לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1667916,679 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-' אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמה וניהול עסק '
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמה וניהול עסק
23/10/2017 | 12:00

הערב, בשעה 20:00, יתקיים אירוח בפורום ראיית חשבון בנושא היבטים משפטיים בפתיחה וניהול של עסק, חברה או עמותה.
 
העלו את שאלותיכם על גבי שרשור האירוח כבר עכשיו!
 
לצפיה ב-'היי '
היי
20/10/2017 | 18:04
2
19
הבן שלי הצעיר בן 9 
אוהב לצייר מאוד ילד מוכשר מאוד 
לאחרונה ישנו קונפלקטים ביני לבין בעלי אבל מאז ומתמיד הילד אהב לצייר ציורים כמו אלה וגם ששאלתי אותו ענה כי אוהב לצייר סוג של ציורים כאלה
האם לפי דעתכם ישנו קשר בין הציוריי מלחמה שהוא מצייר לבין מה שהוא מביע את עצמו ?
לצפיה ב-'קודם כל הוא מאוד מוכשר'
קודם כל הוא מאוד מוכשר
21/10/2017 | 05:55
9
וכדאי לפתח אצלו את הכישרון.
 
שנית, אין לדעת אם יש קשר ממה  שאת מצארת.
בעיקרון אם זה היה כך מאז ומתמיד, זה נשמע כמו עולם תוכן די נורמטיבי לילד בן 9 (רעים נגד טובים).
יכול להיות שהתווסף לזה עכשיו מימד חדש בגלל הקושי בינך לבין אביו.
ניסית לשאול אותו מה מצוייר או מה הסיפור מאחורי הציור?
אולי תגלי כך משהו מעניין לגבי מה קורה בסיפור.
 
מעבר לכך, אם את מרגישה שהילד במצוקה בגלל הקושי ביניכם, ויש קושי בבית או בבי"ס הייתי מנסה לפנות לאיש מקצוע ולהתייעץ.
 
בהצלחה
לצפיה ב-'דעתי שלי לטיפול בסוגיה'
דעתי שלי לטיפול בסוגיה
24/10/2017 | 00:12

מאחר ואת מתארת מצב, בו הילד צייר אותם ציורים גם לפני, אני יוצאת מנקודת ההנחה שהקונפליקטים שציינת אינם קשורים בציוריו.
 
הייתי מנהלת איתו שיחה באווירה שקטה ורגועה, כאשר הילד אינו עייף או רעב, אודות הציור. חשוב מאד להמנע מהבאת דעה, למשל: "וואוו! איזה ציור יפה!" או מנתינת הערכה לציור: "אני רואה שציירת מלחמה". יש לרדת ממש לפרטי הציור ולתארו כפי שאת רואה: "אני רואה שני מסוקים, ספינה, שלשה דגלים למעלה. אני רואה גם שבחרת בשחור ואפור כצבעים דומיננטיים לציור" ואז לשאול שאלות, דוגמת: "האם הספינה שטה בים או באוקיאנוס?" ולגרום לילד לספר יותר: "בוא תנסה לספר לי יותר על הציור. מאד מעניין אותי לדעת מי נגד מי כאן, מהו סוג הספינה שציירת? מהם הדברים הכחולים בצידו השמאלי התחתון של הדף?"
 
בגישה זו, תוך כדי המנעות מוחלטת ממתן ההערכה ו/או שיפוט היצירה, לדובב את הילד לספר אודותיו. המטרה – לתת לו כמה שיותר לספר על הציור, אפילו מספר רב של פעמים על אותו הדבר וע"י כך לאפשר לו לפרוק מטען רגשי כלשהו במידה והצטבר בעקבות הקונפליקטים שציינת ולשחררו. ואם אין שום קשר למצב הנוכחי בבית, זה עדיין יקרב אותך אליו בכך שאת מראה התעניינות כנה ואמיתית.
 
חשוב מאד! גם אם הילד מספר דברים שנראים לך נוראים, לא להביע שום דעה או הערכה ובתום השיחה לחבק את הילד ולנשקו וגם להודות לו על כך שבחר לשתף אותך ברגשות שלו על הציור ושהיה לך מאד נעים לשוחח עמו.
 
לצפיה ב-'הילד לא רוצה לאכול?'
הילד לא רוצה לאכול?
17/10/2017 | 23:05
21
"אם לא תאכל יבואו ליצנים!"

לצפיה ב-'יש כאן מישהי שעשתה לאחרונה (לפני שנה -שנתיים)'
יש כאן מישהי שעשתה לאחרונה (לפני שנה -שנתיים)
25/09/2017 | 11:40
3
58
קורס מטפלות?

אם כן,יש לי שאלה, שאני מעדיפה לכתוב במסר פרטי.
תודה רבה מראש לעונות!  :)
לצפיה ב-'נסי בפורום מטפלות'
נסי בפורום מטפלות
28/09/2017 | 17:04
2
7
לצפיה ב-'נראה ש 'מת' שם לגמרי... בגלל זה כתבתי כאן.אכתוב גם שם,'
נראה ש 'מת' שם לגמרי... בגלל זה כתבתי כאן.אכתוב גם שם,
28/09/2017 | 17:14
1
15
אולי בכל זאת מישהי תקרא שם...
 
תודה.
לצפיה ב-'בהצלחה!'
בהצלחה!
28/09/2017 | 19:29
9
אולי גם בפורום הורים לתינוקות יהיו מי שידעו...
לצפיה ב-'שנה טובה לכולם!'
שנה טובה לכולם!
20/09/2017 | 12:31
5
לשנה מלאת אור ושמחה!
לצפיה ב-'הדרכת הורים איך בוחרים'
הדרכת הורים איך בוחרים
10/09/2017 | 12:17
4
48

שלום,
לאחרונה החלטנו לפנות להדרכת הורים עקב בעיה של הרבצות (בעיקר לנו אבל גם לאחרים) מצד בן ה 3 שאנחנו לא מצליחים לפתור כבר די הרבה זמן. קצת אחרי שהבעיה התחילה עשינו פגישת יעוץ עם מנחת קבוצות בסגנון אדלר. היא נתנה לנו עצות טובות שאנחנו מיישמים ואכן הן עזרו לאווירה הכללית בבית אבל את הבעיה הזו שלשמה פנינו לא פתרו.
כאן אשמח לעזרה. שוק הדרכות ההורים רווי למדי ויש שיגידו אפילו פרוץ. חיפוש מהיר בקבוצות פייסבוק שאני חברה בהם מעלה עשרות המלצות על עשרות מדריכים כולל לא מעט כאלו שממליצים על עצמם.  קשה מאוד לדעת מה הכשרה והניסיון שהמדריכים האלו מגיעים איתם ולאחר הניסיון הקודם חשוב לנו לפנות למישהו עם הרבה ניסיון והצלחות מוכחות בשטח. הבעיה היא שלא ברור לי איך למצוא את אותו אדם. אם הייתה לי המלצה מחברים קרובים שאני סומכת עליהם מצבי היה יותר קל אבל לצערי אין לי.
יש המון גישות , יש את אדלר ו"הורות כמעשה ניסים" מצד אחד של המתרס ואת רולידר עם הגישה היותר נוקשה שלו מהצד השני.
מצד אחד קצת מאסנו בכל הגישות הרכות האלו. אולי אם היינו יותר קשוחים ופחות "אדלריאנים" לא היינו מגיעים למקום הזה. מצד שני אני קוראת שוב ושוב שגישות העונשים הקשוחות לא באמת עובדות ( גם אנחנו ניסינו פסקי זמן ועונשים למיניהם שלא עבדו לנו)
 
יצא ארוך וקצת משתפך אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר את הכוונה שלי.
אשמח לעצה, עדיף מניסיון, של הורים שהיו במקום שלי.
תודה
 
לצפיה ב-'קצת סדר...'
קצת סדר...
10/09/2017 | 15:55
38
בתחום של הדרכת הורים (שמגיעה מתחום הפסיכולוגיה) יש 2 גישות שנחשבות למרכזיות, הגישה ההתפתחותית והגישה ההתנהגותית.
 
הגישה ההתפתחותית מדברת על להבין את *שורש* ההתנהגות החיצונית. על פי גישה זאת ההתנהגות של האדם מונעת מתוך מניעים פנימיים (לרוב רגשיים) וכאשר שמים דגש על המניעים הפנימיים - על הבנת ה"מנוע" הפנימי של הילד, על סיפוק צרכים רגשיים, על
התייחסות לשורש הבעיה - אז ניתן יהיה לראות שינוי בהתנהגות חיצונית.
 
למשל בנושא של הרבצות, הגישה ההתפתחותית מכוונת הורה להבין מה הילד "מאותת" להורה שלו בהתנהגות הזאת, מה קורה בתוך עולמו הפנימי של הילד שמניע אותו להוצאת אגרסיביות כלפיי חוץ. כשההורה מתייחס לעולמו הפנימי של הילד אז ההתנהגות החיצונית גם היא משתנה בהתאם.
 
הגישה ההתנהגותית מדברת על לשנות את ההתנהגות החיצונית על ידי עיצוב או אימון כלשהו של הילד. על פי גישה זו אין התייחסות לשורש פנימי רגשי כלשהו אלא לשינוי דפוסי התנהגות על ידי תמריץ חיצוני כלשהו שמתמקד בנתינת התייחסות ותשומת לב לעומת אי נתינת התייחסות ותשומת לב.
 
כך בחזרה לנושא ההרבצות, הטיפול בגישה ההתנהגותית יתמקד לרוב בלתת תשומת לב חיובית לילד כשלא מרביץ ועל ידי כך "לאמן" וליצור התנהגות רצויה, לעומת אי מתן תשומת לב או לחילופין שימוש בשיטות שונות לצורך הפסקת התנהגות לא רצויה. כך שההתמקדות היא חיצונית בלבד.
 
מתוך 2 גישות מרכזיות אלו צמחו ההדרכות הורים. חלקם משלבים את 2 הגישות יחד וחלקם מייעצים מתוך גישה אחת , לרוב היא התנהגותית.
גישת אדלר היא ביסודה התנהגותית, אדלר היה ביהוויוריסט ידוע ולא הסכים לגישה ההתפתחותית.
'הורות כמעשה ניסים' היא גישה שמשלבת בתוכה גם מתוך גישה רוחנית (לא במובן הדתי).
 
אז אחרי כל זה, ממליצה לחשוב מה מדבר אלייך, מה מתאים לכם כהורים, מה מרגיש נכון לכם, לחשוב גם על הילד ועל טובתו ומה נכון לו ומתוך כך להתחיל לחפש.
יחד עם זאת אני באופן אישי חושבת שכדאי מאוד שתרגישי שיש לך חיבור נכון עם היועץ/ת שבחרת, וזה כבר משהו שמרגישים עם 'תחושת בטן'.
 
ואחרי כל זה בכל זאת בא לי גם לתת איזושהי יעוץ קטן (גילוי נאות, אני עוסקת בתחום אבל ממש לא מנסה ללכוד אותך ברשתי :-D , תקחי מה שתקחי באהבה),
התנהגות של 'הרבצות' כמו שאת מתארת אצל ילד בן 3 היא איננה נשלטת, כלומר עולה תסכול כלשהו ומייד לאחר מכן כתובה לא רצונית לתסכול עולה "התקפה". ייתכן ותוכלי לראות שיש והוא יודע שזה לא מקובל להרביץ (ניתן לראות על הבעות הפנים, הילד מתבייש במעשיו, או חש חרטה אל מול כעס או אפילו אולי בשנייה שאחרי כבר הבין שעשה משהו שאסור...) אבל עדיין לא מצליח לשלוט על התגובה שהיא כמו אינסטינקט.
 
לכן העבודה שלכם כהורים היא קודם כל לא לאבד את האמון שלכם בבן שלכם כי זה לא בעיה *איתו* אלא עניין של (חוסר) בשלות וזמן.... דבר שני שאפשר לעשות הוא לטפל בסיטואציה עצמה ולעבוד סביב התסכול , למשל ברגע שמתחיל להרביץ אז לקחת אותו למרחב אחר בטוח שבו אחד מכם נוכח יחד איתו עד שהתסכול שוכח אט אט או עד שמגיעות דמעות (לעיתים קרובות זה קורה ביחד..) ואז הדמעות כבר עושות את העבודה כי הן מרככות את התסכול וגם יוצרות הסתגלות לכל מה שאיננו יכול להשתנות בחייו של בנכם.
 
בהצלחה בכל דרך שתבחרו
 
 
לצפיה ב-'מה שאורים כהורים אמרה נכון אבל אולי'
מה שאורים כהורים אמרה נכון אבל אולי
11/09/2017 | 19:38
2
33
אולי במקום לחפש גישה כזו או אחרת בלי לדעת מה הכשרתו של המדריך, כדאי שתנסו למצוא מישהו שבהכשרתו הוא פסיכותרפיסט או פסיכולוג ילדים מומלץ.
כך הסיכוי יהיה גבוה יותר שהכשרתו תהיה בהתאם ועניין הפריצות הצטמצם מאוד.
כמו כן, אני אישית הייתי פחות מסתמכת על המלצות פייסבוק והייתי מחפשת המלצות "יד ראשונה" (אם יש מישהו שמכיר).
 
ואם אתם כן בוחרים ללכת על הורות כניסים רולידר או אדלר וכדומיהם, הייתי קודם כל קוראת עליהם כמה שאפשר כדי להבין לאיזו גישה אני מתחברת כאמא ומה נראה לי הכי נכון עבורי ולראייתי האישית.
לצפיה ב-'תודה על התגובות'
תודה על התגובות
12/09/2017 | 08:29
1
23
הי, 
קודם כל תודה על התגובה האינפורמטיבית ןנמפורטת. באמת עשתה לי הרבה סדר בראש. 
אני חושבת שמכיוון שההתנהגות הבעייתית היא מאוד מותאמת גיל ,פשוט יצאה מכלל שליטה ברמת התדירות לטעמנו, התשובה היא כן יותר לכיוון שינוי התנהגותי. 
אני מאוד מתחברת לגישה האדלריאנית ובהרבה מאוד דברים בהתנהלות היום יומית היא עובדת לי. יש לנו גם הרבה רגעים נעימים במהלך היום. 
אורים -  את מאוד צודקת שההתנהגות ברמות מסוימות היא בלתי נשלטת , הוא גם אומר לפעמים "היום אני לא ארביץ" וכו. אבל בשונה מהתנהגויות מותאמות גיל אחרות כגון זריקת אוכל למשל שהיה ועבר, כאן אי אפשר כבר להכיל ולחכות שיעבור בטח לא כשזה קורה על בסיס יום יומי. 
ניסיתי מספר פעמים לקח אותו למקום שקט, חיבוק דב, וכו'. לפעמים זה עוזר כשההרבצות נובעות ממקום של תסכול ולפעמים לא. באופן כללי להפחית תדירות בצורה משמעותית אף אחת מהעצות שקראתי עליהם לא עזרה בטווח הארוך. 
 
lameden - מדריך הורים עם שילוב בפסיכותרפיסט או עדיף קליני נשמע מצוין!
השאלה איך מצאים אחד כזה?
הסיבה היחידה ששקלתי לפנות לרולידר היא בדיוק בגלל ההכשרה הקלינית שלו אבל איתו אין על מה לדבר עד פברואר וגם אז זה 2 פגישות בלבד. 
תודה,
ענת
לצפיה ב-'אפשר להתייעץ עם הגננת'
אפשר להתייעץ עם הגננת
13/09/2017 | 06:22
16
לפעמים הן מכירות או שפסיכולוגית הגן יכולה להפנות.
אפשר בהתפתחות הילד אבל זה לוקח הרבה זמן.
אפשר לפנות לשפ"ם. מתקשרים לשפ"ח בעיר/מועצה שלכם ומבקשים להיות מופנים לשפ"ם להדרכת הורים (כולם שם פסיכולוגים עם הכשרה בנושא).
אפשר דרך קופת חולים...
או דרך המלצות של מישהו שאתם מכירים בצורה כזו או אחרת.
 
שיהיה המון בהצלחה!
לצפיה ב-'גננת בגן פרטי'
גננת בגן פרטי
10/09/2017 | 13:55
1
52
שלום 
 
איזה גוף מפקח על הגנים הפרטים ? גננת פגעה בבן שלי חשוב לי 
 
להתלונן על זה 
 
 
לצפיה ב-'תרצי לספר מה קרה?'
תרצי לספר מה קרה?
11/09/2017 | 15:27
30
בעיקרון לפי מה שאני מבינה לגנים הפרטיים יש פיקוח רק אם הם בוחרים להיות חלק מארגון (ארגון הגנים הפרטיים לדוגמא) אבל אין בכך הכרח.
הדבר לא נכון אם יש ילדים בני 3 ומעלה (ואז הגן הוא גן מפוקח שאינו רשמי). במקרה כזה הוא כפוף לרשות (המועצה אליה הוא שייך).
 
 
לצפיה ב-'ילדים בני 5'
ילדים בני 5
03/09/2017 | 06:54
1
65
עבר בהצלחה להפתעתי הרבה. 
שיהיה בהצלחה רבה לכולם. 
לצפיה ב-'אני שמחה לשמוע'
אני שמחה לשמוע
04/09/2017 | 21:37
19
שימי לב שהפרסום אסור
לצפיה ב-'איך היתה הפרידה היום? איך עבר היום הראשון?'
איך היתה הפרידה היום? איך עבר היום הראשון?
01/09/2017 | 06:54
22
בהצלחה לכולם בתחילת שנת הלימודים!
להסתגלות קלה ומהירה ושנה מוצלחת:)
 
לשנה כיפית ונעימה, חזרה קלה....
התחלה קלה...
והסתגלות טובה ומיטיבה לכולנו ולילדים!
 
לצפיה ב-'ילדים בני 5'
ילדים בני 5
30/08/2017 | 20:27
1
42
הילד שלי בן 5 עד כה היה במסגרת פרטית של גן חבד. כרגע לא מעוניין בשום אופן לעבור לגן עיריה . קיבלתי אישור להשאיר בגן אך אין ילדים בגילו. מה עושים? 
אודה לתשובות בנושא.
לצפיה ב-'מדוע מסרב לעבור?'
מדוע מסרב לעבור?
31/08/2017 | 08:52
22
בני כמה הילדים בגן?
 
לי אישית נראה חשוב שיהיה עם בני גילו ויעבור לגן חובה מהרבה סיבות.
ברור שהוא חושש לעבור מהמקום המכיך והמוכר למקום חדש אך שינויים ופרידות כמו גם התחלות חדשות תמיד מתרחשים וצריך ללמוד להתמודד גם איתם.
 
 
לצפיה ב-'ללמד ילדים נגרות'
ללמד ילדים נגרות
29/08/2017 | 00:08
1
64

שלום לכל חברי וחברות הפורום! שמי מישה ובשבע השנים האחרונות אני מדריך ילדים ומלמד אותם במסגרות שונות על הטבע ועל מלאכות יד קדומות-בדגש על עבודות עץ למינהן.
מתוך ניסיוני אני מזהה שתי דברים: האחד הוא ש'עשייה' , עשייה אמיתית בידיים, היא משהו שמאוד מגייס ילדים. זה מעניין ומושך אותם ובזה אין צורך לשכנע אותם להתנסות. הדבר השני שאני מזהה, הוא ש'עשייה' אמיתית, של דברים אמיתיים עם כלים אמיתיים, יוצרת בילדים תחושת עצמאות ואחריות. הם לומדים לתת אמון ביכולות שלהם ובגוף שלהם והם יכולים לתת צורה לדימיון שלהם.
ולכן אני ממליץ מאוד ללמד ילדים ולעבוד עם ילדים בכלי עבודה אמיתיים, כדאי למצוא כאלו שמותאמים לילדים וזה האתגר. 
העץ הוא חומר ניפלא כיוון שהוא בדיוק רך וקשה במידה הנכונה. מספיק רך כדי שילד לא יהיה מתוסכל מידי מלנסות לעצב אותו ומספיק קשה כדי למצות ולחזק את היכולות של הילדים.
מהניסיון שלי, אפשר להתחיל מלשייף קוביית עץ, בכל מיני רמות חיספוס של ניירות שיוף, עד שהקובייה חלקלקה לחלוטין, לאחר מיכן אפשר ללמד עבודה עם מסמרים קטנים, ללא מטרה מסוימת. פשוט להתנסות מלהכניס מסמר לתוך חתיכת עץ, שוב ושוב ושוב. בהמשך אפשר לתת מספר חתיכות עץ ולתת לילדים "להמציא" המצאות, רק שעתה,הם גם יכולים לבנות אותם!!! ועוד באמצעות כלים וחומרים אמיתיים לחלוטין!
http://www.steppingout.co.il/
בהזדמנות אכתוב על עוד פרויקטים ומתודות עבודה, מוזמנים לשאול שאלות ולהתייעץ, פרטים בלינק.
 
לצפיה ב-'נשמע מקסים אבל הפרסום בפורום אסור'
נשמע מקסים אבל הפרסום בפורום אסור
30/08/2017 | 07:02
2
לצפיה ב-'הילד נצמד לגננת'
הילד נצמד לגננת
26/08/2017 | 04:20
2
51
היי מאמות!
ובכן אני מתוסכלת מאוד...לבני יש נטייה יש להיצמד לגננת ...כלומר..כל פעולה שהוא עושה הוא קורה לה,מבקש את תשומת ליבה וכשהיא אומרת את זה היא אומרת לי שיש ימים שזה ממש שיא...הסייעת שעבדה בעבר בגן אמרה שאין לה סבלנות אליו..וכי היא הודפת אותו ממנה ואומרת לו לך תשחק עם החברים ...או אני רואה אותך....היא גם טענה שהיא לא ממש מחוברת אליו .
כל זה גורם לי לתחושת תסכול גדולה מאוד כי אני לא רוצה שהוא יהיה נטל עליה ויחפש את תשומת הלב שלה.
שנה שניה שלו באותו גן וזה שוב קורה,אולם,במהלך השנה השניה היתה הפוגה ושיפור אך השנה הזו זה שוב קורה.למה זה קורה?ואיך לטפל בזה?
כמו כן,היא גם ציינה שהוא רוב הזמן אוהב לשחק לבד ומידי פעם חובר לחבריו. כלומר הוא מעדיף המון משחק עם עצמו.
וכל משחק או פעולה שהוא עושה הוא צריך את הפידבק שלה.
אני מניחה שזה מתיש אותה וגורם לה פשוט לכעוס עליו ואני מאמינה שאם זה ימשך כך הביטחון שלו ירד כיוון שאין לה סבלנות כי היא מראה לו שזה לא בסדר והוא מתוסכל מזה.
 
לצפיה ב-'זה לא אמור להיות כך שהגננת / סייעת חסרת סבלנות אליו'
זה לא אמור להיות כך שהגננת / סייעת חסרת סבלנות אליו
26/08/2017 | 12:45
43
או הודפת אותו.
זה נשמע שהוא צריך תשומת לב אישית יותר ובגן זה קשה לספק תשומת לב אישית לכל אחד לפי הצרכים שלו, עדיין בעיני זה לא תקין התגובות של הצוות. ככל שהצוות עסוק ב"לברוח" ממנו ולהדוף אותו, כך ההתנהגות עלולה להפוך ל"תובענית" יותר, לא בגלל שקיימת אצלו איזושהי בעיה חלילה, אלא בגלל שהצורך בקרבה אישית יותר לא מתמלא והוא עסוק באופן טבעי בלחפש אותה כל הזמן, הוא ילד וזה צורך בסיסי שלו, במיוחד כשהוא נמצא בגן ורחוק מהוריו.
האם יש בגן אשת צוות יותר מכילה, עדינה, קשובה, סבלנית? שוב, בהתאם למה שהבן שלך צריך. אם כן, תחברי בינהם.
האם יש אפשרות להעביר אותו לגן אחר?
 
לצפיה ב-'אולי הפתרון יהיה לבקש ממנה עזרה לחבר אותו לאחרים'
אולי הפתרון יהיה לבקש ממנה עזרה לחבר אותו לאחרים
28/08/2017 | 14:16
16
כך יצטרך ממנה פחות פידבק.
 
מעבר לכך, נשמע שבנך זקוק לאישור מתמיד מהגננת. האם זה כך גם בבית?
לצפיה ב-'היחלד לא ממש משחק עם חברים בגן'
היחלד לא ממש משחק עם חברים בגן
25/08/2017 | 19:45
3
45
היי שלום מאמות,
הילד התחיל שנה שניה בגן,שאלתי את הגננת היום האם הוא משחק עם ילדים אחרים והיא ענתה לי שהוא לא ממש משחק עם ילדים אחרים ...זה בא אצלו בנגיעות....לפעמים משחק...ולפעמים לא...בגדול אינדוידוליסט...מעדיף לשחק עם עצמו...ןלחבור מידי פעם לילדים.
יש לציין שבשנה שעברה ...הוא היה מאוד צמוד לגננת וקורה לה המון..ודורש את תשומת ליבה...וקורה לה על כל פעולה שהוא עושה.
עכשיו זה חלף לו.
השאלה שלי היא מה אני בתור אמא צריכה לעשות?האם לקיים שיחה עם הגננת?האם לתת זמן<?
יש לציין שהתקשורת שלי עם הגננת לקויה ואני מרגישה שאני הולכת איתה על ביצים וזה מתסכל אותי מאוד ואני מרגישה שאני רוצה לאמר דברים אך מאוד עצורה איתה.
שזה גם בעיה בפני עצמה.
 
לצפיה ב-'הייתי מנסה לחבור לילדים אחר צהרים'
הייתי מנסה לחבור לילדים אחר צהרים
25/08/2017 | 20:41
2
30
להזמין אליכם או לבקש להפגש בגינה.
הייתי גם רושמת אותן לחוג שאוהב ורוצה.
במקומות כאלה יש פחות ילדים ויותר קל יהיה לו להתחבר לילדים ואז אולי גם בגן יצליח לתקשר איתם יותר טוב כי נפגשו באותו שבוע אחר צהרים...
 
מעבר לזה, את יכולה לבקש מהגננת לנסות לחבר אותו קצת יותר...
 
לצפיה ב-'מודל חברתי '
מודל חברתי
25/08/2017 | 21:24
1
29
אנחנו מתגוררים בחו"ל ופה מאוד קשה להיפגש...הכל מתוכנן...וחשוב לציין שאין לנו פה לא חברין ולא משפחה אנחנו כמעט ולא מארחים.
כך שאולי פה הבעיה..אין לילד מודל חברתי מאיתנו.
מאוד קשה לי עם העניין הזה...המפגשים החברתיים מאוד מתסכלים ומועטים.
ואולי בגלל זה הוא משחק המון לבד....ומידי פעם חובר לקבוצה של ילדים.
יש ילד אחד מהגן שאיתו אנחנו נפגשים אך מוזר מאוד שבגן הם לא מתקשרים.
בכל מקרה,אני רוצה לדבר עם הגננת אך אני מרגישה שאני הולכת איתה על ביצים ...ולא עניינית.
אם יש לך טיפ איך לפנות לגננת ומה לאמר?..
לצפיה ב-'ובגינה כן ישחק עם אחרים?'
ובגינה כן ישחק עם אחרים?
28/08/2017 | 14:10
20
אפשר לעזור לו ולתווך לו ודוגמא אישית היא אכן חשובה.
חבל שלא מתאפשר להזמין כי זה יכול לעזור.
 
מעבר לכך איני בטוחה מה הבעיה עם הגננת אבל בהחלט הייתי שואלת אותה לדעתה ואם יש משהו שיוכל לעזור. נסי לעשות זאת בדרך שבא את מבקשת את עסרתה ומשתפת אותה ואולי זה יעזור לה להתגייס לכך יותר.
היא רואה את הבעיה בגן?
היא חושבת שיש לו קושי?
וכשמחלקים אותם לקבוצות קטנות הוא משתף פעולה?
 
לצפיה ב-'אשמח לעזרה'
אשמח לעזרה
24/08/2017 | 10:12
3
41
הבן שלי בחודש הבא בן 4.
כשהגיע לגן עירייה בגיל 3 הוא נתקל בבעית גמילה קשה מאוד, ונאלץ לעבור לגן של ילדים קטנים יותר כי לא הסכימו לקבל ילד לא גמול. (באשמתנו)
אני רואה שיש פער גדול בין גיל 3 שנים לבין 4 שנים. ועלי להדביק את הפער המון...
רכשתי משחקי קופסא של מספרים ועוד כאלה. בגלל חופשת מחלה החלטתי לנסות לשבת איתו על המספרים. הוא מסרב ללמוד  ולשבת ומעדיף רק טלוויזיה ורכבת החלטתי להחרים את כל מה שקשור לרכבת וטלוויזיה לעשות רק שעה אחת שתהיה מחולקת למהלך היום.
איך אני מעודדת אותו ללמוד מספרים? הוא מתנגד ללמוד וזה מאבקי כוחות מתישים ונפשיים.
מה הפער שעלי להדביק מבחינת שנה אחת שזה מגיל 3 עד גיל 4?

תודה.
לצפיה ב-'נסי לימוד חוויתי יותר'
נסי לימוד חוויתי יותר
25/08/2017 | 19:57
2
26
באמצעות משחק ושיח וציור...
אי אפשר ללמד ילד בכוח וגם אין צורך. הוא ילמד כשילמד וזה בסדר. אין מה להיות בלחץ. לימוד המספרים נעשה בעיקרון בגן טרום חובה ולא טרום טרום חובה.
 
מעבר לכך, אם כבר רואה טלויזיה יש סדרות המלמדות מספרים (מספרונים, מספרי משימה ועוד) וגם משחקים באייפד/טבלט שלומדים דרכם מספרים.
מאמינה שבצורה כזו פחות יתנגד...
לצפיה ב-'חשבתי על זה באמת..'
חשבתי על זה באמת..
26/08/2017 | 09:03
1
19
ובערוץ הופ יש את הדברים האלה מפעם לפעם שמראים מספרים ואותיות והוא מאוד מרוכז בזה...

מה אני יכולה ללמד אותו במהלך השנה הזאת? 
 
לצפיה ב-'כל מה שבא טיבעי'
כל מה שבא טיבעי
28/08/2017 | 14:07
16
לא הייתי מנסה ללמד אותו אם זה לא מעניין אותו. אבל כשזה חלק מהיום וממה שאתם עושים זה נחמד...
מעבר לכך הייתי מתחילה עם מספרים ואותיות השם שלו כדבר ראשון (ושוב. כחלק ממשחק.... הי, תראה. הנה ע' כמו בשם שלך!).
 
בא נכין כדורי שוקולד. כאן כתוב 1. זה אומר כוס 1. בא נמדוד...
וכך הלאה
לצפיה ב-'מצב החינוך ברמת גן '
מצב החינוך ברמת גן
16/08/2017 | 19:13
1
24
היי �� לכל מי שתהה בקשר למערכת החינוך ברמת גן, אז בגדול – היא ממש מוצלחת ביחס לשאר הארץ. יש מאמר מעולה שמתאר באילו תחומים מערכת החינוך ברמת גן מובילה – ממליץ בחום!
 
לצפיה ב-'הפרסום בפורום אסור'
הפרסום בפורום אסור
17/08/2017 | 20:01
6
לצפיה ב-'חינוך לגיל הרך בתל אביב.. ממש לא מה שחשבתם '
חינוך לגיל הרך בתל אביב.. ממש לא מה שחשבתם
10/08/2017 | 13:59
1
41
היי לכולם! רוצה לשתף במאמר מעניין שיצא לי להיתקל בו. תמיד חשבתי שתל אביב שייכת רק לצעירים אבל מסתבר שממש לא בהכרח ��✌️�� קישור לכתבה: http://www.avivbr.co.il/index.php?dir=site&pag...
לצפיה ב-'תל אביב שייכת גם להורים צעירים :)'
תל אביב שייכת גם להורים צעירים :)
13/08/2017 | 08:27
8
לצפיה ב-'תאומות בנות 4'
תאומות בנות 4
30/07/2017 | 15:49
2
42
1. התאומות בנות 4 ,התפתחות תקינה, גמולות מחיתול במהלך היום כבר שנה, ובלילה הן בלי חיתול כחצי שנה. אחת מהן מפספסת בלילה אולי פעם בשבועיים וחצי..
והשניה מפספסת בלילה  כמעט כל לילה?
איך גומלים אותה בלילה? אם נעיר אותה באמצע הלילה, אז אנחנו מקבעים את זה שעושים פיפי בלילה.? הבנתי שהשאיפה היא שהגוף ילמד שבלילה לא עושים פיפי.
 
2. הבת השניה (זו שדווקא כן גמולה בלילה) עם סף תסכול נמוך וקושי בדחיית סיפוקים. נגיד אני מתעוררת בבוקר, היא ישר מתנפלת עלי "אימא, תשחקי איתי משחק קלפים, אני לא עונה (כי עוד לא התעוררתי)היא חוזרת עוד פעמיים "אימא תשחקי איתי.."אני עונה "רגע מתוקה,רק עכשיו התעוררתי, אני אכין כוס קפה" ואז היא יכולה לחזור שוב ושוב על הבקשה גם אם אני מסכימה לשחק ומודיעה: "עוד 5 דקות אחרי שאסיים להכין את הקפה ולהכין לך ולאחותך חביתה נשחק, וגם אם אני אומרת "לא, הבוקר אני צריכה לצאת מוקדם לעבודה,ולא יכולה לשחק" היא יכולה להמשיך לבקש ולהתבכיין. היא מגיבה על כל דבר בבכי. למשל היא מרמה במשחק, או מתנהגת לא יפה לאחותה-מעירים לה, היא פורצת בבכי...כל דבר בכי! מחרפן!
איך מתמודדים?
לצפיה ב-'בנות 4'
בנות 4
31/07/2017 | 13:44
1
27
הי לך:)
 
אז קודם כל לגבי גמילת לילה...
זה עניין פזיולוגי ולכן זה בא כשזה בא.
מכיוון שאחותה כבר גמולה והיא גם בלי חיתול בעצמה, להחזיר חיתול נראה לי פחות נכון אז בהחלט הייתי מנסה לקחת אותה בלילה לשירותים עד שתלמד להתאפק במהלך הלילה (או תלמד לקום בעצמה).
 
לגבי התאומה השניה... זה מצד אחד מאוד תואם גיל ומצד שני אפשר לעזור לה ללמוד דחיית סיפוקים.
לדוגמא- כשהיא מבקשת משהו לומר לה שעוד x זמן תןכלי להתפנות (אבל בהתחלה לא זמן ארוך מדי).
אם זה עוזר אז אפשר לשים לה שעון חןל או סטופר כדי שתהיה לה תחושה שהזמן אכן עובר.
 
מעבר לכך, כדי להמנע מבכי וייללות אני פשוט אומרת- אני לא מבינה ייללות וכשהילד מדבר בטון רגיל אני מיד אומרת שאיזה כיף, עכשיו אני מבינה ואני יכולה לתת לו x (או כל דבר אחר שבגללו ייללה).
 
כמו כן, כשהיא כועסת שלא יכולה לקבל משהו או כשכועסים עליה או בכל זמן אחר יעזור לה אם יאמרו עבורה מה היא מרגישה. כך היא תלמד לומר זאת בעצמה ולא תצטרך לבכות כי מתוסכלת:
את מאוכזבת שהיום אי אפשר לשחק. זה באמת מאכזב. נוכל לשחק אחר צהרים.
את כועסת ש...
את נעלבת כי אמרנו לך להפסיק אבל...
 
זה עניין של המון סבלנות וידיעה שהיא אחרת מאחותה ואולי גם צריכה אמא קצת אחרת מאשר אחותה 
 
לצפיה ב-'תודה רבה לך '
תודה רבה לך
31/07/2017 | 13:54
12
על התגובה והעצות,
 
אהבתי במיוחד את המשפט האחרון שלך! 
לצפיה ב-'הכנה לכיתה א'
הכנה לכיתה א
26/07/2017 | 15:54
21
שוב זה קורה... כי ביקשתן
סטודנטית? מורה? מאבחנת?
אם את קוראת שורות אלה סימן שאת כבר אלופה בתאוריות
ואת רוצה כלים פרקטיים, מרוכזים , מקצועיים ומהנים !
בואי ביום שלישי~!
0535714505
לצפיה ב-'זה כבר קרה'
זה כבר קרה
12/07/2017 | 11:14
1
74
מפעיל הפעוטון (פרטי) כבר הביא מספר מומחים שיצפו על הילד, והמליצו שיעבור טיפול, האמא סירבה, קבעו איתה פגישה והיא פשוט לא הגיעה.
 
לא אכפת לה מהילד רק שלא יחשבו שהיא אמא לא טובה כנראה.
 
אמרו לי שאם יש אבחנה אז ניתן לאלץ את האמא להוציא את הילד מהמסגרת כיוון שהילד מהווה סכנה לילדים אחרים.
 
מעצבן שחייבים לחכות לגן מועצה וגם אז יקח זמן עד שיעשו את האבחנה מחדש 
 
לצפיה ב-'זה באמת מעצבן ומתסכל מאוד'
זה באמת מעצבן ומתסכל מאוד
13/07/2017 | 09:51
43
אבל זה המצב.
וגם בגן מועצה לא בהכרח יוכלו לכפות עליה אבחון טיפול או כל דבר אחר.
עצוב בשביל הילד ובשביל הילדים האחרים שסובלים מכך...
לצפיה ב-'ילד אלים ביותר בגן - המלצות/מה לעשות'
ילד אלים ביותר בגן - המלצות/מה לעשות
09/07/2017 | 10:05
1
57
בגן של ביתי (בת 3) יש ילד אלים ביותר, תוקף ומרביץ ללא התגרות (מדובר כבר על סוף שנה!), ילדים, גננות.
הבאתי את הילדה לגן, הסייעת קמה לקבל אותה (לפני כן הקריאה סיפור לילד האלים ולעוד ילדה). אחרי 5 שניות הילדה השניה בוכה והילד פשוט בועט בה (ללא שום סיבה), במקרים אחרים לופת וחונק ילדים, במקרה אחר הפיל גננת והתחיל לבעוט בה (עדות של אשתי).
 
מה עושים? אמא שלו בתחום של חינוך מיוחד אבל לא מסוגלת להסתכל מתחת למנורה.
 
כל ההורים האחרים בגן יודעים שהוא כזה וכולם ראו דוגמאות שונות, הצוות בגן לא מצליח להתמודד (אלא אם מצמידים אליו גננת/סייעת באופן אישי שתשמור עליו, ואז הילדים מוגנים בערך, היא לא).
 
כשהוא מתקרב לכל ילד אחר בגן הם מתחילים לבכות, כל יום סיפורים של הוא הרביץ לי, הוא הרביץ ל...
 
סיוט, שנה הבאה גן מועצה, גננת הרבה יותר טובה (מניסיון עם הגדולה), אבל עדיין צפויה להיות קבוצה ענקית של 30+ ילדים עם המופרע הזה.
 
מה אפשר לעשות? למי ניתן לפנות?
לרווחה (בהנחה שזה מגיע מהבית)? למי?
 
הילד צריך מסגרת טיפולית יעודית, האם יש דרך להכריח את ההורים שלו לשלוח אותו לטיפול (שהוא זקוק לו בדחיפות רבה)?
 
נא לדלג על התגובות של הילד מסכן וזה לא אשמתו, ברור לי שזה מגיע ממצוקה של הילד או בעיות/חינוך מהבית. לאורך כל השנה יש עוד 20 ילדים מסכנים שהולכים כל יום לגן בפחד ופעמים רבות סובלים מאלימות שאינה מטופלת ברמה מספקת.
 
אני מחפש מה ניתן לעשות, איך אפשר להפעיל לחץ על הגננת כן לטפל (כי היום החדשה, ממספר סיבות) לא עושה כמעט דבר, רק מחכה לסוף שנה. או להפעיל לחץ על ההורים כדי שהאלימות שלו כלפי שאר הילדים בגן תפסק, ורצוי שלא יעלה לגן בשנה הבאה עם הילדים האחרים אלא ישלח למסגרת מתאימה!
לצפיה ב-'בשנה הבאה בחינוך הרגיל'
בשנה הבאה בחינוך הרגיל
12/07/2017 | 10:19
42
המערכת תצטרך לבחון את הנושא על ידי הגננת פסיכולוגית הגן ואנשי מקצוע אחרים לפי הצורך.
אם ימצאו לנכון יפנו את הילד לאיבחון וטיפול או/ו יעלו אותו לועדת השמה (אבל גם אם יש סיבה לכך ויתאים לו יותר מסגרת חינוך מיוחד, אם ההורים מתנגדים לכך, אף אחד לא יכול להכריח אותם באמת).
 
לצערי הרב, לך בתור ההורה של הילד שמכים, אין הרבה מה לעשות בנדון ...
אתה יכול להגיד בכל פעם שאתה רואה משהו. לפנות לגננת, לפיקוח על הגנים או להורי הילד האלים (לא שנשמע שזה יעזור ואתה גם לא יודע מה הם עושים או לא עושים בבית ואם הם מטפלים או לא). אתה יכול להשמיע את קולך אבל מעבר לכך זה לא בידך. וזה באמת מתסכל מאוד...
מה שיכול להיות בידך זה לומר לילדה שלך להתרחק ממנו כי קשה לו לשלוט בעצמו ולקוות שבחינוך הרגיל הגננת תפעל מהר לאיבחון הקושי ומציאת פתרון הולם לכל הצדדים.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה
יורה דעה- הכנה למבחנים מחוננים ופיתוח חשיבה יצירתית
יורה דעה- הכנה למבחנים
פורום ניתוחי בקע
פורום ניתוחי בקע

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ