לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
62496,249 עוקבים אודות עסקים

פורום העבודה - ביירון קייטי

 הלילה בו פגשתי לראשונה את ביירון קייטי ניראה כמו כל לילה אחר בחודש יוני 2006  אך אני הרגשתי שהוא לא כי ידעתי שאני הולכת לאירוע באוניברסיטה לערב המיועד כולו לחקירת מחשבות הקשורות במיוחד לנושא היהודי-ערבי באמצעות שיטת העבודה של ביירון קייטי ושהמורה (בהא הידיעה) של השיטה, הלא היא ביירון קייטי עצמה הגיעה לארץ במיוחד וגם הביאה על חשבונה עשרות גברים ונשים מן המגזר הערבי באוטובוסים שהיא שכרה להשתתף בערב . ובאמת כשהגענו לאולם הוא היה כבר מלא מפה לפה בכל מיני אנשים -  כפריים, מנהיגי הכפרים, נשים עם רעלות, סטודנטים יהודים, פעילים פוליטיים (שבאו כי ראו שיש אירוע על הנושא היהודי-ערבי ולא ידעו דבר וחצי דבר על שיטת העבודה עצמה) ומאד התרגשתי. קייטי התחילה לעבוד עם איש ערבי-מנהל בית ספר ועל המחשבות שלו בנוגע לכיבוש. הרעש באולם היה בלתי נסבל כמעט.  מאחורי ישבה פעילה של גוש שלום וצרחה שקייטי לא מבינה ושתחזור לאמריקה שזאת איננה אופרת סבון-"שקט" אמרתי לה "את לא מבינה זה בכלל לא פוליטי" "את שקט" אמרה חברתי שישבה לצידי"את מרעישה יותר מכולם"..בקיצור היה נורא... באותו רגע שמעתי את קייטי פונה לקהל ואומרת:"אל  תדאגו לגבי הרעש. בואו נפיק את המייטב ממה שיש. זוהי לנו פעם ראשונה, ויש הרבה דברים לחקור, מפיתרון במקום הזה יכולה לבוא הארה גדולה לעולם כולו ומהניסיון שלי אני יודעת שמה שקורה -קורה בכל מיני רמות אז אני בסדר ובואו פשוט נתמקד" נרגעתי  ואז קייטי חזרה לעבוד מול אותו מנהל ערבי שניסה למצוא היפוך למשפט: "הכיבוש הוא הדבר הכי נוראי עבורי " וההיפוך היה אמור להיות: הכיבוש אינו הדבר הכי נוראי עבורי" וכל החברים איתם הגיע מהכפר (ושאיתם הוא אמור היה לחזור) שאגו מהקהל ודחקו בו שלא יגיד ובסוף הוא אמר: "בעצם אם הייתי הורג מישהו זה היה  יור נוראי בשבילי מהכיבוש"...אני לא יודעת מה הוא הבין אך באותו רגע התפשטה רכות על פניו. מיד לאחריו עלה בחור ישראלי שכתב דף שיפוט על הכעס  והטינה שרחש לקבוצת ערבים שהפליאה בו את מכותיהם כשהיה בטיול עם חבר בגיל 14. הוא תיאר לפרטי פרטים את המכות ואת דקירת הסכין שכמעט תלשה את ראשו מגופו. הבחור דיבר בקול שקט והקהל נהייה יותר ויותר שקט והתחיל להקשיב." ועל מה חשבת באותם רגעים" שאלה קייטי "אתה זוכר?" "כן" השיב הבחור "אני זוכר שחלפה לי מחשבה שאני הולך למות..ובאותו רגע מצאתי את עצמי נזרק מעל לגוף שלי ומרגיש שאני מן אור מוזר ולמטה שוכב גופי המוכה ואני רואה שהערבים המכים חשבו שמתי וברחו ושחבר שלי רץ לחפש עזרה ו...בום..פתאום  מצאתי את עצמי שוב בגוף. "  "והחוויה הזו השפיעה עליך?" שאלה קייטי  "מאד" ענה הבחור "זו חוויה שעיצבה את חיי. מעולם לא שכחתי את הרגע בו ראיתי את גופי מלמעלה". (הקהל היה כה שקט עכשיו שאפשר היה לשמוע את הבחור נושם במיקרופון) "אההה" אמרה קייטי "ומה אם הייתי אומרת לך, שזו הדרך היחידה שבה אתה יכול לחוות שאתה לא הגוף הזה-האם היית מסכים שוב לעבור את כל זה?" "ללא ספק" השיב הבחור ללא היסוס "זו הייתה חווית חיי." הקהל באולם נשאר דומם לרגע וניתן היה לראות שפתאום כל אחד היה עם עצמו לא עם עדתו, שבטו, משפחתו אלא איש איש ועולמו הפנימי. הרגשתי שכל אחד באולם: ערבים ויהודים- היו למקשה אחת לרגע ומחיאות כפיים סוערות פילחו את הדממה הרגעית. וואו, חשבתי לעצמי, לא יאומן-היא הצליחה לחדור מבעד לכסויים, לרעלות לפלקטים. היא חדרה דרך משהו ישן ותקוע והצליחה לחדור לליבותיהם של האנשים ואפילו הפעילים הפוליטיים באולם נאלצו להסכים.
זוהי ביירון קייטי עבורי. ביירון קייטי היא מישהי שלקחה אחריות על האופן שבו היא מנהלת את המחשבות שלה ועל ידי כך משנה את העולם כולו. כן, גם את העולם שלי.
 
אני שמחה שנפלה בחלקי ההזדמנות הזו לאפשר לפורום הזה להמשיך לפעול. אני מודה לטל שבמשך 3 השנים האחרונות שיתפה האירה חילקה כל כך הרבה תובנות שעזרו והאירו לכל כך הרבה אנשים את הדרך ואני מקווה שהפורום ימשיך ויעצים את היכולת של כל אחד מאיתנו להגיע לשלוות הנפש הפנימית שאנו כה מייחלים לה. בתודה אורלי.

אודות הפורום העבודה - ביירון קייטי

 הלילה בו פגשתי לראשונה את ביירון קייטי ניראה כמו כל לילה אחר בחודש יוני 2006  אך אני הרגשתי שהוא לא כי ידעתי שאני הולכת לאירוע באוניברסיטה לערב המיועד כולו לחקירת מחשבות הקשורות במיוחד לנושא היהודי-ערבי באמצעות שיטת העבודה של ביירון קייטי ושהמורה (בהא הידיעה) של השיטה, הלא היא ביירון קייטי עצמה הגיעה לארץ במיוחד וגם הביאה על חשבונה עשרות גברים ונשים מן המגזר הערבי באוטובוסים שהיא שכרה להשתתף בערב . ובאמת כשהגענו לאולם הוא היה כבר מלא מפה לפה בכל מיני אנשים -  כפריים, מנהיגי הכפרים, נשים עם רעלות, סטודנטים יהודים, פעילים פוליטיים (שבאו כי ראו שיש אירוע על הנושא היהודי-ערבי ולא ידעו דבר וחצי דבר על שיטת העבודה עצמה) ומאד התרגשתי. קייטי התחילה לעבוד עם איש ערבי-מנהל בית ספר ועל המחשבות שלו בנוגע לכיבוש. הרעש באולם היה בלתי נסבל כמעט.  מאחורי ישבה פעילה של גוש שלום וצרחה שקייטי לא מבינה ושתחזור לאמריקה שזאת איננה אופרת סבון-"שקט" אמרתי לה "את לא מבינה זה בכלל לא פוליטי" "את שקט" אמרה חברתי שישבה לצידי"את מרעישה יותר מכולם"..בקיצור היה נורא... באותו רגע שמעתי את קייטי פונה לקהל ואומרת:"אל  תדאגו לגבי הרעש. בואו נפיק את המייטב ממה שיש. זוהי לנו פעם ראשונה, ויש הרבה דברים לחקור, מפיתרון במקום הזה יכולה לבוא הארה גדולה לעולם כולו ומהניסיון שלי אני יודעת שמה שקורה -קורה בכל מיני רמות אז אני בסדר ובואו פשוט נתמקד" נרגעתי  ואז קייטי חזרה לעבוד מול אותו מנהל ערבי שניסה למצוא היפוך למשפט: "הכיבוש הוא הדבר הכי נוראי עבורי " וההיפוך היה אמור להיות: הכיבוש אינו הדבר הכי נוראי עבורי" וכל החברים איתם הגיע מהכפר (ושאיתם הוא אמור היה לחזור) שאגו מהקהל ודחקו בו שלא יגיד ובסוף הוא אמר: "בעצם אם הייתי הורג מישהו זה היה  יור נוראי בשבילי מהכיבוש"...אני לא יודעת מה הוא הבין אך באותו רגע התפשטה רכות על פניו. מיד לאחריו עלה בחור ישראלי שכתב דף שיפוט על הכעס  והטינה שרחש לקבוצת ערבים שהפליאה בו את מכותיהם כשהיה בטיול עם חבר בגיל 14. הוא תיאר לפרטי פרטים את המכות ואת דקירת הסכין שכמעט תלשה את ראשו מגופו. הבחור דיבר בקול שקט והקהל נהייה יותר ויותר שקט והתחיל להקשיב." ועל מה חשבת באותם רגעים" שאלה קייטי "אתה זוכר?" "כן" השיב הבחור "אני זוכר שחלפה לי מחשבה שאני הולך למות..ובאותו רגע מצאתי את עצמי נזרק מעל לגוף שלי ומרגיש שאני מן אור מוזר ולמטה שוכב גופי המוכה ואני רואה שהערבים המכים חשבו שמתי וברחו ושחבר שלי רץ לחפש עזרה ו...בום..פתאום  מצאתי את עצמי שוב בגוף. "  "והחוויה הזו השפיעה עליך?" שאלה קייטי  "מאד" ענה הבחור "זו חוויה שעיצבה את חיי. מעולם לא שכחתי את הרגע בו ראיתי את גופי מלמעלה". (הקהל היה כה שקט עכשיו שאפשר היה לשמוע את הבחור נושם במיקרופון) "אההה" אמרה קייטי "ומה אם הייתי אומרת לך, שזו הדרך היחידה שבה אתה יכול לחוות שאתה לא הגוף הזה-האם היית מסכים שוב לעבור את כל זה?" "ללא ספק" השיב הבחור ללא היסוס "זו הייתה חווית חיי." הקהל באולם נשאר דומם לרגע וניתן היה לראות שפתאום כל אחד היה עם עצמו לא עם עדתו, שבטו, משפחתו אלא איש איש ועולמו הפנימי. הרגשתי שכל אחד באולם: ערבים ויהודים- היו למקשה אחת לרגע ומחיאות כפיים סוערות פילחו את הדממה הרגעית. וואו, חשבתי לעצמי, לא יאומן-היא הצליחה לחדור מבעד לכסויים, לרעלות לפלקטים. היא חדרה דרך משהו ישן ותקוע והצליחה לחדור לליבותיהם של האנשים ואפילו הפעילים הפוליטיים באולם נאלצו להסכים.
זוהי ביירון קייטי עבורי. ביירון קייטי היא מישהי שלקחה אחריות על האופן שבו היא מנהלת את המחשבות שלה ועל ידי כך משנה את העולם כולו. כן, גם את העולם שלי.
 
אני שמחה שנפלה בחלקי ההזדמנות הזו לאפשר לפורום הזה להמשיך לפעול. אני מודה לטל שבמשך 3 השנים האחרונות שיתפה האירה חילקה כל כך הרבה תובנות שעזרו והאירו לכל כך הרבה אנשים את הדרך ואני מקווה שהפורום ימשיך ויעצים את היכולת של כל אחד מאיתנו להגיע לשלוות הנפש הפנימית שאנו כה מייחלים לה. בתודה אורלי.
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
חדשים בפורום? ברוכים הבאים.
לא מכירים את 'העבודה' של ביירון קייטי
הכנסו ל'הודעות נבחרות' ותוכלו לקרוא  ולהכיר.... ולפגוש חופש פנימי שטרם היכרתם (:
 תוכלו למצוא תקציר מספרה של ביירון קייטי "לאהוב את מה שיש"
תוכלו לקרוא הנחיות לתרגול 'העבודה'
ולראות / לשמוע סשנים עם ביירון קייטי
ועוד... ועוד
 
ברוכים הבאים
 
 
המשך >>

לצפיה ב-' סגירת הפורום '
סגירת הפורום
19/07/2012 | 17:11
371


נוכח רמת הפעילות הנמוכה הוחלט לסגור את הפורום בשלב הזה.

בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לOrlyAum שניהלה את הפורום בצורה מוצלחת ומסורה, ולכם הגולשים על שהפכתם את הפורום לקהילה חמה, מקסימה ונעימה.



המשך גלישה נעימה ב אנשים
לצפיה ב-'קורס עוצמתי של ה"עבודה" במודיעין'
קורס עוצמתי של ה"עבודה" במודיעין
19/07/2012 | 16:39
250

קורס עוצמתי נוסף של ה"עבודה" של ביירון קייטי נפתח ב-31.8.12 במודיעין

אני מזמינה אתכם לקורס
בו תוכלו לגלות את היכולת והדרך לחוות את החיים ממקום אחר (כן, זה אפשרי!)  -
ממקום של שמחה גדולה יותר, אהבה גדולה יותר, אנרגיה גדולה יותר,
וכל זאת מבלי להיות תלויים בנסיבות החיים החיצוניות.

בקורס נלמד כלים עוצמתיים ביותר
שמאפשרים לכל אחד מאיתנו לשנות את הסרט של חייו,
ולהתחבר למקור של כוח ועוצמה,
גם מול הדברים המפחידים ביותר.


זוהי זכות עבורי כל פעם מחדש ללוות אנשים
ולראות כיצד הם יוצרים עולם טוב יותר בתוכם


מתנה לכל נרשם-
הספר "לאהוב את מה שיש" מאת ביירון קייטי


8 מפגשים
יום ו',  9:15-11:15
תאריך פתיחה: 31.8.12
מודיעין


ד"ר שרית הופרט
יועצת חינוכית ומאפשרת בשיטת ה"עבודה" של ביירון קייטי
בוגרת ביה"ס הבינ"ל של ה"עבודה" בארה"ב
054-3009226
sarithp@gmail.com
www.saritwork.wordpress.com
לצפיה ב-'שלגיה מחכה לכם בקולנוע ב-'
שלגיה מחכה לכם בקולנוע ב-|תפוז|
18/07/2012 | 12:44
63

|פטיש| מי שומר על השומרים|?|
אנחנו שמחים לארח את אחת הדמויות המרכזיות בתחום ביקורת התקשורת בישראל -
שוקי טאוסיג, עורך "העין השביעית".
שוקי יענה לכל השאלות מחר בשעה 10:00.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

|תפוח| להקרנת "שלגיה והצייד" כבר נרשמתם|?|
ערב מהאגדות צפוי לגולשים שיגיעו להקרנת טרום-בכורה לסרט החדש "שלגיה והצייד",
בכיכובן של שרליז ת'רון וקת'רין סטיוארט ;-)
מהרו להירשם - מספר המקומות מוגבל|!|
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
לצפיה ב-'לכעוס על מראה זה מטורף!!!'
לכעוס על מראה זה מטורף!!!
18/07/2012 | 09:46
213
בכל פעם כשאתם כועסים על משהו מחוץ לכם-

תחקרו

כי לכעוס על מראה זה מטורף!!!

-קייטי
לצפיה ב-'קורס חדש נפתח במודיעין ב23-08-12'
קורס חדש נפתח במודיעין ב23-08-12
16/07/2012 | 13:57
99
רוצים ללמוד את שיטת העבודה של ביירון קייטי? באווירה אינטימית של קבוצה קטנה? הקורס הבא במודיעין נפתח ב23-08-12. 8 מפגשים בימי חמישי בין 17:00-20:00. פתחו את הפלייר המצורף. 0546946661
לצפיה ב-'חדשה כאן'
חדשה כאן
10/07/2012 | 22:54
4
182
שלום לכולם
מקריאתי מספר שרשורים בפורום התרשמתי מקהילה מאוד חמה ומפרגנת.
בעבר ניסיתי את שיטת העבודה אך לא התמדתי בה.
אשמח מאוד לשתף,להתייעץ ,ללמוד ולדעת האם ממש אפשר להעלות כאן חקיה שלמה על מנת לקבל פידבק וללמוד.
כמו כן אשמח לדעת מה הכוונה בקבוצה שאורלי המנהלת של הפורום מדברת עליה.
בתודה מראש
שירה
לצפיה ב-'שיפוטיות לגבי ביתי בת ה19'
שיפוטיות לגבי ביתי בת ה19
11/07/2012 | 09:30
3
187
אני מרגישה שלאורך השנים  בגלל השונות הקיצונית ביננו,יש לי קושי עם ביתי.
היא לא אוהבת לחלוק דבר,מדברייה.היא מאוד רכושנית ושומרת על חפציה בטירוף.וכשחיים בבית אחד עם עוד אחות שלעיתים מבקשת משהו,זה מאוד מעורר אנטגוניזים.היא ילדה מקסימה אך מאוד קשה וביקורתית כלפי עצמה והסביבה.לא ספונטנית מאוד נוקשה מאוד נאחזת ומתוכננת.
אנחנו מדברות על הקושי הזה הן שלה מול עצמה והן שלי.זה יוצר מצד אחד קירבה בשיחה אך בפועל כהסיטואציות מתרחשות בשטח{לדוגמא שאלתי ממנה חולצה בלי ידיעתה והיא השתוללה מזה ואני גם התעצבנתי וגם נפגעתי}
הייתי מאוד רוצה להשתחרר ממצב זה ולהצליח לקבל אותה כפי שהיא בלי כל המטענים הנלווים.כי בגילה כבר לא אשנה את המצב,השינוי הוא רק בידים שלה ,ואני בתגובות שלי רק מחמירה את השיפוטיות שלה כלפי עצמה ואת חוסר הקבלה.שלי אותה ושלה אותה..
אתמול ניסיתי לעשות "חקירה" בנושא.ואשמח להערות ועיצות.
אחרי החקירה באתי אליה ואמרת לה שאני מבינה את הקושי שלה שהיא רואה את עצמה מבודדת בבית{כי ביתי השנייה ואני מאוד דומות בנושאים האלה ומסתדרות}ולאבא שלה שהיא די דומה בקווי אופי אלו{רק שהיא יותר נוקשה ממנו}יש חיים חדשים והוא לא כאן מבחינתה לאזן את המשוואה.דיברנו על זה ואמרתי לה שמבינה את הקושי שלה ושפתאום הבנתי כמה אני מבקרת אותה על תכונות אלו ורק  מעיקה יותר.ושנעשה"חוזה"מחודש בנינו בו הדברים יהיו מוגדרים מחדש ואכבד זאת.
אני אשמח לשתף אתכם על מנת ללמוד יותר על עצמי ולהשתחרר מהחרדות שאופפות אותי והמועקות
תודה רבה ומראש.

דף שיפוט
1.יעל מכעיסה אותי שהיא ככ קשה עם עצמה והסביבה,היא לא זורמת,תוקעת מצבים והאווירה איתה תמיד לחוצה.
2.הייתי רוצה שהיא תזרום יותר שיהיה קל בחברתה שלא ארגיש כל הזמן תחת ביקורת ולא מוערכת ואהובה כמו שאני
3.להסביר לה שהאחיזות שלה רק תוקעות אותה ולא נותנות לה חופש פנימי למימוש
4.אני צריכה שהיא תעשה טיפול ואשמח מאוד שטיפול זה יצליח והיא תשתחרר ואז תאמר ליכמה צדקתי ואיך שעזרתי לה ושהיא מעריכה ואוהבת אותי ושטוב לה עם עצמה כל כך.אני רוצה שהיא תקבל ממני תחושת ביטחון
5.שהיא קשה,ברזל,חסרת גמישות,תוקעת מצבים קמצנית חומרית חסרת התחשבות.
6.אני לא רוצה להרגיש חסרת אונים מולה ומול הסיטואציות שעולות,לא רוצה להרגיש שנכשלתי בחינוך לנתינה,אני לא רוצה להרגיש שאני מתרחקת ממנה בגלל זה

חקירה
1.כן
2.כן כי זה מה שקורה במציאות
3.כשאני מאמינה למחשבה הזו אני מתכווצת מבפנים,תוקעת בה מבט,כועסת עליה ולעיתים פשוט שותקת,אני מזלזזלת בהתנהגות הזו,מבקרת אותה מרחמת על הבת השנייה שאין לה אחות לשיתוף ,אני מרגישה שנכשלתי בחינוך ואז אני אומרת לעצמי שזה אופי,ואין לזה קשר אלי ומרגישה אשמה על התגובות שהגבתי ושלא מתעלה על עצמי לקבל אותה כמו שהיא ולו רק שגם לה יהיה טוב יותר עם עצמה .אני מרגישה בעקבות הסיטואציות האלה לא ראויה לא אהובה ולא מוערכת מבודדת ומרוחקת ממנה.וזה כואב לי.
4.ללא המחשבה הזו אהייה חופשיה מבפנים,אהייה משוחררת משיפוטיות הן כלפיה והן כלפיי כאמא.אקבל אותה כפי שהיא שמכילה אותה עם כל הקשיים ,שאני אמא טובה ואוהבת ללא תנאי ולכבד אותה שFפי שהיא.אוכל להיות איתה בלי להרגיש את הלחץ של השליטה שלה.
אני אקבל אותה באהבה אמיתית ושלמה
אני "אראה"אותה באמת
אני אהייה אדם ואמא טובים יותר
אני אתן לה ככה את המרחב לשינוי אם היא תרצה בכך
אני אאפשר לה לאשר את עצמה בפני עצמה
אני אוהבת אותה בכנות עם השונות
אהייה סבלנית יותר

היפוכים
[כאן היה לי קשה}
1.יעל כועסת עלי שאני קשה
היא מרגישה תחת ביקורת כל הזמן
שלא מקבלים אותה
שלא מכבדים ורואים אותה
שכבר היתה רוצה לגור בבית משלה עם חוקים משלה ושאף אחד לא יפר אותם

2 אני כועסת על עצמי שאני קשה עם עצמי
אני כל הזמן שופטת ומבקרת את עצמי  ומאוד מקשה על עצמי ככה

3.אני לא כועסת על יעל שהיא קשה
היא אופי אחר וזו זכותה
לא כולנו דומים
היא בעצם השעור שלי ל"קבלה" של האחר והשונה ממני
היא מראה בשבילי  לראות את אותם מקומות שאני  תקועה בהם

4.אניכ ועסת על עצמי שאני לא כמו יעל
היא יודעת לשים גבולות מאוד ברורים
היא יודעת לשמור על הדברים שלה לאורך שנים
היא נאמנה לאמת שלה גם במחיר של ריבים


עד כאן זה מה שהצלחתי
פתאום רואה כמה אני שיפוטית
ועד כמה חשוב לי להיות ראויה כאם
המועקה לא זזה
מה עושים מכאן:)
המון תודות
לצפיה ב-'שלום יקרה -ברוכה הבאה ותודה'
שלום יקרה -ברוכה הבאה ותודה
11/07/2012 | 17:05
2
160
על השיתוף-וכן בהחלט יש מקום ואף רצוי להביא ולעשות חקירות כאלה און-ליין.

עכשיו בואי נראה.

ראיתי שמלאת דף שיפוט-אך לא הבנתי עם איזו מחשבה ספציפית בחרת לעבוד-נדמה לי שהמחשבה שבחרת היא: " יעל מכעיסה אותי שהיא ככ קשה עם עצמה והסביבה".

משפט כזה קייטי בד"כ ממליצה לחלק לשניים

יעל מכעיסה אותי

יעל  כ"כ קשה עם עצמה והסביבה

כי אלה בעצם שתי מחשבות.

חשוב לפשט עד כמה שניתן ולהכיע לרמה הכי בסיסית של מחשבה אחת בכל חקירה.

המחשבה "יעל  כ"כ קשה עם עצמה והסביבה" היא ההנחה

ולכן אני ממליצה לעשות שוב את החקירה על המשפט הזה ולא על הכעס על יעל שהוא תגובה למה שאנחנו מאמינים לו באותו רגע.

בשאלה מס' 4 חשוב לעשות מאמץ לראות "מי אני ללא המחשבה" לא "מי אהיה ללא המחשבה". ממש לחוות את עצמי באותו מצב רק ללא המחשבה. אם קשה להרגיש את זה-יש כמה תת-שאלות שניתן לשאול בכדי להגיע לשם כמו למשל: עצמי עיניים ותדמייני אותך מול ביתך ואת מסתכלת עליה ורק לשנייה את ללא המחשבה שהיא כ"כ קשה עם עצמה ועם הסביבה -מה את רואה אז?

בהצלחה!!
אורלי
לצפיה ב-'תודה ענקית אורלי מחר אנסה שוב'
תודה ענקית אורלי מחר אנסה שוב
11/07/2012 | 22:58
1
57
לצפיה ב-'אשמח לשמוע מה גילית..'
אשמח לשמוע מה גילית..
13/07/2012 | 09:32
53
לצפיה ב-'סיפור (קצר) על אהבה וחושך'
סיפור (קצר) על אהבה וחושך
11/07/2012 | 16:16
296

סיפור (קצר) על אהבה וחושך

אשתי נסעה לשבוע לחו"ל ואני נשארתי עם הילדים.
בתקופות כאלו אני נוטה להוריד מעט את ההילוך
ופשוט נהנה להיות עם הקטנטנים וללמוד מהם עוד ועוד

(ולכן גם חלקכם חווה את זה בחוסר התגובה או באטיות התגובה לטלפונים. בכל מקרה, אל דאגה, בסוף נחזור לכולם).

בסופ"ש היינו אצל סבתא וסבא. חדר השינה שם חשוך מאוד
ואין בו טיפת אור.
כשהשכבתי את הבת שלי למנוחת צהרים
היא נבהלה מאוד מהחושך ובכתה.

"אבא," אמרה לי "אבל אני לא רואה כלום".

אני, שכבר הייתי בחדר כמה דקות והתחלתי להתרגל לחושך,
אמרתי לה:
"אל תדאגי מתוקה, אם תשכבי בחדר כמה דקות,
תוכלי להתחיל ולראות יותר ויותר אור בתוך החושך
ואני אשב כאן לידך ואחזיק לך את היד"

"אבל אבא" הוסיפה הקטנה בדאגה, "מה יקרה אם כשאקום אחרי המנוחה לא אוכל לראות כלום?"

"אל תדאגי יפה שלי," חייכתי "כשתקומי, העיניים שלך כבר יהיו כל כך מורגלות לחושך שתוכלי לראות את כווווול מה שבחדר"

כשהקטנה התעוררה אחרי שעה וחצי היא רצה אלי בשמחה "אבא," צחקה, "ראיתי את כל החדר כאילו היה מואר לגמרי, כאילו שהוא לא היה חשוך בכלל".

ופתאום קלטתי שזה בדיוק מה שאני עושה ב"עבודה".
שזה בדיוק תפקיד המאפשר (מטפל).
לקחת את המאופשר (המטופל) ולהחזיק לו את היד ולאפשר לו להיכנס לתוך החושך, לתוך הלא ידוע ולא ברור.

ולשהות איתו שם, רק לשהות איתו קצת, זה הכל, עד שגם העיניים שלו יתרגלו לחושך, או אז, מבעד לחושך, אפשר יהיה להתחיל ולהבחין בעצמים, חפצים, רגשות, מחשבות, ו....סיפורים....

מה שלפני רגע היה חושך שחור, מוחלט, מפחיד ולא ידוע הופך בעזרת שהייה רגועה לתמונה מורכבת ומלאה יותר של גוונים של שחור, אפור ולבן.

לפעמים, כמו אצל הבת שלי, הדבר החשוך והלא ידוע הזה שממנו כל כך פחדנו כשנכנסנו לחדר, הופך למשהו לא מאיים, לא אמיתי ואפילו מצחיק אם רק נעז לשהות בהתבוננות בתוך החושך, הפחד או הקושי שלנו לרגע אחד קטן....

תודה ולהתראות בקרוב
ירון  ספקטור


לצפיה ב-'חברים לתרגל עימם'
חברים לתרגל עימם
10/07/2012 | 19:17
156
הסקול אמנם מתקיים כעת פיזית בגרמניה
חלק מאיתנו מצויים שם פיזית

ועם זה רובנו הגדול פה (פיזית. כי אנרגטית אני מוצאת עצמי שם הרבה פעמים)
ועם זה הסקול האמיתי מתקיים בתוכנו,

יצרנו קבוצה גדולה ונפלאה של אנשים בפסייבוק שניתן למצוא בה חברים לתרגל עימם
יש לנו מרחב זמין לתרגל בו את 'העבודה' כל הזמן
(שם הקבוצה  בפייסבוק- מתרגלים יחד את 'העבודה'  ע"פ ביירון קייטי )

בואו נעזר 'בעבודה' ובמרחב הקבוצתי שלנו פה לתרגל יחד
זה נועד בעבורנו.

מזמינה את כולנו להציע שעות תרגול בקבוצה  ולתרגל יחד
מפתיע תמיד לגלות איזה צרופים מדהימים נוצרים במפגשים

בואו נהפוך את העולם למקום אוהב ומבין יותר
דרך 'העבודה' הפנימית שלנו

אהיה  זמינה היום בהלפליין בין השעות 12:30-13:30
סקייפ tal.nesiah.cohen

חיבוק ויום מקסים
טל


--
לצפיה ב-'קייטי על כעס'
קייטי על כעס
08/07/2012 | 20:53
229

"אם הכל מושלם אז למה לשנות? האם העבודה נועדה רק בשביל לעזור לנו לקבל דברים?"


זוהי תפיסה  מאד רווחת של העבודה.

קייטי אומרת:" להגיד שאנחנו תמיד צריכים  לקבל דברים זוהי  עוד פילוסופיה ,מעין  דת שלא ממש הצליחה לעבוד .

העבודה לעולם אינה מורה לאנשים מה הם "צריכים" לעשות. בעבודה פשוט שואלים: "איך את/ה מגיב/ה שאת/ה מתווכח/ת  עם המציאות?
העבודה מתעמקת בסיבה ובמסובב של התקשרות למחשבה כואבת, החקירה עוזרת למצוא את החופש שלנו.

למשל אם אבא שופט את החיים שלי ואני אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את זה, אין סיכוי שארגיש איזושהי הקלה לטווח הארוך. הבעיה נשארת שם בחוץ כמשהו שאני מגיבה אליו ושונאת אותו, משהו שמרחיק אותי מעצמי ומשאיר אותי בהתעלמות או הדחקה.

ופה העבודה עוזרת למשהו אחר לקרות.

קודם כל אני כותבת את הבעיה על נייר:
"אני כועסת על אבי משום שהוא כל כך שיפוטי

ואז אני חוקרת את זה.
אבי לא צריך היות כל כך שיפוטי-האם זו אמת?
ועונה כן, שזו אמת כי זה משגע אותי.

שאלה 2:
האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו אמת- שהוא לא צריך היות כל כך שיפוטי?
(האם אני יכולה לדעת מה נכון או לא נכון למישהו אחר?הרי אין לי מושג אם הוא אמור באמת להיות שונה מכפי שהוא.
אז התשובה היא –לא. לא במאה אחוז.

התובנה הראשונה מהעבודה- היא שאנחנו רואים שמה שהאמנו שהוא נכון במאה אחוז הוא לא ממש ..
(למשל פה-שלאבא אסור להיות שיפוטי...) כך במציאות. במציאות אבות הם כן שיפוטיים לפעמים. ותמיד היו. וזו האמת.

אנשים חדשים לעבודה יכולים  לומר:
"כן, נכון, אבות הם שיפוטיים אבל הם לא צריכים להיות"

ולכן השאלה  השלישית חושפת כל כך הרבה:

איך את/ה מגיב/ה כשאת/ה מאמין/ה למחשבה שאבי לא צריך להיות כל כך שיפוטי?
אני כועסת, אני מתמרמרת כנגד ביקורת שלו, מתנגדת לעיצות שלו, שונאת את זה שהוא חושב שהוא יודע יותר טוב, אני מתעלמת ממנו, מתלוננת לחברים שלי. אני לא מקשיבה מה שיש לו  להגיד וכשאני איתו אני לא מדברת או עונה בגסות...

איך זה מרגיש?
די חרה.

כשאנחנו מאמינים שלאבא אסור להיות שיפוטי, האפקט של האמונה הזאת הוא כעס, מרירות, ונפרדות. זה לא האפקט של השיפוטיות שלו-מישהו אחר יכול לשמוע את אותם שיפוטים בדיוק  ולחשוב שהוא דווקא נותן עצות טובות, או שזו רק דעתו שהוא מביע, ומישהו אחר יכול אפילו לחשוב שהוא משעשע.  אבל כשאנחנו משוכנעים שהוא אמור להתנהג אחרת כאבא,  אנחנו מתווכחים עם המציאות ומפסידים 100% מהזמן. זה כמו להגיד שהשמיים לא אמורים להיות כחולים. בבקשה, הסתכלו על השמיים הכחולים ותגידו  לעצמכם שהם צריכים להיות ירוקים ותרגישו את האבסורד שבכך. (זה תרגיל טוב לכאלה שחדשים בעבודה). ועד כמה שזה באמת נשמע אבסורדי כשמדברים על השמיים, זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם כל הסובב אותנו. וזה אלים, ואנחנו חווים את האפקט של זה בתור מתח.

העבודה לא אומרת ש"צריך לקבל דברים כפי שהם". אנחנו לא חייבים לקבל את זה שהשמיים כחולים או שאבינו שופט אותנו.
אנחנו יכולים להתווכח עם זה ולנסות לשנות דברים בעולם בכדי שיתאימו לאיך שאנחנו רואים את הדברים.
זה מה שאנשים ניסו לעשות מאז ומעולם. נשאלת השאלה: האם זה הצליח?

דרך חקירה אנחנו מגלים שכשאנחנו מאמינים שמשהו צריך להיות אחר מכפי שהוא, אנחנו חווים מתח ומאשימים את ה"משהו". במציאות זוהי החשיבה שלנו על ה"משהו" שגורמת למתח.

השאלה הרביעית עוזרת לנו לראות זאת באופן יותר  ברור:

מי תהייה ללא המחשבה: " אבי לא צריך היות כל כך שיפוטי?"( וזה עוזר לעצום את העיניים ולדמיין את האב כשהוא שופט)
מי תהייה אם לא היית מאמין שהוא אינו אמור לשפוט?

אם אבי שופט אותי  ואני לא הייתי מאמינה למחשבה שאבי לא אמור לשפוט הייתי רואה אותו כמו שאני רואה גל שמתנפץ אל
החוף או כמו שאני שומעת כלב נובח. הייתי רואה את זה כאופן הביטוי היחיד שהוא מכיר, אולי אפילו הייתי מפרשת את זה
כאכפתיות?

ואז בא ההיפוך.
הזדמנות למתוח את גבולות המיינד ולחקור זוויות ולראות אפשרויות שקודם כשהאמנו  למחשבה היינו עיוורים לגביהן.

אבי לא צריך היות כל כך שיפוטי-

הפכו את המחשבה

אבי כן  צריך להיות כל כך שיפוטי-
כן אני רואה. כי זה מי שהוא, והוויכוח עם זה כבר מתיש.

עוד היפוך?

אני  לא צריך להיות כל כך שיפוטי-
לא חשבתי על זה קודם. כשאני מתלוננת על כמה שהוא שיפוטי אני ממש שיפוטית לגביו. לא פלא שאנחנו עולים אחד לשני
על העצבים. אני עושה בדיוק את אותו הדבר שאני כועסת עליו שהוא עושה!

התוצאה של החקירה היא לעיתים קרובות הערכה עמוקה יותר של האנשים הנמצאים בחיינו ומודעות לכך שאלה לא
מילותיהם או מה שהם עושים שפוגע בנו -אלא המחשבות הלא מתוחקרות שלנו על מה שהם אומרים או עושים.
על ידי שיפוטים ושימוש כנה בתהליך החקירה, אנחנו יכולים להמיר אפילו את הדברים הטראומטיים ביותר.
אנחנו באופן קבוע חווים זאת בסקול, אנשים משתחררים מכל דבר שניתן לעלות על הדעת, כולל אונס וגילוי עריות.  
וגם לא צריך לחכות למשהו כל כך טראומתי ל מנת למצוא חופש. אנחנו יכולים לשפוט את הבוסים שלנו, את הגוף שלנו, את
חשבונות הבנק שלנו ולהשתחרר מהמתח כאן ועכשיו.

"בלבול הו הסבל היחידי" אומרת קייטי.
חקרו את הבלבול ותשתחררו.

עם הזמן והיכרות עם התהליך של העבודה, אנשים מתחילים לקבל דברים איך שהם, ולא בגלל שהם אמרו לעצמם ש"צריך"
לקבל דברים כפי שהם, אלא משום שהם ראו שהויכוח ע המציאות הוא כואב וחסר טעם.
כשהתובנה ה מופנמת לגמרי אין צורך לשלוט בוויכוחים-הם פשוט נפסקים.
התוצאה היא שקט נפשי שעולה על כל מה שקיווינו להשיג בוויכוחים שלנו.
לצפיה ב-'שילוב עבודת המידות והעבודה של ביירון קייטי'
שילוב עבודת המידות והעבודה של ביירון קייטי
08/07/2012 | 11:28
207
חברים יקרים,

אני פותחת אי"ה קורסים בירושליים. שילוב עבודת המידות והעבודה של ביירון קייטי בתוכנית שנקראת מהלכים


מצורף דף פרסום וכן ניתן להכנס למידע נוסף ל-www.shulisarig.com



אודה לכם אם תעבירו מידע זה למתענינים פוטנציאליים- אשמח כמובן לראות שם גם אתכם





תודות

יום טוב

שולי שריג


-
לצפיה ב-'מי צריך את אלוהים כשיש לך את הדעה שלך?'
מי צריך את אלוהים כשיש לך את הדעה שלך?
04/07/2012 | 19:04
1
145
משפחה יקרה,

כמה מכם שמעו אותי אומרת:"מי צריך את אלוהים כשיש לך דעה משלך?"

אנחנו חושבים שאם רק זה או רק זה יקרה, אז נוכל לשמוח.

כאשר אנחנו מאמינים למחשבות מלחיצות שלנו, אנחנו לא יכולים לראות את הרגע זה כמושלם, בדיוק כפי שהוא.

אלה מאיתנו אשר רודפים אחרי כסף כדי למצוא אושר אף פעם לא נרגיש שיש לנו מספיק.
תוך כדי הריצה אנחנו יוצרים מתח לעצמנו ולאחרים סביבנו -אפילו מחלות.

אלו מאיתנו הרואים כסף כמשהו לא רוחני מתקשים לקחת כסף עבור השירותים שלנו או מרגישים אשמה כשאנחנו עושים להרוויח כסף. זהו הצד השני של המטבע של תאוות בצע, וזה כואב באותה מידה.

עשירים  או עניים, אנחנו מאמינים לאותם הסיפורים שוב ושוב.

האם לא הגיע הזמן לסיים את הסבל?

חופש כלכלי הוא לא רק מפגן של מכוניות חדשות או עבודות שמשלמות היטב.

חופש זה להיות בטוחים  לחלוטין ולאהוב את מה  שהמציאות מביאה.

והאמת היא שאנחנו  אמורים  לקבל בדיוק את כמות הכסף שיש לנו עכשיו. לא יותר, לא פחות.

איך אתה יודע מתי אתה אמור לקבל יותר? כאשר אתה מקבל יותר.

איך אתה יודע מתי אתה אמור להיות פחות? כאשר אתה מקבל פחות.

מימוש זה השפע האמיתי. זה משאיר אותך בלי שום דאגה בעולם.

אוהבת אתכם,
קייטי
לצפיה ב-'אנחנו לא נקשרים לאנשים אלא לתפישות שלנו אותם'
אנחנו לא נקשרים לאנשים אלא לתפישות שלנו אותם
05/07/2012 | 11:22
136
"כל זמן שאתם מאמינים לכל דבר שהוא בלי לבדוק אותו, אתם תכפו את דעתכם על הסביבה-אם זה על הבעל, האישה, האהוב/ה או על הילדים. במוקדם או במאוחר, כשלא תצליחו להוציא מהם משהו שאתם רוצים, או אם הם יאיימו באיזה אופן על מה שנדמה לכם שיש לכם, אתם תיכפו את דעתכם עליהם-עד לא תפגשו את עצמכם ואת דעתכם מתוך הבנה.
זהו לא ניחוש-זה בוודאות מה שקורה.
כי אנחנו לא נקשרים לאנשים אלא לתפישות."
-ביירון קייטי
לצפיה ב-'אהבה היא...'
אהבה היא...
05/07/2012 | 11:14
1
142
"אהבה לא דוחה כלום-לא נשימה, לא גרגר חול אפילו לא גרגר אבק. היא לגמרי מאוהבת בעצמה. ונהנית כל הזמן לוודא את קיומה דרך הנוכחות של עצמה ללא גבולות. היא מחבקת הכל-הכל - מהרוצח עד לאנס עד לקדוש עד לכלב ועד לחתול. אהבה היא דבר כל כך רחבה בתוכנו עד שאנחנו מתכלים בה. ואין מה לעשות בנידון אלא להיות אותה."-ביירון קייטי
לצפיה ב-'לייק'
לייק
06/07/2012 | 15:35
24
לצפיה ב-'"עבודה" שעשיתי עם שחר הבת שלי, היא בת 4'
"עבודה" שעשיתי עם שחר הבת שלי, היא בת 4
01/07/2012 | 13:47
1
214
אנשים יקרים

אני  רוצה לשתף אתכם ב"עבודה" שעשיתי עם שחר  הבת שלי, היא בת 4 (כמעט) תוך כדי טיול אופניים בנחל אלכסנדר

אחר הצהריים נסענו כולנו (כל משפחתי) לים.

בדרך לשם יובל נסע עם אורי ביתי הגדולה באופניים ,דרך נחל אלכסנדר.  ואני ושחר נסענו באוטו ופגשנו אותם שם.
הנסיעה כך יובל סיפר לי היא פשוטה ומדהימה. החלטתי שאני אסע בדרך חזרה, עם האופניים. כשהחלטתי לצאת לדרך ,שחר ביקשה להצטרף אליי. והסכמתי בשמחה.  יובל הסביר לנו איפה המעבר תחת כביש החוף ויצאנו .

כשהיינו קרובות למעבר שחר התחילה להתבכיין. ואמרה שהיא חושבת שאנחנו לא נמצא את הדרך. היא נבהלה ורצתה כבר שנגיע הביתה. הצעתי לה שאני אתקשר לאבא והוא ייקח אותה הביתה. אך הפלאפון שלי (החלופי ) לא עבד. לא הייתה קליטה.

בהשראתה של רחלי חברה טובה ומאפשרת מצוינת, החלטתי לנסות את העבודה עם שחר למרות שהיא עוד לא בת 4 אפילו. אבל מה יש להפסיד.. (חוץ מזה שחר הייתה  איתי בבטן בבית הספר של בירון קייטי, בוודאי היא הטמיעה משהו)

אז שאלתי אותה אם היא בטוחה שזה נכון ש"אנחנו לא נמצא את הדרך" ? והיא אמרה שהיא חושבת שאנחנו לא נמצא את הדרך. אז אמרתי לה כן אני שומעת שאת חושבת ,אבל את בטוחה שזה נכון?. ואז היא אמרה להפתעתי לא. ( השאלה הראשונה של העבודה היא האם זאת האמת? והשנייה האם את יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?)

אז אמרתי לה נכון שאת חושבת ככה עצוב לך ולא כייף לך. אז היא אמרה שכן. (השאלה השלישית של העבודה איך את מגיבה כשאת מאמינה למחשבה?)

טוב אמרתי לעצמי ננסה את השאלה הבאה. אז שחר אמרתי לה אם לא היית חושבת את המחשבה הזו איך היית מרגישה? (מי תהיי ללא המחשבה? שאלה 4)

והיא אמרה להפתעתי הגדולה,  הייתי מרגישה כמו פיה עם נצנצים .

כזאת ילדה מדהימה ומרגשת.. אמרתי לה שוב בלי כל המחשבות העצובות האלה היית פיה עם נצנצים? אז היא אמרה שכן . שכל הבגדים שלה מלאים בנצנצים. ושגם אני פיה עם נצנצים וגם אבא הוא פיון וגם אורי (ביתי השנייה בת 6). והחיוך המקסים שלה התפשט על הפנים. מדהים..

המשכתי, בדרך היפה. שמתפתלת לאורך הנחל. ואז אמרתי לה אז למה נראה לך שכן נמצא את הדרך? (שלב ההיפוכים)
אז היא אמרה הקטנה הזו, כי נרגעתי.

ומשם הייתה לנו נסיעה מקסימה לאורך הנחל. במקום אחד התחלתי להתבלבל בדרך והקטנה הזו בעצמה אמרה לי שזו לא הדרך.

הקשבתי לה ועשיתי אחורה פנה והיא צדקה.

השמש התחילה לשקוע  וכל השמיים התמלאו אדום , ומסביב הנחל והצמחייה. שוב המילה היחידה שיש לי לומר מדהים..

שרון ברגרין

לצפיה ב-'האם ילדים מבינים את שיטת העבודה?'
האם ילדים מבינים את שיטת העבודה?
02/07/2012 | 20:32
133
"האם ילדים מבינים את שיטת העבודה? בוודאי. קיימים רק אורחי מחשבה. אין מבוגרים, אין ילדים.
הילדים אומרים: "אמא לא צריכה לריב עם אבא"..."אני רוצה שתאהבו אותי"...
עד שהם מגיעים לגיל ארבע או חמש ילדים כבר מאמינים לאותן מחשבות מלחיצות שהמבוגרים מאמינים.
אין מחשבות חדשות.
הילדים מבולבלים בדיוק כמו המבוגרים".
-ביירון קייטי
לצפיה ב-'אהבה עצמית...'
אהבה עצמית...
01/07/2012 | 08:29
189
זה התפקיד שלי לאהוב את עצמי-ולא של אף אחד אחר....
לצפיה ב-'ביירון קייטי מנחה אותנו במילוי דף השיפוט'
ביירון קייטי מנחה אותנו במילוי דף השיפוט
30/06/2012 | 02:34
1
240

איך למלא את דף השיפון-קייטי

http://www.youtube.com/watch?v=Z_Rm_ko9ybU&fea...
לצפיה ב-''
01/07/2012 | 01:27
15
לצפיה ב-'הזמנה אישית להצטרף לסקול של קייטי בגרמניה'
הזמנה אישית להצטרף לסקול של קייטי בגרמניה
29/06/2012 | 15:29
70
שלום חברים,

הזמנה אישית להצטרף לסקול של ביירון קייטי בגרמניה 6.7 עד 15.7

אני בדרכי לסקול של קייטי בגרמניה בשבוע הבא.
זה הסקול השישי שלי ולא בטוח שאחרון - זו פשוט חוויה שקשה לוותר עליה, אבל

אין חוויה שתשווה לסקול הראשון שלך.
עבור מרבית המשתתפים זו חוויה שמשנה חיים.

כך זה היה גם עבורי -
נושאים שהייתי תקוע איתם שנים [במקרה שלי מעל חמישים שנה] מוצאים חוף מבטחים לעגון בו.
שלווה מתמשכת - במקום כעסים מתמשכים, שיפור מדהים בזוגיות [במקרה שלי נישואים מאושרים במקום גרושים מכוערים],
יחסים עם הילדים שעברו שדרוג מדהים וכייפי, ואוכל להוסיף עוד ועוד.

הסקול שוכן במלון צנוע ויפה טבול בגן מקסים עם נחל שזורם דרכו - אין מילים.

משלחת של 18 ישראלים כבר בדרכה לשם - לא תהיה לבד.

לא מעוניין בישראליות [רעיון לא רע להיפרד קצת] - יש משתתפים רבים אחרים מכל העולם. ו...

כמובן - ביירון קייטי עצמה,
קייטי שנוכחת בסקול מצאת החמה ועד אחרי השקיעה. מלווה אנשים אישית. עונה לכל שאלה.
ופשוט נוכחת שם בשבילך.

אם כבר חוויתם את המפגש עם האישה המדהימה הזו - אתם יכולים להתחיל לדמיין מה קורה
כאשר מבלים במחיצתה 9 ימים שלמים ועובדים, עובדים.

הסדנה באנגלית ויהיה תרגום סימולטני לעברית,
בנוסף כל החומר תורגם במאמץ רב כך שיהיה זמין לסקול.

ו... הנחה משמעותית לנרשמים עד יום שני בחצות הליל.

ביקשנו מקייטי והסכימה באופן יוצא דופן -
שיחד עם צעדינו הראשונים להקמת עמותה שתקדם את העבודה של ביירון קייטי בארץ -
גם תוענק הנחה מיוחדת על סך 750$. קופון ההנחה בתוקף לנרשמים עד יום שני בחצות בלבד.

כדי לקבל את ההנחה אנא רשום shalom במקום המיועד לקופון הנחה בלינק המצורף:
[חפש את מקום הקופון למטה במחצית השנייה].

http://register.thework.com/shoppingcart.asp?Produ...

פרטים נוספים לגבי הסקול ושיטת העבודה של ביירון קייטי בעברית בלינק למטה:

http://www.thework.com/ivrit/

להתראות בסקול, דני עמרי

With Respect,

Daniel Omri,

e: daniomri@gmail.com
לצפיה ב-'שאלה טובה לשאול את עצמי'
שאלה טובה לשאול את עצמי
26/06/2012 | 14:34
79
בסופו של דבר, אני חוזרת לשאלה, עד כמה אני אוהבת את האמת? האם אני באמת אוהבת את האמת או שאני סתם סקרנית? האם אני אוהבת את זה מספיק כדי לבנות מחדש את ההבנה שלי?

האם אני אוהבת את האמת מספיק כדי להמשיך לחפש גם אם זה כואב, כאשר היא מגלה היבטים של עצמי (או של החברה האנושית שמסביבי , או של היקום)שהם מורכבים, מזעזעים ומטרידים, או היבטים שהם דקים מפוארים ומדהימים - או אפילו, כאשר האמת היא הרבה מעבר למוח האנושי עצמו? עד כמה אנחנו אוהבים את האמת?

זו שאלה טובה לשאול את עצמנו, אני חושבת
לצפיה ב-'שמחה-זה טוב לבריאות'
שמחה-זה טוב לבריאות
25/06/2012 | 14:28
61
החלטתי להיות שמח כי זה טוב לבריאות
לצפיה ב-'סיפור על ה"עבודה" לילדים שמקריא ילד חמוד '
סיפור על ה"עבודה" לילדים שמקריא ילד חמוד
21/06/2012 | 23:22
66

סיפור שכתבה ביירון קייטי לילדים - מקריא ילד חמוד


http://www.youtube.com/watch?v=gPfB4CR6fUU&fea...
לצפיה ב-'חדש פה'
חדש פה
19/06/2012 | 08:26
4
71
שלום לכולם
בנתיים מנסה רק להקשיב וללמוד
לצפיה ב-'שלום-בוקר טוב ויום נפלא'
שלום-בוקר טוב ויום נפלא
19/06/2012 | 09:38
1
47
וברוך הבא!!!

אורלי
לצפיה ב-'ברוך הבא'
ברוך הבא
19/06/2012 | 12:10
21
לצפיה ב-'ברוך הבא'
ברוך הבא
19/06/2012 | 12:58
1
21
לצפיה ב-'ברוך הבא '
ברוך הבא
20/06/2012 | 22:11
29
בטוחה שיש ללמוד הרבה ממך

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא התמודדות ההורים עם ילד רגיש
אירוח בנושא התמודדות...
פסיכולוגית ומדריכת הורים מייעצת ועונה על שאלות...
אירוח בנושא התמודדות ההורים עם ילד רגיש
אירוח בנושא התמודדות...
פסיכולוגית ומדריכת הורים מייעצת ועונה על שאלות...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ