לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'מתפרקת'
מתפרקת
25/07/2016 | 02:44
2
תנו לי לשתות...
תנו לי לברוח...
תנו לי לשכוח את עיניי אהובתי...

הצילו אותי ולא נתנו לי למות. סתם מושכים באף. עוד יום ועוד יום...
אולי אני צריכה להיות מאושפזת. אני לא יודעת. רק יודעת שלא רוצה לחיות. כרגע אין לי את האומץ לפגוע בי כי גופי גוף לא רוצה אבל למה כשכן היה לי את האומץ לא נתנו לי פשוט ללכת??? כבר הצלחתי! מצאו אותי מחוסרת הכרה על האדמה. בבית חולים כבר לא היה לי דופק! כבר לא נשמתי! כבר כל המכונות צעקו! למה לעזאזל! דחפו לי צינור הנשמה??? למה לא לתת לי ללכת??? למה לענות אותי???
כואב לי והצאט של ערן לא עובד אף על פי שזה אמור להיות שעות שעדיין פועל (אני יודעת שלא תמיד מצליחים לאייש אותו...), סהר נסגר ב12 ועם 1202 כבר דברתי אך זה לא עזר לי ועכשיו בשעה כזאת גם אין שם כבר אף אחד וממש לא בא לי לדבר עם סיוע בצאט בארצות הברית כרגע. לא בא לי לקרוא ולכתוב באנגלית.
לחתוך את הידיים!!! רוצה לראות דם! לא מבנה למה אני חיה. גופי גוף צועק עלי שאפסיק לדבר ככה אבל ככה אני מרגישה גופי גוף. ככה אני מרגישה...
הוא מקסים... מחבק אותי ומנסה לתמוך ולחזק. נמאס לי כבר להיות חיה! נמאס לי!!!
סורי שמתפרקת פה אבל אני מתפרקת...
לילה טוב כולם.
לצפיה ב-'כועסת!!!'
כועסת!!!
21/07/2016 | 02:29
15
45
דם...
צפרדע...
כינים...
ערוב...
דבר...
שחין...
ברד...
ארבה...
חושך...
מכת בכורות...

יציאת מצרים עוד לא קרתה ולא תקרה לעולם! אין עתיד וכל מה שנשאר זה עבר. עבר מלא בדם, אלימות, תקיפות, איומים, פגיעות, צרחות, אונס...
בית משפט ומשטרה חרא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'מסכים איתך חלקית .כועסת שלב א''
מסכים איתך חלקית .כועסת שלב א'
21/07/2016 | 18:14
12
24
יציאת מצרים היתה . יש יציאה מהתעללות ואונס . אני ההוכחה ..הלא מושלמת אבל הוכחה מנצחת . כתבתי על כך במסגרות שונות ותשובות קשות .
אין דבר כזה שאתן לרוע לנצח גם לא בנקודות !
סטטיסטית זה נכון שרוב הסיכויים הם נגדינו או בשפת החוק נפגעי דבר עבירה .
לגבי משטרה ...מחרא עוד עושים משהו ...שאולי יעזור להצמיח דברים חדשים .
הזילזול והדרישות מנפגעי דבר עבירה הן הן מרכז הסלידה מהממסד .
לא בכעס ננצח . בהומור כוח רצון וסבלנות עם עזרה לזולת אנחנו דופקים את שלוחיו של השטן .
תודה שאת כותבת . לא לכל מה שעברת אני יכול להתיחס או להבין ולו רק מהסיבה שלא הייתי שם בזמן שזה קרה .
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה'
תודה רבה על התגובה
21/07/2016 | 18:44
15
תודה רבה על התגובה אבל לא התכוונתי למה שרשמתי... הייתי פשוט כל כך רותחת והתפוצצתי לכן רשמתי את הדברים שרשמתי. רק רציתי לפרוק. ראיתי סרט שהחזיר אותי אחורה...
לצפיה ב-'חולקת עליך..'
חולקת עליך..
23/07/2016 | 20:51
10
7
מצטרפת אליך בכך שיש יציאה מהתעללות ואונס- למרות הקושי בו אני נמצאת אני רואה אור ולאט לאט עם הרבה עבודה מתקדמת.. אנונימית יקרה הוא צודק, אל תוותרי על עצמך ואל תתני לרוע לנצח אותך. כולנו כשורדים כבר ניצחנו את הרוע..הצלקת לא תעלם אבל נלמד לחיות ביחד איתה.
בנשיר,בתור מי שנמצאת בליבו של ההליך הפלילי שהחל מזמן כמו שאתה יודע - עוד לפני שהצטרפתי לפורום.. אני יכולה היום להגיד חד משמעית שאני נלחמת בטחנות רוח. מעט מאוד אנשים ברשויות באמת רוצים לשנות את המציאות העגומה הזאת, אך הרוב מנצח וזאת הפעם הראשונה שאני מבינה שאני קטנה מידיי כדי לשנות משהו. פעם ראשונה שאני נכנעת לרוע .. לא נכנעת לגמרי- ממשיכה עם האמת שלי ועושה כל מה שביכולתי (ונגמרת מכך נפשית..) כדי שיהיה צדק..אך יודעת שלא מהאונס שעברתי יהיה שינוי שכל כך ייחלתי שייקרה- בשביל נפגעות/ים אחרים... אני גם מזדהה איתה בכעס הזה- כל פעם שאני חושבת על ההתנהלות של המערכות וכמה דברים נעשו לא כמו שצריך ולא נחקרו אני רותחת.. ובצדק. לא מרגישה שיש חוק ומערכות שמגנות עליי. לא מאמינה שנעשה צדק ואף פעם לא נוקטת עמדה כשאני נשאלת אם כדאי להתלונן, זה סובייקטיבי. אני לא הייתי סולחת לעצמי אם לא הייתי מתלוננת אך יודעת שעברתי ועדיין עוברת מסכת ייסורים קשה (שכן אני יכולה לקרוא לה אונס נוסף!!) ויודעת שצדק לא יהיה. לכן זה תלוי.אשתף אותך בשאלה שמטרידה אותי מאוד.. עד היום אני נאכלת מהפחד שמא אחותי תיפגע.. בעתיד (בתקווה שאגיע לשם) ילדיי- מה אעשה? איך אתן אמון ברשויות שיגנו עליהם? יודעת שאי אפשר לסמוך . נאכלת במחשבות איך לא להשליך את החרדות שלי עליהם.. ואין לי תשובה עדיין. 
צודק מחרא עוד עושים משהו- מה שקורה בפועל? מורידים את המים ושוב מגיע חרא נוסף. צריך להוריד את המים ולא להכניס לתוך המשטרה/מערכת המשפט חרא. חרא לא ישנה את צורתו הוא רק מתרבה ... לא מאמינה שהחרא ישתנה ויהפוך ללבן.. חרא נשאר חרא. 
מה שכן, בחרתי לנתב את הכוחות שלי (או מה שנותר כשאני לא בנפילה) להעלאת מודעות ציבורית.. לאט לאט מגלה עוד אנשים שברגע שהם מבינים מה עומד מאחורי כל כותרת - נפגע/ת שלא מקבל מענה וחיבוק לא מהרשויות ולא מהציבור הם מזדזעים ורוצים לשנות את דעת הציבור.. ובכל קבוצה קטנה שניתנה לי הזכות לעמוד מולה אני מרגישה אופטימיות. 
אז אנונימית מדהימה- השינוי יגיע באמצעות מאבק למודעות וחיבוק מהציבור- שעקב בורות או פחד להיחשף לרוע נותן לנו את הסטירות.. מאמינה שלאט לאט יחלחל לרשויות.. יש עוד אנשים טובים! גם במשטרה יש.. לא כולם אני איתך, אבל יש. גם שופטים יש טובים, שוב לא כולם... הדבר הכי טוב שאני יכולה להציע לך הוא להישען על הדברים הקטנים הטובים.. על הכותרות הקטנות בהם כן יצאה האמת לאור (לגבי הענישה אני לעולם לא אסכים או אבין כנראה) . עם כל אדם רע נמנים יותר אנשים טובים.. שמחה שהגעת לכאן ואת משתפת, לפחות כאן (בין המקומות היחידים ברשת) לא ישפטו אותך / יבקרו אותך /יאשימו אותך.. כולם כאן שורדים ומבינים גם את הכעס, הכאב, השמחה שמהולה בעצב .. הכל......
מחבקת ומחזקת אותך 
לצפיה ב-'נויה יקרה'
נויה יקרה
23/07/2016 | 21:34
8
7
נויה יקרה, שלום (:
זוהי פעם ראשונה שאת מגיבה לדברים שרושמת... מצטערת לשמוע שאת בתוך כל המערבולת של משטרה ומשפט - הם גומרים את הבן אדם וסוחטים ממנו את המיץ עד הטיפה האחרונה ובשביל מה? גם ככה הבן אדם יכול לעשות מה שרוצה לאורך כל הזמן עד שאולי נכלא (רק במקרה שנכלא - כן...?) ואיזה עונש כבר יקבל במידה שבכלל יקבל...? אני על משטרה ובתי משפט וויתרתי כבר מזמן. פעם ראשונה בגיל 13 ופעם שניה כשרציתי לרצות את אמא שלי וחלפו כל כך הרבה שנים וחשבתי אולי לשניה, לרגע, שמשהו שם השתנה. אני לעולם! לא פונה אליהם שוב לעזרה כשזקוקה וגם לא פניתי למקרים נוראיים שעברתי. ההפך - מכרתי את הנשמה שלי לשטן. שלמתי מחיר מאוד גבוה בעקבות כך אבל את יודעת...? לפחות אותו שטן באמת העניק לי את ההגנה שכל כך הייתי זקוקה לה... משטרה מעולם לא נתנה לי את ההגנה הזו.
לגמרי איתך בשאלה מה לעשות כשיהיו ילדים והם יפגעו - למי פונים...? אין לי תשובה כי להקריב את הילדים לקשר השטני הזה זה מסוכן מידי ופוגעני מידי בשבילם אך הרשויות לא מסייעות - רק פוגעות והורסות וגומרות עם המעט שעוד נשאר ממך...
מהטיפול למדתי שהדרך השמרות הכי טובה היא לעשות את המיטב מהצד שלך להמנע מסיכונים, לא לסמוך על אנשים עד שהוכיחו שראויים לכך (למרות שגם אז אני לא סומכת במאה אחוז), לשמור על ערוץ פתוח עם הילדים וללמד אותם חוקי הגנה מאוד ברורים, אולי לקחת שיעורים בהגנה עצמית וגם לילדים ובמידה ומשהו קורה להם - להרחיק אותם פיזית - אם זה אומר מעבר דירה, מעבר בית ספר וכדומה... (כלומר את זה הפסיכולוגית שלי לא למדה אותי אך זוהי עצה שלי וזה מה שאני הייתי עושה וגם עשיתי בעבר אך לא למקרה תקיפה מינית אלא למקרה אלימות בבית לרמה שכבר פחדתי להשאר אז עזבתי לעיר הכי רחוקה בארץ).
לצפיה ב-'יותר מזה'
יותר מזה
24/07/2016 | 02:37
7
14
רק השבוע גיליתי שאחד מהבכירים ששקלתי לפנות אליו בעצמו חשוד במעשים מגונים.. את מבינה? התמוטטתי באותו רגע.. באיזו מדינה שמחשיבה את עצמה כמוסרית מחזיקים עברייני מין או אפילו חשודים בתפקיד משמעותי כ"כ???
לא נתפס. לא רוצה כבר ולא מסוגלת לפנות אליו. קרובה להרים ידיים........
האמת שאשמח לשמוע עוד טיפים שקיבלת מהפסיכולוגית שלך בנושא.. כי החרדות האלה אוכלות אותי
לצפיה ב-'וואו! לא יאומן!!!'
וואו! לא יאומן!!!
24/07/2016 | 08:08
6
9
כמה רוע ואין לי לפנות!!! אני אישית כששואלים אותי לא ממליצה לאף אחת להגיש תלונה.
היו כל מיני חוקים שהפסיכולוגית שלי נתנה לי שקשורים לדברים שאני הייתי עושה בגלל איך שגדלתי והחברה שהייתי מסובבת איתה...
למשל - לא להסתובב בלילה לבד, רק אם ממש אין ברירה ולהשתדל שזה רק יהיה בליווי של עוד משהו שסומכת עליו.
לא לעלות לבן אדם הביתה עד הרגע שמוכנה לקיים יחסי מין איתו - כמה זמן שמושכת את זה יכולה ללמוד עליו יותר ויותר דברים...
לשאול את כל השאלות הנכונות - כלומר לשאול דברים כל פעם בצורה שונה ולבחון אם התשובה נשארת אותה תשובה (לתפוס על שקר או ללמוד על בן אדם דברים מראש...). לפעמים אנשים מזהירים מראש על דברים שעושים מבלי לשים לב... למשל בחור אחד אמר לי שהוא לא עדין במיטה - בהמשך התקיף אותי תקיפה קשה (אותו אחד שרשמתי פה בעבר באופן מפורט מה קרה...). אולי אם הייתי מראש מבררת מה אומר לא עדין הייתי יכולה למנוע את אותה תקיפה.
קודם ללמוד את הבן אדם לאורך תקופה ארוכה ולא להגיע מהר למיטה איתו.
להקשיב לאינסטינגטים שלך! ולתחושות בטן שלך! אם משהו לא מרגיש נח לגבי אדם מסויים - להקשיב לזה, לחקור ולברר... לדוגמא - עם אותו בחור שדברתי עליו קודם - היה לו מבט בעיניים שקשה להסביר אותו. אני חשבתי שזה מאוד סקסי אבל זה מבט מאיים ומפחיד כזה. בנוסף, ממליצה לך לדבר עם אנשים שמכירים אותו (להכיר את הסביבה שלו ולשאול אותם שאלות ולהתייעץ...).
אם השיחות מדברות על דברים מיניים כבר על ההתחלה (כשאתם עדיין לא בשלב הזה...) או על כמה הוא אוהב את חלקי הגוף שלו - סימן אזהרה.
בכלל אם מדבר בעיקר על דברים מיניים ורוצה לשמוע ממך מלא דברים על החיים שלך אך לא מוכן לחלוק על החיים שלו - סימן אזהרה שאולי רוצה לסחוף לקשר מיני ולא ולקשר זוגי מחייב.
לא לעשות דברים ברחוב או ליד חברים (לא לצחוק עלי - אני גדלתי בחברה שעושים הכל אחד ליד השני ולכן היה נורמלי לגמרי מבחינתי שבחור יעשה לי עם היד והפה בחזה בספסל באמצע שדרה בתל אביב כשמלא עוברים ושבים נמצאים שם...).
להקשיב טוב טוב לכל מילה שאומר, לכל תנועה שעושה...
מה עוד...? כל מיני חוקים - אך זה קשור בעיקר לעולם המופרע שאני חייתי סביבו.
ואת זה לא הפסיכולוגית אמרה לי אבל אני אומרת לך - לברר... לברר... לברר... כל דבר לברר. אפילו אם לא קשור לקשר זוגי. אפילו אם קשור לכל דבר - אפילו בחיפוש פסיכולוג - לברר שיש לו באמת רשיון לטפל בתוקף ולחפש עליו מידע באנטרנט ולהתייעץ עם אנשים, רופא שיניים... כל דבר.
ולא לסמוך עד שאת באמת וב99.9 אחוז יודעת שזה בן אדם שזכה לאמון שלך.
כשיש לך ילדים - לשמור תמיד על ערוץ פתוח איתם וללמד אותם איך להזהר ולהשמר.
וכפי שאמרתי - אני מאמינה בלימודי הגנה עצמית. אני לא עברתי עדיין אחד כי מפחדת מאיך שזה ישפיע עלי (בכל זאת סובלת מפוסט טראומה מורכבת, פוסט טראומה רגילה, דיסוציאציה, התקפי חרדה, רהויקטימיזציה ואלימות כלפי אחרים, כלפי עצמי וכלפי חפצים...).
זה לא אומר שלא תפגעי חס וחלילה ושמי שאת אוהבת לא יפגע חס וחלילה אך המקסימום שאת יכולה לעשות זה לעשות את המיטב כדי לשמור על עצמך ועל ילדייך...
לצפיה ב-'הבהרה (לגבי מה שכתבתי קודם)'
הבהרה (לגבי מה שכתבתי קודם)
24/07/2016 | 08:18
5
8
לשאול את כל השאלות הנכונות - הכוונה לשאול בצורה הכי ברורה והכי ישירה שאלות כל פעם בצורה אחרת...
אני לא יודעת אם ראית פעם תוכנית של דוקטור פיל אך הוא דוגמא מצויינת! באיך לשאול שאלות נכון. אם לא ראית תוכנית שלו אף פעם - חפשי תוכנית בנושא פגיעה מינית, חטיפות או כל נושא פלילי אחר. את יכולה ללמוד מזה הרבה על הכיוון של איך לשאול ואיזה סגנון שאלות יכול לתת לך תשובות מבן אדם - וכמובן לקרוא בין השורות ולבחון את התגובה הפיזית של הבחור פלוס המילולית שלו...
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
24/07/2016 | 08:30
4
5
מה שתכוונתי להגיד זה שאני הסתובבתי בחברה שעושים הכל אחד ליד השני... לא שגדלתי בחברה כזו. אני פשוט לא יודעת איך עורכים פה הודעות...
לצפיה ב-'תודה מקסימה'
תודה מקסימה
24/07/2016 | 13:09
1
8
כרגע קשה לי לצפות בתוכניות על אלימות ובמיוחד פגיעות מיניות..
אני אישית לא מאמינה בהגנה עצמית כי אני מהאלה שקופאות ישר 
למזלי יש לי בן זוג מקסים שמלווה ותומך כבר תקופה ארוכה..הלוואי שלא יימאס לו ממני ומהפוסט טראומה שלי...
וגם פסיכולוג מדהים .. פשוט יש לו זמן רק פעם בשבוע וזה לא מספיק לי ..
בעבר הגעתי למצב שחשבתי שעדיף לא להביא ילדים בכלל לעולם כזה, היום בזכות המטפל שלי והבן זוג שלי הדעה שלי מתחילה להשתנות.. עדיין נאכלת מהפחד שמא ייקרה להם משהו... אבל יש עוד זמן לעבוד גם על זה 
 
לצפיה ב-'לנויה'
לנויה
24/07/2016 | 15:22
3
בהגנה עצמית אני חושבת שמלמדים אותך להאמין מספיק בעצמך וביכולות שלך על מנת שהגוף לא יכנס למצב כל כך חרדתי שיקפא אבל מה שמתאים לך...
אולי כדי לך להתייעץ עם הפסיכולוג שלך (כי אני מבינה שסרטים כגון דוקטור פיל לא מתאימים בשבילך...) - כלומר שילמד אותך איך לשאול שאלות נכון, אילו סימנים לחפש, אילו עצות הוא יכול לתת לך לשמירה עצמית וכדומה. אולי הוא יכול לסייע לך גם...
שמחה בשבילך שאת מסוגלת להיות בתוך מערכת יחסים שאת מרגישה שטובה בשבילך ותומכת ומכילה... הפחד שיעזוב אותך בגלל הפוסט טראומה - אני חושבת שזה פחד של כל אחת שסובלת מפוסט טראומה מפחדת ממנו (או לפחות רב מי שסובלת מסמפטומים אלו) אך מאמינה שאם הוא באמת אוהב ורוצה לעזור ולהיות חלק מהתהליך שהוא לא יעזוב אותך בגלל זה. את יכולה אפילו להעלות איתו את הפחד הזה שתדברו על זה...
לגמרי מבינה את הפחד שמה הילדים יפגעו... אל תשכחי שכפי שאת אמרת - לא כולם אנשים רעים (לפחות אני חושבת שאת אמרת את זה... תקני אותי אם טועה). לא כולם רעים ובנוסף, לא כל אחד ואחת נפגע/ת... נכון שמספר הנפגעים/ות מטורף אך עדיין לא כולם נפגעים. תנסי גם לחשוב על כך שיש הרבה דברים טובים בעולם וכאשר את לא מולידה ילדים שמה יפגעו - את גם מונעת מהם מראש את כל הטוב שהם יכולים לקבל פה...
לצפיה ב-'וכל הכבוד לך.. באמת '
וכל הכבוד לך.. באמת
24/07/2016 | 13:11
1
4
מעריצה אותך על כל מה שעברת ואיפה את היום! רואה שיש תקווה לצאת מהסבל !
כבר עשית את חלק מכובד בתהליך.. בטוחה שתצליחי להתגבר על הטראומות 
לצפיה ב-'תודה (:'
תודה (:
24/07/2016 | 15:32
2
תודה מתוקה (: קראת בערן את הדברים שרשמתי או שקראת רק את מה שרשמתי בפורום הזה? פשוט מפתיע אותי מה שכתבת כי בפורום הזה באופן יחסי לא כתבתי הרבה דברים... בערן רשמתי 15 עמודים...
אני בעיקר רושמת שם דברים.
אם לא קראת את מוזמנת לקרוא. קוראים לי שם אנונימית30 והכותרת של מה שרשמתי זה זקוקה לייעוץ. בהתחלה מדובר על ייעוץ שרציתי לקבל מערן לגבי ידיד שלי והם שכנעו אותי לכתוב להם על החיים שלי ומאז לא מפסיקה לשפוך שם...
כך שאם את מעוניינת או כל אחד אחר מעוניין מוזמן להכנס לשם, לקרוא ולהגיב...
הם די הפכו למטפלים השניים שלי (חוץ מהפסיכולוגית שלי כמובן).
שם כתוב ממש מה עברתי בחיים... מראש מזהירה שחלק גדול מהדברים שרשומים שם עלולים להוות טריגר לחלק מהאנשים!!!
 גם לך (:
 
לצפיה ב-'כתבתי בעבר אני חושב בספר שאני הגזר שמחליף את הגזר במסחטת החי'
כתבתי בעבר אני חושב בספר שאני הגזר שמחליף את הגזר במסחטת החי
24/07/2016 | 20:09
3
מסחטת החיים .
בזכות הרעש החדש נדחק הרעש הקודם . כך מתקדמים בזרועות הממסד
לצפיה ב-'יציאת מצרים'
יציאת מצרים
21/07/2016 | 21:08
1
19
ויש גם , אנונימית יקרה, את המקום הרגיש, המבין והחכם שלך שמתגלה בכל יופיו כאן בשיתופים ובתגובות  שלך. זה סוג של יציאת מצרים.
ליאורה
לצפיה ב-'תודה (:'
תודה (:
21/07/2016 | 21:46
10
וואו... איזה משפט מתוק! כל כך מחמם את הלב (:
לצפיה ב-'חלום רע - אולי טריגר...'
חלום רע - אולי טריגר...
23/07/2016 | 15:40
2
11
בדיוק התעוררתי מחלום בהתקף חרדה ללא נשימה... חלמתי שאני נוהגת לבד ברכב ובשלב מסויים נהיית במצב דיסוצאטיבי מבלי שמודעת לכך באותו זמן והתכתבתי עם חברה שלי בטלפון בזמן ששוכבת על כיסא הנהג והרגל שלי על הגז ואז פתאום היא מתקשרת אלי ואומרת לי להפסיק להתכתב איתה כי זה שבת והיא לא שמה לב (היא חרדית אז אסור לה בשבת...). ואז נרדמתי (והרגל שלי עדיין על הגז כן...?). ופתאום אני מתעוררת, קולטת שאני ברכב ונוהגת, תופסת את ההגה, המושב מסודר למצב שכיבה אז נוהגת ללא משענת גב. שמה לב שאני נוסעת בנתיב השמאלי נגד כיוון התנועה ויש שתי ניידות משטרה שנוסעות לידי. רציתי לעקוף אותן על מנת להכנס לנתיב הימני ולעצור בצד. מלא מכוניות משטרה עמדו. כשהגעתי למקום שיכלתי לעמוד בצד נעצרתי. המכונית משטרה שנסעה אחרי נעמדה מאחורי הרכב שלי חוסמת אותו מלהיות יכול לנסוע. יוצאים שלושה שוטרים מהאוטו אלי. חלקם מדברים אנגלית אמריקאית אך כולם גם יודעים לדבר עברית ולהבין עברית. אני חצי לא מאופסת מתוך כך שכרגע התעוררתי משינה קיוויתי שהם לא יודעים שישנתי בזמן נהיגה אך אחד מהשוטרים העיר על כך אז הבנתי שהם יודעים. אני מידי פעם ערה מידי פעם ישנה (מקטע של ההתעלפויות הללו... של הדיסוציאציה). הם מנצלים את כך שישנה לחטט לי בדברים באוטו. ממשיך בכך שמתיישבים איתי באוטו ונוגעים בי בצורה מינית מטרידה. אני מבקשת מהם להפסיק, מתבכיינת וחצי ישנה - חצי מסטולה משינה הכוונה ומידי פעם ישנה ומידי פעם מתעוררת. הם ממשיכים להציק לי ואני התעוררתי בהתקף בשלב שאחד החזיק אותי בכח שלא אקום ואתנגד וחצי שכב עלי כזה והשני דחף לתוכי אצבעות. אני התבכיינתי, התחננתי מהם להפסיק, נסיתי לקום ולהשתחרר ללא הצלחה ונכנסתי להתקף חרדה שאיתו התעוררתי פיזית עד שראיתי שאני בחדר שלי והבנתי שזה היה רק חלום וכך נרגעתי וההתקף חרדה הפסיק...
לצפיה ב-'התת מודע משחרר'
התת מודע משחרר
23/07/2016 | 18:45
1
7
אנונימית יקרה,
שולחת לך חיבוק...
חלום קשה, וזו דרכו של התת מודע לשחרר תכנים שהוא כבר לא צריך ולהתנקות.
המערכת שלך מספיק חזקה כדי לעמוד בזה.
חזקי ואמצי , יקירה
ליאורה
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה...'
תודה רבה על התגובה...
23/07/2016 | 18:49
5
כן אני יודעת, סתם רציתי לחלוק...
לצפיה ב-'כפר שאול ושער מנשה'
כפר שאול ושער מנשה
23/07/2016 | 01:43
12
היי,
מישהו היה במחלקות הייעודיות בכפר שאול או בשער מנשה ויכול לספר איך שם?
 
תודה..
לצפיה ב-'היי שאלה'
היי שאלה
20/07/2016 | 23:09
7
33
היי אני לא ממש יודע אם אני אמור לכתוב פה כל כך. אני לא נאנסתי אף פעם ולא תקפו אותי או משהו אבל כן היה לי קטע מיני עם שכן שלי. אני הייתי קטן אז לא ממש הבנתי את המשמעות של מה שעשינו. הוא ביקש ממני לעשות לו דברים כמו למצוץ לו ולאונן לו והוא נגע בי בכל מיני אבל שום דבר מזה לא היה בכוח. אני הסכמתי גם כי לא ממש ידעתי את המשמעות וזה לא כאב לי או משהו וגם בעיקר אני חושב כי הבנתי מתשומת הלב. יש לי בעיה שבגללה בעקרון הגעתי לפה והיא שיש לי כל מיני פנטזיות (לא מיניות) על נשים (בעיקר מורות שלי). פנטזיות שבהן יש לנו קשר של אמא ובן כזה... למשל לפני השינה אני שוכב במיטה ומדמיין שמורה שלי מלטפת אותי בראש. והבעיה היא שאני כאילו מכור לפנטזיות האלה כל יום וכמעט כל היום. אני מדמיין גם כל מיני סיפורים הזויים שקורים לי איתן אבל אני לא אפרט כדי לא להאריך מדי.
יש לי בעיה ואני צריך טיפול הקטע הוא שאני לא הולך לטיפול גם בגלל הבושה אבל גם בגלל שקשה לי להוציא על עצמי כסף. אין לי בעיה להוציא כסף על אחרים שאני אוהב (למשל אמא שלי) אבל על עצמי אני ממש מתקמצן ומרגיש רגשות אשמה להוציא על עצמי כסף.
זהו, אשמח אם למישהו יש עצות מה אפשר לעשות ואולי אפילו לתת לי עצות מניסיון.
ואם יש למישהו שאלות אז תשאלו ואני אנסה לענות פשוט לא רציתי לכתוב ארוך מדי..
המון תודה למי שיכול לעזור. 
לצפיה ב-'הבהרה...'
הבהרה...
21/07/2016 | 04:41
6
26
לא כתבת בן כמה היית כשהיה את הקטע ההוא עם השכן... חשוב שתדע שמתחת לגיל מסויים גם אם נהנת מהאקט מבחינה חוקית זה עדיין נחשב לפגיעה מינית או אונס (תלוי כמה רחוק זה הלך...).
לצפיה ב-'הייתי בן 6'
הייתי בן 6
21/07/2016 | 04:57
22
אני יודע שזה לא חוקי מה שהוא עשה. אבלתגוונתי שבתחושה שלי אני לא מרגיש שנאנסתי או משהו. גם כי הסכמתי לזה וגם כי לא הפעילו עלי שום כוח או משהו. זה לא נעשה אצלי מתוך פחד ונראה לי שאפילו נהנתי מהתשומת לב ומזה שהוא נוגע בי קצת. בכללי אני בנאדם שמאוד רוצה שיאהבו אותו.
לצפיה ב-'עוד המשך'
עוד המשך
21/07/2016 | 05:00
4
22
אני לא יודע אם למה שקרה היתה השפעה או לא אבל מה שמפריע לי היום זה לא מה שקרה עם השכן אלא הפנטזיות האלה שיש לי. אני כאילו מכור אליהן :/
לצפיה ב-'היית מאוד צעיר...'
היית מאוד צעיר...
21/07/2016 | 07:24
3
29
גם אם אתה לא מרגיש שעברת פגיעה מינית עדיין אתה חייב להסכים איתי שחווית חוויות שלא מתאימות לגיל שכזה ועדיין מבחינה חוקית זאת פגיעה מינית או אונס... חוויות שכאלו אף על פי שהיו מהנות יוצרות בלבול פנימי ולחוויות שכאלו יש השפעות שאפילו שאתה אולי לא רואה אותן כרגע אך התת מודע שלך מושפע מכך ומוליך את החיים שלך מבלי השליטה שלך. חוויות כאלו חייבות להיות מעובדות בטיפול על מנת להיות יכולים להשתחרר מההשפעות שלהן. גם חוויות שאני חוויתי בילדות - הייתי בטוחה שהן לא משפיעות עלי בכלל אבל דרך הטיפול גליתי שהן מוליכות אותי באף מה שנקרא. אני לא פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית אבל מנסיון יכולה להגיד לך שהפנטזיות הבלתי פוסקת הללו שאתה חווה יכולות מאוד להיות קשורות לאותה חוויה שעברת בתור ילד עם השכן.
אני חושבת שכדי לך לעבור טיפול, לפחות לנסות ולראות אם זה מסייע לך. נסה להזכיר לעצמך שגם לך מגיע לקבל חיים טובים. אני מבינה שהפנטזיות מפריעות לך בחיי היום יום. טיפול יכול לסייע להפסיק את הפנטזיות הללו או לפחות למתן אותן.
בהצלחה!!!
לצפיה ב-'בנוסף...'
בנוסף...
21/07/2016 | 07:49
23
חשוב שאבהיר - הרבה מאוד מהפגיעות המיניות בילדים קטנים קורות בדיוק כפי שאתה מתאר שקרה לך... כך למדה אותי הפסיכולוגית שלי. הסיבה לכך היא הרצון שהילד לא יתנגד למעשים... האונס הראשון שאני חוויתי היה בגיל לא רחוק מהגיל שאתה היית. אני הייתי בת 5. גם אצלי זה התחיל יפה ונעים. אני הרגשתי מבולבלת כי מצד אחד זה מאוד נעים לי והוא אומר לי כמה שזה טוב ומותר ונעים ואני סומכת עליו ומצד שני למדו אותי ההורים שלי שאיפה שהבגד ים מכסה אסור לגעת בי... גם אני נהנתי מהמעשים (עד שזה התהפך...). אצלי בהמשך זה התהפך ורציתי להפסיק אך בגדול בפגיעה בילדים - בהרבה מהמקרים המבוגר ינסה לצור קשר של קרבה, של ביטחון, המבוגר רוצה שהילד יסמוך עליו וישתף פעולה... ככה הרבה פעמים נעשת פגיעה בילדים...
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה'
מסכימה עם כל מילה
21/07/2016 | 21:03
1
20
הפנטזיות שאתה מתאר הם סוג של געגוע לחוויה של ילד-מבוגר שכוללת תשומת לב של המבוגר אל הילד. אתה חוזר למה שקרה לך בגיל 6 שוב ושוב, פשוט עם דמויות אחרות, אבל זו אותה מהות.
 
ליאורה
לצפיה ב-'יכול להיות...'
יכול להיות...
22/07/2016 | 00:30
18
יכול להיות שזה געגוע ויכול גם להיות שזה סוג של שחזור משום שהחוויה לא מעובדת ומחפשת מקום להתבטא... שחזור בשפה המקצועית נקראת רהויקטימיזציה. זאת בעיה אמיתית שדורשת טיפול וכמה שתזניח את זה ולא תטפל המצב רק ילך ויחמיר...
מקווה שסייענו לך. נשמח שתעדכן ומאחלת לך המון הצלחה (:
לצפיה ב-'נפתח פורום שמאות מקרקעין'
נפתח פורום שמאות מקרקעין
21/07/2016 | 09:51
1
 האם אתם לקראת רכישה או מכירה של נכס? נמצאים בהליך לקיחת משכנתא וזקוקים לסיוע או הכוונה בהתנהלות עם שמאי הבנק?
 
בפורום שמאות מקרקעין בתפוז תקבלו תשובות לכל השאלות:
לצפיה ב-'סובל מחוסר תיקוף עצמי'
סובל מחוסר תיקוף עצמי
18/07/2016 | 09:48
1
21
חוויתי דלגיטימציה לרגשות שלי
כמה אני נענש... ונתקע ונעצר...
והכי משגע אותי זה שאני לגמרי לבד בזה אין עם מי לשתף אין עם מי לדבר אין מי שיראה אין מי שיעקוב אין מי שיבדוק אין מי שישים לב אליי
אף אחד לא יודע מה יושב לי באמת בלב 
גדלתי אצל הורים כלום כלום , הורים לא משהו
אף אחד לא בא לבקר אותי
איבדתי את הביטחון שלי ליצור קשרים עם בני אדם
סבתא שלי פשוט מוטטה אותי סבתא שלי ואמא שלי במבט שלהן בחוסר אונים בחזרה הביתה בשתיקה ובחוסר יכולת של אמא לדבר איתי, לדבר להגיד מה קרה מה היה. איך שהיא חוזרת לחסות בו. פשוט גמרתם אותי
..הילד בן 26 ועדיין מתעללים בו 
ואין אף אחד בהתעללות הסמויה הזאת שיראה 
הכל לבד הכל אני צריך לעשות לקום ולשנות להתאמץ ולהלחם ולהאבק ...
אין מנוחה. 
אני צריך שבט שיגן עליי ויטפח אותי ויעצים אותי
לצפיה ב-'כאן'
כאן
18/07/2016 | 23:15
14
היי,
אנינו קוראים אותך כאן, ומגיבים.
פה אתה יכול לשתף, אנחנו עוקבים ושמים לב וככה נדע מה יושב לך על הלב.
ליאורה
לצפיה ב-'היפוך תפקידים - סכנה "ילד הורי"'
היפוך תפקידים - סכנה "ילד הורי"
17/07/2016 | 19:11
18
הנזק הנפשי הכי משמעותי שספגתי זה להפוך להיות ילד הורי
המאמר הבא מתאר את התופעה בדרך מעולה
כמובן שהסיבות שלי שונות משל המאמר אבל השיתוף פעולה שהמבוגרים בבית שלי דרשו ממני היו מעבר ליכולותיי ומחוץ לתפקידי (חשוב לזכור ש"תפקידי" היה להיות ילד חסר אחריות ספונטני שמח ומסור לחיים ובמקום זה קיבלתי שלשלאות ברזל וכובד משא למשך שנים ארוכות ותסביכים פסיכולוגיים שעד היום לא יצאתי מהם לחלוטין)
 
 
לצפיה ב-'כל האנשים יודעים לאן הם נולדו רק אני לא'
כל האנשים יודעים לאן הם נולדו רק אני לא
17/07/2016 | 09:49
20
אני נמצא בחוסר ידיעה הזה כל החיים שלי
מחקו לי את הזהות והכל זו המשמעות של לא לגעת בפגיעה אצלי מוות ומחיקה עצמית טוטאלית הבנתם???
לצפיה ב-'ילד זונה'
ילד זונה
17/07/2016 | 01:22
1
32
כרגע אני פצוע לא רק נפשית אלא פיזית כי אני חתוך כולי , פצעתי כי הגוף ביקש שקט , דממנ לינוק צוף מהתת מודע שבא בלי התראה וזיין לי את הצורה , דפער את גופי לאלפי רבהה . דם סמיך עיני ליצן כבוית שקר מונח על הפנים עישון פאסיבי ואקטיבי של כאב צורם של הזיה המחלחלת לתאי המוח כן ילד זונה , ילדה במותכנת ילד עם זין וחור שזינו בכל הכוח , נחלי זרע שפוך לוע אדיש לבכי צורם לזוועה , ילד זונה שאהב שנהנה שחיכנ למכנ ילד זונה שאהב אונס שאהב לקבל שבאו בתורוץ , כן אחי נבני סונות אוהב ושונא אץ הילד עם משקפת של תהומוץ שונא ומזיין את נגוף הצורב שונא ואוהב את הדם שבעין שונא לשנוא ילד שלא ישה כלום וקיבל זין סלילה ילד שאני שונא אותך אתה פשוט מזכיר לי את מי שהייתי סליחה .
לצפיה ב-'כואב לקרוא...'
כואב לקרוא...
21/07/2016 | 04:45
4
לצפיה ב-'דמיון מודרך ככלי טיפולי'
דמיון מודרך ככלי טיפולי
16/07/2016 | 09:28
2
15
אני מזמינה אתכם להצטרף לדף החדש שלי בפייסבוק. בואו ונדבר על טיפול, על מהות טיפולית, על שיטות טיפולית ועל מערכת היחסים בין מטפל למטופל. אשמח לתרום מנסיוני המקצועי https://www.facebook.com/%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%99...
לצפיה ב-'כלי חשוב ! בהצלחה !'
כלי חשוב ! בהצלחה !
16/07/2016 | 20:33
1
13
בעבר תרגלתי את שיטת סילבה ...זה מיוחד ומחזק אמונה בעצמי ומקרב לרמת מודעות גבוה יותר .
הדרכה נכונה מסייעת בשיקום והבנה .
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/07/2016 | 11:08
3
את צודקת, שיטות רגשיות מאוד מחזקות ועוזרות בטיפול. תיארת את זה יפה.
לצפיה ב-'אלימות זה לא אהבה -טריגר-'
אלימות זה לא אהבה -טריגר-
13/07/2016 | 04:47
3
26
כמו סמארפטון הוא ריסק לי את המסך זיהם וטינף את עורי
בדיגדוגיו הלא פוסקים הוא הרס לי את המגעים את היכולת לגעת, להרגיש, להיות בגוף
הוא למד אלקטרוניקה ותיקן ומתקן את כל מכשירי החשמל בבית
אך שום דבר שקנה לי ויקנה לי בכספו לא יתקן אותי או את חיי
עליי לתקן את עצמי
ולראות בדרך חברה שבורה ואכזרית
למה זה מגיע לי?
מי שמתעלל בתינוקות חסרי ישע דינו אחד, המשפחה הזאת הייתה אמורה להתפרק והיא נמשכה... ונמשכת... רק בגללי רק בזכותי
מה שעשו לי בבית זה לא אהבה
לא לימדו אותי כלום
לא נתנו לי כלום
לא חום ולא אהבה
ואני התעקשתי ששני האנשים הקמצנים והגרועים האלה יהיו ההורים שלי, ממש הפקתי את כל הכלום מים שיכולתי משני צמחי דרדר אכזריים ובעוני הזה חייתי שנים, מסרב לעזוב, מסרב לא להאמין בהם, שהם יכולים אחרת. באיזה שהוא שלב כמובן, גם לפארסה הזאת יש גבול עם כמה שהם התבגרו והשתנו הם לא באמת יכולים לתת לי את מה שאני רוצה. את ההקשבה או הרכות. הוא יכול ככל היותר, כפי שהוא כבר עשה, לקנות לי מיטה נוחה (ואז לבקש ממני לשכב לידי כשאני צופה בטלויזיה והוא צופה ומתרפק עליי). זה קשר לא שיווני . הייתי צריך לתת יותר ממה שהיה לי...
 
לא נשאר כלום
אני לא שמח להיות מבוגר עכשיו (בן 26) אין לי דוגמאות לגברים חיוביים חוץ מהאנשים שהערכתי והערצתי מרחוק
 
הייתי צריך לברוח בגיל 11 כשאמא שלי קיללה אותי
 
אבל גם בגיל 22 כשהיא קראה לי לשוב וללמוד "להסתדר איתו" לא ברחתי
אני אוהב אותו אבל אני חושב שהגיע הזמן להעניש אותו. הוא לא למד. כשהעליתי את עניין המשיכה שלו אליי הוא לא מראה סימנים שהוא השתנה . לפחות אני לא בחורהה. למרות כל החששות מקורבנות החששות שיפגעו בי מחוץ לבית זה לא קרה. אף אחד לא כפה עליי כלום, אף אחד לא מסוגל לפגוע בי, כמו שהוא קילקל אותי
ואין אף אחד, אף אחד לא רואה אותי
ייחדתי אותם ואת המשפחה המורחבת שלי יחוד גמור
חייתי בשקר גמור בהגזמות גדולות
 
הניסיונות שלי להשיג שליטה בגוף למרות ההתעללויות הבלתי פוסקות גרמו לגוף נוקשה , שאני מחזיק בו בכוח כל הזמן, נטייה להיפצעות וכאב מכל דבר בגלל תגובות לא טבעיות ולא מסונכרנות וניסיונות שליטה מעבר לנורמליים על התחושות שבאות מבחוץ
 
לגדול ליד אבא כזה משאיר אותך בעירנות תמידית, אתה לא מסוגל להתרכז באמת במשהו כי החשש כל הזמן שהוא יצוץ ויתקוף או יעשה משהו לא נעים. בכל זאת עד כיתה ה-ו הצלחתי להיות תלמיד חכם מפנים וקולט הכל מהר ובזריזות ואף הוגדרתי כילד מחונן
בכל מה שקשור להבנה כללית של העולם לאחר מכן, לא הבנתי כלום. אדם שבור ותקוע גם הדחייה שלי מתלמידים אחרים שהיו שובבים ופראיים וגסים הרתיעה אותי (נו כבר ראיתי את הנורא מכל בבית אז נהייתי מעודן מאוד מאוד).
בגיל ההתבגרות לבנות לא יכולתי לתת להתקרב ובעצם גם לא לחברים כי אבא שלי (ואמא שלי הכנועה לו) תמיד ניסה לבודד אותי . הוא היה מעליב ומשפיל את חבריי בפניי ובפניהם וכמובן שהרגשתי לא בנוח עם האופי השלטני שלו. בקיצור היה לי מאוד לא נעים בבית .וגם אם הוא ניסה להעביר לי מסרים או חינוך כלשהם זה בטח כבר לא היה אפשרי מצידי לקבל אותם. אני תמיד אומר שאחרי שהוא דחף את הלשון שלו באוזניים שלי את הזיפים שלו על הלחיים שלי והתעללויות קשות איך ישאר בי עוד משהו שיהיה מוכן לשתף פעולה עם ישות כזאת?
חבל מאוד מאוד חבל. בגיל כל כך מוקדם הוא פגע בי. ונשארתי עם הגוויייה הזאת. 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
14/07/2016 | 20:42
2
13
היי,
תודה שאתה משתף באומץ בחוויה כל כך קשה.
מה אתה הכי צריך עכשיו?
ליאורה
לצפיה ב-'רכות והכרה '
רכות והכרה
16/07/2016 | 10:24
1
9
בפגיעות ובנזק שנעשה לי
ולהיות בטוח שאבא שלי "מוחזק" שלא לפגוע באף אחד ושמה שקרה לי לא ישנה לעולם
כדי שאני אוכל להמשיך בחיים שלי...
לצפיה ב-'רכות והכרה'
רכות והכרה
17/07/2016 | 00:05
10
היי ילד גנוב,

רכות הכרה בפגיעות ובנזק שנעשה לך - זה תלוי בך להשיג את זה
להיות בטוח שאבא שלך "מוחזק" שלא לפגוע באף אחד ושמה שקרה לך לא ישנה לעולם - זה לא תלויבך, אלא בגורמים אחרים
 
אז איך אתה יכול למצוא רכות והכרה?
בהצלחה 
ליאורה
 
לצפיה ב-'אבא '
אבא
06/07/2016 | 21:24
6
45
 
אבא לי היה ולשתות
הוא ידע ואני מתחת
לשולחן שוכבת,והוא
עם החברה משחק
קלפים. והם צעוקים
"ואני בת חמש ולי
אבא יש והוא שתה
והשתכר 

ואהבתי את אבי והוא
אהב אותי הוא היה
מלביש לי שמלות.
וקונה לי מתנות.
והוא היה הכי טוב
אבא מושלם.

ושגדלתי לא היה
מכה אבל כל שבוע
הוא שתה שוב ושוב
ללא הפסקה והוא
לקח אותי לחדר.
והוריד את החולצה.

ואמר"אנה הגיע
הזמן ילדתי את
כבר גדולה" ואני
לא בכיתי לא הוצאתי
מילה הייתי בת 14
והוא היה מעלי
וגם אהב מאחור.

הוא אמר לאחר
שעשה " ילדה
טובה של אבא".
והלך ושתה עוד
ועוד. ואמא שלי
כבר הלכה.

ואני לבדי במיטה.
ואני סך הכל נערה.
ואהבתי אותו והוא אותי.
אבל הוא אבא שלי.
ופעם הוא אמר " את יפיפה
תראי איך את לבושה ".

ואז כבר הייתי אחרי צבא.
וחזרתי הביתה ומצאתי
אותו שוכב שרוע על אדמה.
עם הבקוק שאהב וחפיסת
קלפים ביד ונשקתי לו בראשו
ואמרתי " אוהבת אותך אבא".

ולא כעסתי כי לעולם לא ידעתי
מזה לאוהב מי שהוא מלבד
האבא שלי והוא היה טוב.
אני יודעת שהיה רוצה
להטיב לי זה הכל.
[הגב עם ציטוט] הגב עם ציטוט
לצפיה ב-'אבא'
אבא
06/07/2016 | 22:46
5
29
אבא :
 
אבי אבי עד כמה אותי אהבת?
כחול כמו ים וצהב על העין , חצי
אדם חצי מפלצת , איש של מילים
בסתר .
 
 
אותי אהבת אולי ? או שברור שהחץ
שפלח גרוני היה עוד טעות בכיוון .
" כן כן סתם טעות לא התכוונת בי לכרסם "
את בגדי היפים לא רצית סתם להריח באפיך
הגדול .
 
לנשק , ללטף , לשתות מהים הגדול או להכות
במכת הגרזן הצהב , אבא של טעות , אבי אבי
קראתי לי בשמי ? : אבא דוב לוכד גוזלה קטנה.
 
 
בין שיניו מחורר גופה , זו היא אהבה ? " כן ילדתי
ככה זה בעולם :" ככה למדתני ללא די עם מכת הסרגל
על היד וזין בפה , אבא של סתר , אבא של שפות זרות .
של מכות , אבא מתעלל .
לצפיה ב-'קשה לי לכתוב עליו דברים קשים אני אוהבת אותו'
קשה לי לכתוב עליו דברים קשים אני אוהבת אותו
06/07/2016 | 22:50
4
29
אבל אני עדיין כועסת עליו ועדיין רוצה לבקר את מה שעשה , והיום שאני כבר גדולה והוא כבר לא פוגע בי עוד ככה , אני יכולה גם לנסות לדבר איתו על זה אבל הוא לא מביע כמעת חרטה , הוא אומר שהוא לא התכוון לפגוע אז למה עשית ככה ? אולי כי היית שיכור ? זה לא סיבה בעיניי אבל הוא כל כך תחמן ויודע לדבר ולפעמים אני חושבת שזה בסדר, וככה צריך להיות , קיצור אני נורא אוהבת אותו ונורא שונאת בו זמנית והכי הרבה מבולבלת .
לצפיה ב-'מרי אני אמרתי לך מזמן את צריכה ללמוד קצת לשחרר'
מרי אני אמרתי לך מזמן את צריכה ללמוד קצת לשחרר
06/07/2016 | 23:28
3
27
לא מהכאב שלך אלא מהתלות שלך בו את כבר לא ילדה , את אישה צעירה ואת יכולה להפרד ממנו ומהקשר הלא בריא הזה , לא יעזור לך לבקר אותו הוא לא יבין גבר אלים תמיד מצדיק תעצמו מי כמוני יודע , פשוט תתרחקי קצת זה דעתי .
לצפיה ב-'מה אני אעשה נתי אני תמיד אוהבת גברים אלימים'
מה אני אעשה נתי אני תמיד אוהבת גברים אלימים
07/07/2016 | 03:08
2
39
כמו שנמשכתי עליך למרות כל גלוי האלימות שלך וכל המופרעות שלך ככה אני אוהבת אותו , אני יודעת שאתה חושב שאני מאוהבת בו ואוהבת את זה ותמיד אהבתי ,זה הראש שלך . אבל אני ברציניות לא יודעת איך להתנתק ממנו כמו שאני לא יודעת להתנתק ממך ומכל גבר אלים אחר , וזה סטטיסטי נפגעות גלוי עריות נמשכות לאנשים שפוגעים בהם כל הזמן אבל אתה צודק שאני צריכה לשחרר ממנו אבל לא יכולה ..
לצפיה ב-'אז את צריכה להמגל מהצרוך הזה להיות קרובה לפגיעה .'
אז את צריכה להמגל מהצרוך הזה להיות קרובה לפגיעה .
07/07/2016 | 03:23
27
כי התאהבות שלך באביך בדומה להתאהבות שלי באבי הורסת כל חלקה טובה ומשבשת את המציאות , צריך להתרחק מהפגיעה ולא לשחזר אותה זה לפחות דעתי .
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
12/07/2016 | 01:03
17
ממליצה על טיפול פסיכוטרפי, מגיע לך יותר ממה שנדמה לך
 
לצפיה ב-'פריקה. '
פריקה.
03/07/2016 | 21:07
5
47
כתבתי מבולגן וארוך, אבל הייתי חייבת להוציא את זה איכשהו ולא רציתי למחוק.
לא חובה לקרוא, לא חובה להגיב.. 
 
 
פעם לא הייתי מכירה את עצמי במצב הזה. 
ממש לא מזמן.. שנה- שנתיים.
הכל היה בסדר. ילדה טובה, הכל כמו שצריך.ושלא תבינו לא נכון- הסוד שלי- היה שם. ידעתי על קיומו, החזקתי אותו עמוק בפנים שאף אחד לא ידע ולא יראה. 
אבל הייתי שחקנית מושלמת. כמעט. ואף אחד לא ראה, כמעט. 
והיום? היום אני צריכה לאסוף כוחות כדי לתפקד, כדי לאכול, כדי להמשיך, כדי ללמוד, כדי לקום מהמיטה, כדי לזוז. אבל די, לא יכולה ליפול יותר, די הספיק לי. לא יכולה לכאוב.. לא יכולה לכאוב עכשיו כי בדיוק יש לי מבחן ועד שהצלחתי לעמוד בהכל אז בואי, נמשיך רק עוד קצת! ועוד קצת.. ועוד.. 
עד שניפול שוב. לא! אל תאמיני בזה! תאמיני שאת מסוגלת בלי זה! ואולי זה יקרה, אולי תצליחי- שוב אולי? 
שוב אולי? שוב ספקות? ואולי פשוט די? 
פשוט די. 
די
אולי אני פשוט אפסיק. אפסיק לפחד, אגיד את הכל מה כבר יכול לקרות. לא באמת. 
אולי כבר די למחשבות
אולי פשוט לחיות
אולי אני אחזור להיות כמו פעם, אני אתעלם וזה פשוט לא יהיה.. הכל יחזור להיות אותו דבר. את יודעת אבל! כמה פעמים צריך להזכיר לעצמך מה קרה בפעם הקודמת כשהדחקת. בבקשה- עכשיו את אוכלת את כל החרא. 
אלה התוצאות מה חשבת? שמה? שזה יעלם? יש עוד מנגנוני הגנה שיכולתי להפעיל ולא הפעלתי? 
יש עוד משהו שיכולתי לעשות ולא עשיתי?
ואני כותבת. ואני כבר לא אני. 
וגם את עצמי אני צריכה למצוא מחדש. כי זה מה שחסר לי.. 
ובתוך כל זה.. 
אני נשארת מה שהייתי לפני, או לפחות מנסה, כדי שאף אחד לא ידע. 
ואני אתנהג כרגיל, אשמח, אצחק, אתעצבן, אתייחס
אתה לא מבין לעזאזל שאני לא רוצה? אני לא רוצה לצחוק איתך, לא לדבר, לא להתייעץ. אני רק רוצה שתלך, ואני גם רוצה לספר לך. 
לספר לך מה קרה לי מאז. 
לספר לך מה אני היום
לספר לך שלא שכחתי.
כמה כואב לי, כמה קשה.. כמה אתה נמצא אצלי בראש ולא, זה לא בקטע טוב כי הזכרונות.. הלוואי שיכולתי לשכוח אותם- לשכוח ולהתעלם. אבל זה לא עובד. ואתה- ממשיך בשלך.. כי אין לך מושג
כאב של אחרים אתה רואה, אבל איכשהו- את הכאב שאתה גרמת אתה לא רואה- אליו אתה עיוור לחלוטין. 
איך אני תמיד חוזרת אליך. 
אני אפילו לא יודעת מה אני מרגישה.. אם היית כל אחד אחר, אם לא היית אח שלי, לעזאזל
אולי אז הייתי שונאת, הייתי מתעבת בך כל דבר
הייתי שונאת לשמוע את הקול שלך
אבל אני אחותך. אחותך הקטנה... ויש לי גם זכרונות טובים אתה יודע.. בכל זאת.. זה היה רק שנינו, בני זקונים, תקופה ארוכה עד ש
ואז תקופה ארוכה שכזאת. שכל יום בה משתקף לי עכשיו בשבועות, וכל זיכרון בה הופך אותי עכשיו שוב ושוב ושוב.וזה לא נגמר, וזה גם לא ייגמר בקרוב, אני אמשיך להתמודד עם זה, אמשיך לכאוב את זה, 
אמשיך להתמודד עם כל הדברים שאתה משאיר לי מאחור. 
עד שאני אצליח, להגיע גם אליך, 
יש שיקראו לזה להתעמת, אולי לדבר..
אבל זה יקרה. בסוף, אני אצליח. אני יודעת. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'...'
...
03/07/2016 | 21:20
22
וואו! לא קל לקרוא... כתבת ברור וכל כך יפה... רוצה לעזור... לתמוך... אך אין לי מילים... שולחת לך חיבוק ווירטואלי גדול, שתדעי שאת לא לבד.
חשוב לדבר, חשוב לשפוך... לא להתנהג כרגיל, להיות את האמיתית. את מטופלת אצל פסיכולוגית? אם לא, ממליצה בחום - זה יכול לשנות את החיים מהקצה אל הקצה.
לצפיה ב-'כל כך חשוף ומרגש'
כל כך חשוף ומרגש
04/07/2016 | 12:47
24
אכן פגיעה על ידי משפחה זה נורא זה מבלבל מצד אחד הוא טוב מצד שני שטן , מבין לגמרי אני ממליץ לך לדבר על זה לשתף אחרים אולי טיפול יעזור מאחל לך המון הצלחה .
לצפיה ב-'מדהימה'
מדהימה
04/07/2016 | 19:03
20
אני בטוחה שבסוף תתעמתי מולו, מרגישים את זה מהמילים שלך.. החוזק שלך..
כמה קשה לשים מסכה ולתפקד כאילו הכל בסדר כשהכל לא, זה אחד הדברים היותר קשים וכואבים שיש. תמשיכי להאמין בעצמך, אל תלקי את עצמך, אל תאצי בעצמך.. זה יגיע כשיהיו לך את מלוא הכוחות שזה דורש. וכשזה יגיע את תהיי הכי בשלה וחזקה שיש לעמוד מולו. מזדהה , מחזקת ומחבקת!
לצפיה ב-'תודה לכולם על התמיכה'
תודה לכולם על התמיכה
04/07/2016 | 19:10
13
וכן, אני בטיפול כבר תקופה.. ובאמת יש התקדמות משמעותית מהמצב שהייתי בו.. רק לפעמים פתאום אני רואה כמה עוד דרך יש וזה מה שמפרק.. 
שוב תודה.
 
 
 
לצפיה ב-'חיבוק גדול'
חיבוק גדול
12/07/2016 | 01:08
5
לצפיה ב-'מישהי שאני מכיר נאנסה'
מישהי שאני מכיר נאנסה
02/07/2016 | 14:19
14
50
מישהי שאני מכיר סיפרה לי שהיא נאנסה לפני מספר שנים, בקושי יש מי שיודע מזה והיא מעולם לא הגישה תלונה או עשתה משהו עם זה.

אני רוצה שהבן זונה שעשה את יכנס לכלא וישלם על מה שהוא עשה ! אבל היא לא רוצה להתמודד עם כל מה שכרוך ולא מוכנה להגיש תלונה.

בבקשה תעזרו לי, מה אפשר לעשות במצב כזה? האם אני יכול לנקוט איזשהו צעד ללא יוזמה או הסכמה שלה לפעול נגד הבחור? האם מישהו פה התנסה במקרים כאלה שהקורבן מפחדת או כאובה מדי כדי להגיש תלונה ולהתעמת עם האונס הבן זונה.. האם אפשר להביא אותה איכשהו למצב שהיא תגיש נגדו תלונה?

אשמח לייעוץ ועזרה בעניין...
לצפיה ב-'כעס'
כעס
02/07/2016 | 18:04
1
46
עם כל הכעס והכאב, אתה לא יכול לעשות כלום כדי שהאנס יענש.
אתה יכול להיות אוזן קשבת וכתף תומכת ממשית וללא שיפוט לאותה בחורה, ורק אם יום אחד היא תחליט לעשות עם זה משהו לסייע ככל שתוכל וככל שהיא תרצה להעזר. אתה בעצמך אומר שהיא כאובה ומפחדת ובודאי צריכה אותך במקום הזה.
 
בינתיים כדאי לך לבדוק מה הסיבה שהאנס ו/או חוסר הרצון שלה לעשות עם זה משהו מסעיר אותך ומכעיס אותך כל כך.
 
ליאורה
 
 
 
 
לצפיה ב-'חולק עלייך'
חולק עלייך
02/07/2016 | 18:18
34
אני חושב שזה שהקורבן החליט שהוא לא רוצה להגיש תלונה- לא לקבל את זה כאקסיומה.
 
ושמישהו מהצד שהוא מקור תמיכה לקורבן ואין חולשה רגשית למקרה, צריך לפעול ולדחוף לכך שהמתעלל יענש ויקבל מה שמגיע לו. גם בשביל הקורבן, גם בשביל שהוא חייב להבין שעל פשעים משלמים- ככה זה עובד בחרה. וגם כדי למנוע מהבחורה הבאה להיאנס.
 
אני לא מסכים איתך, אך מכבד את הדעה שלך ואת העצה שלך. תודה :)
 
אני אשמח לקבל התייעצות ממישהו שיש לו נסיון במקרים האלו, תודה רבה ושיהיה שבוע שקט לכולם :)
לצפיה ב-'שאלה קשה .'
שאלה קשה .
02/07/2016 | 18:39
36
לדעתי הנושא המשפטי והתלונתי לא בידיך . אתה יכול לתמוך ולעודד מגע עם מטפל מקצועי . אולי דרכו תתחזק ותמשיך תהליך . גם שיקומי וגם חקירתי משפטי .
ברור לך שתתכן הצלחה משפטית אך ההצפה והעדות ידרדרו אותה נפשית וחברתית . למד אותה להגיד תודה ...על הקיים על מה שיש לא לנסות למחוק את המכה
לצפיה ב-'משהי עם נסיון...'
משהי עם נסיון...
02/07/2016 | 23:19
7
41
ההחלטה להגשת תלונה לא נמצאת בידיך...
תתמוך בה, תהיה שם בשבילה, תפגוש אותה איפה שהיא נמצאת, תחזיק אותה כשזקוקה, תן לה כתף לבכות עליה, תעזור לה ללוד לסמוך עליך בכך שלא תלחץ עליה... תן לדברים לקרות בקצב שלה ובזמן שלה, כלומר, אל תלחץ עליה להגיש תלונה ועל תלחץ עליה לפרטים לגבי אותו מקרה ואל תעשה דברים מאחורי הגב שלה ונגד ההסכמה והרצון שלה. היא זקוקה למשהו שיהיה שם בשבילה ויפגוש אותה איפה שהיא נמצאת.
רצית משהי עם נסיון שיענה לך - לי יש נסיון...
לצפיה ב-'אנונימית- תודה על השיתוף'
אנונימית- תודה על השיתוף
03/07/2016 | 09:30
6
23
המקרה הוא לא טרי, הוא קרה לפני 3 שנים. אני יודע שהיא נמצאת בחוג של סוג של אמנות לחימה כדי להתמודד עם המקרה וכדי ללמוד לשמור על עצמה בפעם הבאה.
 
אני לא מתכוון וגם לא חושב שאני יכול לפעול במקומה או נגד הרצון שלה.
 
אני מבין את המקום שהקורבן צריך שאני יפגוש אותה איפה שהיא נמצאת, זה מובן לגמרי. אני גם לא מתכוון ללחוץ עליה- אני יודע שזה יביא רק התנגדות.
 
אבל אם אני יפגוש אותה רק איפה שהיא נמצאת- אז אני אשאיר אותה בתור קורבן.
 
אני מבין מה את עברת, ולמה את זקוקה כתמיכה- אבל עם כל הכבוד- צריך לפעול נגד התוקף ולהכניס אותו לכלא על מה שהוא עשה- בזמן ובקצב שלה- זה לא יקרה (עברו 3 שנים וככל שהזמן עובר הסיכויים שהוא יענש פוחתים)
 
האם את הגשת תלונה? ואם כן, כמה זמן אחרי המקרה? מה הביא אותך למצב של להגיש תלונה?
לצפיה ב-'תשובה ל Happytom'
תשובה ל Happytom
03/07/2016 | 12:14
5
37
היי, אני מבינה את הצורך שלך שהיא לא תהיה קורבן אבל שום דבר לא ישנה את העבר ובשביל לפנות למשטרה ולהגיש תלונה ולהגיע לבית משפט צריך ממש שהיא תרצה את זה ושהיא תרגיש שזה מה שנכון בשבילה... כי מה שהיא תעבור בבית משפט יכול להרוס אותה ולגמור אותה סופית! הרבה אנסים לא מקבלים את עונשם ולא נשפטים ולא הולכים לכלא - אלו החיים. מה שחשוב זה להיות שם בשבילה.
אני לא רוצה להתחיל להכנס לפרטים על הסיפור שלי כאן כרגע - זה המון דברים! אבל אני כותבת הרבה בפורום של ערן אז אתה מוזמן להכנס ולקרוא שם. קוראים לי אנונימית30 והם של הכותרת זה זקוקה לייעוץ. יש שם נכון לכרגע כבר 13 עמודים. זה התחיל מצורך בייעוץ לגבי ידיד שלי - לכן פניתי לשם - והם שכנעו אותי לכתוב על עצמי ומשם אני לא מפסיקה לשפוך ולשפוך... אז אתה מוזמן להכנס ולקרוא. הסיפור שמספר על הקשר ביני לבין משטרת ישראל מופיע בעמוד 12.
 
אם אתה מרגיש שהתשובות שלנו לא מספיק מספקו אתה מוזמן להתקשר למספר טלפון: 1202 (מרכז לנפגעי/ות תקיפה מינית) ולהתייעץ איתם מה נכון לעשות ואיך נכון לפעול מהמקום שלך...
לצפיה ב-'זה הלינק'
זה הלינק
03/07/2016 | 12:39
4
17
זה הלינק לפורום של ערן במידה שאתה או כל אחד אחד מעוניין לקרוא...
לצפיה ב-'אנונימית יקרה'
אנונימית יקרה
03/07/2016 | 13:09
3
20
קראתי ברפרוף על חלק מהדברים כדי ללמוד על התמודדות שלך ואולי ככה לעזור לבחורה שאני מכיר.
 
וצרם לי, וכאב לי כל כך לשמוע את מה שעברת. כמה אכזריות, רוע וחוסר צדק יש בעולם הזה.
לדעתי אונס זה יותר גרוע מרצח- כי האנס רוצח את הנשמה בעוד היא חיה !!!
 
וזה פשוט בעייתי מה שקורה לנפגעי אונס, שהם פשוט מגיבים בצורה פסיכולוגית בצורה שלא משרתת אותם ורק מעמיקים את ההרס... מנגנוני הגנה פסיכולוגים פרימיטיביים שלא אפקטיבים בשיט !
 
התעללו בך, פשעו נגדך- ובסוף את יוצאת עם אבחנה של הפרעה נפשית- פשוט אין צדק בעולם הזה !! מקומם !!!
 
יחד עם זאת, קראתי את החלק של המשטרה. אני לא רוצה לערער אותך חס וחלילה אבל אני מתעקש לומר את האמת שלי. לדעתי יכול להיות שלקית בתסמונת שטוקהולם אל מול המתעלל שלך.
 
אני מבין את הכעס מול משטרת ישראל ואת הפגיעה, ואני מבין את המקום שלך.
אבל אם להסתכל על זה באופן אובייקטיבי- הם היו הכי בעדך... הם אשכרה רדפו אותו על סמך העדות שלך בלבד, ולדעתי מגיע להם כל הכבוד. משטרת ישראל אמורה להגן על תושבי מדינת ישראל וברגע שהם יודעים שיש אנס חופשי שמתהלך בחוץ- הם צריכים לעשות את מה שהם יכולים כדי שהוא ישב בכלא- לאדם כזה אסור להסתובב חופשי בחברה.
 
בנאדם כזה צריך לשלם על מה שהוא עשה לך, לשלם לחברה, ולהיות מוקע והרחק מהחברה.
 
אם תרצי, אני אשמח להיות לך לאוזן קשבת ולתמוך.. ממש היה לי קשה לקרוא את הסיפור שלך... אני מאחל לך מעכשיו רק אהבה, אושר, שלווה, ושתמשיכי קדימה !!
לצפיה ב-'...'
...
03/07/2016 | 17:13
1
18
הי, יש לי הרבה דברים אבל אין לי תסמונת סטוקלהולם וכל מה שיש לי זה בעקבות הדברים הנוראיים שעברתי. משטרת ישראל לא עשתה כלום! כשהייתי בת 13 - היא לא נסתה אפילו! כשהייתי סביב גיל 20 - היא לגמרי הגזימה ועל חשבוני! "לשים אותי למשפט" על מה שהיה בשהייתי בת 13 שנאנסתי באיומי סכין! ולהכריח אותי לחזור אחורה לזמן ההוא! למשהו שעבר כל כך הרבה שנים מאז ואין שום קשר בין שני המקרים! להכריח אותי להמשיך לעבור את כל החרא הזה במשך שנה וחצי ובמשך שנה וחצי לאפשר לבן אדם לפגוע בי! כי מי היה מגן עלי בזמן הזה??? מי שהוריד אותו מהגב שלי זה אבא שלי ולא שום משטרה. למה את האיש שהתקיף אותי הם לא חפשו??? למה הם אמרו לאמא שלי שיחפשו ראיות ולא חפשו כלום?!!
תראה - אני אישית ש-ו-נ-א-ת את משטרת ישראל ולעולם לא אעזר בהם שוב וגם לא ממליצה לאף אחד אחר להעזר בהם. אבל אני כן אגיד לך שגם אם בחורה הותקפה אין לה חובה להגיש תלונה והבית משפט יכול מאוד להרוס אותה ולשבור אותה (אני כמעט נשברתי! אני חזרתי להיות אובדנית בעקבות כל מה שהעבירו אותי בדמויי בית משפט הזה!!!). ואוקיי, אז אותו נהג יש לו תיק פלילי והחברה פיטרה אותו אבל להגיד שזה סייע לי - לא! זה לא סייע לי בשיט! מה שכן סייע לי זה הטיפול הפסיכולוגי והפורומים והצאטים שנמצאים פה לרשותינו והידיד הטוב שלי בכך שהקשיב לי והיה שם בשבילי ופגש אותי איפה שאני נמצאת. זה הכי הרבה שאתה יכול לעשות בשבילה.
אני שמחה שקראת את הדברים שרשמתי והגבת. אני מאוד מעריכה כל מי שמתעניין ומגיב...
לצפיה ב-'תיקון טעות'
תיקון טעות
03/07/2016 | 17:15
12
התכוונתי לכתוב - למה את האיש שהתקיף אותי כשהייתי בת 13 הם לא חפשו???
לצפיה ב-'לא צריך להשוואות בין רצח לאונס שניהם נוראים בתור מי שמכיר את'
לא צריך להשוואות בין רצח לאונס שניהם נוראים בתור מי שמכיר את
03/07/2016 | 18:26
16
מוות הרבה יותר הרס אותי מאונס שעברתי שראיתי את אחותי גוססת כאב לי הרבה יותר והייתי כמה שקשה לומר שיאנסו אותה ולא תמוות כח הייתי יכול לעזור לה ולחסל אותו ופה זהו נגמר .
לצפיה ב-'אם היא לא רוצה אין מה לעשות אי אפשר לכפות עיליה'
אם היא לא רוצה אין מה לעשות אי אפשר לכפות עיליה
03/07/2016 | 18:18
13
ולא צריך אבל כן אפשר לתמוך ולאוהב ולעזור ובעיניי זה טוב לא פחות מנקמה .
לצפיה ב-'לצד מי אתה? (אולי ניסוח תוכן טריגרי)'
לצד מי אתה? (אולי ניסוח תוכן טריגרי)
04/07/2016 | 01:58
1
19
אני מכיר את ההרגשה ששומעים על עוול שנגרם, ונורא רוצים לתקן את זה, לעשות צדק, וכאשר קורבן העוול מסרבת לפעול להשגת צדק, מתרעמים עליה, "איך את לא מבינה שזה רק בשבילך?!"
 
האמנם? בשביל מי אתה מחפש צדק, בשבילה? או בשביל חוש הצדק שלך?
אתה רוצה שהיא תעלה לעדות, גם אם היא לא רוצה. ראית פעם כמה נורא משפט אונס יכול להיות לנפגעת? הצורך לשחזר את האירוע; לראות מולה את הפוגע; להתמודד עם שאלות קשות, מעליבות, פוגעות, מגמתיות של עורך הדין של התוקף.
 
ואילו אתה הותקפת, היית רוצה לחשוף את זה, לתאר ולפרט לפני המון זרים (השופט, העובדים, המשטרה, הפרקליטות, ועוד)? היית מסוגל? או שאתה מאלה שחושבים שאונס גברים הוא נורא יותר ואין מה להשוות?
 
ביקשת ייעוץ ועזרה. אבל כל תשובה שונה משלך אתה אפילו לא שוקל.
אם באמת באת עם נכונות להקשיב, אז ככה:
אמרת שהיא לא רוצה להתמודד עם "כל מה שכרוך" - שאל ונסה להבין מדוע. 
אם היא סיפרה לך על כך - אולי ההקשבה שלך היא מה שהכי עוזר לה כרגע.
אתה יכול להציע לה לתבוע אותו; אתה יכול להבטיח לה את מלא תמיכתך; אתה יכול להבטיח, ולהתכוון לכך, לכבד את רצונה, כי לכבד את רצונה ולא לכפות עליה את שלך, יותר חיוני מלנקום בפוגע.
תמוך בה, הראה שלא כל גבר הוא פוגעני ומעוניין לכפות את רצונו. הקשב לה. הבן אותה. ההקשבה והתמיכה שלך יכולות להיות יותר חשובות ומועילות מכל תביעה שהיא.
ואם היא באמת תרגיש שאני תתמוך בה ותכבד את רצונה - אולי זה גם ינסוך בה כוח להתמודד עם התוקף.
 
בהצלחה
לצפיה ב-'כל מילה בסלע .'
כל מילה בסלע .
04/07/2016 | 12:40
6
לצפיה ב-'טריגר'
טריגר
29/06/2016 | 16:44
46
87
זה מתחיל יפה... אני דלוקה עליו, רוצה להיות בת זוג שלו, מכירה אותו כבר זמן מה, אנחנו מתנשקים במרפסת, עוברים אליו לחדר ומתנשקים, יושבים על המיטה שלו, הוא עדין ונחמד לי מאוד... אני לשניה לא מעלה על דעתי מה הולך לקרות בעוד רגע...
פתאום תופס אותי חזק בכח מהשיער, מסדר את הראש שלי איך שבא לו ומנשק...
המשך>>
זה מתחיל יפה... אני דלוקה עליו, רוצה להיות בת זוג שלו, מכירה אותו כבר זמן מה, אנחנו מתנשקים במרפסת, עוברים אליו לחדר ומתנשקים, יושבים על המיטה שלו, הוא עדין ונחמד לי מאוד... אני לשניה לא מעלה על דעתי מה הולך לקרות בעוד רגע...
פתאום תופס אותי חזק בכח מהשיער, מסדר את הראש שלי איך שבא לו ומנשק אותי.
לרגעים שותקת ולרגעים אומרת - די... תפסיק... זה מכאיב לי...
עולה מעלי ונהיה מאוד אלים (משיכות בשיער בכח, תפיסות בכח, דחיפות ידיים לכל מקום בכח...). מאז לא זוכרת את הכל וגם לא את הסדר של הדברים - זוכרת רק קטעים.
הוא שוכב מעלי, מחזיק לי בכח את שתי הידיים למיטה - בזמן שאני בכל הכח מתנגדת ומתחננת ממנו להפסיק. הגקט כבר לא עלי, החולצה הארוכה שלי והגופיה שלי מורמים למעלה, את החזיה שלי הוא לא הצליח לפתוח מרב ההתנגדויות הפיזיות שלי אז פשוט הרים גם את החזיה שלי למעלה - הוא מחזיק לי בכח את הידיים למיטה, שוכב מעלי ועושה לי עם הפה על החזה.
אני לא מפסיקה להתנגד לרגע ולא מפסיקה לרגע להתחנן ממנו להפסיק... הקול שלי בא והולך (הייתי חולה עם חום גבוה באותו שבוע). הוא תופס אותי מהשיער, מסובב לי את הראש איך שבא לו ומנשק אותי. תופס אותי מהשיער בכח גם כדי להחזיק אותי למיטה. הוא שוכב מעלי, עם יד אחת מחזיק לי בכח את שתי הידיים למיטה למעלה וכל פעם שמצליחה לשחרר את הידיים מיד תופס לי חזרה את הידיים למעלה ומחזיק אותן ביד אחת ועם היד השניה תופס אותי בחזה ובהמשך דוחף לי יד לתוך התחתונים. אני לא יכולה לנשום.
זה כואב לי! די!
להוציא את היד משם?
כן!
כל ההתנגדויות האלה נראות מאוד אמיתיות... את באמת לא רוצה נכון?
אני מפחדת...
ממה את מפחדת? (כאילו שהוא לא יודע וכאילו שזה לא ברור!)
מההתנהגות שלך!
אין לך מה לפחד... אני לא אפגע בך... לא אעשה לך משהו שאת לא רוצה שאני אעשה...
מההלם שתקתי אבל בתוך הראש שלי עניתי לו אבל עכשיו אתה פוגע בי!
הוא ממשיך להתקיף...
אני מאבדת הכרה 3 פעמים בזמן המאבקים. זוכרת אותו בודק לי דופק ואת העישונים של העיניים ושם לי יד על המצח לראות עם החום שלי עולה שוב בזמן שמתעוששת מאיבודי ההכרה ואז ממשיך להתקיף אותי.
כל כך נלחמתי, כל כך התחננתי להפסיק - לא! די! תפסיק! נאבקתי בכל הכח! איך עוד אפשר להבהיר לבן אדם שמה שעושה פוגע בי, מכאיב לי ושאני לא רוצה את כל מה שעושה???
הוא שוכב מעלי, תופס אותי בכח. אני סוף סוף מצליחה לשחרר כמעט את כל הגוף שלי ממנו - מגיעה לרצפה עם הפנים לכיוון התקרה אך הידיים עדיין תפוסות על מיטה (הוא מחזיק אותן בכח למיטה). נשארת תלויה חצי באויר ללא אפשרות להשתחרר בגלל הבדלי הגובה של המיטה עם הרצפה והתנוחה שבה הייתי כשמוחזקת בכח בידיים - לא מצליחה לקום, לא מצליחה להשתחרר. הוא מתיישב עם הברכיים על הידיים שלי ועם יד אחת מחזיק את הידיים שלי בכח למיטה ועם יד שניה תופס לי את החזה.
בשלב מסויים מצליחה סוף סוף להשתחרר לגמרי ובורחת ממנו לכיוון הארון, הוא אחרי. מהמאבק להשתחרר ממנו מגיעה לרצפה. הוא מתחיל לפתוח את המכנס בשביל מציצה. זוכרת שהיו לו תחתונים לבנות. הוא סוגר חזרה את המכנס (אולי מרחם עלי לשניה). אני קמה, הוא מיד שם את הידיים בצדדים שלי על הארון על מנת שלא אוכל לברוח.
אולי נקשור אותך?
לא! די! תעזוב אותי! תפסיק!
מנסה לברוח מהידיים שלו. הוא תופס אותי בכח.
לא?? את לא רוצה שאני יקשור אותך??? לא??
מחזיק אותי בכח, לוקח את הצעיף שתלוי על דלת הארון, מעיף אותי בכח חזרה על המיטה, על הבטן, מיד מתיישב מעלי, תופס לי בכח את הידיים מאחורי הגב וכל זה כשאני מתנגדת בכל הכח, מנסה השתחרר, מנסה לקום, מתחננת ממנו להפסיק! הוא קושר לי את הידיים כל כך חזק שזה עוצר לי את זרימת הדם, מרים אותי מהשיער בזמן שיושב על הגב שלי, מסובב לי את הראש איך שרוצה מהשיער ומנשק אותי. מאוד מפחדת שהוא לא יסכים לשחרר את הקשירה ושאני אאבד את הידיים שלי בגלל זה... מתנגדת לו בכל הכח ואומרת לו שזה עוצר לי את הזרימה של הדם הוא משחרר מעט את העוצמה של הקשירה. אני מצליחה לרגע להשתחרר מהקשירה אך הוא תופס לי מיד חזרה את הידיים מאחורי הגב וקושר אותם (קשירה שנראת כמו שילוב ידיים רק מאחורי הגב). הצלחתי עוד פעם להשתחרר מהקשירה ועוד הפעם מיד בכח קשר לי את הידיים חזרה.
זה הרגע שהפסקתי כבר להתנגד. הבנתי שגם ככה אין לי סיכויי ושכל מה שיכול לקרות זה שהיד שלי תצא מהמקום בגלל איך שקשר אותי ובגלל כל האלימות שהוא הפעיל. פחדתי שיכאב לי אבל נכנעתי ורציתי שיסתיים כבר ושאוכל ללכת כבר הביתה. קיוויתי שיעבור מהר.
רק אז הוא שחרר אותי... 
כל המיטה שלו הייתה מלאה בשיערות שלי שתלש מרב שתפס בשיער, משך בשיער והרים אותי מהשיער. השיער שלי היה מלא בקשרים. מאז כל פעם שיש לי קשרים בשיער מאוד קשה לי... זוכרת שירדתי במדרגות של הבניין של הבית שלו, תפסתי מונית ונסעתי הביתה. הייתי בהלם ולא הרגשתי שום כאב פיזי. ברגע שהגעתי הביתה שלחתי מייל לפסיכולוגית שלי שמשהו קרה אבל מבחינתי זה לא קרה והתהליך של הניתוק מהזיכרון של מה שקרה התחיל. התחלתי להרדם ואז הטלפון שלי צעק שקבלתי מייל. הפסיכולוגית שלי הוציאה אותי מתהליך הניתוק ואז התחילו לעלות פלאשים של מה שקרה. התחלתי לכתוב לה מה קרה והתחלתי להרגיש גם את כל הכאבים הפיזיים... סבלתי מכאבים פיזיים במשך שבועיים. הזרם של המים כל כך הכאיב! היה קשה להתקלח בגלל זה. גם לגעת בדברים כגון להשאן על השיש הכאיב... כל מגע פיזי עם הגוף שלי הכאיב. והעיקר להתנהל כרגיל כדי שלא ידעו מה קרה. להסתיר את העובדה שסובלת מכאבים ושהותקפתי. כשראיתי אותו בעבודה פעם ראשונה לאחר התקיפה הייתי מאוד עצבנית. הוא כאילו לא מבין למה אני עצבנית כל כך... שואל אותי שוב ושוב מה קרה ולמה אני עצבנית. לא עניתי לו. כשהגעתי הביתה שלחתי לו בוואטס אפ - רצה לדעת למה אני עצבנית??? זאת הסיבה - כי אתה התקפת אותי! הוא האשים אותי בהתחלה במה שקרה אך בסוף אותה שיחה התנצל על ההתנהגות שלו. לא ספרתי לאף אחד (חוץ מהפסיכולוגית שלי) מה קרה במשך חודש.
אהה... פתאום נזכרתי שהשותף שלי (דה אז) התקשר אלי באמצע שהותקפתי לשאול אותי אם הכל בסדר ואיפה אני כי עדיין לא חזרתי הביתה וכבר 5 בבוקר. זאת הייתה תקיפה שלקחה הרבה מאוד שעות! אני עליתי אליו הביתה סביב השעה 12 בלילה והתקיפה התחילה אולי שעה אחרי והגעתי חזרה הביתה רק סביב 8 בבוקר. אני יודעת שהיה מטומטם לעלות אליו הביתה אבל סמכתי עליו ורציתי אותו ולשניה לא העלתי על דעתי שמה שקרה יקרה והייתי כבר שבוע סגורה בבית, לא רואה אנשים, לא רואה אור שמש, עם חום שסובב סביב 40 מעלות... סוף סוף יצאתי החוצה והיה לי עם מי לדבר ועם מי לצחוק ונהנתי ונשמתי אויר צח והרגשתי טוב יותר - הייתי בתקופת החלמה... לא רציתי שהערב הזה יגמר. לכן עליתי אליו הביתה, אפילו שהשעה הייתה כבר 12 בלילה. השותף שלי דאג לי ואמר שזה לא מתאים לי לא לחזור הביתה עדיין... הוא ידע שהלכתי עם אותו בחור לבית קפה ומאז לא חזרתי (היינו איזה שעתיים בבית קפה ובגלל שליד הבית שלי הכל היה סגור אז עשינו הליכה של חצי שעה עד שהגענו לבית קפה פתוח). כשהתקשר לשאול איפה אני ולמה עדיין לא חזרתי הביתה הייתי ליד אותו בחור שהתקיף אותי אז לא יכולתי לספר לשותף שלי מה קורה אז פשוט עניתי לו שהכל בסדר...
גם אחרי כל ההתכתבויות שלנו בוואטס אפ ואף שהתנצל כבר על ההתנהגות שלו - יום אחד בעבודה פתאום משום מקום בא ושם את היד שלו סביבי. שתקתי והלכתי אחורה כדי להשתחרר מהיד שלו. השתחררתי אבל אחרי זה הייתי מאוכזבת מעצמי שלא יכלתי להגיד כלום ורק הלכתי אחורה.
לקח חודש עד שהפסיכולוגית שלי הצליחה לשכנע אותי לספר לבוסית שלי מה קרה. לא רציתי שזה ירוץ במקום העבודה. כלומר הצליחה לשכנע אותי לבקש שלא יתנו לנו לעשות משמרות ביחד (פחדתי לבקש כי פחדתי שאז תנסה לברר למה אני לא מוכנה לעבוד איתו אבל היא הצליחה לשכנע אותי). הבוסית שלי הייתה כל כך מתוקה שהרגשתי שאני חייבת לספר לה מה קרה. שלחתי לה הודעה בדרך הביתה. היא בהתחלה הייתה מקסימה ובאמת סידרה שלא נעבוד יותר ביחד אבל אחרי זה פנתה לעובדת הסוציאלית מאחורי הגב שלי ונגד הרצון וההסכמה שלי. בעקבות הנסיון המר שלי עם משטרת ישראל והשנאה שלי כלפיהם וכלפי בתי משפט לא רציתי להגיש תלונה. ידעתי שאם מפטרים את אותו בחור מהעבודה בגלל מה שספרתי ולא הגשתי תלונה במשטרה - הוא יכול לתבוע אותי שבגללי פיטרו אותו מהעבודה - אז כך או כך אני אצתרך להתמודד מול שוטרים ומשפט אז לא רציתי את מקום העבודה מעורב בכלל! העובדה שפנתה לעובדת הסוציאלית מאחורי הגב שלי ונגד הרצון שלי גם החזיר אותי לגיל 13 שהבית חולים חולים פנה למשטרה נגד הרצון שלי והמשטרה דברה עם אמא שלי כי לא הייתה להם חוקרת ילדים באותו זמן ואמרו לאמא שלי שיחפשו ראיות אבל מעולם אף אחד לא הגיע לשם! אף שוטר לא חיפש שום ראיה! אני גרתי בבית עם ההורים בגיל 13 - אני יודעת שלא עשו כלום! בשביל לעזור לי.
אז היה לי מאוד קשה עם כך שהבוסית שלי פנתה לעובדת הסוציאלית ודברתי עם הפסיכולוגית שלי. היא הסבירה לי שאני צריכה להגיד שלהם שהם עוברים על החוק אם ממשיכים לחקור את זה כי עברתי את גיל 18 וכי התקיפה לא קרתה במקום העבודה. אמ
לצפיה ב-'דיי'
דיי
28/06/2016 | 22:23
5
43
הסיפור הזה נמאס עליי!!
לצפיה ב-'נהדר, בואי ספרי סיפור אחר'
נהדר, בואי ספרי סיפור אחר
28/06/2016 | 23:16
4
17
לצפיה ב-'רוצה לסיים איתו'
רוצה לסיים איתו
28/06/2016 | 23:48
3
26
ואם החיים
לצפיה ב-'נדמה לי'
נדמה לי
29/06/2016 | 02:38
18
שלא עם החיים את רוצה לסיים, אלא עם הסבל שבהם. וזה אפשרי, לא צריך להתייאש מהחיים.
כרגע נראה לי שהבלגן מציף, ונראה יותר מדי.
אולי תוכלי לרשום לעצמך את כל החלקים של הבלגן, ואז, לכל חלק, לחשוב על פתרונות?
ככה אולי תראי שאפשר לשפר, ושיש תקווה.
לצפיה ב-'את שואלת או עונה ?'
את שואלת או עונה ?
02/07/2016 | 18:31
14
כל פעם צריך להתמודד פעם אחת . פעם אחת יותר מהנפילה . לא יכול להבטיח לך דבש . אני שמח לראות כל פעם שאת מתמודדת . המילים קשות , אז מה ?
הכאב תפקידו להכאיב ולא לעזוב בקלות . זה תפקידו . כבדי את עצמך ותבני לעצמך גשר או מעקף . בינינו ...מבלי שאף אחד ישמע ...תעשי תרגיל הפוך תשמרי את הכאב והגועל במקומו מסוגר ומוגבל . בשליטתך ...כמו חלון ראווה של מאכל לא כשר או שגורם לך לבחילה . את לא חייבת להריח או לטעום . יש צד שני יש עיר אחרת יש תאורה אחרת .
תודה שאת קימת ומתמודדת .
לצפיה ב-'חבל יש לך כל כך הרבה לתרום ולהתחזק'
חבל יש לך כל כך הרבה לתרום ולהתחזק
03/07/2016 | 18:15
8
ותוכלי לצאת מזה ולעזור לאחרות תחשבי על זה בבקשה אל תוותרי ,
לצפיה ב-'היי כולם'
היי כולם
27/06/2016 | 16:51
3
42
הרבה זמן לא כתבתי כאן.
לא מזמן סיימתי מערכת יחסים ארוכה וכל החוויה הזאת גורמת לי לכאוב שוב את מה שעברתי והחשש שאשאר לבד אוכל בי כל חלקה טובה.
אשמח לכמה מילות עידוד, אני מרגיש במקום נורא נמוך.. (לשם שינוי הרבה זמן לא הייתי במקום כזה, לא יודע אם זה דבר טוב דוקא..)
לצפיה ב-'אני מאמין שמגיע לך טוב ותשאף לזה גם אם זה קשה .'
אני מאמין שמגיע לך טוב ותשאף לזה גם אם זה קשה .
27/06/2016 | 20:17
9
והנה חיבוק , מצטער שאין לי מה לומר לא טוב בדיבורים סליחה .
לצפיה ב-'כבוד לכאב'
כבוד לכאב
27/06/2016 | 23:44
1
11
היי,
פרידה היא תמיד דבר כואב, אז אין מה למהר לברוח מזה. 
אם הצלחת פעם או יותר ליצור מערכת זוגית, אז בטוח תצליח גם בעתיד, מתי שתרגיש בשל לכך, אחרי שתתן מקום של כבוד לכאב של הפרידה.
אתה ראוי לאהבה כמו כל יצור אנושי . ואהבה יש לה הרבה דרכים לבוא לידי ביטוי - זוגיות זו רק אחת מהן. תהיה טוב אליך, תאהב אותך ואז אהבה זוגית חדשה תזדמן לך.
כל טוב,
ליאורה
לצפיה ב-'אני הצלחתי ליצור קשר עם נשים מדהימות'
אני הצלחתי ליצור קשר עם נשים מדהימות
28/06/2016 | 21:29
15
שאהבתי אותן מאוד אבל הייתי דפוק והרסתי הכל , הכל בגלל השתייה והאלימות, התהגות של הנבלה לא יכול להשתנותף לא משנה כמה אמרתי שאני ישתנה אני חוזר על עצמי, כנראה אנשים אלימים לא יכולים לתקן את עצמם ? , אני כבר מתוסכל יש לי התהגות מופרעת וזזה הורס אותי אני לא מצליח להשץנות כמה שאני מנסה , וחלק לא מבוטל זה בגלל התמכריות חיביים להגמל .
לצפיה ב-'שתייה'
שתייה
28/06/2016 | 21:25
27

שתייה מפלט קצר תווך מהפנט נותן לך להרגיש חיי , נותן לך לנשום נתן לך לגעת באושר רגעי , נותן לך לגעת טיפה באור שהכל כל כך שחןר שהכל מוות שהכל אפסיות, שהכל התערבלות אין סופית באוקינס הדם הענק שהופך לך את הבטן שמקצץ לך את המעי הגס שהופך תלב , ואתה באפלולית מתחת לים השואן, ואתה רוצה קרש הצלה , אבל התופעות לואיי ? : אלימות , התנהוגת מבזה לכל אישה
 
שאי פעם הייתה בקשר עליך שהייתי הופך מטוב לשטן מוחלט , שאומרות לך " אתה משתנה אתה הופך למפלצת " ואתה לא יכול להפסיק , ואתה כבר נגמלת גם מסמים אבל שתייה עוזרת לך, מרפא אותך, מרגיע אותך , מהמת אותך ף אבל אתה פוגע במי שהכי אתה אוהב ומילא אתה דרעק בלי קשר והופך עוד יותר לחרא ףלזבל מזקוקף לפח אשפה , לחרא נמרוך לתת - אדם , לאיש רע יותר ממה שאתה
 
, ולא משנה כמה יאשפזו אותך כמה יעצרו אותך כמ זמן תשב בפנים, תחזור לזה ,לאלימות , לסבל , שלך ושל קרוביך קרימל עם תעודות קיצור נמא לי ממני ,אני בכבש המהיר רץ בלי ידים והשמש שורפת ובקור הירח מאןתת לי לשכב באחד הכוכבים להיות לו לחבר, איזה עצב ,איזה שנאה עצמית , איזה שגעוןף, חייב להשתנות .
 
לצפיה ב-'מדמם'
מדמם
24/06/2016 | 21:14
4
29
הכל דם הכל יזע ודמעות הכל שכחה הכל מוות הכל עוטף הכל צורל מתוכי עליך '; אני מצטער שבכלל נודתי הבטיחו עולם יפה ןטהור וקבלתי ערמה של סכניםף של מכות ףשל אלימות ללא מעצורים של סידה של פצעים מדמיים של ים של שקרים אמרתם לי שיש לי לב אבל כולי דם כול רוי שמן ועודף כל כך הרבה עודף כל כך הרבה רפסיות כל כך הרבה עתב תהומי הכל סוגר הכל אוטם הכל עוטף אבל עם קוצים סליחה שאני חלש סליחה שאני דפוק סליחה שאני זה אני .
לצפיה ב-'נכון, זה לא צודק'
נכון, זה לא צודק
24/06/2016 | 22:58
1
14
אינני יודע כלכך מה לומר, אבל לא יכולתי להשאיר את הודעתך מיותמת.
החלישו אותך אז אתה חלש. פגעו בך אז אתה פגוע. אות הקין אינו שלך - הוא שלהם.
צר לי שכלכך עצוב וקשה לך.
יש לך לב, ויש לך כוח, להילחם ולרצות לשפר. ואתה תצליח. כי אתה זה אתה, וזו סיבה לגאווה, לא להתנצלות.
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה והיחס לא מה בכך עבורי.'
תודה רבה על התגובה והיחס לא מה בכך עבורי.
24/06/2016 | 23:30
7
לצפיה ב-'מקווה שיגיע יום שתרגיש אחרת'
מקווה שיגיע יום שתרגיש אחרת
26/06/2016 | 21:59
1
13
היי,
כואב שאתה מרגיש רגשות כל כך קשים,
מקווה שיגיע יום שתרגיש אחרת, ראוי, נקי, עוצמתי.
ליאורה
לצפיה ב-'מקווה גם אני בידכאון נורא וזה נורא קשה'
מקווה גם אני בידכאון נורא וזה נורא קשה
26/06/2016 | 23:11
9
ושום דבר לא עוזר או גורם לי הנא זה פשוט מטורף

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא שיווק העסק שלך
אירוח בנושא שיווק...
ביום א` הקרוב נארח את אריה טוקר, מומחה לשיווק.
אירוח בנושא שיווק העסק שלך
אירוח בנושא שיווק...
ביום א` הקרוב נארח את אריה טוקר, מומחה לשיווק.
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ