לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1251812,518 עוקבים אודות עסקים

פורום כלכלה וכלכלנים

בסך הכל רציתי לטפטף טיפה - כל מה שרציתם לדעת על כלכלה, כל הגיג שרציתם לשתף על כלכלה, כל מה שמעניין (אתכם) בכלכלה
 
 
כששאלו את אריק איינשטיין כמה שאלות על התנהלות המדינה, הוא אמר "שסך הכל רציתי לטפטף טיפה"
 
אנחנו באמת לא עושים כאן הרבה חוץ מלדבר, להתכתב, לשאול ולשתף. אבל טיפה ועוד טיפה של מחשבה כלכלית בריאה ופתוחה, תהיינה לים. טוב, ימה. אולי אגם ואפילו שלולית.
אבל כמו שאומרים - במדבר כל קוץ ייחשב כפרח.
בואו נשתף בצורה מכובדת ומכבדת, ואם טעינו - פשוט נתנצל.
 
ניר, מנהל פורום כלכלה

הנהלת הפורום:

אודות הפורום כלכלה וכלכלנים

בסך הכל רציתי לטפטף טיפה - כל מה שרציתם לדעת על כלכלה, כל הגיג שרציתם לשתף על כלכלה, כל מה שמעניין (אתכם) בכלכלה
 
 
כששאלו את אריק איינשטיין כמה שאלות על התנהלות המדינה, הוא אמר "שסך הכל רציתי לטפטף טיפה"
 
אנחנו באמת לא עושים כאן הרבה חוץ מלדבר, להתכתב, לשאול ולשתף. אבל טיפה ועוד טיפה של מחשבה כלכלית בריאה ופתוחה, תהיינה לים. טוב, ימה. אולי אגם ואפילו שלולית.
אבל כמו שאומרים - במדבר כל קוץ ייחשב כפרח.
בואו נשתף בצורה מכובדת ומכבדת, ואם טעינו - פשוט נתנצל.
 
ניר, מנהל פורום כלכלה
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בסך הכל רציתי לטפטף טיפה - כל מה שרציתם לדעת על כלכלה, כל הגיג שרציתם לשתף על כלכלה, כל מה שמעניין (אתכם) בכלכלה
בסה"כ רציתי לטפטף טיפה
 
כששאלו את אריק איינשטיין כמה שאלות על התנהלות המדינה, הוא אמר "שסך הכל רציתי לטפטף טיפה"
 
אנחנו באמת לא עושים כאן הרבה חוץ מלדבר, להתכתב, לשאול ולשתף. אבל טיפה ועוד טיפה של מחשבה כלכלית בריאה ופתוחה, תהיינה לים. טוב, ימה. אולי אגם ואפילו שלולית.
אבל כמו שאומרים - במדבר כל קוץ ייחשב כפרח.
בואו נשתף בצורה מכובדת ומכבדת, ואם טעינו - פשוט נתנצל.
 
ניר, מנהל פורום כלכלה
המשך >>

לצפיה ב-'השפעת הבחירות על הכלכלה'
השפעת הבחירות על הכלכלה
22/10/2019 | 14:28
1
שלום אני מתעניין חדש בהשקעות ורציתי לעלות לכאן מחשבה שעלתה לי ואני ישמח לקצת עזרה.

בארץ כידוע עכשיו זה מתקרב לבחירות שלישיות ומעניין אותי לדעת על איזה שוק או תחום זה משפיע לרעה העובדה שאין ממשלה?

והאם חברות או תחומים שעכשיו בעקבות הבחירות ירדו משמועתית ברווחים יש להם סיכוי גדול שיעלו אחרי הקמת ממשלה כלשהיא?

והאם שווה בכלל לחשוב בכיוון הזה למשקיע מתחיל או שעדיף ללכת על מסלול בטוח.

תודה רבה מקווה שאני הייתי מובן
לצפיה ב-'לימודי אקטואריה בחיפה - ההרשמה בעיצומה'
לימודי אקטואריה בחיפה - ההרשמה בעיצומה
18/09/2019 | 21:25
4

אוניברסיטת חיפה מזמינה בוגרי תואר ראשון לתוכנית לימודים ייחודית, מאתגרת ויחידה בארץ
תואר שני – במגמת אקטואריה


אקטואריה: מדע העוסק בהערכת סיכונים פיננסים עתידיים ובכלים להתמודדות אתם.

מטרת התוכנית: להכשיר בוגרים לניהול סיכונים ולפתרון של בעיות המיוחדות לענף הביטוח, לענף הבריאות, לקרנות פנסיה, לבנקים ולחברות השקעות.

הצורך באקטואריה: מאז המשבר העולמי ב- 2008 שנבע מכשלים בניהול סיכונים, יש דרישה הולכת וגוברת לאנשי מקצוע בתחום זה. בשנים האחרונות הביקוש לבוגרי התוכנית באקטואריה עולה על מספר המסיימים את התוכנית.

אקטואריה בחיפה: באוניברסיטת חיפה קיימת התוכנית היחידה בארץ המכשירה אקטוארים והמעניקה להם תואר אקדמי (מ.א.). בוגרי התוכנית מקבלים הכשרה עשירה ומגוונת המייחדת אותם כאנשי מקצוע. התוכנית, המתואמת עם אגודת האקטוארים בישראל, פועלת על פי הנחיות המכון הבריטי https://www.actuaries.org.uk. המכון מפקח על מרבית הבחינות שניתנות בתוכנית ובאותן בחינות מעניק פטור (הכרה) לאותם תלמידים שציונם מעל סף הנקבע בכל בחינה ובחינה, מה שמאפשר, לאחר השתלמות נוספת, עבודה בבריטניה. בנוסף לקורסים הנדרשים על ידי המכון הבריטי, התלמידים יוכלו לרכוש ידע ומיומנות בתחום מדע הנתונים.
תנאי קבלה וימי לימודים: התוכנית מיועדת לבעלי תואר בוגר שסיימו לימודיהם בציון 80 ומעלה. מועמדים שאינם בעלי רקע סטטיסטי מספק יידרשו לשנת הכנה. הלימודים מתקיימים בימי ב' (למעט שני קורסי בחירה במסלול ללא תיזה, או קורס בחירה אחד במסלול עם תיזה, הניתנים בימים אחרים) – מה שמאפשר לשלב עבודה עם לימודי המשך.
 
למידע נוסף אודות התוכנית ואופן ההרשמה:
מזכירות החוג לסטטיסטיקה: 04-8240563
Info.Actuary@services.hevra.haifa.ac.il
לצפיה ב-'גז טבעי ושוק האנרגיה'
גז טבעי ושוק האנרגיה
15/09/2019 | 09:51
7
היי ברשותי מניה של דלק קידוחים שרכשתי בהמלצת הברוקר שלי, אשר אני מקבל עליה דיבידנד מדי שנה בשנה.. תהיתי מה לדעתכם תהיה השפעה על ערך המניה במידה ויימצא מאגר גז גדול נוסף לחופי ישראל האם תרד/תעלה..
תודה
לצפיה ב-'לימודי אקטואריה בחיפה'
לימודי אקטואריה בחיפה
31/08/2019 | 20:44
3
אוניברסיטת חיפה מזמינה בוגרי תואר ראשון לתוכנית לימודים ייחודית, מאתגרת ויחידה בארץ
תואר שני – במגמת אקטואריה
 
 
אקטואריה: מדע העוסק בהערכת סיכונים פיננסים עתידיים ובכלים להתמודדות אתם.
 
מטרת התוכנית: להכשיר בוגרים לניהול סיכונים ולפתרון של בעיות המיוחדות לענף הביטוח, לענף הבריאות, לקרנות פנסיה, לבנקים ולחברות השקעות.
 
הצורך באקטואריה: מאז המשבר העולמי ב- 2008 שנבע מכשלים בניהול סיכונים, יש דרישה הולכת וגוברת לאנשי מקצוע בתחום זה. בשנים האחרונות הביקוש לבוגרי התוכנית באקטואריה עולה על מספר המסיימים את התוכנית.
 
אקטואריה בחיפה: באוניברסיטת חיפה קיימת התוכנית היחידה בארץ המכשירה אקטוארים והמעניקה להם תואר אקדמי (מ.א.). בוגרי התוכנית מקבלים הכשרה עשירה ומגוונת המייחדת אותם כאנשי מקצוע. התוכנית, המתואמת עם אגודת האקטוארים בישראל, פועלת על פי הנחיות המכון הבריטי https://www.actuaries.org.uk. המכון מפקח על מרבית הבחינות שניתנות בתוכנית ובאותן בחינות מעניק פטור (הכרה) לאותם תלמידים שציונם מעל סף הנקבע בכל בחינה ובחינה, מה שמאפשר, לאחר השתלמות נוספת, עבודה בבריטניה. בנוסף לקורסים הנדרשים על ידי המכון הבריטי, התלמידים יוכלו לרכוש ידע ומיומנות בתחום מדע הנתונים.
תנאי קבלה וימי לימודים: התוכנית מיועדת לבעלי תואר בוגר שסיימו לימודיהם בציון 80 ומעלה. מועמדים שאינם בעלי רקע סטטיסטי מספק יידרשו לשנת הכנה. הלימודים מתקיימים בימי ב' (למעט שני קורסי בחירה במסלול ללא תיזה, או קורס בחירה אחד במסלול עם תיזה, הניתנים בימים אחרים) – מה שמאפשר לשלב עבודה עם לימודי המשך.
 
למידע נוסף אודות התוכנית ואופן ההרשמה:
מזכירות החוג לסטטיסטיקה: 04-8240563
 
לצפיה ב-'חלפני כספים.'
חלפני כספים.
16/08/2019 | 12:17
23
האם יש הסדרה של חלפני הכספים? בחיפה מרכז הכרמל בכלל לא ממרים מטבע זר לשקלים. בירושלים משרד אחד של חלפן לא ממיר לי לשקלים תמורת מטבע זר ובמשרד השני של אותו חלפן כן ממיר לי.
האם זה עסק לגיטימי או צריכים להזהר מהם?
לצפיה ב-'בנוגע לתקרת הפקדה לקרן השתלמות'
בנוגע לתקרת הפקדה לקרן השתלמות
13/08/2019 | 12:45
1
15
אם בחוזה שלי רשום שהמעסיק מפריש לי קרן השתלמו בסך X ואני בסכום Y - האם הוא יכול\צריך לעצור בתקרת ההפרשה הפטורה ממס? או להמשיך להפקיד ואני אשלם את המס הדרוש?
לצפיה ב-'המעסיק לא חייב לעצור בתקרה, פשוט תצטרך לשלם מס'
המעסיק לא חייב לעצור בתקרה, פשוט תצטרך לשלם מס
15/08/2019 | 16:29
3
המעסיק צריך לנהוג כפי שרשום בחוזה העבודה או לפי מה שתסכימו - אם תסכימו אחרת ממה שרשום בחוזה
לצפיה ב-'להשקיע כמה אלפי שקלים'
להשקיע כמה אלפי שקלים
13/08/2019 | 09:49
1
22
שלום, אין לי בדיוק עם מי להתייעץ לכן אני כאן.
אני בחור צעיר עם כמה אלפי שקלים ואני לא אוהב שהם סתם שוכבים בבנק חסרי מעש ומפה לשם אני יודע שכדאי להשקיע רק שאין לי מושג איך ואין לי הבנה או השכלה הקשורה לתחום המניות/השקעות וכיו"ב..
 
מה שאני כן יודע זה כמה דברים שיוצא לי לקרוא פה ושם כמו למשל הודעה שנתקלתי בה הקשורה לאיזה קרן מחקה של ת"א 125 של אחד מבתי ההשקעות בארץ שניתן לקנות מניות בקרן הזה בכל סכום (כמה מאות עד אלפי שקלים).
אני רואה שהקרן הזו ב-3 שנים האחרונות הניבה תשואה של 48%, עכשיו אני לא גאון אבל המספרים האלה נראים מעודדים וחיוביים סך הכל.
 
יש לי 15 אלף ש"ח זמינים כרגע + אלף שקלים כל חודש שאני רוצה להשקיע אותם ו"לשכוח מהם" נקרא לזה ככה. כך שיצברו ריבית ואוכל להרוויח מהם עוד 5-10-15 שנים נגיד...
 
השאלות שלי הן:
1. האם כדאי לשים את הכסף בקרן הזו? אם כן, אז את כל הסכום?
2. אם זה לא מה שאני חושב שזה, אז למה זה נראה טוב ולא כולם משקיעים בזה?
3. (לא שאלה) אשמח להמלצות בכל זאת היכן להשקיע.
 
תודה מראש!
 
חשוב לי לציין שכל התחום הזה חדש לי, אין לי מושג, אני נטו משיג מידע מקריאה באינטרנט ודיונים בפורומים.
לצפיה ב-'אף אחד לא מבטיח שמה שהיה הוא מה שיהיה'
אף אחד לא מבטיח שמה שהיה הוא מה שיהיה
15/08/2019 | 16:26
18
מדד 125 עלה, מדד 125 גם יכול לרדת.
לכן:
1. אף אחד לא יודע להגיד לך אם כדאי או אל כדאי לשים את הכסף דווקא באפיק הזה.
2. אי הודאות היא הסיבה שלא כולם משקיעים בזה.
3. המסלול הזה הוא סביר אם אתה חושב ששוק המניות ימשיך לעלות במשך הזמן שאתה רוצה להשקיע.
יש כלכלנים שסבורים שאנחנו על סף מיתון ואז דווקא לא כדאי להשקיע במניות.
לצפיה ב-'חורף גרעיני ותשואה כלכלית.'
חורף גרעיני ותשואה כלכלית.
12/08/2019 | 04:29
7
27
שלום לכולם, קוראים לי דניאל.
 
יש לי שאלה תיאורטית על כלכלה. מקווה שהגעתי למקום המתאים.
 
במקרה של חורף גרעיני כתוצאה ממלחמה גרעינית, כמובן שהרבה פחות שמש יגיע אל הקרקע ויבולים חקלאיים רבים לא ישרדו, מה שכמובן יוביל להחרפה קשה של הרעב העולמי.
 
רציתי לשאול, במקרה תיאורטי שכזה (חורף גרעיני, החרפה משמעותית של הרעב העולמי), איפה עדיף שהכסף שלי יהיה מושקע?.
 
האם עדיף שהכסף יהיה מושקע ביבולים חקלאיים שאינם זקוקים להרבה אור שמש בשביל לשרוד (כי אוכל, כל סוג כלשהו של אוכל שישרוד את החורף הגרעיני צפוי להתייקר משמעותית) או שעדיף שהכסף שלי יהיה מושקע בזהב? (כי הרי זה ידוע שמחירו של הזהב עולה דרמטית בעתות משבר עולמיים [כמו המיתון הכלכלי העולמי ב-2008].
 
איזה מבין שני השווקים צפוי לחוות את הצמיחה הדרמטית והקיצונית ביותר?.
 
יבולים חקלאיים שלא זקוקים להרבה שמש, או זהב?.
 
תודה רבה לכל העונים.
לצפיה ב-'הבעיה הגדולה במלחמה גרעינית הוא הנשורת - שהופכת את היבולים '
הבעיה הגדולה במלחמה גרעינית הוא הנשורת - שהופכת את היבולים
12/08/2019 | 09:52
6
14
לרעילים.
לכן לכאורה הכי טוב שתשקיע בטכנולוגיה הידרופונית וחממות- שיאפשרו גידול יבולים במנותק מהאטמוספירה הרעילה והקרקע שהורעלה.
 
 
החורף הגרעיני עצמו (הפחתה מורגשת בכמות קרינת השמש) לא צפוי להימשך יותר מ3 חודשים.
עונה חקלאית בודדת במהלכה המחירים יעלו ובסופה השקעתך תרד לטמיון - עם שקיעת האבק העודף.
אלא שיש כמויות עודפות של דגנים, המצויים בעודף, משמשים כמזון בהמות, ונאגרים בקלות באופן שוטף - כחלק מהמסחר בהם,
כך שעיקר העליה במחיר - יהיה במחירי הבשר והירקות הטריים.
לצפיה ב-'תשובה.'
תשובה.
12/08/2019 | 13:56
5
11
לא הבנתי. חורף גרעיני זה לא דבר שנמשך שנים ועשרות שנים?. מה זאת אומרת שלוש חודשים?.
 
או שאולי לא הבנתי משהו שקראתי ואלו למעשה השפעות החורף הגרעיני שנשארות שנים ועשרות שנים מאוחר יותר?.
 
מה בנוגע להשפעה הצפויה של מלחמה גרעינית על שוק הזהב?. בכמה הזהב יעלה?. האם לכלכלנים יש הערכות?.
 
תודה על העזרה.
לצפיה ב-'תלוי למה הכוונה. אם כוונתך היא "חורף" משמע קור מורגש'
תלוי למה הכוונה. אם כוונתך היא "חורף" משמע קור מורגש
12/08/2019 | 14:22
4
12
אז מחקרים מראים שמדובר בתופעה שתימשך חודשים ספורים. עונה חקלאית אחת.
במהלכה יהיה אכן קר מאוד.
חורף אמתי גם באמצע הקיץ, ובשיא האפקט התיאורטי: ירידה מיידית של 22 מעלות מהממוצע.
 
כל זאת - בחודשים הראשונים.
אחרי 3 חודשים כבר צפוי להיות קור יחסי (ירידה של 4 מעלות ביחס לממוצע הרב-שנתי), עקב שקיעת האבק הכבד וממטרים.
שלב זה יכול להמשך זמן רב, אבל:
הירידה בטמפרטורה והאבק הרב - צפויים לגרום לממטרים רבים בתקופת החורף, ולהפחית את השריפות הספונטניות עקב החום והיובש - מה שלאורך זמן יפחית את האפקט.
 
השפעה הצפויה של מלחמה גרעינית על שוק הזהב?
הכלכלה במדינות המושפעות תחרב. תהיה לכך השפעה רעה על כל המטבעות, שהערבונות שלהם הם מטבעות אחרים -ולכן ערך העתודות שלהן ירד.
וזה אומר שמחירי כל הסחורות יעלו. גם זהב אבל לא רק (אלא אם המלחמה לא תהיה חד-פעמית, ושיטת העתודות תקרוס).
 
 
סחורות שמופקות יותר במדינות הפגועות - יעלו יותר, ויקח למחיר יותר זמן להשתקם.
אם למשל מוקד הלחימה יהיה בשטחי הנפט שבאיראן, מחיר הנפט יזנק. מדינות אחרות יגבירו בהדרגה את ייצור הנפט אבל עדיין יהיה חוסר,
וזה אומר שהמחיר יזנק, ורק אחרי מספר שנים יוכל לרדת לרמות הנוכחיות.
לצפיה ב-'תשובה.'
תשובה.
14/08/2019 | 07:02
3
10
אז מה זה החורף שנמשך "עשרות שנים" שאני שמעתי עליו?. אם הכוונה היא לא לקור אז מה קורה בדיוק שנמשך עשרות שנים?. הקרינה כאילו?. עוד משהו?.
 
בלי קשר לדברינו הקודמים, נניח שתהייה עלייה דרמטית במחיר הזהב, עד לכדי רמה של 19,000 דולר לאונקייה. כלומר בערך פי 12 או 13 מהמחיר היום. מעבר לעניין העלייה הדרמטית במחיר הזהב עצמו, איזה שווקים קשורים לשוק הזהב וצפויים להיות מושפעים במידה קיצונית?. לאיזה שווקים ושוקים יש קורלציה חזקה עם שוק הזהב?.
 
מאמין שהבנתה את כוונתי אבל בכל מקרה, רק לדוגמה, נניח שכסף דיגיטלי יחליף את הכסף המזומן. במקרה הזה לא יהיה צריך לייצר יותר שטרות, יהיה צורך בהרבה פחות נייר בעולם ומחיר הנייר יצנח, ואז, יצנחו מחירי העצים....
 
אני שואל אותך על המקרה ההפוך. נניח שהזהב קופץ מחר פי 13. מה להערכתך יתייקר מאוד גם כן בעקבות כך?.
לצפיה ב-'תשובה.'
תשובה.
16/08/2019 | 13:29
12
אפשר בבקשה לקבל תשובה על הודעתי האחרונה?. לא יודע למה אתה לא עונה עליה. אני מעריך את חוכמתך ובאמת עזרתה לי עם השאלות הקודמות.
לצפיה ב-'תיאוריה ישנה שהופרכה ונותרה במד"ב'
תיאוריה ישנה שהופרכה ונותרה במד"ב
16/08/2019 | 14:23
1
10
המקור הוא נסיונות להסביר את ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים.
התפרצויות געשיות מרובות על פני עשרות שנים יכולות לעשות זאת,
כך גם מלחמה גרעינית טקטית במשך עשרות שנים,
אבל הפצצה בודדת הופרכה.
ההתפרצות הגעשית שחסמה את התעופה מעל אירופה למשל - חסמה את אור השמש עם המון עשן, ויצרה אפקט זמני ניכר,
אבל העשן שקע - לא סתם התפזר באטמוספירה.
 
ההודים והסינים קונים הרבה זהב מסיבות מסורתיות,
יצרניות זהב (רוסיה, ארהב קנדה, אוסטרליה, סין, קצת באפריקה)
מדינות כמו בריטניה ושוויץ - בגלל השקעות בבנקים שלהם,
אלקטרוניקה מכילה זהב - אבל בכמויות קטנות מאוד - תהיה השפעה מינורית על מעבדים ואלקטרוניקה איכותית.
אבל רק למדינות שקרסו יש קורלציה לזהב. זימבבואה אולי.
 
כוונתך טובה אך שגויה: בסיס הזהב נזנח לחלוטין בשנות ה70.
להדפסת כסף - ישהשפעה מינורית על מחירי העץ. רוב הכסף לא מודפס, ורק חלק מינורי מהעץ משמש להדפסת כסף.
 
לשאלתך:
תכשיטים יתייקרו באופן ניכר, אלקטרוניקה באופן מינורי,
השפעה על העולם - בקושי תראה.
 
לגבי העיכוב מצטער - כתבתי תשובה שמסיבה כלשהי נמחקה
לצפיה ב-'תשובה.'
תשובה.
19/08/2019 | 14:56
7
תודה רבה לך. נראה לי שזה הכול. אחזור אליך אם יהיו לי שאלות נוספות.
לצפיה ב-'ספר חדש ועדכני בנושא השקעות ושוק ההון '
ספר חדש ועדכני בנושא השקעות ושוק ההון
10/08/2019 | 14:37
13
מתאים בעיקר למשקיע המתחיל או כאלו שמעוניינים להרחיב את הידע שלהם בתחום

https://www.steimatzky.co.il/%D7%A0%D7%93%D7%91-%D...
לצפיה ב-'ראיון עבודה למשרת כלכלנית'
ראיון עבודה למשרת כלכלנית
09/08/2019 | 20:09
19
מהן השאלות שעשויים לשאול אותי בראיונות עבודה למשרה בתחומי הכלכלה?
לצפיה ב-'בחירת הפרשה לפנסיה/השתלמות הכי טובה לבן'
בחירת הפרשה לפנסיה/השתלמות הכי טובה לבן
07/08/2019 | 22:12
10
בחירת הפרשה לפנסיה/השתלמות הכי טובה לעובד (בן)

שלום רב
הבן שלי (19.5). התחיל לעבוד כשכיר בעסק שלי. מהי הבחירה הכי טובה לעובד מבחינת הפרשות פנסיה וקרן השתלמות? והאם כדאי הוספת ביטוח אובדן כושר עבודה?
לצפיה ב-'תוכלו לענות על הסקר הזה בבקשה '
תוכלו לענות על הסקר הזה בבקשה
05/08/2019 | 14:51
5
לצפיה ב-'מעוניין ללמוד מיקרו ומקרו כלכלה - איזה ספרים מומלצים?'
מעוניין ללמוד מיקרו ומקרו כלכלה - איזה ספרים מומלצים?
04/08/2019 | 17:44
10
אני מעוניין ללמוד לתאוריה בלבד (על כן לא מחפש ספרי תרגילים) ולידע אישי על מיקרו ומקרו כלכלה. אני לא מהתחום על כן אין לי מושג איזה ספרים ממולצים.
ראיתי שיש את מיקרו ומקרו כלכלה בגובה העיניים של דני באומן - מישהו יכול לתת חוות דעת?
חוץ מזה האם יש ספרים אחרים מומלצים?
רונן
לצפיה ב-'עם מי להתייעץ על כסף ממכירת דירה'
עם מי להתייעץ על כסף ממכירת דירה
01/08/2019 | 00:29
1
14
אין לי מושג בכספים, מעולם לא היה לי כסף "גדול", איך מתחילים ?.
אני בשלב ראשון לא קונה דירה אחרת, הולך לגור בשכירות.
יש גוף אובייקטיבי ולא אינטרסנטי ?.
כמובן שאני לא רוצה לסכן את הכסף וללכת במסלול סולידי ובטוח יחסית.
בשלב ראשון לא רוצה השקעות בנדל"ן.
לצפיה ב-'3000000 ש"ח'
3000000 ש"ח
03/08/2019 | 16:39
8
לצפיה ב-'ירידות בערך האירו'
ירידות בערך האירו
31/07/2019 | 21:04
7
הי
יצא לי היום לשמוע כתבה על כך שהאירו "חטף" ירידה יחסית משמעותית בזמן האחרון (הגיע היום לסביבות ה-3.9 אחרי שבתחילת שנה היה סביב 4.2) ועלתה בי ההתעניינות - למה זה קורה שהיורו נחלש סביב השקל? מה משפיע על זה וגורם לשקל להיות פתאום "קצת יותר חזק" למולה האירו? 
האם ישנה סיבה שהוא "יתקע" על הערכים של הזמן האחרון או שהגיוני שבעתיד הוא יחזור לערכים ה"ישנים" שלו? 
 
תודה
לצפיה ב-'לימודים בכלכלה'
לימודים בכלכלה
27/07/2019 | 22:12
10
היי חברה, מי שמעוניין לשמוע על לימוד תואר בכלכלה, במחיר אטרקטיבי מוזמן לפנות אליי בוואצאפ לטלפון 0527132193
לצפיה ב-'קופת גמל להשקעה'
קופת גמל להשקעה
19/07/2019 | 11:38
19
היי יש כמה דברים שאני מתקשה להבין בקשר לכלי הזה ואשמח אם תוכלו להאיר את עיניי.
להבנתי יש כמה מסלולי השקעה בכלי הזה: ספקולטיבי סולידי או שילוב של השניים-אבל הכסף נזיל. עד כאן הכל בסדר, אלא שכיון שאין שליטה ממשית על הרכב המניות/אגחים וכו' בתיק-מה בעצם רמת הסיכון של הכלי הזה? בפועל, מה הסיכוי שאחסוף בעזרת הכלי ואגלה בעקבות נפילות בשוק שהכסף הלך?
כמה אחוזים מהכסף ילך?
אני שואלת כי יש לי חיסכון נזיל לעת צרה בבנק. כמובן שהוא מקבל ריבית אפסית שם. אז השאלה היא, בהנחה שהכסף נזיל-למה לא להעביר את הסכום הזה לקופה? אז אני שואלת אתכם, עד כמה זה חכם? מה הסיכונים? לצערי המידע בארץ מוטה -כי כמובן שלחברות יש אינטרס שנצטרף.
בכלל אם יש שם לכלי דומה כזה באנגלית או משהו..אשמח לדעת מהו-כדי שאוכל לבצע מחקר ראוי.
עוד שאלה לקטנה לגבי אגחים-כאשר מדברים על אחוז תשואה האם מדובר על אחוז שנתי או אחוז שינתן במעמד הפירעון?
(לצורך הדיון אם השקעתי 100 שח בריבית של 5% לשנתיים, האם זה אומר שאקבל תשואה בתום כל שנה או בתום השנתיים? האם בעצם מדובר בריבית דריבית?)
 
תודה
לצפיה ב-'ואגב - הנתון הבסיסי היה שגוי'
ואגב - הנתון הבסיסי היה שגוי
08/07/2019 | 03:16
13
החוב האירופי עומד על בין 80 ל85 אחוז מהתמ"ג (תלוי את מי סופרים) - לא על 108.

הוא מורכב ממדינות צומחות ומצליחות כמו גרמניה דנמרק ושוודיה, שמפחיתות חוב, בקצב דומה לישראל,
ומדינות שמתקשות לעמוד בהחזרי החוב - כמו יוון איטליה וצרפת.
לצפיה ב-'הגדלת החוב הישראלי'
הגדלת החוב הישראלי
06/07/2019 | 16:52
39
25
להלן מאמר על החוב:
https://www.themarker.com/blogs/aviad-hominer-rose...

לפי המאמר החוב הישראלי הוא 59.4% מהתל"ג (לעומת 108.6% בממוצע האירופאי). כלומר כמעט 50% פחות מהממוצע האירופאי.
אפשר להגדיל את החוב (בהדרגה לא בבת-אחת) עד לממוצע האירופאי ופרושו של דבר שיהיה לנו עודף של 650 מיליארד ש"ח.
אפילו אם נגדיל את החוב ל-80% יהיה לנו עודף של 260 מיליארד ש"ח.
לצפיה ב-'אולי במקום להכניס את המדינה לחובות - תיקח אתה חובות והלוואות'
אולי במקום להכניס את המדינה לחובות - תיקח אתה חובות והלוואות
08/07/2019 | 02:41
38
23
תוכל להגדיל את ההוצאה השנתית שלך משמעותית,
ולהנו מהריבית המעולה כלקוח-מועדף,
ותהנה כל שנה - מאיכות חיים משופרת...
פטנט מדהים!
איך לא כולם עושים את זה!
 
עד...
שתצטרך להחזיר את החובות,
עם ריבית,
שתעלה - כי בהדרגה תהפוך מלקוח מועדף - לפושט-רגל מוכה-חובות.
 
 
זה בעצם מה שקורה לאירופה בהדרגה:
אם בעבר הם היו לקוח מועדף - כזה שבוודאות יחזיר חובות,
בהדרגה - הם מתגלים כמוכי-חובות,
שבסבירות הולכת ועולה - יתקשו לעמוד בהחזרי-ההלוואות ההולכים ועולים, ויפשטו-רגל.
שבעצם המיתון שלהם רק מחמיר - כי כל שנה הם משלמים יותר החזרי הלוואות - מתוצר שלא עולה בקצב דומה.
התגלית - מובילה להרעת דירוג האשראי - ולהעלאת ריביות גיוס ההלוואה.
לא מייד - בהדרגה.
 
על ישראל - עובר תהליך הפוך:
כל מספר שנים הדירוג משתפר,
כל שנה עלויות גיוס החוב יורדות,
כל שיפור כזה - תורם עוד כמה מליארדים לתקציב השנתי.
לצפיה ב-'אין לי שום בעיה לקחת חובות והלוואות בתנאי שיתנו לי '
אין לי שום בעיה לקחת חובות והלוואות בתנאי שיתנו לי
09/07/2019 | 23:04
10
14
להדפיס כסף או לייצר כסף במחשב. 
ובנוסף שיעמידו לרשותי משטרה שבעזרתה אוכל לכפות על האנשים להשתמש בכסף שאני מייצר.
זה בדיוק מה שיש למדינה ואין לי. 
 
במחשבה שניה הייתי מייצר כסף ללא חוב בשטה של ערן הלדסהיים. 
 
לצפיה ב-'חשבת על משמעות ההצהרה?'
חשבת על משמעות ההצהרה?
10/07/2019 | 05:15
9
13
הדפסת הכסף - גורמת ישירות להפחתת ערכו,
אצלנו בשנות ה80, זה גרם להיפר-אינפלציה: 400 אחוזי אינפלציה בשנה.
זימבבואה מימשו את מדיניותך עם תוצאות גרועות יותר - הם לא הפסיקו והכל קרס,
המשטרה ניסתה לכפות על אנשים להשתמש בכסף - וכשלה. כולם עברו לדולר עד שהמשטר התייאש.
זוכר איך אצלנו חוקקו חוקים, וכולם החזיקו דולרים מתחת לבלטות (או בחשבון זר)?
כולל ראש הממשלה רבין?
 
 
ביפן ואירופה עשו משהו אחר:
במקום לכפות על האזרחים להשתמש בכסף - כפו עליהם לרכוש את החוב.
כמו מלוות המלחמה של פעם - רק בענק.
החוב היפני היה בעבר בבעלות מדינות זרות. היום כולו בבעלות פנסיונרים יפנים.
שליש מהחוב האירופי היה בעבר בבעלות פנסיונרים והשאר בבעלות זרה. היום זה עלה ליותר מחצי וממשיך לעלות בהתמדה.
 
המשמעות היא שהפנסיונרים הם אלו שמשלמים את המחיר על צבירת החוב,
פעם אחת - כי במקום לקבל פנסיה שערכה עולה כל שנה, הם מחזיקים אג"ח עם ריבית אפסית.
פעם שניה - כי בסופו של דבר החוב הזה ימחק, וזה אומר שהפנסיה תימחק.
ואז תצטרך הרבה מאוד שוטרים.
 
שיטות הפירמידה הן נוכלות. גם היפנית והאירופית, גם זו של ערן הלדסהיים.
לצפיה ב-'הדפסת כסף לא תמיד גורמת לירידת ערכו. '
הדפסת כסף לא תמיד גורמת לירידת ערכו.
10/07/2019 | 08:20
8
18
ירידת ערך הכסף (האינפלציה) נגרמת בגלל שיש יותר מדי כסף.
אבל כאן יש מעט מדי כסף בגלל שהממשלה מקצצת את הוצואותיה. היא אומרת תמיד אין לי כסף. 
לכן הוספת כסף למשק לא תגרום לירידת ערכו. הכסף ינוצל כדי להגביר את הייצור של מוצרים חיוניים. 
התוצאה של הקיצוץ הזה זה שמוצרים חיוניים נפגעים והתושבים לאלצים להגדיל את הלוואותיהם וחובותיהם.
כמובן שתוספת של כסף ללא הגבלה תגרום לבסוף לאינפלציה אבל אנחנו רחוקים מכך כרגע. אירופה וארצות-הברית מדפיסות הרבה יותר והחוב שלהם גדול יותר אבל לא קורה בהם כלום. בארצות הברית השכר גבוה יותר, מס הכנסה נמוך יותר והמחירים זולים יותר.
ממשלת ישראל כופה כל הזמן על כולם לקנות ולמכור בשקלים בהצלחה. אנשים מעולם לא עברו לקנות ולמכור בדולרים. פעם חישבו באמת את המחירים בדולרים אבל מרבית עסקי המסחר נעשו בשקלים (בשקלים צמודי דולר). הממשלה כופה היום על אסזרחיה להשתמש בשקלים. תנסה למכור משהו ואל תסכים לקבל במקומו שקלים אלא משהו אחר (זהב , ביטקוון), מיד תושלך לכלא. בנוסף לכך ממשלת ישראל כופה עליך לשלם מיסים בשקלים ולא בשום מטבע אחר.
לצפיה ב-'"הדפסת" כסף - תמיד גורמת להפחתת ערכו'
"הדפסת" כסף - תמיד גורמת להפחתת ערכו
10/07/2019 | 09:50
7
14
מדובר תמיד על יצירתו בהיקף העולה על הביקוש.
לכן בכל המדינות המתוקנות האחריות על הכסף עברה מהפוליטיקאים לגוף בלתי-תלוי שתפקידו הוא שמירת ערך הכסף.
 
 
לכן אין "מעט מדי כסף" - כי גם אינפלציה שלילית אין.
הפוליטיקאים המושחתים מטבעם - תמיד רוצים לשחד את הציבור, לתת להם מתנות כדי שיצביעו עבורם. לרכוש שירותים לא נחוצים ממקורבים - כדי להעשירם ולגרוף לכיסם כספי שוחד.
היקף השוחד בלתי-מוגבל, ולכן תמיד יתלוננו על שאין והם רוצים לחלק עוד.
זו מהותם - מיקסום השוחד.
לכן ההגבלה על גניבת כספי הציבור - מטרידה את המושחתים כ"כ.
מונעת מהם לגנוב.
 
 
הגברת הייצור ע"י המדינה - גורמת לייצור עודף - שהציבור לא מעוניין או לא רוצה לרכוש.
כמו מפעל הנברשות המצטיין בבריה"מ ,שעמד בכל מכסות הייצור,
אבל הנברשות הכבדות שברו את התקרות - ולכן לא נעשה בהם שימוש.
 
 
כמו שאמרתי - גם העדר נזק זו פיקציה.
הנזק הוא - שוד הפנסיות הגדול. שוד בהיקף של 10 טריליון - ביפן בלבד.
 
בעבר החוב הועבר לאחרים, הפחתת סיכון. היום הוא מוזרק לפנסיות, שכל העובדים מחוייבים לרכוש.
התוצאה הראשונה: תשואת הפנסיות ביפן ואירופה שבעבר הייתה גבוהה - הפכה לאפסית או שלילית.
הבעיה היא השלב הבא - היפנים כבר מיקסמו את יכולתם לרכוש חובות,
כך שהגדלה נוספת בחוב תוביל - למחיקתו.
למחיקת הפנסיות.
גם החלופה של הדפסת כסף ודילול ערכו - תוביל לאותה תוצאה: ערך הפנסיות יקרוס,
ואנשים יתחילו להתנגד לשוד - ידרשו את כספי הפנסיה, כדי שהמדינה לא תשדוד אותם.
ואז גם ההזרקה לא תעבוד.
 
 
מדינת ישראל כופה ציון ערך בשקלים - אבל לא יכולה באמת לאכוף שימוש בשקל במקום במט"ח.
בתקופה שניסו - כולם אגרו מט"ח, כמו עכברושים, מתחת לבלטות.
אפילו ראש הממשלה רבין אגר מטח.
 
ואגב - לא רק דולר, זהב או ביטקויין - היום כל הילך הוא חוקי.
אם אתה עצמאי שמוכר חמוצים (או כל מוצר חוקי),
אתה ראשי לבצע סחר-חליפין של המוצר הזה מול כל אדם המוכן לרכוש חמוצים (או כל מוצר חוקי),
ובלבד שתצהיר על ערכו המשוער בשקלים לרשויות המס (כי רשויות המס לא גובות מס בחמוצים, ואין רף מיסים בחמוצים).
אף אחד לא יזרוק אותך לכלא.
לצפיה ב-'אם יצירת כסף תגרום תמיד לירידת ערכו אז '
אם יצירת כסף תגרום תמיד לירידת ערכו אז
11/07/2019 | 22:47
5
20
מה ההבדל אם יוצרים כסף ורושמים את זה כחוב ממשלתי לבין זה שהממשלה יוצרת כסף ולא רושמת את זה כחוב? בשני המקרים יוצרים כסף. 
בכל אופן כאשר חסר כסף נראה לי שבדרך כלל המחירים לא יורדים אבל עסקים נסגרים והפעילות במשק יורדת במקביל כי אין לה ביקוש. קשה לעובדים לקבל ירידה במשכורת כי אין כסף ולכן גם קשה להוריד מחירי מוצרים. בגלל הקושי זה נראה לי התוצאה של חוסר כסף זה בדרך כלל ירידה בפעילות במשק ולא ירידה במחירים. אבל עדיין זה אומר שחסר כסף. 
 
בכל אופן יתכן שהמדינה תהיה מוכנה שאדם ימכור לאדם אחר סחורה במטבע אחר שאיננו שקל אם שניהם מסכימים לכך. אבל בטוח שאם הקונה ירצה לשלם בשקלים, המוכר יהיה חייב לקבל אותם. אם המוכר יסרב לקבל את השקלים וידרוש מטבע אחר - הוא יושלך לכלא. כמובן שגם במקרה ששני האנשים מסכימים לסחור במשהו אחר שונה מהשקל, המדינה תדרוש את המיסים בשקלים. לכן בכל מקרה המדינה מאלצת אותך להשתמש במטבע שלה. 
גם כשאגרו מט"ח מתחת לבלטות עדיין הרוב המכריע של המסחר התנהל בשקלים (שקלים צמודי מט"ח).
דבר נוסף: לא צריך להגביר את הייצור בכל תחום. יש באמת מוצרים מיותרים. אבל בהחלט יש מוצרים חיוניים שיש ליצרם. בהחלט אפשר לשפר את התחבורה הציבורית והכבישים. אפשר לשפר בהרבה את הרפואה ולבנות בתי-חולים טובים. אפשר להרוס המון בתים ישנים ושכונות שנראות כמו מזבלה ולבנות במקומם בתים טובים. מפעל נברשות שלא יודע איך לעבוד - זו לא דוגמא לשום דבר. 
הפנסיות אינן טובות בגלל שהן מראש לא נבנו טוב. פנסיה זה לא חיסכון אלא תהליך שבו העובדים מוסרים חלק משכרם לפנסיונרים כדי שבעתיד הדור הבא יפרנס אותם באותה צורה. תהליך כזה שבו הצעירים מפרנסים את הקשישים עבד יופי 4000 שנה ולא היתה סיבה להפסיקו בימנו. 
 
אתה צודק בהחלט שיש צורך להגביל את יצירת הכסף וטוב שיש גוף בלתי תלוי (אני מקווה שהוא בלתי תלוי) שעושה זאת אבל הוא יכול להגביל את יצירת הכסף ללא קשר אם הוא נוצר ע"י חוב או לא.
 
 
 
לצפיה ב-'אכן - בשני המקרים "נוצר" כסף. השאלה היא - מי קיבל אותו?'
אכן - בשני המקרים "נוצר" כסף. השאלה היא - מי קיבל אותו?
12/07/2019 | 08:15
4
9
כשהמדינה "הדפיסה" כסף - המדינה קיבלה אותו.
היא מייד נתנה אותו למישהו אחר - שמסר תמורתו משהו אחר,
מיידית - יש יותר כסף במשק,
אבל יש גם יותר כסף במחזור פעיל, על אותה פעילות כלכלית.
משמע - ערך הכסף דולל.
 
 
כשהכסף "הודפס" ע"י יצירת הלוואה לעומת זאת:
צד אחד - שיעבד את חסכונותיו. שם את כספו בכספת הבנק.
הכסף שלו יושב בבנק ולא עושה כלום.
ערך הכסף במשק נשאר זהה - אבל הכסף במחזור - צומצם
כך שערך הכסף - עלה.
זה בדיוק מה שקרה פעם, כשהכסף היה זהב.
 
אז מה עשו?
הבנק - רואה בכסף הזה נכס,
הולך לבנק ישראל - ולוקח ממנו הלוואה.
ואז - ערך הכסף במחזור לא יורד.
ערך הכסף - נשמר.
 
לפיקדון - יש זמן תפוגה. הלקוח יכול לקבל את הכסף רק עוד 5 שנים.
זמן התפוגה - זהה לזמן ההלוואה הבנק חילק,
ולכן שוב - ערך הכסף במחזור נשמר.
 
 
כשהלקוח ירצה את הכסף חזרה, יגידו לו שהוא צריך לחכות, או לשלם קנס גבוה.
הסיכוי הזה של גביה מוקדמת, יחד עם סיכויי ההלואה לא להיות מוחזרים,
מתומחרים ליחס שבין הפיקדון להלוואה.
אלו למעשה המצבים היחידם בהם יתכן שיווצר כסף ויהיה במחזור יותר כסף.
במצבים אלו - הבנק עובר על החוק,
וחשוף לסנקציות עד פשיטת רגל.
 
 
אבל כל שנה - יש במשק יותר כסף!
מאיפה הכסף הזה "נוצר"?
הכסף שנוצר בשיטה זו - היא הריבית.
היאלא הייתה קיימת לפני ההלוואה - אבל כן קיימת אחריו.
כל המנגנון הזה מוגבל - ע"י בנק ישראל - שתפקידו לשמור על ערך הכסף בטווח מסויים.
לצפיה ב-'קודם כל לפחות חלק מההלוואות למדינה לא נעשות מכספי החוסכים '
קודם כל לפחות חלק מההלוואות למדינה לא נעשות מכספי החוסכים
18/07/2019 | 00:40
3
5
אלא היא נעשאת יש מאין כלומר הממשלה מבקשת כסף והבנק המרכזי מתקתק לקובץ אקסל שמכיל את חשבונה, את הסכום המבוקש ובמקביל רושם חוב כספי לחובתה (יתכן שזה נעשה קצת בצורה עקיפה כלומר יש באמצע בנק פרטי שמתווך). 
בכל אופן הבנק המרכזי יוצר כסף יש מאין. זה לא כספי החוסכים. איפה לדעתך נוצר הכסף? הרי הוא לא נפל לעולם באמצעות המפץ הגדול. הבנק המרכזי יצר אותו יש מאין והלווה אותו לממשלה (אולי באמצעות תווך של בנקים פרטיים). אם הבנק המרכזי לא היה מייצר כסף, לא היה אפילו שקל אחד במדינה ולא היה אף שקל לאף אדם.
הממשלה יכולה לדלג על השלב הזה ולייצר את הכסף בעצמה.
לצפיה ב-'הלוואות למדינה - ממש לא נעשות כך.'
הלוואות למדינה - ממש לא נעשות כך.
18/07/2019 | 07:16
2
6
הממשלה לא יכולה לבקש כסף מהבנק המרכזי - כפי שהיא לא יכולה לדרוש שבנק לאומי סתם ירשום שיש לה כסף.
כי הבנק המרכזי - אינו בבעלות הממשלה. הוא עצמאי - ובארה"ב יותר נכון להגיד שהוא קרטל של הבנקים, שהמדינה העניקה לו סמכות לשמירה על ערך הכסף.
 
הכסף לא נפל המפץ הגדול, ולא היה קוסם כמוך שסיפר לכולם שיש לו ניירות בשווי טריליונים - אלא היה פשוט זהב.
בהמשך - הכסף הפך לשווה-ערך לזהב. יכולת ללכת לבנק ולדרוש המרה של המטבע לזהב במשקל הכתוב עליו (למשל פאונד זהב תמורת פאונד שילינג), בהמשך ממשלות שחקו את ערך השטרות - עד שבסוף, הבנקים המרכזיים הופקעו מהם והפכו לעצמאיים.
 
היום - יש לו גיבוי חלקי בצורת זהב ומטבעות זרים הנשמרים בבעלות הבנק.
כשבנק ישראל רוכש מט"ח במהירות - הוא רוכש בטחונות, שעל פיהם הוא מייצר כסף ביחס מסויים, כשהמטרה של הבנק המרכזי - זה יציבות מחירים.
ככל שהיחס בין מטבע לבטחונות יורד הסכנה לקריסת המטבע (זימבבואה, איראן, וונצואלה) עולה.
 
אתה מציע שהממשלה בעצם תדלג על שלב הבטחונות - תדפיס ניירות צבעוניים,
ותספר לכולם שיש להם שווי מסויים.
ואם אנשים יחליטו שבעצם השווי של הנייר הצבעוני הוא עשירית ממה שהמדינה החליטה - זה יהיה השווי.
משמע - למטבע עם 0 גיבוי - יש ערך שרירותי לחלוטין.
במצב הקיים - לבנק המרכזי יש שליטה על יציבות המחירים - על הערך שהם מצהירים שיש לכסף.
נכון שאם בעקביות אנשים יטענו שהשווי הוא אחר בסוף המדינה תוותר - אבל בסופו של דבר - זה עובד.
לצפיה ב-'אני לא מציע שהממשלה תדלג על שלב הבטחונות ותדפיס '
אני לא מציע שהממשלה תדלג על שלב הבטחונות ותדפיס
18/07/2019 | 22:35
1
4
ניירות צבעוניים. זה פשוט מה שהיא עושה בפועל. 
קודם כל אתה בעצמך אמרת שיש לה גיבוי חלקי בלבד. 
דבר שני גבוי במטבע זר זה גבוי בניירות צבעוניים של מדינה אחרת. 
למדינת ישראל מעולם לא היה גבוי במתכת יקרה. 
לגבי ארצות-הברית: אם נניח שיש לארצות-הברית באמת גבוי של 7000 טונות זהב לחובותיה הרי זה שווה בסך הכל ל-270 מיליארד דולר. קצת יותר מאחוז אחד מכלל חובותיה. 
 
גבוי בזהב זה מצב שיש לך גבוי מלא לניירות הצבעוניים שהדפסת ולא רק זה אלא אתה מתחייב לתת זהב לכל מי שירצה להחליף את הנייר הצבעוני שהדפסת בזהב ממשי (כמובן שאתה מאפשר לאותו אדם להוציא את הזהב הממשי בידיו ולהחזיקו בביתו). 
 
 
לצפיה ב-'גיבוי במטבע זר - שקול לכל גיבוי אחר'
גיבוי במטבע זר - שקול לכל גיבוי אחר
19/07/2019 | 05:54
כל עוד מדובר במטבעות יציבים
 
לכן מסיבות פרקטיות - ארה"ב לא יכולה לאגור זהב כגיבוי מלא:
אין מספיק זהב בעולם,
אגירת זהב תוביל לזינוק במחירו,
ומכירתו - לקריסה בערכו.
מדובר בהשפעה כה אדירה על הערך, שבאותה מידה יכולים לעבור ל"גיבוי מלא" בביטוקוין.
 
כן ניתן לגבות בבעלות על מניות, סחורה, וכו'.
אבל כולם יהיו דיפלציוניים - כולם יעלו את ערך הסחורה הנאגרת, ויוציאו אותה מהמחזור.
רק אם המדינה "תאגור הכל" (כל סחורה שאינה מתכלה, תרכוש מניות בכל עסק בארץ,  ותרכוש מניות בחו"ל כשאגירה זו תמצה את עצמה) האפקט יצומצם.
בנק ישראל שקל אפשרות זאת - אבל לא ידוע לי אם הייתה התקדמות בנושא.
לצפיה ב-'בכל אופן לא מדובר על תוספת של כסף לכלכה אלא על החלפת כסף '
בכל אופן לא מדובר על תוספת של כסף לכלכה אלא על החלפת כסף
11/07/2019 | 23:00
41
כלומר על תהליך שבו הכסף שנוצר מחוב יוחלף ע"י כסף שנוצר ללא חוב בהדרגה.
לצפיה ב-'אני בטוח שמבחינה כלכלית עדיף לחיות באירופה. '
אני בטוח שמבחינה כלכלית עדיף לחיות באירופה.
09/07/2019 | 23:14
26
11
אף מדינה לא מחזירה חובות. כאשר מחזירים חובות החוב הולך וקטן עד שהוא נעלם. זה לא מה שקורה באירופה לא מה שקורה בארצות-הברית ולא מה שקורה בישראל. בכל המקומות החוב רק הולך וגדל. 
כמו כן יש דרך פשוטה לחסל חוב ממשלתי. הבנק המרכזי פשוט מייצר כסף ללא חוב ונותן אותו לממשלה. הממשלה פורעת בכסף הזה את חובותיה (כביכול חובותיה) וכך לאט לאט קטן החוב עד שהוא נעלם לחלוטין. 
 
לצפיה ב-'טעות קשה: אירופה משעבדת את עתידה במהירות'
טעות קשה: אירופה משעבדת את עתידה במהירות
10/07/2019 | 05:41
25
19
גם לחובות, שמאפשרות לתחזק מראית-עין שהכל בסדר,
אבל:
גם להגירה (כי אין ילודה אז אין צעירים),
גם לאבטלה (כי גם אין עבודה, כי הפריון ירד, אבל ממשיכים לייבא מהגרים, אז צריך לשלם קיצבאות),
גם דיור מאולתר (תופעת עולם שלישי שנכחדה בישראל בסוף שנות ה60) חוזר לערי אירופה בגדול (פרוייקטי דיור ציבורי קרסו, עקב הדרישה עצומה).
חסכונות הפנסיה הופכים במהירות לחסרי ערך,
והאירופים הופכים ממובילות-עולמיות לעולם-שלישי בקצב מסחרר.
 
 
החוב רק הולך וגדל?
לא נכון.
בישראל - החוב העיסקי והממשלתי - דועך כבר עשור.
בגרמניה ודנמרק - החוב הממשלתי דועך בדומה לישראל.
כיום יש גבול תיאורטי בחוב המונע ירידה מ50% חוב,
אבל שינוי חוק הביטוח הלאומי - יוכל להקטין את היקפי האג"ח המיועדות, ולאפשר הורדה נספת.
 
 
בבריטניה ורוב המערב החוב הלך ודעך החל ממלחמת העולם עד שהפוליטיקאים גילו את הפטנט: במקום להקטין חובות בהדרגה - לקחת חובות בהיקפי-ענק ולחלק למקורבים.
שוד הקופה הציבורית בהיקף כה עצום - שהטיפשים לא שמים לב.
המאפיונרים ושודדי הבנקים הם לידם צדיקים.
 
מבחינת הציבור - החוב היה מחזורי: עליית הריביות הובילה להקטנת החוב.
מה עשו אותם פוליטיקאים? 
שברו את המחזור, כפו ריביות נמוכות, כדי לאפשר להם להמשיך לשדוד.
ומאז החוב הפרטי רק עולה.
לצפיה ב-'למי אירופה חייבת את הכסף? '
למי אירופה חייבת את הכסף?
10/07/2019 | 08:34
23
30
התשובה מרבית הכסף זה כסף שאירופה חייבת לעצמה (אחד לשני). 
כלומר זה לא באמת חוב. 
כנ"ל החוב של ישראל. 
 
החוב הישראלי הולך וגדל כל הזמן הוא כלל לא דועך. הוא קטן יחסית לתוצר אבל באופן אבסולוטי או יחסית למדד הוא הולך וגדל. 
 
לקיחת חובות בימנו זה דבר הכרחי (בשיטה הכלכלית הנהוגה כיום) כי כל הכסף נוצר ע"י מערכת הבנקאות. הבנק לא מחלק את הכסף סתם הוא מכניס אותו למשק רק ע"י מתן הלוואות כלומר יצירת חובות. כל הכסף שנכנס למשק נוצר מלקיחת חובות וכאשר החוב מוחזר הכסף יוצא מהמחזור. אם כל החובות יוחזרו לא יהיה כסף. מי שאמור לקחת את החובות הגדולים ביותר זו הממשלה כי הבנקים לא יכולים לגרום לה לפשוט רגל. 
אבל יש דרך פשואה יותר בימנו: הממשלה יכולה לייצר כסף בעצמה ללא לקיחת חוב ולהכניס אותו למשק ובאמצעותו לשלם בהדרגה את חובותיה (כביכול "חובותיה"). במקום לתת לבנקים לבצע את אותה פעולה (ייצור כסף) ולהלוות לה את הכסף כחוב, היא יכולה לייצר את הכסף הזה בעצמה ללא חוב. 
לצפיה ב-'אירופה חייבת את הכסף - לפנסיונרים.'
אירופה חייבת את הכסף - לפנסיונרים.
10/07/2019 | 10:17
22
14
הכסף שאירופה "חייבת לעצמה" - הוא חוב ברוטו. רובו הגדול מגובה (ולכן גם חוב נטו).
לרוב לא מתייחסים לחוב ברוטו - הוא פיקציה.
הגיבוי - הוא כספי הפנסיות של אנשים:
ממשלת יוון חייבת כסף לממשלת גרמניה,
אבל ממשלת גרמניה - חייבת את הכסף לפנסיונרים בגרמניה, שרכשו אג"ח ממשלתי,
ולא לאזרחי יוון שאפילו את כל החוב של ממשלתם לא מחזיקים.
 
 
צורת ההסתכלות שלך שגויה:
מכיוון שלמדינה יש יותר עובדים, שמקבלים שכר גבוה יותר - יכולת ההחזר שלה גבוהה יותר.
לכן החוב באמת "יורד".
כל שנה, החוב המוטל על כל אזרח - נמוך יותר.
כל שנה - עלות מימון מיחזור החוב (לפחות החלק שלא מסבסד פנסיות ובט"ל) - יורד.
כל שנה - היקף המינוף יורד.
רמות הסיכון יורדות.
וכיום האוצר בדיונים עם הממשלה - על הפחתת האג"ח המיעדות - כדי להפחית עוד יותר את עלויות מינוף החוב,
ולהגדיל את שווי הנכסים שבידי הציבור והפנסיונרים, עסקים מניבי רווח במקום ניירות IOU מהממשלה.
 
 
במדינות אחרות - מתרחש תהליך הפוך.
התרוששות הדרגתית.
פחות עובדים - שמרוויחים פחות אבל יצטרכו לממן יותר חוב.
ובסוף זה יתפוצץ.
לצפיה ב-'עד כמה שהבנתי מדבריך אתה חושב שהחובות לפנסיות הן '
עד כמה שהבנתי מדבריך אתה חושב שהחובות לפנסיות הן
11/07/2019 | 23:17
21
20
גדולות מדי והפנסיות הולכות לקרוס. 
אבל זה רק מוכיח את טענתי שהפנסיות לא צריכות להתבסס על חיסכונות שהאנשים חוסכים במהלך חייהם. פנסיה אמורה להיות מנגנון שדרכו העובדים מעבירים חלק מכספם לפנסיונרים ותמורת זו נרשמות לעמם זכויות כדי שבבוא העת כאשר אותם עובדים יהפכו לפנסיונרים, הדור הבא יפרנס אותם. 
שיטה זו עבדה נפלא 4000 שנה. במשך זמן זה הצעירים פירנסו את הוריהם הקשישים (לכל צעיר כזה היה חוב לפרנס את הוריו למשך בערך 10 שנים. חוב ששקול בימנו לכמה מאות אלפי שקלים) זה פחות או יותר אותה צורה של פנסיה שהצעתי. אבל בשיטה שאני מציע יש יתרון לעומת השיטה שבה הצעיר מפרנס את הוריו לבדו. יש כאן אלמנט של ביטוח. אז אם הצעיר לא יכל לפרנס מאיזו סיבה, הוריו (והוא) חיו בזבל. כאן כל הצעירים מפרנסים את כל הקשישים כך שמצב כזה לא יכול לקרות. 
 
אם יש חוב אמיתי למדינה ישראל יש למדוד אותו ראלית ולא יחסית לתל"ג. גם כשאני לוקח משכנתא (שהיא חוב אמיתי) היא מחושבת ראלית ולא יחסית לשכרי. אני משלם את המשכנתא והיא יורדת בערכים ראליים (ללא קשר לשכרי) לאט לאט עד שהיא נעלמת. לעומת זאת חובה של מדינת ישראל עולה ראלית ולעולם לא יעלם (בשיטה של יצירת כסף מחוב).
לצפיה ב-'ביפן - זה כבר המצב'
ביפן - זה כבר המצב
12/07/2019 | 06:31
9
בין אם יקרסו ובין אם לא - הריבית על הפנסיה נמוכה,
כי מדינות עם חוב גבוה לא יכולות לממן סבסוד של החוב
(באופן הפוך מהנעשה בישראל, בה המדינה מייצרת אג"ח ייעודי כדי לסבסד את הפנסיות)
לצפיה ב-'השיטה שאתה מתאר לא עבדה 4000 שנה. זו שיטה חדשה מהמאה ה19'
השיטה שאתה מתאר לא עבדה 4000 שנה. זו שיטה חדשה מהמאה ה19
12/07/2019 | 07:24
10
9
הנקראת בט"ל ללא חוב:
כספי חוסכי הבט"ל מחולקים כל שנה לכל זכאי הבט"ל.
זו השיטה שהאוצר מנסה לדחוף - כי כיום לכולם יש פנסיות, מה שמפחית עוני זקנים ככל שהזמן עובר,
אבל החוב שנצבר לטובת הבט"ל - יכול וצריך לשמש למנוע עוני בתקופת המעבר, בו לזקנים רבים אין פנסיות.
 
 
מה שהיה קיים אלפי שנים התחלק ל2:
האחד היה שהבן הבכור קיבל נתח מועדף מהנכסים (לרוב ירושת הבית והקרקע) עם מות הורים - תמורת דאגה כלכלית להורה בזיקנתם.
זה הסדר אישי - שאין לו קשר לעניין.
 
השני - היה צבירת זהב ונכסים (אותם נכסים שנועדו לירושה וכלכלת ההורים בזיקנה).
צבירת זהב - הינה דיפלציונית במהותה (ציפיה הממשת את עצמה - שערך הזהב יעלה) שמוטטה אימפריות ענק (את האימפריה הרומית והספרדית באופן ישיר)
החלופה של צבירת נכסים מניבים (קרקע, נדל"ן להשכרה, בעלות על עסקים, מניות), נחשבת אלפי שנים וגם היום האופציה המועדפת לחיסכון לטווח ארוך.
 
הסיבה הלוגית שהפנסיות הן לא 100% נכסים מניבים - היא החשש שמא ירידה חד-פעמית בערכם תוביל למכירה פתאומית מצד כל הפנסיונרים - מה שיוביל למשבר כלכלי עמוק מאוד.
כשרק חצי או שליש מהנכסים הם מניבים, ירידה שנתית לא מובילה להיסטריה.
כמובן שהממשלות מנצלות פחד קמאי זה מהפסד - וכופות לדלל את הפנסיה עם החוב שלהם - מה שמקל עליהםן לגייס חוב.
לצפיה ב-'לאורך כל ההסטוריה הבנים תמיד פירנסו את ההורים העובדה '
לאורך כל ההסטוריה הבנים תמיד פירנסו את ההורים העובדה
12/07/2019 | 16:43
9
10
שההורים הורישו את רכושם לבניהם לא משנה את זה. עד שההורים ימותו רכושם נשאר אצלם ומישהו היה צריך לפרנס אותם בינתיים. הם לא התפרנסו מיגיע כפיהם או מאיזה חיסכון שצברו אלא מיגיע כפי בניהם. חוץ מזה הבנים פירנסו את הוריהם גם במקרה ולהורים לא היה רכוש. 
מה קשורה צבירת זהב? זה כאילו אדם צובר היום חסכונות נוספים. בכל אופן צבירת זהב כנראה גרמה למחסור באמצעי תשלום יתכן בהחלט שאימפריות התמוטטו בגלל זה (לגבי האימפריה הרומית יש חילוקי דעות לגבי סיבות התמוטטותה).  
פרוש הדבר שעל הממשלה לדאוג שיהיו מספיק אמצעי תשלום (מספיק כסף). בגלל שכסף נוצר היום מהלוואות אז או שהממשלה צריכה לקחת הרבה הלוואות או שהאנשים הפרטיים צריכים לעשות זאת או לייצר כסף ללא חוב.
לצפיה ב-'הבן הבכור - בהחלט. תמורת חלק מובחר בירושה. ללא התערבות ממשלה'
הבן הבכור - בהחלט. תמורת חלק מובחר בירושה. ללא התערבות ממשלה
12/07/2019 | 19:16
8
9
ממשלה שלוקחת רכוש ומחלקת אותו - זו המצאה חדשה.
הסטורית - חסכונות היו בעיקר זהב, נדל"ן ועסקים.
 
מה שאתה מציע - זה שיעבוד הכלכלה כולה - לגחמה של מנהיגים,
הסטורית זה נגמר רע מאוד.
כל העניין ביצירת בנק מרכזי - הוא ניתוק מגחמות מנהיגים.
לצפיה ב-'מה זה קשור? '
מה זה קשור?
12/07/2019 | 20:45
7
10
בימי קדם הצאצאים היו יורשים את הוריהם. 
גם כיום הצאצאים יורשים את הוריהם. 
זה אותו דבר בערך. 
מה ששונה זה הפנסיה. 
אז הצאצאים פירנסו את הוריהם. הפנסיה של ההורים היתה ילדיהם. 
דבר זה עבד היטב 4000 שנה. 
הפנסיה של היום מנותקת מהדור הקודם. התוצאה היא קורסת תוך כמה עשרות שנים. 
 
בפועל הקשישים לא מתפרנסים מהפנסיה אלא מעמל כפיהם של הצעירים. אם כל הצעירים יעזבו את הארץ לקשישים לא יהיה מה לאכול גם אם קופות הפנסיה שלהם יהיו גדושות בכסף. 
אבל אם הצעירים יהיו מסוגלים לייצר בשפע וכן לתת שרותים בשפע אז גם הקשישים יוכלו לחיות בשפע גם אם אין שקל בקופות הפנסיה שלהם. 
לכן חיבור בין הצעירים לקשישים בקופות הפנסיה (קופת הפנסיה היא רק צינור שהצעירים מזרימים לו כסף מצד אחד והקשישים מקבלים בצד השני) זה הדבר הכי הגיוני.
 
 
לצפיה ב-'כי אין שום קשר. הילדים לא היו "פנסיה" של ההורים אלא הסכם '
כי אין שום קשר. הילדים לא היו "פנסיה" של ההורים אלא הסכם
14/07/2019 | 06:42
6
14
ירושה משודרג:
היום לא נהוג לדרוש טיפול תמורת ירושה משודרגת,
אבל בעבר - בהחלט כן.
 
 
המודל המודרני שדוחף את המדינה לעניין שהיה אלפי שנים אישי-משפחתי - נכנס בגלל שהמדינה הבינה שזו דרך נהדרת להלאים נכסים בתמורה לטענה שהמדינה "דואגת" לך.
בפועל הלאמה כזו - מרוששת את כולם,
אבל תמורה לא כולם יראו.
בדיוק כמו מקרים אחרים בהם הורים מורישים את רכושם בחייהם רק כדי שצאצאים אנכיים יזרקו אותם למוסד ממשלתי עלוב. או לרחוב.
לצפיה ב-'הירושה לא קשורה לענין. נראה לי שהיו מעט מאוד הסכמים '
הירושה לא קשורה לענין. נראה לי שהיו מעט מאוד הסכמים
14/07/2019 | 21:52
5
7
מסוג כזה בין ההורים והילדים. 
הילדים אז ירשו את הרכוש וגם כיום הם יורשים את הרכוש. אין בזה כל שינוי.
אבל אז הילדים פירנסו את ההורים והעבירו להם כסף או דברים שווי-כסף. היום הילדים לא מעבירים להורים מאומה. במקום זה הם משקיעים את אותו כסף בפנסיה העתידית שלהם. פנסיה זו תלויה על בלימה. היא תלויה בחברת הביטוח שבה אתה משקיע את כספך, כל פעם יש שינויים בכללי הפנסיה ובדרך כלל לרעתנו, חברת הביטוח גובה דמי ניהול וחברת הביטוח לא אחראית לתוצאות (אם היא תתמוטט וכל כספי הפנסיה ילכו לאבדון, המנהלים לא ישלמו את ההפסדים מכיסם הפרטי) ובנוסף אם התחלת לחסוך בגיל מבוגר הסכום שתקבל יהיה זעום ביותר גם יחסית לכמות השנים שחסכת. 
הרבה יותר אפקטיבי היה לנהוג כמו בימי קדם. הפנסיה היא רק צינור שבאמצעותו הילדים (של כולם) מפרנסים את ההורים הקשישים (של כולם). 
כל זה לא קשור לשום ירושה. 
 
לצפיה ב-'זה הסכם הירושה הסטנדרטי - כמעט בכל תרבות'
זה הסכם הירושה הסטנדרטי - כמעט בכל תרבות
15/07/2019 | 11:49
4
10
שהתבטא בחוקי ירושה - ברוב התרבויות העתיקות.
ומתבטא למשל בחוק העברי - בן אלפי שנים.
לצורך המזונות הישירים (מונח מהמשנה) "יורדים לנכסים" ומוכרים או משעבדים אותם, אבל הטיפול הישיר בהורה - מתבטא גם הוא:
הבן הבכור מקבל נתח מועדף בירושה - וההורה חי איתו.
רק במאה ה20 מוסדות ממשלתיים, בתי אבות, ועובדים זרים - החליפו את המודל הזה.
 
ההסכם שאתה מתאר - הוא פיקציה.
הילדים - מעולם לא "פירנסו את הוריהם" במובן שבו עשרות שנים ההורים חיו על חשבונם, וחודש עשו מגבית בין הצאצאים לצורך פרנסת הילדים.
אדמות ונדל"ן - תמיד היה דבר המועבר בירושה. עם תוחלת שווי עולה, כי כל שנה היו יותר אנשים.
וההסכם - היה ישיר.
איום למחיקה מהירושה - היה דבר מאוד ממשי, עם השלכות כלכליות כבדות.
והורה שחילק את נכסיו בחייו היה בסכנה שימות מרעב.
 
 
כיום, בנוסף לדמי הבט"ל הנגבים בטענה שידאגו לך (וכולנו יודעים כמה דאגה זו עלובה),
במדינות רבות - המדינה מעקלת עשרות אחוזים מהירושה, בטענה שהמדינה מטפלת בהורה ולא הצאצאים, ולכן היא זכאית לרכוש במקומם.
הכסף הזה מן הסתם - תלוי על בלימה. כל כסף שהמדינה לוקחת - תלוי אך ורק ב"טוב ליבם" של פוליטיקאים.
בכל הזדמנות שיש להם, הפוליטיקאים יכניסו את מדינתם לחובות-עתק כדי "להוכיח טוב לב" כזה - כאשר בפועל הזקנים נותרים עם פחות ופחות.
מצב זה רווח - ברוב המדינות המערביות.
רק מיעוט קטן מהמדינות המערביות מצמצם את נטל החוב. הרוב הגדול - עסוקים בשוד הולך וגובר של האזרחים.
שוד שבסוף יגבה - מביטול התחייבויות הבט"ל.
 
פנסיה לעומת זאת - תלויה לא רק ב"טוב ליבו" של פוליטיקאי זה או אחר,
חלקו החשוב הוא - בעלות על נכסים מניבים וחברות.
שתוחלת העלייה השנתית שלו - הוכיח את עצמו אלפי שנים - כהשקעה הכי טובה.
בין אם הוא בבעלות הבנק, חברת הביטוח, או ההסתדרות,
מאז המעילות הגדולות שההסתדרות ביצעה בכספי החוסכים - יש פיקוח הדוק לגבי כספים אלו.
האופציה השתנות החוזה הוא בעיקר - למניעת גרעונות אקטוארים.
 
לצפיה ב-'יש לך טעויות: '
יש לך טעויות:
17/07/2019 | 08:46
3
4
לפי המשפט העברי הורה לא יכול לסלק את בניו מהירושה. הבן הבכור קבל כפליים מכל אחד מיתר האחים. האב לא יכל לשנות חוק זה. בתנ"ך כתוב שאם לאב יש 2 בנים הבכור מהאשה השנואה (שנואה פרושו אז היה אהובה פחות) והצעיר מהאשה האהובה, הוא לא יוכל לשנות את סדרי החלוקה. עליו לתת לבכור כפליים מלצעיר. 
בנוסף לכך הרכוש העיקרי של האכר אז, כלומר אדמתו - היא לא היתה ממש רכושו הוא חכר אותה. אם קנית אדמה ממשהו אחר עליך להחזירה לו ללא תמורה כאשר מגיעה שנת היובל (שנת החמישים). בכל חמישים שנה היו עושים חלוקת אדמות מחדש. 
בטוח לאומי כן דואג לנו. הורי קבלו כל אחד 2500 ש"ח לחודש לעת זיקנתם וזוהי תוספת משמעותית לפנסיה שלהם. 
באירופה של ימי הביניים האכר בכלל לא היה בעל האדמה אלא האציל. האכר חכר אותה מהאציל כך שהאכר לא יכל להוריש כלום לצאצאיו ולמרות זאת הם פרנסו אותו. 
הסיכוי שהשוק הפרטי יבזוז את הפנסיה שלך גבוה מזה שהמדינה תעשה זאת בגלל שלשוק הםרטי יש יותר אינטרס לעשות זאת. למנהיגי המדינה אין אינטרס לעשות זאת כי הכסף לא נכנס לכיסם הפרטי. בשוק הפרטי הכסף נכנס לכיסם הפרטי של אנשים מסויימים. 
לא ידוע שום דבר על המעילות של ההסתדרות. סביר להניח שהיו מעשי שחיתות פה ושם אבל לא בהקף רציני. 
 
לצפיה ב-'בתיקון שלך יש טעויות קשות'
בתיקון שלך יש טעויות קשות
17/07/2019 | 10:01
2
5
לפי המשפט העברי לא רק שהורה יכול לנשל את ילדיו מהירושה (השופט יפתח למשל, המופיע בפרשת השבוע הוא דוגמה מפורסמת),
ההורה אפילו יכול לקבוע שבן אחד יקבל הכל. הדעות חלוקות לגבי אפשרות שבני-דודים ובנות יקבלו, במקום בנים שלא יקבלו.
הדבר מתבטא היום בירושת הבנות - שלפי ברירת המחדל (לפני החלטת ההורה) לא יורשות אלא אם אין בנים, אך בפועל - כיום כמעט תמיד כן מורישים להן - לפי דיני המשפט העברי.
הקצאת החלקה המשופרת הייתה ברירת המחדל - כי ברירת המחדל הייתה שהבכור מטפל יותר.
 
כשמדובר ברכושו של האיכר - אכן הדבר הפך זאת לקריטי:
קרקע שעברה בירושה, הייתה בעלת שווי אדיר - לדורי דורות,
בעוד קרקע שנמכרה או נקנתה היית בעלת שווי פחות יותר - עד שנת היובל.
כך שהזנחת ההורה - הובילה לפגיעה קשה במנושל ובצאצאיו לדורי-דורות.
 
באירופה של ימי הביניים - הוואסאל אכן לא היה בעל האדמות הבלעדי והיה כפוף לאציל,
אבל אותו האציל - לא נישל את נתיניו - שהיו בעלי הקרקעות. כך שדה-פאקטו - הקרקע הייתה רכושו, העוברת בירושה. 
זכותו של האציל - לרוב התבטאה בכך שהווסאל שילם חומש מהכנסותיו לאציל,
ותמורת זאת קיבל הגנה בתקופות מלחמה ובצורת. 20% מס - זה מס עלוב לעומת ההיקף האדיר של המיסים המקובלים היום.
המשמעות של בעלות הוואסאלים התבטאה למשל בפרצלציה - ככל שעברו השנים הקרקעות התפצלו לפיסות קרקע קטנות יותר - מה שהוביל את הלחץ הכלכלי והמעבר לערים ולאחר מכן לקולוניות. אם האציל היה קובע את החלוקה - האחוזות לא היו מחולקות כלל.
 
לגבי כספי הבט"ל - נשמע לי שהסכום שציינת פשוט לא נכון.
כיום קצבת הזיקנה של בט"ל מהווה 17% מהשכר הממוצע. בעבר זה היה פחות.
מי שאין לו פנסיה מקבל בנוסף השלמת הכנסה, אבל זה לא בא ביחד.
 
לעומת המדינה שבה החתולים שומרים על השמנת , על השוק הפרטי יש מנגנוני פיקוח פנימיים וחיצוניים רבים.
כל הרווח של הפוליטיקאים, חוקי או מושחת, מגיע משוד כספך. כל התגאותם על מחלף ש"הם בנו" או על קיצבאות ש"הם העלו" - הוא הכסף שלך.
לכן הם כ"כ אובססיבים לשדוד עוד נתחים מכספך - להעלות מיסים, להדפיס כסף, להעלות את שיעורי החוב - כולם יגרמו להם לגרוף הון פוליטי אדיר, להתגאות בפזרנותם - על חשבוננו.
ועם סיום הקדנציה - החברים המליארדרים של אותם פוליטיקאים יגמלו להם על הנתחים שנזרקו לעברם. 
 
 
כשמדובר באג"ח קונצרני - הריביות מבטאות את הסיכון - כך שלמרות הבכיינות האינסופית - השוק הפרטי הרוויח באופן עקבי מהשותפות באג"ח הזה.
כשמדובר בבעלות על חברות - באופן עקבי זו העיסקה הטובה ביותר, כמעט בכל שוק שתבחן אותו.
 
 
כך שהסיכוי ש"השוק הפרטי" יבזוז את רכושך - הוא אפס.
לשוק הפרטי אין צבא, 
אין לו יכולת לכפות את החלטותיו - ואתה יכול בהחלט לקנות פנסיה שתישען רק על אג"ח מדינה.
זאת החלטה מטומטמת - אבל זכותך להיות מטומטם.
לצפיה ב-'אתה מאוד טועה לגבי התנ"ך כדאי שתקרא אותו טוב. '
אתה מאוד טועה לגבי התנ"ך כדאי שתקרא אותו טוב.
18/07/2019 | 01:02
1
5
יפתח נושל מרכושו בניגוד לחוק אז. 
אדם היה חייב להוריש את רכושו לבניו זה כתוב בתורה (משהו כמו "אם יש לאיש אשה אהובה ואשה שנואה והבן הבכור הוא של האשה השנואה, לא יוכל לבכר את בן האשה האהובה על בו האשה השנואה"). בתנ"ך האדם לא יכל להחליט למי הוא מעביר את רכושו וכמה. זה עבר בהתאם לחוק אז.
 
הקרקע לא היתה בעלת ערך אדיר. ערכה היה פוחת משנה לשנה עד שנת היובל. באותה שנה היו מחזירים את כל האדמות לבעליהן המקוריים ללא תמורה. לכן ערכם של כל הקרקעות ירד בהדרגה עד לאפס כי אם אבדת קרקע היית מקבל אותה באותה שנה חזרה בחינם ואם רכשת קרקע משכן היית חייב להחזירה ללא תמורה באותה שנה. 
בפועל למרות שהקרקע נחשבה לרכושך הקרקע היתה שלך בחכירה בלבד ומכירת קרקע היתה רק מכירת זכויות חכירה עד שנת היובל.
 
הסיכוי שהשוק הפרטי יבזוז את רכושך הוא מאוד גבוה. אם לא היתה רגולציה אז היה קל מאוד למנהלי קרנות הפנסיה לקחת את כל הכספים שם להעלם באיזו מדינה דרום אמריקאית. קל מאוד היה להם לגבות עמלות שמנות מאוד ולהתעשר ובכך לבזוז את קרן הפנסיה שלך עד שתקרוס. ואחרי שתקרוס להקים חברה אחרת תחת שם אחר שתנסה למצוא אנשים אחרים כדי לבזוז את כספם. בכל אופן יש שוק פרטי קפיטליסטי מאוד בדרום אמריקה ובהודו ןלמרות זאת השחיתות שם עולה על גדותיה.
 
לא מבין מה שקשור מה שאמרת על אירופה בימי הביניים. הקרקע היתה שייכת לאצילים ולאכר לא היה כלום להוריש כאשר הוא הזדקן ולמרות זאת בניו פירנסו אותו. כך שבטח זה לא היה הסכם פנסיה משודרג.
לצפיה ב-'קרא אותו בעצמך. אין במקרא שום טענה שזה לניגוד לחוק'
קרא אותו בעצמך. אין במקרא שום טענה שזה לניגוד לחוק
19/07/2019 | 06:30
2
ובטח שאין חיוב חוקי.
יש חיוב מוסרי - כי המשמעות של נישול כזה - הוא לדורי-דורות.
ערך אדיר.
 
דוגמא נוספת, מאוחרת יותר - היא רבי עקיבא.
רבי עקיבא היה בן גרים - לכן לא הייתה לו נחלת-קבע, ומכיוון שלא הייתה "חלוקה מחדש" אלא במצב של נחלת קבע - הוא היה עני והיה נותר עני,
עד שאבי-אשתו החליט להוריש לו חלק מרכושו (ושוב, ירושה לבת משמעה - שיש בחירה למי להוריש).
 
זו הסיבה שלקרקע היה ערך אדיר: לקרקע נרכשת היה ערך פוחת,
אבל לקרקע מורשת - לא.
לא יכולת לקנות קרקע לדורי-דורות, ולא משנה כמה היית עשיר - זה אומר ערך אדיר.
 
ואם לסבתא שלך היו גלגלים - היית רוכב עליה כמו על סוס לכל מקום. בפועל - אתה עושה ספקולציות על בסיס מציאות לא קיימת.
הרגולציה והפיקוח על הקרנות קיימים - מצד גורמים שונים. הסיכוי שהוא יגנב שקול לסיכוי שאחרי 20 שנה בהם כיסית את כל תשלומי המשכנתא, הבנק שלך יטען שמעולם לא שילמת כלום ויקח לך את הבית.
על העמלות שהתבכיינת עליהם - יש פיקוח כפול: גם מצד המדינה שקבעה מקסימום - וגם מצד החוסכים - שמקבלים תמורה עבורם או בורחים.
 
בדיוק אותם הטוענים למלחמה נגד הקפיטליסטים בהודו ודרום-אמריקה - התגלו כגדולי המושחתים.
על פוליטיקאים-שודדים - אין שום פיקוח. טיפשים כמוך הריעו להם כשמסרו להם זכות לקחת את כל הרכוש, לשעבדם לעבדים באופן מוחלט,
עד שהכל התרסק והשודדים עברו לרצח המתנגדים לשוד רכושם, בטענות הזויות שהם "קפיטליסטים".
לצפיה ב-'לגבי מדידת החוב. אין דבר כזה "מדינה" - אני ואתה בעלי החוב.'
לגבי מדידת החוב. אין דבר כזה "מדינה" - אני ואתה בעלי החוב.
12/07/2019 | 07:48
8
11
את החוב הזה שהמדינה לוקחת - אני ואתה נצטרך לשלם.
או תשלום החוב (מיסים), כאשר מדד חלופי ליכולת ההחזר הוא ביחס לגביית המיסים (אלא שזו תזזיתית יותר - יכולה לצנוח בשנות משבר או עקב הפחתת מיסים)
או בפשיטת רגל (שוד הפנסיות, אינפלציה משתוללת).
 
לכן נטל החוב נמדד לפי מספר התושבים - ויכולת ההחזר שלהם.
כך מודדים נטל חוב, של אזרח פרטי (ביחס להכנסתו השנתית),
כך מודדים נטל חוב של עסק (לרוב ביחס למחזור השנתי, ופחות מכך ביחס לשווי העסק),
וכך מודדים נטל חוב של מדינה (ביחס לתל"ג).
 
כשאתה לוקח משכנתא - הבנק מבקש ממך נתונים על שכרך,
אם ההחזר עולה על 30% מהשכר שלך - המשכנתא תיחשב "סיכון גבוה", עם ריביות גבוהות ויחס שיעבוד גבוה יותר (הלוואה תהיה רק עד 50 עד 70 אחוז משווי הנכסים המשועבדים).
ובכלל יעשו לך טובה - כי מחלקי הלוואות לא אוהבים סיכון.
המדידה תתיחס למשכורתך עד גיל הפנסיה - ואחריו תתייחס לפנסיה כאל משכורת. זו הכנסה לכל דבר
 
וכן, בנקים נותנים משכנתאות גם לפנסיונרים.
לא רק זה - בנקים נותנים לכולם וגם לפנסיונרים "הלוואות בלון" - כאלו בהם לא מחזירים כלום באופן חודשי, ואת הכל תשלם בסוף (או תגלגל את ההלוואה הלאה).
 
כך מתרחש גם עם הלוואות לעסקים (שבדומה למדינה, הן בעלות תוחלת עבודה נצחית).
כך יתרחש גם אם כל 5 שנים "תמחזר" את המשכנתא שלך.
בכל מחזור - יכולת ההחזר שלך תיבחן, והסיכון יקבע ביחס אליו.
הסיכון המקובל במשכנתאות הוא אפסי - כפוף לשיעבוד נכסים ביחס של 50-70 אחוז,
כשהחזר החוב השנתי מהווה 30% מהמחזור שלך.
 
 
כשמדובר על חוב מדינה - אין בכלל שיעבוד נכסים.
ובכל זאת - אנשים לא קולטים שהחזר חוב של מעל 30 אחוז מכספי המיסים (הכנסות המדינה בפועל) מהווה הלוואה גבוהה ומסוכנת (גם אם "ממחזרים" אותה).
כזו שאף בנק לא יתן.
לצפיה ב-'אני לא טענתי שום דבר לגבי מדידת נטל '
אני לא טענתי שום דבר לגבי מדידת נטל
13/07/2019 | 23:57
7
9
החוב. 
טענתי שאני לוקח משכנתא ומחזיר אותה אז המשכנתא יורדת בערכה הראלי לאורך השנים (היא יורדת בערכה הראלי ולא בערכה יחסית לשכרי החודשי) ולבסוף היא נעלמת כליל. מדוע זה קורה כי אני פורע אותה לאט לאט.
אבל חובות המדינה אינם יורדים בערכם הראלי אלא עולים לאורך השנים לכן בפועל המדינה לא פורעת את החוב ולכן החוב הוא סתם פיקציה. אם יש לך חוב ואתה לא חייב לא לפרוע אותו ויותר מכך אתה יכול להגדיל אותו, אז זה לא חוב אלא פיקציה. 
 
לצפיה ב-'לך יש תוחלת חיים והשתכרות מוגבלת, ובהתאם הלוואותך'
לך יש תוחלת חיים והשתכרות מוגבלת, ובהתאם הלוואותך
14/07/2019 | 07:33
6
7
אם תוחלת החיים שלך הייתה אינסופית,
ותוחלת ההשתכרות לינארית או אקספוננציאלית,
מודל בו היית משלם רק ריבית, היה יותר מתאים.
 
אבל שים לב,
מודל בו היית נוטל הלוואות - רק כדי לשלם לעצמך קיצבאות,
בכל מקרה לא היה הגיוני כלל.
וזו המשמעות של מעורבות הלוואות בבט"ל.
בט"ל הוא מודל הגיוני - רק כשמוציאים את ההלוואות מהמשוואה,
הסיבה היחידה שקיים מודל כזה - היא עיסקת החבילה של 1985, שסיכנה את כספי הבט"ל - כדי להציל משק על סף פשיטת רגל
 
אבל זה יקח מהמדינות את האפשרות לגנוב כספים אלו,
ולכן רק במעט מדינות העניין נשקל.
לצפיה ב-'מה זה קשור למה שאמרתי? '
מה זה קשור למה שאמרתי?
14/07/2019 | 21:28
5
11
אמרתי שכשאני לוקח משכנתא אז אני פורע אותה לאט לאט וערכה הראלי היה יורד עד שהיא נעלמת לחלוטין. אצל המדינה החוב עולה תמיד בערכו הראלי והוא לא ימחק לעולם. לכן כל החוב של המדינה הוא סתם פיקציה. כמו כן אין מה להתייחס ליכולת של המדינה להחזיר את החוב, כי אין לה שום יכולת החזר. יכולת החזר זו יכולת למחוק את החוב לחלוטין ולשום מדינה אין יכולת כזו. מי שמלווה כסף באמת מצפה שתוך זמן מסויים יוחזר לו כל כספו ולא שכל פעם הוא יצטרך להלוות עוד ועוד. לכן החוב הזה הוא סתם פיקציה. 
(כמובן שכל הקטע הזה למעלה מתייחס למצב היום שבו יוצרים כסף מחוב). 
 
אפשר גם לייצר כסף ללא חוב. כסף זה יחליף בהדרגה את הכסף שנוצר מחוב. הכסף שנוצר מחוב יצא מהמחזור ובסופו של דבר ישאר רק כסף ללא חוב. תהליך זה יחסל את כל החוב (הפיקטיבי) של המדינה. תהליך זה לא יגרום לאינפלציה כי רק מחליפים כסף בכסף ולא מייצרים כסף נוסף.
 
לצפיה ב-'זה שאתה אישית פורע את המשכנתא לחלוטין - לא אומר שזה הכרח'
זה שאתה אישית פורע את המשכנתא לחלוטין - לא אומר שזה הכרח
15/07/2019 | 12:08
4
17
אם תוכיח לבנק שיש לך יכולת החזר - הבנק יתן לך משכנתא בה תחזיר ריביות בלבד,
או אפילו משכנתא בלון - בה לא תחזיר כלום.
בנקים היום מציעים לקשישים "משכנתא הפוכה" שהיא בפועל מודל הפוך ממה שתיארת.
 
וגם אם אתה מחזיר חלק מהלוואה היום,
תוכל עוד כמה שנים לקחת משכנתא גדולה יותר - על נכס גדול יותר שתרכוש.
כך שמודל הפחתת החוב שהצגת - כלל אינו הכרח המציאות.
 
 
בפועל מה שמעניין זה נטל החוב, יכולת ההחזר, וציפיה לעמידה בהתחייבויות.
כל חוסך/מלווה הוא יישות נפרדת - שלוקחת סיכון ומצפה לקבל את כספו חזרה.
בהתאם לעמידה בהתחייבות - מלווים עתידיים יחליטו האם לתת הלוואות דומות.
 
 
אתה בעצם אומר דבר אחר:
למדינה יש נשק משטרה וצבא, ולאנשים אין.
לכן לשיטתך היא בכלל לא צריכה להתחנן שתיתן לה את כספך תמורת ריבית.
לשיטתך - זכותה לקחת לכל האנשים את כספם, ולעשות בו כרצונה.
אם רצונה להדפיס טריליון שקל כל יום ולדלל את ערך השקל כרצונה,
זה מה שהיא תעשה.
 
זה לא באמת עובד.
התוצאה הישירה של התנהלות מופקרת כזו - היא בריחת ההון וכח האדם האיכותי, וקריסה כלכלית מוחלטת בסיגנון זימבבואה וונצואלה.
אנשים לא אוהבים ששודדים אותם.
 
לצפיה ב-'משכנתת בלון, משכנתא שלא מחזירים בה כלום!!!!'
משכנתת בלון, משכנתא שלא מחזירים בה כלום!!!!
18/07/2019 | 00:22
3
6
אז אם המדינה מקבלת הלוואה מסוג זה אז למה אתה אומר שהדורות הבאים יצטרכו להחזיר את הכסף? הרי אתה טוען שאפשר לקבל הלוואה מבלי להחזיר כלום. 
עוד דבר לא ברור למה שהבנק יבקש ממשהו יכולת החזר אם הוא לא צריך להחזיר כלום? 
בכל אופן הממשלה יכולה לייצר כסף שלא בחוב ולהחליף בו את כל הכסף שנוצר מחוב. הכסף שנוצר מחוב יוצא מהמחזור. זו לא יצירת כסף אלא החלפת כסף. אין שום סיבה שזה יביא לאינפלציה.  
 
מעולם לא אמרתי שזכותה של הממשלה לקחת את כספך. 
אבל אם רצונך לדעת הממשלה מאלצת אותך להשתמש בכסף שהיא מייצרת. אם תסרב למכור למישהו תמורת כסף ישראלי - תושך לכלא. כמובן שהממשלה דורשת ממך לשלם מיסים בכסף שלה. אם תייצר כמות מסויימת של עגבניות הממשלה לא תסכים לקבל כמס חלק מהעגבניות. כלומר המצב כיום זה שהיא כופה עליך להשתמש בכסף שלה באמצעות המשטרה והרובים. 
לצפיה ב-'טענת שלא יתנו לך הלוואה כזו - וזה היה שקר'
טענת שלא יתנו לך הלוואה כזו - וזה היה שקר
18/07/2019 | 06:58
2
6
בהלוואת בלון הבנק דורש יכולת החזר - כי הוא כן יקבל את כספו חזרה.
הסכמת הבנק להלוואה לא אומרת שמותר לך לברוח ולא לשלם כלום.
משמעה - שיש דחייה ובעתיד תשלם יותר.
הרי אתה זה שטוען - שתוכל לברוח ולא לשלם כלום. על זה כל האידאולוגיה שהצגת מתבססת.
 
השקר הבסיסי שלך:
הממשלה לא יכולה "לייצר" כסף שלא בחוב.
היא יכולה לדלל את הכסף הקיים - במקום שיהיו במחזור טריליון שקל - יהיו 2 טריליון.
ומיידית זה יגרום לכסף שבמחזור להיות שווה פחות.
זה שקול לכך שהמדינה תגנוב לכולם מחצית מרכושם.
 
הכסף שנוצר מחוב לא יוצא מהמחזור - כי הוא מלכתחילה לא היה במחזור:
הוא התבסס על כך שקיים חוב: כסף שאנשים הסכימו לא להשתמש בו.
ההצעה שלך - היא שלא תהיה שום התחייבות (משמע כל מי שחייב יחזיר את כספו לבעליו המקורי שישתמש בו), ואז אתה תדפיס כסף נוסף - ותזריק אותו למחזור.
משמע - דילול מהיר של המטבע.
 
 
כל ההצעה שלך להדפיס כסף - משמעו שזכותה של מדינה לעשות ברכושך ככל העולה על רוחה.
לפי השיטה שלך - זכותה של המדינה לכפות על אזרחים להשתמש בשקלים בלבד, ואז לדללם כרצונה.
ופעם זה באמת היה מקובל - עד שהתגלה שהשיטה הפכה את כולם לעבריינים - כולל את ראש הממשלה.
 
 
היום לעומת זאת - אנשים יכולים להחזיק 100% מהחסכונות שלהם במט"ח,
לשלוח את כל כספם לחו"ל כדי שהמשטר הקליפטומני שאתה מדמיין לא יוכל לגנוב את כספם,
או לקנות מט"ח ולסחור זה בזה במט"ח (גם אם זה אומר להעלים מס מהמשטר הקליפטומני), כי ככל שהיקף הדילול מואץ (המדינה חייבת, כי גם כספיה מאבדים את ערכם), נהיה יותר ויותר קשה לסחור במטבע המקומי.
 
זה לא תיאורטי - זה מה שקרה בפועל: בזימבבואה, איראן, וונצואלה.
כל מדינה שמימשה את השיטה שלך - גילתה שהאמון במטבע שלה קרס.
החזרת האמון - עולה הרבה יותר.
לצפיה ב-'קודם כל מעולם לא הצעתי שהממשלה תעשה ברכושם'
קודם כל מעולם לא הצעתי שהממשלה תעשה ברכושם
18/07/2019 | 22:23
1
4
של אנשים פרטיים כרצונה.
אני גם לא הצעתי שהממשלה תכפה על אנשים להשתמש בכסף שהיא מייצרת. אבל זהו המצב כיום: הממשלה מכריחה אנשים להשתמש בכסף שהיא מייצרת. אני לא הבעתי את דעתי בעד או נגד זה. אני רק אמרתי שזהו המצב כיום. אתה לא יכול לסרב לקבל תשלום בעד הסחורה שלך בשקלים ואתה לא יכול לשלם מיסים במטבע אחר אלא בשקלים. כל זה מכריח אותך להשתמש במטבע שהמדינה יצרה - השקל. שוב אני אומר: אני לא הבעתי דעתי בעד או נגד המצב שבו הממשלה מאלצת אותך להשתמש בכסף שלה. זהו מצב נתון. 
(העובדה שמותר לך להחזיק מט"ח כרצונך לא משנה את העובדה. אתה חייב להסכים לקבל שקלים ממי שמכרת לו את סחורתך וחייב לשלם את מיסך בשקלים. לכן המסקנה היא שכיום הממשלה מאלצת אותך להשתמש בכסף שהיא מייצרת). 
 
יש דוגמא טובה לכסף שנוצר ללא חוב וזה המתכות זהב וכסף. המון זמן הממשלה כרתה אותם מהמכרות והכניסה אותם למחזור בהם בתור אמצעי תשלום. שום אינפלציה לא נוצרה מזה. 
 
היום כל הכסף נוצר מחוב. לכן אם כסף שלא נוצר מחוב לא יכנס למחזור אז לא יהיה כסף כלל בשום מקום. 
 
הממשלה לא יכולה לשלם את חובותיה. יכולת לשלם חובות זה יכולת לצמצם את החוב בהדרגה עד לאפס המוחלט. לממשלה איו יכולת כזו ולא רק זה אלא אין לה גם יכולת לשמור על חובותיה כמו שהם ולא להגדילם. עובדה שחובותיה הולכים וגדלים ולא מצטמצמים במהלך הזמן. לא מתקבל על הדעת שמישהו ילווה כסף בתנאים כאלו אילו זו היתה הלוואה אמיתית ולא סתם פיקציה. היית מוכן להלוות כסף למישהו שלא מחזיר את ההלואה. יותר מזה: היית מוכן להלוות למישהו כסף שלא רק שלא יחזיר אלא אתה תתחייב להוסיף להלוות לו עוד קצת כל שנה? 
 
אם הממשלה לא יכולה לשלם את חובותיה ולא רק זה אלא חובה הולך וגדל אז הבנקים צריכים לרשום את חובות הממשלה כחובות אבודים (חוב שהחייב לא מסוגל לשלמו זהו חוב אבוד). האם הבנקים עושים זאת? 
 
הדוגמאות של אירן, ונצואלה וזימבבואה לא קשורות כלל לענין. מעולם לא הצעתי לייצר כסף ללא הגבלה או בקרה ואירן בכלל במצב קשה בגלל הסנקציות האמריקניות ואין זה קשור להדפסת כסף. 
 
לצפיה ב-'בפועל - החזרת יכולת הדפסה לממשלות משמעה "לעשות בכסף כרצונן"'
בפועל - החזרת יכולת הדפסה לממשלות משמעה "לעשות בכסף כרצונן"
19/07/2019 | 05:34
2
הממשלה לא מכריחה אנשים להשתמש בכסף, ולא יכולה לעשות זאת.
הטענה שלך לגבי המיסים מופרכת לחלוטין. גביית מיסים במטבע - נעשית משיקולים פרקטיים: צריך לציין רמות מס במטבע מסויים.
באותה מידה - במדינות בהם המטבע קורס, הגביה במטבע המקומי הופכת לעול: עד שהמס נגבה, ערכו נשחק קשות, כך שרמות המס עוברות למטבע זר,
זה לא אומר שהמדינה מכרחה אזרחים להשתמש במטבע זר.
יש לציין שהממשלה כן מכריחה אותך - לציין את המחיר בשקלים, גם במידה ובחרת להשתמש במטבע הזר.
 
העברת בסיס המטבע מבטחונות להצמדה לזהב - מייצרת בעיה קשה בהרבה:
זהב היה מטבע מאוד דיפלציוני, והסתמכות עליו כבסיס מטבע- גרמה לאגירתו.
המשמעות הייתה שהאזרחים אגרו את הזהב - ולכן ערכו עלה. רק "זהב חדש" השתתף במחזור, ובמצב בו קצב הכריה לא עלה ואף ירד - ערכו זינק בפראות.
התגובה הייתה הפחתת שיעור הזהב במטבעות חדשים (מה שניתן לראות כאינפלציה או כזינוק ערך החסכונות), מה שגרם להתגברות אגירת הזהב,
שהערך הכלכלי היחיד שלה היה: השקעות עתק בכיבוש מכרות והגברת תפוקתן.
 
במצב כיום, האזרחים לא אוגרים זהב באובססיביות - אלא אוגרים חוב ומניות (בעלות על חברות)
היקף החוב שנאגר עלול להוביל לבעיה, במיוחד אם אין עליו פיקוח טוב מספיק,
אבל יש לו גם תפקיד עיסקי חשוב.
לצפיה ב-'אני לא מכיר אנשים שעלו לארץ ממערב אירופה או מארצות-הברית '
אני לא מכיר אנשים שעלו לארץ ממערב אירופה או מארצות-הברית
18/07/2019 | 01:04
12
בגלל סיבות כלכליות. 
אבל ההפך - יש אנשים כאלו.
 
לצפיה ב-'קרוב משפחה פנה אליי למען הלוואה והוא הציע שעבוד של אדמה שלו '
קרוב משפחה פנה אליי למען הלוואה והוא הציע שעבוד של אדמה שלו
22/06/2019 | 20:52
1
19
קרוב משפחה פנה אליי למען הלוואה והוא הציע שעבוד של אדמה שלו ושל בניין בשכירות בתמורה.

איזה מסמכים דרושים והאם מספיק שעורך דין יאשר ?

תודה
לצפיה ב-'להלוות כסף לחברים...'
להלוות כסף לחברים...
24/06/2019 | 19:02
17
...זאת דרך נפלאה לאבד כסף וחברים
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

סימונטיקס בע
מתנהלים נכון?
דוד אפרים משרד עורכי דין
ייעוץ וייצוג משפטי
ד
ד"ר עמית גורביץ׳

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ