לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום נפגעי/ות תקיפה מינית
ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

ראתי סרט חזק
25/04/2016 | 01:46
2
25
על ,חבורה שלי ילדים משכונת עונישמאושמים בהרגיה . ונכנסים למוסד לעברינים ושם עוברים התעללות מינית קשה על ידי הסוהרים. יש שם תאורים גרפים קשים שעוררו אותי מאוד כמו איך נותנים להם למצץ עד שהם נחנקו.זה גרם לי לטרגיר אבל לא יכולתי להפסיק לצפואת חשבתי על הילד שהייתי בן 7 אולי 8 שעבר את  לא על ידי סוהרים אלא על ידי נערים. שעד לא מזמן קראתי להם מאהבי היחידים  אמנם ונתנו לי יחסי משפיל וכאב .בבית נתנו רק מכות. ובחוץ נתנו לי זין קימכות.שננתי את מה שאבי למדני מי שלא מקבל לא יודע לתת וככה הם גם גיבורי הסרט נהפכים מנתקף לתוקף, והופכים לרוצחים שכרים ונוקמים את נקמתם וכך גם אני. זויניתי וזינתי נפגעתי ופגעתי בצורה הכי קשה.עד שאבחנו אותי כציופת קרמנילי וסגרו תסיפור קיצור אין מה לרחם עלי מגיע לי הכל המכות השפלות ואפילו האונס המתמשך אבא אמר שהם שיחקו איתי אז קבלתי את זה בהכנע. ונתת שוב  שישחקו בתחת משחקים אבל לא משנה.  
הייתי ילד רע מגיע לי כבשה שחורה ומזהומת בהמה בן זונה אני נותן שיזינו אותי בטוח אהבתי את זה שרמוטה בולע זרע שאני כמה אפס אני מזוכיסט מפגר.
קשר עם בחורה .
25/04/2016 | 22:20
1
24
יש לי קשר עם בחורה שאביה הסוטה,השיכור והדי מטורף דפק אותה במשך 11 שנה. אני בהתחלה מאד התעצבנתי עליו לא הבעתי רגש או תמיכה כלפיה אבל היות ואני חמום מוח. ושמעתי את סיפורה רציתי לטפל בו היא התנגדה אימה שתזמין משטרה , ותנתק את הקשר. אז נדנדתי הרבה והיא התעצבנה אז הפסקתי. עכשיו יש איתה קטע שמשגע אותי היא אומרת לי שאני כמו אביה שזה אותו דבר היחס, הערמומיות המשחק ברגשות וכו. אותי זה עצבן אמרתי לה על מה את מדברת אני זינתי אותך בכוח?, אז היא אומרת שזה לא קשור אלא משחק שליטה פסכולוגי ושאני ציופת מנפלטו קיצור האשימה אותי בכל החרא. ועוד דבר ובזה כנראה יש לי חלק היר לא רוצה שאני אגע בה בהפתעה היא רגישה למגע מאותן סיבות כמו שלי ואני לא מסוגל ואני כן נוגע זה מצחיק אותי אז היא מתעצבנת. והיא אומרת שאם היא היתה נוגעת בי היתי מכניס לה פצצה לפנים מרפלקס קיצור רבנו. אני חבר שלה 8 שנים מגיל 15 והיב הרבה ניתוקי קשר בגלל התנהגות מאוד בעיתית שלי היום אני מדבר איתב מידי פעם בסקייפ לא נפגשיםץ אני גם לא יוצא מהבית כבר כמעת 6 שנים אז לא יוצא. קיצור זה מבאס כי היא בחורה מדהימה אבל לי יש נטיות אלימות ואני דפקט דרמנ קווין והורס הכל קיצור שמוק לא מגן על עצמי אני חרא של אדם באמת מקווה שתסלי לי.

אבא טריגר
28/04/2016 | 12:42
6
לבקש ממך סליחה על כל מה שהייתי . על אכזבתי אותך סליחה על הכל על הכבשה השחורה שאני שאתה הבאץ לעולם בטעות על הפח אשפה שהוא אני אני כבר לא אתנגד לכל עונש שתתן לי. תמיד המכה שלך שלך היתה הכי חזקה אבל מלאה באהבה נסתרת. בחינוך לחם ומים נהגת לומר לי ז מה שמגיע לילד כמוך. ובאמת מגיע לזבל כמוני רק רע. אוהב אתך נשבע לך. לא משקר אתה תאהב אותי? כן בלב בטוח בלב ואני יודע שאתה דואג לי. כל ניסיון התאבדות באת לבית חולים אז תודה אבא סליחה על החרא שהבאת על היום השחור וארר שנולדתי כמו שתנןהג לומר לי כמעת כל יום ומגיע לי ישרף בתי עלי שאני לא היה נטל העיקר תהיה מאושר באהבב כנה נתנאל
ליל הסדר..
22/04/2016 | 22:25
19
49
תמיד אהבתי חגים.
היום מוצאת את עצמי יושבת מכונסת בעצמי בפינת עישון אצל סבא וסבתא. מתחננת שיתחילו את הסדר בלעדיי.. בוכה ורועדת מתקשרת למרכז סיוע, יודעת שמי שענתה לי רוצה לשמוע.. אך ברקע יש רעש של הילדים. מחליטה לסיים את השיחה, לא לגזול מזמנה ולפחות לאפשר לה להינות מהחג.
שונאת לשמוע אותם שרים "עתה בני חורין".. אני כלואה בכלא שלי. כולם יודעים. כולם קוראים במהירות מגיעים לארבעת הבנים ואני מכתירה את רובם כבן "שאינו יודע לשאול".
כואב כ"כ, קשה כ"כ, רק שייגמר החג.. בבקשה.. שייגמר הכאב. שתחזור אליי השמחת חיים והאנרגיות.. המסכה שאני כבר לא מסוגלת לשים. הכאב איתי.. רואים אותו, אך כמו תמיד- עוצמים עיניים. לא שמים לב.. לא שואלים.. וגם כשאני רוצה לדבר משתיקים אותי.

מי ייתן ושנה הבאה כולנו נרגיש בני חורין, נדע לתמוך ולראות את אחד את השני..

רק לא להרגיש, רק להיאחז בדברים הטובים שיש לי.. רק להמשיך לא להישבר ולנצח במלחמות הפנימיות והחיצוניות.
שמחה וכאב
23/04/2016 | 20:01
4
30
נויה יקרה,
השמחה חוזרת דרך ההסכמה להרגיש את הכאב, עם כל הקושי.
הסכמה להרגיש כאב מול מישהו שאכפת לו ממך כמכלול, לא רק נויה החזקה, ששורדת מלחמות, לא נויה השותקת או המושתקת.
האםם יש מישהו בחייך שיכול להכיל את כולך?
חיבוק , ליאורה
היי ליאורה
27/04/2016 | 01:26
3
16
לצערי לא מרגישה שיש מישהו שיכול להכיל את כל כולי .. רק המטפל והטיפול פעם בשבוע לא מספיק לי..
בן הזוג שלי יודע הכל, אך עדיין מרגישה צורך לא לחשוף את הכאב ורגעי השבירה שלי לידו.. רק כשאני באמת לא מסוגלת לשים את הכאב בצד כשהוא מציף אותי.. מפחדת להבריח אותו. יש לי ימים בהם אני חזקה מאוד ומפגינה חוזק אמיתי וגאה בעצמי על האומץ לדבר , לספר ולהמשיך בתהליך הקשה.
לא נשברת גם במחיר של משפט במעמד שני צדדים לטובת הארכת צו ההגנה.. מלבד החשיפה בפייסבוק יש בוער בי לצעוק, להעלות מודעות ולנסות להוביל לשינוי..
אך גם לי יש רגעי משבר, בהם אני מפורקת ואני לא מרגישה שיש מי שיכול להיות שם.. למדתי שאסור לי להיתלות על אף אחד, רק על עצמי ולכן מתמודדת לבד עם הכאב והמועקה שמציפה וחונקת.. כשהיא עולה על גדותיה רואים- משתפת.. אך לא מרגישה שיש הבנה .. קשה.. מרגישה במלחמת הישרדות יומיומית- מפחדת ממה שיקרה בעוד דקה, בוויכוח עם המשפחה שעייפתי מלנסות להסביר ולהוכיח.. פשוט עייפה..
מעולם לא חשבתי שזאת תהיה המטרה שלי ולא דמיינתי את ההווה שלי כמו שהוא. אבל הנסיבות המצערות שהביאו אותי למקום הזה כרגע בוערות בי ונמאס לי לשתוק, נמאס לי שמשתיקים אותי.. רוצה שיתמכו בי- גם אם לא מסכימים עם הדרך שלי. שיהיה מי שיחבק אותי בסוף כל יום קשה שאני חווה.. ואין.. רוצה את מעט האנרגיות שלי לנתב למקום חיובי .. במקום לבזבז אותן במלחמות בתוך המשפחה..
בקשה בסיסית
27/04/2016 | 10:34
1
11
נויה יקרה,
שיהיה מי שיחבק אותי בסוף כל יום קשה שאני חווה, זו בקשה הכי לגיטימית בעולם.
כדי להעלות מודעות וליצור שינוי גם צריך בסיס תמיכה מוצק.
מותר לך ואת ראויה למה שאת מבקשת.
שולחת לך חיבוק מרחוק
ליאורה
 
 
תודה רבה ליאורה
27/04/2016 | 18:10
8
גם תמיכה וחיבוק וירטואלי מחזקים.. כמובן שלא תחליף לתמיכה שאני זקוקה לה.. 
אך אין ספק שהמקום הזה שבו אני יכולה לכתוב בזמן הכאב ולפרוק את מה שמעיק עליי וחונק אותי מבפנים מקל עליי .. והתמיכה והחיזוקים באמת מעודדים ..
אז שוב תודה לך 
את בחורה חזקה ואמיצה כל הכבוד לך.
28/04/2016 | 12:53
5
חשוב, שהיו נשים שמוכנות להאבק זו בעני עבודת קודש, שהיה המון בהצלחה בברכה נתנאל.
יש כל כך הרבה במעט שכתבת
24/04/2016 | 21:37
1
20
אין נחמה .עצבות עם נסיון לשימחה . גם עכשיו את יכולה לפנות לסיוע . האומץ לדבר יגיע ...כרגע את בונה את ההקשרים במוח שלך בונה את הפנימי שבך . לא רואים את זה גם לא מוכנים עדיין לא מוכנים לשמוע את הצעקה שלך . זה יגיע או בכתב או בציור צילום בנייה פיסול כתיבה ...זה יגיע . הצעקה שתשמע תביא אחריה שקט מקפיא .את צריכה להכין את עצמך ליום שאחרי . בתעסוקה עתידית מתוכננת היטב . תעסוקה שלא לוקחת שבויים .
חג שמח . ובאמת יש חירות מסוימת שתלויה רק בך ...לאט לאט . את המדבר חצו ארבעים שנה . מטוס סילון עושה זאת בשש דקות ...ואז נגמר לו הדלק . אצלך הדלק רק מתחיל לבעור
יש לי אומץ לדבר.. מדברת.. אך משתיקים
27/04/2016 | 01:29
6
משתיקים אותי פעם אחר פעם..
מרגישה שהמשפחה לא מסוגלת להכיל את הכאב ולכן לא תמיד משתפת.. מה שמכעיס אותם.. ומנגד, כשמחליטה לשתף גם אז אין כמעט אמפטיה ..עייפה ממלחמות .. עייפה
אני מעולם לא הבנתי למה יש לצפות מאנשים
25/04/2016 | 02:55
11
20
באמת אני לא מבין למה אנשים מצפים לעזרה ותמיכה. לי זה נראה כה זר זה אפילו מביך אותי כל גלוי חיבה או דאגה , כנראה אני מרגיש ככה בגלל הסביבה בה גדלתי.
אתה רוצה ללמוד שפה חדשה?
25/04/2016 | 10:41
10
19
אתה רוצה ללמוד שפה חדשה?
שפה של עדינות ורוך, בלי מכות וזיונים, בלי רעל וזוהמה.
ליאורה
בוודאי מי רוצה לחיות בצל האלימות?
25/04/2016 | 17:45
9
14
השאלה איך עושים זאת?
תכתוב לנו פה משהו טוב על עצמך
25/04/2016 | 17:51
8
11
תן לעצמך מתנה לחג.
תכתוב לנו פה משהו טוב על עצמך,
ליאורה
אני אומר תמיד את מה שאני מרגיש באמת אני לא פולטי קורקט
25/04/2016 | 18:00
7
11
וזה בעני טוב אבל גם מסבך אותי ובאופן כללי אני לא יודע מה טוב בי אני מרגיש מפלצת שצריכה למות.
להגיד מה אתה מרגיש
26/04/2016 | 12:56
6
12
להגיד מה אתה מרגיש מהצד שלך , כמה אתה כועס, כואב, שמח, מקנא, מתרגש וכו' ....זה להיות אותנטי. וזה באמת תכונה טובה.
 
להגיד לבחורה כל מה שאתה חושב עליה, בלי חשבון, זה עלול לפגוע.
האבחנה הזו מאוד חשובה.
כשאתה מדבר על עצמך, אז אתה באמת לא צריך לחשוב על טובתו של אף אחד אחר חוץ ממך.
כשאתה מדבר אל מישהו אחר עליו, אז יש בן אדם בצד השני עם רגישויות ורגשות ועדיף לא לפגוע בו, אלא להעביר את המסר שלך באופן יעיל ולא פוגעני.
 
ליאורה
 
כן יכול להיןת שאני צריף לדעת לרסן ולסנן מחשבות פוגעניות
26/04/2016 | 14:35
11
אבל אני באמת משתדל וגם מצליח לשמור על איפוק .
אני לא מרגיש שאני פוגע בטח לא פה
26/04/2016 | 23:07
4
9
כול להיות שאני מתבטא בצורה לא טקאטית אבל לא מכוונה רעה , מה שאמרתי למשל פה לניוה הוא שקשה לסמוך על אחרים ואם היא תסמוך , יש סיכוי לא רע שתאכזב אני נסיתי לעזור לה בדרך שלי ואחרים מפרשים את זה כאנטי חברתיות וכו. וזה קשה ומעליב אבל אני מבין מאין זה נובע אני אדם מאד חריג אז לאדם הנורמטיבי יותר. קשה להתמודד איתי אז אני מסביר שוב ושוב לרוב זה לא עוזר וחבל.
אף אחד לא טען שאתה פוגע פה
26/04/2016 | 23:47
3
לא פגעת..
27/04/2016 | 17:43
2
10
חוסר טאקט זאת תכונה שיש להרבה אנשים.. גם לי קורה שאני מדברת מבלי לשקול את המילים, בעיקר ברגעים של לחץ/כעס/כאב.. אבל עדיין לא פוגעת בטח לא בנקודות רגישות. אך במיוחד בפורום כשיש לך זמן לחשוב לפני שליחת הודעה- יותר קל "לשלוט" בחוסר טאקט.
לא פגעת בי בתגובה בכלל- יכולה להבין, גם אני התאכזבתי הרבה פעמים וממשיכה לצפות לשינוי- מצפה ומתאכזבת. אך עדיין יש בי תקווה .. משתדלת לשמור על אופטימיות עם כל הקושי- ברור שברגעי משבר הכל נראה לי שחור.. נכון שיש לי הרבה ביקורת על התגובות של המשפחה.
המטפל שלי שלח לי הודעה לפני ליל הסדר, שאנסה לשים בצד את הציפיות מהסובבים אותי שבוחרים לא לקחת חלק בכאב שלי.. זו הדרך התמודדות שלהם כנראה. יש אנשים לצערי שהם נכים ריגשית.. יש אנשים שבוחרים לא לשאול או לא לדבר מחוסר ידע. הכעס שלי הופנה כלפי הקרובים שיודעים בדיוק מה קרה, לא מטילים ספק (לאחר שהוכחתי והוכחתי להם..) אך לא מסכימים עם הדרך שבה אני פועלת ולכן גם מזיקים לי ומעכבים את התהליך ריפוי%שלי. אני לא מסוגלת לוותר על הוריי ולכן הרבה מהאנרגיות שלי הולכות על וויכוחים איתם.. 
 
אני מציעה לך קודם כל להפסיק להגדיר את עצמך בעינייך כאדם חריג. אתה בוחר לראות את עצמך ככה וזה מה שאתה משדר. מהקצת שיצא לי לקרוא הבנתי שנפגעת ופגעת.. את כל הכוחות שיש לך תנסה לנתב למקום חיובי- לא לפגוע יותר, הבחירה בידיים שלך. מניחה שאם באמת לא היית שולט בעצמך לא היית נמצא בבית. אני מאוד מאמינה שבכדי שטיפול יצליח נדרשים 90% של עבודה עצמית ו-10% המטפל שמכווין ועוזר, מקשיב ולא שופט. 
אל תאבד תקווה- אני נכוותי בחיי המון פעמים, ועדיין מאמינה שיש אנשים טובים. לוקח זמן וגם לי לקח זמן למצוא מטפל שאתחבר אליו, לא נתלת עליו- הוא מהווה עבורי מקום לפרוק הכל, לבכות, לכאוב, להיות אני. הוא מכווין אותי ועוזר לי לעזור לעצמי.. לא סתם אומרים שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. 
להגיד "אני חריג" וזהו בעיניי זו בריחה, תנסה לעשות הפרדה- "הייתי חריג, עכשיו אני הופך לאדם נורמטיבי- מנתב את האנרגיות למקום של סיוע לאחרים וקודם כל לעצמי"- לשנות הרגלים לוקח זמן, מידיי פעם יהיו נפילות-אבל אני בטוחה שאם תתמיד ותחדיר לעצמך לראש שאתה לא חריג- אתה בוחר להיות כזה, בכך שאתה אומר את זה לעצמך וכתוצאה מכך משדר את זה לסביבה. 
אל תרים ידיים ממטפלים- יש מטפלים טובים, לא כל מטפל מתאים לכל מטופל.. כימיה זה דבר חשוב. גם חשוב להבין שגם אם המטפל אומר דברים שלא נעים לשמוע- זו ביקורת בונה. תנסה ליישם את הדברים לאט לאט.. העולם הוא לא שחור ולבן למרות שאנחנו כולנו מרגישים ככה הרבה פעמים.
ובמידת הצורך גם לפנות לסיוע של פסיכיאטר זו לא בושה (נדמה לי שכתבת בעבר שנכוות מהם ואתה לא מאמין בהם) - יכול להיות שנפלת על מטפלים לא מוצלחים (לא חסרות לצערי כתבות החושפות ניצול של מעמד, אך הרוב לא כאלה וזה חשוב לזכור!) ויכול להיות שלא היית בשל לטיפול ולכן ראית בהם סוג של "אויב".
לפני שמפנים אצבע מאשימה כלפי מישהו, 4 אצבעות צריכות להיות מופנות כלפינו.
 
באמת מרגישה שאתה לא אדם רע, שאתה לא סאדיסט ולא נהנה לפגוע, אלא נכנע ליצר הרע שכנראה נחשפת אליו בילדותך ונכנע לעצמך כשאתה בוחר להגיד שאתה חריג. אתה לא שונה, וגם להיות שונה לא אומר להיות "חריג"- תנסה בתור התחלה להפוך "חריג" ל-"מיוחד". מיוחד זו מילה חיובית יותר, מאמינה שאם תחליט לקחת את עצמך בידיים, להשקיע בטיפול את כל כולך ולעבוד על עצמך יום-יום.. עוד יבוא יום שתגדיר את עצמך כאדם נורמטיבי- ואז תשדר את זה גם לסביבה.
אני לא מנסה לרדוף אחרי הנורמטביות אני חיי את חיי כאני.
27/04/2016 | 20:40
6
אבל אני שמח שלא פגעתי זה הכי חשוב.
ואני לא מאשים אף אחד אלא תעצמי
28/04/2016 | 13:33
8
ואני מטופל מגיל 4  בו נגיד  אני מוגדר כחריג ולא מתבייש להפך זה שיש לי מחלות נפש לא הופך אותי למקולקל כל אחד והחבילה שלו.
שאלה קשה, צריכה עזרה
23/04/2016 | 22:53
3
50
היי, אני בת 19 ויש לי שאלה קשה.
הייתם סולחים לאביכם על כך שהטריד אתכם מינית בילדותכם?
מעולם לא דיברתי על כך עם איש וגם לא איתו.
הייתם מנתקים איתו קשר? מאוד קשה לחיות עם הזכרונות האלה כאילו כלום לא קרה ולאהוב אותו באמת.
בגיל 12 בערך זה הפסיק אבל עם השנים נהייתי מרוחקת ממנו והוא לא מבין למה ורוצה שאתייחס אליו רגיל, שאצור קשר ואחבק ואדבר איתו..
הוא לא זוכר מה היה עושה לי פעם? הוא אדם חולה נפשית לדעתי. 
אני לא שונאת אותו אבל אני לא יכולה לשכוח ולהמשיך כרגיל. מצד אחד הוא אבא שלי וכשלא היה מטריד הייתי אוהבת אותו ומצד שני הוא השאיר לי בלב שריטה שלא תעלם.
אני לא מסוגלת לדבר על זה עם אף אחד ובמיוחד לא איתו. 
אבל איך אחיה עם עצמי בלי לסלוח לו?אני יודעת שהוא אוהב אותי וקשה לי מאוד למצוא פתרון לבעיה הזו. 
 
 
הייתי סולח כדי לשכוח
24/04/2016 | 10:06
17
אני כבר לא מאמין בטינה מנסה לברוח מהרגש הזה . אבל מה שאת מתארת קשה פגיעה מינית על ידי אבא זה לא קל בכלל,אבל אולי דווקא הסליחה תשחרר אותך.זה לא אומר שמה שהוא עשה בסדר, קיצור אני מאמין בסליחה אך יכול להבין לגמרי את מי שלא יכול לסלוח,מקווה שהכל היה בסדר מאחל לך כל טוב.
סליחה באה בסוף תהליך
25/04/2016 | 10:34
14
היי,
סליחה חשובה מאוד כדי להמשיך הלאה בחיים. אל הסליחה מגיעים בסוף תהליך. זה שמשתמשים במילה סליחה עוד לא מעיד שבאמת סלחת. 
עם מי היית כן יכולה לדבר על זה?
ליאורה
אכן שאלה קשה .
25/04/2016 | 15:14
16
אני אנסה לענות לך בשאלה ...ברור לאחר שתביני את העיניין התהליכי ומה שליאורה כתבה לך .
השאלה היא קשה .
האם את יכולה לסלוח לעצמך על זה שאת לא סולחת ועל התקיעות של הדילמה וההתנהגות בעיקבותיה בחייך ?
התשובה היא לעצמך ! אל תמהרי להגד כן
תודה
הודעה.
24/04/2016 | 21:54
2
28
שלום אני רוצה לשתף עברתי התעללות וניצול מיני בילדות,
הייתי ילדה בת שש שלא ממש מבינה מהחיים,וניצלו אותי, זה כואב לי עדיין זה כואב לי מאוד.זה חותך.
זה מזעזע אותי.
עכשיו ברור לי מה חסם לי בחיים.
אנא ייעצו לי מה לעשות.
 
 
היי מורנית
25/04/2016 | 10:37
16
היי מורנית,
טוב שפתחת את החוויה הקשה שלך פה. 
אני חושבת שכדאי לך למצוא עזרה מקצועית שתעזור לך לפרק את החסמים ולפרוח. זה לא יהיה קל, אבל אם את רוצה לחיות את החיים שלך ולא את החיים של הילדה שהיית, תהליך רגשי יעזור לך מאוד.
אפשר דרך קופות החולים ומחלקות הרווחה בעיריה
וכמובן, המשיכי לשתף כאן, לקרוא ולהגיב...
בהצלחה,
ליאורה
ברוכה הבאה מורנית . כן ! אפשר לצאת מזה .
25/04/2016 | 15:04
14
לברך אותך על הגעתך מתיחס רק להיותינו באותה הגיגית .
ברוכה הבאה לפורום זה נושא מעצים ...את יכולה לכתוב הכל לבקש כמעט הכל ...
אני באופן אישי לא קונה בכי ומסכנות . אם תקראי תגובות קודמות שלי תביני את קו המחשבה והפעולה .
כן אצלי זה היה בגיל שבע וחצי ..כיתה ב'
אפשר לשלוט ולהבין את המכה ולחיות טוב גם אחריה . אני לא ליקקתי דבש ..דרשתי ואיתגרתי את עצמי . כך שאינני צופה או מצפה לקלילות וקיצורי דרך וזמן .
הייתי רוצה שתהיי יותר מדויקת . האם הפגיעה שלך היא על ידי קרוב או משפחה או שזה אנונימי ..סידרתי או חד פעמי . אני שואל מהסיבה שאינני בתחום של מתעלל מוכר וידוע מהמשפחה . יש לי למי להפנות אותך מעבר לטיפול מקצועי שמדינת ישראל היא המממנת
. החשוב ביותר שאת לא לבדך ואת הנס של עצמך רוב החילוץ יתבצע ממך ואלייך בלי להאשים ובלי לעזור לרוע להקטין אותך . לא נותן ליטוף לרחמים . בפרוש לא פסיכולוג . מעריך אותם ואת העובדים הסוציאלים מאוד . יש מלאכים על פני הארץ ..את העבודה את תעשי .
תודה שאת כותבת . אמיצה ! תמשיכי להיות אמיצה
מרגיש שלא ) שייך לפה
21/04/2016 | 15:09
9
34
כולם כותביםפה עם כל כך הרבהכאב ואני לא כאילו יש לי לב מאבןן לא מזיז לי כלום כאילו אנח בת מת חי אני אומרמה שאמרה בחורה נפגעת גלוי עריות שפגשתי שהם רצו להנות אני הייתי שם אז עשו וזהן כלומר סך הכל פרקו עליה את החרמנות והסטיות אני התחברתי לגישה הזאת מאד נו אז מה זינו אותי כמה נעריפ ולפני  זה פדופיל אחר כך מעין גלוי עריות בתא המשפחתי סבתא אמורה שסבא קצת מלטף תנכדה שלו אומרים אנס אותה הסבא יודע מה טוב לנכדה ואיך לחנך אותה אוץו דבר אלימות חריפהץ אני באמת לא עונב על הקרטריונים לנפגעיה התעללות מיניתת אבל אמרו לי לכתוב אז זה מה שאני עושה נכון כמעתל כל בלילה ש סיוטים אבל מזמן אני לא ימאובחן בפפוסט טראומה אז אני בסדר לא?קיצור מבלובל חושב על זה כל הזמן על החרא פוגע המןל פוגע  מהלחץ אובדני ולא רק מזה קיצור לר שייף לא כתבתי פה הרבהה זמן זה אנינתנאל פשוא לא היה לי מה לומר בדיכאון  עמוק שניה אבל חג שמח לכולם מצטער על בעיות הכתיבנ כותב מאייפד וחג שמל לכולם
מצטער על חוסר בפיסוק יש לי בעיה
21/04/2016 | 15:33
18
בבאייפד מקווה שתצלחו להבין 
לכאב אין קריטריונים
23/04/2016 | 19:57
7
19
היי,
לכאב אין קריטריונים. טוב שאתה קורא , מגיב וכותב בעצמך
חג שמח,
ליאורה
תודה על התיחסות
23/04/2016 | 21:53
6
11
וזה אני נתנאל נכנסתי במשתמ אחר.אני שואל את עצמי אם אני באמת כואב. זה רחוק וקרוב.אני חושב שהבעיה שלי שאני משוואה את עצמי לנפגעים אחרים.ואז מזלזל ברגשות שלי כי למען האמת אני לא ממש זוכר זה מופיע בסיוטים.ואני רוצה לזכור הכל. קיצור מבלובל מתעסק בזה רוב הזמן ודי משתגע.
עזרה
23/04/2016 | 22:15
5
16
היי נתנאל,
האם אתה נעזר באופן כלשהו?
ליאורה
לא
24/04/2016 | 09:55
4
17
שהייתי ילד הייתי בטיפולים היום כבר לא, אני באופן אישי לא מעוניין בטיפול כזה לא סומך על פסכיטרים יש לי ניסיון מר איתם מגיל צעיר מאד, לא סומך אליהם.
יש סוגי עזרה שונים
25/04/2016 | 10:29
3
9
יש סוגי עזרה שונים. איזו סוג עזרה היית כן רוצה לקבל? תתאר את העזרה, אפילו בלי לקרוא לה בשם
ליאורה
שיקשבו לי בלי לשפוט ולומר שאני עושה הצהגות
25/04/2016 | 17:38
2
7
ומנפלטור שמנסה לנצל את טון
פה מקשיבים
25/04/2016 | 17:54
1
10
פה מקשיבים...
ואם פה מקשיבים לך בלי שיפוט, אז אפשר גם בחוץ למצוא עזרה כזו. לך על מישהו אמיתי, שיקשיב, שיסתכל עליך בעיניים אוהבות ומקבלות, שידבר איתך שפה חדשה ממה שאתה מכיר
בהצלחה,
ליאורה
אני לא יודע לשתף למדו אותי לשתוק תמוות
25/04/2016 | 18:04
12
ולהראות שמח,אבל את צודקת לגמרי אני חייב להכיר אנשים אחרים שהם לא המשפחה שלי, תודה לך ולכולם שאתם נותנים להרגיש אדם זה לא מה בכך תודה.
אמא אישה חולה
19/04/2016 | 09:23
2
25
ואני סובל הרבה בגללה
את כל הבחירות הרעות שלה היא הפילה עליי
כל התירוצים ההזויים
כמו למשל שלא הייתה לה ברירה ושהיא הייתה הולכת להיות זונה
(נראה לי שעדיף שהייתה הולכת להיות זונה מאשר מוכרת אותי להיות זונה זה כבר יותר מכובד )
כל הפחדים כל האחריות כל האשמה הכל עליי
וואלה יופי בשביל מה הולדת אותי מכוסך המסריח? חתיכת מפגרת

כל ההתפרקויות עליי
רע לי אני סובל

וגם אני שם זין על כל הפסיכולוגים העלובים, אני הרבה יותר מבין מה שקורה לי ולמה אני מתנהג כמו שאני מתנהג כשאני מסתכל על ניתוח משטרים ושלטונות. אני מבין שאבא שלי הוא כמו דיקטטור והוא חושב שאני הרכוש שלו ומותר לו לעשות לי הכל כאילו אנחנו כפופים לו
זבל כזה קיבל בית ונישא ופיתח קריירה ואני היום רווק לעיתים מפחד לעיתים נגעל מקירבה , לא עובד כבר זמן מה, חושש לקורת גג, נסמך עליו ועל מה שהוא השיג ובנה לעצמו. כי הרי היי, אני וויתרתי כבר על הכל.
צריך לבכות לביטוח לאומי, להתאבחן במחלת נפש רק מהפחד לאבד קורת גג. הלא כבר היפסדתי פעם אחת הכל בשביל קורת גג מסריחה
אין בהם שום דבר מיוחד
19/04/2016 | 11:57
15
הם סתם אנשים
ההורים שלי
 
..קראתי מה כתבת על הלכדות במשפחה
21/04/2016 | 14:46
10
אני חווה אותו דבר לכוד במאפיה המשפחתית הכבוד והררכיה לקבל ולשתוק גלוי עריות סמוי וגלוי גם ללא נגעה הערצה וסלידה הכל מעורבב ככה זה ילדים מוכים. ממש תסמונת האישה המוכה מדיוק מה שאמרת בקשר לסבתא שידע זעקה ושתקה אותו דבר סבתא פגיעה זה פגיכה ביוחד בחסר ישע כמו ילד רני מקווה שתצא מזה או שהמצב ישתפר בברכה נת נתנאל
יום אחרי יום (ט)
20/04/2016 | 03:01
3
52
מתאדה.נעלמת.
מרגישה אשמה שלא מגיבה פה
אבל לא כאן
לא יכולה
אובדנות שולטת במוח
הצפות נוראיות ופגיעות עצמיות בלי סוף
לא יודעת לקבל עזרה
במקום להתקדם נסוגה אל התהום
נפגעת שוב ושוב כמו רובוט
חוזרת למקומות הכי נוראים
להיות סמרטוט שמשתמשים בו
זה עדיף מלהיות מתה חייה
אני מתה חייה
מת חי ...חיה מתה
20/04/2016 | 23:47
21
חג שמח !
אני שמח שאת איתנו . כיתבי מתי שאת רוצה ויכולה .
לא הבנתי את הלופ בשני המשפטים האחרונים .
ממתין לבשורות טובות ממך .
זו תכונה מאוד חשובה להבין שאת לא סולחת עצמך שאת לא מסוגלת לקבל עזרה . אני רואה בך את התקווה . יש לי תחושה טובה לגבייך. לא פוחדת להיכנס בשאלות המזוהמות . יקח זמן ...גם לזמן יש זמן ומימד אחר .
תודה שאת כותבת . לא פוחד ממה שהזיהום סביבך עושה .
כן בעקיפין זו גם האחריות שלי ...
תשמרי על עצמך
21/04/2016 | 14:37
15
מי כמוני מבין מזה פגיעה עצמית אני הגעתי למצב שאני דוקר את עצמח אבל זה תרופה לטווח הכי קצר זכרי זאת איש של חום איניני למדו אותי להלחם מת חי זה אני כל הזמןמבין לגמרי תמצאי  את לא םגעת באף אחד את נראת לי אדם טוב אני נפגעתי ופגעתי תסמנות הנתקף שתוקף מקווה שגם לאדם שפל כמוני היה מנוחה מתפלל להרגיש נתפלל לאוהב לעולם לא הגעתי לזה מתפלל לגעת באור בברכה נתנאל
אני אוהבת אותך כמו שאת
23/04/2016 | 20:01
5
פסח כשר ושמח
21/04/2016 | 10:41
7
גולשות וגולשים יקרים,
אנו רוצים לאחל לכם חג פסח כשר ושמח!
מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,
הנאות מתוקות והמון הפתעות מרגשות.

לקראת החג הכנו לכם מהדורה חגיגית וכשרה לפסח
של חם בתפוז.

את כל הקישורים לאייטמים בכתבה תוכלו למצוא (כמו בכל שבוע)
בעמוד הפייסבוק שלנו
 
חג פסח שמח!
לבד כזה.
19/04/2016 | 12:08
1
37
כנראה שלא כתבתי ברור בפעם שעברה.  לא ממש הדחקתי.  בן הזוג שלי יודע וגם ליווה אותי למשטרה כשזה קרה.  העניין הוא שהוא יודע אבל לא מבין.  הוא היחיד הקרוב אליי שיודע והיחס שלו לעניין רק פוגע בי יותר. הוא לא מבין את הפחד ממגע ואת התמונות שעולות... הוא חושב שהכל עניין של החלטה. אצלי זה בעיקר העניין המיני.  ניסיתי להסביר לו וגם לבנות שלבים לחשיפה וכו, אבל כבר התייאשתי. אני מרגישה ככ רע אחרי כל ניסיון שכבר מעדיפה להדוף אותו ממני.  אני פגועה ממנו ובעיקר מרגישה לבד.  אני רוצה לצאת לנשום קצת, לטייל לבד... אבל אז הפחד עולה ותחושת הכליאה מתגברת.  
צדק והבנה
20/04/2016 | 23:57
10
הבנה לא תמיד קשורה לפעולה או מחשבה נכונה או צדק כפי שאני או את חושבים שצריך להיות .
יש אפשרות שתלכו לייעוץ ביחד או לסדנא משותפת לא חייב מיני אבל תנועתי יכול להיות נחמד ...
כשמפעילים את הגוף יש טרפיה למוח . חוויה משותפת לדעתי תעזור ויש כאן גם נופך של החלטה .
חג שמח
חשש להעברת תוכן בלתי ראוי
18/04/2016 | 06:30
40
שלום וברכה. אני בחור בן 24 כיום. לפני מספר חודשים הייתי לאחר אימון בחדר כושר, נכנסתי למלתחות על מנת להתקלח ובתוך המלתחות היו איתי 2 בחורים שהיו לאחר המקלחת. בזמן שהתקלחתי אחד מהם שלף את המכשיר הנייד ורק בדיעבד חשתי והבנתי שאולי הוא צילם אותי בווידאו מתקלח. אחד מהבחורים האלה היה חבר טוב שלי שאם הזמן רבנו וניתקנו קשר. אני חושש שהוא אכן צילם אותי מתקלח והעביר זאת ברשת החברתית או בכל מקום אחר על מנת להתנקם בי על הריב שהיה. מאז שהבנתי שיש סיכוי גדול שצולמתי ותמונותיי מסתובבות אולי ברשת, נכנסתי לדיכאונות מהעניין ולחרדות גדולות, שפגעו בתפקודי השותף וגרמו לכך שאפסיק לעבוד וגם גרמו לי לאשפוזים במרפאה לבריאות הנפש, לאחר מספר ניסיונות התאבדות. כיום אני מטופל בכדורים נוגדי חרדה ודיכאון שקצת עזרו לי להרגיש פחות נורא, אבל עדיין אני חושב על העניין הזה במשך כל שעות היממה, ללא יכולת להירגע. אני פונה אליכם פה בפורום הזה בתקווה אחרונה שלי שאוכל לסיים את הסיפור ולהשתקם. בתודה מראש ושבוע טוב.
בצער רב
16/04/2016 | 11:37
3
35
האדון שלי חירב את חיי
טוטאלית
כלום יכול לומר אני משהו? ריפד את הכל בכסף ורכוש
אני מחלה

ואתה גם התרופה
17/04/2016 | 00:19
2
14
אבל למה לבד?
17/04/2016 | 22:56
1
12
מי אמר לבד?
17/04/2016 | 23:58
11
לא לבד, עם עזרה, עם מישהו שמדבר שפה אחרת מהשפה שאתה מכיר מהבית
ליאורה
מול מגע אני מתכווץ
17/04/2016 | 07:19
3
28
כשהוא התעלל בי ופגע בי כשהייתי קטנטן התכווצתי ועוד יותר פגע בי כי חסמתי את התחושה
אחר כך לשים טיפות בעיניים או באף, הייתי מתכווץ.
בעצם "מרחקים" מהמעשה הייתי כבר מתכווץ ונלחם בזה
הייתי עשה לעצמי כמו שהוא עשה לי
בהרבה בחינות אני כמוהו, ביחס שלי לעצמי (יחסים קרים לעיתים סאדיסטים). הוא היה הדוגמה היחידה שלי לתפקוד בבית.
אני שומר על דיסטנס מטורף ממגע
את כל הדברים הקשים והלא נעימים אני כבר רגיל לעשות על בלאק אאוט, בחסימה רגשית
גם עכשיו אני מכווץ
לפעמים קצות האצבעות והרגליים היו גם כן מכווצות ואז אם אני חוטף מכה זה עוד יותר כואב ומשתק את הרגל
מצאתי מילים לזה
החיבור בין הרוח לגוף שלי הוא לא מסונכרן
והגוף טומן סודות קשים...

תחושות ראשוניות גורמות לי להתכווץ
17/04/2016 | 07:21
1
18
זה יכול להיות מפגש עם פנים של מישהו, זה יכול להיות יד שנוגעת במשהו
תמיד יש חלק שדוחה נאטם לא רוצה להריגש ולחוות
אבל זה בעצם פועל נגדי כי האיברים פועלים הכי טוב כשהם מרגישים ואז הם מתאימים את עצמם למה שמורגש
לפעמים נדמה לי שאני סוג של ילד שעבר את הילדות שלו עד לבגרות בנשימה אחת !
זה הזמן
17/04/2016 | 19:47
14
מור יקר,
זה הזמן להרגיע את הנשימה.
זה הזמן ללמוד שפה אחרת.
ליאורה
אני אמרתי שעבורי כל מגע הוא כדי להכאיב..
24/04/2016 | 10:11
4
לא בהכרח בגלל התעללות המינית. אלא הפיזית.
שותפים לפשע ט'
14/04/2016 | 06:44
3
33
התחושה בבית הייתה שכולנו שותפים לפשע,
אמא שלי מסתירה את אבא שלי,
ואני הולך אחרי אמא שלי וגם כן מסתיר את אבא שלי,
ואחותי לא יודעת כלום כי היא נולדה אחריי, אחרי שהוא הפסיק לפגוע בי בצורה מפורשת והתחיל לדאוג לי
גילויי משיכה וסטייה הפכו יותר ויותר מרומזים מצדו, מובלעים, האיש עשה מאמצים לבלום את משיכתו החולנית אליי וניסה להחליף אותה בהתמסרות לדאוג לי ולצרכיי הפיזים - כסף , רכוש , ולא לפגוע בילד
תחושת ההסתרה והבושה (המאוד מורכבת מפני שנאלצתי להגן על מי שפגע בי מבלי שבכלל איבדתי את הפגיעה) עדיין בקירבי, עדיין עניין חשיפתו מרגישה מאיימת
ועומדת השאלה, האם אני פושע או אדם לא מוסרי בזה שאינני מוסר את האיש לרשויות ?
כשקיבלתי את הפלשבק הקשה הייתי במקום מאוד נחוש והחלטי לסלוח לו כדי להמשיך הלאה חשבתי שהכל כבר מאחורינו אך אבא שלי משום מה החליט להמשיך להתבטא כמו עבריין חוצפן ואמר כל מיני אמירות שלפחות לפירושי הן חסרות כל בושה ומעידות על פוטנציאל לעבריינות חוזרת. למעשה אני לא דואג באופן קטסטרופלי, כי אני יודע שכפי שהוא פגע בי בצורה כה הרסנית בשלב כל כך מוקדם של חיי, הוא לא יוכל לפגוע באף אחד יותר. הוא ישאר עם אמא שלי והיא לא תעשה לו עוד ילדים. אבל עולה לי פתאום המחשבה שמא הוא מסוגל לפגוע בזרים אנונימיים שאיננו יודעים עליהם דבר. אני רוצה לסמוך עליו שהוא האבא האמין והחכם שאני יודע ומאמין שהוא , וכמו שהוא לקח עליי אחריות רבה והצליח לבצע את חלקו (למרות שלאורך השנים היו לו מעידות קלות אך הנזק מהן לא משמעותי כמו מה שחוויתי שהייתי תינוק חסר אונים ומופקר) כך ימשיך לעשות זאת עד סוף חייו. חשבתי למוסרו לטיפול . הוא פתוח לדבר איתו היום אבל אני לא בטוח שהוא יהיה מוכן להכנס לטיפול. אני לא יודע עד כמה אנחנו מוכנים לדבר על זה שיש לו בעייה. ניסיתי כמה פעמים, אפילו פעם או פעמיים הוצאתי ממנו הודאה בפרטיות אבל מול סבתא וסבא (מול ההורים שלו או של אמא שלי) הוא לא מוכן להוציא הודאה. וכך אני חושב שנשארתי במצב שעליי לקרוא למישהו "גדול" יותר וחזק יותר שישפיע עליו כן להכנס למעקב וטיפול (וזה יהיה לי מאוד קשה, לראות את אבא שלי מוצבע כגורם בעייתי... אך בכל זאת אני חושב שזה חיוני וראוי לעשות). לצערי המישהו הגדול הזה נראה רק כמו שוטר /עו"ס אבל משיחות שלי עם בעלי מקצוע הבנתי שלא ניתן לכפות עליו להגיע לטיפול והתמודדות פלילית מולו היא בעייתית מורכבת ואולי גם לא מומלצת. אני די אובד אונים בקטע הזה. אשמח לשמוע דעתכן/ם
 
מור יקר - יש לך בחירה
15/04/2016 | 09:27
2
22
היי מור,
כמו כל בן אדם, אתה לא יכול לעשות הכל בו זמנית. 
גם לשקם את עצמך ולבנות לך חיים עצמאיים במנותק מהבאר של אבא
וגם להביא את הצדק לאור
וגם לדאוג לטיפול לכל מי שבעיניך יש לו פוטנציאל להזיק.
 
במקום הזה, אתה תבחר מה הכי אתה רוצה ושם תרכז את מלוא הכוחות שלך, לשם כך תעזר ותצעד קדימה. כל מה שתבחר הוא לגיטימי ובלבד שתתרכז בו ותמצא אותו ורק אז תוכל לעבור הלאה.
בהצלחה
ליאורה
אני לא מסוגל להפריד
16/04/2016 | 11:39
1
12
הראש שלי לא חושב ככה
בעיניי הכל שלוב
פרימה עדינה
16/04/2016 | 21:01
11
היי מור יקר,
אני יודעת שאצלך הכל שלוב.
אני מזמינה אותך להסתכלות אחרת, לפרום את המארג הזה בעדינות, כי כמו שאתה מתאר, הוא אולי משרת משהו בטווח הקצר, אבל בגדול אתה סובל ממנו.
חיבוק,
ליאורה
 
חדשות
12/04/2016 | 20:53
9
33
http://news.walla.co.il/?w=//2699337
במקום אחד אמא דוקרת למוות כלב שנשך וסירב לשחרר את ביתה
במקום אחר אמא מוותרת על הבן שלה ונותנת לבעלה המפלצת לנשוך ולאכול אותו ולא משחררת את התינוק מתפריו

איזה מין עולם

ואיך בדיוק תינוק אמור להרגיש כשהוא רואה את אמא שלו לא נוקפת אצבע לעזור לו ברגעים הכי קשים? זו גזירת מוות

אני רוצה להתלונן עליה שתענש חזק ותושפל בפני כל המשפחה

שתתפרק המשפחה שתשאר בלי כלום
כל מה שהפילה עליי
שיפול עליה
ותשאר בלי כלום ותבכה
לפרק את החבילה השקרית הזאת

החתמה
13/04/2016 | 07:29
4
15
הוא פגע בי מוקדם מידי וכבר נהיה מאוחר מידי בשבילי להסתלק
"החתמה (גם הטבעה) הוא התהליך שבו צאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה מתרחשת מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא. תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי."
 
"ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר. במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה."
 
דפק אותי לגמרי
 
איכזבו אותי
 
מאכזבי תינוקות
 
"לורנץ הבחין שאפרוחי האווזים הלכו אחריו מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהיה היצור הנע הראשון שראו"
אני קורא את זה ובא לי לבכות, התמימות של המסכנים (אפילו שלא פגעו בהם)
 
 
אכלתי אותה #2
13/04/2016 | 07:46
3
13
התמימות שוברת לי את הלב, הבכי עולה מכל מיני דברים שאני מבין שגזלו ממני
אם הייתי אישה היה לי אולי קל יותר כי קשה לי לשמוע את עצמי בוכה את הבכי הכואב הזה, המשפיל הזה, החלש הזה, את האובדן פנים, כל החיים שמרתי על פנים בשבילם
אני רגיל להיות במאבק עם עצמי
 
ואין,
היא פישלה בגדול,
היא עשתה אותי כמו בת, אבל זה לא מתאים (מעבר לכך שיחסים כאלה לא מתאימים)
 
 
אכלתי אותה #3
13/04/2016 | 07:58
2
12
אחרי שוויתרתי על הכל ובמיוחד על עצמי בשביל בית ,אחרי 20 שנה עשיתי את מה שדחיתי מגיל קטן וברחתי מהבית בשביל לגדול סוף סוף בשקט. זה נמשך 3 חודשים מחוסר כסף
 
#4 אני גם פחות מאישה כי אני ראיתי והכרתי הרבה נשים אמיצות שנלחמו על שלהם ולא פוחדות לבקש לעצמן מה שהן חושבות שמגיע להן . ואילו אני הצטנעתי תמיד לא ביקשתי ולא דרשתי דבר, כנוע ו-וותרן,
אישה מוכה קלאסית, מעדיף את המשפחה, לא יכול להתנתק מהם, הם השקעת חיי
 
הוא עשה לי חושך בעיניים ביום שפקחתי אותן
13/04/2016 | 08:01
1
14
וציפיתי לראות הורים. ושמחתי שאני בבית וחלק ממשהו חשבתי שיבואו להזין אותי במקום זהו באו לזיין אותי.
 
ואז היא באה וכלאה אותי במאסר עולם בצינוק צר של שתיקה ובושה ואשמה ואחריות.
 
מבין את ורד לב
13/04/2016 | 08:39
16
אחרי בורות החושך והגיהנום שעברנו הקיום האנושי התרבותי נראה טפל שולי ועקר מול הרוע שהיכרנו
 
איך אדם עם אמא עושה דבר כזה ?
14/04/2016 | 00:09
17
איך זה שהוא לא הבין שאני הבן שלו?
 
כאוס טראומתי
14/04/2016 | 00:10
10
מכלום להכול
מחוסר אונים למסוגלות
לנגישות של כל העולם
מאזיקים וסורגים לחופש עצום מתעתע מפחיד ומאיים
הכל פה מסודר
העולם מסודר
כבר סידרו אותו
הפערים החורים האי רציפויות הנפרדויות החושך המוות הצל
כשאתה מבוגר הכל קטן , פשוט מאוד , ופשוט לא מבין למה , נשאר עם חוסר הבנה לפוטנציאל העצום שלי לסבול
העולם מסודר
 
 
בא לי למות
14/04/2016 | 00:55
1
13
דחיתי את הצמיחה השכלית שלי כשהייתי קטן
עקב התנאים
ועכשיו אני עושה השלמות
בא לי למות אני לבד
אף אחד לא רואה אותי באמת
אף אחד לא ראה אותי
אנשים לא רואים
הגדול לא רואה את הקטן
איזה מין עולם זה ?????
פה רואים אותך
15/04/2016 | 00:57
14
היי מור,
פה רואים אותך,
יראו אותך בכל מקום שתראה את עצמך באמת
חיבוק,
ליאורה
חם בתפוז
14/04/2016 | 14:05
2
סופ"ש נעים!
את כל האייטמים שבכתבה תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלנו-
פנייה להשתתפות במחקר
13/04/2016 | 22:52
26

הזמנה להשתתפות במחקר
שלום רב,
שמי מור לוי אוגולניק, אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. בימים אלה אני עורכת מחקר במסגרת התואר השני הבודק את השלכות הפגיעה המינית בילדות ובגיל ההתבגרות על יחסים רומנטיים בבגרות, וכן כיצד ניתן להבין את התופעה של פגיעה מינית חוזרת וכיצד ניתן ללמוד מניסיונן של נשים שחוו מצבים דומים. כל זאת בתקווה שהמידע שיאסף יוכל לסייע בטיפול בנשים המתמודדות עם פגיעה מינית והשלכות הפגיעה המינית.
המחקר נערך בהנחייתן של דר' גלית בן אמיתי, פסיכיאטרית ילדים ונוער המנהלת את היחידה לטיפול בילדים ומשפחות לאחר פגיעה מינית במרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל, ת"א, ודר' ענבל ברנר, פסיכיאטרית, אחראית היחידה לטיפול בנפגעי ונפגעות טראומה מינית במרפאת מבוגרים כפר סבא, המרכז לבריאות הנפש שלוותה.
המחקר פתוח בפני כל אשה אשר עברה תקיפה מינית כלשהי לפני גיל 18. כל משתתפת תתבקש למלא מספר שאלונים אנונימיים. משך מילוי השאלונים הוא כחצי שעה לערך. את השאלונים תוכלי למלא לבד, בזמנך הפנוי.
אם כיום את בת 18 ומעלה, ועברת תקיפה מינית כלשהי בילדותך או בגיל ההתבגרות (לפני גיל 18), אשמח אם תצרי עמי קשר. אני מודעת לרגישות הנושא, ויחד עם זאת ברצוני לומר כי זוהי הזדמנות לתרום מנסיונך לידע בתחום ואולי אף לטיפול בנשים אחרות המתמודדות עם פגיעה מינית. כמובן שפרטייך ישמרו בסודיות מלאה. בתום המחקר, אשמח להעביר לך את תוצאותיו במידה ותהיי מעוניינת בכך.
אני מזמינה אותך ליצור עמי קשר במס' הטלפון או בכתובת האי-מייל שמופיעים מטה, בין אם את מעוניינת להשתתף במחקר ובין אם תרצי לקבל עוד מידע. אשמח לענות לכל שאלה או תהיה שעולה בדעתך .
בתודה מראש,
מור לוי - אוגולניק,
טלפון 054-7699049.
לא שוברת שתיקה
10/04/2016 | 22:58
3
49
כולן מסביב שוברות שתיקה. מן גל כזה של אומץ ותקווה שעובר ומעורר וגורם להן לפעול.
ולי כואב. ואני לא שוברת שתיקה
אני לא שוברת שתיקה גם כשאני רוצה לשכב במיטה לנצח ולא לקום
גם כשאין לי כח לעשות את הפעולות היומיומיות
גם כשאני רוצה להתייאש ולהפסיק להתאמץ לעבור את זה
גם כשאני לא רואה איך דברים ישתנו ואיך יהיה לי יותר טוב מעכשיו.
אני לא שוברת שתיקה גם כשבא לי לצרוח.
אני מדמיינת את זה לפעמים. מנערת אותו, את אח שלי, וביחד איתו את עצמי, מנסה להבין מה היה שם, איך זה יכול היה לקרות, באיזה עולם זה הגיוני, ועם כל זה להישאר אח טוב ודואג. כבר לא יודעת מה כואב לי יותר.
אני מדמיינת איך האחיות שלי היו מגיבות, אם הן היו כועסות עליו, מופתעות.. הן מעולם לא דמיינו.. גם אני לא.
אבל אז אני חושבת על אשתו. ועל הילדה המתוקה שלו. ועל המשפחה שלי, וההורים ועלי.
וממשיכה לשתוק.
רק חברה אחת שממש רוצה לשמוע, שמקשיבה מאוד, יכולה לראות את הכאב. למצוא אותו ולשאת אותו איתי.
לעזור לי להיות קצת פחות
לבד.
היי אנונימית יקרה
11/04/2016 | 13:58
2
30
היי אנונימית יקרה,
החיים אכן מורכבים . אותו אדם יכול לעיתים להיות מלאך ולעיתים שטן. 
אני שמחה בשבילך שיש לך חברה שמכילה אותך, שמקשיבה ולא שופטת.
אף אחד, אף אחת לא יכולים להכתיב לך מה מתי , איך ואם בכלל לשבור שתיקה.
גם אם זה עכשיו רווח בציבור.
את זכאית לחיים טובים, מספקים ואוהבים, בלי קשר אם שברת שתיקה או לא.
יש לך משאבים, פני לעזרה ותצאי מזה בעבודה עצמית , אמנם לא פשוטה, אך אפשרית.
שולחת לך חיבוק
ליאורה
אני
11/04/2016 | 22:21
1
19
אני בטיפול, זמן לא ארוך במיוחד. כרגע הכל מרגיש מורכב מדי כדי שיסתדר.. 
מנסה גם את האופציה של חשיפה מסויימת פה כדי להקל על הבדידות, לשמוע ולראות התמודדויות של אחרים, להאמין שיש איזושהי דרך לצאת מזה. 
תודה לך. 
חיבוק גדול!
12/04/2016 | 21:27
19
אנונימית יקרה,
אני לא נכנסת לפורום הזה כמעט אף פעם וכותבת פה ממש לעיתים רחוקות אך היום נכנסתי על מנת לראות תגובות למשהו שרשמתי אתמול ובמקרה יצא לי לקרוא את מה שכתבת... כואב לקרוא.
חשוב שתדעי שהפורום הזה מיועד בשביל לפרוק - גם אם לא שברת שתיקה בסביבה המוכרת לך שברת שתיקה פה ועל כך אני גאה בך כי זה צעד ראשון לשחרור מההסטוריה. אני מבינה שאת בטיפול ושמחה לשמוע זאת כי טיפול - לפחות בעיניים שלי - זה הצלת חיים. טיפול מעניק חיים חדשים. זה תהליך ארוך וקשה אך שווה כל רגע. הוא מעניק חיים חדשים ועולם חדש. מבחינת אח שלך - הפחד היחידי הוא על הילדה הקטנה שאמרת שיש לו. ממליצה לך לעקוב מאוד אחריה (כמה שאפשר) ואם חושדת שמשהו קורה ממליצה לך לפנות לאשתו עם כל הקושי ולהסביר לה מה היה בינכם על מנת לעזור להגן על הילדה.
מבחינת הבלבול (מלאך שטן) - לגמרי מבינה אותך - לא ממשפחה אך ממכר. הם יכולים להיות "מלאכים", "שומרים", "מגנים", "מושיעים", "מכבדים", "אוהבים" וכו אך שימי לב שהכל בגרשיים. גרשיים כי זה הכל העמדת פנים. זה נקרא דו פרצופיות. הם יעשו הכל על מנת לקבל את מה שהם רוצים. זה מאוד מבלבל אך יכולה להגיד לך באופן חד משמעי! זה לא עושה אותם אפילו במעט חפים מפשע! שיהיו הכי נחמדים וטובים שיכולים להיות - פגיעה זאת פגיעה ואחיך עבר עבירה! אין לכך שום הצדקה ולא הייתה לו שום זכות לפגוע בך!
אני מקווה שבעזרת התהליך הטיפולי תרגישי יותר בטוחה ונינוחה לספר למי שקרוב אליך ושאת אוהבת. הסביבה הקרובה שלך שאת סומכת עליה כי היא הוכיחה לך שאת יכולה לסמוך עליה יכולה לתת לך תמיכה גדולה וחיבוק אוהב ותומך לא וירטואלי. אך כמו שרשמתי פה את תמיד! מוזמנת לפנות לפורום ולשפוך את כל מה שעל הלב שלך.
אני מקווה שסייעתי לך במקצת לפחות במה שעניתי.
תהיי חזקה. שולחת לך חיבוק ענקי ומאחלת לך המון הצלחה בהמשך.
חג שמח!
סקר - הטרדה מינית
12/04/2016 | 16:07
1
34
לגבי הסקר...
12/04/2016 | 21:03
23
שלום, נסיתי לעזור ולענות על הסקר בשבילך אך מאוד קשה לענות על הסקר משום שהוא לא נותן אופציות להערות ובחירת מספר אופציות במידה ויש מספר שרלונטיות. לדוגמא בשאלה: האם נפגעת ממכר או זר או משהו מהמשפחה? זה מתאים למי שעברה מקרה מבן אדם אחד ספציפי אך במידה וזה גם ממכרים, גם מזרים וגם ממשפחה - אין אופציה לבחור זאת. נגיד בשאלה כמו האם הגשת תלונה? יכול להיות מקרה שהגשתי תלונה ולמדתי מכך שהמשטרה לא מסייעת לי ולהפך - פוגעת בי ולכן בחרתי במקרה אחר שלא להגיש תלונה. מה שמנסה להגיד זה שהסקר מותאם למקרה אחד ולא מותאם למי שעברה יותר ממקרה אחד. גם הגדרה של הטרדה מינית כוללת כל כך הרבה שלבים בתוכה - יש הבדל בין הערה שמשהו פעם זרק למשהי לעומת תקיפה בסכין ואיום על החיים...
מציעה לעשות שינויים קלים בעריכת הסקר כך שיתאים גם למקרים רבים ולא רק למקרה בודד...
חג שמח כולם!
האב הבן ורוח הקודש
11/04/2016 | 03:51
1
28
אבא תמיד איתך
לא משנה לאן תלך
רירו וצואת לשונו על פנייך ובתוכך תמיד
מעט מתיאובו לא חלף
גם לא דרך אף אדם שאתה פוגש
אחיזת החנק שלו מרתקת אותך

אני נגעל מלשונם של כלבים
הם פראיים הם חיות
הם משתפשפים לי על הרגל
הם מלקקים את פניי בפראיות ומשאירים מיץ דוחה
הכלבים הם לא אחרים מאשר דמות אבי האמיתית
על ארבע
אמא של אמא כינתה אותו כלב לא פעם
על ממזרותו וחוכמתו
אך אנחנו לא זקוקים לטינופת ממזרית כזאת במשפחה שלנו לא כן בני אותו אני נושא בקרבי?

דם טמא זורם בעורקיי
מפריע לי לראות את המציאת
המוגלה כמוסה בפנים
כל האנרגיות מושקעות בלא להוציא אותה
סוד המאבק של הפעוט בעוצמת הענק
כלב גדול ליקק ניחא
אישה רעה לא פצתה פה
מכרה אותך

התעוררות זעקת סדום מן האדמה עולה
גוועלד

אויבי איש אנשי ביתו
אבא-אמא-ילד
11/04/2016 | 17:12
15
היי מור,
במקרה שלך זה ממש לא שילוש קדוש. 
אפשר לפרום את המשולש הזה
אפשר להשאר בו ולצעוק מתוכו כמה הוא נוראי.
אפשר להשאר בו מתוך תקווה שהוא יום אחד יהיה תקין
אולי יש עוד אפשרויות שלא חשבתי עליהן.
בכל מקרה הבחירה היא בידך, וכל מה שתבחר זה בסדר, כי רק אתה רשאי להחליט עליך.
אתה רואה היום את הסיטואציה של הילדות שלך והחיים שלך בכלל באופן מספיק ברור, עם כל הפרטים המזויעים ביותר, ומתוך הבהירות הזו, תבוא בחירה.
 
בהצלחה,
ליאורה
 
לא למדתי כלום
11/04/2016 | 04:05
22
נשארתי רק בשביל אמא
תודעה מפוצלת ומפרידה
מלאה שקרים
לא לימדני דבר על העולם
ונשאר איתנו
כמה ירקו עלייך ותשאר? קדוש מעונה שלי
ורק שאלת הסוף, האם רימתני אימי או שמתוך גדלות רוח

חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ