לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
95119,511 עוקבים אודות עסקים

פורום לימודי פיזיקה

שלום וברוכים הבאים לפורום פיזיקה בתפוז! זה המקום שבו כולם יכולים להפגש, בכל הרמות ולדבר על פיזיקה! 

בין אם אתם תלמידים וצריכים עזרה בשיעורים או אנשים סקרנים שרוצים ללמוד כיצד העולם עובד, זה המקום לשאול את השאלות ולדבר.

אבקש להזכיר מספר כללים בהתנהלות הפורום:

  • יש לשמור על אווירה נעימה ופתוחה בה הדעות של כולם נשמעות. אין להשתמש בשפה גסה, בוטה או תוקפנית כלפי אף אחד.
  • אין לפרסם הודעות פרסומיות. הן תמחקנה מיד.
  • נא לשמור על זכויות יוצרים ולא לפרסם קישורים פירטיים.

גלישה מהנה!

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום לימודי פיזיקה

שלום וברוכים הבאים לפורום פיזיקה בתפוז! זה המקום שבו כולם יכולים להפגש, בכל הרמות ולדבר על פיזיקה! 

בין אם אתם תלמידים וצריכים עזרה בשיעורים או אנשים סקרנים שרוצים ללמוד כיצד העולם עובד, זה המקום לשאול את השאלות ולדבר.

אבקש להזכיר מספר כללים בהתנהלות הפורום:

  • יש לשמור על אווירה נעימה ופתוחה בה הדעות של כולם נשמעות. אין להשתמש בשפה גסה, בוטה או תוקפנית כלפי אף אחד.
  • אין לפרסם הודעות פרסומיות. הן תמחקנה מיד.
  • נא לשמור על זכויות יוצרים ולא לפרסם קישורים פירטיים.

גלישה מהנה!

 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 רוצים עזרה בשיעורי הבית? מספר הנחיות.
 - במקום לרשום את השאלה ולחכות לפתרון, אנא רשמו האם ניסיתם לפתור, כיצד והיכן נתקעתם. זה יסייע לענות לכם.
 
 - היו סבלניים ואל תקפיצו את השאלה מיד אם לא עונים.
 
 - יש להודות למי שסייע כדי לשמור על אווירה נעימה וחיובית.
 
המשך >>

לצפיה ב-'מדוע משקלה של אבן פוחת בתוך מים?'
מדוע משקלה של אבן פוחת בתוך מים?
25/02/2020 | 11:52
9
שלום לכולם,

יש ניסוי מדעי פופולרי שבו תולים אבן על קפיץ ורואים שיש לה משקל מסויים, ואז טובלים אותה בתוך מים ורואים שמשקלה פוחת.

(מתוך ויקיפדיה: "נניח שמשקל אבן הוא 10 ניוטונים, כאשר הוא נמדד על קפיץ בריק כך שהגרביטציה פועלת בכיוון הקפיץ. כעת נניח שהאבן מוכנסת למים, כך שמסת המים המוחלפים היא 3 ניוטונים. הכוח שפועל כעת על הקפיץ הוא משקל האבן, 10 ניוטונים, פחות כוח הציפה, 3 ניוטונים: 10-3=7. כלומר, ציפה מקטינה את המשקל הנמדד של גופים עליהם היא פועלת").
 
1. מדוע בעצם זה קורה? לגבי חתיכת קלקר למשל, ברור לי למה היא מנסה לצוף כלפי מעלה כי צפיפותה קטנה מזו של המים, אך מדוע גם אבן מנסה לצוף? הרי צפיפות האבן גדולה בהרבה מזו של המים, אז אם כבר הייתי מצפה שכוח הציפה ידחוף אותה בכיוון ההפוך כלפי מטה, לא? או שכוח הציפה כלל לא קשור ליחס בין צפיפות הגוף השקוע ובין צפיפות הנוזל שעוטף אותו?

או במילים אחרות - האם הציפה תמיד תנסה לדחוף את הגוף ששקוע במים כלפי מעלה, בין אם צפיפותו קטנה מזו של המים, ובין אם צפיפותו גדולה מהם?
 
2. מדוע בעצם האבן מנסה לצוף דווקא כלפי מעלה ולא כלפי מטה? מה גורם לכוח הציפה לפעול דווקא כלפי מעלה ולא לכיוון אחר?
 
אשמח מאוד לתשובות,
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'סיב אופטי'
סיב אופטי
16/02/2020 | 13:01
13
כבלים המכילים סיבים אופטיים נועדו לתחומים רבים ומגוונים.
משי טכנולוגיות בע”מ נוסדה בשנת 2007 על מנת לספק פתרונות הנדסיים מותאמים אישית העונים על הדרישות הייחודיות של קהילת ההיי-טק. 
לצפיה ב-'ערערור תורת היחסות,ע"פ טעות בטרנספורמציית לורנץ:'
ערערור תורת היחסות,ע"פ טעות בטרנספורמציית לורנץ:
09/02/2020 | 23:12
2
20
טרנספורמציית לורנץ מתארת מה ההבדל בין פולס אור שנשלח לכל הכיוונים ממערכת הנמצאת במנוחה,לבין אותו פולס אור ממערכת שנמצאת במהירות v בכיוון ציר ה x יחסית אליה.
ברגע מסוים נמצאות שתי המערכות באותה נקודה בראשית הצירים.
באותו רגע נשלח פולס אור מרחבי משתי המערכות,ומתקבלת כעבור זמן t,מעטפת כדורית של אור סביב המערכת הראשונה.
בעוד המערכת השניה כבר נמצאת במרחק v*t ימינה מראשית הצירים.
היות ואי אפשר להאיץ מעבר למהירות האור,פולס האור המרחבי,
שיצא מהמערכת שבתנועה לא מקבל את התוספת מהירות v,ונראה
בדיוק כמו זה שיצא מהמערכת שבמנוחה.
ומתקבלת התמונה הבאה:
מעטפת כדורית של אור סביב מערכת שבמנוחה מראשית הצירים,
ואותה מעטפת סביב ראשית הצירים,עם המערכת שנמצאת בתנועה,כאשר המערכת שנמצאת בתנועה על ציר ה x,נמצאת מעט ימינה,כאשר היא כבר לא במרכז המעטפת הכדורית.

עד כאן תיאור הטרנספורמציה.

ובכן פולס האור אמור להיות סימלי לכל מאורע שמתרחש על שתי המערכות.
והיות שבמערכת שבתנועה המרחק שעברו קרני האור שונה,מתקצר,
נטען שכל ההתרחשויות עליה מתקצרות בהתאם,ואם כל תנועות החלקיקים,על המערכת שבתנועה מואטות כביכול,חלה התארכות זמן,ונטען לכן ששעון שנמצא על המערכת שבתנועה,על כל ההתרחשויות התנועתיות שמתרחשות בו,יפעל בצורה איטית יותר משעון במערכת שבמנוחה.

ובכן:
א:פולס האור מייצג אך ורק מאורעות שנמצאות במהירות האור,
ולא מייצג מאורעות שמהירותם פחותה ממהירות האור.
אם נניח יש מאורע שמהירותו 0.1 *cבכיוון ציר ה x,ומהירות המערכת שבתנועה היא 0.2*c,בחישוב גס יש לנו סיכום של 0.3*c,
ואין מעבר על מהירות האור.
ולכן אין התארכות זמן.

ב:קרני האור של המעטפת הכדורית אינם נמצאים באותו מרחק בכל המעטפת הכדורית מהמערכת שבתנועה,ולכן גם לפי מאורע במהירות האור יש התארכות זמן שונה לכל קרן שבכל כיוון.

לסיכום:הטרנספורמציה לא מציגה התארכות זמן של מאורעות.

אשמח על תגובה לטענות הנ"ל

אז איך בכל זאת מתיישב הדבר עם ניסויים שמאוששים כביכול את תורת היחסות?
אענה בהמשך.

לצפיה ב-'המשך:ולפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-'
המשך:ולפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-
12/02/2020 | 16:40
1
9
וההתרחשויות במציאות פרוסות באופן סטאטי על ארבע מימדים.
כמו במחברת אנימציה כאשר הקיים נפרס על שני מימדים ויש השתנות של כל דף לאורך השלוש מימדים.
 
אפשר לשער שהטענה היא שההתקדמות של מה שקורה בכל מרחב עם החומר
היא במהירות האור,לעבר המימד הרביעי,ואפשר לשער שתנועות במרחב גורעות
מרמת ההתקדמות במרחב הרביעי עפ יחס פיתגוראי.
 
*גם במקרה כזה-מדובר בהתקצרות זמן ולא בהתארכותו*,כי אם יש התקדמות פחות מהירה במרחב עם מאורעות מסוימים שגורעים מהתקדמות במימד הרביעי של סדרת "האנימציה",אתה תמצא במימד הרביעי בעומק פחות מאשר היית לולא
המהירויות של המערכות היו גורעות מההתקדמות במימד הרביעי.וזה יחסית למערכות שבהם המהירויות פחותות יותר.
לצפיה ב-'בעצם לפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-'
בעצם לפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-
25/02/2020 | 15:15
7
אני לא יודע אם מדובר בהתקצרות או התארכות זמן.אצטרך לחשוב על זה.
כי הבחנתי במשהו נוסף.
 
אבל כשאיינשטיין דבר על מאורע של פולס אור בטרנספורמציית לורנץ,הוא לא דבר על ארבע מימדים.וקראתי איפשהו באינטרנט שכשמינקובסקי העלה את הטענה שיש ארבע מימדים,ושהזמן הוא המימד הרביעי-איינשטיין אמר-"מינקובסקי לקח את תורת היחסות שלי ועשה בה משהו שאפילו אני לא מבין אותו".
כך שלא הייתה לו סיבה לדבר על התארכות זמן-עיין ההודעה הפותחת.
 
אני לא מאמין שהזמן הוא המימד הרביעי-ושיש ארבע מימדים,מהסיבה שהמציאות
מתנהגת כאילו יש שלושה מימדים.
מסה נמשכת למסה ויש תאוצה אחת לעבר השניה-תאוצה זו זה דבר שאמור לקרות אם מדובר באותם מסות באותו מרחב,אבל אם מדובר בסדרה-ברצף של מרחבים עם תמונות סטאטיות של מסה,לא היית מצפה לכזה דבר.
מעבר לזה-לפי הטענה שיש ארבע מימדים הייתי מצפה לזהות של מה שקורה בכל החתכים-לחיתוכים שונים בזוויות שונות בארבע מימדים.ולעומת זאת אנו רואים טור די צר של סדרות מסה לכיוון אחד-לעבר מימד הזמן.
ולא מרחב ארבע מימדי בו סדרות המסה פזורות לכל כיוון.
 
לצפיה ב-'האם צימוד קוונטי קיים גם בטבע, או רק במעבדה?'
האם צימוד קוונטי קיים גם בטבע, או רק במעבדה?
15/01/2020 | 16:34
8
21
שלום לכולם,

יש לי מספר שאלות בנושא תורת הקוונטים:

1. אני יודע שניתן לבצע במעבדה צימוד בין שני חלקיקים ואז לראות איך אחד משפיע על השני מרחוק, אך האם תהליך כזה קיים גם בטבע? האם גם מחוץ למעבדה ישנם חלקיקים בעלי צימוד קוונטי? אם כן איפה? בגוף שלנו? בכיסא שאנחנו יושבים עליו? איפה הם נמצאים?
 
2. כיצד בעצם המדענים יוצרים בכלל צימוד בין שני חלקיקים? בגדול בשפה פשוטה, מה הם עושים כדי שזה יקרה?

3. האם ניתן ליצור צימוד גם בין 3 חלקיקים? או בין 5 חלקיקים?
 
4. אשמח אם מישהו יסביר לי בצורה פשוטה עד כמה שניתן (אין לי רקע חזק בפיזיקה) איך המדענים יודעים שבאמת קריסה של חלקיק אחד למצב "1" גורמת מיד לחלקיק הרחוק לקרוס למצב "0"? אולי זה פשוט כמו זוג נעליים ימין ושמאל שהפרדנו במעבדה בלי להסתכל, ואז כשבדקנו את הנעל אצלנו וראינו שהיא הנעל הימנית, אז מיד יכולנו להבין שהנעל הרחוקה היא הנעל השמאלית? איך יודעים שחלקיקים מצומדים קוונטית הם לא בעצם כמו נעליים? איך יודעים שבאמת החלקיק שאצלנו השפיע על החלקיק השני, ושהוא לא פשוט נעל ימין/שמאל שאומרת לנו מה הנעל השנייה?

5. משהו לא לגמרי ברור לי בניסוי שני החריצים המפורסם, מה זאת אומרת שהחלקיק עובר דרך שני החריצים בו זמנית? הרי יש מתקן שיורה את החלקיקים, לאן בדיוק מכוונים אותו במהלך הניסוי? לחריץ הימני? לחריץ השמאלי? למחיצה שבין שני החריצים? לאיזו נקודה בלוח, המדען שמבצע את הניסוי מכוון את המכשיר שיורה?
 
אשמח מאוד לתשובות,
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'הסברים'
הסברים
16/01/2020 | 21:53
7
21
צימוד קוונטי זה אומר שכאשר מתארים את המערכת שמורכבת מכמה גופים או חלקיקים אז אי אפשר לתאר כל חלקיק בנפרד אלא צריך את כולם כדי לתאר כל אחד מהם. אני אתן דוגמא ״מהחיים״ אפילו שזה ממש לא מדויק: יש שלושה אנשים יוסי דני ואבי ואני מתאר את המערכת ככה ״יוסי עומד 2 מטרים מדני שעומד 2 מטרים מאבי שעומד 2 מטרים מיוסי״ אז כאן אני לא יכול לדעת איפה יוסי נמצא אם אני לא מסתכל על שני הבחורים האחרים. זאת דוגמא ממש לא קוונטית רק כדי להבין את העקרון.
 
מכאן נובע שאפשר לצמד כל מספר של חלקיקים, לאו דווקא שניים. חשוב לציין שיש הרבה דרכים לצמד 2 חלקיקים ולא כל סוג צימוד הוא ״מעניין״ כלומר קורה הדבר המפתיע הזה. יש צימודים שאין בהם שום דבר מיוחד.
 
יש צימוד קוונטי בכל מקום. בתהליכים גרעיניים של פירוק, חלקיק מתפרק לשני חלקיקים אחרים אז הם מצומדים. אלקטרונים באטומים הם מצומדים. זה לא נדיר, בוא נגיד.
 
התיאור שלך של הנעליים הוא דוגמא טובה לנסות להבין. אז נניח שיש שני חלקיקים מצומדים עם ספין ואחד חייב להיות למעלה והשני למטה. אז זה כמו נעליים, נעל אחת ימין והשנייה שמאל. מפרידים את הנעליים למרחק גדול ואז מסתכלים על נעל אחת - היא ימין אז אוטומטית השנייה היא שמאל. עד לפה נשמע הגיוני. ההבדל הוא שכאשר מסתכלים על 2 חלקיקים קוונטיים אנחנו לא יודעים מי זה מי. מה שמכניקת הקוונטים יודעת לתת זה הסתברות, המשוואות אומרות שאם תיקח כל חלקיק יש הסתברות של חצי שהוא ספין ״למעלה״. כדי שהחלקיקים יהיו דומים לנעליים אנחנו רוצים להגיד שהחלקיקים בעצם יודעים בעצמם מי זה הימין ומי זה השמאל. במילים אחרות בתוך החלקיקים יש את התכונה ״ימין״ ושמאל אבל מכניקת הקוונטים לא יודעת לתאר את זה, לפחות כפי שאנחנו מבינים אותה היום. רעיון שכזה נקרא hidden variables שאומר שיש משהו שאנחנו עדיין לא מבינים בקוונטים ובעצם החלקיקים בתוכם יודעים אם הם ימין או שמאל.
 
לצערנו יש משפט מתמטי בשם Bells Inequality Theorem ואחר כך סדרה של ניסויים שמראים שהמשפט נכון שהוא אומר שלא יכול להיות שיש תאוריה של hidden variables שבה החלקיקים לא מתקשרים יותר מהר ממהירות האור. אז חזרנו לנקודת ההתחלה והפרדוקס לא נפתר.
 
ניסוי שני הסדקים ממחיש שחלקיקים וגלים יכולים להיות גם גלים וגם חלקיקים. הכוונה שעשו את הניסוי גם עם אור (לייזר) שחשבו שהוא גל והוא התנהג כמו חלקיק וגם עם אלקטרונים שחשבו שהם חלקיקים והם התנהגו כמו גלים. בגדול עושים 2 סדקים דקים ומסתכלים על הקיר מאחורי הסדקים. נניח עם האלקטרונים: אז אם יש רק סדק אחד פתוח רואים את האלקטרונים פוגעים בקיר מאחורי הסדק שזה נשמע הגיוני. אבל ברגע שפותחים את שני הסדקים הם מתנהגים כמו גל ועוברים דרך שני הסדקים ויוצרים תבנית התאבכות על הקיר, למשל הם פוגעים בקיר במרכז, בין 2 הסדקים איפה שלא ציפינו בכלל שהם יגיעו. ועכשיו להפך, שעושים את הניסוים עם אור אז הוא מתנהג כמו גל אבל ברגע ששמים חיישן לראות דרך איזה סדק הפוטון עבר אז הוא כמו אלקטרון שעובר דרך סדק אחר ויש פוגע בקיר מאחורי הסדק ואין התאבכות.
לצפיה ב-'תודה על התשובות, שאלות המשך...'
תודה על התשובות, שאלות המשך...
17/01/2020 | 12:06
6
16
1. אתה אומר שצימוד קוונטי קיים בכל מקום, אך האם חלקיקים מצומדים יכולים להתרחק אחד מהשני למרחק של נאמר, יותר מכמה מטרים? כי לפי מה שהבנתי ברגע שהם מתנגשים עם חומר (אפילו בפוטון אור) הם מיד קורסים למצב קבוע (0 או 1) ואז הצימוד נעלם, האם זה נכון? כלומר אם חלקיק מצומד התרחק קצת מהחלקיק השני ואז התנגש נאמר בקיר שהיה בחדר, אז הצימוד מתפרק כי זה בעצם כאילו שמדדו אותו, האם אני צודק?
 
2. לפי מה שאתה אומר: "כאשר מסתכלים על 2 חלקיקים קוונטיים אנחנו לא יודעים מי זה מי", אבל גם אם תהיה לנו נעל בקופסה סגורה תהיה סבירות של חצי שזו נעל ימנית, ואם נפתח את הקופסה ונראה איזו נעל יש בפנים מיד נדע מה הנעל בקופסה המרוחקת. איך יודעים שחלקיקים קוונטיים לא מתנהגים כך?
 
3. לא הבנתי, אתה אומר שהניסוי של בל מוכיח שחלקיקים שזורים הם לא כמו זוג נעליים? מה הניסוי? ואיך בדיוק הוא מוכיח זאת? אפשר גם בדרך משל אם זה יותר נח לך.
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
18/01/2020 | 13:28
5
13
חשוב להבין שצימוד קוונטי זה מתאר את האופן שבו אנחנו - בני האדם - מתארים את החלקיקים, בעזרת מתמטיקה שאנחנו - בני האדם - המצאנו. לחלקיקים לא אכפת אם הם מצומדים או לא, זה לא שלהם זה שלנו. מה זה אומר ״הצימוד מתפרק״? גם הכנסת נושא חדש שהוא קריסת פונקציית הגל. כאשר עושים מדידה אז אנחנו יודעים את התכונות של החלקיקים והתיאור שלנו שלהם משתנה. שוב, להם לא אכפת אבל כבר לא צריך את החלקיק השני כדי לתאר את הראשון כי מדדנו את הראשון. לא יודע אם זה עונה על השאלה שלך.
 
אם חוזרים לאנלוגיה הטובה של הנעליים אז אם הנעליים בתוך הקופסא ואנחנו לא יודעים, עדיין הנעליים עצמן יודעות מי זה ימין ומי זה שמאל. כדי להוסיף את התכונה הזאת למכניקת קוונטים, כלומר כדי להגיד שהחלקיק  בעצמו יודע אם הספין הוא למעלה או למטה אפילו שאנחנו לא יודעים זאת התאוריה שנקראת ״משתנים נעלמים״ שנמצאה בסתירה עם ההנחה שמידע לא עובר מהר יותר ממהירות האור.
 
אני לא מבין את המשפט של בל ואת הניסויים שבודקים אותו, מציע לקרוא בוויקיפדיה, עברית או אנגלית. בגדול המשפט של בל אומר שאחת מ2 הנחות היא שגויה: ריאליזם זה אומר שיש אמת פיזיקלית גם אם אנחנו לא יודעים אותה והנחה 2 היא לוקליות כלומר מערכת אחת לא יכולה להשפיע מרחוק על מערכת אחרת. אחת מההנחות היא שגויה אם רוצים לשחזר את הניסויים שנעשו עד כה.
לצפיה ב-'1. לגבי התשובה הראשונה'
1. לגבי התשובה הראשונה
19/01/2020 | 21:25
4
12
לא ברור לי מה זה אכפת להם/ לא אכפת להם שהם מצומדים... הרי כאשר מודדים אותם במעבדה הם קורסים למצב קבוע כלשהו, כלומר מבחינה פיזית משהו משתנה בהם בלי קשר לאם אכפת להם או לא. אז השאלה שלי הייתה, האם קריסה כזו מתרחשת גם בטבע (מחוץ למעבדה) כאשר חלקיק מצומד שנוצר איכשהו, מתנגש בחלקיק אחר? הרי זה נחשב מדידה לא? אם חלקיק מצומד נתקל במשהו, למשל בפוטון או אטום, זה יגרום לו לקרוס, לא?

2. אני לא חושב שמשתנים חבויים סותרים את מהירות האור... אם קניתי זוג נעליים ונתתי לשני חברים שלי שתי קופסאות סגורות שבכל אחת נעל, אז לא משנה מה יהיה המרחק ביניהם (גם 50 שנות אור) ברגע שחבר אחד יפתח את הקופסא ויראה שיש בה נעל ימין, מיד הוא ידע שהנעל אצל החבר השני היא נעל שמאל. אין שום צורך בהעברת מידע ביניהם כדי שחבר אחד ידע מיידית מה הנעל שיש אצל החבר השני.
 
3. מצאתי סרטון נחמד ביוטיוב שמסביר איך ניסוי בל הוכיח שאין כאן משתנים חבויים, ממליץ לך להסתכל.
 
לצפיה ב-'קריסה'
קריסה
19/01/2020 | 23:26
3
10
למיטב הבנתי שום דבר לא משתנה בקריסת פונקציית הגל חוץ מההבנה שלנו. שום דבר לא קורה לחלקיקים. מה שקורס זה פונקציית ההסתברות. נניח אם לפני המדידה יש סיכוי של 50/50 למדוד משהו, אחרי המדידה אנחנו מקבלים 0 או 1 אז לחלקיק לא קרה כלום. כל מה שקרה זה שעכשיו אנחנו יודעים. זאת ההבנה שלי. אתה מציג את זה כאילו לחלקיקים קורה משהו שזה לא איך שאני רואה את זה.
 
בקשר לנעליים, מתישהוא אנחנו מפסיקים לדבר על נעליים כי הן לא אובייקט קוונטי וזהו. כל האינטואציה שיש לך בקשר לנעליים לא תופסת במכניקת קוונטיים, זאת רק דוגמא להראות כמה מכניקת הקוונטים היא לא אינטואיטיבית. מה הקשר בין משפט בל, לניסויים, ללוקליות למשתנים חבויים אני לא מבין בצורה טובה אז אין לי מה להוסיף לפני שאלמד את הנושא. אצפה בסרטון בזמני הפנוי אז תודה על הקישור.
לצפיה ב-'דוגמא'
דוגמא
20/01/2020 | 08:49
2
7
אני אתן דוגמא לקריסת פונקציית גל ואיך זה לא קשור לחלקיק אלא אלינו. אחת הדרכים למדוד ספין של אלקטרון זה לזרוק אותו אל תוך אזור שיש בו שדה מגנטי. הספין זה תכונה פנימית של האלקטרון שאנחנו לא רואים, יכול להיות ״למעלה״ או ״למטה״. בגלל השדה המגנטי יופעל כח וחלק מהאלקטרונים ילכו ימינה וחלק שמאלה, על פי הספין שלהם. אז התחלנו עם אלקטרון בודד שנמצא בסופר פוזיציה של למעלה + למטה, חצי חצי (נניח). ואז ראינו שהוא פנה ימינה זה אומר שהיה לו ספין למטה וזהו. עכשיו אנחנו יודעים. כל מה ״שקרס״ זה פונקציית ההסתברות: מ50% סיכוי ״למטה״ ל100% סיכוי ״למטה״. אבל אפשר להגיד שלאלקטרון לא קרה כלום, הוא פגש שדה מגנטי והלך ימינה זה אומר שהיה לו ספין למטה. במילים אחרות אין משמעות לביטוי ״החלקיק קורס״ זה פשוט הבנה לא נכונה של הביטוי ״קריסת פונקציית גל״.
לצפיה ב-'אני מבין את הדוגמא שלך, אבל אני חושב שאתה טועה'
אני מבין את הדוגמא שלך, אבל אני חושב שאתה טועה
20/01/2020 | 12:07
1
16
קודם כל הסרטון שהפניתי אותך אליו (ניסוי בל) מוכיח עד כמה שהבנתי, שעד שלא מודדים את החלקיק אז אפילו הוא לא יודע אם הוא ספין ימני או שמאלי.
 
אם מה שאתה אומר היה נכון אז לא היו משתמשים במילה "קריסה", אלא פשוט היו אומרים שקודם לא ידענו מה הספין שלו, ועכשיו אחרי המדידה אנחנו כן יודעים. הדוגמא שנתת היא בדיוק דוגמת הנעליים שאני נתתי בהתחלה, אבל כאמור ניסוי בל הוכיח שזה לא נכון, ראה בסרטון.
 
לצפיה ב-'כן'
כן
20/01/2020 | 13:22
10
יש בזה משהו אבל נדייק קצת: ניסוי בל מראה שאי אפשר גם ריאליזם (החלקיק יודע בעצמו מה הוא) וגם לוקליות (השפעה מרחוק). אבל אפשר אחד מהם בלי השני. ריאליזם אומר שיש אמת (החלקיק יודע שהוא ספין למעלה) גם אם אנחנו לא יודעים אותה, למשל התאוריות של משתנים חבויים.
 
אני אישית נוטה להאמין שאולי ריאליזם קיים ולוקליות לא מהסיבה הפשוטה היא שבשנים האחרונות נחשפתי לכיוונים חדשים של מחקר בכבידה קוונטית שמסתמכים על שזירה קוונטית גלובלית כלומר חוסר-לוקליות.
 
אבל אף אחד לא יודע אם ריאליזם קיים או לא. חשוב גם לציין שקריסת פונקציית גל זה רעיון בפרשנות קופנהגן של מכניקת קוונטים. יש כמה פרשנויות או גרסאות של מכניקת קוונטים. יש גרסאות שבהן אין את הרעיון של קריסת פונקציית הגל, כלומר אין את הרעיון של מדידה שמשפיעה על הניסוי. זה תאוריות של משתנים חבויים (למשל דה ברולי-בוהם) ו״ריבוי עולמות״. אז להבנתי אם חלק מהגרסאות של מכניקת הקוונטים צריכות קריסה וחלק לא צריכות קריסה אז הקונספט של הקריסה שייך לתאוריה או למתמטיקה או להבנה האנושית ולא למציאות. אבל אולי אני טועה בפירוש הזה.
 
לצפיה ב-'עזרה דחופה לשאלה לעבודת הגשה '
עזרה דחופה לשאלה לעבודת הגשה
05/01/2020 | 19:47
22
אשמח לעזרה לפחות כיוון...תודה מראש מצורף קובץ
לצפיה ב-'שאלה פשוטה בחישוב אנרגיה'
שאלה פשוטה בחישוב אנרגיה
31/12/2019 | 14:40
6
44
נניח שגלון של דלק מאפשר למנוע רקטי לפעול במשך שעה ולגרום לתאוצה קבועה A של חללית שמסתה M.
בעזרת הגלון ניתן להביא את החללית למהירות V לאחר שעה או להביא שני חלליות למהירות V/2 לאחר חצי שעה.
במקרה של חללית אחת האנרגיה הקנטית של החללית היא Ek=0.5MV^2
במקרה של שני חלליות האנרגיה הקנטית של שניהם היא Ek'=0.5*2M*(V/2)^2.
חישוב פשוט מראה ש Ek/Ek'=2 כלומר האנרגיה הקינטית במקרה הראשון גדולה פי שניים מהמקרה השני.
אז מהי האנרגיה הפוטנציאלית של גלון דלק?
לצפיה ב-'שאלה יפה'
שאלה יפה
03/01/2020 | 13:08
5
38
אך לא פשוטה. מצאתי את הלינק הבא שעושה את החישוב
התשובה למטה בחלק של ״שימור אנרגיה״
 
בגדול התשובה הסופית שהאנרגיה של הדלק היא המסה שלו כפול מהירות הפליטה בריבוע ומהירות הפליטה היא פונקציה של המסה, התאוצה וקצב השרפה אז נניח שיש לך אותה.
 
אבל כדי להבין למה ״חסרה אנרגיה״ אז חסר פה מרכיב חשוב ששכחת - אדי הפליטה. הרקטה מתקדמת בגלל שאדי הפליטה נפלטים מאחור ואז בגלל החוק השלישי של ניוטון הרקטה מתקדמת קדימה. נניח שכל הדלק הופך לאדי פליטה ואחרי שהם נפלטים הם שומרים על המהירות. אז צריך גם לחשב את האנרגיה הקינטית שלהם וזה מה שחסר לך. יש פה מורכבות: הרקטה פולטת את הגזים במהירות כלשהי (נקרא לה מהירות פליטה ונניח שהיא קבועה) אבל אז הרקטה מאיצה ומגדילה את מהירותה אז המהירות האבסולוטית של הגזים (מהירות הפליטה פחות מהירות הרקטה) הולכת וקטנה. כאשר מחשבים את האנרגיה הקינטית שלהם צריך לעשות אינטרגל כי בכל רגע נתון יש מעט גז שנפלט במהירות הולכת וקטנה. בקישור ששלחתי יש חלק מהחישוב הזה, אני לא עשיתי אותו. אבל מה שתגלי אם תעשי את זה, זה שעבור שתי חלליות, הן מאיצות למהירות נמוכה יותר ולכן האנרגיה הקינטית של גז הפליטה גדול יותר מהמקרה הראשון וזה המרכיב שחסר לך כדי לקבל שימור אנרגיה. בכל מקרה, שאלה מעניינת.
לצפיה ב-'מעניין מאד, '
מעניין מאד,
08/01/2020 | 13:40
4
16
אבל האם אי אפשר לשאול את אותה השאלה על מכונית חשמלית שלא פולטת דבר. (ומשתמשת בגלגל הילוכים כך שקצב הסיבוב נשאר שווה)?
לצפיה ב-'לא אותו דבר'
לא אותו דבר
09/01/2020 | 09:32
3
16
רקטה ממירה דלק בקצב קבוע לתאוצה קבועה. מנוע חשמלי ממיר אנרגיה בקצב קבוע למהירות קבועה, לא תאוצה. זה רק מקשה על הבעיה. אפילו עם רכב אחד, אם נמלא את הסוללה שלו עד הסוף או עד החצי הוא יסע באותה מהירות אז אי אפשר רק להסתכל על האנרגיה הקינטית. אז לא ברור בדיוק מה רוצים לדעת בקשר למכוניות חשמליות.
לצפיה ב-'בעיה יותר פשוטה'
בעיה יותר פשוטה
09/01/2020 | 09:44
14
נסתכל על בעיה ממש פשוטה. סוללה מלאה יכולה לסובב גלגל 3600 סיבובים בשעה בקצב של סיבוב בשנייה. שתי סוללות חצי מלאות מסובבות 2 גלגלים, כל אחד 1800 סיבובים בחצי שעה בקצב של סיבוב לשנייה. האנרגייה הפכה לסיבובים ויש שימור. האם זה עוזר להבנה?
לצפיה ב-'לא תאוצה?'
לא תאוצה?
09/01/2020 | 14:35
1
15
חשמלי או רקטי, למה צריך אנרגיה בכדי לנוע במהירות קבועה? לא הבנתי את כוונתך. (נזניח את עניין החיכוך עם האוויר, כמובן)
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
09/01/2020 | 15:02
13
עבור רקטה, אפשר להגיד שעבור קצב שריפה קבוע יש תאוצה קבועה (קירוב גס אבל נניח). עבור מנוע חשמלי, קצב אנרגיה קבוע (זרם קבוע) יוצר מהירות סיבוב קבועה.
 
למה אני צריך את המשפטים האלה? כי השאלות שאת שואלת קשורות למאגר אנרגיה לעומת אותו מאגר שמחולק ל2. אז כדי להגיד מה קורה ל2 מאגרי אנרגיה חצי מלאים, צריך לדעת איזה סוג עבודה נעשית ע״י מאגר האנרגיה, בין אם זה רקטה או מנוע חשמלי. את טוענת שהעבודה שנעשית ע״י מאגר אחד מלא שונה מהעבודה שנעשית ע״י 2 מאגרים חצי מלאים אבל ניתוח מראה שזה לא נכון.
לצפיה ב-'שאלה בקשר לגל עומד במיתר'
שאלה בקשר לגל עומד במיתר
30/11/2019 | 17:23
2
19
שלום,
אני חדשה פה... לצערי לא מתעסקת בפיסיקה למדתי רק בתיכון לפני הרבה שנים אבל זה תמיד עניין אותי. אני עושה מחקר קטן לפרויקט אישי ומנסה להבין מאפיינים של מתיחות של מיתר שתפוס בשני קצותיו. קראתי בויקיפדיה ובעוד כמה מקורות על מתיחות וגלים עומדים במיתר. בכל מקום מציינים שככל שמתיחות המיתר גדולה כך תגדל מהירות הגל אבל בכל הדוגמאות המתיחות נתונה מראש.
השאלה שלי היא האם יתכן מצב שבו הגל עצמו יגביר את מתיחות המיתר? 
 
תודה מראש 
לצפיה ב-'לאורך הגל יש שינויים מקומיים במתיחות'
לאורך הגל יש שינויים מקומיים במתיחות
04/12/2019 | 08:15
1
19
אבל בפיתוח משוואת הגלים מזניחים זאת, כנראה מהסיבה שהשינויים קטנים ואינם משפיעים מהותית על התנהגות המיתר (זו השערה, לא בדקתי זאת).
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/12/2019 | 17:57
2
לצפיה ב-'שאלה בקשר למחשב הקוונטי של גוגל'
שאלה בקשר למחשב הקוונטי של גוגל
05/11/2019 | 23:55
2
30
שלום,

השבוע התפרסמה ידיעה דיי מדהימה על מחשב קוונטי שגוגל בנו, אשר הצליח לבצע בתוך 3 דקות חישובים שעל מחשב רגיל אמורים לקחת באופן תאורתי אלפי שנים.
 
מה שלא ברור לי, זה שלפי מה שידוע לי חלקיקים קוונטים שעליהם מבוסס מחשב כזה אמורים לקרוס באופן מיידי ברגע ביצוע המדידה (כלומר הם נמצאים במצב של סופרפוזיציה וקורסים מיידית למצב מסויים ברגע שמודדים אותם) אז מדוע בעצם זה לוקח 3 דקות שלמות במחשב קוונטי? האם התשובה לא הייתה אמורה להתקבל באופן מיידי בלי שום השהיות?
 
הנה סרטון נחמד שמצאתי שמסביר את הנושא, גם כאן בדקה 5:30 עד 5:45 הם אומרים שזמן החישוב במחשב קוונטי הוא שורש ריבועי של זמן החישוב על מחשב רגיל.
 
אז שוב, מדוע החישוב לוקח שורש ריבועי ולא מתרחש באופן מיידי? האם כאשר המדידה מתרחשת במחשב קוונטי לוקח לחלקיקים כמה דקות עד שהם קורסים? למה?
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'עד כמה שאני יודע (וידיעתי ידיעת הדיוט)'
עד כמה שאני יודע (וידיעתי ידיעת הדיוט)
07/11/2019 | 18:17
1
28
אין קשר בין מהירות הקריסה למהירות החישוב. שני דברים שונים לגמרי...
לצפיה ב-'אבל אמור להיות קשר, לא?'
אבל אמור להיות קשר, לא?
08/11/2019 | 00:38
21
חשבתי שכל הקטע במחשבים קוונטים זה שברגע שמבצעים את המדידה החלקיקים (פונקציית הגל) אמורים לקרוס לערך ספציפי שהוא בעצם התשובה שהמדענים חיפשו. וקריסת החלקיקים אמורה להיות מיידית, אז מדוע זה שורש ריבועי של זמן החישוב? למה לא מיידית? איפה צוואר הבקבוק? איפה החישוב מתעכב?
 
לצפיה ב-'שאלה מומנט'
שאלה מומנט
06/11/2019 | 11:08
2
31
אם אני פותח בורג במברג קצר או במברג ארוך
האם בגלל מומנט כאשר אשתמש במברג ארוך אפעיל פחות כוח?
M=כוח *זרוע
לצפיה ב-'לדעתי לא'
לדעתי לא
07/11/2019 | 18:14
1
23
במברג ארוך אתה תפעיל את הכוח שלך יותר ביעילות. במברג רחב תוכל להפעיל פחות כוח כדי לקבל את אותו המומנט. לכן הטוב ביותר הוא מברג ארוך ורחב...
לצפיה ב-'אתה לא מפעיל מומנט על הבורג, אם זה היה מפתח אלן למשל'
אתה לא מפעיל מומנט על הבורג, אם זה היה מפתח אלן למשל
29/03/2020 | 17:06
11
אז התשובה לזה היתה חיובית. כשאתה מסובב את המברג  נקודת הפעלת המומנט מבחינת היד שלך היא מרכז המברג אז אם נניח נשווה בין מברג עם ידית עבה למרבג בעל ידית צרה אז בידית הרחבה תצטרך להפעיל פחות כוח בשביל אותו סיבוב זוויתי. אבל כשמדובר באורך המברג אין לו השפעה כי אתה לא מפעיל מומנט על הבורג.
לצפיה ב-'דיסקיות התמד'
דיסקיות התמד
03/11/2019 | 01:42
17
בסרטון הבא, שתי דסקות בעלות מסות זהות, באחת יש מספר משקולות בקרבת הציר (התמד נמוך) ובשנייה מספר זהה של מסות רחוקות מהציר (התמד גבוה).

האם נכונה הטענה הבאה?:
אם נעקוב אחרי מסה אחת מסוימת בכל דסקה, אורך הקשת הכולל בדסקת ההתמד הנמוך שווה באורכו לאורך הקשת בדסקת ההתמד הגבוה.
*הערה: בשל חוק שימור אנרגיה, הדיסקיות יוצאות מנקודה א' במסילה ומגיעות לסופה בנק' ב' (שתי המסילות זהות), כמובן, בפער זמנים. השוואת אורך הקשת מתחילה בנקודה א' ויסתיימת בנק' ב' - בסוף המסילה.
https://youtu.be/1xmpmBDEx_U

לחילופין, אפשר לשאול: אם נעקוב אחר נעל החלקה של בלרינה על קרח, האם אורך הקשת במצב שבו היא מסתובבת על רגל אחת עם גוף מאוזן (התמד גבוה) שווה באורכו לאורך הקשת במצב בו היא עומדת בצורה אנכית, מצמידה שתי רגליה ומתחילה להסתחרר? (התמד נמוך).

לצפיה ב-'כמה מברגות אימפקט צריך כדי להזיז מאזדה 3?'
כמה מברגות אימפקט צריך כדי להזיז מאזדה 3?
01/11/2019 | 00:25
25
שלום,

אשמח לדעת כמה מברגות אימפקט 18V בעלות מומנט פיתול של 175 ניוטון/מטר ו-3,800 סל"ד, צריך כדי להניע רכב של 1.5 טון וצמיגים בקוטר 18 אינצ'ים במהירות של 200 קמ"ש על כביש סטנדרטי?

תודה
לצפיה ב-'מה המהירות של התפשטות שדא מגנטי'
מה המהירות של התפשטות שדא מגנטי
13/10/2019 | 19:41
1
24
האם מגנטים משפיעים זה על זה באופן אוטוומטי במהירות אפס?
לצפיה ב-'מהירות התפשטות שדה'
מהירות התפשטות שדה
14/10/2019 | 14:34
21
השדה לא מתפשט במהירות אפס, אלא במהירות האור כגל אלקטרו-מגנטי.
לצפיה ב-'ברכות על מחיקת מחקר מדעי '
ברכות על מחיקת מחקר מדעי
04/10/2019 | 11:45
7
60
א.עצבר
לצפיה ב-'תוצאת המחקר'
תוצאת המחקר
06/10/2019 | 11:46
6
53
לצפיה ב-'ניסוי קוונדיש וניסוי ההיקפן - ניסויים בתחום התופעות הזעירות.'
ניסוי קוונדיש וניסוי ההיקפן - ניסויים בתחום התופעות הזעירות.
29/10/2019 | 07:01
5
45
לצפיה ב-'מיוחד לפורום פיזיקה - קווים פיזיקליים '
מיוחד לפורום פיזיקה - קווים פיזיקליים
24/11/2019 | 21:27
4
28

מיוחד לפורום פיזיקה – קווים פיזיקליים השייכים לגיאומטריה פיזיקלית.
 
קו עגול סגור "בעל עובי" הוא קו משורטט הנוצר על ידי מחוגה
קו עגול סגור "חסר עובי", מופיע בגלילי פלדה בעל צורה גיאומטרית כמעט מושלמת.
קו עגול סגור חסר עובי, ראוי לשם קו פיזיקלי.
 
את אורך הקוטר הישר של קו עגול סגור חסר עובי, אפשר למדוד בעזרת מיקרומטר.
רמת הדיוק במדידה, מחצית אלפית מ"מ.
לא קיים מכשיר מדידה מדויק, לאורך של קו עגול סגור.
 
הקדמה זו מעידה על קיומה של גיאומטריה פיזיקלית הנעזרת במדידות
הפריט המוחשי של גיאומטריה זו, הוא גליל פלדה בעל צורה גיאומטרית מדויקת.
נתוני הגליל הם אורך ממשי של הקוטר,  ואורך ממשי של קו עגול סגור.
אורך ממשי מביעים עם מספר של מ"מ.
 
מספר מעבר בין אורך קוטר ישר, לאורך קו עגול סגור.
מספר מעבר כזה, תלוי באורך הממשי של הקוטר.
 
כאשר אורך הקוטר מתקרב לאינסוף מ"מ, מספר המעבר הזה מתקרב ל 3.1416
כאשר אורך הקוטר מתקרב לאפס מ"מ, מספר המעבר הזה מתקרב ל  3.164
 
כלל מנחה : ככל שאורך הקוטר גדול יותר, מספר המעבר שלו קטן יותר.
 
זוהי תמציתה של גיאומטריה חדשה, שאינה מוכרת למדע.
 
א.עצבר
 
 
 
לצפיה ב-'המתמטיקה עיכבה את הופעת הגיאומטריה הפיזיקלית ,זה 2000 שנים'
המתמטיקה עיכבה את הופעת הגיאומטריה הפיזיקלית ,זה 2000 שנים
26/11/2019 | 12:46
3
19
לצפיה ב-'איך זה אפשרו מנהלי הפורום למוקיון זה להתהולל כאן לאורך שנים?'
איך זה אפשרו מנהלי הפורום למוקיון זה להתהולל כאן לאורך שנים?
03/12/2019 | 23:25
2
24
בפורום "חדשות המדע" (פורום מס. 2254) שבר אותו אחד המשתתפים החפשיים אשר ניתן בנחישות הדרושה, קיפח את שוקיו והניסו...
לצפיה ב-'מאמר משופר, אין ספק שתקבל אותו'
מאמר משופר, אין ספק שתקבל אותו
03/12/2019 | 23:31
1
23
לצפיה ב-'כבר נטען...'
כבר נטען...
04/12/2019 | 02:00
24
לצפיה ב-'חוק פראדי'
חוק פראדי
02/10/2019 | 15:32
1
29
הרוטר של השדה החשמלי שווה למינוס נגזרת בזמן של השדה המגנטי. ע''פ החוק, יש קשר מתמטי בין שדה חשמלי למגנטי. ופה זה נגמר. נקודה.

האם נכונים המשפטים הבאים:
1. לא רק מטען יוצר שדה חשמלי/מגנטי, אלא גם שדה יכול ליצור את השדה השדה השני. אומנם המטען יצר את השדה המשתנה (=גל) אבל עכשיו הגל הוא עצמאי - זה גל אלקטרו-מגנטי הנע במרחב.

2. השדה המגנטי נע במרחב השדה החשמלי - ובכך אין צורך באתר.

3. אין דבר כזה שדה מגנטי - זהו נגזרת שנייה של השדה החשמלי (נגזרת ראשונה מרחבית ונגזרת שנייה זמנית).
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
03/10/2019 | 21:31
26
מה זה אומר ״פה זה נגמר. נקודה״. אגב יש עוד משוואה, חוק אמפר שמקשרת בין הרוטור של השדה המגנטי לנגזרת בזמן של השדה החשמלי.
 
בקשר למשפטים:
1. מה זה גל עצמאי? האם אתה מתכוון לקרינה? בגדול מטענים חשמליים וזרמים יוצרים שדות ואם יש תלות בזמן אז שדות יוצרים אחד את השני.
 
2. מה זה ״מרחב השדה החשמלי״ אני לא מכיר דבר כזה. יש מרחב. יש שדה
חשמלי. יש שדה מגנטי. המרחב לא שייך לשדה החשמלי. מה קשור האתר? אני לא מכיר קשר בין משוואות מקסוול לקיום או אי קיום האתר. אני חושב (יכול להיות שאני טועה) שיחסות פרטית פותרת את הבעיה שבשבילה המציאו את האתר (קיום מערכת יחוס אוניברסלית) ולכן לא צריך יותר את האתר.
 
3. אפשר גם להגיד שאין דבר כזה שדה חשמלי רק שדה מגנטי. למה בעיניך השדה החשמלי הוא היסודי? זה שרירותי. אפשר גם להגיד שאין שדות, הרי אלה אובייקטים מתמטיים, מה שבאמת מודדים זה כוחות. שתמשיך ללמוד תגלה דרך שאפשר להחליף את השדות המגנטיים והחשמליים בפוטנציאל אלקטרומגנטי (וקטור 4-מימדי)
שמקיים משוואות מסוימות והשדות הם תוצאה שלו. אולי הוא היסודי?
 
אחלה שאלות, תמשיך ללמוד ולשאול עוד שאלות, ככה לומדים.
לצפיה ב-'עומס בנפילה חופשית'
עומס בנפילה חופשית
09/09/2019 | 12:23
3
40
שלום לכם.
מבקש לדעת פתרון ויותר חשוב, את הדרך למציאתו בעזרת הנוסחאות. אז למי שיש סבלנות, אשמח לעזרה.
להלן השאלה:
גוף במשקל 100 ק"ג הקשור בחבל באורך 2 מטרים, מושמט מבניין גבוה.
מהו העומס על החבל בסוף המהלך ?

לצפיה ב-'מי יודע ויכול לענות על זה ? דחוף !!!'
מי יודע ויכול לענות על זה ? דחוף !!!
10/09/2019 | 13:31
15
לצפיה ב-'שגיאה ראשונה - יחידות של משקל הן - ניוטון. ק"ג הינו יחידה של'
שגיאה ראשונה - יחידות של משקל הן - ניוטון. ק"ג הינו יחידה של
14/09/2019 | 17:25
1
33
מסה. 
אם כוונתך במושג "עומס" - מתיחות, אזי מהרגע שהרפו מהחבל 
והגוף נופל בנפילה חופשית, [אין היתיחסות להתנגדות האוויר] המתיחות בחבל = 0 ניוטון.
בזמן הפגיעה בקרקע , האנרגיה שהיתה לגוף+החבל הופכת לחום.
אותו הדין חל גם על גוף שמשקלו 5000 ניוטון עם חבל שאורכו 1.475 מטר.
לצפיה ב-'כן, ק"ג היא יחידת מאסה. גוף שמסתו 1 ק"ג נמשך אל כדה"א בכח של'
כן, ק"ג היא יחידת מאסה. גוף שמסתו 1 ק"ג נמשך אל כדה"א בכח של
04/12/2019 | 16:26
11
כ- 9.8 ניוטון.
אולם לא זה הענין.
לדעתי, אין מדובר על פגיעה בקרקע.
אני סבור כי תאור הבנין כ"גבוה" מול תאור החבל כבעל אורך שני מטרים בלבד אומר כי החבל קשור כל העת אל זיז בולט בגג הבנין, מרפים מן הגוף ומניחים לו לצנוח עד "התישרות" החבל, והשאלה היא מהי המתיחות בחבל כאשר החבל "מתישר" למלוא ארכו והנפילה נבלמת.
מטעמי פשטות - מותר גם להניח כי החבל "קל" ו"התישרותו" ממצב "מקופל" היא נטולת השפעה.
 
יש לחשב את מהירות הגוף כתום צניחתו החפשית לאורך שני המטרים וכעת השאלה היא כיצד נבלם הגוף.
 
אם החבל "פלסטי" במדה מסוימת ונמתח מעט - התאוטה אמנם גדולה אך נתנת לחשוב. אם החבל "קשיח" ואינו מתארך כלל - התאוטה "גדולה ביותר" וכך גם המתיחות הרגעית בחבל...
לצפיה ב-'אינווריאנטיות של חיבור וקטורים'
אינווריאנטיות של חיבור וקטורים
19/08/2019 | 16:27
37
יש שאלה שבה מוצגים הוקטורים a ו- b, במערכת צירים רגילה. עליי להוכיח באופן אנליטי כי גם במערכת צירים מסובבת בזווית הגודל והכיוון של הסכום של הוקטורים לא ישתנו. את הגודל הצלחתי להוכיח באמצעות מכפלה סקלרית, אני מסתבך עם הכיוון. שאלה מצורפת, תודה מראש.
לצפיה ב-'התואר של אוני' חיפה מכובד?'
התואר של אוני' חיפה מכובד?
18/08/2019 | 17:46
4
49
אני לומד בקמפוס אורנים של אוני' חיפה, התחלתי במטרה להיות מורה למתמטיקה ופיזיקה אך מסיבות כאלו ואחרות אין לי יותר עניין בזה ואני רוצה להמשיך בתואר שני בפיזיקה.
בכל מקרה בגלל שאני רואה את הרמה של הסטודנטים באורנים(מסכנים תלמידי העתיד) וגם אפילו במגמה שלנו אני מפחד שאני אצא מפה כשמסתכלים על התואר שלי כעל סוג ז'. האם החשש שלי מבוסס במציאות? אשמח לשמוע אם מישהו מכיר בוגרי המסלול שהתקבלו לתואר שני.
לצפיה ב-'אל תרחם על התלמידים.'
אל תרחם על התלמידים.
19/08/2019 | 11:50
2
39
החכמים יסתדרו...
 
לצפיה ב-'אם כבר מדברים על התלמידים'
אם כבר מדברים על התלמידים
19/08/2019 | 12:08
1
35
זו רולטה רוסית, אני הצלחתי לחנך את עצמי בעזרת ספרים ובעזרת מורה מעולה לפיזיקה שדחפה אותי להתעניין באסטרופיזיקה. לא כל אחד בר מזל. לימדתי מתמטיקה בבתי ספר, העתיד לא נראה טוב.
לצפיה ב-'כמו שאמרתי, החכמים יסתדרו.'
כמו שאמרתי, החכמים יסתדרו.
19/08/2019 | 12:25
28
שאר ההמון יתחלק למקצועות ה- עבריינים, מחוקקי חוקים, משפטנים, ספורטאים ודוגמניות.
 
נ.ב
המקצועות הנ"ל הם לא mutually exclusive
 
לצפיה ב-'אני לומד כרגע לתואר שני בפיזיקה,'
אני לומד כרגע לתואר שני בפיזיקה,
16/09/2019 | 10:07
24
אני לא מכיר בוגרי חיפה/אורנים שלומדים איתי באוניברסיטה הנוכחית, וגם לא כאלה שלמדו לתואר מתקדם באוניברסיטה הקודמת שלי. אולם אם יש לך ציונים טובים ופרוייקט או שניים מהלימודים, יתכן שזה יספיק.
לצפיה ב-'קרינת גוף שחור של כוכבים'
קרינת גוף שחור של כוכבים
15/08/2019 | 14:52
2
26
שתי תהיות קשורות זו לזו:
1. אחד העקרונות של "קרינת גוף שחור" אומר שאורך הגל המרכזי (העוצמה המקסימלית) תלוי בטמפרטורה. אבל ידוע שבשריפת חומרים שונים, נפלט אור באורך גל שונה, למרות שטמפרטורת הבעירה די דומה. התופעה הזו מנוצלת לאפקטים ציבעוניים בפירוטכניקה. איך זה מסתדר עם העקרון הנ"ל של קרינת גוף שחור?

2. באותו עניין - הבנתי שמשתמשים באורך הגל הנפלט מכוכבים למדידת הטמפרטורה שלהם. אבל כאמור, חומרים שונים עשויים לתרום לאורך גל שונה. בפרט בכוכבים/שמשות שמתרחשת בהם ראקציית היתוך. איפה אני טועה?
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
15/08/2019 | 23:01
1
18
1. האור הנפלט מגוף בוער אינו קרינת גוף שחור.
2. אפשר לדעת מהו החומר ממנו עשויים הכוכבים לפי הספקטרום של האור (קוי הספקטרום מאפיינים את החומר). ברגע שיודעים את החומר ואת אורך הגל - אפשר לחשב את הטמפרטורה.
לצפיה ב-'תיקון קטן'
תיקון קטן
16/08/2019 | 18:16
18
גוף שחור זה מודל פיזיקלי של אובייקט שסופג את כל הקרינה שפוגעת בו ופולט חלק מאד קטן ממנה. יש לו שימושים שונים, בין היתר אפשר להעריך את הטמפרטורה ״על פני השפה״ של כוכבים. השכבה העליונה שלהם היא כמו גוף שחור שפולט חלק מהקרינה החוצה. אפשר להעריך כך את הטמפרטורה ״על פני״ השמש.
 
חוץ מזה, אפשר להסתכל על ספקטרום של אור ולגלות איזה יסודות נמצאים על פני הכוכב. על פי קווי בליעה בספקטרום אפשר לראות למשל מימן והליום על פני השמש. אין לזה שום קשר לחישוב טמפרטורה.
 
אפשר להסתכל בלינק הבא:
 
לראות כיצד מוצאים התאמה של גוף שחור לספקטרום של השמש וגם את קווי הבליעה (ירידות פתאומיות בגרף) שקשורות לבליעה של פוטונים בתדרים שמתאימים למימן והליום.
לצפיה ב-'שאלה לגבי נקודת קפאון'
שאלה לגבי נקודת קפאון
19/07/2019 | 11:01
2
27
שמתי בפריזר כמה מיכלי קרטיב להקפאה, כולם קפאו חוץ מאחד, התחתון בערימה.
 
האם יתכן שלחץ על המיכל הוריד עד נקודת הקפיאה עד כדי כך שמיכל זה לא קפא ?
האם שיויים הידרוסטטייים משפיעים על נקודת הקיפאון של נוזלים ?
לצפיה ב-'לא נראה לי '
לא נראה לי
19/07/2019 | 12:10
1
20
אני חושב שזה פשוט קשור לכך שהקירור לא אחיד, קשור למרחק מהקיר האחורי ולכמות החשיפה עם האויר הקר אולי המיכל הכי תחתון הכי פחות חשוף לאויר.
לצפיה ב-'אוקיי, תודה.'
אוקיי, תודה.
19/07/2019 | 12:58
3
לצפיה ב-'פצצה גרעינית'
פצצה גרעינית
18/07/2019 | 11:37
21
שלום,
לא מצאתי פורום מתאים אז אני מקווה שזה המקום.
השאלה היא:
הבנתי שיש שתי חלופות לייצור פצצה גרעינית:
1. אורניום מועשר - שמתקבל בעיקר מצנטריפוגות.
2. פלוטוניום - תוצר של אורניום שפעל בכור גרעיני.

השאלה האם יש עדיפות לסוג מסוים?
אם כן מדוע?
מדוע לייצר כור בשביל לייצר פלוטוניום אם יותר קל לייצר אורניום מועשר? כור צריך טיפול מערכות בקרה וכד'.
האם באמצעות כור למשל צריך פחות חומר גלם?

תודה.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ