לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום טורדנות כפייתית OCD
שלום אחים לצרה, שלום מתעניינים ושלום לכל מי שבא לכאן!OCD או ``הפרעה טורדנית כפייתית`` היא הפרעה חמקמקה שיכולה לתקוף בכל גיל, להתבטא באופן מאד שונה אצל כל אחד, וגם בדרגות עוצמה שונות באופן ניכר.היסטוריה:את הפורום הראשון, שנסגר, פתח רועי-10, ניהל אותו מספר חודשים וצירף אליו את אחת. שניהלה איתו את הפורום במקביל. לפני מספר שנים פתח קורווין את הפורום בתפוז על מנת לתת במה נוספת לחולי ה-OCD, ועל מנת להגיע לקהל יעד גדול יותר.עם סגירת הפורום המקורי, עברנו לתפוז. מטרות: בפורום ניתנה לכם במה, מקום שבו תוכלו להתבטא ולספר איך אתם מרגישים, לספר על טיפולים מוצלחים או פחות מוצלחים, להחליף ``מתכונים`` של טיפול ובכלל לספר על כל מה שקורה לכם...אני מקווה שנמשיך לפתח כאן את קהילת ה-OCD, קהילה שתוכל לשתף פעולה עם גורמים שונים בנושאים שונים ולעשות כל מה שאפשר כדי להפוך את חיינו לקלים יותר.הסיבה העיקרית בגללה נפתח הפורום, היתה הרצון ליצור את המודעות לבעיה. הן אצלנו, הסובלים ממנה ומתביישים לספר כי נראה לנו ש``זה רק אנחנו`` והן אצל הציבור הרחב שלא ממש יודע מה זה OCD .מידע:בדף הפורום, בשורה העליונה הכחולה למעלה ובעיקר ב"קישורים" בקטגוריות השונות.כל טוב!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום טורדנות כפייתית OCD

שלום אחים לצרה, שלום מתעניינים ושלום לכל מי שבא לכאן!OCD או ``הפרעה טורדנית כפייתית`` היא הפרעה חמקמקה שיכולה לתקוף בכל גיל, להתבטא באופן מאד שונה אצל כל אחד, וגם בדרגות עוצמה שונות באופן ניכר.היסטוריה:את הפורום הראשון, שנסגר, פתח רועי-10, ניהל אותו מספר חודשים וצירף אליו את אחת. שניהלה איתו את הפורום במקביל. לפני מספר שנים פתח קורווין את הפורום בתפוז על מנת לתת במה נוספת לחולי ה-OCD, ועל מנת להגיע לקהל יעד גדול יותר.עם סגירת הפורום המקורי, עברנו לתפוז. מטרות: בפורום ניתנה לכם במה, מקום שבו תוכלו להתבטא ולספר איך אתם מרגישים, לספר על טיפולים מוצלחים או פחות מוצלחים, להחליף ``מתכונים`` של טיפול ובכלל לספר על כל מה שקורה לכם...אני מקווה שנמשיך לפתח כאן את קהילת ה-OCD, קהילה שתוכל לשתף פעולה עם גורמים שונים בנושאים שונים ולעשות כל מה שאפשר כדי להפוך את חיינו לקלים יותר.הסיבה העיקרית בגללה נפתח הפורום, היתה הרצון ליצור את המודעות לבעיה. הן אצלנו, הסובלים ממנה ומתביישים לספר כי נראה לנו ש``זה רק אנחנו`` והן אצל הציבור הרחב שלא ממש יודע מה זה OCD .מידע:בדף הפורום, בשורה העליונה הכחולה למעלה ובעיקר ב"קישורים" בקטגוריות השונות.כל טוב!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ד"ר אורינג משיב בפורום בהתנדבות אחת לשלושה שבועות. שאלות דחופות ניתן לפנות לפורום יעוץ פסיכולוגי, בו ישנו מענה מקצועי על בסיס קבוע 
מפגשי הפורום נערכים אחת לשבועיים, בימי רביעי בירושלים. הודעות מקדימות יכתבו בתחילת השבוע.
המשך >>

איבחון באיזור הצפון
02/05/2016 | 10:27
היי,
מישהו יודע לאיזו מרפאה של מכבי צריך לפנות כדי לקבל אבחון ל-OCD באיזור חיפה והצפון? אני לא מצליחה להביא את עצמי להתקשר ולשאול, אני מפחדת שאקפא ולא אצליח...
הי יש לי שאלה
02/05/2016 | 02:25
1
12
הי ,האם למישהו יש המלצה על מטפל הוליסטי טוב ?רוצה לעשות טיפול בשחזור גלגולים וכדומה .אשמח ,שתמישהו יכוון אותי ,אם לא אני רוצה מטפל בcbt ואם לא אשמח שמישהו ימליץ לי על טיפול שעזר לו אשמח תשובות.
באיזה חלק של הארץ?
02/05/2016 | 10:18
מחפשת מישהו שישתף
01/05/2016 | 13:18
34
שלום לכולם/ן,
לתוכנית רדיו מדעית חדשה שמתעסקת במאחורי הקלעים של הטבע האנושי, אני מחפשת אדם עם מחשבות טורדניות שקשורות לענייני מוסר (פגיעה באדם אחר, בבן זוג, בעצמך). בסדרה נתעסק בנושאים שמעניינים את כולנו- אינטלגנציה, מוות, תוקפנות, מגדר והפנייה היא עבור פרק שמתעסק בתודעה. הפנייה כמובן לא מחייבת, אני מבטיחה לשמור על מלוא הרגישות, וניתן להתראיין בעילום שם.
אשמח לשמוע מכם/ן  בנושא חשוב זה.
המייל שלי הוא niviu@walla.co.il
אפשר לפנות גם לפרטי בפייסבוק
https://www.facebook.com/profile.php?id=730943984
תודה רבה!
מחפשת מישהו שישתף
01/05/2016 | 13:17
10
שלום לכולם/ן,
לתוכנית רדיו מדעית חדשה שמתעסקת במאחורי הקלעים של הטבע האנושי, אני מחפשת אדם עם מחשבות טורדניות שקשורות לענייני מוסר (פגיעה באדם אחר, בבן זוג, בעצמך). בסדרה נתעסק בנושאים שמעניינים את כולנו- אינטלגנציה, מוות, תוקפנות, מגדר והפנייה היא עבור פרק שמתעסק בתודעה. הפנייה כמובן לא מחייבת, אני מבטיחה לשמור על מלוא הרגישות, וניתן להתראיין בעילום שם.
אשמח לשמוע מכם/ן  בנושא חשוב זה.
המייל שלי הוא niviu@walla.co.il
אפשר לפנות גם לפרטי בפייסבוק
https://www.facebook.com/profile.php?id=730943984
תודה רבה!
שלום רב.
29/04/2016 | 12:15
2
69
אני כבר מתחיל להשתגע, כמעט שנתיים עברו מאז והמחשבות לא מרפות. לאחר משבר נפשי, שנדמה שהצלחתי לצאת ממנו לאט לאט, ועם טיפול תרופתי שעוזר, וכלפי חוץ הכל טוב ויפה אבל...מבפנים אני רוצה למות...החוסר וודאות והחשש ילוו אותי עוד מי יודע כמה זמן, ללא יכולת לאמת את הדברים. ואני לבד בזה, למרות שיש את מי לשתף, אני מתבייש בזה ומעדיף לשתוק...לחיות עם החרדות וללכת עשר צעדים אחרונית .... זו התוצאה בסופו של דבר. כשהייתי בצבא בבסיס סגור זה קרה... כשהיינו מתקלחים כל החיילים בבסיס, אחד החיילים הוציא את המכשיר הנייד וצילם אותי מתקלח. למרות שמחק את הסרטון והראה לי שלא שלח דבר, אני לא מפסיק מאז לחשוב על העניין הזה שאולי בכל זאת הוא שמר את זה ופירסם... מי יודע איפה. ומאז אני מרגיש שאני רוצה ויכול לקום ולצאת מהמצב הזה, אם רק הייתי יודע ולא נשאר בחוסר וודאות שמובילים לחרדות ופחדים.
היי
29/04/2016 | 19:19
35
האם אתה בטיפול?
אני מציעה כן לשתף, אפילו אם מתביישים בהתחלה, תאמין לי זה מאוד עוזר!
אם תרצה לדבר אני כאן שמי כהנא
שלום
01/05/2016 | 11:57
18
כיוון שאתה כותב בפורום זה מניחה שאתה יודע שמדובר ב-OCD. היכן למדת על OCD? בטיפול? במידה והיית בטיפול, האם דיברתם ועבדתם על הרצון להגיע לוודאות וכיצד להתמודד עמו?
שיתוק וחרדה מכסף. תמיד צריך לעשות עבודת מחקר לפני שקונה משהו
30/04/2016 | 01:33
3
43
אני לא בטוח שיש טקסיות של ocd, אבל  בהחלט יש חרדה, שיתוק. 
 

אני מוציא כסף. אני חי. מטייל. אוכל. שוכר דירה.
אבל רב ההחלטות שאני מקבל הן על בסיס כמה זה יעלה לי.
אני מחפש תמיד פתרון אופטימלי ביחס בין כסף-תמורה.

הזוגיות האחרונה שהייתה לי אפילו התפרקה בגלל זה (אחת הסיבות).
לכל דבר חפשתי קופונים ומבצעים. קונה רק בסוף עונה. מחפש יעד לחול לפי מחיר הכרטיס. שוכר דירה בת״א אבל עם שותפים בלי סלון.
אני הולך לטיפול פסיכלוגי. מנסה לעבוד על זה. חשבתי שזה עבר לי.
אבל השבוע שוב הייתי צריך לקנות משהו וקבלתי שיתוק מלחשוב ולחשב כמה אני מקבל בתמורה לכסף שלי והאם זה הפתרון הכי טוב (מדובר בארוחת צהרים במסעדה, לא בקנית דירה).
אני כועס ומלקה את עצמי על כל 100 שח שהולכים כי לא חקרתי מספיק לעומק. ולפעמים גם על שקלים בודדים אני מתייסר.
הכל התחיל מהבית. ההורים תמיד חיו במינוס. אבל בדיסונד קשה בזבזו כאילו אין מחר. אמרו לנו שאין ואנחנו במינוס נוראי שאין כבר פאשרות להגדיל, אבל נסעו אתנו לחול וקנו לנו 4 גיים בוי. 

אני בתור בן בכור כנראה לקחתי את זה קשה מכל האחים שלי. תמיד חששתי שהאיומים של אמא ששוטר יבוא ויקח את כל הציוד שלנו יהיו נכונים.
הפחדים עוד גברו שהבנתי שההורים שלי ממשיכים להתנהג בצורה כלכלית לוקה. אין כסף, אבל הולכים למסעדה כל סופש שני. אין כסף אבל טסים לחול כמה פעמים בשנה. אין כסף אבל מנסים לארגן מלון לכל המשפחה באילת (ומבקשים ממני תמיכה כלכלית).
הם המשיכו שהבנתי שכל האחים שלי מתנהלים באותו אופן. מרוויחים מעט. מוציאים הרבה. לוקחים מההורים הכל. פירות ירקות. כלים. לא קונים בסופר. הכל מההורים.
אני רואה בתקשורת חדשות לבקרים כתבה על איך אנחנו דור אבוד. על זה שאנחנו מבזבזים יותר ממה שאנחנו בכלל יכולים לחלום עליו ולכן אנחנו נסתמך על ההורים עד יומם האחרון.
ואני פוחד. אני לא באמת קרוב למינוס. או לאפס. אבל זה רק בגלל שאני מעדיף לחסוך. 
מצד אחד אני חושב שאני חי טוב. אני טס. מבלה. אוכל.
אבל מצד שני אני שומע ביקורת מכל הסביבה על זה שאני קמצן, סגפן. שהם לא מבינים איך אני חי ככה. ואני לפעמים עוצר וחושב- אולי הם מגזימים אבל אני צריך להתייחס למה שמעירים לי. מה גם שבאמת אני משתתק כשאני צריך לקנות משהו חדש. מתחיל עבודת מחקר ובדיקות מפה ועד סין רק שלא יעבדו עלי ורק שלא אוציא יותר ממה שצריך.

אני לא יודע אם זו רק חרדה. או גם תחושה של חוסר אמון בהרבה אנשים. הרבה חברים שניתלו אותי מבחינת לימודים ועזרה. אבל לא היו חברים להזמין אותי להיות חלק מהיצאות שלהם. דחיה חברתית.
יש הרבה גורמים. יותר ממה שניתן לכתוב בפוסט אחד.
אבל בגדול- יש לי חרדה מכסף. ממחסור בכסף. מזה שאוציא יותר ממה שאני צריך. שאצרוך כמו כל בני הדור שלי- סתם כי אפשר. ושינצלו אותי מוכרים וידפקו אותי במחיר.

אשמח לשמוע מכם התייחסות או אפילו איך אוכל לשפר קצת את רמת החיים שלי ולא להיות משותק מהחלטות כספיות.

כאמור אני מטופל אצל פסיכולוג. אבל לא תמיד יש לי זמן לדבר איתו רק על זה. וגם תמיד טוב וכיף לשמוע חו״ד נוספות

בגדי מזל/חוסר מזל
30/04/2016 | 01:51
2
28
אני ככ כועס על עצמי.
אבל יש לי נטיה לנכס מזל או חוסר מזל לבגדים כאלה או אחרים.
 
אני מאמין שזה ocd, כי זה גם סוג של טקס ללבוש חולצה כזו או אחרת. או נעליים כאלה או אחרים.
 
זה מתיש אותי רק המחשבה על זה.
אבלא ני נתקף חוסר בטחון ומצב רוח נאחס שאני לובש את אותם פריטים.
 
נסיתי בהדרגתיות לעבור לבגדי חוסר מזל. או לשלב אותם: פריטים חסרי מזל עם מביאים מזל.
 
אבל לא מצליח להפטר מהמחשבה הטורדנית הזו.
היי
30/04/2016 | 12:09
18
בקשר לכסף אני יכולה להבין אותך, ביחוד שאני חיה מקצבת נכות, אבל לפעמים צריך לשחרר קצת, אתה רק תרגיש טוב מזה אם תפנק מישהו או תקנה לעצמך סתם בלי לחשוב על כסף.
בקשר לבגדים יש לי את אותו קטע, אז אני מנסה בכוח ללבוש ורואה שלא קורה באמת כלום.
הפסיכולוג שאתה אצלו מבין ב-OCD?
01/05/2016 | 11:55
10
לפי מה שתיארת יתכן בהחלט ויש כאן טורדנות וכפייתיות ש"מתיישבות" על תפיסות עולם שעוצבו בבית שגדלת בו. במידה וזה המצב כדאי שהטיפול ישלב את פרוטוקול הטיפול ב-OCD (חשיפה ומניעת תגובה טקסית) יחד עם התייחסות לתשתית מהבית במידה וטיפול זה לא יעזור די הצורך. במידה והפסיכולוג שאתה אצלו מבין בטיפול ב-OCD ובחשיפה ומניעת תגובה ואתה רואה שאתם בכיוון הנכון, מציעה שתמשיך אצלו, ואם אין שיפור אולי תשקלו הוספת טיפול תרופתי. במידה ואין התייחסות ל-OCD ולחשיפות מציעה שתדבר איתו על הנושא, תראה מה עמדתו ותשקלו יחד עם זה הטיפול המתאים ביותר או שכדאי לך לפנות לטיפול שיתאים לך יותר.
OCD ביחידה קרבית
30/04/2016 | 13:27
3
49
שלום לכולם, אני אתחיל בתיאור הסיטואציה הטיפה מסובכת. לפני חודש בערך התגייסתי ליחידה קרבית בצבא, חצי שנה לאחר שאובחנתי עם OCD ברמה די קלה שמתבטא בעיקר בחרדות ולחץ סביב נושא בטיחות (בדיקות של דלתות, גז, תנור וכד..) ובנוסף ספקות בכל מיני נושאים. חשוב לציין שבשום שלב הOCD לא הפריע לי לנהל אורח חיים רגיל, לא בבית ספר ולא מבחינה חברתית, אלא רק הוריד את רמת החיים שלי ורק לאחר שהשלמתי עם הבעיה הבנתי שלא חייתי בצורה שהייתי צריך לחיות בה. 
 
לאחר חצי שנה של פגישות קבועות עם פסיכולוג החלטתי לא לדווח לצבא על הבעיה ולהתגייס כרגיל, אך עם המלצה לקחת תרופה שתקל על התהליך הראשוני. 
הכניסה לצבא לא הייתה קלה, כמו לרוב האנשים אך הOCD השפיע עליי והפריע בכל מיני צורות והחלטתי להתחיל לקחת את התרופה (פריזמה), לא עבר מספיק זמן כדי שהתרופה תתחיל להשפיע אך מעבר לזה, כמה דברים מטרידים אותי. קודם כל, כמות הבדיקות עלתה בכל נושאי הבטיחות ובנוסף לזה אני חושד שOCD מתחיל להופיע בדרכים אחרות שלא היו עד עכשיו, חלק מהן הם מחשבות רעות בנושאי בטיחות שאני מאמין שאתם יודעים פחות או יותר למה אני מתכוון, כרגע המחשבות רק עולות ואני מצליח להיפטר מהם די מהר אך אני חושש שהOCD יתפתח לצורה רחבה יותר אם לא אטפל בו. 
 
לכן אני שוקל לדווח לקבן במטרה לקבל טיפול, הבנתי שלעתים מורידים פרופיל במקרים כאלה ורציתי לדעת מניסיון של אנשים כאן מה הצבא עושה במקרים כאלה. ובנוסף אשמח לקבל המלצות לאיך לשפר את המצב שלי בצבא בינתיים עד שאגיע לפתרון, בעיקר בגלל שככל שהזמן יעבור אני יתקל ביותר מצבים שקשורים לבטיחות וגם אני אצטרך להיות אחראי לדברים נוספים, דבר שבטוח לא יעזור לחרדות. 
 
תודה מראש. 
היי
30/04/2016 | 15:51
30
אני לא עשיתי צבא אז בקשר לפרופיל אני לא יכולה לעזור.
אני מציעה כן להתחיל לטפל בזה וכן להודיע לקב"ן פשוט לציין בפניו שאתה לא רוצה שיורידו לך פרופיל בגלל זה.
יש כאלו שסיפרו שבגלל הלחץ הצבא החמיר להם את האוסידי כשלא טופל נכון,לכן שוב הצעתי היא להתחיל טיפול יותר בשביל השקט והבריאות שלך.
מנסיוני הבהחלט לא משקף...
30/04/2016 | 23:24
21
שלום לך
קודם כל, תסכים איתי שהבריאות שלך היא הדבר החשוב ביותר? זה מה שצריך להוביל את המעשים שלך.
לגבי הורדת פרופיל אינני יודעת, אבל אני כן יודעת לאמר שהסתרה היא הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות. אני בחרתי לא לדווח וזה יצר אצלי המון סטרס והוסיף לעומס הרגשי שליווה אותי בשירות. בסופו של דבר היה לי כל כך לא טוב שבחרתי להשתחרר. מאידך, איתי שירתה בחורה שסבלה מאוסידי בצורה ממש גלויה (כולל טקסי שטיפת ידיים שביצעה מולי) ונראה לי שכל הפיקוד ידע על זה וזה לא הפריע לה לפרוח ולהגיע להישגים מרשימים בשירות. אם אתה מרגיש שהגעת לנקודה שבה החרדה משפיעה על התפקוד והבריאות שלך, פעל בנושא. אבל לפני כן, אני ממליצה לך להתייעץ עם הפסיכולוגית שלך, בטח יש לה נסיון עם מקרים דומים וגם בפורומים של מתגייסים ומשרתים. אולי תגלה עוד מידע רלוונטי. בהצלחה(:
אפשרויות
01/05/2016 | 11:48
10
שלום,
מבינה את החשש שלך ובהחלט יכול להיות שהוא ריאלי, כיוון שבצבא יש כמה גורמים שיכולים להחריף את ההפרעה: אחריות מוגברת, פחות שעות שינה, התמודדויות רבות (יציאה מהבית, אנשים, תפקיד חדש ועוד ועוד). נהדר שאתה רוצה לטפל בקושי ולא להזניח אותו ומדבריך עולה תמונה של בחור עם כוחות רבים, כך שמאמינה שעם טיפול מתאים תוכל להפחית את עוצמת ההפרעה.
אתה לא חייב ללכת דווקא לקב"ן. בעבר כל פסיכולוג שמגיע אליו חייל היה חייב לדווח לצבא כדי לטפל. החוק השתנה וכיום ההחלטה אם לדווח או לא היא בידיך. גם אם אתה מחליט ללכת לקב"ן אתה לא חייב לפנות אליו דווקא לצורך טיפול אלא יכול לבקש התחשבות שתסייע לך להגיע לטיפול.
לגבי ההשפעה של פנייה לקב"ן, השאלה הראשונה היא האם אתה מרגיש שקשה לך מדי להיות בתפקידך והיית רוצה לעבור לתפקיד שיפחית את הקושי. במידה ולא, אי אפשר להגיד חד משמעית. יצא לי לעבוד עם חיילים במצבך, עם מוטיבציה גבוהה לשרת ולתרום, שהצבא אפשר להם להגיע לטיפול ולא הייתה פגיעה בתפקידם. מצד שני פגשתי בחור נהדר ומוכשר שנמנע ממנו תפקיד שהוא רצה מאוד בגלל ה-OCD, בסופו של דבר הוא קיבל אותו, אבל לאחר מאבק ממושך ולא נעים. אם אתה בוחר ללכת לקב"ן דע שהרבה תלוי באדם שאתה פוגש. מציעה לחשוב טוב מה אתה רוצה להשיג, ולגשת לקב"ן עם מכתב מהפסיכולג שתומך בכך שאין סיבה להעביר אותך תפקיד במידה וזה המצב.
הפסקת סרוקסט אחרי 5 שנים
30/04/2016 | 17:40
1
29
היי לכולם:
אני בחור בן 29.
לפני חודש וחצי בערך הפסקתי לקחת סרוקסט אחרי תקופה ארוכה של 5 שנים. במהלך השנים האלו עליתי לתקופה קצרה למינון של 60 מ"ג. 
לאחר שהרגשתי טוב הורידו לי את המינון ככה שרוב הזמן הייתי על 30 מ"ג למיטב זכרוני. 
בחמישה חודשים האחרונים לקחתי 10 מ"ג ובחצי שנה שלפניה 20 מ"ג. במהלך הירידות במינונים הכל היה בסדר.
בכל מקרה אני מכיר את עצמי והבעיה העיקרית שלי הייתה החרדות והמחשבות. מיד לאחר שהפסקתי את הכדורים ועד היום (חודש וחצי) אני מרגיש דיכאון כבד, עצבנות ומצבי רוח משתנים. אני גם מרגיש חוסר יכולת להתרכז כאשר אני מנסה ללמוד ומין דפיקות לב גבוהות. אלו דברים שלא היו לי לפני, כי אצלי זה התבטא מאז שאני מכיר את עצמי בחרדות ולאו דווקא דיכאון.
שהייתי בן 17 לקחתי גם סרוקסט לתקופה של 8-10 חודשים והפסקתי. ואני לא זוכר שהיו לי כאלו תסמינים. והסתדרתי ללא כדורים למשך 6 שנים בערך, ברור שלא הייתי 100 אחוז בתקופה הזו אבל לא חשבתי על טיפול כי הסתדרתי בלי. 
אני יודע שאלו תסמיני גמילה אך יכול גם להיות שפשוט יצאתי מאיזון.
לפי מה שאני מבין תסמיני גמילה נמשכים חודש אבל לא נראה שמשהו הולך להשתנות. בימים הראשונים הייתי ממש על הקרשים ובכיתי כל בוקר שקמתי מהמיטה. כרגע המצב יותר טוב יחסית אבל זה רק יחסית.
אני בתקופה די לחוצה בחיים ובחיפוש עבודה לאחר המון שנים של לימודים. ולפעמים עוברת לי המחשבה שאולי זה לא הזמן הטוב להפסיק אבל מצד שני אף פעם זה לא יהיה קל.
כמה זמן יכול להימשך הדיכאון ? חודשים ספורים אפילו?
אולי בכלל עדיף לחזור לקחת את הכדורים ולנסות תקופה ארוכה יותר של מינונים נמוכים ואז לנסות להפסיק.
יכול להיות מצב שבאחזר לתקופה נוספת לכדורים ואנסה להפסיק וזה ילך קל יותר?
כמה זמן לתת צאנס למצב הנוכחי כי אולי מוקדם מדי לשפוט?
כרגע החיים עוברים לאט וקשה....
הייתי שמח אם ישתפו אותי בסיפורים ולאו דווקא אישיים, על מקרים ותסמינים דומים שקרו עקב הפסקת סרוקסט. כמה זמן נמשכו? 
כל פיסת מידע תוכל לעזור
תודה מראש י. 
 
הפסקת סרוקסט
30/04/2016 | 23:11
17
שלום לך
התופעות שאתה מתאר באמת מתאימות לסימפטומי גמילה (דפיקות לב מואצות, עצבנות, חוסר שקט). אני לא יודעת לאמר לך האם לחזור לטיפול תרופתי: מצד אחד איכות החיים שלך מאוד ירדה בתקופה שגם ככה היא די מלחיצה, מצד שני, כבר עבר מעל חודש מאז ההפסקה וייתכן שהשיפור ממש מעבר לפינה. אני מציעה לך לחזור לפסיכיאטר שמטפל בך כדי שיחווה דעתו. ייתכן שיחזיר אותך למינון נמוך לתקופה ואז תנסו לרדת שוב (וגם זה בסדר...). בכל מקרה, ממליצה לך לא לעשות שינויים נוספים לפני שאתה מתיעץ עם הרופא המטפל. שיהיה בהצלחה, ותזכור שזה בהחלט זמני(:
עזרה לבת משפחה
30/04/2016 | 13:06
1
40
יש לי קרובת משפחה שסובלת מOCD לדעתי ברמה קשה אבל אני לא פסיכולוגית, לפני שנתיים עברה פרידה מחבר שלדבריה התעלל בה  נפשית ופיזית היא לא כל כך מוכנה לפרט לי במה המדובר ומאז רוב הזמן מצבה הנפשי בעליות וירידות מוגזמות. שמתבטאות גם בהפרעת אכילה.
שאלתי או בקשתי לקבל שם של מומחה או מומחים בטיפול ב OCD
ושאלה נוספת האם יש קשר בין  OCD לחשש לקיום יחסי מין או למצבים אינטימים גם ללא קיום יחסי מין.
חייבת לעזור לה כואב לי ליראות אותה.
היא מטופלת אצל פסיכולוגית אך אנני רואה ולו שינוי קל
היי
30/04/2016 | 15:53
20
קודם כל לדבר איתה. מי שחווה התעללות בין אם היא נפשית או פיזית צריך המון תמיכה לדעת שיש שם מישהו בשבילו.
שווה לגשת לפסיכיאטר להתחיל לקחת תרופות שיקלו, ולבדוק אם הפסיכולוג הנוכחי לא עוזר , להחליף אותו.
את מוזמנת להכיר לה את הפורום אני אשמח לדבר איתה ולעזור כמיטב יכולתי, שמי כהנא
מאמרים מודפסים
29/04/2016 | 14:02
2
44
מכיוון שלא לכולם יש גישה למדפסת אני מציעה למי שמעוניין, לבחור בין 3 ל 5 מאמרים שהוא מבקש לקבל הדפסה שלהם, ישירות ממני אליו בדואר רגיל, ממש כמו פעם עם מעטפה ובול...  
המאמרים הקיימים : 
http://www.freewebs.com/antiteza/index_heb.htm
אני יודעת מנסיון כמה חשוב לתת מאמר מודפס לחברים ובני משפחה כדי להעשיר אותם בהבנה של מה זה בכלל האוסידי הזה שאנחנו סובלים ממנו... והכל במטרה שהם יוכלו לתמוך בנו יותר טוב !
אז תשלחו לי למייל של antiteza.galgal@gmail.com ואני אשלח אליכם בדואר את ההדפסות בהקדם האפשרי .
כל הכבוד יקירה!
29/04/2016 | 19:16
1
15
יש לך טוב לב ענקי! כל הכבוד על הרעיון!
מקווה שזה יועיל למישהו. תודה לך.
29/04/2016 | 20:34
8
המחשבות הרעות חזרו
26/04/2016 | 20:17
3
107
היי, הרבה זמן לא כתבתי פה...
פעם אחרונה שכתבתי פה היה לפני חצי שנה, הפחד העיקרי והמחשבות העיקריות שלי היו ROCD - כלומר או.סי.די של זוגיות. זה קרה כאשר בעלי ( כן, התחתנתי לפני 3 שבועות) הציע לי נישואין ומאז כל עולמי התהפך עליי. אנחנו ביחד 3 וחצי שנים, אני זאת שהתאהבה בו, לקח לי שנתיים לגרום לו להיות איתי, כשהוא אמר לי "לא" חשבתי שאין טעם לחיים, כל הזמן דמיינתי איך אני והוא ניהיה מתחת לחופה, וברגע שהוא הציע לי- בום! התחילו לי מחשבות, חרדות: אולי זה לא זה, אולי אני לא אוהבת אותו, נגעלת ממנו? המגע שלו מרתיע אותי, הסקס סתמי וכו כו.. המחשבות הללו ליוו אותי לאורך כל תקופת האירוסין ( למרות ששבועיים לפני החתונה הן נעלמו כלא היו) ובבוקר שלמחרת החתונה "בום"! הן חזרו ובענק! התחילו לי כל המחשבות שרשמתי למעלה בתוספת של: אם עשיתי טעות? אם אני אתגרש ממנו, ועוד מעט נצטרך להביא ילדים, ואני מפחדת להביא ילדים - כי אם אני אעשה להם משהו? אפגע בהם?
אתם מכירים את מופע המחול המטורף הזה של המחשבות- ברגע שזה מתחיל זה לא נגמר.
הבעיה אצלי שכשמתחילות לי המחשבות הגוף שלי נעשה חלש, רפוי, סמרטוט ריצפה, אני מקיאה, משלשלת, הפחד משתלט עליי ואני רק רוצה לברוח, לרוץ- אבל אין לי כוח.
אני כותבת את מה שאני כותבת כי עשינו סקס, ובמקום להנות בסקס עברו לי כל המחשבות האלה, כל מה שרשמתי, יכול להיות שאני עושה את עצמי? יכול להיות שאני חיה בהצגה? אני נגעלת ממנו?  אני יודעת שהבעיה לא בו, ולא בזוגיות שלנו- יש לי את כל מה שאישה רוצה וצריכה הן מבחינת התנהגות הגבר והן מבחינת הזוגיות, הבעיה היא בי. זה היה יכול להיות גבר X, גבר Y, גבר Z, אבל בגלל שה-OCD הוא כ"כ מצפוני וגורם לנו לרגשות אשם כ"כ נוראיים על המחשבות שלנו, בגלל זה אני כ"כ  סובלת. חשוב לציין שבעלי יודע שיש לי OCD, וROCD ומה לא,חחח... הוא בא איתי גם לפגישה אחת בטיפול של ה-CBT שלי. אבל כמה אפשר לחפור לו על זה, כמה בן אדם יכול לשמוע ש"המחשבות" שלי לא בטוחות בנוגע לקשר ובמיוחד עכשיו אחרי שהתחתנו...
אני מטופלת כבר כמעט שנה בCBT יש מורדות ויש עליות.כרגע זה במורד ממש תלול, הייתי לוקחת גם פלוטין ( פריזמה) והפסקתי- נראה לי שזה הזמן לחזור...
זהו הייתי חייבת לשתף, זה ממש נורא לחיות בהרגשה כזו כל היום, אני אמרתי למטפלת שלי שלפעמים אני חושבת שיש לי פיצול אישיות/ סכיוזרפניה כיאלו אני שתי אנשים בגוף אחד: " אני אוהבת אותו" או ש"אני לא אוהבת אותו"?
שאלוהים יעזור לכולנו 
לפעמים יש גם ירידות
26/04/2016 | 23:59
1
41
היי אוסי
לא יודעת למה החרדה שלך עלתה לאחרונה אבל יכול להיות שזה שילוב של הסטרס של החתונה יחד עם העובדה שאת כבר אישה נשואה. לפעמים העובדה המוגמרת (החתונה שעברה) עושה את זה "סופי ובלתי ניתן לשינוי" (אותי זה תמיד מאוד מלחיץ, כי אני תמיד חוששת שמא עשיתי טעות ואם זה סגור וחתום אז כביכול אין כבר דרך חזרה). צריך לזכור שבכל מעשה או החלטה אין 100 אחוזי וודאות. אף פעם אין. זה חלק ממורכבות החיים, רק שאצל אנשים עם אוסידי הספק מנקר ולא נותן להם מנוח...
אבל עדיין, אלו רק ספקות, חשיבת יתר!מחשבות שנובעות מחוסר הביטחון שלנו, מהפחד שלנו לפגוע במישהו או מהחשש לעשות טעות. וזה כל מה שזה. לא יותר.
אז תנשמי עמוק ותגידי לעצמך שאלו רק מחשבות הספק וחוסר הביטחון שמנסים להוציא אותך מאיזון, אבל את חזקה ולא תתני להם לעשות את זה. מעבר לזה, יש לך בן זוג תומך ואוהב שקיבל אותך למרות ועם האוסידי, וזה דבר ענק! תיהני מזה, ותזכרי שלפעמים יש גם ירידות שאחריהן תהיה התייצבות ועלייה.
ומזל טוב(:
אולי כל המחשבות הללו הן ביטוי לדואליות שיש בחיים
29/04/2016 | 07:33
25
כוונתי היא שאנחנו רוצים הרבה דברים שיש להם חסרונות ויתרונות . כשאנחנו רוצים אותם בהתחלה אנחנו רואים רק את היתרונות , מתעלמים מהחסרונות , מדחיקים ואחר כך זה בא לנו בבום . במיוחד לאנשים כמונו עם אוסידי. שמוצפים במחשבות ובניתוחים על כל דבר. אתן לך דוגמא: אני מאוד רציתי את הילדה השלישית שלי למרות שידעתי מה יכול לקרות , למרות שחוויתי בלידות הקודמות קושי , קיוותי לטוב, האמנתי שיהיה שונה וגם כמובן למרות שחשבתי שחישבתי את כל החסרונות ואני מודעת להם כנראה שבכל זאת בחרתי להדחיק את החלקים הלא קלים של העניין ברגע שהגיעה הילדה בהתחלה באמת הייתי מאושרת והתאהבתי בה מהר בשונה מהילדים הקודמים , אבל לאט לאט שהגיעו הלחצים האמיתים של החיים עם גידול שלושה ילדים, בעל נוכח נפקד , שעוזר מצד אחד אבל שקוע עד מעל ראש בעבודה שלו , לאט ובטוח הגיעו המחשבות שוב. זה כנראה ביטוי לדואליות שלי לגבי העניין , אני רוצה את הילדה , את הטוב שבה ממנה ויבוא אבל מתקשה להתמודד עם הקושי, המחויבות וכו' .  יכול להיות שאצלך מתרחש משהו דומה . צריך ללכת לפסיכולוג טוב שינתח את הדברים עבורך ויעזור לך להתמודד. בהצלחה לכולנו. ואולי יש עוד פחדים אמיתים שמסתתרים מאחורי העניין ואת מתקשה להבין אותם .
מחשבות טורדניות בסקס
01/05/2016 | 12:08
8
מתייחסת לחלק אחד ממה שכתבת. נשמע שאת לא נמצאת בכל חושייך בסקס אלא במחשבות, והן לא סקסיות במיוחד... הדבר קורה לאנשים רבים עם ROCD, ומנסיוני עוזר להעביר את הפוקוס לחושים. לתת למחשבות להיות שם כי אי אפשר הרי להילחם בהן, אבל להיכנס כמה שפחות לדיונים פנימיים או בדיקות משיכה ובמקום להתרכז במגע. תרגיל טוב לכך נקרא sensate focus, יכולה לחפש ולקרוא על כך.
 
בנוגע לטיפול. הטיפול ב-ROCD מורכב, ולכן בהחלט יכול להיות שטיפול CBT נמשך זמן כזה. עם זאת, לא כל מטפלי ה-CBT בקיאים מספיק ב-ROCD. טיפול ב-ROCD צריך לכלול כמובן חשיפה ומניעת תגובה, אבל מעבר לכך כדאי מאוד שהטיפול יכלול עבודה קוגניטיבית על המשמעות שאת מייחסת למחשבות. לפעמים הטיפול צריך לכלול גם עבודה קוגניטיבית על תפיסות שלך לגבי זוגיות (למשל "אם אני לא מרגישה שזה זה כל הזמן כנראה שזאת לא אהבה אמיתית", "אם יש לי ספקות כנראה שאנחנו לא צריכים להיות יחד" וכו') ולפעמים גם על המודל הזוגי שגדלת איתו. 
סיפור ocd מעניין האם יש מישהו בפורום עבר סיפור דומה?
26/04/2016 | 15:31
5
115
מזה כמה שנים אני סובל מocd רגיל ביותר
בדיקות חוזרות ומוגזמות של בדיקות
אם נעלתי את הדלת,את הרכב,האם הגז מכובה..
ועודד ועודדד דברים של בדיקה מוגזמת ודאגנות יתר
פה מתחיל החלק המעניין...
נולד לי בן מתוק לפני כחצי שנה
מאז באות לי מחשבות פולשניות שאולי אפגע בו או אעשה לו משהו רע..הרי ברור שזה סתם מחשבות לא הגיוניות ואין להם כל תכלית או תוכן..אבל אני מפחד מזה קצת..שאולי אאבד שליטה ואבצע את המחשבות..אני אדם שמח מאושר עובד מתפקד אוהב את החיים..
מטורף על הילד שלי ומוכן למות בשבילו...
הבנתי שיש המון נשים שילדו תינוק או תינוקת וגם להם באו מחשבות לא הגיוניות על פגיעה בתינוק..הבנתי שזה תופעה מוכרת..יש כאן מישהו או מישהי שעובר או עבר את ה שאני עובר..
זה חרא של הרגשה אשמח לטיפים מימכם וסיפורים דומים..
הרי כולנו פה באותה סירה..מחכה לתשובות מענינות חג שמח
לשאלתך הסיפור שלי הוא דומה
26/04/2016 | 20:56
1
58
אני כבר ארבע שנים בסרט הרע מאז שילדתי את בני היחיד. התחיל כדכאון. מחשבות טורדניות של פגיעה בילד כולל מראות שאני רואה שאני כביכול מבצעת את האקט עם חפצים חדים.
אוקי ומה עשית
27/04/2016 | 09:32
38
אשמח לדעת אם עשית משהו בנידון..מה עזר לך..יש לך טיפים בשבילי?
לשאלתך הסיפור שלי הוא דומה
26/04/2016 | 20:58
1
39
לצערי המחשבות הרעות הללו מוכרות
29/04/2016 | 07:22
25
בתור אימא לשלושה ילדים, שחוותה זאת אחרי כל לידה . וגם בלידה הנוכחית . איך מתמודדים עם זה ? שאלה קשה. זה לא קל , זה הורג מבפנים. טיפול טוב שעוזר לך לנתח את המחשבות ומאיזה מקום ומאלו חרדות אמתיות הן מגיעות ואיך להתמודד איתן כנראה יעזור. אני יודעת שבעבר זה עבר לי וכיום עם הלידה החדשה אני מתמודדת עם זה שוב.
אובססיות לגבי פגיעה בילד
01/05/2016 | 12:29
8
אכן מוכר. הטיפול בכך כולל גם חשיפה ממושכת למחשבות הטורדניות. כשעושים זאת מספיק זמן ובצורה מבוקרת עוצמת החרדה/אשמה שעולות יחד עם המחשבות פוחתת. יחד עם זאת צריך לבחון אם אתה מייחס חשיבות יתר למחשבות (חשבתי ולכן: א. אני בסיכון גבוה יותר מאחרים לעשות זאת. או ב. אם חשבתי זאת אני לא אבא טוב) ואם כן לעשות עבודה על המשמעות שאתה מייחס למחשבות. 
חשוב גם לבדוק אם אתה נמנע מדברים מסוימים (למשל להיות עם התינוק לבד) ואיזה טקסים אתה עושה (למשל משכנע את עצמך במחשבה שלא תפגע, שואל אנשים אחרים אם התחושות האלה נורמליות או מנסה להבין מהם בדרך אחרת). כדי שעוצמת הקושי תפחת חשוב לא רק לעשות חשיפות אלא גם להפחית את הטקסים, וכמובן, להיות שם כמה שיותר. הימנעות לא רק מחזקת את ההפרעה אלא גם פוגעת בקשר בינך לבין בנך, נשמע שאתה קשור אליו מאוד וחבל שתפספס משהו בתקופה זו.
טיפול מתאים יכול לעזור לך מאוד להתמודד עם הקושי. הטיפול המתאים הוא טיפול CBT. יכול להסתכל על המלצות בפורום זה או לבקש מחברים בפורום להמליץ. במידה ואינך יכול או מעוניין להגיע כרגע לטיפול ועוצמת הקושי נמוכה יחסית כך שאתה חושב שתוכל לשנות אם תקבל הכוונה, יש ספרי עזרה עצמית נהדרים. אם אתה צריך המלצות על ספרים או מעוניין במאמרים על OCD לגבי ילדים מוזמן לכתוב לי לפרטי ואשלח לך.
בהצלחה ומקווה שתיהנה מהילד שלך ללא הפרעות מיותרות בקרוב!
סורבון/אי שקט
28/04/2016 | 19:55
1
35
חג שמח לכולם,
 
אני על רסיטל 15 מ"ג ביום, ובשבוע האחרון הוספתי סורבון 10 מ"ג. אני אמורה לעלות ל-20 מ"ג (בוקר וערב) כבר כעת.
הבעיה היא, שאני חווה אי שקט שמפריע לי להתרכז בלימודים (דבר שאני לא יכולה לאפשר לאורך זמן).
 
למישהו יש ניסיון עם זה? זה צפוי לעבור?
היי
29/04/2016 | 00:21
14
בזמנו הפארפנאן שאני לוקחת עשה לי חוסר שקט. התיעצתי עם הפסיכיאטרית והיא אמרה לי לקחת איתו דקינט, מאז אין אי שקט. תתיעצי עם מי שנתן לך את התרופות מה אפשר לתת לחוסר שקט
יש לנו קבוצת וואטסאפ של הפורום, מי שרוצה שישלח לי מספרו
28/04/2016 | 11:26
21
כל המאמין בה' יקרא מזמורי תהילים אלה סגולה לחרדות
26/04/2016 | 16:27
3
49
תהילים פרקים כ"ג.. צ"א.. קי"ח...
לשים לפני שקוראים כוס מים על השולחן
לקרוא את כל הפרקים..
להגיד ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
ולשתות את הכוס..סגולה חזקה לכל הקשור בחרדות
מקווה שעזרתי
 

סס
26/04/2016 | 20:17
2
41
הי ..
זה באמת עוזר הפרקים שכתבת ???
תודה וחג שמח
זה לא קוסמות אבל...
26/04/2016 | 20:37
1
44
זה פרקים מאוד חזקים בתהילים מיוחדים נגד פחדים
ולדעתי זה יעזור לכל מי שיקרא מכל הלב
טוב.ובהצלחה
27/04/2016 | 19:04
22
תודה לך..
חג שמח
תחושות גופניות
26/04/2016 | 11:38
12
84

שלום אנשים
 
האם מישהו מכיר או חווה תחושות פיזולגויות כגון מודעות לאיבר כלשהו בגוף והתעסקות בו (מחשבה עליו) שגורמת לאיבר הזה להיות "מורגש"
לי יש את הבעייה הזו בעיניים בעקבות ניתוח לייזר (שב"ה עבר בהצלחה) אבל מאז אני "מרגיש" את העיניים ומתעסק בהם ללא הפסקה - מה שמחמיר עוד את הבעיה ומעלה כל הזמן רגשות חרטה של אילו לא הייתי עושה את הניתוח.
מדהים שכשאני עסוק מאוד בדברים אחרים או אוכל אינני "מרגיש"את העיניים.
אני משתגע מזה כבר כמעט שנתיים?
מישהו מכיר או חווה משהו דומה
 
היי
26/04/2016 | 14:15
10
47
גם לי זה היה קורה. עד שפשוט הנחתי לזה ומאז זה לא מציק
שאלה
26/04/2016 | 15:30
9
38
איך בדיוק מניחים לזה ולמה זה קורה בכלל??
 
היי
26/04/2016 | 15:57
8
35
בדרך כלל אנשים עם אוסידי יותר רגישים ומקובעים לגבי תפיסה של דברים.
אנחנו לפעמים "אוהבים" לחפור ולא להניח למחשבות וזה מה שאתה חווה.
ההתעסקות בעיניים היא מחשבה טורדנית ותו לא. אם תניח ותתעסק בנושא אחר תראה שההשפעה על ההתעסקות בעיניים תרד
תהייה
26/04/2016 | 16:33
7
29
תודה!
מדוע זה לא נפוץ כל כך כי אני לא מכיר הרבה אנשים שסובלים מזה. 
האם מניסיונך טיפול תרופתי כדאי כי הוא לא עזר לי. הייתי גם במרכז לOCD במודיעין ונתנו לי משימות שלא עמדתי בהם. 
איך למעשה מתעלמים מזה?
היית שמה לב שבזמן אכילה זה היה פוחת?
 
היי
26/04/2016 | 16:36
6
27
כשעסוקים במשהו פחות יש תחושה של הדבר המציק. אני כן ממליצה עעל כדורים כי לי הם עזרו. בנוסף כדאי לחזור ולעשות שוב את המשימות שנתנו לך רק פשוט בקצב שלך.
שאלה נוספת
26/04/2016 | 16:51
5
21
מעריך זאת מאוד. תודה רבה על המענה
 
1. היית שמה לב שבזמן אכילה זה היה פוחת? השמנתי 20 קילו עקב העובדה הזו. 
2. התרופות לא עזרו לי. אני מוריד אותם כעת. יש לך פסיכולוג או פסיכאטר מומלץ? 
3. גם אצלך הבעיה הייתה בעיניים ? תני לי דוגמא בבקשה  
 
היי
26/04/2016 | 17:05
4
16
זה היה פוחת לי כשהייתי עסוקה במשהו אחר לא רק אכילה.
אני יכולה להמליץ לך על הפסיכיאטרית שלי.
מצחיק אבל גם לי זה היה בעיניים בגלל שבכי בזמנו היה לי מזוהם והייתי משגיחה פי מאה על כל דבר שמתקרב לי לעין כולל לכלוך שלא יגרום לי לדמוע. היום זה עבר אני בוכה מכל שטות חחחח:)
בירור
26/04/2016 | 17:15
3
18
תודה
1. אשמח לקבל את פרטי הפסיכיאטרית
2. מה היית מרגישה בעיניים ? תחושות משתנות ? צריבה? לחץ?
הי
26/04/2016 | 19:37
2
17
לא פשוט הן היו רגישות יותר.
קוראים לפסיכיאטרית טטיאנה פומרץ והיא עובדת בבריאות הנפש יפו:03-5151111
שאלה אחרונה
27/04/2016 | 08:06
1
14
אני רוצה להבין:
העיניים היו רגישות יותר עקב העובדה שהתעסקת בהם. 
בזמן שהפסקת להתעסק בהם הן כבר לא רגישות. 
השאלה שלי - כיצד הפסקת להתעסק בהם? פשוט השתדלת להתעסק בדברים אחרים וכך לא התעסקת בעיניים?
מכירה עוד אנשים שסובלים מהתופעה?
היי
27/04/2016 | 19:02
9
אני לא מכיירה עוד מישהו עם בעיה דומה אבל עעל בטוח יש.
פשוט התעסקתי בדברים אחרים וכך זה ירד
בהחלט. אובססיות סנסומוטוריות
01/05/2016 | 12:52
4
מצרפת קישור למאמר מתורגם בנושא:
 
מחפשת ספרים..
27/04/2016 | 00:43
1
30
היי,
אשמח לדעת אם מישהו מכיר ספרים עלילתיים לנוער על אוסידי(ocd), דיכאון, פציעה עצמית או הפרעות אכילה.
 
(אם על התמודדות איתם עוד יותר טוב.
אפילו אחת מהדמויות ולא הדמות הראשית.)
 
תודה רבה!!
 
ד"א יש פה גם נוער?
היי
30/04/2016 | 01:23
9
יש סדרה מדע בדיוני שנקראת המשחק של אנדר. אחד הספרים ששם נקרא קסנוסייד מתארים שם על ילדה וכוכב שלם שסובל מאוסידי, מעניין מאוד
איך אפשר?
25/04/2016 | 18:51
4
98
כשהבוקר מגיע, אני לא רוצה להתעורר, מפחדת מהיום שבפתח. אפילו לצחצח שיניים זו פעולה שקשה לי לעשות. כל היום, וכל דבר שאני עושה מלווה בהרגשה שבטח עשיתי משו לא טוב בלי לשים לב או בכוונה כדי לפגוע במישהו. הכל קשור לניקיון. אני מגבת על המגבת ואני מפחדת שאני מפילה אולי ודורכת עליה עם נעלים. אני משתמשת במגבונים ומפחדת שהבאתי את החבילה מהרחוב. שוטפת ידיים ומפחדת שהשתמשתי בסבון מהכיור. מספיק שאני מסתכלת לעבר הנעליים או אפילו סתם משו ברחוב שראיתי ואני מפחדת שאולי נפל לי משו, אולי נגעתי בנעליים, אולי נגעתי בפח, אולי ואולי ואולי ואולי.... והגרוע מכל הוא
שכל דבר שעובר לי בראש אני חייבת לומר, ולמי? לבן זוג שלי! כל היום אני מציפה אותו ב ocd מלא הודעות, מאות ביום והקלטות וכשהוא נמצא בסביבה שלי אין סיכוי שאני לא אומרת לו מה קרה לי היום וממה אני מפחדת ולמה אני נגועה ומלוכלכת ושאני מפחדת עליו. זה נורא, אני הואסת את הזוגיות. אני לא חייה. החיים שלי הם ocd. מה שקורה זה שקשה לי להיות בסביבתו של הבן זוג שלי כי אני כועסת עליו אם הוא מנסה להתקרב אליו אפילו סתם לתת לי נשיקת שלום, וכל הזמן אני מרגישה שאני חייבת להתוודות בפניו ולומר לו הכל! זה נורא!
אני לא מתפקדת, לא מנקה, בקושי מצליחה לתחזק את עצמי.
תעזרו לי. המלצות? איך קמים?  
רציתי לפתור לך את הבעיה ולא רצית
26/04/2016 | 08:48
1
46
אז כנראה שזאת לא בעיה שממש מפריעה לך
מה?
26/04/2016 | 13:52
28
?
היי יקירה,
26/04/2016 | 19:42
25
העיניין הוא לנסות לתת למוח שלך רגיעה. את צריכה לעלות את הסרטונין וכך ירדו החרדות שגורמות לתחושת הליכלוך והחרדה.
על ידי אכילת משהו מתוק, או הליכה נעימה, או סתם לראות טלויזיה.
תגידי לעצמך שלא משנה מה את לא ליכלכת ואת לא מלוכלכת כמו שאני בטוחה בך
לקבל את הסבל
30/04/2016 | 18:21
6
היי,
1) קודם כל יש כל מיני דברים שיכולים להרגיע זמנית:
ריצות: צאי לעשות הליכה או ריצה. אם יש לך ספקות או מחשבות שזה לא יעיל ולא יעזור - אל תגיבי. צאי נגד עצמך. המשיכי לשתוק למחשבות המציקות. 
תרופות: גשי לרופא משפחה או פסיכיאטר ובקשי משהו שירגיע כמו קלונקס. אבל בזהירות - זה רק למקרי חירום.
עיסוק במשהו פשוט: יש לך כל מיני דברים שדחית (כמו לשטוף כלים, כביסה) קחי משימה ותדבקי בה. הרעיון הוא פשוט - את לא עבד של המחשבות והתחושות שלך. עשי משהו שיוכיח זאת.
 
2) ובכל זאת המטרה אינה להביא לרגיעה רגעית. זה רק למצבי חירום. את רוצה להיות בריאה? להיות חופשיה? להרגיש שאת במקום הנכון? ה-ocd הוא מחלה, אבל הוא יותר כמו איתות אזהרה - שאת צריכה לתקן משהו בתוך עצמך. שיש משהו שאת נדרשת לעשות פה בעולם הזה ושסטית מהדרך. האוסידי - הוא במובן מסויים ברכה. הרעיון הוא לא לסלק את האוסידי! הרעיון הוא להקשיב לו. לתת לו להוביל אותך אל מקום בריא יותר, אמיץ יותר ומלא. להתחבר אל מה שמנותק. אני יודע מחוויה אישית שלי שהאוסודי הוא סימפטום לבעיה האמיתית שהיא חוסר האמון בחיים, בעולם, בעצמי ובאלוהים \ טבע \ מציאות (איך שלא תקראי לזה). ברגע שיש אמון וביטחון פנימי - אין או סי די. לא איכפת לך כבר אם אולי יש ליכלוך, אולי יש חיידקים, אולי ואולי ואולי, כי את בוטחת במציאות. אם יש חיידקים - נתמודד עם זה. את כבר לא פוחדת! 
אבל כדי להגיע לשם - הדרך ארוכה. והיא מתחילה בזה שהאוסידי אומר לך שבכלל יש בעיה. אין "מדריך מסודר לתיקון". ממליץ להתחיל עם סדרת שיעורים קטנה של בחור שחווה בעצמו אוסידי. חפשי ביוטיוב "יוסף עובדיה אוסידי". אם יש לך איזה אנטי לחרדים - אל תפסלי - הוא בכלל לא מדבר על דת ומצוות אלא על אותו אוסידי מתוק ומוכר שאת מכירה אותו היטב.
 
האוסידי בא לתקן אותך - ביחס לעצמך, לתקן את הזוגיות, לתקן את הכל. אל תראי אותו כקללה. אכן הוא מציק מאוד ומטריף את הדעת. אבל הוא מציק כמו נורת אזהרה באוטו שמצפצפת ואומרת שצריך ללכת למוסך.
 
קבלי את המצב וחפשי את המוסך.
 
בברכה,
אברהם
ראקוטן גורם לאוסידי??
25/04/2016 | 14:39
2
51
היי, האוסידי אצלי התחיל אחרי לידה שנייה ומאז אחרי כל לידה זה מחריף. בעבר לקחתי ראקוטן ועוד סוגי גלולות למניעת הריון לטיפול באקנה. נראה לי שזה מה שגרם לאוסידי אבל לא בטוחה. היום אני עצובה מזה שאני גרמתי לעצמי את הבעיה הזאת. מישהו יודע אם ראקוטן זה הגורם לאוסידי??? אני סובלת מזה המון המון...
ואם הראקוטן גורם לזה? איך בדיוק אפשר לתקן את זה או שאי אפשר?? תודה
 
שאלה
25/04/2016 | 15:44
1
40
היי, רציתי לשאול כמה שאלות בנוגע ללידה.. לי התגבר האוסידי בהריון והייתי שמחה לדעת איך זה היה אצלך.. (היה לי אוסידי גם לפני).
 
1. במה האוסידי שלך מתבטא?
2. איך עבר לך האוסידי אחרי כל לידה? באופן טבעי? טיפול?
 
בכל מקרה קשה לי להאמין שהראקוטן גרם לזה. מה שגורם לאוסידי זה מחסור בחומר שמוח שקוראים לו סרטונין. ידוע שלידות וההורמונים מסביב יכולים לגרום לאוסידי. אי אפשר להעלים את זה אבל אפשר לקבל טיפול (תרופתח, cbt) ולחיות עם זה בשלום (אני עדיין מנסה להבין איך...)
 
מקווה שקצת עזרתי.
מנסה לענות
26/04/2016 | 13:51
21
לא בדיוק זוכרת איך זה עבר. אני זוכרת רק שלקחתי המן תרופות שלא ממש עזרו. אולי הזמן שעבר גרם לזה לעבור?? ניסיתי טיפול סיביטי לא עזר לי.
לצערי בזמן ההריון אכן זה עולה ואחרי הלידה מחמיר.
את בהריון כרגע? אם כן אני ממליצה לך לטפל בזה לפני הלידה ולבוא מוכנה ללידה.
 
מחפש המלצה לגבי טיפול סיביטי -מכון או מטפל
24/04/2016 | 17:04
4
58
שלום לכולם , אני מחפש המלצות למטפלים או מכון , גם אם הם יקרים , שמתמחים בטיפול בשיטת סיביטי ,בארץ . אשמח מאוד אם תכתבו לי , אפשר גם במסר פרטי .
תודה מראש לכל העוזרים .
שלום דן
24/04/2016 | 17:35
1
62
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
בעיקרון באיזור המרכז ,אבל יכול להיות גם יותר רחוק
24/04/2016 | 20:10
33
יש את מכון היבטים
25/04/2016 | 23:03
1
42
שמנהל ד"ר מרצ'בסקי. ממליצה לך לבדוק. קיימים כמובן עוד מכונים כמו קוגנטיקה אבל אני לא יודעת לכן לא יכולה לחוות דעה.
בהצלחה. אל תתעסק יותר מדי בחיפוש ובחירה בין האופציות. פשוט תבחר מכון או מטפל שמומחה בסיביטי ותתחיל לעבוד. בסופו של דבר, מה שיותר חשוב בתהליך הוא המטופל!
תודה על ההצעה !
28/04/2016 | 15:03
4
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
ד
להתגבר על פחד קהל
פורום דמיון מודרך ו-NLP
פורום דמיון מודרך ו-NLP
מרקמן את טומשין
מרקמן את טומשין
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ