לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1972019,720 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'הסבה '
הסבה
17/06/2018 | 11:39
3
67
ילדתי לפני חודש וחצי וממש לא בא לי לחזור למקום העבודה הקודם.מגיל קטן אני אוהבת לאפר,חשבתי ללכת ללמוד את זה וזהו. מצאתי קורס מקצועי לאיפור של עדה לזורגן.מישהי התנסתה?אנייודעת שהיא ותיקה מאוד
לצפיה ב-'אתה יודע ואת יודעת שבעדה לזורגן אסור לגעת וגם לא להתקרב'
אתה יודע ואת יודעת שבעדה לזורגן אסור לגעת וגם לא להתקרב
17/06/2018 | 11:56
54
הפרסום בפורום אסור.
לצפיה ב-'לא מכירה את הקורס הזה'
לא מכירה את הקורס הזה
17/06/2018 | 18:10
28
אבל יפה שאת יוזמת את השינוי
מאחלת לך הרבה הצלחה
 
wonderfulmaman.wordpress.com
 
לצפיה ב-'רעיון מעולה, כי ב-SEO את לא משהו'
רעיון מעולה, כי ב-SEO את לא משהו
18/06/2018 | 01:03
7
איש SEO מקצועי היה יודע, למשל, שבתפוז יש תגית no follow על קישורים, אז חבל על המאמץ.
לצפיה ב-'שאלה על פעוטות בגיל שנה:'
שאלה על פעוטות בגיל שנה:
17/06/2018 | 14:32
5
70
האם אתם בעד הכנסת פעוטות בני -שנה ,לגן ילדים פרטי ?
או שתעדיפו מטופלת ,
והאם גן מאפשר יותר עצמאות ושיתוף מאשר מטפלת בבית  ?
לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
17/06/2018 | 14:46
49
אצלי שני הבנים שלי היו אצל מטפלת בגיל הזה והלכו לגן רק לקראת 1.7-1.8.
אבל הכנסתי אותם בגיל 7 חודשים למטפלת. בעיני לקראת גיל שנה וארבע/שנה וחצי הם מפיקים מגן יותר מאשר בבית לבד אז בגיל שנה אני מניחה שזה תלוי עד כמה הילד מפותח (הולך. מסביר את עצמו) ועל איזו תקופה מדובר (כמה חודשים עד תחילת השנה או שנה שלמה).
לצפיה ב-'אני בעד גן/מעון'
אני בעד גן/מעון
17/06/2018 | 18:09
1
33
אני לא מתחברת לעניין של מטפלת בגיל הזה. הילד צריך מרחב, צריך אינטראקציה רבה עם בני גילו. זה נכון שזה כיף להתפנק אצל מטפלת אבל בעיניי גן יותר מתאים בגיל הזה
 
wonderfulmaman.wordpress.com
לצפיה ב-'הבעייה היא שבגיל שנה בגן,'
הבעייה היא שבגיל שנה בגן,
17/06/2018 | 20:37
27
ההתלבטות היא, כי נדבקים כול הזמן בווירוסים וחוטפים חום גבוה,ואז הקטנטנים חולים יותר ונמצאים שוב ושוב  בבית ,כי המערכת החיסונית עדיין לא מספיק חזקה אצל הקטנטנים.
ודבר נוסף להתלבטות, שבגיל שנה  זקוקים ליחס יותר אישי חם ומחבק,מה שקשה לקבל בגן,שנמצאים בקבוצה עם עוד  ילדים.
לצפיה ב-'אני לא אוהבת לשלוח למטפלת'
אני לא אוהבת לשלוח למטפלת
17/06/2018 | 22:33
12
מעדיפה שיש כמה אנשי צוות בסביבה ולא רק מטפלת אחת (ואם היא מתעכבת בשירותים או משהו כזה?) בעיני זה עומס מוגזם לאדם אחד.
מעבר לכך בעיני בגן הם מפיקים הרבה יותר מהחברה, משלל הפעילויות המתחלפות. בקטנה שלי נכנסה לגן בגיל 15 חודשים עם הרבה חששות שלי (היא היתה הכי צעירה בגן, עדיין לא הלכה), השתלבה מצוין והרוויחה מזה המון.
בגיל שנה וחצי בוודאות הייתי מעדיפה גן, ולאור הנסיון שלי כבר מגיל 15 חודשים. גיל שנה באמת טיפה קטן בעיני לגן. הייתי שולחת לשלושה חודשים אצל מטפלת ואח"כ מעבירה לגן, אבל זו רק אני והנסיון שלי.
לגבי מחלות - מדובר בילד בכור? כי פשוט אין אין אין איך לחמוק מזה. ככה המערכת החיסונית מתפתחת, וזה דבר טבעי וחשוב. בילד שני ובילד שלישי זה קצת פחות גרוע כי הם נחשפים לחיידקים מהאחים שלהם (אני חושבת).  לפחות כך היה עם הילדים שלנו.
לצפיה ב-'הכנסתי בגיל 1.1'
הכנסתי בגיל 1.1
18/06/2018 | 01:02
7
עד אז הילדה הייתה עם אמא שלי. אחד השיקולים היה הרצון שהיא תלמד לעמוד על שלה ולמצוא את מקומה בחברת ילדים אחרים. בדיעבד אני חושבת שזו הייתה בחירה מעולה עבורה.
ולגבי מחלות - זה לא מחייב המציאות. היא אנם חטפה וירוסים פה ושם, אבל לא ברמה שהייתה יותר זמן בבית מאשר בגן. וככה גם נבנית מערכת חיסונית
 
לצפיה ב-'הדרכת הורים'
הדרכת הורים
15/06/2018 | 17:23
6
116
המצב בבית בלתי נסבל, ואנחנו רוצים להתחיל בהדרכת הורים.
הבעיה היא שלא מדובר בילד אחד.
אם היה רק אחד, היינו פונים איתו לפסיכולוג. ואז היו מפגשים איתנו ועם הילד.
אני תוהה האם הדרך הנכונה במצב שלנו היא פגישות עם מישהי אחת שתדון איתנו בכל מה שקורה בבית, או שבלי לראות את הילדים זה לא יעבוד.
לצפיה ב-'כל הכבוד על הצעד, אנה'
כל הכבוד על הצעד, אנה
15/06/2018 | 20:12
94
נדמה לי שיש גישות שונות, מדריכות שנפגשות רק עם ההורים וכאלה שמשלבות פגישות בודדות עם הילדים.
בכל מקרה - טוב שקיבלתם את ההחלטה, מאחלת לכם שתראו שינוי לטובה בהקדם.
לצפיה ב-'נשמע שיכול מאוד לעזור'
נשמע שיכול מאוד לעזור
15/06/2018 | 21:14
77
הדרכת הורים לא מחייבת טיפול בילד ויש מצבים בהם מטפל יכול להחליט שבכל מקרה אין צורך לפגוש את הילד ומתמקד בהדרכת ההורים.
בהצלחה
לצפיה ב-'צעד כל כך נכון'
צעד כל כך נכון
16/06/2018 | 21:01
3
62
הכי חשוב למצוא מישהי שאתם מתחברים אליה.
בטח היא תרצה אולי פעם או פעמיים לתצפת על מה שקורה בבית אבל זה לא חובה, במיוחד אם אתם חושבים שזה לא נכון
 
טבל לפנות להדרכת הורים זה תמיד צעד נכון
 
wonderfulmaman.wordpress.com
 
לצפיה ב-'האם יש הבדל בין מטפלת בשיטת אדלר'
האם יש הבדל בין מטפלת בשיטת אדלר
16/06/2018 | 22:12
2
84
שזה מה שהיא עושה, הדרכת הורים, לבין פסיכולוגית שגם היא עוסקת בהדרכת הורים כחלק מהטיפול (אבל זאת לא המומחיות העיקרית שלה)? אבל היא אמורה להיות יותר מקצועית מבחינת היקף ההכשרה שלה.
לצפיה ב-'אישית'
אישית
17/06/2018 | 10:44
43
הייתי מעדיפה ללכת על פסיכולוגית אבל בודקת קודם פעם אחת אדלר או מדברת עם מישהי שהייתה שם
הבעיה באדלר היא שההכשרה באמת לא להיט בעיניי
 
wonderfulmaman.wordpress.com
לצפיה ב-'מי שלמד פסיכולוגיה קלינית ו/או פסיכותרפיה'
מי שלמד פסיכולוגיה קלינית ו/או פסיכותרפיה
17/06/2018 | 21:28
15
מקבל הכשרה בהדרכת הורים שהיא חלק אינטגרטיבי ומשמעותי ביותר בכל טיפול בילד ובטח בגיל הרך...
לא תמצאי מטפל רגשי לילדים שלא יעשה הדרכת הורים במקביל לטיפול בילד (במינון כזה או אחר. תלוי הצורך בדרך כלל) ובגיל הרך מאוד או במקרים שזהו הצורך לעיתים מתקיימת רק הדרכה או טיפול הורי
לצפיה ב-'פעוט בן 1.9'
פעוט בן 1.9
14/06/2018 | 11:32
6
144
הי בנות, הפעוט החמוד שלי בן 1.9 והוא בעיכוב התפתחותי מוטורי - רק התחיל ללכת, נמצא במעקב פיזיותרפיה. התור לרופאה ההתפתחותית בבית החולים (הולך יחד עם המעקב) נדחה ליולי אז אין לי עם מי להתייעץ... כרגע, מוטורית, הוא הולך (לרוב מחזיק לי ביד) ורוב הזמן זוחל. מדבר ברור וטוב, המון מילים ומשפטים. יש קשר עין, מתפתח קוגניטיבית היטב. האופי שלו מאוד שובב ומרדני.

הבעיה: בזמן האחרון הוא מרביץ. זה התחיל בחצי שנה האחרונה אבל זה התגבר מאוד החודש. יש לו אחות בת 6, שבערך 3 פעמים ביום מושך לה בשיער עד כדי תלישה של הרבה שערות ובכי היסטרי שלה. רוב הפעמים כשהיא ניגשת אליו (אפילו לחבק אותו - היא מאוהבת בו וגם לא מחזירה לו) הוא מגיב במכה. השבוע לקח צעצוע כבד ונתן לה בראש.
רוב ה"אלימות" היא כלפי הבת, זה יכול להיות כשהיא באה אלי לחיבוק (ואז אני מפרשת זאת כקינאה מצידו) אבל רוב הפעמים זה סתם ככה!בלי שום טריגר. למשל הם יושבים ומשחקים יפה ופתאום הוא מכה אותה חזק עד שהיא בוכה. תגובתי: אני מחזיקה לו את היד, עוצרת אותו ואומרת לו מקרוב: "אסור! אנחנו לא מכים!" בתגובה הוא תמיד מסיט את המבט למקום אחר, ולפעמים צוחק. אומר "בוכה, בוכה" ומצביע עליה בעניין רב כשהיא בוכה מכאב.
הוא מבהיר לי שהוא לא מעוניין להקשיב לי בעניין כשהוא מסתכל הצידה ולא עליי כשאני מדברת איתו על זה. גם ניסיתי לדבר איתו בנפרד (לא בזמן שזה קורה) וגם אז מסיט מבט. ניסיתי לתרגל לעשות לה טובה. אז הוא עושה טובה ואחרי שניה מרביץ. אצל המטפלת יש ילדה שאליה הוא מתנהג מעולה ועושה לה טובה (ליטוף) ולא מרביץ לה.
בהזדמנויות מספר ניסיתי "עונש" - שמתי אותו בלול ל2 דקות כ"פסק זמן" שאז הוא צורח מאוד. לא עזר בכלום. הפסקתי עם זה כי אני יודעת שעונשים לא עוזרים.

הוא מכה גם אותי - זה יכול להיות אם רוצה משהו, אם עייף, אם רוצים להשכיב אותו ולא רוצה, אם מתחשק לו משהו ואין, אם מלבישים אותו ולא בא לו... בקיצור כל הזמן. בועט ומכה ומשתמש בחפצים שזורק עלי. כנ"ל לגבי אבא שלו. הוא גם מתנהג לא יפה, למשל אם שותה בקבוק ושבע - יעיף את הבקבוק בכוח.

האנשים היחידים שאותם הוא לא מכה זה אמא שלי (רואה אותו לעתים מאוד רחוקות), המטפלת והילדה שאצל המטפלת.
אני מציינת שהוא ילד חכם, מקסים (כל מי שרואה אותו משוכנע כי מדובר במלאך! "איזה חמוד!!!") ילד רגיש ואוהב שמרבה לחבק אותנו ולצחוק. אבל בזמן האחרון... קשה קשה.

כמו כן הוא מרבה לעשות לי דווקא כמו למשל לעלות על הספה ולעשות כאילו קופץ/נופל ממנה. (יודע שאני משתגעת מזה ואז אני רצה אליו בהיסטריה). עוד משהו מבאס: באוכל כשהוא לקראת סיום האכילה, כשיש עוד אוכל בצלחת, מעיף ומטיח את הצלחת עם האוכל כמה שיותר רחוק שכל האוכל מתפזר. אני לא חושבת שיצא לי לתת לו ארוחה בלי שהעיף. גם לא יצא לי מעולם להחליף לו ולהלביש בלי שהוא יעיף לרצפה את הבגד, החיתול וכל מה שהוא מצליח לתפוס. באמבטיה מעיף את הצעצועים החוצה. במיטה מעיף את המוצץ ובוכה מוצץ מוצץ... אז למה הוא מעיף???

הושיעוני נא!!! אני כבר מאבדת סבלנות.

אני גם תוהה מה יהיה בגן, כי בספטמבר הוא ייכנס לגן. האם שם הוא ימשוך לאנשים בשיער? יכה? או כמו אצל המטפלת לא, וזה שמור רק לנו בני המשפחה? (מציינת שהוא אף פעם לא נשך לפחות).

ברקע: אני אמא מאוד חרדתית, אני מודה... במיוחד איתו כי הוא רגיש ואלרגי. עובדת משרה מלאה ורואה אותו רק משעה 4. ייתכן שהוא זועם עלי? על מה הוא כועס, אולי על העיכוב ההתפתחותי, אולי עלי? ולמה מוציא את זה בעיקר על אחותו?
לצפיה ב-''
14/06/2018 | 12:09
85
אולי תגובתי תקרא "מתונה ושלווה"...אולי-
גבולות.הוא בודק ואתם "נכנעים".
סבלנות וסבלנות.
הצוציק אולי מתוסכל מהעיכוב,יכול להיות שזו סיבה להתנהגותו ועם זאת אני חושבת שזה חלק משלב התפתחותי של בדיקת גבולות.
אישית,למרות שברור לי שאתם "מותשים" לא הייתי מתרגשת.
יש גם שלבים כאלו.
אצלי,בן 5 ועכשיו "משבר" גבולות.נעים לי?לא.אבל מתמללת בלי סוף,מסבירה,"מחזקת" ומהדקת גבולות למורת רוחו ומשוכנעת שזה עוד "גל" שיחלוף.
עצות מעשיות?לא מתיימרת.אתם ההורים,אתם תדעו איפה ועד כמה "למתוח",להדק הגבולות ואיפה להרפות.
אלימות לא הייתי מקבלת בשום צורה שלה.
לא לול אז להרחיק בדרך אחרת כולל למנוע משחק עם אחותו.
אוכל-לשבת לידו.דקה לפני שמעיף-להרים הצלחת.הופ ה"אקשן" שרצה לייצר נמוג.
אמבטיה,מוצץ,בקבוק-אותו הדבר-להרים מבלי לומר דבר.לא לעשות מזה אישיו.
אולי אם יראה שאתם לא "מתרגשים" הוא יוותר על הניסיונות של ה"דווקא",השובביים.
חרדתית?הוא יודע וסביר להניח שמכיוון שהוא חש אותך היטב הוא מותח ומותח הגבול ובפרט מנסה את גבול הסבלנות וה"סיבולת" שלך.
זמן אמא מאוד חשוב בעיניי בכל שלב התפתחותי.חושבת שזה א-ב בבניית אישיות וביטחון בקרב הילדים שלנו אבל יש נסיבות.
צריך לפרנס! ולכן רק את יודעת ומרגישה אם זה חסר לו ורק את תחליטי אם את יכולה לאפשר לזמן אמא הזה להתקיים יותר עבור שניהם.
שולחת חיבוק מעודד ומחזק.
סוף שבוע נפפפפלא לכולכם
לצפיה ב-'הוא פעוט טיפוסי ומפעיל אותך מצוין'
הוא פעוט טיפוסי ומפעיל אותך מצוין
14/06/2018 | 12:22
1
102
למה הוא מרביץ? כי הוא יכול! כי אחותו צועקת ובוכה, כי את מתרגשת, כי זה כיף.
גם להעיף את הצלחת זה כיף, ולזרוק את המוצץ ולעשות כאילו הוא נופל מהספה.
אני לא רואה בלול עונש - יש פה ילדה שחוטפת מכות ולא מגיע לה, אז את מרחיקה אותו ממנה.
בועט כשמשכיבים אותו לישון? אתם יכולים לצאת מהחדר.
מעיף צעצועים מהאמבטיה - אפשר לעשות אמבטיה קצרה ועניינית בלי צעצועים.
זורק את הצלחת - להניח את האוכל על המגש
אלה רק אפשרויות. לכל אחד יש דברים אחרים שמפריעים לו והוא פועל בהתאם.
 
כתבת שאת תכף מאבדת סבלנות, ואני חושבת שמותר לך. אולי כך ילמד שזה לא משחק בעינייך. בגן יאבדו סבלנות מהר יותר, וייקחו את זה אישית פחות, אז כנראה שבגן לא יעשה את רוב הדברים שעושה בבית. כמו כן, עד ספטמבר יש הרבה זמן...
לצפיה ב-' '
14/06/2018 | 12:35
14
לצפיה ב-'לפני מה שאת מתארת'
לפני מה שאת מתארת
14/06/2018 | 21:17
95
לי זה נשמע יותר מאשר התנהגות רגילה של פעוט, ולדעתי זה אולי כן קשור לעיכוב שלו. 
איך השינה שלו? 
 
עד שיהיה לכם תור לרופא ההתפתחותי, צריך ללמד את האחות איך להגיב אליו. אם הוא אף פעם לא אוהב שהיא מחבקת, אז שלא תחבק אותו. יכול להיות שזה לא נעים לו. שימי לב גם מה בדיוק קורה לפני שהוא מרביץ לה, אולי תמצאי איזשהו דפוס. אותו הדבר איתכם, עשי יומן וכתבי מה קרה לפני שהתחיל להרביץ/להעיף וכו'. 
בנוסף, למדי את הילדה להגיד לאח בקול חזק שזה כואב לה, ולהפסיק מיד לשחק איתו, וללכת למקום שאין לו גישה אליו (לחדר שלה ולסגור את הדלת למשל). 
 
אגב, אם דחו לך את התור לרופא ההתפתחותי, שבי להם על הטלפון ותנדנדי אולי בוטל תור אחר. אם התור עוד שבועיים, מילא. אם עוד חודש או חודש וחצי, אולי שווה ללכת לרופא התפתחותי פרטי לפחות לפגישה הזו? 
לצפיה ב-'קודם כל '
קודם כל
14/06/2018 | 21:45
99
חיבוק גדול. את נשמעת מיוסרת מרגשי אשמה. שימי אותם בצד. הוא לא מתנהג ככה בגללך. אבל הוא יכול להפסיק להתנהג ככה *בזכותך*.
לא מזמן ישבנו במסעדה. אנחנו היינו 2 הורים + 4 ילדים. הארוחה התנהלה בנחת, קיימנו שיחה ערה, צחקנו ונהנינו. לא רחוק מאיתנו ישב זוג הורים עם ילד. אחד. שם לא הוחלפה מילה בין ההורים. כל האנרגיות הופנו אל הילד. הפעוט, ניחשת נכון. הוא חטף וזרק כל מה שהגיע אליו. הוא צעק. התפתל בכסא. רצה את זה. ואז את זה ואת זה. ואת ההוא. אני בגיל הזה אף פעם לא לוקחת ילד למסעדה.....
מקווה שהמשל ברור. בגלל זה יש לנו פורום נפרד. כי פעוטות הם לא כמו ילדים. אי אפשר ממש לדבר איתם, למרות שהם מבינים הכל. הדחפים השונים פורצים מתוכם החוצה (למשל האלימות) אבל הם גם כל כך קטנים ומתוקים. ולפעמים קשה לדעת אם הוא עושה 'דווקא' במכוון, או שהוא סתם משתעשע.
העצות שלי:

לפני הכל - תבחרי את הקרבות. אי אפשר ה-כ-ל. פעוטות הם מתישים. והם ממשיכים בשלהם 24/7, בעוד שהכוח שלנו להתעקש ולהיות עקביים מוגבל.

מה שאפשר לפתור טכנית - לפתור טכנית. לתת בקבוק יותר קטן כדי שיסיים. אוכל בלי צלחת ואולי גם בכמות קצת יותר קטנה (נשמע שהוא שבע לפני שמסיים). לקחת את הצלחת לפני שזורק.
גם אצלי היו זורקים את הצלחת/שמים על הראש. בגיל הזה לא התעכבתי על העניין הזה. הייתי מנקה אחרי שסיימו לאכול. אורז ופסטה הרבה אחרי שסיימו (קל יותר לטאטא).
אמבטיה בלי צעצועים. אפשר קצף.
הלבשה - לקחת בפיזמה. להישען עם הבטן על הרגלים שלא יבעט (נורא כואב). להלביש בלילה אחרי המקלחת בגדי בוקר ולחסוך מלחמה אחת.
אלימות - בעיני זה קו אדום. הקול שלך צריך להיות תקיף וקר. את זה אנחנו לא עושים. לבקש מהגדולה ללכת ולהגיד שלא נעים לשחק איתו. כך גם אם הוא מרביץ לך.

לגבי הגן - לא הייתי מקדישה לזה אפילו דקה. זה כבר עניין של הגננות, הן מנוסות, יודעות להתמודד ולחנך את הילדים להשתלבות חברתית.

לגבי הספה - תניחי כרית/מזרון. אל תרוצי אליו. תוך פעמיים שלוש כשהוא יראה שזה לא מפעיל אותך, הוא יפסיק.

לצפיה ב-'נזכרתי בעקבות התיאורים שלך,בילדה המתישה שלנו ,שהייתה עומדת -'
נזכרתי בעקבות התיאורים שלך,בילדה המתישה שלנו ,שהייתה עומדת -
17/06/2018 | 20:28
14
לפעמים בלול,וכעבור  כמה דקות הייתה מעיפה את כול הצעצועים החוצה ,ומפזרת אותם בכול החדר,וזה היה מאוד מתיש לאסוף אחריה את הצעצועים ,ואחרי דקה היא שוב הייתה זורקת הכול,עד שלבסוף מצאתי פתרון:
הוצאתי אותה מהלול ,ואמרתי לה שנחזיר את  הצעצועים בחזרה , אני החזרתי  כדור
והיא את הדובון ,ואת הקוביות ,ואח"כ המשיכה בעצמה להחזיר פנימה ללול - את כול שאר הצעצועים שפיזרה מסביב, ואז אחרי רבע שעה היא התעייפה ונרדמה.
שיטה שעובדת מצוין לשחרור עודף אנרגיה לילדים,(שיאספו הם ,במקום שאת תתעייפי.)
 
במקרה של הבן שלך,המלצה לשחרור עודף אנרגיה:
להניח  לו כריות על הספה,ולהגיד לו  כשרגליו על הרצפה -ליד הספה,: תן לכרית הרבה אגרופים חזק חזק..
כך הוא ישחרר את עודף האנרגיה על הכריות ויתעייף,במקום להכות  את הסובבים אותו.
 
בנושא הלול :
זה מצוין  שאת מלמדת אותו שברגע שהוא מכה -הוא יהיה בלול- זו  דרך מאוד נכונה,
רק אל תתרגשי אם הוא יבכה ויצרח קצת,כי רק בדרך זו  הוא ילמד,להתנהג נכון.
 
לאחר שהילד  ירגע,תעודדי אותו  ללטף -ולא להרביץ, תני לו דוגמה אישית:
תלטפי אותו ותגידי לו ,עכשיו אתה תלטף את היד שלי ואת היד של  אחותך, ותשבחי אותו על כך,ואח"כ אחותו תלטף את היד שלו ותגידי "יופי ,כול הכבוד שאתה יודע ללטף את היד שלנו".
ולעומת זאת,בכול פעם שהוא יכה,הוא מיד יכנס ללול, ומיד להגיד לו :מי שמרביץ יושב בלול .ולא להתרגש אם הוא לא יהיה מרוצה ויבכה וגם צרח קצת,זה לא נורא,
כי  רק כך הוא ילמד ויבין  ,שבכול פעם שהוא מכה -הוא חוזר ללול- כי אסור להרביץ.
 
 
לצפיה ב-'בשבוע הספר הייתן? '
בשבוע הספר הייתן?
13/06/2018 | 19:49
3
92
קניתן? לעצמכן? לילדים?
המליצו לנו בבקשה
לצפיה ב-'היינו. קנינו'
היינו. קנינו
13/06/2018 | 22:40
85
הגדול בן כמעט 5 בחר לעצמו את דבורה עומר מספרת על בן גוריון. ספר מקסים המספר את הסיפור של בן גוריון מילדותן ברוסיה ודרך הקמת המדינה בשפה פשוטה. מתאימה לילדים.
לקטן בן 1.4 קנינו ספר שנקרא "את זה" של נירה הראל.
לצפיה ב-'היינו וחזרנו מצוידים'
היינו וחזרנו מצוידים
14/06/2018 | 01:25
93
לקטנה קנינו את אחד הספרים מסדרת "חתול תעלול" ו"לילה טוב פינוקי". רציתי לקנות לה עוד, אבל הלכנו איתה והיה מאוחר והיא הייתה חסרת סבלנות.
לעצמנו חזרנו עם איזה 7 ספרים. לא זוכרת איזה ובטח לא נספיק להגיע אליהם עד שבוע הספר הבא, וגם את ספר הבישול הטבעוני של אורי שביט.
 
לצפיה ב-'בובה תותי של דוד גרוסמן'
בובה תותי של דוד גרוסמן
14/06/2018 | 06:12
78
קנינו מזמן, אבל זו הזדמנות להמליץ על הספר הנפלא הזה.
מתאים גם לכניסה לגן.
לצפיה ב-'חבל שאין עונש מוות בארץ'
חבל שאין עונש מוות בארץ
12/06/2018 | 23:32
7
154
מה היא כבר תקבל? 20 שנים? 30? (ומזה ינכו לה שליש על 'השתקמות' ועל 'התנהגות ראויה'. כאילו שמפלצת יכולה לעבור איזשהוא תהליך נפשי). היא תאכל. היא תדבר. היא תראה טלוויזיה. היא תצחק. ובעיקר בעיקר היא תנשום ותחיה. למרות שהיא פסיכופטית מתועבת שלא ראויה לתואר אדם.
ולמען השם, היו תלונות. זו לא היתה פעם ראשונה. איפה המערכת? בפני מי התלוננו? מה נעשה? אני בעד שקיפות מלאה בגני הילדים. מצלמות אינטרנט שכל ההורים יכולים לצפות בהן בכל רגע נתון.
לזכרה של יסמין וינטה.
לצפיה ב-'??'
??
13/06/2018 | 00:20
33
לצפיה ב-''
13/06/2018 | 07:33
2
21
לצפיה ב-'מאשימים אותה בהריגה ולא ברצח'
מאשימים אותה בהריגה ולא ברצח
13/06/2018 | 08:09
1
120
לא נראה לי שתקבל יותר מ10 שנים.
איך זה הריגה בדיוק? הריגה זאת טעות, לשים שמיכה על הראש - איך בדיוק זאת טעות ולא הכוונה???
לצפיה ב-'לשים שמיכה ולשחק בסלולרי כשהרגלים הקטנות מפרפרות'
לשים שמיכה ולשחק בסלולרי כשהרגלים הקטנות מפרפרות
13/06/2018 | 08:24
118
במאמץ להיחלץ ולנשום אויר.
אם זה לא רצח - מה כן?!
לצפיה ב-'מצלמות הן פלסטר למחלה ממארת'
מצלמות הן פלסטר למחלה ממארת
13/06/2018 | 09:13
1
129
החולי האמיתי הוא היעדר ההסדרה והפיקוח.
גם אני בעד שהרוצחת (ולא הורגת) הנתעבת תימק בכלא, אבל הדיון על הריגה-רצח ועל 10-20-30 שנים זה לא מה שירתיע - כי כל אדם נורמאלי שאינו פסיכופט מלכתחילה לא יתעלל בפעוטות.
כיום כל פסיכופט או פדופיל יכול לפתוח פעוטון או גן ילדים. זה בזמן שכדי לפתוח דוכן פלאפל צריך לעבור שבעה מדורי בירוקרטיה. החוק לא התאים עצמו למציאות בה רוב הילדים מתחנכים מחוץ לבית הרבה לפני שחל עליהם חינוך חובה. מציאות בה לא רק ילדים של נשים עובדות ספורות מוסדרים תחת משרד התמ"ת, אלא רוב הילדים - וחובה שתחת משרד החינוך.
מצלמות זה יפה, אבל סביר שאף אחד לא יעקוב כל הזמן. לדעתי - הפתרון היחיד הוא אך ורק הסדרה ופיקוח ציבורי על *כל* המעונות והפעוטונים, לא רק על בני המזל שהשתחלו למעון ויצ"ו/ נעמת/ אמונה שבמקרה זמין בטווח השכונה.
לצפיה ב-'אני לגמרי מסכימה'
אני לגמרי מסכימה
13/06/2018 | 19:47
90
אבל - - -
מה על כל הזמן עד שתחקק חקיקה, יינתנו ארכות לגנים הפרטיים להיערך, יועסקו אנשים ללא תנאי קבלה, ללא מאגר מסודר (גם פדופיל בביה"ס זה לא להיט גדול).
כל אלה תהליכים ארוכים.
ומה בינתיים?
פעם נטיתי לחשוב שהצבא הוא השלב בו הורים מפסיקים לישון מדאגה. היום אני רואה את החולשה של מערך החינוך.

לצפיה ב-'לגמרי צודקת. לא נתפס!'
לגמרי צודקת. לא נתפס!
13/06/2018 | 17:21
22
לצפיה ב-'יעוץ התפתחותי או יעוץ התנהגותי מה מתאים'
יעוץ התפתחותי או יעוץ התנהגותי מה מתאים
08/06/2018 | 16:08
5
198
לילדה שלנו (בת 3 וקצת ) יש בעיות התנהגות, היא עושה הרבה בכוונה, מרבה לבכות ובכלל ההתנהגות שלה לא תואמת את הסיטואציה . (למשל מבקשת שתיה וכשנתתי לה את הבקבוק -שהיא אוהת לפתוח לבד - היא התחילה ליבב ואמרה "הוא סגור" אמרתי לה תביא לי אני יפתח - היא מיבבת יותר... ביקשתי ממנה שוב להביא לי שאני יפתח אותו - והיא זרקה אותו על הרצפה) עובר אליה משהו ולא אני ולא אישתי לא מבינים מה . לאן אנחנו צריכים לפנות ? ליעוץ התפתחותי או ליעוץ התנהגותי ? ומי עושה יעוץ התנהגותי לגיליים האלו ? פסיכולוג ילדים ?
לצפיה ב-'אתה שואל ועונה...'
אתה שואל ועונה...
08/06/2018 | 20:37
142
"לילדה שלנו יש בעיה התנהגותית"....ואז שואל התפתחותי או התנהגותי?
כבר איבחנת אותה.
אישית,לפי מה שכתבת וזו טיפה בים,סיטואציה אחת שלא תעיד על הכלל וקשה "לייעץ" אם לא מכירים את המכלול או לפחות תמונה קצת יותר "מלאה",לא קוראת שיש לילדה "בעיה התנהגותית".
אבל....קטונתי.
שבת שלום
לצפיה ב-'על פי הדוגמה שנתת'
על פי הדוגמה שנתת
09/06/2018 | 00:00
134
נראה לי הכי נכון שאתם תעברו הדרכה כיצד להתנהג עם הילדה. 
לצפיה ב-'הדרכה הורית'
הדרכה הורית
09/06/2018 | 19:18
2
114
בהנחה שזו לא סיטואציה יחידה יכול להיות שהכיוון הוא הדרכת הורים. לתת לכם כלים כיצד להתמודד.
בכל מקרה קשה לדעת על בסיס דוגמא אחת בפורום. שווה להתייעץ עם רופאת ילדים/גננת/פסיכולוגית של הגן (אם יש אצלכם כזו). הן הרבה פעמים ידעו לומר אם מה שאתם חווים הוא גיל 3 רגיל או שיש משהו מעבר שדורש אבחון/טיפול.
לצפיה ב-'מנסיוני גיל 3 הוא הרבה יותר מורכב מ"גיל שנתיים הנורא"'
מנסיוני גיל 3 הוא הרבה יותר מורכב מ"גיל שנתיים הנורא"
10/06/2018 | 08:44
1
126
הילד מבין יותר, עצמאי יותר, ונדרש כבר תהליך חינוכי של ממש (ולא רק התמודדות נקודתית תלוית סיטואציה). גם לי הסיטואציה הספציפית לא נשמעת מיוחדת. אצלי היו עניינים סביב: מי הוריד את המים, צבע הצלחת, גובה המים בכוס, הציור על התחתונים, צורת הקו בציור, זוית ה'חניה' של הבימבה, ועוד מליון ואחד עניינים שקשורים לעצמאות מתפתחת והבנה של הילד לגבי יכולת ההשפעה של על העולם (=אני) והתסכולים הנלווים לכך.
לצפיה ב-'*שלו'
*שלו
10/06/2018 | 08:45
16
לצפיה ב-'לילד אין מקום'
לילד אין מקום
03/06/2018 | 20:56
6
307
הבן שלי, סנדביץ בין שתי אחיות, מרגיש שאין לו מקום. היו התנהגויות פחות רצויות, בעיקר התקפי זעם, שהוא אימץ ועם הגיל והעבודה שלנו הלכו והצטמצמו. ועכשיו כשגדל ואנחנו מדברים, הוא אומר לי את זה במילים - אמא, הבנות משחקות ביחד, ולי אין מקום.
גם אני וגם בעלי משקיעים בו הרבה זמן אישי יחסית לבנות. אבל הוא לא מחפש את הזמן שלנו, אלא את הזמן שלהן.
הבעיה היא שהן הרבה יותר easy going ממנו. הגדולה טיפוס מאד שלו ויש לה כישורים חברתיים מעולים, היא לא נוטה להתרגש, אלא לחפש את מקומה מחדש בסיטואציות חברתיות. והקטנה טיפוס של מנהיגה כריזמטית, מצחיקה ושתלטנית, וגם היא יודעת למצוא את המקום שלה. הבן שלי אדם מאד רגשי, וגם מאד רגיש, אוהב מאד לשחק במשחקי דמיון (ופחות להשתולל כמו שהן שתיהן עושות לפעמים), יש לו המון צעצועים של בובות וחיות והוא בונה עולמות מרתקים. הרבה פעמים אני באה איתו לארץ הדמיון. אבל האחיות פחות מעוניינות בכך, והוא גם לא גמיש - אם הן כבר באות לשחק איתו במשחק שלו - חשוב לו להכתיב את הכללים באופן מלא, והוא לא 'זורם' והרבה פעמים הן ינסו להציע הצעה או שתיים ואז יזנחו את המשחק.
בגן אין לו בעיה כזו, הוא מאד אהוב ומקובל, ויודע בקלות למצוא את המקום שלו.
עוד עניין זה שלפעמים הבנות, נניח, מתגנדרות לקראת ארוחת שבת - הוא הרבה פעמים מייעץ להן איזו שמלה לבחור אבל הוא עצמו לא מתעסק בזה. כך שלפעמים גם המגדר מפריע.
ואני תוהה - האם יש לי דרך 'לעשות' לו מקום? האם זה בכלל תפקיד שנכון שאקח על עצמי או שהוא צריך לסלול לעצמו את הדרך? מה דעתכן?
לצפיה ב-'אני חושבת שזה נפלא שהוא הצליח לתמלל את מה שהוא מרגיש'
אני חושבת שזה נפלא שהוא הצליח לתמלל את מה שהוא מרגיש
04/06/2018 | 13:59
149
ולהסביר את זה לכם. זה מראה כמה עשיתם עבודה נהדרת איתו כי זה לא ברור מאליו שהוא הרגיש בנוח לומר את זה.
 
הייתי מנסה אולי להשקיע בפעילויות שיתאימו לשלושתם כדי ליצור אחווה משותפת. אולי לעשות דייט משפחתי כמו ללכת לבאולינג, ללכת למכוניות מתנגשות... כל מיני דברים שעושים ביחד ומהנים.
לצפיה ב-'אין לי נסיון בסיטואציה כזו'
אין לי נסיון בסיטואציה כזו
05/06/2018 | 19:28
144
אבל אנסה בכל זאת לתרום על פי הקומון סנס שלי. 
 
דבר ראשון, תראי איך את מתארת אותו ואיך את הילדה הקטנה. הילדה הקטנה היא מנהיגה כריזמטית, מצחיקה ושתלטנית. הבן הוא לא גמיש, חשוב לו להכתיב את הכללים באופן מלא והוא לא זורם. 
התנהגות דומה של שניהם את מתארת בצורות שונות. הילדה במילים של עוצמה (כריזמטית, שתלטנית), והילד במילים של חולשה (לא זורם ולא גמיש). 
אני חושבת שצריך ללמד את שניהם להיות יותר גמישים, וצריך ללמד שגם את דעתם אפשר לקבל. לא רק הילד צריך ללמוד את זה, גם הקטנה. לדעתי תנסי להיות שם איתם וליזום בעצמך משחקים של כולם יחד, כשאת שם ו"מתווכת". 
 
מה הגילאים של הילדים? הגדולה אני זוכרת ב- ב', הצעיר בגן חובה? וזו שאחריהם בת כמה? 3-4? לדעתי את יכולה גם ליזום פעילות משותפת של הבן והגדולה, ושל הבן עם הצעירה. אם נניח הגדולה הולכת לחברה או לחוג, תיזמי פעילות כייפית עם הרבה אינטראקציה בין הבן והצעירה. תמצאי הזדמנויות שרק הבן עושה עם הגדולה פעילות מסויימת שמתאימה רק ל"גדולים". 
 
חשוב גם לדבר על הדברים האלו, לספר כמה האח אוהב אותן ורוצה לשחק איתן. 
בקיצור, אני מאמינה שההורים יכולים להשפיע במידה מסויימת על הקשר בין האחים. 
 
מצד שני, אם לבנות יש את תחומי העניין שלהן, זה גם בסדר ומותר להן.כל עוד הבן לא ממודר כדרך קבע. הבן אולי מרגיש קצת נעזב, אז אפשר לקבוע לו הרבה פליידייטים עם חברים. 
 
ולגבי החוסר מקום שלו, כדאי למצוא את התחום שבו הוא מתעניין ולפתח אותו. חשוב שזה יהיה תחום שלא "נתפס" כבר על ידי האחות הגדולה (קשה להתחרות באח גדול). ספורט כמובן עולה לראש, ויש עוד הרבה. הוא יכול להיות הילד שאוהב טבע, הילד שטוב בחשבון, הילד עם הכי הבנה ורגש לבעלי חיים, ועוד ועוד. תשלחו אותו לחוגים מתאימים, תקנו ספרים על הנושא ותקראו כולם יחד, תראו תוכניות טלויזיה שקשורות. תתחילו אתם להעיר לו הערות מחמיאות בתחום/ים שלו, ולאט לאט הוא יבין שאלו התחומים שלו. 
לצפיה ב-'היי, קודם כל, הוא לא סנדביץ בין 3 אחיות?'
היי, קודם כל, הוא לא סנדביץ בין 3 אחיות?
05/06/2018 | 21:02
126
כי לדעתי היותו בן יחיד בין 3 אחיות, היא עובדה לא פשוטה שעלולה להקשות עליו לא פחות מהיותו סנדביץ.
כמה מחשבות-
זמן איכות של אחד ההורים איתו זה חשוב ומקסים, אבל לפעמים יכול לחזק דוקא את הבנות, שבזמן הזה הן שתיהן יחד ללא הורה.
תחביב ייחודי שלו זה באמת חשוב! אבל אם היה לו תחביב, אוסף, אהבה, משהו משותף עם אחת האחיות שלא מתאים לאחות הנוספת, זה היה מחזק את הזוגיות הזו.
לגבי ההתגנדרות- אם את מרגישה שזה חשוב לו, אפשר למצוא דרכים לעזור לו ״להתגנדר״, למשל, לשים ג׳ל בשיער, לנעול נעליים מיוחדות רק לאירועים וכו.
לצפיה ב-'מספרת עוד '
מספרת עוד
09/06/2018 | 21:08
2
120
אני מתייחסת לרובד החברתי - שם בא לידי ביטוי הקושי שלו להיות גמיש ו'לזרום' עם הצעות מתחלפות. לבנות אין קושי כזה, ואני חושבת שרק בגלל הכישורים החברתיים הבמיוחד גבוהים שלהן, אני בכלל מבחינה בקושי אצלו, אחרת הייתי חושבת שהכישורים החברתיים שלו מעולים (הוא מאד אהוב ומקובל בגן).
חוסר הגמישות הוא הדבר שפוגע בו, כי אם אחרים לא מוכנים להתיישר לפי רצונו, הוא לרוב מנסה עוד קצת (התפתחות של הזמן האחרון, פעם היה פורש מיד) ואז פורש - ובכעס, ובסופו של דבר נשאר לבד. אני מתמללת לו את הקושי כל הזמן ומראה לו שהוא גורם לעצמו לצאת החוצה מהמשחק. לפעמים הוא מצליח לשמוע אותי וחוזר, לפעמים משחק עם עצמו. אם אחת האחיות אצל חברה/סבתא הוא יוצר קשר חם וחברי ומשחק נפלא עם האחות שבבית.
 
הוא ילד מאד מאד רגיש, עם לב ענקי. אם מישהו נשרט בערב הוא תמיד יזכור לשאול בבוקר אם השריטה עוד כואבת. הוא מרגיש עצב וכאב של מי שסביבו ותמיד מחבק ומנשק.
 
הדמיון שלו עשיר בצורה יוצאת דופן, והוא יכול לרקום סיפורים במשך שעות רבות. מספיקים לו כמה צעצועים או אפילו שום דבר, ואם אין משהו בחוץ גם קןפסא קטנה וכפית יכולות להפוך לאתר מרתק ומעניין. אני אוהבת לשמוע את הסיפורים שלו ולראות איך הם מתגלגלים ומתפתחים. ומקווה כל כך שבית הספר לא יהרוס לו את הדמיון. גם היכולת שלו להעסיק את עצמו מיוחדת ושונה לטובה מזו של האחיות שלו.
 
הוא גם מאד חכם ומאד סקרן. ולא שוכח שום דבר שמספרים לו. תחומי העניין שלו מגוונים, הוא שואל הרבה על גיאוגרפיה ולומד מהמפה, מתעסק המון במספרים, יודע לחבר לחסר ולהכפיל, מבין חזקות של 10, מספרים חיוביים ושליליים, ולאחרונה מתעסק הרבה במושג האינסוף. הוא אוהב מיתולוגיה יוונית, אוהב לבשל, ואוהב לעשות איתי כל מיני ניסויים בבית. כך ששכל ותשוקת ידע יש לו בשפע רב.
 
הוא ילד נורא מצחיק, קונדסון, וכולנו נקרעים מהשטויות שהוא עושה בחן רב. הוא יוצר קשר חם וקרוב עם אחותו התינוקת וזה מרגש לראות את הקרבה המיוחדת שנרקמת ביניהם. הוא  ויודע להרגיע אותה לפעמים אפילו יותר טוב ממני - הוא פיתח בעצמו שלל טכניקות הרגעה משלו.
 
אנחנו נותנים לו המון חיזוקים חיוביים על כל מי שהוא, מסבירים לו הבדלים בין אנשים (נניח, שהאחיות לפעמים נכנסות למין טראנס צחוק שאותו רק מעצבן ואז הוא מרגיש בחוץ, אבל באמת לא אוהב את זה), מספרים לו כמה הוא רגיש, כמה הלב שלו טוב ושופע אהבה, כמה הוא חכם, מוכשר, סקרן  ומתוק.
לצפיה ב-'קראתי מספר פעמים את שתי ההודעות'
קראתי מספר פעמים את שתי ההודעות
10/06/2018 | 17:08
1
98
אני לא מבינה אם הוא מתכוון למקום פיזי (אתם גרים בדירה קטנה?) או רגשי. לפיזי אפשר למצוא פתרונות.
לגבי הרגשי: אני חושבת שחשוב מאוד שילד יתנסה בהרבה אפשרויות ויראה שיש לו אפשרויות בחירה. תסכול נובע מתחושה שמיציתי את האפשרויות שלי להשגת מטרותיי/רצונותיי.
מטבע הדברים כולנו חזקים יותר בדברים מסוימים. אצלכם הוא הרגיש. אבל הוא לא חייב להיות תמיד 'הרגיש'. הוא יכול להיות לפעמים זה ש'מחליט', אבל מן הסתם יש לו פחות ניסיון בזה. הוא התאמן בכך פחות, ולכן מה שהוא צריך - לדעתי - זה פחות שישקפו לו את היותו רגיש, ויותר אימון בלראות אפשרויות בחירה נוספות ומרחבי פעולה נוספים, ולהתאמן בהם (זה טונים ומשפטים ופעולות ששונים מאלה שבהם הוא מורגל).
בהצלחה
לצפיה ב-'רגשי. מה שהוא הכי רוצה '
רגשי. מה שהוא הכי רוצה
10/06/2018 | 21:03
89
זה 'להוביל' את האחיות שלו. לפעמים זה מצליח. לפעמים לא. המשחקים שלו מאד מורכבים, החוקים מאד מוגדרים, והוא לא סובל שסוטים מהקו שלו.
אין לי יכולת לתווך ביניהם באופן שהאחיות יתרצו ויעשו מה שהוא היה רוצה, וזו גם מרגישה לי טעות. היו פעמים שניסיתי ולא יצא מזה שום דבר טוב. לאחרונה התחלתי לעבוד איתו על נשיאת התסכול, וכשהוא פורש בכעס לחדר (האחיות ממשיכות לשחק כאילו לא קרה כלום), אני מניחה לו לשהות במקום הזה, עד שהוא נרגע מעצמו ומוצא את הדרך חזרה. בינתיים יש שיפור קל (הוא עדיין מתפרץ ברגעים של תסכול), אבל מתחיל קצת להפנים שהוא המפסיד העיקרי. בשבת בעלי הכין פנקייק והוא התרגז בגלל משהו ופרש לסלון. כולנו נשארנו לאכול במטבח ואמרנו כמה טוב שהוא הלך כי עכשיו יש לנו יותר מה לאכול .. והוא חזר לאכול עם חיוך שובב.
לצפיה ב-'בת 3 מכניסה הכל לפה'
בת 3 מכניסה הכל לפה
04/06/2018 | 11:22
3
331
עזרתם לי מאוד עם הנושא הקודם אז אנסה את הנושא ה"חם" השני שממש מתריד אותנו (מקווה שגם האחרון - לפחות לתקופה הקרובה )
יש לי ילדה בת 3 ותינוקת בת חודש. מאז הלידה של התינוקת (שהגדולה שלי ממש ממש אוהבת ועוזרת איתה) הגדולה שלי חזרה אחורה בהתנהגות, לפעמים מברברת כמו תינוקת, אומרת "אני תינוקת" ולאחרונה – התחילה להכניס הכל לפה . מה שהכי הכניס אותי להלם זה שהיא באה מהחצר עם נעלים ומיד התישבה על הספה (בדרך כלל היא מורידה בכניסה לבית – ואני באותו זמן ישבתי והאכלתי את התינוקת – אז היא באה לשבת לידי) אז אמרתי לה "מאמי תורידי את הנעליים ותשימי במקום" היא מורידה נעל אחת , מסובבת לראות את הסוליה ואז מראה לי ואומרת "יש פה קקי של ציפור" ובאמת היה . אמרתי לה "תשמי על הריצפה ואני ינקה אותן אחר כך" ובתגובה היא פשוט מעבירה אצבע על הקקי ומיד דוחפת לפה ! היא מבינה לגמרי שזה קקי של ציפור ודוחפת לפה ! אני כמובן הייתי בהלם של החיים , אמרתי לה להוציא מיד את היד מהפה ולשים את הנעליים ברצפה ... ברור שזו לא תגובה טובה והיא קיבלה את רצונה ליחס בכל דרך ... אבל מה עוד יכולתי לעשות ? מה אפשר לעשות עם זה שהיא דוחפת הכל לפה? אני חוששת שבגן היא תחנק ממשהו, שתחטוף איזו מחלה מאיזה קקי או דבר אחר שתימצא ... מה עושים ?
ושוב תודה על התגובות : )
לצפיה ב-'מזל טוב על הלידה '
מזל טוב על הלידה
04/06/2018 | 13:56
1
135
זה נשמע כאילו היא מחפשת תשומת לב (ולאו דווקא אומר שאת לא נותנת לה תשומת לב), פשוט לפעמים יורד האסימון שעכשיו תשומת הלב תתחלק בינה לבין האח הקטן ואז זו התגובה.
 
ההמלצה שלי היא לא להתרגש מזה שהיא מכניסה דברים לפה. להדגיש שיש דברים שמכניסים לפה בכאילו כמו במשחק סוציו דרמטי של המטבח, ויש אוכל אמיתי שאוכלים וטעים לנו ויש דברים שאסור לקרב לפה כמו הקקי של הציפור.
 
יש מצב שהיא לא באמת הבינה שלא מכניסים לפה.
 
וגם יכול להיות שהיא פשוט רצתה לבדוק ולחקור- גם את הקקי של הציפור וגם את התגובה שלך.
 
מה עושים? לא להראות שאת מתרגשת מזה, לצחוק על זה אבל לא בצורה מוגזמת שלא יהפוך לאישיו, פשוט לומר משהו מצחיק כמו "היי, זה לא גלידה... יש דברים יותר טעימים מקקי של ציפור, מהר מהר להוציא את היד".
 
 
לצפיה ב-'תודה : )'
תודה : )
04/06/2018 | 15:19
23
לצפיה ב-'אני ממליצה לך לקרוא על תסמונת פיקה'
אני ממליצה לך לקרוא על תסמונת פיקה
05/06/2018 | 19:35
162
 
ועיצות טובות באנגלית (אפשר להעזר בגוגל טרנסלייט אם צריך) - 
 
לצפיה ב-'בכי היסטרי בלילה - בת 3 '
בכי היסטרי בלילה - בת 3
03/06/2018 | 15:10
6
150
יש לי ילדה בת 3 ותינוקת בת חודש (שהגדולה ממש ממש אוהבת ומלטפת בעדינות ואומרת כמה שהיא חמודה ועוזרת איתה ...) . הגדולה שלי מתעוררת לפעמים בלילה בצרחות ובבכי (היה מדי פעם גם לפני התוספת של האחות הקטנה למשפחה – אבל עכשיו יש יותר) . אין בכי או מלמולים לפני – ישר בכי היסטרי . כשאני נכנסת לחדר וניגשת עליה היא לא מוכנה שאני יתקרב עליה (לחיבוק או מגע...) היא בועטת עם הרגליים, מרביצה עם הידיים, צורחת ובוכה ... לא מוכנה שאני יגע בה, לא שומעת (או עושה את עצמה לא שומעת) שאני מדברת אליה, שואלת מה קרה, מנחמת... כלום לא עוזר. אני עומדת והיא בוכה בהיסטריה, אם אני אומרת לה שאם היא לא תגיד מה קרה אני הולכת – היא בוכה עוד יותר . ניסיתי הכל, לעמוד ולחכות שתירגע – זה לא קורה ... לצאת מהחדר – צרחות היסטריות עוד יותר... דיבורים וחיבוקים - לא עוזר . כבר קרה שהוצאתי אותה מהמיטה לפינה כעונש – הבכי המשיך כרגיל כולל זריקת ידיים ורגליים לכל עבר ... בסוף כשהפינה לא עזרה החזרתי אותה צורחת לחדר ושוב הכל מתחלה – דיבורים וניסיונות להרגיע ... בסוף כשהיא כבר בקושי יכולה לדבר היא מבקשת מים – אני מיד מביאה לה בקבוק מים – ואז היא מתעקשת (עדיין בבכי) שהיא רוצה בקבוק עם פקק אדום ! פשוט אין לי מילים מרוב עצבים ... מה ההתעקשות הזאת? ומה זה הבכי הזה ? בסוף היא שתתה שלוק אחד והמשיכה ליבב , אבל הסכימה שאני יחבק וירגיע אותה . כששאלתי למה היא בוכה אין לה הסבר, לא מוכנה להגיד ... לפעמים היא מבקשת לבסוף ללכת לעשות פיפי, לפעמים לא מבקשת כלום , לפעמים רוצה את אבא – וכשהוא בא היא ממשיכה בשלה ... מה זה ההיסטריה הזאת שקורת לה בלילה ?
לצפיה ב-'זה עניין מוכר'
זה עניין מוכר
03/06/2018 | 16:37
101
ויש לזה שם בספרות המקצועית.זה דומה ל"מוכה ירח" או משהו שכזה.
חייבת לצאת אבל אנסה עוד היום,כשאשוב,לספק לך המינוח המדויק.
רק להרגיע-הילדה באמת(!!!)לא יודעת מה קורה לה באותם רגעים והתגובות שלה לא בשליטה.
אין צורך להיכנס איתה ראש בראש כי היא לא יודעת מה קורה באותו הזמן.
אמשיך מאוחר יותר.סליחה
לצפיה ב-'קוראים לזה ביעותי לילה'
קוראים לזה ביעותי לילה
03/06/2018 | 20:47
4
117
גם אנחנו עברנו את זה, זה די מלחיץ כשלא יודעים מה קורה. אז קודם כל את צריכה להבין שזו תופעה מוכרת והיא מתרחשת לרוב סביב גיל 3. היא מופיעה בפתאומיות וחולפת בפתאומיות. הילד עובר בשניה מאפס למאה, לבכי היסטרי, הוא באמת לא יודע בכלל איפה הוא נמצא, לא רואה ולא שומע. כך שאין לך שום סיבה לנסות לדבר איתה או 'להגיע' אליה בכל הצורות שמנית. וודאי שעונש לא שייך לעניין, כי זה לא משהו מכוון שהיא עושה.
אני לא הצלחתי להתמודד עם זה טוב, אז אחרי הלילה הראשון, כשהבנו במה מדובר, שלחתי את בעלי. הוא היה יושב עם הילדה מחובקת בידיים, עם הגב אליו (כדי שיהיה כמה שפחות גירוי), בחדר חשוך, והוא היה עושה רק ששש שששש. היא היתה בוכה ובוכה ובוכה עד שהיתה נרגעת מעצמה. ואז היינו מביאים לה מים / הולכים לעשות פיפי, והיא היתה חוזרת לישון.
אצלנו זה לקח בערך שבועיים וחצי עד שזה עבר. נסי לנשום עמוק, להבין שאין בזה שום כוונה של הילדה לעשות אנטי או דווקא, שזה לא קשור ללידה, שהיא לא יכולה לשמוע או להגיב באמצע ההתקף של ביעותי הלילה, ושהיא מפוחדת ולא יודעת מה קורה איתה. זה זמני וזה עובר, ממש כמו צמיחת השיניים אצל תינוקות. מאחלת לך שהתקופה הקשה תסתיים בקרוב.
 
לצפיה ב-'בדיוק.תודה'
בדיוק.תודה
03/06/2018 | 21:01
93
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה '
תודה רבה על התגובה
04/06/2018 | 11:20
1
80
לא היה לי מושג מה קורה לה ... עכשיו כשאני מבינה יותר יהיה יותר רגוע ומכילה . שוב תודה : )
 
לצפיה ב-'בשביל זה אנחנו כאן :)'
בשביל זה אנחנו כאן :)
04/06/2018 | 20:00
15
לצפיה ב-'מסכימה לגמרי, אם כי יש ביעותי לילה גם בשלב הרבה יותר מוקדם.'
מסכימה לגמרי, אם כי יש ביעותי לילה גם בשלב הרבה יותר מוקדם.
04/06/2018 | 13:58
83
הקטנה שלי בת שנה וקצת וסובלת מזה כבר תקופה.
למדתי פשוט להניח את היד בצורה מרפרפת עליה ולרוב זה מרגיע אותה.
 
 
לצפיה ב-'היכרות'
היכרות
28/05/2018 | 14:53
2
316
שלום
שמי ליזה
אני אמא ל4 בנים
השלישי שלי בן3
השנה עברנו שנה מאוד מאוד קשה. חליתי בדיכאון מאג'ורי ולא היה תפקוד בכלל מצידי
הבן השלישי שלי מרגיש לכולם כאילו לא סבל מזה כי לא היה אכפת לו שאני בחדר, אם הוא רצה משהו הוא פשוט היה בא
אבל בטוח שנשאר לו משהו, שספג מהעצב...
אז אשמח להכיר אתכן, לשתף, לדבר
 
לצפיה ב-'בעיני את מעוררת דיון חשוב '
בעיני את מעוררת דיון חשוב
29/05/2018 | 11:24
1
190
ואת אמיצה לספר אותו באופן כזה גלוי. ברוכה הבאה!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
31/05/2018 | 11:21
133
אני באמת רוצה להעלות את המודעות
 
 
 
לצפיה ב-'עוד שאלת גמילה'
עוד שאלת גמילה
28/05/2018 | 13:57
7
250
החלטתי להוריד לקטן את הטיטול בלילה. הוא מזמן קם יבש בבוקר, אולי פעם בשבוע יש קצת פיפי בטיטול.
הבעיה היא שהוא לא מוכן לעשות פיפי לפני שינה. אם יש לו - יילך. אם אין - לא מסכים בשום אופן.
אני מרגישה שההסבר שלי שחייבים לעשות פיפי לפני שינה, שלא יברח לך פיפי במכנסיים וכד' - הוא באמת לא מבין מה אני רוצה ממנו.
אז לרוב הוא קם יבש בבוקר גם בלי זה - אבל אני כן רוצה להרגיל אותו לגשת לשירותים.
לדוגמה, אין מצב שיסכים ללכת לישון בלי לצחצח שיניים. אז איך מרגילים אותו בעניין השירותים?
אגב, היום הוא בא אלינו למיטה באמצע הלילה ובעלי לקח אותו לשירותים. הוא לא התנגד - אבל פשוט לא יצא שום פיפי. אולי הוא לא שותה מספיק?
לצפיה ב-'למה להכריח?'
למה להכריח?
28/05/2018 | 14:19
3
146
אם הוא מוכן לגמילת לילה, כשיצטרך פיפי במהלך הלילה יקום ויעשה פיפי, בדיוק כמו אדם מבוגר.
 
אם הוא עושה פיפי במיטה בלילה במידה ולא עשה לפני השינה, אז הוא עדיין לא מוכן פיזית לגמילת לילה.
 
 
לצפיה ב-'כי זה נראה לי הרגל נכון'
כי זה נראה לי הרגל נכון
28/05/2018 | 18:37
2
130
כדי לא לקום בלילה לשירותים
לצפיה ב-'לאט לאט'
לאט לאט
28/05/2018 | 21:31
134
כמו עם אכילה - קודם שילמד להחזיק כפית, אח"כ לכיוון הכללי של הפה, אח"כ חצי בפה וחצי בשיער. בסוף כולם לומדים לאכול.
אצלי הקטנה מאד מתנגדת לעשות פיפי לפי שעון, נניח לקראת נסיעה, היא מרגישה מעולה את הגוף שלה. אני תמיד מציעה לה לנסות אבל לא נכנסת למלחמה ראש בראש. לא הייתי מתעקשת על זה. גם בעיני ההרגל נכון, אבל נשמע שהוא כבר כמעט לגמרי גמול. הייתי נותנת לו להוביל את התהליך ומתעקשת רק במקרה של רגרסיה חמורה.
לצפיה ב-'יש משפט חשוב בהורות'
יש משפט חשוב בהורות
29/05/2018 | 10:41
139
תבחרי את המלחמות שלך.
יש נושאים שעליהם שווה להתעקש ולהכנס לריב עם הילד, ויש נושאים שעדיף לוותר.
בנושא של פיפי לפני השינה, לטעמי לא שווה לריב יום יום.
לצפיה ב-'אני מציעה ולא מכריחה'
אני מציעה ולא מכריחה
30/05/2018 | 12:19
1
111
נראה לי שהילדים שלי בגיל של הקטנים שלך, ואנחנו מתואמות בענייני גמילה :)
כשעשינו את הטיפול עם בן ה-5, ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי את השאלה הזאת בדיוק לגבי בן ה-3.
התשובה שלהם היא שזה כמו מבוגר - אם תשכחי לעשות פיפי לפני השינה, הגוף יאותת לך לקום ולעשות אם יהיה. יש ימים שתעשי פיפי במהלך הלילה וימים שלא. כלומר, ההתרוקנות לפני השינה לא רלוונטית כדי שלא יהיה פספוס בלילה.
גם אני כמוך מנסה להרגיל, אבל אם הוא לא רוצה, לא חייב, ולרוב באמת אם לא עושה לפני השינה יקום מתישהו במהלך הלילה לעשות.
 
לצפיה ב-'אז הינה, כבר יומיים ברצף מפספס '
אז הינה, כבר יומיים ברצף מפספס
31/05/2018 | 13:46
21
לצפיה ב-'עצה גאונית לבנים,'
עצה גאונית לבנים,
30/05/2018 | 18:56
145
שמתי ליד השירותים חבילת מדבקות עגולות זוהרות, אחרי צחצוח שיניים, אני שמה מדבקה על מים השירותים (שתצוף) ואומרת לילד שיפגע בה עם הפיפי ויכניס אותה בפנים  הוא מתלהב, זה הפך למשחק וככה הוא עושה פיפי.....
תנסי!
לצפיה ב-'יש למישהו נסיון גמילה עם זמזם?'
יש למישהו נסיון גמילה עם זמזם?
28/05/2018 | 07:43
10
155
בעבר ניסינו עם אחד הגדולים, עם מעקב והכל ולא היה מוצלח. זה היה לפני כמה שנים.
השבוע התחלנו עם בן 5, ובנתיים נראה שזה עובד. מבחינה טכנית אנחנו יודעים מה לעשות. אבל לא זוכרת לגבי המעקב. מה עושים? האם פשוט מנסים כמה חודשים ורואים האם זה עובד?
לצפיה ב-'עושים מעקב בטבלה'
עושים מעקב בטבלה
29/05/2018 | 10:39
7
82
על כל בוקר יבש שמים מדבקה. אחרי 5 מדבקות ברצף נותנים מתנה קטנה.
אחרי חודש שהוא קם יבש, מסיימים את התהליך.
לצפיה ב-'אז פשוט ממשיכים עד שיש חודש יבש ברצף?'
אז פשוט ממשיכים עד שיש חודש יבש ברצף?
29/05/2018 | 14:30
6
78
מה אם באמצע היה פספוס? הכל מתבטל?
ומהכיוון השני - כמה זמן ממשיכים עד שמבינים שזה לא עובד?
בנתיים כבר יומיים קם יבש (היה בורח כל לילה כמעט), אבל אולי תהיה רגרסיה.
עם אחיו הייתה לי בעיה שזה לא עבד בכלל תקופה ארוכה מאד והוא פשוט סירב להמשיך.
לצפיה ב-'אם היה פספוס'
אם היה פספוס
29/05/2018 | 15:34
5
80
אז מתחילים לספור מחדש.
הכל בגבולות הסביר. אם את רואה שבמשך חודש יש רק יום אחד של פספוס, הייתי מניחה שהוא גמול ומפסיקה.
 
העיקר הוא לראות כמה רצפים של ימים יבשים יש לכם.
כשעשינו את הטיפול במרפאת הרטבה, כל יום יבש היה מדבקה כחולה. אחרי 5 מדבקות כחולות רצופות הייתה מדבקה אדומה. אחרי 2 מדבקות אדומות רצופות הייתה מדבקת זהב. אחרי 2 מדבקות זהב רצופות סיימנו את התהליך.
 
אם אחרי חודש שלם של טיפול לא הצלחתם להגיע למדבקה אדומה, זה כנראה לא עובד.
לצפיה ב-'יש לי בעיה עם השיטה הזאת'
יש לי בעיה עם השיטה הזאת
30/05/2018 | 07:51
1
83
הוא לוקח נורא קשה את עניין הפספוסים.
אם בנוסף לאכזבה שהוא חש מעצמו גם אמנע ממנו מדבקה, נראה לי זה יפגע יותר מאשר יתרום.
כרגע הנטייה שלי היא פשוט לשבח כשזה עובד, ולא לעשות עניין כשיש פספוס. בלי מדבקות ומתנות.
לצפיה ב-'זה עניין של מעקב'
זה עניין של מעקב
30/05/2018 | 10:14
49
הוא יהיה מאד גאה כשיראה שהצליח ליצור רצף של לילות יבשים.
 
הגישה שלך לעניין הפספוסים תכוון את הגישה שלו לעניין.
צריך ללמד אותו שפספוס זה לא סוף העולם.
זה יעזור לו גם בהמשך. ילדים צריכים ללמוד להתמודד גם עם אכזבות.
לצפיה ב-'מה נחשב לכתם קטן?'
מה נחשב לכתם קטן?
03/06/2018 | 06:49
2
30
אם לא הפסיק פיפי אחרי הזמזם אלא רק אחרי השהערנו אותו, אבל כן עצר כך שהיה עוד מה להוציא בשירותים?
זה נחשב להצלחה?
לצפיה ב-'אל תצפי שהוא יתעורר מהזמזם'
אל תצפי שהוא יתעורר מהזמזם
03/06/2018 | 10:42
1
33
הזמזם הוא בשבילך, לא בשבילו. נסי להעיר אותו כמה שיותר מהר אחרי שהזמזם מתחיל לפעול. הוא צריך לקשור את הצורך לפיפי בהתעוררות. לא משנה מאיזו סיבה התעורר.
 
אם הוא הפסיק פיפי אחרי שהערת אותו, זו כבר הצלחה.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
03/06/2018 | 15:51
4
לצפיה ב-'כן, בדיוק סיימנו את התהליך בהצלחה'
כן, בדיוק סיימנו את התהליך בהצלחה
30/05/2018 | 12:15
1
77
גם אצלנו בן 5.
עניין המדבקות - אני עשיתי את המעקב בעצמי ובכלל לא הראיתי לו. קיבלנו טבלה וסימנתי אם בבוקר קם יבש / היה פספוס גדול / כתם קטן.
בתחילת התהליך - השבוע הראשון היה יבש לגמרי, כאילו הבין שיש פה משהו חדש. ואז רגרסיה בדיוק כמו לפני, כמעט כל יום הרטבה מלאה במשך כמה ימים. לפעמים היו ימים של כתם קטן. כלומר, התחיל פיפי, ולמד לעצור ולסיים בשירותים. לאט לאט היו יותר ימים של כתם קטן (שזה מצב מצויין, הדרך שלו ללמוד להפסיק את ההרטבה, עד שהוא לומד לא להתחיל להרטיב בכלל), וגם ימים של יבש לגמרי.
עם הזמן כבר לא היו בכלל הרטבות גדולות, וכל פעם היה יותר יבש מאשר כתם קטן.
כל המעקב - עשיתי אצלי, הוא לא קיבל מדבקות ולא פרסים ולא כלום. פשוט שיבחנו כל פעם שהיה כתם קטן או יבש לגמרי, והמוטיבציה להיות יבש באה לגמרי ממנו. אצלנו הטיפול מוגדר שהסתיים כשיש 3 שבועות רצופים יבשים לגמרי.
לצפיה ב-'תודה על התגובות!'
תודה על התגובות!
30/05/2018 | 13:37
66
כרגע אני נוטה באמת לשמור את המעקב לעצמי
לצפיה ב-''
27/05/2018 | 18:20
6
269
אם מפסיקים ללכת לטיפת חלב, עושים לך משהו? זה חובה ואם מפסיקים אז אוי ואבוי לך? (הילד בן שנתיים ו..)
לצפיה ב-'חחחחח לא!!!'
חחחחח לא!!!
27/05/2018 | 18:53
4
196
ולמה אני צוחקת?חברה קרובה,מאסה בטיפת חלב.ניגשה לחיסונים על פי הנדרש אבל לא הסכימה ,בשום אופן, לשתף פעולה עם האחות שם שנידנדה שעליה להגיע.
באחד הימים היא שיתפה אותי,מבוהלת,ששמעה שאם היא לא תלך ישלחו לה את הרווחה! 
צחקתי מאוד!!!
אז זהו.לא.טיפת חלב זה שירות לקהילה.
יש אמהות שגם בוחרות לא לחסן,למול את ילדיהן.זו הבחירה שלהן.זו זכותן.
אין חובה משפטית,מעוגנת בחוק,שטיפת חלב היא חובה
לצפיה ב-'מצאתי במרשתת,סתם לעיונך'
מצאתי במרשתת,סתם לעיונך
27/05/2018 | 18:59
2
208
לצפיה ב-'אמאלהה זה ממש מלחחץ הסיפור שלה!!'
אמאלהה זה ממש מלחחץ הסיפור שלה!!
28/05/2018 | 14:35
1
143
תודה לאל יש להו רופא ילדים מקסים! אבל זה לא עונה לשאלתי...אם אני לא באה לשם יעשו חי כמו שעשו לה? או אם אבוא אבל באיחור..?
לצפיה ב-'עניתי למעלה'
עניתי למעלה
28/05/2018 | 17:12
102
טיפת חלב היא לא חובה!!!
קראי למעלה ואגב,בשרשור של הגברת ההיא יש מישהי שכותבת והיא מהרווחה.מה שהיא כותבת זהה למה שכתבתי לך למעלה.
לצפיה ב-'לא יודעת איך זה בארץ'
לא יודעת איך זה בארץ
27/05/2018 | 19:50
172
אבל בגדול אצלנו ילדים לא מחוסנים אינם רשאים ללמוד בבתי ספר ציבוריים, וטוב שכך. יש עדיין דרכים לתחמן את המערכת אבל נדמה לי שהולכים לשים לכך סוף, וכאמור, טוב שכך.
לצפיה ב-'מכירה משפחה שאיום הרווחה ריחף מעליהם'
מכירה משפחה שאיום הרווחה ריחף מעליהם
02/06/2018 | 20:58
74
לא זוכרת אפילו אם בפועל היה ביקור או לא - ככה או ככה זה היה בולשיט חסר בסיס ובזבוז זמן כסף ומשאבים אם אכן נעשה משהו בדיון (אפילו ברמה החד פעמית)
לצפיה ב-'בת שנתיים פלוס - קשיים אדירים בהלבשה בבוקר'
בת שנתיים פלוס - קשיים אדירים בהלבשה בבוקר
27/05/2018 | 07:16
10
204
שלום
מקווה שהגעתי למקום הנכון כי אני כבר מיואשת.
בתקופה האחרונה אנו חווים קשיים אדירים בכל הנוגע להתארגנות בבוקר לגן. זה התחיל כשמזג האוויר השתנה וצריך ללכת עם סנדלים ומכנס קצר. הילדה פשוט לא מוכנה לנעול סנדלים ו/או ללבוש מכנסיים קצרים. היא צורחת, מושכת את המכנס, מתלוננת שמפריע לה אבל לא מסבירה מה בדיוק מה, מנסה להוריד בכוח. היא דורשת שילבישו אותה בטייץ ארוך, גרביים ונעליים בחום הנוראי הזה. אגב הטייצים הארוכים כן כבר קטנים עליה (ואין גם איפה לקנות כבר כאלה בקיץ) ולוחצים לה אך פה היא לא בוכה ולא מתעקשת.
אני מנסה להבין איפה הבעיה? מה מפריע לה? מה מציק? למה הבכי ההיסטרי הזה סביב סנדלים ומכנס קצר?
עם שמלות מידי פעם אין לה בעיה ללכת ואז הרגליים חשופות, כך שהבעיה היא לא חשיפת הרגליים. בבית היא אוהבת ללכת הרבה פעמים בלי מכנסיים בכלל. עם חולצה קצרה אין לה שום בעיה.
אפילו לקחתי אותה לחנות נעליים כדי שתראה סנדלים נוספים ואולי תבחר משהו שהיא אוהבת והיא לא מוכנה. ניסינו כבר כל כך הרבה סוגי מכנסיים קצרים.
כל בוקר הפך לגהנום, בכי וצרחות.
מה לעשות?? לוותר ושתלך עם מה שהיא רוצה אפילו שזה לא תואם בכלל את מזג האוויר ולא מתאים למידות שלה או להתעקש עד שהיא תפנים גם אם זה אומר בכי נוראי ועצבים כל בוקר?
לצפיה ב-'לוותר'
לוותר
27/05/2018 | 08:34
141
היא לא הילדה הראשונה ולא האחרונה שמתעקשת על לבוש שלא תואם את מזג האוויר.
אני חושבת שכל עוד היא לא מתעקשת ללבוש בגדי פוטר עבים, המאבק מיותר וסתם מכניס אותך ואותה לסטרס בבוקר.
 
סביר להניח שרוב היום היא במזגן, כך שעניין החום הנוראי הוא פחות נוראי ממה שאת מרגישה. למעשה אני עדיין שולחת את הבת שלי (גן חובה) עם מכנסיים ארוכים או מכנסי 3/4, כי במזגן ממש קר.
לגבי מכנסיים ארוכים בחנויות, אני לא יודעת אם יש במידה שלה, אבל בפוקס יש עדיין מכנסיים ארוכים במידות גדולות יותר ואולי שווה לבדוק גם בקארטרס.
לצפיה ב-'לוותר'
לוותר
27/05/2018 | 11:39
113
לקנות ערימה יפה של שמלות פשוטות ולשלוח אותם עם שמלה ונעלים אם זה מה שהיא מסכימה.
לחפש ברשת טייצים 3/4 לרכישה במידה שלה - יש גם עכשיו.
להגיד לה שצריך נעלים חדשות ולתת לה לבחור - מבין כמה סוגים שאתם מסכימים עליהם (למשל נעלי בד סגורות או נעלי בובה). אפשר לפי תמונות ברשת.
חבל על העצבים שלך.
דרך אגב, לא כתבת אם ניסית טייצים קצרים, אם לא, כדאי. מאוד נוח.
לצפיה ב-'לוותר איפה שאפשר'
לוותר איפה שאפשר
27/05/2018 | 12:55
98
עם הגדול שלי זה היה בדיוק כמו שאת מתארת בגיל הזה. כל מעבר עונה היה כרוך בהרבה בכי וקושי להסתגל לשינוי.
אנחנו ויתרנו איפה שהיה אפשר.
את יכולה לשלוח בתיק לגן בגדים קצרים ולבקש מהצוות להציע לה להחליף- הרבה פעמים כשהם רואים את כל הילדים זה יותר קל להם.
ותתני לה להתנסות בבגדים הקצרים כשאת לא בלחץ- להציע לה אחר הצהריים לבחור ולהחליף. בסופשבוע.
אצלנו זה מה שעזר ולרוב תוך חודש זה הסתדר ו"עברנו" עונה.
לצפיה ב-'לגבי סנדלים'
לגבי סנדלים
27/05/2018 | 12:56
118
הבן שלי, אמנם יותר גדול (בן 6.5) אבל לא מוכן כבר קיץ שני לנעול סנדלים.
אצלו זה מסיבות אחרות - כי הוא רוצה לשחק כדורגל (וגם לדעתי זה נותן לו תחושה יותר יציבה כשמטפס על סולמות, חבלים וכדו').
הוא עוד אף פעם לא התלונן שחם לו.
וגם - תחשבי על זה שהרבה מבוגרים לא נועלים סנדלים בכלל. 
בקיצור - לא נראה לי ששווה את המלחמה.
אבל כמובן כדאי לקנות גרביים דקות.
יש גם גרביים קצרות (קרסוליות - כלומר שמתלבשות רק על כף הרגל). אני אישית לא אוהבת את זה, וגם ניסיתי עם הבן שלי והוא לא אהב אותם. אז אם את קונה כאלה כדי לנסות - תיקני קצת בהתחלה - כדי שתיראי קודם שהיא מסכימה לגרוב אותם.
לצפיה ב-'בלת"ק...'
בלת"ק...
27/05/2018 | 16:53
89
לוותר.ביג דיל שחם.חוץ מזה מכנסיים ארוכים "ישמרו" על הרגליים הקטנות שלה מחבלות.
לה לא חם ברגליים!
אצלי הילדים התקשו לקבל שינויים בבגדים,במעבר מעונה לעונה,כמעט עד גיל 4.חושבת שגם אצלך זה יחלוף.לדעתי זה משהו שהוא מאפיין גיל.
מה שכן,כן מציעה לך שתבחרו יחד בגדים בערב,הניחו אותם עם הנעליים ביחד,בסלון ובבוקר לא תתעסקו בעניין.
טייצים ארוכים אפשר למצוא.נסי בפוקס או זברה ואת יכולה לבקש שאם אין על המדף שיוציאו לך כמה זוגות מהמחסן.
נסי אולי לבקש מחברות.יש לי טייצים של הבת שלי והייתי מעבירה לך בשמחה רק שלא יודעת אם אנחנו קרובות פיזית ומה המידה.
בהצלחה!!!
זה לא עניין שצריך לעשות סביבו עניין
לצפיה ב-'בית הספר של הילדים שלי'
בית הספר של הילדים שלי
27/05/2018 | 19:46
1
149
אוסר לבוא עם סנדלים כי הן מסוכנות יותר. כך למדתי שלילדים כלל לא מפריע להיות עם נעליים וגרביים גם בקיץ החם. מה שכן, תקפידי שהגרביים לא יהיו מכותנה אלא משהו שכתוב עליו שהוא מנדף זיעה.
 
לגבי גרביונים לוחצים - זה לא. מכנסיים לוחצות עלולים לגרום לכאבי בטן ולכן הייתי מפנה את כל מה שקטן מהארון שלה. לדעתי טייצים זה לא אידיאלי לקיץ, אבל מכנסיים ארוכות מבד קל שאינן צמודות הן כן פתרון טוב שגם מגן על העור מהשמש. 
אם אין בארץ נסי לראות באתרים בחו״ל.
 
לצפיה ב-'הבן שלי הרבה יותר גדול '
הבן שלי הרבה יותר גדול
28/05/2018 | 12:03
127
בן 5.5 - ולא נועל סנדלים בכלל. בכלל. כבר מגיל 3.5. סבתא קנתה לו זוג חדש השנה למרות שאמרתי שאין צורך. והוא לא ננעל ולו פעם אחת. והוא גם אוהב גרביים עבים. ולפעמים ישן בפיז'מה ארוכה. ובאופן כללי הרבה יותר אוהב להיות עטוף מהאחיות שלו. אני לא מתערבת לילדים בבחירות הלבוש שלהם.
לבת שלי (בת 7) תמיד חם וברגע שהיא יכולה היא הולכת עם לבוש מינימלי. גם כשאני עוד עם מעיל וצעיף. למדתי לשים לה בתיק סווטשרט ולשחרר.
והקטנה שלי (תכף בת 4) מתקלחת במים קרים. ממש קרים. אפילו עכשיו הם מרגישים לי קפואים. שאר הבית מתקלח במים חמים. זה הגוף שלה וככה היא מעדיפה.
רק לפיצית עוד אין העדפות (חצי שנה), ואני מלבישה אותה לפי ראות עיניי.
לצפיה ב-'אני זורמת איתם'
אני זורמת איתם
31/05/2018 | 11:35
2
63
אפילו אם הוא רוצה ללכת למעון מחופש. בוחרת את המלחמות שלי
 
 
לצפיה ב-'כמו בתי'
כמו בתי
01/06/2018 | 20:20
1
59
כשהתחילו השינויים בשום אופן לא אצתה סנדל
דיברתי איתה המון ומורתה דברה איתה ואז הלכתי איתה היא בחרה סנדל בצבע שהיא אוהבת אדום כמובן והיא אהבה אותה והסכמנו לשים את הנעליים בקופסה היה מאוד מתיש
היום היא עם שמלות וסנדלים טייץ מאוד קצר מתחת לשמלה וזהו
לצפיה ב-''
02/06/2018 | 20:51
7
לצפיה ב-'הצילו. התקלקלה לנו התינוקת....'
הצילו. התקלקלה לנו התינוקת....
24/05/2018 | 19:42
9
247
שלום לכולם. זקוקים לעזרה:

הקטנה שלנו בת שנה וחודשיים. 
עד בערך גיל שנה וקצת היתה נהדרת וקלה לתיפעול  :)
1) אכלה מגוון ויפה ללא בעיות כל דבר. 
2) נרדמה בקלות ולבדה למשך לילות שלמים. 
3) במקרה והיתה בלחץ או התעוררה באמצע הלילה - מוצץ לפה והיא היתה נרגעת וחוזרת לישון. והיא היתה בשימחה שמה לעצמה את המוצץ בפה במהלך הלילה כדי להירדם אם התעוררה.
ואז עברו עליה שבועיים קשים עם חיסון גיל שנה + צמיחת מלא שיניים + פטריה בפה ווירוס בפה.... קיצר - קירקס שלם של אומללות הלך לה שם...
תוך שבועיים היא החלימה, אבל מאז, כבר כחודש, אף אחד מהדברים שמעל לא חזר להיות כמו שהיה:
1) בבית היא כבר לא אוכלת כראוי. (בגן אוכלת בסדר) 
2) אולי גם מכיוון שהיא לא אוכלת כל כך טוב אז היא מתעוררת כל לילה באופן קבוע פעמיים או יותר (בשעות די קבועות) כדי לאכול מבקבוק וללא הבקבוק היא לא חוזרת לישון. והכמות שהיא אוכלת בכל לילה (סה"כ) היא כ200מ"ל ואף יותר. 
3) היא כבר לא מוכנה לקחת מוצץ. לא בא לה. אז גם אם המוצץ שהיה מקל עליה את ההירדמות באמצע הלילה - עכשיו כבר לא רלוונטי.
אז עכשיו היא תלוית בקבוק בלילה ואנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו בריגרסיה גדולה.
נשמח לעזרה!
לצפיה ב-'הבת שלי באותו גיל כמעט '
הבת שלי באותו גיל כמעט
25/05/2018 | 19:02
2
166
אין מצב מבחינתה לא לאכול באמצע הלילה, קשה לי עם זה אבל זורמת כי זה הצורך שלה ועובדה שאחרי הבקבוק היא לרוב ישנה ממש טוב.
 
הבת שלך אחרי מחלה ויחד עם השיניים כנראה זה מה שהיא זקוקה לו כרגע, הייתי זורמת ולאט לאט מדללת את כמות התמ"ל במים עד שכבר לא תרצה.
לצפיה ב-'לא הבנתי...'
לא הבנתי...
25/05/2018 | 21:50
1
121

היי פרפרים. תודה על התגובה :) לא ידעתי אם הילדה שלי היא פעוטה או תינוקת אז הימרתי על שני הפורומים P-:

קודם כל - הילדה שלי כבר יותר מחודש אחרי מחלה ושיניים. אני לא חושב שיש קשר כבר. זה מאד מאחורינו. 

דבר שני - אומנם כבר ניתקלתי ברעיון הדילול אבל אני לא מבין פה משהו - בסוף, כשנשאר עם מים בלבד - אז היא תתעורר כל לילה בשביל מים, לא? מה עשינו בזה? המטרה שתישתן רצוף. 

ואצלי היא כל פעם שותה כמות אחרת, אבל בד"כ לא מעט. אז אם היא צריכה את השתייה, איך לדלל אמור לעזור לדעתך?
לצפיה ב-'הכוונה לדלל את כמות האבקה מול המים'
הכוונה לדלל את כמות האבקה מול המים
26/05/2018 | 03:58
100
ואז זה פחות טעים להם.
עושים את זה לאט לאט עד שהם כבר לא רוצים.
 
אני בדיעה של לזרום ושתבין, שהכי מתבאסת להתעורר לפנות בוקר לבקבוק הארור הזה אבל אין מצב כרגע בלי ורק נותר לי להשלים.
לצפיה ב-'גידול ילדים הוא מסע'
גידול ילדים הוא מסע
26/05/2018 | 10:08
5
131
לא מתפעלים בובה.
יש לכם ילדונת קטנטנה שעוד תעשה קפיצות התפתחויות כאלו ואחרות,שעוד תצמיח שיניים ועוד ועוד.
ממליצה על סבלנות.
כן לא ישנים בלילה ואין ילדים "מהממים" שהם 100% "נוחים" להוריהם ולכן הסבלנות והערנות לצרכיה חשובים כל כך.
הבן שלי לגם בקבוק עד גיל 4 ושני הילדים שלי ישנו לילה שלם רק מגיל 3.לא כיף אבל זה היה הצורך שלהם ואני שם עבורם.
אפשר "לתפעל ילד לפי הספר".
אני לא בעניין.
אני בעד להיות קשובים לצרכים של הילד ולפעול בהתאם אליהם.
בסופו של יום,כל הילדים נגמלים מבקבוק,מוצץ,טיטול,ישנים לילה שלם וגדלים.
בריאות פיזית ונפשית היא המפתח.
בהצלחה
לצפיה ב-'השאלה אם אלה צרכים או צרכים או הרגלים מגונים ומיותרים....'
השאלה אם אלה צרכים או צרכים או הרגלים מגונים ומיותרים....
27/05/2018 | 12:37
4
94
הילדה לא היתה צריכה לקום אפילו פעם אחת בלילה במשך כמה חודשים.
ואז נהיתה חולה, התרגלה לקבל בקבוק (מכיוון שבשבועיים מחלה היא לא אכלה או שתתה מספיק במהלך היום) ומאז היא בוכה לבקבוק. 
האם היא באמת צריכה אותו ולכן כדאי להמשיך לתת לה (כי הרי היא שותה הרבה במהלך הלילה) או שמה זו התרגלות מהתנהלות שלנו ההורים שנועדה להתמודד עם המחלה אבל עכשיו אין צורך בהרגל הזה?
ואם היא צריכה לאכול או לשתות?
כי נניח ניסינו לדלל לה את המטרה לילה אחד ואז היא רצתה יותר מהמשקה המדולל....

אם ההרגל מיותר והיא לא צריכה שתייה אלא היא רק לא רגילה לישון בלעדיה אז חבל שההורים של הקטנה לא ישנו כמו שצריך במשך שנים.  הרי ככל שאנחנו יוצאים מתוך הנחה שהיא "זקוקה" לבקבוק אז אנחנו מחזקים אצלה את הצורך הזה למשך יותר ויותר זמן. 
ואם היא אכן צריכה את הבקבוק אז נו... תפאדל.... נחיה עם זה ונהיה תחת "רחמיה" :)
לצפיה ב-'אני חושבת '
אני חושבת
27/05/2018 | 16:23
1
92
שהבקבוק החליף אצלה את המוצץ.
וכן, הרבה פעמים יש רגרסיה, בטח במצב של מתקפה כוללת על תינוקת קטנה שההורים שלה מנסים לעזור לה בכל דרך.
תנסה לחפש 'תינוק שותה מים בלילה' בגוגל ותמצא נחמת טיפשים....

אם היא ישנה נהדר בלי הבקבוק, תוכל לחזור לישון בלעדיו, אבל תצטרכו להתעקש, להיות עקביים, ולא לישון כמה ימים כדי שהיא תבין שאין בקבוק יותר.
לצפיה ב-'ומה דעתך על רעיון הדילול העיקבי?'
ומה דעתך על רעיון הדילול העיקבי?
27/05/2018 | 16:59
85
הרעיון של לשים לה פחות ופחות מטרנה במים?
הרעיון הזה מוכר לך?

ובתהליך הזה של לא לתת לה בקבוק זה אומר להשאיר אותה צורחת בחדר דקות ארוכות עד שתבכה את עצמה לישון או משהו?
כי זה מה שיקרה. בין אם אנחנו יושבים לידה ומנסים לשווא להרגיעה ובין אם אנחנו בחדר שלנו מנסים להתעלם מקריעת הלב. 
ובגדול אנחנו נגד להשאיר תינוק לבכות במיטה. גם מחשש שהיא תפתח אסוצייציות שליליות למיטה ולתהליך השינה בכלל, וגם כדי לא לתת לה תחושה שאנחנו לא שומרים עליה. 
לצפיה ב-''
27/05/2018 | 16:44
1
91
ראשית,אתה משעשע בניסוחים.שאפו!
ולעניין,אני מאמינה ברווחת הילדים,בקצב שלהם,בסבלנות עד אין קץ.
אני גם מאמינה שבסוף הדרך הכל מסתדר.
כן,אפשר קיצורי דרך אבל למה למהר?
כווווולם נגמלים מההההההכל.
אולי....נסו לתת יותר לפני השינה?כמות גדולה יותר שתאפשר לה שובע?
אל חשש.זה יסתיים.מבטיחה!!!מתי?לא יודעת.
הבת שלי סיימה עם בקבוקים בגיל שנתיים והבן שלי אמר שזהו בגיל 4.
אגב,בדיוק אותו הדבר עם טיטול ומוצץ.
טיטול ראו בגן "בעלי" תחתונים וביקשו גם-גמילה של שנייה ומוצץ כשאמרו שהם בוגרים ולא רוצים-זרקנו.שנייה ורבע ונגמר.
הילדים יודעים היטב מה הצרכים שלהם,מה נקודות החולשה שלנו,ההורים ושוב,אני מחזיקה בדעה שאם זה לא מסכן חיים-הכל מתקבל!
אתם תחליטו אם אתם קובעים בהתאם לסדר יומכם,העדיפות שלכם,רווחתכם וכיו"ב עם התחשבות בצרכיי הקטנה או לאו
שבוע טוב!
 
לצפיה ב-'אני לא משאירה תינוק צורח במיטה'
אני לא משאירה תינוק צורח במיטה
27/05/2018 | 20:10
120
אבל הגעתי למצב שהבן שלי שותה המוןןן מים במהלך הלילה (ולא מצמא, רק מהרגל).
אין לי עצה איך להילחם בזה, כי לא עשיתי את זה בעצמי. גם אצלי זה התחיל סביב שיניים/מחלה/שינוי כלשהו בשגרה, ומילד שהיה מתעורר פעם (ולפעמים פעמיים) בלילה, קיבלתי ילד שמתעורר איזה 4 פעמים בלילה (וחייבים גם להחליף לו טיטול מתישהוא).
אני כאמא לא גומלת אקטיבית מכלום (חוץ מחיתולים). בתי בת השבע עדיין קשורה בכל נימי נפשה לבובה שאיתה מגיל שנתיים, בהרבה ארוחות שישי היא יושבת איתנו בשולחן, וממש קשה לה להירדם בלעדיה. היא גאה בה, מספרת עליה לחברים, ומקבלת ממני שדר שזה בסדר גמור.
אבל באיזשהוא שלב כשהיא התביישה שיראו אותה עם בקבוק של קטנים והרגשתי את האמביוולנטיות שלה, ניצלתי את זה לשדל אותה לוותר עליו לגמרי, וזה עבר מאד בקלות, ממש תוך יום או יומיים.
לצפיה ב-'נעים מאוד'
נעים מאוד
24/05/2018 | 09:24
6
270
אני חלבM, אימא טרייה לתינוק מקסים, שכמעט בן שנה.
הייתה שנה חלומית בבית יחד, ועכשיו הגיע הזמן לגן.
הבטן מתהפכת לי. חוששת שלא יקבל מספיק תשומת לב,
שלא מספיק יתלהבו מדברים חדשים שהוא עושה,
שיהיה לו קשה להירדם, כי גם בבית לא נרדם עצמאית.
אשמח לחכמת ההמונים, איך מקלים עליו?
טיפים לכניסה לגן מניסיונכן יתקבלו בברכה.
לצפיה ב-'הממ...'
הממ...
26/05/2018 | 18:20
1
109
קשה.את שנה,אני הייתי כמעט 3.
לבחור לו מעון הכי טוב שתמצאי (שוחחי עם אמהות,בדקי על פי האינטואיציה האמהית שלך,גשי לראות,אל תתביישי לשאול טריליון שאלות עד שתחושי בטוחה),חפשי משהו לא עם המונים של תינוקות,שיש בו מה שחשוב לך(ניקיון,תזונה,צורת שינה-מזרן,לול וכיו"ב).
הפיצי יסתגל .
אם הצוות מנוסה ורגיש הוא ידע לאפשר לו,בזמן ובדרך שלו.
צוות יודע להרדים ילדים גם על הידיים אם צריך.
מוצץ שלו,טיטול או שמיכה שהוא אוהב,עם הריח שלו מהבית,יכולים להגיע איתו למעון,בכל בוקר
ולדעתי הכי חשוב הוא שאת,אמא שלו שיודעת מה הכי טוב עבורו,תאמרי,תבקשי,תשאלי,תרגישי בטוחה שיש שם מי שנמצא בשבילו.
ו....לא "להרדם בשמירה".גם כשחשים בטוחים אני תמיד בעד להיות עם היד על הדופק.
בהצלחה
שבוע טוב.
לצפיה ב-'תודה על החיבוק רותם'
תודה על החיבוק רותם
28/05/2018 | 20:23
33
בדקתי לפחות 20 גנים ובכל מקום היו מינוסים לא קטנים בכלל.
ותודה על הטיפ האחרון. הוא נראה לי חשוב מכול.
לצפיה ב-'מנסיוני כגננת- לעשות את זה בצורה הדרגתית, להראות שאת סומכת'
מנסיוני כגננת- לעשות את זה בצורה הדרגתית, להראות שאת סומכת
27/05/2018 | 04:50
2
104
על הצוות בגן ולנשום עמוק.
לפעמים זה הולך בקלות ולפעמים לא, לפעמים זה נדמה כאילו הוא לא שם עלייך ונהנה שם בגן ואז פתאום ירד האסימון אחרי כמה ימים ולפעמים- זה יהיה סיפור אהבה מהפעם הראשונה.
 
אין ספק שזה לא כמו 1 על 1 או כמו אם וילדה אבל בטוחה שבחרת את המסגרת המתאימה ביותר ושיהיה לו כיף ונעים.
 
בתור גננת יכולה להעיד שהרבה פעמים דווקא בגן ישנים יותר טוב מאשר בבית. בד"כ הגננת והסייעות יושבות ליד הילדים שזקוקים לעזרה, מלטפות וכו'. הילדים יותר עייפים מאשר בבית כי יש חשיפה להמון גירויים אז בד"כ נרדמים מהר.
לצפיה ב-'היום נרדם בפעם הראשונה בגן'
היום נרדם בפעם הראשונה בגן
28/05/2018 | 20:24
1
57
ועדיין הבכי הזה גומר אותי
לצפיה ב-'מבינה אותך כל כך '
מבינה אותך כל כך
29/05/2018 | 03:50
13
לצפיה ב-'נעים מאוד'
נעים מאוד
31/05/2018 | 11:39
22
גם לי יש תינוק כמעט בן שנה אבל שלי נכנס למעון בגיל 4 חודשים בגלל מצבי הבריאותי והיה לי כל כך קשה אז אני יכולה לדמיין איך זה אחרי שנה
 
אבל זה הילד הרביעי שלי ואני יכולה להגיד לך בוודאות שהם מתרגלים מאוד מהר ומהר מאוד יש להם סדר יום שם
 
לצפיה ב-'כוכב השבוע'
כוכב השבוע
21/05/2018 | 09:19
5
243
יש אצל הבן שלי בגן משהו שנקרא "כוכב השבוע".
במסגרת זה אני צריכה להביא איזושהי פעילות (שהילד מעביר עם הגננת - אני לא נוכחת במקום).
אני כ"כ חסרת יצירתיות...
יש למישהי רעיון מה אפשר לעשות לגילאי 3-4.
תודה
לצפיה ב-'בינגו'
בינגו
21/05/2018 | 09:48
2
143
חשבתי על אופציה לעשות בינגו עם תמונות.
הבעיה היא שבגיל הזה נראה לי בעייתי משחק שיש בו מנצח.
יש דרך לשחק בינגו בלי שיש מנצח???
לצפיה ב-'כן, לשחק עד שכולם ממלאים את הלוחות שלהם '
כן, לשחק עד שכולם ממלאים את הלוחות שלהם
21/05/2018 | 23:41
1
120
לוקח זמן אבל ככה כולם מנצחים ומעודדים אחד את השני.
לצפיה ב-'נכון - כמה פשוט - תודה '
נכון - כמה פשוט - תודה
22/05/2018 | 08:26
14
לצפיה ב-'רעיונות'
רעיונות
21/05/2018 | 15:42
1
159
אפשר להקריא סיפור באופן מומחז, ככה שיש כמה תפקידים לילדים.

משחקים של פעם -
לנשוף צמר גפן
ביצה על כפית
ללכת בזוג כשהרגלים קשורות
עיטוף בנייר טואלט
משחק הכסאות

יצירה -
לצבוע דף שהדפסת מראש לפי איזשהוא נושא (אפשר אחד לבנים ואחד לבנות, אישית לא מתה על זה)
מדבקות
להכין מתקן לעטים מגלילי נייר טואלט
להכין אחת מהיצירות בספר גלילונה (להיט אצלי) ולצבוע

לצפיה ב-'תודה על הרעיונות '
תודה על הרעיונות
22/05/2018 | 08:28
100
אני לא  מכירה את הספר גלילונה - הסתכלתי עכשיו באינטרנט וזה נראה ממש מקסים.
אני אחפש אותו בחנות.
תודה
 
לצפיה ב-'לאירית - למה קבלה רגשית חשובה יותר מתפריט'
לאירית - למה קבלה רגשית חשובה יותר מתפריט
19/05/2018 | 15:35
16
323
מסבירה את דבריי מהשרשור למטה.
את כותבת שהילדה שלך בת ה-7 שוקלת כמו שאת שקלת בגיל 15 (והיית רזה).
הבת שלי שגם היא בת 7, די רזה, ובערך 1.35, שוקלת 24 ק"ג. אני שקלתי בגיל 15 כ-50 ק"ג. גם אם ישנן סטיות לכאן ולכאן, את מתארת עודף משקל משמעותי.

לא כתבתי לך שום דבר לגבי תזונה וספורט כי אני בטוחה שאת יודעת את העצות, ובגלל שאני יודעת שאת מלווה בגורמים מקצועיים.

עודף משקל שכזה ייקח הרבה זמן להוריד, גם אם תתחילי במשטר קשוח מאד ממש ברגע זה. נדרש שינוי מעמיק ונרחב, ושינוי מסוג זה בחייו של ילד דורש שינוי משפחתי מקיף.

אני מאמינה שאת צריכה לעבור שינוי רגשי, כי דרכך הוא עשוי להיטמע גם בבת שלך. אני לא מסכימה עם המחשבה שכולם *כולם* יכולים להיות רזים ותואמי החזון ה'אופטימלי' בדיוק באותה מידה שאני לא מסכימה עם המחשבה שכל הילדים יכולים תמיד להוציא ציון 100.

לשיטתה של דנה - מה הבעיה? הושיבי נא את הילד במשך כך וכך זמן מדי יום, למדי אותו מתמטיקה/אנגלית והסטוריה, והוא בוודאות ישיג ציון 100.
ובכן, יש הרבה הורים שעושים כמיטב יכולתם, יושבים עם הילד, רוכשים עבורו שיעורים פרטיים - ובכל זאת במבחנים הציונים הם 65-70.

אז מה? הם כשלו כהורים? הילד כשלון? האם *כל* מי שהוא חלש בלימודים זה כי הוא עצלן? (לא מדברת על בעיה מאובחנת, אלא על ילד 'רגיל') האם כל מי שדמן זה כי הוא עצלן?

פשוט שומן הוא נראה לעין ולכולם קל לדקלם את המנטרות הנכונות (תרוץ שעה ביום ותאכל הרבה חסה, ובלי פחמימות ריקות בבקשה), אבל לא כל קושי בחייו של כל ילד פתיר באמצעות המנטרות האלה, ולא כל הורה מיישם אותן לפי הספר, ובכלל, בני האדם הם מאד שונים ומגוונים, ומשפחות שונות זו מזו.

אני מאמינה שאם תוכלי לקבל את הבת שלך באמת יהיה לה קל יותר לקבל את עצמה, בין אם תצליח בהמשך לרדת את הקילוגרמים המיותרים ובין אם לאו, וזה מפתח לאושרה - כילדה וגם כמבוגרת.
לכן הייתי עכשיו משקיעה את מירב מאמציי בקבלה. גם שלה וגם של עצמי. קבלת המצב כמות שהוא *כרגע*.
אני מאחל לך נחת רבה יותר בגידול שלה, והצלחה גם במסע הרגשי וגם במסע הפיזי.
לצפיה ב-'לו קראת את ההודעות'
לו קראת את ההודעות
20/05/2018 | 01:36
222
הקודמות של אורית, כמוני, היית רואה שההודעות נכתבות על פני תקופה ארוכה, ללא שינוי. כנראה בכל זאת אין לה הבנה גדולה בתזונה, לכן לא חסכתי בפרטים. בנוסף, גם אצל תזונאיות אין תמיד את ההבנה כמה חיטה לא מלאה לא בריאה.
 
לא כל ילד צריך להיות רזה. אבל כל ילד צריך ויכול (אם אין בעיה הורמונלית או רפואית אחרת) להיות בטווח נורמלי, או רק מעט מעל. לא כל ילד יקבל 100 אם ילמד, אבל כל ילד אם ילמד (ואין לו בעיות למידה) יקבל ציון עובר. הילדה לא צריכה להיות רזה מקל, אבל צריכה ויכולה לקבל "ציון עובר" במשקל. 
המשקל של הילדה מאוד גבוה, וזה פשוט לא בריא. הילדה עדיין בגיל שההורים די שולטים על מה שהיא אוכלת, וצריך לא לפספס את השלב הזה. 
 
חוץ מזה, ממש לא ברור לי מדוע פתחת הודעה חדשה ולא שרשרת שם, שני שרשורים למטה. אם כל אחד יפתח הודעה חדשה כי נראה לו שהדברים שהוא אומר כאלו עקרוניים וחשובים, כל המשמעות של שרשור, שעליהם הפורומים בנויים, תעלם. 
לצפיה ב-'ועוד משהו'
ועוד משהו
20/05/2018 | 06:47
13
201
לא כתבת בהודעה הארוכה הזו שלך מדוע את מעיזה לכתוב לאם שהיא חושבת שהבת שלה לא מהממת? בפעם הבאה כשאת תבואי להתלונן על דבר זה או אחר אצל הילדים שלך, את רוצה שיכתבו לך שאת לא מתה עליהם? כי יש להם בעיה? וכדאי שתקחי טיפול נפשי כדי להבין שכך הם הילדים שלך ואת אמורה לאהוב אותם כמו שהם? וכל זאת לאחר שפירטת כמה הם מהממים בעינייך. 
 
הרי אני הגבתי להודעה המזעזעת הזו שלך, ובהודעה אחרת בלי קשר פירטתי לה על תזונה בריאה (דבר שבהחלט יש בו צורך, ומי שקרא הודעות קודמות מבין). 
בתגובה שלך עכשיו, שטרחת לפתוח עבורה שרשור חדיש חדש, את מזכירה את הדברים שכתבתי בהודעה על התזונה, כדי להצדיק לכאורה את הדברים שאת כתבת, למרות שאין שום קשר. 
 
במקומך, הייתי מתנצלת על הדברים הכל כך לא במקום שכתבת. 
 
לצפיה ב-'ושאת כתבת לאין אריות כאלה שהיא מרעיבה את ילדיה '
ושאת כתבת לאין אריות כאלה שהיא מרעיבה את ילדיה
20/05/2018 | 07:39
206
זה יותר רגיש וטוב ?
ולא טרחת להסביר ברגישות ואמפתיה בשרשור חדש כמו אין אריות
אז בואי (סלנג ישראלי שייתכן שאמרקקיות לא מבינות ) .
לצפיה ב-'אני רק שאלה...'
אני רק שאלה...
20/05/2018 | 07:44
175
דנה,את לוחמנית.זה לא מעייף?
אנחנו בפורום במרשתת,על כל המשתמע מכך.
דברים מוקלדים יכולים להקרא בטריליון דרכים אבל הכתיבה שלך אינה משתמעת לשתי פנים.היא נחרצת ומלאה ארס .
קצת אמפטיה לאחר!!!
עצות טובות אפשר לתת בנימוס ובנחת ולא לתקוף!!!
חג שמח.
לצפיה ב-'הבנת הנקרא'
הבנת הנקרא
20/05/2018 | 10:56
10
209
א. כתבתי. היא חושבת שהיא מהממת - פרט למשקל. ואני מעודדת אותה לקבל את המשקל של בתה כדי לסייע לה ליצור דימוי גוף בריא.

ב. מנין לך אם אני בטיפול או לא.

ג. בראשית דבריי, ממש בשורה הראשונה, התנצלתי.
אני יודעת היטב שהדברים קשים. אני זוכרת הודעה של אירית כשבתה היתה בת 5. אם בשנתיים הילדה טרם רזתה, ונניח שאופטימלית לא תגיע לטווח התקין לפחות במשך שנתיים נוספות, כדאי לעשות מאמץ רגשי גדול. הרי גם היכולת שלנו לטעת בילדינו בסיס רגשי יציב וטוב היא מוגבלת. ולטעמי לא פחות חשובה.

ד. מתעלמת מכל הארס והרעל. לא ארד לרמתך.
לצפיה ב-'את כתבת'
את כתבת
20/05/2018 | 22:26
3
181
את לא חושבת שהילדה מהממת, את חושבת שהיא תהיה מהממת אחרי שתרזה. וזה אחרי שהאמא מפרטת כמה היא אוהבת את הבת המהממת שלה.
ההתנצלות צריכה להגיע אחרי שאת מבינה איזה דבר מזעזע כתבת, ועוד במיוחד כמנהלת פורום. 
נורא.
 
לצפיה ב-'לא נכון. האמא לא אוהבת את המשמנים הנשפכים'
לא נכון. האמא לא אוהבת את המשמנים הנשפכים
22/05/2018 | 00:50
2
155
לא את המידות הגדולות
לא את ההצקות והעלבונות
לא את תחושת האשמה שלה כאמא על כך שהבת שלה שמנה.
היא חושבת שהבת שלה מהממת *פרט* לעניין השומן.

וזו בעיה. בעיני זו בעיה יותר גדולה מהשומן עצמו. חוסר קבלה הורי הוא בעל השלכות מרחיקות לכת.
ולא, השומן הוא לא איזה משהו טכני כמו שאת מתייחסת אליו. יש לו מקור רגשי סבוך שהאם והבת לכודות בו.
לטעמי נכון לטפל באספקט הנפשי באופן מעמיק ככל הניתן, כי הוא קריטי. אירית כותבת פה כבר הרבה זמן, ותמיד על כך שהבת שלה שמנה. זה כואב לה מאד וזה לא משתנה. אני חושבת שהיא זקוקה לעזרה של איש מקצוע. אני חושבת שהיא אמא טובה, ושלא כל דבר שקשה לילד - פתיר על ידי ההורה.

יש ילדים שלא עוברים מבחנים גם כשמממנים להם שיעורים פרטיים בהון תועפות. אז גם זה כשלון של ההורה?
כל מי שלא נכנס בתכתיבים החברתיים הוא כשלון?

אני לא מסכימה עם זה. יש הרבה צורות לחיות. ויש אנשים שמנים/מכוערים/בעלי פגם פיזי/גרושים/יתומים ועוד ועוד ועוד ועוד שמוצאים את מקומם בעולם.

ברור שעדיף להיות צעיר, בריא ועשיר.
אבל לא כולם ככה.
ואם הבת של אירית תישאר שמנה - מה עדיף לה -
להישאר שמנה ולחוש את הצער והרחמים של אמא שלה?
או להישאר שמנה ולחוש אהובה כמו שהיא? איזו משתי העמדות הרגשיות מעצימה יותר?
לצפיה ב-'ונניח יש למישהי ילדה אנורקסית'
ונניח יש למישהי ילדה אנורקסית
22/05/2018 | 17:11
1
122
איזה אופציה עדיפה?
להשאר אנורקסית ולחוש את הצער והרחמים של אמא שלה?
או להשאר אנורקסית ולחוש אהובה כמו שהיא?
כך או כך, בלי עזרה מקצועית,  החיים שלה יהיו קשים מאוד.

את לא מצליחה עושה רושם לקלוט שמדובר בבעיה רפואית חמורה. וזאת כבר מעבר לאסתטיקה ולמצב החברתי הלא נעים שזה גורר. אפשר להגיד שילדים הם רעים, אבל הם למעשה פשוט אומרים בכל רם מה שכולם חושבים.

בהודעות קודמות האמא הוכיחה שהיא לא מבינה גדולה בתזונה, והיא גם מוותרת, והיא לא מדרבנת לפעילות גופנית, ולכן אני חושבת שיש עוד הרבה שהאם יכולה לעשות כדי לעזור לילדה.

לצפיה ב-'אני חושבת אחרת. אם בשנתיים לא חל שינוי פיזי'
אני חושבת אחרת. אם בשנתיים לא חל שינוי פיזי
23/05/2018 | 01:10
101
על אף שהיא מלווה בגורמים מקצועיים, ומודעת לצד הרפואי של העניין - משהו ביכולת הנפשית שלה להתגייס לסייע לבתה 'תקוע'.
כי אין שום ספק שהיא אוהבת אותה.
ואין שום ספק שהיא מודעת להשלכות של השומן.
לכן אני ממליצה לה לפנות לגורם מקצועי שיעזור לה לשחרר את התקיעות הרגשית.
לצפיה ב-'למה באמת לרדת לרמתה? '
למה באמת לרדת לרמתה?
21/05/2018 | 17:53
5
166
את המנהלת. את יכולה פשוט לחסום אותה.
לצפיה ב-'ברור שאני יכולה. ואז איזו מין מנהלת אהיה? '
ברור שאני יכולה. ואז איזו מין מנהלת אהיה?
23/05/2018 | 01:25
4
150
כזו שמאמינה בבריונות? בחסימת תכנים שלא נוחים לה?
אני מאמינה בחופש הביטוי ובפלורליזם רעיוני.

נכון שיצא לי לטעום לא פעם מעוקצה של דנה, ונכון שלעיתים דרך ההתבטאות שלה לא נעימה.
מצד שני, לרוב היא מנמקת היטב את דעותיה, גם אם הן ניציות, וכשהיא לא מתלהמת היא בת שיח מעניינת ורהוטה.
לצפיה ב-'מנהלת מצוינת שלא נותנת יד'
מנהלת מצוינת שלא נותנת יד
23/05/2018 | 05:11
3
144
להתנהגות מגעילה ולא מכבדת לגולשים ולגולשות בפורום שלה. הבריונית פה היא דנה, ואני לא מדברת רק ספציפית על הדיון הנוכחי. כל מנהל שלא חוסם גולשים מהסוג הזה מתרשל בתפקידו, לדעתי, מרחיק גולשים מהפורום שלו, ומעודד את הבריונים להמשיך להתנהג כך ולחשוב שזה בסדר. אני, כגולשת, מנסה לפעמים להחזיר לגולשים כאלה באותה מטבע כדי שיבינו שהתנהגות כזאת לא יכולה להתקיים בלי תגובה. אבל זה בעיקר גורם לגולשים אחרים לחשוב ש"גם אני כזאת".  הדרך היחידה בתפוז להתמודד עם גולשים כאלה היא חסימה, כדי להגן על הגולשים האחרים. בפורמטים אחרים אנשים יכולים לחסום ספציפית אנשים שהם לא רוצים לראות תגובות שלהם. פה רק המנהל יכול לעשות את זה. וגם התעלמות לא עוזרת כי במוח של אנשים כאלה היא מתפרשת כ"אני צודק / אין לו מה להגיד" ולא מרתיעה אותם מלהמשיך, ולא מתפרשת כהתעלמות. והם גם נאחזים בכל שבריר של מחמאה כדי להמשיך ולחשוב שהם בעצם תורמים ומועילים ולא פוגעים ומשחיתים כפי שהם באמת - כך שבעצם בתגובה שלך גרמת לי לתת יד להמשך הגלישה של דנה בפורום. אז כדי להימנע מלחזור על הטעות הזאת, אני פורשת. גלישה מהנה ליתר חברות הפורום ולך בחברתה הנעימה כל כך של דנה.
לצפיה ב-'המממ '
המממ
23/05/2018 | 10:45
2
136
אני כן לומדת מהתגובות שלה.
זה נכון שבדרך כלל בקריאה ראשונה אמי מזדעזעת  - הן נקראות לי תוקפניות, נחרצות מאוד, דברים שהם בגדר המלצה נאמרים כאמת מוחלטת והניסוח מעביר טונים לא נעימים.
אבל כשאני קוראת שוב ומנקה את הטונים, המידע מועיל. והרבה פעמים היא מסבירה ומנמקת בעקבות תגובות לדבריה.
הייתי שמחה אילו הייתה עוטפת את דבריה בצורה נעימה יותר. זה כנראה היה עוזר להעברת המסר
לצפיה ב-'יש למנהלת כלים לגרום לה לכתוב בצורה נעימה.'
יש למנהלת כלים לגרום לה לכתוב בצורה נעימה.
23/05/2018 | 11:16
1
142
למחוק תגובות לא נעימות, להתריע על חסימה אם היא תמשיך, לחסום לזמן מוגבל, ואם רואים שזה לא עוזר - רק אז לחסום לצמיתות. אבל פשוט לאפשר לה לכתוב כרצונה זה לעודד אותה להמשיך, כי למה לא? כל עוד מותר לאנשים תחת ההנהלה הנוכחית לכתוב בפורום כל מה שמתחשק להם בלי לחשוש מסנקציות, מבחינתי זה עידוד של התנהגות גסה ופוגענית, וכאמור, אני לא מתכוונת לתת לכך יד.
מאחלת לך שנים של הנאה מהתגובות המועילות של דנה והעלמת עין מהגסות והדורסנות שלה.
לצפיה ב-'לא פרשת?'
לא פרשת?
23/05/2018 | 18:48
23
לצפיה ב-'המלצה'
המלצה
20/05/2018 | 21:28
172
האתר של איילת קלטר על שינוי שפת האכילה בעיניי מעורר השראה בגישה לתזונה בבית ובכלל. יש שם בלשונית ספרות מקצועית עבודות של סטודנטיות שלה שנותנות רעיונות סביב יחסי הורים וילדים. נתקלתי בה בבלוג באתר הארץ.
לצפיה ב-'כתיבה בגיל 5'
כתיבה בגיל 5
17/05/2018 | 20:00
1
235
בן האוטוטו 5 בטרום חובה ויודע לכתוב כבר כמה חודשים. מלמדים אותם בגן, בלי שום לחץ, יש ילדים שלא מתעניינים בכלל והוא אוהב כל כך.
יודע לכתוב מילים, ואם לא בטוח, שואל: "מה בא אחרי ה-כ' במילה רכבת?", אנחנו עונים, והוא ממשיך לבד.
לפעמים יוצא לו בכתב ראי, לרוב לא. האותיות מן הסתם לא תמיד נכונות, בגדלים שונים ומבולגנות.
עכשיו הקטן מבקש ממני שאלמד אותו לכתוב בכתב, דפוס לא מספיק לו... ניסיתי להתחמק, אני מעדיפה שיצייר חופשי וישתולל, אבל הוא לא מרפה.
לימדתי אותו א' וב'. הוא כותב בכיוונים לא נכונים (נניח קודם את המקל של ה-א' ואז את החלק השני, את ב' מתחיל הפוך ממה שאנחנו כותבים, מלמטה). אני מתלבטת אם לתקן. מצד אחד ממש לא חשוב ללמוד את זה בשלב הזה, מצד שני אם הוא רוצה, אז שילמד נכון, לא? ניסיתי לתקן והוא לא רוצה, אומר "אבל אפשר לכתוב גם בכיוון הזה, זה יוצא אותו דבר".
מה דעתכן?
לצפיה ב-'אני בת 38 ועדיין כותבת א' כמו הבן שלך'
אני בת 38 ועדיין כותבת א' כמו הבן שלך
17/05/2018 | 21:34
161
למרות זאת הצלחתי לעשות בגרות מלאה, תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים .
ואגב, הוא צודק לחלוטין - "אפשר לכתוב גם בכיוון הזה, זה יוצא אותו דבר". באחריות. 
נשמע שיש לך ילד חכם, אוהב ללמוד ויודע לעשות דברים בדרך שלו!
(אה, ואני גם כותבת פ' סופית אותו דבר כמו צ' סופית - אבל זאת באמת שגיאה, אני פשוט שונאת את איך שניראית ה- ף שאני כותבת וזה ממש גורם לי חוסר נוחות לכתוב אותה. קצת פסיכי, אני יודעת... )

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

האקדמיה הישראלית לקרב מגע
קרב מגע והגנה עצמית
אורי דון יחייא - עו
עו"ד אורי דון יחייא
פורום תקשורת חזותית-מיתוג עסקי
בואו למתג את העסק שלכם

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ