא קשה לי לכתוב
ופתאום לאחרנה שמתי לב שהוא בחור מכל המשחקים רק את הירוקים מה זה??
לצפיה ב-'אם את דואגת, תראי אותו לרופא התפתחותי'
אם את דואגת, תראי אותו לרופא התפתחותי
27/12/2017 | 13:46
1
124
ליתר ביטחון.
עשית בדיקת שמיעה? אם לא, אז את ממש חייבת
לצפיה ב-'ע'
ע
27/12/2017 | 14:18
97
בדיקת שמיעה יצאה תקינה
לצפיה ב-'אולי זה אומר שהוא אוהב ירוק?'
אולי זה אומר שהוא אוהב ירוק?
27/12/2017 | 14:04
2
115
בגדול אחד השלבים בהתפתחות (שקשור גם לשפה) הוא מיון לקטגוריות, והעובדה שהוא ממיין דברים בצבע ירוק היא אולי דווקא סימן שהוא מתקדם מבחינת השפה.
את יכולה לנסות לפתח את זה יחד איתו - למשל, להגיד בוא נסדר את הירוקים, ועכשיו את האדומים - ולהרחיב גם לסוגי קטגוריות אחרים - בוא נסדר את המכוניות פה, ואת הבובות פה, וכו'.
אני שמחה לשמוע שיש התקדמות - את יכולה לבקש מהקלינאית טיפים לגבי איך לפתח אצלו את השפה בבית. למשל - להקריא לו ספרים של מילה + תמונה (אותו ספר הרבה פעמים), ואז בהמשך להגיד את ההתחלה של המילה, לחכות ואז להגיד את הסוף, ואולי הוא יתחיל להגיד גם את הסוף (כי הוא כבר יודע בעל פה מה הולך לבוא).
ולא ענית לגבי בדיקת שמיעה.
לצפיה ב-'בדיקת שמיעה תקינה'
בדיקת שמיעה תקינה
27/12/2017 | 14:19
1
28
לצפיה ב-'מצוין! אז, כאמור, ההמלצה שלי'
מצוין! אז, כאמור, ההמלצה שלי
27/12/2017 | 14:21
110
היא לבקש מהקלינאית טיפים לגבי איך לקדם אותו בבית. לא צריך להפוך את כל הזמן בבית לזמן "טיפול", אבל אפשר כמה דקות פה וכמה דקות שם לתמוך בהתפתחות שלו בעזרת העצות שלה - והעובדה שאת, כאמא שלו, מעוניינת לקדם אותו, רק עוזרת.
לצפיה ב-'עונה'
עונה
28/12/2017 | 09:34
6
156
לגבי ה-לא מדבר עדיין, כל ילד והקצב שלו, כך הגישה שלי. אם הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת אז מניחה שהיא תדע לעזור איפה שצריך.
 
לגבי הצבע הירוק , אפשר לקחת את זה לרמה של משחק כפי שהציעו לך כאן, משחקים של צבעים וכן הלאה.
ואפשר לקחת את זה רמה אחת יותר עמוק בהקשר של הבנת תדר הצבע והבחירה האינטואיטיבית של בנך דווקא בצבע זה וכאן יכולה לומר לך שהצבע הירוק מדבר על צמיחה, ריפוי ואיזון בכל הרבדים, וכן גם על כוח רצון חזק. כדאי לאפשר לו גישה חופשית לכל מיני חפצים , משחקים ובגדים בצבע ירוק. וגם להיות איתו הרבה בטבע הפתוח ובסביבת עצים. נראה שהוא יודע מה מחזק אותו
 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'לדעתי במצב כזה יש מקום לבדיקה אצל רופאה התפתחותית'
לדעתי במצב כזה יש מקום לבדיקה אצל רופאה התפתחותית
28/12/2017 | 11:04
114
זה לא יזיק.
קלינאית לרוב לא מבינה מספיק בתחומים שלא קשורים אליה ויכולה לפספס דברים.
לצפיה ב-'תגידי אורים כהורים, שמעת על זה'
תגידי אורים כהורים, שמעת על זה
28/12/2017 | 11:18
4
150
שיש ילדים שלא מדברים אף פעם? ושטיפול מוקדם יכול להיות ההבדל בין ילד שכן מדבר וכזה שלא? מה תעשי אם יתברר לך שהורה שייעצת לו ש"כל ילד והקצב שלו" יקבל את עצתך, לא ייקח את הילד לאבחון או לטיפול, וכתוצאה מכך הילד לא ידבר לעולם?
לצפיה ב-'מסכימה לגמרי'
מסכימה לגמרי
28/12/2017 | 12:02
3
139
כאמא לילד עם עיכוב שפתי, אני רוצה להגיד לך שאני לא סולחת לעצמי שבמקום לעשות לילד ניתוח כפתורים (כי זאת הסיבה לעיכוב), חיכיתי חצי שנה קריטית ביותר כי לקחתי אותו להומיאופט וחשבתי שהטיפול עזר.
ועכשיו הוא בטיפול קלינאית, הוא התקדם מאד. אבל לפני שידענו שתהיה התקדמות, כבר קבעתי פגישה לקראת ועדת השמה בגן שפתי. אז אם הייתי מחכה עוד קצת עם לטפל בילד, הוא כן היה מגיע לגן בחינוך מיוחד, עם עיכוב בשפה, תסכול מכך שלא מבינים אותו וכו'.
ובנתיים, למרות ההתקדמות,  אני גם לא יכולה לשלוח אותו לגן עריה רגיל כי הוא יילך לאיבוד במפגשים כי עדיין נשאר הפער. אז הוא יישאר עוד שנה בגן פרטי, עם ילדים שרובם יהיו קטנים ממנו, למרות שיכל לעלות לגן עריה וזה היה מקל גם עלי בהרבה מובנים.
לצפיה ב-'אבל אנה, למה שלא תסלחי לעצמך?'
אבל אנה, למה שלא תסלחי לעצמך?
28/12/2017 | 12:16
2
124
גם אם לקח חצי שנה נוספת, בסופו של דבר כן מצאת את הבעייה והילד נמצא בטיפול ומתקדם. וזה שהוא עכשיו עדיין בעיכוב לא אומר שהוא לא ידביק את הפער - נראה שדווקא רוב הסיכויים שכן. במקום לראות בזה כישלון תראי בזה הישג! הילד שלך עלה על המסלול הנכון והטוב בשבילו! אז מה אם הוא יהיה עוד שנה בגן פרטי? לא נראה שזה יפגע בו בשום צורה. נכון שיש בזה אולי קצת חסרונות מבחינה לוגיסטית, זו הוצאה נוספת, וכו' - אבל מבחינת הילד זו לא נשמעת בעייה.
לצפיה ב-'את צודקת, משתדלת להסתכל על הצד החיובי'
את צודקת, משתדלת להסתכל על הצד החיובי
28/12/2017 | 12:20
1
99
על ההתקדמות שלו וכד'.
אבל מדי פעם יש את השנייה הזאת שבה אני חושבת מה היה קורה אם היינו מנתחים קודם.
מקווה שידביק את הפער בסופו של דבר, ונשכח מהכל.
לצפיה ב-'אף פעם אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו.'
אף פעם אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו.
28/12/2017 | 12:23
97
אולי אם הייתם מנתחים קודם המנתח היה במקרה מפשל ועושה לו נזק? כל דבר יכול לקרות. הניתוח הצליח, הילד מתקדם, ולהסתכל אחורה ולחשוב שאולי היה יכול להיות יותר טוב לא עוזר בכלום, וגם, כאמור, אי אפשר לדעת מה באמת היה קורה.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום תקשורת חזותית-מיתוג עסקי
בואו למתג את העסק שלכם
ברנדוויז
ברנדוויז- תקשורת שיווקית
שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ