לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
83388,338 עוקבים אודות עסקים

פורום נשואים נשואות דתיים

ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים הפורום הזה נועד להיות בית לכל הנשואים והנשואות מכל סקאלת המגזר הדתי, לזוגות דתיים מאורסים, ולכל מי שמתעניין בטהרת חיי המשפחה היהודית. בואו לשתף, להתייעץ, לפרוק,להמליץ, להתלבט, לספר, לעדכן, לקטר, ללמוד וללמד על מנת שלכולנו יהיה כאן נעים, אנא שימרו על אווירה מכבדת לכולנו ובשורות טובות!

אודות הפורום נשואים נשואות דתיים

ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים הפורום הזה נועד להיות בית לכל הנשואים והנשואות מכל סקאלת המגזר הדתי, לזוגות דתיים מאורסים, ולכל מי שמתעניין בטהרת חיי המשפחה היהודית. בואו לשתף, להתייעץ, לפרוק,להמליץ, להתלבט, לספר, לעדכן, לקטר, ללמוד וללמד על מנת שלכולנו יהיה כאן נעים, אנא שימרו על אווירה מכבדת לכולנו ובשורות טובות!
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים !!
 

בס"ד

שלום לכולם,

הגעתם למקום הכי שווה בעולם הדתי, והחרדי.

לעולם הנישואין, 

עולם הנישואין הוא מרתק, יפה, מצחיק, עצוב, מיוחד, תשוקתי, וקשה.

בפורום הזה מדברים על הכול.

על מה שרע, על מה שטוב, על מה שקשה, על חינוך הילדים, טהרת המשפחה, רעיונות לפרשת השבוע כללי וחסידי.

בפורום יש קבוצות דיון על נושאין רבים שמעניינים לא רק את הציבור הדתי, אלא גם את הציבור החילוני.

מוזמנים תמיד לבקר בפורום החל משעה אחרי צאת השבת ועד שעה לפני כניסת השבת...

ביום, בלילה. מתי שנוח לכם.

כולכם מוזמנים לגלוש לכאן, להציע נושאים לדיון ולהביע דעתכם בכל נושא ועניין הקשור לחברה הדתית.

* יש לשמור על שפה יפה ולא פוגעת.

* בעלי השאלונים מחוייבים לבקש רשות ממנהל הפורום לפני כתיבת הודעה בכדי למנוע אי נעימות של מחיקת הודעה

* אין לפרסם על גבי הפורום

* יש להיצמד לתקנון האתר תפוז.

ברוכים הבאים וגלישה נעימה.

שוקו בת 

יחי המלך המשיח!!!

 

המשך >>

לצפיה ב-'בית נאמן'
בית נאמן
31/08/2014 | 23:13
7
123
מדוע הבעל אינו מסוגל להקשיב לאישתו ורק מחפש במה הוא טוב ממנה בקיצור נשבר לי ממנו  ואני צריכה  להתגרש.
לצפיה ב-'רק רגע...'
רק רגע...
01/09/2014 | 22:01
4
78
קודם כל, צריך להירגע.
 
אחר כך צריך להבין שהגבר בנוי, באישיותו, שונה מהאשה.
הבנה שהמצב הוא כזה - פותחת פתח לפתרון.
 
אם תתני דוגמא לסכסוך שהיה ביניכם, אשמח לעזור ולכוון לפתרון.
לצפיה ב-'לעוד כהן'
לעוד כהן
02/09/2014 | 08:50
3
57
די עם השטויות האלה ,הוא לא צריך לצעוק עלי כל פעם שהוא רוצה להבהיר לי  שאינו מרוצה,או לקלל  ולהשפיל ו.....
לצפיה ב-'קודם כל, זה לא שטויות.'
קודם כל, זה לא שטויות.
02/09/2014 | 19:35
2
50
חוץ מזה, אין לו שום זכות שבעולם לקלל אותך או להשפיל אותך וכד'.
 
אם הוא מקלל ומשפיל - כדאי לקחת יעוץ מקצועי באופן פרטני.
קללות והשפלות אסור לסבול, מאף אדם, אף פעם.
לצפיה ב-'המשך'
המשך
02/09/2014 | 23:08
1
49
טוב היום הייתי בעוד שיעור וממה שהיא אמרה   הסקתי שרק להתגרש אין לי  שום רגש
לצפיה ב-'תראי-'
תראי-
03/09/2014 | 20:42
41
אני לא מכיר את הסיפור שלך, לא כמה ילדים יש לך וכו'.
 
לעתים רחוקות, גירושין הם בעצם פתרון.
למעשה, הרבה פעמים גירושין הם בריחה. אין כאן קשר לרגש, יש כאן קשר לשכל.
 
כמעט כל מצב, מבחינה שכלית, לא מצדיק גירושין.
ובמיוחד אם יש ילדים ברקע.
לצפיה ב-'עם כל היומרנות שבדבר'
עם כל היומרנות שבדבר
07/09/2014 | 15:59
1
52
אני רק רוצה להזכיר שלא צריך לעשות צעדים משמעותיים מתוך כעס.
 
האם ניסיתם יעוץ זוגי?
לצפיה ב-'היומרנות שבדבר'
היומרנות שבדבר
09/09/2014 | 16:36
40
לכתוב על עצמך בעל ראוי,כל הכבוד שככה זה .
היינו  בטיפול זוגי .הייתי  גם לבד.
לצפיה ב-'נפתח פורום סדרות וסרטי אנימציה'
|*|נפתח פורום סדרות וסרטי אנימציה
03/09/2014 | 12:11
6
|אקשן| אנימציה היא גם אבל ממש לא רק לילדים. פתחנו בשבילכם פורום בו לדבר על סדרות אנימציה מנילס הולגרסון ועד ספיידרמן לדורותיו.
אז אם אתם אוהבים את סרטי דיסני, משפחת סימפסון או סתם אוהבים להיזכר בסדרות וסרטי אנימציה נוסטלגיים, הפורום הזה הוא בשבילכם.

|טי-וי|היכנסו כבר עכשיו לפורום סדרות וסרטי אנימציה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'יש לי שני סטים של ספרי זוהר למסור בחינם'
יש לי שני סטים של ספרי זוהר למסור בחינם
31/08/2014 | 20:59
23
למי שמעוניין שישאיר לי הודעה בדוא"ל: cdvora@netvision.net.il
 
לצפיה ב-'שלום רב. מחפשת נואשות מישהו שיעזור לי בפינוי אשפה פעם '
שלום רב. מחפשת נואשות מישהו שיעזור לי בפינוי אשפה פעם
31/08/2014 | 01:44
69
בחודש ברמת-גן. המדרגות לאשפה התמוטטו מהסערה בחורף לפני כשנה וחצי. אני חסרת אונים
 
אנא כנסו במסר. תודה רבה
לצפיה ב-'קריאת השבוע - פרשת שופטים'
קריאת השבוע - פרשת שופטים
29/08/2014 | 08:49
11

על פי התורה אשר יורוך?
התורה אומרת לנו בפרשתינו, מה עלינו לעשות כאשר מתעוררת בנו שאלה הן בנושא משפטי והן בשאלה היאך עלינו לנהוג ומה אנחנו צריכים לעשות. ואומרת לנו התורה "כי יפלא ממך דבר למשפט", דהיינו, שהמערכת המשפטית הרגילה אינה יכולה להכריע כי מדובר במצב חדש שאין לו תקדים. כי אז יש לפנות "אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם". וידוע מה שאומרים על כך חז"ל שצריך האדם לשמוע אל השופטים וההנהגה הרוחנית שבימיו גם אם אינם נראים גדולים כחכמי הדורות הקודמים. (ומופלא הוא שהסמכות ההלכתית (השופט) בראשיתה של מדינתנו המתחדשת (המדינה בדרך) היתה דוקא בידי הכהן הגדול מאחיו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל). 

אך קשה להבין מדוע צריכה התורה לומר זאת? וכי ישנה דרך אחרת לדעת כיצד לנהוג ולהכריע בין דיעות חלוקות חוץ מללכת אל מי שהם הסמכות של אותו הדור? והרי גם אם יודע אני שבדורות קודמים היו ענקי רוח ואנשי מידות שבימי אינם כן, מה יכול אני לעשות? 
אלא עלינו לדעת שישנה סכנה הטמונה במחשבה זו. וסכנה זו אינה רק עומדת בפני המתלבטים בשאלות, אלא גם ועתים אף יותר, בפני אלו המהוים את הסמכות ההלכתית והרוחנית של הדור. סכנה זו היא בהסתמכות על מה שכתבו חכמי הדורות הקודמים, בלי שום התייחסות אל המציאות העכשוית והתייחסות לזהותו של השואל ולהיסתוריה שלו ולמהלכים ההיסתוריים של ההווה.. 

גישה זו הקובעת את ההלכה (או אף הלומדת) ע"י ספרים בלבד ולא ע"פ ה"על פי התורה" כלומר, ע"י התורה שבע"פ של התורה שבכתב (ואין הכוונה בכאן לתורה שבכתב בלבד אלא לכל דבר שכבר הועלה על הכתב שהינו בגדר "תורה שבכתב"). 

גישה זו רואה בעצם בתורה מסמך משפטי המורה לי כיצד לנהוג אך שהינו מעל הזמן. ואולם התורה אינה מעל הזמן ואינה מנותקת מהזמן, אלא היא בתוך המציאות והזמן וכאשר באים אנו ללמוד תורה או לפסוק הלכה, חייבים אנו להתייחס לו רק לכתוב שבה, אלא גם ובייחוד לרקע ההיסטורי של השואל ולמציאות היומיומית העכשוית שלנו. 

כי אמנם הבחינה של האמת של התורה, אין בה לא שינוי ולא תמורה, אבל היישום של אותה האמת במציאות הממשית שלנו מחייבת להכניסה בגדר של הזמן והמרחב. לכן, השאלה העיקרית בהכרעה בין הדיעות איננה מי צודק ומי טועה, אלא - באיזה תקופה אנו חיים, ובין השאר בתקופה של גלות או בתקופה של גאולה. 

זהו מה שאומרים חז"ל במסכת שבת, כאשר דנים בשאלה מהיכן הסמכות של חכמים לקבוע בברכת הדלקת נר חנוכה לומר "אשר קדשנו במצוותיו וציונו" והרי היכן ציונו? ועונה הגמ' מפס' זה שבפרשתינו "לא תסור מכל אשר יורוך", שצריכים אנו ללכת ע"פ מה שמורים לנו חכמי אותו הדור. אולם תשובה זו אינה מספקת את ר' נחמיה האומר שזה נלמד ממה שאומרת לנו התורה "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", כלומר לא מספיק שאפנה לשופט שבימי, אלא מוטל על השופט שבימי לבדוק את התהליכים ההיסטוריים שקדמו לי. מוטל עליו ועלי להתייחס לא רק לפרטים היבשים, אלא לראות ולהחשיב גם את מה שגרם לכל הדברים. 

ויש כאן עניין כביכול של כלל ופרט. הקביעה על פי "לא תסור" היא נקודתית ספציפית. אבל יש מצב אשר בו הנסיבות הכלליות הן כה חשובות שרק הסתכלות כללית בתעודת עם ישראל מראשיתו ועד אחריתו מאפשרת לקבוע את ההתנהגות הנכונה מבחינת ההתפתחויות ההיסתוריות, כדי לדעת האם אנו הולכים לכיוון הנכון. אז, האבות והזקנים הם המקור לידיעות, דהיינו, שהתשובה היא בדביקות בזהותו של העם שהיא אשר צריכה להכתיב את הדרך.

שבת שלום
 
לצפיה ב-' אירוע בייביסטאר לנשים בהריון'
|מוצץ| אירוע בייביסטאר לנשים בהריון
27/08/2014 | 17:38
12
|*|את בהריון ורוצה להגיע לאירוע מהנה ולקבל מתנות שוות בשווי 200 ש"ח |?|

|תפוז| אנשים מזמינה אתכן לאירוע מיוחד, בו תמצאו את כל המוצרים שאתן צריכות לבייבי שלכם, בהנחות מיוחדות!

אתן מוזמנות להירשם בלינק הבא:
http://tapuzbiz.activetrail.biz/BabyStar

נתראה ביום חמישי 4.9 בין השעות 10:00-20:00 (אפשר להגיע מתי שרוצים)

האירוע מיועד לנשים בכל שלב של ההריון - אתן מוזמנות להפיץ לחברות.
לצפיה ב-'עתידהפורום'
עתידהפורום
24/08/2014 | 14:58
3
71
הי חברים וחברות
לאור פרישתה של המנהלת האם יש מקום להמשך הפורום?
מהן הציפיות של הגולשים / כולשות בו?
כרגע נראה כי רק כתיבה על פרשת השבוע זה הנושא החם ואולי נושא בשבוע בממצוע......
אולי לשנות את פני הפורום למשהו אחר? אולי רק משהו סביב פרשת השבוע ושבת בקרב נשואים דתיים?
הועילו בעבר רעיונות ונראה כי כמות הגולשים גאן נמוכה מאוד ואולי יש מקום לסגור וזהו.....
 
אשמח לדעתכם לפני שאחליט אם לקחת את ניהול הפורום אחרי שפנו אליי בעניין.......
 
בנתיים, בריאות טובה, שבוע טוב ובקרוב גם חודש טוב!
לצפיה ב-'קבל אותי! )לדעתי חדש בפורום)'
קבל אותי! )לדעתי חדש בפורום)
24/08/2014 | 23:27
2
53
הגעתי לכאן השבוע.  ואין לי מושג איך. אני מהמר שכולם עזבו לטובת קומונת כאלה ואחרות.שבהם השיתוף הוא מול קבוצה מוכרת וסגורה. אם יש קומונה שלא הייתי בה, ומישהו חושב שאני יכול לתרום בה. ....צייצו במסר. בנוגע לניהול, הציעו לי לנהל פורום בתפוז. לא יודע כמה התהליך אצלך התקדם,  אבל :אתה נדרש לתת פרטים מזהים.  צילום ת. ז.  טלפון בבית ונייד (הבטיחו לי שלא יצלצלו אלי אפפם )לקחת אחריות על מלחמות בתוך הפורום (המממ אין כזו בעיה כאן )לדאוג לתנועה בפורום,  בקיצור חשיפה מלאה כלפי המערכת,  עבודת 'קודש'בהתנדבות. אני ויתרתי בגלל הדרישה לחשיפה. את השיקולים שלך אתה תעשה.
לצפיה ב-'מצטער עלחוסר הרווחים. ... נשלח מנייד '
מצטער עלחוסר הרווחים. ... נשלח מנייד
24/08/2014 | 23:29
34
וכל השורות שריווחתי נעלמו להן
לצפיה ב-'ממה שידוע לי החשיפה'
ממה שידוע לי החשיפה
31/08/2014 | 02:31
39
היא רק להנהלת תפוז ולמי שאתה מעוניין לחשוף חלק מפרטיך. יתר הגולשים לא חשופים לשם שלך ולפרטים שלך...
 
הפורום הוקם במקביל לקומונות השונות ולכן הרוב באמת מצאו להם 'בית' בקומונות או בפייסבוק ופחות כותבים פה.
לצפיה ב-'נפתח פורום הורים לילדים מיוחדים'
נפתח פורום הורים לילדים מיוחדים|*|
24/08/2014 | 13:07
6
|חיבוק|פתחנו בשבילכם את פורום הורים לילדים מיוחדים בו תוכלו לשתף בחוויה של ההורות לילדים המיוחדים שלכם, ולתמוך בהורים החדשים בתחילת דרכם.
אתם מוזמנים לשתף ברגשותיכם העמוקים, לפרוק ולחלוק בהתמודדות שלכם ההורים, עם גידול ילדים מיוחדים.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'קריאת השבוע - פרשת ראה'
קריאת השבוע - פרשת ראה
21/08/2014 | 12:28
9
לברכה ולא לקללה

בפרשת עקב עיקר הדגש היה על ענין השמיעה. עקב תשמעון. ובכל זאת שם הפרשה הוא עקב כדי להבליט את הסגנון המיוחד בו בחרה התורה לבטא את "כללי המשחק" של שמירת תורה ומצות, או ליתר דיוק את שמיעת המשפטים, שמירתם ועשייתם. הבלטה שרש"י ז"ל מבטא כל כך יפה בפירושו: אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון".

והנה בפרשתנו השבוע, באה התורה להבליט בחינה אחרת של יחסינו עם עולם המצוות. הראיה. "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". המיוחד בשמיעה הוא שאנו שומעים את הדברים בזה אחר זה, בסדרתיות, וככל שאנו מתקרבים אנו שומעים טוב יותר.
לעומת זאת, המיוחד בראיה הוא שאנו תופסים בו זמנית נוף שלם וככל שאנו מתרחקים אנו רואים תמונה יותר ויותר שלמה. אבל הראיה השלמה הזאת היא על חשבון הפרטים הקטנטנים. ונראה כאילו לאחר האזהרה על תשומת לב לפרטים הקטנים שבשמירת המצות, אותם הדברים של "מה בכך" שדוקא עליהם מובטחים הברית והחסד כמפורש בפסוק, באה התורה לדרוש מאיתנו ראיה כוללת יותר על חשבון הפרטים.
אבל אין זה נכון. השמיעה והראיה אינם באותו התחום. בעשיית המצות, הדגש הוא עדין על השמיעה: "את הברכה - אשר תשמעו אל המצות". וכבר הסברנו באחת השנים הקודמות את המהפכה שרש"י מחולל בתפיסה הפשטנית. היינו שהברכה  נתנת מראש ללא כל תנאי כדי לאפשר לנו לקיים את המצות ובכלל לא כשכר על שמירתן. אבל הראיה נדרש דוקא בתחום של המציאות שעולם התורה והמצות בא לתקן. כדי לתפוס בראיה אחת גם את הברכה וגם את הקללה. ביחד. וככל שנרחיב את שדה הראיה נתפוס בצורה רחבה יותר ושלמה יותר את היקף המשמעות של גורמי ההתניה. הראיה הזאת חייבת לכלול כמה שאפשר את כל ההיסתוריה במבט אחד. לראות איך התורה מציגה בפנינו מראשיתה, מהבי"ת של בראשית שהמדרש הידוע מזהה כשורש כל ברכה שבעולם את הציפיה של בורא כל העולמות לראות ברכה בעולמו, דרך הסתלקותה של הברכה כתוצאה מחטא אדם הראשון והחזרתה ע"י האבות ומבחינה זו כל ספר בראשית יכול להקרא "חפוש אחר הברכה": מי יתן אותה למי? מי יזכה בה? דרך מי תבוא ברכה לעולם. וזה בעצם תפקידו של עם ישראל: להיות מי שמבטיח את הימצאותה של הברכה בעולם. וכל זאת, דרך הסיפור של הגלות והגאולה וכל המאורעות שנלוו אליהם, וגם את כל דברי ימי ישראל עד דורנו זה האחרון, אנו חייבים לראות במבט אחד כולל. כמובן שמי שראייתו חדה יותר יראה יותר טוב את התמונה הכללית וגם את הפרטים לא יפספס. אלו נקראים חכמי ישראל לדורותיו. אבל הפקודה: "ראה!" ניתנת לנו כעם, אף על פי שהברכה והקללה נתונים בפני כל אחד. הראיה תלויה בהכרתנו את עצמנו כעם, ככלל, כלל ישראל.
והנה ראוי לשים לב לכך שעד עתה, בשלושת הפרשיות הראשונות שבספר דברים, נאמרו סה"כ כעשרים מצות. בהמשך של הפרשיות מראה עד כי תבוא שנאמרו בו ביום שכתוב "ראה אנכי נותן לפניכם היום", היום דווקא,  נאמרו כמאה ושמונים מצוות. ומספר פעמים מודגש "היום". ורובם ככולם של המצות האלו הן מצוות מעשיות, היינו התלויות בעיקרן בעשיית הגוף, לא במחשבה או בלב כמו רוב המצות שבפרשיות הראשונות הקשורות יותר לענייני אמונה. מכאן שענין הברכה והקללה יותר קשורים בענין העשייה עצמה והדבר הזה דורש ראיה מיוחדת כדי לתפוס איך ובמה הברכה והקללה תלויים בצורה מיוחדת בעולם העשיה יותר מאשר בעולם האמונה. כי את ההיסתוריה אנו עושים יום יום. אבל לא דרך השקפות כלליות ורעיונות נשגבים אלא דרך אין ספור פעולות קטנטנות של כל אחד ואחד המצטרפות ביחד ברמת "עמך כולם צדיקים" כדי שלעולם יירשו את ארץ החיים.
ודבר זה במיוחד דורש ראיה טובא וטובה. כי התפוררות המעשים גורמת לאיבוד התמונה הכללית. בצורך להתמקד בעשיה בפרטים הקטנים כאמור כרוכה הסכנה שלא לראות יותר את הנוף הסובב, את הדרך המובילה מהמקור אל היעד כאשר המצוות המעשיות תופסות בעצמן את מקומו של היעד שהן באו לשרתו, כדי לזכך את החומר כפי שאמר רחב"ע רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו'.
וככל שהפרטים רבים יותר ודקים יותר, יש צורך ביחש כולל יותר, היינו ראיה המקשרת את כלל ישראל לשורש כל המצות ופרטי פרטיהן ואל ההיסתוריה כולה הנתנת לברכה, לחיים ולשובע.
שבת שלום
 
לצפיה ב-' פרישת מנהלת הפורום '
פרישת מנהלת הפורום
20/08/2014 | 10:01
31
אנו מודים ל <b> יפיופה62 </b> על תקופת ניהול בפורום ומאחלים לה הצלחה בהמשך הדרך בתפוז ובכלל
המשך גלישה מהנה בתפוז אנשים  
לצפיה ב-'פרשיה'
פרשיה
20/08/2014 | 09:54
16

פרשת  ראה "ואת הנכרי תגש" - היתר או מצווה?
פרשתנו עוסקת בהיבטים שונים של מגבלת המקום והזמן. מגבלת המקום המרכזית באה לידי ביטוי בהקרבת קורבנות לה' רק במקום אשר יבחר ה'. מגבלת הזמן המרכזית באה לידי ביטוי בשנת השמיטה.
מצוות שמיטה בהקשר להלוואות כספיות כוללת:
מצוות "עשה" אחת – החובה למחוק חוב ללווה לפני תום שנת השמיטה.
ושתי מצוות "לא תעשה" – האיסור לתבוע את כספי ההלוואה בחזרה מרגע שהחלה שנת השמיטה,
והאיסור להימנע מלהלוות כספים כאשר מתקרבת שנת השמיטה.
מצווה זו שונה במהותה ממצוות שמיטת קרקעות. היא נוהגת בכל מקום, כלומר היא אינה מצווה התלויה בארץ, אלא מחייבת גם בחו"ל, והיא חלה רק בתום שנת השמיטה ולא במשך השנה כולה כשמיטת הקרקע.
במסגרת פסוקי השמיטה בפרשתנו ישנה התייחסות גם לנוכרי, לגוי הבא במגע כלכלי עם ישראל. חשוב לשים לב לניגודיות בפסוקים הפותחים את פרק ט"ו:
"מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ:  לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַה' אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ". (א-ג)
מדרש ההלכה הקדום, ספרי, מלמדנו בהקשר לפסוק ג: "את הנכרי תגוש ואת אחיך לא תגוש זו מצות עשה". כאשר הספרי אומר "זו מצוות עשה" למה הוא מתכוון?
קולמוסים רבים נשתברו בניסיונות להסביר את דברי הספרי. יש שסברו כי מצוות עשה לגוש את הנוכרי. כלומר מצווה לדרוש כל הלוואה בחזרה מן הנוכרי ולהוסיף עליה ריבית. היות וגם איסור הריבית מופיע בנוסח דומה "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך" (דברים כג, כא). כך סובר הרמב"ם לדוגמא: "הציווי שנצטווינו לנגוש את הנוכרי וללחוץ עליו בתביעת החובות"... (מצוות עשה קמב, קצח). יש הסוברים שהפסוק מאפשר ללחוץ את הנוכרי ולקחת ממנו ריבית אך אינו מחייב זאת. לדוגמא רב סעדיה גאון: "אבל הנוכרי מותר לך לתבעו".
 
הרמב"ן יוצא כנגד הרמב"ם וטוען שהמילים בספרי "זו מצוות עשה" אינן  מתייחסות לנוכרי, אלא לאיסור נגישת יהודים. כאן חל הכלל "לאו הבא מכלל עשה, עשה". אם הסתיימה שנת השמיטה ואתה ממשיך לרדוף את בעל החוב שלך, אתה עובר על מצוות לא תעשה ועל מצוות עשה.
לאורך שנות הגלות נמשכה המחלוקת כאשר המציאות האנטישמית מלווה אותה. הטענה שיהודים מלווים בריבית ומתפרנסים מנשך הגויים גרמה לכינוי הגנאי "מוצצי דם". אלו המתפרנסים כעלוקות ואינם מייצרים כלום אלא מנצלים את מצוקות הגויים. הביקורת לא באה רק מן החוגים האנטישמיים, היו גם בחז"ל שהזהירו מכך.
רב ושמואל (גדולי האמוראים בדור הראשון בבבל) היו ערים ורגישים לנושא זה מאוד ואף נקטו באמצעים משפטיים כלפי יהודים שנצלו לרעה את מצוקותיהם של שכניהם הנוכרים.
רב מעיד (בבא מציעא ע ע"ב) על "שבור מלכא", מלך פרסי שחי בתקופתו,  שהיה לוקח מס מיוחד מיהודים שנטלו ריבית מן הנוכרים ומחלק אותו בחזרה לאותם עניים נוכרים. מסורת חלופית מסבירה כי הכינוי ניתן לשמואל, שהיה ידידו של "שבור מלכא", והוא זה שהטיל כנסות על יהודים שהלוו בריבית לנוכרים.
הפיתוי הכלכלי המהיר של "כסף מביא כסף" גורר לעתים התנהגויות שגם אם אינן אסורות, הן מייצרות מצב רע של תחושת ניצול והתעשרות על חשבון הזולת.
כאשר הזולת הוא גוי, כללי המשחק מותאמים לסביבה הכללית. אך תמיד עלינו לזכור כי להיות "אור לגויים" פירושו שהם מתבוננים בנו בזכוכית מגדלת וזה מחייב הן בתחום הכלכלי והן בתחומים נוספים הרלוונטיים למציאות חיינו. 
על כך מתריע הנביא ישעיהו בהפטרת השבת (נד, יד): "בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ".
 
לצפיה ב-'נפתח פורום סדרות ישראליות'
|*|נפתח פורום סדרות ישראליות|*|
17/08/2014 | 14:51
26
|טי-וי|אוהבים את הסדרה נויורק? חולים על משפחת זגורי? רוצים להיזכר בעופרה מלגעת באושר?
פתחנו במיוחד בשבילכם את פורום סדרות ישראליות בו תוכלו לדבר על כל היצירות הישראליות מכל השנים!

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולדבר על סדרות ישראליות מהעבר, מההווה ושיהיו בעתיד:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'פרשיה'
פרשיה
13/08/2014 | 15:25
18

פרשת עקב  מה ביקשתי בסך הכל? את הכל!
במרכז פרשת עקב ניצבים מספר פסוקים המהווים את תמצית הדרישה של הבורא מעמו:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לוֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ. כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לוֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱ-לוֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ" (י', י"ב-י"ג).
הדברים אמנם מובנים כפשוטם, אבל נוסח השאלה: "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" וגם צמד המילים "כִּי אִם" הבא כפתיח לתשובה, מצביעים לכאורה על מיעוט בדרישות. משה אומר לעם כביכול: מה בסך הכל מבקשים מכם? רק ליראה את ה' וכו', אך מיד לאחר הפתיחה מופיעה רשימת דרישות, והיא כבדת משקל מאוד. העם נדרש ליראת ה', לאהבתו ולהתמסרות מוחלטת לעבודתו.
על סתירה זו עמדו כבר חז"ל וניסחוה בקצרה במסכת ברכות (ל"ג ע"ב): 'אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא'? (האם יראת שמים דבר קטן היא?) הגמרא שם מתרצת בפשטות: אין (כן), לגבי משה מלתא זוטרתא היא, דאמר ר' חנינא: משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו - דומה עליו ככלי קטן, כלי קטן ואין לו - דומה עליו ככלי גדול", כלומר - כיוון שלגבי משה הדרישות הללו "לא בשמים הן" ממילא לא ראה קושי בהצגתן כדרישה לעם. תירוץ זה קשה מעקרו והיטיב לנסח זאת ר' יוסף אלבו בספר העקרים: "ואין תירוץ זה מספיק (כי) אין ראוי שיאמר העשיר המופלג (=משה) לעני שאין לו כלום (=ישראל) מה אני שואל מעמך, כי אם אלף זהובים (=יראת ה', אהבתו וכו'), לפי שאלף זהובים לעני דבר גדול הוא".
נוכח קושי זה בוחר הרמב"ן בפרשנות שונה, בהפנותו את תשומת לבנו למילות הסיום: "מה ה' שואל מעמך' נמשך אל 'לטוב לך'. כלומר, איננו שואל מעמך דבר שיהיה לצרכו, אלא לצרכך, כטעם 'אם צדקת מה תתן לו?' (איוב ל"ה, ז') רק הכל לטוב לך". דהיינו: כל רשימת הדרישות יותר משבאה להציג תביעות לעם, באה להראות את הטוב, הרוחני והגשמי, הצפון בקיומן, ולפיכך ניתן להגדירן כתביעות קלות שהרי כל מגמתן היא להיטיב לאדם. וראייה גדולה מביא הרמב"ן לפירושו זה מהמשך הכתובים: "ואמר הטעם (שרצון ה' יתברך להיטיב לך): 'הן לה' א-לוהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה' וכולם נותנים כבוד לשמו ואיננו צריך לך, 'רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם". הווי אומר: לא הוא זקוק לכם אלא אתם לו, וכל מעשיו רק בשבילכם.
אלא שפירוש נאה זה (שבו נוקט בשינוי מה גם הספורנו) טומן בחובו שני קשיים – האחד תחבירי והשני - רעיוני.
הקושי התחבירי נעוץ במרווח הגדול שבין פתיחת המשפט "מָה ה' אֱ-לוֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" לבין סיומו "לְטוֹב לָךְ", עד שהרשימה הארוכה של הדרישות המנויות בתווך מקשה עלינו מבחינה לשונית, לראות בחתימה את הנימוק לפתיחה. אך הקושי הרעיוני גדול עוד יותר: האמנם מבקש ה' יתברך שכל המוטיבציה של האדם ביראת ה' ובאהבתו, בהליכה בדרכיו ובשמירת מצוותיו, תתמצה בכך שיהיה לו טוב בחייו? אמנם אין ספק שיש גמול לעבודת ה' ו"הבורא יתברך שמו משלם שכר גמול לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו" כלשון הרמב"ם בעיקר ה-11 מ-13 העיקרים, אך האם הציפייה לגמול צריכה להיות המניע הרצוי לעבודת ה'? הנה הרמב"ם עצמו כותב בסוף הלכות תשובה (פרק י' הלכה ב'): "העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם: לא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהיא אמת, וסוף הטובה לבוא בגללה... והיא המעלה שציוונו בה הקב"ה על ידי משה, שנאמר: 'ואהבת את ה' א-לוהיך'".
 נוכח הקושי בפרשנויות הללו, ראוי לעיין פעם נוספת בפסוקים אלה בהקשרם הרחב, ועיון כזה מעלה פירוש שונה לצמד המילים "כִּי אִם", הפעם לא במשמעות הממעיטה את ערך הדרישה מצד ה', אלא דווקא להיפך, כתביעה נחרצת של ה' א-לוהי ישראל מעמו ליראה ולאהבה אותו ורק אותו. להבהרת נקודה זו ניתן לבחון באופן מדוקדק את הביטוי "כִּי אִם" בהופעותיו השונות בלשון המקרא ובלא מעט דוגמאות נראה שאין משמעותו של ביטוי זה: 'רק זה בסך הכל ותו לא' – כלשון הרווחת כיום בפינו, אלא אדרבה במשמעות טוטאלית: דווקא כך ולא אחרת. (בראשית טו,ד; דברים ז,ב-ה; מלכים א יח,יח ;זכריה ד,ו ועוד )
לאור תובנה זו עלינו לקרוא את הפסוקים בהדגש שונה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לוֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ. כִּי אִם (=אלא דווקא) לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לוֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱ-לוֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ". כלומר, על רקע פרשת העגל הסמוכה, בה סרו ישראל מן הדרך עומדת עתה הדרישה מעם ישראל, לירא, לאהוב ולעבוד את ה' לבדו בבחינת: "הוא א-לוהינו אין עוד, אמת מלכנו אפס זולתו". ותביעה זו, שלא להתמסר לדבר אחר כי אם – ליראה את ה', דומה אפוא לתביעה בשני הדברות הראשונים, בהם נגלה ה' לישראל במישרין וציווה עליהם: "אנוכי ה' א-לוהיך... לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני...". על פי פרשנות זו מתבארים ומתקשרים יפה גם הפסוקים בהמשך: "הֵן לה' אֱ-לוֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ". ובכל זאת: "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה". ועל כן: "את ה' אֱ-לוֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ".יש כאן אם כן דרישה להדדיות. אני – אומר ה' – בחרתי בכם מכל העמים ולכם נתונה אהבתי. על כן גם אתם מצדכם, נדרשים ליראה ולאהבה אותי ורק אותי. ובכן "כי אם" אינו דבר קטן אלא דבר גדול הוא, ומשמעותו מסירות מלאה לדבר ה', לא לאלהי התוהו.
 
לצפיה ב-'פורום דם אמיתי נפתח ב!'
פורום דם אמיתי נפתח ב|תפוז|!
11/08/2014 | 16:53
9
|ערפד| אנו נמצאים בשיאה של העונה האחרונה של דם אמיתי!
בבון טמפס קיים דו קיום בין הערפדים לבני אנוש, בלב ארצות הברית, עיירה דמיונית. רוצים לספר כמה אתם מעריכים מלצרית בעלת יכולות טלפתיות? רוצים להיזכר ברגעים גדולים מהעונות הקודומות?

בואו לדבר על הסדרה בפורום דם אמיתי
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'משתפת אותכם'
משתפת אותכם
11/08/2014 | 16:23
1
84
בעלי נסע כמשגיח כשרות לשלושה שבועות לחו"ל, ואני נשארתי בבית עם 2 בנותי (5,1) סיכמתי עם בעלי שאם ארצה אוכל להזמין את החברה שלי (גרושה+2) שתתגורר בנתיים לתקופה הזה אצלינו, 
לשמחתי החברה שמחה לעזוב את עיר אשדוד ולהיות ביחד איתי, החברה שלי שאלה מה היא יכולה לעזור לי? חזרתי הביתה ומצאתי את הבית נקי ואוכל מבושל, אני לא רוצה להטריח אותה... חשוב לי שהם ירגישו בוח אצלי...
אין לי נסיון ואני לא יודעת איך לחלק את התפקידים בבית שירגישו טוב אצלי.
 אשמח לשמוע דעתכן
לצפיה ב-'מעולההה'
מעולההה
24/08/2014 | 21:03
42
אני בטוח שהיא נהנת יוצר מימך..
לצפיה ב-'נפתח פורום פוליטיקה עולמית '
|*|נפתח פורום פוליטיקה עולמית |*|
11/08/2014 | 11:15
3
|גלובוס|רוצים לדעת מה קורה עכשיו בממשלת בארה"ב? מעוצבנים על פוטין? רוצים ללמוד מהאירופאים?
פתחנו בשבילכם את פורום פוליטיקה עולמית. בפורום תוכלו להתווכח  על סוגיות העומדות על סדר היום, לדבר על אירועים פוליטיים המתרחשים היום בעולם ועל השלכתם הבינלאומית.

היכנסו כבר עכשיו |שמאל|
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'קריאת השבוע - פרשת ואתחנן '
קריאת השבוע - פרשת ואתחנן
08/08/2014 | 13:02
2
10

קבלת עול מלכות שמים וממלכת כהנים 

קריאת שמע של ערבית היא נושא הדיון הראשון שמופיע במשנה. היא הפותחת את הש"ס. רמזו על זה חז"ל באומרם שמשמעות המילה "בם" בפסוק ודברת "בם" היא ללמדנו שתורה שבכתב ותורה שבעל פה חייבים להשאר צמודים זו לזו ואסור להפריד ביניהן: בי"ת היא רומזת על המילה הראשונה בתורה שבכתב: בראשית ברא אלקים, ומ"ם היא רומזת למילה הראשונה בתלמוד הפותחת את משנת ברכות: מאימתי קורין את שמע בערבין. והיות שמשמעותה של קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים, היא היא המצוה שחלה ראשונה על כל אדם מישראל בעת היותו לבר מצוה, לכן היא הפותחת את הש"ס. כביכול אפשר לקרוא את המשנה כך: מאימתי קורין את שמע? ממתי חלה המצוה של קריאת שמע על האדם? 

רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו צדקת הצדיק פותח דוקא בשאלה זו.  כי דוקא בתוך החושך דערבין, ברישא חשוכא, כדבריו, צריך קבלת עול מלכות שמים אף מתוך החושך והסכלות, דוקא כשאין עדין מעשים; וזהו מה שאנו אומרים בקריאת שמע של ערבית אמת ואמונה לעומת אמת ויציב דקריאת שמע של שחרית. כי מה שאני עושה ביום כאשר הדברים ברורים ומהלך העולם הולך בצורה ודאית וברורה לכיוון של גאולה אזי אמת ויציב הדבר; אולם בלילה בזמן החושך והגלות שבהן מתגברים הקשיים ונראה כאילו הכל אינו מתקדם לכיוון הנכון אזי אמת ואמונה גדולה צריכים אנו; ולכן איזהו בן העולם הבא (כבר כאן בעולם הזה) זה הסומך גאולה לתפלה בערבית, שלמרות הקשיים ולמרות החושך המתגבר הוא מתעלה ומצליח לסמוך גאולה לתפלה ולהבין שהקשר הינו בל ינותק גם בלילה. לכן כל זמן הלילה כשר לקריאת שמע של ערבית בעוד זמנה בבוקר רק תקופה קצרה ואין כל היום כשר למצוה אלא כאדם הקורא בתורה. כי די בעול מלכות שמים בתחילת המעשה ואחר כך קדושת המעשה עצמה היא הממשיכה, וזו היא כוונת הפסוק: בשכבך, כל זמן שאתה שוכב, ובקומך זה רק בזמן שאתה קם. וזאת היא גם הסיבה שכתוב בשכבך ובקומך ולא בערב ובבוקר, משום שערב ובוקר הם שינויים החלים בעולם בעוד כי שכיבה וקימה הם שינויים שחלים באדם ומתוך התייחסות לשינויים אלו דוקא חייב האדם בקבלת עול מלכות שמים באותם הזמנים דוקא, בעת חווית המעבר כביכול מרשות לרשות, מרשות העולם הרצוני והחופשי אשר בו האדם נמצא לנוכח אור פני מלך חיים, לרשות של עולם החושך וההכרח, המציאות אשר בה גובר החלום השולל את חוקות השמים והארץ שיציבותם היא תנאי לאפשרות של כל פעולה יזומה. וכן בשחרית כשהאדם חי את אותו המעבר עצמו אלא בכיוון הפוך.

אלו הם הזמנים אשר בהם האדם הפרטי והכללי חייב להכריז על אמונתו בהשם אחד, ועל עדות זו רומזות האותיות עי"ן ודל"ת רבתי שבתחילת וסוף הפסוק, כלומר שהשם הרומז בכל מקום על הריבוי, העי"ן שהוא הבחינה של שבעים אומות כנגד שבעים נפש במשפחת יעקב, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, שמהווה את המציאות ההתחלתית, חייב להתחלף לסופו של דבר בשם בן ארבע ברוך הוא שהוא הדל"ת שבסוף הפסוק.

זאת אומרת שכשאדם מישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים יש לדבר הזה משמעות אוניברסלית. הוא מעיד ע"י זה על כך שישראל מקדים את אומות העולם ובין ברצונם ושלא ברצונם הוא הפותח להם את ציר האמונה עד אשר יהפוך השם על העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם והיתה להשם המלוכה, אותה מלוכה שאנו כבר עכשו ממליכים אותו עלינו. כי עול מלכותו שאנו מקבלים על עצמנו לחוד ועול מצות לחוד, 

בפרק שני של קריאת שמע. ומה הוא עול מלכותו, עול מלכות שמים? הוא להסכים להיות ממלכת כהנים, בעוד כי קבלת עול מצות היא בבחינת גוי קדוש דכתיב אשר קדשנו במצותיו. וגם על זה רומזת המשנה בהשוותה את זמן קריאת שמע של ערבית דוקא לכהנים שנטמאו ונמנע מהם לעשות עבודתם עד אשר יטהרו כדי ששוב יוכלו לאכל בתרומתן. והדבר כרוך בעבודת ישראל את אדמתם כי אין תרומה אם אין תבואה והיחס בין ישראל לכהנים הינו דוגמא ליחס בין אומות העולם לישראל שהוא הכהן. 

שבת שלום ובשורות טובות
 
לצפיה ב-'פרשיה'
פרשיה
08/08/2014 | 14:54
7

פרשת ואתחנן  מעמד הר סיני שנקטע באבו, ומאז לא הסתיים
יש משפט האומר: "קשה להפסיד במשחק שאת חוקיו קבעת בעצמך". בדרך כלל משפט זה בא לומר במעין קריצה, שזו לא חוכמה לנצח כשאתה גם השופט במשחק, או שכשאתה הוא זה שקבע את החוקים כך שתוכל לעמוד בהם. באופן מפתיע, המשפט הזה מזכיר את ההתנהגות התמוהה של בני ישראל במעמד הר סיני.
הבה נניח שמתקיים אירוע מכונן ומרכזי, ומגיע הנואם מהמעלה הגבוהה ביותר, ומכין נאום מסודר, נניח בעל 10 חלקים, ואחרי 2 חלקים בלבד הקהל מחליט על דעת עצמו לעצור אותו, כי זה "יותר מדי בשבילו", ומבקש מהנואם לדבר רק עם נציג אחד שכבר יעביר את הדברים לכל הקהל...
לפי הכתוב בפרשת ואתחנן, זה מה שבני ישראל, פחות או יותר, עשו – הם עצרו את ה' באמצע, כי הם הרגישו שהם הגיעו לקצה. ופנו אל משה בבהלה:
 "וַיְהִי, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְהָהָר, בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם. וַתֹּאמְרוּ, הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת-כְּבֹדוֹ וְאֶת-גָּדְלוֹ, וְאֶת-קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, כִּי-יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וָחָי. וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת? כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם-יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד--וָמָתְנוּ.
כִּי מִי כָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כָּמֹנוּ—וַיֶּחִי"?

בני ישראל טוענים שהגיעו לקצה, וש"הבינו" את המסר – ה'  יכול לדבר עם בני האדם, והם יישארו בחיים. ועכשיו, אחרי שתי דברות, הם מבקשים מה' להפסיק וממשה, להיות השליח והמתווך:
"קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ; וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ--וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינו".
זו התנהגות לא צפויה, ואפילו מעליבה. מה עוד שלפי הפשט, נראה שאם הם לא היו מפסיקים את ה', הוא היה ממשיך. תגובת ה' מפתיעה אפילו עוד יותר מהמהלך התמוה והלא מנומס של עם ישראל. ה' מברך על מהלך זה:
"וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם, בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, שָׁמַעְתִּי אֶת-קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ--הֵיטִיבוּ, כָּל-אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ".
בהמשך ה' "מתפלל" שהלוואי שכך ימשיכו בני ישראל לעבדו, באותו "לב":
"מִי-יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתַי--כָּל-הַיָּמִים: לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, לְעֹלָם".
והמעמד מסתיים באמירה:     "לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם: שׁוּבוּ לָכֶם, לְאָהֳלֵיכֶם".
משה נשאר עם ה', ובני ישראל חוזרים לאהלים. אכן נראה מפתיע. ניתן לומר שה' לא סימן לבני ישראל איפה לעצור, הוא חיכה לראות מתי זה יקרה מבחינתם. יש כאן הבנה מעמיקה כיצד ה' פונה אלינו, וגם הבנה, מי אמור לקבוע מתי לעצור, מי אמור "לקבוע את החוקים".
אנחנו רואים שעם ישראל הגיע לאיזה קצה, וכמו שהמדרש אומר, המפגש עם ה' במעמד הר סיני גרם לנשמתם של בני ישראל לפרוח. עם ישראל באמת הלכו צעד אחד יותר מדי, לאחר שפרחה נשמתם, ואז הבינו שהם חייבים לעצור. אם היו עוצרים את ה' מתוך עצלות או חוסר מחוייבות, תגובת ה' היתה אחרת, אבל הדגש הוא שחובת ההבנה מתי לעצור היא עליהם. ה' מבחינתו היה ממשיך, וזה בעצם חלק מהמבחן. המפגש עם ה', וגם המפגש עם התורה הוא מפגש עצום, ומטלטל. אי אפשר בלעדיו. אבל הוא גם מסוכן, כי מדובר במפגש אמיתי, שכאשר הוא קורה, כל השאר הופך ללא חשוב. וזו סכנתו, ולכן בני האדם מפחדים ממנו, ומהשפעותיו.
הראשון שפרץ לנו את הדרך בסוג מפגש כזה היה אברהם אבינו, שהבין בסופו של דבר שיצחק צריך להשאר בחיים ולא להעקד, למרות המפגש עם ה'.
במשך תקופות רבות, ואפשר לומר שגם היום, חזות הדת מתפרשת לרוב כהתנגדות כמעט מוחלטת לחיים הרגילים, להגיון השפוי, ולטעם הטוב. תיאור מעמד הר סיני נותן נקודת התייחסות עוצמתית אך מדוייקת יותר – האתגר הוא לדעת איפה לעצור, כדי שהמפגש באמת יקרה. כנראה שהדרך הנכונה לממש את המפגש העוצמתי הזה, היא "לפרוש" אותו לאורך הזמן, כדי שיתקדם בהדרגה, ולכן בעצם גם "לפרוש" את המפגש הזה באדם, לפי תקופות חייו הייחודיות לו, כישלונותיו והצלחותיו.
 
לצפיה ב-'דברים לפרשת ואתחנן'
דברים לפרשת ואתחנן
08/08/2014 | 14:59
7
 
 
פרשת ואתחנן היא פרשת השבוע השניה בספר דברים. פרקים ג-ז.
את פרשת ואתחנן קוראים תמיד בשבת שאחרי תשעה באב, והיא נקראת "שבת נחמו" על שם ההפטרה שלה.
מה בפרשה:
בפרשת ואתחנן מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).
סיום הנאום הראשון:
* האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל והעברת ההנהגה ליהושע.
* אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני.
* משה מזהיר את העם שאם לא ישמרו את המצוות יתחייבו גלות.
* אזכור ראשון של מושג התשובה.
* חתימת הנאום ההיסטורי - הנסים שעשה אלוקים לישראל ומשמעותם הדתית.
בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.
הנאום השני - נאום המצוות:
* חזרה על עשרת הדברות.
* פרשת שמע ישראל - יסודות האמונה וזכירתם.
* אזהרה על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל.
 
ולדבר התורה:
גם השבוע אני ממשיכה במתכונת של הקשר בין ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה.
פרשת ואתחנן תמיד יוצאת אחרי תשעה באב, וההפטרה פותחת סדרה של שבע הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. הפטרת ואתחנן היא מספר ישעיהו פרק מ'.
כאמור, השבת קרואה על שם הפתיחה של ההפטרה "נחמו נחמו עמי..." שבת "נחמו".
הרעיון הבא הוא מדבריו של דוד נתיב מאתר כיפה.
הפטרת ואתחנן היא תמיד בשבת שלאחר ט' באב וקוראים בה בספר ישעיהו בפרק מ'. פתיחתה במילה "נחמו" אף נתנה לשבת את שמה המיוחד "שבת נחמו".
השבת היא הראשונה ב"שבעה דנחמתא", שבע שבתות רצופות בהן ההפטרות הן פרקי הנחמה בספר ישעיהו.
כיון שאין אמירה מפורשת בפרקים אלה על מועד השמעתם, קשה לדעת בוודאות מתי ובאיזה הקשר הושמעו. הפטרת "נחמו", והפרקים שאחריה (מהם נלקחו ההפטרות הנוספות של "שבעה דנחמתא") מופיעים לאחר הפרקים המתארים את כישלון המצור האשורי על ירושלים בימי חזקיהו.
יתכן שיש בכך רמז על הרקע להשמעתם. מלכות ישראל גלתה, וזו הייתה מכה קשה לעם ישראל. מלכות ישראל השתרעה על שטח שהיה גדול משטחה של מלכות יהודה. גם אוכלוסייתה של מלכות ישראל הייתה גדולה יותר.
חורבן בהיקף כזה לא היה מאז הגיע העם לארץ בימי יהושע. הסיכוי לתיקון השבר היה גדול נוכח מפלת אשור בשערי ירושלים, שנים ספורות לאחר חורבן מלכות ישראל. חז"ל תיארו ימים אלה של חזקיהו מלך יהודה: "בקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג...". אלא, שחזקיהו לא השכיל להתרומם נוכח אירועים כבדי משקל אלה. נבואות הנחמה שהושמעו ביהודה וירושלים על ידי ישעיהו על רקע זה, הושמעו קודם כל לשעתן ולמקומם: כדי לעודד את העם ולחזקו כאשר הוא ניצב נוכח אירועים הרי גורל. בדיעבד, כאשר נבואות נחמה אלה לא התקיימו במלוא היקפם, הם הפכו בסיס לתיאור הגאולה השלמה, שאנו מקווים ומאמינים כי ימינו הם ראשית התממשותם.
ההפטרה פותחת בקריאת ה' לנביאיו לנחם את עמו: "נחמו נחמו עמי", "דברו על לב ירושלים" - פייסו אותה ועודדו אותה נוכח חוויית הכמעט חידלון, שירושלים ומלכות יהודה עמדה בה.
לאחר שמלכות ישראל חרבה וגלתה, היה צורך ליצור וודאות בגאולה. לדבר על לב העם ולצקת בו תחושה: יהיה אשר יהיה - עם ישראל לא יעלם והוא יגיע בסופו של דבר לחזון אחרית הימים.
הרעיון המרכזי של ההפטרה הוא: אפסות האדם לעומת נצחיות ה' ודברו. "כל הבשר -  חציר...ודבר אלוקינו יקום לעולם..."
על כן, ניסיונות העמים השונים להעמיד אלטרנטיבה אלילית לאמת האלוקית לא תצלח. האדם ויצירותיו הם בני חלוף. ה', בורא העולם ומנהיגו, הוא שקובע את מהלך ההיסטוריה, לכן קריאתו לנחמת עמו וגאולתו היא אמת מוצקה, שאיש לא יוכל לערער אותה. זו הוודאות בגאולה, העוברת לאורך כל שנות הגלות. היא חוזרת ומהדהדת בכל בתי הכנסת בכל מקום ובכל זמן בשבת שלאחר ט' באב. אמת גדולה זו היא שמפעמת בלבם של ישראל, והיא המשמשת כדלק לגאולת ישראל גם בימים האפלים ביותר.
ניתן להרהר ולחשוב איך התייחסו בתקופות החשכות לדברי ההפטרה, איך הרגישו אנשים שעברו את מסעות הצלב, את השואה האם הם התייחסו אל דברי הנביא כהזויים? איך הם הרגישו באותם ימים כואבים ?
יכול להיות שקריאה מתמדת של ההפרטה לאורך כל השנים - היא בעצם הנדבך הראשון של הגאולה. ובעיני גם מאד יכול שבאמת הדת, הנותנת לאדם איזו אמונה, היא דבר שיכול לעזור כדי לחוש את הגאולה.
 
שנשמע בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום
 
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:54.  תל-אביב- 19:10.  באר-שבע- 19:11.   חיפה- 19:02
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:08.  תל-אביב- 20:11.  באר-שבע- 20:10.  חיפה- 20:11
רבינו תם- 20:52
 
קישור לדף פרשת ואתחנן
 
לצפיה ב-'פורום אכילת יתר ב אנשים'
|*|פורום אכילת יתר ב|תפוז| אנשים|*|
06/08/2014 | 11:19
4
|שמאל| סובל מהפרעות אכילה, אכילת יתר, או מהתמכרויות מזון?
פורום אכילת יתר הוא בית חם ומחבק לכל מי שרק מחליט שמעכשיו מבקש את חייו בחזרה.

אנו מזמינים אתכם לקבל טפיחה וחיבוק, לשאול ולייעץ, לשתף ולהשתתף.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-' נפתח פורום לרזות בראש אחר '
|*| נפתח פורום לרזות בראש אחר |*|
03/08/2014 | 15:32
4
|שמאל|ניסיתם את כל הדיאטות האפשריות? דיאטת כרוב לא עזרה לכם?
אנחנו מזמינים אתכם לפורום לרזות בראש אחר, בו תוכלו להתייעץ, לשתף וללמוד איך משנים את התפיסה כלפי האוכל לא רק מהבטן, אלא גם מהראש!

היכנסו עכשיו |קדימה|
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-'פרשיה'
פרשיה
30/07/2014 | 16:48
1
10

פרשת דברים  מלחמה ושלום בפרשת השבוע
בפרשתנו מצווה משה ע"י ה': "קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה: הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ (ב, כד-כה). אך משה לא בדיוק מבצע את מה שצווה: וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול: אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי (ב, כו- כח).
 
לכאורה הדברים תמוהים: כיצד מעיז משה לשנות מציוויו של ה' שאומר לו להתגרות בסיחון ולפתוח במלחמה, ותחת זאת הוא שולח דברי שלום. עד כדי כך היו הדברים קשים לחלק ממפרשנו שרמב"ן המקפיד כלל האפשר לפרש את הדברים לפי סדר הכתובים, חורג כאן ממנהגו וקובע שכאן אין מוקדם ומאוחר, ודברי השלום של משה קדמו לציווי של ה' (שאכן חוזר ומופיע שוב בהמשך בפס' לא): "ראה נתתי בידך את סיחן - הדבור הזה הוא האמור למטה (פסוק לא) ראה החלותי תת לפניך, וקודם לכן שלח לו מלאכים ממדבר קדמות. כי אחרי שיצונו השם החל רש והתגר בו מלחמה לא ישלח לו דברי שלום אעברה בארצך.."
 
אולם, חז"ל עמדו על כך במספר מדרשים, שהכתובים דווקא כסדרם ויש כאן מסר עקרוני.
כך למשל: "ראה החילותי תת לפניך" (ב, לא) מה כתיב שם "והתגר בו מלחמה". והם לא עשו כך, אלא "ואשלח מלאכים". אמר הקב"ה: אני אמרתי "והתגר בו מלחמה" ואתה אומר לשלום?! "אין שלום אמר ה' לרשעים" (ישע' מח,כב). ראה גדולים דברי שלום שבטלו ישראל מה שאמר להם "והתגר בו מלחמה" ולא כעס עליהם. מהו "ממדבר קדמות"? אמר לו משה: ממך למדתי שקדמת לעולם, יכול היית לשלוח ברק אחד לשרוף את המצרים ולא עשית אלא שלחתני לפרעה שנאמר "שלח את עמי" (שמות ה,א) הוי קדמות.. (תנחומא מהדורת בובר הוספה לדברים י' עמ' 6-7). ובמקום אחר למדו מכאן ש"כל מה שגזר משה הסכים הקב"ה עמו" ומכאן "חידש" הקב"ה הלכה משמו של משה ש"כל מלחמה שיהו הולכים לא יהו פותחים אלא בשלום, שנאמר: 'כי תקרב אל עיר וגו' " וכך אכן עשה יהושע בפועל (דברים רבה שופטים [ה],יג- יד, מהדורת ליברמן עמ' 101).
נמצאנו למדים מצווה וחובה לקרוא לשלום בטרם מלחמה, ואף אם נדמה שמשה עשה כן נגד דברי ה', הרי הסכים ה' עמו, ועיקרון זה קדום ויסודי ביותר (="ממך למדתי שקדמת לעולם"), ומאידך יש להחילו גם קדימה לעתיד "בכל מלחמה שיהו הולכין".
וכותב הרלב"ג כי מטרת התורה ללמד תועלת זו (התועלת הט"ו): להודיע שראוי לאדם לרדוף אחר השלום ולהרחיק המחלוקת והמלחמה ואע"פ שיתברר לו שהוא ינצח ... כדי שיתישב בלבנו שראוי בכל המקומות לרדוף אחר השלום לפי מה שאפשר, כי אין השם יתעלה חפץ במיתתן של רשעים.
 
דרשנים נעצרים לעיתים כאן. אך פשוטם של הכתובים בפרשתנו, ובכלל בפרשיות המלחמה בספר דברים (פרקים כ'–כ"א), מחייב באופן פשוט וישר לראות גם את הצד השני המשלים את מאמצי רדיפת השלום. כלל הכתובים בפרקים הראשונים של ספר דברים מבקשים לחזק את רוחם של בני ישראל לקראת המלחמה הצפויה להם, דווקא מתוך ההבנה שהשלום הרצוי, זה שאותו צריך לרדוף ולקוות -אינו האפשרות הסבירה שבה יבחר הצד השני (סיחון או העמים היושבים בארץ). לפיכך, ירושת הארץ והדרך אליה יהיו כרוכים במלחמה. והמלחמה יכולה להיות קשה ומפחידה: יש שם ענקים, ועם חזק ועז, אנשי מידות ומלחמה. לקראת כל אלו מחזק משה את ליבם של ישראל: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (דברים א' ח) ובהמשך "רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" (שם כ"א). לפיכך מקפיד משה לספר לבני ישראל את תולדות ארצות אדום, עמון ומואב , כיצד פעם לפנים ישבו שם עמים מפחידים של ענקים אך ברצות ה' הורישם מפני קרובי ישראל. לפיכך מקפיד משה להוכיח להם גם מההיסטוריה הקרובה, שהם – דור כובשי הארץ רשמו אותה בעצמם, שניתן לנצח עמים גדולים וחזקים כסיחון ועוג (הענק!) ומתוך כל אלה מסכם משה את האמור בסוף הפרשה: "כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם" (ג' כא- כב).
 
האוחז בתורה בשלמות, חייב לראות את שני הצדדים, את רדיפת השלום המתחייבת כעיקרון יסוד, ואת עוז הלב הנדרש למלחמה ההכרחית המכונה מלחמת מצווה, וכזו היא מלחמה "לעזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם הל' מלכים, ה' א). לאחר שהושבו ריקם "דברי שלום", נדרש לרומם את רוח הלוחמים לשים ביטחונם באביהם שבשמיים, אך גם לאחד את הלוחמים לצאת לקרב כאיש אחד בלב אחד.
 
 
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" (תהלים קכב)

 
 
לצפיה ב-'קריאת השבוע - פרשת דברים'
קריאת השבוע - פרשת דברים
01/08/2014 | 00:58
2
יהיו נא הדברים להצלחת חיילנו ולשובם לשלום לביתם וכן לרפואת כל הפצועים ולהבדיל בין המתים לחיים לע"נ כל הנופלים הי"ד.
 
ביאור התורה בשבעים לשון צורך אוניברסאלי
 
פרשת השבוע פותחת את ספר דברים, הנקרא גם משנה תורה, שהוא בבחינת תורה שבעל פה לעומת ארבעת החומשים הקודמים. חומש זה נכתב על ידי משה, בתורת מה שאומר הפסוק: "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר".
 
על פסוק זה אומר רש"י : "בשבעים לשון פרשה להם", ונשאלת השאלה מדוע היה צריך משה לפרש לבני ישראל הדוברים כולם בלשון הקודש, את התורה בשבעים לשון?
 
אלא עלינו להבין שעל עם ישראל מוטל תפקיד אוניברסלי, של הפצת אור ד' המתגלה בעולם דרך התורה, שאע"פ שנתנה לישראל, הרי היא מיועדת לכתחילה לאנושות כולה. וכן כתוב בפרשת וזאת הברכה: "ד' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מריבבות קודש" ואמרו על זה רז"ל שעבר הקב"ה בין האומות ושאלם הרוצים הם לקבל את התורה, אך היות וסירבו לקבלה ולא נתנה תורה לכלל האנושות, מוטלת על עם ישראל המשימה של הפצת התורה לאנושות, תוך מוכנות ויכולת לענות לשאלות ולהיות מסוגל לתת מענה לעמים בלשונם הם. (לצערנו אנו רואים שבמהלך ההיסתוריה, עמים שבתחילה לא רצו לקבל את התורה, התחילו לרצות ולקבלה, אך בגללשלא רצו לפנות לישראל כדי לקבל תשובות, נולדו הנצרות והאיסלאם, שכפי שמובא בכוזרי, יונקות שתיהן מהיהדות).
 
ותפקיד זה יכל עם ישראל לבצע רק כשהוא יושב על אדמתו, כי רק אז הוא נמצא בקשר עם כלל האנושות ולא רק עם פן מסויים של האנושות. שהרי יהודי הנמצא בגולה מקושר לאותו הפן של הארץ בה הוא יושב, אך לא מקושר לפן של ארצות אחרות.
ולכן לפני הכניסה לארץ, מבאר משרע"ה את התורה לישראל בשבעים לשון, כך שיהיו לישראל הכלים לענות לאומות העולם בלשונם הם. (אנו למדים מכאן יסוד חשוב ללימוד התורה ובכלל, שמוטלת עלינו החובה למצא את הדרך והלשון שבה יובנו הדברים על ידי מי שאיתו אנו מדברים ולדבר במושגים שלו ולא לדבר איתו במושגים שלא יובנו, או שיובנו בצורה לא נכונה, ועל כך אומרים: "חכמים הזהרו בדבריכם").
 
ואמנם רק כשיושב ישראל בארצו תוך התנהגות נורמלית הוא יכול לדבר עם האומות בלשונם, כי בארץ נוהגת ההנהגה הטבעית, בעוד במדבר נוהגת הנהגה ניסית. וזאת הסיבה שרצו ישראל קדושים לשלוח מרגלים לתור את הארץ, שהרי אמרו אם אנו נכנסים לארץ ונצטרך לכבשה בהנהגה טבעית, מה טבעי יותר מלשלוח מרגלים לפני בואנו שמה. לכן משה מסכים לדברי העם על אף התנגדותו של הקב"ה. שהרי משה מסביר לדור העומדים להכנס לארץ שהם לא כדור אבותיהם שפעלו בהנהגות נסיות, אלא מדרגתם גבוהה ממדרגתם והם יצטרכו לפעול בהנהגה טבעית. (לכן גם בסוף הפרשה אומר להם משה: "לא תיראום כי ד' אלקיכם הוא הנלחם לכם" והיינו מצפים לסיומת כמו בקריעת ים סוף של: "ואתם תחרישון" אומר להם משה אמנם ה' הוא זה שילחם לכם אך אתם אסור לכם לשתוק, אתם צריכים להיות פעילים במלחמה ולא רק להסתמך על שמיא).
 
ביהמ"ק היה מקום שכזה שהיה צריך להיות בניין לאוניברסליות שיבואו כל בשר להשתחוות לפניו יתברך, אך בעוונותינו חרב הבית. אך מתוך חורבן זה התחילה הגאולה כפי שאומרים לנו רבותינו שביום שנחרב הבית נולד המשיח,לא שנולד ממש, אלא שעצם הגאולה מתחילה בחורבן. וכפי שידוע שהקב"ה בונה עולמות ומחריבן, כי לא יתכן לבניין שיבנה על הבניין הקודם כי אם יהרס, כליל הבניין הקודם וזאת על מנת שיוכלו להתחיל בבניין אלפיים שנות משיח שמגיעות לסיומן בימינו עם תחילת בניין הבית השלישי. . .
 
שבת שלום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ