לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום אמנויות לחימה

 

שמותיהם של מנהלי הפורום צבועיםבכחול, ורשומים בחלקו העליון של דף הפורום.
כתובת מקוצרת לפורום: http://forum.tapuz.co.il/martial
ברוכים הבאים!
פורום אומנויות לחימה הוא אחד הפורומים הוותיקים  והמוערכים במערכת "תפוז"
בפורום נצבר  ניסיון של שנים ונועד לאפשר דיון מהנה ומעשיר בכל ההיבטים של אמניות הלחימה ונושאים קשורים
אליהם. אנא קראו את הכללים בתשומת לב ונהגו לפיהם.

מצד שמאל תמצאו תיבת קישורים למאמרים, אלבומים וכלים אחריםלעזרתכם.
כדאי לבקר בקטגוריה עזרה למתחילים שבמאמרים.

 
שלכם
 ההנהלה




 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמנויות לחימה

 

שמותיהם של מנהלי הפורום צבועיםבכחול, ורשומים בחלקו העליון של דף הפורום.
כתובת מקוצרת לפורום: http://forum.tapuz.co.il/martial
ברוכים הבאים!
פורום אומנויות לחימה הוא אחד הפורומים הוותיקים  והמוערכים במערכת "תפוז"
בפורום נצבר  ניסיון של שנים ונועד לאפשר דיון מהנה ומעשיר בכל ההיבטים של אמניות הלחימה ונושאים קשורים
אליהם. אנא קראו את הכללים בתשומת לב ונהגו לפיהם.

מצד שמאל תמצאו תיבת קישורים למאמרים, אלבומים וכלים אחריםלעזרתכם.
כדאי לבקר בקטגוריה עזרה למתחילים שבמאמרים.

 
שלכם
 ההנהלה




 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

איזו אומנות לחימה יכולה להשתלב יפה עם אייקידו?
02/10/2015 | 18:18
11
162
היי, אני חדשה פה ואשמח אם תוכלו לעזור. 
אני מתאמנת באייקידו איוואמה כבר 3 שנים וכרגע אני קיו 3. בינתיים זה ממש כיף וכבר השתמשתי בזה בעבר כדי לצאת ממצבים לא נעימים ברחוב (שלא הדרדרו למכות), בעקר נגד גברים שהטרידו אותי או נגעו בי. אייקידו מקנה המון כלים חשובים ושימושיים אבל ככל שעובר הזמן אני שמה לב שיש המון חורים ונקודות תורפה שאייקידו לא נותן להם מענה (או מענה מספק). אני רוצה להמשיך עם אייקידו, יש לנו דוג'ו מאוד פעיל, אבל חשבתי להתחיל להתאמן בעוד איזושהי אומנות בנוסף שתשלים לי קצת חומר? נראה לי שפשוט אציג את החסרונות כדי שתוכלו להמליץ לי על משהו..
1. רוב הטכניקות שנלמדות הן ארוכות, מעגליות וזורמות מדי ומאוד תלויות בשיתוף הפעולה של בן הזוג. קיצר, לא פרקטי במיוחד במצבי לחץ.
2. אין ניסיון בהתמודדות מול תוקף 'אמיתי' שמתנגד, מפריע לטכניקה ומנסה לגבור עליך ולרתק אותך לרצפה. אני מתארת לעצמי שאדרנלין, לחץ ופחד יכולים מאוד להשפיע בסיטואציה מציאותית.
3. מאוד קל להוציא את הלחימה מהאומנות ולטבוע בצד הריקודי-פילוסופי. זה מוביל לאימון מאוד לא אפקטיבי וחצי מהאנשים בדוג'ו שלנו הם לא יותר מרקדנים.
4. אין עבודת קרקע.
5. אנחנו לא לומדים לתקוף ולהתמודד מול אגרופים קצרים ומהירים ובעיטות (רק בסלואו מושן).
6. זה רק משהו אישי שלי, אבל רוב האנשים בדוג'ו הם בני 30-40+ ואני בת 19. חסר לי קצת מפגש עם אנשים בגיל שלי ואנרגיה צעירה.
לאייקידו יש גם המון יתרונות ואם משקיעים מספיק שנים אפשר בהחלט להשתמש בזה בתור הגנה עצמית, עם המורה שלי והתלמידים ברמות נידאן והלאה לא כדאי להתעסק, ככל שאתה מתנגד ומפריע לטכניקה ככה אתה מוצא את עצמך נעול על הרצפה יותר מהר. גם את הגברים הכי גדולים וחזקים הם מעיפים בקלות, אבל בגלל שזו אומנות כל כך עדינה לוקח שנים על גבי שנים של ניסיון כדי באמת לשלוט בה וצריך להיות הרבה מעבר לרמה של חגורה שחורה. אז יש איזושהי אומנות אחרת שיכולה לסגור לי חלק מהחורים? משהו קצת יותר פרקטי? תודה מראש ויום טוב!
מסובך...
02/10/2015 | 20:32
5
120
  1. אני לא מכיר אייקידו, אבל אני מניח שכמו בכל אמנות לחימה אחרת, הוא יכול להתאים להכל, והכל תלוי בגישת המורה הספציפי.
  2. מציע לך לנסות שיטות נוספות (בדגש על מורים נוספים!), שבהן מתמודדים עם החוסרים שציינת, אבל עובדים בגישת העבודה של האייקידו (אם אני הבנתי נכון, אז הרעיון באייקידו הוא: עבודה ללא כח, תוך שימוש באנרגיית היריב). למשל: ג'ודו (תלוי מי המורה. אם את באזור המרכז, אז אני ממליץ על יונה מלניק סנסיי - בהוד השרון), או בודו-טאיג'וצו (בר"ג: ממליץ על המורה שלי - דאישיהאן דני ווקסמן. אני מלמד בפארק הירקון בת"א, בימי שלישי בערב, אם זה מתאים לך. את מוזמנת לשיעור נסיון)
בהצלחה.
 
שי - תהיה
05/10/2015 | 11:29
4
78
אתה חושב שעדיף לללמוד אותה גישת עבודה ולא גישה שונה ?
 
לטעמי, אם כבר הולכים ללמוד עוד משהו עדיף וקל יותר ככלשהוא שונה יותר.
 
 
מה אתה חושב?
 
אמיר
אתה כבר ענית (פחות או יותר)...
05/10/2015 | 19:02
3
64
  1. כתבת: "לעודד מתאמן לעבור ממקום שהוא נהנה בו זה "חטא"". וההנחה שלי שהיא ש-"אותה גישה" = "אותה הנאה".
  2. בנוסף לכך, אם אתה נהנה במקום אחד, והגישה מתאימה לך, אני לא רואה דבר רע בלנסות ולהתנסות בגישות אחרות, אבל למה? לצורך "למידת/הבנת האחר" (משהו שהינו קצר-טווח), או לצורך לימוד אמיתי (ארוך-טווח)? מנסיוני ומהתבוננות סביבי: אין סיכוי גדול שזה (לימוד 2 גישות שונות, אחת לצד השניה) יחזיק מעמד לאורך זמן.
רציתי את נקודת המבט שלך, כי היא אחרת
06/10/2015 | 12:39
2
19
הצלחתי לענות? התשובה ענתה על הציפיות?
06/10/2015 | 12:53
1
29
אם הבנתי נכון, אנחנו חושבים דומה, גם במקרה זה. 
ענית, אנחנו דווקא הפוכים
06/10/2015 | 13:09
35
1. "אותה גישה" זה לאו דווקא הגישה הטכנית, והסעיפים שלה הם סעיפים שמשנים מאוד את הגישה (למשל, טכניקות מנוף עלולות להתחיל לכאוב ממש אם לא מגיבים להן, ויש מי שזה מאוד ישנה את ההנאה שלו).
 
2. לטעמי חשוב מאוד ללמוד יותר מגישה אחת, זה מהותי ומשנה לגמרי את "תפיסת העולם". זה לאו דווקא חשוב לתלמיד מתחיל, אבל אם מדובר בתלמיד מתקדם, יש שלב שבו ההבדל הזה יהיה ניכר.
 
3. לי לפחות, ואני חושב שגם לרבים אחרים, קשה מאוד ללמוד גישות דומות בו-זמנית, קל לי יותר ככל שיש נתק בינהן.
 
4. אני לא חושב שאני או אתה דוגמאות רלבנטיות ביחס ללימוד לאורך זמן (פרק הטקוואנדו אצלי היה שנתיים לערך, וזו היתה אמנות שנלקחה במודע כ"אמנות משנית").
 
אמיר
וין צ'ון
03/10/2015 | 09:21
77
שלום לך
הייתי ממליץ לך לנסות את שיטת וין צ'ון
בהצלחה
שלום לך כמה המלצות
03/10/2015 | 14:50
74
א - אני חושב שבייחוד לנשים BJJ  עשוי לעזור בסיטואציות רבות והוא מאוד פרקטי בעבודת קרקע.
ב - באספקט נרחב של הגנה עצמית אני תמיד ממליץ מניסיון על WWW.LAMAM.CO.IL
ג- באספקט של סטרייקינג אם מעולם לא התנסית אני חושב שאימון בענפי איגרוף, קיקבוקס , איגרוף תאילנדי עשויים לסייע.
 
בהצלחה.
שתי גישות אפשריות
04/10/2015 | 12:49
1
68
יש שתי גישות אפשריות לבעיה:
 
א. למצוא מועדון אייקידו שהשיטה בו איננה מכילה את רוב החסרונות שציינת.
ב.  להציע אמנות נוספת
 
אמנם אני מתאמן במקום שעונה לא' (לפחות בסעיפים 1,2,3,5), אבל יש לי את הרושם שאת נהנית ולטעמי לעודד מתאמן לעבור ממקום שהוא נהנה בו זה "חטא". ולכן אתייחס דווקא לב'.  אם בעתיד תחליטי שהמקום הנוכחי לא מתאים, תשאלי שוב.
 
 
לתפיסתי כל אמנות יכולה להשלים, בתנאי שאת כבר יושבת מספיק טוב ב"אמנות הראשית שלך". אישית למדתי בעבר טקוואנדו במועדון הושינסול שצמוד לאונ' ת"א, אם זו הסביבה שלך - מומלץ. מצרף קישור לשרשור עם מספר הודעות שכתבתי אז ואם את שוקלת לשלב, מומלץ לך לקרוא:
 
 
אמיר
04/10/2015 | 13:25
12
ג'ו ג'יטסו, נינג'יטסו וקרב מגע יתאימו לאיקידו ומה שאת מחפשת
07/10/2015 | 23:04
22
מישהו מכיר אומנות לחימה בשם svate ?
03/10/2015 | 12:46
5
58
מה הסגנון ? המיקוד ? מישהו אמר לי שזה מאד דומה לטייקוואנדו .  מלמדים את זה בארץ ?
סוואט הוא סוג של קיקבוקס ללא מרפקים וברכיות
03/10/2015 | 13:17
69
הסוואט היא שיטת קיקבוקס ספורטיבית מצרפת שהיא סוג של קיקבוקס, כפי שציינת למתבונן מהצד היא נראית שילוב של טאיקוואנדו ואיגרוף בשל השימוש הנרחב בבעיטות שנעשה בשיטה.
אם זה מעניין אותך אני ממליץ שתיצור קשה עם אייל ניומן אשר מלמד בתל אביב.
אייל הוא איש jkd שמכיל בתוכו סוואט .
מכיר בהחלט
03/10/2015 | 14:45
2
71
סבאט אינו דומה לטאיקוונדו, חוקי הקרב בסבאט זהים לקרב קיקבוקס רק ללא בעיטות נמוכות.
סגנון עבודת הידיים יותר לכיוון של איגרוף ועבודת הרגליים לכיוון של קיקבוקס / קארטה מגע מלא.
באופן אישי אני חושב שאם אין בעיה מסויימת או כוונה להתחרות בסגנון זה כדאי ללמוד את סגנון הקיקבוקס הכולל בעיטות נמוכות.
יש סגנון שכולל רק בעיטות נמוכות ואיגרוף ?
05/10/2015 | 09:06
1
21
רוב השיטות המכוונות להגנה עצמית...
07/10/2015 | 07:47
47
מוותרות על הבעיטות הגבוהות: כי למרות ערכן - הן פשוט לא בעדיפות ראשונה.
קח בחשבון שבשיטות שכגון ישנן תוספות... זה לא  ר-ק  איגרוף ובעיטות נמוכות. 
ויקיפדיה...
03/10/2015 | 14:47
55
מליץ לקרא על הרקע ההיסטורי. מעניין.
כוחות "על טבעיים" באמנות לחימה ??
01/10/2015 | 07:56
10
197
נתקלתי ברשת בתמונה הזאת :
 
האם זה פוטושופ או יכולת אמיתית לדעתכם של המאסטר ?
 
זה לא אמיתי.
01/10/2015 | 08:00
4
62
אני סקרן אם זה הומור או התפארות בכוחות לא טבעיים
01/10/2015 | 08:43
46
בהחלט אמיתי
01/10/2015 | 10:26
2
152
ואין כאן שום דבר "על טבעי".
סה"כ אדם עם שרירי גב וגו חזקים מאוד וצלם מצויין (עם מצלמה טובה), שצילם אותו בדיוק ברגע שהגוף ניתק מהקרקע, בעת ההקפצה.
פשוט ולא מסובך.
ו'אלה . זו אכן אופציה ...
01/10/2015 | 10:44
39
יפה!
15/10/2015 | 18:08
25
ניתוח טוב! 
הערת אגב על האיש בתמונה
01/10/2015 | 21:08
1
125
מדובר בקנצ'ו נקאמורה שהוא כיום היורש של מוריו היגואנה האגדי בניהול אירגון Iojkf לקראטה גוג'וריו.
אכן כניסה לנעליים גדולות בהחלט בעוד היגואנה חיי.
אכן כן
02/10/2015 | 08:37
33
שאלה נוספת בענייני ג'וג'ו
02/10/2015 | 11:29
2
73
מה אלו התרגילי נשימה החל מדקה 2 בסרטון, אם אפשר להסביר מעט, כי לא נתקלתי בהן באמנויות לחימה אחרות, איך מתבצעות, לשם מה וכו'....
 
מקווה שזה יעזור
02/10/2015 | 17:52
57
לגבי התמונה - זה אכן נקאמורה סנסיי, והוא בהחלט לא מתפאר בכוחות על טבעיים. ש מים לחלוטין צודק בקשר לניתוח שלו של התמונה.
 
לגבי תרגיל הנשימה - זוהי קאטה שנקראת סנצ'ין אשר מפתחת יכולות שונות - קשר בין תנועה לנשימה, עבודה על ריכוז ועוד. בעוד שהיא אופניינית לגוג'ו, היא לאייחודית, ואפשר לראות עבודה דומה בשיטות קראטה שונות (למשל ווצ'י-ריו), ובסגנונות שונים של קונג-פו, שהפ המקור של הקאטה הזו.
 
בהערת אגב - האנשים בסרטון הם היגאונה מוריו סנסיי וטראוצ'י סנסיי. בעוד שהם בהחלט לא צעירים, הם לא בני 81. בזמן צילום הסרטון, היגאונה היה בסביבות גיל 70.
מעניין
05/10/2015 | 00:43
32
אני שם לב שבקראטה מאוד נפוץ לסגור את האגרופים בקאטות בניגוד לשאולין שבו אנו עובדים עם יד פתוחה.
מחפשת אומנות לחימה בכפר סבא
01/10/2015 | 11:20
9
88
שלום לכולם,
אני לא התאמנתי מאז הילדות  ואני מחפשת כעת לחזור להתאמן.
קראתי את השאלון והנה בערך התשובות שלי:
1. אסתטיקה לא חשובה לי.
2. הגנה עצמית מאוד חשובה לי  (תוקף אחד או יותר)
3. לא מעוניינת בשימוש בכלי נשק (חרבות וכדומה).
4. כן רוצה בסיס טוב ועמוק של אותה אומנות לחימה.
5. פחות אוהבת אחיזות. שזה לא אומר שאני לא רוצה ללמוד אחיזות (לדעתי חייב בכל אומנות) אבל לא מעוניינת במשהו סטטי שיש הרבה עבודת קרקע.
6. כן רוצה קרבות כחלק ממהאימונים.
7. בעתיד אולי אתעניין בתחרותיות (כתחביב בלבד).
8. אני די אוהבת לצפות בMMA.
9. מעדיפה מקום שכבר אימן בנות בעבר, אין לי דרישה שיהיו בנות נוספות באימון.
תודה רבה על העזרה
מספר המלצות
01/10/2015 | 11:51
3
101
קרב מגע אצל זאב כהן
ג'ו ג'יטסו מודרני אצל אייל כהן ורונן אליהו
קראטה קרב מגע וקיקבוקס באחוזה רעננה אצל משפחת ביטרן
תודה רבה!
01/10/2015 | 16:31
23
תודות - נראה מצב:)
01/10/2015 | 17:00
55
וחג שמח לכולם:)
מסכים עם אורי.
02/10/2015 | 00:09
25
עוד אופציה, קורינדו אייקידו בהוד השרון, שלמה דוד
04/10/2015 | 12:27
3
28
עוד אופציה, עם אחיזות (בשלב ההתחלתי) וטכניקות מנוף, אבל לא על הקרקע ובהחלט דינמי.  ועם הרבה עומק והבנה של הבסיס ומעבר:
 
קורינדו אייקידו בהוד השרון, בבי"ס הדמוקרטי, אצל שלמה דוד (הוא מלמד בימי שני ומדריך אחר בימי חמישי).
 
 
הקבוצה גם מעורבת וגם די בוגרת (לא בני 20).
 
 
 
בכל מקום
אמיר
 
אולי אני טועה כי לא ניסיתי אבל אייקידו נתפס אצלי כמשהו פחות
06/10/2015 | 00:24
2
39
דינמי מאשר ג'יג'יוטסו לדוגמה
אייקידו הוא סוג של ג'וג'וטסו ...
06/10/2015 | 13:39
1
39
אייקידו הוא סוג של ג'וג'וטסו יפני, מסורתי (לא עתיק, אבל לא הכי מודרני).
 
רוב האימונים באייקידו דינמיים למדי, אם כי, זו בהחלט שאלה של מקום ומועדון, סצפציפית יותר ביחס לקורינדו אייקידו, ברגע שתדעי לפול ולהתגלגל טוב מספיק, האימון נוטה להיות הרבה יותר דינמי.
מצ"ב קטעי וידיאו מהרשת שמצאתי לאחרונה:
https://www.youtube.com/watch?v=vhED4So2tE0  - הדגמה של טכניקות במסגרת מפגש, שני המדגימים תלמידים ותיקים מאוד (התוקף גם בקראטה).
https://www.youtube.com/watch?v=HsgVIDYWszU - הדגמת משחק חופשי ("רנדורי") של המורה הבכיר בארץ לקורינדו אייקידו עם אחד מהמתאמנים (עבדך בקהל).
 
באותו ערוץ עוד קטעים דומים  (רק לא להבהל מעודף קטעי ודיאו של אימון עם כלי נשק, הם מצולמים יותר משהם מתורגלים, ומתחילים איתם אחרי יותר משנה של תרגול) - https://www.youtube.com/user/KorindoAikidoIsrael
 
 
 
הערת תכתיב בעברית ( אבל זה מקשה להבין):
ג'יו-ג'יוטסו זו ההגיה הברזילאית והיא מכוונת לסגנון מסויים, BJJ, שמתמחה בעבודת קרקע.
 
ההמלצה שלי היא לכי לראות (ועדיף בשני בערב, סביבות 20:30), וכן מקומות אחרים נוספים, אח"כ תחליטי אם מתאים לך לפי ה.  אל תפסלי מקומות על סמך טקסט.
 
אמיר
תודה על ההסבר:)
06/10/2015 | 13:47
9
המלצה נוספת
29/10/2015 | 11:48
10
אז אני יכול להמליץ על המקום הזה: https://www.facebook.com/jidokwan1
 
מאמן נהדר! כמו גם שאר המתאמנים (בנות ובנים)
עזרתכם במציאת האומנות לחימה המתאימה
28/09/2015 | 13:38
6
128
הי,
יש לי בעייה רפואית ברגל מה שמאוד מגביל את התנועה שלה. כלומר לא בעיטות גבוהות. ולא פעולות שדורשות פיסוק (כמו לפעמים בעבודת קרקע) ..
אני מחפש משהו שמשלב איגרוף ביחד עם בריחים, מנופים (להיות פרקטי) אפשרי גם בעיטות נמוכות. חשבתי על מאמן פרטי אבל ההוצאה עשוייה להיות גבוהה מידי. יש משהו שיכול להתאים לי ? רצוי באיזור כ"ס/רעננה.הוד"ש/פ"ת 
שתי המלצות
28/09/2015 | 15:04
1
99
בפתח תקווה אני ממליץ לך על קראטה גוג'וריו אצל דוקטור רוני קלוגר.
אני חושב שהסגנון יתאים למה שאתה מחפש וגם לטיב הפציעה שלך.
תודה רבה אבל אני מעדיף א"ל ללא קאטות
28/09/2015 | 15:32
36
נסה ג'ו ג'יטסו בכפר סבא
28/09/2015 | 16:23
54
אם ר"ג מתאים: בודו-טאיג'וצו
28/09/2015 | 17:58
1
58
בדיוק כל מה שציינת: בריחים, בעיטות נמוכות, אגרופים ועוד. אין שינון של קאטות.
בודו-טאיג'וצו ("נינג'וצו"), בי"ס Bujinkan העולמי.
אצל המורה שלי - דאישיהאן דני ווקסמן, מראשוני המערביים בנינג'וצו.
בימי שישי בבוקר, 9:30-11:45, רח' יאיר 43, רמת-חן, רמת-גן.
 
בנוסף/לחילופין, אם מתאים לך פארק הירקון בת"א:
אני מלמד שם, בימי שלישי, 19:00-21:00.
 
לפרטים נוספים צור קשר במסרים, או כאן.
תודה רבה אבל ר"ג - קצת רחוק ולא פרקטי עבורי
29/09/2015 | 16:37
16
בפ''ת
29/09/2015 | 21:39
61
יש את דניס במתנס ורבר אצל קובי אליהו ובמרכז את איתי שפירא.
תודה רבה לכל מי שנכח במפגש הפורום
27/09/2015 | 18:48
2
100
אני רוצה להודות לכל מי שטרח לבוא היום בערב החג בבוקר לקחת חלק במפגש הפורום.
המפגש היה הראשון שאירגנתי בתור מנהל ואחרי חודשים של אירגון הוא יצא לפועל והיה חוויה לפגושש אנשים שבאו לחלוק אחד לשני כבוד וללמוד דברים אחד מהשני.
המפגש היה שיתוף ביני ובין חברי הטוב מאור לוי מנהל פורום אומנויות לחימה Fxp.
המפגש החל באימון ג'יטקונדו של סיפו אייל ניומן.
הוא המשיך בשיעור מעניין מאוד של חברנו לפורום אלי אלפסי שהדגים לנו קראטה גוג'וריו ויסודות אימון אוניברסלים של תנועה וצורת אימון.
את המפגש חתם מאור לוי בהדגמת הגנה מול סכין ומקל ואני הצטרפתי בהדגמת סילאט.
תודה מיוחדת לתלמידים של בועז בר מהג'יטקונדו שבאו מרחוק ולדורון דנצינגר מקומנדו קרב מגע שנחכו בכל השעורים.
28/09/2015 | 07:39
15
כל הכבוד לך!
28/09/2015 | 12:04
47
שני(!) אימונים אחרים, שנפלו באותו זמן, מנעו ממני הגעה.
חג שמח
מוות ולידה באמנויות הלחימה (ובחיים).
25/09/2015 | 17:08
8
114
מי שמאחוריו כברת-דרך מסויימת באמנויות הלחימה עבר את זה והתמודד עם זה. כל אחד בדרכו/ה. שיחה ודרשה בבית-הכנסת ביום כיפור, הביאו אותי לתובנה נפלאה ולהקלה גדולה וסיוע עצום בהתמודדות עם מחזור נוסף של תחושת "חזרה לאפס".
ביום כיפור מתפללים היהודים "סלח לנו, מחל לנו", בתקווה ובאמונה שביום זה ימחלו לנו כל חטאינו מהשנה שחלפה ולמחרתו נפתח שנה חדשה, כדף חדש. וכך כל שנה. הציניקאניים והביקורתיים יגחכו, ואני מבין אותם, אבל - מה שהבנתי (ואני מביא את זה עכשיו להתמודדות שלי בחיי אמנות הלחימה) זה שלמעשה אנו מדברים על החיים(!), על "התחלה מאפס". על "התחלה חדשה". וכך (וכך אני רואה זאת היום), למעשה אין "כישלון" או "אי-הצלחה", אלא באותה תחושה של - "חזרה לאפס", של "לעזאזל, אחרי כ"כ הרבה שנות לימוד, הזעה והשקעה, אני לא יודע כלום!" - למעשה מסתתרת תקווה גדולה! תקווה ואפשרות להתחלה מחדש, להתחיל מחדש עם החוכמה של אדם בוגר, עם החוכמה והנסיון של אדם בוגר! וואו! איזה כיף! איזה מדהים!!!
תחשבו על זה.
חג שמח!
shoshin - להיות תמיד תלמיד
26/09/2015 | 12:36
44
העליתי את הפוסט במקומות נוספים, וחברים (כמו-גם דני, המורה שלי, שסיפרתי לו על המחשבות, אתמול אחרי האימון, עוד לפני שהעליתי את הדברים על הכתב) האירו את עיני לכך שהתובנה הזו קשורה למונח מתחום הזן, ל- SHOSHIN. אז מי שרוצה הרחבה על השושין, מצ"ב קישור מעניין.
פעם אחרונה שחזרתי לאפס הייתה כשבעטו לי בפנים והתעלפתי באימון
27/09/2015 | 03:52
6
62
מתאמן הרבה שנים במוי תאי, אף פעם לא הרגשתי בסכנה אמיתית. בטח שלא באימונים. תחושת כל יכולות זו התנפצה כשהתעוררתי וסיפרו לי שבמהלך ספארינג אחד המשקלים הכבדים במכון שלנו בעט לי לראש ועילף אותי לעשר שניות בערך.
 
החוויה הייתה שוברת ובונה בו זמנית, מצד אחד ההבנה שאני יכול להתעלף ושקיים דבר כזה, מצד שני הבנות נלוות אודות האופן שבו אני נלחם והסרה מוחלטת של טכניקות שמסכנות אותי (מה שלעיתים גורם לי לתחושה שאיבדתי חלק מהסגנון לחימה שלי, אני מקווה שהוא יתפתח מחדש למקומות אחרים).
מעניין! (שווה הרחבה לדעתי)
27/09/2015 | 11:55
22
תוכל אולי לספר מה החוויה שינתה אצלך?
28/09/2015 | 18:04
4
33
איך היא השפיעה על העבודה שלך ואיך זה בא לידי ביטוי היום?
אני חושב שהשינוי עדיין בתהליך
29/09/2015 | 00:01
3
43
אחרי שחזרתי הבייתה מהנוק אווט הייתי בשוק מוחלט, שזה קרה לי, אחרי 12 שנה שאני מתאמן. הרגשתי מאד פגיע, ואולי קצת כאילו הזדקנתי, שהגעתי לנקודה שבה אני צריך לשמור על עצמי.
 
שאלתי אנשים באימון אחרי איך זה קרה, מה עשיתי, אם הם ראו, איך הגבתי לאחר מכן. אני הרי לא זוכר כלום, זוכר שעבדנו ספארינג, לאחר מכן שאני יושב על ספסל בצד, לאחר מכן (כמה דקות אחרכך) שאני עושה שכיבות בטן שאנו עושים בסוף האימון ומאז רק מה שהיה בבית. 
 
התחושה הקשה ליוותה אותי הרבה זמן וחשבתי על הטכניקה שלי הרבה. עד אותה נקודה, תמיד גם אם היו מתקנים אותי, למשל "אל תוריד ראש" הייתי אומר לעצמי שזה נכון, אבל מצד שני גם הלוחם ההוא וההוא עושים את זה וגם שהתחושה של "מה כבר יכול לקרות לי" הייתה מאד חזקה. אני באופן כללי טוב מאד יחסית במכון, כבר הרבה שנים, אני בחור חזק פיזית ובאופן כללי קשה לעבוד איתי (גם כי אני שמאלי).
 
במשך חודש בערך גם כעסתי על הבחור שעילף אותי, על זה שהוא לא דאג לי, שלא שאל לשלומי, שלא ישב איתי לאחר מכן. לא הסכמתי לעבוד איתו בספארינגים גם כשזה היה מאד בולט. למשל שכשכולם היו בזוגות ורק הוא נשאר, העדפתי לעבוד על השק מאשר לעבוד איתו. בהמשך הוא בא אימון אחד וסוג של התנצל. אמרתי לו שזה בסדר והשארתי את הדברים מאחוריי.
 
מבחינה טכנית, הפסקתי לחלוטין להוריד את הראש. אם עד אותה נקודה הייתי מרשה לעצמי לרדת טיפה עם הרגליים (לא מהגב כמובן) בשביל מכות לבטן או למשל לעמוד נמוך בטווח קצר על היריב - הסרתי את זה לחלוטין. הפסקתי להוציא מכות לבטן, בעיקר עבדתי על עבודה מרחוק, הפסקתי לתת מכות לגוף. הרגשתי מאד מסונדל בהמון מובנים, כאילו כל מה שאני יודע ועושה טוב כבר לא אפקטיבי ומסוכן מידי לביצוע. אפילו טכניקות שהן אמנם מסוכנות אבל כבר התמחתי בהן (כמו למשל מכה לגוף עם יד ימין, מה שפותח יחסית את הראש שלי, או קרוס לגוף מה שמוריד אותי נמוך) הפסקתי לחלוטין.
 
בהמשך, ככל שהזמן עבר, טיפה חזר לי הביטחון והתחלתי ליישם את אותן טכניקות שוב. אבל הרבה יותר בערבות מוגבל. חלקן השתנו. לדוגמא, הקרוס שלי לבטן, אם פעם הייתי עושה אותו תוך שאני לוקח צעד גדול קדימה (מה שמוריד אותי נמוך מאד) - היום הצעד קצר יותר. אם פעם הייתי יורד מאד נמוך כשאני בטווח קצר עם היריב - היום אני כבר לא עושה את זה.
 
אני הרבה יותר נזהר על עצמי, מבין את המגבלות, חושש לבריאות, לא משתולל. יש בזה גם צדדים חיוביים. באיגרוף תאילנדי יש הרבה פציעות, אני שמח שאת הלקח שלי למדתי פה ומוקדם. ולא כמו רבים אחרים (לדוגמא מישהו מהמכון שלנו שבר את המחיצה באף שלו והוא לא מתאמן שנה עכשיו). 
 
אין ספק שהסיטואציה החזיקה אותי למצב אפס, הביאה אותי לחשוב הרבה על הטכניקות שאני מיישם, על הסגנון עבודה שלי, על מה נכון לי ומה טעות. על מה שווה לסכן את עצמך בשבילו ומה עדיף לשחק בטוח. גם מעבר לרמה הטכנית, זה אימת אותי עם הגבולות של עצמי, ועם העובדה שיש גם שדות שבהן אין לי שליטה מלאה על מה שקורה באקט הלחימתי שלי - אלו שדות שצריך להכיר בהם ולדעת להלחם כשאתה יודע שהם מציאותיים.
 
אני חושב שאני לא סיימתי את התהליך "התפכחות" הזה ושבעוד שנה מהיום הטכניקה שלי תהיה עוד יותר שונה ויהיה לי יותר מה לומר.
כל הכבוד על הכנות והפתיחות!
29/09/2015 | 01:05
2
33
ותודה.
ויש לי שאלה טכנית: כתבת שהפסקת לעבוד על מכות לגוף ולבטן. למה?
כי זה גורם לי לרדת נמוך
29/09/2015 | 02:57
1
43
ומעלה את הפוטנציאל של היריב שלי לתת לי ברך או בעיטה לפנים
תודה. מעניין.
01/10/2015 | 10:12
9
אצל היפנים קיים המונח פנימי וחיצוני או שזה מונח סיני
23/09/2015 | 18:05
7
76
אצל היפנים כאשר מתייחסים לעבודה בגישה של תנועה בהרמוניה במושג האייקי בשימוש באנרגיית הקי (צ'י בסינית).
העבודה והאנרגיה צריכים לבוא מהבטן זה הארה (בסינית דאן טיין).
האם מלבד שני המושגים והרעיונות הללו שהגיעו מסין ונכנסו לפולקלור היפני אוקינאווי
היה אי פעם ליפנים התייחסות משל עצמם לחיצוני ופנימי או שזה מושג זר שלא מתייחסים אליו
לגבי שיטות יפניות ואוקינאוויות ובשיח שלהן כלפי עצמן ,בתוך עצמן.
אולי מה שכתבתי בנושא יענה חלקית
23/09/2015 | 23:33
5
46
ראי את הפוסט שלי וכן השרשור שתחתיו.
כעקרון - מהנסיון והמורים שלי - (אני לא יודע איך אצל הסינים) היפנים לא מרבים לדבר על נושאי "פילוסופיה" ובכלל. אבל בכל-מקרה, לא קיימת תנועה טובה ו-"איכותית" ("חסכנית אנרגיה" ובעלת עוצמות גבוהות) ללא עבודה מהטאן-דן/מהבטן (בסינית: דאן-טיאן), וזה בלי קשר לסין/יפן או כל מרחב גאוגרפי אחר. מדובר בדבר מדעי/פיזיולוגי (אולי יהיה כאן מומחים לנושא שיוכלו להרחיב).
כמו שכתבתי בפוסט: השאלה לדעתי היא לא "אם זה קיים או לא", אלא האם המורה יודע ללמד את הנושא, האם הוא רוצה ללמד אותו והאם הוא מודע לחשיבותו.
אפשר וקל ללמד ולהיות מודע למה שלא ידוע וקיים
24/09/2015 | 08:52
4
29
בהתייחסות לפיסקה האחרונה שלך .
כאשר נושא התנועה מהבטן ושיחרור פה ג'ינג הוא דבר חשוב שהמורה צריך להיות מודע לו והאם הוא יודע ובוחר להעביר אותו אל התלמידים.
אך איך אפשר להיות מודע ולבחור ללמד צורת עבודה שלא קיימת בעולם המושגים והידע של המורה/היות ובשיטת המקור אין את חומר הלימוד.
אני לא מומחה להיסטוריה ולא לגיאוגרפיה ולא לחקר שפות..
24/09/2015 | 15:13
3
38
אבל אם רק נתבונן בדברים הרבים המשותפים שיש לתרבות הסינית והיפנית נבין שכנראה לא ניתן להפריד בינהן.
 
לחזק את הדברים של אלי ושי
24/09/2015 | 16:03
2
36

זה מאוד נפוץ מצד אנשים לבצע הכללות ולהגדיר דברים על סמך אמונות שונות.
מאוד קל לנסות לסווג אומנות לחימה ולהגדיר אותה לפי חלוקה מסויימת ועולם מושגים מסויים.
סין הייתה והיא עדיין מעצמה אזורית שללא ספק השפיעה על המידנות הסובבות אותה גם בתחום אומנויות הלחימה כולל מושגים כאלה ואחרים ממרידיאניםת צ'י ,שימוש באנרגיה של היריב תוך הרמוניה וכ'ו.
בלי קשר להשפעה הדדית בין עמים ותרבויות צריך לזכור שכבני אדם אנו זזים באותה צורה והרבה מן הטכניקות והמטדולוגיה וביומכניקה של התנועה תיהיה זהה כי זה האפשרות שהגוף מספק לנו.
 
במיוחד המשפט האחרון.
25/09/2015 | 17:03
1
34
שהרי לכל בני האדם אותה ביו מכאניקה.
בכל הקשור ללימוד לחימה: ההבדל בין שיטה אחת לרעותה אמור לנבוע רק מהבדלי תרבות / שפה / סגנון הוראה...
אני מציין "אמור" היות והדבר תלוי אם הידע מצוי באמתחתו של המורה. מורה השולט ברזי אמנותו יידע לקחת את התלמיד מהחיצוני והגלוי ביותר: כל הדרך אל המלוטש והסמוי ביותר וכן ידע לבאר את יחסי הגומלין שבניהם...
 
אשר לחלוקה הסיניות  המפורסמת של "פנימיות" מול "חיצוניות" / "רכות" מול "קשות": אין בה אלא מגמתיות ליצור יוקרה  ו"אופק קריירה" לתלמידים. שיווק ואפילו קדום (מה שאני מאוד בספק ) ותו לא. את אותם "עומקים" שיש המייחסים לשיטות סיניות ניתן למצוא גם בשיטות יפניות  - ואפילו באיגרוף והאבקות מערביים . אם מכירים... שום ספר  , אקדמיה     , מקדמיה או תיאוריה יבשה לא ישנו את זה.
 
מסכים
25/09/2015 | 17:26
19
אני לא יכול להיות כה נחרץ כמו יובל ("מגמתיות ליצור יוקרה ואופק קריירה"... ), אם כי ייתכן ויש משהו בדבריו. בכל השאר אני מסכים. וכפי שכתבתי בפוסט אחר - "הכל תלוי במודעות של המורה".
ההגדרה מורכבת משחושבים
24/09/2015 | 13:23
39
פנימי וחיצוני הן הגדרות שמקורן בסין. יש להן היסטוריה של כמה מאות שנים, אך נכנסו לשימוש נפוץ רק בתחילת המאה ה-20. ספרי, רב המכר 'חקר אמנויות הלחימה' (Research of Martial Arts) מוקדש בחלקו הגדול להסבר ממצה של ההבדלים בין שיטות חיצוניות לפנימיות, תוך התייחסות לאנטומיה, פיסיולוגיה, ביולוגיה, פיסיקה, פילוסופיה, היסטוריה, טכניקות לחימה שונות, מתודות אימון ועוד. אם את רצינית בשאלתך, תוכלי למצוא מידע נוסף על הספר כאן:
 
ניתן לקרוא פרק חינם מהספר (כ-14 עמודים) בקישור הבא, בצורת מאמר:
 
בברכה,
 
שיפו יונתן בלושטיין
ראש אקדמיית טיאנג'ין
מחפשת אישה מאמנת אישית לאומנויות לחימה באיזור המרכז
24/09/2015 | 00:25
8
89
מישהי מאוד מאוד סבלנית.. ובמחיר סביר.
אשמח להפניות
תודה:)
כמה הצעות על קצה המזלג
24/09/2015 | 08:13
2
102
דבר ראשון זה לפנות לאל הלב שזו עמותה להגנה עצמית לנשים ויש להם סניף בתל אביב.

אופציה נוספת זה לפנות לגסיקה מנדל חברתנו לפורום שמלמדת טאיקוונדו בתל אביב.

באזור תל אביב ארניס עם ג'ון אסקודרו ואישתו נטע
www.lsai.co.il

בצפון תל אביב קראטה שורין ריו עם אורי וולף ומאיה
Karateka.co.il
תודה!
24/09/2015 | 13:51
44
ידוע לך אם מישהי מהן מוכנה להגיע עד בית הלקוחה?
תודה, תודה..
24/09/2015 | 15:12
45
אני לא יודע לגבי זה אגב על איזה עיר במרכז מדובר?
24/09/2015 | 14:24
1
21
ראשון
24/09/2015 | 21:45
37
גם חולון יכול להיות טוב
בהצלחה!
24/09/2015 | 15:12
2
46
אני מקווה שתמצאי מישהי שתתאים למה שאת חפצה! בהצלחה!
תודה
24/09/2015 | 21:46
1
12
מגיעים אליי מהאזורים הללו:) בואי נראה מה קורה..
24/09/2015 | 23:43
20
וו-ווי
19/09/2015 | 10:53
17
142
אני זוכר שמסתובב כאן בפורומים בחור שזה הכינוי שלו, או שעוסק בשיטה שנקראת ככה.
השאלה מופנית אליו:
האם מדובר בשיטה, או גישה?
ואם "שיטה": ככל שהבנתי, וו-ווי זו למעשה גישה/פילוסופייה, אז האם תוכל לתת מעט מידע על השיטה שעליה "יושבת" הגישה?
עד שהוא יענה לך:
19/09/2015 | 18:54
4
108
wu wei היא (לפחות במקור): אסכולת קונג-פו שהתפתחה מה- JKD שייסד ברוס לי. 
תודה ("שייסד ברוס לי, שלמד ווין-צ'ון..." )
19/09/2015 | 19:40
3
93
דאלאס...
מעניין איך זה נראה.
input output ש' ... כללי ההתפתחות.
20/09/2015 | 08:10
2
74
ברוס לי אולי למד וינג-צ'ון אבל פיתח ולימד משהוא אחר לגמרי... JKD אינו ו'ינג-צ'ון יותר מאשר ש- BJJ זה ג'ודו...
זו הנקודה. שזה אותו דבר!
20/09/2015 | 08:38
1
65
(בהתבסס על המעט BJJ שראיתי) למעט החוקים שמעט שונים, אין הבדל גדול בין ג'ודו ל-BJJ. ואם אתה לא מאמין (ואני יודע שאתה לא), מציע לך ללכת לשיעור נה-וואזה עם יונה מלניק ולראות.
מצד שני, אולי לא צריך להגיד "ג'ודו ו-BJJ", אלא: "JJ ו-BJJ". כי הג'ודו הוא תוצר/ילד של הג'וג'וצו...
אבל אני חושש שאנחנו נפתח עכשיו נושא/שרשור חדש, שלא ייגמר (ובעיקר: לא ייגמר עם הסכמות, בעיקר לאור חוסר הידע המספיק של שנינו ).
אולי...
20/09/2015 | 09:48
53
בכל הנוגע לוינג-צ'ון ו- JKD אני יודע קצת יותר... זה לא אותו הדבר, גם לא בערך.
לקטי לך אוסף הסברים של אנשי וו ווי
19/09/2015 | 20:38
11
84
וו ווי היא שיטת בת-דוד של JKD, שם השיטה וו-ווי גונג-פו ושפיתח אחד מתלמידיו של ברוס לי בסיאטל בשם ג'וזף קואלס.
ברוס לי כינה את מה שלימד אז "ג'אן פאן גונג-פו". ואחר כך בשם שמוכר לנו כיום ג'יט-קון-דו .
כאשר ג'וזף קואלס ביקש ללמד את מה שהוא למד מברוס לי הוא בחר להשתמש במושג וו ווי שהמקבילה היפנית שלה הקרובה זה זאנשין או מושין.
כמו ה-JKD, הוו-וו גונג-פו מבוססת במידה ניכרת על ווינג צ'ון קונג פו בתוספת דברים כמו (בריחים, עבודה עם כלי נשק, הטלות, עבודת קרקע וכו') שמקורם לפעמים בשיטות אחרות ולפעמים בעבודה של מייסד השיטה ותלמידיו (וקורן בכלל זה, כמובן).
וו-ווי גונג-פו היא לא שיטה אקלקטית בשום צורה; כל הטכניקות וכו' מוטמעות בשיטה ומאומצות רק אם הן תואמות את עקרונות היסוד שלה (מבחינה תנועתית ומחשבתית).
 
הקרדיט שייך ל chinabird אשר כתב בעברו בפורום וייצג בין היתר את שיטתו וו ווי קונג פו שאותה מלמד ועומד בראשה כיום אייל קורן.
תודה! אתה יודע מה העקרונות שלה?
19/09/2015 | 22:12
10
49
לפי מה שהבנתי, הפירוש (בהיבט הפילוסופי) של וו-וואי מתקשר לטאואיזם ("אי-עשיה"). לא ממש zanshin או mushin...
מעניין אותי האם ואיך הם מביאים את זה לתחום הלחימה (ואסביר: אני סקרן האם הם דומים לנו בגישתם, לעקרון ה-let-go).
let go
20/09/2015 | 09:41
9
60
כשאתה מדבר על let go, למה הכוונה?
 
לגבי כל היתר, מה שנאמר עד כה די ממצה. יש גישת וו-ווי ויש שיטת וו-ווי, וכמובן שבשיטה אנחנו מנסים להטמיע גם את הגישה - בראש ובראשונה מבחינה טכנית (כלומר, חיסכון בתנועה, שאיפה לספונטניות, שאיפה להתפתחות אישית וביטוי עצמי יותר מאשר למודל תיאורטי של "כך לוחמים").
גם בלי יותר מדי היכרות עם השיטות של יתר הכותבים בפורום, נראה לי די בטוח להניח שרובם שואפים פחות או יותר לאותו מקום, בשינויי דגש פה ושם. בין אם נקרא לזה וו-ווי ובין אם נקרא לזה מושין.
 
היסטורית, שם השיטה עצמו הגיע מן ההתייחסות של ברוס לי לוו-ווי באימונים ובכתיבה שלו.
ולגבי "איך נראית השיטה", יש דמיון ניכר לכמה ענפים מרכזיים של JKD גם מבחינת השלד של וינג-צ'אן וגם מבחינת הטמעה של אלמנטים משיטות אחרות, בעיקר פיליפיניות (עבודת נשק והובה-לובה למיניהם) ויפניות (ההטלות ועבודת הבריחים). ביישום אנחנו שואפים להיות מאוד ריאליים, ובאימונים משולבת גם עבודת כושר די אינטנסיבית.
 
[אורי jkd - שאפו על העבודה הארכיונית!]
צודק...
20/09/2015 | 11:45
8
42
הנחתי שהשימוש במונח Let-Go בשימוש בתחום הלחימה יהיה ברור לכל. כנראה כפי שאני מכיר את המונח wu-wei רק מהספרות 
אין מנוסה מהתנסות.
אז בכל זאת, תודה על המאמץ ושנה וחתימה טובה. 
אכן כן...
20/09/2015 | 12:07
7
39
ואפשר הסבר קטן על ה-let go בכל זאת? או שההסבר שלי תופס גם לגביו?
וואו... נורא קשה!
20/09/2015 | 12:42
6
49
באופן מאוד כללי (ו-"שטוח") הכוונה היא לא לבצע עבודת כח ולא עבודה שנוגדת את כיוון העבודה/תנועה/רצון של היריב. האידיאל זה השתלבות מוחלטת עם הרצון שלו. כדי להצליח יש לנטרל לגמרי את האגו (וזה קשה כמובן...), עד לרגע הנכון (לבצע).
אני יודע שעכשיו תעלה השאלה (הנכונה): אז איך אני יודע מה הוא "הרגע הנכון?"
קשה לי לענות. התשובה שלי היא: "כדי לענות ולדעת צריך את המורה הנכון".
מצטער. זה כרגע גבול היכולת שלי. 
תודה!
20/09/2015 | 13:05
15
עוד נקודה (אולי הכי חשובה)
20/09/2015 | 13:51
4
67
ברמות הגבוהות מגיעים גם לתובנה ש- "לא על כל דבר צריך להגיב". לשם השאיפה: לדעת "על מה יש צורך להגיב ועל מה לא".
(אני בטוח שאתה רואה את ההשלכה לחיים... )
21/09/2015 | 08:45
3
19
בשלב זה אני כבר כל כך זורם, שאני לא רואה *אלא* השלכות לחיים!
21/09/2015 | 11:03
2
22
: כשזה רק זורם - אימודיום.
21/09/2015 | 11:10
19
21/09/2015 | 11:38
12
שאלת אלה טלסקופית\טונפה
18/09/2015 | 23:02
14
174
היי, שבת שלום לכולם. פעם, לפני שנים, כתבתי כאן תחת שם אחר. נחמד לחזור ולהציץ, לא הרבה השתנה.
אני בן 27, בעל עבר באומנויות לחימה (איגרוף מערבי ו-א"ל סיניות) של מספר שנים, כיום לצערי איני עוסק בא"ל. לאחרונה עברתי דירה לאיזור מעט "מפוקפק" במרכז הארץ, בקומה ראשונה. כבר יצא לי להתעורר לפנות בוקר למשמע רעשי רקע כאלה ואחרים שבקעו מחוץ לחלוני. 
לכן, הייתי רוצה לשאת עליי משהו דמוי טונפה קטנה או אלה טלסקופית, אך חשוב לי לדעת מספר דברים, ואני מתנצל מראש על הבורות:
1. האם זה בכלל חוקי? האם אני כאזרח שלא עובד בתפקיד ביטחוני כזה או אחר ביומיום, מותר לי להחזיק אחת בבית?
2. האם ישנן כאלו עד כדי כך קטנות, שבמצב מקופל הן בגודל של מעט יותר מאצבע?
3. עוד משהו שאני אמור לדעת?
 
אשמח לקבל דעות נוספות, האם בכלל כדאי לי או לא, וכ'ו.
בתודה מראש.
תשובה חלקית
19/09/2015 | 10:47
1
110
נקודה מאוד חשובה, לדעתי ומנסיוני: אל תחזיק בנשק אם אתה לא יודע להשתמש בו. בקלות גדולה מאוד הוא יכול לעבור לידי היריב ולשמש נגדך! וזה מעבר לכך שהוא נותן לך "בטחון עצמי מדומה". לכן, עדיף שלא תרכוש כלי כזה, אם אתה לא מתכוון במקביל ללמוד א.ל שמלמדת את השימוש בו.
"אלה לגודל של אצבע" נשמע לי הזוי (לפחות טכנולוגית - אם תחשוב על העובי הנדרש, כדי ליצור אלה טלסקופית...). אבל קובוטן בהחלט ניתן למצוא.
 
שמור על עצמך (ובתקווה שתחזור להיות פעיל בפורום).
בהצלחה.
תודה רבה!
19/09/2015 | 21:10
57
אני מניח שבחלקי רציתי את זה בשביל "הרגשת הביטחון" שהדבר מוסיף, אך איני בטוח עוד.
 
 
תודה רבה על התגובה
חוקי לנשיאה
19/09/2015 | 18:05
2
111
אך במידה ותשתמש בזה והנסיבות כפי שיראה אותן השופט לא יצדיקו שימוש בה
תואשם בתקיפה הגורמת חבלה
מצטרף לש.מים
תודה רבה גם לך.
19/09/2015 | 21:12
1
59
אכן, על עניין השיפוט לא חשבתי.
דנו בזמנו כאן רבות (כשעוד הייתי פעיל כאן ופעיל באימונים) על האבסורד שבהגנה עצמית בעין בית המשפט (עם דוגמאת חנות התכשיטים הזכורה לכולם, וכ'ו).
תודה רבה dys
פייי.. היית כאן בימי חנות התכשיטים?
19/09/2015 | 22:24
67
השוד של החנות בכפר-קרע...!
אכן, היו ימים! 
מסכים עם dys ו-ש' ומבקש להוסיף:
19/09/2015 | 18:47
3
108
כתב צ'כוב כי   במערכה הראשונה  - יירה עד תום המערכה האחרונה.
יש משהוא מעצים רגשית: אפילו באופן בלתי מודע בנשיאת אמצעי לחימה מכל סוג ולכל מטרה שלא תגדיר...
רוצה לאמור: כדאי מאוד להתאמן ולהסתמך על יכולותיך ללא אביזרים - כל עוד הדבר אפשרי. גם ככה - כ"כ קל להסתבך בצרות פליליות  , משפטיות , בריאותיות  ובכלל: כשנכנסים לעימות פיזי.
מן ההיבט  הטכני / התפעולי: כלי מעצים כח, קרי כלי לחבטה - כאלה (טלסקופית או אחרת): נדיר שמכריע את הקרב. תוקפים (קשוחים / מאולחשים  ) אינם נוטים ליפול ולהתנטרל כ"כ מהר...
לטעמי: אלות מקנות יותר בטחון עצמי מאשר יעילות טאקטית ובמיוחד בסביבה אורבנית בה הלחימה באה בהפתעה ובטווחים מאוד קצרים... בעייתי הוא אלמנט התגובה בזמן עמ' לייצר שליפה יעילה וחבטה בעלת מומנט מכריע... שלא לדבר על חבטות חוזרות ונשנות - מה שלרוב צריך.
 
בקיצור, אם אינך מפזר מהומות עם מגן פרספקס ואלה ומגובה בחבריך מהכח המשימתי עליו הנך נמנה: אני אינני משתגע על אלות למינהן. 
 
 : אם כבר הנך זקוק לתוספת / לציוד ליצירת ייתרון טאקטי: שקול לרכוש ספריי פלפל .
 
בברכה, יובל.
נקודה מעניינת...
19/09/2015 | 19:57
1
57
יובל העלה נקודה מעניינת (אבל א"כ לדעתי כתב דברים סותרים): "אלות מקנות יותר בטחון עצמי מאשר יעילות טאקטית ובמיוחד בסביבה אורבנית בה הלחימה באה בהפתעה ובטווחים מאוד קצרים... בעייתי הוא אלמנט התגובה בזמן עמ' לייצר שליפה יעילה וחבטה".
למעשה, אם אני מבין נכון (ונראה לי שכוונתך לנושא עליו חשבתי מעט לאחרונה, בעקבות צפיה בסירטון תקיפת סכין מול אקדח, בכיכוב דן אינוסנטו), אתה מכוון לכך ש-"בסביבה אורבנית צפופה, בה ההתקפה תבוא לרוב בהפתעה, אין תחליף לעבודת יד ריקה. אם לכך התכוונת, אז אני מסכים. אבל במקרה זה, "ספריי פלפל", או כל מעצים כח אחר עומד בסתירה לעיקרון היד-הריקה .
 
אכן, ש'... ולא, לא מוצא סתירה...
20/09/2015 | 08:06
46
אין ברירה אלא להסתמך על יד ריקה - ולו כתגובה ראשונית.
כתגובה שנייה: אם הצלחת להסיט / להדוף ההתקפה וליצור טווח  / זוית שליטה - אולי ניתן לשלוף אמצעי לחימה. ובמקרה זה לספריי פלפל יש לעיתים מקום.
מודה ומתוודה אני, שלא קראתי צ'כוב...
19/09/2015 | 21:14
54
אבל כן קראתי קצת לאו-צה...
 
הייתי צריך לזכור את עניין השכרות והסימום. כאשר בנאדם במצב כזה, הוא לא "יירד למטה" כ"כ מהר...
 
תודה רבה, יובל
תודה לכולכם על התגובות, מעריך מאוד.
19/09/2015 | 21:20
4
65
אני מניח שבסופו של יום, חיפשתי איזשהו מגביר כוח, אך בניגוד למגביר כוח "אמיתי" שאדע מה לעשות איתו (אם אני יודע לתת אגרוף - הרי שאגרופן, יהיה כביכול מגביר הכוח כאן, אך אין לי וגם אין לי שום כוונה לרכוש אחד), אני מניח שרציתי משהו שייתן יותר הרגשת ביטחון, מאשר מגביר כוח שבאמת יוכל לנטרל.
במיוחד, כאמור, אם האדם שיכור או מסומם...
אני מניח שזה נובע מכך שלמרות שבעברי במשך מספר שנים התאמנתי ויש לי לא מעט ספארינג וקרבות אימון ברזומה, העובדה שלא דרכתי בביה"ס לא"ל מזה... 3 שנים בערך, הורידו לי מהביטחון העצמי.
פציעת כתף (שתמנע ממני לחזור לא"ל, אלא אם אנתח אותה) בזרוע החזקה (משוקמת, אך לא מספיק בשביל לחזור לאימוני א"ל סדירים) מהמבצע האחרון בעזה גם היא לא ממש תורמת לביטחון העצמי.
 
ובכן, די ירדתי מהרעיון כרגע... מניח שאסמוך על ידיי ורגליי בזמן אמת, כפי שהיה.
תודה לכולם
פציעות ואמנות לחימה
19/09/2015 | 21:46
73
אני לא יודע מה מצבך, אבל אוכל לספר לך מעט מנסיוני:
עברתי מספר פציעות לא קלות (גם על המזרן). בין היתר: שבר/סדק בצלעות, שבר במרפק והאחרונה (אולי הכי קשה ) - דלקת בכתף.
מה שלמדתי מהפציעות זה בעיקר ש- "זה לא סוף פסוק!". מסתבר שאפשר לתפקד (והפציעה האחרונה הוכיחה לי ש-"טוב מאוד") למרות הפציעות. הכל תלוי מה אתה מחפש ובסוג אמנות הלחימה (למשל: הפציעה האחרונה גרמה לי להפסיק עם הג'ודו).
אם תרצה, אשמח לדבר איתך (ובהזדמנות זו גם להזמין אותך לאימון נסיון - בנינג'וצו/בודו-טאיג'וצו, בפארק הירקון בת"א, אם אתה גר במרכז, או בדוג'ו בגבעת-עדה, אם אתה מתגורר באזור זכרון-יעקב, בנימינה, פרדס-חנה והסביבה).
חתימה טובה ושמור על עצמך!
 
אני לא מכיר פציעה שמונעת למידה
20/09/2015 | 08:57
1
28
אמת
20/09/2015 | 09:49
22
לא יודע מה פציעתך
22/09/2015 | 16:14
42
לכל פציעה זמן שיקום וקונטרה אינדקציות משלה.
אם זה יעודד אותך אני פרקתי את עצם הבריח בפריקה בדרגה 3 מתוך 5 לאחר חודש ניסיתי לחזור להתאמן (הרופאים אמרו לי שלא פרקתי למרות שלא יכולתי להזיז את הכתף והייתה נפוחה) ללא הצלחה.
הלכתי לרופא מומחה בעצת פיזיותרפיסט שחשש לטפל בי  אחרי שראה את המצב (שזו אינדקציה שקצת הפחידה אותי בזמנו) והרופא לאחר סדרת בדיקות ואבחונים אמר לי שאני מקרה גבולי ומאחר ואני עוסק ומתפרנס מספורט כדאי לי לא לנתח והמליץ לי לשקם את הכתף בתרגילי כח באופן הדרגתי. 
וכך יצא שעבדתי בהדרגה על הכתף ולאחר שנה-שנתיים של אימונים חזרתי לאימוני איגרוף והתחלתי למ"מ ולאחר 3 שנים אף היתה לי גיחה קצרצרה להאבקות של 6 חודשים.
 
כן היו לי הגבלות תנועה ופחד מלהיפצע שוב, כן היו מקרים של התקפות כאב אבל יכול לומר שלמדתי לשמור על זה ואני חושב שהיום הפציעה הזאת לא ממש מגבילה אותי מלהתאמן רק להיזהר מבריחים על הכתף הזו או נפילה לא טובה על הכתף (הפריקה עדיין קיימת לא ניתן להחזיר למקום במקרה שלי).
חיזוק כל השרירים הסובבים את הכתף והשכמה משרירים מייצבים ועד תנועתיים + בקרה על ייצוב ומקצב נכון בין כתף לשכמה + עבודה על טווחי תנועה עשו לי את העבודה בטווח הארוך זה היה סיזיפי אך משתלם.
 
למרות כל מה שאמרתי כל מקרה לגופו, נתתי לך דוגמא אישית רק להמחשה ועליך להתייעץ עם גורם מוסמך (רופא) לפני התחלת כל סוג פעילות.
המלצה לאומנויות לחימה מבוגרים
13/09/2015 | 19:27
5
195
היי אנשים,
אני בן 38 ולא למדתי אומנות לחימה כלשהי מעולם ואני מעוניין להתחיל ללמוד... המטרות הם בעיקר, למידה של לחימה למטרת העלאת בטחון עצמי ויכולת להגיב במקרה אמת ופעילות ספורטיבית.
מהקצת שקראתי יש המון סוגים של אומנויות לחימה, אני פחות מתחבר לאלו שרוב הקרב מתבצע על הרצפה וכ"ו (כמו ג'ודו, ג'יאוגיטסו ?).
אז לשאלה, יש לכם המלצה על מקום טוב באזור קרית אונו, יהוד, רמת גן  ?  איזו אומנות לחימה לדעתכם תתאים לי ?
אם אתה מעוניין באיזור גבעתיים
14/09/2015 | 11:22
133
צור קשר.
0522590677 
דובי
נשמח לארח אותך אצלנו באקדמיה
15/09/2015 | 01:57
114
שלום רב וחג שמח!  
 
שמי יונתן, והנני ראש אקדמיית טיאנג'ין - בית ספר הגבוה ללימוד אמנויות הלחימה הסיניות. לומדים אצלנו קונג פו סיני אותנטי. בין תלמידנו ישנם רבים בשנות השלושים והארבעים לחייהם, אשר הגיעו אלינו ללא רקע או ניסיון קודם. אני סמוך ובטוח כי במידה ותבקר תוכל לראות כי ניתן להשתלב בקלות בשיעורי המבוגרים שלנו. הגנה עצמית שימושית, לחימה אפקטיבית, כושר גופני וחיזוק הביטחון העצמי של התלמידים הם עמודי התווך של הלימוד שאנו מעניקים. 
 
האקדמיה ממוקמת ברחוב כורזין 5, גבעתיים - מקום נגיש ביותר עם חניה. אנו פתוחים כל השבוע.
 
תוכל לקרוא עוד על האקדמיה ומה שאנו מלמדים באתר האינטרנט הרשמי:
 
אנא הרגש חופשי ליצור עימי קשר בטלפון:
054-6888992
 
או בפייסבוק:  facebook.com/Bluestein
 
בברכה,
 
שיפו יונתן בלושטיין
ראש אקדמיית טיאנג'ין
ברמת-חן: נינג'וצו וג'ודו
15/09/2015 | 15:14
99
יש אצלנו גם קרקע, אבל לא למטרת "קרבות", אלא למטרות אחרות (בעיקר פיתוח ה- Let-Go וההקשבה ליריב).
דאי-שיהאן (נינג'וצו) דני ווקסמן. היחיד בארץ המחזיק בדרגת דאן 6 בג'ודו מהקודוקאן ומראשוני המערביים שחשפו את הנינג'וצו למערב.
בימי שישי בבוקר (9:30 - 11:45). רח' יאיר 43, רמת חן.
לפרטים נוספים אתה מוזמן לפנות אלי במסרים.
שנה טובה והרבה הצלחה!
יש בת"א, וברעננה.
21/09/2015 | 23:32
53
קבוצות מבוגרים. 
קישור חלקי..  
גמר חתימה טובה!
שלום
22/09/2015 | 16:17
41
אתה מוזמן לפנות אליי במסר ולקבל המלצות.
"פנימי"/"חיצוני", "רך"/"קשה"
10/09/2015 | 08:05
11
128
משתף בתחילת תובנה שמעסיקה אותי בימים האחרונים, בעיקבות אימון לקבוצה מעניינת (וחדשה), בפארק הירקון בת"א:
קיימות המון מחלוקות בעולם אמנויות הלחימה, לגבי "סיווג שיטות". הרבה אנשים מדברים על "מה ההבדל בין שיטה זו לאחרת" ו-"בין מורה זה לאחר". חלק מהטיעונים משתמשים במונחים "שיטה פנימית/חיצונית", אחרים ב- "שיטה רכה/קשה". אני לא בא לערער או להתווכח עם המונחים הללו, אלא להציע מחשבה על אפשרות אחרת, שלמעשה לא מסווגת לפי "שיטות" (אם כי אין לי ספק שיש בתי-ספר שבהם עקרון הבסיס, בהתאם לראש השיטה, תואם לחלוקה שאביא), אלא לפי "הבנה" וגישה.
אני מחלק ל-עבודה/למידה עם הרגש/תחושות לבין עבודה השמה דגש על טכניקה.
המפתיע (או אולי גם "בעייתי") הוא שיש לא מעט מורים ולוחמים מעולים (אגב, לדעתי כדי להיות לוחם מעולה, אתה חייב לעבוד "עם הרגש", מהבטן, מהטאן-דן), שעובדים מהרגש, עם חיבור חזק לטאן-דן, אבל אולי בגלל שהם לא למדו נכון, או "זה בא להם טבעי", ולא דרך למידה מודעת, הם לא מודעים לחיבור ולא מודעים לחשיבות החיבור (ולכן לא מלמדים, או לא מדגישים מספיק את הנושא, לתלמידיהם). ואכן - וזו המסקנה והחלוקה שאני מבחין בה - ההבדל אינו "מי עובד מחובר לטאן-דן", אלא: מי מודע ו-"איזו שיטה/גישה/מורה מלמד את המודעות לעבודה ולהקשבה לטאן-דן/לטאן-טיאן/לעבודה מהבטן התחתונה"?
 
שנה טובה ושנת שלום ולמידה והתפתחות טובה לכולנו!
האם לימוד עבודה כזו מתאים למתחילים
10/09/2015 | 10:30
5
76
שי
 
לי הסבירו שהסדר המומלץ ללמד היא מהחוץ פנימה. תלמיד מתחיל ילמד איפוא לשים את כפות הידיים וכפות הרגליים ותנועות גדולות, כי הוא יתקשה לבצע את התנועה מהמרכז, אבל אם ינוע למקומות הנכונים עם הידיים והרגליים בתנועה גדולה, הוא יניע את המרכז.
 
ככל שמתקדמים, השליטה על הגוף משתפרת וניתן להעביר את המוקד יותר ויותר למרכז וגם לתנועות קטנות יותר (מורים ביפן, בשיעור מתקדם, התייחסו למחשבה כאל אלמנט מוביל בתרגול התנועה, מתוך שאיפה לתנועת מרכז זעירה ומורכבת).
 
כמו-כן, לא בטוח האם עבודה מהמרכז קשורה לעבודה עם הרגש לעומת עבודה עם דגש על טכניקה.  בעיני טכניקה נכונה כוללת תנועה נכונה - שאחד מהמאפייינים שלה הוא שבד"כ היא יוצאת מהמרכז.
 
אמיר
מסכים לגמרי
10/09/2015 | 10:59
1
53
חלק משליטה באמנות הלחימה היא מה שהסינים מכנים "טינג-שואו" = "יד מאזינה".
הכוונה אינה בהכרח ליד אלא לכל הגוף ולהלך הרוח... רגישות, אם נרצה... וזו אינה באה ע"ח קשיחות ונכונות לקרב.
 
זה הכל עניין של רמת המתאמן. אי לכך - כבר שנים שאינני מקבל את החלוקה הדיכוטומית ל"רך" / "קשה" / "פנימי" / חיצוני"...
10/09/2015 | 12:38
13
שאלה קשה מאוד
10/09/2015 | 12:37
2
59
המון זמן (ועדיין בהתלבטות...) סברתי כמוך: שיש להתחיל עם "תנועות גדולות" (אגב, בדיוק מה שהסברתי ועניתי, במענה לשאלה שעלתה בשיעור בפארק, ביום שלישי  ). אבל היום אני חושב (וכך אני גם מעביר לחברים שלומדים איתי) שאין להפריד. שזה "הולך ביחד". שמההתחלה יש להסביר ולהעביר גם את "הפנים". מי שיבין יבין, מי שינשור (בגלל הקושי בהבנה) ינשור ומי שישאר יהיה מי שאני רוצה להמשיך ללמוד איתו וממנו, ולהתפתח ביחד כל החיים.
ההבדל, מבחינתי, בין "ללמד מתחילים" ל-"ללמד מתקדמים" הוא שבעבודה/לימוד מתחילים אני מדגיש יותר את התנועות הגדולות ו-"הטכניקה הגסה" (ולעיתים גם הברוטאלית"), בעוד שעם מתקדמים אין צורך בזה.
 
והערה בשולי הדברים: רבות דנו כאן על "התפתחות (תלמידים) בעולם אמנויות הלחימה", ועל "עזיבת מורים" ו-"פתיחת דרך חדשה". אני בהחלט חושב שזו הנקודה, זו צומת הדרכים בה על התלמיד להחליט על המשך דרכו: האם להמשיך עם המורה הנוכחי או לפרוץ לדרך חדשה. זו הנקודה, אני חושב, בה ייתכן ומתקיים המצב בו התלמיד, שהבין את משמעות "העבודה הפנימית", עובר את המורה שלו, שבהחלט ייתכן והוא מורה מעולה(!), אבל "לתלמידים מתחילים"/"לרמות נמוכות" ולא לרמה המתקדמת אליה הגיע התלמיד. וזה גם - לדעתי - ההבדל בין "מורה למתחילים" ל-"מורה למתקדמים", וזו אולי הסיבה וההסבר לכך שיש "מורים מעולים" למתחילים ו-"מורים שמתאימים רק למתקדמים". קשה מאוד אולי למצוא את המורים שמתאימים לשתי האוכלוסיות (מבחינתי, האתגר שאני מציב לפני, הוא להנגיש את "העבודה המתקדמת" גם לתלמידים מתחילים. אולי כי כך אני בעצם מלמד את עצמי...!)
עיניים להם ולא יראו
10/09/2015 | 16:09
1
47
שי
 
מהניסיון שלי, המורה יכול להגיד, להראות ולחזור על כך עשרות פעמים. עד שלא תהיה ברמה מתאימה, הסברים על עבודה מהמרכז פשוט עוברים לידך ולא נקלטים.
 
אמיר
מים שקטים חודרים עמוק
10/09/2015 | 16:32
45
לאט, לאט...
יצירת גבולות נוקשים או
10/09/2015 | 21:06
4
69
מתודולוגיה עם כיוון ברור זו נוקשות וחוסר רגישות
אפשר לגעת ורצוי לגעת בכל הרבדים בו זמנית
שיטה היא דבר מוגבל והיא מובילה לדרך הנשענת על עקרונות.בהנחה שהשיטהאכן מובילה.
הדרך לאן היא מובילה?
הדרך לא מובילה לשום מקום ולכל מקום
מנסיוני המצטבר בהוראה שכיום מסתכמת בכבין 8 עד עשר שעות ביום לאוכלוסיות שונות ולצרכים שונים
אני מגלה שוב ושוב שאינגרציה לימודית בין כל שלבי האבולוציה של לוחם גם כשלכאורה הוא "אינו מוכן" לשלב הבא גורמת להפנמה סנסומוטורית סאב תודעתית שבהמשך הופכת למודעת.
ועל זה אומר כלשון חז"ל "אין הביישן למד ואין הקפדן מלמד"
הוראה היא דבר אינטואיטיבי ורב סיטרי
אני אוהב להשתמש במשמעות העמוקה של המילה סנסיי
שהיא איננה מורה או מדריך שאומר מה נכון או לא ואיך
המשמעות היא איש הולך בדרך
אפשר להצטרף אליו כחוויה פיזית ותודעתית וגם מילולית
דיס, ובלשון הפלאחים?
11/09/2015 | 17:03
3
58
סליחה על כך שאני לא מדבר את השפה. ולכן אני שואל:
האם הבנתי נכון שכוונתך היתה להגיד את זה: "אני חושב שאין להפריד. שזה 'הולך ביחד'. שמההתחלה יש להסביר ולהעביר גם את 'הפנים' וגם את 'החוץ'"?
 
שנה טובה.
כן
11/09/2015 | 19:44
2
23
אז תודה!
11/09/2015 | 21:33
1
53
שמח שקלעתי לדעת גדולים וחכמים.
קטונתי
11/09/2015 | 23:02
27
האם אפשר להשוות אומנויות לחימה למחשבים
09/09/2015 | 07:38
1
107
בתיכנות באופן כללי גם מתארים שפות תיכנות כמו בצבא לשלוש קטגוריות אפשריות כאשר העיקרון אומר שאין שפת תכנות טובה/עדיפה מאשר אחרת.
לפי עיקרון טיורינג מה שאפשר לעשות בשפה אחת אפשר למצוא באחרת (לא תמיד).

החלוקה היא פשטות מול מסובכות
כללית לעומת מונחת מטרה
מתרגמת (קומפיילר).

איקידו למשל יכולה להיות שיטה מתווכת ומכינה טוב לטאי צ'י ונינג'יטסו לדוגמה.

רעיון מוזר, במיוחד "מתווכת ומכינה טוב ל.."
09/09/2015 | 18:54
66
כל שיטה נלמדת בפני עצמה ורובן שונות האחת מאחרת
 
לכן הרעיון של  "מתווכת ומכינה טוב ל.."
 
גם קריטריטני החלוקה שלך לשפות מחשב מוזרים לי, אני מכיר:
מהודרות לעומת סקריפט
מונחית אובייקטים (כן / לא  למרות שזו שאלה של מידה)
"גבוהה" / "נמוכה"  - כאן יש מספר הגדרות שונות, אחת מהן היא שככל ששפה היא יותר "נמוכה" היא יותר ייעודית למערכת ספציפית (מעבד מסויים ואולי גם כרטיס מסויים) וככל שהיא
גבוהה יותר היא פחות תלוית מעבד.  אחרת תדבר על רמת אבסטרקטיות.
 
 
אמיר
חוג אומנות לחימה אזור תל אביב רמת גן
03/09/2015 | 16:42
9
146
היי, התאמנתי בעבר בטאי קאון דו והגעתי לחגורה חומה. עכשיו אני מחפשת לחזור ולהתאמן בקבוצה של מבוגרים  אני בת 28  שילוב של מתחילים ומתקדמים. עדיף אומנות לחימה שלא כוללת עבודת קרקע וריתוקים. כמובן שהמאמנ/ת והפילוסופיה מאחורי אומנות הלחימה חשובה לי מאוד, אשמח שזה לא יהיה רק אימונים טכניים. אשמח להמלצות.  
יותר מדי אפשרויות באיזור, עדיף שתספרי יותר
03/09/2015 | 16:50
70
למזלך, את באיזור שיש בו אינספור אפשרויות שיכולות להתאים, כולל גם לחזור לטאי קוון דו, לכן מומלץ לך לספר יותר על עצמך ועל המקום להתאמן שאת מחפשת, מצרף קישור לשאלון שהכנתי פעם ויכול לתת כיוונים כלשהם.
 
 
 
את יכולה גם לספר על מקומות שראית ומצאו חן בעינייך ועל כאלה שלא.
 
 
 
אמיר
אם מעניין אותך קראטה בגבעתיים צרי קשר
03/09/2015 | 17:17
47
קונג פו וין צ'ון
04/09/2015 | 15:43
57
ממליץ לך לנסות את השיטה
 
מוזמנת גם אלינו - קראטה גוג'ו ריו בצפון תל אביב
04/09/2015 | 16:24
42
הקבוצה מתאימה ביותר למה שאת מחפשת - קבוצת בוגרים מרמות שונות, אומנות לחימה שהיא ברובה עמידה.
לגבי האם הגישה שלי תתאים למה שאת מחפשת - נצטרך להיפגש :)
הנה קישור לאתר שלנו.
או אם את מעדיפה - פייסבוק.
וכמובן שיש אצלינו - אנו בדיזנגוף סנטר עם קבוצת מבוגרים/ות.
05/09/2015 | 16:31
48
תוכלי להתקשר ל - 052-355-9878
נינג'וצו/בודו-טאיג'וצו בפארק הירקון
05/09/2015 | 20:48
1
68
המחשבה הראשונה שלי היתה להמליץ לך על המורה שלי, אבל למרות שיש אצלנו גם בנות (אני מניח שמרתיע אותך לעבוד קרקע עם בנים....) יש אצלו הרבה עבודת קרקע (וריתוקים).
אז אני יכול להמליץ על עצמי 
עבודה רכה, לחימתית ומעשית. עם בסיס חזק בזן ובפילוסופיה של הנינג'וצו. קבוצה קטנה (בהתגבשות והתהוות), כולל בנות.
באמצע השבוע, בערב. בפארק הירקון, ליד תחנת הרכבת של האוניברסיטה.
במידה וזה מעניין אותך, צרי קשר בבקשה ואוכל להרחיב ולענות על כל שאלה שתהיה לך.
בהצלחה בכל מקרה (וכל הכבוד על החזרה לאימונים! זה הדבר הקשה מכל...).
דוג'ו קרקל
11/09/2015 | 22:21
42
את מוזמנת לנסות קונג פו שאולין בתל אביב
06/09/2015 | 19:38
59
אני בטוח שהידע והמיומנויות שרכשת לאורך השנים בטאיקוונדו ישרתו אותך טוב
ויהיו שימושיים בהסתגלות לסגנון חדש מארץ אחרת.
קונג פו סיני אותנטי בגבעתיים
09/09/2015 | 12:54
43
אהלן!  
 
שמי יונתן, והנני ראש אקדמיית טיאנג'ין - ביה"ס הגבוה ללימוד אמנויות הלחימה הסיניות ו-צ'י גונג. אנו ממוקמים במרכז המלאכה בגבעתיים (כורזין 5) ופתוחים כל השבוע. תוכלי לקרוא עוד על האקדמיה ומה שאנו מלמדים באתר הרשמי שלנו:
 
באקדמיה ישנן קבוצות מבוגרים מכל הגילאים והרמות, ואין צורך בניסיון קודם בקונג פו כדי להתחיל ללמוד.  
 
אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות עליהן בטלפון:  054-6888992
 
המשך יום נהדר, ושנה טובה!
 
שיפו יונתן בלושטיין
ראש אקדמיית טיאנג'ין.
סמינרים בלחימה טוטאלית
02/09/2015 | 15:18
5
177
שלום לכולם

בכוונתי לקיים מפגשי אימון לקבוצות

בלחימה ללא תלות בשיטה או טכניקה.

מדובר בעקרונות נכונים ללחימה ויישומם.

מורים המעוניינים לארח סמינרים מסוג זה מוזמנים ליצור עימי קשר כאן
האימונים מתבססים על ניסיוני באומנויות לחימה ובלחימה פראקטית
לאימונים אלו ערך מוסף הן לספורטאים הן לאומנים והן ללוחמים
וגם לאנשים
תודה
מה הרעיון?
02/09/2015 | 23:01
4
110
כל אחת עובד עם הטכניקות של שיטתו, "תחת תנאי קרב אמת", או שאתה מלמד טכניקות שלך?
או רעיון אחר כל שהוא...?
גם טכניקות
02/09/2015 | 23:58
3
117
אך בעיקר עקרונות ומיינד סט
תודה. אשמח לעידכונים
05/09/2015 | 20:41
2
60
על קיום המפגשים האלה.
בהצלחה.
כרגע
05/09/2015 | 20:54
1
86
מתבשל משהו בסביבות אוקטובר במשמר הנגב
 
אבל אתה מוזמן תמיד גם לגבעתיים ובכלל
 
השוקו עלי
05/09/2015 | 23:13
16
אולי זה יעניין פה מישהו
01/09/2015 | 08:57
3
189
לאן נעלמת, יא נקניק!?
02/09/2015 | 08:04
2
81
מחסורך הורגש. 
עדיין חי גם נקניק זו דרך חיים
02/09/2015 | 15:07
1
45
02/09/2015 | 15:16
22
מחפש מקום עם שק אגרוף באיזור הירדן בר"ג
30/08/2015 | 21:10
1
59
היי לכולם,
 
אני מחפש מקום (מכון כושר, דוג'ו או כל מקום אחר) שבו אפשר לעבוד על שק אגרוף. אני לא מחפש להרשם לשום חוג או משהו כזה. לא בתקופה הזאת.
רק לעבוד על השק :)
 
אין לי מקום לתלות שק בבית או בחצר, ואין לי בעיה אפילו להרשם למכון כושר בשביל לעבוד על שק. הבעיה היא שלא בכל אחד יש, וגם בכאלו שיש הרבה פעמים אפשר לעבוד עליהם רק במסגרת שיעור קיקבוקס, ואין ביטוח לשום מצב אחר.
 
מכירים מקום שאפשר לעבוד בצורה חופשית? (בתשלום כמובן)
אצלנו בגבעתיים, ממש מטר ממך
02/09/2015 | 03:23
55
האקדמיה שלנו ממוקמת בכורזין 5 בגבעתיים - במרכז המלאכה. מרחק 5 דקות הליכה מרחוב הירדן. אתה מוזמן להרים אלי טלפון - אאפשר לך לבוא להתאמן במחיר סמלי ביותר     054-6888992
 
בברכה,
שיפו יונתן בלושטיין
ראש אקדמיית טיאנג'ין
מפגש פורום ב 27/09 בפארק הירקון בתל אביב
30/08/2015 | 23:40
5
146
בשעה טובה בעוד כחודש יערך ביום ראשון בבוקר ערב סוכות 27/09 מפגש פורוום.
המפגש יערך בפארק הירקון בתל אביב מול רחוב קוסובסקי 50.
המפגש יתחיל בשעה עשר בבוקר ויסתיים בסביבות אחת.

המפגש יפתח בשיעור של קראטה גוג'וריו חמשת היסודות של אלי אלפסי דן חמש בקראטה גוג'וריו
תלמידו של יהודה פנטנוביץ ומוריו היגואנה.

המפגש יחתם בשיעור קרב מגע בסיגנון קרב מגן ישראלי שיועבר על ידי מאור לוי דן שלוש תלמידו של אבי אביסדון.
מאור מחזיק בחגורה שחורה באיקידו וג'ו ג'יטסו מודרני.

כולכם מוזמנים, לא חייבים בידע קודם או בלבוש מיוחד.

31/08/2015 | 17:13
60
אאלץ להעדר לצרכי . תעשו חיים גם בשבילי.
אלי מעניין אותי. אשתדל להגיע
05/09/2015 | 20:53
46
אם אהיה פנוי.
בהצלחה.
נו, איך היה
15/09/2015 | 20:04
1
25
רשמים
המפגש מתקיים בעוד שבועיים
15/09/2015 | 20:43
15
צריך להכיר את אחת מהשיטות כדי להשתתף?
24/09/2015 | 15:23
7
האם יש לדעתכם טכניקות מרכזיות שמאפיינות שיטה?
30/08/2015 | 14:00
2
67
שאלה קשה
30/08/2015 | 22:49
56
"טכניקות": בספק.
"גישה": אולי...
רוב הטכניקות מופיעות בהרבה שיטות, ההבדלים בגישה / התמקדות
31/08/2015 | 14:15
49
 
רוב הטכניקות מופיעות בהרבה שיטות, לפעמים ממש בדיוק, ולפעמים בווריאנטים קלים (לא פעם בתוך אותה שיטה יש לא פחות ווריאנטים). וזה נכון עוד יותר אם תכלול שיטות אלקטיות מודרניות כחלק מהשיטות שנבחנות.
 
עם זאת, ת יש נטייה נפוצה של התמקדות בתת-קבוצה של טכניקות מסויימות, יותר מבטכניקות אחרות, שבאה יד ביד עם התמחות של אותה שיטה באותה משפחת טכניקות.
 
 
כך למשל, באייקידו יש התמחות בטכניקות מנוף שמשמשות להטלה, אבל הטכניקות הללו לא ייחודיות לאייקידו וקיימות בהרבה שיטות של ג'ו-ג'וטסו יפני.  וזו רק דוגמא אחת מני רבות.
 
 
 
אמיר
 
 
 
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
האקדמיה הישראלית לקרב מגע
קרב מגע והגנה עצמית
אופני שחף
אופני שחף
פורום קלאב פוט
פורום קלאב פוט
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ