לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1351513,515 עוקבים אודות עסקים

פורום תיאטרון

ברוכים הבאים לפורום תאטרון!
פורום תאטרון הוא בית לאוהבי תרבות התאטרון - אם כחלק מהפקה ואם כצופים.
 
ראיתם הצגה טובה? מופע חדש? משהו שאתם חייבים לשתף? הכנסו לפורום ונשמח לשמוע אתכם.
 
נשמח לשמוע אתכם כאן בפורום בכל הקשור לעולם התאטרון - ביקורת או חוות דעת על מופע טוב או לא כל כך;  דיונים על נושאים הקשורים בהצגות, בחזרות ובכלל - בכייף שלכם.
 
הפורום לא עוסק באודישנים למינהם.
 
מקווים שתהנו (ותשברו רגל),
פרובוקטור ו-Cabaret

אודות הפורום תיאטרון

ברוכים הבאים לפורום תאטרון!
פורום תאטרון הוא בית לאוהבי תרבות התאטרון - אם כחלק מהפקה ואם כצופים.
 
ראיתם הצגה טובה? מופע חדש? משהו שאתם חייבים לשתף? הכנסו לפורום ונשמח לשמוע אתכם.
 
נשמח לשמוע אתכם כאן בפורום בכל הקשור לעולם התאטרון - ביקורת או חוות דעת על מופע טוב או לא כל כך;  דיונים על נושאים הקשורים בהצגות, בחזרות ובכלל - בכייף שלכם.
 
הפורום לא עוסק באודישנים למינהם.
 
מקווים שתהנו (ותשברו רגל),
פרובוקטור ו-Cabaret
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'1652תז סימפונית רשל'צ-הכל ברהמס'
1652תז סימפונית רשל'צ-הכל ברהמס
01/04/2018 | 16:54

 
 
 
 
1652התזמורת הסימפונית הישראלית רשל'צ
צילומים-יחצ'ן
 
 
 . השבוע  במסגרת הסידרה בתל אביב  שמעתי את התז .הסימפונית הישראלית רשל'צ בקונצרט שכל התכנית היתה מורכבת מיצירות מאת ברהמס.
 
כרגיל העונה, לכבוד 70 שנה למדינת ישראל הקונצרט נפתח בשיר העברי -שם הרי גולן מאת רחל ונעמי שמר.העיבוד לשיר ,כפי שעשה לכל השירים שהושמעו עד עכשיו ,היה דורון טויסטר.
העיבוד לשיר זה היה טוב מאוד. התזמור בסדר .כבר כתבתי שהרעיון להתחיל כל קונצרט העונה בשיר ישראלי הנו יפה ומוסיף יוקרה לתזמורת. 
 
על הקונצרט ניצח המנצח דניאל אורן שלאחר שעזב את
האופרה כמנהל מוסיקלי שלה קיבל את התאר רב מנצחים ממנה
 
כמה מילים על צורת הניצוח המענינת של המאסטרו אורן..
בדרך כלל אנו רואים את דניאל אורן מנצח מהפיט  ללא אפשרות להתבונן על צורת ניצוחו
.
 כאשר הידיים בפעולה היד הפעילה יותר הנה היד השמאלית החופשיה מהשרביט ואיתה הוא מנסה לתאר ולצייר את המוסיקה עליה הוא מנצח.
תנועותיו רחבות הוא מניף את ידיו למעלה ולמטה  וכן מתחת למעמד שלפניו.
 עד כדי כך שלפעמים הוא נוגע בפניו במעמד ..
הוא מנצח בלהט וטמפרמנט.
 זו חויה לראותו מנצח ותוך כדי הניצוח ולרקוד.
חוויה גדולה היא להתבונן עליו בעת ניצוח ולהבין באמצעות הניצוח שלו את המוסיקה.היושבים בשורות הראשונות ,קרוב אליו ,נהנים גם מהבעות פניו,מההערות והשירה שלו הנעשים בקול רם ושנשמעים היטב
מפעם לפעם לצלילי המוסיקה מצטרפים דפיקות על רצפת הפודיום עליו הוא עומד.היושבים בצד בשורות הראשונות זוכים גם לראות בהבעות פניו  מאמץ,רוגז,שמחה,שלווה בהתאם למוסיקה המנוגנת.
 
שמענו את הקונצ'רו הכפול של ברהמס כאשר הביצוע היה יפה אך הפעם שלא כהרגלה של התזמורת היו כמה קטעים לא  מספיק נקיים הן בה והן של הסולנים.
שני הסולנים מי-קיונג לי-כינור ואנריקו דינדו -צ'לו ניגנו היטב בטכניקה ווירטואוזיות סבירים כאשר העדפתי את נגינת הכנרית
בסיום הקונצ'רטו נוגנה כהדרן הפסקליה מאת הנדל בביצוע מקסים שעלה על הביצוע של הקונצ'רטו הכפול והקהל הריע לסולנים בהתאם.
היה זה ביצוע שלא שומעים ביופיו כל יום 
 
בחיבור הקונצרטו ברהמס נתקל בקשיים גדולים והתלבטויות.
את היתה היצירה התזמורתית האחרונה שלו שהוא חיבר.
בקונצ'רטו יש דו שיח בין שלושה -בין הסולנים והתזמורת וכן בין הסולנים לבין עצמם.
לא התלהבתי במיוחד מהביצוע של הקונ'צרטו.
 
.הביצוע של הסימפוניה השניה של ברהמס היה נהדר.
בעוד שאת הסימפוניה הראשונה שלו הוא חיבר משך שנים רבות, את השניה חיבר בפחות משנה.הוא חיבר אותה במקום הנופש שהיה בו.
היא מלאת תאורי טבע.לכן יש רבים המכנים אותה הסימפוניה הפסטורלית של ברהמס.
היא די קלילה ,מלאת רכות, אור ,שמחה ושקט.
 
קראתי בתכניה שסומפוניה זו נוגנה על ידי התזמורת בקונצרט הראשון שלה בשנת 1936 בניצוחו של ארטורו טוסקניני.
 
לראות או לא לראות: בזכות ביצוע  הסימפוניה השניה,הפסקליה והתבוננות במנצח נהנתי מאוד מהקונצרט. 
 
 
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 29/3/2018 10:21
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
 
לצפיה ב-'1648פסטיבל ימי הפלמנקו'
1648פסטיבל ימי הפלמנקו
16/03/2018 | 01:30
2

 
 
 
 
1648פסטיבל ימי הפלמנקו-סוזן דלל
צילומים-יחצ'ן
 
הערב נפתח בסוזן דלל פסטיבל'ימי הפלמנקו"של דויד קוריאה ולהקתו.
 
פלמנקו הנו מוסיקה וריקוד צועני שהתפתח בדרום ספרד באנדלוסיה בתקופת הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים מידי המוסלמים.זה קרה בסוף המאה השמינית ועד המאה ה15 כאשר המוסלמים סולקו ב1492 מספרד.
 
הפלמנקו הושפע מתרבויות שונות של העמים השונים שחיו בספרד כגון צוענים,מוסלמים,וגם יהודים.
המקורות שלו בעצם בשירת הרועים בהרים שצורפה אליה גיטרה ,מחיאות כפיים ורקיעות קצביות.
בסוף ההתפתחות ,הפלמנקו כלל שירה,גיטרה וריקוד.
בתקופה שלנו צורף לפלמנקו גם הקחון שהנו תוף הפלמנקו.
 
השם פלמנקו נובע כנראה מהמילה הספרדיתFLAMA שפרושה אש בגלל הקצב הסוער והאמוציות החמות שבריקוד.
בפלמנקו משתמשים באביזרים מיוחדים כגון נעלי עקב,שמלה שופעת בד רב שמניפים מצד לצד,קסטניאטות,צעיף ענק,מניפה ועוד.
 
המופע שראינו הערב נקרא EL ENCUENTRO-פגישה.במופע הופיעה כאורחת ללהקה, אדלה קאמפאיו בריקוד פלמנקו וירטואוזי סוחף ומלא הומור.
המופע תיאר פגישה וכן שיחות בין חברי משפחה שסיפרו 10 סיפורים שונים  לא בדיבור אלא בריקוד ושירה .
 
כל הסיפורים מלאי קסם, צבע שהיה ברובו בצבעים כהים ,קצב ,הומור ותלבושות יפות.
 
 
המוסיקה נוגנה על ידי רפאל הרדיה בכלי הקשה,דוד ורגס וחוזה מדינה בגיטרה,וגזוס קורבצ'ו ואל לונדרו ששרו.
המופע התחיל עם קטע אינסטרומנטלי הומוריסטי כאשר כל אחד מחמשת הרקדנים מזיז את המיקרופון  מאחד לשני כאשר אף אחד אינו מדבר.
 
המופע מלא ריקודי פלנמנקו  מתקופות שונות ומוצג לראשונה בארץ.
הוא הועלה ב2017 בפסטיבל בספרד ושם קיבל את פרס ההצטינות לרקדן וכוריאוגרפיה.
 
המופע כלל מוסיקה וריקודים בסיגנונות שונים וקצב שונה כפסודובלה,סוינג,ג'אז וכמובן פלמנקו כאשר הכל בוצע בכישרון רב , בעבודת רגליים מצוינת כך שהיה לא רק מה לשמוע אלא גם לראות ולהתפאל.
 
ראינו פלנמנקו עכשוי וכן פלמנקו שנרקד בעבר,קלאסי ועממי.
הכל בוצע בצורה מרשימה  שעוררה התפאלות רבה בקהל וזכה למחיאות כפיים בלתי פוסקות בתוך הקהל  שהצטרף לאלו שעל הבמה.
 
הכוריאוגרף  הקפיד לסגנן כל צעד וצעד ועיצוב התלבושות היה נהדר ומרשים.
היה גיוון רב בכוריאוגרפיות של הקטעים השונים כאשר בכל ריקוד היה קצב שונה החל באיטי ביותר ועד הסוער ביותר.
הכל בוצע בצורה וירטואוזית ולוהטת.ריקועי הרגליים במיקצבים שונים היו מרשימים ביותר.
אתה שומע את רעש הרקועים ואינך מצליח לעקוב אחרי הרגליים הרוקדות.
הכל נעשה בתאום מושלם בין הרקדנים והמוסיקה.
 
המופע היה כאמור מגוון ביותר.הוא כלל ריקודי סולו,דואטים,שלישיות וגם רביעיה.
באחד הקטעים רקדנית רקדה,התזמורת ניגנה ושאר הלהקה ישבה וקילפה ואכלה תפוזים כאשר את הקליפות זרקה מעבר לגבם. 
 
הלהקה כוללת 5 רקדנים כשבראשם דויד קוריאה שהיה אשף  הפלמנקו ו5 נגנים וזמרים.
העוצמה זרמה על הבמה ועברה אל הקהל הנלהב.
המנהלים האמנותיים של הלהקה הנם אוה אגמון ותותי פורת.
לסיום כל הלהקה הן הרקדנים והן התזמורת נכנסו לבמה כאשר כוס בידם ושתו לחיים לצלילי  מוסיקת ג'אז וכך בהרמת כוסית נפרדו מהקהל.
 
היה זה מופע מלהיב  ביותר.אחד היפים של מופעי הפלמנקו שראינו בזמן האחרון בביצועים של להקות שונות מחו'ל ומהארץ.
 
 
המפוע יתקיים גם ב16.3 ו 17.3 .אפשר להזמין כרטיסים ב03-5105656
בזמן הפסטיבל יתקימו גם מופעי פלמנקו אחרים באולמות סוזן דלל וענבל.
 
לראות או לא לראות:אוהבי ריקוד הפלמנקו יהנו מאוד מהמופע המקסים הן מיופיו והן מביצועו.מומלץ  ביותר לכולם.
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון, 15/3/2018 23:25 
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1647דון קרלו אופרה מאת ורדי באופרה הישראלית'
1647דון קרלו אופרה מאת ורדי באופרה הישראלית
15/03/2018 | 10:31
2

 
1647דון קרלו-אופרה מאת ורדי
צילומים-יחצ'ן
 
דון קרלו-קרלוס הנה אופרה שורדי כתב בשתי גרסאות.
בהתחלה הוא כתב את הגירסה הצרפתית בצרפתית עבור האופרה בפריז שהצגת הבכורה שלה התקימה בשנת 1867 בפריז .
אופרה זו היתה בת 5 מערכות וכפי שהיה נהוג אז בפריז היה בה גם בלט?האופרה נקראה דון קרלוס.
 
לאחר מכן ורדי עשה בה שינויים ,מחק את המערכה הראשונה כולה-יש האומרים שהיא היפה מבין כל המערכות-, קיצר אותה ל4 מערכות,הוריד את הבלט  ועשה שינויים קטנים אחרים לא משמעותיים.
 
זו הגירסה האיטלקית שנקראת דון קרלו ואותה אנו שומעים כעת באופרה הישראלית.
הבכורה שלה נערכה 17 שנה מאוחר יותר דהיינו ב1884 והיא נערכה בלה סקלה די מילנו .
 
ליברית האופרה נכתב על ידי ז'וזף מרי וקאמיל דו לוקל עפ'י המחזה דון קרלוס שכתב שילר.
 
זאת אחת האופרות ההיסטוריות של ורדי והנושא שלה היחסים בין המלך  הספרדי פיליפ  השני  לבנו קרלוס ונסיכת צרפת אליזבת דה ולואה שאהבה את קרלוס אך נישאה לאביו  כתוצאה מהסכם שלום בין צרפת לספרד.אליזבת המלכה לוקחת זאת בקלות ונאמנה למלך בעלה ,אך קרלו לוקח זאת קשה ביותר.
ורדי רצה לעשות דרמה דרך המוסיקה והצליח בכך בגדול.
 
בכמה מהאופרות שלו ורדי עסק בעמים במצוקה כמו שהוא עוסק באופרה זו.הנה כמה דוגמאות: נבוקו,מקבת,הלומברדים  ועוד.
 
 
האופרה הוצגה בארץ לראשונה  בשנת 2006.
זאת אופרה הארוכה ביותר שורדי כתב גם אחרי שקיצר אותה ובגלל זה אינה מוצגת לעתים קרובות
הגירסה המוצגת כעת בארץ אורכה שלוש שעות וארבעים כולל הפסקה אחת ואתנחתאות קצרות בין המערכות להחלפת תפאורה.
 
ההפקה הפעם הנה בשיתוף עם בתי אופרה של בילבאו,סויליה ,אוביידו ופסטיבל טנריף.
 
ניצח על האופרה דניאל אורן כהרגלו בתנועות רחבות ידים והוצאת קולות תוך כדי ניצוח שהפעם היו מעטות מאוד אך בכל זאת נשמעו בשורות הראשונות.
הכנת התזמורת היתה מצויינת והיא נשמעה מעולה.
כרגיל היתה זו התזמורת הסימפונית ראשון לציון-תזמורת האופרה שהיתה הפעם בהרכב מתוגבר בעיקר כלי נשיפה כנדרש.
 
האופרה כולה נעה בין סצינות המוניות שהפעם היו מרשימות ביותר,עם מקהלה גדולה מצויינת-מקהלת האופרה הישראלית עם המנצח איתן שמייסר,לבין סצינות אינטימיות בהן השתתפו מקסימום שנים שלושה משתתפים.
הסצינות ההמוניות היו מרשימות ביותר.
 
 
בדרך כלל באופרה יש אהבה בין הטנור לסופרן כאן היתה חברות בין הבאס לבריטון ומוטיב החברות חזר לאורך כל האופרה.
זאת היתה חברות אמיתית כאשר בסופו של דבר טובת המדינה גברה על החברות.
 
באופרה רודריגו חברו של קרלו-יורש העצר הנו קולו של ורדי בעצמו שדגל בחופש.
רודריגו מנסה לשחרר את העם הפלנדרי  שהיה תחת הדיכוי הספרדי ולמען מטרה זו הוא  מוכן להקריב את חייו.
 
פיליפ המלך מתברר באופרה כאדם אנושי ,למרות אכזריותו,אך אומלל.
בזמנו פיליפ היה השליט החזק ביותר בעולם ועבורו המדינה היתה מעל האהבה.הוא מתחתן עם אליזבת לא מתוך אהבה אלא כדי לשמור על האינטרס של ממלכתו.הוא האדם הבודד ביותר מכל הדמויות באופרה.הוא מדכא את כולם ושולט על כולם.
בתור אב אכל מרור.בתור בעל יסורים.
 
בסצינה שבינו לבין האינקויזיטור הגדול, באחרון אין שום דבר אנושי והוא משתמש בכנסיה ובכוחו כדי לדכא את העם. 
 
מענין שספרד והדרמה הספרדית משכו את מלחיני העולם לכתוב אופרות על כך ,אך אם מתבוננים היטב רואים שאין מלחינים ספרדיים שכתבו אופרות  שאנו יודעים עליהן.כנראה שהם היו עסוקים יותר במה שהעם אהב וכתבו זרזואלות-סוג של מחזמר ספרדי- ולא התענינו בכתיבת אופרות.
 
התפאורה באופרה מרשימה  ויפה ביותר. היא משתנה בכל סצינה ועוצבה על ידי קרלו צ'נטולאביניה.
התלבושות בשלל צבעים ובסיגנון התקופה נהדרות ועוצבו על ידי חסוס רואיז.
התאורה הטובה מאוד עוצבה על ידי וולפגנג פון צובק
התרגום לעברית של הכיתוביות שהוקרנו נעשה ע'י ישראל אובל והיו כרגיל נהדרות ומלאכת מחשבת.
 
 באופרה מופיעים שני הרכבים.ראיתי את שניהם והם היו טובים מאוד אך בגדול יכול אני לומר כי נהנתי יותר מההרכב השני פרט לאליזבת ששרה בקאסט הראשון -אירה ברטמן שהיתה מעולה לעומת יוליה אלכסייבה ששרה בקסט השני ולא הרשימה לא בקולה ולא במשחקה. רודריגו-יונוץ פאסקו  היה בעל קול חם יותר בהשואה עם חואן חסוס רודריגז ששר בהרכב הראשון . קטבאן קמוקלידזה כאבולי הרשימה אותי יותר  מיודית קוטאסי ששרה בקאסט הראשון.שתיהן האהבה הוציאה אותן מדעתן והן בגדו בחברה טובה-המלכה כאשר גנבו את תכשיטיה כדי לנסות לסכסך.
 
 
.מלך פיליפ -אינסונג סים שראיתי היה טוב מאוד, בעל קול נעים לאוזן ומשחק נהדר.
שני האינקויזיטורים ג'ורג' אנדגולאדזה ואיבגן אורלוב היו בעלי קול באס מרשימים.
 
 
הבימוי ג'נקרלו דל מונקו והמחדשת שרה סקינזי היה  לדעתי  מאוד שיגרתי  וסטאטי כאשר כמעט כל הזמרים שרו רוב הזמן בעמידה מבלי לזוז מהמקום כולל המקהלה הגדולה והנהדרת.
 
 
לראות או לא לראות:מוסיקה יפה,ביצוע טוב מאוד.תפאורה יפה.ארוך אך כדאי מאוד לראות.נהנתי וממליץ ביותר.הפקה מוצלחת מאוד.
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 11/3/2018 23:51 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
לצפיה ב-'1645איש המוסיקה-מחזמרהחוג לאופרה קלה בנגב'
1645איש המוסיקה-מחזמרהחוג לאופרה קלה בנגב
07/03/2018 | 20:00
1

 
 
 
 
1645החוג לאופרה קלה בנגב-איש המוסיקה
צילומים-יחצ'ן
 
החוג לאופרה קלה בנגב הנו חוג המעלה כל שנה מחזמר באנגלית ואיתו הוא מסתובב בכל הארץ כאשר הבסיס הוא באר שבע.
החוג נוסד ב1981 בעומר.עד כה הועלו הרבה מחזמרים מפורסמים כולם באנגלית כגון כנר על הגג,אני אוקלי אשת לפידות,גברתי הנאוה ועוד.
חברי הקבוצה, שאינם מקצוענים ,רובם יוצאי ארצות ששפת אימם אנגלית והכל נעשה בהתנדבות להנאת המשתתפים והקהל הצופה והשומע.
 
השנה הם מעלים את המחזמר "איש המוסיקה"
ההפקה הזו מושקעת מאוד .היא רבת משתתפים  ובין המשתתפים אפשר לראות כמעט את כל הגילים החל מצעירים ביותר וכלה במבוגרים עם רוח צעירה.
 
הנושא של המחזמר הנו סיפור על אדם הבא לעיירה בשם ריבר סיטי  בשנת 1912 כדי לשכנע  את העיירה להקים תזמורת.
בסופו של דבר ,לאחר שהעיירה הוציאה כספים רבים לצורך זה,התברר שאיש זה היה נוכל שגזל את כספם אך בכל זאת בסוף הצליח לעמוד בהבטחתו והסוף ,כבכל מחזמר, טוב.
 
 
"אשמה '' בכך מריאן שמתאהבת בו והוא בה  והנוכל אינו בורח עם הכסף ויש תזמורת.
 
המחזמר זכה לפרס הטוני ב1957 כמחזמר הטוב ביותר באותה שנה.
המוסיקה טובה מאוד.נעימה לאוזן  כאשר חלק גדול ממנה מוסיקה מוכרת ביותר המושמעת עד היום.
 
כתב אותה מרדיט וילסון שכתב גם את הליברית עם פרנקלין לסי
 
בין המבצעים בעלי מקצועות חופשיים ,מורים,פנסיונרים,תלמידי תיכון ,אנשי מחשבים ,חקלאים ועוד.
 
 
ההפקה כאמור מושקעת ביותר בתפאורה נאה,תלבושות יפות מהתקופה,תכניה צבעונית עם תוכן רב בעברית ואנגלית,תאורה טובה מאוד ומשתתפים,בהתחשב שאינם מקצוענים,בעלי יכולת רבה וטובה.
 
הכוריאוגרפיה מותאמת למשתתפים בכל גיל,השירה של מיכאל הרמן טובה מאוד וגם משחקו נהדר.הוא משתתף בתפקיד הראשי ועולה על כל שאר המשתתפים.
 
 
זאת להקת חובבים מתקדמת ואינני מכיר את השחקנים .התרשמתי מואיט פדר נצר-מריאן פארו,מיכאל הרמן,-הנוכל,השחקן בכובע הקש עם הפס הירוק ועניבת פרפר באותו הצבע,מהילד עם הקסקט ששר את השיר אידיאנה ,לאון גלקוף והגבר להא גבוה עם חולצה משובצת.
 
יש גם תרגום לעברית והתמליל מוקרן גם באנגלית אך משום מה האותיות  היו חשוכות ואי אפשר היה לקרוא  את העברית בכלל והאנגלית בקושי.
 
עם קצת מאמץ אפשר לתקן זאת  כי יש עוד חמש הופעות ,לפחות,במודיעין,27.2ירושלים5.3,יגור7.3,רעננה13.3 ובאר שבע18.3.
 
 
לראות או לא לראות:דוברי האנגלית נהנו מאוד.אם יתוקן התרגום גם דוברי העברית.מגיע "ישר כח"לקבוצה חביבה זו המתמידה בעשיה  זמן כה רב.
 
נכתב על ידי elybikoret ,26/2/2018 23:43 -אלי ליאון
 
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
לצפיה ב-'1644התז הפילהרמונית -קיריל פטרנקו,יוג'ה ואנג'
1644התז הפילהרמונית -קיריל פטרנקו,יוג'ה ואנג
01/03/2018 | 12:19

 
1644התז הפילהרמונית הישראלית-יוג'ה ואנג
צילומים-יחצ'ן
 
 
הערב שמעתי בפילהרמונית קונצרט  עם המנצח קיריל פטרנקו שיהיה  המנצח הראשי של תז הפילהרמונית של ברלין בעוד כשנתיים.הקונצרט היה מקסים .הוא ניצח על רוב הקונצרט בצורה מאוד שלווה ללא תנועות מיותרות וללא ראותנות.
לאורך כל הקונצרט הוא הוציא מהתזמורת צלילים נהדרים ונגינתה היתה טובה ביותר.
 
הקונצרט התחיל עם היצירה "לה פרי או פרח האלמוות" מאת פול דיוקא.היצירה מוגדרת כדרמה מוסיקלית.היא מתארת את חיפוסו של האדם אחרי חי הנצח.
הורגשה במוסיקה המאבק.הקצב  היה מהיר ביותר.התזמורת היתה מוגברת בנגנים ,עם הרבה כלי הקשה.
סיפור הפואמה מיתולוגי מהמיתולוגיה הפרסית.
המוסיקה הוזמנה על ידי הבלט הרוסי אך בסופו של דבר הבלט הוצג כהפקה פרטית על ידי הבלרינה שהיתה צריכה לרקוד את התפקיד הראשי בבלט הרוסי  וזאת לאחר שלא קיבלה את התפקיד.
היצירה נפתחת בצלילים כמעט חרישים ומסתיימת באותו האופן כאשר ביניהם המוסיקה עוצמתית ומנוגנת בטונים גבוהים ביותר.
זאת מוסיקה תכניתית המתארת סיפור מהאגדה.
יצירה נהדרת בביצוע מלהיב.
 
לפני ההפסקה נוגן הקונצ'רטו מס 3 לפסנתר מאת פרוקופייב.
.
הביצוע של הסולנית הסינית יוג'ה ואנג היה נפלא.זאת פסנתרנית וירטואוזית להפליא עם טכניקה מעולה.אצבעותיה נעו במהירות מסחררת על הקלידים.
זאת היתה נגינה מקסימה וירטואוזית אך ללא רגש.
היתה זו נגינה טכנית ביותר העושה רושם להפליא על הצופה .
התלהבות הקהל היתה בשיאה.
כל זאת בפרק הראשון של הקונצ'רטו.
 
בפרק לאחר מכן הליריות חזרה בנגינה אך במנות קטנות וזה הספיק  כדי להנות מהביצוע הנפלא של פסנתרנית גדולה.
 
אי אפשר לא לציין את שימלת המיני הקצרצר בצבע כחול  בה הפסנתרנית הופיעה.
הופעה חריגה ביותר בקונצרט קלאסי.
הן המאזין והן הצופה נהנו הנאה מלאה לאורך כל הקונצ'רטו.
 
היה זה קונצ'רטו ראותני ופסנתרנית ראותנית .שניהם היו נהדרים ומקסימים.
 
לסיום נוגנה "פטרושה" יצירה שכתב איגור סטרוינסקי והמוגדרת כ"בורלסקה בארבע תמונות".בורלסקה הנה  יצירה המוגדרת כיצירה הומוריסטית ופרודיה מוגזמת וגרוטסקית.
זאת מוסיקה שנכתבה כבלט אך מנוגנת לעתים קרובות כיצירה עצמאית ללא רקדנים.
הוא נכתבה כאשר באחת הפגישות בין סטרוינסקי לדיאגילב  המפורסם ניגן סטרוינסקי  שני קטעים שכתב.דיאגילב התרשם מהקטעים וביקש שסטרוינסקי יחבר יצירה לבלט באותו השם של אחת היצירות שניגן דהיינו "פטרושקה".
 
פטרושקה הוא ליצן בצורת בובה  בה נכנסת רוח חיים.התזמור של היצירה מעולה וסטרוינסקי שהיה תלמידו של רימסקי קורסקוב הלך בעקבות מורו שהיה מתזמר מקסים ובין השאר תזמר גם את תמונות מתערוכה.של מוסורגסקי.
 
ביצירה יש מוטיבים רבים מהשירים העממיים הרוסים וכן חידושים רבים שלא היו ידועים עד אז.
היצירה נוגנה לראשונה בפריז כאשר בתפקיד הבובה רקד  הרקדן המפורסם ניז'ינסקי.ההצלחה היתה גדולה.והיצירה הפכה למפורסמת ביותר ומנוגנת בכל העולם.
 
ארבע התמונות מתארות את החדווה,הגיחוך ,הפרודיה, והעדנה העצב והרצינות.
 
ביצוע היצירה על ידי התזמורת הערב היה מרשים ,תזמורת כאמור היתה מתוגברת, התזמור נהדר,מוסיקה נפלאה ,ביצוע מדוייק יפה וטוב.
 
לראות או לא לראות;קונצרט מקסים.מרשים ביותר הן בגלל היצירות שנוגנו והן בגלל הסולנית והמנצח.
 
 
נכתב על ידי elybikoret , 24/2/2018 23:51  -אלי ליאון
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1643דון ג'ואן-מוצרט-האופרה הישראלית'
1643דון ג'ואן-מוצרט-האופרה הישראלית
24/02/2018 | 18:39
1

 
1643דון ג'ובני-מוצרט –האופרה
 
צילומים-יחצ"ן
 
בשיתיף פעולה עם בית האופרה המלכותי קובנט גרדן לונדון  ובית האופרה ליסאו ברצלונה והאופרה של יוסטון מציגה כעת האופרה הישראלית את האופרה דון ג'ובני מאת מוצרט.
בעיני מוזיקולוגים רבחים היא נחשבת לאופרה הטובה של מוצרט.היא מוגדרת גדרמה קומית והליברית כתב לורנצו דה פונטה.
 
 
נמנצח על ההופעות הראשונות דניאל אורן וב5 ההופעות האחרונות נמרוד דוד פפר.
בזמנו לא הציגו אופרות ישנות כמו עכשיו אלא אופרות שנכתבו אז והוצגו מיד.
עם דון ג'ובני היה אחרת.היא לא הוצגה מיד אחרי שנכתבה אלא רק בשנת 1787 למרות שנכתבה הרבה לפני כן.
 
בארץ הוצגה בפעם  הראשונה  ב1994 והאחרונה בלפני כ 15 שנה.
 
זאת אחת האופרות של מוצרט כי יש בה הרבה מהנסתר מהגלוי.
יש הרבה דברים בתוכן שאינם ברורים ולא מובן מה כל אחד חושב
 
כאשר הוצגה לא תזכתה להצלחה גדולה כי היא הקדימה את זמנה.
זאת האופרה היחידה  של מוצרט שיש סצינת מות עם גופה על הבמה. ולא רק זאת אלא בהתחלת האופרה.
 
מדוע היה הרצח לא ברור.יתכן ומוצרט מכין אותנו לסוף בו כל אחד מקבל את המגיע לו  ולא רק בגלל מעשיו עם הנשים.
דבר נוסף שמאפ]ין את האופרה .באופרה מדובר כל הזמן על כיבוש של אישה ואף פעם לא על אהבה.
היו לו 1003 נשים בעולם אך עם אף אחד לא קשר יחסים של רגש יחסים  מחייבים.הוא כל הזמן כובש אך ללא תחליט רצינית.
 
אפשר לומר שהגהינום של ג'ובני היה להשאר לבד ולא אש הגהינום.
 
 
במאי האופרה היה קספר הולטן וחידש אותו גרג אלדרידג'.
התפאורה המרשימה בסגנון ויקטוריאני עוצבה על יד אס דבלין.היא כוללת בנין עם אין ספור דלתות-אולי סמל לנשותיו הרבות של ג'ובני כאשר עליה לאורך כל האופרה מוקרן וידאו ארט מקסים שיצרו במשותףלוק האלס ודניאל בונד. בהתחלה עם פתיחת המסך התחילו להופיע השמות של כל הנשים שהיו לדון ג;'ובני. ובהמשך התפאורה נצבעה עם הוידאו ארט בשלל צבעים והקרנות על חלקים מסויימים ממנה.
היא נעה כל הזמן משמאל לימין ומימין לשמאל וכך ראינו אותה בזויות שונות.תנועה זו הוסיפה ענין רב והעסיקה את הקהל לא רק לשמוע אלא גם לראות.
 
הוא והתאורה הנהדרת  של ברונו פואט היוו חלק חשוב מההפקה המיוחדת הזו. והניו להן תפקיד ראשי מיוחד.
מעצבת התלבושות ההיפות היתה אנייה  ואנג קראג.
ליותה את הזמרים כרגיל תזמורת האופרה-התז הסימפונית הישראלית רשל"צ.
 
באופרה זו תפקיד קטן למקהלה שהיתה מקהלת האופרה הישראלית עם מנצחה איתן שמייסר המעולה.
 
לגבי ביצוע הזמרים כולם היו טובים מאוד.השתתפו בשני ההרכבים השונים הזמרים הישראליים הבאים אלה וסילביצקי כדונה אנה,ענת צ'רני  ודניאלה סקורקה כצרלינה  וכן עודד רייך כמזטו.
הם לא היו בשום דבר פחות טובים מהאורחים מחול ולפעמים גם טובים מהם.
 
פאלה קנודסן-דון ג'ובני היה בעל קול נעים יפה ומשכנע. משחקו היה טוב. וראינו בו את "דון ג'ואן'כפי שדימיינו וראינו אותו במוחנו.
הוא היה משכנע,בעל בטחון עצמי רב ביותר ולא רומנטי כפי שהתפקיד דורש.
גווידו לוקונסולו כ לפורלו היה נהדר בהומור שלו,בסרקאזם שלו וכן בקולו היפה.
יקטרינה בקנובה כ דונה אננה היתה בסדר אך לא משכנעת מספיק.
 
ענת צ'רני –צלינה היתה נהדרת,חביבה ובעלת קול נעים ביותר.
 
לסיכום אפשר לוןמר כי היתה זו הפקה יפה,עם מוסיקה נהדרת,בימוי טוב,סצינות יפות ותפאורה מיוחדת ומקסימה.
 
לראות או לא לראות;בהחלט כן לראות .
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1643דון ג'ובני-מוצרט-האופרה הישראלית'
1643דון ג'ובני-מוצרט-האופרה הישראלית
24/02/2018 | 11:51

 
1643דון ג'ובני-מוצרט –האופרה         
 
צילומים-יחצ"ן
 
בשיתיף פעולה עם בית האופרה המלכותי קובנט גרדן לונדון  ובית האופרה ליסאו ברצלונה והאופרה של יוסטון מציגה כעת האופרה הישראלית את האופרה דון ג'ובני מאת מוצרט.
בעיני מוזיקולוגים רבים היא נחשבת לאופרה הטובה ביותר של מוצרט.היא מוגדרת כדרמה קומית והליברית כתב לורנצו דה פונטה.
 
המנצח על ההופעות הראשונות  הוא דניאל אורן וב5 ההופעות האחרונות נמרוד דוד פפר.
בזמנו לא הציגו אופרות ישנות כמו עכשיו אלא אופרות שנכתבו אז והוצגו מיד.
עם דון ג'ובני היה אחרת.היא לא הוצגה מיד אחרי שנכתבה אלא רק בשנת 1787 למרות שנכתבה הרבה לפני כן.
בארץ הוצגה בפעם  הראשונה  ב1994 והאחרונה לפני כ 15 שנה.
 
זאת אחת האופרות של מוצרט שיש בה הרבה  יותר מהנסתר מהגלוי.
יש הרבה דברים בתוכן שאינם ברורים ולא מובן מה כל אחד חושב
 
כאשר הוצגה לא זכתה להצלחה גדולה כי היא הקדימה את זמנה.
זאת אופרה  של מוצרט שיש סצינת מות עם גופה על הבמה ולא רק זאת אלא זה מתרחש בתחילת האופרה.
 
מדוע היה הרצח לא ברור.יתכן ומוצרט מכין אותנו לסוף בו כל אחד מקבל את המגיע לו  ולא רק בגלל מעשיו עם הנשים.
דבר נוסף שמאפין את האופרה הוא שבאופרה מדובר כל הזמן על כיבוש של אישה ואף פעם לא על אהבה.
היו  לדון ג'ואן 1003 נשים בעולם אך עם אף אחד לא קשר יחסים של רגש ,יחסים  מחייבים.הוא כל הזמן כובש אך ללא תחליט רצינית.
 
אפשר לומר שהגהינום של ג'ובני היה להשאר לבד ולא אש הגהינום.
 
 
במאי האופרה היה קספר הולטן וחידש  את הבימוי גרג אלדרידג'.
התפאורה המרשימה בסגנון ויקטוריאני עוצבה על יד אס דבלין.היא כוללת בנין עם אין ספור דלתות-אולי סמל לנשותיו הרבות של ג'ובני.על התפאורה לאורך כל האופרה מוקרן וידאו ארט מקסים שיצרו במשותף לוק האלס ודניאל בונד.
 
 בהתחלה עם פתיחת המסך מתחילות להופיע השמות של כל הנשים שהיו לדון ג'ובני. בהמשך התפאורה נצבעה עם הוידאו ארט בשלל צבעים והיו הקרנות על חלקים מסויימים ממנה.
היא נעה כל הזמן משמאל לימין ומימין לשמאל וכך ראינו אותה בזויות שונות.תנועה זו הוסיפה ענין רב בהארת  חלקים מסוימים בתפאורה וגילוי פינות מסתור בה.
 
היא והתאורה הנהדרת  של ברונו פואט היוו חלק חשוב מההפקה המיוחדת הזו.
חידש את עיצוב התאורה ג'ון פול פרקוקס
מעצבת התלבושות היפות היתה אנייה  ואנג קראג.
ליותה את הזמרים כרגיל תזמורת האופרה-התז הסימפונית הישראלית רשל"צ.
 
באופרה זו תפקיד קטן למקהלה שהיתה מקהלת האופרה הישראלית עם מנצחה איתן שמייסר המעולה.
 
לגבי ביצוע הזמרים כולם היו טובים מאוד.השתתפו בשני ההרכבים השונים הזמרים הישראליים הבאים אלה וסילביצקי , שלצערי לא הצלחתי לראותה  ולשמוע את קולה המעולה-כדונה אנה,ענת צ'רני  ודניאלה סקורקה כצרלינה  וכן עודד רייך כמזטו.
הם לא היו בשום דבר פחות טובים מהאורחים מחול ולפעמים גם טובים מהם.
 
פאלה קנודסן-דון ג'ובני היה בעל קול נעים יפה ומשכנע. משחקו היה טוב. ראינו בו את "דון ג'ואן'כפי שדימיינו וראינו אותו במוחנו.
הוא היה משכנע,בעל בטחון עצמי רב ביותר ולא רומנטי כפי שהתפקיד דורש.
גווידו לוקונסולו כלפורלו היה נהדר בהומור שלו,בסרקאזם שלו וכן בקולו היפה.
יקטרינה בקנובה כדונה אננה היתה בסדר אך לא משכנעת מספיק.
למריאנו בוצינו-הקומנדטורה באס טוב מאוד.
ענת צ'רני –צלינה היתה נהדרת,חביבה ובעלת קול נעים ביותר.
לעודד רייך-מזטו קול בריטון נהדר ומשחקו היה מעולה.
 
לסיכום אפשר לומר כי היתה זו הפקה יפה,עם מוסיקה נהדרת,בימוי טוב,סצינות יפות ותפאורה מיוחדת ומקסימה.
 
לראות או לא לראות:בהחלט כן לראות .
 
נכתב על ידי elybikoret , 10/2/2018 11:28 –אלי ליאון
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
 
לצפיה ב-'1640תיאטרון באר שבע-סוליקא-מחזמר'
1640תיאטרון באר שבע-סוליקא-מחזמר
18/02/2018 | 18:49
1

 
1640תיאטרון באר שבע-סוליקא-ביקורת
צילומים-יחצ'ן
 
מאור סבג-מלחין ותאיר סיבוני-תמליל ןכתבו מחזמר בשם סוליקא.
המחזמר הוצג בחג המחזמר האחרון בבת ים ואומץ על ידי תיאטרון באר שבע להצגות בארץ.
המחזמר זוכה להצלחה גדולה ובצדק.
 
הוא מספר על סוליקא -היא סול חגואל מטנג'יר שהיתה יהודיה מרוקאית.היא זכתה לפרסום לאחר שהוציאו אותה להורג  בגיל 17 מאחר והעדיפה למות ולא להמיר את דתה ולהפוך אשת מלך מרוקו העתידי.
 
יורש העצר המרוקאי פגש בסוליקא בשוק והתאהב בה.אין לו כל תנאי אם היא תסכים להנשא לו אך אנשי החצר עושים הכל כדי לסקל נשואים אלו אם היא לא תמיר את דתה.
כנראה שהסיפור קרה במציאות בשנת 1834.
המקרה התרחש כאשר במרוקו היו חיים של דו קיום תקינים בין יהודים למוסלמים ללא כל בעיות ותקלות.
 
כאשר העבירו את המחזמר מבת ים לבאר שבע,עשו בו תיקונים רבים הן בטקסט ,הן בשירים והריקודים והוא עבר שינויים רבים.
 
כעת הוא מוצג בתיאטרון באר שבע בהצלחה גדולה מאוד.
 
המחזמר מלא שירים,ריקודים,תפאורה יפה,תלבושות מסורתיות מוקפדות ויפות.זהו אמנם מחזמר על נושא מזרחי אך כל אוהבי תיאטרון טוב ומחזמר נהדר יוכלו להנות ממנו בין אם הם מעדות המזרח או אירופאים או זרים להווי המזרחי.
 
כפי שנאמר לי,אחת המטרות בהעלאת המחזמר היה לקרב בין העדות,להביא לשיתוף פעולה ביניהם ולהכיר טוב יותר  את התרבות של כל  עדה ועדה.
 
במחזמר משתתפים שחקנים וזמרים הן יהודים והן ערבים.מחברי המחזמר רצו להעביר את "ערך זכות הבחירה" דהיינו שכל אחד צריך להיות חופשי להחליט בעצמו איך לנהוג גם כאשר אחרים לא מסכימים או לא מקבלים את החלטתו.רפי ניב ביים את המחזמר.זהו בימוי נהדר שיש בו הרבה שירים,הרבה ריקודים,הרבה הוואי מזרחי מרוקאי.המשחק והשירה טובים מאוד.יש הרבה קצב וענין במחזמר.
הוא נראה ונשמע נהדר והקהל נהנה בו ביותר .מחיאות הכפיים מרעישות את העולם אחרי כל שיר וריקוד.
מוסיקה שכתב מאור סבג שהיה גם המנהל המוסיקלי של המחזמר מצויינת.יש לה את הגוון המזרחי אך יחד עם זאת היא נשמעת כמעט כמערבית.היא נעימה לכל אוזן וזה הישג גדול ושובר את הדעות הקדומות של אנשים מסויימים שאינם מסוגלים לשמוע אלא דברים המוכרים להם איתם נולדו וגדלו.
המוסיקה מאוד נעימה לאזן ,קליטה ביותר ,עשירה בגוונים ומאוד קיצבית ורעננה.
 
הריקודים אותנטיים ברובם אך התנועות חוזרות על עצמן וסובלים מחוסר דמיון של הכוריאוגרף.
יתכן וזה הפולקלור היהודי המרוקאי שאינני מכיר .דבר אחד בלט ביותר.היה דמיון רב בין הריקודים שביצעו היהודים לבין הריקודים של המוסלמים וקשה היה להבדיל ביניהם אלא רק לפי מי שרקד אותם.
עיצבה את הכוריאוגרפיה טולה דמארי.
 
התפאורה היתה נאה  למראה ויעילה ביותר.היא התחשבה היטב במיקום התזמורת על הבמה.
התלבושות עיצבה  יהודית אהרון .הן היו יפות מלאי צבע  ואותנטיות.
התאורה עיצב אמיר קסטרו והיא היתה מלאת אור וברק.על הדרמטורגיה והדיאלוגים היה אחראי שחר פנקס.התזמור מתן יונה .
 
רבים היו המשתתפים במחזמר.כולם ביצעו את תפקידם היטב.
נסרין קדרי בתפקיד חורה "גנבה "את ההצגה לעתים קרובות בשירתה ומשחקה. רעות אלוש היתה סוליקא היא היתה מרגשת ביותר בכל.יקיר אליהו וקנין היה אדיב וגם אכזר במידת הצורך.
 
סוליקא ויורש העצר היוו דוגמה לדו קיום בין יהודים וערבים .המחזמר מתרחש כאשר היה קיים במרוקו  דו קיום  מסויים.בכל זאת התוצאה היתה  טראגית.
כל מי שהאמין בדו קיום סופו שהתאכזב כך היה בעבר במחזמר וכך כנראה במציאות של היום.
 
 
לראות או לא לראות:מחזמר חדש בגוון מזרחי נהדר.מומלץ על ידי בלב שלם לכולם עם המלצה להשאיר את הדעות הקדומות בבית ובטוחני שתהנו.
 
 
נכתב על ידי  elybikoret-אלי ליאון , 8/2/2018 7:50  
 
 
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1637אסתרית בלצן-סיפורה של סונוטה'
1637אסתרית בלצן-סיפורה של סונוטה
15/02/2018 | 18:55

 
 
 
 
 
 
1637אסתרית בלצן-סיפורה של סונטה
צילומים-יחצ'ן
 
שמעתי את הקונצרט מס 2 בסידרה "קלאסיקה במימד אישי" בשם "בטהובן והאפסיונטה-סיפורה של סונטה '' ד"ר אסתרית בלצן עורכת ,סידרה שרצה כבר 27 עונות בהצלחה כבירה.
 
הפעם היתה זו תכנית מיוחדת,מקסימה ומענינת.היה זה בעצם רסיטל של בלצן בו היא היתה המשתתפת היחידה והמרכז של התכנית ללא מלוים כל שהם -רק היא והפסנתר במרכז.
היא היתה העיקר ומגיע לה להיות פעם לבד ובמרכז כי עם כל הכבוד לאורחים הנהדרים שהיא מביאה  לתכניותיה ,היא היא העושה את התכניות היא היא הנותנת את הצבע והתוכן העיקרי בכל תכנית.
 
הפעם התכנית הוקדשה לבטהובן , חייו והסונטות שלו.
 
הקונצרט התחיל בסונטה מס 23-האפסיונטה –סונטה הנחשבת לטובה והמגובשת מבין 32 הסונטות שכתב.
בדומה כמעט לסימפוניה מס 5 שלו גם כאן יש שלושה צלילים נמוכים שעוברים לכל אורך הסונטה ומשתלטים על כל הצלילים המקסימים האחרים.
 
שמענו ביצוע מרגש ומעולה של האפסיונטה  שנוגנה על ידי אסתרית בלצן כמובן ולאחר מכן בצורה תמציתית ומרתקת סופר על חייו של בטהובן.
הוא היה נשוי למוסיקה.לא התחתן אף פעם.
בכל יצירותיו מורגשת ההתלבטות שלו בחייו,המשברים ,הסערות,החירשות והגורל שפקד אותו.
לבטהובן כאמור לא היתה משפחה אך מיצירותיו נולדו ילדים,נכדים ונינים.
 
בהמשך הרצאתה בלווי קטעי פסתר רבים הראתה בדוגמאות שונות איך מלחינים אחרים כתבו יצירות בהשראת בטהובן.
 
שמענו את סונטת "אור ירח" מס 14 של בטהובן.זאת יצירה שבטהובן עצמו כינה אותה קוזי(מעין) פנטזיה.
היא נכתבה ב1801 ובהרצאתה, במסגרת זו, שמענו על מלחינים אחרים אחריו שקיבלו השראה מהיצירה ,הושפעו ממנה וכתבו יצירות בהשתמשם באלמנטים שביצירה עם שינויים מסויימים ובסגנון אחר.
 
את השם של היצירה "אור ירח" ניתן כחמש שנים אחרי כתיבתה על ידי מבקר מוסיקלי ידוע בזמנו שכתב עליה שהיא מזכירה לו זוהר הירח על אגם לוצרן.
 
כבימיו של בטהובן כן גם היום ,זאת יצירה המנוגנת לעתים קרובות ופופופולרית מאוד באולמות הקונצרטים או כמוסיקה לסרטים.
 
בעת כתיבתה בטהובן היה במשבר גדול.הוא היה מכונס בעצמו והתרחק מאנשים.היה מיואש וחשב להתאבד דבר שלא ביצע.
 
מספרים כי את הסונטה כתב כאשר בחורה עוורת אמרה לו 'היתי נותנת הכל כדי לראות את אור הירח.'.
 
בטהובן כתב ביצירה זו התחלה חריגה ,איטית בטונים נמוכים, בסולם חריג.כל זאת לאור העובדה כי הוא התחיל לאבד את חוש השמיעה ולא יכול היה לשמוע את הטונים הגבוהים.
 
שופן היה אחד המלחינים שכתב בעקבות הסונטה הזו ובהשפעת ג'ורג סאנד .היא רצתה שבטהבן יכתוב יצירה ארוכה ,כי כל יצירותיו היו קצרות,יצירה  ארוכה ממשית אך היא נמשכה רק 9 דקות והוא גנז אותה.
בהמשך התברר שזו אחת היצירות היפות שלו.
 
מלחין אחר קלוד דביוסי הנציג החשוב ביותר של האימפרסיוניזם  כתב ב1890 אור ירח משלו.  יצירה בה מורגשת הרומנטיקה הצרפתית החמה להבדיל מהרומנטיקה הגרמנית שהיא יבשה וקשה יותר.  
אמנם אין נשיקה גרמנית אך אצל דביוסי יש נשיקה צרפתית.לדעת מפורסמים זה בטהובן "הפוך על הפוך"
 
גם בתקופה מאוחרת יותר ב1958 זמר איטלקי בשם מרינו מריני כותב את השיר "גוורדה קה לונה ".הוא משנה צליל בעקבות יצירתו של בטהובן ,מחבר שיר ההופך מפורסם ביותר .זהו שיר שיש בו חידוש -נגינה על גיטרה חשמלית  וכבש את הפסטיבל המפורסם של סן רמו .
הקלאסיקה הפכה לקלאסיקה מסוג אחר וגם פברוטי שר את השיר.
 
ב1970 הופיע הרוקן רול.מגלגלים את בטהובן לאיצטדיונים –roll over bethoven-  -כדברי אסתרית בלצן וצוחקים על צ'יקובסקי'.
 
בהמשך גלגלו את בטהובן והביאו אותו גם לעולם הבלוז.
גון לנון ויוקו אונו משתמשים באור הירח של בטהובן כאשר כתבו את השיר "ביקוז "בהיפוך שלושה צלילים של בטהובן דהיינו מהסוף להתחלה.
 
היתה זו תכנית מיוחדת , מקסימה ומענינת.היא אמנם עסקה בסונטות של בטהובן ובאור הירח שלו אך יחד עם זאת בחייו ובמלחינים שהושפעו מיצירויו
 
לראות או לא לראות;כדאי מאוד ומומלץ ביותר  ובחום לשמוע סידרה זו של אסתרית בלצן שמתעלה על עצמה מקונצרט לקונצרט.
 
בקונצרט-הרצאה הבא של הסידרה  קונצרט מס 3 בשם "באך הבארוק נשמע " באך והנדל ומה ביניהם".ישתתפו מקהלת גארי ברטיני בניצוחו של רונן בורשבסקי .הקונצרטים יבוצעו 10 פעמים כאשר ההתחלה תיהיה ב23.2.2018 במוזיאון תא
 
 
נכתב על ידי -elybikoret-אלי ליאון , 8/2/2018 13:26  
 
 
 
 
                                                                                                                                                     אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
בלי וירוסים. www.avast.com
לצפיה ב-'1638ג'אז חם-הפסנתר המכושף'
1638ג'אז חם-הפסנתר המכושף
13/02/2018 | 08:00
1

1638ג'אז חם-הפסנתר המכושף ב4 ידיים
צילומים-יחצ"ן
 
 
היום שמעתי קונצרט נפלא במוזיאון תא..
אמנם הוא היה מיועד לילדים אך ההבדל בינו לבין אותו קונצרט למבוגרים ,כפי שנאמר לי על ידי אנשים שראו את שני הקונצרטים-לילדים ולמבוגרים ההבדל בתכנית היה רק בזאת שלקונצרט לילדים היה מנחה דודו זבה שלבש כובע של שף  והקונצרט היה קצר יותר מהקונצרט למבוגרים.
הלכתי לקונצרט לילדים כי לא התאפשר לי מסיבות אישיות להגיע לקונצרט למבוגרים.
 
השתתפו בקונצרט פאולו אלדריגי מאיטליה וסטפני טריק מארה"ב.
להדרן הצטרף אליהם גם דודו זבה  ב6 ידיים על פסנתר אחד.
השתתפו עוד גשפר ברטונצל-תופים ורם ארז באס.
הנגינה הועברה על מסך גדול וכך אפשר היה לראות היטב מכל מקום באולם מהירות נגינתם את השילוב המושלם של הידיים אחת בתוך השניה בעת הנגינה והוירטואוזיות והטכניקה המקסימות של שני הפסנתרנים.
רק כך אפשר היה להבחין את התעלולים והפעלולים בנגינה המעולה של שני הפסנתרנחים  המקסימים שהם זוג בחיים.
 
שניהם ישבו על אותו כיסא או עמדו וניגנו בעמידה .
בקונצרט לילדים הם עם המנגינה הראשונה כבשו את לב הילדים ותשומת ליבם ועשו את כל הילדים לשבויים של הפסנתרנים שניגנו על פסנתר אחד בארבע ידיים.
 
הילדים שיתפו פעולה במחיאות כפיים קיצביות במקומות שהתבקשו לכךושמרו על שקט אבסולוטי למרות שהאולםפ היה מלא מפה לפה.
 
המנחה הסביר לילדים שבנגינת ג'אז מנגנים ללא תוים אך בכל זאת יש חוקים קבועים מתי כל אחד מנגן אם יש יותר מפסנתרן אחד,מתי מנגנים שניהם ביחד וומתי המנגינה עוברת מפסנתרן אחד לשני.
תוך כדי הנגינה אחד קם השני מנגן,שניהם יושבים או שניהם עומדים מתחלפים במקומות וכל זאת מבלי להפסיק את הנגינה אפילו לשניה כאשר הכל נעשה במהירות מדהימה.
 
הנגינה של שניהם היתה וירטואוזית ביותר.אילתורים  וטכניקה מדהימה.
 
הבס והמתופף ניגנו גם קטעי סולו ושניהם היו מעולים להפליא.
 
המנחה הסביר איך מאלתרים ג'אז.
לקחו לדוגמה את השיר יום הולדת שמח ובחרו 4 אקורדים.האחד מנגןכל הזמן אותם והשני מנגן את המנגינה.
בשיר הם גם הדגימו איך מאלתרים ג'אז משנות ה30 באלתורים קסומים המשיכו בסגנון הסווינג,הגאז של החוף המערבי של הקול ג;אז שהוא שקט יותראיטי יותר וקלאסי יותר.שמענו גם אילתור בנוסח בוסה נובה ,בוגי בוגי ועוד.
הכל נוגן ברצף  לשמחתם של הילדים שהחזירו מחיאות כפיים סוערות.
 
היה זה קונצרט ג'אז נפלא על רמה גבוהה ביותר מופע שהתאים לא רק לילדים אלא לכל אוהב ג'אז  ומוסיקה בכלל.
 
בסוף הצטרף כאמור גם המנחה זבה אל ארבע הידיים ובשש ידיים על כסא ופסנתר אחד  תוך כדי החלפת מקומות בלתי פוסקת מנגינה בביצוע מושלם מכל הבחינות.
 
היה זה קונצרט מלהיב מעולה ומקסחים שאני יכול להמליץ בפה מלא לכל אוהב מוסיקה ללא הבדר איזה סוג או איזה סיגנון.
הקונצרט לילדים נמשך כשעה שעברה כאילו היו אלו דקות ספורות  והנאת המאזינים ללא הבדל גיל היתה מעל לשלמה.
 
לראות או לא לראות:כאמור מומלץ בפה מלא.
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1638ג'אז חם-הפסנתר המכושף'
1638ג'אז חם-הפסנתר המכושף
13/02/2018 | 07:35

1638ג'אז חם-הפסנתר המכושף ב4 ידיים
צילומים-יחצ"ן
 
 
היום שמעתי קונצרט נפלא במוזיאון תא..
אמנם הוא היה מיועד לילדים אך ההבדל בינו לבין אותו קונצרט למבוגרים ,כפי שנאמר לי על ידי אנשים שראו את שני הקונצרטים-לילדים ולמבוגרים,  ההבדל בתכנית היה רק בזאת שלקונצרט לילדים היה מנחה דודו זבה שלבש כובע של שף  והקונצרט היה קצר יותר מהקונצרט למבוגרים.
הלכתי לקונצרט לילדים כי לא התאפשר לי מסיבות אישיות להגיע לקונצרט למבוגרים.
 
השתתפו בקונצרט פאולו אלדריגי מאיטליה וסטפני טריק מארה"ב.
להדרן הצטרף אליהם גם דודו זבה  ב6 ידיים על פסנתר אחד.
השתתפו עוד גשפר ברטונצל-תופים ורם ארז באס.
הנגינה על הפסנתר הועברה על מסך גדול וכך אפשר היה לראות היטב מכל מקום באולם מהירות נגינתם של הפסנתרנים, השילוב המושלם של הידיים אחת בתוך השניה בעת הנגינה והוירטואוזיות והטכניקה המקסימות של שני הפסנתרנים.
ההקרנה עזרה לבחין את התעלולים והפעלולים בנגינה המעולה של שני הפסנתרנים  המקסימים שהינם זוג בחיים.
שניהם ישבו על אותו כיסא או עמדו וניגנו בעמידה .
בקונצרט לילדים הם, עם המנגינה הראשונה, כבשו את לב הילדים ותשומת ליבם והפכו את כל הילדים לשבויים של הפסנתרנים שניגנו על פסנתר אחד בארבע ידיים
הילדים שיתפו פעולה במחיאות כפיים קיצביות במקומות שהתבקשו לכך ושמרו על שקט אבסולוטי למרות שהאולם היה מלא מפה לפה
המנחה הסביר לילדים שג'אז מנגנים ללא תוים אך בכל זאת יש חוקים קבועים מתי כל אחד מנגן אם יש יותר מפסנתרן אחד,מתי מנגנים שניהם ביחד ומתי המנגינה עוברת מפסנתרן אחד לשני.
תוך כדי הנגינה אחד קם ,השני מנגן,שניהם יושבים או שניהם עומדים ,מתחלפים במקומות וכל זאת מבלי להפסיק את הנגינה אפילו לשניה כאשר הכל נעשה במהירות מדהימה
הנגינה של שניהם היתה וירטואוזית ביותר.אילתורים עם טכניקה מדהימה. 
הבס והמתופף ניגנו גם קטעי סולו ושניהם היו מעולים להפליא.
המנחה הסביר איך מאלתרים ג'אז.
לקחו לדוגמה את השיר יום "הולדת שמח" ובחרו 4 אקורדים.האחד מנגןכ ל הזמן אותם והשני מנגן את המנגינה.
בשיר הם גם הדגימו איך מאלתרים ג'אז משנות ה.30 באלתורים קסומים המשיכו בסגנון הסווינג,הגאז של החוף המערבי ,של הכל ג'אז שהוא שקט יותר,איטי יותר וקלאסי יותר.שמענו גם אילתור בנוסח בוסה נובה ,בוגי בוגי ועוד.
הכל נוגן ברצף  לשמחתם של הילדים שהחזירו מחיאות כפיים סוערות.
היה זה קונצרט ג'אז נפלא, על רמה גבוהה ביותר. מופע שהתאים לא רק לילדים אלא לכל אוהב ג'אז  ומוסיקה בכלל.
בסוף הצטרף כאמור ,גם המנחה זבה אל ארבע הידיים ובשש ידיים על כסא ופסנתר אחד , תוך כדי החלפת מקומות בלתי פוסקת.היתה זו גינה בביצוע מושלם מכל הבחינות.
קונצרט מלהיב, מעולה ומקסים שאני יכול להמליץ עליו בפה מלא לכל אוהב מוסיקה ללא הבדל  סוג או סיגנון.
הקונצרט לילדים נמשך כשעה והיא  עברה כאילו היו אלו דקות ספורות.הנאת המאזינים, ללא הבדל גיל או מין היתה יותר משלמה.
 
לראות או לא לראות:כאמור מומלץ בפה מלא.
   
נכתב על ידי elybikoret –אלי ליאון, 10/2/2018 14:14   
 
 
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
לצפיה ב-'1636הקאמרטה הישראלית-סטאבט מאטר'
1636הקאמרטה הישראלית-סטאבט מאטר
07/02/2018 | 09:53

 1636הקאמרטה הישראלית ים-סטאבט מאטר
צילומים-יחצ"ן
 
הערב שמעתי קונצרט נהדר של מוסיקת בארוק כולל מוצרט שבוצע ע"י הקאמרטה הישראלית ירושלים.המנצח היה פול גודווין  מאנגליה שהוא גם מנצח וגם מפיק אופרות.
 
בקונצרט שמענו יצירות מוכרות ממלחינים שונים מתקופת הבארוק ומוצרט.
 
המנצח ניצח בצורה רפרזנטטיבית מאוד  בעזרת תנועות ידיים רחבות וללא שרביט ניצוח.
 
כיצירה ראשונה שמענו את הקונצ'רטו גרוסו מס 3 מאת ארכאנג'לו קורלי.
קונצ'רטו גרוסו הנו הגילגול הראשון של הקונצ'רטו הידוע כיום.זהו דו שיח מוסיקלי בין סולנים מתוך התזמורת לבין התזמורת או שניהם ביחד.
 
הקונצ'רו ששמענו מאוד יפה.קורלי היה הזרקור של המוסיקה הבארוקית שבא אחריו  עם באך,הנדל ויולדי ואחרים.קורלי היה לא רק מלחין אלא גם כנר מעולה שהעביר את ידיעותיו לדורות הבאים באמצעות תלמידיו הרבים.
הוא כתב 12 קונצ'רטי גרוסו ואנו שמענו כאמור את מס 3
לקונצ'רטו זה חמישה פרקים  ואורכו כ10 דקות בלבד.
המוסיקה היתה מאוד יפה.הביצוע היה טוב.
 
מיד לאחר מכן שמענו את "סלבה רגינה"מאת דומניקו סקרלטי
בביצוע השתתף הקונטרה טנור רופרט אנטיקנפ מאנגליה.
קולו מרשים.נעים לאוזן ,נקי ושירתו היתה מלאת רגש .
סקרלטי כתב כ600 סונטות ויצירות אחרות אך  היצירה ששמענו נחשבת לאחת מכמה בודדות מפורסמות ומבוצעות.
לדעת מוסיקולוגים זו יצירתו האחרונה שכתב.
 
היצירה מספרת על מריה-אם ישו .התמליל המושר  נכתב בימי הביניים ומשתמשים בו בכנסיות הקתוליות כחלק מהתפילה.
 
לפני ההפסקה הושמעה יצירתו של מוצרט."אקזולטטה יובילטה".הוא כתב את היצירה בהיותו בן 17.היצירה מאוד מפורסמת ומבוצעת לעתים קרובות.
היצירה הושרה על ידי זמרת הסופרן קרן מוצרי.היצירה  קשה לביצוע  ודורשת  קול קולורטורי מעולה .הסולנית עמדה יפה ביותר בדרישות שמוצרט דרש בה מהמבצע.
 
המילים נכתבו על ידי זמר הקאסטרטו-קונטרה טנור- וננציו ראוציני שעבורו היצירה נכתבה.
המוסיקה יפה ,עליזה ונעימה.
הפרק האחרון "הללויה"הנו הפרק המפורסם של היצירה ומבצעים אותו גם כיצירה בפני עצמה.
 
היצירה המרכזית בתכנית היתה של פרגולזי-סטאבט מאטר.
הסולנים ביצירה היו הסופרן והקונטרה טנור ששמענו ביצירות הקודמות.
בשני דואטים שביצירה אפשר היה להשוות היטב בין הסופרן לקונטרה טנור.השילוב בין שני הקולות היה נהדר והוקסמתי ממנו.
 
היצירה כנסיתית ביסודה והיו שקטלו אותה בזמנו כי אמרו שהיא דומה יותר לאופרה ואי אפשר לשיר על ישו ומריה באופרה.
המילים הם משיר פרנציסקאני מהמאה ה13.מדובר בהן על הצער של מריה על צליבת בנה ובהמשך תפילה להרגעת נפש המאמינים.
 
ליצירה היפה 12 פרקים ומסתיימת במילה אמן.
שני הסולנים שרים ביצירה ביחד וכל אחד מהם בנפרד לסרוגין.
אין ביצירה מקהלה.נכתבו הרבה יצירות באותו השם על ידי מלחינים רבים אך זו של פרגולזי נחשבת לאחת היפות מביניהן
 
הקונצרטים הבאים של הקאמרטה יהיו אחד במסגרת הסידרה "חושבים מוסיקה"וכותרתו "רק לרקוד" שיבוצע במסגרת פסטיבל מוסיקה אסטוני-ישראל מס 5 עם המנצח אנדרס מוסטונן והשני האורטוריה "שאול" מאת הנדל בתחילת מרץ.
 
לראות או לא לראות:קונצרט של מוסיקה בארוקית כולל מוצרט מעולה.המלצה חמה. 
נכתב על ידי elybikoret ,4/2/2018 08:47  
                                                                                      ליאון  אלי
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1635תז הסימפונית רשל'צ-איטליה והגורל'
1635תז הסימפונית רשל'צ-איטליה והגורל
29/01/2018 | 07:38

 
 
 
1635התז הסימפונית הישראלית רשל"צ-איטליה והגורל.
צילומים-יחצ'ן
 
אמש שמעתי את הקונצרט של התז הסימ הישראלית רשל"צ עם הכותרת "איטליה והגורל.
מדוע זאת היתה הכותרת של הקונצרט.
 
בקונצרט הושמעה הפתיחה קוריאולן מאת בטהובן.
בטהובן הושפע בזמן כתיבת הפתיחה ממחזהו של פון קולין ששיתף פעולה איתו.
קוריאולן –בכינויו הנכון קוריאולנוס היה איש אצולה שלא רצה לתת זכויות לפלבאים ויצא לכבוש את רומה אך בני משפחתו ביקשו ממנו לא לשפוך דם של אנשים חפים מפשע .הוא קיבל את הבקשה  אך נרצח בגיל 40.
בטהובן כתב פתיחה זו ביחד עם הסימפוניה החמישית שלו שנקראה הגורל בגלל שלושת התוים הפותחים אותה
פתיחה זו ,המנצח רני קלדרון ניצח בצורה מאוד נמרצת, תנועותיו היו חדות, הפנים רציניות ביותר  וניצוחו היה עם הדגשות חדות לקצב והעוצמה.
 
מיד אחרי תום הפתיחה קלדרון במיקרופון הסביר איך  ומדוע הורכבה תכנית קונצרט הערב  כפי שהורכבה .
 
מיד לאחר דבריו נוגן הקונצ'רטו לקלרנית מאת דוניצטי .זהו קונצ'רטו מאוד מלודי כאשר הסולן היה ג'אמפיירו  סוברינו  קלרניתן איטלקי מעולה שניגן גם ביצירה הבאה ששמענו "פנטזיה קונצרטית על נושאים מתוך ריגולטו של ורדי לקלרנית ותזמורת
מודה כי לא שמעתי דבר על מלחין איטלקי זה שהיה בין השאר גם הקלרניתן הראשי של תז בית האופרה לה סקאלה במילנו.הוא חיבר 27 יצירות לקלרנית כאשר 15 מהן היו פנטזיות על נושאים מתוך אופרות.
 
היצירה יפה מאוד והמלחין השתמש במוטיבים שונים של האופרה בעיבודים ווריאציות שונות.
.בשתי היצירות ובהדרן שנתן ,בלוי התזמורת, הוכיח הוא שהנו וירטואוז גדול עם טכניקה מעולה וצליל נהדר.
בתכניה מצויין שהעיבוד ליצירה עשה פרדריקו קרקי.
 
היצירה של דוניצטי היתה קצרה ביותר בת 9 דקות בלבד ובת שני פרקים  אך מאוד מלודית ויפה.
 
לאחר ההפסקה כבכל הקונצרטים העונה התזמורת מציינת את 70 שנות המדינה על ידי כך שמשמיעה בכל קונצרט שיר ישראלי בעיבוד לתזמורת מאת דורון טויסטר  נגן הצ'לו  הראשון של התזמורת.
הפעם שמענו את "ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר.
בהתחלת השיר המעובד  אי אפשר היה לנחש מי השיר אך לאחר מכן התחילו הצלילים המוכרים.
 
מחווה זה לציון 70 השנה יפה וראוי לציון אך הפעם העיבוד היה צנוע, שיגרתי, לא מרשים במיוחד ,התזמור חלש וחסרה היתה  לי ההשראה של המעבד לדעתי ,לאור התהילה לה זכה משך השנים אפשר היה להוסיף לו קצת הוד והדר בעיבוד העכשוי וגם קצת חגיגיות.
 
לאור מה שהמנצח אמר לגבי הרכב התכנית של הערב הכינו אותנו ליצירה המרכזית והאחרונה לערב זה ובוצע הסימפוניה מס 4 מאת צ'יקובסקי שהושפע מהמוסיקה האינטלקית.
 
 
מלחין-כל מלחין כותב תוים.את החיים לתוים נותנים המנצח באמצעות התזמורת.
האינטרפרטציה בוחר המנצח ,היא חשובה ובזה נבדלים המנצחים הגדולים מהשיגרתיים.
 
מאוד מצא חן בעיני הפרק השלישי –הסקרצו הפיצ'יקטו שבו שנוגן מאוד יפה ובקצב הנכון. כל המוסיקה של הסימפוניה נראתה לי נעולה בתוך התוים ולא פתוחה  מספיק.
 
לראות או לא לראות: מבחר יצירות מאוד יפות. בחירה טובה של התכנית. המוסיקה כולה היתה נעימה לאוזן והמאזינים נהנו ביותר.
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
 
לצפיה ב-'1634מוזיאון תא-תערוכת מוסיקה אסורה'
1634מוזיאון תא-תערוכת מוסיקה אסורה
13/01/2018 | 09:56
2

 
1634מוזיאון תא-תערוכה-מוסיקה אסורה
צילומים-יחצI
 
אמש נפתחה במוזיאון תל אביב תערוכה עם כותרת מענינת"מוסיקה אסורה".
מיד כשראיתי את הנושא הבנתי שמדובר על תערוכה שתציג איך בארצות מסוימות אין חופש לפרט לשמוע כל סוגי המוסיקה ושיש סוגים שהשלטון אסר על השמעתם והאזנה להם.
 
תושבי ישראל שבאו מבריה"מ לשעבר או ארצות מזרח אירופה מיד ידעו על מה מדובר כי הם חיו את האיסור הזה וידעו איך להתגבר עליו אם רצו לשמוע סוג אסור של מוסיקה.
 
השטח שהוקצב במוזיאון לתערוכה זו קטן וטוב שכך כי הרבה מה לראות לא היה.
 
בין השנים 1946 ושנות השישים בברית המועצות יצרו במחתרת עותקים לא חוקיים של מוסיקה שהשלטונות אסרו והתושבים רצו ולא יכלו לקנות או לשמוע באופן חוקי וחופשי.
 
מוסיקאים ומלחינים היו צריכים ללכת בטלם ולא לא הלכו נרדפו,נשלחו למחנות עבודה ,נכלאו או ברחו לחו"ל אם יכלו.
 
המוסיקה הזו היתה בדרך כלל מוסיקת ג'אז  שנחשבה למוסיקה אמריקאית קפיטליסטית עם ערכים בורגניים ופזלה לטעם המערב,רוקנרול  שהשחיתה את הנער,מוסיקה של מהגרים,שירי כלא מבתי הסהר המלאים באסירים פוליטיים ואחרים ושירי צוענים שנרדפו כפי שנרדפו יהודים והומוסקסואלים.
 
עד שנת 1989,כאשר בא המהפך, שירים אסורים בברית המועצות היו עובדות חיות.אלו היו שירים שהמילים או המנגינה לא היו לפי הקו של הממשלה.
 
שמיעת מוסיקה כזו היתה כרוכה בסכנת נפשות כי היא גררה אחריה מאסר,גלות לסיביר ועונשים אחרים.
 
יצרו עותקים  של המוסיקה האסורה כי העם רצה לשמוע. יצרו אותם על ידי חריטה על שקפי רנטגן  משומשים מבתי חולים כי חומר אחר לחריטה לא היה למרות שבמערב כבר היו תקליטים ריקים מפלסטיק עליהם אפשר היה לחרוט מוסיקה.
 
התערוכה מציגה תקליטים כאלו ,מוסבר תהליך היצור ,אפשר לשמוע  את התקליטים  וכן רישומים סאטיריים על הנושא וסרטים מהתקופה האחרונה שעסקו בחופש לשמוע הכל,חופש דיבור ,ביטוי מוסיקלי וצנזורה בכלל.
 
כדי לחרוט שיר על צילום רנטגן אתה צריך מחרטת הקלטה,מורידים את הסכין ומחברים למקור אודיו .הסכין חורטת את חריץ האודיו על פני צילום הרנטגן שמותז ממנו מוך שחור אותו חייבים לסלק  משם בנשיפה.
זה היה די קל ופשוט אם היו לך את כל הכלים הדרושים לך ואותם אפשר היה להשיג בקלות תקליטים אלו זכו  לשם "תקליטי העצמות" כי נשקפו מהם עצמות של אנשים מצילומי הרנטגן.
 
עם הופעת הטכנולוגיות החדשות הופסק יצור התקליטים המחתרתיים.
 
ככתוב בתערוכה, איסורים לשמוע סוגים שונים של מוסיקה היו נפוצים לא רק בברית המועצות וגרורותיה, אלא גם במאלי וקמבודיה,וכדי לעשות את התערוכה
מענינת יותר                                          ומושכת קהל הוסיפו
גם את המזרח התיכון.
 
התערוכה היא פרי מחקר שנעשה על ידי אוצרי תערוכה כזו בלונדון סטיבן קוטס ופול הרטפילד שבאו מאנגליה ו ואוצרות התערוכה בארץ מאירה יגיד-חיימוביץ ומאיה ויניצקי
 
נעשה מחקר האם בשנת 2016 היו מדינות שהפרו את חרות האומנות.במקום ראשון עם הכי הרבה הפרות נמצאת אירן,אחריה לפי הסדר תורקיה,מצרים,ניגריה,סין,רוסיה,סוריה,מלזיה,טנזניה ובמקום העשירי אוזבקיסטן.
 
כן התגלה במחקר כי באותה שנה היו 840 פעולות צנזורה בעולם,84 איש נעצרו או נאסרו,40 נרדפו ,3 נרצחו ועוד.
מחקר זה מוכיח שבעצם מאז ועד היום כמעט דבר לא השתנה רק במקום האיסור חלו שינויים.
 
 
אני התרשמתי יותר מכותרת התערוכה מאשר מהתערוכה עצמה.
 
לראות או לא לראות:אינני יכול להביע דעה כי אני משוחד מאחר וראיתי הכל במציאות לכן כל אחד יחליט בעצמו אם הנושא מענין אותו או לא.
 
 
נכתב על ידי elybikoret--אלי ליאון , 11/1/2018 16:44 
 
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS 
 
 
לצפיה ב-'1633הסלאם הגדול'
1633הסלאם הגדול
13/01/2018 | 07:28
1

 
 
1633הסלאם הגדול
צילום-לא ידוע
 
השבוע התקיים בבית האופרה בתל אביב הגמר של "הסלאם הגדול".
מי שעדיין לא יודע מה זה הנה כמה מילות הסבר.
 
בשנת 1984 יזם מארק סמית מופע בשיקגו.
המופע בו הקריאו שירים התפתח ולאחר 6 שנים נוסדה תחרות לאומית בארה"ב .
היום מתקיימות תחרויות כאלו של שירה מדוברת במעל ל30 מדינות בעולם כולל ישראל.
 
פירוש המילה "פואטרי סלאם" הוא "להטיח שירה".זאת יצירה מפרי עטם של משוררים הקוראים או בדרך כלל מדקלמים משהו שכתבו.
הסיגנון מיוחד ונקרא "מילה מדוברת".
 
התחרות בישראל  מתבצעת כך.
התקיימו  השנה תחרויות בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע וקיבוץ דן.
מבין המדקלמים נבחרו 8 שעלו לגמר שהתקיים  השבוע באופרה.
 
 
בישראל התחרות מתקיימת במסגרת תיאטרון האינקובטור
בפעם הראשונה נערכה תחרות בשנת 2012
 
 
בגמר הגדול שמענו את כל אחד מהמתמודדים שדיקלם שיר על נושא שבחר.
בין הנושאים שעליהם כתבו המתמודדים שירים ,היו מלחמה, הומאוים, עודף משקל, יחס אליו בילדות, השכנים ,קרבן לבריונות ועוד.
מבין הקהל נבחרים  מראש 4  או 5 נציגים שבוחרים את השירים המוצלחים ביותר  ונותנים להם נקודות.
מנחה הערב ארוך אבר ,שהנחה את הערב במרץ נעורים ניכר ,אמר כי "הנקודות הם לא הנקודה. הנקודה היא השירה".
 
 
 
מבין השירים שנבחרו לגמר נבחרו 4 שירים שהגיעו לשלב הסופי ואז מבין אלו הגרילו את הפרס המובטח לזוכה שהיה נסיעה לתחרות הבינלאומית שתערך בפריז.
זכתה בהגרלה עמית צפריר .היא בת 26 מירושלים.השתתפה כבר ב4 שנים בתחרות וזו הפעם הראשונה שהגיע לגמר הגדול. היא סטודנטית באקדמיה למוסיקה בירושלים.
היא דיקלמה  שיר על נושא אישי שכנראה העסיק אותה מאוד.
 
האולם היה מלא מפה לפה  בצעירים ונער.
על הבמה היתה תזמורת בת 6 נגנים שישבה בשתי שלשות משני צידי  הבמה .היא השמיע מפעם לפעם קטע נגינה .שמה -"להקת עופר פנחס ובניו".
 
 
היה זה ערב מהנה ,מאורגן היטב.
 
לראות או לא לראות: אוהבי שירה כולל אותי נהנו  מהמופע מאוד.
 
 
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS 
 
 
לצפיה ב-'סטטיסטיקה'
סטטיסטיקה
11/01/2018 | 08:38
44
שלום הכנסתי לפורום כמה כתבות שלי.אני רואה שאני היחידי שמופיע בפורום.רציתי לדעת האם אני מכניס את כתבותי למקום הנכון ואיך אדם שרוצה להכנס יכול להכנס ולקרוא את הפורום.אני לא מצאתי .האם אפשר לקבל סטטיסטיקה כמה נכנסו לקרוא את מה שכתבתי כדי לדעת אם יש טעם להמשיך.בתודה אלי
 
לצפיה ב-'1632חלום ליל קיץ-בריטן'
1632חלום ליל קיץ-בריטן
09/01/2018 | 03:00
4

 
 
 
 
1631חלום ליל קיץ-אופרה מאת בריטן באופרה הישראלית
 
צילומים-יוסי צבקר
 
 
'שאפו'-מוריד את הכובע בפני האופרה הישראלית על ההעזה ולקיחת הסיכון בהעלאת האופרה ,חלום ליל קייץ מאת בנג'מן בריטן.
אין לי ספק שההנהלה ידעה כי זו אופרה מודרנית עם מוסיקה "קשה לעיכול"וליברית מסובך ולא פחות קשה מהמוסיקה .
הושקעו מאמצים וכספים רבים ולא נעים היה לראות מקומות שהיו תפוסים בתחילת האופרה הפכו לפנויים אחרי ההפסקה.
 
היה זה אתגר שהאופרה עמדה בו בכבוד.
ההפקה מאוד ישראלית.במאי ישראלי מעולה,מנצח ישראלי טוב מאוד,רוב הזמרים ישראלים ונהדרים,תפאורה שעוצבה בטעם טוב ע'י ישראלי והכל איכותי מעורר כבוד ומכבד את יוזמיו ומבצעיו.
 
האופרה מיוחדת .אינה בלקנטו או ורדי או מוצרט.קשה לעכול.אין זה מה שהקהל אוהב אך חייבים להעלות לא רק אופרות ידועות,אופרות שקהל אוהב ויודע בעל פה.
 
הפקת אופרה זו מעלה את קרנה של האופרה הישראלית כאופרה איכותית,כאופרה שנותנת כבוד ומקום ליוצרים ומבצעים ישראליים ולא נרתעת מלהפיק אופרה שהקופה תסבול מהפקתה.
מבחינה אמנותית וביצועית הכל היה בסדר .מבחינת הקהל הוא הוכיח שהוא מעדיף את המוכר והחביב ,דבר שהיה ידוע מראש וחבל.
 
 
בריטן כתב את האופרה ב1960 עפ'י שקספיר כאשר הליברית כתב הוא בעצמו בשיתוף עם חברו  לחיים פיטר פירס.הליברית נכתב בלשון נאמנה לשקספיר.הם קיצצו אותו אך לא הוסיפו דבר.הם שינו סדר של סצינות שונות אך לא יותר מזה.
בריטן היה מלחין שאהב חידושים.אהב לעסוק בנוסעים חריגים וכך גם באופרה זו.יש בה סיגנונות שונים.
כאשר כתב את האופרה היה לו כבר ותק של 15 שנה של כתיבה ובאופרה זו הוא התיחס אליה בשוני בכל כיוון אפשרי.הוא אהב חידושים ,הוא אהב דברים לא רגילים.
יתכן ותכונות אלו שהתבטאו  גם במוסיקה שלו נוגעים לאישיותו השונה ,החריגה והלא מקובלת.
 
הבמאי עידו ריקלין חיפש  כבריטן גם משהו שונה מהמקובל. הוא  רצה לביים את האופרה ממבט אחר.ב1935 נוצר סירטו של מקס  ריינהרדט וסרט זה הביא לריקלין את הרעיון למקד את העלילה באולפן הוליבודי בשנות ה30 למאה שעברה בו מסריטים את חלום ליל קיץ
ההפקה הפעם מקורית וכולה נוצרה בארץ. הבמאי יצא מתוך הנחה שבאי האופרה הזו באים לראות קסם והוא השתדל והצליח בזאת.
הוא עשה משהו שונה לחלוטין משהו שונה מהמקובל.
 
העלילה לא פשוטה להבנה כי היא מורכבת מ 3 עלילות שונות הנפגשות ביער באולפן.
יש העברות בין עלילה לעלילה.יש מחזה בתוך מחזה,סרט בתוך סרט.דברים שמקשים להבין את העלילה ברצף.
 
ריקלין השתמש בתעלולים ופעלולים שונים .יש אריה של MGM,מופיע דמותו של צ'רלי צ'פלין,הבמאי-אוברון מביים את הדובה הגדולה ועוד.
 
באופרה יש 19 תפקידים ואפשר לומר שבעצם אין תפקידים ראשיים.מופיעות 4 זמריות כאילו עוזרות לבמאי.
 
הפעם האופרה ויתרה על תרגומו של ישראל אובל המצויין והשתמשה בתרגום ספרותי שקספירי של דורי פרנס.התרגום היה מצויין לו נקרא בספר. באופרה חלק מהמילים היו מנוקדות וקשה היה לקרוא את התרגום במהירות כדי להספיק ולראות גם את המתרחש על הבמה.
אני אישית העדפתי  באופרה  את תרגומיו המעולים של אובל.
 
 
התרשמתי מאוד מכמה תמונות המוניות שבאופרה ביחוד מתמונת הפתיחה בה מקהלת הילדות(במקור ילדים)כפיות מופיעות עם עלות המסך בתמונה רבת חן ויופי.
 
זאת אופרה שונה מבחינות רבות אולי בגלל אישיותו של בריטן , ומסתיימת בפיוטיות לירית שלא כמקובל ברוב האופרות.
 
בהתאם למגמת הבמאי הפעם החלום והסרט נפגשו באולפן ההוליוודי –מקום בו יוצרים בסרטים קסם.
הרעיון המרכזי של ריקלין הפעם היה שונה לגמרי מהמקובל באופרה זו בעולם.
טיטניה הגיבורה הפעם היתה שחקנית הוליוודית קפריזית וכדי להענישה אוברון גורם לה להתאהב בראש חמור.היא עוברת תהליך של התקרבות והתרחקות.
 
בריטן בכל האופרות שלו התעסק בדמות האחר דמויות אפלות ,חריגות. הסיפורים שלו לא פשוטים.
חלום ליל קיץ הנה קומדיה אך יש בה גם מסר יש אמת באהבה.
 
פאק—יוסי צברי הנו שחקן באופרה.דבר לא מקובל בדרך כלל באופרות.הוא אינו שר אלא רק מדבר והוא בעצם  מסיים את האופרה בצילום הסצינה האחרונה של הסרט ההוליוודי.הוא ביצע את תפקידו היטב.
 
 
אוברון מלך הפיות כוחני.ביצוע התפקיד על ידי יניב ד'אור היה נהדר. בהתחלת האופרה קולו היה עדיין רדום  במקצת וחלש ובקטעים מסוימים לא נשמע אך בהמשך הכל תוקן והיה נהדר.
אוברון שיחק ברגשות של אשתו בצורה די אכזרית כאשר גרם לה להתאהב בחמור.
בריטן שאהב חריגים נתן לאוברון מלך הפיות קול של קונטרטנור כי אוברון חייב  היה להיות אצל בריטן שונה.
הילה בג'יו בתפקיד טיטניה  היתה מצויינת.
יעל לויטה כהלנה, גם ענת צ'רני כהרמיה ,
איתן דרורי כפרנסיס זום שהיה מבדר מאוד.
יאיר פולישוק כרובין חוט היה טוב מאוד וגם ולדימיר בראון בתפקיד האריה.
בכלל כל צוות הזמרים הגדול שנדרשו באופרה זו גם לשחק היו טובים מאוד.
 
דניאל כהן שניצח בצורה מדוייקת מאוד על האופרה היה מצויין ושלט היטב בתזמורת והמבצעים.
התזמורת המלווה היתה כרגיל תזמורת האופרה-תז הסימפונית רשל'צ.
 
התפאורה של אלכסנדר ליסיאנסקי היתה יפה.אם כי  היתה חסרה צבעוניות  מסויימת .הזמרים תוך כדי סיום שירתם בסצינה מסויימת הזיזו את האביזרים השונים כהכנה לסצינה הבאה.
יש לציין כי היתה תנועה רבה על הבמה.לא היה כמעט רגע סטאטי ללא תנועה כל שהיא וזה  הוסיף רבות. הכוריאוגרף היה יורם כרמי. מעצב התאורה אבי יונה בואנו(במבי)הושפע מכך ונתן לשלל הזרקורים שעל הבמה(אם לא טעיתי22 במספר)להתנועע ימינה ושמאלה וליצור על ידי כך תאורה מיוחדת על הבמה.עיצב היטב את התלבושות אורן דר.מעצב הוידאו היה נמרוד צין.
השתתפה גם מקהלת הילדות מורן בניצוח שרית שטקלר.
 
לראות או לא לראות:מאוד מיוחד ומענין.קולות טובים.מוסיקה מקורית ביותר שהפחידה רבים מהקהל-ושלמרות זאת כדאי ומומלץ לראות.
 
 
נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret-- , 5/1/2018  
 
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
לצפיה ב-'1630מטהרן לירושלים-זנט-שירה פרסית'
1630מטהרן לירושלים-זנט-שירה פרסית
05/01/2018 | 14:19
1

1630מטהרן לירושלים-זנט –שירה פרסית
צילומים-יחצ"I
 
תיאטרון ענבל בסוזן דלל הנו תיאטרון המעלה באולמו מופעים ואירועים כאשר לרובם, אם לא לכולם ,יש גוון אתני ולא מערבי.
הפעם היגעה תורה של השירה הפרסית.
הערב שמעתי את הזמרת הפייטנית ג'נט רוטשטיין-יהודיאן שהחליטה  שהגיע הזמן לחזור בתכניתה ל"מולדת"כפי שהיא הצהירה בפני הקהל ,אחרי שנים רבות שחיה בישראל וספגה גם את השירה הישראלית.
 
לדעתה המוסיקה מקרבת בין האנשים והעמים והיא גשר בינם .היא מיצגת בארץ ובעולם את התרבות הפרסית ואין כל סיבה שהאירנים יתקיפו אותנו ואנו אותם כי אין בינינו גבול משותף וכל סיכסוך בין שני העמים.
 
המופע שראיתי הערב הוא מופע בו משתתפים קבוצת נגנים כמלווים את ג;נט והוא לדעתה גשר לשלום. 
יש יופי בכל מוסיקה וכך גם במוסיקה הפרסית עם פיוטים היהודיים שגם בה היופי הזה, אפילו ורחוק אתה ממנה ומתרבות זו.
בקבוצת הנגים ניגנו יעקב מירון בחליל,אבנר כהן בכינור ,מרינה טושק בעוד ירון צרניאק בטאר ויעקב  לב שמח בכלי הקשה וזארבי.
 
הם היו מעולים בנגינתם היפה, האחידה והמקצועית ביותר.
 
המוסיקה היתה אמנם שונה מהמוסיקה שרגיל אני ,בדרך כלל,לשמוע ,אך היתה נעימה לאוזן ושונה מאוד מהמוסיקה הערבית-מזרחית.
 
לז'נט קול יפה ,היא שרה ברגש,בהנאה רבה וקולה חדר היטב לאזני המאזינים שנהנו מהצלילים היפים של המוסיקה המושמעת.
 
הערה קטנה שתשפר,לדעתי,את המופע.יש צורך לאזן את הצליל של הכלים האינסטרומנטליים שכולם ניגנו עם הגברה אלקטרונית מוגברת,עם ההגברה של ז'נט כך שלא יכסו אותה בחלק מהשירים השקטים והפיוטים שהיא ביצעה.
בשיר אחד הצטרפה אל ז'נט זמרת אחרת בשם עופר –תלמידה של ז'נט אותה  כמעט ולא שמעו .
 
ז"נט הנה ילידת טהרן שנולדה למשפחה מוסיקלית וחמה אך החברה השמרנית בפרס הכבידה על התפתחות היצירתיות של הילדה הכשרונית והיא בגיל 15 עלתה לבדה לארץ.היא התחנכה בכפר חסידים ובמימון עצמי סיימה את לימודיה עם שלוושה תארים ברוקחות,מנהל עסקים ותזונה.
היא קיבלה את זהותה הישראלית וכמעט ושכחה את מורשתה הפרסית.
כאשר התרחקה מישראל עקב בעלה  שהתחיל לעבוד בדרום אפריקה, היא כמובן הצטרפה אליו, השירים הפרסיים הפכו בשבילה לגעגוע נדרש ואז התחילה להקדיש את חייה לאיסוןף וביצוע של מוסיקה פרסית מגוונת שכללה קלאסיקה, עממית ויהודית-פרסית.
 
על פי מחקרים  שנעשו, כפי שז'נט אמרה, התברר לה שהמוסיקה הפרסית הנה יסוד לכל מוסיקת המזרח.
 
כך התחילה להופיע בארץ ובעולם כמבצעת שירה פרסית עם דגש על פיוטים היהודיים .
לדעתה המוסיקה הפרסית היא 'המעיין" ממנו שואפת המוסיקה האתנית את מקורותיה .לדעתה המוסיקה הפרסית היא "מהעמוקות, היפות והמעמיקות ביותר "
 
בתכנית הערב שמענו פיוטים יהודיים כגון 'אשריכם 'מאת רבי אברהם אבן עזרא ואחרים, שירים עממיים  פרסיים ועוד.
ז'נט אמרה שזו מוסיקת שורשים המשפיעה על יוצאי פרס 'כתרופה רפואית"
 
נראה היה לי שכל השירים  בוצעו בקצב  אחיד ואיטי אך יתכן וטעיתי.
כל השירים מילותיהם הוקרנו על מסך אך ,לצערי ,הם היו באותיות ערביות-פרסיות כך שלא יכולתי להבין את תכנם.
חבל שלצד המילים בפרסית לא היה תרגום בעברית ולא נאמר מי כתב אותם ואת המוסיקה .
 
הושרו שירים  יהודיים של חול שלא שרו אותם בבתי הכנסת ,שירים דתיים ושירים פרסיים-יהודיים מהקלאסיקה היהודית והפרסית.
 
לקראת סוף הערב ניסו ללמד את הקהל שיר בפרסית אך הנסיון לא הצליח יפה.
 
למרות שלא הזדמן לי עד כה לשמוע שירה פרסית,אם כי היתי שלוש פעמים בפרס בזמן השאח, זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי שירים פרסיים ברצף כזה ובכמות כזו,נהנתי ביותר.
 
היה זה ערב מענין שבוצע מצויין.
 
לראות או לא לראות: אין לי ספק שאוהבי השירים הפרסיים יהנו מאוד וגם אוהבי פולקלור זר להם ,ימצאו ענין רב בערב ויהנו ,כמוני ,ממני.
 
נכתב על ידי  elybikoret-אלי ליאון , 3/1/2018 23:41   
 
 
 
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
לצפיה ב-'1629תז נתניה הקאמרית הקיבוצית-עולמו הקסום של מאסטרו אלבז'
1629תז נתניה הקאמרית הקיבוצית-עולמו הקסום של מאסטרו אלבז
02/01/2018 | 10:18
2

1629תז נתניה הקאמרית הקיבוצית-עולמו הקסום של מאסטרו אלבז
צילומים-יחצ'ן
 
 
אמש נערך מפגש מענין ומרתק בין תזמורת  נתניה הקאמרית הקיבוצית לבין אנסמבל גלעד אפרת.
שני הגופים ביצעו יצירות קלאסיות עם נגיעות של מוסיקת עולם וג'אז .
השיתוף בין שני המוסדות אינו מקרי כי שמואל אלבז –המנצח של קונצרט הערב ושניגן בו גם במנדולינה הנו חבר באנסמבל של אפרת.
 
אפרת יליד שוודיה(הוא נולד במקרה שם כאשר הוריו היו בשליחות בארץ זו)הקים את האנסמבל לפני 5 שנים. הוא נגן קונטרבאס מעולה .המוסיקה שהוא מחבר מיוחדת ומשלבת סגנונות שונים כגון קלאסית ,מוסיקה ישראלית,אתנית ,ג'אז ועוד.
 
אלבז הינו היום מנצח הבית של תז' נתניה הקאמרית הקיבוצית .
 
הקונצרט ששמעתי היה מגוון ומרתק ביותר.אמנם הוא לא היה קונצרט סימפוני קלאסי כפי שרגילים אנו לשמוע אך היתה בו רוח חדשית, חידוש מרענן של מוסיקה שבדרך כלל לא מנוגנת בקונצרטים קלאסיים.
 
בקונצרט ששמענו שולבו של שתי פתיחות ידועות "הכליף מבגדד' מאת בואלדיה  ו"האיטלקיה באלג'יר'' מאת רוסיני, שתי יצירות של מלחינים ישראליים בבכורה עולמית-'שמש בגבעון דום' מאת נעמה זפרן  ו'פנטזיה למנדולינה ותזמורת ' מאת פרופ' עודד זהבי.
 
לא היתה חסרה גם יצירה של מוסיקה עממית עולמית ונוגנו שלושה מחולות עם הונגריים מאת לאו ויינר שנאמר לנו שהוא היה יהודי.(1885-1960).
כל היצירות הללו בוצעו בצורה מעולה.
 
שמואל אלבז המנצח היה נמרץ 'הכין היטב את התזמורת וניכר היה בה שהיא נהנת לנגן תחת שרביטו.
אלבז הנו גם נגן מנדולינה מעולה. בנגינה שלו לקחו חלק גם חלקי גוף אחרים שלו כגון הראש, הפנים, החזה ועוד. הוא וירטואוז גדול.
 
על יצירתה החדשה אומרת נעמה  זפרן כי היא נכתבה בהשראת מחקר חדש על ליקוי חמה שקרה ב1207 לפני הספירה והשפיע קשות על תושבי הארץ והחיות  של אז .
יצירה קצרה של כ 3 דקות שיש בה השפעה מסויימת ממוסיקת הפלמנקו.נהנתי לשמוע אותה בביצוע בכורה עולמי כיצירתו של זהבי.
 
ביצירה של זהבי ניכרת השפעה מהמוסיקה המזרחית. יש בה דימויים כגון גמלים המהלכים במדבר ועוד. זאת יצירה יפה ומלודית .נקראת גם קונצ'רטו מס 2.
המלחין אומר על יצירתו כי היא נכתבה כאשר התמכר לישראליות סוביקטיבית שנראתה לו טבעית ומענינת.
זהבי שילב בה מצלולים מקומיים ,תבניות ריתמיות כגון ה'דבקה'  ו ה'הורה' ועוד.
יצירה בהחלט יפה, עכשוית, ישראלית ומקורית כדבריו.
 
הריקודים ההונגריים  של ויינר היו מלאי קצב, שמחת חיים. הם בוצעו על ידי שמואל אלבז בצורה וירטואוזית ביותר שהראו את שליטתו המלאה במנדולינה.
 
כמעט חציו של הקונצרט הוקדש ליצירות שכתב גלעד אפרת. הן תוזמרו נהדר על ידי יבגני לויטס שנתנו להן עוצמה ונוכחות.
המאפיין הבולט של יצירות גלעד ששמענו היה, שהיו בהן צלילים מזרחיים בנוסח מערבית. המוסיקה היתה ערבה לאוזן הן לאוהבי המוסיקה המערבית והן למזרחית.
זאת מוסיקה מיוחדת .לא היתי מסייג אותה כמוסיקה קלאסית ,היא נשמעת יותר כעממית אך לאור התזמור המעולה יש לה מקום בהחלט בקונצרט של תזמורת סימפונית.
נגינת ארבעת חברי האנסמבל של גלעד אפרת-קונטרבאס, קרן טננבאום-כינור ושירה, והילה אפשטיין-צ'לו , היתה מעולה .אל השלושה יש לצרף גם את החבר הנוסף באנסמבל  נגן המנדולינה אלבז שניצח על הקונצרט.
 
האנסמבל עם התזמורת ניגנו כ14 יצירות קצרות כולל ההדרנים. הן כללו אוסף של צלילים שקלט האנסמבל בסיור שערך בספרד, מנגינה שהוקלטה בשוודיה, עיבוד של שירים ישראליים של עמנואל זמיר ,משה וילנסקי ואחרים, מקצבים לא סימטריים, מוסיקה בלקנית-קלטית ועוד.
מטרת האנסמבל  כאשר נוסד היתה להיות חוט מקשר בין כל הסיגנונות  כאשר המוסיקה העממית שימשה כקשר בין המקורות לסיגנונות. האנסמבל ממשיך עד היום במימוש מטרה זו.
 
קונצרט מעולה, מגוון ביותר, מיוחד,שבוצע בצורה נהדרת ,עליו יכול  אני רק להמליץ בפה מלא  לכל מאזין מוסיקה .
 
לראות או לא לראות:מיוחד,מעולה וכאמור מומלץ ביותר.
 
 
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  
 
 
 
 
לצפיה ב-'1628חאן הירושלמי-נפוליון חי או מת-ביקורת'
1628חאן הירושלמי-נפוליון חי או מת-ביקורת
23/12/2017 | 07:06
3
 
 
 
 
1628החאן הירושלמי-נפוליון חי או מת
 
צילומים-יחצ"ן
 
 
 
 
 
נסים אלוני-1926-1998היה מחזאי,במאי תיאטרון,סופר ומתורגמן.
 
הוא היה נחשב לאחד המחזאים הבולטים והחשובים בארץ
 
היו לו תקופות זהר ותקופות שפל.הוא היה שנוי במחלוקת קשה עד כדי כך שהדעות עליו היו חלוקחות כי רבים לא הבינו את מחזותיו ואפילו שאלו את עצמם האם נסים אלוני גאון או שרלטן.
 
 
 
אלוני כתב מחזות וכן חומר רב אחר לגשש החיור וסיפורים קצרים.אין כל קשר בין המחזות שכתב וכתיבתו האחרת.
 
כאשר כתב את המחזה 'אכזר מכל המלך"הכתירו אותו למלך המחזאות הישראלית.
 
הבעיה איתו היתה כי הוא לא הצליח לתקשר עם חלק גדול מהקהל במחזות שלו.
 
 
 
כאשר בשנות ה70 הועלה המחזה 'אדי קינג"רוב הקהל לא הבין את המחזה והוא התחיל להשכח.הוא היה בעל פרס ישראל לתיאטרון 1996 אך הגדירו אותו גם בתואר "מלך גולה בארצו שלו"".
 
לגבי ההצגה שראיתי כעת"נפוליון חי או מת בעריכה ובימוי מעולים של אודי בן משה לא חשוב אם נפוליון הוא חי או מת או אם לא מבינים חלק מהתוכן או הכוונה של המחבר כי ההפקה הנוכחית של החאן הירושלמי היא העיקר
 
זאת הפקה מעולה,מחזה עם פזמונים,משחק יוצא מהכלל של כל השחקנים הממלאים את התפקידים הראשיים.אפשר לומר על הפקה זו כי כעת היא אחת ההצגות היפות ביותר המוצגות בארץ.אל תשתדלו להבין כל דבר המוצג בהצגה תהנו מהסצינות השונות שהן
 
מלאכת מחשבת למרות שלפעמים אין כל קשר ביניהם.תהנו מהדברים שאתם רואים גם אם לא הכל מובן
 
 
 
טוב שהבמאי אודי בן משה לא השתדל להבהיר דברים על ידי הוספת או גריעת טקסט.הוא יצר הצגה מרתקת,מענינת ,מלאת סצינות מקסימות ,הרבה תנועה,הרבה קצב,הרבה צבע ופזמון.קשה לעקוב אחרי הדמויות השונות.הכל מעורבב.יש כמה נפוליונים,כל שחקן משחק בכמה תפקידים.
 
לנפוליון אובססיה להגיע לשיא ולא להכשל.כשלונו ברוסיה אינו נותן לו מנוח והוא חייב להוכיח את עצמו ולתקן את שגיאתו.
 
 
 
בהפקה זו הוכנסו דמויות מהעבר מהקומדיה דל ארטה ועוד.
 
נפוליון משחק עם כדור הארץ חיקוי לסרט המפורסם של צ'רלי צ'פלין -הדיקטטור הגדול.
 
 
 
לא פשוט לעקל את ההצגה אך כאמור היא מקסימה ומומלצת ביותר לכל אוהב תיאטרון.
 
 
 
בתכניה כתוב שהמחזה עוסק באשליה ובאמת.בתחושת ההחמצה הגדולה המלווה את חיינו ובנסיון הנואש להתגבר עליה באמצעות כישוף נגד המוות-התיאטרון.
 
במה דברים אמורים
 
נפוליון נמלט מעולם המתים אל המאה ה19.הוא רוצה לשוב לחיים ולתקן את הטעות הגדולה שעשה כאשר פלש לרוסיה.שדי העולם רודפים אותו כדי לעוצרו ומפזרים נפוליונים מזויפים כדי לבלבלו ויותר על כוונותיו.
 
בריגלה שנשכר על ידי המפיה להרוג את המת משתדל למלא את משימתו.
 
 
 
כאמור המחזה מלא בפיזמונים יפים שלהקת השחקנים של החאן מבצעת.את המוסיקה כתבו קרן פלס וגארי ברטיני.
 
את התפאורה עיצבה ענת מסנר ,את התאורה רוני כהן ואת התלבושות מלאות הדמיון והיופי יהודית אהרון.
 
 
 
במחזה כ40 דמויות המשוחקות על ידי 12 שחקנים המבצעים את תפקידם נהדר ובהקפדה לבצע כל דמות בצורה שונה ואמיתית.אי אפשר לפרט כל שחקן וכל דמות .
 
אציין רק את שמות השחקנים בתפקידים היותר מרכזיים שכאמור בוצעו בצורה הראויה להערכה רבה-ניר רון,אריה צ'רנר,אריאל וולף,יהויכין פרידלנדר,יוסי עיני,נטלי אליעזרוב ועוד ואיתם הסליחה שלא הוזכרו.
 
 
 
לראות או לא לראות:בימוי נהדר חובה לכל אוהב תיאטרון.
 
 
 
 
 
אלי ליאון
 
 
 
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
 
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
 
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
 
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
 
WORD PRESS
 
 
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

פורומים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ