לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
95529,552 עוקבים אודות עסקים

פורום לימודי פיזיקה

שלום וברוכים הבאים לפורום פיזיקה בתפוז! זה המקום שבו כולם יכולים להפגש, בכל הרמות ולדבר על פיזיקה! 

בין אם אתם תלמידים וצריכים עזרה בשיעורים או אנשים סקרנים שרוצים ללמוד כיצד העולם עובד, זה המקום לשאול את השאלות ולדבר.

אבקש להזכיר מספר כללים בהתנהלות הפורום:

  • יש לשמור על אווירה נעימה ופתוחה בה הדעות של כולם נשמעות. אין להשתמש בשפה גסה, בוטה או תוקפנית כלפי אף אחד.
  • אין לפרסם הודעות פרסומיות. הן תמחקנה מיד.
  • נא לשמור על זכויות יוצרים ולא לפרסם קישורים פירטיים.

גלישה מהנה!

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום לימודי פיזיקה

שלום וברוכים הבאים לפורום פיזיקה בתפוז! זה המקום שבו כולם יכולים להפגש, בכל הרמות ולדבר על פיזיקה! 

בין אם אתם תלמידים וצריכים עזרה בשיעורים או אנשים סקרנים שרוצים ללמוד כיצד העולם עובד, זה המקום לשאול את השאלות ולדבר.

אבקש להזכיר מספר כללים בהתנהלות הפורום:

  • יש לשמור על אווירה נעימה ופתוחה בה הדעות של כולם נשמעות. אין להשתמש בשפה גסה, בוטה או תוקפנית כלפי אף אחד.
  • אין לפרסם הודעות פרסומיות. הן תמחקנה מיד.
  • נא לשמור על זכויות יוצרים ולא לפרסם קישורים פירטיים.

גלישה מהנה!

 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 רוצים עזרה בשיעורי הבית? מספר הנחיות.
 - במקום לרשום את השאלה ולחכות לפתרון, אנא רשמו האם ניסיתם לפתור, כיצד והיכן נתקעתם. זה יסייע לענות לכם.
 
 - היו סבלניים ואל תקפיצו את השאלה מיד אם לא עונים.
 
 - יש להודות למי שסייע כדי לשמור על אווירה נעימה וחיובית.
 
המשך >>

לצפיה ב-'כמתנות במקום מתמטיקה'
כמתנות במקום מתמטיקה
06/07/2020 | 11:40
10
לצפיה ב-'מדוע הגזים באוויר מתערבבים ולא יוצרים שכבות נפרדות?'
מדוע הגזים באוויר מתערבבים ולא יוצרים שכבות נפרדות?
05/06/2020 | 07:30
2
14
שלום רב,
 
האם לפי חוקי הציפה של ארכימדס לא היינו מצפים שכל גז ייצור שכבה נפרדת? אם אינני טועה, אם נשחרר הליום מבלון יום הולדת  ההליום יעלה מיד למעלה ולא יתערבב באוויר שלידינו. אז מדוע הגזים שמהם מורכב האוויר כן מתערבבים בצורה אחידה ואינם נפרדים זה מזה?
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'יש בהחלט שכבות נפרדות'
יש בהחלט שכבות נפרדות
06/06/2020 | 21:45
8
למשל שכבת האוזון.
לצפיה ב-'ניחוש'
ניחוש
07/06/2020 | 00:06
12
אני לא מומחה בתחום אבל אני חושב שזה בגלל שהמערכת לא בשיווי משקל. אם המערכת הייתה בשיווי משקל, היו נוצרות שכבות והכל היה יציב. המערכת כל הזמן מקבל אנרגיה מהשמש (יש גם מחזוריות של יום ולילה), הקרינה עושה אינטרקציה ואז פוגעת באדמה ואז מתחילה לחמם ״מלמטה״. גזים חמים עולים, מתקררים ואז יורדים בחזרה. גזים בורחים לחלל, גזים חדשים נוצרים, אפקט החממה. בקיצור יש המון תהליכים שמזרימים אנרגיה ולכן אין שכבות מובדדות.
לצפיה ב-'מדוע שמש מתפוצצת בסופרנובה? '
מדוע שמש מתפוצצת בסופרנובה?
05/06/2020 | 07:37
14
ברגע שנגמר לשמש המימן (ואם היא מספיק גדולה) היא תיקרוס לתוך עצמה ואז תתפוצץ בפיצוץ אדיר... אבל מה בעצם גורם לפיצוץ הזה? איזה כוח גורם לכל החומר לעוף פתאום החוצה?
 
לצפיה ב-'אני רוצה לדבר על מסע בזמן. מישהו מעוניין?.'
אני רוצה לדבר על מסע בזמן. מישהו מעוניין?.
23/05/2020 | 19:55
43
100
ארצה להתחיל משאלה פשוטה יחסית. אם הבנתי נכון, אלברט איינשטיין אמר שאפשר לנסוע בזמן, אם נעים במהירות גבוהה יותר ממהירות האור.
 
השאלה שלי היא כזאת:
כיצד יכול להיות הדבר, שהוא אמר מחד גיסא שכדי לנסוע בזמן צריך לנוע במהירות גבוהה יותר ממהירות האור, אם מאידך גיסא...
המשך>>
ארצה להתחיל משאלה פשוטה יחסית. אם הבנתי נכון, אלברט איינשטיין אמר שאפשר לנסוע בזמן, אם נעים במהירות גבוהה יותר ממהירות האור.
 
השאלה שלי היא כזאת:
כיצד יכול להיות הדבר, שהוא אמר מחד גיסא שכדי לנסוע בזמן צריך לנוע במהירות גבוהה יותר ממהירות האור, אם מאידך גיסא הוא אמר שמהירות האור היא המהירות הגבוהה ביותר האפשרית ושלא ניתן לעקוף אותה?.
 
לא יכולתי גם שלא לשים לב שלצד עצם זה שהוא אמר שלא ניתן לעקוף את מהירות האור, הוא גם אמר שאנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע. מהירות האור...בריבוע?. כלומר מהירות האור כפול עצמה?. כלומר 90 מיליארד קילומטרים בשנייה?. אבל הרי הוא אומר שאין דבר כזה יותר מאשר 300,000 קילומטרים בשנייה. אז מה בעצם קורה פה?.
 
שאלתי את זה מישהי שאמורה קצת להבין עניין, למרות שאני לא באמת יודע עד כמה היא באמת-באמת מבינה, והיא אמרה שיכול להיות שהוא לא התכוון ל-"אי-אפשר לעקוף את מהירות האור" פשוטו כמשמעו. כלומר שהוא לא התכוון באמת. היא העלתה תיאוריה שמהירות האור, המהירות הגבוהה ביותר הידועה, זה פשוט נתון שהוא התייחס אליו רק בחצי-רצינות כזאת בתור המהירות הגבוהה ביותר האפשרית, רק כי זאת המהירות הגבוהה ביותר הידועה בינתיים, והוא בעצם ידע שאפשר לעקוף את מהירות האור, ובגלל שזאת פשוט המהירות הכי גבוהה שידועה זה פשוט נתון שהוא פשוט התייחס אליו כאילו הוא המהירות הכי גבוהה האפשרית, כי הוא היה צריך את המהירות הגבוהה ביותר האפשרית בשביל לכתוב חלקים מהתיאוריה שלו, והוא העדיף להשתמש בנתון שמייצג את הרעיון של המהירות הגבוהה ביותר האפשרית, גם אם הנתון האמיתי אינו ידוע לו, והוא היה מוכן לעשות את הדבר הזה, רק כי הוא באמת היה צריך איזושהי "מהירות הכי גבוהה האפשרית" כדי שהוא יוכל להגיד את מה שבעצם הוא רצה להגיד והוא העדיף להשתמש בנתון שהוא ידע שהוא לא נכון מאשר לא להיות מסוגל להגיד את מה שהוא רוצה. ואולי הוא גם התכוון שכאשר הנתון האמיתי יתגלה, אז יתקנו את התיאוריות שלו בעתיד בהתאם לנתון הנכון ואז תורת היחסות שלו סוף-סוף תהיה שלמה.
 
האם התיאוריה הזאת נכונה?. האם מה שנאמר לי הוא נכון?. האם זה ההסבר האמיתי?. האם ניתן לעקוף את מהירות האור?. האם איינשטיין ידע שניתן לעקוף את מהירות האור והשתמש במהירות האור כמהירות שתייצג בתיאוריה שלו את הרעיון התיאורטי של המהירות הגבוהה ביותר האפשרית?.
 
תודה לכל העוזרים.
לצפיה ב-'אם מהירות האור משתנה עם הזמן, ייתכן שבהתחלת המפץ'
אם מהירות האור משתנה עם הזמן, ייתכן שבהתחלת המפץ
15/05/2020 | 07:50
11
38
הגדול היה לה גודל שונה ממה שהוא היום.

וככל שנחזור מלפני המפץ הגדול המהירות רק תגדל עוד יותר ותשאף לאינסוף!

הברקה של הרגע... אני גאון!

לצפיה ב-'מהירות האור היא תעודת הזהות האלקטרומגנטית של הואקום'
מהירות האור היא תעודת הזהות האלקטרומגנטית של הואקום
23/05/2020 | 13:00
10
20
מדוע שתשתנה עם הזמן?
לצפיה ב-'מדוע שלא תשתנה עם הזמן?'
מדוע שלא תשתנה עם הזמן?
23/05/2020 | 17:55
9
20
יש תיאוריות למשל של פיזיקאי פורטוגלי (זה רעיון ישן יחסית), הייתה גם תוכנית על זה פעם... זה שודר בערוץ 33 בתחילת שנות האלפיים.
 
חפש varied speed of light theories
 
מה לעשות? החכמה לא ניתנה רק ליהודים...
 
לצפיה ב-'זה לא עובד כך'
זה לא עובד כך
23/05/2020 | 21:20
7
24
אם אתה מעלה רעיון אתה צריך שיהיה מאחריו רציונאל. סימטרייה חבוייה, עיקרון פיזיקלי עמוק, משהו... להעלות רעיונות שאינם קשורים לדבר סתם כך יכול כל מתבגר, וכאלו יש רבבות. פיזיקאי טוב יודע לבור את הבר מן המוץ ולאתר רק את אותו רעיון שיש מאחריו עומק. 
לצפיה ב-'העובדה היא שגם כאשר מודדים את מהירות האור בגלקסיות רחוקות'
העובדה היא שגם כאשר מודדים את מהירות האור בגלקסיות רחוקות
23/05/2020 | 23:03
2
16
מקבלים בדיוק את אותו ערך C.
לצפיה ב-'נכון להיום, מה יקרה בעתיד ימים יגידו...'
נכון להיום, מה יקרה בעתיד ימים יגידו...
23/05/2020 | 23:19
1
11
לצפיה ב-'מדדו בגלקסיות במרחק של מיליארדי שנות אור'
מדדו בגלקסיות במרחק של מיליארדי שנות אור
24/05/2020 | 00:56
16
ותמיד קיבלו את אותה מהירות. מאחר שאנחנו רואים את הגלקסיות האלה כפי שנראו לפני מיארדי שנים - מתברר שהמהירות לא השתנתה במרחק ובזמן.
 
 
לצפיה ב-'זה קשקוש ואתה יודע את זה.'
זה קשקוש ואתה יודע את זה.
23/05/2020 | 23:18
3
25
קודם בא הרעיון אח"כ באה המתמטיקה, קרא את המאמרים של Steinhardt ושל הפורטוגלי שאינני מאיית את שמו נכון:  Majajueo.
 
אם אתה רוצה מראה מקום נסה בוויקי, למרות שאני לא לומד ככה:
 
לצפיה ב-'אני *יודע* את ההיפך הגמור'
אני *יודע* את ההיפך הגמור
24/05/2020 | 09:00
2
20
כלומר מה שאמרתי אינו קישקוש אלא אמת לאמיתה. שים לב, לא טענתי שהרעיון לא בא קודם, אלא שאם יש רעיון ששווה בדיקה הרי שהוא חייב להיות מבוסס על עיקרון יסוד מעניין או תובנה מיוחדת. רעיונות שנשלפים מהשרוול ללא גיבוי "מהבאר העמוקה" דינם להיזרק לפח האשפה.
לצפיה ב-'עוד דבר,'
עוד דבר,
24/05/2020 | 09:04
1
20
התורות המרכזיות על מהירות אור משתנה מנפקות פרדיקציה: אורכי גל שונים ינועו במהירויות אור שונות. נערכו בדיקות רבות כדי לנסות ולראות האם יש רמז להבדלים במהירות אורכי הגל השונים וכל הבדיקות שבוצעו עד כה יצאו שליליות.
לצפיה ב-'תן לזה זמן...'
תן לזה זמן...
24/05/2020 | 22:55
15
היקום הוא מקום מוזר בהחלט...
 
לצפיה ב-'בהגדרה - מהירות האור (בריק) לא משתנה עם הזמן'
בהגדרה - מהירות האור (בריק) לא משתנה עם הזמן
24/05/2020 | 21:41
18
כיום מגדירים מידת אורך לפי מידת זמן ומהירות האור בריק. לפיכך אם בהגדרות הישנות היתה עוד אפשרות היפוטתית שמהירות האור תשתנה בזמן, היום מידת האורך (מטר) היא זאת שתשתנה.
לצפיה ב-'איך יתכן שאלברט אינשטיין לא קיבל פרס נובל על תורת היחסות ?'
איך יתכן שאלברט אינשטיין לא קיבל פרס נובל על תורת היחסות ?
11/05/2020 | 02:40
2
17
אלברט אינשטיין זכה כאמור בפרס נובל על הסברת האפקט הפוטואלקטרי, אבל איך יתכן שהוא לא קיבל פרס נובל גם על תורת היחסות הכל כך מפורסמת שלו? איך יכול להיות שלא נתנו לו פרס נובל על תורה מדעית כל כך פורצת דרך?
 
האם יש איזו מגבלה שלפיה מותר לזכות בפרס נובל על נושא אחד בלבד? נראה לי שעשו לו ממש עוול שהוא לא קיבל פרס נובל על תורת היחסות שלו שכל כך תרמה לעולם 
 
למה?
 
לצפיה ב-'כי היא הייתה באותה עת שנויה במחלוקת.'
כי היא הייתה באותה עת שנויה במחלוקת.
15/05/2020 | 05:32
32
זה לא כ"כ מסובך להבין.
האפקט הפוטואקלטרי היה מובן.
 
לצפיה ב-'תשובה.'
תשובה.
05/06/2020 | 15:52
12
הסר דאגה מליבך. לא הגיע לו פרס נובל על תורת היחסות מכיוון שברובה היא שגויה. אם כי זה עדיין לא ידוע שהיא שגויה. ייקח הרבה זמן עד שהפיזיקאים יבינו את מה שאני מבין.
לצפיה ב-'כאשר אתה מבין שכל הלימודים שלך הם למעשה'
כאשר אתה מבין שכל הלימודים שלך הם למעשה
06/05/2020 | 23:19
19
55
של תיאוריה לא עקבית, אתה מרגיש קצת איך להגיד את זה....

בזבוז של חיים...
https://www.amazon.com/Inconsistency-Asymmetry-Non...
לצפיה ב-'טוב, לפחות יש עבודה מזה.'
טוב, לפחות יש עבודה מזה.
06/05/2020 | 23:38
33
גם זה משהו...
 
לצפיה ב-'אתה ממליץ על הספר?'
אתה ממליץ על הספר?
07/05/2020 | 08:57
17
23
לא הבנתי מה ניסית להגיד.
לצפיה ב-'התחלתי לקרוא את ההקדמה של הספר...'
התחלתי לקרוא את ההקדמה של הספר...
07/05/2020 | 08:59
16
33
וחשכו עיניי...
הייתי כ"כ תמים.
 
לצפיה ב-'אז לא קראת אותו'
אז לא קראת אותו
07/05/2020 | 10:56
15
28
קראת את הפסקה שמתארת את הספר באמזון ותפיסת עולמך השתנתה. אתה באמת תמים.
לצפיה ב-''
13/05/2020 | 21:17
5
לצפיה ב-'תוריד את הספר באמצעים הידועים לך והאר את עיננו כלב'
תוריד את הספר באמצעים הידועים לך והאר את עיננו כלב
15/05/2020 | 05:33
13
10
לצפיה ב-'במה חטאתי?'
במה חטאתי?
18/05/2020 | 22:51
12
6
לצפיה ב-'אתה עוד מאמין שזה עקבי, האר את עיננו.'
אתה עוד מאמין שזה עקבי, האר את עיננו.
21/05/2020 | 22:31
11
23
אני לא מאמין שהתיאוריות הפיזיקליות עקביות מתמטית.
 
הכל יכול לקרות ויקרה עם הזמן...
 
לצפיה ב-'אין לי מושג על מה אתה מדבר'
אין לי מושג על מה אתה מדבר
21/05/2020 | 23:26
3
16
אני הגבתי לפותח השרשור ואמרתי שבעיני זה מופרך להיות מושפע מספר על סמך מה שכתוב בכריכה האחורית שלו. אין לי מה מושג מהו הספר, מה כתוב בו, מה רצה פותח השרשור ולמה אני אמור לקרוא עכשיו את הספר.
לצפיה ב-'זה לא כתוב באחוריים זה כתוב בהקדמה בראשית העמודים.'
זה לא כתוב באחוריים זה כתוב בהקדמה בראשית העמודים.
22/05/2020 | 05:02
19
אתה יכול להוריד את הספר ולהתרשם בעצמך.
 
לצפיה ב-'הנה קטע מהספר:'
הנה קטע מהספר:
22/05/2020 | 05:07
24
I happened to come across a paper by Dudley Shapere (Shapere 1984b),
in which he maintains that Lorentz's classical theory of the electron precludes the
existence of point charges, while the theory of relativity requires that charged
particles be pointlike.
"Classical (relativistic) electrodynamics," Shapere concludes,
"thus appears to contain a contradiction"
 
אין בעיה עם אלקטרומגנטיות שבאה לפני איינשטיין, מה שבא אחריו איננו עקבי יותר.
 
לצפיה ב-'בסופו של דבר כמו שדעתן וידען רשם, מה שהכי חשוב הוא שיש עבודה'
בסופו של דבר כמו שדעתן וידען רשם, מה שהכי חשוב הוא שיש עבודה
22/05/2020 | 05:14
20
משתלמת בתחום.
 
זה שזה כבר לא עקבי ואפשר להסיק מה שרוצים, זה כבר סיפור אחר, אבל הישרדות היא צורך חשוב מעין כמוהו.
 
לצפיה ב-'אתה לא מאמין שתורות פיזיקליות עקביות מבחינה מתמטית?'
אתה לא מאמין שתורות פיזיקליות עקביות מבחינה מתמטית?
23/05/2020 | 12:52
6
12
מה גורם לך לכפירה כל כך חמורה?
לצפיה ב-'First thing is first.'
First thing is first.
23/05/2020 | 17:42
5
14
 
איך גלילאו גליליי אמר: "אף על פי כן נוע תנוע"? כלומר תיאוריה פיזיקלית היא  by definitiion לא עקבית.
 
עכשיו סלח לי אבל אני צריך להרוויח את לחמי, על פי התורה זה יותר חשוב מלנסות להבין את המציאות...
 
לצפיה ב-'זה ממש לא נכון'
זה ממש לא נכון
23/05/2020 | 21:23
4
28
תאוריה שאינה עקבית נדונה לכשלון חרוץ. אינני מכיר תאוריה בת קיימא שאינה עקבית מבחינה לוגית ואינה מנוסחת היטב מבחינה מתמטית.
לצפיה ב-'תורת שדות קוונטית'
תורת שדות קוונטית
23/05/2020 | 22:32
2
32
אין לה בסיס מתמטי איתן, וודאי לא אקסיומתי.
לצפיה ב-'אני מכיר 4 ספרים שאמורים לשמש מתמטיקאי שמתעניין בתורת שדות '
אני מכיר 4 ספרים שאמורים לשמש מתמטיקאי שמתעניין בתורת שדות
23/05/2020 | 23:11
18
קוונטית מתמטית, יש כמובן עוד הרבה אבל אלא מה שרכשתי או שהשאלתי מהספרייה:
1. Robin Ticiatti's QFT for Mathematicians.
2. Folland's book.
3. Strings and Fields: A course for mathematicians.
4. Introduction to Algebraic and Constructive QFT by Baez et al.
 
יש לי גם עוד ספרים שהמליצו לי אנשים אחרים.
 
למשל הספר של רודולף האג שנקרא Local Quantum Physics באיזשהו שלב הוא מניח ידע בפונקציות מרוכבות של מספרים משתנים.
 
לפעמים נדמה לי שפיזיקאים רוצים להשתמש בכל כלי מתמטי שקיים פרט ללוגיקות מסויימות, האם למשל שמעת על לוגיקות פרהקונסיסטנטיות?
שמה אם אתה מניח סתירה לוגית אתה לא בהכרח יכול להוכיח כל דבר שבא לך.
 
לא יודע זה לא נשמע לי הגיוני, אבל אני רגיל ללוגיקה קלאסית.
 
אם העולם הוא קוונטי גם ברמה המאקרוסקופית אז בהכרח הוא מהווה סתירה לוגית, כלומר כל דבר באשר הוא ייתכן שיתקיים במציאות כולל דרקונים יורקי אש, לוציפר, זאוס, יהוה וכו' וכו' גם הארי פוטר נמצא איפשהוא במציאות....
 
למרות שלפי דעתי צריך לפטר את הארי פוטר.
 
לצפיה ב-'הבסיס המתמטי שלה מספיק איתן בשבילי '
הבסיס המתמטי שלה מספיק איתן בשבילי
24/05/2020 | 09:08
17
בפרט בפורמליזם האופרטורי הקווריאנטי. אבל גם בפורמלזמים היותר מוכרים.
לצפיה ב-'תזכור בכל תנועה יש גם חוסר תנועה רגעי.'
תזכור בכל תנועה יש גם חוסר תנועה רגעי.
23/05/2020 | 22:51
14
לכן באיזשהו רגע אתה גם נמצא במנוחה וגם נמצא בתנועה.
 
קרא על היידגר ותורת התנועה שלו.
 
הלוגיקן גראהם מדבר על זה כחלק מהרצאות על לוגיקה פרהקונסיסטנטית.
 
כמו שיש משפטים כמו "אני שקרן" "אני צנוע" שכאשר מנתחים אותם מגיעים למסקנה שהם גם מקבלים ערך אמת של אמת וערך אמת של שקר.
 
אותו הדבר בתנועה כלשהיא יש לך תנועה רגעית ומנוחה רגעית בו זמנית אחרת לא הייתה נוצרת התנוענה.
 
גם אריסטו דן בנושא של מחר מול היום, אם תסתכל על השעון בשעה 00:00 אתה תהיה במצב של היום ומחר בו זמנית, כי כדי להגיע למחר אתה צריך שהשעה תהיה חצות ועוד אינפניטסימל של שנייה אחרי השעה חצות, אבל מה זה אינפנטיסמל אם לא גודל גדול מאפס שקטן מכל מספר אחר....
 
סתירה לוגית.
 
לצפיה ב-'שאלה בפיזיקה חשמל'
שאלה בפיזיקה חשמל
27/04/2020 | 21:08
27
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי עם השאלה תודה
 
לצפיה ב-'האם המפץ הגדול לא סותר את החוק ה 2 של התרמודינמיקה?'
האם המפץ הגדול לא סותר את החוק ה 2 של התרמודינמיקה?
24/04/2020 | 21:04
9
21
איך מכל הבלאגן שהיה אחרי המפץ הגדול פתאום יש לנו יקום כזה מסודר עם כוכבים וגלקסיות? זו לא סתירה לחוק ה 2 של התרמודינמיקה?
 
תודה!
 
לצפיה ב-'ממש לא.'
ממש לא.
25/04/2020 | 03:16
8
24
החוק השני של התרמודינמיקה מדבר על מערכת *סגורה* ולכן אין בו שום סתירה למפץ הגדול.
מעבר לכך - יש שאלה מהו "סדר". ריכוז של החומר בנקודה אחת (כפי שהיה מיליארדית השניה אחרי המפץ) הוא מערכת מאוד מאוד מסודרת בהשוואה להיום...
לצפיה ב-'לא הבנתי, היקום הוא לא מערכת סגורה?'
לא הבנתי, היקום הוא לא מערכת סגורה?
25/04/2020 | 19:17
7
21
הוא מקבל אנרגיה מאיפשהו?
 
מאיפה?
 
לצפיה ב-'האנטרופיה הכוללת ביקום אכן עולה'
האנטרופיה הכוללת ביקום אכן עולה
26/04/2020 | 15:36
16
היקום היום הרבה יותר קר ממה שהיה אחרי המפץ הגדול.
אתה מדבר על כוכבים וגלקסיות אבל הם תופעות מקומיות ולכן העובדה שיש בהן סדר נובעת מכך שהן אינן מערכת סגורה ובזמן שהאנטרופיה בהן יורדת בשאר היקום היא עולה.
 
לצפיה ב-'האנטרופיה הכוללת ביקום אכן עולה'
האנטרופיה הכוללת ביקום אכן עולה
26/04/2020 | 15:37
5
22
היקום היום הרבה יותר קר ממה שהיה אחרי המפץ הגדול.
אתה מדבר על כוכבים וגלקסיות אבל הם תופעות מקומיות ולכן העובדה שיש בהן סדר נובעת מכך שהן אינן מערכת סגורה ובזמן שהאנטרופיה בהן יורדת בשאר היקום היא עולה.
 
לצפיה ב-'תודה, אבל תוכל להסביר איך זה קשור לטמפרטורה ?'
תודה, אבל תוכל להסביר איך זה קשור לטמפרטורה ?
26/04/2020 | 21:27
1
27
חשבתי שהחוק השני של התרמודינמיקה מדבר על מצב של מערכת, האם היא מבולגנת או מסודרת (אנטרופיה) איך נכנס כאן פתאום נושא של טמפרטורה?
 
ולגבי היקום כולו, האם הוא מערכת סגורה או פתוחה? ואיך יודעים בכלל?
 
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
28/04/2020 | 09:45
16
אנטרופיה היא תכונה של מערכת תרמודינמית וודאי שהיא קשורה לטמפרטורה של המערכת. אנטרופיה מתארת את כמות ״החופש״ במערכת בהנתן מצב מקרוסקופי מסוים, המצב הזה תלוי גם בטמפרטורה ולכן האנטרופיה תלויה בטמפרטורה.
 
לגבי היקום, זאת שאלה קשה. יש את היקום הנראה, זה החלק שאנחנו רואים ויש גם חלק שאנחנו לא רואים. אז רק החלק הנראה הוא מערכת פתוחה. כל היקום כולו הוא מערכת סגורה אבל איזה משמעות יש לדבר על משהו שלא רואים?
לצפיה ב-'ואיך בכלל ליקום יכולה להיות טמפרטורה?'
ואיך בכלל ליקום יכולה להיות טמפרטורה?
26/04/2020 | 21:33
1
14
הרי טמפרטורה זו תנועה של חלקיקים, כאשר חם הם נעים מהר, וכאשר קר הם נעים לאט. אבל החלל הרי ריק - איך בו חלקיקים, אז איך יכולה להיות לו "טמפרטורה"?
 
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
28/04/2020 | 09:51
14
היקום לא ריק ולא היה ריק. במפץ הגדול הייתה אנרגיה רבה שהפכה לחומר וגם אור או קרינה בשניות הראשונות של היקום. זה דבר ראשון. דבר שני לקרינה או פוטונים יש טמפרטורה. זה נקרא קרינה תרמית https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA
 
הקרינה הזאת של היקום הלכה והתקררה בגלל שהיקום התרחב. עד היום אפשר למדוד אותה, היא ״בכל מקום״. היא נקראת קרינת הרקע הקוסמי. הטמפרטורה שלה בערך 2.7 מעלות מעל האפס המוחלט. זה אותם פוטונים מהמפץ הגדול (400,000 שנים אחרי המפץ הגדול אם לדייק).
לצפיה ב-'הנושא הזה לא כ"כ מובן לי, אשמח אם תרחיב:'
הנושא הזה לא כ"כ מובן לי, אשמח אם תרחיב:
02/05/2020 | 13:28
19
תוכל לומר מדוע מספר המצבים האפשריים היום גבוה ממספר המצבים האפשריים בזמנים קדומים? אשמח להסבר טכני במידת האפשר... תודה!
לצפיה ב-'כמה שאלות על אנרגיה ועל תורת היחסות'
כמה שאלות על אנרגיה ועל תורת היחסות
20/04/2020 | 20:47
3
27
שלום לכולם, יש לי כמה שאלות:
 
1. אני יודע שהצלחנו להפוך חומר לאנרגיה (פצצת אטום ומימן) אבל האם הצלחנו לעשות גם את ההיפך? להפוך אנרגיה טהורה לחומר?
 
2. האם המפץ הגדול נחשב לדוגמא של הפיכת אנרגיה לחומר?
 
3. לא הבנתי איך מהניסוי המחשבתי הזה אלברט אינשטיין הסיק כי הזמן נעצר כשמתקרבים למהירות האור. הרי בסך הכל מתואר כאן אפקט ויזואלי, העין שלו רואה את מחוגי השעון נעצרים כי האור שמגיע מהם לא מספיק להגיע אליו... אבל שוב, זה רק משהו ויזואלי שרואים בעיניים, איך מזה הוא הסיק שבאמת הזמן נעצר?
 
אשמח לתשובותיכם,
תודה!
 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
20/04/2020 | 23:27
2
13
1. כמות האנרגיה הנדרשת היא עצומה. כדי ליצור כוס מים תזדקק לאנרגיה של בערך 200 פצצות גרעיניות. בליבות כוכבים זה קורה כאשר שני פוטונים (אנרגיה) הופכים לצמד של אלקטרון-פוזיטרון. אין לנו היום מאיץ חזק דיו כדי לשחזר את התהליך הזה.
2. בגדול כן.
3. אתה מפנה לסרטון באורך של יותר משעה... תאר את הניסוי או תן את הדקה המדויקת.
לצפיה ב-'תודה על התשובות'
תודה על התשובות
21/04/2020 | 05:18
1
15
1. עזוב כוס מים (היא "ענקית" ומורכבת ממיליארדי אטומים) בוא נדבר על אלקטרון אחד... כמה אנרגיה צריך כדי ליצור אלקטרון אחד בודד? האם אין ברשותנו אנרגיה מספיקה בשביל זה?
 
2. תודה, כלומר בתחילתו המפץ הגדול היה אנרגיה טהורה בלי חומר? וכמה זמן לאחר המפץ הגדול התחילו להיווצר חלקיקי החומר הראשונים? מה הם היו? פוטונים? אלקטרונים? משהו מסוג אחר?
 
3. לחיצה על הקישור הייתה אמורה לפתוח לך את הסרטון בדיוק בדקה שעליה שאלתי 6:30, האם הסרטון לא נפתח לך בנקודת הזמן הזו? מנקודה זו צפה בערך שתי דקות.
 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
21/04/2020 | 12:59
16
1. לא... תחשב בעצמך: E=MC^2. תציב מסת אלקטרון ומהירות האור... יש לנו אנרגיה כזו בפצצת מימן אבל לא במאיץ חלקיקים. אבל אנחנו לא רחוקים מזה.
2.בהתחלה קווארקים ואז אלקטרונים. אתה יכול לקרוא יותר כאן:
3. קודם כל - אני לא ממליץ על ערוץ ההיסטוריה כמקור לידע מדעי (או ידע בכלל)... אני לא יודע עם הסיפור נכון, אבל ההסבר שם שגוי לחלוטין. איינשטיין ידע שמהירות האור אינה מצייתת לטרנספורמציית גליליאו (זה היה תוצר של ניסוי מורלי-מיקלסון). ההבנה של אינשטיין היתה שמהירות האור *קבועה* בכל מערכת יחוס שהיא והוא שאל את עצמו מה המשמעות של זה. הגדולה שלו היא שהוא לא דחה את המסקנות הנובעות מההנחה הזאת (כמו התארכות הזמן) כבלתי אפשריות אלא "זרם" ובדק האם אפשר למצוא הסבר קונסיסטנטי אם מניחים שמהירות האור קבועה בכל מערכת יחוס.
המושג של "צופה" הוא מושג בסיסי בפיסיקה. בעצם כל אירוע ביקום נראה אחרת מנקודת יחוס אחרת. מכונית שהוסעת במהירות של 100 קמ"ש תראה לנו כאילו היא עומדת במקום אם נסתכל עליה מרכבת שנוסעת ידה באותה מהירות ובאותו כיוון. גם כאן אתה יכול להגיד שאנחנו רק "רואים" שהיא עומדת במקום, אבל מבחינת הפיסיקה *שלנו* המכונית באמת לא זזה: אם נזרוק אבן במאונך לרכבת היא, מבחינתנו, תנוע במסלול ישר ותפגע במכונית בדיוק מולנו. אדם שעומד על גבעה יראה את האבן נעה במסלול אחר לגמרי (ממש לא בקו ישר). הגדולה של איינשטיין היתה ההבנה שהאור ינוע בקו ישר בלי קשר למערכת היחוס, כלומר בלי קשר לצופה, אבל את זה הוא עשה רק בתורת היחסות הכללית.
 
האמת היא שתורת היחסות הפרטית אינה כל כך מהפכנית. לורנץ, מינקובסקי ואחרים היו די קרובים וסביר שאם איינשטיין לא היה מגיע אליה - אחד האחרים היה מנסח אותה במוקדם או במאוחר. תורת היחסות הכללית, לעומת זאת, היא כבר ענין אחר לגמרי. כאן היה צריך גאונות אמיתית.
 
לצפיה ב-'מדוע משקלה של אבן פוחת בתוך מים?'
מדוע משקלה של אבן פוחת בתוך מים?
25/02/2020 | 11:52
2
23
שלום לכולם,

יש ניסוי מדעי פופולרי שבו תולים אבן על קפיץ ורואים שיש לה משקל מסויים, ואז טובלים אותה בתוך מים ורואים שמשקלה פוחת.

(מתוך ויקיפדיה: "נניח שמשקל אבן הוא 10 ניוטונים, כאשר הוא נמדד על קפיץ בריק כך שהגרביטציה פועלת בכיוון הקפיץ. כעת נניח שהאבן מוכנסת למים, כך שמסת המים המוחלפים היא 3 ניוטונים. הכוח שפועל כעת על הקפיץ הוא משקל האבן, 10 ניוטונים, פחות כוח הציפה, 3 ניוטונים: 10-3=7. כלומר, ציפה מקטינה את המשקל הנמדד של גופים עליהם היא פועלת").
 
1. מדוע בעצם זה קורה? לגבי חתיכת קלקר למשל, ברור לי למה היא מנסה לצוף כלפי מעלה כי צפיפותה קטנה מזו של המים, אך מדוע גם אבן מנסה לצוף? הרי צפיפות האבן גדולה בהרבה מזו של המים, אז אם כבר הייתי מצפה שכוח הציפה ידחוף אותה בכיוון ההפוך כלפי מטה, לא? או שכוח הציפה כלל לא קשור ליחס בין צפיפות הגוף השקוע ובין צפיפות הנוזל שעוטף אותו?

או במילים אחרות - האם הציפה תמיד תנסה לדחוף את הגוף ששקוע במים כלפי מעלה, בין אם צפיפותו קטנה מזו של המים, ובין אם צפיפותו גדולה מהם?
 
2. מדוע בעצם האבן מנסה לצוף דווקא כלפי מעלה ולא כלפי מטה? מה גורם לכוח הציפה לפעול דווקא כלפי מעלה ולא לכיוון אחר?
 
אשמח מאוד לתשובות,
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'כך מתקיים חוק שימור האנרגיה'
כך מתקיים חוק שימור האנרגיה
23/04/2020 | 09:57
15
לצפיה ב-'תאר לך את אלמנט המים שנפחו כנפח האבן, צורתו כצורתה '
תאר לך את אלמנט המים שנפחו כנפח האבן, צורתו כצורתה
27/05/2020 | 01:48
9
והוא מצוי במים שקטים.
אלמנט זה הוא בעל משקל אך לוּ יכלת לצבעו היית נוכח לדעת כי אינו שוקע לקרקעית אלא נח במקומו חרף משקלו.
המסקנה שהיית חייב להסיק היא כי על אלמנט מים זה, בהיותו שרוי במים סביבו, פועל כח עלוי המנטרל את משקלו.
 
סלק כעת את אלמנט המים והצב במקומו את האבן, "מבלי לערער את השקט".
על האבן ממשיך לפעול כח עלוי ששעורו ככח העלוי שפעל על אלמנט המים שסולק.
 
כלומר משקל האבן השרויה במים פחת בשעור משקל המים שהיא דוחה עקב נפחה... 
לצפיה ב-'סיב אופטי'
סיב אופטי
16/02/2020 | 13:01
21
כבלים המכילים סיבים אופטיים נועדו לתחומים רבים ומגוונים.
משי טכנולוגיות בע”מ נוסדה בשנת 2007 על מנת לספק פתרונות הנדסיים מותאמים אישית העונים על הדרישות הייחודיות של קהילת ההיי-טק. 
לצפיה ב-'ערערור תורת היחסות,ע"פ טעות בטרנספורמציית לורנץ:'
ערערור תורת היחסות,ע"פ טעות בטרנספורמציית לורנץ:
09/02/2020 | 23:12
2
27
טרנספורמציית לורנץ מתארת מה ההבדל בין פולס אור שנשלח לכל הכיוונים ממערכת הנמצאת במנוחה,לבין אותו פולס אור ממערכת שנמצאת במהירות v בכיוון ציר ה x יחסית אליה.
ברגע מסוים נמצאות שתי המערכות באותה נקודה בראשית הצירים.
באותו רגע נשלח פולס אור מרחבי משתי המערכות,ומתקבלת כעבור זמן t,מעטפת כדורית של אור סביב המערכת הראשונה.
בעוד המערכת השניה כבר נמצאת במרחק v*t ימינה מראשית הצירים.
היות ואי אפשר להאיץ מעבר למהירות האור,פולס האור המרחבי,
שיצא מהמערכת שבתנועה לא מקבל את התוספת מהירות v,ונראה
בדיוק כמו זה שיצא מהמערכת שבמנוחה.
ומתקבלת התמונה הבאה:
מעטפת כדורית של אור סביב מערכת שבמנוחה מראשית הצירים,
ואותה מעטפת סביב ראשית הצירים,עם המערכת שנמצאת בתנועה,כאשר המערכת שנמצאת בתנועה על ציר ה x,נמצאת מעט ימינה,כאשר היא כבר לא במרכז המעטפת הכדורית.

עד כאן תיאור הטרנספורמציה.

ובכן פולס האור אמור להיות סימלי לכל מאורע שמתרחש על שתי המערכות.
והיות שבמערכת שבתנועה המרחק שעברו קרני האור שונה,מתקצר,
נטען שכל ההתרחשויות עליה מתקצרות בהתאם,ואם כל תנועות החלקיקים,על המערכת שבתנועה מואטות כביכול,חלה התארכות זמן,ונטען לכן ששעון שנמצא על המערכת שבתנועה,על כל ההתרחשויות התנועתיות שמתרחשות בו,יפעל בצורה איטית יותר משעון במערכת שבמנוחה.

ובכן:
א:פולס האור מייצג אך ורק מאורעות שנמצאות במהירות האור,
ולא מייצג מאורעות שמהירותם פחותה ממהירות האור.
אם נניח יש מאורע שמהירותו 0.1 *cבכיוון ציר ה x,ומהירות המערכת שבתנועה היא 0.2*c,בחישוב גס יש לנו סיכום של 0.3*c,
ואין מעבר על מהירות האור.
ולכן אין התארכות זמן.

ב:קרני האור של המעטפת הכדורית אינם נמצאים באותו מרחק בכל המעטפת הכדורית מהמערכת שבתנועה,ולכן גם לפי מאורע במהירות האור יש התארכות זמן שונה לכל קרן שבכל כיוון.

לסיכום:הטרנספורמציה לא מציגה התארכות זמן של מאורעות.

אשמח על תגובה לטענות הנ"ל

אז איך בכל זאת מתיישב הדבר עם ניסויים שמאוששים כביכול את תורת היחסות?
אענה בהמשך.

לצפיה ב-'המשך:ולפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-'
המשך:ולפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-
12/02/2020 | 16:40
1
13
וההתרחשויות במציאות פרוסות באופן סטאטי על ארבע מימדים.
כמו במחברת אנימציה כאשר הקיים נפרס על שני מימדים ויש השתנות של כל דף לאורך השלוש מימדים.
 
אפשר לשער שהטענה היא שההתקדמות של מה שקורה בכל מרחב עם החומר
היא במהירות האור,לעבר המימד הרביעי,ואפשר לשער שתנועות במרחב גורעות
מרמת ההתקדמות במרחב הרביעי עפ יחס פיתגוראי.
 
*גם במקרה כזה-מדובר בהתקצרות זמן ולא בהתארכותו*,כי אם יש התקדמות פחות מהירה במרחב עם מאורעות מסוימים שגורעים מהתקדמות במימד הרביעי של סדרת "האנימציה",אתה תמצא במימד הרביעי בעומק פחות מאשר היית לולא
המהירויות של המערכות היו גורעות מההתקדמות במימד הרביעי.וזה יחסית למערכות שבהם המהירויות פחותות יותר.
לצפיה ב-'בעצם לפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-'
בעצם לפי הטענה שהזמן הוא המימד הרביעי-
25/02/2020 | 15:15
14
אני לא יודע אם מדובר בהתקצרות או התארכות זמן.אצטרך לחשוב על זה.
כי הבחנתי במשהו נוסף.
 
אבל כשאיינשטיין דבר על מאורע של פולס אור בטרנספורמציית לורנץ,הוא לא דבר על ארבע מימדים.וקראתי איפשהו באינטרנט שכשמינקובסקי העלה את הטענה שיש ארבע מימדים,ושהזמן הוא המימד הרביעי-איינשטיין אמר-"מינקובסקי לקח את תורת היחסות שלי ועשה בה משהו שאפילו אני לא מבין אותו".
כך שלא הייתה לו סיבה לדבר על התארכות זמן-עיין ההודעה הפותחת.
 
אני לא מאמין שהזמן הוא המימד הרביעי-ושיש ארבע מימדים,מהסיבה שהמציאות
מתנהגת כאילו יש שלושה מימדים.
מסה נמשכת למסה ויש תאוצה אחת לעבר השניה-תאוצה זו זה דבר שאמור לקרות אם מדובר באותם מסות באותו מרחב,אבל אם מדובר בסדרה-ברצף של מרחבים עם תמונות סטאטיות של מסה,לא היית מצפה לכזה דבר.
מעבר לזה-לפי הטענה שיש ארבע מימדים הייתי מצפה לזהות של מה שקורה בכל החתכים-לחיתוכים שונים בזוויות שונות בארבע מימדים.ולעומת זאת אנו רואים טור די צר של סדרות מסה לכיוון אחד-לעבר מימד הזמן.
ולא מרחב ארבע מימדי בו סדרות המסה פזורות לכל כיוון.
 
לצפיה ב-'האם צימוד קוונטי קיים גם בטבע, או רק במעבדה?'
האם צימוד קוונטי קיים גם בטבע, או רק במעבדה?
15/01/2020 | 16:34
8
26
שלום לכולם,

יש לי מספר שאלות בנושא תורת הקוונטים:

1. אני יודע שניתן לבצע במעבדה צימוד בין שני חלקיקים ואז לראות איך אחד משפיע על השני מרחוק, אך האם תהליך כזה קיים גם בטבע? האם גם מחוץ למעבדה ישנם חלקיקים בעלי צימוד קוונטי? אם כן איפה? בגוף שלנו? בכיסא שאנחנו יושבים עליו? איפה הם נמצאים?
 
2. כיצד בעצם המדענים יוצרים בכלל צימוד בין שני חלקיקים? בגדול בשפה פשוטה, מה הם עושים כדי שזה יקרה?

3. האם ניתן ליצור צימוד גם בין 3 חלקיקים? או בין 5 חלקיקים?
 
4. אשמח אם מישהו יסביר לי בצורה פשוטה עד כמה שניתן (אין לי רקע חזק בפיזיקה) איך המדענים יודעים שבאמת קריסה של חלקיק אחד למצב "1" גורמת מיד לחלקיק הרחוק לקרוס למצב "0"? אולי זה פשוט כמו זוג נעליים ימין ושמאל שהפרדנו במעבדה בלי להסתכל, ואז כשבדקנו את הנעל אצלנו וראינו שהיא הנעל הימנית, אז מיד יכולנו להבין שהנעל הרחוקה היא הנעל השמאלית? איך יודעים שחלקיקים מצומדים קוונטית הם לא בעצם כמו נעליים? איך יודעים שבאמת החלקיק שאצלנו השפיע על החלקיק השני, ושהוא לא פשוט נעל ימין/שמאל שאומרת לנו מה הנעל השנייה?

5. משהו לא לגמרי ברור לי בניסוי שני החריצים המפורסם, מה זאת אומרת שהחלקיק עובר דרך שני החריצים בו זמנית? הרי יש מתקן שיורה את החלקיקים, לאן בדיוק מכוונים אותו במהלך הניסוי? לחריץ הימני? לחריץ השמאלי? למחיצה שבין שני החריצים? לאיזו נקודה בלוח, המדען שמבצע את הניסוי מכוון את המכשיר שיורה?
 
אשמח מאוד לתשובות,
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'הסברים'
הסברים
16/01/2020 | 21:53
7
25
צימוד קוונטי זה אומר שכאשר מתארים את המערכת שמורכבת מכמה גופים או חלקיקים אז אי אפשר לתאר כל חלקיק בנפרד אלא צריך את כולם כדי לתאר כל אחד מהם. אני אתן דוגמא ״מהחיים״ אפילו שזה ממש לא מדויק: יש שלושה אנשים יוסי דני ואבי ואני מתאר את המערכת ככה ״יוסי עומד 2 מטרים מדני שעומד 2 מטרים מאבי שעומד 2 מטרים מיוסי״ אז כאן אני לא יכול לדעת איפה יוסי נמצא אם אני לא מסתכל על שני הבחורים האחרים. זאת דוגמא ממש לא קוונטית רק כדי להבין את העקרון.
 
מכאן נובע שאפשר לצמד כל מספר של חלקיקים, לאו דווקא שניים. חשוב לציין שיש הרבה דרכים לצמד 2 חלקיקים ולא כל סוג צימוד הוא ״מעניין״ כלומר קורה הדבר המפתיע הזה. יש צימודים שאין בהם שום דבר מיוחד.
 
יש צימוד קוונטי בכל מקום. בתהליכים גרעיניים של פירוק, חלקיק מתפרק לשני חלקיקים אחרים אז הם מצומדים. אלקטרונים באטומים הם מצומדים. זה לא נדיר, בוא נגיד.
 
התיאור שלך של הנעליים הוא דוגמא טובה לנסות להבין. אז נניח שיש שני חלקיקים מצומדים עם ספין ואחד חייב להיות למעלה והשני למטה. אז זה כמו נעליים, נעל אחת ימין והשנייה שמאל. מפרידים את הנעליים למרחק גדול ואז מסתכלים על נעל אחת - היא ימין אז אוטומטית השנייה היא שמאל. עד לפה נשמע הגיוני. ההבדל הוא שכאשר מסתכלים על 2 חלקיקים קוונטיים אנחנו לא יודעים מי זה מי. מה שמכניקת הקוונטים יודעת לתת זה הסתברות, המשוואות אומרות שאם תיקח כל חלקיק יש הסתברות של חצי שהוא ספין ״למעלה״. כדי שהחלקיקים יהיו דומים לנעליים אנחנו רוצים להגיד שהחלקיקים בעצם יודעים בעצמם מי זה הימין ומי זה השמאל. במילים אחרות בתוך החלקיקים יש את התכונה ״ימין״ ושמאל אבל מכניקת הקוונטים לא יודעת לתאר את זה, לפחות כפי שאנחנו מבינים אותה היום. רעיון שכזה נקרא hidden variables שאומר שיש משהו שאנחנו עדיין לא מבינים בקוונטים ובעצם החלקיקים בתוכם יודעים אם הם ימין או שמאל.
 
לצערנו יש משפט מתמטי בשם Bells Inequality Theorem ואחר כך סדרה של ניסויים שמראים שהמשפט נכון שהוא אומר שלא יכול להיות שיש תאוריה של hidden variables שבה החלקיקים לא מתקשרים יותר מהר ממהירות האור. אז חזרנו לנקודת ההתחלה והפרדוקס לא נפתר.
 
ניסוי שני הסדקים ממחיש שחלקיקים וגלים יכולים להיות גם גלים וגם חלקיקים. הכוונה שעשו את הניסוי גם עם אור (לייזר) שחשבו שהוא גל והוא התנהג כמו חלקיק וגם עם אלקטרונים שחשבו שהם חלקיקים והם התנהגו כמו גלים. בגדול עושים 2 סדקים דקים ומסתכלים על הקיר מאחורי הסדקים. נניח עם האלקטרונים: אז אם יש רק סדק אחד פתוח רואים את האלקטרונים פוגעים בקיר מאחורי הסדק שזה נשמע הגיוני. אבל ברגע שפותחים את שני הסדקים הם מתנהגים כמו גל ועוברים דרך שני הסדקים ויוצרים תבנית התאבכות על הקיר, למשל הם פוגעים בקיר במרכז, בין 2 הסדקים איפה שלא ציפינו בכלל שהם יגיעו. ועכשיו להפך, שעושים את הניסוים עם אור אז הוא מתנהג כמו גל אבל ברגע ששמים חיישן לראות דרך איזה סדק הפוטון עבר אז הוא כמו אלקטרון שעובר דרך סדק אחר ויש פוגע בקיר מאחורי הסדק ואין התאבכות.
לצפיה ב-'תודה על התשובות, שאלות המשך...'
תודה על התשובות, שאלות המשך...
17/01/2020 | 12:06
6
17
1. אתה אומר שצימוד קוונטי קיים בכל מקום, אך האם חלקיקים מצומדים יכולים להתרחק אחד מהשני למרחק של נאמר, יותר מכמה מטרים? כי לפי מה שהבנתי ברגע שהם מתנגשים עם חומר (אפילו בפוטון אור) הם מיד קורסים למצב קבוע (0 או 1) ואז הצימוד נעלם, האם זה נכון? כלומר אם חלקיק מצומד התרחק קצת מהחלקיק השני ואז התנגש נאמר בקיר שהיה בחדר, אז הצימוד מתפרק כי זה בעצם כאילו שמדדו אותו, האם אני צודק?
 
2. לפי מה שאתה אומר: "כאשר מסתכלים על 2 חלקיקים קוונטיים אנחנו לא יודעים מי זה מי", אבל גם אם תהיה לנו נעל בקופסה סגורה תהיה סבירות של חצי שזו נעל ימנית, ואם נפתח את הקופסה ונראה איזו נעל יש בפנים מיד נדע מה הנעל בקופסה המרוחקת. איך יודעים שחלקיקים קוונטיים לא מתנהגים כך?
 
3. לא הבנתי, אתה אומר שהניסוי של בל מוכיח שחלקיקים שזורים הם לא כמו זוג נעליים? מה הניסוי? ואיך בדיוק הוא מוכיח זאת? אפשר גם בדרך משל אם זה יותר נח לך.
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
18/01/2020 | 13:28
5
14
חשוב להבין שצימוד קוונטי זה מתאר את האופן שבו אנחנו - בני האדם - מתארים את החלקיקים, בעזרת מתמטיקה שאנחנו - בני האדם - המצאנו. לחלקיקים לא אכפת אם הם מצומדים או לא, זה לא שלהם זה שלנו. מה זה אומר ״הצימוד מתפרק״? גם הכנסת נושא חדש שהוא קריסת פונקציית הגל. כאשר עושים מדידה אז אנחנו יודעים את התכונות של החלקיקים והתיאור שלנו שלהם משתנה. שוב, להם לא אכפת אבל כבר לא צריך את החלקיק השני כדי לתאר את הראשון כי מדדנו את הראשון. לא יודע אם זה עונה על השאלה שלך.
 
אם חוזרים לאנלוגיה הטובה של הנעליים אז אם הנעליים בתוך הקופסא ואנחנו לא יודעים, עדיין הנעליים עצמן יודעות מי זה ימין ומי זה שמאל. כדי להוסיף את התכונה הזאת למכניקת קוונטים, כלומר כדי להגיד שהחלקיק  בעצמו יודע אם הספין הוא למעלה או למטה אפילו שאנחנו לא יודעים זאת התאוריה שנקראת ״משתנים נעלמים״ שנמצאה בסתירה עם ההנחה שמידע לא עובר מהר יותר ממהירות האור.
 
אני לא מבין את המשפט של בל ואת הניסויים שבודקים אותו, מציע לקרוא בוויקיפדיה, עברית או אנגלית. בגדול המשפט של בל אומר שאחת מ2 הנחות היא שגויה: ריאליזם זה אומר שיש אמת פיזיקלית גם אם אנחנו לא יודעים אותה והנחה 2 היא לוקליות כלומר מערכת אחת לא יכולה להשפיע מרחוק על מערכת אחרת. אחת מההנחות היא שגויה אם רוצים לשחזר את הניסויים שנעשו עד כה.
לצפיה ב-'1. לגבי התשובה הראשונה'
1. לגבי התשובה הראשונה
19/01/2020 | 21:25
4
15
לא ברור לי מה זה אכפת להם/ לא אכפת להם שהם מצומדים... הרי כאשר מודדים אותם במעבדה הם קורסים למצב קבוע כלשהו, כלומר מבחינה פיזית משהו משתנה בהם בלי קשר לאם אכפת להם או לא. אז השאלה שלי הייתה, האם קריסה כזו מתרחשת גם בטבע (מחוץ למעבדה) כאשר חלקיק מצומד שנוצר איכשהו, מתנגש בחלקיק אחר? הרי זה נחשב מדידה לא? אם חלקיק מצומד נתקל במשהו, למשל בפוטון או אטום, זה יגרום לו לקרוס, לא?

2. אני לא חושב שמשתנים חבויים סותרים את מהירות האור... אם קניתי זוג נעליים ונתתי לשני חברים שלי שתי קופסאות סגורות שבכל אחת נעל, אז לא משנה מה יהיה המרחק ביניהם (גם 50 שנות אור) ברגע שחבר אחד יפתח את הקופסא ויראה שיש בה נעל ימין, מיד הוא ידע שהנעל אצל החבר השני היא נעל שמאל. אין שום צורך בהעברת מידע ביניהם כדי שחבר אחד ידע מיידית מה הנעל שיש אצל החבר השני.
 
3. מצאתי סרטון נחמד ביוטיוב שמסביר איך ניסוי בל הוכיח שאין כאן משתנים חבויים, ממליץ לך להסתכל.
 
לצפיה ב-'קריסה'
קריסה
19/01/2020 | 23:26
3
12
למיטב הבנתי שום דבר לא משתנה בקריסת פונקציית הגל חוץ מההבנה שלנו. שום דבר לא קורה לחלקיקים. מה שקורס זה פונקציית ההסתברות. נניח אם לפני המדידה יש סיכוי של 50/50 למדוד משהו, אחרי המדידה אנחנו מקבלים 0 או 1 אז לחלקיק לא קרה כלום. כל מה שקרה זה שעכשיו אנחנו יודעים. זאת ההבנה שלי. אתה מציג את זה כאילו לחלקיקים קורה משהו שזה לא איך שאני רואה את זה.
 
בקשר לנעליים, מתישהוא אנחנו מפסיקים לדבר על נעליים כי הן לא אובייקט קוונטי וזהו. כל האינטואציה שיש לך בקשר לנעליים לא תופסת במכניקת קוונטיים, זאת רק דוגמא להראות כמה מכניקת הקוונטים היא לא אינטואיטיבית. מה הקשר בין משפט בל, לניסויים, ללוקליות למשתנים חבויים אני לא מבין בצורה טובה אז אין לי מה להוסיף לפני שאלמד את הנושא. אצפה בסרטון בזמני הפנוי אז תודה על הקישור.
לצפיה ב-'דוגמא'
דוגמא
20/01/2020 | 08:49
2
8
אני אתן דוגמא לקריסת פונקציית גל ואיך זה לא קשור לחלקיק אלא אלינו. אחת הדרכים למדוד ספין של אלקטרון זה לזרוק אותו אל תוך אזור שיש בו שדה מגנטי. הספין זה תכונה פנימית של האלקטרון שאנחנו לא רואים, יכול להיות ״למעלה״ או ״למטה״. בגלל השדה המגנטי יופעל כח וחלק מהאלקטרונים ילכו ימינה וחלק שמאלה, על פי הספין שלהם. אז התחלנו עם אלקטרון בודד שנמצא בסופר פוזיציה של למעלה + למטה, חצי חצי (נניח). ואז ראינו שהוא פנה ימינה זה אומר שהיה לו ספין למטה וזהו. עכשיו אנחנו יודעים. כל מה ״שקרס״ זה פונקציית ההסתברות: מ50% סיכוי ״למטה״ ל100% סיכוי ״למטה״. אבל אפשר להגיד שלאלקטרון לא קרה כלום, הוא פגש שדה מגנטי והלך ימינה זה אומר שהיה לו ספין למטה. במילים אחרות אין משמעות לביטוי ״החלקיק קורס״ זה פשוט הבנה לא נכונה של הביטוי ״קריסת פונקציית גל״.
לצפיה ב-'אני מבין את הדוגמא שלך, אבל אני חושב שאתה טועה'
אני מבין את הדוגמא שלך, אבל אני חושב שאתה טועה
20/01/2020 | 12:07
1
22
קודם כל הסרטון שהפניתי אותך אליו (ניסוי בל) מוכיח עד כמה שהבנתי, שעד שלא מודדים את החלקיק אז אפילו הוא לא יודע אם הוא ספין ימני או שמאלי.
 
אם מה שאתה אומר היה נכון אז לא היו משתמשים במילה "קריסה", אלא פשוט היו אומרים שקודם לא ידענו מה הספין שלו, ועכשיו אחרי המדידה אנחנו כן יודעים. הדוגמא שנתת היא בדיוק דוגמת הנעליים שאני נתתי בהתחלה, אבל כאמור ניסוי בל הוכיח שזה לא נכון, ראה בסרטון.
 
לצפיה ב-'כן'
כן
20/01/2020 | 13:22
18
יש בזה משהו אבל נדייק קצת: ניסוי בל מראה שאי אפשר גם ריאליזם (החלקיק יודע בעצמו מה הוא) וגם לוקליות (השפעה מרחוק). אבל אפשר אחד מהם בלי השני. ריאליזם אומר שיש אמת (החלקיק יודע שהוא ספין למעלה) גם אם אנחנו לא יודעים אותה, למשל התאוריות של משתנים חבויים.
 
אני אישית נוטה להאמין שאולי ריאליזם קיים ולוקליות לא מהסיבה הפשוטה היא שבשנים האחרונות נחשפתי לכיוונים חדשים של מחקר בכבידה קוונטית שמסתמכים על שזירה קוונטית גלובלית כלומר חוסר-לוקליות.
 
אבל אף אחד לא יודע אם ריאליזם קיים או לא. חשוב גם לציין שקריסת פונקציית גל זה רעיון בפרשנות קופנהגן של מכניקת קוונטים. יש כמה פרשנויות או גרסאות של מכניקת קוונטים. יש גרסאות שבהן אין את הרעיון של קריסת פונקציית הגל, כלומר אין את הרעיון של מדידה שמשפיעה על הניסוי. זה תאוריות של משתנים חבויים (למשל דה ברולי-בוהם) ו״ריבוי עולמות״. אז להבנתי אם חלק מהגרסאות של מכניקת הקוונטים צריכות קריסה וחלק לא צריכות קריסה אז הקונספט של הקריסה שייך לתאוריה או למתמטיקה או להבנה האנושית ולא למציאות. אבל אולי אני טועה בפירוש הזה.
 
לצפיה ב-'עזרה דחופה לשאלה לעבודת הגשה '
עזרה דחופה לשאלה לעבודת הגשה
05/01/2020 | 19:47
27
אשמח לעזרה לפחות כיוון...תודה מראש מצורף קובץ
לצפיה ב-'שאלה פשוטה בחישוב אנרגיה'
שאלה פשוטה בחישוב אנרגיה
31/12/2019 | 14:40
6
51
נניח שגלון של דלק מאפשר למנוע רקטי לפעול במשך שעה ולגרום לתאוצה קבועה A של חללית שמסתה M.
בעזרת הגלון ניתן להביא את החללית למהירות V לאחר שעה או להביא שני חלליות למהירות V/2 לאחר חצי שעה.
במקרה של חללית אחת האנרגיה הקנטית של החללית היא Ek=0.5MV^2
במקרה של שני חלליות האנרגיה הקנטית של שניהם היא Ek'=0.5*2M*(V/2)^2.
חישוב פשוט מראה ש Ek/Ek'=2 כלומר האנרגיה הקינטית במקרה הראשון גדולה פי שניים מהמקרה השני.
אז מהי האנרגיה הפוטנציאלית של גלון דלק?
לצפיה ב-'שאלה יפה'
שאלה יפה
03/01/2020 | 13:08
5
42
אך לא פשוטה. מצאתי את הלינק הבא שעושה את החישוב
התשובה למטה בחלק של ״שימור אנרגיה״
 
בגדול התשובה הסופית שהאנרגיה של הדלק היא המסה שלו כפול מהירות הפליטה בריבוע ומהירות הפליטה היא פונקציה של המסה, התאוצה וקצב השרפה אז נניח שיש לך אותה.
 
אבל כדי להבין למה ״חסרה אנרגיה״ אז חסר פה מרכיב חשוב ששכחת - אדי הפליטה. הרקטה מתקדמת בגלל שאדי הפליטה נפלטים מאחור ואז בגלל החוק השלישי של ניוטון הרקטה מתקדמת קדימה. נניח שכל הדלק הופך לאדי פליטה ואחרי שהם נפלטים הם שומרים על המהירות. אז צריך גם לחשב את האנרגיה הקינטית שלהם וזה מה שחסר לך. יש פה מורכבות: הרקטה פולטת את הגזים במהירות כלשהי (נקרא לה מהירות פליטה ונניח שהיא קבועה) אבל אז הרקטה מאיצה ומגדילה את מהירותה אז המהירות האבסולוטית של הגזים (מהירות הפליטה פחות מהירות הרקטה) הולכת וקטנה. כאשר מחשבים את האנרגיה הקינטית שלהם צריך לעשות אינטרגל כי בכל רגע נתון יש מעט גז שנפלט במהירות הולכת וקטנה. בקישור ששלחתי יש חלק מהחישוב הזה, אני לא עשיתי אותו. אבל מה שתגלי אם תעשי את זה, זה שעבור שתי חלליות, הן מאיצות למהירות נמוכה יותר ולכן האנרגיה הקינטית של גז הפליטה גדול יותר מהמקרה הראשון וזה המרכיב שחסר לך כדי לקבל שימור אנרגיה. בכל מקרה, שאלה מעניינת.
לצפיה ב-'מעניין מאד, '
מעניין מאד,
08/01/2020 | 13:40
4
19
אבל האם אי אפשר לשאול את אותה השאלה על מכונית חשמלית שלא פולטת דבר. (ומשתמשת בגלגל הילוכים כך שקצב הסיבוב נשאר שווה)?
לצפיה ב-'לא אותו דבר'
לא אותו דבר
09/01/2020 | 09:32
3
17
רקטה ממירה דלק בקצב קבוע לתאוצה קבועה. מנוע חשמלי ממיר אנרגיה בקצב קבוע למהירות קבועה, לא תאוצה. זה רק מקשה על הבעיה. אפילו עם רכב אחד, אם נמלא את הסוללה שלו עד הסוף או עד החצי הוא יסע באותה מהירות אז אי אפשר רק להסתכל על האנרגיה הקינטית. אז לא ברור בדיוק מה רוצים לדעת בקשר למכוניות חשמליות.
לצפיה ב-'בעיה יותר פשוטה'
בעיה יותר פשוטה
09/01/2020 | 09:44
14
נסתכל על בעיה ממש פשוטה. סוללה מלאה יכולה לסובב גלגל 3600 סיבובים בשעה בקצב של סיבוב בשנייה. שתי סוללות חצי מלאות מסובבות 2 גלגלים, כל אחד 1800 סיבובים בחצי שעה בקצב של סיבוב לשנייה. האנרגייה הפכה לסיבובים ויש שימור. האם זה עוזר להבנה?
לצפיה ב-'לא תאוצה?'
לא תאוצה?
09/01/2020 | 14:35
1
15
חשמלי או רקטי, למה צריך אנרגיה בכדי לנוע במהירות קבועה? לא הבנתי את כוונתך. (נזניח את עניין החיכוך עם האוויר, כמובן)
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
09/01/2020 | 15:02
15
עבור רקטה, אפשר להגיד שעבור קצב שריפה קבוע יש תאוצה קבועה (קירוב גס אבל נניח). עבור מנוע חשמלי, קצב אנרגיה קבוע (זרם קבוע) יוצר מהירות סיבוב קבועה.
 
למה אני צריך את המשפטים האלה? כי השאלות שאת שואלת קשורות למאגר אנרגיה לעומת אותו מאגר שמחולק ל2. אז כדי להגיד מה קורה ל2 מאגרי אנרגיה חצי מלאים, צריך לדעת איזה סוג עבודה נעשית ע״י מאגר האנרגיה, בין אם זה רקטה או מנוע חשמלי. את טוענת שהעבודה שנעשית ע״י מאגר אחד מלא שונה מהעבודה שנעשית ע״י 2 מאגרים חצי מלאים אבל ניתוח מראה שזה לא נכון.
לצפיה ב-'שאלה בקשר לגל עומד במיתר'
שאלה בקשר לגל עומד במיתר
30/11/2019 | 17:23
2
20
שלום,
אני חדשה פה... לצערי לא מתעסקת בפיסיקה למדתי רק בתיכון לפני הרבה שנים אבל זה תמיד עניין אותי. אני עושה מחקר קטן לפרויקט אישי ומנסה להבין מאפיינים של מתיחות של מיתר שתפוס בשני קצותיו. קראתי בויקיפדיה ובעוד כמה מקורות על מתיחות וגלים עומדים במיתר. בכל מקום מציינים שככל שמתיחות המיתר גדולה כך תגדל מהירות הגל אבל בכל הדוגמאות המתיחות נתונה מראש.
השאלה שלי היא האם יתכן מצב שבו הגל עצמו יגביר את מתיחות המיתר? 
 
תודה מראש 
לצפיה ב-'לאורך הגל יש שינויים מקומיים במתיחות'
לאורך הגל יש שינויים מקומיים במתיחות
04/12/2019 | 08:15
1
21
אבל בפיתוח משוואת הגלים מזניחים זאת, כנראה מהסיבה שהשינויים קטנים ואינם משפיעים מהותית על התנהגות המיתר (זו השערה, לא בדקתי זאת).
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/12/2019 | 17:57
2
לצפיה ב-'שאלה בקשר למחשב הקוונטי של גוגל'
שאלה בקשר למחשב הקוונטי של גוגל
05/11/2019 | 23:55
2
33
שלום,

השבוע התפרסמה ידיעה דיי מדהימה על מחשב קוונטי שגוגל בנו, אשר הצליח לבצע בתוך 3 דקות חישובים שעל מחשב רגיל אמורים לקחת באופן תאורתי אלפי שנים.
 
מה שלא ברור לי, זה שלפי מה שידוע לי חלקיקים קוונטים שעליהם מבוסס מחשב כזה אמורים לקרוס באופן מיידי ברגע ביצוע המדידה (כלומר הם נמצאים במצב של סופרפוזיציה וקורסים מיידית למצב מסויים ברגע שמודדים אותם) אז מדוע בעצם זה לוקח 3 דקות שלמות במחשב קוונטי? האם התשובה לא הייתה אמורה להתקבל באופן מיידי בלי שום השהיות?
 
הנה סרטון נחמד שמצאתי שמסביר את הנושא, גם כאן בדקה 5:30 עד 5:45 הם אומרים שזמן החישוב במחשב קוונטי הוא שורש ריבועי של זמן החישוב על מחשב רגיל.
 
אז שוב, מדוע החישוב לוקח שורש ריבועי ולא מתרחש באופן מיידי? האם כאשר המדידה מתרחשת במחשב קוונטי לוקח לחלקיקים כמה דקות עד שהם קורסים? למה?
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'עד כמה שאני יודע (וידיעתי ידיעת הדיוט)'
עד כמה שאני יודע (וידיעתי ידיעת הדיוט)
07/11/2019 | 18:17
1
31
אין קשר בין מהירות הקריסה למהירות החישוב. שני דברים שונים לגמרי...
לצפיה ב-'אבל אמור להיות קשר, לא?'
אבל אמור להיות קשר, לא?
08/11/2019 | 00:38
23
חשבתי שכל הקטע במחשבים קוונטים זה שברגע שמבצעים את המדידה החלקיקים (פונקציית הגל) אמורים לקרוס לערך ספציפי שהוא בעצם התשובה שהמדענים חיפשו. וקריסת החלקיקים אמורה להיות מיידית, אז מדוע זה שורש ריבועי של זמן החישוב? למה לא מיידית? איפה צוואר הבקבוק? איפה החישוב מתעכב?
 
לצפיה ב-'שאלה מומנט'
שאלה מומנט
06/11/2019 | 11:08
2
34
אם אני פותח בורג במברג קצר או במברג ארוך
האם בגלל מומנט כאשר אשתמש במברג ארוך אפעיל פחות כוח?
M=כוח *זרוע
לצפיה ב-'לדעתי לא'
לדעתי לא
07/11/2019 | 18:14
1
24
במברג ארוך אתה תפעיל את הכוח שלך יותר ביעילות. במברג רחב תוכל להפעיל פחות כוח כדי לקבל את אותו המומנט. לכן הטוב ביותר הוא מברג ארוך ורחב...
לצפיה ב-'אתה לא מפעיל מומנט על הבורג, אם זה היה מפתח אלן למשל'
אתה לא מפעיל מומנט על הבורג, אם זה היה מפתח אלן למשל
29/03/2020 | 17:06
14
אז התשובה לזה היתה חיובית. כשאתה מסובב את המברג  נקודת הפעלת המומנט מבחינת היד שלך היא מרכז המברג אז אם נניח נשווה בין מברג עם ידית עבה למרבג בעל ידית צרה אז בידית הרחבה תצטרך להפעיל פחות כוח בשביל אותו סיבוב זוויתי. אבל כשמדובר באורך המברג אין לו השפעה כי אתה לא מפעיל מומנט על הבורג.
לצפיה ב-'דיסקיות התמד'
דיסקיות התמד
03/11/2019 | 01:42
19
בסרטון הבא, שתי דסקות בעלות מסות זהות, באחת יש מספר משקולות בקרבת הציר (התמד נמוך) ובשנייה מספר זהה של מסות רחוקות מהציר (התמד גבוה).

האם נכונה הטענה הבאה?:
אם נעקוב אחרי מסה אחת מסוימת בכל דסקה, אורך הקשת הכולל בדסקת ההתמד הנמוך שווה באורכו לאורך הקשת בדסקת ההתמד הגבוה.
*הערה: בשל חוק שימור אנרגיה, הדיסקיות יוצאות מנקודה א' במסילה ומגיעות לסופה בנק' ב' (שתי המסילות זהות), כמובן, בפער זמנים. השוואת אורך הקשת מתחילה בנקודה א' ויסתיימת בנק' ב' - בסוף המסילה.
https://youtu.be/1xmpmBDEx_U

לחילופין, אפשר לשאול: אם נעקוב אחר נעל החלקה של בלרינה על קרח, האם אורך הקשת במצב שבו היא מסתובבת על רגל אחת עם גוף מאוזן (התמד גבוה) שווה באורכו לאורך הקשת במצב בו היא עומדת בצורה אנכית, מצמידה שתי רגליה ומתחילה להסתחרר? (התמד נמוך).

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ