לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1899518,995 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'מאיזה גיל משאירים את הילדה לבד במפגש אחרי צהריים?'
מאיזה גיל משאירים את הילדה לבד במפגש אחרי צהריים?
19/10/2017 | 10:45
5
117
ילדה בת 4, שבוע שעבר הזמנו בפעם הראשונה ילדה מהגן -שלא הזמנו בעבר.
אביה דופק בדלת, אני פותחת את הדלת, הילדה נכנסת, האבא עומד בפתח, אני מזמינה אותו להיכנס, והוא עונה לי: 
"אשתי מחכה לי למטה באוטו...." 
אני המומה... והוא ממשיך: "מתי לבוא לקחת אותה....?"
אני ובעלי היינו המומים. ההורים לא מכירים אותנו, לא מכירים את הבית שלנו, לא מכירים את הילדה שלנו...איך הם משאירים את הילדה שלהם והולכים??
 
אנחנו מגזימים?
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
19/10/2017 | 12:12
1
112
מנחשת שזו לא הילדה הבכורה שלהם.
אם ההורים "זורמים" והילדה גם אפשר טכנית לנהוג כך. יש ילדים שבגיל 4 אין להם בעיה להישאר לבד. אצלי גם בגיל 6 בקושי משחררים.
בעיניי, מעבר לעניין הבטיחותי יש כאן גם עניין של נימוס, ולו למראית עין. אין לי בעיה להשאיר ילדים אצל מכרים שעושים לי טובה ולברוח, אבל במפגש ראשון לא הייתי עושה את זה
לצפיה ב-'כן! חידדת לי מה הפריע לי'
כן! חידדת לי מה הפריע לי
19/10/2017 | 12:20
109
זה שהם פשוט הניחו שזה בסדר מצידי , ועשו זאת  בלי לוודא איתי.
בנוסף, הפריע לי שעשו זאת כלפי הילדה שלהן, עד כמה שהיא זורמת ונוחה ,
אולי דווקא עם הילדה שלי, בבית שלי, היה לה קשה...
 
 
לצפיה ב-'אנחנו עוד לא משאירים'
אנחנו עוד לא משאירים
19/10/2017 | 14:19
2
98
הדרדס בן 4 וחודשיים עוד לא מוכן להישאר לבד ואני לא מתעקשת איתו.
עוד לא היו אצלנו חברים שרצו להישאר בלי ההורה אז לא נתקלתי בדילמה אבל בטוח לא הייתי משאירה פעם ראשונה לבד אצל חבר שאני לא מכירה וגם הפוך לא בטוחה שהיה נוח לי שפעם ראשונה היו משאירים ילד שאני לא מכירה אצלי.
אם זורם טוב לא חושבת שהיה מפריע לי שאחרי חצי שעה ההורים ילכו והחבר ישאר.
לצפיה ב-'איך בודקים בנימוס האם ההורים נשארים או מצפים ממני להישאר?'
איך בודקים בנימוס האם ההורים נשארים או מצפים ממני להישאר?
19/10/2017 | 21:43
1
79
בן 4 וחודשיים, רוצה להתחיל לקבוע. הוא ילד ביישן אבל יודע להסתדר. ביום הולדת שחגג אחד מילדי הגן הישן נשאר לבד בלי קושי. לא נראה לי נכון להישאר יותר מרבע שעה. מצד שני, גן חדש ואני לא מכירה הורים. והילדים עוד לא ממש חברים שלו.
אבל איך מבררים בעדינות מה מצופה ממני? 
אגב, לארח עוד פחות מתאים לי. כל המטרה שהילד יהיה עסוק ואני אטפל בשאר. לא שאנטוש את כולם ואארח איזו אמא שאני לא מכירה.
לצפיה ב-'אני חושבת שהכי טוב פשוט לשאול באופן ישיר'
אני חושבת שהכי טוב פשוט לשאול באופן ישיר
20/10/2017 | 20:07
32
זה גיל כזה שממש לגיטימי להשאיר וממש לגיטימי להישאר איתו... גם שלי בגיל הזה ואני פשוט שואלת בפירוש כשקובעים- מתאים שאם אחרי כמה דקות היא תאפשר, אני אלך?
אם זה אכן הסיכום, אני מקפידה להכין אותה לזה, וגם להישאר בסביבה למקרה שיהיה משבר (תכלס לא קרה לי... רק ליתר בטחון).
לצפיה ב-'הקטן לא מוכן ללבוש עליונית בבוקר'
הקטן לא מוכן ללבוש עליונית בבוקר
18/10/2017 | 08:58
6
147
כל בוקר אנחנו מתארגנים בכיף, עד השלב שבו אני מנסה להלביש לקטן את העליונית. הוא מתנגד בטירוף!
לא נותן לשים, מנסה להוריד.
אין ברירה, ממש קר בחוץ, אז אני מלבישה בכוח ולוקחת אותו בוכה עד האוטו, רק שם הוא נרגע.
ניסיתי לשים לו משהו בטלוויזיה, לדבר איתו, להראות שכולם לובשים. ופשוט לא מצליח לי.
תחתונים, מכנסיים וחולצה קצרה הוא לובש בלי שום בעיה.
הוא לא מדבר כמעט כך שאי אפשר לשאול איתו מה מפריע לו. בן שנתים וקצת.
יש למישהי רעיון?
לצפיה ב-'רעיונות'
רעיונות
18/10/2017 | 09:24
3
121
את יכולה להלביש לו טריקו ארוך במקום חולצה קצרה.
את יכולה לתת לו לבחור בין 2 עליוניות.
וגם... לתת לו ללכת עם קצר, לא נראה לי כל כך נורא.
לצפיה ב-'אסור לו להצטנן'
אסור לו להצטנן
18/10/2017 | 11:42
2
141
הוא אחרי ניתוח כפתורים כי הצטברו לו נוזלים באוזניים בגלל שהיה מצונן הרבה כשהיה תינוק
לצפיה ב-'קור לא גורם לצינון'
קור לא גורם לצינון
18/10/2017 | 15:07
117
זוהי עובדה מדעית.
אם פעם אחת יהיה לו קר,  לאחר מכן הוא יסכים ללבוש עליונית.
לצפיה ב-'גם אני מאוד רגישה באזניים דווקא מכיוון הרוח. אז חובשת כובע'
גם אני מאוד רגישה באזניים דווקא מכיוון הרוח. אז חובשת כובע
20/10/2017 | 10:09
51
ובכל אופן הייתי מנסה שני דברים:
להלביש לו חולצה ארוכה כי משומה יש להם פחות התנגדות כשזה כביכול חלק מהביגוד ה"אמיתי"
מלבישה אותו חם ובגן מחליפה לו.
לצפיה ב-'מה הוא כן מסכים ללבוש מעל? '
מה הוא כן מסכים ללבוש מעל?
18/10/2017 | 15:28
1
32
לצפיה ב-'כלום'
כלום
20/10/2017 | 14:16
51
ניסיתי חולצה עבה בלי ריצרץ. זה הקל עלי אבל הוא התנגד. ניסיתי לשים כובע או קפוצון של העליונית, גם לא מוכן
לצפיה ב-'אפשר לפנות להתפתחות הילד בלי הטפסים של הגננת?'
אפשר לפנות להתפתחות הילד בלי הטפסים של הגננת?
19/10/2017 | 21:39
45
מישהו יודע מה אפשר לעשות אם הגננת רוצה לחכות חודש עד שתכיר את הילד וגם אז תמלא רק אם תזהה קושי?
עם כל הכבוד, אני רוצה אבחון של מאבחן מקצועי.
אז אני לא רוצה לחכות כי גם התורים ארוכים בטירוף. וגם אולי היא תחליט שהיא לא רואה סיבה.
לצפיה ב-' אירוחים בפורום '
אירוחים בפורום
18/10/2017 | 17:57
37
אני רוצה להביא לפורום אורחים שונים מקצועיים בתחום של הורים וילדים.
מאחר ואני לא מכירה כל כך את הנושא ואיך זה מתקבל בפורום אשמח שתאירו את עיניי - האם יש רצון מצידכן באירוחים שכאלו?
האם מהניסיון של הפורום בעבר אכן יש היענות והעלאת שאלות מצד משתתפים?
אני לא רוצה ליצור מצב שבו אני מזמינה אורח ואין לו כל כך תעסוקה...
 
אני באופן אישי מתעניינת מאוד בנושא של העולם הפנימי והרגשי של ילדים
ומתוך כך גם אוהבת לקרוא וללמוד על כלים שונים ולא קונבנציונליים שעוזרים לנו ההורים ליצור קשר עם העולם הפנימי של הילדים ובעזרתם לפתח את התקשורת איתם ולטפח קרבה רגשית. יש לי כמה רעיונות לאורחים שמגיעים מהעולמות האלו אבל חשוב לי לדעת האם יש עניין גם מצידכן?
 
חוץ מזה חשבתי גם על התחומים הבאים בהקשר של ילדים:
רכיבה טיפולית
ריפוי בעיסוק
תזונה ונטורופתיה
טיפול פסיכולוגי
 
מה דעתכן?
מעניין? לא מעניין? תנו לי כוונים בבקשה  
לצפיה ב-'פחדים'
פחדים
15/10/2017 | 09:16
8
240
בוקר טוב.
הבן שלי עוד מעט בן 6 - כבר לא פעוט, אבל יש כאן אמהות מנוסות, אז אני מקווה שאולי מישהי תדע לעזור...
 
יש לו פחדים וזה מתבטא בעיקר בשני דברים:
1. כשהוא רואה טלוויזיה, ומופיע חייזר, נחש, מפלצת וכדו' - הוא קם ונעמד בקצה החדר מסתכל מרחוק עד שזה עובר. מדובר על סדרות ילדים תמימות לחלוטין כמו מפרץ ההרפתקאות - הוא לא רואה דברים באמת מפחידים. אפילו אם הוא רואה דורה, הוא נבהל מחטפני... יש לו את זה מגיל מאד צעיר, אבל ציפיתי שזה כבר יעבור בגיל כזה. רוצה לציין שלרוב הוא לא רוצה שאני אכבה או אעביר למשהו אחר, אבל הוא בורח ונעמד רחוק.
2. בחודשים האחרונים פיתח פחד מחושך. הם ישנים בחדר עם מנורת לילה קטנה, אבל זה לא מספיק (הוא בעצם היה רוצה לישון באור). הוא רוצה שאשב לידו עד שהוא נרדם כי הוא מפחד. האם יש דרך לטפל בזה? או פשוט לשתף פעולה ולשבת לידו כל ערב?
 
תודה
לצפיה ב-'פחדים'
פחדים
15/10/2017 | 18:09
5
135
אז אני עונה גם כאמא וגם כאשת מקצוע (יועצת להורים ומטפלת רגשית),
הרבה מתוכניות טלויזיה שנראות לנו תמימות וילדיות הן מורגשות כמפחידות ומבהילות אצל ילדים רכים ובהחלט גם אצל גדולים יותר כמו בגיל של בנך. הקטעים המותחים מלווים גם במנגינות/ צלילים יוצרי מתח , המראה או ההפתעה של הדמויות המפחידות גם הוא משפיע, וכו' , ולכל ילד הקצב שלו והדברים המסויימים מאוד שמשפיעים דווקא עליו רגשית לעומת ילד אחר שיהיה מושפע מדברים אחרים.
צריך לזכור שההתפתחות הרגשית שונה מאוד מהתפתחות פיסיולוגית / לפי גיל,
וכמו כן במיוחד בכל הקשור לפחדים - הם אכן "לא הגיוניים" במרבית המקרים ומגיעים ממקום מאוד עמוק ולא מודע בתוכינו.
ועל כן הרבה פעמים יש בלבול ואי הבנה סביב הנושא ונראה לנו שהילד כבר "גדול" לפחדים מסוג כזה או אחר, וזה כאמור משום הפער הזה והקצב השונה לעיתים של התפתחות רגשית שהוא טבעי ונורמלי לחלוטין , וגם משום שרגש זוהי חוויה סובייקטיבית לגמרי.
 
את מציינת שהוא פוחד ויחד עם זאת עדיין צופה במה שמפחיד אותו רק מרחוק - מאחר והוא כבר "גדול" אז במקרה הזה נשמע לי שהוא מצא לעצמו דרך להתמודד עם הפחד וזה בהחלט סוג של פתרון.
ההתמודדות המיטיבה היא למצוא בתוכך את האומץ להתמודד עם הפחדים ולעבור דרכם, משם מגיעה היכולת לגבור עליהם ולהתקדם בסופו של דבר.
 
יחד עם זאת כל הנושא של הפחדים זה מקום מאוד מאוד עדין ורגיש והרבה פעמים אין לילד (בכל גיל) יכולת לווסת את עצמו רגשית מולם מבלי להיות מוצף , או מאידך - קורה שאף אין יכולת להתמודד איתם, וזה בסדר, יש לתת את הזמן הדרוש ליכולת הרגשית להגיע.
וכאן התפקיד שלך הוא לשים לב שזה לא מציף אותו (כי נראה שלהתמודד בנושא של הטלויזיה זה בסדר לו ואפשרי). אני מציינת זאת משום שיכול להיות (רק יכול להיות) שיש קשר בין שני הפחדים שציינת - הפחד מהחושך מגיע משום הפחד מהדמויות.
 
אז אני הייתי עושה 2 דברים: ראשית בהחלט הייתי נשארת לשבת לצידו עד שנרדם כדי לספק "תקופת רגיעה". תוך כדי הייתי בודקת איתו מה יכול להקל עליו ואם למשל נדרשת מנורת לילה עם אור קטן כדי שירגיש בטוח יותר לחזור לישון אז בהחלט לארגן.
מאחר ובנך כבר גדול את יכולה לבדוק אם מרגיש בנוח לשוחח איתך על הנושא כדי שאת תוכלי להבין מה עוד יכול לעזור לו לשינה וגם לדבר על הפחדים.
 
אם יווצר מצב שבו הוא משתף אותך ומספר לך על הפחדים שלו זה מצויין. התפקיד שלך הוא להקשיב לגלות הבנה אמיתית גם אם זה נראה לך לא הגיוני... לא להבהל ובעיקר - לא לנסות "לפתור" את הפחדים שלו כי אי אפשר לפתור משהו אמוציונלי בדרכים רציונליות. ברוב המקרים זה פשוט יוביל לסגירות מצד הילד וכאן חשובה מאוד הפתיחות כדי שהוא יוכל "לעבד" את החוויות הרגשיות ושאת תוכלי לקבל הצצה והבנה של עולמו הפנימי וגם להיות ועם "אצבע על הדופק" אם צריך.   
 
פרט לכל אלו יש דרכים טבעיות ופשוטות להקל על פחדים של ילדים במידה וזה נדרש. אחד מהם אלו תמציות פרחי באך והם זמינים כמעט בכל בית מרקחת, אבל יש עוד דברים. אם תרצי וזה מדבר אלייך אז תכתבי לי (בפרטי) ואכוון אותך בשמחה מה מתאים. הניסיון המקצועי שלי עם פרחי באך הוא מצוין , יש לקחת בחשבון שהם לא באים במקום המענה שלך (כל מה שכתבתי קודם) כאמא שביכולתה לתת את המענה הרגשי המדוייק בזכות היותך האימא
 
אם יש לך שאלות על מה שכתבתי אשמח לענות!
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המפורטת'
תודה רבה על התשובה המפורטת
16/10/2017 | 12:43
4
60
לגבי הטלוויזיה, אני פשוט אניח לזה. 
 
לגבי הלילה - כשאנחנו מדברים על זה, הוא אומר שהוא לא אוהב את החושך, רק את האור. הוא מפחד ממפלצות וכדו', ואומר שיש לו חלומות מפחידים (לדעתי הוא לא מתכוון לחלומות, אלא למחשבות עד שהוא נרדם - הוא מתייחס לזה כחלום). כרגע לרוב אני יושבת איתם עד שנרדמים. לפעמים אני מנסה רק לבוא כל כמה דקות "לבקר" ולהגיד שוב לילה טוב. יש ימים שזה גם בסדר (למרות שתמיד הוא יעדיף כמובן שאשב איתם - ואז הוא הולך לישון בלי בעיה).
אני מתלבטת האם לנסיונות שלי לפעמים לא לשבת איתם אלא רק לבוא כל כמה דקות יש ערך, או שעדיף להניח לענין ופשוט לשבת שם כל יום. אולי אני סתם מקשה עליו עם הנסיונות שלי. מה את חושבת?
 
פתאם חשבתי על זה שבבית באופן כללי הוא לרוב לא רוצה להיות לבד. אם הוא משחק בסלון ואני הולכת עם הקטן לשירותים, הוא הרבה פעמים יבוא איתי גם. או לחילופין, ירצה להיות במקום שהוא יכול לראות אותי (המקום היחידי שממש לא אכפת לו להיות לבד זה מול המחשב כשרואה טלוויזיה...). אני מניחה שגם זה קשור לכל העניין.
 
חייבת לציין שבסך הכל בתחושה שלי הוא מתמודד עם הדברים. הוא לא היסטרי או מאד לחוץ. הכל נעשה ברוגע. כלומר גם כשהוא מפחד, זה לא נותן תחושה שהוא מוצף רגשית.
 
האם נראה לך שאני יכולה להניח לדברים לזרום כמו שהם בינתיים? אולי הגיל יעשה את שלו? או שאולי כדאי לשקול טיפול כלשהו?
 
תודה
לצפיה ב-'אני חושבת שפחדים הם חלק מהחיים'
אני חושבת שפחדים הם חלק מהחיים
16/10/2017 | 15:16
1
56
לגבי הטלוויזיה - נראה שהוא מצא לעצמו את המרחק המתאים שמאפשר לו להתמודד.
לגבי הלילה - לפעמים טקסים קטנים יכולים לעזור. אולי אבן חלומות קטנה מתחת לכרית, לוכד חלומות רעים, לחש קסם לגירוש מחשבות רעות, בובת אריה ליד המיטה... מה שעולה בדעתכם.
אצלי בן שש וחצי, ותמיד יעדיף שמישהו יבוא איתו לכל מקום. מעבר לאי הנוחות שזה גורם לי לא עלה בדעתי שזה מצריך טיפול. אני די בטוחה שזה לא יהיה כך לנצח. באופן כללי הוא הססן וחששן. אני מתבאסת בשבילו, כי נראה לי שזה מקשה על החיים, אבל חוץ מלנצל הזדמנויות לחיזוק, לא נראה לי שיש משהו שיגרום לשינוי מהפכני. עניין של אופי
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/10/2017 | 08:27
31
זה באמת עניין של אופי כנראה... 
לצפיה ב-'תראי, אני מאמינה גדולה בהתפתחות וצמיחה פנימיים '
תראי, אני מאמינה גדולה בהתפתחות וצמיחה פנימיים
17/10/2017 | 09:03
1
53
של הילדים, וההתפתחות הזאת מתרחשת באופן טבעי כמו כל דבר אחר בטבע. בכוחו של ילד להתגבר בעצמם על מכשולים כמו פחדים, והתפקיד שלנו להיות קשובים אליהם ולספק להם את התנאים הנחוצים שאלו הם הצרכים שלהם - צרכים פיסיים כמו מזון, אבל כאן אנחנו מדברות על צרכים מסוג נוסף ,רגשיים, כמו הידיעה של ילד ש'אמא ואבא מבינים מה עובר עליי ואני יכולים לסמוך עליהם תמיד' - וזה על מנת שהצמיחה הטבעית הפנימית שלהם תתאפשר.
 
אז בהקשר הזה כשאת שואלת לגבי הניסיונות לא לשבת איתו בלילה אני אפרט -
הצורך הרגשי שלו הוא בתחושת בטחון שהוא חש מעצם הקרבה שלך אליו כאימא שלו. את גם מציינת שהוא נרדם כך בקלות .
המענה שלך אליו כדאי שיהיה ממקום נדיב ושמבין את הצרכים הרגשיים שלו. ולכן אם כאמא את מרגישה שהישיבה לידו יותר מרגיעה אותו ואת מצליחה למצוא את המקום הזה בתוכך של נדיבות כלפיי העניין - אז זה המענה האולטימטיבי, גם אם זה לא מתאפשר באופן קבוע.
ואם נניח אכן לא מתאפשר לך לשבת איתו לפני שנרדם, אז נשמע שמצאת מענה הולם , את מגיעה לבדוק אותו כל כמה דקות ומספקת בכך כמו "גשר" עבורו של ידיעה בטוחה - אמא מגיעה כל כמה זמן וזה מרגיע.
כך שלגבי שאלתך - האם לעשות ניסיונות לפעמים לא לשבת איתו - לדעתי, יש בזה משהו "מאולץ" ולפיכך פחות קשוב ומכוון צרכים.
 
אני באופן אישי לא חושבת שצריך לרוץ עם הילד לטיפול על כל דבר מאחר וכאמור, יש להם את היכולת הפנימית לצמוח ולהתגבר על קשיים ואתגרים ולכל ילד יש את הקצב שלו.
אם בכל זאת את חושבת שונה אז אני הייתי ממליצה על טיפול שלא עובד ישירות עם הילד והפחד אלא בעקיפין כמו - שיאצו לילדים, רפלקסולוגיה, הילינג, תמציות צמחים למינהן וכו'. אם תרצי המלצות למטפלים אשמח לעזור.
 
סבלנות והקשבה והדברים יתקדמו בקצב המדוייק ביותר
 
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/10/2017 | 12:05
31
על התשובות המועילות והסבלניות
לצפיה ב-'זה מזכיר לי משהו שקרה לי כשאני הייתי ילדה'
זה מזכיר לי משהו שקרה לי כשאני הייתי ילדה
16/10/2017 | 09:31
1
131
הייתי בערך בת 7 או 8, וראיתי בטלוויזיה סרט שהיה בו נחש שהכיש ילד אחד. בלילות שאחרי הסרט פחדתי לישון בלי אור כדי שלא יגיע נחש באמצע הלילה ולא אראה אותו וביקשתי מאמא שלי שתשאיר את האור דולק. הייתי די היסטרית על זה. אחרי 2-3 לילות כאלה, אמא שלי שאלה אותי מה קרה שפתאום אני רוצה לישון עם אור וסיפרתי לה על עניין הנחש. היא מייד אמרה "אה, אבל אנחנו גרים בקומה שנייה ונחשים לא יכולים לעלות במדרגות כי אין להם רגליים, אז הם לא יכולים להגיע לכאן". היא פשוט הפכה את התסריט שהיה לי בראש לבלתי אפשרי וזה הרגיע אותי לחלוטין 
אז נכון שזה לא בדיוק אותו הדבר כי אצלי היה מדובר בפחד נקודתי וחדש יחסית, אבל זה מראה שלפעמים הפתרון הוא כ"כ פשוט. לפעמים הילד רק צריך שיתנו לו דרך אחרת לחשוב על הדברים.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
16/10/2017 | 12:48
72
יש פחדים שבאמת ניסיתי להרגיע ככה.
הוא אמר שהוא פוחד מגנבים או שיבואו לחטוף אותו בלילה (אין לי מושג מאיפה הוא אפילו קיבל את הרעיון הזה ).
הסברתי לו שאנחנו גרים בקומה מאד גבוהה ואף אחד לא יכול להיכנס (אין סולם כ"כ גבוה), ושהדלת תמיד נעולה. מקווה שלפחות זה הרגיע את הפחדים האלו...
לצפיה ב-'בעיות בגמילה'
בעיות בגמילה
16/10/2017 | 11:48
6
120
בן שנתיים בחודש שבחצי שנה האחרונה אומר קקי כל פעם שעשה . לרוב הספקנו להוריד חיתול ועשה באסלה. פיפי עשה לעיתים נדירות. סוכות שעבר החלטתי לגמול למרות שהגננת טענה שלא מוכן. בהתחלה היה נהדר . לקחנו יזום לפיפי ולא היו פיספוסים. קקי ביקש ועשה. חזר לגן שם בהתחלה עשה ביום השני אמרו שמתאפק המון ואין שיתוף פעולה. ביום השלישי פיספס בגן לראשונה קקי ופיפי.בסוכות השני הבנתי שלקחת יזום זה לא גמילה אז נתנו לו לפספס. פיפי פיספס בלי סוף. מאז מסרב ללכת לאסלה בכלל. מתאפק המון ורק אחרי הרבה זמן לוקחת אותו. הוא ממש מתנגד וצריך לשדל ממש. אתמול קנינו סיר אז הסכים לעשות שם אחרי שידולים. קקי לא עשה יומיים. הגננת ממשיכה להגיד שלא מוכן ולהחזיר חיתול. אתמול לא פיספס בגן ולטענתם מתאפק עד ששמים חיתול בצהריים ואז עושה. אחר כך עשה פיפי פעם אחת. בערב התאפק עד שלקחתי אותו לסיר אחרי 3 שעות. בבוקר קם יבש ועשה פיפי בסיר. כשמפספס אומר מיד פיפי פיפי רטוב לי. לנקות אותי
איך ממשיכים? האם להחזיר חיתול?
לצפיה ב-'אם הוא מתאפק זה אומר שהוא שולט'
אם הוא מתאפק זה אומר שהוא שולט
16/10/2017 | 11:55
3
69
בעיני זה דווקא אומר שיש מצב לגמילה.
אנחנו שמנו סיר בסלון, ככה הוא רואה כל הזמן והולך לבד.
אנחנו התחלנו עם סיר ולא הלך ודווקא הליכה לשירותים עזרה לו להבין מה רוצים ממנו.
אז אולי הסיר יסדר לכם את הכל.
הייתי מחכה כמה ימים.
אגב, לא רואה בעיה לקחת ייזום.
שלי בגן לא הולך לבד ולא מבקש אלא רק אם לוקחים אותו. נראה לי לגיטימי בשלב הזה.
לצפיה ב-'עונה'
עונה
16/10/2017 | 13:09
2
64
גם שלי בגן הולך יזום. הבעיה שאמרו לי בבית לא לקחת יזום כי הוא צריך לבקש לבד. הוא באמת מתאפק ולכן גם אני חושבת שיש מצב לגמילה. מעצבנת אותי הגישה של הגננת. מה שמוזר שהפסיק לבקש קקי אחרי חצי שנה בה היה עושה רק באסלה ופתאום פיתח אנטי לאסלה/סיר. לא יודעת איך להוציא אותו מהאנטי. קנינו סיר לסלון ולאמבטיה אתמול. הסכים לעשות. נראה היום אם ילך לבד
לצפיה ב-'מה זאת אומרת חצי שנה?'
מה זאת אומרת חצי שנה?
16/10/2017 | 13:20
1
81
התחלת לגמול אותו לפני כמה שבועות, לא? אני ממש לא רואה בעיה שתמשיכי לקחת. בטוח יותר בריא מלהתאפק. בעיני, אם לילד לא בורח פיפי, הוא גמול.
לצפיה ב-'רשמית כן'
רשמית כן
16/10/2017 | 13:27
80
כבר חצי שנה עושה קקי באסלה. היה מבקש היינו מורידים חיתול והיה עושה באסלה. להוריד לגמרי התחלתי בסוכות שעבר
לצפיה ב-'השנקל שלי בנושא גמילה'
השנקל שלי בנושא גמילה
16/10/2017 | 20:23
1
87
גם אני גמלתי בגיל שנתיים. בחודש/חודש וחצי הראשון לחקתי יזום בבית ובגן לקחו יזום.
בשבועות הראשונים בגן היה סרבן אסלה והתאפק שעות עד שלא יכול יותר והיה מתרצה ועושה או שהיו מתחילות לברוח לו טיפות והיה מתבאס על הרטוב ורץ לעשות. והיו ימים שפשוט חיכה לחיתול צהריים. אנחנו לא התרגשנו והביקשנו מהצוות בגן לא להתרגש ואחרי שבועיים בערך זה גם עבר לו.

את מתארת ילד שיודע בדיוק מה מצופה ממנו. מסוגל להתאפק ולשלוט בצרכים. לדעתי אין שום סיבה לחזור אחורה לחיתול.
תקחי יזום. לאט לאט תגדילי את המרווחים כדי שיתרגל לבקש לבד. את יכולה אם חלף הרבה זמן להציע שיגש לעשות במעבר בין משחקים. לפני ארוחת ערב. ואל תתבאסי אם זה לא קורה בגיל שנתיים. הרבה ילדים נגמלים ולוקח להם עוד זמן עד שהם מבקשים יזום.
לצפיה ב-'תודה על העידוד'
תודה על העידוד
17/10/2017 | 09:59
55
אכן נראה שיש התקדמות. אתמול עשה פיפי בסיר כשבעלי הושיב אותו וקקי ביקש לבד ועשה. הבעיה לפעמים לא בא לו ומתנגד נחרצות. בעיקר בבוקר. היום קמנו ואמרתי לו בוא נוריד חיתול ונעשה פיפי. הבאתי לו את הסיר. הוא החזיר אותו לאמבטיה וצעק לא לא לא לא. אחרי שאכל הסכים לעשות בכיף. ממש קטע של מרדנות של אני מחליט לפעמים שאני לא יודעת אם להתעקש או לוותר.אגב כבר יומיים קם יבש מהלילה ואתמול ממש התעצבן ששמתי לו חיתול בלילה. לא חיתול לא חיתול
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:57
8
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'חייבת לחלוק איתכן משהו מצחיק שהילדה אמרה אתמול.'
חייבת לחלוק איתכן משהו מצחיק שהילדה אמרה אתמול.
15/10/2017 | 10:18
1
207
היא צפתה בפרק הראשון של סדרה ישנה של הקוסם מארץ עוץ, אבל משום מה לא הצליחה לזכור שלגיבורה הראשית קוראים דורותי.
אז כשנגמר הפרק היא ביקשה עוד פרק של "ברלה" (berale, כמו החילזון).

אז אחרי שגמרתי להתגלגל מצחוק הסברתי לה שקוראים לה דורותי, לא ברלה.

בהמשך הערב היא שוב ניסתה להיזכר בשם של הילדה, והפעם קראה לה "ברלי" (beralee)

נו, גם זה שיפור.

 
לצפיה ב-' איך הגיעה לברלה???'
איך הגיעה לברלה???
15/10/2017 | 18:16
39
לצפיה ב-'אמא את פיפי אבא אתה בטטה???'
אמא את פיפי אבא אתה בטטה???
13/10/2017 | 15:23
7
286
שבת שלום, שנה טובה לכולם.
אובדת עצות
ניסיתי את שיטת ההתעלמות אבל בן ה 3וחצי שלי יכול במשך 10דק להגיד אמא את פיפי אמא את קקי אמא את שילשולים אמא את בטטה אבא אתה חצוף אבא אתה בטטה.. סתם על היום זורק מילים לאוויר 
לא לוקחת באופן אישי כמובן אבל זה מוציא מהכלים , התעלמות לא עוזרת.
לפני סוכות הגננת אמרה שהוא מדבר ממש לא יפה וכל היום אומר לילדים אתה בטטה.
ניסיתי לעבוד על זה בחג אבל זה לא מצליח 
לא התעלמות וגם לא להגיד אתה מדבר לא יפה ולכן לא תקבל...
:/ מה לעשות זה ממש מעצבן לשמוע את זה.
הוא סתם הולך בבית ואומר אמא את קקי גם מטומטמת לפעמים נפלט לו ואז אני מתעצבנת אבל לא עוזר כלום..
 
ושוב לא נעלבת יודעת שזה לא אישי
לצפיה ב-'אולי התגובה שלי לא הכי פופולרית'
אולי התגובה שלי לא הכי פופולרית
13/10/2017 | 17:15
220
אבל לא הבנתי למה לא להעניש אותו. הוא מנסה את הגבולות שלך, ואת, במקום להציב גבולות בצורה ברורה, מגיבה בהתעלמות או ברוגז. כלומר -מבחינתו, אין גבולות. לא ברור לי למה לא להגדיר את הגבולות בצורה ברורה: המילים 1-2-3 (פיפי, קקי, בטטה וכו) אינן מקובלות עלינו ולא יכולות להישמע בבית שלנו בקשר לאנשים. בפעם הבאה שהן יישמעו, יקרה 4-5-6 (לא תראה טלוויזיה, לא תצא לפארק, יבוטל מפגש עם חברים/ משפחה או כל סנקציה שנראית לך מתאימה). וזהו. להגיד פעם אחת, לבצע בדיוק כמו שאמרת, וזהו. ברגע שהוא יידע שהגבולות ברורים ותקפים, הוא לא יצטרך לנסות עוד.
לצפיה ב-'האמת שזה כל כך אבל כל כך תואם גיל. אני חושבת שההתייחסות '
האמת שזה כל כך אבל כל כך תואם גיל. אני חושבת שההתייחסות
13/10/2017 | 17:24
2
209
גורמת לזה לצאת מפרופורציות.
ואני לא חושבת שצריך להתעלם לגמרי, אבל מספיק לומר "קקי ופיפי עושים בשירותים", או "אנחנו לא מדברים ככה בבית", וזהו. לתת לזה יחס, של העלבות/שיחות/או אפילו עונשים - זה לתת לזה נפח ויחס, (אפילו שליליים), שבעיני פשוט לא צריך לתת. לקרוא לך מטומטמת, זה דבר אחר לגמרי, אגב, וסביר להניח שהוא בכלל לא הבין מה הוא אמר.
ענייני הפיפי-קקי, הם ממש במקום, בגיל הזה.
אני ממש לא רואה מה ההגיון להעניש. עונש, אם כבר, צריך להיות (איכשהו) מחנך, או מלמד, או קשור.
לצפיה ב-'אז הגיוני שהוא ימשיך לפגוע באחרים?'
אז הגיוני שהוא ימשיך לפגוע באחרים?
13/10/2017 | 18:02
1
185
הילדים בגן נעלבים ברמה שהגננת שמה לב. אז בעיני זה כן מצדיק עונש.
לצפיה ב-'לפגוע באחרים? :D:D:D את רצינית?'
לפגוע באחרים? :D:D:D את רצינית?
14/10/2017 | 05:51
179
מסבירים לילד את המשמעות של המילים, קודם כל. מסבירים לו שוב, איזה מילים אפשר לומר לחברים ומה יקרה אם ימשיך לדבר כך לחברים (=הם לא ירצו להיות חברים).
אם זה קורה בגן, שהגננת תתמודד.
ואם הייתי שומעת שעל דבר כזה "מענישים" בגן, לא הייתי שולחת את הילד לגן כזה.
 
לצפיה ב-'ובכן..'
ובכן..
13/10/2017 | 18:44
170
חכמה ממני אמרה לי פעם אחת ככה ואצלי זה גם עבד:
בפעם הבאה שהוא יגיד אחת מהמילים, לרדת לגובה שלו ולשאול אותו בכנות גמורה, בלי כעס ובטח שלא להתעצבן, מה זה בטטה או קקי או פיפי? זה דבר טוב? 
תתפלאי, אבל אותה חברה שלי ששאלה את אחד מהתאומים שלה שהיו ביחד בתקופה הזו קיבלה את התשובה "אימא, קקי זה טוב מאד". כלומר, עם כל האירוניה שבדבר מבחינתו להגיד קקי זה היה דבר טוב. 
בקיצור, לשאול אותו.
אם הוא אומר שזה דבר טוב (בטטטה, קקי, פיפי וכו') להגיד לו שאת מבינה אבל שבבית/בגן/ בחצר וכן הלאה זה לא נחשב לדבר טוב ושלא כדאי להגיד. שאם הוא רוצה להגיד מילים טובות אז תחשבו יחד על מילים טובות להגיד. 
אם הוא אומר שזה דבר לא טוב, להגיד בקצרה ובאסרטיביות (לא בתקיפות) בצורה שלא משתמעת לשתי פנים" בבית/בגן/ בחצר לא ואמרים דברים כאלה. לא תוכל להישאר בחברתינו אם תגיד זאת שוב". אם הוא אכן חוזר על זה, להציב את הגבול. ללוות לחדר ולהגיד שהוא לא יכול להיות בחברתינו כשהוא מדבר ככה. לא לנעול או לסגור את הדלת חס וחלילה. ברגע שהוא יוצא להגיד "אני מזכירה לך שאם תדבר שוב את המילים הללו תחזור לחדר". 
זהו. להיות מאד עיקביים. 
ודבר נוסף, הוא למד שאם הוא אומר את זה אז הוא מקבל תשומת לב, תשומת לב שהיא שלילית אבל תשומת לב. רצוי שאם אכן את מלווה אותו לחדר ומגיבה על המילים הלא יפות, חשוב באותו יום ברגע שיש משהו חיובי וטוב שהוא עושה לתת הרבה תשומת לב על הדבר החיובי.  לשבח איך עוזר לסדר או איך ישב יפה ליד השולחן או איך שיחק יפה ולא להתייחס יותר לזה שהוא מדבר לא יפה. 
לצפיה ב-'כמה דברים...'
כמה דברים...
14/10/2017 | 10:41
155
קודם כל רוצה להגיד שהיכולת שלך לא לקחת את המילים באופן אישי היא ממש מבורכת... קל יותר לתת מענה יעיל כשמבינים שזה לא אישי.
 
דבר שני, את מציינת שהוא זורק מילים לאויר סתם. האם אכן סתם? ממליצה לבדוק כי זה גם חלק מלהבין איך להתמודד עם המצב. תבדקי - האם כועס באותו הזמן? האם מתוסכל? האם נעלב? האם משועמם? מה קדם לתגובות האלה שלו? ... (כרגע בהתייחסות שלי אני מתמקדת בבית בלבד).
 
בנוסף ובלי קשר בהכרח, לעשות בדק בית. לפעמים אנחנו ההורים או אחים/אחיות גדולים מדברים/ פולטים עם או בלי כוונה באופן כזה, לא קקי /פיפי .. אבל בסגנון מעליב שלא בהכרח מרגיש לנו כמעליב. אז לפעמים זה המצב ואנחנו לא מודעים, אז פועלים לתקן קודם כל
למשל אצלנו המילה בטטה מכוונת לעצלנות ולפעמים אנחנו צוחקים על עצמינו שאנחנו בטטות במצבים מסויימים. ילד קטן לא בהכרח מבין את המשמעות אבל כן יכול לקלוט שהמילה "מעליבה" מבלי להבין את הציניות וההומור סביב זה.
 
מסכימה מאוד עם מי שכתבה שמה שאנחנו מתמקדים בו - גדל (לטוב או לרע). ולכן צריך לנטרל את כל המיקוד וההתייחסות שהושמו שם . זה לא פשוט, זה מצריך איפוק ובגרות שלא להגרר אחרי ההתנהגות הלא בוגרת ... אבל זה משמעותי ביותר ולכן כשאת מציינת שניסית להתעלם ולא עבד , אז אני מציינת שזה לוקח זמן ... אבל בהחלט עובד היטב.   
 
ודבר אחרון, מה שאני הייתי עושה פשוט מתפנה לילד לעשייה משותפת כלשהי או פשוט אם את עסוקה אז תבדקי איך את יכולה לאפשר לו להיות לידך ואולי גם להשתתף ולעזור, ועל ידי כך את משנה את האווירה אוטומטית. תכווני אותו, תובילי אותו לעניין / עיסוק כלשהו לידך או איתך.
מאוד ייתכן שהוא צריך תשומת לב והתייחסות ברגעים האלה , אז לתת אותם ובנדיבות ואם אפשר - אז עוד לפני שהוא "מבקש" , כדי שלא יגיע למצב שבו ההתנהגות שלו כבר שולטת בו (עד כמה שזה אפשרי לילד בן 3 וחצי).  
 
אז זה לבינתיים כמה נקודות למחשבה,
ולפני שאמשיך אשמח לקרוא דעתך.
לצפיה ב-'וזה אמנם לא מעליב אותנו אבל אפשר להודות שזה מטריף?'
וזה אמנם לא מעליב אותנו אבל אפשר להודות שזה מטריף?
14/10/2017 | 17:51
135
"אני אזרוק אותך לפח"
אני פשוט אומרת "כרגע לא נעים לי לשמוע אותך כי אתה מדבר לא יפה אני מתרחק. כשתסתיים אז תבוא למצוא אותי". זה משקף איך זה גורם לי להרגיש, מוציא את העוקץ מתשומת הלב שמתמקד בדיוק למשפט הזה ובזה הקהל נגמר ומעבר לכך הם מוזמנים להוציא מהמערכת כמה שהם רוצים - אני לא שם בשביל לצפות בזה. אז הם מפסיקים.
לצפיה ב-'אינלציה'
אינלציה
14/10/2017 | 14:20
2
126
הבת שלי בת שנה ותשעה חודשיים כבר שבוע ימים מקוררת עם ליחה.
ניסיתי לעשות לה אינלציה אבל היא מקיאה לאחר מכן והיא ממש צורחת רק שאני מוציאה את המכשיר מהקופסה.
יש לכן רעיונות איך ניתן לעשות אינלציה בצורה מהירה?
ניסיתי שירים , ניסיתי לכסות את המכשיר עם כרית שלא תקשיב לרעש , ניסיתי לעשות כאילו לעצמי שום דבר לא עוזר....
לצפיה ב-'אנחנו מרשים לראות טלויזיה'
אנחנו מרשים לראות טלויזיה
14/10/2017 | 15:44
1
118
יש תכנית שרואים אותה רק כשעושים אינהלציה, קוראים לה טוטיטו. אצלנו זה עבד נהדר.
אגב, כשהיא מקיאה, היא גם מוציאה המון ליחה. תשימי לב שאחרי זה היא נושמת הרבה יותר טוב.
מצד שני, מקיאים גם כשאין מספיק חמצן. אז תוודאי שזה לא בגלל זה.
לצפיה ב-'ועוד משהו: עושים אינהלציה לפני האןכל'
ועוד משהו: עושים אינהלציה לפני האןכל
14/10/2017 | 15:46
122
במיוחד אם היא מקיאה אחרי.
לצפיה ב-'בעיות הגמילה'
בעיות הגמילה
12/10/2017 | 16:21
3
140
אז הקטן נראה מתקדם בצעדי ענק לקראת גמילה, ופתאום נעצר.
מצד אחד, חל שיפור בגן: אתמול רק פעם אחת ברח לו ו 3 פעמים עשה בסיר כשלקחו אותו. בנוסף, בבית התחיל לומר קקי כשהוא צריך לשירותים (גם כשצריך פיפי).  וכשמושיבים אותו, תמיד עושה בלי לשבת הרבה על הסיר.
הבעיה הגדולה היא שהוא הפסיק ללכת לבד. יותר מזה, מסרב ללכת לסיר כשמציעים. ממש צריך לשכנע אותו (שב על הסיר ואז אקרא לך סיפור). לכן גם התחיל לברוח לו פיפי, דקה אחרי שסירב בתוקף לשבת על הסיר.
מה עושים? יכול להיות שזה קשור לגן? שהכריחו אותו לשבת על הסיר או משהו כזה? הוא הולך לגן השמחה.
 
לצפיה ב-'לא בהכרח קשור לגן אבל רצוי לבדוק כמובן'
לא בהכרח קשור לגן אבל רצוי לבדוק כמובן
12/10/2017 | 16:58
2
104
זה קורה הרבה פעמים שמתרחש מצב כמו שאת מתארת של כאילו נסיגה וזה משרת איזשהו צורך בהרפייה פנימית עמוקה ומנוחה של הילד מהתהליך לקראת חידוש כוחות ו"פריצה" מחודשת וגדולה החוצה.
מה שאני הייתי עושה זה מרפה לגמרי מכל אג'נדת גמילה שהיא, כדי לא ליצור לחץ / התנגדות / החמרה.
בימים הקרובים להיערך לפיספוסים מוגברים (שגם יכול להיות שלא יקרו) מבלי להגיב עליהם במורת רוח או אכזבה, אלא באופן עינייני לומר משהו כמו : אני רואה שעשית פיפי, אני שמה לידך את הסיר לפעם הבאה" .
וכמובן , לא לשכנע ולא לקחת אותו בכוח או באילוצים.
להמשיך לבטוח בילדך ובכך להעביר מסר שגם העצירה היא בסדר ושזה חלק מהתהליך , להתאזר בעוד סבלנות ו- אוטוטו...
לצפיה ב-'להגיד שב על הסיר ואז נקרא ביחד ספר זה גם לא טוב?'
להגיד שב על הסיר ואז נקרא ביחד ספר זה גם לא טוב?
12/10/2017 | 18:53
1
92
כמה זמן הגיוני לחכות? יומיים? שבוע? כי זה נמשך כבר כמה ימים נראה לי. ומה לומר להם מחר בגן?
לצפיה ב-'היי אנה, זה לא עניין של טוב או לא טוב'
היי אנה, זה לא עניין של טוב או לא טוב
13/10/2017 | 08:31
104
אלא יותר נדרש במצב הזה *לחוש* את הדרך ואת הילד כדי לדעת איך להגיב בשביל לא ליצור לחץ.
כך שייתכן ותרגישי שזה לא הזמן והרגע הנכונים להציע לקרוא סיפור על הסיר - את תוכלי להרגיש מלכתחילה שתהיה שם התנגדות או חוסר רצון לשתף פעולה.
ובפעמים אחרות תוכלי להרגיש שדווקא מתאים להציע לשבת על הסיר ולקרוא יחד, זה ירגיש נעים ולא לוחץ ואז תזכרי שייתכן וגם אם יישב אז לא בטוח שייעשה... וזה בסדר גמור. יצא שישב על הסיר לשמוע סיפור ממך, גם זה מקום לשמוע בו סיפור
 
מה שאני אומרת הוא שלשים לב לא לפתח איזו אג'נדה - 'עכשיו נלך לסיר , אני אקריא סיפור ובעצם המטרה הסמויה שלי היא שאתה תעשה פיפי/ קקי' , זה מה שעלול ליצור את הלחץ, באופן לא מודע.
 
ולכן זה למעשה יותר מצב של לחוש את הדרך ואת הילד מאשר לתת אישהו "מרשם" ולהגיד: תעשי כך ואז כך. ולהסכים בתוכך שאולי יהיו טעויות ושזה בסדר גמור! את לומדת מה נכון ומה מדייק ומתקדמת גם על ידי כך.
כנ"ל לגבי כמה זמן זה "הגיוני" או לא - יש רצון שזה כבר יתקדם ויחד עם זאת כדאי לנסות לשים בצד את הציפיות לסיים תוך X זמן כי הדברים לא תלויים רק בך. להיות באמונה מלאה ושלמה לגבי הילד שהוא כבר בדרך ושזה יקרה.
 
לגבי הגן - להבין איך הם נוהגים עם הילד ולהבהיר להם את הרצונות שלך ואת הדרך שלך. ואם צריך להגיע לאיזשהו שיתוף פעולה שמקובל על כולכם.
 
לצפיה ב-'דיון ברוח החג על :"תהיה ילד טוב ותתן חיבוק ונשיקה לסבתא" '
דיון ברוח החג על :"תהיה ילד טוב ותתן חיבוק ונשיקה לסבתא"
11/10/2017 | 15:23
2
197
או לסבא או לדוד...
זכור לי כילדה שלא ממש אהבתי להתחבק ולהתנשק עם חלק מאנשי המשפחה אבל הייתי "ילדה טובה", עשיתי מה שציפו ממני גם אם לא אהבתי את זה, ובלב הרגשתי שאין לי ברירה ושבכל מקרה אמא ואבא לא יבינו אותי או לא יסכימו ל"חוסר נימוס" שכזה להחליט שמוותרים לי על נשיקה וחיבוק עם אנשים שלא בא לי .... 
 
כשהפכתי להיות אמא זה העסיק אותי בתחילה . אצלינו במשפחה מרבים להתחבק ולהתנשק כהרגל בכל פעם שנפגשים או נפרדים, ואני כבר בגרתי וגיבשתי לי את האני מאמין שלי וממש לא הסכמתי לחיבוק או לנשיקה ואפילו לא למגע, אם אין רצון מצד הילד.
 
מאוד חשוב לי שנתינת חיבוק ונשיקה לבן משפחה יהיו מתוך רצון . אם הילד לא רוצה או אפילו מתבייש או נבוך - אלו הם הגבולות שלו ויש לכבד אותם בלי לשכנע בכלל. 
וכן - יש אצלינו במשפחה גם כאלו שלא מבינים או לא מסכימים וזה בסדר. אין לי שום צורך לשכנע, הגבולות כבר ברורים.
יש לי גם חברה טובה שלה מאוד חשוב נימוסים והיא מצפה מהבת שלה שתחבק את סבא וסבתא כדי שלא יעלבו. 
כאמור, בעיניי מדובר ביושרה וכבוד כלפיי הילד שצריכים להתקיים *לפני* דפלומטיה ומה שאחרים מחשיבים כנימוס. 
 
איך זה היה אצלכן בילדות? האם מישהי זוכרת איך הרגישה ואם או מה הייתה ההתיחסות לנושא?
ואיך עכשיו אתן נוהגות כאמהות?
בואו נדבר על זה 
לצפיה ב-'אצלנו זה פשוט'
אצלנו זה פשוט
11/10/2017 | 17:53
169
אין קשר בין חיבוקים ונשיקות לנימוס. נימוס זה להגיד שלום כשנכנסים, להתייחס. מי שרוצה מתחבק עם מי שרוצה. גם אני לא מחבקת את כולם. רק את מי שנוח לי ונוח לו להתחבק איתי.
לצפיה ב-'אני נגד להכריח במקרים כאלה'
אני נגד להכריח במקרים כאלה
12/10/2017 | 15:47
136
אפשר להציע, לעודד אבל לא להכריח. נשיקה וחיבוק הם משהו כל כך אינטימי ואני לא חושבת שצריך להתעקש עם ילד לעשות את זה בניגוד לרצונו. יש ילדים שלא אוהבים יותר מידי מגע או פחות ירגישו בנוח עם זה וזה לגיטימי שלא יתנו.
 
אותי בתור ילדה לא הכריחו כביכול אבל כיאה לפולנים עשו רגשות אשמה ואמרו ש-X יעלב אם לא ודי התעקשו על זה אז זה היה סוג של הכרחה עד שבגיל מסוים כבר לא הסכמתי אם לא רציתי. אמא שלי עבדה מהבית והיה לה איזה לקוח שהיה מגיע להביא לה חומרים לעבודה וכל פעם שראה אותי היה צובט בלחי. עד עכשיו כשאומרים את השם שלו- אוטמטית מרגישה את הכאב של הצביטה והעלבון שהרגשתי כל פעם כי למרות שזה היה כביכול בחיבה זה היה כואב וכל פעם היו צוחקים מהמבט הכואב שלי. אם יש משהו שאני כאמא מקפידה עליו זה לדאוג שלא יעשו משהו שלא נעים לבת שלי והבהרתי את זה למשל לפיזותרפיסטית שמטפלת בה וזה ברור לשנינו שמתי שזה נהיה ממש קשה ברמה שהיא לא מצליחה לסבול יותר-מפסיקים ולשמחתי בד"כ זה לא מגיע למצב כזה כי זכינו בפיזותרפיסטית קשובה ואיכפתית.
לצפיה ב-'מישהי לקחה ילד לקלינאית תקשורת? זה עזר?'
מישהי לקחה ילד לקלינאית תקשורת? זה עזר?
08/10/2017 | 18:00
2
197
הקטן מתעכב מאד בדיבור, אחרי ניתוח כפתורים יש שיפור אבל לא מספיק.
התחלנו ללכת לקלינאית תקשורת מאד מומלצת. הוא נהנה מאד, משתף פעולה. אבל בגדול היא רק משחקת איתו. אני אמורה לחקות אותה בבית, מנסה מדי פעם ופשוט לא מצליחה להתמיד. תוהה האם יש לזה טעם, במיוחד שאני לא יושבת איתו אחרי זה כל יום כמה שעות.
לצפיה ב-'גיסתי לקחה'
גיסתי לקחה
11/10/2017 | 14:01
167
אצלם הקילנאית נתנה לה טיפים איך לקדם את הדיבור של הגדול שלה שהתעכב. תוך כמה שבועות ראו שיפור ניכר.

ונניח שאת לא מצליחה לשבת עם הבן שלך הרבה כי את עובדת ויש לך עוד ילדים ובית על הראש. לא ברורה לי מה האלטרנטיבה? לא לקחת בכלל ולהקטין את הסיכוי שמה שהיא עושה ביחד עם המעט שאת מספיקה יצליחו לקדם אותו גם אם יותר לאט?
לצפיה ב-'בדרך כלל זה עוזר. מן הסתם יש קשת מאוד רחבה של מקרים'
בדרך כלל זה עוזר. מן הסתם יש קשת מאוד רחבה של מקרים
19/10/2017 | 10:54
136
ילד אחרי ניתוח כפתורים זה שונה למשל מילד עם קשיים מורכבים, ששונה מילד עם איחור בדיבור בלתי מוסבר ללא בעיות אחרות, וכו'. כך שהשאלה שלך מאוד כללית והיא בעצם כמו לשאול "האם לקחתם פעם את האוטו למוסך והאם זה עזר"...
 
בכל מקרה, לשאלות שלך - יש הרבה טעם לעבודה עם הילד בבית, פשוט רואים את התוצאות לאורך זמן. זה לא תוצאה מיידית. צריך הרבה סבלנות.
 
הקלינאית משחקת איתו כי זו הדרך היחידה להפעיל ילדים בגיל הרך (כמו שעושים בריפןי בעיסוק, אם יצא לך לראות). המשחק הוא  מאד מכוון מטרה, מגרה ומעודד את הדיבור ומציב מודל של שימוש בשפה בהתאם לשלב שהילד נמצא בו (אם הוא בשלב רכישת שמות עצם, או ברכישת פעלים, או בחיבור שתי מלים, או דווקא בדגש על צלילים מסויימים וכו').  
 
אכן ההורה מצופה לעשות עבודה עם הילד בבית אבל את ממש לא אמורה לשבת איתו כל יום כמה שעות. בגילאי שנתיים-שלוש מדובר על עשר דקות ביום של עבודה רצופה ללא הפרעות (בלי לדבר באמצע עם הילדים הגדולים, בלי ללכת לרגע ולחזור, וכו', אלא אך ורק ההורה והילד עובדים יחד עשר דקות). זה בהחלט משהו שאפשר לעמוד בו (לא תמיד זה קל... אבל זה אפשרי). וביום שאתם אצל הקלינאית את לא צריכה בנוסף לזה גם לעבוד בבית, זה פשוט יותר מדי בשביל הילד וגם אין בזה צורך.
 
את כל הדברים האלה הקלינאית אמורה להסביר לך לכל אורך הדרך מתחילת הטיפול. תשתפי אותה בקושי לעבוד בבית. תגידי לה (בצורה לא פוגעת כמובן) שבעצם זה נראה שזה "רק" משחק... אם היא טובה, היא תדע להסביר לך הרבה יותר טוב ממני את התפקיד שלה ואת מגבלות הטיפול ואת התפקיד של ההורים. לצערי הקלינאיות בקופות החולים הרבה פעמים לא מסוגלות לתת את ההסברים הנדרשים והן רואות בהורה כגורם מפריע במקום לראות בו שותף.
 
 
 
לצפיה ב-'אז איזה אתגר היה לכם בשבוע החולף עם הילדים? '
אז איזה אתגר היה לכם בשבוע החולף עם הילדים?
08/10/2017 | 14:08
1
128
איזה פתרון *יצירתי* מצאתם לעניין?
וגם - איזה דבר חדש ומיטיב גיליתם על עצמכם ועל הילדים בעקבות ההתמודדות?
 
ספרו והשמיעו קולכן , שנוכל כולנו ללמוד אחת מהשנייה 
 
לצפיה ב-'אף אחת בינתיים?.... טוב אז אני אתחיל '
אף אחת בינתיים?.... טוב אז אני אתחיל
11/10/2017 | 11:35
161
אני מאוד אוהבת למצוא פתרונות יצירתיים להתמודדויות ואתגרים, עד כמה שאפשר.
זה שומר על אוירה נעימה ועוזר לטפח את מערכת היחסים בין ההורים לילדים.
 
השבוע חזרתי למשהו יצירתי שאני משתמשת בו מידי פעם מגיל קטן - קלפי מודעות. יש לי הרבה סוגים : כאלו מצויירים / עם תמונות/ כאלו עם משפט מעצים וכו'. הם פשוט עושים כל כך טוב להקשבה ומאפשרים לילדים להיפתח ולדבר על מה שעובר עליהם. מתוך כך נוצרת גם קרבה גדולה וחשוב לא פחות אלו התובנות והתשובות להתמודדויות שעולות לילד / להורה מתוכם, זה פשוט מדהים! זה מעצים מאוד גם את הילדים וגם הורים.
 
אז אצלנו הקלף המעצים היה קלף שכתוב עליו "להשמיע את הקול שלי" והציור היה של דמות קוסם עם מטפחת על העיניים שמגשש דרכו על שביל עם עוד אנשים, רק שהוא לא רואה אותם כי עיניו מכוסות.
האסוציאציות שהגיעו מתוך הציור והמסר עזרו לנו לקיים שיחה ולמצוא בתוכנו את התשובות והפתרונות שנכונים לנו. מה שרק שעה לפני היה נראה מתיש.. פתאום הפך לקל ופשוט
וההפתעה הגדולה - אחרי כן, הבן שלי שקיבל השראה מהקלפים, הלך להכין בעצמו קלפים שהוא יצר וכולנו השתמשנו בהם.
 
אז זה כמה מילים על הפתרון היצירתי שעלה אצלינו השבוע. אם זה ייתן השראה ויעזור לעוד אימהות אז בכלל מעולה
(אם זה מעניין אז אנסה לעלות כאן תמונה של הקלף ואולי אפילו אפשר בהמשך לשחק איזשהו משחק קטן כאן בפורום בעזרתם לצורך עזרה בבהירות הדרך בנושא הורות כלשהו שנבחר).
 
אז עכשיו תורכן
 
 
לצפיה ב-'ספארי בוקר עם ילדה בת שנה ותשע חודשיםים'
ספארי בוקר עם ילדה בת שנה ותשע חודשיםים
08/10/2017 | 15:26
4
182
רציתי לדעת האם זה אפשרי לקחת את  הילדה בת שנה ו9 חודשים לסיור בספארי בוקר. 
כתוב באתר שזה מגיל שנתיים...
מה,  במאת בודקים שם תאריך לידה??? 
מה הסיבה שזה יכול להיות יותר בעייתי בשבילה?
אשמח לשמוע דעה של אלה שהיו שם באותו סיור. 
חבל לי לא ללכת עם כל המשפחה אם אין סיבה רצינית לכך
לצפיה ב-'ברור שאפשר לקחת, התשלום הוא מגיל שנתיים'
ברור שאפשר לקחת, התשלום הוא מגיל שנתיים
08/10/2017 | 17:42
151
הייתי עם כולם כולל בן שנתיים וקצת. לא התלהבתי, נסענו מאזור הצפון וזה לגמרי לא הצדיק את הנסיעה. אבל זה גן חיות נחמד, בטח לקטנים.
לצפיה ב-'ספארי בוקר מעולה'
ספארי בוקר מעולה
09/10/2017 | 10:20
144
ואחרי הסיור אפשר להישאר בגן החיות כמה שרוצים, אז זה גם משתלם כלכלית. אני בזמנו לא לקחתי ילדה בת פחות משנתיים כי חששתי שלא יעלו אותה, אבל נדמה לי שהיו שם כמה  פעוטות צעירים מהגיל המותר. היא כמעט בת שנתיים ואם לא נראית קטנה במיוחד, אז לא מאמינה שיבדקו. לא נראה לי שתהיה לכם בעיה לקחת אותה לסיור. אבל תצטרכו לשלם עליה כרטיס לסיור (כניסה "רגילה" לגן חיות היא בתשלום רק מגיל שנתיים).
 
לצפיה ב-'קחי בחשבון שדורש סבלנות'
קחי בחשבון שדורש סבלנות
10/10/2017 | 10:15
115
מדובר בנסיעה ברכבת של הספארי עם עצירות לראות האכלות.
אני לא יודעת אם בודקים תעודות זהות כי אנחנו עשינו את הסיור עם בן 4. אהל אני לא חושבת שהייתי עושה עם בן שנתיים.
זה מאוד תלוי כמה סבלנות יש לילדה שלך לשבת בנסיעה ובהסברים.
לצפיה ב-'אולי אפשר לקחת, (כדאי לשאול לפני, כי עולים על רכבת), אבל'
אולי אפשר לקחת, (כדאי לשאול לפני, כי עולים על רכבת), אבל
11/10/2017 | 07:09
91
זה מיותר ולא מתאים. זה סיור ארוך, עם מלל והסברים, מתאים לגילאי 3+.
לצפיה ב-'עצות להשכבה רגועה '
עצות להשכבה רגועה
09/10/2017 | 21:47
2
178
במרבית הימים מתקלחים בערב ואחרי המקלחות מתלבשים (חלק עצמאית וחלק עם עזרה), בוחרים סיפור, מצחצחים שיניים, נכנסים למיטות - מקריאים את הסיפור - ואז בדרך כלל אחד מאיתנו נשאר בחדר כמה דקות ראשונות להרגעה והם הולכים לישון.
במרווח שבין סוף המקלחות ועד תחילת קריאת הסיפור לרוב האנרגיות עולות, יש קצת השתוללויות והתרוצצויות - גם כשאני אוסרת לצאת מהחדר, מכינה מראש בקבוקים ומברשות שיניים, והסיפור כבר מוכן - לפני קריאת הסיפור הם תמיד משתוללים קצת. מחפשת עצות איך להיכנס לשלב הסיפור (שמאד מאד אהוב עליהם) יותר בנחת, באוירה של סוף יום, או שאולי לדעתכן ההשתוללות הזו היא חלק מהתהליך של סגירת היום?
לצפיה ב-'אולי יעזור במקום לאסור לצאת מהחדר'
אולי יעזור במקום לאסור לצאת מהחדר
10/10/2017 | 18:10
1
161
להגדיר מרחב שבו כן מותר?.. הרבה פעמים ה-כן החיובי (מה כן אפשר? במקום מה לא) מוריד מההתנגדויות ומהרצון הנגדי שמשתלט על הילד ישר כששומע - "לא".
 
אני מוצאת הרבה פעמים שהשתוללויות הן באמת חלק מהעניין. לקראת סוף היום וה"פרידה" הזמנית הנדרשת מהם מההורים מהמשחקים ומהיומיום, דווקא בגלל זה ישנו קושי להרפות ולהיפרד ... ואז האנרגיות עולות דווקא כשהכי עייפים.
 
נראה לי שבחלק הזה עד שאת מגיעה צריך להכניס איזשהו רעיון יצירתי כלשהו.. אולי איזשהו סיפור פודקאסט קצר ומעניין עד שמגיע הדבר האמיתי
או לשים במרחב המותר שלהם משהו מעניין שימשוך אותם וירגיע כמו אלבומי תמונות / עיתוני ילדים וכו'. ולהחליף רעיונות בכל פעם בהתאם לצורך.
 
לצפיה ב-'פינת לילה'
פינת לילה
10/10/2017 | 20:48
112
תודה, הרעיון ממש מוצא חן בעיני
לצפיה ב-'החלה התלבטות'
החלה התלבטות
06/10/2017 | 11:16
10
357

בני יליד דצמבר 15, כרגע במעון שאני מאוד מרוצה. התחלתי להתלבט בנוגע לשנה הבאה... הוא יהיה זכאי להיכנס לטרום טרום חובה בגיל שנתיים ותשע אבל לא נראה לי שזה נכון עבורו. חושבת להשאירו שנה נוספת במעון. אם אעשה כך, האם אני גוזרת עליו להיות תמיד הגדול או ששנה לאחר מכן יעלה לטרום חובה (ולא יצטרך להיכנס לטרום טרום). לתשובה אודה ממבינים ומבינות בכללי משרד החינוך. המון תודה וחג שמח

לצפיה ב-'לדעתי חסרים פרטים - איך הוא בהתפתחות מוטורית/קוגנטיבית/רגשית'
לדעתי חסרים פרטים - איך הוא בהתפתחות מוטורית/קוגנטיבית/רגשית
06/10/2017 | 11:31
151
לדעתי בכל הפרמטרים הוא צריך להיות "מצטיין" על מנת לעלות לגן עירייה. אין טעם שישתעמם.. וצריך לחשוב גם אם איזו קבוצת שווים עדיף לו להיות. עם בני גילו שידרבנו אותו או להיות גדול ואז עלול להיות קצת "מעוכב". כמו גם, אם יש לו קושי (או קשיים) מסוים ואת חושבת שמסגרת מצומצמת/עוטפת של מעון תוכל לעזור להתגבר ולצמצם את הפער אז הייתי משאירה.
למרות כל זאת
1. הנטייה שלי היא תמיד להשאיר
2. לסמוך על האינטואיציה שלך
3. להתייעץ עם הגננת שלו
לצפיה ב-'יכנס ישר לטרום חובה '
יכנס ישר לטרום חובה
06/10/2017 | 11:33
156
אני שלחתי לגן עירייה בגיל 2.8
גמול, לגננת וסייעת שחינכו את אחיו הגדולים
במצטבר 4 שנים
מאד מאד סמכתי עליהן ואהבתי אותן
הוא הסתדר נהדר ונהנה מאד
לצפיה ב-'ישר לטרום חובה'
ישר לטרום חובה
06/10/2017 | 14:27
145
אנחנו לא שלחנו לטרום טרום אלא השארנו עוד שנה בגן פרטי ועלה השנה ישירות לטרום חובה בלי שאלות לפי השנתון שלו.
לצפיה ב-'מנסיוני'
מנסיוני
07/10/2017 | 21:24
122
בתי נכנסה בגל שנתיים ו 9 חודשים היא נולדה בדצמבר 2014
אוד שמחה שלא השארתי אותה עוד שנה במעון . אין לה מה לעשות שם יותר שגרה לא תטיב עמה הרגשתי שדייי שהיא צריכה מסגרת חדשה וכמו בני גילה נכנסה גמולה כבר מיום ראזון אמרה ביי והלכ  ל ורתה היא התפתחה המון הייתה פזוט צריכה וזקוקה ל עבר הזה . מבינה הכל עושה הכל מאוד חזקה עם תפיסת העיפרון ואיך שהמא מציירת מבחינה חברית גם מסתדרת המטב אך קשה לה מבחינת  יומנויות מוטורית כ י פלסטינה ולגזור ובנתיים עןבדים על זה אין יחד שחזק בכל התחומים זה לגיטימי מבחינת דביור היא פחות וגם מבחינת גובה ומשקל  רי אני כזאת קטנטונת ואם תשאר עוד שנה כלום לא תרוויח להפך .
העיקר תסמכי על התחושה שלך והכי הכי חושב לבחור את הגן המתאים
לבתי בחרתי פרטי 20 ילדים בנתיים אני מאוד מרוצה
משפטה של אמי עדיין בראשי כמוהה כמו כל בני גילה זה מה שאמרה לי כשרציתי להשאיר במעון ואז עבדתי קשה כדי שהיא תתקדם ותתפתח והשלמנו את הפער

הצלחנו לגמול .. לצייר .. לצבוע .  הכל בחופשת האביב והקיץ להרכיב פאזלים פשוט עבדתי קשה איתה גם מבחיה חברתיתי  וב1.9 היינו כבר מוכנות


לצפיה ב-'ברור שהוא ייכנס לגן בהתאם לגילו '
ברור שהוא ייכנס לגן בהתאם לגילו
08/10/2017 | 00:39
114
וגם אם היית מחליטה להשאירו במסגרת פרטית עד כיתה א ( ויש העושים זאת ) הוא מן הסתם היה עולה ישר לכיתה א ולא נשאר בגן
לגבי להשאיר/ להעביר - אני מאד לא מתחברת לקונספט של העלאת פעוטות כה רכים לגן עירייה , על אחת כמה וכמה שאת מאד מרוצה מהמעון ואם כמובן יש אפשרות כלכלית לשלם עוד שנה לגן פרטי
כל החוק הזה הוא הזוי בעיני , נותנים חינוך חינם אבל ללא שום התאמה לגיל הילדים מבחינת צוות ותנאים
ועוד מילה על ההתקדמות המטאורית שילדים חווים בגן עירייה - היי סמוכה ובטוחה שזה יקרה גם בגן פרטי , רק בסביבה יותר תומכת ומותאמת גיל
לצפיה ב-'קודם כל,'
קודם כל,
08/10/2017 | 09:11
106
אם הוא יישאר בגן הוא יעלה לטרום, כמו שאמרו.
דבר שני, שלוש נקודות.
נקודה ראשונה - כשהבת שלי עלתה לטרום טרום בשנה שעברה, חצי מהילדים היו קטנים (ילידי אוקטובר-דצמבר ואחת ספטמבר ואחת אוגוסט), וחצי גדולים (ילידי ינואר-מרץ, אחת אפריל ואחת יוני). כך שמהבחינה הזאת הגן שלנו היה מאוזן (היו בו 26 ילדים), ואף אחד לא היה גדול מדי או קטן מדי - ואולי גם אצלכם בגן העירייה הרלבנטי שומרים על איזון כזה.

נקודה שנייה - בלי קשר לילדים האחרים, מצטרפת לדעה שאם יש אפשרות כזאת - גן פרטי כנראה עדיף על טרום טרום לגיל הזה, שבו ילדים רבים זקוקים לעזרה בשירותים וכו', וכוח האדם בגן עירייה פשוט לא מספיק

נקודה שלישית - אצלנו הגן הוא גן ממשיך טרום-טרום ואז טרום, וזה אומר שהילדים שנכנסים לטרום בלי להיות בטרום טרום נכנסים בעצם לגן מגובש וצריכים למצוא את מקומם, וזה לא מאוד טריוויאלי. אם גם אצלכם זה כך, זה גם משהו שכדאי להביא בחשבון.
לצפיה ב-'הבהרה'
הבהרה
08/10/2017 | 18:05
2
121
ואוו תודה לכל העונות. אני לא בטוחה שהובנתי כהלכה. הכוונה להשאיר אותו שנה נוספת במעון תמ"ת ולא בגן פרטי, כך ששנה הבאה יהיה הגדול בקבוצה. מדובר בפעוט שמפותח כהלכה, נראה שבדיבור קצת מתעכב, אך לא משהו משמעותי. לא נראה שאנחנו קרובים לגמילה. האם יש הארות חדשות. תודה לכן מקסימות
לצפיה ב-'ממליצה להשאיר במעון'
ממליצה להשאיר במעון
09/10/2017 | 10:17
105
אבל תבדקי אם יהיו שם עוד ילדים סביב גילו (ילידי החצי הראשון של 2016, נגיד)
אני אימא ליליד דצמבר שנכנס ישר לטרום חובה. בסופו של דבר הוא נשאר עוד שנת גן חובה  ועלה לכיתה א' בן 6 ותשעה חודשים (במקום 5 ותשעה חודשים) אז קיבל את השלוש שנים גן עיריה שהיה זכאי להם
מהיכרות מקצועית עם התחום וגני עיריה רבים איתם עבדתי, לדעתי רוב ילידי סוף השנתון לא מוכנים עדיין ממש לגן טרום טרום ואם יש אפשרות להשאיר אותם עוד שנה במסגרת מתאימה זה עדיף
לצפיה ב-'עוד הערה. דבר אחד שהקל מאוד על המעבר'
עוד הערה. דבר אחד שהקל מאוד על המעבר
10/10/2017 | 10:32
92
של הבת שלי לטרום טרום היה שהחבר הכי טוב שלה עבר גם הוא יחד איתה לאותו טרום טרום. לא היו להם קשיי הסתגלות בכלל - הם פשוט המשיכו כאילו הם היו בגן הקודם, ורק הרקע השתנה.
לצפיה ב-'במקומך, הייתי מחפשת גן פרטי, עם כיתת טטח.'
במקומך, הייתי מחפשת גן פרטי, עם כיתת טטח.
11/10/2017 | 07:12
71
גני עיריה לא מותאים לגילאים כ"כ רכים בעיני, לא כל שכן, לגיל שנתיים ו-8, או שנתיים ו-9.
מצד שני, להשאיר ילד עם שנתון קטן ממנו, זה גם סוג של עוול, שלא הייתי רוצה לעשות לילד.
לצפיה ב-'שאלת גמילה וגן'
שאלת גמילה וגן
06/10/2017 | 16:37
9
209
פתאום חל שיפור מבחינת הגמילה. מסתבר שהבן שלי אוהב לעשות פיפי לאסלה ולא לסיר. אז אתמול עשה כמה פעמים כשלקחנו וברח רק פעם אחת. היום אפילו טוב יותר. עשה כמה פעמים כשלקחנו ופעמיים עשה מיוזמתו. אמר שיש לו פיפי, פעם אחת הלך לבד לשירותים ועשה ובפעם השנייה הוריד מכנסיים ועשה בסיר.
חשוב לציין שקקי לא עשה עד עכשיו בסיר כי עושה בבוקר לפני שמורידים את הטיטול. היום ניסה להוריד טיטול ואמר קקי, לא יכולתי לגשת אליו באותה השנייה. מסתבר שעשה בטיטול, לא יודעת האם לפני או אחרי שאמר.
אז בכל מקרה, נראה שכדאי להמשיך ואני תוהה איך. יש לו גן בימי ראשון עד שלישי ואז עוד ארבעה ימים בבית. התכנון המקורי היה לגמול אותו בתחילת החג ואז לשלוח לגן בלי טיטולים בחול המועד כי אין הרבה ילדים. מצד שני, רק היום הלך לראשונה מיוזמתו. לא הייתי אומרת שהוא גמול או אפילו קרוב לזה. מצד שני, זה יכול לבלבל אותו אם יהיה בגן עם טיטול? ואולי יהיה בלגן בגן אחרי החופש הארוך ולא יהחה להם קשב בשבילו?
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
06/10/2017 | 17:44
8
173
הוא שיחק עכשיו בחדר אחר, רץ לסיר, הוריד מכנסיים ועושה קקי!
הקטע שהוא לא אומר כלום, רץ ועושה. אני בהלם!
מי חשב לפני שנהייתי אמא שלראות קקי ירגש אותי כל כך
לצפיה ב-' הילד שלך מלמד אותך דברים חדשים '
הילד שלך מלמד אותך דברים חדשים
06/10/2017 | 19:56
7
131
אז אני לא רוצה להרוס לו את השיעור...
נפלא לגמרי. הייתי פשוט ממשיכה בדיוק ככה- להסכים לא לדעת איך ומה לעשות , אלא לסמוך עליו ועל התהליך וכמובן על עצמך.
לצפיה ב-'אבל מה לעשות עם הגן?'
אבל מה לעשות עם הגן?
06/10/2017 | 20:13
6
114
במיוחד שהם ממש לא מתלהבים.
לצפיה ב-'מה שהתכוונתי הוא שבכל מקרה נוכחת לדעת שהדברים קורים מעצמם'
מה שהתכוונתי הוא שבכל מקרה נוכחת לדעת שהדברים קורים מעצמם
07/10/2017 | 14:45
5
88
את מתכננת וחושבת איך נכון ומה צריך וזה בסדר גמור, אלא שתוך כדי - התהליך כבר מתקדם והגמילה מתרחשת ולא בהכרח כפי שחשבת. את הופתעת לטובה.
כך שאני באופן אישי הייתי ממשיכה באותו הקו - לתת לתהליך להמשיך ולקרות מבלי לתכנן או לדעת יותר מידי מה את אמורה לעשות (אמאל'ה!! ) ...
 
אם בכל זאת את זקוקה ליותר "יציבות" ופרקטיקה ובהנחה שבגן בכלל לא יהיה אפשרי לשתף פעולה, אז תשובתי היא שאפשרי בהחלט להמשיך את הגמילה רק בבית. יש ילדים שנגמלו בדרך כזו. זה לא חייב לבלבל את הילד אבל את תעקבי כדי לוודא איך זה באמת משפיע עליו.
לצפיה ב-'בעיה חדשה'
בעיה חדשה
07/10/2017 | 22:52
4
104
החלטתי שהוא מספיק גמול כדי ללכת לגן עם תחתונים אז שמתי לו תחתונים, כי עד עכשיו היה רק עם מכנסיים. מרגע ששמתי לא הפסיק לפספס. כאילו תחתונים מונעים ממנו להרגיש שהפיפי בא. הוא מגיע לסיר כשכבר ברח לו. ניסיתי לשים תחתונים לא צמודים. אחרי 3 פיספוסים נראה שיש שיפור. מנסה להוריד מכנסיים ולהתיישב. אבל בכל זאת טיפה בורח לו וגם מתקשה מוטורית להוריד את התחתונים.
אני זוכרת שבגן לא מסכימים שיבוא בלי תחתונים בגלל הקקי, שאם יפספס אז יישאר בתחתונים. כך שאין לי דרך לשלטח אותו בלי.
מה עושים עם זה?
לצפיה ב-'מה עשית היום? איך היה?'
מה עשית היום? איך היה?
08/10/2017 | 14:02
3
23
לצפיה ב-'שלחתי בלי טיטול. לא היה משהו'
שלחתי בלי טיטול. לא היה משהו
08/10/2017 | 17:10
2
105
כמו שכתבתי, הוא לא אומר אלא הולך לבד לשבת על הסיר.
לקחו אותו 3 פעמים, פעם אחת עשה פיפי ופעמיים לא היה לו. ופעמיים ברח לו.
באתי בזמן סיפור אז לא יכולתי לשאול יותר מדי שאלות.  כי הן אמרו שלא הלך לבד. ואולי הלך ולא הצליח להוריד תחתונים ואז ברח לו. שלחתי אותו עם תחתונים די רחבים אבל עדיין קשה לו להוריד.
יש עוד ילד בשלבי הגמילה, שידעתי עליו. בצהריים שמו לו טיטול, בהסכמתי. אגב, אתמול בצהריים ישן בבית בלי וברח לו אבל אחרי הלילה קם עם טיטול יבש.
תוהה מה לעשות מחר.
מאז הגן עוד לא עשה פיפי וגם לא ברח לו.
לצפיה ב-'עכשיו כן הלך לסיר לבד'
עכשיו כן הלך לסיר לבד
08/10/2017 | 17:39
1
85
אז כנראה הגן לא פוגע בתהליך. לדעתי, הבעיה היא שהוא לא רואה את הסיר. אבל כן לוקחים אותו אז אני מניחה שעם הזמן יידע ללכת.
אולי גם בבית להעביר את הסיר לשירותים? כרגע הוא בסלון.
לצפיה ב-'תשימי אחד בסלון , אחד בשירותים ואפילו עוד אחד במקום אחר'
תשימי אחד בסלון , אחד בשירותים ואפילו עוד אחד במקום אחר
08/10/2017 | 20:14
77
לאט לאט הוא יבין שאפשר גם וגם ויבחר איפה שהכי נוח לו.
לצפיה ב-'מוצץ בגיל 5 (או 6 או (גוואלד!) 7)....'
מוצץ בגיל 5 (או 6 או (גוואלד!) 7)....
04/10/2017 | 18:37
33
309
כן זה קיים. יש כאלו ילדים שצריכים את המוצץ שלהם עד גיל שנחשב מאוחר.
הורים משתפים אותי בכל מיני "סודות" שלא מעיזים לדבר עליהם עם הורים אחרים,  כי - "זה לא מקובל",
"נחשב להזוי",
"מרגיש מבייש מידי "
ועוד תגובות כאלו או אחרות שהם מספרים שמקבלים.
 
אני באופן אישי לא רואה במוצץ שום בעיה (והשיניים – הכל בסדר, והדיבור - הכל תקין) . אני מכירה מבוגרים שמצצו אצבע עד גיל העשרה ואף יותר. היום הם מבוגרים נורמליים לגמרי, גם אז הם היו ילדים נורמליים ביותר 
ילדים יודעים בדיוק מה מקובל ומה פחות. ילד "גדול" שצריך מוצץ בעצמו יעדיף להיות איתו כשהוא בפרטיות. 
 
מה שאני כן מתנגדת לו זה ההרגל שנוצר בחברה שלנו ובגני ילדים, להעיר לילדים על המוצץ שלהם בכל מיני דרכים ובכך לגרום להם להתבייש בעצמם או להרגיש לא בסדר על משהו הכי בסדר שבעולם ושעוד אנחנו ההורים הרגלנו אותם אליו.
יש גננות שאף לוקחות או מוציאות לילדים את המוצץ שלהם מהפה...
האם היינו עושים דבר כזה לו זה היה מבוגר עם נניח מסטיק בפה או סיגריה?... חומר למחשבה...
 
אני זוכרת שכשאני הייתי בת 3 בערך אמא שלי זרקה לי את המוצץ כשחשבה שאני לא שמה לב והמוצץ דווקא עשה לי ממש טוב...
 
אז למה כל כך קשה לנו (בהכללה) עם המוצצים?
למה *לנו* זה עושה לא טוב?
האם יכול להיות שאנחנו חוששים שהילדים לא ירצו בעצמם להפסיק ? 
ואולי זה פשוט הרגל שאנחנו עושים בלי להקדיש מחשבה לעניין או לילד?
ואולי בכל זאת המוצץ זה דבר מסוכן ובעייתי
 
נא דעותיכן / ם לכאן או לכאן 
לצפיה ב-'מהנסיון המועט שלי ילד עם מוצץ מדבר פחות '
מהנסיון המועט שלי ילד עם מוצץ מדבר פחות
04/10/2017 | 20:41
181
כול ילד הוא שונה ותמיד יהיו יוצאי דופן שמסיבות שלהם כנראה יצטרכו את המוצץ יותר. לכן אני לא שופטת אף אחד ובטח לא מעירה לאף אמא או ילד למרות שאני בעד גמילה הרבה יותר מוקדמת ממוצץ. כי כול אחד והסיפור שלו והנסיבות שהביאו אותו לשימוש בגיל כזה מאוחר במוצץ.
 
יש הרבה סיבות לפי דעתי להיגמל ממוצץ, בין השאר זה מאוד לא הייגני, בגיל הזה המוצץ עובר הרבה ומתלכלך הרבה ואין סיבה לשים משהו כזה בפה.
הילדים שלי אהבו מאוד מוצצים ונגמלו מהם ביוזמתי בעיקר כי היה לי קשה לתקשר עם ילד שתקוע לו מוצץ בפה. לדעתי זה או מוצץ או לדבר, ביחד זה לא עובד. וילד שצריך להוציא את המוצץ כדי שיבינו אותו, זו התעסקות ולא כדאי. הם היו ממלמלים כול מיני דברים עם המוצץ בפה, לא הייתי מבינה כלום וזה היה מתסכל את כולם. חוצמזה *הילדים שלי* נפרדו מהמוצץ ושכחו ממנו תוך שלושה ימים כך ששום דבר רע לא קרה להם. אני יכולה בקלות לדמיין ילד אחר שעובר משהו קשה והמוצץ הוא העוגן שלו ואולי הוא באמת צריך אותו. אצלי זה לא היה המצב, הגדול ויתר על המוצץ תוך שנייה ברגע שהוא שמע שפיית המוצצים תביא לו מתנה בלילה
לצפיה ב-'בתור גננת אני לא מסכימה איתך הפעם'
בתור גננת אני לא מסכימה איתך הפעם
05/10/2017 | 16:22
6
242
אני חושבת שמוצץ זה דבר שמרגיע ומקל אבל כשזה הופך להיות משהו קבוע בתוך הפה (וזה קורה ברוב המקרים) - זה פוגע בדיבור, זה פוגע במשחקים החברתיים ומבודד את הילד וכן זה פוגע בשיניים ובמראה שלהם (הייתה לי על זה שיחה עם רופא שיניים במקרה בעקבות סיפור עם ילד בגן שהשיניים שלו התעקמו בגלל מוצץ).
 
אני בעד דברים שמרגיעים את הילדים אבל חושבת שצריך להציב גבולות. אפילו הקטנה שלי לא כל הזמן עם המוצץ. מנסה להרגיע אותה בלי ואם לא מצליחה- נותנת מוצץ וככה לא נוצרת תלות במוצץ בלבד.
 
בגנים שעבדתי בהם אגב היה אפשר להיות עם המוצץ אבל רק קצת להקלה וכשנרגעים- הילדים היו בעצמם מכניסים למגירה שלהם ומוציאים רק לשינה.
לצפיה ב-'העלית נקודה חשובה... למרות שלא בטוחה אם לזה התכוונת..'
העלית נקודה חשובה... למרות שלא בטוחה אם לזה התכוונת..
06/10/2017 | 19:15
5
165
מוצץ באמת לא מאפשר לילד לפרוק החוצה בבכי את התסכולים שלו, ולפעמים הבכי לכשעצמו חשוב ונחוץ על מנת "להתרוקן" אלא שבהקשר של גני ילדים - זה מצריך שהילד ימצא עם דמות של מבוגר אחראי מכיל שמהווה עבורו עוגן באותו הרגע, ושאיתו הילד מרגיש בטוח להוציא את הדמעות שלו ולא שהילד יהיה לבדו באותם הרגעים שחווה קושי.
זה משהו שלא תמיד מקבל מענה בגני ילדים, גם בגלל שאין אפשרות ליחס אישי.
 
אבל בהודעה הראשונה שלי התכוונתי למשהו אחר -
מדוע גננת יכולה להחליט לילד מתי הוא כבר אמור להרגע? ואם הוא צריך את המוצץ שלו ליותר זמן ממה שנקבע לו?
אני שוב חוזרת למשהו עקרוני - אנחנו המבוגרים לעולם לא היינו מסכימים שיתייחסו אלינו באופן מסויים שאנחנו מחשיבים אותו כחדירה לפרטיות / לעבור את הגבול/ חוסר כבוד/ חוסר רגישות וכו'... אבל נדמה שבכל הקשור לילדים אותם הדברים דווקא מקובלים וזה בסדר כשמתנהגים אליהם כך באופן שאנחנו המבוגרים לעולם לא היינו מוכנים לסבול.
 
מעלה שאלה - נניח כשאת במצב של לחץ / סטרס כלשהו או פשוט צריכה להרגע בגלל עומס יתר, איך היית מגיבה אם מישהו היה מקציב לך זמן להרגע? או אומר לך מספיק לבכות עכשיו, ואם יש משהו פיסי שעוזר לך להרגע - היה לוקח אותו ממך.
 
יש פה עניין לשים לב אליו, לגלות רגישות , להסתכל מעבר לכללים וגבולות. בעיני מוצץ הוא בכלל בכלל לא קשור לגבולות. אם כבר אז לגבולות שלנו עם עצמינו כי האמת היא שילד גדול עם מוצץ מביך *אותנו* המבוגרים. זה מפגיש אותנו עם תחושות לא נעימות בתוכנו של שונות, של דחייה, של בושה... הילד והמוצץ הוא רק מראה עבורינו ....
אם הילד עצמו מרגיש שרוצה מוצץ וזה מה שעוזר לו - לא נכון בעיני להחליט שמותר לנו למנוע ממנו רק כי אנחנו המבוגרים והוא הילד.  
לצפיה ב-'בקשר ל: למה המבוגרים יכולים להחליט עבור הילד'
בקשר ל: למה המבוגרים יכולים להחליט עבור הילד
06/10/2017 | 22:14
114
אני מבינה למה את מתכוונת, ולפעמים זה כוחני או נראה ככוחני, אבל לפעמים אני יודעת יותר טוב - לא בגלל הגיל, אלא בגלל הניסיון שמגיע איתו, והפרופורציות והפרספקטיבה...
כמו שאני מצפה מחברה טובה שלא רק תכיל אותי, אלא שתדע גם להגיד לי שהגזמתי, ושארגע כבר ויאללה...
 
הנחת המוצא שלי היא שהורים (ואנשי חינוך) עושים את הטוב ביותר שהם יכולים ברגע נתון. נראה לי מאוד הגיוני שאם לגננת נראה - מתוקף ניסיונה - שהגיע הזמן לקחת את המוצץ מהילד, אז שתעשה זאת. במקרה הגרוע, אם הילד לא נרגע, אפשר להחזיר ולנסות שוב.
לצפיה ב-'כמבוגרת היית מסכימה'
כמבוגרת היית מסכימה
07/10/2017 | 00:13
108
שיגידו לך מתי ללכת לשירותים? מה את אוכלת? מה סדר היום שלך? מה לעשות בשעות הפנאי? מה מותר ומה אסור?
השאלות שלך קצת הזויות בעיני. יש הבדל בין פעוטות ומבוגרים. מבוגרים מלמדים פעוטות איך להתנהג ואיך להתמודד עם דברים. אם הצליחו - נהדר. אם לא הצליחו, הם יקבלו ילד שהופך למבוגר שלא יכול להרגע בלי חפץ פיזי, סתם בשביל הדוגמה. 
 
קשה לי להאמין שאת באמת ובתמים בעד שכל ילד שחפץ ישתמש במוצץ עד איזה גיל שהוא רוצה, ועוד כשאת מציגה אותך כמדריכת הורים. 
ילד עם מוצץ יביך מבוגרים וילדים, כמו שילד עם חיתול היה מביך את כולם. כולם = רוב החברה בה הוא חי. 
אני מתחילה לחשוב שאולי בכוונה העלאת כזו שאלה וכאילו אימצת גישה כזו על מנת לקבל טיעונים עבור הורים שעובדים איתך 
 
לצפיה ב-'בכלל, עושה רושם'
בכלל, עושה רושם
07/10/2017 | 00:22
100
שאת מתעלמת כמעט מכל מה שכתבו לך. 
את נעולה בגישה שלפעוט ומבוגר פריבילגיות שוות, ולכן להחליט החלטות עבור הפעוט זה דבר פגום. הפעוטות יחליטו מתי הם עם מוצץ, מתי לישון, מה לאכול ואיך, האם להיות עם חיתול או לא, אסור לעזור להם בשירותים כי זה פוגע בפרטיות שלהם. 
הנקודה הזו הזויה לחלוטין וההתעלמות שלך מטיעונים שטרחו לכתוב לך לשאלתך לא נאה בעיני.
לכן אפסיק להגיב בשרשור הזה, ומקווה שבכל זאת הפקת איזשהן תובנות, כדי שהורים שמגיעים אלייך כ"יועצת הורים" יקבלו גם הם תשובות. 
לצפיה ב-'שאלת שאלה לגבי הקצבת זמן לי כמבוגרת'
שאלת שאלה לגבי הקצבת זמן לי כמבוגרת
07/10/2017 | 01:42
114
אני חושבת שיש שוני בין ילד ובמיוחד פעוט לבין אדם מבוגר- ילד פעוט כן צריך את הגבולות ושילמדו אותו ערכים ונורמות ושידע מה מותר ומה אסור, מה כדאי ולא כדאי וכן לפעמים ילדים מתבכיינים סתם לשם ההתבכיינות או כי רגילים לקבל X Y Z ברגע שמתבכיינים וכן לפעמים צריך להציב להם גבולות אז כמובן שלא אומרת מתי לבכות או לא לבכות, אבל כן מרגיעה וכשהילד נרגע ואין צורך במוצץ- אין סיבה שישאר בפה.
 
ואת יודעת מה,לפעמים גם מבוגרים צריכים איזו בעיטה בישבן(אבל לא אמיתית).
אני כן חושבת שצריך להציב גבולות לזמן ולמקום כאשר מדובר בגיל מסוים- אפילו עם התינוקת שלי שהיא אפילו לא בת חצי שנה אני מההתחלה הרגלתי אותה שהיא לא כל הזמן עם המוצץ וכשנרגעת היא בעצמה מעיפה את המוצץ והחיתולי (אפילו למדה השבוע להכניס ולהוציא אותו בעצמה! קצת מכניסה אותו לאף ולאוזניים במקום לפה אבל לאט לאט).
 
 
 
לצפיה ב-'אני לא מחליטה בשבילו כמה זמן להיות בזמן רגיעה עם המוצץ'
אני לא מחליטה בשבילו כמה זמן להיות בזמן רגיעה עם המוצץ
07/10/2017 | 09:31
75
בהעדר כל פעילות או משחק אני חושבת שברור לכולנו (אלא אם ירדם) שזה לא יהיה יותר מכמה דקות של ההתכנסות הזאת.
לצפיה ב-'אז את מציעה לזרום עם הרצונות של הילד'
אז את מציעה לזרום עם הרצונות של הילד
05/10/2017 | 22:52
139
כי אם הוא רוצה, סימן שיש לו צורך כזה, וחייבים למלא אותו. 
אז ילד שבגיל 5 רוצה להיות עם חיתול? סבבה. 
ילד שבגיל 5 רוצה רק לשתות חלב מבקבוק? אין בעיה. 
 
ילדים אמורים לזנוח את מנהגי הינקות ולאמץ מנהגי ילדים גדולים. לא תמיד זה קל, ותפקיד ההורים הוא לא לתקוע אותם מאחור אלא לעודד ולהציע דרכים שיעזרו לילד לאמץ התנהגויות חדשות שגורמות לו להרגיש שהוא מתבגר. 
 
מעבר לכך שמוצץ הוא כלי עזר  ל*תינוק*, מוצץ מחריף דלקות אוזניים, מונע מהילד לדבר חופשי (ובנוסף גם מקשה על פיתוח טבעי של שרירי הפה והשפתיים כי הפה נעול בתנוחה לא טבעית), ופוגע לא רק בצורת גדילת השיניים אלא גם במבנה גג הפה. 
הגיל האידיאלי לגמילה הוא בין שנה וחצי לשנתיים. 
 
הורה שמתעצל לגמול את הילד, או חושב שזרימה עם כל רצונות ("צרכי") הילד היא הנכונה, טועה, והוא לא מטיב עם הילד. יש הורים שגם חושבים שזה "חמוד" שהילד עם מוצץ, הוא נשאר תינוקי חמודי, וגם זה עוול כלפי הילד. 
 
לצפיה ב-'לא צריך לגמול בכוח'
לא צריך לגמול בכוח
06/10/2017 | 00:57
2
138
אבל מגיע שלב שבו צריך להציב גבולות לשימוש במוצץ.
 
 
לצפיה ב-'היי למה בעינייך צריך להציב גבולות?'
היי למה בעינייך צריך להציב גבולות?
06/10/2017 | 19:17
1
33
לצפיה ב-'כי זה מפריע לפעילויות'
כי זה מפריע לפעילויות
09/10/2017 | 08:46
60
כי קשה להבין ילד שמדבר עם מוצץ בפה.
כי כשמשחקים בגן משחקים המוצץ יכול ליפול ולהתלכלך.
כי מבוגרים לא נוהגים להסתובב עם מוצץ.
 
הצבת הגבולות לשימוש מובילה בהמשך לגמילה עצמית.
לצפיה ב-'ברגע שזה *מפריע* לדיבור או לפעילות חופשית של היד'
ברגע שזה *מפריע* לדיבור או לפעילות חופשית של היד
06/10/2017 | 08:57
100
כי מחזיקים את המוצץ מבחינתי זה איסור מוחלט.
מעבר לכך יש לו תפקיד מאוד מוגדר - להרגיע - זאת אומרת לפני השינה במהלכה וכאשר הוא זקוק לעזרה הזאת. אין שום סיבה שזה יהיה תקוע לו בפה כל הזמן/מחוץ להקשר הזה - כאמור למשל בזמן משחק - אם הוא זקוק לפסק זמן הזה אני מבקשת לשבת בצד להתכנס כמה שצריך ואז לחזור לעיסוקיו (וזה בהקבלה שנתת בדיוק כמו עובד שיוצא להפסקת סיגריה ולא יושב איתה במשרד כל היום. או אם היה מדבר מולי מישהו עם מסטיק בהחלט היה בכך טעם לפגם)
ואני שמתי לב גם כאשר המוצץ מתפקד רק ברגעים המוגדרים האלה ההשפעה שלו הרבה יותר חזקה מאשר אם הוא ממילא שם כל הזמן.   
לצפיה ב-'לפי רופאת השיניים שלנו'
לפי רופאת השיניים שלנו
06/10/2017 | 19:11
7
157
אחרי גיל 4 זה בפירוש מעקם את השיניים.
אין בכלל שאלה, זה מוכח.
בגיל 4 גמלתי.
לצפיה ב-'אני מכירה ודיברתי עם רופאי שיניים שחושבים שונה'
אני מכירה ודיברתי עם רופאי שיניים שחושבים שונה
06/10/2017 | 19:19
6
153
אבל לא זאת הנקודה...
כי נניח ואם יש ילד שהשיניים שלו באמת נפגעו כתוצאה מהמוצץ אז באמת יש כאן עניין רפואי לקחת בחשבון.
הילדים ה"גדולים" שאני כתבתי עליהם בהודעה - לאף אחד מהם אין בעיות של שיניים עקומות.
 
לצפיה ב-'זה לא רק שיניים עקומות'
זה לא רק שיניים עקומות
06/10/2017 | 22:00
4
183
זה מנשך. אבל אני לא עוסקת בשיניים ולא מבינה בזה.
מעבר לזה - לא חושבת שיש לנו בעיה עם מוצצים באופן מיוחד. יש כל מיני גמילות ותהליכים שאנחנו מעבירים ילדים כחלק מתהליך המעבר של ינקות - ילדות - בחרות. כמו שלומדים גמילה מחיתולים, כללי נימוס בסיסיים, לא לאכול עם הילדים ולהפסיק להשתמש בבקבוק. נראה לי שילדים היו מעדיפים להמשיך לאכול מבקבוק, לעשות צרכים בחיתול וכן הלאה, ובכל זאת אנחנו מלמדים אותם לעשות את הדברים אחרת, ולכל הפחות מציעים אלטרנטיבות אחרות. לפעמים צורך הופך פשוט להרגל (והרגל לטבע), ובהחלט מתפקידנו, לדעתי, לחשוף לאלטרנטיבות להרגלים ולהציע אפשרויות אחרות.
 
בת של חברים, בת 8, באה לישון בביתנו מספר פעמים. בפעם שבה היא שכחה את המוצץ היא לא הצליחה להירדם וביקשה לחזור הביתה. לדעתי זו מגבלה רצינית. האם היא צריכה את המוצץ? כן, מתוך הרגל. היא בטח לא הייתה צריכה אותו אילו היו גומלים אותה (באופן אקטיבי מאוד, כן? עובדה - היא לא ויתרה עליו לבד) כמה שנים קודם.
 
הבת שלי נגמלה - בעזרתי האדיבה - בסביבות גיל שנתיים וחצי. בגיל חמש עדיין אמרה שהיא מתגעגעת למוצץ. לא התחרטתי. את שאלת על מוצצים, אבל לי יש התנגדות עקרונית לפיתוח של קבעונות. אני רואה חשיבות רבה מאוד בפיתוח גמישות קוגניטיבית וביכולת להסתדר במגוון מצבים.
לצפיה ב-'תגובה מעולה, בדיוק על כל זה חשבתי'
תגובה מעולה, בדיוק על כל זה חשבתי
07/10/2017 | 20:23
95
לא רק נזקים אלא עוד כל מיני סיבות התפתחותיות.
לצפיה ב-'אם היא ממשיכה להתגעגע למוצץ זו בעיה'
אם היא ממשיכה להתגעגע למוצץ זו בעיה
09/10/2017 | 08:56
1
75
לטעמי זה סימן ברור שגמלתם אותה ממנו מוקדם מדי.
 
את הבת השניה גמלנו ממוצץ מוקדם מדי, קצת לפני גיל 3. התוצאה הייתה שהיא התחילה למצוץ שרוולי חולצות.  הגמילה הזו לקחה הרבה יותר זמן.
אני מכירה ילדים שהתחילו למצוץ אצבע בגלל שההורים "גמלו" אותם ממוצץ.
לצפיה ב-'היא כמעט בת תשע'
היא כמעט בת תשע
11/10/2017 | 17:57
45
לא החליפה בהרגל אחר. היא הייתה מציינת שמתגעגעת, וזהו. היא גם הייתה מוכנה להמשיך לינוק אם לא הייתי עוצרת אותה...
לצפיה ב-'תגובה מצוינת! אורים כהורים כדאי לך לקרוא!'
תגובה מצוינת! אורים כהורים כדאי לך לקרוא!
15/10/2017 | 20:15
9
לצפיה ב-'זו בדיוק הנקודה'
זו בדיוק הנקודה
07/10/2017 | 00:18
116
מוצץ עושה נזקים בפה. לשיניים, למנשך, לתקרת הפה. הרעיון הוא לאפשר לילדים להיות עם מוצץ ואז לבדוק אם אולי בנס זה לא עשה להם נזק?
אשמח לדעת של שמות של רופאי שיניים שעל פי טענתך חושבים שמוצץ לא מזיק, כדי לדעת למי לא ללכת. 
 
לצפיה ב-'זה מעניין שאת מתייחסת כמעט ורק להורים'
זה מעניין שאת מתייחסת כמעט ורק להורים
06/10/2017 | 21:59
2
147
ואיך הם תופסים את המוצץ. אני אגב, לא רואה הרבה הורים מבויישים ממוצצים.
 
להעיר לילדים על משהו באופן שמקטין אותם, לתת לילד להרגיש מבוייש בעצמו, זה לא בסדר. זה לא בסדר בלי שום קשר להורה ודעותיו בנושא. זה פשוט רע לילד.
 
בנושא המוצץ עצמו, דעתי היא שעם הגיל וההתפתחות הילד מגלה דרכים נוספות וטובות יותר להתמודדות עם הרגשות שלו והמצבים בו הוא נמצא.
אם בשלב מסויים התגובה היחידה האפשרית עבורו היא בכי (נגיד, ני בורן) אז אחלה. ברגע שהוא יודע לדבר הוא מגלה עוד דרך להביע את עצמו. הוא לומד להתייחס רגשית לאחרים משמעותיים בחייו, הוא לומד אז דרך נוספת להתמודדות עם המצבים בהם הוא נמצא.
המוצץ, בעיני, מתאים למעין שלב ביניים כזה שבו זה יותר נוח להורה שהפעוט ירגע בדרך הזאת (לא אומרת ממקום שיפוטי בכלל, זה בהחלט שירת אותי נאמנה כאמא ). אבל מגיע גיל שבו הוא מפריע לילד ללמוד דרכים נוספות להתמודד עם המצב שלו.
כל ילד הוא יחיד ומיוחד, יש ילדים שידעו להתמודד עם מה שיש בגיל שנתיים, יש כאלה שבגיל 5 ויש כאלה שבגיל 3. אבל מרגע שיש את היכולת, אנחנו כהורים (בעיני כמובן) מחובתנו לטפח את היכולות החדשות שלהם.
זה כאמור, בלי קשר למה שההורה מרגיש עם עצמו בנושא. ובטח לא לתגובות מקטינות בנושא זה או כל נושא אחר.
לצפיה ב-'נכון. רציתי לעורר דיון שמתמקד באיך אנחנו המבוגרים מרגישים '
נכון. רציתי לעורר דיון שמתמקד באיך אנחנו המבוגרים מרגישים
07/10/2017 | 14:33
1
102
כשרואים או חושבים על ילד עם מוצץ מעבר לגיל המקובל.
כלומר, איזה רגשות זה מעורר בתוכנו?
אני אוהבת ללכת לעומק... זה מסקרן אותי ולכן שאלתי ושמחה לקרוא מגוון של דעות (למרות שאני התעניינתי במשהו פחות שכלי ).
בכל אופן לגבי הורים שלא או כן מבויישים ממוצצים-  לרוב זה לא משהו מודע... אלא נמצא בשורש של התגובה שלנו אל הילד. אם בכל זאת יהיו כאלו שירצו ללכת לעומק ולהבין מה המוצץ מעורר בהם , סיכוי גבוה שיגלו בפנים את הרגש הזה של המבוכה. לאמיצים בלבד
לצפיה ב-'אני לא מסכימה לגבי כמה ירגישו מבוכה'
אני לא מסכימה לגבי כמה ירגישו מבוכה
07/10/2017 | 20:38
75
אבל כאשת עומק בעצמי אני יכולה להבטיח לך שהפסקת המוצץ לא הייתה קשורה אלי אפילו טיפה
לצפיה ב-'בדרך כלל לא מגיבה אבל...'
בדרך כלל לא מגיבה אבל...
07/10/2017 | 19:30
121
הרשי לי לכתוב את מחשבותיי כגננת בנושא -
1.ילדים בגיל הגן צריכים לרוץ, לפעול ולשחק. לרוץ עם מוצץ זה מאוד לא בטיחותי. נפילה עם מוצץ על הפנים יכולה לגרום לנזק משמעותי בפה ובשיניים. כמו שלא הייתי מרשה לילד לאכול ולרוץ באותו זמן כי זה מגביר את הסכנה לחנק כך אני לא מרשה להתרוצץ עם מוצץ בפה. זה בטיחות והבטיחות של הילדים קודמת להכל.
2. אני לא מגבילה את הילדים עם המוצץ. אני כן מגבילה את המקום בו הם יכולים להיות עם המוצץ. עם מוצץ יושבים. שוב - בטיחות.
3. הצרכים של תינוק, פעוט אינם אותו הדבר ואי אפשר להשוואות פעוט לילד או לתינוק  תחשבי על זה כך - כל בנאדם זקוק למגע. תינוקות זקוקים ליותר קירבה גופנית על הידיים. גם פעוטות זקוקים למגע אבל המגע הזה יכול להיות גם זמן ידיים, גם חיבוק או צורה אחרת (החזקת ידיים , ליטוף או כדומה) תלוי בילד ובסיטואציה. כך עם המוצץ. 
4. מוצץ עלול לעשות נזקים לטווח הארוך אם הוא כל הזמן בפה של הילד. דלקות אוזניים , בעיות במנשך וקושי בהתפתחות השפה אצל הילד. אלו דברים אמיתיים וקצת צורם לי שאת פשוט מבטלת את זה.
5.אחד מהכינויים למוצץ הוא "פקק פה" . אני רוצה ילדים פעילים, רצים , שרים ומפטפטים. שוב - אם ילד צריך נקודתית את המוצץ כי הייתה פרידה קשה מאימא בבוקר, כי הוא נפל , כי הוא פשוט צריך, הוא יקבל מוצץ. אבל אני לא רוצה שהוא יסתובב עם המוצץ כל היום. זה לא נכון בעיניי.
6.רוב הילדים שאני מכירה אחרי גיל מסויים לא באמת נרגעים עם מוצץ. הם רוצים את המוצץ. המוצץ עושה להם הרגשה יותר טובה אבל המוצץ לא איזה פתרון קסם להרגיע ילדים. מה שעוזר זה תשומת הלב של המבוגר, החיבוק , הליטוף.  זה לא אומר שצריך לזרוק את המוצץ לפח אבל גם צריך לקחת אותו בפרופורציה.זה לא פתרון קסם לבכי וקושי.
7. אני מלמדת את הילדים שהם תמיד יכולים לבקש מוצץ והם יקבלו. שבשביל מוצץ לא צריך לבכות - רק צריך לבקש. ואני גם עומדת בזה. אז הילדים יודעים שבכל זמן יש להם את האפשרות הזאת וזה לא מעסיק אותם במהלך היום. יש להם את הביטחון הזה שהם ירצו אז הם יקבלו.
8.אגב, גם סיגרייה אי אפשר לעשן בכל מקום או בכל זמן.
לצפיה ב-'תודה לכל המגיבות! '
תודה לכל המגיבות!
08/10/2017 | 13:42
5
102
בגדול - הגישה שלי היא אכן התפתחותית, צמיחה מתוך התהוות פנימית.
אני מאמינה ומלמדת הקשבה לקצב הטבעי של הילד.
שוב ושוב חזר פה נושא של רופא שיניים ולכן מחדדת, ציינתי כי למרות שלרופאי השיניים דעות שונות בנושא (כמו בכל תחום) , בעיני- אם אכן יש עניין של בעיות שיניים בגלל מוצץ זה משהו שצריך לקחת בחשבון ולא להתעלם.
 
חג שמח לכולם!
לצפיה ב-'ואיך היית ממליצה לגמול מאצבע בהנחה שיש בעיה בריאותית ?'
ואיך היית ממליצה לגמול מאצבע בהנחה שיש בעיה בריאותית ?
10/10/2017 | 07:24
4
54
ילדה בת 4 שמוצצת הרבה אצבע גם במהלך היום
לצפיה ב-'מתחילים מלהסתכל עמוק יותר'
מתחילים מלהסתכל עמוק יותר
10/10/2017 | 17:54
3
76
את מתארת ילדה שמוצצת אצבע הרבה מאוד גם בשעות היום ,
המציצה עצמה היא צורך של הילד לשם הרגעות, כלומר יש כאן צורך מוגבר שלה לחוש רגיעה . אם "ניקח" לה את מציצת האצבע מבלי שהתייחסנו לשורש הבעיה אז אנחנו עלולים ליצור מצב של "העתקה" כמו שמישהי ציינה כאן למעלה -
הילדה תפסיק למצוץ אצבע אבל מאחר ועדיין הצורך בהרגעות לא טופל לעומק אלא רק ההתנהגות השטחית החיצונית "סולקה", אזי תיווצר התנהגות חדשה, הרגל חדש, שמטרתו ליצור רגיעה של מערכת העצבים ולהחליף את מציצת האצבע.
 
כך שההתמקדות היא לא בהתנהגות החיצונית אלא בשורש הבעיה, ואז כשהשורש מקבל התייחסות ו"ריפוי" אז ההתנהגות החיצונית ה"בעייתית" כבר לא תתקיים או שפשוט תחזור לאיזון.
יחד עם זאת, לעיתים קורה שאין ברירה וכן צריך להתמקד בנוסף לשורש גם בהתנהגות החיצונית, כמו במצב של בעיות רפואיות , אז העבודה היא במקביל לרופא על מנת לתת מענה שלם ומדויק לילד.
לפעמים גם קורה שצריך "לאתחל" הסתגלות כלשהי אצל הילד ואת זה ההורים לומדים איך לעשות באופן מיטיב ובעדינות בהתאם לילד שלהם.
ויש עוד הרבה מצבים אחרים של נתינת מענה לעניין שכזה. הכל בהתאם לילד עצמו.
 
אין "מרשם" אחד עבור כל הלדים כי מרשם מכוון להתנהגות חיצונית בלבד וישנה הבנה שההתיחסות צריכה להיות לשורש ההתנהגות ולא כ"פלסטר" חיצוני. בנוסף, כל ילד הוא ייחודי ומושפע מדברים שונים ולכן לא יכול להיות מרשם אחד ויחיד לכולם
 
ועוד משהו יותר ספציפי בעקבות ההודעה השנייה שלך, ציינת כי לא נעים לראות ילד עם מוצץ וזה נהדר שאת מודעת לאיך שאת מרגישה! זה בדיוק מה שכיוונתי אליו בהודעה שפתחתי. ולמה? - כי מרגע שיש אצלינו כהורים מודעות לעניין כזה או אחר, אז קל הרבה יותר לראות דברים מפרספקטיבה רחבה יותר ולתת מענה מיטיב לילדים:
 
לעיתים קרובות עצם הידיעה וההרגשה הסובייקטיבית של ילד שמצפים ממנו להתנהגות אחרת כי לא נעים להורה ממנו במצבים מסויימים וכו' , יוצרת בו תחושה של 'אני לא עומד בציפיות' / 'אני יותר מידי מכדי לשאת (עבור הוריי)' / 'לא מרוצים ממני' וכו' - ותחושה זו כשלעצמה עלולה ליצור אצל הילד מתח ואז זה מוביל ישר לדחף שמשתלט למצוא רגיעה בדרכים שונות ומגוונות. מציצת אצבע/ מוצץ זה אחת מהן.
אז צריך להיות ערים גם לתגובות שלנו ואולי לשנות בהתאם לצורך ו/או לילד  
לפעמים מספיק רק שינוי חשיבה קטן אצלינו ההורים ליצור שנוי גדול ומשמעותי אצל הילדים
 
לצפיה ב-'כתבת וכתבת בלי לתת אף עיצה '
כתבת וכתבת בלי לתת אף עיצה
10/10/2017 | 19:08
2
71
הרבה מלל בלי תוכן. כדי לחסוך בזמן לאחרים להבא, אפשר פשוט לכתוב - "איני יודעת". 
לצפיה ב-'אני דווקא מאוד התחברתי לתשובה'
אני דווקא מאוד התחברתי לתשובה
11/10/2017 | 07:09
1
53
למרות שלפעמים זה באמת הרגל ולאו דווקא משהו רגשי מאוד עמוק .
תודה על החומר למחשבה
לצפיה ב-''
11/10/2017 | 10:54
8
לצפיה ב-'מכירים את מנהג ל"ג בעומר,שזורקים את המוצץ למדורה ?'
מכירים את מנהג ל"ג בעומר,שזורקים את המוצץ למדורה ?
08/10/2017 | 17:13
88
בעבר\ היה מן מנהג קבוע, שהילדים שבגן חובה ,היו מגיעים בל"ג בעומר עם המוצצים,
והיו זורקים אותם למדורה,
טקס שמאוד עזר להיפטר מהמוצץ, והילדים חיכו למועד הזה מראש, כמה וכמה חודשים.
לצפיה ב-'גם אם היה מדובר בילד שדבוק לשמיכי שלו נניח'
גם אם היה מדובר בילד שדבוק לשמיכי שלו נניח
09/10/2017 | 14:24
86
מגיע גיל שבו זה נראה ילדותי ולא מתאים .
כמבוגר - לא נעים לי לראות ילדים גדולים עם מוצץ, כי זה לא תואם גיל
בעיקר אם זה כל הזמן (נניח בגן שעשועים ואפילו בבריכה) .
ויש משהו מחזק ומבגר בילד שמצליח להסתדר בלי מוצץ
ושפנוי להתרוצץ לדבר לצחוק וכו בלי מוצץ בפה .
לצפיה ב-'בת שנתיים וחצי מסרבת לישון'
בת שנתיים וחצי מסרבת לישון
02/10/2017 | 21:07
4
160
זקוקה לעצה..
בת שנתיים וחצי במיטת מעבר.מאז ומתמיד נרדמה לבד במיטה בלי בעיות אחרי טקס שינה קצר. 
לאחרונה (משהו כמו חודשיים) מסרבת להישאר במיטה שלה. יוצאת כל שניה מהחדר בתואנות שונות בסשן שיכול להימשך גם שעתיים.
ברור לחלוטין שהיא עייפה כי הופכת לחסרת מנוחה ותזזיתית אך לא מוכנה להישאר במיטה להירגע.
ישנה בגן כשעה, בערב עושים טקס שינה כך שבשמונה במיטה. בפועל נרדמת 21-22 ומתעוררת בד"כ עד 6.
*אימא בהריון.
לצפיה ב-'זה בערך הגיל שבו השנ"צ פוגעת בשנת הלילה'
זה בערך הגיל שבו השנ"צ פוגעת בשנת הלילה
02/10/2017 | 22:18
114
ביחד עם ההתרגשות מהחופש שמקנה מיטת המעבר - עלולה להתקבל טיילת ארוכה ומורטת עצבים.
האם יש לכם אפשרות לבקש שלא תישן צהריים בגן? (אצלנו התקיימה אפשרות כזו באופן תיאורטי אך לא באופן מעשי).
מעבר לזה - להחזיר ולהחזיר ולהחזיר ולהחזיר למיטה.
אצלנו בשלב מסויים כשהנדודים התארכו היינו לוקחים אותה לישון בחדר שלנו ולא בחדר הילדים. זה קצר את זמן ההירדמות. עד היום לפעמים כשקשה לה להירדם היא מבקשת לעבור לחדר שלנו, מתרגעת שם וחוזרת למיטה שלה.
לגבי ההריון - אם את בהריון מתקדם וקשה לך פיזית להחזיר - ממליצה לגייס את אבא למשימה. ואם זה לא הקושי הפיזי אלא המחשבה שהיא זקוקה לעוד 'זמן אמא' - רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מההורות, כידוע - אבל אני לא חושבת שזה העניין, אלא מאמינה שהביולוגיה והצדדים ההתנהגותיים חזקים יותר במקרה הזה.
 
 
לצפיה ב-'אם את שוכבת/ יושבת לידה בזמן ההרדמות זה עוזר? '
אם את שוכבת/ יושבת לידה בזמן ההרדמות זה עוזר?
03/10/2017 | 17:48
25
לצפיה ב-'כמה היא ישנה בצהריים?'
כמה היא ישנה בצהריים?
04/10/2017 | 20:51
1
128
כי היא לא ישנה הרבה בלילה, אם מתעוררת בשש אחרי לא המון שעות שינה, אולי באמת היא ישנה הרבה בצהריים? אולי תבקשו שיעירו אותה חצי שעה קודם בגן?
 
אני גם חושבת שאולי להישאר איתה בחדר יכול לעזור, בכול מקרה לא הייתי מאפשרת את הטיולים האלה כי זה הופך לסאגה שאינה נגמרת. תהיי חזקה....אני משתדלת לסגור את כול הפרצות עם הבנים שלי כי ברור לי שאם אין מים\לא כיסיתי אותם\לא היו נשיקות\לא היה סיפור, הם ינצלו כול תואנה לקום ואחרי שמונה וחצי בערב שירותי האמהות שלי בהפסקה עד שהקטנה תעיר אותי בלילה
לצפיה ב-'אהבתי :) "אחרי שמונה וחצי שירותי האמהות שלי בהפסקה"'
אהבתי :) "אחרי שמונה וחצי שירותי האמהות שלי בהפסקה"
05/10/2017 | 21:43
108
לפעמים כשאני ממש נשפכת בתשע בערב אני חושבת איך זה יהיה כשיגדלו והבית יהיה ער עד מאוחר, ולא תהיה הפרדה בין "זמן ילדים" ל"זמן מבוגרים" - ומעדיפה את המצב ככה..... לפחות בינתיים.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה
פורום רפואת חניכיים שתלים דנטליים
עברתם עקירה שן?
פורום תרופות סבתא
פורום תרופות סבתא

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ