לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
67366,736 עוקבים אודות עסקים

פורום כתיבה יצירתית פסכולוגית

ברוכים הבאים לפורום כתיבה יצירתית פסיכולוגית!!!לפורום הזה יש שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא לתת במה ליצירות של גולשים - סיפורים, שירים, הרומן האחרון שהתחלתם לכתוב, החמשיר שנזרק במגירה לפני שנתיים, הדף בעל הכתב הסוער והפגוע שכתבתם ביומן החיים שלכם בגיל שש-עשרה כשבת השכנים זרקה אותכם לאנחות- כל דבר כתוב יתקבל כאן בשמחה!!! תמיד תזכרו שהדברים שאתם משאירים מאחוריכם בחיים הם דברים שאתם כותבים. מה שאתם קוראים, נשאר אצלכם בלבד ומה שלא נכתב, לא נשאר ולא משפיע- אז לכתוב וליצור-אין יותר חשוב מזה!!!המטרה השניה של פורום זה היא טיפולית והיא זו שמייחדת את הפורום מאתרים ופורומים אחרים שנותנים במה ליצירות ובעצם מכניסה את הפורום הזה לאשכול התמיכה. ראשית בואו נדגיש שמאחורי כל יצירה מסתתר איזשהו רגש, איזשהי חוויה, איזשהו קושי או איזשהו דמיון מיוחד-כי הרי אף אחד לא כותב סתם משהו....(ואם כן, אז אין לזה ממש חשיבות טיפולית ואולי אין לזה חשיבות בכלל). מה שכתבתם משפיע רגשית (מצחיק, מרגש, מותח, מפחיד וכ"ו) על אילו שקוראים אותו ובייחוד משפיע עליכם!!!בדומה לביבליותרפיה שמטפלת בעזרת קריאה, מדהים כמה אפשר לשנות בעצמכם בעזרת כתיבה. יותר מזה, הכתיבה משפיעה עלינו הרבה יותר מהקריאה כי היא אקטיבית ולא פאסיבית. אם ניקח לדוגמה מצב שבו חבר/ה שלך החליט/ה לזרוק אותך ולא הכי בעדינות. את כותב/ת לו שיר אהבה וגעגועים ושוקע/ת לתוך דיכאון. אם תכתוב/תכתבי איזשהו שיר או סיפור שמכיל בתוכו אלמנט של התמודדות (נניח של בחור/ה שמצליח/ה להמיר את הכאב לדחף שעוזר להצליח בחיים), את/ה תרגיש/י איך דברים משתנים אצלך, איך את מקבל/ת את הכוח להתמודד, וגם אם לא, לפחות יצרת עוד יצירה שתצורף לספר שאת/ה הולכים להוציא בקרוב. אני אשתדל ללוות כל גולש שרוצה לראות דברים בצורה קצת אחרת, להבין את עצמו. קצת על עצמי- אני בעל תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית מטעם אוניברסיטת חיפה, גרפולוג מוסמך וגרפותרפיסט- מחלוצי המתעסקים בארץ בטיפול דרך הכתיבה והיצירה, כותב לידיעות אחרונות ומשתדל ללמוד כמה שיותר מהסביבה- אז לא להתבטל וקדימה- לכתוב ולשלוח-זה הולך להיות מעניין!!!

אודות הפורום כתיבה יצירתית פסכולוגית

ברוכים הבאים לפורום כתיבה יצירתית פסיכולוגית!!!לפורום הזה יש שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא לתת במה ליצירות של גולשים - סיפורים, שירים, הרומן האחרון שהתחלתם לכתוב, החמשיר שנזרק במגירה לפני שנתיים, הדף בעל הכתב הסוער והפגוע שכתבתם ביומן החיים שלכם בגיל שש-עשרה כשבת השכנים זרקה אותכם לאנחות- כל דבר כתוב יתקבל כאן בשמחה!!! תמיד תזכרו שהדברים שאתם משאירים מאחוריכם בחיים הם דברים שאתם כותבים. מה שאתם קוראים, נשאר אצלכם בלבד ומה שלא נכתב, לא נשאר ולא משפיע- אז לכתוב וליצור-אין יותר חשוב מזה!!!המטרה השניה של פורום זה היא טיפולית והיא זו שמייחדת את הפורום מאתרים ופורומים אחרים שנותנים במה ליצירות ובעצם מכניסה את הפורום הזה לאשכול התמיכה. ראשית בואו נדגיש שמאחורי כל יצירה מסתתר איזשהו רגש, איזשהי חוויה, איזשהו קושי או איזשהו דמיון מיוחד-כי הרי אף אחד לא כותב סתם משהו....(ואם כן, אז אין לזה ממש חשיבות טיפולית ואולי אין לזה חשיבות בכלל). מה שכתבתם משפיע רגשית (מצחיק, מרגש, מותח, מפחיד וכ"ו) על אילו שקוראים אותו ובייחוד משפיע עליכם!!!בדומה לביבליותרפיה שמטפלת בעזרת קריאה, מדהים כמה אפשר לשנות בעצמכם בעזרת כתיבה. יותר מזה, הכתיבה משפיעה עלינו הרבה יותר מהקריאה כי היא אקטיבית ולא פאסיבית. אם ניקח לדוגמה מצב שבו חבר/ה שלך החליט/ה לזרוק אותך ולא הכי בעדינות. את כותב/ת לו שיר אהבה וגעגועים ושוקע/ת לתוך דיכאון. אם תכתוב/תכתבי איזשהו שיר או סיפור שמכיל בתוכו אלמנט של התמודדות (נניח של בחור/ה שמצליח/ה להמיר את הכאב לדחף שעוזר להצליח בחיים), את/ה תרגיש/י איך דברים משתנים אצלך, איך את מקבל/ת את הכוח להתמודד, וגם אם לא, לפחות יצרת עוד יצירה שתצורף לספר שאת/ה הולכים להוציא בקרוב. אני אשתדל ללוות כל גולש שרוצה לראות דברים בצורה קצת אחרת, להבין את עצמו. קצת על עצמי- אני בעל תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית מטעם אוניברסיטת חיפה, גרפולוג מוסמך וגרפותרפיסט- מחלוצי המתעסקים בארץ בטיפול דרך הכתיבה והיצירה, כותב לידיעות אחרונות ומשתדל ללמוד כמה שיותר מהסביבה- אז לא להתבטל וקדימה- לכתוב ולשלוח-זה הולך להיות מעניין!!!
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'איפה שירי נעלם'
איפה שירי נעלם
30/03/2010 | 18:22
80
לצפיה ב-'תקשיבו לזה ומי מגלה הנסתר בטח חכם'
תקשיבו לזה ומי מגלה הנסתר בטח חכם
30/03/2010 | 18:18
73
העט בעל ידיי והשירה לרגשי הכלה .ביתי געגועי העבר ואהובתי בקירות העבר נכללה
לצפיה ב-'ArtDate - הכרויות לאנשים יצירתיים'
ArtDate - הכרויות לאנשים יצירתיים
29/03/2010 | 13:24
66
שלום לכולם,
שמי גילעד, יזם צעיר מירושלים אשר החליט לעשות מעשה ולהקים את אתר ההכרויות שתמיד חיפשתי ולא מצאתי.
אז הקמתי את אתר 'ארטדייט', אתר הכרויות שפונה לקהל יעד של חובבי תחומי היצירה והאמנות.
כמעצב גרפי במקצועי, עיצבתי ותיכננתי את האתר.
האתר החל להיות פעיל ואני מזמין את כולכם להיכנס, להתרשם ולהירשם (!)
ההצטרפות והשימוש באתר הינו חינם לחלוטין - ללא דמי מנוי.
קישור: www.artdate.net
  
אשמח לשמוע תגובות,
גילעד.
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'לכל גולשי הפורום-חג שמח-סגירת הפורום'
לכל גולשי הפורום-חג שמח-סגירת הפורום
25/03/2010 | 17:18
5
77
מאחר שהתנועה בפורום יחסית דלילה, הפורום ייסגר בתקופה הקרובה. היה לי נעים לקרוא את היצירות ולראות את היכולות הרבות של הכותבים המסורים של הפורום הזה. אני מאמין שניפגש ברחבי הסיברספייס בתפוז בהזדמנויות אחרות (אפשר למצוא אותי בפורום "הכוונה מקצועית" שאותו אני מנהל). כמובן שאני לרשותכם בכל שאלה. הדבר הכי חשוב הוא להמשיך ליצור ולפרסם בפורומים מקבילים לזה בתפוז. שיהיה חג שמח והרבה בהצלחה לכולכם!!!
לצפיה ב-' סגירת הפורום '
סגירת הפורום
26/03/2010 | 09:17
1
48
גולשים יקרים,
כפי שהתבשרתם ע"י מנהל הפורום, הפורום ייסגר החל מיום שלישי הקרוב. הגולשים מוזמנים להעלות את יצירותיהם בפורום תמיכה יוצרת בקישור:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

בהזדמנות זו נודה לעופר בן חורין על ניהולו המוצלח והמסור, על העשייה המבורכת ועל הנכונות הרבה ונאחל לו בהצלחה בהמשך

גלישה נעימה ב אנשים.
לצפיה ב-'איזה באסה.. אהבתי את הפורום והאינטימיות בו'
איזה באסה.. אהבתי את הפורום והאינטימיות בו
26/03/2010 | 13:14
24
לצפיה ב-'משהו קטם לומר..'
משהו קטם לומר..
26/03/2010 | 16:35
2
31
אם כל אחד היה מגיב לאחרים פה במקום להתפעל מהיצירה של עצמו ומהקומפלימנטים שהוא מקבל מהאחרים ולא היה חושב ששמש היצירות זורחת מהתחת שלו אז אולי המצב היה שונה..

בכל מקרה אני המעטתי בביקוריי בפורום הזה מסיבות כאלה וחאחרות מפני שאני חושב שגיליתי גאווה מסויימת אצל אנשים פה..
שיהיה לך המשך דרך צלחה עופר!! תצליח..!!
לצפיה ב-'*קטן'
*קטן
26/03/2010 | 16:36
1
19
לצפיה ב-'תודה והרבה בהצלחה גם לך'
תודה והרבה בהצלחה גם לך
27/03/2010 | 00:32
18
לצפיה ב-'מכתב שלא נכתב לעולם....'
מכתב שלא נכתב לעולם....
28/03/2010 | 13:48
61
http://richtext.co.il/art/2086

תקראו בבקשה...מכתב תודה שלא נכתב לעולם
לצפיה ב-'שלושה מחשבים'
שלושה מחשבים
25/03/2010 | 08:03
1
42
בגן יש

שלושים ילדים

כולם מתחלקים

בכל הצעצועים

בגן יש גם

שלושה מחשבים

כל יום משחקים בהם

אחרי הארוחה, ילדים אחרים

אבל נטלי לא שיחקה בהם מעולם

כי תמיד הגננת אומרת לה לנקות את השולחנות של כולם
לצפיה ב-'עצוב ומצחיק'
עצוב ומצחיק
25/03/2010 | 16:55
27
לצפיה ב-'מתוך הבלוג שלי'
מתוך הבלוג שלי
24/03/2010 | 19:51
36
פוקח את העיניים ותוהה מביט סביב, הדממה בחדרי עומדת בסתירה מוחלטת לסערה הרוגשת בי.
בין כותלי הקירות טמונים הסודות הכמוסים שלי, על הצד האפל שבי.
הם ורק הם ראו אותי ברגעי השפל והגאות שחוויתי לסירוגין. רק בחדרי העזתי לבכות ולהתפרק ולשאול שאלות
שאינני מצליח לקבל תשובות עליהן, "מה הטעם שהחיים יצרו אדם שיודע לאהוב, אך לקחו ממנו את היכולת
ללטף ולחבק אישה? מה הטעם בכך שיצרו אדם רב כישורים אשר רעב להגשמה עצמית, אך עם השנים
לקחו ממנו את היכולת להעביר מכחול על בד או פריטה על מיתר?".

אין לי תשובות להרבה שאלות, ולמען האמת, אני משתדל לא להתעמק בשאלות אלה יותר מדי, כי אני יודע שאצא מטומטם.
אבל אני כן יודע שלכל מה שאני חווה כל יום ישנה סיבה, וזה מה שעוזר לי לצאת מהחדר, מצויק במטרות
ותקווה חדשה.
אני כאן כדי לרגש אנשים בסיפורים שלי, כי כי לסיפור יש הכח להשפיע ולשנות. יש בגופי השוף והמשותק
כל כך הרבה אהבה לתת, כי קיימת האחת המחפשת כח המגיע מבפנים.
אני יודע שיש סיבה לכל חרא שאני אוכל, ומחובתי למצוא את אותה סיבה...

כמעט שנה שאני דוהר על סוס התקווה, בדרך להגשמה עצמית, אהבת אמת, ולראשונה בחיי אני מרגיש שאני כנה עם עצמי ושתחושה זו אמיתית, אך בעיקר גאה בעצמי, ואם לא אמרתי זאת מספיק, אני גאה בך צחי.
לצפיה ב-'להפסיק להאמין'
להפסיק להאמין
24/03/2010 | 10:45
45


הייתי צריך לדעת שהכל נגמר כבר לפי הצבע הלבן שהופיע על עלי השלכת בחוץ.
לקבל את העובדות כפי שהן, לא להלחם בהגיון הפשוט. אבל סרבתי.
ההרגל החדש, לחצות את הרחוב בהליכה שפופה ועיניים נעוצות במדרכה המאפירה,
והעלים הו העלים, נשלכים מן הצמרות התמירות, לעיתים במטח לעיתים בבדידות נוגה, ארצה אליי.
דורשים מעיניי לנוע אליהם, להקשיב, לקרוא את רזיהם... אך אני בשלי.
עיניי נעוצות במדרכה האפורה. מתעקש שאין שחור ולבן. מסרב לקבל את המובן
מאליו. "הכל בסדר היום" אני זועק השמיימה וציוצים רכים מסכימים איתי. נמתחים באוויר
ומלטפים את כיסוי עיניי. צליל ממלא את הריק שבין הנראה לסמוי. לו היה זה צבע
הייתי מאמין שאני קיים...

עלים מלבינים רוקדים סביבי בדרכם מטה, מוכי פטרת או נפגעי איתן טבע מסויים.
קול פנימי דוחק בי להתעלם ולהפנות מבטי השמיימה, אומר לעצמי שמחר יהיה
בסדר כמו היום וכמו אתמול. מכווץ את עיניי, אף דמעה לא תברח. לא אתן לדבר להשתנות.
מיישיר מבט אל הענן וההגיון מתעקל.
הגשם לבטח ישטוף את כתמי הסיד והעלים יירקבו כדרכם ויהפכו לרשתות שקופות, עם
הזמן, שבסופו של דבר יעלים גם אותן... לנצח. ואחרים יגיחו, ימלאו את הצמרות בחיים
חדשים, מלאי תקווה. יכו צל בארץ וחיים במדבר. האפור, השחור והלבן. כל הצבעים.

המשפט מהדהד במוחי כאילו לפני יומיים נטלתי את הגלולה המוזרה:
"זמן הוא אינו מוחשי ולכן איננו דבר, בסופו של דבר זמן הוא רק התחלה ואמצע..."
הקול לא מתעמעם אך נדמה היה לי במשך תקופה שמוכן להתמוגג כל רגע.
יחד עם כתמי הסיד הלבנים, בבוא הגשם. כפי שההגיון שלי עשה לפני שנים...
בעקבות ההגיון... תחת פסולת העלים המרכיבה את האדמה... פיסה פיסה.
רשת של מוות נארגת וממנה צומחים חיים.

הייתי צריך לדעת שהכל נגמר כבר לפי הטון באויר. הקול של הרוח. הריחות
הטפלים. הייתי צריך להבין בזכות כהות החושים. אך סירבתי לקבל זאת.
"היום לא אמות. אחיה עוד יום... גם אם אמות על כן יומיים"
המשפט לא מפסיק להדהד במוחי... קולו אינו גובר אך הפחד מהאפשרות
הזו סוגר אותי בתיבה ולא משאיר מקום לזוז. בלי חרך לאוויר ולאור, תחת האדמה.
חלק מהפסולת, מכוסה עלים לבנים.
האם הייתי צריך לדעת...? אך יותר מכך, האם הייתי צריך להפסיק להאמין...?



לצפיה ב-'כביסה'
כביסה
21/03/2010 | 21:36
2
53

היו הייתה אישה אחת , עקרת בית שלא יצאה אל העולם ולא יצאה כמעט מהבית .  לעתים רחוקות היא יצאה לקנות בגדים בעיקר לילדים, (היו לה כמה כאלה).
האישה הזו הייתה חסרת יכולת להבין להבחין או לראות את המציאות. היא יכלה לתפוס את מה שמתרחש בחייה רק דרך הבגדים והכביסה. היא פתחה רגישות מאוד גבוהה לכביסה, רק דרך הבגדים הצליחה לראות ולהבין את הנפשות במשפחה את  מערכות היחסים הזמן שעובר, עונות השנה.
הכביסה המלוכלכת גילתה לה את הסודות הכמוסים ביותר של בני משפחתה וגם את אלו שלה עצמה, אבל היא לא יכלה לעשות שום דבר להפיג את הכאבי הגדילה וכאבים אחרים, ולכן הסתפקה בכיבוס הבגדים ספוגי הריחות והרגשות. אולי קיוותה שעל ידי כך  יחלפו ויתרככו גם הקשיים?.
הכביסה הנקייה גילתה לה את העולם ואת הטבע שבחוץ ואת הזמן  שחולף לבלי שוב. היא פתחה רגישות כל כך גבוהה ששום בגד לא נראה לה אותו הדבר מכביסה לכביסה היא יכלה להבחין בשינויים הזעירים ביותר, עייניה כאילו חדרו דרך הב ד וגילו את הסיבים הדקקים ויכלו לראות את השפעת הזמן עליהם כיצד הם מוותרים מתרופפים נפרמים. כל בגד אמר לה משהו הזכיר לה משהו בעיקר כאשר הורידה אותו מחבל הכביסה יבש  נקי ריחני נוקשה מעט. בחורף היה לכביסה ריח רענן, באביב היו ימים שאבק דקיק כיסה את הכביסה, בקיץ היא ניערה זרעים זעירים וחרקים בלתי נראים לפני הקיפול.
עם הזמן החולף, הילדים גדלו ועזבו את הבית, האישה הבינה זאת משום שהכביסה  התמעטה. הכביסה הלכה התמעטה, עד שלבסוף שנשארו רק הבגדים שלה, וגם אלו הלכו והתמעטו, והתכווצו, עד  שיום אחד , מתקן הכביסה נותר ריק.
לצפיה ב-'איזה יופי!!!!!!!!!!'
איזה יופי!!!!!!!!!!
23/03/2010 | 11:57
1
15
הראיה החד מימדית שלנו שכל כך מגבילה אותנו בחיים.
לצפיה ב-'תודה עופר, עשית לי את היום!'
תודה עופר, עשית לי את היום!
23/03/2010 | 17:41
17
לצפיה ב-'קניון גבעתיים'
קניון גבעתיים
22/03/2010 | 01:34
25
נטלי אבא ואחיה
נסעו ביחד עם אמא
לקניון גבעתיים
לקנות לאבא מכנסיים
אבא מדד שלוש זוגות
אחר כך נכנסו לחנות הצעצועים וההפתעות
אחר כך  אמא קנתה סירים במבצע
ופיצה וגלידה, יחד, כל המשפחה
וכשכולם בילו בקניון שיגעון
נטלי נשארה בשלוש וחצי שעות נעולה אוטו בחניון
לצפיה ב-'פורומים חדשים ודרושים ב אנשים'
פורומים חדשים ודרושים ב אנשים
21/03/2010 | 17:47
10

חיים הכט מציב מראה מול המציאות החברתית היומיומית שלנו שלנו. בפורום הרשמי תוכלו גם אתם להשיב לשאלה מה אתם הייתם עושים?
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

אילו ויטמינים כדאי לנו לקחת? כיצד נוכל לשפר את התזונה הקבועה שלנו? וכמה ברזל באמת חשוב? תשובות לשאלות אלו ועוד תוכלו למצוא בפורום תוספי תזונה, בשיתוף חברת סולגאר:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פאנל מומחים מקצועי ו"מועצת הילדים" מציפים נושאים ובעיות מחיי היומיום בבית, ומציעים פתרונות מעשיים, לבניית מערכת יחסים בריאה בתוך המשפחה. בואו גם אתם לקחת חלק בפורום התכנית הרשמי של בית ספר להורים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


לפורומים הקיימים הבאים דרוש/ה מנהל/ת:

תמיכה בתפוז:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
סדרות מציאות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
אפרת גוש:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
15 דקות (הדרמה היומית החדשה של yes, טרם נפתח).


רוצים לנהל את אחד הפורומים? לחצו על הקישור, מלאו את הטופס ואולי תובילו קהילה!
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
לצפיה ב-'מיץ ענבים'
מיץ ענבים
20/03/2010 | 01:21
16
סדר בגן

כל הילדים בלבן

נטלי בקצה השולחן

בין ינאי למתן הקטן

בהתחלה הם רבו

אחד עם השני

אחר כך הרביצו

קצת לנטלי

בסוף הם שפכו לה

מיץ ענבים על השמלה

וכשהיא בכתה

הגננת שמה אותה בפינה

שמור     בטל
לצפיה ב-'שלום לכם'
שלום לכם
19/03/2010 | 21:15
1
47
נכנסתי לפורום הזה ממש לפני כמה דקות וראיתי שזה פורום כתיבה החלטתי להראות לכם מה כתבתי..
פעם ראשונה שאני כותבת משהו כזה ארוך אני לא יודעת אם זה יצא כ"כ טוב..תקראו ותגידו.


אבא,
בין מלאכים אתה יושב ומביט עלינו מלמעלה, שומר עלינו, מראה לנו את הדרך הנכונה להמשיך בחיינו למרות חסרונך והכאב שעל ליבנו ואנחנו כאן ממשיכים בחיים מנסים להתמודד עם מותך ולא להישבר אבל זה קשה ולא קל.
איך הלכת מאיתנו? זה עדין לא היה זמן שלך, אתה מפסיד כ"כ הרבה דברים שעוד אמורים להתקיים בעתיד.
עוד לא הפנמתי את מותך, עוד לא השלמתי עם זה שאתה כבר לא חי!
תגיד לי איך זה מרגיש להיות למעלה, מה אתה עושה שם? האם שם יותר טוב?
בשנה הראשונה של מותך כעסתי עליך בגלל שהשארת אותי לבד להתמודד עם החיים הלא קלים האלו.
אין יום שלא חשבתי עליך, אין יום שלא בכיתי עליך הכרית כבר לא יכלה לספוג את כל הדמעות האלו. המחשבות עליך ועל זה שלא תהיה יותר בבית, שאני לא אשמע אותך ולא אדבר איתך רדפו אחריי לכל מקום.
אני מצטערת שלא נפרדתי ממך לפני מותך ושלא אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך, וכמה אני רוצה שתמשיך בחייך ואיזה אבא טוב היית, האם אתה סולח לי??
יש לי כ"כ הרבה דברים לספר לך אבל אין לי אפשרות לעשות את זה, כל פעם שהייתי נתקעת בבעיה הייתי תמיד באה לשאול אותך והיית עוזר לי ועכשיו אני לא יכולה לעשות את זה אני אפילו לא יכולה לצעוק את המילה "אבא"! ושתענה לי.
למה זה קרה לך? למה חלית? היית אבא כ"כ חזק,דואג אוהב ועוזר לכל מי שזקוק לעזרתך, אני כל יום שואלת את השאלה הזאת "למה"?, למה זה מגיע לך? ועוד בגיל מוקדם ובשלב כ"כ מוקדם בחיים שלי.
יומיים לפני מותך באנו לבקר אותך בבית חולים בתל השומר אתה שכבת במיטה ישן מנותק מהחיים ואני הסתכלתי עליך ולא האמנתי שאני רואה אותך שוכב ככה, זה כ"כ שבר אותי אבל החזקתי את עצמי ואמרתי "אתה עוד כאן אין לי מה לבכות".
לא ידעו כמה זמן תחזיק ככה מעמד אבל אני ידעתי, ידעתי שזו תהיה פעם אחרונה שנראה אותך.
היום של מותך כ"כ שבר אותי, פירק אותי לרסיסים לא רציתי להגיע ליום הזה, כשבאו להגיד לי "בואי, אמא רוצה אותך בבית" כבר הבנתי שאתה איננו אבל קיוויתי שאולי אני חולמת שאולי זה לא נכון. לא רציתי שזה יקרה!
בשבעה שלך היו כ"כ הרבה אנשים שבאו לנחם, לנסות לעודד, להגיד כמה מילים שאולי ינחמו ופשוט לא האמנתי שאני יושבת בשבעה שלך!!. הסתכלתי מסביב על האנשים ושאלתי את עצמי "איפה אני נמצאת"? אולי זה חלום שאני אתעורר והכל ייגמר אבל לא,  זה לא היה חלום זה היה מציאותי. הגיעו כ"כ הרבה אנשים להלוויה שלך ואף אחד לא האמין שאתה איננו ולא שתהיה יותר!.
אבא, תחזור הביתה כבר, רק בשביל להגיד לך כמה דברים בשביל שאני אוכל לצעוק את המילה שכבר שנה אני לא אומרת ואני כ"כ רוצה להגיד אותה "אבא"! ושתענה לי!
אולי כבר תקום ותגיד "אני סתם ישן עבדתי עליכם" תחזור וזהו.

מלאך יקר שלי, נלקחת לי באמצע החיים וזה לא פשוט בשבילי.
תשמור עליי מלמעלה תן לי את הכוח להמשיך ולהתמודד עם מותך.
אוהבת ומתגעגעת מאוד.

לצפיה ב-'מכתב לא קל, דרך אגב...'
מכתב לא קל, דרך אגב...
23/03/2010 | 12:00
26
את יכולה לפרסם אותו גם בפורום שלי בוואלה- פורום "המכתב שלא נשלח"- המכתב הזה ממש מתאים לשם-אני מצרך לך קישור-

http://community.walla.co.il/?w=/521/3252
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-' איפה אפשר ללמוד כתיבה יצירתית '
איפה אפשר ללמוד כתיבה יצירתית
18/03/2010 | 09:21
1
43
אני רוצה ללכת לחוג של כתביה יצירתית או קורס אחר בנושא כתיבה, אבל לא רוצה שזה יהיה מסלול ארוך...

האם יש חוגים קצרים לכתיבה יצירתית או כל קורס אחר לכתיבה ? (משהו כמו 3-4 מפגשים).

אשמח לקבל תשובות
לצפיה ב-'נסה באוניברסיטה, מתנס קרוב לאיזור מגוריך.'
נסה באוניברסיטה, מתנס קרוב לאיזור מגוריך.
23/03/2010 | 11:55
23
אתה גם יכול להעביר לי את הפרטים שלך במסר למנוע פרסום (שם אימייל וטלפון-אם תרצה), אני אעביר אותם למישהי שעושה סדנאות כתיבה).
לצפיה ב-'המשך לשיריי'
המשך לשיריי
17/03/2010 | 18:41
26
המשך שיריי אם רוצים לקרוא רק הסוג השני הראשון זה משאיר רק לי
לצפיה ב-'משורר בלי הגזמה'
משורר בלי הגזמה
17/03/2010 | 18:39
1
16
אני בלעדייך אהובתי חי כמו שחי במדבר בלי מיים ושמש לוהטת ולבי מסביבה נסער
לצפיה ב-'אפשר לראות מזה...'
אפשר לראות מזה...
23/03/2010 | 12:02
12
שיצירה לא חייבת להיות שיר, אלא יצירה היא כל דרך לפריצת גבולות שאנחנו כל כך מוקפים, וכאן עשית את זה יפה- בצורה ואורך הכתיבה!!!
לצפיה ב-'הדרך לחמלה'
הדרך לחמלה
17/03/2010 | 01:16
9
צניעות על צניעות ואתה מוגן
כך, דרכך היא הקצרה והבטוחה מכולן
כשאתה משייט בנחת לעבר החמלה, הבט סביבך
מראות העולם נגלים לעינייך
לצפיה ב-'האגם'
האגם
17/03/2010 | 01:12
1
11
ושום פעם השגרה, חלומות על מגע
נצנוצים של אור אחרון בתחתית נפשי, מאירים את האגם הנסתר שבאמצע היער
נהגתי לקחת אותך לאגם,  היינו נכנסים לתוכו ומתנשקים, מקיימים את מצוותו של הבורא, מביאים את האושר הגדול לתוך חיינו
אך כעת את איננה, ואני יושב על שפת האגם וזורק לתוכו אבנים
ציפורים מעליי מצייצות, הפרפרים רוקדים להם במשבי הרוח החמימים
אך אני יושב ובוהה באגם
תוהה לאן יקח אותי זרם החיים
לצפיה ב-'ושום=ושוב'
ושום=ושוב
17/03/2010 | 01:33
5
לצפיה ב-'חדשה. אחו/ליטל'
חדשה. אחו/ליטל
15/03/2010 | 23:02
2
10
שבית אותי במילים,
אני לגמתי אותם, ילדה תמימה.
הבטחת לי עולם שלם,
בקושי נתת חיבוק.
סיפרת על רגשות חזקים,
עצם המחשבה שאתה רוצה בי
אהבתי כל כך.
[לא אותך, את המחשבה].
איך יכולתי לאהוב אותך?
חוץ משקרים לא הכרתי דבר.
אמרו לי שאין זה מציאות, שאין זה אמיתי
ומה יכולתי להבין?
סגרת אותי בפחית קטנה של אלכוהול.
אחר כך נסעת איתי למקום ירוק,
שדה גדול, חלל ריק , כמעט האמנתי שזה
שדה חיטה.
כששכבת עלי יכולתי להביט בשמיים,
לא חשבתי להתפלל ולבקש
שלא תעזוב אותי אחר כך,
כמו עופר באחו.
לצפיה ב-'זה מקסים...'
זה מקסים...
16/03/2010 | 18:26
1
10
למי כתבת את זה? (את לא חייבת לענות....)

"שדה גדול, חלל ריק , כמעט האמנתי שזה
שדה חיטה."
לצפיה ב-'מממ...'
מממ...
16/03/2010 | 20:08
7
האמת שלאף אחד.. חח דמיון..
לצפיה ב-'שעון חול'
שעון חול
12/03/2010 | 17:10
1
14
זה כמעט מתפרץ מרגישה את חום הלבה על געש נפשי
הכאב הוא חד מכה בי כגל אכזר שלא מתחשב בחוף
מנסה לצוף מנסה לעוף טובעת בים הדמעות של עצמי
נופלת אל הבור שחפרתי
לא מחזיקה יותר
איש לא יודע איש לא יבין איש לא יידע
העולם היה פה לפניי
והוא בטוח ימשיך לעמוד אחריי
אני גרגיר אבק אחד מול מיליארדי סופות
קנה רצוץ
לאט לאט מתפוגגת
נעלמת
לצפיה ב-'כמה שאנחנו קטנים...'
כמה שאנחנו קטנים...
13/03/2010 | 20:13
13
בכל היקום הענקי הזה...חיברת אותי לתחושה אבל כל אחד מאיתנו הוא ייחודי בפני עצמו...

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ