לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2669326,693 עוקבים אודות עסקים

פורום פוריות

ברוכות הבאות למועדון החתירה``בן לו היה לי, ילד קטן...``כמה כאב יכול להיכנס במשפט אחד קצר? כמה כמיהה השתוקקות ויאוש?רק אנחנו יודעות כמה. רק אנחנו מכירות את הכרסום היומיומי הזה. את החיים סביב ימי החודש. ואת הכאב שמתפרץ לו בסוף.אבל אנחנו, בניגוד למשוררת, מכירות את התקווה. התחרות שלנו נגד המציאות כיום, היא קצת יותר הוגנת. לרפואה של היום יש אפשרות לגלות ברוב המקרים ממה נובעת בעיית הפוריות, וכיצד אפשר לטפל בה.וכך אנחנו חותרות לנו מול זרם עצום, ימים שבועות וחודשים. מתחמקות (לא ממש בהצלחה) מהשאלות חסרות הטקט שמתחילות ב``מתי`` או ``למה``. מרגישות את דקירת הקנאה האיומה בכל פעם ששומעות על מישהי שנכנסה להריון. ועוד מתייסרות על כך שאנחנו מקנאות. וסופרות...וסופרות... וסופרות.אפשר היה לחבר ``אחד מי יודע`` מיוחד לפורום.כמה ימי מחזור?כמה ימים לביוץ?כמה בטא אסטרדיול?כמה זרעים בתנועה?כמה עובי רירית?כמה זקיקים?כמה סמ``ק פרגונל?ושאלת המחץ - כמה פסים? (: אז זה המקום לשאול את כל השאלות, ולהעלות את כל הספקות. כאן תוכלו לקבל תשובות, הצעות רעיונות וטיפים. אבל בעיקר תמיכה, הבנה וחיבוק. כאן מותר להיות היסטרית, לבכות, לפחד ולהתבלבל. והכי חשוב - לצרוח עד הגג משמחה. כי כולנו באותה סירה.(שאלות מקצועיות, מומלץ להפנות לפורום לבריאות האישה)כמו שנאמר בעבר:Give me your tired, your poor, your huddled masses I lift my lamp beside the golden gateכאן כולנו ממשיכות לחתור, עד שנגיע לחוף מבטחים.התנצלות - המכתב נכתב בלשון נקבה, פשוט משום שהוא נכתב ישירות מתוך הבטן (או אם תרצו - מהרחם). אבל ללא ספק הוא מופנה במידה שווה - אליכם הגברים, שותפינו למסע התלאות הזה.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום פוריות

ברוכות הבאות למועדון החתירה``בן לו היה לי, ילד קטן...``כמה כאב יכול להיכנס במשפט אחד קצר? כמה כמיהה השתוקקות ויאוש?רק אנחנו יודעות כמה. רק אנחנו מכירות את הכרסום היומיומי הזה. את החיים סביב ימי החודש. ואת הכאב שמתפרץ לו בסוף.אבל אנחנו, בניגוד למשוררת, מכירות את התקווה. התחרות שלנו נגד המציאות כיום, היא קצת יותר הוגנת. לרפואה של היום יש אפשרות לגלות ברוב המקרים ממה נובעת בעיית הפוריות, וכיצד אפשר לטפל בה.וכך אנחנו חותרות לנו מול זרם עצום, ימים שבועות וחודשים. מתחמקות (לא ממש בהצלחה) מהשאלות חסרות הטקט שמתחילות ב``מתי`` או ``למה``. מרגישות את דקירת הקנאה האיומה בכל פעם ששומעות על מישהי שנכנסה להריון. ועוד מתייסרות על כך שאנחנו מקנאות. וסופרות...וסופרות... וסופרות.אפשר היה לחבר ``אחד מי יודע`` מיוחד לפורום.כמה ימי מחזור?כמה ימים לביוץ?כמה בטא אסטרדיול?כמה זרעים בתנועה?כמה עובי רירית?כמה זקיקים?כמה סמ``ק פרגונל?ושאלת המחץ - כמה פסים? (: אז זה המקום לשאול את כל השאלות, ולהעלות את כל הספקות. כאן תוכלו לקבל תשובות, הצעות רעיונות וטיפים. אבל בעיקר תמיכה, הבנה וחיבוק. כאן מותר להיות היסטרית, לבכות, לפחד ולהתבלבל. והכי חשוב - לצרוח עד הגג משמחה. כי כולנו באותה סירה.(שאלות מקצועיות, מומלץ להפנות לפורום לבריאות האישה)כמו שנאמר בעבר:Give me your tired, your poor, your huddled masses I lift my lamp beside the golden gateכאן כולנו ממשיכות לחתור, עד שנגיע לחוף מבטחים.התנצלות - המכתב נכתב בלשון נקבה, פשוט משום שהוא נכתב ישירות מתוך הבטן (או אם תרצו - מהרחם). אבל ללא ספק הוא מופנה במידה שווה - אליכם הגברים, שותפינו למסע התלאות הזה.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הפורום הינו פורום תמיכה.  הייעוץ בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ומקצועי.
אנא קראו את תקנון הפורום לפני הכתיבה בפורום.
גלישה נעימה
המשך >>

לצפיה ב-'מוקפאים עם פרגמנטציה'
מוקפאים עם פרגמנטציה
11/07/2018 | 16:24
3
היום הייתה לי החזרה של מוקפאים. האחראית מעבדה אמרה שהעוברים התחלקו יפה, אבל שיש קצת פרגמנטציה. הרופא הסביר, בחוסר סבלנות, שפרגמנטציה זה פגמים קטנים בצורה ושזה לא נורא.
מישהי מכירה? האם זה משהו שיכול להשפיע על הקליטה או על התפתחות העוברים?
תודה לעונות...
שיהיה לכולנו בהצלחה. 
לצפיה ב-'יש פה מאמר על זה'
יש פה מאמר על זה
11/07/2018 | 16:38
1
אומרים פה שעובר שעד 20% משטחו מכוסה בשברים נחשב עובר באיכות טובה אז אם הקצת פרגמנטציה היא 20% ומטה זה ממש לא נורא.
בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה רבה נועה.'
תודה רבה נועה.
11/07/2018 | 20:13
לצפיה ב-'אני נקלטתי עם בלסטו שכלל 10% שברים. '
אני נקלטתי עם בלסטו שכלל 10% שברים.
12/07/2018 | 11:08
לצפיה ב-'לעוד מישהי הסיבה לתחילת ivf אינה ידועה?'
לעוד מישהי הסיבה לתחילת ivf אינה ידועה?
11/07/2018 | 07:41
9
בוקר טוב.לא מצאו בעיה לא אצלי ולא אצל בעלי. 
האם עוד מישהי עם בעיה ללא סיבה?
באיזה סבב אתן אם כך? האם מישהי נכנסה להריון בivf בסבב ראשון או שני?
לצפיה ב-'בטח'
בטח
11/07/2018 | 08:04
עשיתי 7 הזרעות (מתרומת זרע, הזרע תקין+) שלא הניבו כלום, ובלי שום סיבה נראית לעין: פרופיל הורמונלי פיקס, ביוץ סדיר, זקיקים יפים, רירית יפה, חלל רחם תקין, חצוצרות פתוחות וכו' וכו'.
עברתי ל-IVF, שאיבה אחת עם המון ביציות וגירוי יתר אחד גדול, 2 החזרות מוקפאים עם אפס תוצאות, אח"כ פיפל והחזרה נוספת עם הריון שלא התפתח, הפלה עם ציטוטק, ובוסת הבאה שוב הריון, הפעם מוצלח מאוד.
לא יודעת איזה סבב זה נחשב, עד כה הייתה כאמור שאיבה אחת ו-4 החזרות עד שהצלחנו להגיע להריון ולידה תקינים.
לצפיה ב-'יש לי חברה כזו'
יש לי חברה כזו
11/07/2018 | 08:05
לא מצאו שום בעיה אצל שניהם. אחרי תקופה של שנה שניסו טבעי הלכו לטיפולים, הזרעות לא צלחו. נקלטו בשאיבה הראשונה בהחזרה הראשונה.
אגב.. הם הניחו שזה אומר שאין טעם בגלולות ואמצעי מניעה אחרי הלידה (גם אחרי קבלת ווסת).. ונכנסו להריון שני בטעות...
לצפיה ב-'אנחנו לא מוסברים'
אנחנו לא מוסברים
11/07/2018 | 08:06
יש לי חצוצרה אחת חסומה, אבל בגלל שהשניה פתוחה אנחנו נחשבים כלא מוסברים כי על פניו כן אפשר להרות טבעי.
עשיתי שאיבה אחת ו-4 החזרות ולא נקלטתי. אחרי החגים אעשה שאיבה נוספת.
יש לי חברה שהם לא מוסברים והיא נקלטה בהחזרה הראשונה (כימי) וילדה לאחר ההחזרה השניה.
לצפיה ב-'יש לי 3 חברות שקיבלו את התואר "לא מוסברים"'
יש לי 3 חברות שקיבלו את התואר "לא מוסברים"
11/07/2018 | 09:16
אצל הראשונה הילד הראשון הגיע אחרי 3 שאיבות ו5 החזרות, השני אחרי עוד 2 שאיבות ו3 החזרות, ועכשיו היא בהריון מתקדם טבעי שהגיע בהפתעה בגיל 37 (היא אמורה ללדת בגיל 38).
אצל השנייה, שהיתה פעם קבועה כאן בפורום, הם נקלטו לילד הראשון בהזרעה האחרונה לפני ivf אחרי הפלה וחוץ רחמי לפניו, ובילדה השנייה ההזרעות לא הצליחו והם בסוף נקלטו טבעי כשהם חיכו להתחיל ivf.
אצל השלישית הבעיה היחידה היתה גיל. היא היתה בת 38 כשהם התחילו ובסוף נכנסה להריון בגיל 39 בהחזרת טריים מהשאיבה השלישית.
לצפיה ב-'אנחנו לא מוסברים..'
אנחנו לא מוסברים..
11/07/2018 | 09:36
ילדתי את בננו הבכור בסוף אפריל :)
עשינו 4 הזרעות. בשניה הריתי וההריון נפל בשבוע 6. עברנו לivf והריתי הריון מוצלח מההחזרה הראשונה.
המעבר היה מלחיץ אבל משתלם.
לצפיה ב-'תודה. ממש עודדתן אותי. '
תודה. ממש עודדתן אותי.
11/07/2018 | 10:29
מקווה שהסבב הזה (2) יהיה האחרון יניב תוצאה טובה
לצפיה ב-'גם אנחנו לא מוסברים'
גם אנחנו לא מוסברים
11/07/2018 | 13:08
בהזרעות הבטא תמיד הייתה שלילית, ובשבוע שעבר עשיתי שאיבה ראשונה כי נמאס לי להמשיך להיות בלימבו לגבי מה קורה.
עכשיו אנחנו לפחות יודעים שהיו הפריות.
אני יכולה לומר שממש חששתי מזה בהתחלה, אבל אחרי קריאה פה בפורום התרגלתי לרעיון. עכשיו כשאני אחרי ויש מלאי מוקפאים יפה, המחשבה על זה שאני לא צריכה להזריק גונאל כל יום בחודשים הקרובים ממש נחמדה לי.
לצפיה ב-'גם אנחנו'
גם אנחנו
11/07/2018 | 15:40
גם אנחנו לא מוסברים למרות שאני בטוחה שהיו מוצאים משהו אצלי
לצפיה ב-'אנחנו היינו לא מוסברים'
אנחנו היינו לא מוסברים
15/07/2018 | 09:57
וכך נחשבנו במשך שנתיים וחצי
אחרי 5 טיפולי ivf  גיליתי במקרה שיש לי אנדומטריוזיס - לפני כ4 חודשים עברתי ניתוח להוצאת 2 אנדומטריומות (ציסטות שוקולד בשחלות) וכריתת 2 חצוצרות.
בנוסף, במקרה עשיתי בדיקות דם לקרישיות ומצאו ערכים שמתאימים לאפלה מעבדתית.
 
בקיצור הרבה פעמים יש סיבות אך לצערנו אנו מגלות אותן באיחור רב...(כמובן לא תקף לגבי כולן).
 
בהצלחה :)
לצפיה ב-'מבקשת לענות בנות בגיל 40+'
מבקשת לענות בנות בגיל 40+
09/07/2018 | 11:20
74
מישהי מהבנות בגיל מבוגר הצליחה להרות הריון תקין מניסיון ראשון של ivf?
או בכלל הריון תקין-אחרי כמה סבבים? אני נמצאת בדילמה קשה תוך כדי להיות כבר בתחילת הטיפול (הזרקתי כבר 3 צטרוטייד וגונאל 300 אתמול)). לא ישנה בלילה מרוב מחשבות תורדניות. 
בת 43, יש ילדים מהריונות ספונטנית....
המשך>>
מישהי מהבנות בגיל מבוגר הצליחה להרות הריון תקין מניסיון ראשון של ivf?
או בכלל הריון תקין-אחרי כמה סבבים? אני נמצאת בדילמה קשה תוך כדי להיות כבר בתחילת הטיפול (הזרקתי כבר 3 צטרוטייד וגונאל 300 אתמול)). לא ישנה בלילה מרוב מחשבות תורדניות. 
בת 43, יש ילדים מהריונות ספונטנית. מאוד רוצה עוד ילד. ניסיתי 3 חודשים בלי הצלחה. סבב גירוי הורמונאלי לא כבד וקצר הניב הריון לא תקין והפלה טבעית בשבוע 6+.
יש לי רק ניסיון אחד לנסות ב ivf כי אני עושה פרטי ולא יכולה לשלם כמה נביונות דל 25000 כל אחד.
המון כסף. המון הורמונים שהעמיסו עלי בפתאומיות בלי דיון לפני (גונאל 300, מנופור 1200). והגרשה שאני עושה מעשה לא נכון, שלא יצליח בטוח מפעם הראשונה וההיחידה. פחד שכמות הענקית הזאת של הורמונים תקלקל לי משהוא בגוף ואפילו טבעי לא אוכל אחר כך לנסות נורמאלי.
בהתחלה רציתי לנסות ivf כדי לדעת שניסיתי הכל. אבל מהקריאה שלי בפורום ובאינטרנת בכלל לא ראיתי אף מקרה של הריון מניסוי ראשון של ivf בגיל מבוגר. ראיתי גם תלונות שאחרי טיפולים ״הכל התחרפן בגוף״.  
אין לי רופא לדון איתו על זה. במרפאה שאני מטופלת בה כל ההנחיות דרך מזכירות. הייתי שם רק פעם אחד ביעוץ פרטי שבסוף יעוץ הציעו לי לבוא להזרעה למחורת (לא יכולנו) ולברר זכאות מול קופת חולים (לא זכאית). עשיתי טיפול גירוי שחלות אחד בלבד כך שאין הרבה מידע להשתמש בו לivf. ולעשות כמה ivf עד שיצברו ידע ויקלעו (כמו שקורה בדרך כלל) - אין לי משאבים כספיים. יכולה לעשות ivf במימון רק כשאהיה 43.8. 
מה הייתם עושות במקומי? אני על סף שיגעון, יושבת בעבודה ולא מצליחה לעבוד. לא ישנה בלילות. הזרקתי כבר 3 צטרוטייד וגונאל 300. ואין רופא לדון איתו על אפשרויות, זה משגע אותי. מרגישה שאני פשוט מפגרת שבונה על ניסיון ivf יחד הלבד ועוד עם כמות הענקית דל הורמונים ובהמון כסף. כך סובר רופא שלי בקופת חולים גם.
 
תעזרו לי בבקשה בעצות. 
לצפיה ב-'משהו התנסתה בטיפול אל מול מספר מעבדות'
משהו התנסתה בטיפול אל מול מספר מעבדות
10/07/2018 | 21:29
8
במהלך התקופה ויכולה להשוות בינהן?

אשמח לשמוע האם ישנם שיקולים לכאן או לכאן בבחינת מעבדה.
לצפיה ב-'אסותא ושיבא'
אסותא ושיבא
11/07/2018 | 08:17
3
אצלנו נכנס פקטור נוסף למשוואה- מיון זרע במקרה של אסותא. אז רוב ההשוואה לא רלוונטית.
 
אבל יכולה להגיד לך שאסותא (ראשון) הרבה יותר קמצנים במקום במקפיא. שיבא הסכימו להקפיא עוברים בבודדים. אפילו עוברי יום 3.
מההתרשמות האישית שלי, ומסיפורים פה בקבוצה, אסותא קמצנים ממש, גם לא מוכנים להקפיא עוברי יום 3 וגם התעקשו להקפיא לי שני בלסטו בקשית אחת.. אפילו שהתחננתי שיקפיאו בבודדים. (אגב התגובה של האישה מהמעבדה הייתה קרה ועל גבול המגעילה).
בנוסף, מדיווח של הרבה בנות פה בלסטו באיכות לא מושלמת אסותא לרוב לא מקפיאים אלא זורקים לפח, כשבמקומות רבים אחרים כן מקפיאים.
 
לא ברור לי עדיין איך מטופלות לא מתארגנות למחאה נגד זה. בית חולים פרטי, מסתכל רק על הכסף, אם יסבירו לו שפחות מטופלות יגיעו והוא יפסיד כסף, אולי ישפר מדיניות.
ככה הוא גם מרוויח "מקום יקר במקפיא" וגם מרוויח שבממוצע מטופלות יידרשו ליותר שאיבות. אם יהיה לו הפסד מכך, יתחשבו במטופלות יותר.
לצפיה ב-'גם אם יש מעט עוברים?'
גם אם יש מעט עוברים?
11/07/2018 | 10:06
2
לא מסכימים להקפיא יום 3 ובבודדים?
לבעלי יש תאומים מנישואים קודמים, ולכן אין אצלנו אופציה להחזרה של יותר מעובר אחד. לא רואה אותו מסכים לזה. ואז הקפאה בזוגות אומר תמיד לזרוק עובר טוב לפח (אם שניהם שורדים הפשרה). לא חבל??
לצפיה ב-'אצלנו'
אצלנו
11/07/2018 | 10:21
הקפיאו 5 עוברים בזוג ובשלשה.
הפשרנו את הזוג ורצינו להחזיר רק אחד, לא רצינו אופציה לתאומים כשכבר יש ילד קטן בבית, אז בהצעה של הרופא שלנו ברקוביץ' גידלנו את העוברים יום אחרי ההפשרה ורק אז הגענו להחזרה. כשהגענו התברר שלמרות ששניהם היו דרגה 1 עם 4 תאים ביום 2, אחרי ההפשרה אחד היה מצטיין דרגה 1 עם 8 תאים והשני בקושי התקדם ל5 תאים, אז הטבע עשה את ההחלטה בשבילנו והחזרנו רק את ה8 תאים. ה5 תאים נשאר במעבדה ואם הוא היה מגיע לבלסטו היו מקפיאים אותו מחדש אבל הוא לא הגיע והלך לפח וככה ידענו שהשארנו במעבדה עובר לא טוב והיינו שלמים עם זה.
לצפיה ב-'ממה שיודעת באופן כללי לא. תלוי כמה הרופא שלך יתעקש וילחם'
ממה שיודעת באופן כללי לא. תלוי כמה הרופא שלך יתעקש וילחם
11/07/2018 | 10:26
לצפיה ב-'אסותא ראשון ואלישע'
אסותא ראשון ואלישע
11/07/2018 | 08:59
2
בעיניי יש הבדל ענקי בין המעבדות לטובת אסותא ראשון. בראשון לא עושים בעייה כשמביאים זרע ממוין ממעבדת מיון ולא מתיימרים להיות טובים יותר בתחום הזה, בראשון יש אימבריוסקופ, ובראשון הקפיאו לי את כל העוברים ביום 2 בלי משחקים של "נגדל אותם עוד יום אחרי ההחזרה ורק אז נחליט אם להקפיא או לא" ואני עכשיו בחודש חמישי עם אחת המוקפאות מאסותא.
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שהסכימו להקפיא יום 2. כמה בכל קשית?'
שמחה לשמוע שהסכימו להקפיא יום 2. כמה בכל קשית?
11/07/2018 | 10:27
1
לצפיה ב-'2 באחת ו3 בשנייה'
2 באחת ו3 בשנייה
11/07/2018 | 10:32
לצפיה ב-'אני במדיקל סנטר, וממש לא עשו בעיות עם הקפאת בודדים'
אני במדיקל סנטר, וממש לא עשו בעיות עם הקפאת בודדים
11/07/2018 | 13:11
אנחנו ביקשנו במפורש להקפיא בבודדים.
הקפאנו חלק שנראו טוב ביום 3 כי לא רצינו לקחת סיכון שאף אחד לא יגדל ליום 5, ואז הם המשיכו לגדל ליום 5 את כל היתר, והקפיאו גם אותם בבודדים לבקשתינו.
 
בנוסף, האחיות היו מאוד נעימות לדעתי.
לצפיה ב-'קוסמטיקה ופוריות'
קוסמטיקה ופוריות
11/07/2018 | 12:52
הי בנות,
האם כדאי/אפשר/רצוי לעשות הזרקות של חומצה הילאורונית (למילוי קמטים) בזמן הטיפולים? כלומר, לפני שמתחילים סבב הזרקות? (יודעת שבהריון אסור).
לא מצליחה לקבל תשובה אחידה גם מהרופאים...
 
אני מרגישה ככ לא טוב עם עצמי בתקופה הזו, שנפשית זה בהחלט יכול לעזור לי להסתכל במראה...
 
תודה 
לצפיה ב-'שמירת עט גונל פתוח'
שמירת עט גונל פתוח
11/07/2018 | 01:51
5
שלום בנות יקרות!
האם אפשר לשמור עט גונאל שהתחלתי להשתמש בו לא במקרר? קראתי שונה במקומות שונים.
מאוד לא נוח לי בעבודה עם קירור :(
לצפיה ב-'מצטרפת לשאלה'
מצטרפת לשאלה
11/07/2018 | 08:14
1
אני שומרת במקרר כי זה מה שהנחו אותי, אבל גם אני רואה דעות לכאן ולכאן ויעזור לי מאוד אם אפשר יהיה לשמור לא במקרר.
לצפיה ב-'אני הייתי שומרת במקרר בבית, ולעבודה מביאה בצידנית שומרת קור'
אני הייתי שומרת במקרר בבית, ולעבודה מביאה בצידנית שומרת קור
11/07/2018 | 08:47
הייתי מכניסה לשם גם קרחונית.
לצפיה ב-'אחרי הפתיחה אפשר לשמור גונאל עד טמפ חדר'
אחרי הפתיחה אפשר לשמור גונאל עד טמפ חדר
11/07/2018 | 10:14
2
אפשר בקירור או עד טמפ חדר עד 25 מעלות עד 28 יום.
כיוון שאפשר לשים בקירור, וכיוון שבחוץ כל כך חם בעונה הזו, אני מעדיפה לשמור בקירור. טו בי און דה סייף סייד.
 
צידנית קטנה או תרמוס יעשו את העבודה.
לצפיה ב-'זה משנה אם משחקים עם הטמפ'?'
זה משנה אם משחקים עם הטמפ'?
11/07/2018 | 10:25
1
כלומר, מעבירים בין קירור לטמפ' החדר?
ההורים שלי לא יודעים על הטיפולים ובסופ"שים של הזרקות אנחנו מתחמקים מלבוא אליהם. לא מתאים לי להסתובב עם צידנית, מה גם שאנחנו מגיעים לכמעט 48 שעות אז צידנית לא תשמור על קור לאורך זמן.
מעניין אם הפרשי טמפ' פוגעים בתרופה, שרוב הזמן תיהיה במקרר אבל מדי פעם תיהיה בטמפ' החדר והטמפ' תשתנה בכ-20 מעלות.
לצפיה ב-'הייתי מתקשרת למוקד של חברת התרופות לשאול'
הייתי מתקשרת למוקד של חברת התרופות לשאול
11/07/2018 | 11:01
או שואלת רוקח.
לצפיה ב-'איזה יום עבר עלי.... (ארוך)'
איזה יום עבר עלי.... (ארוך)
08/07/2018 | 23:39
11
סופ"ש קשה עבר על כוחותינו בחיק המשפחה המתרחבת.
את האמת? לא חשבתי שאני ארגיש כל כך מהר את התחושות הקשות האלה. אבל הנה הוזמנו לברית ביום שישי ונשארנו גם לסעודות שבת עם כל הדודים והבני דודים. ופתאום שמתי לב שהמשפחה הזאת השתנתה. שפתאום יש עוד נשואים, ויש להם ילדים, או לפחות איזה אחד בדרך... ואנחנו הזוג היחיד שנמצא שם, מחייך אבל מרגיש לא שייך... וההתעסקות הזאת של כולם בילדים, בקישקושים על הריונות ולידות ועיצות של סבתות, ו"בקרוב אצלכם" דודתי וקולני, פשוט קורע מבפנים.
הרגשתי שם כל כך תלושה, כל כך חסרת מנוחה, כל כך כואבת מחוסר הרגישות כשחמותי וגיסתי עומדות לידי ומשוחחות על בגדי היריון בשביל זו האחרונה שנמצאת בהיריון מתקדם... לפני פחות מחודש באתן לבקר אותי בביה"ח בגלל גירוי יתר שחלתי וידעתן בדיוק למה אני שם, איפה הרגישות?
שרדתי את זה. ומאז זה תקוע לי בראש והשבוע שלי התחיל ברגל שמאל. יום ראשון צולע כולל איחור של שעה בבוקר והתפרצות של דמעות במשרד בחשאי באמצע היום...
למזלי יש לי בעל כ"כ תומך ומכיל שצ'יפר לי את היום בארוחת צהריים מפנקת והבוסית שלי שנתנה לי חיבוק ואמרה כמה שאני מקסימה ושהיא חולה עלי (היא שמה לב שאני עצבנית קצת והיא מנחשת למה, כי גם היא היתה בסרט הזה לפני כמה שנים טובות) לאט לאט התאפסתי על עצמי.
אבל אני לא רוצה שהמטען המשפחתי יוסיף על הקושי.
מה אתן הייתן עושות? מתנתקות? מכריחות את עצמכן להגיע? יש דיבור על עוד שבת כזאת בשביל ארוע משפחתי ואני ממש אבל ממש ממש לא רוצה ללכת...
איך מתמודדים עם זה? מעירים? מתעלמים? מבקשים? מסבירים? כל כך קשה לבחור בין לדבר על זה ולחשוף את עצמי (וגם אז לא בטוח יבינו), לבין הבחירה להבליג ולהעביר את זה איכשהו. ואולי להמנע פשוט ממפגשים כאלה? במיוחד בשבתות...
 
לפעמים עוזר לי לפרוק בכתיבה.
וזה מה שיצא מהסערה שפקדה אותי היום:
 
איך עמדתן שם
מקיפות את האם
עוללה בן שמונת הימים
אמהות בלי מרשם
וליבן חם, פועם
לא קפא עם חלום של שנים.
 
איך עמדתן שם
ואני מן הצד
כמו לוחם מול מטח צלפים
בחיוך מגושם
במבט מצודד
של אשה ואישה- עייפים.
 
כי אני אשת לוט
הניצבת איתכן,
אך פני מוסבות לאחור
מהנהנת קלות
חיוכי אליכן
וליבי- הוא נותר מאחור.
 
הנני אשת לוט
העומדת מולכן
ואולי כבר אבד עלי כלח
לא רציתי לבלוט
לחסדי חמלתכן
דמעותי עשאוני
נציב מלח.
 
תודה לכל מי שקראה עד הסוף...
אתן אוזן קשבת גם ללא תגובה.
תודה.
לצפיה ב-'ריגשת כל כך'
ריגשת כל כך
08/07/2018 | 23:56
השיר שלך כל כך מרגש, מבטא את הכאב ואת הכמיהה של כולנו. לגופו של עניין, מאוד קשה להתחמק מההערות הקשות ומחוסר הרגישות. זכור לי שכבר כשחמתי ידעה שאנחנו מתקשים היא זרקה איזה הערה של בואי תראי את התינוק הזה ויעשה לך חשק או משהו בסגנון. היו לי מקרים שברחתי לאחד החדרים והזלתי דמעות, לצערי זה היה בלתי נשלט, גם בעבודה בכיתי המון ותמיד אמרתי שעוברת משהו אישי. את לביאה ואת תנצחי, בקרוב בקרוב תוכלי לקשקש על בגדי היריון, ועד אז תהי חזקה. יכולה לומר לך שניסיתי פעם להסביר לחמתי על הערות חסרת רגישות והיא לא כל כך הבינה אותי... אבל זה כמו שנשים שנכנסות להיריון בשניה לעולם לא יבינו את הכאב שלנו, וגם חברות שיודעות מה אני עוברת עדיין זרקו לא פעם שהן נקלטות בשניה, והבנתי שלא אוכל להתנתק מכל העולם. משתדלת לבלוע את הרוק. תעשי כמובן מה שמרגיש לך נכון, רק בשורות טובות.
לצפיה ב-'קודם כל כתבת מקסים'
קודם כל כתבת מקסים
09/07/2018 | 00:03
את צעירה כל כך. אני מקווה בשבילך מעומק הלב שהדרך תהיה קצרה.
 
באשר לאיך לנהוג: אני לא הייתי דופקת חשבון. רוצה ללכת? לכי ותהני. לא מתאים? אל תספרי אף אחד. הלכתי לאירוע ומתחרטת באמצע? קומי ולכי. את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד (אולי רק לבן זוגך, במידה מסוימת). כל השאר יתמודדו.
המסע הזה בודד לפעמים, אבל היתרון הוא שאת יכולה להחליט מה מתאים לך. זכותך המלאה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'אוי חמודתי. כמה שאני מבינה אותך.'
אוי חמודתי. כמה שאני מבינה אותך.
09/07/2018 | 08:37
אחרי פסח, כתבתי כאן פוסט בעקבות ביקור קשה במיוחד אצל חמי וחמותי, בו הכריזה גיסתי שהיא נקלטה. בנשימה אחת, היא גם אמרה בקול רם לחמותי לא להגיד לנו "בקרוב אצלכם", כאילו מנסה לעזור לנו ולתמוך בנו. בפועל זה עשה ההיפך. 
 
ביקרנו שוב בשבועות. כשאני ליד בעלי, חמותי לא התביישה לנזוף בו: "אתה צריך לצלצל יותר לאחותך! יותר לדרוש בשלומה! היא אישה הרה! היא מאוד רגישה עכשיו!" כאילו שאין לה מושג באיזה מיץ של זבלה אנחנו בקושי שוחים. כאילו שהייתה בעיה לקחת אותו לצד ולומר לו את זה רחוק ממני. 
 
כל כך לקחתי ללב ובעלי הציע להתרחק. למזלנו, איזה חודש וחצי חודשיים לא הייתה אפשרות לעוד פגש שכזה. ורווח לי. אז מה שאת מרגישה שצריך לעשות, תעשי. וגם לא יזיק אם בעלך ידבר עם כל הנשמות הטובות, ויגיד להם לצנזר קצת. שינסח את זה ככה, שזה מפריע לו איך שהם מדברים. לא רק לך. את לא מצפה מאנשים להצניע את אושרם רק בגינך, אבל מי שאמור להיות קרוב אלייך צריך לנסות להתחשב. גם את משפחה. ואמנם טרם התבשרתם, אבל הרגשות שלכם נחשבים לא פחות. וכן, אם יש מצב להימנע צריך להימנע. את לא חייבת את זה בפרצוף כל הזמן. אפשר לשאת את זה פעם בכמה חודשים, אבל לא לעתים קרובות. האנרגיות שלך צריכות להיות מושקעות בעצמך, בבעלך ובמסע הזה. לא בלהחזיק את הנר לאחרים. את זה עשיתם מספיק. 
בידיים מלאות במהרה, בע"ה.
לצפיה ב-'את חזקת אותי!'
את חזקת אותי!
09/07/2018 | 09:19
כול מילה שכתבת הרגשתי את עצמי שם ואת הדמעות עולות, חזקת אותי בידיעה שאני לא לבד עם הרגשות האלו, לא רק אני בולעת את הכאב ורוצה רק לברוח!
השיר שלך כול כך ריגש אותי! כול כך עמוק ואמיתי!
אני ממש מבינה את הצורך לכתוב על מנת להוציא את הרגשות החוצה, לפעמים בעלי קורא מהבלוג שלי (אני כותבת בעיקר על הדרך לאימוץ- http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/rakiachaim ) והוא בוכה ולא מבין אך אני רגועה ושמחה אחרי שכתבתי אבל אני מרגשיה את השחרור בכתיבה אחרי שחייבים להיות הנחמדה ולשמור את הרגש בפנים עם המשפחה...
אני בעד חופש מהמשפחה, לא יותר מפעם בחודש וחצי וגם אז לדעת לקום וללכת אם השיחה קשה מידי (אם זה ללכת להכין קפה או להוציא את הכלבה או כול דבר) אני מבינה שהם בהתרגשות- ומגיע להם אבל אני צריכה לחשוב על עצמי... וכן זה אומר גם לא ללכת לאירוע או לחתוך באמצע... לא שאני מתמודדת הכי טוב... פעם אחרונה העירו לי על שמזגתי לעצמי עוד כוס יין ולא הבינו שאני מנסה להתמודד עם השיחה עם אלכהול...
 
לצפיה ב-'אני מנצלת את התקופה הזאת'
אני מנצלת את התקופה הזאת
09/07/2018 | 09:37
1
כדי לעשות מה שב*** שלי, לבוא לאן שבא לי ולהבריז מאיפה שלא מתחשק לי להיות, כי הרי אומרים שמתח עושה רע לפוריות אז אני חייבת להיות הכי רגועה שאפשר אי לכך אני משתדלת להימנע מאירועים מלחיצים ואנשים שעושים לי רע.
אז תנסי גם, ואם מתאים לך בתקופה הקרובה קצת להוריד פרופיל עם המשפחה- לכי על זה.
דרך אגב, אצלי דודתי ילדה, היא בת 40+ עם 5 ילדים, ושולחת תמונה של הילדה בווטסאפ המשפחתי עם ההודעה "כולם תקנאו...."
סופר רגיש מצידה.
לצפיה ב-'וואוו מותק'
וואוו מותק
09/07/2018 | 10:40
שה' יסלח לי. אבל הדודה שלך מגה פוסטמה. כמעט כמו זו שלי, שצעקה לי ליד כולם באירוע משפחתי: "מה אתך? את לא רוצה להרחיב את המשפחה?". זו אישה שעבדה 40 שנה במחלקות פגים ויולדות וראתה הרבה מקרים לא פשוטים בתחום הזה. בכל זאת, זה לא גרם לה לפתח טאקט. 
לצפיה ב-'נשמע קשה'
נשמע קשה
09/07/2018 | 12:10
לנו היה מזל שלאחותי ואח של בעלי עוד לא היו ילדים כשאנחנו היינו בטיפולים אז במשפחה הקרובה לא היו שיחות הריון שגם ככה כואבות וכולם במשפחה הקרובה ידעו שאנחנו בטיפולים. במשפחה המורחבת אני לא יכולה לשכוח את הסדר פסח עם הדודה הזקנה שאמרה מול כולם - "מה, אין לך בטן? כבר ציפיתי שתהיה לך בטן" תודה חמודה, גם אני ציפיתי. זה ממש עוזר.. ואחרי זה אמא שלי הבינה ועשינו את החגים הבאים בתור עד שזה סוף סוף קרה במתכונת מצומצמת.
לצפיה ב-''
09/07/2018 | 21:04
כתבת כל כך יפה!
לצפיה ב-'וואוו נתתם לי זריקת עידוד'
וואוו נתתם לי זריקת עידוד
10/07/2018 | 00:31
קצת הזוי שאני מרגישה ככה אחרי הקוריוזים והקריזות של אנשים שכל אחת הוסיפה פה, אבל מעודד לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה. וכן- לא חסרות נשמות טובות בעולם...
כנראה שזה החלק הטבעי היחיד בכל הסיפור הזה- התגובות חסרות הטאקט מהסביבה... ;)
לצפיה ב-'ממש ריגשת'
ממש ריגשת
10/07/2018 | 12:07
כן הייתי מגיעה לברית אבל לא לשבת שם שבת שלמה ו"להתפלש" בכל הטוב הזה שזרקו עליכם.
 
אישית הכנתי את בעלי מראש שייתכן ולאחותו לא יהיה טוב ונכון להגיע לברית של הבן שלנו (שאנחנו לא מסתירים את הטיפולים שעברנו ואת ההפלה שעברנו לפני ההריון שלו). אמרתי לו כל הזמן שנקבל על עצמנו שזה בסדר גמור מצידנו ושלא נוטרים וכמובן סולחים.
 
אני תמיד בעד להסביר. הסברת יפה ולא קיבלו? תצביעי ברגליים ואז לא תהיה אפשרות אחרת אלא רק להבין.
לצפיה ב-'מבינה אותך לגמרי... '
מבינה אותך לגמרי...
11/07/2018 | 09:53
כל אירוע או ברית במיוחד אני מרגישה שאני יוצאת לקרב, קרב שאני חייבת לחייך בו קרב שבו כל אחד יגיד לי נו מתי אצלך?? ומברכים ושואלים ומדברים ... ההרגשה הלא שייכת נמצאת בהרבה מקומות שכולם כבר עברו לשלב הילדים ואנחנו עוד "תקועים" בשלב הנישואים. מרגיש שאנחנו לא התקדמנו. האמת אין לי עצה לתת לך אני מנסה לצחוק מיזה לא תמיד זה הולך. רגישות מהסביבה אל תצפי לקבל כל פעם שאני חשבתי שעברו את הגבול גיליתי שיש עוד הרבה גבולות שאנשים עוברים. 
המקום הטוב ביותר להתנחם בו הוא איפה שיבינו את התחושות הללו. שזה פה. 
לצפיה ב-'אז שוב שלילי גיל 41.5 סבב אחרון פיפל ופרגובריס 450 '
אז שוב שלילי גיל 41.5 סבב אחרון פיפל ופרגובריס 450
09/07/2018 | 13:21
2
ב"ה

4 ביציות 3 הפריות
לא מגיעים לPGS מזריקה קלקסן מההתחלה
היחיד שנקלט ונפל היה בלסטו' אבל מאז ההפלה האיכות ירדה ...
פרופ' משיח יכין לי תוכנית בלי להגיע אליו להחלטתו
יהיו בקשר איתי יום רביעי תובנות משהו מישהי?
תודה

הלב רועד בלי קשר לרעידות האדמה ....
לצפיה ב-'צר לי על השלילי'
צר לי על השלילי
09/07/2018 | 17:47
1
מה מצב הרירית?
איך איכות העוברים?
לצפיה ב-'רירותוש מצטיינת והעוברים לדברי הפרופ' טובים הוחזרו 2'
רירותוש מצטיינת והעוברים לדברי הפרופ' טובים הוחזרו 2
11/07/2018 | 09:21
בס"ד
אשמח לכל עיצה תודה
לצפיה ב-'עזרה בפענוח בדיקת דם'
עזרה בפענוח בדיקת דם
10/07/2018 | 15:26
2
היי לכולן,
אשמח לעזרתכן
לאחר מספר סבבי הזרעות החלטנו לעשות הפסקה כדי לחשוב איך מתקדמים (IVF או אחרת).
תוך כדי שאנחנו חושבים התחילו לי כאבי ביוץ, עשיתי היום בדיקת דם(מהפניה קודמת שהייתה לי), האם לקראת ביוץ? פספספתי? שחלות פוליצסטיות:
E2 200
LH 30.7
PROG קטן מ-2
 
תודה תודה ובהצלחה לכולן!
לצפיה ב-'אני מבינה בזה מעט מאוד אבל עונה כי לא ענו לך עד כה'
אני מבינה בזה מעט מאוד אבל עונה כי לא ענו לך עד כה
11/07/2018 | 08:21
לפי ה LH והפרוג' נראה שאת לפני ביוץ.
שוב, אני ממש לא מבינה בזה, אני יודעת רק מההגיון שאם את נגיד בודקת בבדיקת ביוץ אז יש לך פס שני חזק בערך 24 שעות לפני הביוץ כי אז ההורמון בפיק וביום הביוץ הבדיקה שלילית כי הוא יורד. מכיוון שה- LH שלך בעשרות - אני מבינה שאת ממש לקראת ביוץ אבל שהוא טרם התרחש.
אחרי הביוץ הפרוג' עולה כדי לתמוך בהריון, מה שמחזק את זה שאת לפני ביוץ.
מה שלא מסתדר לי זה ה E2 שלמיטב ידיעתי צריך להיות כמה הרבה מאות בזקיק בשל, אז זה לא מסתדר עם ה-200 (אולי התכוונת 2000?)
 
מקווה שאני לא מטעה אותך וסליחה אם כן.
בהצלחה!!!
 
לצפיה ב-'היי'
היי
11/07/2018 | 08:45
אני מצטערת אבל לא נראה שהביוץ קרוב. הדבר היחיד שמתאים לביוץ הוא lh גבוה אבל זה יכול להיות אצל פוליציסטיות בלי קשר לביוץ. האסטרדיול והפרוגסטרון שניהם נמוכים מדי ולפחות אחד מהם היה צריך להיות גבוה (האסטרדיול אמור להגיע לפיק לפני הביוץ ולרדת ביום הביוץ וביום הביוץ הפרוגסטרון אמור להיות גבוה מ2). אני מבינה את החשש מivf אבל כשמתחילים מהר מאוד מתגברים על הפחד ובלי ivf לא הייתי היום אמא.
לצפיה ב-'סליחה אם לא שייך. מישהי יודעת מה'
סליחה אם לא שייך. מישהי יודעת מה
09/07/2018 | 20:09
5
יש לבדוק כדי לקבל מיילים על תגובות?
על פניו הכל מוגדר נכון...
לצפיה ב-'כנסי לפרופיל האישי (תלחצי למעלה על השם שלך)'
כנסי לפרופיל האישי (תלחצי למעלה על השם שלך)
10/07/2018 | 12:26
4
ניהול
ניהול שליחת עדכונים
יש שם רשימה תעברי אחד אחד ותסמני מה שמתאים לך
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שזה'
אני חושבת שזה
10/07/2018 | 21:34
3
ניהול
ראשי/ ניהול/ הגדרות כלליות:

בעמוד זה תוכלו לבחור הגדרות ברירת מחדל עבור האפשרויות השונות באתר.

תגובות להודעות שלי בפורומים - מסומן

אז מה הבעיה....
לצפיה ב-'כדאי לשאול אם כך בפורום משוב '
כדאי לשאול אם כך בפורום משוב
10/07/2018 | 21:43
לצפיה ב-'שימי לב שיש סימונים נפרדים לאימייל ולתיבת המסרים של תפוז'
שימי לב שיש סימונים נפרדים לאימייל ולתיבת המסרים של תפוז
10/07/2018 | 21:53
1
אם מסומן לך תקין בתיבה שמתייחסת לאימייל, כדאי לוודא שכתובת המייל נכונה (תחת פרופיל-->פרטים אישיים), ואולי שווה אפילו לעדכן אותה ולהקליד אותה מחדש.
אם גם שם הכל מוגדר כמו שצריך, כדאי לוודא שההודעות לא מגיעות לתיקיית הספאם באימייל שלך.
לצפיה ב-'היי היי היי'
היי היי היי
10/07/2018 | 23:03
מסומן כהלכה.
ניסיתי שוב לעדכן את מייל.
נמתין ונראה :-)
לצפיה ב-'מתי לוותר?'
מתי לוותר?
08/07/2018 | 11:49
32
זהירות, פוסט ארוך.
 
חמישה סבבי IVF, ואחד נוסף שלא הגיע לשאיבה. השניים הראשונים הסתיימו בזקיק אחד ריק. השלישי הסתיים בביצית אחת לא בשלה. החלפתי רופא.
הסבב הרביעי הפתיע: 3 ביציות, 2 בשלות והשלישית הבשילה בדרך. אפס הפריות. הרופא הציע מיון זרע אבל לא הצלחנו להגיע אליו כי הסבב החמישי הופסק באמצע. הגוף שלי התחרפן, המערכת התבלבלה.
 
ואז הגיע התור לבר-חוה, שחיכיתי לו 7 חודשים. הוא הציע פרוטוקול שהשתנה מהותית באמצע הסבב. התוצאה, אני מודה, אכזבה אותי - רק ביצית אחת. למודת ניסיון כבר הספדתי אותה. אבל עשינו מיון, והשתמשנו בקלציום. כיוונו את כל התותחים הגדולים.
 
ולראשונה בחיי היתה הפריה. והיה עובר. והתרגשתי. ושניה לפני שהוא הוחזר לרחמי ראיתי אותו בווידאו ודיברתי אליו. או אליה. קיוויתי שאליה. והייתי בטוחה יותר מכל דבר בחיים שלי שזהו זה. שעברנו את המכשול הגדול. ובמשך שבועיים דירתי אליה ושמרתי עליה ודמיינתי אותה.
 
וערב לפני הבטא, במוצאי שבת, בעבודה – הכתמות. ובבוקר כבר ברור שזו ווסת. והבטא שלילית.
 
נושא התרומה עלה אצלי כבר בטיפול השני. אני בת 42 וחצי, וכל החיים בכלל לא חשבתי שארצה ילדים. זו לא היתה משאת נפש. לא כמיהה. ומערכות היחסים שלי תרמו לזה רבות. ואז הכרתי את האיש שלי, שמרגיש כאילו חזרתי הביתה (הוא אומר שחבל שלא הכרנו לפני 10 שנים, אני טוענת שהוא לא היה מעריך אותי אז  ) ואני רוצה להקים איתו משפחה.
 
והזמן נושף לי בעורף, וגם הרצון לאימהות צעירה (כן, אני עדיין צעירה. אני עושה דברים שנשים צעירות ממני בהרבה לא מעזות...) אנרגטית ושפויה, וגם מערכת הבריאות ששמה אצבע מוכנה על ההדק שיפסיק את מימון הטיפולים שלי (עד כה קיבלתי אישורים, וזה לא פחות מנס מבחינתי). ובעיקר התחושה שאני פגומה. שאצטרך "להתפשר", ולהיות ב"היריון סוג ב'" ואחר כך גם "אמא סוג ב'" (וכאן אני מתנצלת מראש אם הניסוח הזה פוגע במישהי . אלה לגמרי התחושות הפרטיות שלי, והאבל הפרטי של בתהליך). וכל הזמן מזמזם לי במוח משפט של חברה שהיא היום אמא מאושרת מטיפולים: "בסוף זה קורה". אז זהו, שלא. לא תמיד בסוף זה קורה. מה זה בכלל הסוף?

ואני מנסה להסתגל לרעיון התרומה. ולפעמים הוא נראה הגיוני ומבורך ופשוט כל כך ופעמים רבות יותר הוא קשה מנשוא. ואני מתה מפחד מכל הדברים הטריוויאליים: שלא אתחבר לתינוק, שלא אתאהב בו, שארגיש פונדקאית לילד של בן הזוג שלי, שתמיד אחפש מה יש בו שהוא לא "אני". לטוב ולרע. שבן הזוג שלי יהיה יותר אבא מאשר אני אמא. שהאחיין שלי שבדרך יהיה יותר נכד של אמא שלי מאשר הילד שלי.
 
ואני מנסה להסיט את הפוקוס, מביצית - לילד. ילד שאגדל, ואניק, ואטפח, ואחנך, ילד שילמד לחקות אותי ואוכל לראות את עצמי בו באופן אחר. אולי אפילו באופן אמיתי יותר.

ואפילו עשיתי לעצמי רשימה של כל הדברים הטובים שכן יצאו מהמסע הלא יתואר הזה (למשל: הזוגיות שלנו רק מתהדקת, וזה לא מובן מאליו; הפסקתי לפחד ממחטים; גיליתי כוחות עצומים בתוכי; הצלחתי להיגמל מהציפרלקס; והיי,אני יודעת בוודאות שאין לי איידס!).
 
אז אולי למישהי יש תובנות?
האם זה נכון בכלל להמשיך לנסות? האם יש טעם? האם יש הצלחות? 
מתי כבר "מותר" להגיד די? מתי להיכנע לסטטיסטיקה ולהפסיק להתנחם בשברי התקדמות? מחפשת את התובנה שתתן לי מנוח, שתעביר אותי בלב שלם הלאה.
 
לצפיה ב-'היי'
היי
08/07/2018 | 12:40
4
קודם כל אני חושבת שאת מדהימה ותהיי אמא מדהימה.
אני חושבת שעוד מוקדם לוותר כי בסך הכל רק פעם אחת החזירו לך עובר. אני לא נקלטתי בפעם הראשונה שהחזירו לי עוברים וגם לא בפעם השנייה ולא בשלישית, רק בהחזרה הרביעית נקלטתי בפעם הראשונה וזו היתה בכלל החזרת מוקפאים.
יש עוד כל כך הרבה דברים שאפשר לנסות, חזרה על הפרוטוקול שהביא ל3 ביציות למשל, שאיבה על בסיס טבעי, להקפיא עובר ולהחזיר אותו על בסיס טבעי, לנסות קלקסן אמפירי אם אין בעיית קרישיות וכו' וכו', מה בר-חווה אומר? מה הוא ממליץ?
ולגבי תרומת ביציות אישית אני חושבת שיותר קל לבני זוג לעשות תרומת ביציות מאשר תרומת זרע כי העוברים גדלים בתוכנו ואנחנו חיות אותם במהלך 9 חודשי הריון בצורה שבה בני הזוג שלנו לא יכולים לחוות אותם, וגם יש את כל הנושא של האפיגנטיקה שלפיו יש רובד נוסף של תורשה וגם כשהביצית לא שלנו משהו מאיתנו עדיין יעבור אל העובר שנוצר בתוכנו
אבל אני חושבת שעוד מוקדם לדבר על תרומה.
לצפיה ב-'מאמר מרתק.'
מאמר מרתק.
08/07/2018 | 13:17
3
ולחתולת עולם - אני חושבת שרבות מאיתנו פה מזדהות איתך. יש פה לא מעט נשים בגילאים 'מאותגרי פוריות', ואני יכולה לדבר בשם עצמי שגם אני מתעסקת עם השאלה הזו. כמה רחוק אני מוכנה ללכת בשביל ילד? מתי הזמן לחשוב על תרומת ביצית?
אני החלטתי לא לנסות לענות את התשובה המוחלטת כרגע, אלא לחשוב על הכאן ועל העכשיו. האם אני מרגישה שעשיתי את כל מה שאני יכולה/רוצה/מוכנה לעשות?
אם התשובה היא לא, בוכים, מתפרקים, אוספים כוחות, עושים משהו כיפי לפיצוי עצמי - וממשיכים לרוץ קדימה.
שולחת לך הרבה חיבוקים ואמן שתוכלי בקרוב לחבק את ילד אהוב לך ולבעלך.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
08/07/2018 | 13:24
2
זהו, שאני חוששת שכבר מגיע הרגע שבו אני צריכה לומר לעצמי שניסיתי הכל: רופאים שונים, פרוטוקולים שונים, מיון זרע, קלציום, שני בתי חולים, עשרות סוגי הורמונים.
אני לא רוצה להישאר בלופ הזה עשרות שנים.
 
לצפיה ב-'רק את יכולה לדעת את התשובה'
רק את יכולה לדעת את התשובה
08/07/2018 | 14:01
1
ובגלל זה אני עונה בזהירות, אבל לדעתי עשית רק סבב אחד אצל בר חווה. וכבר היה שינוי לטובה. דווקא בר חווה הוא מהרופאים שלא זורק שוב ושוב את אותו הפרוטוקול ואומר "סטטיסטיקה וגיל". לו אני במקומך - והאמת היא שאני במקום מאד דומה - הייתי נותנת לבר חווה כמה נסיונות לפני שאני מרימה ידיים.
אבל שוב, זו אני. התשובה בשבילך יכולה להיות שונה מאד.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/07/2018 | 14:06
לצפיה ב-'ריגשת. מזדהה מאוד.'
ריגשת. מזדהה מאוד.
08/07/2018 | 12:41
4
חברה שהכרתי בטיפולים, הרתה די מהר מתרומה אצל משיח והיא המאושרת בנשים עכשיו, עם הבייבי שלה. אני לא חושבת שהיא אוהבת אותו פחות, ממה שהייתה אוהבת לו נוצר מהביצית שלה. באמת. 
 
בחורה אחרת שהופיעה באיזה סרט דוקו על טיפולי פוריות, סיפרה שהיא רואה בזה אימוץ משודרג. במקום לנסוע להביא את הבייבי מחו"ל או מהשירות למען הילד, הוא פשוט גדל אצלה בגוף. אבל אף אחת מהן לא הגיעה לתובנה הזו, בלי שעברה דרך קודם לכן, שמתחילה עם הרגשות שלך שתיארת.
כל עוד הם ככה, זה כנראה עדיין לא הזמן ללכת על זה. אבל אם זה פולש למחשבות, אולי זה כן הזמן, לעבד את כל הרגשות השליליים מהטיפולים, בטיפול נפשי אצל מישהו שמתמחה בסיטואציות כאלה (המליצו לי בעבר על ד"ר צביה בירמן, עו"ס שמתמחה בטיפולי פוריות מכל הסוגים). אולי לקרוא ולהשכיל, במקביל להמשך הטיפולים. ולגבי מתי די - אני מאמינה שהתשובה תבוא ממך גם בלי שתתחבטי בה. 
 
ומקווה שלא אכפת לך, שאני מחבקת אותך חזק חזק. ומברכת אותך בשלווה וברוגע וגם בידיים מלאות וגם בגידול בנחת, לא חשוב איך. XOXO
לצפיה ב-'את זוכרת אולי'
את זוכרת אולי
08/07/2018 | 13:30
2
את שם הסרט?
לצפיה ב-'זו הייתה סדרת דוקו, בערוץ 10'
זו הייתה סדרת דוקו, בערוץ 10
08/07/2018 | 13:33
1
של מיקי חיימוביץ. היא נקראה "אימא יקרה לי". 
לצפיה ב-''
08/07/2018 | 13:39
לצפיה ב-'בכלל לא אכפת לי שאת מחבקת'
בכלל לא אכפת לי שאת מחבקת
09/07/2018 | 00:09
זה הדבר שאני הכי צריכה עכשיו.
בחזרה.
לצפיה ב-'לנועה ופאנד'
לנועה ופאנד
08/07/2018 | 13:20
קודם כל המון תודה לשתיכן. על המילים החמות הוחיבוק.
 
אני לא יודעת אם מוקדם לתרומה, ואני מתעסקת בזה כבר שנה. אפילו כתבתי כתבה גדולה במוסף נשים (שאולי תוציא לאור את זהותי...) על המסע הנפשי שעוברות נשים בדרך לתרומה. זו היתה אמורה להיות תרפיה, ורק יצאתי מזה יותר קרועה ומבולבלת. דיברתי עם עשרות נשים, ולמעט אחת לכולן זה היה קשה, וגם אחרי זה אולי מקבל גוון אחר ומקום אחר - אבל זה שם.
וקראתי גם המון על אפיגנטיקה, שזה אולי הדבר היחיד שמעודד פה.
אבל הפחדים העצומים לא עוזבים אותי.
 
אז כאן גם אולי המקום לבקש המלצה לאיש מקצוע, פסיכולוג.ית, שיכולים לעזור לי לפצח את זה.
 
תודה לכן.
לצפיה ב-'הייתי מנסה עד גבול הסטטיסטי'
הייתי מנסה עד גבול הסטטיסטי
08/07/2018 | 14:21
שהוא 44-45. לא יותר. בינתיים הייתי מכינה הכל לתרומה (הבנתי שכבר עשית בירורים בכיוו). 
מכירה אישה שילדה תאומים בגיל 48. הנחתי שזה מתרומה, אבל ראיתי את התאומים שלה (בני 2 עכשיו) במסיבת סיום בבית ספר- הם ממש דומים לה ולבת הגדולה שלה, שגם אותה היא ילדה בגיל 40, אז לא בטוחה כבר. כנראה שיש נסים באולם (רק שהם קוראים לאחרים). 
לצפיה ב-'לוותר... כשאין לך כוחות יותר, כשאת שלמה עם התהליכים שעברת,'
לוותר... כשאין לך כוחות יותר, כשאת שלמה עם התהליכים שעברת,
08/07/2018 | 14:53
2
כשנגמר הכוח / היכולת הנפשית ... זה משהו שרק את יכולה להחליט לעצמך.
 
בתחילת הטיפולים החלטתי שאני חושבת כל פעם מחדש על השאלה האם להמשיך או לא.
עברתי כמה טיפולים עד הריון ולידה תקינים,
ומאז עוד 3 טיפולים לא מוצלחים בעליל. עוד בוער בי הרצון לעוד ילד,
אז החלטתי לנסות שוב, בתקווה שיאפשרו לי במחלקה לנסות עוד סבב,
אם לא אצליח? לא יודעת מה אז.
כרגע אני חושבת על כל שלב בפני עצמו.
 
לגבי תרומת ביצית (אני מבינה שיש גם בעיה עם הזרע?)
קודם כל, בעיניי, אם אין אופציה אחרת, זו מתנת הטכנולוגיה והעידן הנוכחי לנשים.
עצם זה שאפשר לעשות את זה זה נס בעיניי.
האם אני הייתי משתמשת בביצית של תורמת? לא יודעת. כרגע לא,
מה יקרה עוד תקופה? אי אפשר לדעת.
 
היה לי קושי גדול עם תרומת זרע, והיום יש לי ילדונת מההמת בדרך הזו,
אז כן.. קיוויתי למשפחה נורמטיבית, עם בן זוג, ואהבה וילדה שאוכל לראות בה
את שנינו.... ובמקום זאת בחרתי בדרך שהיתה הכי הגיונית לי באותה תקופה,
לפני שאאחר את הרכבת לגמרי. ואני מודה לאלוהים שיש לי אותה. באמת.
אם הייתי מחכה עוד קצת, ייתכן וגם היא לא היתה.
 
כך ש... תעשי את מה שהלב שלך מרגיש, בכל חודש מחדש.
 
אני הבנתי שאני מאוד רוצה ילד/ה, לפני כן זה היה סוג של משהו ערטילאי מאוד
עבורי, היו שנים שחשבתי שזה בכלל לא יקרה, ולא אהיה אמא... אחרי שהיתה
לי גרידה. אז הבנתי שאני מאוד מאוד רוצה וכמהה לילד.
 
חיבוק על התחושות שלך, קשה
 
 
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
08/07/2018 | 15:00
1
גם עבורי האימהות היתה ערטילאית במשך שנים. לא הייתי מוכנה לזה בכלל ולא ידעתי שאני רוצה.
מאז הטיפולים זה הלך והתחדד, ובשבועיים האחרונים במיוחד - הכמיהה הפכה מאוד ברורה.
אולי גם זה יתרון
לצפיה ב-'אם הכמיהה מאוד ברורה,'
אם הכמיהה מאוד ברורה,
08/07/2018 | 17:08
אז ברגע שתביני שממשיכים הלאה, תדעי שיש פתרון להלאה...
 
והכל בסדר!
 
 
לצפיה ב-'לא לוותר!'
לא לוותר!
08/07/2018 | 13:31
1
יש לך בעיית פוריות מאובחנת? למה טיפולים?
לצפיה ב-'בדיוק קראתי את הפוסט שלך...'
בדיוק קראתי את הפוסט שלך...
08/07/2018 | 17:56
לטיפולים הגענו בגלל זרע חלש.
תוך כדי, ובגלל שלא הצליחו הטיפולים הבנו שיש גם בעיית ביצית (ה-FSH דווקא היה בסדר)
להפריה הגענו רק אחרי מיון זרע, אז כרגע מבחינתי כנראה שנינו בעייתיים (רק שאת בעיית הזרע קל יותר לפתור).
 
מעולם לא הפסקנו לנסות טבעי (אנחנו די פעילים בנושא, וזה גם די כיף לנו בלי קשר ), אבל ספק גדול אם זה יכול לקרות לבד.
 
ותודה על הפוסט שלך. מעבר לכל הוא בעיקר מוכיח שלפעמים סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה.
לצפיה ב-'לא פשוט...'
לא פשוט...
08/07/2018 | 20:35
1
אני נתתי לעצמי דדליין שכשהוא מגיע אני ממשיכה לנסות בדרך אחרת. הדדליין הגיע ואיתו גם ההחלטה לעבור לתוכנית ב. לא ויתרתי לגמרי על החלום שיהיה לי ילד גנטי שלי אבל במקביל התחלתי לעשות את הבירורים לגבי תרומה. אפילו שאני יחסית ״צעירה״ (מצחיק אותי כל פעם מחדש שהרופאים מכנים אותי ככה) החלטתי שאני לא מתכוונת לבלות את השנים הקרובות בטיפולים, הספיקו לי ה 3 שנים האחרונות, שגם אם אני בסוף אגשים את החלום אני אגיע אליו עם הלשון בחוץ אחרי שנים של סבל. כרגע הכי חשוב לי בעולם להיות אמא, האיך הפך להיות פחות חשוב. הכי קשה לי בעולם לותר על ילד גנטי שלי, אבל אני בהשלמה עם זה ואני יודעת שכשיגיע הרגע שאחבוק ילד אני אהיה מאושרת...ומקווה בעיקר שהוא/היא יהיו דומים לבעלי..זה יחסוך לי קצת כאב לב ואולי גם קצת כאב ראש כי הסביבה נרגעת ברגע שהיא מצליחה לזהות דימיון לאחד הצדדים :)
מאחלת לך שתגיעי להחלטה ותהי שלמה איתה
לצפיה ב-'נכון'
נכון
08/07/2018 | 21:59
אני לא רוצה להישאר בלופ האכזרי הזה יותר מדי זמן, ובסוף להגיע לאמהות כשאני מותשת.
עוד לא שמתי לעצמי דד ליין, אבל אני חושבת שהוא כבר קרוב.
תודה לך
לצפיה ב-'ריגשת מאד בכנות ובפתיחות'
ריגשת מאד בכנות ובפתיחות
09/07/2018 | 14:10
2
אני מאד מזדהה עם מה שכתבת, זו החלטה קשה מאד ולא פשוטה, כתבת שאת מטופלת אצל בר חווה, מה הוא אומר? האם ניסיתם מיון ברטוב? שמעתי שבבעיות זרע זה עוזר, בהנחה שהכל נוסה וכמעט לתחושתך מוצה, אני חושבת שצריך להקשיב היטב דווקא לראש. ההגיון כאן פועל נכון למרות הלב שכואב ומתנגד... 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/07/2018 | 15:11
1
עשינו מיון בסבב האחרון (MFC). היתה ביצית אחת, וגם הפריה אחת - שלא נקלטה.
כרגע בר חוה ממליץ על סבב טבעי.
לי זה נשמע נכון - גם כי ההורמונים לא ממש עוזרים (אלא מחרפנים), וגם כי ככה תנאי ההשתרשות טובים יותר (לטענתו).
אני אכן אנסה את זה (בליווי של עוד מיון, להיות על הצד הבטוח), אבל מרגיש לי שאפילו הוא (אחרי כל ההיסטוריה שלי) לא נותן לזה עוד הרבה סיכוי.
בן הזוג שלי נורא נזהר, הוא לא רוצה לומר לי שאני מבזבזת זמן (לתחושתו אין לו זכות כזו). אבל אתמול הוא כבר אמר שאולי הדרך היא לא עוד ועוד סבבים :,(
 
בסופו של דבר אני רוצה משפחה כל עוד אני יכולה, ואני רוצה להיות אמא ולא מטופלת פוריות. אבל הבחירה הזו קשה כל כך.
לצפיה ב-'נשמע שהחלטת את רק צריכה חיזוקים '
נשמע שהחלטת את רק צריכה חיזוקים
09/07/2018 | 15:38
אז כמו שכתבת -את רוצה להיות אמא וזו בהחלט דרך. 
לצפיה ב-'אף פעם'
אף פעם
10/07/2018 | 08:40
5
זו ההחזרה הראשונה שלך והשלילי הראשון שלך שבעזרת השם יהיה האחרון!
כל מה שעשיתם עד עכשיו היה לנסות לפענח את המצב ורק עכשיו הצלחתם לעבור את שלב ההפריה וההחזרה. תחשבי שזה הטיפול הראשון שלך בכלל.
השלילי כואב נורא אבל הוא נותן כח ושכל לפענח את החידה ואת היחידה שיכולה.
זה עדין לא הזמן לתרומה בכלל, כל עוד יש לכם אישור מהקופה תנצלו את זה וסבבים ללא הורמונים זה הדבר ההגיוני לעשות.
אני לא רציתי ילדים בצעירותי והגדלתי לעשות ואמרתי ממש במילים שאני עקרה. ככה. השם יעזור. גם אחרי שחזרתי בתשובה הייתי צריכה להתרגל לרעיון של ילדים, להפוך לאשה.. עד היום יש לי ייסורים ורגשות אשם שבגלל זה כל העיכובים שלנו. הייתי צריכה לגייס את כל הצדיקים שוכני עפר שימליצו בעדי ויהפכו את הגזרה שגזרתי על עצמי. אוף זה קשה לכתוב את זה..
בדיוק ראיתי באתר של בר חוה: בנשים בגיל 40-42 שיעור לידות החי במחזור ה-IVF הראשון היה 12.3%, בשישי 6.9% והסיכוי המצטבר בשישה מחזורים ראשונים היה 31.5%.
אז תזכרי שזה הivf הראשון שלך ויש לך עדין סיכוי גדול מאוד לפני שאת מוותרת.
חזקי ואמצי!
לצפיה ב-'גם אני הייתי שמחה לחשוב על זה ככה'
גם אני הייתי שמחה לחשוב על זה ככה
10/07/2018 | 12:04
4
כאילו זה בעצם הטיפול הראשון, אבל זה מרגיש לי קצת להתכחש למציאות...
נכון שזו ההחזרה הראשונה, אבל בר-חוה כתב לי שבהחלט הגיוני לא להיקלט עם עובר מביצית בת 42.7...
כך שגם הוא נשמע לא מעודד.
אני עוד לא שלמה עם עניין התרומה מהרבה סיבות, ואני בהחלט רוצה לנסות סבב טבעי.
 
תודה שחשפת פה, ותודה על כל מה שכתבת. בהחלט לוקחת את זה איתי
 
לצפיה ב-'לא אישרו לי מימון להחזרה:('
לא אישרו לי מימון להחזרה:(
10/07/2018 | 12:38
3
לצפיה ב-'אוף!'
אוף!
10/07/2018 | 12:43
לא ידעתי אפילו שהחזרה זה מימון נפרד. של מוקפא?
ניסית לערער? מה האופציות במקרה כזה?
ליבי איתך.
לצפיה ב-'איזה חצופים'
איזה חצופים
10/07/2018 | 15:00
1
אל תוותרי להם, אישרו לך את ההחזרה הזו בסבב השאיבה ואת לא אשמה שהייתה לך תגובה טובה מדי ולא יכולתם להחזיר אז
לצפיה ב-'חצופים זו לא המילה שהייתי בוחרת..'
חצופים זו לא המילה שהייתי בוחרת..
10/07/2018 | 17:01
הם אכן אישרו את ההחזרה אבל לא בא להם לשלם פעמיים על עבודת המעבדה, אז צריך לשכנע אותם.. אני עובדת על זה:)
גם קצת לחוץ בלוז.
מקווה שכל המניעות והקשיים מעידים על בשורות טובות
לצפיה ב-'תרומת ביצית זה לא ויתור'
תרומת ביצית זה לא ויתור
11/07/2018 | 15:22
3
היי, אני חושבת שבמקומו הייתי מתחילה תהליך תרומת ביצית, תמיד אפשר לחזור אחורה ולעצור את התהליך אם את מרגישה שזה לא זה. 
היום יש לי ילדה משלי, אחרי שישה כישלונות, ולמען האמת, כבר בכישלון השני / שלישי התחלתי לחשוב על תרומה. והייתי רק בת 32 כשחשבתי על זה.  
בסופו של דבר הצלחתי בלי, אבל מבחינתי זו הייתה אופציה קייצת ואופציה טובה במידה ולא אצליח. 
מקווה מאוד שתצליחי! 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/07/2018 | 15:35
זה לא ויתור על ילד, אבל מבחינתי זה ויתור על חלק גדול ממני.
אם זה שווה את זה - עדיין לא הצלחתי להגיע להשלמה.
לצפיה ב-' גם אני'
גם אני
12/07/2018 | 08:07
1
באיזשהו שלב, אחרי כמה וכמה שליליים בלתי מוסברים, חשבתי שכבר היה עדיף לי שהיו אומרים לי שהביציות שלי לא טובות וזהו, אז הייתי יודעת שיש לי פתרון ברור והוא תרומת ביצית. אף אחד לא אמר לי את זה כי על פניו הכל היה אחלה, כולל הביציות, ובסופו של דבר באמת הריתי וילדתי, אבל המחשבה ההיא עדיין איתי. מבחינתי, אני מעדיפה לדעת שיש פתרון ברור לבעיה, אם זאת תרומת ביצית - אז תרומת ביצית. חוסר ידיעה והיעדר פתרון ברור הרבה יותר קשים לי.
לצפיה ב-'מצבי שונה משלך'
מצבי שונה משלך
12/07/2018 | 13:01
לי כן אמרו ללכת לתרומה, כבר מזמן. פשוט כי לא היו ביציות.
מאז כבר כן היו כמה, ואפילו בשלות, אבל עדיין, כמו שאמר לי בר-חוה - "ביצית בת 42.6".
כבר העדפתי שלא יהיו לי בכלל. מהבחינה הזו היה עדיף לא לחכות להן אפילו.
ואז היתה הפריה, והכל שוב נטרף.
ואני לא יודעת כמה זמן אוכל להמשיך עם הרולטה הזו
 
לצפיה ב-'קרן גפן פותחת סדנת גוף נפש לפוריות בהנחיית ד"ר צביה בירמן'
קרן גפן פותחת סדנת גוף נפש לפוריות בהנחיית ד"ר צביה בירמן
10/07/2018 | 10:26
גפן רימון גוף נפש פוריות מתרגשים להודיע על פתיחת סדנת גוף נפש פוריות חדשה בהנחיית ד"ר צביה בירמן.
החל מיום שלישי הבא, ה- 17.7.2018 בשעה שמונה בערב במרכז גפן בירושלים, רחוב הצפירה 28.
אנא שתפו
 
לצפיה ב-'סקר: כושר במהלך טיפולים '
סקר: כושר במהלך טיפולים
08/07/2018 | 21:27
12
האם שגרת הספורט שלכן (בהנחה שהייתה כזו) השתנתה בעקבות הטיפולים?
האם זה בעקבות המלצה רפואית שקיבלתן?

לא הצלחתי למצוא מקור מידע אמין בנושא, והרופא נתן אמירה כללית למדי של "לא כדאי להתאמץ הרבה", והמלצה יותר ספציפית להימנע מקפיצות וריצות סביב ביוץ מרובה זקיקים מחשש לתסביב.

אז ויתרתי על ריצה, גם מחשש שטמפרטורת הגוף / הדופק יעלו מדי, וגם כי כאב לי בשחלות כשהיו זקיקים גדולות.
אני תוהה האם יש סיכוי שאני פוגעת בסיכוי ההצלחה שלי מחד, ולא רוצה להפסיק מאידך כי האנדורפינים עושים לי טוב ועוזרים לי לשמור על שפיות.
בינתיים אני שוחה (נראה לי שזה יחסית בטוח), והולכת בחשש קל לשיעורי עיצוב וחיטוב. מה אתן עושות?
לצפיה ב-'לי אמרו תמיד להמשיך כרגיל'
לי אמרו תמיד להמשיך כרגיל
08/07/2018 | 21:47
אני מתאמנת בריקוד ואקרובטיקה על עמוד, ובהתחלה ניסיתי ממש להתמיד תוך כדי הטיפולים (אני גם מלמדת), כי הסטודיו תמיד היה התרופה שלי לנפש.
אבל לצערי בתקופות של הזרקות הבטן נחלשה והורדתי הילוך ממש. לא כי אמרו לי אלא כי הרגשתי שזה פשוט קשה.
אני מנסה לשמור על הקיים ובמקביל הוספתי יוגה שגם מחזקת וגם טובה לנפש ולאיזון ההורמונלי.
לצפיה ב-'ממשיכה כרגיל'
ממשיכה כרגיל
08/07/2018 | 22:00
אני מתאמנת עם אפליקציה בבית באימון שעובד על כל הגוף או על איזורים ספציפיים.
אחרי השאיבה לא התאמנתי כמה ימים, אני לא זוכרת כמה.
אחרי החזרות במשך 3 ימים עשיתי אימוני ישבן או זרועות ולא אימון של כל הגוף, כדי לא לאמץ את הבטן ולא לקפוץ. אח"כ חזרתי לשגרת האימונים הרגילה.
לצפיה ב-'גם הפסקתי לרוץ'
גם הפסקתי לרוץ
08/07/2018 | 23:01
2
גם לי אמרו להמשיך כרגיל, אבל שמתי לב שאחרי ריצה יש לי לפעמים דימום קל וזה הלחיץ אותי. ובכלל הרגשתי שהריצה מעמיסה על הגוף, יוצרת סטרס, ושזה בטח לא טוב לא. מצד שני, הרגשתי יותר טוב עם עצמי כשרצתי וזה עזר לי גם לשמור על שפיות, אז אני חושבת לחזור לרוץ אבל מעט. בינתיים יצאתי פעמיים-שלוש לריצות מאד קצרות (כמה שהכושר יורד מהר!), אבל עוד לא החלטתי אם להמשיך.
אני מנסה לצאת להליכות, אבל זה לא אותו הדבר. מה עם אליפטיקל אם יש לך אפשרות ללכת לחדר כושר? זה תמיד הרגיש לי קצת יותר עדין מריצה
 
לצפיה ב-'האליפטי לא מספק אצלי את אותו צורך כמו ריצה :)'
האליפטי לא מספק אצלי את אותו צורך כמו ריצה :)
09/07/2018 | 17:58
1
בכל אופן, לרוב אחרי בטא שלילי אני מפנקת את עצמי בריצה בים בבוקר, למרחק קצר יותר ממה שהייתי רגילה פעם, אבל מספיקה לרוץ פעמיים או שלוש לפני שהזקיקים שוב גדלים
לצפיה ב-'אני יכולה להבין'
אני יכולה להבין
09/07/2018 | 22:53
אם כי אצלי ריצה היא רחוק מפינוק :) אבל ההרגשה אח"כ לא אותו הדבר. נשמע שמצאת את האיזון שנכון לך וזה מה שחשוב. אני מאד מאמינה בזה שאין נכון ולא נכון בדברים האלה, שיש רק מה שנכון ולא נכון לכל אחת, וגם זה יכול להשתנות מתקופה לתקופה
לצפיה ב-'המדקרת אמרה לי להפסיק אחרי שעושים החזרה'
המדקרת אמרה לי להפסיק אחרי שעושים החזרה
09/07/2018 | 09:42
עד אז אני מתאמנת כרגיל- עושה אימוני כוח וריצות.
לצפיה ב-'ספורט'
ספורט
09/07/2018 | 09:50
אני עושה פילאטיס,אירובי קליל .
לאחר השאיבה היו לי כאבים, אז העדפתי לנוח.
עדיין לא הגעתי למצב של החזרה, אבל בטח מספר ימים לאחר מכן אחזור להתעמלות שמשאירה אותי בשפיות.
לצפיה ב-'פילאטיס מכשירים זה החיים!'
פילאטיס מכשירים זה החיים!
09/07/2018 | 10:02
ואם יש לי כוח מוסיפה גם כמה פעמים בשבוע הליכה/ריצה.
אם ריצא לא עושה לך טוב, פשוט תעשי הליכה נמרצת.
לצפיה ב-'אני מתעמלת כבר 7 שנים בסטודיו המיועד לנשים'
אני מתעמלת כבר 7 שנים בסטודיו המיועד לנשים
09/07/2018 | 10:38
בשיעורים קצרים של 45 דקות בכל פעם. עושה פילאטיס מזרן פעמיים בשבוע ועוד שיעור של עיצוב חיטוב, שכולל חצי שעה קרדיו ועוד רבע שעה התעמלות מזרן. 
משתדלת גם ללכת ברגל לכל מקום, כמה שאני יכולה. במהלך סבב אני ממשיכה רגיל את הרוטינה הזו. אבל אחרי החזרות אני מוותרת על עיצוב חיטוב ומחליפה אותו ביוגה.
 
לא שמעתי שום הנחייה להפסיק משום רופא מעולם. מה שכן, העליתי במשקל בגלל הטיפולים ויותר קשה לסחוב את הגוף בתרגילים בהתעמלות וגם סיבולת לב ריאה, ירדה. בכל זאת, אני לא מוותרת. האנדורפינים מרפאים במידת מה את מצב הרוח וזה עדיף על תרופות הרגעה.
 
אם בא לך לגוון את יכולה לעשות הליכות במקום השחייה, אם כי לדעתי היא נפלאה. ועיצוב חיטוב מספיק לעשות פעם בשבוע או להחליף בפילאטיס כלשהו שמאריך שרירים וגם מעצב ומחטבב, כי בלאו הכי השחייה תורמת כבר לסיבולת לב ריאה. בהצלחה
לצפיה ב-'עושה פילאטיס מכשירים פעמיים בשבוע '
עושה פילאטיס מכשירים פעמיים בשבוע
09/07/2018 | 14:06
ובד"כ גם הליכה לפחות פעם בשבוע. המשכתי לאורך כל תקופת הטיפולים, כולל אחרי שאיבה והחזרה ראשונה (שלא הצליחה). אחרי ההחזרות הבאות חיכיתי עד הבטא כדי לחזור להתאמן (רק מבחינה פסיכולוגית כי הרופא אמר שאין בעיה לחזור לשגרה), אבל בסוף כל 3 ההחזרות האלה נקלטו בדרך זו או אחרת (הפלה, הריון כימי וכעת שבוע 12+) 
לצפיה ב-'אני רוצה לאתגר את הגישה שאפשר להמשיך לעשות הכל כרגיל..'
אני רוצה לאתגר את הגישה שאפשר להמשיך לעשות הכל כרגיל..
10/07/2018 | 09:24
אני מתרגלת יוגה כבר 6 שנים, באופן די אינטנסיבי. לא יוגה שמעלה דופק, אבל עדיין מאתגרת את הגוף...
בתחילת הטיפולים המשכתי כרגיל, נמנעתי מתנוחות מסוימות בשלב ההמתנה לבטא  - אבל המשכתי כרגיל...
בשלב מסוים זה ממש דפק את מערכת היחסים שלי היוגה, כי במקום השעה וחצי שבהם אני בתוך הגוף של עצמי, הייתי כל הזמן עסוקה בלחשוב אם אני דופקת את הטיפול או לא... ואז החלטתי לקחת הפסקה מהיוגה - ונכנסתי להריון שנפל מאוד מהר - אבל התקבע לי איזה רעיון שהיה קשר בין שני הדברים..
בשנה מאז מערכת היחסים שלי עם היוגה כל הזמן השתנתה, בשלב מסוים עברתי לעשות יוגה לנשים, וזה הפך להיות חלק משגרת הטיפולים שלי, וגם זה דפק אותי.. כי מבחינתי כשלא נקלטתי  - היוגה הייתה אשמה
ואז לפני ארבעה חודשים, חזרתי למורה שתרגלתי אצלה עד לפני שנתיים, והסתבר שגם היא עברה טיפולי פוריות וגם עברה תהליך עם היוגה.. והיא שכנעה אותי לעשות תרגול מאוד ספציפי ומאוד מאוד נינוח רסטורטיבי שכל תכליתו להרגיע את הגוף ואת התודעה... וככה פעמיים בשבוע הגעתי לשיעור, וכולם תרגלו רגיל ואני תרגלתי בצד... במנוחה מוחלטת...
בסבב הזה גם נכנסתי להריון לראשונה בחיי, ואני לא יודעת אם זה היוגה או בר חווה או הסטטיסטיקה, אבל יש משהו בתרגול רגוע והכנה של הגוף שאני חושבת שתורם לא מעט.
אבל ברור לי שאפשר להקלט גם בשגרת אימונים רגילה, ושבסוף הכל נוגע ליכולת להרגיש טוב עם עצמך לא משנה מה את עושה
לצפיה ב-'הייתי ונשארתי בטטת כורסא'
הייתי ונשארתי בטטת כורסא
10/07/2018 | 11:35
במהלך הטיפולים (לסבב א') כל הזמן הבטחתי לעצמי שאני הולכת להתחיל שיעורי שחייה, ואז כל פעם דחיתי את זה כי או שחששתי להזיק בתקופת ההמתנה לבטא, או שהייתי מצוברחת אחרי השלילי התורן, או שהייתי אחרי הפלה ובקושי היה לי כוח לנשום ולראות את עצמי במראה... 
בכללי אני יודעת שגם בנושא הזה הדעות חלוקות - יש שאומרים לא לשנות כלום כי מאמץ שהגוף רגיל אליו לא יכול להזיק, ומביאים לראיה את הנשים שממשיכות להתאמן בהרמת משקלים לא הגיונייים גם בחודש שמיני והכל טוב; ויש שאומרים להימנע מפעילויות מאוד אינטנסיביות (כאלה שמעלות מאוד את הדופק ואת חום הגוף, שזה לרוב פעילות אירובית). 
אישית אני חושבת שאנחנו מתמודדות עם כל כך הרבה גורמים לא ידועים בתהליך הזה שאפשר להשתגע, וכל עוד למדע אין תשובה חד משמעית על השאלות האלה - תעשי את מה שאת מרגישה שנכון לך. לי למשל הרגיש מאוד נכון לא לעשות מאמצים חריגים (נגיד, לא להתחיל אימוני ריצה פתאום כי הגוף שלי לא רגיל לזה בכלל), אבל הליכות עם הכלב הייתי עושה, ואלה הליכות מאוווווד ארוכות ומאומצות, של שעתיים+ ובשטח הררי, זה הרגיש לי נכון כי אני רגילה לזה וזה גרם לי להרגיש טוב, פיזית ונפשית.
מבחינת האוכל לעומת זאת לא שמרתי, אכלתי הכל (רק מאלכוהול נמנעתי אם הייתי אחרי החזרה, וגם בזה לפעמים חטאתי), כי אחרת הרגשתי שאני לגמרי עוצרת את חיי ולא נהנית מכלום בתקופה שגם ככה מספיק קשה לי. ושוב, זה הרגיש לי טוב ונכון וכנראה שגם לא הפריע לכלום.
לצפיה ב-'סקר קצר. בנות כמה הבנות של הפורום?'
סקר קצר. בנות כמה הבנות של הפורום?
06/07/2018 | 22:52
38
אתחיל: בת 39
לצפיה ב-'בדצמבר 2018 אהיה בת 42'
בדצמבר 2018 אהיה בת 42
07/07/2018 | 07:38
חולת ימי הולדת אני
חוגגת לרוב כשבוע במינימום...
לצפיה ב-'44'
44
07/07/2018 | 08:42
1
לצפיה ב-'אני הכי קשישה פה '
אני הכי קשישה פה
08/07/2018 | 20:53
לצפיה ב-'33'
33
07/07/2018 | 12:45
אני מאוד אוהבת ימי הולדת
לצפיה ב-'38 '
38
07/07/2018 | 14:23
לצפיה ב-'43 מלפני חודש'
43 מלפני חודש
07/07/2018 | 17:39
כתבתי וחשבתי לי, שאם הייתי 39 מלפני חודש, הייתי כותבת פשוט 39.
לצפיה ב-'עוד דקה 39'
עוד דקה 39
07/07/2018 | 17:42
לצפיה ב-'42 בסוף נובמבר. כמעט כמו צילו'ש '
42 בסוף נובמבר. כמעט כמו צילו'ש
07/07/2018 | 19:13
מקווה לזכות עד אז במתנה הכי גדולה שאפשר . יום בספא תמיד משמח ומעודד אותי.
לצפיה ב-'28'
28
07/07/2018 | 14:29
לצפיה ב-'בת 34, התחלתי בגיל 29 בערך'
בת 34, התחלתי בגיל 29 בערך
07/07/2018 | 19:54
1
חושבת כבר על ילד שני.. 
לצפיה ב-'34.5, התחלתי לנסות ביומולדת 28'
34.5, התחלתי לנסות ביומולדת 28
09/07/2018 | 20:36
הצלחתי תודה לאל ביומולדת 33
לצפיה ב-'בת 37, עוד חודשיים 38'
בת 37, עוד חודשיים 38
08/07/2018 | 09:58
1
לצפיה ב-'בינואר 2019 בע"ה אהיה 42 התחלה בגיל 37'
בינואר 2019 בע"ה אהיה 42 התחלה בגיל 37
08/07/2018 | 10:32
לצפיה ב-'עדיין בת 42 (בנובמבר בת 43)'
עדיין בת 42 (בנובמבר בת 43)
08/07/2018 | 10:45
עדיין מתקשה להגיד את הגיל בקול. אין כמו טיפולי פוריות כדי להזכיר לך כמה שלמרות שאת נראית ומרגישה צעירה - הגוף שלך זקן ובלאי.
לצפיה ב-'35'
35
08/07/2018 | 10:51
כרגע במסלול לילד שני.
התחלתי לקרוא פה בפורום כשגילינו את בעיית הזרע כשהייתי בת 30.
לצפיה ב-'33 '
33
08/07/2018 | 11:41
לצפיה ב-'28 טיפולים בנישואים שניים :)'
28 טיפולים בנישואים שניים :)
08/07/2018 | 13:48
1
לצפיה ב-'ויש ילד טבעי מנשואים קודמים? יש בעיה בזרע?'
ויש ילד טבעי מנשואים קודמים? יש בעיה בזרע?
10/07/2018 | 11:12
לצפיה ב-'בחודש הבא בת 40'
בחודש הבא בת 40
08/07/2018 | 13:57
התחלתי טיפולים לפני כשנה וחצי, כרגע מחכה בקוצר רוח לסוף השליש הראשון (:
לצפיה ב-'35'
35
08/07/2018 | 14:54
לצפיה ב-'33'
33
08/07/2018 | 16:07
2
היה לי יום הולדת לפני שישה ימים...
כל שנה מאחלת לעצמי הריון/ ילד/ה בשנה הקרובה... ניסיונות+ טיפולים במשך שנתיים
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
08/07/2018 | 19:18
1
גם אני תמיד ככה...
מאחלת את זה ליום הולדת שלי, ואז ליום הולדת של בעלי, ואז ליום הנישואין.. וחוזר חלילה בשנה הבאה ובזאת שאחריה. אולי מתישהו האיחולים יתגשמו..
לצפיה ב-'תודה! שיתגשמו המשאלות של כולן פה..'
תודה! שיתגשמו המשאלות של כולן פה..
08/07/2018 | 23:16
לצפיה ב-'33 '
33
08/07/2018 | 17:07
בתהליך כ4 שנים
לצפיה ב-'33'
33
08/07/2018 | 19:19
לצפיה ב-'33'
33
08/07/2018 | 21:20
לצפיה ב-'34.8'
34.8
09/07/2018 | 10:29
לצפיה ב-'26 וחצי'
26 וחצי
09/07/2018 | 19:11
בתהליך כבר כמעט שנתיים..
לצפיה ב-'מחר 34!'
מחר 34!
10/07/2018 | 09:20
4
כבר 7 שנים של ברכת יום הולדת שהשנה אני אהיה אמא!
לצפיה ב-'מזל טוב מותק. '
מזל טוב מותק.
10/07/2018 | 11:14
1
המון בריאות, המון כיף ולקינוח גם בונבונים, בע"ה במהרה. 
לצפיה ב-'תודה! מברכת בבונבונים קטנים לכולם!'
תודה! מברכת בבונבונים קטנים לכולם!
10/07/2018 | 18:26
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
10/07/2018 | 18:09
1
מברכת אותך ואת כולן כאן באותה ברכה (ומי שכבר אמא שתזכה לזה שוב...)
קראתי גם קצת בבלוג שלך שפירסמת קישור שלו
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
10/07/2018 | 18:28
כיף לשמוע שקראת את הבלוג שלי!
לצפיה ב-'28'
28
11/07/2018 | 09:48
לצפיה ב-'אתמול הייתי בת 39 '
אתמול הייתי בת 39
11/07/2018 | 10:42
2
נסיך בן שנה וחצי בבית ועכשיו מתכננים ילד שני.
לצפיה ב-'מזל טוב!! '
מזל טוב!!
11/07/2018 | 11:34
1
מקווה שחגגת ונהנית ושהדרך למספר 2 תיהיה קצרה.
לצפיה ב-'אמן! תודה'
אמן! תודה
11/07/2018 | 14:56
החגיגות נדחו להיום (ענייני בייביסיטר... בקרוב אצל כולן!)
לצפיה ב-'30'
30
11/07/2018 | 16:26
לצפיה ב-'עדכון והתייעצות'
עדכון והתייעצות
09/07/2018 | 11:48
6
אחרי ההמלצות שלכן לגשת לרופא אחר עם התוצאות של צ. רחם, זה מה שעשיתי וגם הוא אומר שאין לי רחם חד קרני וקיימת חצוצרה בצד ימין, רק שביום הצילום התקשו להדגים אותה. מה שאומר שייתכן והיא חסומה וגם ייתכן שלא 
היום במעקב - אחרי 11 ימים של פרגובריס 150 + 4 ימים של גונאל 75
הזקיקים אכן גדלו, אבל המהפך שרציתי קרה בצד ימין ולא בשמאל...
רירית 10 // ימין - זקיק אחד של 17 (היה 10 לפני 4 ימים) // שמאל - שלושה זקיקים של 10(לפני 4 ימים היה אחד של 8).
נראה לי שישלחו אותי מחר להזרעה ואני ממש מבואסת מהסיכויים 
עכשיו גם קיבלתי את התוצאות של בדיקות הדם :
E2 - 1313 // LH- 9.10 // Progesterone - 4.4
הפרוגסטרון ירד ממה היה לפני 4 ימים. ייתכן שפספסתי את הביוץ????
לצפיה ב-'לגבי הפרוגסטרון'
לגבי הפרוגסטרון
09/07/2018 | 12:07
5
הפרוגסטרון שלך היה גבוה מדי בבדיקה הקודמת וזה משהו שאם יחזור כדאי לבדוק אותו (המקסימום התקין לפני ביוץ ממה שאמרו לי הוא 4.5). גם לי יש פרוגסטרון גבוה מדי לפני ביוץ ונתנו לי פרדניזון במינון נמוך בשביל להוריד אותו כדי שהוא לא ייפגע לי ברירית ולא יוריד מסיכויי ההשתרשות.
לפי הבדיקת דם את לא פספסת את הביוץ, אומרים שהיה ביוץ כשהפרוגסטרון עובר את ה10 ואני חושבת שיש לך עוד קצת זמן לביוץ ושההזרעה כנראה תהיה עוד יומיים-שלושה. 
לגבי החצוצרה אני חושבת שבכל מקרה צריכים לשלוח אותך ישר לIVF ואולי כדאי לחזור על הצילום ולבדוק אותה? מה הרופא השני המליץ?
לצפיה ב-'לא כל כך מובן לי הנושא של המדד'
לא כל כך מובן לי הנושא של המדד
09/07/2018 | 12:38
4
הוא אמור לעלות אחרי או לפני הביוץ?
אני עדיין ממתינה לתשובה לגבי ההמשך מהמעקב של היום, מעניין אם באמת כמו שאני חושבת וישלחו אותי כבר מחר להזרעה (מההיכרות עם הרופא שביצע היום את המעקב - אותו אחד ששלח אותי לשתי ההזרעות הקודמות עם זקיק 15).
בנושא החצוצרה ה"נעלמת" 
הלכתי לרופא שעובד יחד עם הרופאה שלי והם עושים את המעקבים בתורנות, כדי לא לגרום למצב של "שבירת כלים" עד אחרי סיום הסבב הנוכחי העדפתי לא לצאת מגבולות המרפאה.
הוא טוען בדיוק כמו שטענה הרופאה שלי, אבל אמר שבמידה וחלילה הפעם הזו לא תצליח, כדאי שאשב עם הרופאה שלי ואדבר איתה באופן קצת יותר מעורב ונחליט איך ומה עושים, גם לגבי הבירור בעניין החצוצרה וגם לגבי מעבר לIVF.
מקווה שלא יהיה בזה צורך, אבל אם חלילה כן, יש לי כבר כיוון של מעבר למרפאה אחרת... 
 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
09/07/2018 | 13:45
3
לפני הביוץ הפרוגסטרון יכול טיפה לעלות ולרדת, בדרך כלל בהבדלים לא משמעותיים יותר מדי, ולפי כל מיני מחקרים קבעו שהערך המקסימלי שלו לפני ביוץ צריך להיות 4.5. את יכולה לקרוא על זה למשל כאן
הוא מתחיל את העלייה המשמעותית בזמן הביוץ ואמור להגיע לשיא 8-9 ימים אחרי הביוץ.
לדעתי כדאי לך לעשות IVF גם מהתגובה הפעם, בIVF נותנים מעכבי ביוץ ויוכלו לחכות ל4 הזקיקים שייגדלו ולהתעלם מהזקיק הגדול ואז היה סיכוי לעד 4 עוברים מאותה מנת זרע. בהזרעה אי אפשר לחכות ל4 האחרים ובעצם יש רק אחד רלוונטי.
לצפיה ב-'הפעם את צדקת '
הפעם את צדקת
09/07/2018 | 15:04
2
הרופא החליט שאזריק אוביטרל היום בלילה וביום רביעי אבצע את ההזרעה.
רק שהאחות שמסרה לי את התשובה שלו אמרה שהוא ביקש למסור שאכן בעייתי שהזקיק הגדול נמצא בצד ימין ולכן יש סיכוי של 50% לכאן או לכאן...
ביקשתי שיבררו איתו למה לא מדברים איתי בכלל על אופציה של IVF עוד בסבב הנוכחי.
הוא אומר שכרגע אין אפשרות לתת מעכבי ביוץ ולהמתין לגדילת הזקיקים הקטנים בשמאל, מאחר וזה עלול לגרום לגירוי יתר.
הוא גם טוען שכבר ראה הריונות מהזרעה עם חסימה גם בשתי החצוצרות 
קצת פרקתי את התסכול שלי על האחות שמלווה אותי בתהליך והבהרתי לה שההתנהלות של הרופאה לא מקובלת עליי, כי היא אף פעם לא באמת מאפשרת לך לשאול או להביע דעה ולהיות שותפה להחלטות. ובכלל הדרך שלהם לגרום לך להרגיש כמו שפן ניסיונות עוד יותר מתסכלת אותי ואני לא מוכנה להמשיך כך.
ושאני מקווה ומייחלת שההזרעה הזו תהיה ה-אח-ת! ואם חלילה לא, אני אחפש מרפאה בגישה קצת אחרת.
לצפיה ב-'אני לא יודעת האם מעכבי ביוץ אפקטיביים עם זקיק של 17'
אני לא יודעת האם מעכבי ביוץ אפקטיביים עם זקיק של 17
09/07/2018 | 18:01
1
לרוב מתחילים איתם מוקדם יותר, אבל בכל מקרה חשש לגירוי יתר מתחיל כשה- E2 הרבה יותר גבוה (סביב 10000).
לצפיה ב-'כן אמורים להתחיל עם מעכבי ביוץ בשלב יותר מוקדם'
כן אמורים להתחיל עם מעכבי ביוץ בשלב יותר מוקדם
09/07/2018 | 20:05
התכוונתי שהיפותטית אם היית עושה שאיבה במקרה הזה היתה אפשרות לתגובה יותר טובה עם ה4 זקיקים אבל כרגע הגוף כבר קרוב לביוץ וצריך לעשות הזרעה ונקווה שההזרעה הזו תהיה המנצחת אבל אם לא, לעבור ישר לivf לדעתי זה מסלול שמתאים לך יותר מאשר להמשיך בהזרעות.
לצפיה ב-'שאלה בנושא טופס התחייבות למי שבכללית'
שאלה בנושא טופס התחייבות למי שבכללית
09/07/2018 | 15:30
3
היי בנות, הגשתי פעם ראשונה במרפאה טופס בקשה ל Ivf. אישרו לי ושלחו לי למייל את הטפסי 17, לא הצלחתי לראות באייפון ועכשיו הסתכלתי במחשב והיה שם משהו שהלחיץ אותי והמרפאה שלי כבר סגורה.
קיבלתי למייל 3 טפסים שונים, אחד ivf מיקרו רטיליזשיין (לא יודעת מה זה אומר) טופס שני ivf שלב ב׳ עד כאן הכל בסדר אבל על הטופס השלישי רשום שלב א׳ נתרמת ivf 
מה זה אומר? אנחנו לא מתכוונים להשתמש בתרומה וזה ממש ממש מלחיץ אותי שתהיה טעות בנושא, מישהי יודעת מה הניסוח הזה אומר? במיוחד מי שבקופ״ח כללית
לצפיה ב-'תתקשרי ל*2709'
תתקשרי ל*2709
09/07/2018 | 15:55
זה המוקד של הכללית שטיפל לי באישורים לivf. 
לצפיה ב-'על הטופס 17 שלב א' שלי מכללית כתוב רק "הכנות להפריה"'
על הטופס 17 שלב א' שלי מכללית כתוב רק "הכנות להפריה"
09/07/2018 | 18:06
הסתכלתי על ה- PDF עצמו
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/07/2018 | 19:06
בסוף דיברתי עם המרפאת נשים ואמרו לי שזו טעות ולבטל את הטופס ולהוציא חדש במקומו. אם זה לאסותא ועדיין לא העברתי אליהם - זה לא מופיע אצלם בשום מקום, נכון?
לצפיה ב-'פיוריגון'
פיוריגון
09/07/2018 | 00:52
אשמח לקבל פיוריגון אם יש לכן. אפילו במחיר עלות . אני ללא מימון.
תודה רבה לעונות.
לצפיה ב-'השלילי הגיע (תמיד מגיע בסופ"ש)'
השלילי הגיע (תמיד מגיע בסופ"ש)
06/07/2018 | 23:41
12
מתחילה לחשוב מה הלאה, משתפת ואשמח לשמוע מניסיונכן האישי.

3 סבבי ivf (אחרי הזרעות)
#1 חצי באיקסי - הוחזר יום 3
#2 איקסי - הוחזרו יום 3
#3 איקסי - הוחזרו יום 2

כולם - ללא מוקפאים.

הדירוג הוא תמיד 2/3 פרט לאחד טוב שהיה באחרון 1/2.

היות ולא מקפיאים אני חוששת שאנחנו ממשיכים עם סיכויים נמוכים שהרי העוברים לא שורדים אחרי יום 3, אז מדוע שישרדו אצלי?

בודקת אופציה למעבר למרפאה אחרת ושוקלת להשקיע בבדיקת זרע נוספת.

עד כאן.

אשמח לשמוע אתכן :-)
תודה
לצפיה ב-'אני מצטערת על השלילי'
אני מצטערת על השלילי
07/07/2018 | 12:04
1
הלוואי שזה השלילי האחרון שלך. תוכלי לשתף יותר על איך היו הפרוטוקולים, איזה הורמונים ומינונים קיבלת, כמה ביציות היו בכל סבב וכמה הופרו? יש בעיית זרע ידועה?
כמה שיותר נתונים יעזרו להעלות רעיונות להמשך
לצפיה ב-'אז ככה.... '
אז ככה....
07/07/2018 | 18:16
#1 גונאל - קצר 100% הפריות
#2 מנופור - ארוך 72% הפריות
#3 פרוגבריס - קצר 60% הפריות

0 מוקפאים

זרע לטענת הרופא אפשר לעבוד איתו, אך התוצאות ירדו עם כל סבב....

:-(


לצפיה ב-'ביצעת בטא? '
ביצעת בטא?
07/07/2018 | 19:48
4
חסרים נתונים:
מה גילך?
איך איכות הביציות?
איך ספירת הזרע?
מדוע אתם ב-IVF?
מה מצב רירית הרחם?
כמה ביציות נשאבות בכל מחזור טיפול?
האם ניסו להקפיא לך עוברים ביום 2
 
ממה שאני רואה, צריך להשקיע בתוכנית טיפול שתשפר את איכות הביציות.
אפשר גם ליטול COQ10 במינון של 600 מ"ג ליום (לא לפני השינה כי הוא מעורר), שהוכח שעוזר לאיכות הביציות בעכברות, ובתקווה גם לנו. אפשר לשפר תזונה (תמיד טוב)
 
תעני, וננסה לעזור.
לצפיה ב-'כן כן עשיתי בטא .....'
כן כן עשיתי בטא .....
07/07/2018 | 20:57
3
מה גילך? 35
איך איכות הביציות? שאלה טובה, לפי מה נקבעת האיכות? לפי אילו פרמטרים?
איך ספירת הזרע? לפי הרופא ממוצע ומטה
מדוע אתם ב-IVF? לא מוסברים
מה מצב רירית הרחם? אחלה פלוס
כמה ביציות נשאבות בכל מחזור טיפול? 11, 7, 5
האם ניסו להקפיא לך עוברים ביום 2 - לא עקב דירוג נמוך.
לצפיה ב-'גם לנו לא היו מוקפאים בהתחלה'
גם לנו לא היו מוקפאים בהתחלה
08/07/2018 | 01:27
לא סגורה מה עשה את ההבדל אבל יש לי תחושה שחוץ מq10, ל-ארגינין ודקסמתזון היה גם את ענין המבייץ שלקחתי אוביטרל ודקפפטיל ביחד, זאת היתה הפעם הראשונה שהצלחנו לגדל בלסטוציסטים והיו גם הפריות יפות יותר..
ובסבב האחרון נוסף מיון זרע שהכפיל את כמות ההפריות האיכותיות והראויות להקפאה (באחוזים זה שילש וריבע)
בכל מקרה תבקשי שיקפיאו לך, לפעמים אם לא מבקשים מפורשות הם לא יקפיאו. כי אפשר להקפיא גם דרג B.
בהצלחה
לצפיה ב-'היי'
היי
08/07/2018 | 10:50
1
בשביל לדעת מה איכות הביציות הכי טוב לשאול את המעבדה. הן אלה שטיפלו בביציות שלך בשלב שהוזרק הזרע והם יכולות לאמר איך הן נראו להן. אני חושבת שבכל בית חולים אפשר לקבוע פגישה עם אימבריולוגיות במעבדה.
אפשר גם לבקש לראות את התיק המלא שלך כדי להבין יותר על למה העוברים דורגו כמו שהם דורגו, מה היה מספר התאים בכל אחד מהם, כמה שברים היו בהם. את צריכה שיהיה לך צילום של התיק המלא בכל מקרה אם את חושבת לעבור רופא.
לצפיה ב-'אנסה פגישה עם המעבדה'
אנסה פגישה עם המעבדה
08/07/2018 | 21:51
תודה
לצפיה ב-'צר לי מאוד דרלינג '
צר לי מאוד דרלינג
08/07/2018 | 08:52
שלילי בסופ"ש בהחלט קשה. כשזה במהלך שבוע, יש עבודה וסידורים שמסיחים דעת ומקלים במעט. בסופ"ש כל העולם שקט וזה משפיע גם. כשקורים דברים כאלה, קחו את עצמכם למרות כל העצב וצאו יחדיו לארוחה טובה. זה מאוד מקל, מניסיון. 
 
לגופו של עניין: קחי בחשבון שאת צעירה ויש גם ממוצע סטטיסטי לטיפולים. 5-8, משהו כזה. אתם עוד לא שם. ויש עם מה לעבוד אצלכם. אני לא יודעת הרבה כמו יתר התותחיות שענו לך, אבל אני כן יודעת שבעוד כמה ימים עננת העצב תשוט הלאה ותתחלף במוטיבציה להמשיך ולטפל. ועד אז, מחבקת אותך מכל הלב.
לצפיה ב-'גם לי אף פעם לא היו מוקפאים'
גם לי אף פעם לא היו מוקפאים
08/07/2018 | 09:16
2
וזה שיגע אותי, ששואבים 12 ביציות ובסוף אני נשארת עם עובר אחד...
כשעברתי לבר חוה הייתה המטרה הראשונה הייתה לשפר איכות עוברים, והוא גם הציע שננסה להקפיא את כל העוברים ולהחזיר לי במחזור העוקב על בסיס טבעי...
לא יודעת אם זה בגלל התוספים, הטסטומקס/הורמון גדילה/ווטאבר (אני עם זרע תורם) - ולראשונה הסתיים לו סבב, עם 2 עוברי יום 3 מוקפאים ובלצוטיסט שאי אפשר היה להקפיא אבל הוחזר ונקלט...
אולי זה לא רק הזרע?
לצפיה ב-'הטסטומקס/הורמון גדילה'
הטסטומקס/הורמון גדילה
08/07/2018 | 21:53
1
שמות שונים לאותו דבר?
לצפיה ב-'לא'
לא
08/07/2018 | 23:26
שני דברים שונים שאמורים תיאורטית לשפר איכות ביציות
לצפיה ב-'זה שעוברים לא שורדים מעבר ליום 3 במעבדה לא אומר כלום!'
זה שעוברים לא שורדים מעבר ליום 3 במעבדה לא אומר כלום!
08/07/2018 | 09:17
אצלי מעולם לא הצליחו לגדל בלסטוציסט ראוי, ונקלט הריון תקין+ ממוקפא יום 3. 
ממליצה לך בחום לא להסכים לגדל את כל העוברים ליום 5 (אם זה כבר ברור שזה לא קורה), אלא לבקש להקפיא כמה ביום 3.
לצפיה ב-'תזמון אוביטרל '
תזמון אוביטרל
08/07/2018 | 14:15
1
 
היי
אני עושה שוב הזרעה רק עם אוביטרל....
היה היום פרוסטרון 2.2..
E2 1800
וזקיק 23, ללא נוזל.
 
לא נתנו לי לעשות LH...
פעם לקחתן אוביטרל עם פרוסטרון שכבר התחיל לעלות?
2.2 זה אומר שהיום יהיה הביוץ, לא?
 
תודה
לצפיה ב-'הביוץ הוא תהליך של יום וחצי'
הביוץ הוא תהליך של יום וחצי
08/07/2018 | 21:10
הפרוגסטרון מתחיל לעלות לקראת הביוץ אבל 2.2 זה לא מזיק..
היום זה יום מצוין לאוביטרל, מניחה שכבר קיבלת הוראה אם לא הזרקת כבר
בהצלחה
לצפיה ב-'הריון כימי'
הריון כימי
08/07/2018 | 16:24
4

יום חמישי בטא 35
היום רק 41 
באסה כבר שמחנו כל כך... 
עכשיו אני צריכה לחכות למחזור שיגיע?
 
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע..'
מצטערת לשמוע..
08/07/2018 | 20:20
2
אוף.
גם אני אחרי כימי, למיטב הבנתי את צריכה לעקוב לראות שהבטא מתאפסת ובטח המחזור יגיע בקרוב. ניתן להמשיך בנסיונותמיד לאחריו.
מצטערת מאוד ושולחת חיבוק
לצפיה ב-'תודה נשמה'
תודה נשמה
08/07/2018 | 20:45
1
כמה היה לך הבטא הראשונה וכמה השניה? 
לצפיה ב-'אצלי היה טיפה אחרת'
אצלי היה טיפה אחרת
08/07/2018 | 20:50
קיבלתי מחזור יומיים לפני הזמן אבל בדקתי ביום הבטא רק ליתר ביטחון כי הייתה לי תחושה שצריך לבדוק.. ויצא בטא 14, יומיים אח"כ כבר פחות מ-5.
מקווה שגם אצלך ייגמר מהר מהר
לצפיה ב-'אוף מאחלת לך שזה פרומו להריון תקין '
אוף מאחלת לך שזה פרומו להריון תקין
08/07/2018 | 20:48

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום תרומת ביציות
בואו לשאול שאלות ולקבל
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
ד
מתקשים בפוריות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ